גליון 2301

ז׳ תשרי תשמ״ב5.10.1981 ,

מיספר 2301

אל תתו ללקוח שלך לחכות

מערכת 400 מאתרת במהירות
את השלוחה הפנויה במשרד
מערכת 1( ^ 00 וז 0ו 7ט 8ו 578 וס _ 1_1ג0 0 /ו\/1£7ו 7 0ט^) פיתוח חדשני במרכזת הטלפונים החדשה.
תד קס 60x7מאפשר מענה או טו מ טי מו קל ט ו מו סי ק ת רקע ללקוח הממ תין,
כאשר כל ה שלוחות תפוסות, השיחה הממ תינה תנותב מיד כאשר תתפנה ה שלוחה הראשונה.
פיתוח זה מיועד בעיקר לחברות הנותנות שרות כמו :
משרדי נסיעות, חברות גז, חברות תעופה, סניפי בנקים,
מ חל קו ת ניירות ערך ו מ חל קו ת של תי קוני ם ושירות.

ניתן להוסיף מערכת ם ^ 0ושאר תכונות
לכל מרכזיית תד קס .60
תדיראן חטיבת תקשורת רח׳ ה סיבים ,18 אזור התעשיה, פ״ת טל 03-926641 ,928585 .
״סברלופון״ בע״מ, רה׳ צה״ל 10 קרית אליעזר חיפה; טל 04-539227 .
״רנדטל״ בע״מ -מערכות תקשורת, רה׳ תפוצות ישראל 3גבעתיים, טל 03-770141/2 .
שמרד אלקטרוניק ה ( )1977 בע״מ רה׳ השומר 72 בני ברק ; טל 03-772171 .
״איילת תקשורת״ — רח׳ ינאי 3ירושלים טל 02-224697 ,240404 .
״אורטלקו״ בע״מ — רח׳ לוינסקי 56 תל־אביב, טל 824882 ,823731 .
״טל־גל״ — רה׳ ביאליק 137 רמת גן טל 03-732094 .

תעשיותישראללאלקטרוניקהבע נז
ח טי בתהתקשורת

שער קי ד מי:

שערא סו ר: ,

ח מ מו
ואיגוד העזבד־ס

אסיר־ן מו מת

מיקי אלבין, איש־עסקים צעיר,
כשירותו שד שאול אייזנברג,
מנסה להשתלט על איגוד־העוב־דים
של המיפלגה הליברלית.
והעולם הזה גילה
שזוייפו חתימות, והוגשו
כרטיסי־הכר
של אנשים שנפטרו.

בשעה שריבבות ישראדים זינד
זמו את שירו ״פסולייה״ ,התחיל
שושי — האסיר־הזמר _
לעשות את צעדיו הראשונים
כאדם חופשי. המעבר מן הבלא
אל החופש, ההצלחה והפירסום
היה מהיר וחד,
ושושי נמצא מת.
מה גרם למותו שד
שושי 7

הכוכב מאיים בירידה
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר . 136 העורף
הראשי: אורי אכנרי ראש המערכת: יוסי ינאי. עוררי
תבנית: יוסי שנק! .עורכת כיתחב: תמי מוטוביץ צלמו
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן•
אביגדור. הפצה ״גד״ כע׳׳מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.
נגד

החודש תמלאנה 25 שנים למיל-
חמת־סיני׳ הידועה בשם ״מיבצע קדש״.
אך לפני שיונדהשנה היה עלול להניב
יבול של מאמרי־הידד סלפניים, הטיל שר־הביטחון,
אריאל שרון, פצצה.
שרון, שהיה אחראי לפעולה שבה נפ תחה
המילחמה — הצנחת הצנחנים ליד
מעבר־המיתלה — בחר דווקא במועצת
תנועת־החרות כדי להשמיע דיעה של
כפירה. הוא אמר שבמיבצע זה שלחה
ממשלת־ישראל (בראשות דויד בן־גוריון,
מנהיג מפא״י, ובהשתתפות מפ״ם) את
צה״ל ללחום למען האינטרסים של שתי
מדינות קולוניאליות, בריטניה וצרפת.
השר לא תקף את המיבצע עצמו, אלא
אמר שישראל יכולה היתה וצריכה היתד,
לבצע אותו לבדה, בלי קשר לזרים.
למי שלא היה אז עדיין בחיים —
וייתכן כי כמה. וכמה מקוראי גליון זה
שייכים לסוג זה — יש להזכיר כי נשיא
מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, הלאים אז
את חברת־ד,מניות שהיתה בעלת־התעלה.
הוא לא ״זזלאים את התעלה״ ,שד,יתד,
שייכת תמיד למצריים, אלא את המניות
שהיו בידי אילי־ההון של שתי המדינות
הקולוניאליות. על כך יצא זעמן, ועל כן
התקשרו עם בן־גוריון(ועוזריו דאז, שים־
עון פרם ומשה דיין) ותיכננו את המיב־צע.
מנחם בגין תמך במיבצע בהתלהבות.
אם יש בין קוראי גליון זה אנשים
בעלי זיכרון ארוך מאוד, יזכרו כי דעתו
של שרון בפרשה זו אינה מקורית. את
אותה הדיעה השמיע העולם הזה — ולא
כעבור 25 שנים, אלא שבועאחד
בילבד אחרי תום־הסיבצע.

הקטע הבא לקוח, מילה במילה,
מן המאמר ״הלוך וחזור״
שהופיע כמדור ״הנדון״ :
שלוש מדינות התקיפו את מצריים בחו דש
האחרון: בריטניה, צרפת וישראל.
האנגלים והצרפתים שנואים כיום במר חב
הערבי, ובכל רחבי אסיה ואפריקה,
יותר מן השטן. הם מסמלים את כל הרע,
את כל המשפיל, את כל המדכא, אשר
עמי אסיה ואפריקה, והעמים הערביים
בכללם, מרדו בו בדור האחרון.
אנגליה וצרפת לוחמות עתה על שרידי
פירותיהן הקולוניאליים, על הנפט הברי טי
בעיראק, כוויית, בחריין וקאטאר, ועל
•השילטון הצרפתי באלג׳יריה. אין אנשים
נאורים רבים בעולם הרוחשים אהדה ל-
מילחמה זו. ברור לכל כי לאורך ימים זוהי
מילחמה אבודה.
במשך דור שלם טענו מנהיגי התנועה
הלאומית הערבית כי ישראל והציונות
אינם אלא זנב של העולם האימפריאליס טי.
הם טענו כי הצהרת־בלפוד ניתנה
על־ידי הבריטים אך ורק כדי שיהיה
להם תירוץ להשתלט על ארץ־ישראל, וכי
ישראל הוקמה על-ידי האימפריאליזם ה העולח
הזה 1ו<ג?

לתנועת־השיחרור

מערבי כמישקל
הערבית.
אנחנו ידענו שאין זו אמת: ישראל היא
פרי תנועת־שיחרור אמיתית ומקורית של
העם העברי. היא קמה על ברכיה של מיל-
חמת־שיחרור נגד הבריטים. אנשי־מחתרת
עבריים הרגו בקאהיר את הלורד מויין,
שסימל את השילטון האימפריאליסטי במר חב
כולו. ידענו כי כל סיכויינו להכות
שורשים במרחב, ולהניח יסוד לשלום של
אמת, תלוי ומותנה ביכולתנו להנחיל אמת
זו לעמי ערב.
עתה השגנו את ההיפך. תהיה האמת
ההיסטורית׳ כאשר תהיה, בעיני המוני
הערבים, וגם בעיני העולם הגדול, לבש
הסיבוב השני צורה של קנוניה בין יש ראל
לבין בריטניה וצרפת.

ט אגק בשיירה הסיפור המוזר ביותר של מיבצע
סיני הוא סיפורו של הטאנק המצרי, מתו צרת
סובייטית, שטעה בלילה במידבר.
בראותו שיירת־שיריון ישראלית שנעה ב כביש
לעבר מצריים, היו אנשי-הטאנק
בטוחים שזו שיירה מצרית, והצטרפו אליה.
רק כעבור כמה שעות גילו הטאנקים היש ראליים
כי טאנק אוייב נמצא בקירבם
וירו בו.
המדיניות הישראלית מזכירה במיקצת
טאנק אומלל זה. היא נכנסה בטעות ל שיירה,
שהאינטרסים שלה מנוגדים ניגוד
מוחלט לאינטרסים של ישראל.
לבריטים ולצרפתים אין מר, להפסיד.
עמדותיהם במרחב אבודות ממילא, הם
מבקשים להציל את אשר ניתן להציל,
לדחוק את הקץ. אולם אם יסולקו מעי ראק
ומאלג׳יריה, לא יבוא הקץ על ברי טניה
וצרפת. הם ימשיכו להתקיים. יש
להן ממה להיסוג.
לישראל אין ממה להיסוג. עמדתה
הראשונה היא גם עמדתה האחרונה. היא
לא תוכל לנטוש את נוף המרחב, ולעבור
לגדות ד,סיינה או התמזה• היא תצטרך
לחיות כאן׳ בין הפרת והיאור, בשכנות עם
עמי־ערב. היא תצטרך, במוקדם או במאו חר,
לפתור את בעיית יחסיה עם עמי-
ערב בצורה שתאפשר חיים משותפים.
זהו ההבדל העקרוני, התהומי, בין יש ראל
ובין שתי מעצמות המערב. על כן
היד, זה מישגד, היסטורי להצטרף לשיירה
זו. כי ההצטרפות תשאיר אחריה זרע
של שינאה ואי-אמון שלא יחוסל בנקל.
עד כאן המאמר של העולם הזה. הוא
הופיע בגליון העולם הזה ( )996 שנשא
את תאריך ה־ 14 בנובמבר , 1956 ושנכ תב
ארבעה ימים בילבד אחרי שנדמו ה תותחים.

הזמר
הפופולארי שימי תבורי מספר בראיון חושפני על
הסתבכויותיו עם המישטרה, על פרשת יחסיו עם פלאטו־שרון,
על דמותו בעיני עצמו ובעיני
הציבור, על תקופת מעצרו במישטרה,
והוא מאיים: אני מתכונן לרדת מן
הארץ !

המציתים שר תורגמן

לצבי שדה, מ ישהיה ניצב-מישנה כמישטרת
חיפה, יש חשבון ישן עם מפקד מישטרת תל־אביב,
אברהם תורגמן. מה האמת מאחרי האשמותיו של
שדה ץ מה גילו ועדות הבדיקה אשר מונו
במישטרה? מה האמת כפרשת
המציתים ץ מהי פרשת הסמלת ז

על כך ככתבה המבהירה את

הפרשה.

לדאות את ואגנו בגרמניה
הישראלי דויד לנדאו מספר כיצד הצליח ״להתפלח״ להצגת אופרה
של המלחין השנוי במחלוקת ריכארד ואגנר. ההצגה נערכה בביירוים,
עירו של המלחין המוחרם בישראל, והישראלי מספר על מה שאירע
על הבימה ובקהל.

עירו מאחרי הקלע׳
הקהל רואה אותם מתפתלים על הבימה, יפים ועירו
מים. אלה הם החשפנים המופיעים כמופעי-מין ומגי־עים
גם לארץ. אך ההצגה האמיתית מתרחשת מאחיי
הקלעים. מהם היחסים האמיתיים כין הגברים והנשים
המסעירים את הקהל?

התגנליזו
ה חד ש ה
לפני שמונה שנים זכתה שולי לסרי מיפו
בתואר ״ליידי יוניברס״ ,בתחרות־יופי
שנערכה באיטליה. היא היתה בכל העולם
ועתה חזרה לארץ. היום שמה שרון לסלי,
והיא מתכוונת לכבוש את
הארץ. העולם הזה מציג את
החדשה בשטח התגלית היופי.

מ דו רי ם קבו עי : 4 תשקיף 5 כמדינה 13 מכתבים, תשבץ
זה חיה העולם הזה שהיה -
מטוס סילון ראשון בלוד, ואבא
אחימאיר בוועידת חירות
עולם קטן — ארצות־הברית ומיל־חמת
,1956 סיירה ליאונהוישראל 20

הורוסקופ יומן אישי —

דולצין וגרניקה,
24 מיס יוניברס וריכארד ואגנר
הנדון: חיבוקו של דובשילנסקי 25 27 אנשים כעולם 31 אנשים

ממסיבה למסיבה בלונים שידור
מדריך שידורים
חשבון עובר ושב
קולנוע — על שודדי

התיבה האבודה, האריסון פורד וקארן אלן 52
מה הם אומרים -שבח וייס,
אורי פירסט, ליאורה לפידות, שרגא
צור, שלמה תרשיש ונורית גלרון 55

איש ממאדים
נמר של נייר כלבוטק אתה והשקל
רחל המרחלת
ספורט

;חמל,ין, מי שהיה מזכיר תנועת״המושבים.
לחברי המושבים יש טענות רבות נגד נחמקין על
דרך טיפולו בהם ובפינויים, אך הם חוששים להעלות
טענות אלה עתה, כל־עוד לא הסתיים תהליך הפינוי.
מחליפו של נחמקין כמזכיר תנועת־המושבים הוא
הח״כ לשעבר עמום הדר, איש־אמונו של נחמקין,
שכמוהו גם הוא בן־נהלל.
הטענות נגד נמקין אינן נוגעות רק לעניינים הקשורים
בפינוי הפיתחה.

המלאי שברשות הסיגדיקאט של ״דה־בירס״
מגיע ככר עתה להיקף־שיא, המשתווה
ל־ 908 מכלל המכירות של .1980 לאחרונה
הקטין הסינדיקאט כחמישה אחוזים נוספים
את היקה הכרייה של יהלומים חדשים
כמיכרותיו, זו הפעם השלישית השנה.
גורם נוסף למשבר: בריודהמועצות עומדת למכור
יהלומי־תעשייה ויהלומי־נוי במחירי היצף (דאמפינג),
כדי להשיג מטבע זר לקניית גרעינים. השנה היה
יבול־החיטה בברית־המועצות גרוע ביותר, וברית־

המועצות זקוקה לדגנים רבים.

ה ח שו דבגניבת

ת 11£1ןוך

דלק -
בעלפרק לי ט ה

עש ויי ה להיפרוו־ו
ח קי רהבפרשת
סקרן ג ר מני ה*,

תיבח ־ פ נ דו ד ה

מילחמת־הסיעות כמיפלגה הליברלית
•טבליבוד עלולה להכיא לכך שתיפתח
חקירה מישטרתית סכיב הוצאת כספים
מ״קרן גרמניה״.

בפר שת

מישפטם של הנהגים החשודים בגניבות
דלק בהיקף עצום מצה״ל
ייערך כנראה כבית־המישפט כתל־אביב.
הסיבה לבך היא שאחד הנהגים
החשודים בגניבות הוא בעלה של
פרקליטה מפרקליטות מחוז באר־שכע.
לכן, למרות שהגניכות בוצעו
באיזור סיני והדרום, ייערך המישפט
כמרכז הארץ.

*העיתונאי הוות*?״

קרן מיסתורית זאת נוסדה על־ידי כמה אילי־הון
יהודיים־גרמניים, והיא נועדה לממן פעילויות שונות
של מיפלגות ישראליות. נציגי אחת הסיעות במיפלגה
הליברלית טוענים שאנשי סיעה אחרת השתמשו
בכספי הקרן כדי לממן שהייה של עסקנים ובני
מישפחתם בסופי־שבוע בבתי־מלון מפוארים ברחבי
הארץ, ומאיימים בהגשת תלונה למישטרה.

אם יוגש כתב־אישום נגד ״העיתונאי הוותיק״ שהוחשד
בסחיטה, שידיעות עליו הודלפו לעיתונות על־ידי
המישטרה, יתכן שאחד הנפגעים העיקריים מכך
יהיה איל־עיתונות ישראלי, הקשור לאחת המיפלגות.

הרקע לכך: עיסקי יכוא נייר מאיטליה,
ש״העיתונאי הוותיק״ ואיל־העיתונות היו
מעורבים כהם.

המג רי ם !ל הד קיס

רייסר מקבל

ק ש רי םעם

מכוני ת מ אייזנ ב רג

ע ר בי ם שראל״ם

הח״כ הצעיר מיכה רייסר (חרות)
מונה לאחרונה בחכר מועצת־המנה
לים של קונצרן הטכסטיל ״אתא״.
קונצרן זה נשלט על־ידי המיליארדר
היהודי־יפאני שאול אייזנברג.
לרשות רייסר הועמדה, מטעם הקונצרן,
מכונית שכורה, שהוא משתמש
כה לעתים מזומנות.
רייסר נמנה על מייסדי ״הייקכ״ —
מועדון חכרתי חדש של הליכוד, שיקיים
את פעולותיו ב״כית אסיה״
של אייזנברג. מיכאל אלבין, אחד ממנהלי
החברות של אייזנכרג, נמנה
גם הוא עם מייסדי המועדון.

אנשי השגרירות המצרית בתל״אביב עוסקים עתה
באורח אינטנסיבי בהידוק קשריהם עם ערבים
ישראליים, ממקורבי ממשלת־הליכוד.

כמיסגרת זאת עומדת להתארח מייטלחת
מטעם השגרירות כאחד הכפרים הערכיים
כארץ כיום־הכיפורים. ככפר זה זבה
הליכוד כקולות רכים ככחירות האחרונות.

אבא אבן מו ע מד
המערך ביו׳״ר

משברבהשק עו ת

הנ הלתה סו כנו ת

א מ רי ק איו תלמחקר
שינוי שהוכנס כחוקי המס כארצות־הכרית,
ביוזמתה של ממשלת רגן, עלול לחסל את
ההשקעות האמריקאיות בתעשיות מחקר
ופיתוח כישראל.

כאשר ייתכנס כחודש פברואר 1982
הקונגרס הציוני העולמי יהיה מועמדו של
המערך לתפקיד יו״ר הנהלת הסוכנות
ח ״כ אבא אבן.

עד כה היה כדאי ליזמים אמריקאים להשקיע בענף
זה בישראל, שכן השקעותיהם זכו לפטורי־מס
בארצות־הברית. תוך כמה חודשים ייכנס לתוקפו
השינוי בחוק האמריקאי, ומיפעלים ישראליים פתחו
עתה במירוץ אחרי משקיעים אמריקאים ומזרזים אותם
להשקיע לפני שהחוק יהיה בתוקף.
דק שינוי בחקיקה הישראלית יוכל לאפשר המשך של
השקעות אמריקאיות אחרי שהחוק האמריקאי החדש
ייכנס לתוקפו.

במערך מעריכים שטובים סיכוייו של אבן לזכות
בתפקיד. יחסי הכוחות בקונגרס הציוני משקפים את
יחסי הכוחות בכנסת, אך בקונגרס הציוני יש גם
נציגות של הקונפדרציה של הציונים הכלליים וזו
נוטה באופן מסורתי לתמוך במועמד המערך.

מ ת בני פי חחח ־ ר פי ח

הי דרד רו ת !וספח
ב עו ף הי ה לו מי ם

נג ד נתמקין

השפל העולמי העמוק בענף־ד,יהלומים ישפיע בצורה
המורה גם על תעשיית היהלומים בישראל. בניגוד
לתחזיות אופטימיות שרווחו בחודשים האחרונים,
צפוייה הידרדרות נוספת.

עם השלמת פינוי המושבים בפיתחת־רפיח,
עומדים במה מחברי המושכים לפתוח
כמאבק ציבורי נגד הח״ב החדש אריק

לערו ץ שני ב ט לוויזי ה
שר־החינוך־והתרבות, זבולון חמר, נפגש בערב ראש
השנה עם מנהל רשת־הטלוויזיה הגרמנית בקלן,
הנריך פונסאל.

פונסאל הגיע לארץ בהזמנת הממשלה,
והשיחה עם המר נסבה על האפשרויות
להקמת ערוץ שני לטלוויזיה כישראל.

נעץ חד ש־״ שן
לשר ״ ה רוו ח ה
דויד כנפו התפטר לאחרונה ממישרתו כמנהל המחלקה
לבתי־כנסת במישרד־הדתות, ועל־פי הזמנת שר־הרווחה,
אהרון אבו־חצירא, יהיה יועץ לשר־הרווחה,
כנפו, שהוא קרוב מישפחתו של אבו־חצירא, היה גם
יועצו כאשר היה שר־הדתות. כאשר עזב אבו־חצירא
את מישרד־הדתות, דאג למנות את כנפו כמנהל
המחלקה לבתי־כנסת.
בינתיים לא מונה לכנפו מחליף. כל המינויים במישרד־הדתות
הוקפאו עד לאחר שיוחלף מנכ״ל המישרד,
גדליה שרייבר, ברב משה סלומון, מועמדו של השר
החדש יוסף בורג.

מ!יימ ח ש אי ע ד צירו ף
ת מי רלליברלים
אחרי שהוכשל ניסיונו של שמואל תמיר
לחזור לתנועת החרות, והתברר סופית
שאין כל כוונה למנותו כשגריר ישראל
בוושינגטון, כפי שקיווה, מבקש עתה תמיר
להיכנס למיפלגה הליברלית שכליכוד.
בימים אלה מגששים מקורביו של תמיר אצל אחד
משרי המיפלגה הליברלית, ומנסים לשכנעו שצירוף
שמואל תמיר לסיעתו יחזק גם אותו.

הגיליוו הבאשד

יופיע באיחור של יממה אחת, ביגלל חג־הסוכות.
הוא יימכר ברחובות תל״אביב ביום
הרביעי ( )14.10 בערב, ויהיה. מצוי למכירה
בקיוסקים ברחבי הארץ ביונך החמישי.
גיליון זח יכלול את הסקירה. השנתית
המסורתית של הסרט הטוב והסרט הרע
של השנה שחלפה, וכן את המשך הסידרה
על מאמרה של האשה האוסטרלית.

במדינה
העם
צ ד ״ש
״החוזרים בתשובה״
זונחים את דרכי אליהו
הנביא, בדי להיות
למפיליס כלותיים

ארכיאולוגיות

ובמעשי־הבל
רות דומים•
דווקא כאיש חילוני הלד זוהר
בדרכי אליהו הנביא, שקרא לעבר
אחאב :״הרצחת וגם ירשת ז״ אח רי
ש״חזר בתשובה״ הוא הפך טפיל
גלותי — דוגמה ומופת לעדה גדלה
והולכת של מכורים־לסמים ורודפי־פירסומת
המוכנים להמיר את ה־ג׳ינס
בארבע־כנפות בולטות ומום־
גנות, לפי מיצוות האופנה האחרו נה•

צל״ש
השבוע הגיע לרב יהודי,
שהיה לו אומץ־לב נדיר. באוזני
מאות־אלפי צופי הטלוויזיה תקף
שמואל אבידור הכהן כחרב שלו פה
את אבירי האופנה התורנית:
החוזרים־בתשובה.
הוא לא עשה זאת בשם אידיא לים
חילוניים, אלא דווקא מנקד
דת־השקפה דתית. למעשה טען כי
אין לתופעה זו ולא כלום עם דת־ישראל.
טען
הכהן, בנו של רב ירושלמי
וחבר במישפחת־רבנים: אילו היו
החוזרים־בתשובה רציניים וכנים,
הם היו נשארים בעיסוקיהם הקודמים,
מיטיבים את דרכיהם ועושים
מעשים טובים. תחת זאת הם נטשו
את עבודתם וסמוכים על שולחן
הציבור. הם גיבנו את גבם, חוב שים
מיגבעות ועוסקים בפעולות־ראווה
קיצוניות נגד המדינה ונגד
הציבור.

האזרח הישראלי זקוק לסקנדל
אחד לשבוע — שערוריה עסיסית,
מרגשת, השואבת נהרות של אד־רנאלין
לתוך העורקים הציבוריים.
בשבוע הראשון של תשמ״ב סו פק
הסקנדל התורני על־ידי ראש־הממשלה.
בראיון ברדיו אמר מה
שאמר. התנועה הקיבוצית התפוצצה
מזעם. מנחם בגין, כך נאמר,
טען כי חברי־הקיבוצים הם ״מיל יונרים
מתנשאים״.

צו האופנה האחרונה. הכהן
לא הזכיר שמות, אך הוא לא
השאיר ספק לגבי הכתובת: ר׳
אורי זוהר ודומיו.
בעבר, כשהיה חילוני, השתתף
זוהר בפעולות חשובות למען ה אמת
והצדק, כמו הפעולה נגד גזי־לת
אדמותיהם של פלאחים ערביים
בגליל (״שטח 9״) באמתלת־כזב
של צרכים צבאיים. אילו רצה
לחזור באמת בתשובה, היה צריך
להגביר מאבקים אלה, להשתמש
במכשירים שהיו מצויים בידו —
הקולנוע, הבימה — כדי להפיץ
תורה של מוסר וצדק• תחת זאת
נטש זוהר את הכל, הפך בחור-
ישיבה מובטל־מעבודה, משתתף ב הפגנות
של נטורי־קרתא נגד חפי־

עברו כמה ימים עד שנקבע ב צורה
מוסמכת שבגין לא אמר
בדיוק מה שנטען כי אמר. הוא
הגיב על דבריו של איש־קיבוץ
אחד, שרואיין בטלוויזיה על ה־בעייה
העדתית, כשהוא נופש ב מימיה
של בריכת־השחייה של
קיבוצו. בגין התייחס אליו כאל
״מיליונר״ הנהנה מתנאי־מחייה
שכמותם אין לבגין עצמו, והגדיר
את דבריו כדיברי־התנשאות. לא חר
מכן דיבר על ״ההתנשאות״
של הקיבוצים ביכלל.
זה היה חומר דל למדי ל 0קנ־דל־רבתי.
אך בעונת־החגים, ש היא
דלה במאורעות, גם זה הס פיק.

גם כשהתברר חיש־מהר כי

ראש הוממושלה
מ שווא א ת הקיבו ץ>-
בהתקיפו את חברי
הקיבוצים גנע מנחם
בגין בעצב חשוף

בגין נגע — במתכוון או שלא
במתכוון — בעצב חשוף. בעוד
שחברי־הקיבוצים וידידיהם מחו
בזעם, הסתבר כי יש במדינה רו בד
עמוק של שינאה לקיבוצים.
חברי־הקיבוצים עצמם נדהמו
למראה תופעה זו. בעולמם החסוי
והמבודד־יחסית לא חלמו על
קיומה. לשווא שאלו את עצמם
כיצד נולדה שינאה זו, ומה מקו רה.
שמרנים
של מחר. קשה ל אדם
לראות את עצמו כפי שאח רים
רואים אותו. לחברי־קיבוצים
זה קשה שיבעתיים.
אנשי״הקיבוצים זוכרים את ימי
העמל המפרך, את חיסורים שעב רו;
ימים של רעב ועוני. אם הגיעו
לבסוף למה שהגיעו — חדר־אוכל
יפה, בריכת-שחייה, דיור הוגן —
זה נראה להם רק כשכר צודק
לעמלם.
אין הם מבינים כי בעיני האיש
בעיירת־הפיתוח הסמוכה, הגדל ו החי
ברמה הרבה יותר ירודה, הם
נראים כקאפיטליסטים מתחסדים,
כנצלנים חסרי־מצפון, כאנשים שזכו
בכל־טוב בעזרת המדינה וה תקציב
הממלכתי, בעוד שהעולים
החדשים ובניהם הוזנחו וקופחו.
עצם הטענה הזאת מדהימה את

כני־ קיבוץ *
גזע עליון ומתנשא?
למעשה אלה הם שני הצדדים של
אותו המטבע.

חברי־הקיבוצים• הם רואים בעצ מם
את חלוצי העם העובד, מג שימי
הסוציאליזם הצרוף, עמודי-
התווך של תנועת״העבודה, נושאי
המהפכה הציונית־הסוציאליסטית.
הסיפור כולו הוא טראגי — אך
אין הוא יוצא־דופן. הוא חזר על
עצמו פעמים אין־ספור בהיסטוריה
האנושית, בארצות שונות ובת קופות
שונות. דור מבצע מהפכה
למען.אידיאל, מקריב וסובל למענו.
כאשר הוא מגשים את מטרתו
ובא לנוח על הישגיו, בא דור
חדש ומבקש לחולל מהפכה חדשה.
המהפכנים של אתמול הם השמר נים
של היום, המהפכנים של היום
יהיו השמרנים של מחר. שהרי
טיבעי הוא שדור אשר ביצע מהפ

רוצה לשמר את המישטר ש עיצב.
אצילים
מול גילוטינה. ב עיני
האיש בקדיית־שמונה ובבית־שאן,
חברי־הקיבוצים הבלונדיים,
תכולי־העיניים, היושבים על ה טרקטורים,
המנהלים את המיפע־לים,
המלמדים בבתי־הספר הנפר דים
שלהם, הם אצולה בעלת זכו-
יות־יתר.
הקיבוצניקים רואים את עצמם
כאנשים טובים יותר — או לפ חות
כחברים בחברה טובה יותר
— בזכות שירותם למדינה בימי
מילחמה ושלום, בזכות מישטרם
החברתי ובזכות קורבנותיהם ב עבר.

האצולה
האירופית נולדה בימי-
הביניים. טובי בניה היו אידיא ליסטים.
היא היתה מורכבת מגי-
בורי־חיל, שקיבלו על עצמם משי מה
קשה ומסוכנת להגן על הארץ
בשדה־הקרב. המלך העניק להם
אחוזות ב״השאלה״ (המילה ״פיאר
דל״ נגזרה מן המילה הלאטינית
״פיאודום״ ,שפירושה אחוזה מוש אלת)׳
כדי שיוכלו לממן בעזרת
הכנסותיה את הציוד המילחמתי
היקר שלהם ולקיים כוח צבאי
סדיר, בהתאם לגודל האחוזה ו חשיבותה.
בעיתות מילחמה הת אספו
האצילים, כשכל אחד מביא
עימו את פלוגתו,־ על חשבונו, כדי
להגן על המדינה בשדות־קרב ש היו
לא פעם שדות־טבח.
כעבור מאות בשנים שכחה
אצולה זו את משימותיה המקור יות.
תפקידה הצבאי עבר, בהדר גה׳
לידי הצבאות הסדירים של
המדינות. שוב לא היה צורך ישיר
בשירותיהם. לעומת זאת גדלו
זכויות־היתר שלהם.
האצילים והאצילות, שראשיהם
נערפו על־ידי הגילוטינה של ה מהפכה
הצרפתית, נפלו קורבן ל זעמם
של ההמונים חסרי־הזכויות
וחסרי־הרכוש כלפי שיכבה שנר אתה
להם כטפילית — בעוד ש־האצילים
ראו את עצמם כשומרי
המסורת והתרבות של המדינה,
מפקדי צבאה והטובים בבניה.
יקיצה בדתי־נעימה. מנחם
בגין אינו מודע לתהליכים עמו קים.
הוא שייך למיפלגה ששנאה
תמיד את הקיבוצים, מכיוון ש היו
מעוזי־הכוח של מיפלגה יריבה
ואידיאולוגיה יריבה. שינאה יש נה
זו מתמזגת עתה עם השינאה
החדשה של השכנים העניים, ה עובדים
כשכירים במיפעלים הקי תחת
בוציים,
המשרתים בצבא
פקודתם של קצינים בני־קיבוצים,
הרואים בקיבוצניקים גזע עליון
ומתנשא.
נראה כי בשעה זו רווחים רג שות
כאלה בקרב המונים רחבים
בגין
— וכי דבריו של מנחם
מהווים, חוץ מהכל, גם טכסיס פו ליטי
כדאי מאוד. ואילו.תגובת ה קיבוצניקים,
המותקפים כיום גם
בקרב מיסלגת־העבודה עצמה, היא
תערובת של זעם, מבוכה, אפת עה,
תדהמה ויקיצה בלתי-נעימה.

תצלום של פטר נזרום.

א ווו־ א 11171שדה מיי יאדדר המיס תור
ש או ל א ״ זנברג מנסה ל הו כי ח:

אבשר לקנות במחיר זול את הסיעה החשובה ביותו במיבדגה
מרכזית של הליכוד ־ וכר לשים יד על מוקדההשפעה במדינה
המיסחרייס שלו מאבקים במיסדרונות
השילטון. מערך כוחות כזה — כמעט
ללא צורך בשותפים — יוכל להבטיח
לבעליו את השליטה במיפלגה הליברלית.
המיפלגה הליברלית אמנם שמטה מידה
את עמדת הכוח הכלכלית החשובה ביותר
— ,מישרד־האוצר — אך היא שולטת בכל
המישרדים הכלכליים האחרים, ובמיגוון
רחב של תפקידים כלכליים בכירים. מי
ששולט במיפלגה הליברלית שולט, למעשה,
כימעט בכל מיגזרי המשק הישראלי, ואם
יהיה שילטון זה מרוכז ביד אחת, ייאלץ
גם שר־האוצר להתחשב בו.

1ו 11ו 1| 1ו 4

״לרענן
אתה שורות ״

סרני איגוד העובדים של המיפלגה
? הליברלית נדהמו למראה עיניהם.
בתוך מעטפות חומות, גדולות, הובאו
אליהם אלפי כרטיסים של חברים חדשים
המבקשים להצטרף לאיגוד-העובדים. הכר טיסים
הובאו למישרדים שברחוב אבן־
גבירול בתל־אביב על־ידי עסקן אלמוני,
שהיה פעיל עוד קודם לכן בשורות המיפ־לגה,
משה קינן.
עד מהרה התברר לאנשי איגוד־העובדים־
הליברלים מי האיש שניצב מאחורי קינן:
זהו המיליונר מיקי אלבין, איש אמונו
של המיליארדר המיסתורי שאול אייזנברג,
ומי שטווה בחריצות רבה את מערכת
הקשרים שבין האימפריה הכלכלית של
אייזנברג ובין המערכת הפוליטית ה ישראלית
(העולם הזה .)2295
המשמעות המאיימת של המהלך החדש
של אלבין היתר. ברורה לעסקני האיגוד,
שבראשם עומד מזה שנים רבות הח״כ
הקשיש צבי רנר — אלבין מבקש להשתלט
על האיגוד שלהם. אלפי החברים החדשים
יוכלו להכריע את הכף בוועידת איגוד-
העובדים שתתקיים בחודש ינואר , 1982
ולבחור מנהיגות חדשה.
למהלך כזה יכולות להיות השלכות גם
מעבר לאיגוד־העובדים עצמו. בוועידה
האחרונה של המיפלגה הליברלית, שנערכה
במאי , 1980 התברר כי בכוחו של האיגוד
להמליך מלכים במיפלגה הליברלית. בזכות
תמיכתו האיתנה של איגוד־העובדים היה
זה אז השר יצחק מודעי שהשתלט על
המיפלגה, ושילטונו בה נמשך כל עוד ניצב
איגוד־העובדים־הליברלים מאחוריו.

עמדת־כוח
ו מניות הצבעה
ף עולם העסקים ידועה היטב שיטת
* ״המנוף״ :לעתים די להשתלט על
חבילת מניות שמקנה שליטה בחברה אחת,
קטנה יחסית, ובאמצעות חברה זו לקנות
קבוצות־מניות בחברות גדולות יותר.
שיטה זו מאפשרת לאדם אחד, או לקבו צת
אנשי־עסקים להשתלט באמצעות הש קעה
קטנה על •נתחים נכבדים מן המשק,
כאשר לכאורה אינם אלא בעלי חברה
קטנה ולא־חשובה.
שיטה זו ידועה היטב גם למיליונר ה צעיר
( )37 והחייכן מיקי אלבין. הוא עצמו
השתמש בה לא מכבר, כאשר רכש בסכום
מגוחך חברה ״רדומה״ בשם פיריון, והפך
אותה לחברת השקעות גדולה המגלגלת
מיליונים רבים של לירות בבורסה, קונה

ומוכרת חברות. עתה, ככל הנראה, מבקש
אלבין להוכיח שמה שפועל יפה בעולם
העסקים, יכול לפעול גם במערכת ה פוליטית.
הרעיון
הוא פשוט: אם יצליח אלבין
להשתלט על איגוד־העובדים־הליברלים
תהיה לו עמדת־כוח עצמאית במיפלגה
הליברלית. בחלוקת הכוחות הפנימית ב-
מיפלגה יש לסיעת איגוד־העובדים כימעט
! 2070מ״מניות ההצבעה״ .סיעה חשובה
אחרת במיפלגה היא סיעתו של שר־התיירות
אברהם (אברשה) שריר, שלרשותה .257,
שריר הוא ידידו ואיש אמונו של מיקי
אלבין, וכבר ניהל למענו ולמען האינטרסים

> £ד חישזכיו של אלבין עלולים
\ * להשתבש. פרשת ההתפקדות שבמיס-
גדתה מבקשים אלבין וחבריו להביא עשרת
אלפי חברים חדשים למיפלגה הליברלית
עלולה להגיע אל שולחנו של תת־ניצב
בנימין זיגל, מי שעומד בראש מחלקת
חקירות הונאה במישטרת ישראל.
אחרי הבחירות לכנסת פנה יו״ר איגוד־העובדים,
ח״כ צבי רנר, אל חברי המיפלגה,
בקריאה להצטרף אל האיגוד. פנייה זו
היתד. מכוונת לחברי המיפלגד. הליברלית
שהם חברי ההסתדרות הכללית. שני עס קנים
צעירים של האיגוד, משה קינן ויעקב
דקל, החליטו לקרוא תגר על מנהיגותו
של רנר, ולגבש לעצמם קבוצות־כוח בתוך
האיגוד, באמצעות גיוס חברים לשורותיו.
אחד מן השניים — משה קינן — קיבל
לפתע זריקת עידוד ממקור בלתי-צפוי.

קינן תיאר את ׳השתלשלות
הדברים באוזני ״העולם הזה״:
הרעיון היה שלי ושל דקל. שנינו שיי כים
מאז שנת 1969 לסיעת איגוד־העובדים־
הליברלים. ההנהגה שם, זה כולם אנשים
מבוגרים. רנר, למשל, הוא כבר בן .74
אנחנו רוצים לרענן את שורות האיגוד,

הפוטנציאל שם אינו יכול להיות סגור
בפנינו.
מיקי אלבין הצטרף לרעיון. הסתבר שגם
הוא חבר הסתדרות. היום אנחנו מחזיקים
מישרד שכור, מכונית שכורה, ויש לי
שבעה עובדים, מכשיר ווקי־טוקי ומסוף של
מחשב. ברור שיש לזה גם השלכות לגבי
המיפלגה הליברלית.

עד כאן

דברי קינן.

השיטה היתה גיוס חברים חדשים למים־
לגד, הליברלית, ולאיגוד-העובדים־הליברלים
שבמיפלגה זו. כך הובאו לפני כשבועיים
כמה אלפי כרטיסים שעליהם הוחתמו
החברים החדשים אל יו״ר מחלקת האירגון
של המיפלגה, ד.ח״כ אלי קולם, ויומיים
לאחר מכן הובאו הכרטיסים למישרדי
איגוד־העובדים.
מי הם אלפי החברים החדשים, שלפתע
גילו את קיסמה של המיפלגה? מיקי
אלבין אמר להעולס הזה כך :״פנו אלינו
מכל מיני סניפים ומקומות שנעזור להם
ונלך איתם. האנשים שפנו אלינו מרכזים
פניות מכל רחבי הארץ, של הרבה מאוד
אנשים.״

״ איזו
מיפלגה?״
1כתב העולם הזה ניתן לבדוק כמד.
* מן הכרטיסים של החברים החדשים
שהצטרפו למיפלגה ולאיגוד-העובדים שלה.
הבדיקה העלתה תוצאות חמורות, המעלות
חשד של זיופים.
• אחת החברות החדשות היא כרמה
לוי, המתגוררת ברחוב יפת ביפו. כאשר
נשאלה על־ידי העולם הזה אם הצטרפה
למיפלגה הליברלית פרצה ברטה לוי ב צחוק,
ואמרח :״איזו מיפלגה? המיפלגה
הרילברלית 1״ כרטיס ״בחתימת־ידה״ הובא
למישרדי המיפלגה על־ידי משה קינן.

אגו ד ה עו ב די ם ה לי ב ר לי ם

שם משפחה

כתובת פרסית

תפקיד או מקצוע...

מקום העבודה

כתובת ...גז״:ב־>ך מס׳ טלפון בעבודה מס׳ פנקס ההסתדרות...

שניים שחם אחז

למזכירות איגוד־העוב־הגיעו
דים־הליברליס
שני
טפסים הנושאים את שמו של יצחק הזנו. בשני המיקריס

...שנ ת עליה ארצה

מדובר באותו יצחק הזט, המתגורר ברחוב וייצנזן 51 בבת־ים.
שם האב זהה, וגם מיספר תעודת־הזהות זהה. באחד הכרטיסים
מיקצועו של האיש. צבעי״ ובשני הוא עובד ״אחזקה״.

אגו ד ה עו ב די ם ה לי ב ר לי ם

כתובת פרסית

מקום העבודה ...

— מס׳ טלפון בעבודה מס׳ פנקס ההסתדרות --

שגת עליה ארצה

אבוד ה עובדי ם הליברלים
• ריקה דואגים, גם היא מרחוב
יפת ביפו, השיבה להעולם הזה כך :״אני
לא פעילה בנושא הזה, אני לא יודעת כלום.
לא חתמתי על שום דבר.״
• כוונה רחמים מרחוב נורדאו בבני־ברק,
שכרטיס בחתימת־ידה הובא אל
איגוד־העובדים על־ידי משה קינן, הכחישה
מכל וכל שהצטרפה אי־פעם לאיגוד.
לאיגוד־העובדים־הליברלים הובאו לא

זהייה

!• החתימה על הכרטיס של
קונדס היא :״עומר״.
• החתימה על הכרטיס של רשיד
פואכ היא :״מישל״.
• החתימה על הכרטיס של סעיד
כואב היא :״עאדל״.
כתב העולם הזה שוחח עם מחמוד
ד סו קי, שהוא עצמו, אחד מאחיו ואמו
הזקנה ״הוחתמו״ כמתפקדים חדשים ל־

6משפחה .״ ל

— --ש ם סרטי .

^ --כתובת
מקים העבודה

בבית __
סייסוז יריח

סם׳ טלפון

תפקיד או מקצוע

כתובת מ ס ׳ טלפון בעבודה *--יב&יל מם׳ פנקס ההסתדרות __
מקוב הלידה

תאריך הלידה

שנת עליה

ארצה __

חבר המפלגה הליברלית משגת ב ס ני ף
ציין באיזה ממוסדות המפלגה הנך חבר
חבר ועד עובדים — כן /לא (מחק את המיותר) —
ציין באיזה מוסדות הסתדרותיים דינך חבר

ילדים מעל גיל 18

האם הוא חבר או אוהד ז

הריני פנקש(ת) בזה להצכרף כחבר לאגוד העובדים הליברלים

־חתימה.

מזו״ו

ברטים חבר באיגוד־העובדיס־הליברליס, על שמו של חיים זכלינמקי, עובד
מלון קרלטון־פנטה בתל־אביב. רכלינטקי אמר לכתב העולם הזה
שמעולם לא הצטרף למיפלגה הליברלית או לאיגוד־העובדים שלה. חתימתו זוייפה.
מיפלגה. דסוקי פרץ בצחוק כששמע על
המיפלגה החדשה שלו, הכחיש כל קשר
לעניין, וטען שאין זה סביר שאמו הקשישה
הצטרפה לפתע לאיגוד־העובדים־הליברלים.
אך המיפלגה הליברלית לא התברכה
בעיקבות יוזמתם של משה קינן ומיקי
אלבין רק בחברים חדשים כדי ״רענן את
שורות האיגוד״ — אלא גם בנציגים מן
העולם הבא. יו״ר ועד־ההקדש־המוסלמי
ביפו, עבד קבוב, שעימו שוחח כתב העולם
הזה, טען בתוקף שבין החברים החדשים
יש גם ״נפשות מתות״*:

ס זחייה קונדס

מועמד להדחה
הוא

יריב

קשוח,

שאינו

הוא הח״כ החדש צבי רנר, שמזה שנים הוא יו״ר
איגוד־העובדים־הליברלים. אלבין וחבריו גילו שרנר
מתכוון לוותר ללא מאבק על עמדת־הכוח שלו.

נפטרה, לדברי קבוב,

* כשם הרומן הידוע של הסופר הרוסי
גי קו ל אי ג מול ״הנפשות המתות״ היו
רשימות של איכרים שנפטרו ועברו מן
העולם, אך גיבורי הרומן הציגו אותם
כאילו הם חיים עדיין, כדי לזכות על
חשבונם בסכומי כסף גדולים מידי הממשלה,
שניתנו לפי־גולגולת.

לפני 15 שנים. היא מופיעה עתה כחברת
איגוד־העובדים־הליברלים.
י• חבר אחר של איגוד־העובדים הזה
הוא מוחמד כואב, אשר נפטר, לדברי
קבוב, לפני שבע שנים תמימות.
כאשר פנה כתב העולם הזה שוב, בעיק-
בות מימצאים אלו, אל משה קינן, נענה
במילים הבאות:
״קיבלתי הוראה שאתה מדבר רק עם
מיקי אלבין. אני לא מדבר איתך. לגבי
הכרטיסים, אני הבאתי אותם, אבל אין
עליהם חתימת המחתים, אז לא צריך לקבל
אותם במיפלגה.״
קינן מתייחם למילים ״אישור הסניף״
ו״חתימה״ (של איש המיפלגה או האיגוד)
המופיעות בתחתית כל כרטיס הצטרפות,
לאחר בדיקה.
ספק אם

לאחר מימצאי

העולם הזה

(המשך בעמוד )72

פחות מתריסר כרטיסי־חבר שבהם היו
רשומים פרטים אישיים של אנשים מעובדי
מלון קרלטון־פנטה החדש שבכיכר אתרים
בתל-אביב. כתב העולם הזר!.פנה להנחלת
המלון לקבלת תגובה, אך עד עתה נמסר
לו רק שהאנשים ששמותיהם מופיעים
עתה בכרטסת של המיפלגה הליברלית אכן
עובדים במלון, או עבדו בו עד לאחרונה.
כתב העולם הזה התקשר אל כמד. מהם:
• עדה גבר מרחוב צבי ברוק בתל-
אביב אמרר, שמעולם לא הצטרפה לאיגוד־העובדים־הליברלים.
היא ׳ אמרה שלפני
כמה חודשים חתמה על תמיכה בח״ב
(דאז) יצחק יצחקי, כמוה כעובדים אחרים
במלון, ושאלה אם לא יתכן שאירע כאן
בילבול, כי ״יצחקי היה חבר הליכוד,

!• חיים זכלינסקי, המתגורר ברחוב
שטנד בתל־אביב ועובד במלון קרלטון־
פנמה אמר שמעולם לא הצטרף לאיגוד-
העובדים־הליברלים או למיפלגה הליברלית.
לדבריו הוא ״בלתי־מיפלגתי״.
• פרטיו של יצחק הלט, עובד ה מלון,
הובאו בשני כרטיסים שועים.
כרטיסי חבר (ראה גלופות) בחתימת ידם
של כל האנשים הללו הובאו למיפלגה
הליברלית ביום ראשון, ה־ 20 בספטמבר,
על־ידי משה קינן.

״נפטרה לפגי
15שנים ״
׳מיפלגה הובאו גם כרטיסי־חבר
< רבים של אזרחים ערבים. הובאה קבו צה
גדולה של טופסי־מתפקדים חדשים
מאבו־גוש, וקבוצה אחרת של טופסי־מתפקדים
חדשים מיפו. בין השאר, הוחתמו
רבים מבני מישפחתו של איש כנופיית
״המפוצצים״ מוחמר שגיר.
בבדיקת העולם הזה לגבי טפסים אחרים
של מתפקדים ערבים מיפו, עלו מימצאים
מעניינים. בטפסים רבים אין התאמה בין
השמות והפרטים המופיעים בכרטיס, ובין
החתימה המופיעה בו כחתימת המתפקד:
53 מיליונר באיגוד העובדים
אלבין גילה שהוא חבר בהסתדרות, הצטרף לאיגוד־העובדים־

הליברלים, והפעיל מערכת שלמה לגיוס מתפקדים חדשים לשורות
האיגוד, בניסיון להשתלט עליו, ועל המיפלגה הליברלית. אלבין
החדשים לא עלה בכסף רב.
טוען שגיוס המתפקדים

הדיבורים על ״שיתוף־הפעולה האיסטראטגי׳ הם רציניים הרבה יותר מכפי
שנואה במבט הראשון־ הם מבטאים הפיסה מדחיקת־לכת של אריק שרון
יצטרך האדיב לבחור בין שתי אפשרו יות
— ששתיהן רעות מבחינתו.
בשיחותיו עם האמריקאים אמר שרון
כי למד מנסיונו האישי, וממה שראה
כאשר היה מעורב בהכרעות לאומיות
גדולות, ששום ממשלה אינה יכולה להח ליט
בקלות על פתיחת־מילחמה. כאשר
עומדת לפניה הברירה בין מילחמה ווי תור,
קשה לה מאוד להחליט על מילהמה.
ומכאן: אם הסובייטים ישתלטו על
איראן, יהיה על האמריקאים להחליט אם
לפתוח במילחמה לשם סילוקם משם, או
להשלים עם המצב. ולהיפך: אם האמרי קאים
ישתלטו על אותה ארץ, תעמוד
ההנהגה הסובייטית בפני ברירה כזאת.

בשני המיקרים, תהיה הנטייה
להשלים עם העובדות המוגמרות,
ולמנוע מילחמה.
לכן יש חשיבות רבה לשאלה מי יצור

ך ץ חידה סברו הכל שאין זה אלא
1לטכסים. מנחם בגין עמד לנסוע ל־ארצות־הברית,
לפגישתו הראשונה עם
הנשיא רונאלד רגן. היתה דרושה לו
סיסמה שתסבר את האוזן, כדי להעניק
לביקור סתמי זה הילה של חשיבות. משהו
חדש ורענן.

כך נולדה הסיסמה שד ״שיתוף
הפעולה האיסטראטגי״ כין אר־צות־הכרית
וישראל.

יתכן מאוד שהאמריקאים אכן סברו ש אין
זו אלא סיסמדדלשעה. בעת הביקור
ואחריו לא יצאו מגידרם כדי להעניק
לסיסמה תוכן ממשי מרשים. הם השתמשו
בה, בעיקר, כדי ללחוץ על בגין ואנשיו,
כדי שיחדלו מלנהל תעמולה נגד מכירת
מטוסי אייוואקס לסעודיה.
לא ברור גם באיזו מידה התייחס בגין
עצמו ברצינות לסיסמה זו. בגין הוא,
מעל לכל, תועמלן. יתכן כי לא ראה
בסיסמה זו אלא משהו שאפשר לנאום
עליו במשך כמה שבועות. ככל דמגוג
גדול, זקוק בגין תמיד לרעיונות חדשים,
כדי למלא נאומיו הרבים בתוכן כלשהו.
אך מה שנראה כמו סיסמה חולפת הוא
הרבה יותר מזה .״שיתוף־הפעולה האסט־ראטגי״
הוא ביטוי לתפיסודיסוד מרחיקת־לכת,
העשוייה — או העלולה — לכוון
את ישראל בשנים הבאות.

זהו גם ביטוי למציאות פוליטית
חדשה בצמרת ישראל. בי תפיסה
זו היא תפיסתו של האדם המטיל
עתה את צילו עד הממשלה כולה :
איש־השנה אריאל שרון.

שר־הכיטחון שרון וראש־הממשלה בגין

האורב: בויוו״המועצות
^ פיסותיו הגלובליות של אריק שרון
לא זכו בעבר בתשומת־לב רבה. מע טים
התעניינו בהן, או ייחסו להן חשיבות.
כאשר דיבר שרון על נושאים כאלה, סברו
השומעים כי אין אלה אלא מחשבות־בוסר
של אדם שמומחיותו היא בעניינים צבאיים
טאקטיים, או בנושאים מקומיים כמו סיפוח
השטחים המוחזקים והתנחלות בהם.
לולא זילזול זה, היתד, ההפתעה על
מעשיו האחרונים של שרון יכולה להיות
קטנה יותר.
כי ביסודה מונחת אמונתו של אריק
שרון, שעליה דיבר כבר לפני שמונה
שנים לפחות* ,שאפשר לסכמה כך: שום
שנים לפחות שאפשר לסכמה כך: שום
מדינה ערבית אינה יכולה לסכן את עצם
קיומה של מדינת-ישראל, לפחות כל עוד
אין בידיה נשק גרעיני — ועל ישראל
למנוע את הימצאותו של נשק גרעיני
בידי הערבים בכל מחיר ובכל האמצעים.

יש רק גורם אחד כעולם המסוגל
לסכן את עצם קיומה של המדינה:
כרית־המועצות.
לדעת שרון, אם תשתלט ברית־המועצות
על המרחב הערבי, לא יהיה עוד קיום
למדינודישראל. היא תימחק מעל פני ה אדמה,
בצורה זו או אחרת.
לכן, מניעת השתלטותה של ברית־המד
עצות על המרחב — מפאקיסתאן עד
מארוקו, מעיראק עד חבש — היא אינטרס
* בין השאר בדברים שאמר להעולם
הזה, ערב בחירתו כאיש־השנה תשל״ג.

חפיסה של שרון —
ישראלי אותנטי, מרכזי ומכריע.

ארצות־הכרית היא הכוח העיקרי
העומד מול סכנה זו. לכן,
לדעת שרון, הסיוע הישראלי ל
ארצות־הברית אינו שרות לאינטרס
זר, אלא שרות לאינטרס ישראלי.
לשם
כך נועד ״שיתוף־הפעולה האסט-
ראטגי למען הקיצור: שפ״א) .יתכן
שיהיו לו גם פירות מישניים: הזמנות
אמריקאיות מהתעשיה הצבאית והאזרחית
בישראל: מחסני־חירום אמריקאיים על
אדמת־ישראל, שגם צה״ל יוכל להיעזר
בהם בעת־צרה: אספקת נשק מתוחכם
ומידע מודיעיני של ארה״ב לישראל.
אך בניגוד לדעת רבים, לא זוהי המטרה
האמיתית של שרון — אם כי יתכן ש מנחם
בגין חושב בעיקר על כך.

שרון רוצה להשיג את ההשתלבות
המוחלטת של ישראל כתיבנון
ובביצוע שד האיסטראטגיה האמריקאית
כמרחב — והוא מרחיק
כגן• לבת הרבה מעבר למה שמצטייר
כעיני רכים מעמיתיו.

חומ.ני מת ־ יחי מי?
ך*נה, למשל, מצב היפותטי: האיית-
אללה רודדאללה חומייני מת. באיראן

* המלה אסטראטגיה גזורה מן המלים
היווניות ״סטראטוס״ (צבא) ו״אגוס״ (להנהיג).

משתרר
תוהומבוהו. את האנארכיה ה כללית
תנצל התנועה המאורגנת ביותר
באותה ארץ: מיפלגת־טודה הקומוניסטית.
ברית־המועצות תגייס במהירות את כוחו תיה
בתורכמניסתאן הסובייטית, בקווקז
ובאפגניסתאן. אלה יתחילו לנוע לעבר
איראן, כדי להשתלט עליה ולבסס בה את
ידידיה המקומיים.
אם תצליח בכך, יהיה זה שינוי ממדרגה
ראשונה במאזן־הכוחות הגלובלי. הנפט
האיראני יפול בידי הסובייטים, והם יאיימו
מקרוב ובמישרין על הנפט הערבי.
באותה עת ינסו גם האמריקאים לתפוס
את איראן. לשם כך יוכלו להשתמש רק
בכוחות הנמצאים בקירבת מקום, על סיפון
האוניות של חיל־הים האמריקאי ובאיי
חוריאן־מוריאן, שמול חוף עומאן.
מי יקדים את מי?

לדעת שרון, התשובה על שאלה
זו היא בעלת חשיבות מכרעת. כי
מי שיגיע לזירה ראשון — הוא
שיושיב את יריבו ״על קרני דילמה״.
שרון,
שלא ינק את תפיסותיו מספרים,
אינו מודע לכך שהוא חוזר על תורתו
של אחד מגדולי הגנרלים בהיסטוריה של
ארצוודהברית, ויליאם שרמן ׳,האיש ש ניצח
על פלישתו של צבא־הצפון לג׳ורג׳יה,
שהונצחה, בין השאר, בספר חלף מס
הרוח. שדמן הוא שקבע כי מטרת ה מצביא
היא ״להושיב את האוייב על קרניה
של דילמה * .כלומר: ליצור מצב שבו
• דילמה, ביוונית עתיקה: שתי הנחות.

את העובדות, מי יקדים את מי.
מטרת שפ״א, לפי תפיסת שרון, היא
להגדיל בהרבה את יכולתה של ארצות-
הברית להקדים את הסובייטים בכל מצב
כזה.
הסובייטים מחזיקים עתה — לפי הער־כות־מודיעין
— אלפי טנקים ללא-צוותים
(״שיריון רפאים״) בסוריה ובלוב, כך ש־במיקרה
הצורך יוכלו להטיס אליהם את
הצוותים ולהפעילם במהירות. שרון מציע
כי האמריקאים יחזיקו מחסני־נשק גדולים
בישראל, לשם הפעלה במרחב.
למשל: אם תהיה התקפה על סעודיה,
יוכלו טנקים אמריקאיים להגיע לזירת-
הקרב, מבסיסים בישראל, תוך 36 שעות,
כשהם מאויישים בצוותים אמריקאיים ש-
יוטסו לכאן מבסיסים באירופה או בארצות-
הברית.

לפי תפיסה זו, תהיה ישראל
מעין ״נושאת־מטוסים יציבה״ ,שממנה
יובלו להגיח, כעת הצורך,
כוחות אמריקאיים גדולים, שניתן
להביאם ולציידם במהירות רכה,
כך שיוכלו להקדים את הסובייטים
שים תערו מן הצפון.

שתי אפשרויות רעות
ף י איזו מידה

קיבלו האמריקאים תפיסה

לכאורה, היה זרע זה צריך ליפול על
קרקע פוריה. כי ממשלתו של רגן רואה
את כל בעיות העולם בראי של העימות

האמריקאי־סובייטי, בניגוד לממשלת ג׳ימי
קארטר, שראתה גם את העימות בין ה מערב
ובין העולם השלישי. היא לוחמנית,
תוקפנית, חימושנית.
תפיסה פשוטה, המעמידה את ישראל
באופן חד־משמעי לרשות המאמץ הצבאי
האמריקאי, יכולה לקסום לאנשים הפש טניים,
השולטים עתה בוושינגטון.

אך יש בוושינגטון הרכה אנשים
מתוחכמים מאוד, שאינם מוכנים
לקבל תפיסות כה פשוטות.
אלה מצביעים קודם כל החיסרון הגדול
בתפיסתו של אריק: הוא נוטה לראות
את כל הדברים במושגים צבאיים בילבד.
כל עוד אין שלום בין ישראל והעולם
הערבי, יהיה קשה לאמריקאים להשתמש
בשרותיה של ישראל במרחב, אלא במצב
קיצוני, אחרי שכלו כל הקיצין, כאשר
כבר לא יהיה מה להפסיד. אם כל העולם
הערבי יפול בידי הסובייטים, יוכלו האמ ריקאים
להעזר במטוסים ובטנקים של
ישראל. כל עוד אין מצב כזה קיים או
צפוי, תחסם אמריקה מאוד להשתמש
בישראל.

לפי שעה.
הסתירה היא מהותית, ואינה רק טאק-
טית. אם אכן צריכה ישראל להיות •מעוג-
יינת בביצור השילטון האמריקאי במרחב,
כדי למנוע חדירה סובייטית — לפי תפיסת
שרון — הרי שהיתה, בעצם, צריכה לחייב
את עיסקת-אייוואקס. זו באה לחזק את
כוחה של סעודיה, שהיא בעלת־ברית נאמנה
ביותר של ארצות־הברית.

אם ישראל מתנגדת ככל זאת
לעיסקה, הרי זו הודאה בכך שיש
לישראל אינטרסים כילכדיים, ה עשויים
לנגוד אינטרסים אמריקאיים
בסיסיים.
בצורה עדינה אך ברורה עמד על־כך
השבוע הנשיא רגן עצמו, במסיבת־העיתו־נאים
שלו, כאשר קבע חד־משמעית, בצורה
הנחרצת ביותר, כי העיסקה באה לשרת
אינטרסים יסודיים ביותר של הביטחון
הלאומי האמריקאי. הוא הוסיף על כך
אזהרה בוטה, באומרו כי שום מדינה זרה
(קרי: ישראל) לא תורשה לנהל את מדי-
ניוודהחוץ האמריקאית.
יתכן שאילו היה הדבר תלוי באריק שרון,
הוא היה מתפשר עם האמריקאים, ומשלים
עם העיסקה הסעודית תמורת ויתור אמרי קאי
כלשהו. בגין, שהוא פחות גמיש
בתפיסותיו, לא היה מוכן לכך.

כי משבר בעולם הערכי ילבש
כהכרח, צורה של מהפכה פנימית,
שכה ישתלבו גורמים פוליטיים,
צבאיים, פסיכולוגיים ואידיאולוגיים.
אם תופיע ארצות־הכרית
ככעלת־בריתו של ״האוייב
הציוני״ ,היא עלולה לשפוך שמן
עד המדורה הערכית האנטי-אמ
ריקאית, ולעזור למהפכנים הפרו־סובייטיים.

אם עניין מישני כמו עיס־קת־הנשק
הסעודית יכול להשמיט
את הקרקע מתחת לשיתוף־
הפעולה האיסטראטגי — האם
אין זה סימן לכך שהתיאוריה כולה
עומדת על כרעי תרנגולת ץ

מכאן התפיסה השוררת בחלק מן ה צמרת
האמריקאית, ושמצאה את ביטויה
הבוטה במאמר של השבועון סיים, ערב
בואו של בגין לבירה האמריקאית: ש ישראל
חדלה להיות ״נכס אסטראטגי״
של ארצות־הברית, ושהפכה למעשה מע
אחת
התופעות החמורות ביותר בפרשה
היא שאין בישראל שום ויכוח רציני
עליה.
הכנסת העשירית אינה מתפקדת כפורום
לדיון רציני. ועדת־החוץ־והביטחון מורכבת
ממכובדים רודפי־פופולריות-ופירסומת, ש

מנהל את מדיניות־החוץ האמריקאית — אתה או אני ז״*
אזהרה ברורה

• האם אין שפ ״א מגביל כהכרח
את חופש־הפעולה הצבאי•
מדיני של ישראל {
אם תהיה ישראל בעלת־ברית צבאית
רשמית של ארצות־הברית, ואם יהיו מצויים
בישראל כלי־מילחמה (ואולי גם צוותי-
תחזוקה ויסודות־פיקוד) של ארצות־הברית,
הרי כל פעולה ישראלית (כגון: פיצוץ
הכור ליד בגדאד) תיזקף אוטומטית על
חשבון ארצות־הברית. הדבר יחייב את
האמריקאים להדק את הברגים ולהטיל
על ישראל ביקורת קפדנית הרבה יותר.

• האם שפ״א ירחיק עוד יותר
את סיכויי השלום הישראלי־ערכי ז־כינון
שפ״א יאשר את דיבריהם של
אויבי־ישראל, הטוענים כי היא נטע זר
במרחב וסוכנת של אינטרסים זרים (ראה
עמוד .)3סוריה כבר רוכבת על סוס זה.

לשאלות אלה ואחרות לא ניתנה
שום תשובה — מפני שהוויכוח
כלל לא התנהל. אריק שרון פועל
כחלל ריק — חלל שהוא עצמו
ממלא אותו כולו.

מכשיר למיוחס

ראש־הממשלה בגין והנשיא רגן
— בפיו של בגין
מסה אסטראטגית, או לפחות מיטרד.
הפרשה המביכה של מכירת האייוואקס
היא תוצאה אופיינית לסתירה זו.

למעשה התגשמה כאן התיאוריה
שרמן־שרון ככיוון ההפוך
דווקא: ישראל היא שהושכה על
קרני הדילמה.

היה עליה לבחור בין שתי אפשרויות
רעות מאוד: ההשלמה עם העיסקה, שתפגע
קשה בכושר־הפעולה של צה״ל בעתיד,
וההתנגדות לה, בצורה שתקומם נגדה את
הנשיא רגן וממשלתו.
בגין התנדנד, ולבסוף החליט (אולי מתוך
פחד מפני ביקורת מצד שימעון פרם וציידי-
הזדמנויות אחרים) להתנגד לעיסקה. אך
אם ינחלו יוזמי־העיסקה מפלה במאבק זה,
תהיה זאת מכה פוליטית חמורה ביותר
ליוקרתו ולמעמדו של הנשיא רגן, ואין
ספק שיתנקם על כך בבגין.

יהיה זה סופו של שפ״א, לפחות

רמתם האינטלקטואלית היא אפסית. בממ שלה
אין איש המסוגל להתמודד עם שרון.
בעיתונות יש כתבים צבאיים רבים, ה-
ניזונים מהדלפות מכוונות של בעלי־השררה
בצה״ל ובמישרד־הביטחון, ושאינם מסוגלים
לערוף ניתוח צבאי עצמאי.

אך תפיסתו של שרון מעוררת
שאלות, הראויות לדיון רציני.
למשל:

• האם נכון הוא שכרית־המוע־צות
היא האוייב מס׳ 1של ישראל
— או שהיא רק יריב זמני, אשר
יחסה לישראל יכול להשתנות ץ
אנדרי גרומיקו טרח להזכיר ליצחק
שמיר, בפגישת השניים בשבוע שעבר,
כי הוא הצביע באו״ם ב־ 1947 בעד הקמתה
של מדינת־ישראל. בכל הצהרותיה ה רשמיות
לא סטתה ברית־המועצות מאז
מהכרתה במדינת־ישראל, בגבולות ה4-
ביוני . 1967 פידאיון פלסטיניים, שנלכדו

בישראל, העידו כי במחנות־אימונים סוב ייטיים
הטיפו להם המדריכים לפיתרון של
דו־קיום ישראלי־פלסטיני. ליאוניד ברז׳נייב
עצמו הציע בזמן האחרון כמה פעמים
ערובות לקיום ישראל, במיסגרת שלום
ישראלי־פלסטייני.

• האם שפ״א אינו הופך את
ישראל אוטומטית מטרה להפצצה
גרעינית סובייטית, כהיפתח מיל־חמה
גרעינית כין שתי המעצמות,
ואף לפני כן ץ

אם ישראל תהפוך את עצמה מחסן לציוד
צבאי אמריקאי, המייועד למילחמה בברית־המועצות,
ברור שהאינטרס הצבאי הסוב ייטי
יחייב את השמדת הציוד הזה בהיפתח
עימות של ממש, או גם במקומו .
במיקרה כזה עלולים הסובייטים להושיב
דווקא את האמריקאים ״על קרני דילמה״ —
לחוש לעזרת ישראל ולהסתכן במילחמה
עולמית, או להשלים עם מעשה־ההשמדה.

ס רשת־אייוואקס הסילה השבוע את
• צילה על שפ״א, הנמצא עדיין בשלב
ראשוני של מחשבה בצד האמריקאי (ו-
הוסר־מחשבה בצד הישראלי) .יתכן שהיא
תעכב את גיבוש הרעיון.
אולם בעיות זמניות כאלה אין בכוחן
להסיט את שרון מהדרך שקבע לעצמו.
כמו בהרבה דברים אחרים, גדולים ו קטנים,
ינסה אריק גם בשטח זה לפעול
בסבלנות, בעקשנות ובדבקות־במשימה.
הוא ישתדל לקדם את שפ״א בשיחות
אינסופיות עם האמריקאים, להשיג הישגים
קטנים וחלקיים, לעקוף מחסומים, לחזור
לעניין גם אחרי כישלונות. הוא מקווה
להצליח באמריקה, כפי שהצליח בישראל.
אם אכן יפרוץ משבר בין ממשלת-
ישראל ובין ממשלת־רגן, ביגלל עניין
אייוואקס, יכול הדבר לעכב את הגשמת
התפיסה הזאת. אך שרון יחזור אליה, שוב
ושוב, כל עוד יהיה לו הכוח הפוליטי
הדרוש לכך.

מכיוון שיש לאמריקאים השפעה
לא-מעטה על קידומם של פוליטיקאים
ישראליים, וגם על התהליך
שכו נכחר ראש ממשלת־ישראל,
עשוי שפ״א לשמש גם כמכשיר
בידי אריאל שרון להגיע אל ה
מישרה הרמה כיותר כישראל.
* קאויקטווה של
שיקאגו סאדטיימם.

ביל

מולדין

עד מנקו־מחוז, ם״ב־וקוווו,
מקרם טלוויזיה ושני מציתים

^ סמלת שרה ארבל לא הבינה מדוע
י י מתקשר אליה צבי שדה.
לשרה, אחת השוטרות היפות במרחב
חיפה, לא היו מעולם יחסים קרובים עם
מי שהיה ניצב־מישנה במישטרת־חיפה.
כמו רבים אחרים במרחב, חששה שרה
משדה, שלדבריה :״הוא אחד שלא מהסס
לחייך לך בפרצוף ואחר־כך לדפוק אותך
מאחרי הגב.״

הובטח לו, על־ידי פרנסי העיר חיפה,
שבמשך שנים שלטו במישטרת חיפה,
שהוא יהיה מפקד המרחב. לפתע הודיעו
לו מהמטה־הארצי שאברהם תורגמן, איש־ירושלים,
נשלח לחיפה ומקבל את הפיקוד.
שדה החליט להכשיל את תורגמן, להר אות
שהוא אינו ממלא את תפקידו כראוי,
כדי לבוא במקומו.
אולם תורגמן הוא שועל ותיק. תוך כמה

מפקד־ מחוז תורגמן
רומן סם סמלת
ימים, מהרגע שהגיע לחיפה, עמד על
נסיונות־החתירה של שדה. הוא קרא לו
ללישכתו והודיע לו :״מהיום אתה כבר
לא סגני. מהיום אתה כבר לא במישטרה.״
לתורגמן אמנם לא היתד, סמכות לפטר
מהמישטרה קצין בדרגת סגן־ניצב, אך
הוא ידע שהמפכ״ל דאז, חיים תבורי, יתן
לו גיבוי. תורגמן נשלח למישטרת חיפה,
שד,יתד, ידועה בחולייה הרבים, כדי לרפא
אותה, ולשם כך יכול היה ״לעשות סדר״
במצבת־ד,קצינים שלו.
שדה עזב את המישטרה, פתח חברה
לייבוא מוצרי אלקטרוניקה, אך לא שכח
את טינתו לתורגמן .״אני נשבעתי לחסל
אותו,״ אמר שדה להעולם הזה ,״אני
משוכנע שיגיע יומו!״
חודשים אחדים אחרי שפוטר למעשה

נאשם סגדוכיץ מסתכל כתורגמן כזמן המישפט
הידיד שהפך למפקד
באותם ימים היתד, שרה במצב־רוח
קשה. כמה ימים קודם לכן היא נפגשה
עם מפקד המרחב, תת־ניצב אברהם תור גמן.
הרומן בין שרה לבין תורגמן לא
היה סוד במישטרת־חיפה, ובאותה פגישה
הודיע לה תורגמן כי היחסים ביניהם
הסתיימו.
כמו רבים אחרים, כך גם שדה ידע על
סיום הרומן של שרה עם תורגמן. הוא
קיווה שהאשה המאוכזבת תסכים לשתף
איתו פעולה נגד תורגמן.

מאשים שדה

״נשבעתי
לחסל או תו! ״
^>|רה סירכה להיפגש עם שדה ב- לארחו סירבה
״בית־קפה, ואף
בביתה. היא הסכימה ״לרדת אליו למכונית״.
שרה לא ידעה כי בשניה שבה נסנסה
למכוניתו של שדה, הופעל רשם־קול,
שהקליט את שיחת השניים.
״נהגתי בטיפשות אז,״ סיפרה שרה,
״הייתי במשבר ושדה יודע לעבוד על
אנשים. הוא הוציא ממני את כל הסיפור
ביני ובין תורגמן.״
לשדה היה חשבון ישן עם תורגמן.

,אני איתך נגד תורגמן״

ח״כים אולמרט ושריד
כותרות ענק בעיתונים

מהמישטרה, זכה שדה בבעל־ברית במקום
שלא ציפה לו: קצין־הסיור הראשי של
מרחב חיפה, סגן־ניצב יהודה סגלוביץ.
היחסים בין סגלוביץ לבין שדה היו במשך
השנים יחסי חתול ועכבר. הם לא דיברו
זה עם זה. לכן הופתע שדה כשיום אחד
פנה אליו סגלוביץ והודיע לו: אני איתך
במילחמה נגד תורגמן.
תורגמן וסגלוביץ היו פעם ידידים בלב
ובנפש. לפני כמה שנים הואשם סגלוביץ
בבית־דין מישמעתי של המישטרה בשורה
(המשך בעמוד )72

פרסום מלניק

ים שבראש

מכחכים
ב׳ דו גאה, ס לו אה
בימים הנוראים מוטב לנו
להתכונן — מתוך ראיית
הנולד לקריאת ההגדה של
חג הפסח
• מי שיודע לשאול, יבחין
לבטוז בכוונתו המקורית של ה־קדוש־ברוך־הוא,
למנות את אריק
שרון כשר־הביטחון :״אדיר במ לוכה׳
בחור כהלכה, גדודיו יאמ רו
לו / :לד ולך, לך כי לך, לך
אף לך, לד ה׳ הילוכה /כי לו
נאה כי לו יאה
י• אפילו בעליו ומנהלו של
מיפעל שטיחי כרמל, לא קרא
קריאת שמע של שחרית, עד ש דוד
לוי הצטרף לממשלת ה שרים
השוררת כהלכה :״דגול

קורא מסים

מאח נד יבא בי ד ן

מאוזן :
. Iטרזן, אולי, רכב עליו ב חגים,
אך היום הוא חסר תוע לת

.4על פי השמועה, זה חבל
ארץ נצחי (.)5
.7עובדת הטכסטיל כמהה ל משהו
, ,אם אני טועה (.)5
.8מי זה, ששוב הצליח לסתור
את העדויות ז (.)4
. 10 שנו כת תוקפנית בגלל
תכונותיה הכלביות? ()5
. IIתודו או תנסחו מחדש —
כאן אין כול ספק (מ 6
. 12 לעמוד כך זה לא נוח (מ)

. 13 נוכחותו בנשף זמרים, גר-
תה אותו לשיר (.)3
. 14 זה מסובך מאוד לשוטר
על וספה, לרשום לה רפורט
בעיר איטלקית (.)7
. 15 על מנת לנקות את הש טח
מאבנים, מומלץ לחבר 2
נקודות בטנא (.)4
. 17 נכנס בחשאי דרך הפתח
האחורי של מהסן־המאפייה

. 18 כך מבטאים את מצב רו חה
הנוגה, בכתב צופן ובקי צור

.20 האם מגריז יתכן להפיק
שמן ז כנראה שכן (.)3
.21 היא מכסה את הראש כמו
ילדה (.)4
.24 הם מוסרים את חפציהם
לבית עבוט, וכך הם חושפים
הכול (.)7
.26 למה האברך עוסק ביוגה י
בשום אופן אסור לספר 3
.27 הבטחון אינו מוחלט בק רב
האוכלוסיה (.)3
.28 חלק בגוף שמצוי במכנ־

הגדה

יאמרו לו / :לך ולך, לך כי לך,
במלוכה, הדור כהלכה, ותיקיו
לד אף לך, לך ה׳ הממלכה...״
• גם הבן הרשע מן ההגדה,
ברך על בחירתו של אהרון אבו־חצירא
לתפקיד שר הרווחה, כי
מי שעשה לרווחת ביתו, בוודאי
ידע לדאוג לרווחתם של בני־עמו,
משני צידי מסך הברזל ברמלה
(מעשיהו) :״זכאי במלוכה, חסין
כהלכה, טפסריו יאמרו לו: לך
ולך, לך כי ל ך
י• על :׳ממציא הידוע יעקב
מרידור, אמרה ההגדה :״יחיד ב מלוכה,
כביר כהלכה, לימודיו יאמ רו
לו ואילו על הכל־יכול (אח רי
הקדוש-ברוך־הוא) הד״ר יוסף
בורג נאמר :״מושל במלוכה, נו רא
כהלכה, סביביו יאמרו לו לך״.״
•• ומי מאתנו לא הבחין באצבע
האלהים, שהורתה למנחם בגין לע מוד
בראשנו :״ענו במלוכה, פודה
כהלכה, צדיקיו יאמרו לו: לך ולך,
לך כי לך, לך אף לך, לך ה׳ ה ממלכה
/כי לו נאה, כי לו יאה.״
• כך יאה לנו וכך נאה לנו,
כדבר ההגדה :״ברוך אתה ה׳
אלהינו מלך העולם, שהחיינו וקיי מנו
והגיענו לזמן הזה.״
אמן.

פ ת רון תשב צו פן 2299

סיים (הלו ! זה רדיו 6
.29 היה שם הרבה זהב או
סתם חור באדמה (.)5
.30 פקודת טרזן לאריה :״לך
לישון 4
.31 כשנמאס להם ממשחקי־ההרכבה,
התחילו לקפץ (מ)

.32 שום עם כזה לא יכול
לעורר עניין (.)5
.33 ירק או עתון, או כלום

מאונך :
. 1בהמה עם תואר אצולה?
זה לא הגיוני (.)6
.2 .ההשמצות פסקו, אז למה
לכעוס, לכל הרוחות 6
.3זה חי ולא חי, הייתכן?
את זה נצטרך לוודא (.)4
.4הוא חיבר שירה בלעג נו ך
קונפורמיסט .)5( ,
.5מדוע ת.ד.ז תשאלו את
פרופסור לייבוביץ (.)4 ,2
- .6הקניבל רעב, כדאי שניז־הר!
קל וחומר הדייר ממול

.8הצליחו לבלום את התק פת
נהמותיו החוזרות של ה־דב

.9הירבה ״להתפלסף״
רדת החשכה (.)3
. 12 כך, בעוקצנות היא מב טאת:
שתי ערים (.)5
. 14 למרות שהשבעה הפגינו
עבודת־צוות ״אגדתית״ ,לא
דיה טעם להרכיב מהם קבוצת
כדורסל (.)5
. 16 המלך (למשל) מתנהג כמו
פסיכי, אבל הכול הולך טיפ־טופ

. 17 מהסכמים כאלה אפשר
לעשות הרבה הרצלים 5
. 19 הם יפעילו עליו לחץ ו הוא
יגיב בסטירה (.)6
.21 שם מתיכים, כנראה, רק
קרח, אז מה עושים שם בעלי־הגפנים?

.22 בחנה בזמן קצר, אבל ב אופן
יסודי (.)4
.23״המוצר״ של דידי מנוסי
ישרה חם לא רגיל (.)6
.25 במצב של תרדמה הוא
אינו רדום, וזה יכול לקרות
רק אצל צעירים (.)5
.26 מי אמר להם לפנות ל אחור?
כנראה שאבי אביו

.28 הוא שוב מביע איבה לבן־
אדם חסר־תקווה (.)4

אדכס מסים,

ניריורק— תל־אביב

ל ח חינם

עושים הרבנים
יישובים קטנים ן
כימעט לכל עובד ממשלתי יש
תקנות ברורות ומחייבות לגבי אופי
עבודתו, שעות העבודה וכולי. לא
כן אצל רבנים בשכונות ובישובים,
שהם עובדים ממשלתיים.
אצל רבים מהם מסתיים התפקיד
בכך שהם משתתפים בתפילה ב ציבור,
ותו לא. במשך כל היום
הם פנויים לעיסוקיהם ועוסקים ב עבודות
אחרות.
הרבנים הללו מקבלים משכורת
(המשך בטנזוד ) 14

! 131181הישועיל 9 9דוו3
1ש ״ 9קו ס מ טי קהו 9ד״7ן11
ורס^מסנ^ת נשים-קוסמטיקה-פזיקוו סנין זו
הזצ׳את טער בח שמל (אפילציחז יזגי 1131111170

3065—886—35— — 3־
תסרוקות. תספורות,החלקות,סלסול,
צביער^פסי^טימל פנים. איפור.
הוצאת טיער בשע ו וה

* 311311 נו 1מ*

סזזירים עממיים • 9יד(ת מעילה•
חל-אביב יודפת 4ליד דיזזגוף 229388 226066 190
רמח־גן הו צ ל 86 מול בנין אואזים ״ ס לון או ח ״

מכחבים

סטודיו 6
מזמין

לשעורינסיו ! ח י 1ם !
פעילות גופנית אינטנסיבית בליווי מוזיקה
לשיפור הכושר הגופני (סבולת לב/ריאות)
הארכה, גמישות וחיזוק שרירים, קואורדינציה ומחול.

מחולא>ר וב>

0£א*ס * £110810

(המשך מעמוד ) 13
לא רעה על חשבון משלם המיסים
הישראלי. הגיע הזמן להוציא תק נות
ברורות, מפורטות ומחייבות
לגבי עבודתם.
אלי אלין, תל־אביב

חוזרו תבח שו ב ה
על תופעת החזרה בתשובה
בחוגי הבוהמה
ראשית, אני שמה בשבילם ש מצאו
לעצמם דרד מסויימת ואמונה

אירו ־ כועץר £5$אזוז* £80-

צ־ונ 1ת ל *3ההלכה
אווילות ורישעות שמעטים
במוח, מהווה פטק־ההלבה
של הרב עובדיה יוסף, ה אוסר
את העברת גווית
יהודיה, תושבת ארה״ב,
שנפטרה בארץ, לפי בקשת
ובני־מישפחתה אחותה שבארה״ב, טוען הקורא
נראה שהרבנים יוסף וגורן, אשר
פיתחו ביניהם אינטגרציה בין-
עדתית לפסקי־הלכה, שכחו לגמרי
על קיומם של אנשים חיים ושקעו

בהדרכת: צוות מורים בכיר
הרשמה בסטודיו ,8ארלוזורוב 80ת״א,
טלפון 237026

ג אז

למ ת קדמי ם

בשעות הבוקר ובימי ו׳ בהדרכת
שרון גולן(ג׳אז וסטפס) ,שלמה רוזמרין, טוביה טישלר

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

רוסוס אידיאי

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117
בעיות ולבטים
בחיי המין
רבנים גורן ויוסף

מאת

אינטגרציה בין־עדתית

ד״ר מרדכי זידמן

הוצאת רשפים

מסויימת שמשנה את דרד חייהם
הנוכחית. מצד שני, מאוד חבל לי
שמצאו את התשובה דווקא במים־
גרת המימסד הדתי היהודי, משום
שכל אדם בישראל שחוזר בתשובה
משרת אינטרס של המימסד הדתי,
אותו מימסד שמוכיח שוב ושוב את
רצונו לכפות את הדת על המדינה.
נדמה לי שחזרה בתשובה לגבי
אנשי בוהמה פירושה שלא מעש נים
עוד סמים, חיים חיי מישפחה
מסודרים ומוצאים תשובות לשא לות
על החיים. אם כד מדבר,
יש עוד מיסגרות לחזרה בתשובה,
כמו אמונה בגורו או דיברות ה שומר
הצעיר...
מוטי מנרדוכיץ, קיבוץ ארמית

גז ענו ת דו־סי טר־ת
יש פער עדתי, טוען הקורא,
ויש להילחם בו —
אבל צריך לדעת כיצד
הפער נוצר בעיקר באשמת ה־מימסד
האשכנזי של העלית השניה,
אינני יודע אם בזדון או בשוגג.
אולם מכאן ועד להאשמה קולק טיבית
של כלל האשמים, והצגת
כל בני עדות־המיזרח כשיות תמי מות,
רחוקה הדרך. כמו במקרים
רבים, מחולקת האשמה בין שני
הצדדים.
באשר לגזענות ולשינאה הבינ עדתית,
גם היא דו־סיטרית. כשם
ששומעים כינויי גנאי כמו ״צ׳חצ׳ח
ופרענק״ ,כר שומעים גם את ה ביטוי
״סבוך׳ ככינוי לניצולי שו אה׳
ואף שמעתי במו אזני את ה פסוק
הנורא :״חבל שהיטלר לא
גמר אתכם״ (האשכנזים).
כל גזענות היא מסריחה, ואין זה
חשוב אם היא שחורה או לבנה.
לא כל אשכנזי הוא בהכרח גזען,
כשם שלא כל ספרדי הוא בהכרח
לא־גזען. לא כל אשכנזי אשם ב פער
החברתי, כשם שלא כל ספרדי
הוא קורבנו. אם לא נלמד לחיות
כעם אחד יקיץ הקץ על המפעל ה ציוני.
יוסי
זיז, תל־אביב

עד צוואר בעולם הגוויות והעצ מות.
הם גם שכחו שעברו הימים
בהם ארץ־ישראל שימשה ליהו דים
מקום להקבר בה, ושבינתיים
קמה מדינה חיה ונושמת.
היכן כבוד־המת, אם פוסק הרב
עובדיה יוסף כי אפילו אם ציווה
המנוח במפורש שרצונו להקבר
בחו״ל, אין למלא אחר צוואתו ו־
״אין להתחשב ברצונה (של דד
מנוחד ).להקבר ליד בעלה״ (ב-

אין זד, כבוד־המת ואין זד. כבוד־החי,
ובוודאי אין זד, לכבוד משל-
מי־המיסים בישראל, המפרנסים ב כבוד
רב את אותם שני הפוסקים.
אולי, אם דווקא נתעקש לחפש
את ההגיון שמאחורי הפסק, הרי
שיש בזד. משום פיתרון מצוין ל ירידה
מן הארץ ולנושרים מווינה.
שהרי אם יהודים חיים לא יבואו
אלינו, אז לפחות נביא אותם
מתים :״חייבים להעלות גופת
יהודי לישראל, אם רק אפשר, מ שום
חשיבותה של המיצווה להקבר
בה,״ כד פסק הראשון לציון, כבוד
הרב הראשי הרב עובדיה יוסף.
יצחק חסון, חל-אביב

גש? מכייבדן־
הצרפתים חישבו ומצאו
כי מרבית תושבי פאריס
ייהרגו בעיקבות הטלת 10
טילי קרקע״קרקע מסוג
״לכס״ המצויירים בראשים ניטרוניים הפצצות יהרסו בניינים רק ב־
(המשך בעמוד ) 16

קפה טהור,ט עם טהור 10070 ,
עלית לקחה את הטעם הטוב שבקפה ונצרה אותו בכל גרגר

ספלנדיד !

החדוש הטכנולוגי הנפלא
״קפה נמס המיוצר בשיטת האגלומרציה״ הגיע לישראל.
ס פ לנ די ד י
עתה בא אל שולחנך וטעמו על לשונך...

.ספלנדיזר1

...קנו אותו, כ•7

טובל ע קפה

מלכות המים מתלבשות
באפנת ניבה 11

מכוזבים
(המשך מעמוד )14
רדיום 200 מטר מקום הפיצוץ וב־רדיום
מ־ 800 עד 1600 מטר, יש תקו
ויגרמו למות בל חי מ־48
שעות עד ימים ספורים. כעבור כ שבוע
ימים תגרום הקרינה למות
ס/ס 50 מהאוכלוסיה בעיר. שאר ה תושבים
יתענו בעינויי־תופת חוד שים
ואף שנים אך רוב רובם צפוי
למוות נורא תוך יסורים קשים.
אגון בר, ממנהיגי הסוציאליסטים
בגרמניה הפדרלית כינה את הפצצה
בשם :״סמל להלך־חשיבה מעוות
עד יסוד״ .האקונומיסט הבריטי,
כינה אותה :״נשק מלוכלך מאין
כמוהו״.
יצחק סוסיל, תל־אביב

בחירזרו ק ל שנ ה
ראש״הממשלוז מנחם גגין
הודיע בוושינגטון באוזני
מארחיו :״כדאי לי לקיים
בחירות בבל שנה, כי זה
טוב לבריאותי״
מדוע לא הודיע ראש־הממשלה
באוזני מארחיו, בקול רם ונישא,
מה טוב לבריאותו של העם בישר אל׳
מה טוב לביטחונו וכלכלתו ה איתנה?
ועל כך החמשיר הבא:
אם יהיו בחירות בכל שנה /זה
יהיה בשבילי מתנה /כך הכריז
בארה״ב /מנחם השובב /לשמחת
הגויים, מארחיו.
א ס, תל־אביב

ערוץ נוסף בטלוויזיה שלך

1500 משחקי טלוויזיה
במ שחק הטלוויזיה הטוב בעולם

משחק ה טלוויזי ה של ״אטארי״
לעשות חיי בשעות הפנאי,
לשחק ול הנו ת.
יבואני•.

אד ם״״
דיזנגוף 223ת״א
טל 03-241082 .

משל! פרסומאים

ני די אנסרס
הסרטת ארועים בוידיאו !

צילום חתונזת,בר מצחה 1אר1/1ים מיוחדים

רח׳ הזנבאו .5ת׳ א, טל 296662 .
רח׳ ירושלים 13 חיפה טל, 662757 .

מול סון
ו הפל טינ ה
דובר צה״ל מעיר בעק בות
הכתבה ״רצח
בגלל פלטינה בגוף״
(״העולם הזה״ )2295
• טור׳ מולסון אלי ז״ל
מצא את מותו עקב פגיעת רכ בת
ליד חיפה ביום 24 פבר׳
. 1972
• בעקבות מותו של המנות
נערכה, כמקובל, חקירת מצ״ח.
לאחר קבלת ממצאי החקירה
החליט הפרקליט הצבאי הרא שי
בתוקף סמכותו עפ״י ס׳
298א( .א) לחוק השיפוט הצ באי׳
תשט״ו 1955 על מינוי
שופט חוקר סיבות מוות.
• בהסתמך על חומר החקי רה
שהיה בפניו ובעיקר על
מיכתב כתוב בצרפתית אשר
נמצא בתוך שק חפציו של ה מנוח
ובו התבטא המנוח ב י
ב י כוונתו לשים קץ לחייו,
קבע השופט החוקר בהחלטתו
מיום 14 ביולי 1972 כי ״אוכל
לקבוע ללא כל היסום שהמנוח
התאבד ביום 24 בפברואר
,1972 בשעות הערב, ע״י כך
שזרק את עצמו מתחת לגלגלי
הרכבת״.
•:בשק חפציו של המנוח
נמצא, כאמור, מיכחב הכתוב
בשפה הצרפתית ובו כותב ה מנוח
בין היתר :״מחשבותי
האחרונות של עולם זה מלא אי
הצדק ...אני הולך ללא שום
צער ולא חייב שום דבר לאף
אחד מהעולם הזד.,״״
מיכתב התאבדות זה, כמו
מיכתב אחר שנכתב ע״י ה מנוח
לאלוף פיקוד־המרכז, תו רגמו
מהשפה הצרפתית לשפד.
העברית ע״י חוקר מצ״ח סרן
ליאון בכר, אשר אף רשם על
גבי תרגום המכתב לאלוף כי
זהו ״העתק נכון מהמקור״ ועל
גבי תרגום מיכתב ההתאבדות

ראש ממשלה בגין
העיקר הבריאות

לאלקס אווי ר ה
הקוראת מתרעמת על ה התייחסות
המקובלת בישראל
לקסאווירה

שלא נותר אלא לומר: כבוד בת
המלך הוא בתחתוניה פנימה.
רדת אנגל, חיפה

קסאווירה הולנדר אינה בבחינת
אדם בלבד. היא תופעה המאפיינת
את החברה המערבית ואת ארצנו
בכלל זה ׳.קאסווירה הולנדר הינד,
זונה, וראוי שלא נטעה בכך. אנו,
בשם הפתיחות הקדושה, העלינו
את הזנות ״גל נם והפכנוה לדגל
בלי שאיש יעז לומר :״המלך
הוא עירום!״
לא אוכל לשבח את אומץ־ליבה
של קסאווירה הולנדר, שכן בחברה
שאיבדה כל אמות־מידה לא נדרש
אומץ כדי שזונת צמרת תתקבל
בכבוד מלבים ונשיאים.

זונה קפאווירה

אם אלה הן פני החברה, הרי

כבוד בת המלך

עצמו את המילים ״זהו התר גום
המילולי מהמיכתב״.
>• לא היה, איפוא, כל צורך
להסתמך על חוות־דעת הגרפו לוג
— כטענת אחי המנוח —
כאשר עולה בבירור כי המסמך
אכן נכתב על־ידי חוקר מצ״ח
כתרגום המיכתב המקורי
בו הצהיר המנוח על כוונתו

דובר אבן
החקירה לא תחודש
להתאבד, ואף נכתב על־ידי חו קר
מצ״ח כי זהו ״תרגום ה־מיכתב״
.יצויין כי מיכתב ה התאבדות
המקורי בשפה הצר פתית
נמצא בתיק החקירה ו־תצלומו
נמסר לאחי המנוח.
* טענתו של אחי המנוח בי
סרן ליאון בכר היה ״גם מפק דו
של המנוח בכלא״ — איננה
אמת• מפקדו של המנוח בכלא
היה קצין בשם סגן בכר משה
שנימנה עם סגל מיתקן הכלי אה,
וממילא אין כל זהות או
קירבה בינו ובין חוקר מצ״ח
האמור.
י • אשר לטענתו של אחי
המנוח כי המוות נגרם תוך
ביצוע פשע, קרי, רצח, על
רקע הפלטינות שנמצאו בגו פו,
ד-רי לגירסה זו אין כל

ראיה בחומר החקירה. יצויין כי
כתוצאה מפגיעת הרכבת הת רסקה
גופתו של המנוח כליל
ולא ניתן לקבוע מה עלה בגו רלן
של הפלטינות, ובוודאי לא
כיום — 9שנים אוזרי האי רוע.

אחי המנוח פנה לראשונה
אל הפרקליט הצבאי הראשי ב־עירעור
על מימצאי השופט ה חוקר
בשנת , 1978כ־ 6שנים
אחרי האירוע והחקירה, ונענה
כי בהעדר ראיות הדשות אין
כל עילה לחידוש החקירה או
פתיחתה מחדש. אחי המנוח חזר
ופנה לפרקליט הצבאי הראשי
באמצעות כמה עורכי־דין, תוך
שהוא מעלה טענות שונות שלא
היה בהן כדי לבסס חידוש ה חקירה.

אחי המנוח פנה לבית־המישפט
העליון בשבתו כבית-
מישפט-גבוודלצדק, ובתאריך
20 בפברואר 1980 קבע בג״ץ
(בג״ץ )93/80 כי אין מקום
להענות לבקשה לחידוש ה חקירה,
שכן ״אם באמת וב תמים
רצה האח לרדת לסופה
של הפרשה העגומה היה עליו
לפעול בכל הנסיבות ולא להז ניח
את הנושא ...שנים על
שנים. די בעיכוב האמור כדי
לדחות את העתירה על הסף.״
• 1משלא נחה דעתו של אחי
המנות מהחלטת בג״ץ הוא
פנה באמצעות עורר־דין ליועץ
המישפטי לממשלה, פרום׳ יצ חק
זמיר, שהשיב לפונה ב־30
במאי , 1980 בין היתר :״נחה
דעתי כי צדק הפרקליט הצבאי
הראשי בקובעו כי לא מצא ב כל
פניותיו ראיה חדשה ש-
תתצדיק חידוש חקירת מותו
של החייל הנ״ל ולא מצאתי
עילה להורות על השלמת ה חקירה.״

לסיכום, חקירת נסיבות
מותו של טור׳ אלי מולטון ז״ל
מוצתה עד תום וצה״ל לא יח דש
החקירה בנושא זה.

יעקב אכן -תא ״ל,
דובר צה״ל

7ודם תגידי
שאת אוהבת אותי.

טל־ארויו

רגעים של הנאה שצריך לחטוף.

1ה היה גווו > 0גוה שחיה
בליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיור״ פירסם כתבת־שער, שעסקה• שוב כתבנים ובשחיודיות
שבצמרת מישטרת־יישראל, בראשותם של עטוס כן־גוריוז ויחז קאל
סהר. הפעם התמקדה הבתכה כ״חיסולו של זאב שטיינ־כרג״
,מקציני המישטרה המעולים והבולטים. יוסף מרימוביץ
המשיך לדווח על מסעה של נבחרת ישראל בכדורנל למיזרח־הרהור״
בתכת ספורט מצולמת תחת הבותרת ״מישחרן המלבות״
דיווחה ממישהי, בדורגל של שחקניות נשים.

׳ 1ה ש חי ט ה
זה היה שבוע של ציפיה.
מדי בוקר אץ האזרח הישראלי לתיבת-
המיכתבים, להציץ בעיתון. אם פתח את
עיתונו עוד ברחוב, התאספו מאחוריו כמה
אזרחים נוספים, שהציצו מעל לכתפיו. אנ שים
רבים, מן המאחרים בנשף, שלא ידעו
עד כה שקיימת שעה שבע בבוקר, הו שיטו
את ידיהם ממיטתם כדי לסובב את
כפתור הרדיו ולשמוע את החדשות.
מן הרגע שבו נקטלו החמישה בדרך
סדום—באר־שבע, חיכתה כל הארץ בנשי מה
עצורה. הציפיה לא היתה מוגבלת
לארץ. באותה עצבנות נחטפו העיתונים
בערי ירדן. בקפריסין השכנה נשאל כל
ישראלי, באופן שיגרתי :״ובכן, מתי פו רצת
אצלכם המילחמה 1״
סימל את המצב עיתונאי אמריקאי גבוה
ובלונדי מבולטימור, ששהה עד כה בירדן.
למחרת הרצח בדרך סדום טס לניקוסיה
ועלה למטוס הראשון לישראל.

״הם דומים לאדם השוחה במים ומעשן
סיגאר, וטוען שהוא ספינת־קיטור !״
״הם משחקים בנדמה לי !״
״הס היו ויהיו תמיד משועבדים למליצה!״
תגובות נרגזות אלה, שנשמעו השבוע

תאריך 10.10.1956 :
בון זה הסעיר את האולם, העלה על
הבימה את בגין עצמו, שקבע כי זאב
ז׳בוטינסקי לא היה רוצה בהעלבת איש
נישא כמו נשיא ישראל.

בגין, למרות כל הלהט הנאומי, היה צונן
למדי. כוונתו היתה ליצור סיסמה שתישבה
את לב האנשים הנוטים לאופוזיציה, ולה פוך
את דיגלה של חרות למקום־ריכוז
של כל המבקשים שינוי במדינה. הוא לא
סיכן עדיין את עמדות מפא״י. מטרתו
היתד, לאיים על עמדותיהן של שאר מיפ־לגות
האופוזיציה.
אולם אחרי הפגנת־כוח זו, שהיתה
מלווה בתוכנית פוליטית־צבאית מרחיקת־לכת
(״שלום של כניעה ייחתם בקאהיר״)

ענה בגין: מפא״י אומנם תרצה לש חוט,
אולם היא כבר תהיה חלשה מדי!״

ממזכי
ה צ לי ל השני
הופתענו למקרא הכתבה העוסקת ב העלמו
של פעמון הכנסיה בכפר בירעם
(העולם הזה .)987 איננו יודעים מי ה־מעוניין
בהחרפה נוספת של בעיית היחסים
בינינו לבין תושביו הקודמים של הכפר.
אך אין ספק שרק מתוך מגמה כזו הופ צה
עלילה טיפשית זו.
קי כו ץכר ־ ע ם, הגליל העליון

אנשים

מדינין ח
שריק הבלוד
בשריקה גדולה התקרב מטוס נוצץ לאו־לם־הנוסעים
של שדה־התעופה לוד. ה מטוס
הארבע־מנועי מדגם וייקאונס שבא
מלונדון, לא היה רק מטוס הסילון הרא שון
שהגיע ארצה בטיסה סדירה, אלא גם
המטוס הבריטי הראשון אחרי הרבה מאוד
זמן שיצר קשר ישיר בין לונדון ותל-
אביב.

אבא אחימאיר בוועידת חרות:

היה משהו סימלי בטיסת־בכורה מחודשת
זו. אחרי שנים רבות של ניתוק כמעט
מוחלט, לא רק מן העולם הערבי והאסיאתי
אלא גם מן המערב, נפתח עתה שוב קשר
פסיכולוגי ופוליטי. מעצמות המערב שלא
היתה להן שום טענה חוקית אמיתית
בוויכוח עם גמאל עבד אל-נאצר, נזכרו
לפתע כי בעצם נעשה עוול לישראל וכי
יש ללחום נגד המישטר בעד ספינות יש ראליות
לעבור בתעלת סוויס.

בכל פינות המפה המיפלגתית בישראל,
נגרמו על־ידי נאום אחד שנישא על גבי
בימה אחת בתל־אביב — בימת בית
הבימה. האיש שדיבר היה מנחם בגין,
והוא פנה אל הוועידה הארצית של
מיפלגתו.

הקשר הפוליטי הפיתאומי שנוצר בין
המערב וישראל לא היה תוצאה של יוזמה
ישראלית כלשהי. הוא היה פרי המיקרה.
ישראל היתה רק אובייקט רפה־אונים ב־מישחק
התמרונים של המערב — קלף
במישחק, שאפשר היה להורידו באותה
המהירות שהונח. כי מדינה החסרה קו
פוליטי אמיתי במרחב, לא יכלה להיות
אלא אובייקט__ .

ואבשט״נג ת

גם בנקודה אחרת לא היתר. הסכמה
בין בגין לאחימאיר• קרא אחימאיר בן
ה־ ,60 לבגין בן ה : 43-״אל תשיש לק ראת
יום קבלת השילטון, כי יהיה זה יום
של שחיטה גדולה בחוצות ירושלים ובר חובות
תל־אביב. מפא״י לא תמסור את
השילטון ללא שפיכת־דמים ! ״

היה ברור לכל אחד כי הצעד הבא
בלוח השחמט המגואל בדם יבוא מן הצד
הישראלי.

הסכנה הגדולה ביותר היתה שהאזרח
הישראלי הרגיל, המפוטם בשידורי החד שות
הילדותיים של קוליישואל, יתפתה
להאמין כי אמנם זהו שינוי של ממש. כאות
אזהרה בא השבוע יחס מעצמות המערב
לדרישת ישראל להשתתף בדיוני מועצת-
הביטחון. בנקודה יחידה זו הוסכם פה אחד
בין כל המעצמות היריבות — נגד.

תו ס ל

תחת בותרת המישנה ״היא דומה לפרבר גדול של עיר
שעדיין איננה׳ ר,יימת״ ,תיאר עמום ר,ינן את חיי־הלילה של
תל־אביב.
בשער הגליון: המפכ״ל המושחת של המישטרה יחזקאל סהר.

״מתי פורצת מילחמה מטוס סילון ראשון
בלוד * אחימאיר מנבא לבגין את השלטון
* מרטין בובר מסביר לגברת מושגים בפילוסופיה מפתוח העם
הוניכיה ה ג דו ל ה

העול

מנחם בגין, ואומר לו :״אל תשיש לקראת יום קבלת השילטון, כי זה יהיה יום של
שחיטה גדולה ברחובות ירושלים אתימאיר המנוח, מייסד ״ברית הביריוניס״ ,הוא
אביו של שדר ומנחה הטלוויזיה, יעקב אחימאיר, וסופר ״מעריב״ יוסף אחימאיר.

איש לא היה מתרגז במיוחד אילו הס תפק
בגין בהצהרה השיגרתית כי מיפי
לגתו תעלה לשילטון — הצהרה המקו בלת
בארץ בכל המיפלגות. אולם בגין,
נואם מלהיב • ומתלהב, לא הסתפק בכך.
הוא התחיל מתאר בצבעים בהירים את
המעמד שבו ימסור לו נשיא המדינה את
התפקיד להרכיב ממשלה חדשה, ואף ניסח
בפירוש את הנאום שהוא עצמו יישא
בהזדמנות חגיגית זו באוזני הנשיא.
איש לא האמין כי בשנים הקרובות
תזכה מופלגת חרות ב 61-נציגים בכנסת,
או אף ב־ 40 או 35 צירים שאפשר להפ כם
לגרעין של קואליציה ימנית. לכן
היה קל למתנגדי בגין ולמתחריו לבטל
את דבריו בהפרזה רוויזיוניסטית טיפוסית,
חוליה חדשה במסורת של מיפלגה שרא שה
היה תמיד בעננים.
פגיעה בר) אהיר. אולם חשבונו של

לא באה תצוגת־כוח רחבה. במשך חמישה
ימים קם נואם אחרי נואם בבית האזרח
ברמת־גן, עסק בעניינים של מה בכך
ובוויכוח קטנוני בעל נימות אישיות
חזקות.
ההפרש העצום בין דמותו של המנהיג
לבין רמתם של המונהגים, היה אחת ה תופעות
הבולטות ביותר של הוועידה.
עדכון לנשיא. יוצא מכלל זה היה
עסקן רוויזיוניסטי ותיק, ד״ר (לפילוסופיה)
אבא אחימאיר, איש בעל פנים ואופי של
מהפכן רוסי מלפני דור * ,שהיה בשעתו
אחד מאסירי מישפט ארלוזורוב. הוא גרם
למהומה כאשר מתח ביקורת על נאומו
הדימיוני של בגין לפני נשיא המדינה,
וקרא לנשיא בשם ״ארכי־ירחמיאל״ .על *
שמו המקורי של אחימאיר, יליד
רוסיה הלבנה היא שאול גייסינוביץ. הוא
שינה את שמו אחרי שאחיו מאיר נפל,
כחייל בצבא האדום, בקרבות נגד הצבא
הפולני של הפילדמרשל פילסודסקי. אבא
אחינזאיר עצמו היה בשעתו פאציפיסט
ואנרכיסט__ ,

ס חבר-הכנסת מנחם כגין, בוועידת
מיפלגתו :״המדיניות של בן־גוריון מת קדמת
אחורה: במקום שלום הוא הצליח
להשיג הפסקת־אש. אבל מה שחשוב לבן-
גוריון הוא שלא יגידו, הפסיקו את האש!׳
אלא ׳הפסיקו האש!׳״.
!• סופרו של הניו יורק טיימם, שטם
מישראל לקפריסין, הודיע לעיתונו כי
הרמטכ״ל, משה דיין, פיקד אישית על
הפשיטה על חוסאן ואף היה קרוב להי פצע.
כאשר התפוצץ בקירבתו פגז-מר-
גמה, שפצע שלושה חיילים. העיתונאי
טען גם כי ראש־הממשלה, דויד כן־
גודידן, הביע את אי־שביעות רצונו מ פזיזותו
של הרמטכ״ל.
• ביטוי חדש נוצר בחיל השיריון
מאז נתמנה אלוף חיים לסקוכ למפק דו
:״מלסקבים אותנו!״

מנחם כגין,

!• מנהיג תנועת החרות
הסביר בדבריו בוועידה מה פירוש הסכם
צבאי הדדי בין ישראל לאדצות־הברית:
״נניח שמכסיקו תחליט לפלוש לארצות-
הברית וצבאה יגיע עד לשערי וושינג טון.
במיקרה זה תשלח ישראל גדוד או
חטיבה לארצות־הברית ולא תחזיר אותם
עד שיגורש הפולש המקסיקאי האחרון אל
מעבר לגבול
• עיתון גרמני סיפר בשבוע שעבר,
כי בשעה ששהה פרופסור מרטין כוכר
בהאמבורג, ניגשה אליו גברת צעירה
וביקשה ממנו שיסביר לה את ההבדל בין
המושגים הפילוסופיים ״זמן״ ו״נצח״ .ענה
לה בובר באדיבות :״גבירתי, אפילו
הייתי מוכן להקדיש את הזמן הדרוש כדי
להסביר לך זאת, יעבור נצח עד ש ת

לבג* הבותנה המעולים

ל א הגדול ביו תר-אבל הטוב

ד 1בי ג ל

ביו תר

בקומדיה המטורפת:

רטו של סרד• שטיינהרדט
ב הויו ת ת סו ת:
אלברטכ הן
אטת • קו סו ביצק
או רנ ה ל בי א
׳ רזי ה נוירון
אירית וז אי רי
נטעא הו ב י
נוריתכ הן
מי ר ב גר
ניו ח קן אורח: וסף 4!1ילוח

״הדר״
מליל שבת
9.10ב10-

גבעתיים

חולון

הסרט
לא יוקרן
בתל-אביב

״שביט״

״רינה״

ע קב

בת־ים

באר־שבע

נתניה

הרצליה

״אורנים״

״אסתר״

״תפארת״

בכורה עולמית ממוצ״ש 10.10 בעת ובעונה אחת :

גבעתיים

חיפה

״רון״

״יא טוב היות האדם יבדו
הכרויות למטרת נישואין 2

19 שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת * 1981

רעים

תי אביב.רח׳בן יהודה 58

טל 03 282952:

מ דיניו ת
ה מי סוי
ה עי רוני ת

תן טר מ פ
ל חייל

אר צו ת ה ברי ת: ה טו ב הר עוה מכו ער
פרשת מטוסי האייוואקס העמידה במיבחן די קשה
את תיפקודה של המערכת הפוליטית האמריקאית. העוב דה
שמדינה קטנה כמו ישראל, מסוגלת לנווט את ד.מימ־סד
היהודי ואת הדשות המחוקקת נגד הממשלה, בניגוד
גמור לאינטרס המעצמתי של וושינגטון׳ היא מרתקת
לכשעצמה.
הנשיא רדנאלד רגן מנסה לנהל את המאבק הגלובאלי
שלו נגד ברית־המועצות, מבלי לפגוע בכלכלת ארצו.
זוהי, כמובן, משימה בלתי אפשרית, ופרשת יצוא החיטה
לסובייטים מעידה על כך. דווקא רגן, החדיר כל־כך
ללחצי היוזמה הפרטית, לא היה מסוגל לעמוד בלחץ לובי

111? 0 (1 1 1

שדון צוד ק!
בחודשים האחרונים החריפה בעיתונות הישראלית
תופעה המאפיינת אותה, והעשוייה להיות
נושא מעניין למחקר בכל חוג של קומוניקציה.
העיתונאים, בעיקר כתבי-החוץ, נוהגים לצטט בפרטי
פרטים ידיעות נכונות, מלאות ובדוקות שהתפרסמו
בחוץ־לארץ על ישראל ומנהיגיה. לעומת
זאת, הכותרת ודיברי הפרשנות מתייחסים לתוכן
האמין בהחלט כאל ״עלילה״ ,תוך שימוש חופשי
במרכאות כפולות.
באותה שיטה נקט השבוע גם יו״ר מיפלגת-
העבודה, שימעון פרס. היו״ר הגיב בחריפות רבה
על האשמת שר-הביטחון, אריאל שרון, שצה״ל
הועמד ב״ 1956 לרשות הרפתקנות בריטית—צרפתית.
פרס טען, ששר בישראל ״אינו צריך״ להעליל על
ארצו.
אפשר לסלוח על העברית, אבל פרס יודע היטב
ששרון, שעשה בעצמו כמה ״פאשלות״ במילחמת
,1956 מדבר הפעם אמת. הצדקנות המגוחכת שלו,
והטענה המצחיקה שהוא ודויד בן-גוריון רתמו בעצם
את בריטניה וצרפת למען האינטרס הישראלי,
מעוררות רחמים. שתי המעצמות עצמן מבינות כבר
מזמן, שמילחמת סואץ 1956 היתה כישלון לישראל,
והישג מדיני עצום לגמאל עבד אל-נאצר• ישראל
סובלת עד היום מהכתם שדבק בה אז, והניצחון
הצבאי הפך לתבוסה מדינית של ממש.
פרס נשאר בשלו, מוכיח שלא למד ולא שכח
דבר. שרון ובגין פשוט מנסים ללכת בדרכו, אבל על
גדול. שרון מתעלם, כמובן, מהעובדה שהבוס שלו
דווקא התלהב מהרפתקת : 1956״מיבצע ההתקפה,
ההתקדמות, הביתור, האיגוף, הכיתור, המחץ, ההדברה,
ההכנעה, השיחרור, הכיבוש והניצחון״.
(ח״כ מ. בגין ,7.11.1956 ,במליאת הכנסת)

טריליון דולר על הצבא בחמש השנים הבאות, לא יזכה
למימוש מלא.
אבל לא רק בעיית המימון מטרידה את רגן ואת שר־ההגנה
שלו, קאספר וויינברגר. התעשייה הצבאית ד,אמ־

תכלס לה !
כותרת מוזרה זו אינה לקוחה מספר פורנוגראפי.
היא מעטרת מודעת פרסומת לסיפרו של
ג׳ורג׳ היידיוק דרכים להתנקם — מיספר . 2מסתבר,
שזהו ספר המשך לרג־מכר הנושא אותו השם,
שזכה להצלחה מסחררת בחנויות הספרים בארה״ג.
כון נרת המישנה מעידה היטב על התוכן: עוד

משקיפים אחרים, בעיקר אירופיים, מתייחסים לנתו נים
אלה בספקנות רבה, אבל הנשיא רגן שרוי בדילמה
של ממש. קיימת סתירה מהותית בין שאיפתו המוצהרת
של הנשיא לקצץ בתקציב הפדרלי באורח דראסטי, לבין
תוכניתו השאפתנית לבנייה מחדש של המערך ההתקפי
האמריקאי. הרעיון המקורי, הדי־מטורף, להוציא 1.5

קיצוץ מכאיב. גם אחרי הקיצוץ יהיה תקציב
הביטחון האמריקאי עצום בגודלו. בעת ובעונה אחת
מתלבטות המדינות בקישיי מימון חמורים. קאליפורניה
זקוקה למיליארד דולאר כדי לשלם לפחות חלק מחובו תיה.
מדינת וושינגטון גם היא בצרות, שלא לדבר על
הגרעון הכרוני של העיר ניו־יורק.
אבל הקיצוץ במנגנון הפדרלי הוא המכאיב ביותר.
בשבועות הקרובים יפוטרו 15 אלף פקידי ממשלה באר-
צות־הברית, ויצטרפו לצבא המובטלים הענק. הרשויות
המקומיות מנסות עתה לגייס הזן זר, בעיקר ביפאן, כדי
לחזק את התעשיות המקומיות. מעגל קסמים אירוני של
מעצמה, המפעילה דיכוי מכוער ורצחני באמריקה הלטי נית,
כדי לאפשר להון שלה לשלוט בשווקים המקו מיים,
אך הזקוקה להון זר, בשל מדיניות כלכלית מיושנת
ודוגמטית.

ס״רה-ליאונה:
לנצח את י שר א ל
קוראים, שעדיין לא שמעו על המערכה הנטושה בין
ישראל והמדינה המערב־אפריקאית סיירה־ליאונה, יכולים
להרגע. רק חובבי ספורט מובהקים יכולים להתרעם על
העובדה שסיירה־ליאונה גזלה מישראל את השיא העולמי
היחידי שלה. בשנה שעברה הגיע שיעור האינפלציה
בארץ זו ל־ 215 אחוזים !
הכלכלה המעורערת והשחיתות הפושה בכל מערכות
החברה הביאו לסידרה של ׳שביתות והפגנות נגד מישטרו
של הנשיא, סיאקה סטיווינס. שביתה כללית שהוכנה
בתחילת ספטמבר הביאה לסגירת מיכרות היהלומים, עמוד
השידוד של כלכלת סיירה־ליאונה. במהומות שפרצו
נפגעו עשרות בני-אדם, נבזזו חנויות, ומישטרו של
סטיווינס, השולט למעשה מ־ , 1970 עשוי להתמוטט.
הנשיא הגיב בסידרה של פעולות דיכוי: השליך לכלא
את מנהיגי האופוזיציה וסגר את הביטאון היחיד של

החקלאים, והסיר את האמברגו על הסובייטים. בכך הוא
הפך את המערכה להוצאת הכוחות הסובייטיים מאפג־ניסתאן
לבלתי־יעילה. האמריקאים לא רק שחדלו מלנהל
אותה, אלא גם הוציאו את הרוח ממיפרשי המערכה
הפאן־איסלאמית נגד ברית־המועצות בעניין זה.
לפי שעה נהנה הנשיא משפע של מזל טוב. קציר
החיטה השגה היה הגדול והמוצלח בהיסטוריה, וגם יבולי
התירס, הכותנה והאות עלו יפה. הנשיא לשעבר ג׳י&י
קארטר, המלקק עדיין את פצעי תפוסתו בבחירות, יכול
לפחות להתנחם בריווחי הענק שצבר השנה מגידול
הבוטנים. גם ענף זד נהנה ממזג האוויר המצויין, ועשה
חיל.
גם תוחלת החיים עלתה, הגיעה השנה בממוצע ל־74
שנים, במקום 71 לפני עשר שנים. תמותת התינוקות
ירדה, ועימה גם מיקרי התקפיילב ומוות מסרטן ודלקת
ריאות.
עדיפות אמריקאית. האמריקאים עדיין נהנים
מעדיפות טכנולוגית ניכרת על הסובייטים. הטילים, ה צוללות
ומטוסי הקרב של ארצות־הברית עולים בביצועי הם
על אלה של הסובייטים. זה לא מפחית, כמובן, מעוצ-
מת ההיסטריה האנטי־סובייטית הניזונה מאידיאולוגיה
ומשיקולי תעמולה וכדאיות כלכלית. אבל ארצות־הברית
עדיין שומרת על מעמד בכורה בעולם, לפחות מבחינה
צבאית.
מומחי הפנטגון — מישרד־הביטחון האמריקאי —
חוששים מקיצוצי־תקציב, ועושים הכל כדי להזין את
כלי התיקשורת בנתונים נוגדים. לדיברי יו־אס־אנד־ווולד־ריפורט,
טוענים דוברי הפנטגון, שהסובייטים מתעצמים,
והמגמות לטווח ארוך מדאיגות. לפי דיווחים אלה, ייצרה
ארצות־הברית בשנה שעברה רק שליש מכלל כלי־הרכב
המשוריין שיוצרו בבריודהמועצות. ברית־המועצות בנתה
כמות כפולה של מטוסי קרב וטילים באליסטיים טאק טיים
מזו של ארצוודהברית.

ריקאית אינה מסוגלת ׳לעמוד במבול ההזמנות, מהעדר
חלקים ופועלים מיומנים. לדברי היו־אם־ריפורט, חסרים
לחיל־חאוויר יותר מ־ 1000 טייסים, ולצי כ־ 20 אלף קצינים
זוטרים.
גם בארצות-הברית נמתחת ביקורת קטלנית על הביז־בוז
בצבא. הדיווחים על חצי מיליון דולאר שח; קצבו
לבניית חדר־אוכל בבסיס הצבא בהוואי, על סכום זהה
שבוזבז על בניית מיתקן ספורט בחיל־האוויר, ויותר
מ־ 100 אלף דולאר למסלול גולף במועדון קצינים, יצרו
תסיסה נגד הפנטגון. מדובר, בעצם, על סכומים זעירים
יחסית. אך כמו בישראל, דווקא נתונ״ם כאלה מעוררים
סערה, ולא עצם המדיניות הניצית, המביאה להשחתת
מיליארדים על תוכניות צבאיות.

היד הנוקמת של ג׳ורג׳
קוראים יותר שטניים

תרגילים מלוכלכים מרב־אמן מעשי הנקמה. הספר
מכיל רעיונות, הצעות מעשיות ותוכניות״ביצוע מפורטות,
שכולם מכוונים לתכלית אחת: לנקום בשונאים
וביריבים, להוציא להם את הנשמה, לדרדר
אותם ליצורים עלובים ומבוהלים. סוכני המכירות
של הספר חוששים מתביעות מישפטיות, ומציינים
שהוא נועד לבידור, ולא לביצוע. אבל גם המחבר
נאלץ להודות באחריותו לאלפי מעשי קונדס אכזריים
למדי ברחבי ארצות־הברית.
״לקראת הספר השני ״,מספר היידיוק ,״הוצפתי
ממש ברעיונות־נקמה של קוראים. כמה מהם היו
הרבה יותר שטניים ממני.״

יורם ארידור
לא שיאן עולמי
מתנגדי המישטר, טאבלט. הוכרז על מצב חירום, נאסרה
פעולתו של קונגרס העבודה, מיפלגת האופוזיציה העיק רית,
והאיגודים המיקצועיים פוזרו.
וכל זה ביגלל 75 אחוז אינפלציה יותר מאשר בישר אל
! כדאי שיורם ארידור יחשוב על כך.

״פנדה״ -הבטיחות של
הגדולים

״פנדה״ — המקום של
הגדולים

״פי א ט פנדה״ הי א יותר מאשר
עוד מכוני ת חדשה. זו הי מכוני ת
צעירה המב שרת עידן חדש. עידן
של מכוניו ת פרקטיו ת. מכוניו ת
קו מפק טיו תוח סכוניו ת
המת אי מו ת ל תקופה של מחירי
דלק עולים וצפיפות בכבישים.
״פי א ט פנדה״ כוללת י תרונו ת
ושכלולים, הנ מ צ אי ם בדרך כלל
ב מכוניו ת גדולו ת וי ק רו ת יו ת ר:

לאחר שתיכנס ל״פנדה״ תבין עד
כמההק טנ ה הז א ת גדולה
מבפנים 5 .נוסעים מבוגרים
נהנים ב״פנדה״ משפע מ קו ם;
נפח תא ה מ טען — 1מטר
מעוקב .״פנדה״ מובילה בקלו ת
נהג ועוד 330ק ״ג של מטען
מגוון. א ת המו שב ה א חו רי ניתן
לנצל ב־ 7מצבי ם שונים ואף
ל הוצי או וכך — ,הופכת ״פנדה״
למכונית ״ ס טיי שן״ לכל דבר.

״פנדה״ — הפרקטיות
של הגדולים
ב״פנדה״ 5מו שבי ם.ה מו שבים
מרופדים ונוחים. חידו ש בלעדי
ל״פנדה״— א ת הריפוד ניתן
להסיר בקלו ת ולכבס! 3הד ל תו ת

של ״פנדה״ מבטיחו ת.
כניסה ויצי א ה והטענת מטען
בנוחו ת מירבית — גודל הדל ת
ה א חו רי ת 0.8מ״ר! בחלונו ת
הקד מיי ם משולשים נפרדים
לכיוון זרי מתה אוי ר — וגם
חלונו ת הצד ה א חו ריי ם ניתנים
לפתיחה, דבר המב טי ח ז רי מ ת
אויר מ ת מד ת. ה הג ה ולוח
השעונים והמ תגי ם של ״פנדה״
מודרניי ם ב מיו חד ומאפ שרים
ק לי טהמ הי רה של מידע ונהיגה
קלה ונוחה.

״פנדה״— הכה של הגדולים
ל״פנדה״ מנוע חז ק בנפח 903
ס מ״ ק, מ מו ק ם לרוחב — עם
הינע קדמי. מנוע ה״ פנד ה״ זהה
לזה של ה פי א ט 127
אשר כבר מו ת קן בלמעלה
מ־ 5מיליון מכוניו ת מ סוג זה.
המנוע ה חז ק, מערכת ה ק פי צי ם
ו המ תלים מ סוג מ ק פרסון
ובולמי הזעזועים הטלס קו פיי ם,
מ ב טי חי ם ל״פנדה״ נסיעה ללא
תקלו ת בכל דרך ובכל מזג אויר
— בעיר ומחוץ לעיר ובדרכים
משובשות.

ל״פנדה״ 2מערכות בלמי ם
נפרדות, עם מגבר בלם ה מוו ס ת
א ת עו צמתה בלי מה ומונע
״נעילת״ הגלגלים ה א חו ריי ם.
ל״פנדה׳.׳ בלמי תוף בגלגלים
ה א חו ריי ם ובלמי די ס ק

ב קד מיי ם.
תא הנו סעים בנוי מ מ סג ר ת פלדה
מ חוז ק ת. מבנה המרכב.סופג׳
זעזועים ונסוג בעת ת אונ ה
ומעניק הגנה משופרת לנוסעים.
ב״פנדה״ פגושים פל ס טיי ם
מ חוז קי ם ורחבים מ סוג חדי ש
המק טיני םאת עוצ מ ת העברת
הפגיעה אל מרכב הרכב.

״פנדה״ — החיסכון של...
הקטנים
רק דבר אחד לא ל ק חה ״פנדה״
מ הגדולי ם: א ת הו צאתהא חז ק ה
הגדולות. צריכת הדלק שלה
מזערית. הי אמסתפקת בליטר
אחד דל ק ל־ 19.6ק״ מבמ הי רו ת
של 90ק מ״ ש (לפי תנאי הני סוי
של בי ת החרושת) .ל־״פנדה״
הו צ או ת א חז קהנ מוכות ב מיוחד.
אלה דברים שהגדולים היו
רוצים לל מוד מ מנה. ה מ חי ר שלה
הו א נמוך ביותר בה שוו אה
ל מכוניות א ח רו ת מ סוג ה.

המחיר —

107,160.-

שקל בלבד,

כולל מ.ע.מ.

בוא לראות את ״פנדה״ עוד
היום. אחרי שתיכנס לתוכה
תבין למה היא יוצאת מהכלל.

£*131; ?211431

אחריות נגד חגידה עד 6שני

״הקטנה הזאת-גחצה!״
המחלר לפי מחירו] החברה מסי 4/82
ה עו ל ם הז ה 2301

האחריות כפופה לתנאים בפנקס האחריות.

311

את הצמחיה המדהימה סיפקה
לתחרות מלכת״המים חברה בשם גור
אקסוטיקה, הממוקמת באיזור התעשייה
של הרצליה־פיתוח. בעלי החברה האדריכלים
אורי מרקוזה וגבי מושביץ ונורית
עופר, סא״ל במילואים ורעייתו של איש
העסקים יולי עופר, התחילו לייבא את
הצמחים המלאכומיים לפני כחצי שנה
לישראל, ומאז כימעט ואין בנק המכבד
את שמו או מלון המכבד את עצמו
שאינם נעזרים בשירותי גור אקסוטיקה.
כשאורי חזר מטיול בשווייץ עם הרעיון
של יבוא פרחים וצמחים מלאכותיים
לישראל, הוא ניסה להלהיב את דמיונה
של שותפתו למישרד האדריכלים גבי מו-
שביץ. גבי נרתעה מהרעיון של פרחים
וצמחים מלאכותיים .״מי יקנה פרח מלא כותי
בארץ שבה הפרחים פורחים כל
ימות השנה שאלה את אורי.
אורי הזכיר לגבי את אילת ואת ה דרי
0הרחוק. הוא הזכיר לה בתים
ועסקים שקרן שמש לא חודרת לתוכם.
גבי לא שוכנעה. רק אחרי שיום אחד

ה בי מ ה בנשף ב חי ר ת
מלכתה מי ם, שהר חי ב ה
ביו פי ה, קו שטה בע שרות
צ מ חי ו סי דו רי צ מ חי ם
עשירי בצבע וביופי.
רק א ח רי שנ אמרלה,
גי לתהמלכתה מי ם
אי לנ ה סי בוני כי הצמ חי
והפר חי ם אינ םאמי תיי ם
ונעשו בידי אדם

הולכים טוב משחשבו. מישרדים גדולים,
בנקים ובתי-מלון ביקשו מחברת גור
אקסוטיקה לבוא ולסדר עציצים באולמות
המבוא שלהם.
אך לא רק חברות גדולות. גם עקרות-
בית גילו את היופי שבצמחים המלאכותיים.
חדרי אורחים לא מוארים קושטו
בצמחים הנראים כל״כך טבעיים, עד

כי יש צורך לגעת בהם כדי לחוש את
ההבדל• חדרי אמבטיה, חדרי שירותים
ואפילו גגות וחצרות קושטו בצמחי גור
אקסוטיקה.
אולם אחת ההצלחות הגדולות ביותר
נזקפת לזכות סידורי הפרחים המרהיבים
ביופיים שהפכו למתנה פופולארית
ביותר, במיוחד בליל ראש־השנה.

מלכת המים אילנה סיבוני ניגשה אל
פאתי הנימה והרימה סידור פרחים
מרהיב .״אולי תצלם אותי עם הפרחים
1״ שאלה בחיוך שובה לב את הצלם
שפיזז סביבה וניסה לתפוס אותה
בעדשת מצלמתו בכל פוזה אפשרית.
אילנה החזיקה בידיה את הפרחים.
הצלם צילם• רק לאחר מכן הסתבר לאילנה
כי סידור הפרחים שבידיה הוא
סידור פרחים מלאכותי. אילנה מיאנה
להאמין — הפרחים נראו כל-כן אמיתיים׳
עד כי כמעט והדיפו ריח אמיתי.
אולם לא היו אלו פרחים״ א״מיתיים
כשם שהצמחייה העשירה שקישטה את
בימת היכל התרבות בנשף נחירת מלכת
המים לא היתה מורכבת מעציצים
אמיתיים אלא מצמחים מלאכותיים שנראו
אמיתיים כל-כך•

גילתה במישרד המשותף לה ולאורי
עציץ חדש, ניגשה להשקותו ואורי אמר
לה לתדהמתה כי מדובר בעציץ ובו צמח
מלאכותי, שוכנעה כי הצמח אינו נורא
כל-כך. היא רתמה לרעיון את חברתה
נורית עופר שחיפשה עיסוק, והשלושה
החליטו לטוס לשווייץ נדי לראות את
הפלא הקרוי צמחים מלאכותיים.
הם הגיעו לכפר קטן וציורי, ונפגשו
שם עם בעלי בית־החרושת המייצר את
הפרחים המלאכותיים מזה דורות ארורים•
עיסקי הפרחים המלאכותיים, כך
סיפר להם בעל המיפעל השווייצי, עוביים
במישפחתו מדור לדור. מבחר הצמחים
והפרחים הדהים את השלישיה.
אורי, גבי ונורית נדלקו על הרעיון.
מה שהדליק אותם יותר היה בעל ח-
מיפעל שנתן בשלושה אמון מלא, לא
דרש ניירות, רישומים או עורכי״דין, וביצע
איתם את העיסקה.
אחרי שבילו בכפר הציורי והיפהפה
ובחרו את הצמחים והפרחים אותם החליטו
לייבא ארצה, חזרו לישראל. במטוס
חיפשו שם לחברה. הם השתעשעו
בכל מיני אפשרויות. לבסוף נפל
הפור על השם גור המהווה אות אחת
משמותיהם של שלישת השותפים. כשהחלו
לנסות ולמכור את הצמחים בד-
חילו וברחימו, נדהמו לגלות כי הצמחים

גבי מושביץ ואורי מרקוזה מטפלים בזר פרחים

הורוססוס מדים בנימיג׳
תחזית שנתית
לסי מז ל
מאזני
$ק שרי משפחח ״ ם

השגה החולפת, שלא היווה קלה במיוחד
במה שקשור לקשיים מישפחתיים,
עדיין ממשיכה לגרום קשיים. התפרצויות
של כעס ביגלל אי״הבנות, וביגלל חוסר
סובלנות. קשרים שנראו מבטיחים,
עלולים שלא להחזיק מעמד מינואר והלאה.
בן״הזוג ייראה לפתע באור שונה,
המציאות תיראה ללא כחל ושרק, כפי
שהיא. המבט הרומנטי יתחלף במבט
ריאליסטי. גם בחיי המישפחה צפויות
מריבות וסיכסוכים, ואפילו פרידות זמניות•
בני מאזניים, שבדרך כלל אינם
רוצים ואינם מעיזים לפגוע בזולת, ישתנו
ויטיחו את כל מה שבליבם• רק בחודש
אוגוסט תחול הקלה במתח.
כספי למרות המצב האישי הקשה, צפוייה
תקופה טובה מבחינה כלכלית. אלה שסבלו
מבעיות כספיות, יוכלו לשפר את
מצבם. הדבר יתרחש בצורה די מפתי עה:
עד לרגע האחרון המצב יראה בלתי
ניתן לפיתרון, ולפתע תבוא הישועה.
אלה שתיכננו החלפת דירה ותוכניתם
התעכבה ביגלל חוסר מקורות מימון,
יוכלו לנשום לרווחה, הכסף יגיע.
בנות מאזניים האוהבות בגדים יפים,
איפור יקר ובשמים, תוכלנה להרשות לעצמן
הרבה יותר מכפי שהן רגילות.

השנה החולפת הקשתה על בני מאזניים׳
בגלל כוכב שבתאי שנמצא באותה
עת במזלם. גם בשנה הבאה כוכב שבתאי
עדיין מתהלך במזל וממשיך להערים
קשיים על בני מזל זה• גם כוכבים אחרים
יגרמו לשינויים משמעותיים בשנה
זו, חלקם יותר קלים וחלקם קשים.
מהלך הנסיגה של כוכב מרקורי, יגרום
לקשיים זמניים בחודש אוקטובר הנוכחי.
כוכב ונוס, שליט מאזניים, יגרום אף
הוא לצרות לא מעטות בחודש ינואר,
ובמחצית חודש פברואר. מרס, שליט
בית הנישואין, שיהיה במזל מאזניים,
ישנה אף הוא מהלך, ועלול להביא לשינויים
וקשיים במשך כל התקופה, עד
אוגוסט ,1982 שאז הוא עובר למזל
עקרב. בנובמבר ,1982 עוזב שבתאי סוף-
סוף את מזל מאזניים, ובני המזל יוכלו
מעתה והלאה להיות המנחמים של שכניהם
העקרבים.

בילתי צפויות, ותגרומנה להעלאת המורל
והביטחון העצמי. תהיינה העלאות מפתיעות
במשכורת. רבים מבני המזל יישלחו
להשתלמויות בתחומים המעניינים אותם.

גורם להרגשת חולשה, וצורך בשינה
מרובה. תיתכנה בעיות בריאות הקשורות
לגב ולרגלים. נשים בנות מאזניים, חייבות
להקפיד במיוחד לא להזניח את

טלאים שוב חשים לחץ בבית ובקרב
המישפחה. הרגשת מחנק גורמת לכם
למעשים נמהרים ומסוכנים.
בנסיעות וב-
טיולים שתבצעו ה שבוע,
נטייתכם להח-
פז, עלולה לגרום לבעיות,
לכן כל ענייני הבטיחות,
דורשים תשו־מת״לב
מיוחדת. ילדים
21 במר ס ־
גורמים לרוגז, לעצ20
באפריל
בנות ולאי שקט. ידידים
שעתידים להגיע
מחוץ״לארץ, ישפרו את מצב-הרוח במי דה
מרובה. במצב הכספי צפוי שינוי טוב.

מתיחות רבה שוררת במקום מגוריכם, ולמרות
מאמציכס להשכין שלום במישפחה,
מאמציכם נכשלים. טיול
או חופשה עשויים
לפתור חלק מהבעיות
ולהביא למצב־רוח טוב
יותר, בענייני כספים
רצוי להזהר, מכיוון ש השיפוט
בתקופה זו
עלול להטעות אתכם. ודייקנות תשומת־לב
תביא אתכם למצוא
טעויות. בעימותים עם
ילדים או עם אנשים צעירים, עליכם להר״
אות כוח וסמכות• מצפים להחלטה מכם.

בני מזל מאזניים נמצאים בתקופה מוזרה.
שאיפות ורצונות מתגשמים בימים
אלה, אך מתברר שהם
כבר לא מעניינים.
צריך ״לנקות את השולחן״
ולברר לעצמכם
מהו רצונכם ה אמיתי.
ענייני אהבה
מעסיקים אתכם, אך
ההרגשה היא, שזה
מ אזניי ם
23 בספ ט מבר -לא מה שאתם רוצים.
22ב אוק טובר
גם כאן יש להחליט
את מי אתם מעדיפים,
ולאן פניכם מועדות ן הצעות עבודה
מעניינת תוצע לכם השבוע. חישבו עליהן.

0ווו!

העבודה מעסיקה אתכם יותר מכפי הרצוי
לכס ברגע זה. אתם נתקלים בקשיי ריכוז,
והראש עסוק בעניינים
שונים לחלוטין.
סיכסוכיס פיתאו־מיים
עם בני־זוג עלו לים
לגרום להחלטות
נמהרות. עליכם לנתח
את מצבכם בהגיון קר,
ובשלווה שוורית. ה אכזבות
שאתם חשים,
ייראו בצורה שונה בעוד
זמן קצר, וייתכן
ששוב תוכלו להנות מאהבה חדשה או
מחודשת. קחו את עצמכם בידיים.

¥תוכניות לחופשה עלולות להתבטל או
\ * להידחות, ביגלל עיכובים בלתי צפויים.
במקום העבודה חשים
אי-שקט, ודרישות מוגזמות
גורמות לרוגז
ולהתמרמרות. בשיחה
גלויה וידידותית, ניתן
לתקן את אי־ההבנה,
ולהגיע שוב ליחסים
מ או חי ם
נעימים. בני הזוג יבואו
לעזרתכם בתקופה
זו, וכדאי לשמוע לעצתם.
מיכתב שעתיד
להגיע מחו״ל, עשוי להביא רעיונות חדשים,
ואפילו תיכנון של עתיד שונה.

ע בו ד ה
הצעות עבודה רבות ומגוונות יוצעו
לבני מאזניים השנה• הצעות תהיינה

אחרים ימצאו את עצמם בנסיעות מהנות
רבות, הקשורות בעבודה.

בריאותן, בעיקר בכל הקשור ללידות
ולהריונות.

ב רי או ת

י די דויו ת

כוכב שבתאי, שהערים קשיים השנה,

שבתאי וגשיו להערים עשיים
שיימשכו עד נונגבו 1982

ביקור של קרובים ובני־מישפחה יגזול
מכם זמן יקר, מאמץ והוצאות• כדאי
למתן את ההתלהבות,
ולא להגזים בקניות
ובעבודה• שימרו על
הכוח. בבילויים ומסיבות
תוכלו לפגוש ידידים
ישנים, ולהכיר
חברים מעניינים, ש-
איתם תוכלו לקשור
קשרים יותר רציניים.
21 ביולי -
: 1 21 אוגוס ט
נסיעות וטיולים שתכננתם
עלולים שלא
לצאת לפועל ביגלל אירועים בלתי צפויים
מראש. תוכניות אחרות יצאו כמתוכנן.

למרות שבתקופה האחרונה מצב־הרוח מעט
קודר, השבוע תחושו יותר עירנות וסק רנות
למתרחש סביב־ __
כם. מכרים צעירים ש יתארחו
אצלכם, או יפגשו
אתכם, יגרמו לכם

להרגשת הקלה, ויאפ שרו
לכם להתפרק מהמתח.
במקום העבודה
עקת
יש להזהר מאנשים דו־פרצופיים.
יחסים רו 1 22 באוקטובר -
!2נ בנובמבר
מנטיים יסחררו אתכם,
וישפיעו בצורה חזקה
על חייכם. הזהרו מהחלטות חפוזות בתקופה
זו. עיבדו יותר, ואז מצבכם ישתפר.

בן־מישפחה קרוב שלו דאגתם לאחרונה שוב ימצא פיתרון לבעיותיו, ואתם תוכלו
להירגע. המצב הכספי
יעסיק אתכם השבוע,
מאחר שתחושו שהכסף
אינו מספיק. הוצאות
בלתי צפויות, בגלל
בעיות בריאות גס הן
תדלדלנה את התקציב.
זה לא הזמן להשקיע
כספים, ועדיף לדחות
מניינים אלה לזמן טוב
יותר. במקום העבודה

צפויים סיכסוכים ואי הבנות, אך סאן
יתברר שהצדק איתכם. צאו לחיק הטבע.

המתח שליווה את התקופה האחרונה
גורם לעייפות ולרצון להתרחק מכל
הסערות ולנוח. אך
מתברר שעדיין קשה
למצוא מרגוע. בעיות
במקום העבודה ממשיכות
להטריד אתכם, שהובטחו הבטחות
עדיין לא מתקיימות.
ידידים שמהם ציפי1שוו

לעזרה, מאכזבים
23 בנובמבר ־
20 בדצמבר
__ ומגלים את פרצופם
האמיתי. הילדים גורמים
לדאגה ולשינוי התוכניות. גישה
שקטה עשויה לפתור חלק מהבעיות.

אויון!

קשרים עם אחים ואחיות יעברו שינויים
דראסטיים. האחים משנים את
גורלם ולמרות שאתם שותפים לשימח-
תם, יתכן שתפרוצנה מריבות וסיכסוכים
עמם• אך הכל יתרחש לפתע ובאותה
מהירות יגיע הפיוס• ידידויות ותיקות
יתנתקו, ואחרות יתחילו. סוג הידידים
ישתנה. בני מאזניים יחפשו קשרים
אינטלקטואליים, בעלי תוכן רוחני, ויעדיפו
לוותר על ידידים שאינם מוסיפים
בשטחים אלה. נסיעות משותפות
קצרות ומהנות, יביאו לשינוי-מה במאזן
הידידים, ובהתייחסות אל הסביבה
בכלל.
הצעות מפתות לעבודות מעניינות ומרתקות
מושכות את ליבכם ומכניסות אתכם להתלבטויות
רבות. עדיף
להישאר במקום הישן
והבטוח. ההצעות יותר
מדי מוצלחות על מנת
מציאותיות. שתהיינה אהבות פיתאומיות תעוררנה
אתכם, ואלמנט
ההפתעה ישלוט בכל
חיי הרגש. ההשפעה
21 בדצמבר
19 בינואר
תהיה חזקה מאוד, ועלולה
לגרום לכם לשנות
את גישתכם לחיי הנישואין. יש
להשגיח היטב על הבריאות. עיסקו בספורט.

במקום העבודה צפויה התקדמות מפתיעה,
שעתידה לשנות את התוכניות. חלק
מ הדליים מתכננים להתחיל
בלמודים בזמן
הקרוב. אנשים השוהים
בחוץ־לארץ ינסו
ליצור עימכם קשר ואף
הם עעשויים להציע
הצעה מעניינת• חיי
האהבה ממשיכים להעניק
ביטחון והנאה.
20 בינואר -
18 בפברואר
יתכנו סיכסוכים עם
בני״זוג, אך אלה יחלפו
כפי שפרצו, ואיש מכם לא יתייחס
לעניין ברצינות. ההומור יעזור לכם.

נסיעות־פתע לחוץ־לארץ מעסיקות אתכם,
אך למרות ההתרגשות, אתם אינכם שבעי
רצון. דאגות שונות
ומשונות ממשיכות ל העסיק
אתכם. ענייני

כספים גורמים לאי
שקט. ודווקא כאן תוכלו
להירגע, מכיוון ש סכום
כסף בלתי צפוי וגם להפתיע עשוי להוציא אתכם ממצב
19 בפברואר
20ב מר ס
לא נתז. במקום העבודה
יאזינו לעצתכם ואף
יתחשבו בה• עקב כך אתם צפויים לשבחים
רבים ש יביאו מצב־רוח מרומם.

הדודה שדי והשועלים
כל העניין הזד. של מר אריה דולצין ואירגון היא״ס
אינו מוצא חן בעיני. לגמרי לא.
כדי להסביר זאת, עלי להזדקק לשני סיפורים.
היתד, לי דודה, אחות אמי. בגרמניה נישאה ליהודי
הונגרי, איש־עסקים. בישנים הראשונות של הרייך ה־שלישי,
אחרי שכבר באתי יעם הורי ארצה, נאסר איש
זה על-ידי הגסטאפו בעת שניסה להבריח מגרמניה הון
של יהודים (כן, זה מזכיר את העלילה של הסרט לילי
מאולן ).הוא נדו! למאסר ונכלא.
היה לו מזל. מכיוון שהיה פושע ״פלילי״ ,נישלח לבית־הסוהר,
שהיה גם בימי הנאצים מוסד סביל, שנוהל
על־ידי שרות שנשאר מ ימי
הרפובליקה. אהרת היד,
נשלח למחנה־ריכוז.
בגמר תקופת־המאסר גו רש
האיש, יחד עם אשתו,
להונגריה. שם ניספה ב־מילחמת־העולם
מרעב ד
ממחלה. אשתו — דודתי —
נותרה לבדה.
המילחמה הסתיימה, שע רי
הארץ היו נעולים, וגם
כאשר נפתחו, עם קום ה מדינה,
נשארו שעריה של
הונגריה הקומוניסטית נעו לים.
אני
זוכר את המיכתבים
קורעי־הלב של דודתי, ש שאפה
להגיע אלינו, מישנד
חת אחותה, הקרובים היחידים שנותרו לה בעולם. לבסוף
הגיעה ׳ונישאה מחדש לחקלאי באחד המושבים.
אז אנא, ששום עסקן ציוני מדושן לא יספר לי
שאחות או אח אינם ״מישפחה קרובה״!
הסיפור השני נוגע לפלוגה ב׳ של גדוד ,54 שנודעה
לאחר־מכן בשם שועלי־שימשון.
בראשית מילחמת־העצמאות היינו פלוגה רגילה. אך
אחרי חודש קיבל המם־פא שלנו הוראה: לוותר על
מחצית אנשיו לטובת פלוגה בגדוד שכן, שנשחקה בקר בות.

עושה מם־פא במצב כזה? הוא יושב עם אנשיו
ומחבר רשימה של כל עושי־הצרות וכל מי שלא מצאו
חן בעיניהם וכל מי שנדף ממנו ריח של פחדנות —
ומעבירם ברוב כבוד לפלוגה הנזקקת.
וכך יצאנו לקרב — פלוגה שנפלה בגודלה בהרבה
מן התקן, אך שהיתר. מורכבת כולה מאנשים שחשו כי
נבחרו, ושסמכיו איש על רעהו, ושגם די מצאו חן זה
בעיני זה. גם לאחר־מכן, בימי הקרבות הקשים, כאשר
מישהו רצה להסתלק בשקט ולמצוא לו ג׳וב בעורף,
הנחנו לו ברצון. עברנו את הקרבות, היו לנו מעט אבי רות,
ונחשבנו, בסך־הכל, כפלוגה טובה.
מוסר־דהשכל י אני מעדיף מדינה בעלת אוכלוסיה
קטנה יותר, שכל אזרחיה רוצים להיות כאן, על־פני
מדינה שיש בה אלפים ורבבות שבאו הנה מאונס, מפני
שלא הותירו להם ברירה.
מי שאינו רוצה להיות כאן, שיילך. ומי שאינו רוצה
לבוא הנה — תודה, לא צריך.
נדע שמי שנמצא כאן, נמצא כאן מפני שהוא רוצה
להיות כאן.
ואולי נשתדל טיפ-טיפדז יותר כדי שירצו להיות
כאן.
ורניקה סוף־סוף העבירו את ציורו המפורסם של פיקאסו,
גרניקה, לספרד מולדתו.
הוא צייר את הציור אחרי שהטייסים הנאציים. ש הושאלו
על־ידי היטלר לפראנקו, ערכו בעיירה הספר דית,
שזה שמה, את הניסוי הראשון בהשמדת עיר מן
האודר.
על כך שמעתי, בשעתו, את ההלצה הבאה :
הגרמנים כבשו את צרפת. אנשי הגסטאפו התפרצו
לסטודיו של פיקאסו. מפקדם הצביע בזעם על הציור של
גרניקה, ורעם :״אתה עשית את זה?״
פיקאסו השיב בשלווה :״לא,

אתם

עשיתם

מיס י וניב ר ס
הפעלתי בטעות את מקלט־הטלוויזיה. הקרינו את
הכתבה על בחירת נויס יוניברם.
עמדתי לכבות את המכשיר, כאשר משהו ריתק אותי.
המשכתי לצפות, והעניין שלי גבר מרגע לרגע.
מדוע?
לא ביגלל היופי המהמם של הצעירות. אני אוהב
צעירות יפות (ויסלחו לי על כך כל ידידותי הפמניסטיות).
אך איני נמשך לייופי של בובות שעווה, יופי של גערות־בונבוגיירה,
יופי שאין בו ניצוץ של שאר־רוח.

אם כן, מה ריתק אותי?
ריתקה אותי תופעה שבלטה לעין: כל הצעירות דמו
זו לזו כמו טיפות של מים. הנורווגית והתורכיה. האמריק אית
והישראלית. כולן, כולן, מילבד גברת נחמדה מאוד
מטהיטי (או האיטי? אני תמיד מתבלבל ביניהן).
וזה הרי מוזר. אלוהים ברא גזעים שונים. בהירים
וכהים. גבוהים ונמוכים. שחורים ובלונדים. כחולי־עיניים
וחומי־עיניים. ובכל גזע יש מיגוון אינסופי של טיפוסים.
אין שני אנשים בעולם הדומים זה לזה לגמרי. אין שתי
טביעות־אצבעות שוות.
אם כן, איך זה קרה שנציגות מעשרות ארציות דומות
זו לזו בדיוק?
יש כאן עניין של הגמוניה. הגמוניה פוליטית־כלכלית
שהפכה הגמוניה אסתטית. אידיאל-הייופי של עם איחד
השתלט על העולם כולו. באמצעות הוליווד ובנותיה נקבע
שטיפוס מסויים, בעל צבעים מסויימים, מיבנה־גוף מסויים
וגם התנהגות מסויימת, הוא־הוא היפה, וכל השאר נחות.
׳וזה רע.
מדוע זה רע? מפני שקורה כאן לעמים רבים מה
שקרה לעדות־המיזרח אצלנו. הם מאבדים את האידיאלים
העצמיים שלהם, ומאמצים לעצמם אידיאלים זרים.
משמע: הם לומדים לבוז לעצמם.
התורכיה, למשל. נערה בלונדית, גבוהה, הנראית
כאילו ;נגזרה ממודעה בגלייון האחרון של פלייבוי. אבל

מילחמות בלתי-פוסקות בעולם הערבי. היו להם תקופות
של שביתת־נשק. הם פלשו למצריים וירדו במיפרץ־אילת
לים־סוף. הם התקיימו במידה רבה על תרומות המגבית
הנוצרית הבלתי־מאוחדת, ותודות לזרם בלתי־פוסק של
עולים (עליה ראשונה, שניה, שלישית וכיד) .לבסוף היתה
להם בעייה של עליית הירידה וירידת העליה.
אבל, כמובן ,״האפשרות להפיק לקחים״ אינה קיימת.
הס מלהזכיר..
לעומת זאת אפשר ליהנות מן ״הרישומים בשטח״.
מיבצרים יפים. איך הגיעו לשם? מי הקים אותם? מדוע
דווקא במקומיות אלה, ולא במקומות אחרים? זה לא חישוב
לקוראי במחנה, הטובים, הנאמנים ושטופי־המוח.
ואפילו בזה יש לקח. כי מה -שאיפיין את הצלבנים
בשעתם, והביא לחורבנם, היה החלטתם הנחושה שלא
ללמוד לקח משום דבר, אלא ליצור ״עבודות בשטח״.
״העובדות בשטח״ נשארו — בצורת שרידים. הצלבנים
נעלמו.

מי פוחד מ 11 או.נר?
סיפורו המשעשע של הצעיר הישראלי׳ ,-שהתפילח
לפסטיוול של ריכארד ואגנר בעירו של המלחין, ביירויט,
המתפרסם בגלייון זה עורר בי כמה זיכרונות.
אבי היה משוגע למוסיקה. בילדותי היה לנו בבית
פסנתר אוטומטי — מין מכשיר ׳שהכניסו בו מגילות דמו יות
ספר־תורה, ושהופעל על־ידי דריכה ברגליים. לפגי
שיכלול הפאטיפיון והמצאת התקליט ארך־הנגן, היה מכשיר
זה (קראו לו ״פוניולה״ ,ובאמריקה ״פלייאר־פיאנו״) האמ צעי
הטוב ביותר לנגינת יצירות קלאסיות ארוכות.

מיליוני תורכים אינם נראים כך. ומיליוני נשים תורכ יות
אינן נראות כך. ועל כל אליה נגזר לבוז לעצמם/
לעצמן, מפני שהוליווד העלתה על. נם — באורח טיבעי
לגמרי — את המוצר המקומי שלה.
אילו יוצרו כל בני־אדם, גברים ונשים, בבית־חרושת
אחד, על־פי דפוס אחד, זה היה חבל מאוד. חיינו היו
מתדלדלים. כי היופי הוא במיגוון. כמה מן הנשים היפות
ביותר נולדו לזוגות מעורבים. כמה מן הנערות היפות
ביותר שראיתי בחיי היו מולאטיות ואיראסיות וקריאול-
יות. וכמה מן הישראליות היפות ביותר הן אשכרדיות.
ובקרב הנערות ה״גיזע״ות״ — תימניות ומרוקאיות
ועיראקיות רביות עולות על הנציגות היפות של הטיפוס
הבלונדי־תכול-העיניים־- 1.75 תמיר של הוליווד (שגם הוא,
אגב׳ נחמד מאוד).
הייתי רוצה לראות פעם מיס יוניברס שאביה מולאטי
מג׳מייקה ואמה חצי־מאליית וחצי־סינית מקואלה־לאמפור.
שתהיה שונה, למען השם.
ואם הזכרנו את השם — אני חושד בו שמיגדל־בבל
לא שימש ליו אלא כתירוץ. פשוט נמאס עליו להסתכל
בבני־אדם שכולם היו שווים וכולם דיברו שפה אחת.

עובדות בשטח:
קורא שהיה מגויים למילואים שליח לי עמוד תלדש
מגליון במחנה. הופיע בו מאמר של אחד מאיר בן־דב,
״מיבצרים בצל הצלב״.
הפסוק שהביא את ידידי הקורא לשלוח לי דף זה הוא
כלהלן :״התעניינותנו בתקופה הצלבנית אינה בשל האפש רות
להפיק לקחים, אלא בעיקר כתוצאה מהשרידים הרבים
והגדולים שהותירו את רישומם בשטח, ובין אלה בולטים
בעיקר המיבצרים.״
אילו הייתי מחלק, אחת לשבוע, פרם עבור פנינת־השבוע,
הייתי מעניק אותו לבעל מאמר זה.
הצלבנים באו לארץ בכוח אידיאל דתי־לאומי. הם באו
מאירופה, בדרך היבשה והים. הם החזיקו כאן מעמד
במשך כ־ 200 שנים ׳(שמונה דוריות של צברים תוך

אבי־ ניגן בנעוריו בצ׳לו, אך זנח חובבות זו כ׳שהתמסר
לענייני הבורסה( .זה היה בחוץ־לארץ. בארץ עבד עבודה
גופנית קשה מאוד ).אך החיבה למוסיקה תפסה מקום
חשוב בחייו, והיא התמקדה יותר ויותר במוסיקה הקשה
ביותר.
הוא סבר כי בטהובן חוא עממי מדי, ואולי וולגארי.
הוא סבל את באך׳ אך לא יצא מגידרו למענו. המלחין
הנערץ עליו באמת היה בראמם. הוא ניגן את הפוגות
שליו בלי הרף, ואני ינקתי אותן, כמו שאומרים, עם חלב
האם.
אבל בראמס לבדו לא מילא את חיינו. היה הרבה
ליסט׳ וקצ׳ת שומן ושוברט. וקצת צ׳ייקובסקי וישופן,
וגם שטראוס (יוהאן) ודי הרבה מוצארט.
אולם יצירה אחת היתה אהובה על אבי במייוחד, ועד
יום הולדתי העשירי שמעתיה, בוודאי, כמה מאות פעמים.
זאת היתד, הפתיחה לאופרה אומני־יהזמר ישל נירנברג
מאת ואגגר.
אני גדלתי בארץ, ונגרפתי בגיל 14 לפוליטיקה (עם
התגייסותי לאצ״ל) ,הנחתי את המוסיקה. רק בשלב די
מאוחר חזרתי אליה, ואז הסתבר כי כל המנגינות ש שמעתי
בילדותי נשארו טמונות בתודההכרה שלי. גם
ואגנר.
התחלתי להשתכר מן הפתיחה לאופרה טאנהויזר (זו
ששיגעה את בנימין זאב הרצל עד כדי כך, שכתב את
מדינת היהודים בהשפע תה)
.גם אומני־הזמר קוס מים
לי. אלא שמעולם לא
דאיתי את ואגנר על הבמה.
ומכיוון שבארץ יש חרם
מטופש על האיש הזה —
חרם שאין לו שום הסבר
הגיוני, מילבד פחדנותם
של אנשי־התרבות מול פני
הבורים — גברה בי בהדר גה
׳תשוקה שאינה ;ניתנת-
לכיבוש. הייתי מוכרח אי־פעם
לראות את ואגנר.
משום־מה, בכל גיחותי
הקצרצרות לחו״ל לא הזד מן
לי להגשים חלום זה,
ואגנר
עד שהגעתי באחד הימים
לטורונטו. ידידה הציעה לי
לבוא עימה להצגה גרמנית של טריסטאן ואיזולדה —
׳אותה יצירה עצמה שהאיש מתאר אותה בכתבה בגליזן
זה (ראה עמוד .)57
ואגנר אינו מזון קל. הייתי אחרי יום קשה. ישבתי,
ראיתי, הקשבתי למוסיקה העשירה ,׳ואחרי זמן־מה הייתי
במצב של שיכרון ממש, פישוטו כמשמעו. מחשבתי נדדה.
מפעם לפעם נרדמתי. רוב הזמן הייתי במין מצב 1עים
של ינים-וילא-׳נים, שומע־ואיני-שומע, קולט־וילא־קוילט.
בסוף, כאשר מתו כולם ביסורים קולניים, התעוררתי
לחיים.
הבה נפסיק להשתטות ׳ונאפשר חווייה זו גם למי שחי
בארץ ואינו רוצה לתור בעולם. אחרי ככלות הכל, אם
אסור יהיה להשמיע ולהציג בארץ יצירות של אנטי שמים
— אפשר למנות את המחזאים והמחברים הזמלחי־נים
המותרים על אצבעות שתי הידיים.
ואולי תספיק גם יד אחת.

סיפור על חכם. רשע. תם ומי שאינו יודע
^ קיו* ממשלתי מיוחד הגיע לרפת־הגולן כדי לקבל
בחזרה את תעודוודהזהות הישראליות של הדרוזים,
המחזירים אותן בסיטונות.
״כניעה מבישה למסיתים צועקים אחינו המתנחלים.
״הקיצוניים ניצחו,״ מסיקים הפרשנים הישראליים.
״לא יכולנו לעמוד בלחץ,״ מודים מחזירי־התעודות,
ביניהם אחד שהוא ״ציוני״.
יש לקח בפרשה הזאת.

^ ודם כל נ נפשות העלילה.
נא להכיר: חבר־הכנסת דב שילנסקי, כיום סגן־׳שר
במישרד ראש־הממשלה, המועמד הכי־הכי פופולארי בקרב
חבריו במרכז תנועת־חרות, שהציבו אותו במקום טוב
מאוד, כימעט בראש רשימתם לכנסת.
דב שילנסקי הוא אדם נחמד מאוד, לכל מריעות.
גם מי שאינו מסכים עימו מחבב אותו. אין לו אויבים.
כשמזכירים את שמו בחוג 1של חברי־כנסת׳ מחייכים
כולם חיוך טוב, ואומרים :״אה, שילנסקי, בחור נחמד.״
יש אנשים הרוכשים לעצמם אויבים ושונאים על־ידי
השמעת דיעות מקוריות, על־ידי התנשאות אינטלקטואלית,
על־ידי עליונות שיכלית. שילנסקי טהור מכל אלה.

בי שילנסקי הוא אישי תם. לא שוטה, חלילה,
ולא טיפש. אכל תם. ומי אינו אוהב תם ץ

אדם תם אינו מעורר קינאה ושינאה, אין הוא מאיים
על איש, וכל אדם יכול לדמות לעצמו שהוא יותר חכם
ממנו.
חוץ מזה שילנסקי הוא לאומן קיצוני. לאומן פשוט,
מוחלט. העולם ישלו פשוט בתכלית: יש ״הם״ ויש
״אנחנו״ .״הם״ שונאים אותנו ורוצים להרוג אותנו.
״אנחנו״ צודקים.

תמונה פשוטה זו באה לו לשילנסקי כימי
השואה, כיטהיה כפולין. כשהגיע הנה ושמע כי
עושים הפכם־שילומים עם הגרמנים, הלך
להטמין פצצה עקרה כמישרד־החוץ הישראלי,
כמחאה.

לא ניסיתי מעולם להתווכח עם שילנסקי על עניינים
לאומיים. השלמתי עם העובדה שבינינו, שהיינו כאן
בארץ בימי השואה, ובין מי שעבר את השואה שם,
לא תיתכן הבנה אמיתית בעניינים מסויימים.

אנחנו לא הגענו לזה. אנחנו יושבים לבטח
כיטטחים המוחזקים, ולעולם־לעולם־לעולם לא
נצא מהם. אנחנו לא בריטים, צרפתים, הולנדים,
בלגים. יש לנו די מט.

ן• עתה לעלילה עצמה.
1באחד הימים של הכנסת התשיעית הגיש שר־הפנים,
יוסף בורג, הצעה לתיקון חוק־האזרחוח.
זה היה חוק משעמם. הוא הכיל תיקונים מתיקונים
שונים, כולם בעלי אופי טכני, שהתחייבו מנסיון העבר.
לא היתה לדברים משמעות פוליטית.

חי!ב 1ח
ו מי

דו ב

זהו גיבור מם׳ 1של העלילה.

מ פ 2 ,הוא

! 91 91 9

השר יוסף בורג — שר־הפנים אתמול,

״ י היום, מחר.
הישר בורג הוא פיקח. יש לו אינטליגנציה מהירה.
תניח לפניו הצעה ,׳והוא יגיד לך מייד — בכל שפה
שתרצה — מה תהיה התוצאה.

הצרה היא שלשר בורג לא איכפת.
כבירים ממשלת השטיח כראש׳

הוא נהנה מהיותו שר. משליטתו במישרדים
ובתקציבים כבירים. מיכולתו לטייל בעולם כחבר
ישראל, ולזכות בכל מקום בכבוד ובתיפארת. מן
האדום הנפרש לרגליו במצריים, בבואו לשם
הצוות לשיחות־האוטונומיה.
כל השאר לא כל־כך חשוב לו. הוא מוכן לתת עצה
טובה, אך לא ייצא מגידרו כדי שתתקבל. רוצים —
טוב. לא רוצים — גם טוב.

! 91 1 9

דני מט יכול היה למצוא את מקומו, עד
לפני דור אחד או שניים, ככל צבא אירופי
טוב — הצבא הבריטי, הצרפתי, ההולנדי.
כל אלה עמלו במשך מאות בשנים כדי לייצר חייל
מושלם שכזה. אנחנו הצלחנו בכך בדיור אחד בילבד.

כמייג׳ר בריטי בהודו, או בקפיטן צרפתי
כז׳יכוטי, או בגנרל בלגי (ממוצא פלמי) בקונגו,
היה דני מט נחשב כ״אחד מההכרזה״,
אורח רצוי כמועדון הלבן, חייל אמיתי.

כי אצל דני מט אין חוכמות. הוא יודע מי האדון ומי
הנייטיב. הוא יודע שאסור לעשות חוכמות עם הילידים.

השחורים (או החומים, או הצהובים) מכינים
רק שפה אחת — שפת הכוח.

לכן צריכים להגיד להם בדיוק מה רוצים ׳מהם, בשפה
פשוטה ,׳שאינה משתמעת לשתי פנים. כשהם נוהגים
על־פי ההוראות, יש להתייחם אליהם יפה, ואפילו להחליף
עימם מדי פעם כמה מילים, תוך שמירת הדיסטאנס.
כשהם מפירים את ההוראות, צריכים לתת להם מכה על
הראש, מכה חזקה, שתיכאב. מוטב לפתוח באש על
הפגנה, ולהרוג כמה עשרות כושים, מאשר לתת לעניינים
להידרדר. כל מושל־מחה מנוסה יגיד זאת.
מושלי־מחוז אלה עדיין דוגלים בתורה זו, ומדברים
עליה על כוסות ויסקי במועדון. אלא שהמועדון עבר
בינתיים ללונדון, לפאריס ולבריסל. שם אפשר לשבת
ולשתות בנחת, לקלל את השחורים והחומים, לגדף את
הפוליטיקאים שקילקלו את הכל, ולזכור את הימים ההם.

ך שיש חוק,

91 91 9 :
צריכים לבצע אותו. כך סבור האלוף

דני מט.
דני מט הוא

מתאם הפעולות של צה״ל בשטחים
המוחזקים. כאשר ראה שה״מחויקק״ חוקק, ברוב חזכמתו,
חוק חדש, הוא יצא לבצעו וכדרכו — בלהט לאומי,
בדבקות במשימה, בהגיון של מושל קולוניאלי.

על הדרוזים כרמת־הגולן הופעל לחץ בכיר.
נרמז להם שמי שרוצה לעשות עסקים כישראל,
או לקבל מישרה ציבורית, או להמשיך
ולהורות ככית־הספר, חייב להיות אזרח ישראלי.
מי שלא יקבל את האזרחות, ייחשב
כבוגד וכשונא־ישראל.

למען הביטחון נלקחו ראשי הציפור הדרוזי בגזלן,
שהתנגדו לעניין, ונכלאו. למען יראו וייראו.
ההמשך היה צריך להיות אוטומטי — לפי תפיסתו של
האלוף דני מט. הנייטיבס יבינו את הרמז, הדרוזים
יתאזרחו בולם, ורמת־הגולן תהיה מסופחת למעשה לישר אל,
גם אם הנסיבות המדיניות אינן מאפשרות עדיין,
למרבה הצער, לספחה להלכה.
ובזה היתד, הפרשה צריכה להסתיים.

אבל זה לא היה הסוף. זאת היתה רק
ההתחלה.

ך* דרוזים הם עדה דתית, המפוזרת בכמה מדינות ב ן
1מרחב. למעשה אינה אלא בת מוסלמית פורשת, כשם
שהנוצרים הראשונים היו כת יהודית פורשת. הם מאמי נים
כי הח׳ליף המוסלמי המטורף, אל־חכים, לפני אלף
שנה, היה התגלמות האלוהים. מאז התרחבה התהום
בינם ובין המוסלמים, והם נחשבים עתה כפעלי דת
נפרדת• אך מבחינה לאומית, הדרוזים הם ערבים.
כמו יכל מיעוט המפוזר במדינות רבות, משתדלים
הדרוזים בכל מדינה להיות פטריוטים אמיתיים. לכן הם
שייכים בלבנון לחזית הלבנונית השמאלית, הקשורה
באש״ף, ואילו בישראל הם ציונים נאמנים. הם משרתים
באותה נאמנות בצבא של איש״ף ובצה״ל. ממש כמו
היהודים באירופה, בימים הטובים.
אך מרכז הדרוזים הוא בסוריה. שם בהר־הדרוזים,
בבשן התנ״בי, יושבים ראשי העדה. בסוריה הם, כמובן,
סורים לאומניים. הם נטלו חלק מרכזי במילחמת־הישיחרור
הסורית נגד הצרפתים, וכיום עומד בראש הצבא הסורי
שר־כיטחיון דרוזי, שמישפחתו יושבת ברמת־הגיולן.

לכן יצאה פקודה מראשי העדה לנכבדים ולכודזגי־הדת
הדרוזיים בגולן: לשים קץ לעניין מייד, ובכל האמצעים.
על מקבלי התעודות הישראליות הוטל חרם דתי חמוד,
שפירושו נידוי וגירוש מן העדה.

האנשים להשתטות —
עצה טובה, הוא עשה
קיבלו אותה, זה מצער.
בעזרת בדיחה באידיש.

ןיס ׳ 3הוא גנרל אמיתי, אלופנו דני מט.
י דני מט היה, כך אומרים, חייל טוב. הוא השתתף
בקרבות חשובים ואין אליו טענות בשטח זה.

בך נולד חוק חדש כמדינה.

כאשר שטעו הדרוזים כהר־הדרוזים כי
אחיהם כרמת־הגולן הכבושה מקבלים אזרחות
ישראלית, בערה חמתם להשחית. בי
מעשה זה יכול היה לסכן את עתידו של כל
דרוזי בסוריה, וכעולם הערכי כולו. הוא היה
עלול להפוך את העדה כולה גייס חמישי כעיני
אחיהם הערכיים, ולהמיט עליה שואה נוראה.

בי בורג לוחם רק על הדברים החשוכים —
המישרדים, התקציבים, השטיח האדום, מכו־נית־השרד.

בעניינים
האחרים, אם רוצים
שיבושם להם. אם הוא נתן להם
את שלו והציל את נפשו. אם לא
אפשר לעבור על כך לסדר־היום,

לכן, ברגע המכריע, נכנסה חבורה של ח״כים לאולם,
הרימו ידיים׳ והופ — ההסתייגות התקבלה.
יוסף בורג נדהם. הוא ידע שזאת הצעה רעה ומסוכנת.
אבל הוא ישב בשקט. למה לו להביא על עצמו את זעמם
של אנשי הליכוד?

(שילנסד),.
כמה משוגעים, המתעניינים בכל החוקים, התעניינו
גם בחוק הזה. התווכחנו, נאמניו, והעברנו את הצעת־החוק
לוועדת־הפנים. חוץ מאיתנו לא שם אליה איש לב.
אבל דב שילנסקי היה ח״ב חרוץ, והוא קרא את
הצעת־החוק. מייד הגיש לוועדה הסתייגות, שבה תבע
לכלול בחוק סעיף אשר יאפשר לתושבי השטחים המשוחר רים
לרכוש את האזרחות הישראלית.

בוועדה נתקלה הצעה זו כהתנגדות כללית.
קודם כל, היא לא נגעה בלל כהצעת־החוק
המקורית. שנית, זהו עניין כעל אופי פוליטי
מובהק, שהיה צריך להידון כצורה אחרת.
בקיצור, הוועדה החליטה ברוב גדול — המורכב
מחברי כל הסיעות — לדחות את הצעתו של שילנסקי.
לפי הנוהל המקובל בכנסת, מצרפים הצעה כזאת, אחרי
שנדחתה בוועדה, באופן אוטומטי לנוסח הסופי, כהסתיי גות
של המציע. הסתייגות כזאת אחת דרכה: להידחות
בהצבעה אוטומטית במליאה, לפני אישור החוק.
אך הפעם קחה משהו אחר. שילנסקי הזעיק מראש את
חבריו, אנשי הליכוד. אלה לא ידעו במה העניין, אבל
הם ראו שזה נורא חישוב לישילנסקי הטוב, והרי את
שילנסקי אוהבים. הוא בתור נחמד.

שום כוח אינו יכול לעמוד כפני תגובה
בזאת. ממשלת־ישראל הבונה את המצב והסיקה
כשקט מסקנה סבירה: לקחת כחזרה את
התעודות.
וכך קרה.

׳ 91 9׳ 91

^ ל זה היה צפוי לגמרי מראש. הזהרתי מפני תוצאה
~ זיו עוד בעת הוויכוח בכנסת.
שילנסקי לא הבין. אמרו לו שהדרוזים הם ציונים,
וזה הספיק לו.
בורג הבין היטב, אך לא היה איכפת לו. למה לו
לשבור לעצמו את הראש?
דני מט לא הבין. תנו להם מכה הגונה על הראש, כך
חשב, והם יקבלו את התעודות ויגידו תודה.
יש בפרשה זיו לקחים חישובים ביותר.

ראשית: המדינה כולה נגררה לתוך פרשה
זו כלי תיבנון, כלי מחשבה, כלי ניתוח המצב,
כלי שיקול־דעת.

שנית: די בכך שלאומן אחד, תם ותמים, שאינו נחשב
כחכם־הדור, ירים את קולו — כדי שהמדינה סולד, תעמוד
דום ותנהג בטיפשות.
שלישית: אין גבול לפחדנות של האחראים. הם ידעו
מה עלול להתרחש, ושתקו.
רביעית: אין מקום בכנסת לאנשים שיש להם האומץ
לומר את האמת. מי צריך אותם?
חמישית: כלי־התיקשורת, שהתעלמו מהוויכוח בכנסת,
שותפים באשמה.
שישית: פיקח נחלץ מצרה שחכם כלל לא היה נקלע

אליה.

שביעית, וזהו העיקר: מי אומר ״טזה שונה
בפרשות אחרות, חשוכות לאין שיעור יותר ץ

6.500

-א הבל• גם

ב מ!ו מן
והט לוויזי ה
ב בי ת!

בהשלר מי ס

י^דולה של^לאופונקט ולזכות בווידיאו־בלאופונקט
או ברדיו־טייפ ,
למכונית.

בלאופונקט-בבל מחיר
היבואנים הבלעדיים:
טרכףי בו א י

ג ע ״נו.

עבשיו גם אתה יבול להרשות לעצמך את הטלוויזיה שבל כן רצית:

בלאופונקט צבעונית י
6,500 שקל במזומן בתשלומים חודשיים
והשתתפות בהגדלה הגדולה של בלאופונקט

פרטים על מבצע התשלומים באולם התצוגה של בלאופונקט, רח׳ בוגרשוב ,70ת״א.

שיגה ל

לפי שער .

5,80.שקל ־ _

ג פירק.

א 1ש*גו בעולם

הנסיכה אן: הסוס השובב לא התחשב נחיתות הפרוטוקול
שתי תמונות אלה מביאות מיקרה מן החיים:
בתמונה העליונה נראית הנסיכה אן, בתה של
אליזכת מלכת אנגליה, אחרי שצנחה מגבו של
סטיבי כי, סוסה של המלכה, שעה שזה החליט
שהוא אינו רוצה להסתפק במסלול שקבע לו

תקנון המירוץ. הוא זינק, התנגש במשוכה, והנסיכה
הוטלה הישר לתוך המים. היא לא התבלבלה, וכרו־כבת
מנוסה השתלטה בשקט על הסום, ושבה ועל תה
על גבו ללא היסוס ואף המשיכה לרכב במסלול
שנותר לה.

אודיו: האזפנא׳ חתזב־סי אלא.ה בפריז
קארדין

אזיין אלאייה מאיים לכבוש את מקומם של
ודיור. התוניסי הצעיר ונמוך הקומה, עלה כרעם ביום בהיר
לצמרת עולם האופנה הפריסאי והוא מפתיע יותר מן החדשנים שבין
אופנאי פאריס. הוא מרבה להשתמש במשי, בנוצות וברשתות.

וריח פחליי:
בנו הצעיר של השאה, עלי
רד׳ה פהלווי, מרשה לעצמו
קצת יותר חופש מאשר אחיו, יו רש
העצר. הוא הגיע לסן־טרופה
לחופשת־קיץ יחד עם חברים אנג ליים
על היאכטה קיאנס. לאחר
סעודה במיסעדת-פאר מקומית,
ביקר עם חבריו על יאכטה, שהי תר,
שייכת פעם לנשיא טיטו.
משם יצאו הצעירים לקאן. עלי
רד׳ה היה זה שתיכנן את הסיור
על פרטיו, והתגלה כבעל חוש
הומור שופע.

ר״מונד באר: חלב חלש מדי
השחקן ריימונד כארי, הלא הוא המפקח איירונסייד, אינו
שומר על דיאטה. זה חבל, לא רק משום שהשומן אינו הולם
אותו, כי אם משום שבגילו, שישים וארבע, הוא גם מעיק על הלב.
ואומנם, באר לא היה בריא לאחרונה, וקצב עבודתו הואט.

) 11 שי םבעולם

מאוגוט קיוו: המלא ו שר סונומן
קשה להיות אשה פנטסטית. קשה עוד יותר להיות אשה
שסופרמן מתאהב בה, אך לא מתחתן איתה. ובכל זאת, מארגוט
קידר הצליחה לעשות זאת .״בשבילי הקהל הוא קובץ של הרבה
אנשים שונים זה מזה, אנשים מוחשיים ואמיתיים. יצרנו לנו
מערכת של כוכבים עליונים, שהאנשים הפשוטים מעריצים אותם.
כך זה באמריקה, לעומת אנגליה, שבה מעריצים רק את המלכה.
״אבל למעשה גם אנחנו, הכוכבים, בסך־הכל אנשים פשוטים.
כשאני מורידה את בגדיה של לויס ליין, אני רוצה ללכת לישון
ככל האדם• אך לפתע, באחת ושלושים בלילה, מצלצל הטלפון
יאיזה ברנש מודיע לי שהוא מאוהב בי. או שאשה מציגה עצמה
כאמא, שבנה מאיים להתאבד אם לא יכיר אותי. זוהי אחריות
עצומה להרגיש שכל אותם אנשים בודדים רוצים להישען עליך.״

אלברט מי: מה עושה המלט בקרחת של יוד בדינר
שאלכרט
של יול

מי שמביט בתמונה זו עלול לחשוב
פיני החליט להסריט את הביוגרפיה
כדינר, שאם לא כן, מדוע הקרחת הזורחת י והיל דה
החמודה המנשקת לו, האם היא נכדתו של
ברינר 1
ובכן, לא. השחקן האנגלי הדגול, שהתפרסם
כאחד המבצעים הטובים ביותר של המלט על
הבמה, וכאחד הטיפוסים המשעשעים ביותר על

הבד, כתום ג׳ונס, מתכונן להסרטת אחד הלהיטים
הגדולים ביותר של ברודוויי, אני, כשראשו מגולח
למשעי. הוא יופיע בתפקיד אבא וורבאקס. וכך
מציגה עצמה לפניו הפארטנרית הקטנה שלו, העונה
לשם איילי] קוריו* היא בסך־הכל בת תשע, וכנראה
מוכשרת מאוד. שכן נבחרה מתוך כמה מאות ילדים
בניו־יורק. וכידוע ניו־יורק לא סובלת מחוסר כיש-
חנו ת.

צהלת המנצחת
ודימעות המפסידה
אין פלא שהצעירה שמימין,

מארטינה

כראטילוכה,

מחמיצה פנים ופורצת בבכי.
השחקנית הצ׳כית, שקיבלה אז רחות
אפריקאית, הפסידה ב הפתעה
מוחלטת ליריבתה ה נראית
בתמונה השמאלית. זוהי
טרייסי אופטין הצעירה,
שהצליחה לגבור על נבראטי-
לובה באליפות הטניס לנשים, כללית התפעלות שעוררה בהיותה ילדת הפלא, הצעירה
ביותר בספורט הלבן. אוסטין,
היום בת שמונה־עשרה, זכ תה
אז במקום הראשון בין
המיקצועיות, ועשתה מה שאף
בת־גילה לא הצליחה לעשות
קודם לכן, באף ענף ספורט
מיקצועי: היא הרוויחה מיל יון
דולר.
ואז שותקה לארבעה חו דשים
כתוצאה מפציעה בגב,
וחזרה לאיתנה רק בחודש מאי
האחרון, במישנה־מרץ ובלהי־י
טות עצומה .״נדמה לי שהזכייה
היום, באליפות, חשובה בעיני
יותר מזכייתי בפעם הראשו נה,״
אמרה אוסטין .״בגיל 16
בא הכל מהר מדי. הייתי צעי רה
מכדי להבין מה חשוב
הישג זה.״

בשיטת
לחידוש ביטוח הרכב שלך,
מקבל בתום } השנים (מיום גמר תשלומי
העיקרון הינו פשוק ביותר: את הפרמיה
הפרמיה של השנה הראשונה) את הפרמיה או פנה לחברת ״הפניקס הישראלי״
נטו של השנה הראשונה בביסוח הרכב
בטלפון מס׳ >95 וו 6ותקבל הפניה
גטו של השנה הראשונה כשהיא צמודה
שאתה משלם, מפקידות חברות הביטוח
לסוכן בא׳זור מגוחך.
״הפניקס הישראלי״ ,״הדר״ ו״ארד״ בבנק למדד במלואה כלומר, אתה מקבל
נהג בזהירות, נהג בתבונה
דיסקונט, בתכנית חסכון צמודה, על שמך. את ביטוח הרכב בשנה הראשונה־חינם.
פנה לסוכן הביטוח שלך ב״פניקס הישראלי״ ותיהנה משיטת ״מצמד״-
אם תתמיד בביטוח במשך ג שנים ולא
חסכון פרמיה צמוד לנהג הזהיר.
תוגש כל תביעה או דרישה לתשלום, אתה ב״הדר״ וב״ארד״ (מקבוצת הפניקס)

הנויחס הישויאל

בנ ק !סקונט

גם בשחור־לבן אפשר להבחין

ן בקסמיה של יוון, הצבעונית כל־כך.
האנשים -מלאי שמחת־חיים,
מכניסי אורחים, בעלי לב־חם.
אוהבים לארח, מאושרים לשמח,
שופעים עליזות.
הנוף ־ ציורי כל־כך. איים קטנים
פזורים על ים כחול, שמים רחוקים
ובהירים, מיפרצים רומנטיים, הרים
נישאים וערים לבנות. ארכיטקטורה
מודרנית שובת־עין לצד עתיקות מן
הנודעות בעולם.
כל זה מחכה לך ביוון. אל כל אלה
תוכל להגיע במחיר סביר.
לשם מביאה אותך אולימפיק,
חברת התעופה היוונית, אשר אנשיה
ישמחו לספר לך על נפלאותיה של
יוון. צריך רק לקפוץ ליוון וכדאי
באולימפיק.
פנה לסוכן הנסיעות שלך. הוא יודע!

)0 *11111
אכא אגן

1ח״כ המערך
עומד לסיים את כתיבת סיפרו
הדיפלומטיה החדשה. למו״ל,
שדרש ממנו לסיים את כתיבת
הספר לפני כמה חודשים, הס
יצחק
טבנקין היה פאשיסט !אימפריאליסט
ואליה! הנביא התמנה לתפקידו על־ידי המלבה
איזבל

8 1ליבוביץ טען שהדת
בישראל היא הפילגש של ה־שילטון
החילוני, ושישנה כפיה
חילונית שהמדינה כופה על
הדת באמצעות מנגנון הרב

8את מעמדו של הרב
גורן, כרב ראשי ממונה, היש־ווה
ליבוביץ לאפשרות ש אליהו
הגכיא היה מתמנה
לתפקידו על־ידי המלכה

איזכל.

8 1הפתעה לא־נעימה ציפ תה
לח״כ אהרון גחמיאס,
ראש-עיריית צפת, בעת שבי קר
עם חברי ועדת־הפנים של
הכנסת בבית־הספר לשוטרים
בשפרעם. כשסייר נחמיאם ב חצר,
בלוויית ח״כ שושנה
ארבלי־אלמוזדינו, יושבת-
ראש הוועדה, פגש בקבוצת
אסירים צעירים שעסקו ב-
עבודות-ניקיון במקום. הוא
ניגש לשניים שהיו צעירים
במיוחד, שאל לשמם ולמקום
מגוריהם. השניים סיפרו שהם
תושבי צפת והתלוננו שאיש
אינו מתעניין בהם. נחמיאם
היה מופתע מעט ולא ידע מה
להשיב. את המצב הצילה אר-
בלי־אלמהלינו, שהציעה, בשם
שניהם, שהעירייה תשלח אלי הם
עובדת סוציאלית.

רו עליו גזר דין חמור מפני
ש״מחפשים אותו״.

! 8רונן סיפר שהוא מכר
את מיסעדתו בכיכר־מלכי-יש-
ראל בתל־אביב ורוצה להיכנס
לפוליטיקה בצורה נמרצת יו תר.
דנציג שאל אותו אם הוא
רוצה להיות ח״כ .״למה לא?
אני יכול להיות טוב יותר מ־
80 אחוז מאלה שנמצאים בכנ סת,״
אמר. כשנשאל אם חשוב
לו מה שנכתב עליו בעיתונים,
ענה :״לא איכפת לי מה שיכ תבו
עלי, אך חשוב לי שיכ תבו
רונן ולא רוזן.״

השגריר־לשעבר

אליהו

ישראל בקולומביה,
כדק, שהתפרסם לפני יותר
משנה כבן־ערובה, כאשר טרו ריסטים
השתלטו על השגרי רות
הדומיניקאית בבוגוטה,
יעמוד, ככל הנראה, בראש
הרשימה של תנועת־החרות ל ראשות
עיריית רחובות. עד
היום, על-פי הסכם גח״ל, היה
מועמד הליכוד איש המיפלגה
הליברלית דווקא. בתפקיד כי הן
שמואל רכטמן, ואחריו
נבחר יחזקאל הרמלר•

יצחק

81 השר ללא־תיק,
מודעי, עומד לקבל לידיו את
הטיפול בקשרים שבין ישראל
והתפוצות. עוזרו האישי בתפ קידו
החדש יהיה א לי זיל״
כ ר, מי שהיה אחד מאנשי
אריאל שרון במישרד־החק-
לאות. שמועות אומרות ש־ראש-הממשלה,
מנחם כגין,
פנה למודעי וביקש ממנו ש יטפח,
אישית, את זילבר.

יהודה לנגפורד

(משמאל) ,אחיה של השח
קנית״דוגמנית קרוליין לנג־פורד
הפן דתי. הוא הסכים לארח בביתו את אחותו והשחקן עזריאל
אשרוב, ולספר להם על יהדות. עזריאל מופיע לצידה של קרו-
ליין בקומדיה חדשה, שבה הוא מגלם תפקיד של חוזר״בתשובה.

ביר שאילו עשה כך, לא יכול
היה לכתוב על שיחרור בני-
הערובה האמריקאיים באיראן.
המו״ל טען שכך לא יסיים אבן
את כתיבת הספר לעולם.

נות הראשית. מישהו מהקהל
קרא שאף אחד לא מכריח את
הרב שלמה גדרן לעשות את
מעשיו, וליבוביץ ענה :״אף
אחד לא מכריח את הפילגש
להיות פילגש.״

8 1כשהופיע מודעי, לפני
שבועיים, בבית־החולים על-
שם שיבא בתל־השומר, עברה
שמועה שהוא מתאשפז בגלל
כאבים בחזהו. רק כשעזב ה שר
את ביודהחולים, באותו
יום, התברר שהוא הוזמן ל-
סידרת צילומים בידו שנשב רה
לפני כשנה.

! 8המיסעדן אלי רונן
אמר בראיון לאיתן דנציג
שתחת שיאמרו עליו שהוא
סטייקיונר, אמרו עליו שהוא
מאפיונר. המישטרה נטפלת
אליו, ועכשיו מצאו נגדו עבי-
רת-תנועה שעבר ב־ 1974 וגז

[ 0 1 1 1 1שופטת בית־המישפט המחוזי,

*I I I 1111 1 1 1שהיתה אחת משלושת השופטים
ששלחו את הרצל אביטן לכלא, נמצאה השבוע תחת שמירה צמודה.
מאז בריחתו של אביטן, בעת שביקר את אביו החולה, הפקידה
המישטרה שוטרים ממישמר״הגבול על בתיהם של השופטים, התובע
ועד-המדינה במישפט של שוד הבנק, מחשש התנכלות של אביטן.

8 1על המגעים לצירופו
של משה דיין למערך אמר
אבן :״כל כמה שנים, כמו
דלת מסתובבת, הוא יוצא ו־מיפלגת־העבודה
רודפת אח ריו.
דיין נכנם, ומייד ממרר
את חיי-המיפלגה.״

הידיעה על מינויו הצפוי
של ברק כמועמד חרות עוררה
סערה בעיר. הליברלים טוע נים
שייטב לברק אם ישאר
בקולומביה. ברק מייצג כיום
בארץ קבוצת משקיעים קו-
לומביים.

! 8בערב־שבת לפני שבו עיים
התעכבה בלונדון טיסת
אל. על מניו-יורק ללוד, והק־ברניט
הודיע שממתינים לבו או
של אבא אבן, שאמור היה
להצטרף למטוס. מאחר שהמ טוס
היה צריך לנחות בלוד
ממש עם כניסת השבת, הודיע
הקברניט לנוסעים הדתיים
הרבים, שהיו במטוס, שחברת
אל־ על מוכנה לשכן אותם ב לונדון
על חשבון החברה. שום
דתי לא ירד מהמטוס, וכששאל
אחד מאנשי־הצוות את אחד
הנוסעים שומרי־המיצוות מדוע
אינם יורדים, העיר לו הנוסע
הדתי שהשבת שלהם היא לפי
שעון ניו־יורק.
8 1בדיון על הפרדת הדת
מהמדינה אמר הפרופסור יש עיהו
ליבוכיץ שהיחס בין
הרב חיים דרוקמן לבין ה דת
הוא כיחס שבין יצחק
טבנקין ובין הסוציאליזם.
״טבנקין היה בסוף ימיו פא־שיסט,
אימפריאליסט וקולו־ניאליסט

ה עו ל ם הז ה 2301

יצחק

8 1הח״כ לשעבר
יצחקי, שפרש מחרות והקים
את תנועת ״ישראל אחת״ ,שב
בימים אלה לתנועת־החרות,
וביקש לצרפו לפרוייקט האר צי
של שיקום־השכונות שעליו
אחראי סגן־השר משה קצג,
אף הוא מחרות. יצחקי היתנה
את שובו למיפלגה בכך שהוא
ימונה על ביצוע הפרוייקט
באיזור תל-אביב, אך יש מי
שטוען שהח״ב לשעבר, שהוא
יועץ לחינוך מיוחד במיקצועו,
יסתפק גם בניהול הפרוייקט
באחת השכונות.

| 1 1 | 1 71 צעיר צפתי בעל רעיונות משיחיים, שטען שנעשה לו עוול על־ידי הסוכנות,
הטיל לאולם־הכנסת ב־ 29 באוקטובר 1957 רימון שהתפוצץ ליד שולחן״הממ־
11111/1י
שלה. פציעתה של גולדה מאיר ברגלה באותו יום שוחזרה בסרט החדש על חייה, המוסרט עתה בארץ.
סצינת זריקת הרימון (בתמונה) צולמה באולם־הישיבות של הוועד״הפועל של ההסתדרות, וזורק הרימון
הוא ניצב מקנדה המשתתף בסרט. השחקן הקנדי אינו דומה כל-כן למתנקש המקורי, שלא היה מזוקן.

8 1המרצה־לספרות גג־ריאל
מוקד, חזר מביקור
בפולין וסיפר בדיחה הנפוצה
בימים אלה בווארשה: בנהר
הבוג, המפריד בין פולין ל־ברית־המועצות,
טובע אדם
וצועק ״הצילו!״ מהצד הפו לני
צועקים לו :״מה אתה צו עק?
הרוסים עוד יבואו לה ציל
אותך!״

חתונת סוף השנה
ומסיבת סוף העונה
סיומה של שנה ותחילתה של
אחרת, מעוררות שימחה בלב ור צון
לחלק שימחה זו עם אחרים.
בין החוגגים את השנה החדשה היו
חברי אגודת ידידי מכון־וייצנון.
במסיבה רבת משתתפים חגגו חברי
האגודה על רחבת הדשא הסמוכה
לבית חיים וייצמן ולחלקת קיב־

מירצן וטרחו בהכנת המאכלים וה עוגות
שהוכנו מבעוד מועד, וש מילאו
את השולחנות הארוכים ש הוצבו
בצידי רחבת הדשא המטו פחת
להפליא אייק ו לילי
שרון, שבאו למסיבה כדי
לחגוג עם ידידיהם, עוררו את
תשומת־ליבם של כל הנוכחים,
שד,יפנו את ראשיהם לעבר השניים
שהתחבקו עם הפרופסור מיכאל
סלע ואשתו, שרה • 1 .ו אל מנתו
של הצייר ראובן רובין,
אסתר רובין, ישבה סמוך ל ישראל
פולק, בעל תישלובת
פולגת. ליד שולחן אחר ישב
המיליונר אפריים איליו, שהת בונן
בתשומת־לב רבה בהופעת
להקת הריקוד שרה סלע

1 ¥1עזר וייצמן שבא לחתונת דובר מישרד־הבי•
^ 1 *1טחון יחד עם אשתו ראומה, היה לבוש
וש ספורטיבי. שאר האורחים באו לבושים בחליפות, למרות החום.
*11111 ראש״לישבתו של תת•
אלוף יעקב ( ג׳קי)

אבן, דובר צה״ל באה יחד עימו
לחתונת דובר מישרד־הביטחון.
הנוכחים בכף־ידם ובקפה שלהם.
השמועה על המסיבה עש תה
לה כנפיים וכל התל־אביבים
נהרו למסיבת הגג אצל טימור.
מגדת העתידות שבאה למסיבה

וייצמן תבן

לא היה מובן להצטלם ואף
סירובו• ״למה לא שואלים
מסכים להצטלם?״ רטן שאולי, אשר בא למסיבה
שבקיסריה, נעמד ליד רחבת הדשא והשקיף משם

ויקה הדובר

דני ויינרייך נושק לאשתו הטריה,
דליה. השניים נענו בשימחה לבל
וות הצלמים, התיישבו על כיסאותיהם וקמו מהם כשהתבקשו.

רו של הנשיא הראשון
המקום הואר באורות עליזים ו עיריית
רחובות תרמה בימה, ש עליה
הופיעו חברי להקת בת־שבע.
שרה סלע, אשתו של
נשיא המכון, הפרופסור מיבאל
סלע, סיפרה שהיא חברה באגודת
ידידי להקת בת־שבע .״מאוד רצי תי,״
היא סיפרה ,״להפגיש בין
המדענים לבין הרקדנים, וזו היתד,
ההזדמנות הטובה ביותר ס
נשות המדענים תרמו מזמנן ומ־

לא לנמק את
אותי אם אני
הישר מביתו
על האורחים.

התרוצצה משולחן לשולחן ובדקה
אם כל אורחיה באו ואם הכל נה נים.
כל הנוכחים במסיבה, ובמיוחד
כל נשות המדענים, חילקו מחמ אות
רבות לשרה וסיפרו שלולא
פעלתנותה לא היתד, יוצאת מסיבה
מוצלחת זו לפועל הציירת
רחל טימור ערכה אף היא מסי בה
לרגל תחילת השנה החדשה.
גולת הכותרת של המסיבה היתד,
מגדת העתידות יהודית מילוא,
שאמורה היתה לקרוא את עתיד

׳¥11ך ! 11 קארין דונסקי, ש•
״ ייי באה למסיבה אצל
רחל טימור, לבשה אוברול הדוק.

פיקוח מאחור* הגב

שרה סלע שקיבלת את פני האורחים בנשיקות
וחיבוקים עזים, מתנשקת עם ישראל
פולק שבא למסיבה כמכון. הלחות הגבוהה הרטיבה את הפיסאות והאורחים העדיפו

בשעה היעודה וראתה את כל ה המונים
החוגגים, נבהלה וביקשה
שישחררו אותה מהמשימה
אנשי תוכנית הטלוויזיה שעה
טובה באו למסיבה מייד אחרי
צילומי התוכנית. שלמה ניצן
סיפר שהוא עורך בהזדמנות זו
מסיבת פרידה מידידיו, לפני נסי
לשוחח
ולהתנשק בעמידה בדי שלא ללכלך את בגדיהם. לעומת אשתו, נושק הפרופסור
מיכאל סלע, הנראה כאילו אשתו משגיחה עליו, בצורה מאופקת מאוד. הם חיכו לאורחיהם
במעלה המדרגות ודאגו להם למקומות ישיבה נוחים• שרה שוחחה עם כל האורחים,

עתו לניו־יורק, ומפיק התוכנית
אהרון גדלדפינגר רצה רק
לשבת במירפסת, לנשום אוויר צח
ולד,רגע מעמל יומו הפני
טומימאי יורם מוקד, שבא למסי בה
יחד עם רדתי גלמן, המופיעה
יחד עימו, פגש בצהלות שימחה
את אהוד מנור, שבא למסיבה

אומת הביטחון

תופרת הצמרת
לולה בר, המת•
נשקת בתמונה למעלה עם מיכאל סלע, מתנשקת כאן
עם אריק שרון שחזר ארצה שעות ספורות לפני

אמה של שרה סלע, המכונה ״הנשיאה״,

\ 11\ 111111 1 1 1י קיבלה את פניה של לילי שרון בברכות
ובאיחולים. למרות רוחות הערב החמות, כרכה לילי על כתפיה צעיף.

יחד עם אישתו, עדפרה. השניים
חזרו לארץ אחרי שהות ממושכת
בארצות־הברית, ומייד חזרו לע בודה
סדירה י • מלכת הדוג מניות
קארין דונסקי פגשה
במסיבה את מלכת המים, הדוג מנית
הצעירה אילנה סיכוני.
השתיים עטו זו על זו בנשיקות
וחיבוקים ולא היה אחד שהתעלם
ממיפגש המלכות היפות
החתונה שסיימה את השגה, וסגרה
את מחזור הנישואין בשנה זו שיי דני

לבני הזוג ויינרייך
ויינרייך, דובר מישרד־הביטחון,
נשא לאישה את ידידתו מזה אר בעה
חודשים, דליה כן־צבי.
השניים הכירו כאשר הו פיעה
באחד הצהרונים כתבה על
צנחניות יפות. אחת מהן היתה
דליה. ויינדייד התקשר למערכת
העיתון, קיבל את מיספר הטלפון
של הצנחנית היפה מכולן, ונשא
אותה לאשה אחרי רומן קצר.
ו • דליה היא קצינת סיעוד
בחיל־הצנחנים, ומאז היותה בת

המסיבה. לולה נראתה מאוד אלגנטית בשימלתה
הארוכה לעומת אריק, שהרגיש עוד קודם לכן במזג־האוויר
הלח, ובא בלבוש ספורטיבי• שרון, שהתנשק
עם כל האורחות שפגש במסיבה, לא התעייף.

15 היא עובדת בהתנדבות בבית

לווינשטיין.
הולצכרג, אבי הפצועים, השיק
כוסית עם כל הנוכחים, כשהוא
מביט בדליה בגאווה רבה.
כל צמרת צה״ל באה לחגוג עם
בני־הזוג את שימחת הנישואין.
אריה כראון, שהיה שלישם של
משה דיין ושל שימעון פרם,
עמד צמוד לשולחן שעליו הונחו
המאכלים ונהנה מאוד משפע ה־מטעמים
האלוף דני מט
בא למסיבה בלבוש אזרחי, בניגוד
לעמיתיו שבאו לבושים במדיהם
המגוהצים שעליהם דרגותיהם ה דובר
צה״ל, תת־נוצצות.
אלוף
יעקב >ג יקי) אכן, בא
לחתונה יחד עם מזכירתו, קרני,
שנראתה יפה מתמיד בבגדיה הלב נים
שבלטו על רקע המדים הירו קים
של מפקדה מישפחת
וייצמן באה בהרכב כימעט מלא.
עזר וראומו! וייצמן באו בת חילת
הערב ודקות ספורות אחר־כך
בא גם בנם שאולי

שימחה

שאולי סיפר שהוא לא מרגיש
טוב, וביכלל, הוא היה מעדיף להישאר
בביתו שבקיסריה. משם, כך
אמר, שום דבר כימעט לא מוציא
אוו1ד, פרט לחתונה של חבר טוב
כל־כך כמו דני שאולי
וייצמן פגש במסיבה שנערכה אחרי
החופה את שר״התיקשורת, מר דכי
ציפורי, שבא יחד עם אשתו
השניים שוחחו עם בנו של ציפורי.
שגם הוא חבר טוב של שאולי,
מפקדו הנוכחי של דני
ויינרייך, שר־הביטחון אריק
שרץ, לא נכח בחופה ובמסיבה
שנערכה לאחריה, משום שהוא
שהה באותה עת במצריים
דני ודליה עמדו בתחתית המדרגות,
אחזו האחת בידו של השני,
וקיבלו את פני האורחים. מפעב
לפעם הם העניקו זה לזו וזו לזה
חיוכים רחבים האורחיב
הרבים שהמשיכו לבוא למסיבה
לא הפסיקו להתפעל מהרומן המהיר
והיפה כל־כך, שהוביל לנישואין
האחרונים של השנה.

הארץ מתחלקת ב },מ* שרוצים להציל את
כרמית (י.יא< ובין מי שרוצים להציל את ימית
01 כשביקר ח״כ דב כן־
מ אי ר, מזכיר מועצת פועלי
תל־אביב, במערכות העיתונים
בתל־אביב, פגש בו עובד
דפוס של ידיעות אחרונות
ושאל אותו מהם ראשי־התיבות
של שנת תשמ״ב. בן מאיר לא
ידע והעובד הזדרז לענות :
״תחזיר שילטון מערך במה רה.״

כששמע הפרקליט
דין (״עוזי״) שראטי,
בע בתיקו של הרצל אבי־טן,
על בריחתו של האסיר

התו
מהכלא,
הוא אמר :״הוא הת ייאש
מהאפשרות לצאת דרך
העליון (בעירעור על פסק-
הדין) ,ולכן יצא דרך החלון.״

כת-הדין) ;ירה לידסקי, ל ייצג
עדים, ולכן קיבלתי את
ייצוגה.״ נירה ייצגה את רמי
ערוסי, עד־המדינה בפרשת
הרצדדהכפול.
! 0פקד עובדיה ישרא לי,
עד־התביעה האחרון ב-
מישפטם של שאול מרקוס

מרקוס בא למקום
העיר על-כך מר-
עוזי נבות הוא
אז אני בוודאי

מתי וכיצד
ומתי עזב.
קום :״אם
סופרסטאר,
סופרמן.״
0 1מכנה משותף, הואשמו
של ערב שבו משיבים הפסי כולוגית
ורדה ויזלטיר וה-

0 1מישרדי האירגון לטיפול
ביהודי ארצוודערב, וודדאק,
בראשות ח״כ מרדכי כן־
פורח ,.עברו לפני שישה חו דשים
מרחוב בוגרשוב בתל-
אביב לרחוב בן־יהודה, מרחק
כמה עשרות מטרים. במישר־דים
הישנים היו שני מכשירי-
ומישרד־התיקשורת
טלפון׳
הבטיח לבן־פורת שהם יועברו
למישרדים החדשים, אך עד
היום לא בוצעה ההעברה. בן-
פורת טוען שסניפי וודדאק
בעולם בטוחים שהסניף היש ראלי
נסגר. מאחר שחלק מ פעולות
האירגון נעשות בחש איות,
נמנעים הנציגים מחו״ל
לברר מה עלה בגורל הסניף
הישראלי.

נעמי שמר,

01 המלחינה
חסידת ארץ־ישראל השלמה,
טוענת כי המדינה מתחלקת
עתה לשני חלקים: מחצית ה־אוכלוסיה
רוצה להציל את
ימית, והמחצית השניה רוצה
להציל את כרמית (גיא).

> £מ״ייי

| 0בדיחה אחת לא הורשה
שלמה ניצן לספר בתוכנית
שעה טובה :״חפרתי בעיר־דויד.
באמת מצאתי שם הר בה
עצמות, וגם כמה קופסות
של בונזו.״
01ח״כ שינוי, מרדכי
וירשובסקי העיר שנסיונו

וחברתו, גילה לוי, היו בין המוזמנים לערב״התומה של אירגיו״הגג

של אירגוני הנכים בישראל, שנערך בדולפינריום בתל־אביב בשבוע

שעבר. בני הזוג תרמו לפני תחילת המופע 100 אלף לירות, וזכו לשבחים על תרומתם מזיווה להט,
שבירכה את באי״האירוע בתחילת הערב. ההתרמה נעשתה לשם רכישת ניידת להסעת נכים חסרי־רכב.
סקסולוג עמי שקד על שא לות
הקהל בענייני מיו וקו מוניקציה.
השואלים האנו־נימיים
משלשלים את שאלו תיהם
לתיבה, והצוות אמור ל השיב
על השאלות מבלי לזהות
את השואל. בערב הראשון, מר בית
השאלות היו משני סו גים.
האחת :״איך אני יכול/ה
לדעת אם אני טוב/ה במיטה?״
והשניה, שאלה של גברים, ש הושפעו
מהסידרה בהעולם הזה
:״איך אני אדע מתי היא
מזייפת באורגזמה ן״

א־<י^?^ן ג^גלגי׳י״

׳01 הכתב לענייני־פלילים
של ידיעות־אחוונות, יוסי כר,
ערך חנוכת־בית לדירת הפנט האוז
ששיפץ במו ידיו ברעננה,
והזמין למסיבה את צמרת ה־מישטרה
ואת חבריו העיתונ אים.
כשהבחינה יוכי, אישתו
של מפכ״ל־המישטרה אריה
איבצן, בעיתונאים לענייני-
מישטרה שהיו במקום, אמרה :
״אני רואה שכל רשימת ה11-
נמצאת כאן!״

; מיי ^ סי לי׳
ז לגייי7

ל,ר ״ ליכ;מ
אמריקנו אמרטו
רום __
וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״

משקה ראשון• אצלכם בבאר

מזרוזי
בו מ ל
מיקבי ראשו! לציו! תנרזן יעקב

מנכ״ל רשות״השידור, שאף הוא השתתף בערב ההתרמה של אירגוני הנכים,

רכש במכירה הפומבית, שנערכה באותו ערב, הדפס אמנותי של הצייר מיכאל

ארגוב, במחיר הזדמנותי של 12 אלף לירות. את הציורים במכירה הפומבית הציגה בתו, מיכל. מנחה
הערב, השדרן אלי ישראלי, רכש מאחרי הקלעים תמונה של פינחס ליטווינובסקי ב־ 25 אלף לירות.

של שר־החינוך, זבולון המי,
להסתמך על פסק־דין-חמיעוט
בבית־המישפט העליון בעניין
החפירות בעיר־דויד מזכיר לו
תלמיד גרוע, המביא תעודה
ובה ציונים שליליים, אך מראה
לכולם שב״סדר ונקיוך יש לו
כימעט־טוב.

צבי לידסקי

01 הסניגור
סיפר שהשוטרת
מהמחוז הצפוני, בטי עובד,
פנתה אליו כדי שייצג אותה,
בשעה שתעיד נגד קציני-
מישטרה .״איני יודע אם היא
תצטרך הגנה מישפטית, אבל
למדתי מאשתי לשעבר( ,עור־

המפורסמת

ויהודה אלבז,

תיאר את עד-

עוזי נבו,ת,

התביעה הראשי,
כסופרסטאר, שמעולם לא נזקק
לעזרת אחרים בעבודתו. יש ראלי
טען שכל מה שזכור לו
מהשיחזור הוא שראה את מר־קום
במשך שתי דקות במקום
השיחזור, ולא ברור לו כלל

0 1יוכי סיפרה לעיתונאים
שהיא הוזמנה עם בעלה לחתו נתו
של עופר, בנו של יהו שע
וולפסון, מי שהיה קצין-
תביעות־ראשי במישטרת תל-
אביב, ומלבד אורחים שלא רצ תה
לראות שם, ראה במקום
צלמים רבים, שצילמו אותה.
היא חששה שתמונתה תופיע ב עיתונים
לצד אורחים אחרים
שהוזמנו לטקס, לאו דווקא כד
ל״ו צדיקים וכתוצאה מכך הח ליטה
לבקש להבא ממי שיז מין
אותה לאירועים פומביים
להראות לה את רשימת־המוז־מנים.

1קבוצה שהתארגנה סביב
שלטה צדוק, מי שקרא ב-
ה עו ל ם הז ה 2301

אנשינו
עיתונות למרד של בני עדות-
המיזרח. עומדת לערוך בקרוב
שביתת־רעב מול אולפני הטל וויזיה
בירושלים. חברי הקבו צה
תבעו מעורכי תוכניות שו נות
לאפשר להם לומר את
דברם לצופים, אך נענו בשלי לה.
בעיקבות דיונים שערכו
בי!ניהם החליטו לצאת לשבי תה.
הרעיון לא התקבל על
דעת כל החברים, ביניהם סטו דנטים
ומרצים באוניברסיטה,
וחלק מהם יפרשו מהקבוצה.
|! עורכת כתב־העת ה פמיניסטי
נוגה, האדריכלית
רחל אוסטרובסקי, תירג-
מה סידרת־מחקרים שנערכו ב אנגליה,
ושעסקו בעישון סי-

מאת

טלמדו־ ג ״האם אתה בטוח
שאתה מדבר מיוגוסלביה״ ?
״כן, מדוברובניק,״ מיהר טל-
מור לענות .״אם כן, מסור דרי שת
שלום לאיצקוביץ׳,״ סיים
הפקח הקפריסאי את השיחה.
טלמור העביר את דרישת-
השלום של הפקח לסגן ניצב
יעקב איצקוכיץ /סגן מפ קד
מישטרת שדה־התעופה ב נמל
בן־גורידן.

שימי תגורי

! 9״הזמר
עצור במישטרת אופקים,״ כך
בישר לפני כשבועיים מאזין
אלמוני מהדרום לאנשי הטל־פון־האדום
של גלי צה״ל.
בדיקה במישטרת אופקים ו־באר־שבע
העלתה כי הזמר אכן

וינקה מיכאל׳

חונקת את גדי מיל, בקומדיה
חדשה, זוג מהשמים, שתועלה
בקרוב. זהו שיתוף־הפעולה״הבימתי הראשון בין שני השחקנים.
גדי, שנעדר מהבימה במשך זמן ממושך, טען שהיה טרוד בטיפול
בבנו, ועתה, כשהוא כבר הילד לגן, הוא יבול לחזור ולהופיע.
גריות, הגורם למות נשים. ב זמן
העבודה עישנה רחל סי גריות,
אך כשסיימה החליטה
להפסיק לעשן.
! 9הסופר והעיתונאי יג אל
גלאי טוען שהשר יוסף
גורג מתכוון להכניס להסכם־
הנסיגה הסופי עם מצרים סעיף
הקובע שלא ייעשו חפירות
בסיני, משום ששטח זה הוא
בית־קברות אחד גדול.
9 1׳ בבוקר חטיפתו של
המטוס היוגוסלבי שהוטס ל-
לרנקה בקפריסין, שמרו אנשי
מערכת־החדשות של גלי־צה״ל
על קשר טלפוני רצוף עם מיג-
דל־הפיקוח בנמל־התעופה של
לרנקה, כדי לקבל מידע מעוד כן
על המתרחש שם. אנשי
גלי־צה״ל נאלצו לומר בשלב
מסויים לפקחי־הטיסה בקפריסין
כי הם מדברים מיוגוסלביה,
מאחר שאלה סירבו למסור
מידע, כאשר התברר כי מדב רים
מישראל. בשיחה האחרונה
עם הצוות בלרנקה שאל איש
מיגדל-הפיקוח את העורך עדי
־לרדררינ־ד

ר 7ז ד7

ז ח דו׳

נעצר בלילה בחשד של החזקת
סמים, אולם מגיש המיבזקים
נאלץ לעכב את פירסום הידי עה,
משום שדובר מחוז הנגב
של המישטרה, סגן־ניצב שמד־אל
שם־טוב, מסר כי תבורי
יובא לבית־המישפט רק למח רת
היום. למחרת הודיע הדובר
במפתיע כי הוחלט לשחרר את
הזמר מבלי להביאו לפני שו פט.
אנשי הטלפון האדום, ש חששו
כי הם מפסידים ידיעה
חשובה, לא ויתרו. הם התקשרו
למזכירות בית־מישפט השלום
בבאר־שבע, שם בישרה להם
מזכירת בית־המישפט כי ת מ רי
דווקא הובא לפני שופט, ש החליט
לשחררו בערבות מן ה מעצר.
הודעת המזכירה אישרה
את פירסום הידיעה, ואת אנשי
התחנה הפליאה התנהגות ה-
מישטרה בעניין.
9 1בתוכנית הסטירית יתוש
בראש, שהוקלטה על־ידי גלי
צה״ל, אמר איש־הרדיו משה
טימוד שראשי התיבות של
הג״א הם :״הי, גברת, ארנק ! ״

דניאלה שמי

של ש שמ ת אחריות־הכיצד?

מרצדס-בנץ.
כולה מרופדת בפנים
בבד באיכות מעולה. המושבים
אורטופדיים ולנוחותך: מערכת
שעונים אלקטרונית, נורות קריאה,
שעון דיגטלי, מפשירי אדים לכל
החלונות, מגב חלון אחורי, מערכת
איורור וחמום ואפשרות להתקנת
מזגן, מראה צדדית הניתנת לכוון
מבפנים, ת א -מסמ כי ם מרווח ועוד.
לכל האביזרים שבמכונית עיצוב
אסתטי ופינות מעוגלות להגנה מפני
פגיעה אפשרית. תא המטען גדול
ומרווח-ובנגיעה קלה הופכת
המכונית לסטיישן.

ע״י מהנדסים משוודיה וארה״ב,
מבטיחה א ת עחידותה של המכונית
לשנים רבות.

לנצ׳יה ם -הדגם ה שי ש מסדרת
מכוניות לנצ׳יה, שמבקרי מכוניות
לא רק ש שי ר ה של הלנצ׳יה• נמוך
בינלאומיים העניקו לו את התואר
״מכונית השנה 1980״ .למרות עובדה בהרבה ממה שהיית מצפה ממכונית
ברמת נ שות וגימור כה גבוהה,
זאת לא היה היבואן של לנצ׳יה
ב שי ר זה כלולים גם אביזרים
מוכן ליבאה לארץ, לפני שוזידא
ש בדך ך-כלל נחשבים כתזספות
שאמנם היא אמינה לחלוטין. לכן
חיכה שנתיים מיום שהתחילה
לנסוע בכבישי אי רו פ ה-ועד היום
בר החליט ליבאה לארץ. יבואן
הלנצ׳יה ם מוכן לתת לך עליה שלש
שנות אחריות. וזאת מכיון שהוא
בטש שהיא המכונית האחת
והיחידה שתשרת אותך שנים רבות
בנ א מנו ת-ולל א בעיות.

האם מחירה סביר?

ומה לגבי הבטיחות?
לנצ׳יה ם צויידה בכל אמצעי
הבטיחות המשוכללים ביותר: מיכל
הדלק ממוקם במרכז בסיס השילדה
ומוגן מכל הכיוונים בפני פגיעה.
לרזחב בסיס השילדה 3זרועות
המהוות בסיס למיתלים האחוריים,
למושבים ולעוגני חגורות הבטיחות.
חמשת הדלתות מאסיביות ומוגנות
גם כן ע״י מסגרות תרועות מיוחדות
המותקנות בתוכן. שתי מערכות ׳
הבלמים מצולבות ועצמאיות(בלמי
דיסק קידמיים ובלמי תוף אחוריים).
לכל גלגל מערכת מתלים עצמאית

אחריות נגד חלודה ר6-

מישדות, כגון: גלגלים עשויים
שנים. מדוע?
בתהליך הרכבתה צופתה הלנצ׳יהס, שו מ ר קל במיוחד, מראה צדדית
שניתן לכוונה מבפנים, שמשות
על כל ח ל קי ה -תז ך שימת דגש
טרמו-אקוסטיות, מפשירי אדים
וגם לחלונות הקדמיים, הגה שניתן
לכוון את גובהו ועוד הרבה פריטים
נוספים. כשאתה מסתכל בלנצ׳יה ם
וכשאתה נוסע בה, נדמה לך שנפח
המנוע שלה גדול בהרבה ממה
שהוא באמת.

הגימור-איטלקי או גרמני?
מיוחד על נקודות ההלחמה, במגוון
צ פויי -מגן חדישים ביותר. שיטת
אנטי-קורוזיבית זו, אשר פותחה

צריכת דלק מפתיעה יחסית
לגודלה. הכיצד?

פשוט מאש. אנשי מחקר ופיתוח של
לנצ׳יה מקדימים את עמיתיהם
בחברות המכוניות האחרות. למרות
שהלנצ׳יה ס שוקלת יותר מהרבה
מכוניות אחרות בשר גודל זה, היא
צורכת פחות דלק מהן. עו בדה -
השווה את צריכת הדלק שלה
לאחרות: בנהיגה במהירות של 90
קמ״ש היא צורכת 1ליטר דלק ל־15.6
ק״מ. בנהיגה בעיר הממוצע הוא :
1ליטר ל־ 9.8ק״מ( .עובדות ומספרים
אלה סופקו ע״י הקהיליה הכלכלית
האירופאית. לא ע״י לנצ׳יה).

לנצ׳יה סהחדשה

לנצ׳יה ם הינה ללא ספק, המכונית
הראשונה בעיצוב איטלקי המשלבת
בתוכה כל כך הרבה יופי ונשות,
לא נופתע אם זה מתחיל להזכיר לך

סוכנויות לנצ׳יה ואומוביאנקי:

משלו והרווח הגדול שביניהם מבטיח
יציבות מכסימלית של המכונית על
הכבי ש-ג ם בתנאי נסיעה קשים.

0 0 1

אחו שווה אוונ ה שד 13
מציג ״העולם הזה״ יפהפיה נוס

מדיידי ח1
להיות אשת יי״ ד:;,

אנשים קשה להשתחרר מתדמית היפה והטיפשה.

זפדא׳נית

״אני הייתי רוצה שאנשים יכירו בערב בגלל מה
שאני. שיכירו אותי קודם כל כאשה חושבת,
ורק אחר־כך כאשק יפה,״ מכריזה היפהפיה שרון.

בתפקיד זה שיחקה שרון בסרט איטלקי
בשם ״החיים היפים״ .החוזים שעליהם היא
זמה ברומא, עם מפיקים ובמאים, היוו את ראשית הקאריירה שלה.

פרוש
^ פ:יסה לדירתה
י ״ שטיח קטן ומוזהב. על הקי רות
תמונותיה בשחור לבן, בצבע
ובכל הגדלים והצורות האפשר יים.
על הספה זרוקים ברישול
אלגנטי כריות בצבע זהב. המראות
הרבות מחזירות את בבואותיהם
של הנוכחים בדירה.
חדר מלכותי לכל דבר, ההולם

פצצה בצרפת

שרון לא השאירה אפילו את הצרפתים,
המורגלים ביפות, אדישים היא הפכה
אשת־חברה מבוקשת. לטענתה, אפילו בריג׳יט בארדו חששה מתחרות מצידה.
את הגברת המלכותית, מי שהיתה
ליידי יוניברס בשנת ,1974 שרון
לסלי. עד לפני 10 שנים היא היתה
הנערה היפה ביותר ביפו. אז קראו
לה שולי לסרי, והיא התגוררה
בבית מישפחתה שברחוב יפה מס׳
, 13 יחד עם שמונת אחיה והוריה,
אסתר ובנימין.
היום, כשהיא באה הביתה כימעט
ולא ניתן לחכירה. כי שולי לא
שינתה רק את שמה, היא צבעה
גם את שערותיה השחורות לצבע
בלונד, רזתה והפכה יפהפיה מסנ וורת.

ב לי מי ט ה
של מפיק״

תלי הפנה שוון י״־י-ן
ותר טוב בשביל הקאריירה,״ מסבירה שרון. היא גס

צבעה את שערה לבלונדי, ורזתה בכמה קילוגרמים.
בשמה ובהופעתה החדשים היא הכירה כוכבי בד
רבים ומפורסמים, יעס אחדים מהם ניהלה רומנים.

ך* ן, אני כאן,״ היא מחיי ״
כת ומניפה שערה לאחור.
״באתי לראות מה שלום הארץ
שלי, המישפחה שלי. באתי להת חמם
קצת בבית. הפעם החלטתי
לא לקפוץ לביקור קצרצר אלא
לנסות את עצמי כאן. אולי אשאר.״
המעבר שעשתה שרון היה חד
ביותר. היא עזבה את השדרה ה מפוארת
שאנד־אליזה לטובת בית
הוריה שביפו העתיקה. היא המירה
את הכוכבים הכי מפורסמים בעולם
בחבריה הוותיקים בארץ והיא

דוגמנית בפאריס
הצטלמה עבור אחד מירזזוני־האופנה

ופיות, מזיוה רודן עד פנינה ונ ח ב לו , 0
:ת המתעדת לכבוש את עולם הזוהר בישראל

אשעה 70 יט
מודה :״הארץ באמת קצת קטנה
עלי״ אבל יש בה דברים שלא מוצ אים
בשום מקום אחר בעולם.״
עוד כשהיתה ילדה קטנה ושי חקה
במתפרה של אימה, חזו לה
הכל עתיד של כוכבת.
״כל מי שראה אותי אמר לי:
שולי, את נולדת בשביל להיות
שחקנית, בשביל הדברים הגדו לים
!״ היא מעידה על עצמה
בסיפוק.
״את הקאריירה שלי התחלתי עוד
כשהייתי צנחנית בצבא. מפיק
גדול, שאני לא רוצה לנקוב בשמו,
פגש אותי. הוא מאוד התלהב, וה ציע
לי לשחק בסרט שלו. כימעם
והתפתיתי, עד שהבנתי שהוא גם
דורש ממני להיכנס איתו למיטה,
וברחתי משם.
״אז החלטתי שאני אגיע ואהיה

שרון
11 ימשה
נון סח. היא
ודעינז בפאריס

ובעולם כולו ,״גונאר לארסן״ .״תמיד
להיות רק שחקנית. חשוב לעשות
הליידי הראשונה
ולהתפתח,״ אומרת

הקפדתי ל
עוד דברי
שולי־שרו

אשת־חבוה בתדאביב
ארצה, מיהרה להשתלב בחיי־החברה בעיר, ומקשטת את כל המסיבות.
באיטליה קולנוע

מפורסמים

התחילה שרון את הקאריי־רה
שלה, הכירה כוכבי
וחיה עצמה חיי־כוכב.

הל״דהרא שונ ה עול 10
(המשך מעמוד• )39
שחקנית גדולה גם בלי שאשתמש
במיטות של המפיקים והבמאים
כקרש קפיצה,״ היא מצהירה ב ביטחון.
ואכן,
אחרי שהשתחררה מצה״ל,
ארזה שרון, אז עדיין שולי, את
מיזוודתה ונסעה לטייל באירופה.

מהר מאוד צדה הנערה היפה את
עיניהם של כמה מפיקים איטל קים,
והם הציעו לה חוזה ברומא.
״הלכתי על זה,״ היא נזכרת .״לא
היה לי מה להפסיד, רק להרוויח.״
ברומא התחילה הקאריירה של
שרון. היא שיחקה שם בסרטים
רבים לצידם של כוכבים מפורס־

לה תדמית של יצור זוהר זול. זה
לא בשבילי. אני רוצה שאנשים
יכירו בערכי בגלל מה שאני, בד יוק
כפי שאני קובעת דעה על
אנשים על פי סיגנון הדיבור של הם
וצורת המחשבה שלהם, ולא
לפי איך הם נראים.
״אני רוצה שקודם כל יעריכו
אותי כאשה חושבת, ורק אחר־כך
כאשה יפה.״
ואכן קשה להתעלם מיופיה של
שרון. הוא מכה במתבונן בה כברק
— שרון אינה רק יפה, היא גם
מודעת היטב ליופיה ויודעת היטב
כיצד עליה להבליט אותו. היא
למדה כיצד עליה ללכת, להתלבש
ולדבר. במביט בה מתעורר הרושם
שהוא צופה בסרט, ושלפניו משח קת
כוכבת יפהפיה.

״ קו ד ס כל
משכיל׳,
ל ש לי דוגמה טובה,״ היא
/ /ממשיכה להסביר ,״כשהייתי
קטנה רציתי להיות מתכננת אופנה.
נורא אהבתי לקחת הרבה בדים
בכל הצבעים ולתכנן מהם שמלות.
אחר־כך רציתי להיות מורה להת עמלות.
כולם תמיד ביטלו את זה
ואמרו לי: שולי מה איתך ן את
צריכה להיות כוכבת, סטאר!
״הכניסו לי לראש את הרעיון הזה
להיות כוכבת קולנוע. אבל אני
מאמינה שאשר, יפה פשוט צריכה

בויז׳׳ט באתו ישראלית צוי!£5
על שרון. הן נפגשו במסיבה בצרפת, אך ״באודו שמרה על דיסטאנס.״

11 £1111111 שרון ניהלה רומנים סוערים עם כוכבייקולנוע
* 1 1# 111114 רבים, כמו אלן דילון הצרפתי ורוברט הופמן האמריקאי
.״מצחיק,״ היא אומרת ,״אבל הכוכבים זה לא תמיד מה שחלמת.״

יוניברס היה התואר
שבו זכתה באיטליה.
״השופטים אהבו אותי,״ סיפרה.

מים כג׳וליאנו ג׳מא, רוברט הופמן
וברט לנקסטר.
כשהחליטה הסוכנת האישית
שלה שטוב יהיה לקאריירד, שלה
אם תיקח שרון חלק בתחרות ליידי
יוניברס, שנערכת אחת בשנה ב רומא,
הסכימה שרון גם לכך.
״השופטים אהבו אותי,״ סיפרה
בתום התחרות .״לא עשיתי הצגות,
פשוט הייתי אני עצמי. הדבר ה יחיד
שהציק לי הוא שגזלתי מב חורות
אחרות את האושר שב־זכיה.״
שולי
הפכה כוכבת מפורסמת
ברומא. היא שינתה את שמה
לשרון לסלי, כדי שישמע פחות
ישראלי, והחלה חיה ככוכבת לכל
דבר.
אחרי מספר שנים סוערות ברו מא,
העתיקה את מגוריה לעיר ני ד
יורק .״כל־כך אהבתי את החיים
בניו־יורק,״ היא מספרת כשניצוץ
של ערגה בעינה .״העיר הזאת
מעבירה בי צמרמורת. היא כל־כך
יפה, ונותנת משמעות אמיתית ל קיום
האנושי.״
יש לה בעיות לשרון, קשה לה
להתבטא בעברית. שמונה שנים
של חיים בחוץ־לארץ עשו את של הם.
שרון
למדה לדבר איטלקית שו טפת,
צרפתית ואנגלית, השפה ש בה
היא מעדיפה לשוחח .״בניו-
יורק עבדתי כדוגמנית, שיחקתי
מדי־פעם בסרטים, וייצגתי חברת
בגדים אנגלית,״ היא מספרת.
״הייתי סוכנת המכירות שלהם. זה
היה עסק גדול.״
את השנה האחרונה עשתה שרון
בפאריס, שם עסקה בתיכנון אופנה
ובצילומים, בעיקר לסרטים.
״אחד הדברים שהכי מפריעים
לי בחיים,״ היא נאנחת ,״זה של אנשים
קשה להתייחם ברצינות
לבחורה יפה. מייד הם מדביקים

יותר

הפכה
״הייתי
מכל

כוכבת סרטים
בכל מקום,״
אהבה את
העיר

לתת לדברים לקרות. אם יש לה
גם שכל, אז היא יודעת באיזו
הצעה, מכל ההצעות המפתות ש היא
מקבלת, כדאי לה לבחור.
״אני לדוגמה, אף פעם לא הייתי
רק שחקנית. תמיד הקפדתי לעשות
עוד דברים ולהתפתח. זה חשוב.״
יש לה הרבה חלומות לשרון.
בנוסף על רצונה שלהיות כוכבת
גדולה, היא גם היתד, מאוד רוצה,
אם רק אפשר היה כמובן, להקים
תחנת טלוויזיה משלה, שאליה היא
תביא את כל חבריה המפורסמים
כדי ״שיתראינו ויעשו שמח. אני
כבר הייתי משכנעת אותם,״ היא
צוחקת.
ויש לה עוד חלום, חלום האביר

ניו־יורק.

פרטית,

נחה ומתכוננת לקאריירה חדשה.
חלומה הוא להקים תחנת טלוויזיה
שאליה תביא את כל חבריה הזוהרים.

על הסוס הלבן. הוא צריך להיות
לא רק יפה, או עשיר, או מפורסם,
הוא צריך קודם־כל להיות משכיל
ולהעריך את שרון בגלל אישיותה
ולא בגלל יופיה.
״הייתי בכל מקום,״ היא צוחקת,
״בכל העולם פגשתי אנשים חשו בים.
היו לי רומנים עם אלן דילון
ורוברט הופמן, התחברתי עם בר ברה
סטרייסנד, ראין א׳וניל ברי-
ג׳יט בארדו ועוד הרבה. מצחיק,
אבל למדתי שהכוכבים זד, לא תמיד
מה שאת חולמת וחושבת שיהיו.
מכמה מהם מאוד התאכזבתי.
״האשה הכי נערצת עלי היא
בריג׳יט בארדו. לא קשרנו קשר
של ממש, בריג׳יט שמרה על דיס
טאנס.
אחר־כך אמרו לי חברים
שככה היא מתנהגת תמיד לבחורות
צעירות ויותר יפות ממנה• היא
פוחדת מתחרות.
״ברברה סטרייסנד היתה נה דרת.
אישיות. מצחיקה וחריפה
מאוד.״
אחרי שכבשה את. כל העולם,
היא שבה אלינו. אמנם, לא בטוח
שתישאר, אך היא נותנת לנו סיכוי.
״יכול להיות שמחר אקום ואסע,״
היא מהרהרת בקול רם ,״יכול גם
להיות שלא. הארץ הקטנה שלנו
חסרה את הזוהר. לא קורה כאן
הרבה, אבל אני אנסה, אולי אצליח
להזיז דברים.״ איילת דקל !

במדינה
תו ל דו ת
האי ש וו 1ל א וימ 1ד
וו לפגגג 7ו ץ,
״ המר; ? ע 7הבוס ״
עו רךמסע פי ד סו ם
07 פריד במינכן
מכוניות־מישטרה בכוננות ואג־שי־ביטחון
חמושים סבבו בכניסה
לבית שבו שוכן אולם בני ברית
במינכן. האולם היה מלא מפה־לפה,
וסקרנים רבים צבאו על דל תותיו.
כולם באו כדי לראות ו לשמוע
את סיפור חייו המרתק של
וולפגנג לוץ, הסוכן הישראלי ה נודע,
שפעל במצרים כארבע שנים
במסווה של פלייבוי גרמני.
שקט כללי שרר באולם. היושבים
היו מהופנטים מסיפוריו. וולפגנג
לוץ, בעל שטף הדיבור הקולה,
השפה העשירה, המראה השרמנטי
וחוש־ההומוד שבה את לב מאזיניו.
אחד ממעריציו היושבים בקהל
שאל אותו אם לא יהיה טוב יותר,
מבחינה בטחונית, לסגור את החלון
הפתוח. השיב לו לוץ בחיוך :״אם
אני צריך למות אני מעדיף למית
בירייה, מאשר מחוסר חמצן.״
חברים כ״אס־אס״ .כשסיפר
לוץ על שהותו במצריים, ביקש
אחד המאזינים לדעת איך לא גילו
המצרים שהוא יהודי, האם אף פעם
לא בדקו אותו? גם שאלה זו,
״מתחת לחגורה״ לא הוציאה אותו
משלוותו. הוא השיב :״פשוט לא
מלו אותי, וזוהי רק הוכחה ש חתיכה
קטנה משנה הרבה.״
לוץ סיפר שהיה מיודד עם אנשי
אם־אס, ושכמה מחברי האס־אם היו
חבריו הקרובים ביותר. אחד ה מאזינים
לא התאפק ושאל אם לא
היתד לחברות זו השפעה מסויימת
עליו. תשובתו :״כן, כמובן זה
השפיע עלי, ולכן הם לא נמצא־ם
בחיים היום.״ הוא רמז לכך כי
אחד מתפקידיו היה לשלוח יחם
מכתבים ובתוכם חומר־נפץ.
שאלה נוספת שנשאלה היתה אם
אינו מרגיש רצון מדי פעם ל־׳ז״ר
למיקצועו הישן. בשליפה לשונית,
בלי להרהר שניה, ענה :״מי אמר
לכם שאני לא במיקצוע עכשיו?״
רבות נכתב בעתונים על וולפגנג
לדך, שנולד בגרמניה להורים יהו דיים
ושעיברת את שמו לזאב גור-
אריה• למי שהכיר את עברו וסי פורו
היה ערב זה חימום מרק ש התקרר,
אך מי ששמע אותו בפעם
הראשונה, והיו רבים כאלה, נהנה

הקבלן הזמין שוטרים דגו ש מסיגי גבול חנה במנות ובמעצו

גנוה רני הוגנה

דץ קבלן מאיר נביא טילסן ב התרגשות
למישטרת ראשון־ י לציון וביקש עזרה. באותו בוקר
יום שבת, בשנת , 1977 התברר לו
כי דיירים שטרם שילמו את כל
המגיע מהם התפרצו לדירה והת נחלו
בה. הוא הזעיק את השוטרים
להוציא את מסיגי־הגבול.
כאשר באו השוטרים הם מצאו
את שותפו של נביא, הקבלן יוסף
זלסקי, כשהוא מפרק את דלת ה כניסה
לדירה. החלה שיחה עם
הקבלנים והדיירים, ולבסוף החלי טו
השוטרים כי המדובר בסיכסוך
אזרחי. ולכן איו עליהם להתערב.
כאשר רצו ללכת העיר זלסקי ל שותפו,,
:אמרתי לך שלא צריך
לקרוא להם, המישטרה ממילא לא
יודעת לעשות כלום!״
מאותו רגע התלהטו הרוחות.
אחד השוטרים אמר לזלסקי :״תו ציא
את הסיגריה מהפה, יא חרא<.״
והזהיר אותו כי עוד ירקוד על
קיברו• הקבלן ענה בלשון דומה
ואמר לשוטר כי לפי מראהו ימות
השוטר עשרים שנה לפניו, והוא
אשר ירקוד על הקבר. מכאן הדר־דרה
השיחה למילים רווחות ב ערבית
מדוברת, ולבסוף החליטו
השוטרים לעצור את הקבלן.

״לקבל מכו ת
באהבה //
^ אותו רגע לא היה ברור אם
הם עוצרים אותו על העלבת
עובדי ציבור או על כך שפרק את
הדלת וגרם נזק לרכוש, אך הקבלן
המכובד, פעיל באגודת הקבלנים
מכל מילה וסיפור.
לפני כמה חודשים יצא לאוד ב גרמנית
סיפרו האחרון, מדריך ל מרגלים,
שעורר הדים וסנסציה. ה ספר
יצא בהוצאת פליי־בוי. למה
פליי־בוי? אולי לזכר העבר.
היום הוא עובד על סיפרו הבא
שייקרא אני נגד ,2500 כי וולפננג
לוץ, שהיה בשבי ד,מיצרי, הוחלף
— לדבריו — אחרי מילחמת ששת*
הימים תמורת 2500 שבויים.

וקצין במילואים נדחף על־ידי שלו שת
השוטרים לניידת. אחד ה שוטרים
התיישב על בירכיו ואחר
היכה בו באגרוף בפניו.
״הייתי עוד תמים, החזרתי לו
אגרוף וזו היתה שגיאה,״ העיד ה קבלן
בבית־המישפט .״היום אני יו דע
שכאשר שוטרים מכים אותך
אסור לך להחזיר, עליך לקבל זאת
באהבה.״
השוטרים עצרו את הניידת ליד
בניין ההולך ונבנה, ועמדו להוריד
את הקבלן. הוא כבר חש את ה מכות
המצפות לו כאשר הופיע
כמושיע שותפו, מאיר נביא. כאשר
ראו השוטרים את השותף במכוני תו
הפרטית החזירו מייד את זלסקי
לניידת ונסעו במהירות לתחנה.
השוטרים העלו את העציר לקומה
שניה של בנין המישטרה שהיה
כימעט ריק בשבת. הם סגרו את
דלת החדר והתנפלו עליו. לדבריו,
היכוהו שניים מהשוטרים באגרו פים,
אחד מהם נתן לו סטירה ו עזבו,
אבל השוטר הרביעי, שוטה
בוטראשווילי, נטל מקל ושבר אותו
על גופו של הקבלן.
עוד באותו ערב הגיעו לתחנה
אביו של זלסקי ושותפו, וביקשו
לשחררו בערובה, אך לא הצליחו.
השוטרים הודיעו להם כי הוא
עצור ל 48-שעות.
כאשר שוחרר זלסקי בערבות,
היה עדיין חבול כולו. הוא פנה
מייד לצלם שהנציח את החבורות
האדומות והכחולות שעל פניו ב תמונות
צבעוניות. משם פנה ה קבלן
לרופא ולבית־חולים וקיבל
תעודות על מצבו הגופני.
את כל המיסמכים והצילומים

מישטרוה
התעד דוזו ב ח ״ רו ת
התיירת עוכבה ב3מ7
ה תעופה, משום ש7וותה
ע7־ידי חבר ערבי
ליל בלהות עבר על בריגיטה
(שם בדוי, השם האמיתי שמור
במערכת) בנמל־התעופה בן־גוריון

שלח זלסקי למפכ״ל המישטרה
וביקש לערוך חקירה. הקצין הבו דק,
רב־פקד גבריאל לאופולד גי לה
את כל ארבעת השוטרים, חקר
שכנים ועדים, ובא לידי מסקנה
שיש להעמיד את כל הארבעה לדין.
מפקד המחוז, מנשה גולן, אשר
עבר על הדו״ח של לאופולד הגיע
למסקנות הפוכות, ועם כל הניס-
פחים הללו הגיע סוף סוף הדו״ח
ליועץ־המישפטי.
שנתיים אחרי המכות הגיע ה־יועץ־המישפטי
למסקנה כי יש ל העמיד
את ארבעת השוטרים לדין׳
פלילי. ב־ 1980 הוגש נגדם כתב-
אישום על-ידי התובעת יהודית
אמסטרדאם לבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב.
כיום, ארבע שנים אחרי המיק-
רה, כבר פרש אחד השוטרים ל־גימלאות.
שני פוטר בינתיים מה־מישטרה>
והשלישי חלה וההלי כים
נגדו עוכבו. רק שוטר אחד
עוד מכהן בתפקידו בראשון־לציון.
המישפט מתנהל עדיין, ועדי״ההגנה
טרם סיימו את עדותם. .
סניגורם של השוטרים, עורך־
הדין הצעיר משה גולדברג, הביא
לפני השופט אורי שטרוזמן את
גירסתם של השוטרים, כי זלסקי
נחבל כאשר הוכנס לניידת ונתקל
במשקוף. לפי סימני החבורות שעל
פניו נתקל כנראה זלסקי במשקוף
הרבה מאוד פעמים באותו יום.
מוסר ההשכל העגום מהמישפט
הוא כי גם כאשר מחליטים הממו נים
ללמד לקח שוטרים החשודים
באלימות כלפי הציבור- ,אורכים
ההליכים זמן כה רב, עד שהם
מאבדים את עוקצם.

ב־ •17.9.81 התיירת הדנית נעימת
המראה היתה בישראל חמישה חו דשים.
שלא כמו תיירות סקנדע־ביות
אחרות, לא עבדה בקיבוצים,
ולא מצאה לה חבר יהודי.
היא התאהבה בצעיר ערבי־מוס־למי,
המתגורר בירושלים העתיקה.
איתו היא בילתה את השבועות ה אחרונים
לשהותה בישראל, והוא
ליווה אותה במונית לנמל־התעופה.
בריגיטה רצתה להישאר בישראל
זמן ארוך יותר, אך היא נאלצה
לחזור למולדתה משום שהיה עליה
לעבור טיפול רפואי דחוף. לכן
קנתה כרטיס למטוס שעמד להמ ריא
בשעה 1.45 לפנות בוקר, ו הגיעה
עם אהובה לנתב״ג בשעה
11 בלילה בערך. היא עברה בי קורת
מיטען ודרכונים. החבר ש היה
איחה ביקש ללוותה למטוס,
והציג לשוטרים את דרכונו.
מאותו רגע התחילו הצרות. מכו נית
מישטרד, הופיעה במקום ו־בריגיטה
נתבקשה לעלות עליה.
בתחנת־מישטרה שאליה הובאה
חקר אותה שוטר בשם רחמים.
באיטיות מרגיזה שאל אותה השוטר
שאלות שונות והתעניין בחייה ה פרטיים
ובחבריה. כאשר שאלה
אותו אם לא תאחר את המטוס,
חייך השוטר ואמר לה כי הוא
עומד בקשר אלחוטי עם המטוס,
והיא לא צריכה לדאוג.
כאשר השעה היתה כבר אחת
בלילה, התחילה בריגיטה לרעוד
מעצבנות, ושאלה אם החקירה תת־ארך
עוד זמן רב. רחמים המשיך
בדיבוריה והסביר לה מה עשו ה ערבים
בארץ.
חדר מ לו בלך. כאשר שוחריה
סוף־סוף, רצה לעבר המטוס וגילתה
כי הוא יצא, ונמל־התעופה היה
ריק וחשוך. היא לא ידעה מה לע שות
וחזרה לתחנת המישטרה. שם
ישבה חסרת־אונים ובכתה.

מוכה זלסקי >עם פצעים;
הייתי תחים
אפילו ירשיע אותם השופט אחו
ארבע־חמש שנים, הרי הנסיבו
שהשתנו, ומצבם של השוטרים ל
יאפשרו הטלת עונש מאסר בפוע
הלקח שילמדו שוטרים אחרים הו.
כי אפילו יועמדו אי־פעם לדי
פלילי, השד אינו נורא, והאלימו
במישטרה תימשך.

בערך בשעה שש בבוקר ניגש
אליה שוטר בשם לוי ואמר לה
כי עליה לגשת למישרד המישטרה
ושם תיפגש עם ניצב־מישנה מי קום.
עייפה
ועצבנית חיכתה הצעייה
ליד המישרד שעתיים, ואז הגיע
הקצין. הוא נכנס למישרדו והיא
המשיכה לחכות. לפתע הבחינה ב שוטר
צעיר המתבונן בה. הוא ייגש
אליה ואמר לה :״אל תחכי ל מפקד,
אני יכול לעזור לך.״ נפעמת
מטוב־הלב והרצון הטוב הקשיבה
בריגיטה לדבריו. הוא אמר לה כי
בעוד כחצי שעה יפגוש אותה ב־בחדר־ההמתנה.
הוא ידע היטב את
בעייתה, משום שבמשך השעות
שישבה בפתח המישרד בכתה ו תעתה
את צרותיה לפני כל השוט רים.
בריגיטה
בדקה את לוח־הטיסות
וגילתה כי בשעה תשע עומדת
לצאת טיסה נוספת לקופנהאגן.
היא קיוותה כי המישטרה, שבגללה
איחרה את הטיסה הקודמת, תעזור
לה ותוסיף את הכסף הדרוש, הח ליף
את כרטיס הסטודנט שלה ב כרטיס
טיסה רגיל, והיא תוכל
להמריא עוד באותו יום. היא מיהרה
לפנות לאיש אל־ על ושאלה אוחו
על הסידורים הדרושים.
כאשר נפגשה עם השוטר האד״ב
שנית, התברר לה כי שמו אלי
שגיב. היא הסבירה לו את עניין
הכרטיס, והוא אמר לה כי א־ן
סיכוי שהמישטרה תוסיף את הכסף
הדרוש, אבל הוא נטל את כינדסה
ואמר שישתדל להעלותה למטוס.
שמחה על שגילתה יצור אנושי
הפקידה בריגיטה בידיו את כרטי סה,
והוא שאל אותה אם היא יוצה
לנוח. בריגיטה, שלא ישנה כל ה לילה,
הלכה אחריו לחדר קטן בקומה
השנייה. הוא פתח את הדלת
(המשך בעמוד )55

הוא התגלגל
מגיל ארבע
בבת ־׳תועים
ובב תי־נל א
תוויו התגרשו

ואמו לא
ה תה עוברה
להח ז יק בו

ח1ום הוגח חחצ1חח
^ שה שחזרת שיער׳ הלכה אחרי
ארון. בידה החזיקה זר פרחים גדול.
מדי פעם השמיעה גניחות עצורות.

כשנסתיימה הלוויתו ישל הזמר שושי,
(דוד רחמים) המתינה עד אשר התפזרה
החפורה הקטנה שהגיעה ללוות אותו ב־

דרכו האחרונה. היא ניגשה והניחה את
הפרחים על הקבר הטרי.
יבבה נמלטה מפיה והיא התחילה לזעוק :
״שושי ! שושי, למה מגיעה לך הלוויה
עלובה כזאת?! כל החיים שלך היו עלו־בים,
אז לא מגיעה לך לפחות הלוויה
מכובדת?! עלוב, עלוב, יתמיד הכל היה
עלוב!״ האשה היתה נירה מכחל, חברתו
מזה שבע שנים של שושי המנוח.
מותו של שושי הפתיע את כל חבריו.
מצבו הגופני של הזמר כבד -הגוף היה
אמנם גרוע, והוא היה שרוי בדיכאון עמוק
בימים שקדמו למותו. אך אף אחד לא
העלה בדעתו כי ימיו ספורים.
להלוויה,

שנערכה

באופן

ספונטאני,

זמר, שהכריז
מישפחה.

על עצמו כיתום

וחסר

1^ 81 בלי אוכל״
ן ץ ייד של שושי היו תמיד לוטים ב •
י ערפל. סיפור חייו לא היה ידוע ב בירור
לאיש. הכל ידעו כי שושי היה
יתום ובילה את רוב ישנות ילדותו בבתי־יתומים.
הכל
ידעו גם ששז׳שי הידרדר לחיי-
פשע בגיל צעיר מאוד, ומבית היתומים
הועבר למוסדות שיונים לפושעים־קטינים.
הוא ישב מיספר פעמים בכלא ושוחרר

האס שהתרבות

הופיעה להלוויה ותמכה בבתה רחל, שהתייפחה
בקול רם. שימחה רחמים, שהתגרשה מאביו של
שושי כשהיה שושי בן ארבע, שלחה את בנה לבית־יתומים, וסירבה להחזיק בו בבית.
*הוא היה מאוכזב ממני,״ מילמלה במשך כל ההלוויה כשהדמעות זולגות על לחייה.

ל 111 1111191ל * 1111111ל! ברוריה גל היא קרובה של שושי מצד
אביו החורג. ברוריה היתה קרובה לשושי

1י י
וראתה בו חבר טוב. הצעירה סיפרה על השנים שבהם התנכרה המישפחה לשושי.
באו מעט אנשים, רובם זרים זה לזה.
אמרגנו של שושי, דודיו אלהדר, שהתהלך
חפוי־ראש בהלוויה, נדהם כשאשר, עטויית
שחורים וביבדת־גוף ביכתה את גורליו של
בנה. היתד, זו שימחה, אמו של שיושי.
הוא עוד יותר נדהם כשמרבית האנשים
שהגיעו להלוויה, גתגלי כקרובים של ה
לפני
כמה חודשים מכלא באר־שבע, שם
יישב כשמונה חודשים, בעוון סחר בסמים.
שושי התחיל את הקאריירה שלו כזמר
במיועדוני־לילה קטנים באילת. דודו אל־הרר,
שפגש ביו, הציע לו לכתוב שירים
על חייו בכלא.
את תקליטו הראשון הפיק שושי בזמן

שישב בכלא באר־שבע׳ בעזרת חבריו
האסירים. הנן יובל כתב את המוסיקה
ודודו אלהרר ניצח יעל המלאכה.
כשהשתחרר, הפך שרשי לאישיות מוכ רת.
שירו פסוליה נוגן ללא־הרף מעל גלי״
האתר. הוא רואיין בטלוויזיה וברדיו, ו הוזמן
להופיע בכל רחבי הארץ.
המוסיקה הפשוטה והמלודית קנתה את
ליבם של השומעים. היא נבעה מהלב ו סיפרה
את סיפור חייו העגום.
עד כאן הכל מוכר וידוע. מה שלא היה
ידוע לכל, הוא סיפור חייו האמיתי של
שושי, כפי שסיפרה אותו לכתבת העולם
הזה חברתו של שושי, נירה, למחרת יום
ההלוויה.
נירה נדהמה למיקרא הידיעה שהופיעה
בעיתונים יום למחרת ההלוויה. בידיעה
נאמר, כי הזמר חנן יובל, לא מבין מדוע
הכריז הזמן על עצמו כיתום וערירי, שכן
להלוויה הופיעו אימו, אחיותיו ודודים
רבים.
״בטח שהופיעו,״ ממלמלת נירה, היושבת
על הספה בבית חברתה וממוללת בידה

הם לא פרח מייד. קודם הפכו חברים
טובים ורק אחר־כך היו לנאהבים.
לאט־לאט הצליחה נירה ללמוד את תול דות
חייו של האיש כבד־הגוף. שלמראית־עין
היה אדם עליז, אך למעשה היה עצוב,
רגיש מאוד ובודד.
״כששושי׳ היה ילד קטן הוריו התגרשו,״
ממשיכה לספר נירה כשהדמעות זולגות
על לחייה .״אמא שלו זרקה אותו מהבית.
הוא היה הבן היחיד מהאבא שלו, שנפטר
כמה שנים אחר־כך. אמא שלו התחתנה
עוד פעם והיא לא היתה מוכנה להחזיק
אותו.
״שלחו אותו לבית יתומים ושכחו ממנו.
כשהיה מגיע הביתה היתד. אמא שלו מגר שת
אותו. תלך מכאן ! היתד. צועקת עליו,
בשבילך אין לי מקום !
״שושי אף פעם לא שכח את המילים
האלה. הוא הלך. כל החיים זכר לה את
זה. אחר־כך הידרדר לפשע ושלחו אותו
למוסד. שם, במסילה נעשים פושעים עם
דיפלומה. הוא קיבל שם את הליטוש ה אחרון
ונעשה פושע. אף פעם לא היה לו

כששושי התחיל את הקאריירה שלו כזמר בנווע־
|!יך ןןיןך ! ן 1 1
דוני־לילה באילת, הוא נהג לשיר בשביל ההנאה

לפעמים לא ביקש שכר עבור הופעותיו והסתפק בשתיה ובארוחות חינם.

את הקטע שגזרה מהעיתון .״בטח שהופי עו.
אבל איפה הם היו כל ׳השנים, כש־שושי
היה צריך אותם?
״כששושי שלי ישב בכלא כמו כלב,
אף אחד לא בא לבקר אותו. בבית־החו־לים
— רק אני. בחגים היינו זרוקים בלי
פרוטה ואוכל. מי מהמישפחה שלו הזמין
אותנו אז? מי זכר אז ששושי קיים?
היינו קונים בקבוק יין ויושבים מול בית ד.כנסת
בירושלים. ככה, על המידרכה,
עשינו את החג.
״את ואני עם בקבוק יין מול הבית-
כנסת, היה שושי אומר לי. זהו, אני לא
צריך יותר אף אחד ! וככה, חג אחרי חג.״

פושע עם
דיפלומה
ך ירה ושושי נפגשו לפני כשבע שנים
* אצל זוג חברים בדירתם. חרומן ביני-

לאן ללכת. בכל פעם היה נר במקום אחר.
הוא נדד מבית של חבר אחד, לבית של
חבר שני. שלא לדבר על כסף — לא היה
לו גרוש. חי ככה, מהיד לפה.״
חייה של נירה עם שושי לא היו קלים.
יחד איתו נדדה מבית לבית. שושי לא
עבד מעולם. נירה לפעמים .״פירנסתי או תו.
נתתי לו כל מה שהיה לי,״ היא
ממשיכה .״אבל לא תמיד היתה עבודה
ואם היתה לא היה מספיק כסף. שושי הו פיע
לפעמים בחתונות ובר־מיצוות והיה
מביא משהו הביתה. מה שכן היה לנו
תמיד. זה הרבה חברים. שושי היה נשמה
טובה. כולם אהבו אותו, והוא אהב את
כולם. הפעם היחידה שדיבר על מישהו
בשינאה היה על המישפחה • שלו.״
כשהחליט שושי לרדת לאילת, הסכימה
נירה לרעיון וירדה יחד איתו. באילת חיו
השניים כשלוש שנים. כמו •תמיד, התגור רו
אצל חברים. נירה לא עבדה. שושי
היה נהג בסירות הזכוכית תקופה קצרה,

ומאוחר יותר הופיע בבתי־מלון ובמועדוני-
לילה.
שושי לא נהג לקבל תשלום תמורת
הופעותיו. הוא הסתפק בשתיה חי!נ 8ו בסכום
כסף סימלי. הוא הופיע ״בשביל
הכיף״ ,כפי שאומרת נירה.
שוב חיו השניים בצימצום. באילת הפך
שושי בן־טיפוחיו של בוסי סחה, שדאג
לכל מחסורו.
אחרי שלוש שנים ארזו השניים את
המיזוודות וחזרו לירושלים.
״מה שעוד היה קשה אצל שושי, זה
הקריזות שלו,״ נזכרת נירה .״לבן־אדם
לא היה שקט נפשי. רגע הוא כאן ורגע
שם. אף פעם לא היה יושב במקום אחד.
אף פעם לא רגוע. היה מעשן המון ושותה
כל הזמן. אני חושבת שהיה אלכוהוליסט.
השתיה גמרה אותו. גם המישקל שלו וגם
השתיה כל הזמן, עשו אותו איש חולה.
•שרשי לא היה שקט אפילו כשישן בלי לה.
פיתאום הייתי מרגישה איך הגוף
שלו רועד.
״אבל הוא היה איש סגור. לא חילק
את הפחדים שלו עם אף אחד. סמים?
אני יודעת? אולי היו. אבל מה שהיה
יותר רציני זה האלכוהול.״
כשהתחיל שושי לעבוד עם דודו אלהדר
וחנן יובל, קיוו הכל כי הפעם עלה על
הדרך הנכונה. בעובדה שהיה מוכן לחתום
על חוזה והתחייב לעמוד בדרישות ש הוכתבו
לו, ראו חבריו סימן מבטיח.
אבל הבלון הציבעוני התפוצץ במהרה אף
הוא — שושי שוב נכנם ׳לכלא.
אלהרר לא אמר נואש. יחד עם חנן
יובל׳ שכתב את המוסיקה, נסע לכלא
באר־שבע ושם עבדו שניהם עם שושי על
תקליטו הראשון. כשיצא התקליט לשוק
הוא הפך ללהיט.
החיים שחיכו לשושי כשהשתחרר מהכלא
ביוני האחרון, הבטיחו לו רק טוב.
שירו פסוליה הפך לסמל המיסחרי שלו.
שושי הפך לכוכב.
״דווקא הפסוליה זה מה שדיכא אותו,״

הסבירה נירה בקול כואב .״הוא הפך
להיות מפורסם ולא ידע מה לעשות עם
זה. בכל מקום שהגיע כולם רצו אחריו
וצעקו: פסוליה פסוליה! ונמאס לו.
״תנו לי לשיר גם משהו אחר! היה
מבקש מהקהל. אבל כולם רצו רק את
פסוליה וזה יצא לו מכל החורים.
״מה שהכי כאב לו, היה שהמישפחה שלו
גילתה אותו פיתאום. עכשיו, כשנעשה
(המשך בעמוד )74

האכזבה

כשהשתחרר שושי
מהכלא לא נסתיי־הסתכסך

לאכזבתו הרבה, צרותיו. הוא !סתכסך
עם אמרגנו, דודו אלהרר
(מימין) ,והיה

שרוי בדיכאון עמוק• בתמונה נראים האמר־גן??להרר
והזמר חנן יובל בהלוויית שושי.

שידור
צ ל ״ג

!והבית״ שפוצץ בפס טי ב ל

,.מבט ש1י״ ? 1טעם
מיכה פן וכני

י• לכתבי מבט שני,
לי ס, על כתבותיהם, המעידות על־כך
שהתוכנית אינה עוד מבט שני על החדשות,
אלא מבט שני מטעם השילטון.
פן, צלם טלוויזיה שהפך לכתב, הביא
למסך כתבה, שנראתה כתשדיר־שירות
מטעם שר־הקליטה וסגן ראש־הממשלה,
דויד לוי, על מערכת היחסים הסבוכה
בין העיירה בית־שאן לקיבוצי הסביבה.
כתבתו של פן נראתה ונשמעה כהסתה
גלוייה על עיירת־פיתוח הנתונה במצוקה
נגד הקיבו״ים השוכנים לידה. לשון הכת בה
היתד. עמוסה במטבעות-לשון של תנו פה.
ביומרות של הבנה ובאיצטלה של
אובייקטיביות, שכל קשר בינה למציאות
הוא מיקרי בהחלט.

כתבתו של ליס על רשמי מסעו ברו מניה,
עם צוות־הטלוויזיה הישראלי, נר אתה
כאגו־טריפ מצלולויד לרבה הראשי
של יהדות רומניה. ליס וצוותו, שיצאו
לרומניה בחסות הממשלה הרומנית וב מימונה,
לא נשארו חייבים דבר לממשלה
זו, ופרעו את חובם בסרטון־תעמולה ש היה
רחוק מגבולות הטעם הטוב.
שתי הכתבות מעידות על המגמה החד שה
השוררת שם. לא נותר אלא להתגעגע
לימים שבהם ערך שימעון טסלר את
נובט שני, תוך שמירה על רמה דוקומנט רית
עניינית לגבי נושאים בשולי החדשות.

מאחרי הקל עי ם
דומינו ב,,מבט״
שינויים מורכבים עשויים להתחולל ב ימים
הקרובים במערכת מבט, עם סידור-
מינויים חדש במחלקת־החדשות.
לפי הערכות שונות הרווחות בין אנשי
מבט, יש ברצונו של עורך השבוע — יומן
אירועים, יו ר ם רונן, לפרוש מעריכת
המגאזין השבועי ולשוב לעבודתו ככתב
פרלמנטרי בכיר של הטלוויזיה. חזרתו

קורבן ממבוש
תקלות שכאלה
של רונן לכנסת תפתח במפולת, שהרי
יהיה צורך למנות עורך חדש.
עובדי מחלקת״החדשות היו רוצים לר אות
את אחד משני מנהלי-המחלקה בעבר,
דן שילון או חיים יכין, כעורכי השבוע
— יומן אירועים, מצב שהעורך הנוכחי
של מבט, מיכה לימור, אינו חפץ בו,
בשל התנגדותו לסיגנון הכוכבים שיבין
ושילון מצדדים בו.
כל מינוי של כתב אחר ממחלקת־החד־שות
לעריכת השבוע — יומן אירועים
יביא למישחק חוזר בכסאות־מוסיקאלייס
במחלקה, בהתאם למישחקי־הכוחות השו נים.
עוד
שני שינויים צפויים: רפיק הלכי
ממתין בימים אלה לקבלת הדו״ח של
מנהל הטלוויזיה יצחק (״צחי״) שימ־עוני,
על בדיקת סיפרו סיפור הגדה המערבית.
אם פסיקתו של שימעוני תהיה
שלילית, יהיה על שימעוני להורות על
הזזתו של חלבי מתפקידו ככתב לענייני
השטחים המוחזקים.

כימאי גיתאי על רקע ביתם של הד״ר דג׳אני והפרופסור כרקאי
לא נעים, אך בכל זאת
לפני שנתיים פנה הבמאי עמום גיתאי אל מנהל מח־לקת-הסרטים־התיעודיים
בטלוויזיה דאז, יוסי גודארד,
והציע להסריט סרט על תולדותיו של בית אחד בשכונת
המושבה הגרמנית בירושלים, מימ ראשית המנדט הבריטי,
דרך מילחמת , 1948 עד דייריו בהווה. גודארד אישר את
ההצעה וראה בה נסית אמנותי־תיעודי לצמצם את הקונ פליקט
הישראלי־ערבי לכדי סיפור פשוט על בית ודייריו.
כאשר השלים גיתאי את צילומי סירטו על הבית, הנמצא
ברחוב דור־דור ויורשיו, שבו מתגורר כיום הפרופסור (לכל כלה)
חיים כרקאי, התברר כי סרט זה טומן בקרבו חו-
מר־נפץ. בית זה הוקם בידי מישפחת דג׳אני המפורסמת,
ובעליו הוא הדוקטור מחמוד דג׳אני, מראשי המנהיגות
הפלסטינית בעבר.
גודארד פסל את הסרט להקרנה, והפסילה זכתה באי שור
הממונים עליו. במשך יותר משנה ניהל גיתאי מאבק
בהנהלת הטלוויזיה על הזכות להקרינו בטלוויזיה הישראלית
או במיסגרת אחרת. במהלך מאבקו זה נטל גיתאי עותק
מהסרט, המגיע לו לפי המקובל בעולם בענף הסרטים והטל וויזיה
(עותק ד״קופירווט׳ של הבמאי).
הנהלת הטלוויזיה האשימה אותו בגניבת־העותק, ואף
דאגה להדליף לעיתונאים שגיתאי מקרין את הסרט באר-
.צוודהברית לפני נציגים של אש״ף וגורמים עויינים
לישראל.
לפני כמה חודשים החליטה הנהלת פסטיבל־הספרטים
הימתיכוני, שנערך בשבוע שעבד בוויטאל, צרפת, להזמין סרט
תיעודי ישראלי להקרנה בפסטיבל. הבוחן מטעם הפסטיבל
(לקטור) היה סרג׳ו אנקורי, שבחן כמה סרטים ומצא את
הזזתו של אלישע שפיגלמן, אפש רית,
מאחר והוא היה אחד מראשי המאבק
שנערך לפני שבועיים במחלקת־החדשות
נגד מנכ״ל חדשות, יוטה לפיד, בעניין
הקרנת כתבתו של עמוס א רכל על הש תקפות
צה״ל ומוסרו בתיאטרון הישראלי.
עמדתו זו של שפיגלמן הביאה בהנהלת
רשות־השידור למחשבות שיש להזיזו
מתפקידו כראש השולחן הכלכלי.

ארגבוש לימו 0 9 *1ש :
כי שלון
גיבור התוכנית חיים שכאלה, שהוקלטה
לפני שבועיים באולפני הרצליה, היה הגי בור
הפולקלורי ואורג־השטיחים מעירה וד,
אי צ׳ המממש. חבריו וידידיו מנוער,
דרך הפלמ״ח, הבוהימה התל-אביבית של
שנות ה־ 50 ודד ,60 ידידים, אמנים ואחרים
הגיעו לאולפן, הפתיעו את ממבוש, שהובא
לשם בעורמה, וסיפרו במשך קרוב לשבע
שעות את מעללי ממבוש, בתוכנית שהיתה
צריכה לציין את שיבת חיים שכאלה ל מסך.
אלא
שלמרבית הפלא, כל מה שנותר
מהתוכנית הוא הספד חיים שכאלה, שהגיש
בסופה המנחה עמוס אטיכגר לממבוש.
רובה של התוכנית, המבוססת על גורם־
ההפתעה, לא הוקלט, בשל שיבוש טכני
באולפני הרצליה.

סירטו של גיתאי כמתאים ביותר להקרנה במיסגרת זו. אלא
שהצעתו נתקלה בהתנגדות מטעם הנהלת הטלוויזיה. אנקורי,
המועסק בעבודות שונות מטעם הטלוויזיה, העדיף לקבל את
הצעות מנהליה והמליץ על סרטים אחרים לפסטיבל, ואף
ליווה סרטים אלה להקרנה בפסטיבל.
אלא שגיתאי לא היה מוכן לוותר. כשבידו עותק־הרשות
שלו יצא לפאריס, והקרין את הבית לפני מנהלי הפסטיבל
וכמה מעורכי הקיי דה־סינמה (עיתון־ד,קולנוע האמנותי החשוב
בצרפת) ,ואלה הרעיפו שבחים על הסרט.
כאשר נודע להנהלת הטלוויזיה על כוונתו של גיתאי
להקרין את סירטו בפסטיבל, הורו ליועץ המישפטי של רשות-
השידור, נתן כהן, לפעול בנידון. כהן שיגר הודעות־טלקס
ליועץ המישפטי של הפסטיבל, וטען כי גיתאי ״נטל באורח
בלתי־חוקי מהטלוויזיה את הסרט, העתיק אותו והחזירו...״
בטלקס שלו הוסיף כהן, שאם הסרט יוקרן בפסטיבל, תתבע
רשות־השידור את הנהלת הפסטיבל לדין.
גיתאי שכר את שירותיו של עורך־הדין נ׳ורג, פינה,
ששיגר טלקס חוזר לנתן כהן והודיע כי יש בכוונתו לתבוע
את רשות־השידור לדין על נזקים, עוגמת־נפש ועוד.
יש בכוונת גיתאי להיאבק בהנהלת הטלוויזיה ורשות־השידור
נגד מניעת ההקרנה של סירטו, ועל עיקרון הבעלות
של במאי על פרי-עבודתו.
בינתיים מסתבר כי הנהלת רשות־השידור, הטוענת בעק ביות
כי אינה מחרימה איש, אינה מאפשרת זה יותר משנה
מתן עבודה לעמוס גיתאי — למרות שסירטו האחרון, שעסק
בשיחזור מאורעות ואדי-סאליב משנת , 1959 שובח בפי כל.

עכשיו נתון גורלה של התוכנית, ש־הפקתה
עלתה סכום־עתק, לבחינה מישם־
טית בין רשות־השידור ובין אולפני הרצ ליה.
דבר אחד ברור: אי־אפשר יהיה
לערוך עוד פעם אמבוש לממבוש, ולהביא
אותו בעורמה לאולפן.

רדיו
״חיובי, עסו!״
תהליך הפיכתו של קול ישראל לתחנת־שידור
״חיובית״ נמשך בעקביות מדהימה.
בישיבה שערכה ועדת חמ״ה (חינוך,
מדע והסברה) של מליאת רשות־השידור על
תוכניות הרדיו, אושרו כמה תוכניות חד שות.
התוכניות שאושרו הן חיוביות, כמו
קו יצור, מגזין לענייני תעשייה, חידוש
התוכנית במיקצב יוצר. חברי הוועדה המ ליצו
גם לפתוח בתוכנית חדשה, תפוצות
ישראל.
הגיב על מגמה זו אחד מעובדיה הבכי רים
של תחנת־השידור בטענו שבקרוב
יהיה אות התחנה :״חיובי, עבור...״

פ ס קו ל
ח פי כ ה מוסיקדיוו
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד,
סיפר, אחרי שצפה בתוכנית־הטלוויזיה,

חבט ספורט, שסיקרה את אחד מסיבובי
הליגה הלאומית הראשונים :״אני מאוד
אוהב לראות כדורגל בטלוויזיה. אבל אחרי
שאני רואה את סקירת המישחקים מהליגות
באנגליה ובגרמניה, נדמה לי שהקטעים
המראים את הליגה הישראלית מוקרנים
ב,סלאו מושן׳ (הילוד איטי
מיכה לימור, עורך חבט, לא המתין
לחפיפה בינו ובין מנהל חטיבת־החדשות
בטלוויזיה, טוביה סער, ששב מחופשה
שנתית ומכנס של מנהלי חטיבות־החד־שות
באיגוד השידור האירופי. לימור ירד
דרומה, להעביר את ימי החג באילת. שם
פגש לימור בעמיתו בהנהלת הטלוויזיה,
אביטל מוסינזון, מנהל מחלקת-התר-
בות־והתיאטרון של הטלוויזיה, שגם הוא
יצא לחופשה בעיר הדרומית ס השמו עה
בטלוויזיה אומרת כי לפני צאתו לחופ שתו
התחיל מוסינזון בעריכת שינויים
במחלקתו, וכי יש בכוונתו למנות את
מיקי לרון, מי שהתמחתה במשך שנים
רבות בתוכניות מוסיקה, כאחראית על
מדור־המוסיקה-והקונצרטים, במקומי של
איילץ גוייטן, שיצטרף לבמאי תעורר־מה,
מחלקה המקבלת בימים אלה תנופה
מחודשת. במשך חצי שנה תתחלק לירון
עם גוייטן באחריות על מדור המוסיקה.
הנהלת רשות־השידוד פירסמה בימים
אלה מיכרז למכירה ולהפצה של סידרת
התוכניות עמוד האש. במקביל מכינה ה טלוויזיה
בימים אלה שלושה פרקים־לדוג־מה
מהתוכנית, עם קריינות אנגלית.
העולם הזה 01נ2

יום עוני
5 . 10
• ילדים: שלוש ארבע
חמש וחצי (— 5.30
שידור כצבע, מדבר
ומזמר עברית) .נירה מח ליטה
לשמש כדחליל כדי למנוע
מהציפורים להשמיד את הגי נה.
אגב כך היא מביאה את
ישראל, צ׳ומפי ואינשם.

• מדע כידיוני: חלו•
צי־החלל 0.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

הארגו נקלעת לתוך להקת מטו סים
הקולטת וסופגת את האנרגיה
שלה.

• בידור: צא מזה
( — 8.03 שידוד כצבע,
מדבר עברית) .שעשועון
בהנחיית יהודה ברקן.

• מוס ״ף (— 8.30
שידור בצבע, מדבר עברית)
.ספרים, סופרים וספרות.
• תיעוד: אלמנה ,9.30(+
שחור-לכן, מדבר עברית).
סרט אישי ואותנטי החושף את

אנשי השכונות ומעלה זכרונות
ומחשבות על הימים הנוראים.
כימאית: ורדינה ארז.

<• סידרה: סיפורו
של חייל 10.10 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.עיבוד לטלוויזיה על פי
רב־המכר של אנטון מויירר.
הפם פרק כפול, ובו שתי אפי זודות.
ערב מילחמת העולם
השניה נשלח סאם למיזרח־הרחוק,
לשמש כקצין תצפית.
נסיעתו גורמת למתחים בבית.
בתם של אמילי וקורטניי נע צרת
בעוון זנות. בנו של סאם
מסיים את לימודיו.

שחור-לכן, מדכר
אנג יום
שוי

לית) .ג׳רמי פאול, שהתפרסם
במאבקו למען שיחרורו של
אדוארד קוזנייצוב מהכלא ה סובייטי,
כתב מחזה טלוויזיה
המבוסס על קורותיו של קת-
נייצוב. גיבור עלילת המחזה
הוא הסופר הרוסי אלכסנדר
קוטסוב העצור בכלא סובייטי.
למען שחרורו נאבק הסופר ה אנגלי׳
פול קלמנטם, המזדהה
עם הסופר הרוסי, וחוגג את
יום הולדתו ביום שקוטסוב חו גג
את שלו. את דמותו של פול

1 2 . 10
• חדשות: מהדורת
״מבט״ לערב סוכות

• תיעוד: אמנות
כישראל 8.45( )3שידור
כצבע, מדבר עברית).

פרק שני בסידרה שהופקה על-
מישרד־החינוך־והתרבות ידי לסיקור תולדות האמנות ב ישראל.
בפרק זה סיפורו של
בצל^ל.

• ד ת: בירכת הרב
הראשי 10.40 שחור-
לכן, עברית) .הרב שלמה

• זמר: אשה אחת
ששרה 9.15 שידור
כצבע, מדבר ומזמר עברית)
.הזמרת חווה אלבר־

גורן מביא את בירכתו ליום-
הכיפורים.

אלכרשטיין: אשהששרה

יום רביעי

יום שני(ערב סוכות) שעה 9.15
הכלב, גיבור הסידרה, בשוד
יהלומים.

7 . 10

• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

בערב יום הכיפורים
לא תשדר הטלוויזיה הישראלית.
צופים חילו־

לפאם יואינג יש בעייה, והיא,
האם לספר לבעלה בובי על
מחלה־תורשתית שהתגלתה ב־מישפחתה.
המחלה עלולה לפ גוע
גם בבנה של סו־אלן, ש הוא
בעצם בנו של אחיה רו־ברט.

אלדרטון:
כין עצי היער

• מותחן: קווינסי
( — 10.50 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).

קלמנטם מגלם השחקן ג׳ון אל-
דרטון, והשחקן פול פרומן מו פיע
בתפקיד קוטסוב.

יום ראשון

יום זזנזישי, שעה 9.30

• קונצרט: כראמם
( — 11.05 שחור־לכן).
הכנר יובל רון, הפסנתרן דני אל
הקסטר ונגן הקרן המערב-
גרמני גראט זיפארט, מנגנים
את יצירתו בראמם שלישיית
הקרן אופוס 40 במי במול
מז׳ור.

11. 10 ארץ מולדת :

אהבתי 8.02 שחור־לכן).

שטיין
בתוכנית יחיד.

• סרט קולנוע: ספינת
השעועים (— 9.55
שידור 3צ3ע, מדבר אנג
לית) .סירטו של הבימאי
ג׳ורג׳ סידני — הגירסה המצ ליחה
ביותר של המחזמר אותו
כתב ג׳רון קרן ביחד עם אוס קר
האמרשטיין. הסרט מתאר
את אורח החיים על ארבת נהר
בדרום ארצוודהברית, ורומז
למערכת היחסים המסוכסוכת
בין לבנים לשחורים. העלילה
שזורה גם בסיפור אהבה. מככ בים:
הוארד קיל, קתרין גריי־סון
ואווה גרדנר.

יום שלישי

13. 10
י• חדשות : חג למוצאי

• סידרה: רמפול
חוזר 9.45 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
#בידור: ויקטור
״מבט״
הסוכות

יום שי ש׳
9 . 10
• יללים: היידי כת
ההרים 3.00 שידור
כצבע, דיבור עברית).

רייכנכך וכתה: אלמנה +
יום שני, שעה 9.30
חייהן של חמש נשים, בנות 30
בערך, אמהות לילדים בני שש
עד תשע, שבע שנים אחרי
שהפכו לאלמנות בעיקבות מי-
לחמת־יום־הכיפורים. אסון ה־מילחמה
הוא המכנה המשותף
היחיד. תחקיר, תסריט, עריכה
ובימוי: ציפי רייכנבאך.

#מותחן: כעיקכות
הפשע 11.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

סיפור של סמים ורצח בעיירה
אמריקאית שלווה. בתפקידים
הראשיים: פול הארדינג ומיי-
קל קיין.

יום שלישי
6 . 10
• ד ת: מורשה —
הנשיא כתוך עמו (8.03
— שחור־לבן, עברית).
הנשיא יצחק נבון משוחח עם

ניים יוכלו לצפות בשידורי
הטלוויזיה הירדנית.

יום חחי ש׳
8 . 10
• תיעוד: יומנו של
חייל מצרי (— 7.32
שחור־לכן, מדבר עברית
וערכית) .שידור חוזר של
סירטו המעולה של מיכה שג ריר׳
היוצא למסע בעיקבות
חייל מצרי שחיבר יומן במהלך
מילחמת יום־הכיפורים, ושנה־רג
לקראת סופה.

• חדשות: סיכום
חדשות יום ־ הכיפורים
( — 9.00 שחור־לכן).
מהדורת חדשות מיוחדת, ה כוללת
ראיון מיוחד עם ה־רמטכ״ל,
רב־אלוף רפאל איתן.

• מחזה טלוויזיה :
כין עצי היער (— 9.30

הפרק הנסיעה מספר כיצד עב רה
היידי, בניגוד לרצונה, ל פרנקפורט
כדי לשמש חברה
לבתו של אלמן עשיר, המרו תקת
לכיסא גלגלים בגלל שי תוק.

בידור וראיונות :
שעה טובה עם מני פאר
ואורחיו 9.15 שידור
כצבע, מדבר עברית).
• סרט קולנוע: גשר
ווטרלו 10.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
אחת המלודרמות המפורסמות
ביותר בתולדות הקולנוע, ב כיכובם
של ויוויאן ליי ורוברט
טיילור. העלילה מתרחשת ב תקופת
מילחמת־העולם השניה,
והיא מספרת על קצין, בן ל-
מישפחת אצולה, המתאהב ב רקדנית
שאותה הוא פוגש בעת
חופשה מהחזית.

שבת
10. 10
• סידרת טלוויזיה :
ידידים לעת צרה (0.02
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .בפרק יהלומים הם
ידידים מסתבך קוסם ביחד עם

מקקרן: רמפול חוזר
יום שלישי, שעה 9.45

• סידרת טלוויזיה :
לו גראנט 10.00 שיידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.הכתב רוסי מסתכסך
עם כתב שדה, שחור, בנוגע
לסיקור האלימות בגיטו של ה תושבים
השחורים בלוס־אנ-
ג׳לס.

• דיון: שיחה כשניים
( — 10.50 שחור־לכן).
עורך מחשבות י־ב־מ, צבי
אילן עם משוחח
ינאי,
עמית על תפקידם של המחש בים
בחברה המודרנית.

סידרה: כנסון

( — 11.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .בנסון נ
בית־חולים מתאר העירבוביה
בבית המושל גטלינג, עם כני סתו
של בנסון לבית־החולים.

בורגה 11.00 שידור
כצבע, מדבר ומזמר אנגלי
ת)• ויקטור בורגה משלב
מוסיקה בקומדיה וירטואוזית,
תוך סאטירה על גדולי המל חינים•
מופע זה הוקלט בהופעה
בתיאטרון דרורי ליין בשיקגו.

יום רביעי
14. 10
ספינת האהבה

( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
#סרט טלוויזיה: כיצד
להכיר כהורות (10.00
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית).
_ 415

המ>לחמה הראשונה שלי

מי האנשים

האלה?
לפני שנים הייתי גם אני בתנועת נוער.
שרתי שירים רוסיים, יצאתי למסעות במידבר
יהודה, נשאתי תרמיל על שבם והלכתי
להגשמה• אני זוכר הבל, ובכל
זאת אני רוצה לשאול:
מי האנשים האלה שהראתה לנו הטלוויזיה
בערב ראש השנה תשמ״ב,
מאות אנשים שיושבים באולם גדול ושרים
שירים רוסיים ! מי אלה ! והבחורה
הזאת ליד הפסנתר, שצוחקת בל

ילדים בני תשע לא יודעים הרבה
מהחיים שלהם, ויש להם נטייה מוזרה
להאמין למה שמספרים להם הגדולים.
תספרו לילד בן תשע שאחד שמגדל חתולים
לבשר יבול להיות יו״ר אגודת צער-
בעלי־חיים, והוא יאמין אפילו לזה.
אני זוכר שבאשר אני הייתי בן תשע,
האמנתי למה שסיפרו לי הגדולים. היה
אז חורף, ויום אחד, באמצע הלילה,
התעוררתי כשהיו פיצוצים חזקים מכיוון
מערב• גרתי אז באחת הקריות, ליד חי פה,
לא רחוק מהים. אני זוכר איך רצנו
אל החוף והסתכלנו על האורות הצהובים
ושמענו את הבומים החזקים כש-
התנהל הקרב הימי שבסופו נשבתה ה-
פריגטה המצרית איבראהיס-אל-אהוואל.
אני זוכר שאבי לא היה אז בבית כמה
ימים, ואנשים היו במצב-רוח מיוחד במי נו,
מצב־רוח של זמן״חירום. אחר כך
סיפרו לנו הגדולים, בבית, בבית־הספר
ובעיתונים, שהיתה מילחמה קשה, ו-

הלכו הקילקולים
ארליך: הו, איפה הימים ההם!
בו רג: משע־מם, פשוט משעמם.
שרון: אתם זוכרים איך אמרתי לידיו
שאפשיט אותו עירום ועריה !
מ רי דו ר: כבה אמרת לו!!
שרון: תשאל את החבר׳ה.
ארליך: ואתה זוכר איך אמרתי שאתה
תכניס אותי למחנה ריכוז!
שרון: אם אני זוכר !
א בו ״ ח צי ר א: והיום — כלום. אתה
בא לישיבת ממשלה, זה במו בית-
קברות. יושבים אנשים מבוגרים מסביב
לשולחן, ושותקים• פשוט שותקים, במו
תלמידים שפוחדים מהמורה שלהם.
נסים: הולך ופוחת חדור.
בו ר ג: נשארו רק הזיכרונות.
מי ד עי: איזה ימים היו׳ איזה ימים.
אתם זוכרים איך נאבקתי על תפקיד שר-
החוץ ! היו זמנים, אני אומר לכם. איפה
היום אני יכול לבוא ולהגיד שיש לי
תשעים אחוז כישורים ! מי ישמע לי
ביכלל !
א ר לי ך: אתה זוכר, אריק, איך אמרת
לראש״הממשלה שבמערבת-הביטחון
מתקבלות החלטות בלי שיקול דעת, או
משהו כזה ! זה היה משחו. היית צריך
לראות את הפרצוף שלו באותו רגע.
שרון: א ם אני זו כ ר !

שרה׳לה שרון
הזמן, שרה׳לה, היא אמיתית!
מי האנשים היפים האלה, עובדי האדמה
ומנהלי המיפעלים, הבחורות היפות
עם הצמה והגברים השזופים עם
הבלוריות שיושבים בבה ביחד, כתף אל
כתף, מסתכלים בשירונים ושרים בשירים

מי האנשים האלה ! הם באמת קיימים,
או שזה ביבלל שחקנים שהטלוויזיה
הביאה !
מי האנשים האלה, אני רוצה לשאול.
זה ארץ־ישראל-היפה ! אלה עובדי״האד־מה
! אלה בוני הארץ 2אלה הסוציאליסטים
האמיתיים ! הם עשו הצגה ל-

פ ת: מי שתמיד הרג אותי זה היה
ידין. רק מישהו היה פותח את הפה —
והוא היה תיבף מדפדף בתקנון כדי לראות
אם ההתבטאות הזאת מתיישבת
עם החוק.
מ רי דו ד: בחייך !
פ ת: בחיי• ובכלל, החבר׳ה האלה מ-
ד״ש, זח היה סיפור. אתם זוכרים את
תמיר ! היה מעביר פתקים לכולם בל
הזמן. וב״ץ היה עושה רשימות. בהתחלה
חשבנו שזה בשביל האוטוביוגרפיה שלו,
עד שהתברר שהוא מעביר הכל לעיתונאים.

רי דו ד: בחייך! היה עושה רשי מות

א ר לי ך: מה חשבת ! במו היום ! אז
היתה ממשלה. תענוג היה לבוא לישיבות•
היה מעניין, לא כמו עכשיו. תראה
למשל את חמר• יושב לו בפינה ושותק
במו איזה צדיק תמים• לספר לחדשים
מה היית עושה לבגין בימים ההם, זבולון!

ורפו: ספר, ספר.
המר: אם אתה פותח את הפה, רב
שימחה, גם לי יהיה מה להגיד.
בו ר ג: חבר׳ה, חבר׳ה, להרגע.
נסים: זהו, הלכו ימי הקילקולים.
טלוויזיה בערב ראש־השנה ! הם ישבו
שם, שרים בעליזות, באילו בלום לא
קרה ! כאילו הקערה לא נשברה ! זה
הם! זה שחקנים! מה זה 2מי האנשים
האלה ! טי הם !

שצה״ל שלנו השיג ניצחון מפואר על
הערבים שרצו להשמידנו. אני זוכר כמה
התגאינו בברית שהיתה לנו עם האנגלים
ועם הצרפתים, ואיזה כעס גדול היה
נגד האמריקאים והרוסים, שהכריחו
אותנו לסגת מחצי-האי סיני.
אני זוכר את אלבום המילחמה שהגיע
הביתה. אז עדיין לא קראו לזה
אלבום מילחמה. שמו היה ״ספר מלחמת
סיני״ ,והוא תקוע עד היום בארון הספרים
שבבית הורי. שם היו סיפורים של
לוחמים ותצלומים של לוחמים• בעמוד
הראשון היתה פקודת היום של פיקוד•
דרום ביום שבו פרצו הקרבות, ונדמה
לי גם שבסוף הספר היתה פקודת היום
מן היום שבו הסתיימו הקרבות.
אני זוכר שהמילחמה ההיא נתנה לי
ולחברי גיבורים גדולים לבמה שנים טובות.
משה דיין ואריק שרון, מוטה גור
ורפול, אסף שמחוני ובריל, שאת שמותיהם
זכרנו, וגם כמה אחרים שאת שמותיהם
לא זכרנו, במו הצנחן שמשך אליו
את האש המצרית במיתלה, או הצנחן
שקיבל צל״ש באשר הציל את חברו, ואחרים
מהסוג הזה.
זאת היתה המילחמה הראשונה שלי.
אחר״כך היו מילחמות אחרות, שבהן
כבר הייתי קרוב יותר למקומות שבהם
שומעים את הבומים, והגיבורים נראו
קטנים הרבה יותר. מה יש לדבר, אין
כמו המילחמה הראשונה, ומילחמת סיני

היתה המילחמה הראשונה שלי.
והנה בא אריאל שרון, ובמרכז תנועת
החרות אמר שצה״ל הועמד לרשות ההרפתקנות
הצבאית האנגלו-צרפתית !
אמנם אחר-כך הוא ״חזר בו״ ,וטען
ש״לא הובן בהלכה״ ,ואין צורך לומר
ש״דבריו הוצאו מהקשרם״ ,וכל המילים
האחרות של הפוליטיקאים כשהם מנסים
להכניס בחזרה לבלוב את הגורילה ש-
שיחררו בלי כוונה.
אבל את הנעשה אין להשיב.
באף אחת מפקודות היום לא היה
כתוב שאנחנו, זאת אומרת צה״ל, פעלנו
בשירות הצרפתים והבריטים• זה גם לא
היה כתוב בשום אלבום ניצחון, ובשום
ספר היסטוריה שמלמדים בבתי״הספר
אצלנו. אז שאריק שרון יגיד דבר כזה !
במה עוד אמיתות כאלה לא כתובות
בשום פקודת-יום, לא מופיעות בשום
אלבום, לא נלמדות בשום בית״ספר!
אני זוכר את רשימת הנופלים שהופיעה
בסוף הספר ההוא ,״ספר מילחמת
סיני״ ,אם יורשה לי לפרוט על המיתר
הרגיש הזה. מאח ושישים שמות, אם
אני לא טועה. אולי יותר. למה הם מתו !
האמנם היה הצבא המצרי ערוך בסיני,
נבון להשמידנו, או — כפי שאמרו את זה
אז — לזרוק את בל היהודים לים !
האמנם בדי להקים את מלכות ישראל
השלישית, בפי שאמר דויד בן־גוריון בפקודת
היום לחיילי חטיבה תשע!
האמנם כדי לפתוח לשיט ישראלי את
מיצרי יס״סוף!
האמנם כדי לפגוע ביחידות הפידאיון !
או בשירות הצרפתים והבריטים !

בימים הטרופים האלה, כשחזון הברית
האיסטרטגית החדשה שלנו עם ארצות-
הברית קורם עור, אני נאלץ לעשות חשבון
עגום מאוד, מחוץ למיסגרת חשבונות
הנפש הרגילים שעושים עכש*ו בולם.
לפני כארבע שנים הודעתי באופן הכי
פומבי שעמד לרשותי, שאם תפרוץ מילח-
מה ביגלל סירובה של ממשלת ישראל
לפנות את השטחים המוחזקים תמורת
שלום, יצטרכו לנהל אותה בלעדי. זאת
אומרת, אני פשוט לא אופיע בחגיגה
הזאת. מכיוון שאף אחד לא התרגש
מזח, ואפילו הזמנה למישפט לא קיבלתי,
אני מניח שהמיפקדה הראשית סבורה
שאפשר יהיה להשיג ניצחון מפואר גם
בלעדי, והכל ״בסיידר גמור״.
דרך אגב: ההודעה הזאת תופסת עד
היום.
לא עברה יותר משנה, ושוב היתח לי
הודעה לשילטונות הצבא. הפעם הודעתי
להם שלא עולה על דעתי לשמור על
ההתנחלויות של גוש-אמונים בגדה המערבית
במיסגרת שירות המילואים שלי.
אני לא יודע אם ההודעה ההיא גרמה
לבך, או אולי משהו אחר, אבל עובדה
שהוציאו את כל המתנחלים מיחידות
המילואים שלהם, ועשו להם יחידות
משלהם, שאני בהחלט מקווה שהן
מספיקות לשמירת ההתנחלויות.
בי גם ההודעה השניה שלי בעינה עומדת.
עכשיו
באה הברית האיסטרטגית
שלנו, ושוב יש לי הודעה, לצערי. השבועה
שלי לצה״ל זכורה לי רק בקווים

כלליים, אמנם, אבל אני כימעט בטוח
שההתחייבות שנטלתי על עצמי במעמד
ההוא נוגעת רק לשלומה ולביטחונה של
מדינת ישראל שלנו. לא נאמר בלום על
האינטרסים של ארצות״הברית, ועל העניינים
שיש לרגן עם הרוסים. אז אולי
רוצים לנסח שבועה חדשה בשביל חיילי
צה״ל, אבל כל עוד עומדת השבועה הישנה
בתוקפה, עלי להודיע שלא עולה
על דעתי לעשות ויתורים, וללכת לקראת
השילטונות. אני נצמד באופן דוגמטי
לגמרי לשבועה ההיא שנשבעתי, ומודיע
שלא עולה על דעתי לנקוף אצבע למען
האינטרסים הגלובאליים של ארצות־הברית.
אמנם
ידוע לי יפה שיהודים חכמים
כמו אהרון יריב, מישה ארנס או יצחק
רבין יבולים להוכיח שהאינטרסים של
ארצות-הברית והאינטרסים של ישראל
זה אותו דבר, ולכן מי שנלחם למען האמריקאים
נלחם גם למען ישראל באותה
הזדמנות• אבל אני, ברשותכם, אסמוך
על חוש הריח שלי. אני בטוח שמן ה־מילחמח
למען האמריקאים יעלה סיר־חון
בזה, שאפילו האף המנוזל שלי
יקלוט אותו.
ובכן, עלי להודיע לשילטונות הצבא,
עם בל הכבוד, שבבל מילחמה שיהיה לה
ריח של מילחמה למען האמריקאים,
אני לא בסד״ב.
נו, וכשאני סוקר את שלוש ההודעות
שלי, אני רואה שבעצם לא נשאר לי בלבך
הרבה מה לעשות בשירות המילואים
שלי.

מה נשאו

11111

שניהם חד שים. מסריג ״סינגל

* עדין ואופנתי.

בטיב ה מ עול ה של דל תא. בגזרה מח מי א ה .
ובצבעים אופנתיים. ל ה שיג בר ש תו תכל -בו
ובחנויות הלבשה מובחרות.

דלתא -כ שנוגעים מרגי שים בהבדל.

טרם נראו במומו בארץ!

קהילת ונציה 12 נאוודאפקה (בית ״מגור״) ,טלפון 03—494203

אהבה נוסח סי!
חוויה גסטרונומית בלתי נשכחת!

^ יו ^ייט׳.

טעם סיני מעולה

אווי ר ה אלגנ טי ת

שרות בין־לאומי

יחס אישי

— שנה טו בהוט עי מ ה לכל בי ת ישראל ־ —
״לוטוס״ — המס עד ה ה סיני ת של נ או ת־ אפקה — ושלך !
הגיע !

וכבר במכירה

0)15£ווזו£1ק

מועדון 5

בקרום בחירת ״נערת לוטוס״

לתרבות חדשה
רוז׳ ד,ס .5תל־אניב
טל׳ 263־29

יום שלישי 6.10.81
יוקרן סרט של
הבימאי

רומן פו לנ ס קי
המועדון פתוח בימי שלימי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

גליון

נונמנו 1981
6013.1ק 6 2 1 5ץ { 1116ס? 61

לפינה קולרה אמיתית
לא צריך להוסיף כלום
דק למזוג ולשתות .

155116
^ ? 61111101156 111161^ 16

א \11ל 8ן? 1
? ^ 216

מ ס 1ז 0ק11116 16
ץ 112111ע $ 6

א? 1/ 0 £0111־11

1 ^.0 0 8

6ק6502
00 )1זי1ץ? 1011

פיו־הקוברה

1־ 1 ( 62111 862111 — 8 0 8 6 1
^ 1055

הפצה בלעדית
סטימצקי

המשקה שעושה חיים מעניניבזסם.. 11 יבואנים ומסיעים בלעדיים בישראל: י.ד. עסקים בעמ. ת־ א טל 832236 .

נפת ח ה מרינה
במלון מרינה בת־ים

צי״ניס

שד׳ בן-גוריון , 136 טל 596111 :־03

מסעדה נוספת בשרשרת המס עדו ת ה סיניו ת הכשרות של

רשת מלונות ח. שיף
לרגל ה פ תי ח ה — הנ ח ה של 150/0על כל א רו ח ה
בחוד שים ספטמבר י— או ק טובר

תפרי ט סיני כ שר, טעים ו או תנ טי.
מסעדות סיניות כשרות נוספות ברשת ח. שיף :

במלון מרינה, תל־אביב

מלון הנשיא, ירושלים

רח׳ אחד העם 3
כיכר אתרים
טל 02-631273 .
טל 03-282244 .
המסעדות פתוחות צהריים וערב
מלבד יום שישי וצהרי שבת

הומו הבובוראו, שימי תבור מסבו עד הסתבסיותיו עם המיעוטרה
בעניינים שר החזקת ובוש גנוב וסמים, עז נישואיו הניתאומ״ם
עם דוגמנית אמריקאית ועל העובדה שלמוות היותו פופולארי איו רו כסף
אף משתזר לא
לרבו על נסן.
נל נעס שאגי מונו
ער נסך מתלבשים עלי
ממסיההננסו

אני מקבל מיכתבים
מאנשים שרוצים שאבטל
את השתתפותי בפסטיבל
1החסידי מפני!שאני נש1
ללא-הודיה

בתחלה־חמונוית אתת
מרגיש את הדופק
האמית״ .אס משמיעים
אותו בלי סוף -סימן
שאוהבים אותר בלי סוף!

תפש סמים אצל
טרמפיסט שלקחתי
באוטו. אני לא עוון
חיפוש לכל מ׳
שנוסע איתי

כשתשיק של פלאטו־שרון
חיו, החרטה׳
לא לחזור מאמריקה
ולא לסייע לו
במעוכת־הבת׳וזת

מעולם לא נאבקתי עם
עווני־תונניות בתיו,
לא שלמתי מיכתבים
ולא התלוננתי
שלא ומשמיעים אות׳

י ר דנו מן הארץ!״
**י ימי תביי־י הוא תופעה. לכל
מקום שאליו תלך, תשמע את שמו.
הוא מעורב בשערוריות, הוא צועד 1־
מיצעדי הפיזמונים, הוא עוזב את החברה
הקבועה שלו, הוא מתחתן, הוא מחנה
את מכוניתו — שעליה נאמר שהיא
המכונית הארוכה ביותר בארץ — באמצע
רחוב מרכזי, יורד לקנות עוגה ויוצר
פקק תנועה, ואחר-כך, בנון שאלנטיות,
ולא לפני שהוא חותם לכל המעריצים,
הוא חוזר למכונית וממשיך לדרכו. הוא

נול > להופיע בניו״יורק, חוזר עם חתיכה
בלונדית משגעת, מספר שהיא אשתו,
אל אינו מהסס לגלות לעיתונאים
שה א אשתו על תנאי. עוצרים אותו באס
גת החזקת סמים, הוא יושב במעצר
של 24 שעות במישטרת אופקים
וננ ס לכל מהדורות החדשות, הוא היה
מי רב בפרשה של רכוש גנוב וישב עשרו
ימים במעצר, הוא מעורב בעסקיו של
הו ״כ לשעבר שמואל פלאטו שרון,
ות נע אותי לדיו על אי-כיבוד שיטים..

שימי נמצא בכל מקום• קולו הקטיפתי
מושמע ללא הרף ברדיו, אחרי
שבמשך שנים התרוצץ אמרגנו, אשר ראו-
בני, מתחנת רדיו אחת למשניה, והתחנן
לפני עורכי התוכניות להשמיע את
שיריו. כיום, שימי הוא זמר ממוסד,
עם מועדון מעריצים, הופעות בטלוויזיה
ומקומות ראשונים בפסטיבלים.
הוא מתגורר עם אשתו האמריקאית,
ג׳ניפר, בדירה שכורה בשיכון בבלי ש-
דוו ל -א בי ד. טו תהצ דייייי י * יייי ^ ייי * יי

הבית מייד. על-פי מכונית ה״שברולט״
קאמרו המפוארת שעמדה בחזיתו. מכונית
לבנה שעליח מצוייר עוף דורסני
כחול, ובעלת גג זכוכית נפתח ומיספר
ניו-יורקי.
שימי פתח לנו את הדלת כשהוא רוכס
עדיין את מכנסי הג׳ינס שלו, וחצי
גופו העליון עירום
התמונות עושות לו עוול. שימי הוא
בחור נאה, גובהו 1.80 מטרים, והוא
ד!.ר ווי״<* יייייייי ייויי-ייי — י תי ר

..אני מ תכונן לרדת מן האר ץ!״
• שימי, שרתת בצבא ץ

(המשך מעמוד )49

גם הוא הזמין אותנו להיכנס.
ג׳ניפר, במיכנסיים קצרים, הציעה קפה.
כחדר המגורים היו רהיטים מגולפים
בסימון מקסיקאי, שהם חיקוי לא כל״
כך מוצלח לסימון הריהוט הסיני. על
הקיר שתי מגילות קלף, ועליהן שירי
אהבה והלל לשימי תנורי ממעריצותיו.
ספות קורדרוי חומות, שטיח ערבי חום
ושעיר ופסנתר, ועליו אותות ותעודות
המוקירות את פעולותיו למען יחידות
צה״ל ומישטרה שונות.
האליל מתיישב ומשפשף את עיניו,
אני מבקשת להתחיל מייד בראיון, אך
לשימי תבורי יש זמן :״הי, חי, חכי
רגע, תני קודם להתעורר,״ הוא אומר,
ואני משתתקת במבוכה. אחרי הקפה השלישי
הוא מתעורר.
אני מספיקה בינתיים לחטוף כמה
מילים עם ג׳ניפר, שהפכה מאז הגיעה
לארץ לדוגמנית צילום מבוקשת. קשה
להגיד שהיא יפהפיה מדהימה. אבל היא
מצטלמת בצורה יוצאת מהכלל, היא
סימפטית ונראה שהיא בהחלט עומדת
בזכות עצמה. היא מספרת לנו שהיא
מקולוראדו, ושלפני שפגשה את שימי
היא התגוררה בנית דודתה במנהטן.
ג׳גיפר אומרת שכאשר הכירה את שימי,
היא לא העלתה בדעתה שהוא כל״כך
פופולארי בארץ.

חצי שירות בתותחנים.

• למה רק חצי שירות 1

לא צריך לפרט. יש לי פרופיל 56 ואני
עושה מילואים במיסגרת הווי ובידור.

• מתי התחלת לשירז

נולדתי עם זה. מאז שאני זוכר את
עצמי אני שר במסיבות, בהופעות, בטק סים
של בית־הספר.

+מתי הפכת את השירה ל
מיקצוע 1

להשתתף בפסטיבלים, להוכיח שאני לא
זמר של להיט אחד. אחרי לילה בדי כוכב
לא הצלחתי להשתחרר מתדמית לא נכונה
של זמר של תחנה מרכזית, כמו שאת
קוראת לזה• זה לקח הרבה זמן אבל את
רואה, הצלחתי.

• מה עשית בדי לצאת מתדמית
של זמר־תחנה־מרכזית 1

קודם כל הקלטתי כל הזמן. אחר־כך
הכרתי אנשים מהשורה הראשונה. אני
חושב שהתקליט הראשון שלי לא היה

בגיל 14 התחלתי לתת פה חלטורה,
שם חלטורה. הופעתי בחתונות.

• איך הוא נמכר ז
הבי
טוב בארץ.

• אתה מה שמכונה
התחנה-המרכזית״.

״זמר

כל אחד מתחיל ממשהו, יש כאלה שרק
מתחילים. אני לא רק שהתחלתי, אני גם
ממשיך, ואני מצליח. אז התחלתי דרך
התחנה המרכזית! לאנשים שם יש חוש
לאנ ורמלי. הם יודעים מה הקהל רוצה,
ואם אתה פופולארי, הם משמיעים אותך
כל היום. מה רע בזה?

• הרווחת הרכה כסף ז

לא איכפת ו שיקרא)
לי..זמר שורש־ או
..ן מו־תחנה־מרנזית״.
שיקרא! ל׳ איו שווזנים!
תקליט תחנה־מרכזית. עבדתי עם מוסי קאים
מליגה אל״ף: בני נגרי, עוזי חיטמן.
אבל הדביקו לי תדמית וזהו. אני חושב
שלעורכי התוכניות ברדיו היה נוח לכנות
אותי זמר־תחנה־מרכזית.
אני לא מתבייש בזה, חס־וחלילה. בתחנה
המרכזית אתה מרגיש את הדופק האמיתי.
הם מנגנים קסטות 24 שעות ביממה, ואם
הם משמיעים אותך בלי סוף, סימן ש אוהבים
אותך בלי סוף. כך שאם את
רוצה לקרוא לי זמר־תחנה־מרכזית, בבק שה.
אין בזה בושה.

׳ 1כן הרגיז, אבל אמרתי שיהיה בסדר,
שהזמן יעשה את שלו. המפיק שלי, אשר
ראובני, היה מאחורי לכל אורך הדרך ו נלחם
במקומי• לא הבנתי מה רוצים ממני,
הקלטתי באולפנים הכי טובים, עם המו סיקאים
והכותבים הכי טובים, ולא השמיעו
אותי. אבל כל הזמן הקפדתי להגיד לעצמי
שזו המילחמה של אשר ולא שלי, שאני לא
צריך להתערב בזה.
הדרך נפרצה כשלילה, בלי כוכב הגיע ל מקום
השלישי במיצעד. אחרי זה באו
הרבה להיטים נוספים: שחורה ונאוה,
שזכה במקום הראשון בפסטיבל המיזרחי,
אין לי אהבה, ואחרים. כל הזמן שלחתי
שירים לפסטיבלים, והם לא התקבלו, אבל
לעומת זאת הם הפכו לשלאגרים שהושמעו
בלי סוף.

• רוני כראון, מפיק כביר כ
״סי־כי־אס״ סיפר שהיו אנשים
שלא כל־כך הכינו איך מפיק כמוהו
מתעסק עם זמר שמכחינתם היה
זמר שוליים.

זמר תכורי עם מכוניתו האמריקאית
אני מתרגמת את דבריה לשימי, והוא
מגיב :״מה היא לא ידעה? היא לא
ראתה שאני מופיע! היא לא ראתה את
כל המעריצים!״ ולג׳ניפר הוא אומר:
״גו, גו, סליפ״ .ג׳ניפר צוחקת ואומרת
בעברית ״לא רוצה״ .היא למדה מעט
מילים בעברית ,״מספיק מילים בשביל
להתרגז שאני לא מבינה את כל השפה,״
היא אומרת לי בחיוך, ומספרת
שהיא עומדת לקחת קורס ולהשתלט על
השפה צ׳יק־צ׳אק• אורח החיים בארץ
מוצא-חן בעיניה, היא מוצפת הצעות
עבודה, ומגמגמת בינתיים עם נעלה באנגלית
ובעברית.
שימי אומר :״לפני שפגשתי אותה לא
ידעתי מילה אנגלית. עכשיו אני יודע
ככה-ככח.״ וכימעט מייד הוא מוסיף ומסביר
לענת הצלמת ולי שהוא אומנם נשוי,
אבל הוא מרגיש רווק. ג׳ניפר לא מגיבה,
היא לא מבינה עברית.

• לאן הלך הכסף של התקליט
שנמכר הבי טו־כ כארץ!
לא יודע. המפיקים הרוויחו את זה. תראי,
אני משתדל שלא לדבר על כסף. מס־הב-
נסה התלבש עלי ביגלל כתבות בעי תונים,
אז מה יוצא לי מזה? להשוויץ
שפה הרווחתי להופעה מאה אלף לירות,
ששם הרווחתי מאה וחמישים אלף —
מה זה נותן לי?

• איך הצלחת לשכור את חומת
ההתנגדות של עורכי התוכניות
ברדיו?

אני חושב שברגע שראו שאני מקדיש
לשירה את כל זמני, עושה אריך־נגן ועוד
אריד־נגן וכולם נמכרים כמו לחמניות
טריות, קלטו שאי אפשר להתעלם ממני.

• ניהלת מילחמות נגד העורכים
המוסיקליים?
ניהלתי מילחמה אחת ויחידה. רציתי

פלאטו שרון נתן לי סכום של שמונה
וחצי אלף דולר.
• למה ועשיתי
בשבילו פוסטר ב־ 50 אלף עו תקים,
פוסטר שנקרא: יש עתיד טם פלאטו
שרון. עשיתי בשבילו עוד 20 אלף מודעות
שבהן הצטלמתי יחד איתו ושבהן הכרזתי
שאני רץ לבחירות עם פלאטו שרון. אחר־כך
נסעתי לניו־יורק. בניו־יורק צילצלתי
לבנק שלי ונמסר לי שאחד השיקים של
ן׳לאטו שרון חזר. אז לא חזרתי מניו־יורק.

• היית צריך לחזור ז

• לא הרגיז אותך שלמרות
•טאתה מוכר תקליטים הכי טוב
כארץ, במו שאתה אומר, ולמרות
שההופעות שלך מתפוצצות מקהל,
לא משמיעים אותך כרדיוו־

״בניו־יורק יש הרבה כסף. פה אין לי אפילו בית !״

• למה?

שוב ביגלל סיבות כספיות. ובכלל, הייתי
במצב נפשי קשה. אבי נפטר, חשבתי המון
והגעתי למסקנה שקבוצה מנצחת לא עוז בים.
היום אני שוב בסי־בי־אס יחד עם
אשר ראובני — הוא מנהל שם מחלקה.
מבחינה של מכירת תקליטים אני מס׳
1של החברה.

• מה כדיוק קרה כינך לכין
פלאטו שרון?

• מתי התחילו לשדר את שיריך
ברדיו ו־

ב־ 1977 זכיתי בפסטיבל המיזרחי. הו־פעתי
בטלוויזיה ועשיתי את אריך־הנגן
הראשון שלי.

תראי, עזבתי את ראובני ביגלל סיבות
כספיות. סי־בי־אס הציעה לי הצעה שהוא
לא יכול היה להציע לי. אחר-כך עזבתי את
סי־בי־אס וחזרתי לראובני.

המפולאויווז זה לא
הכל מד ם. יש כאלו!
שהיו פופולאריים
והפכו לרזו״ם

כן, כדי לסייע לו בתקופת הבחירות.
תראי, אני לא רוצה לרדת עליו ולהגיד
שהוא עבד עלי.

• למה עשית את הפוסטרים
עכור פלאטו ובשביל
הכסף.

• אתה עושה כל דבר כשכיל
כסף ולא.

אז למה דווקא כשכיל פלא־טוז
אתה מאמין כו וכאידיאולוגיה
שלו והוא
היה הראשון שהציע לי. היה נח מד
איתי. היינו חברים.

מל דחיות שבשנת
השלושיס־וחמש של
אני אחליף את המדינה
ואדר יניז״ווק
• אם היו מציעים לך
כזו מטעם של״יו
עיסק

הייתי עוד יותר שמח. אני לא פולי טיקאי
ולא מתעסק בפוליטיקה. תמורת
כסף אני מוכן לעבוד. שמונה וחצי אלף
דולר — זה לא הולך ברגל.

• פלאטו יטרץ ידוע כאיש ש מציע
כל מיני דכדים׳

...ידוע כאיש שעובד על אנשים, לזה
את מתכוונת. אז את שואלת איך אכלתי,
אותה? תראי, הייתי בן־בית אצלו. האמנ -י
תי שהכל ילך חלק.

• מכחינה מישפטית, כאיזה
מצכ אתה עומד כיום כיחסיך עם
פלאטו שרון!־

מבחינה אישית אנחנו לא בקשר. מב חינה
מישפטית יהיה מישפט בעוד חוד שיים׳
ומי שצודק יזכה. הוא טוען שלא
באתי מניו־יורק ולא מגיע לי כסף. אם
הייתי מגיע הייתי מציל אותו? הוא היה
הופך לחבר־כנסת? אני טוען שבגלל ש ראיתי
שהשיקים לא כובדו ונקלעתי ל צרות,
לא חזרתי.

• איזה צרות ו

צרות, מה את תופסת אותי במילה.
רציתי לפתוח בניו־יורק מועדון לילה,
ולא הלך. ג׳ניפר נכנסה לי באמצע.

• רצית להישאר כניו־יורק ולא
איכפת לי שיגידו ״זמר שוליים״,
שיגידו ״זמר־תחנה־מרכזית״ ,שיגידו מה
שרוצים. רוני בדאון הוא מפיק מוכשר.
עובדה, הוא שם עלי עין כבר לפני חמש
שנים, כשהופעתי במועדון כריש ברמלה.
אבל הוא נזכר מאוחר מדי. הייתי חתום
כבר עם אשר ראובני. כנגמר החוזה שלי
עם ראובני הוא פנה אלי שוב, וחתמתי
עם סי־בי־אס.

• ואז אמרו שאתה יורק לכאר
שממנה שתית. שראוכני לחם כש־כילך
את כל המילחמות, ואחרי
שהתפרסמת עזכת אותו ורצת אל
חכרת ענק כמו ״סי־כי־אס״.

כן. שם יש הרבה כסף. פה אין לי אפי לו
בית. רציתי לחזור לפה, למכור את
המכונית ואת הרכוש המועט שיש לי,
ולרדת לניו־יורק.

• למה לרדת לגיו־יורק! הרי
אתה נהנה פה מפופולאריות
עצומה?

פופולאריות זה לא הכל בחיים. היו
כאלה שהיו פופולאריים והפכו לדתיים.
פופולאריות לא נותנת לך שלווה נפשית.

• למה שינית את תוכניותיך
וחזרת ארצה ו
החלטתי
שזה מוקדם מדי. יכול להיות
שכשאהיה בן 35 אחליף את המדינה. אסע

לנידיורק, אעבוד, אפתח עסק טוב.

• אתה מובן
כשביל כסף ץ

להפסיק לשיר

אני מוכן להפסיק לשיר ערב־ערב. אני
רוצה לשיר פעמיים בשנה, עם תזמורת
של 30—20 נגנים, וזהו. אבל איפה. זה
לא יוצא ביגלל הכסף.

• כסף מאוד חשוב לף ¥

לא רק לי, לכולם. אם אני לא אעבוד,
מי יתן לי לאכול?

• מדוע אתה מסוכך כספית עם
מס־הכנסה ¥

מס־ערך־מוסף רצה לחקור אותי. חש בו
שמי יודע, שאני איזה מיליונר צעיר.

מס־ערו־מוסו וצו
לחשו אות* .חשבו
שגי יודע, תנסו
אינה מיליונר צע׳ו!
בסוף הסתבר
הם תפסו את
שם מפורסם,
תונים. תפסו
עצמם.

להם שאני תפרן. אבל מה,
שימי תבורי, קליבר רציני,
ופירסמו את זה בכל העי עלי
טרמפ כדי לפרסם את

• איך זה ;גמר?

זמר תגורי כביתו, עם אשתו ג׳ניפר

נגמר טוב. אני מסתדר איתם.

״מפני שיש לי אשה גוייה, ביטלו לי הופעה בצה״ל !״

• קיבלת קנס ץ
אני בטיפול. העסק עוד לא גמור.

• כזמנו הסתבכת כפרשה של
סחר ברכוש גנוב.
היה לי בוטיק. כשעזבתי את השותפות
בבוטיק, השותף שלי נתפס כשברשותו
שישה זוגות מגפיים שהמישטרה טענה.
שהם גנובים. עשו מזה סיפור. זה קצת
פירסם אותי. היה לי שער בהעולס הזה
״אני חף מפשע״ .הייתי עצור כמה ימים,
והיה נחמד.

• נחמד ץ

כל דבר שקורה הופר לחוויה, לא?

• יצאת זכאי ץ

לא. קיבלתי על-תנאי לשלושה חודשים.

• בלומר, היית ככל זאת מעורב
כפרשה?
המישטרה חשבה שהמגפיים שלי, וזה
לא היד. בדיוק כך.

• למה?
השותף שלי אמר להם את זה.

• כלומר, הוא
אשמה?

טפל עליך

לא טפל, יצא לו ככה. בכלל, לקחו את
זה בצחוק. מה זה שישה זוגות מגפיים?
מישהו בא לבוטיק ומכר לו אותם. הוא
לא ידע בכלל שהמגפיים גנובים.

• לפני זמן קצר הסתבכת שוב
עם המישטרה. הפעם נעצרת באשמת
החזקת חשיש.
היינו בדרכנו להופעה בבסיס קצינים
במיצפה רמון. הופענו, והכל היה טוב ו יפה.
הצטרף אלי לנסיעה בחור שאני
מכיר אותו דרך הגיטאריסטים שלי. בחז רה
נתקענו בלי דלק בבאר־שבע. אמרו
לנו שבצומת אופקים יש תחנת דלק ש עובדת
עשרים וארבע שעות ביממה.
איך שאנחנו נוסעים, עצרה אותנו קור־טינה
של המישטרה. השוטרים אמרו לי
לעצור בצד, בא להם לעשות חיפוש באו טו.
לא מצאו כלום, אבל אצל הבחור
מצאו ביד משהו. השוטר פתח לבחור את
היד והיתד, לו חתיכת חשיש.

• גם אם ג׳ניפר היתה מכינה
עברית היית אומר מה שאמרת
לעיתונאים?
תראי, אני לא יודע אם עשיתי צעד
נכון או לא נכון כשהתחתנתי איתה. ב אמת
שאני לא יודע. בינתיים טוב לי
איתה. אני לא יודע אם כל העסק יחזיק
מעמד. כשהתחתנתי איתה היו לי כל מיני
הישובים.

• אחד החישובים היה האוטו
המפואר, הנושא לוחית זיהוי ניו־יורקית?

האוטו,
מה האוטו ! היה לי פונטיאק, זה
לא מספיק מפואר? אבל היו לי חישובים
כשהתחתנתי איתה.

• איזה?

לא מגלה לאף אחד. רק אני יודע או תם,
ויש לי את אותם חישובים עד היום.

• אתה בא מבית מסורתי. לא
מפריע למישפחה שלך שאתה
נשוי לבחורה לא יהודייה?

המישפחה שלי לא קובעת בשבילי. אני

• אז למה עצרו אותך?

אני בעל הרכב. אני טוען שאני לא
ידעתי מהחשיש. התברר שאיזה חייל ב בסיס
נתן לבחור את החשיש. אני לא
עושה חיפוש ומיסדר לנגנים שלי לפני
שהם נכנסים לאוטו.

• אתה מעשן?

לא מעשן. סיגריות אני מעשן.

• איך נגמר הסיפור?
הבן־אדם אמר שהחשיש שלי. החזיקו
אותי 24 שעות במעצר, ושיחררו אותי.
היו צריכים לשחרר אותי מייד, אבל הם
תפסו קאליבר, שם. שימי תבורי פירסם
את תחנת המישטרה של אופקים בכל מה דורות
החדשות ובעיתונים.

• מה הסיפור עם החתונה
המוזרה שלך עם ג׳ניפר? קראתי
בעיתונים כל מיני גירסות.

הכרתי בחורה, אחרי שבוע התחתנתי
איתה. זה כל הסיפור.

• למה ץ

ככה, בא לי. אני יודע? מצאה־חן בעי־גי,
הצעתי לה להתחתן, הסכימה, וזהו.

• קראתי בעיתונים שלמרות
החתונה אתה עדיין מתלבט כין
אשתך וכין החכרה הוותיקה שלך.

התלבטתי כשהייתי בניו־יורק. אחרי ש החלטתי
להתחתן עם ג׳ניפר, פיתאום הו פיעה
רונית והיה לי קצת באלאגן עם
עצמי. אבל בסוף החלטתי לחזור עם ג׳ני-
פר לארץ.

זמר שימי תכורי
אולי אחליף מדינה

• שוב, מהפירסומים בעיתונים
הכנתי שאתה לא מתייחם ברצינות
לנישואין אלה.

למה לא ברצינות? אני מתייחם אליה
כמו אל חברה, לא כמו אל אשתי.

חייתי סצוו נוסח ׳גיס
וגל רמש גנוב. חיה
1ת31ד. כל דבר שעובר
הונן דזזוו׳ר.

לפקק תנועה אדיר. אתה לא חושב
שאתה קצת מגזים ¥
כשאני עוצר זה ככה. אם אני מחנה
את האוטו יש התקהלות. מה שקרה ביפו
היה דבר רגיל. סתם בא לי עוגה, וזהו.
עצרתי את האוטו, יצאתי לקנות עוגה,
ואיך שהנהגים ראו אותי, כל המכוניות
עצרו. קניתי עוגה, גמרתי לחתום למע ריצים,
וזהו — נסעתי.

• אתה מרגיש כמו מלך ¥

לא, מרגיש כמו בן־אדם רגיל. לא מלך
ולא כוכב. כוכבים יש רק בשמיים.

• יש לך שיגעון על מכוניות
מפוארות ¥
תחביב, ככה, עד שנתבגר קצת.

• במה עלתה שלך ה״שכרולט
קאמרו״ ¥
באמריקה היא עלתה לי 10.500 דולר.
בארץ היא עולה חמישה וחצי מיליון לי רות.

כאופן אישי מפריע ש־ג׳ניפר
לא יהודיה ¥
אני אספר לך. היתד לי הופעה בצה״ל,
וברגע האחרון ביטלו אותה. אמרו לאמר גן
שלי שזה ביגלל שאשתי לא יהודיה.
חוץ מזה אני מקבל המון טלפונים ומיב-
תבים מאנשים שלא רוצים שאשיר בפספ-
טיבל החסידי ביגלל שאני נשוי לגויה.
אני לא יודע מה רוצים ממני. אומרים
שמי שהופך בחורה לא יהודיה ליהודיה
הוא צדיק. אז אולי נהפוך אותה ליהודיה.

• אני מכינה שזה״מפדיע־לך
כקאריירה, אכל מה איתך ¥דך,
שימי תכורי, זה מפריע?
לא כל־כך. יהודיה, לא יהודיה, כולם
בני־אדם.

• היית רוצה שילדיך לא יהיו
יהודים ¥
מספיק גדול. אמא שלי אוהבת אותה. היא
בחורה מאוד טובה, היא נשמה טובה,
ג׳׳ניפר. היא מאוד מצליחה כדוגמנית. מה בוקר
מתקשרים אליה צלמים. אני לא
עשיתי בשבילה כלום בעניין הזה. ראו
תמונות שלה בעיתון ונדלקו.
אם את שואלת אותי אם אני מוכן להיות
כעת רווק, התשובה היא: כן! אני מרגיש
כרווק. אם יקרה פנצ׳ר ונתגרש — אז
נתגרש. זה לא מפריע לי.

• ומה עם החכרה הקודמת
שלך, רונית ¥
כל שהיה בינינו נגמר.

• יצאתם הרכה שנים.

אם אני כבר יוצא עם בחורה, אז זה
רק להרבה שנים.

• לפני כמה ימים פורסמה
ידיעה כעיתון שסיפרה כי עצרת
את מכוניתך באמצע רחוב מרכזי
ביפו, הלכת לקנות עוגה וגרמת

לא יודע. אני חושב על זה לפעמים,
אני חושב שחשוב לי שיהיו יהודים.

• תבקש
למענך ¥

מג׳ניפר

להתגייר

לא יודע מה יקרה. לא רוצה לעשות
לה עוול. יכול להיות שבוקר אחד יסתבר
לנו שאנחנו לא מתאימים. לא יכול לגייר
אותה בלי לדעת מה יהיה מחר.

• היא מוכנה להתגייר ¥

כן, היא
מישפחה.

רצינית. היא רוצה

להקים

• לא מתחשק דך לפעמם
דשנות את הסיגנון? לשיר קצת
יותר רוק, קצת יותר מודרני, פחות
סכריני, פחות סיזרחי ¥

הסיגנון שלי מודרני לאללה! למה לי
לשנות את הסימון ו אני שר בסיגנון
סאן־רמו. זה מה שמתאים לי. עשיתי ר ד
קנ׳רול וכאסח. מהנסיון שלי, השירים לא
הלכו. אני מת על השירים אתמול היית
שונהי ותני לי את תלד בי איו לי אהבה 1

קולנוע
ז ה קולנזע !
פעם היה העולם מסודר יותר. כל דבר
היה במקומו ואיש לא תהה ולא התבלבל.
למוסיאון הלכו כדי לראות צורות וצבעים,
לאולם הקונצרטים כדי להתענג על צלי לים
ערבים לאוזן, בתיאטרון ביקרו על
מנת ליהנות מאמנות המילה המדוברת,
ואילו לקולנוע הלכו בשביל הכיף.
באותם ימים טובים, שחלפו ללא שוב,
כרטיס קולנוע היקנה כניסה לעולם של
קסמים. הצופה נכנס לאולם, המתין בקוצר
רוח שהאורות יכבו, ואז נכנס, כמו עליסה
של לואיס קארול, לעולם אחר, מופלא,
נהדר, עולם שבו ׳הכל אפשרי, וגם אם
הכל דומה לעולם המציאות, הריהו הרבה
יותר מרתק, מעניין ומותח מן המציאות
האפורה והשיגרתית שבחוץ. שם, באולם
האפל, אפשר היה לפגוש במשך שעתיים

האריסון באינדיאנה ג׳ונס כפעולה

כדור האבן, המאיים למחוץ את מחירי־ הקפד כפרו

שילוב של ארול פלין והאמפרי בוגארט
כום־טראח. מזל, שמזמן לזמן יש מ׳
שנזכר ביעודו המקורי של כל דבר ודבר.
ואם מי שנזכר ניחן גם בכישרון וגם ב אהבת
המדיום שבו הוא עוסק, יש לנו
שוב סיכוי להינווז משעתיים של כיף ב __

אולם הקולנוע.
זה קורה, אבל זה״נדיר. אולי משים
כך, כאשר יצא הסרט שודדי התיבה האבודה
אל מסכי הקולנוע בארצות־הברית,
הוא התקבל בגל התלהבות גועש כל כך.
״שיבה למקורות!״ זעקו המבקרים מלאי־

התפעלות, והרעיפו תישבוחות על ג׳ורג׳
לוקאס, שהפיק את הסרט, ועל סטיבן
שפילברג, הבמאי. ההתרגשות היתד, כל בך
גדולה, שחלק איבדו פשוט את השימוש
בלשון, והתחילו להשתמש בביטויים כמו
״בום״ ,״טראח״ ושאר ההברקות שמופי עות
בבאלונים של הסדרות המצויירות,
כדי להסביר לצופה מה הוא עתיד למצוא
בסרט הזה.
ובאמת, אין תיאור מדוייק יותר, ל שודדי
התיבה האבודה מ״בום, טראח״ .זוהי

כניסה לקכר מצרי כחיפוש אחר ארון־הקודש שנגנב
כאן לא מתעסקים בקטנות
גיבורים ונבלים, עלמות־חן ומכשפות
רעות, מראות עוצרי נשימה ומעשי ניסים
מאין כמותם. והצופה המוקסם נבלע בתוך
המסך, שכח מיהו ומהו׳ והשתתף בלב
ונפש בכל מה שהתרחש לפניו.
אבל הימים הטובים חלפו כמובן. זאת

ידוע לכל. היום הולכים למוסיאון לשמוע
מוסיקה, באולם הקונצרטים נואמים ומש מיעים
קולות, ובתיאטרון עוסקים בצורות
ובצבעים, והקולנוע מורח בפני הצופה את
המציאות, בצבעים יותר קודרים ומייאשים
מכפי שהיא באמת. לזאת קוראים קידמה.

׳קארן אלן פוגשת שלדים כקכר מצרי
מירוץ מטורף אחרי ארון הקודש

האויסון טוו :״מישווק 1ה נמו ענוות נגרות!״
שש־עשרה שבים אחרי שהגיע להוליווד, מתחיל האריסון
פורד להיות כוכב במלוא מובן המילה. ולמרבה הפליאה, זה
לא קורה לו בהוליווד, אלא בסאן־פראנסיסקו, שם נמצא ג׳ורג׳
לוקאס, האיש שנתן לו עד עכשיו את כל הזדמנויותיו הגדולות.
״כשהגעתי לקאליפורניה,״ מספר פורד ,״החתימו אותי על
חוזה עם חברת קולומביה בשכר של 150 דולר לשבוע.״ במשך

האריסץ פורד בתפקיד טייס ב״מילחמת הבופבים״
מזמז לזמן צילומי פירסומת

זמן רב, כל מה שנדרש ממנו, היה לגבות את ההמחאה השבועית
בזמן ולהופיע מזמן לזמן בצילומי פירסומת שהיו צריכים
להפיץ את קלסתר פניו ברבים. בסך־הכל, נראה לו שזו דרך
לא כל־כך רעה לפרנס אשה ושני ילדים (מאז הספיק להת גרש
מאשתו, אבל הילדים עדיין עימו).
כאשר כבר הניחו לו להופיע בסרטים, הוא נדחק ל״יצירות
מופת״ מן הסוג שהוא מעדיף לשכוח. הוא גם הופיע בסדרות
טלוויזיה (הוא הספיק לעבור דרך רובן) ,שבהן, כדבריו ״לא
למדתי מאומה״ .משום כך, בזמנו הפנוי — והיה לו בשפע —
התחיל לעסוק בנגרות, וגילה כישרון אמיתי. הוא אפילו החליט
להפוך את הנגרות למיקצוע.
אל המסך חזר כדי לגלם תפקיד מישני באמריקן גואפיטי,
סרט של במאי צעיר בשם ג׳ורג׳ לוקאס .״הרווחתי בקושי חצי
מן השכר שלי כנגר, אבל הכרתי את האנשים והאמנתי שזו
ההזדמנות הנכונה. זאת היתד, הפעם הראשונה שבה חשתי
שאני תורם משהו, שאני שותף לחוויה אמנותית.״
הצעד הבא היה כימעט טיבעי. ידידו של לוקאס, פראנסיס
פורד קופולה, הפקיד בידיו תפקיד קטן בשיחה. משם, חזרה
ללוקאס ולמילחמת הכוכבים, לדמות האקדוחן השכיר בחלל, האן
סולו. זה היה הצעד הראשון שלו לתהילה. מאז הופיע בכמה
וכמה הפקות גדולות כמו כוח 10 מנאברון, אבל הוא אינו מרבה
לדבר עליהן. בהמטלכה מכה שנית הוא חזר לדמותו של האן
סולו, ובניקמת הג׳די המצולם עתה, הוא יגלם אותו בשלישית.
למי שמתרשם מן הפעלתנות שלו בשודדי התיבה האבודה הוא
מסביר, שהוא בעצם בטלן בנישמתו, וחלומו היה להופיע בקו מדיות
סאלוניות.
אשר למישחק, התיאוריה שלו פשוטה מאוד :״זה כמו נגרות.
אתה צריך לדעת את המיקצוע ולנהוג לפי הכללים שלו. אם
אתה שולט בכל הפרטים, לא תוכל להיכשל.״

דהירה מטורפת, מתחילת הסרט ועד סופו.
אוסף של הרפתקות שרודפות בקצב רצחני
זו את זו. אין זמן אפילו לנשום לרווחה
אחרי סיומה המוצלח של האחת, וכבר
העלילה נתונה בתוך המערבולת של ה הרפתקה
הבאה.
בעיקבות א רון הקודש. כאן לא
מתעסקים. בקטנות• הרפתקה אין פירושה
שוד של בנק, ריגול למען המולדת, או
הצלת האשה האהובה. כל אלה הן־זיטות.
כאן מחפשים, לא פחות ולא יותר, את
ארון הקודש שנגנב מבית־המיקדש בירו שלים,
והטמון, לפי אמונת אחדים, בתיך
החולות המכסים את העיר המצרית העתיקה
טאניס. השנה היא שנת , 1936ה־טלר
מתכונן במרץ למילחמה, ומאחר שהיא
מאמין באמונות טפלות, ושמע שכל מי
שארון הקודש הולך בראש צבאותיו הוא
בלתי מנוצח, הוא מוציא מיד פק-דה ל־ ׳
אס־אס ולגסטאפו: הביאו לי את ארון
הקודש. בהיות הגרמנים עם ממושמע ל הפליא,
הם יוצאים מיד למצריים למלא
אחר הפקודה.
למישהו זה לא נראה? האם זה מוזר
שהיטלר יטול לעצמו סגולה לניצחון מן
היהודים? אז בבקשה, כאן אסור להשוב
בהגיון, זהו קולנוע, וזהו עולם אחר, יכאן
צריך להיסחף עם האירועים ולא לנתח .
אותם על שולחן הניתוחים, כמו באיני(,-
ברסיטה. כי כאשד מנתחים סרטים כ אל ה|
בכובד ראש, מה שקורה לרוב הוא שה־*
ניתוח מצליח והסרט מת.

חזרה לסיפור. הביון האמריקאי׳ שהיה
כבר אז קנאי ותתכן ודוחף אפו לכל הינד,
של העולם, אינו יכול, כמובן, לוותר על
נשק אדיר כמו ארון הקודש, אפילו זה
רק עניין של אמונה טפלה וכדי להכשיל
את המזימה הנאצית, מוצאים את האר כיאולוג
הקשוח, ההרפתקן והעקשן ביותר
בתבל, ושולחים אותו לסחוב לגרמנים
את משאת נפשם, מתחת לאף.
העיניים רצות. עכשיו, כל מה שחסר
הוא שהארכיאולוג, הנושא את השם יוצא־

שיחה כין ארכיאולוג ונחש
כמו פלאש גורדו! חורו

פלאש גורדון ודיק טדייסי, טום מיקם ו־זורו,
שהופיעו מדי שבוע במנה חדשה של
הרפתקות, שהסתיימו תמיד ברגע המותח
ביותר ב״המשך בשבוע הבא״• הקולנוע,
לגביהם, היא ההנאה הצרופה שבהזדהות
המוחלטת עם הגיבור שעל המסך.
משגרפו ממון רב, והגיעו לעמדות כוח,
החליטו צעירים אלה, שהם רוצים להעניק
גם לקהל של שנות השמונים את התענוג
שהיה להם בשנות החמישים. לוקאס הת חיל
לגלגל את הרעיון של שודדי התיבה
האבודה לפני כשבע שנים, יחד עם חברו,
הבמאי פילים קאופמן ( אי פ ה כל המבדה הטובים)
.הם שמעו על אמונות בכוחו ה־מיסתורי
של ארון־הקודש, ומצד שני, נת קלו
בסיפורים על האמונות הטפלות ש־הינחו
את היטלר בדרכו לשילטון, וחיברו
את שני המרכיבים יחד. קאופמן כתב את
הסיפור והוא נח במגירה, שעה שלוקאס
היה עסוק בבימוי מילחמת הכוכבים.
כאשר סיים לוקאם את מילחמת הכוכבים
ויצא לנוח בחופי הוואי, הוא פגש
שם ידיד אחר, סטיבן שפילברג, שבא לנוח
מן האפקטים המייוחדים של מיפגשים מן
הסוג השלישי. ועל מה יכולים שניים אלה
לשוחח אם לא על קולנוע? שפילברג
סיפר שמתחשק לו לביים סרט הרפתקות
אמיתי, לוקאם סיפר לו על הרעיון המשותף
עם קאופמן, השניים החליטו שיהיה טוב
אם ישתפו פעולה. לוקאס החליט כי הוא
ממילא עייף ממלאכת הבימוי, והוחלט ש־שפילברג
יביים ולוקאס יפיק.
תענוג אמיתי. בינתיים הפיק לוקאס
את הפרק השבי באגדות החלל שלו, שזכה
להצלחה מיסחרית מסחררת, ואילו שפיל־

אינדיאנה ג׳ונס מגן על הכרתו מפני הנאצים
במקום בירכת שלום סנוקרת אדירה
הדופן אינדיאנה־ ג׳ונס, יאסוף את אהובתו
לשעבר מבית־המרזח שנמצא בחור נידח
שבהרי ההימלאיה, יסע עמה למצריים,
יגייס לעזרתו כשרונות מקומיים אחדים
ויגש למלאכה.
אם נדמה שהוא אבוד כתריסר פעמים,
וידידתו החברמנית הולכת לעולמה פה
ושם, לא צריך לדאוג, ולמען האמת, גם
אין זמן לדאוג. לפני שמעכלים את ה־טראגדיה,
כבר קרו על המסך אלף דברים
אחרים, העיניים רצות אחרי הגיבורים,
שאינם נחים לרגע, ובסוף המירוץ אין
שום ספק שהכל יבוא על מקומו בשלום.
לא יתכן אחרת, בסרט שכזה.
העבודה המטורפת הזו, היא פרי עמלה
של אותה כנופיית צעירים שכבר זיעזעה
את אמות הסיפים של הוליווד בסרטים
שלה. המפיק, ג׳ורג׳ לוקאם, אחראי ל שלושה
מן הסרטים הקופתיים ביותר בכל
הזמנים: אמריקן גראפיטי, חילחמת הכוכבים
והאימפריה מכה שנית. סטיבן שפיל־ברג
אחראי לשניים מן הסרטים הקופתיים
ביותר: מלתעות מדפג&וים מן הסוג השלישי.
עכשיו, ביחד, הם אחראים לתוספת
האחרונה ברשימה, שודדי התיבה האבודה,
שהצטרף לרשימה הנבחרת תוך כמה חו דשים
בילבד.
בידור מושלם. לוקאס, שפילברג, ו עוד
כמה מחבריהם, ידועים כמטורפים
לקולנוע, דור שגדל על סרטים, ספג מהם
את מנת התרבות העיקרית שלו, ולמד
לדבר בתמונות כמו שאחרים לומדים את
האל״ף־בי״ת. גיבורי הילדות שלהם היו
הווו לוז

ברג לקח קומדיה מילחמתית מטורפת
בשם 1941 שעלתה הון־תועפות ולא החזירה
פרוטה.
בחוגי המיקצוע התחילו לרנן שהאיש
בזבזן, ילד מפונק שניסה לבלוע יותר
מכפי שהוא מסוגל לעכל. לוקאס לא נבהל.

קארן און:
מובנה ונסות
נו ונו!
בתו של סוכן אפ־בי-איי בדימוס, שקיבל
פעם מיכתב הוקרה מאדגר הובר, קארן
אלן בת ה־ 30 היא כיום אחת הכוכבות
העולות בארצות־הברית• עד לפני שמונה
שנים היא עסקה בכל מיני מלאכות, כולל
טיפול בילדים מפגרים, מסעות ברחבי ה יבשת
האמריקאית, ומכירת מוצרי אופנה.
ואז היא ראתה בפילאדלפיה את להקת
התיאטרון הפולנית של הבמאי ידי גרו־טובסקי,
והחוויה היתד, עמוקה כל כך, ש היא
החליטה להיות שחקנית, ויהיה מה.
ארבע שנים בילתה עם להקת תיאטרון
בוואשינגטון, כשהיא מחזיקה במעמד ה מכובד
של שולייזז, עוסקת במישלוח חומר
פירסום, ועוד שאר מלאכות מרתקות. כדי
לקיים את עצמה צבעה קירות, עבדה כ מלצרית,
מכרה ספרים. לפני ארבע שנים
אספה יחד את כל חסכונותיה והחליטה ש אין
לה מה להפסיד. ושמה פעמיה לברוד־ווי.
מאז, היא עובדת בקביעות כשחקנית.
.ג׳ון לאנדים, אחד מכנופיית הצעירים
הפרועים של הקולנוע האמריקאי, הכניס
אותה לאמבטיה יחד עם דונאלד סאתרלנד
בצעירים, פרועים ושובבים .״כשפגשתי
אותה לראשונה, שמתי לב שכל מי שהיה
בסביבתה נמשך אליה כאל מגנט,״ מספר
לאנדים, שנלחם עם המפיקים אשר טענו
שלא כדאי להעסיק אלמונית.
כל מי שעבד עימד, אחרי זה, השמיע
דיברי התפעלות הן על כישרונותיה כ שחקנית
והן על סגולותיה כאדם. ואצלה
קשה להפריד בין השניים .״לעתים אני
מסוגל להעריך את היכולת של שחקן, לפי
צורת ׳האכילה שלו,״ מספר סטיבן שפיל־ברג
.״קארן טעמה מכל סוג של אוכל

קארן ארן
תגלית חדשה
אקזוטי שהוגש לה בטוניס (הארץ בה ציל מו
את הסצינות המתרחשות במצרים),
והיא שילמה לא פעם, על העזה זו.״ אכן,
הרעלות הקיבה שם היו חלק מן המציאות
היומיומית .״כזאת. קארן גם כשחקנית,
מוכנה לנסות הכל עד שהיא מוצאת את
הדבר הנכון.״
בסרטים קודמים נשארו כמה מן הקטעים
הטובים שלה על ריצפת העריכה. כך קרה
גם באיפה כל החברה הטובים שהוצג ב ארץ.
היא התנסתה כבר בחוויות מכל ה סוגים,
אבל הימים הראשונים באתר שודדי
התיבה האבודה, שבהם הופיעה במחיצת
אלף נחשים, היו תענוג שקשה לשכוח.
״ביומיים הראשונים היא הוציאה מגרונה
את הצעקות המשכנעות ביותר בכל ההס רטה,״
מתבדח הבמאי שפילברג.
לגבי שחקנית שחלמה על דראמה רצי נית,
סרט זה הוא דרך מוזרה מאד לפרוץ
לפיסגה. אבל לא צריך לדאוג, הדראמה
ממתינה לה מעבר לפינה. היא מופיעה
עתה עם פיטר פונדה בסרט על שטיפות
מוח, ולאחר מכן תזכה בכבוד מייוחד כאשר
אלברט פיני יעדיף אותה, בסרט, על פני
דיאן קיטון.

הוא הכיר את שפילברג טוב יותר. לשודדי האדמה נפערת מתחת לרגליים, התיקרה
התיבה האבודה הקציבו השניים 85 ימי מתמוטטת, אבן בגודל של בית מתגלגלת
ומאיימת לרמוס אותו, ילידים עויינים מכי־צילום
ותקציב של 20 מיליון דולר (״זה
זול מאד״ אומרים היום בהוליווד) .שפיל -נים לו מלכודת, וכל מה שיש לו כדי
ברג לא רק עמד בתקציב אלא גם הסתפק להציל את עורו, הוא שוט ארוך שהופך
ב־ 73 ימי צילום בילבד .״זה היה תענוג בידיו לכלי־נשק קטלני. וזאת, כאמור, רק
אמיתי,״ הוא מודה• ״במקום להיות מוטרד ההתחלה.
האריסון פורד, שגילם את אבטיפוס ה על־ידי
רדיפה אחרי שלמות ולצלם כל
סצינה עשרות פעמים, אחרי תיכנון של הרתפקן בנוילחנזת הכוכבים המזכיר ב חודשים,
המצאתי את ההמשך תוך־כדי מיבנה גופו את ארול פלין, ובהבעת פניו
העבודה, ושום דבר לא צולם יותר מארבע והתנהגותו את. האמפרי בוגארט, כאילו
נולד לתפקיד אינדיאנה ג׳וגם.
פעמים.״
מכיסה גכרים. לצידו מופיעה שחק נית
צעירה בשם קארן אלן, הזכורה אולי
לאחדים כנערה המשובבת שמצטרפת ל חבורת
הנודדים באיפה כל החבר׳ה הטובים
של אותו פילים קאופמן, שהוזכר כבר.
העלמה אלן הצעירה הגיעה לבימת הצי לומים
והודיעה חגיגית לשפילברג שהיא
חניכת האסכולה של אולפן השחקנים, ו שהיא
מעריצה את אל פאצ׳ינו. תשובת
שפילברג :״אצלי תשחקי כמו שמשחקים
אצל פקינפה.״
היא תפסה את הרמז כאשר קראה את
התסריט. כבר בסצינה הראשונה, כאשר
אהובה לשעבר בא לגייס אותה למיבצע
ארון הקודש, היא עסוקה בתחרות שתייה,
שבה היא מביסה גברים אימתניים בזה
אחר זה, ובמקום בירכת שלום לאהוב
שצץ מחדש, היא שולחת סנוקרת אדירה
לסנטרו.
בהמשך היא כימעט מתנפצת לרסיסים,
כבודה מחולל (כימעט) כמה פעמים, קבר
מצרי מלא ודחוס נחשים סוגר עליה את
הגולל, כשרק מר ג׳ונס הוא עזר כנגדה,
ועוד כהנה וכהנה בילויים, שבאולפן ה שחקנים
אין נוהגים לדבר עליהם.
זה לא מציאותי? זה לא מלמד מאומד,
על טבע האדם? אין יוצאים מן הסרט
הזה חכמים יותר מכפי שנכנסים? אז
כדרכו, מטיל שפילברג את הצופה כבר
מה? זה כיף ! היש מי שיכול לחשוב
בפתיחה, לתוך בולמוס עוצר נשימה, כדי
על סיבה טובה יותר כדי ללכת לקולנוע?
שיידע למה לצפות בהמשך. אינדיאנה
אולי לא מחכימים כאן, אבל יוצאים מן
ג׳ונס חודר לתוך מערה מקודשת בהרי
הקולנוע הרבה יותר מרוצים מכפי שנכ פרו,
כדי לגזול פסל מוזהב. מנגנוני תופת
נסנו. זה פועל כמו סם, אבל זה מסוכן
משליחים חיצי רעל על כל צעד ושעל,
פחות.

אומדים מה הם אומרים ...מה הם אומרים מה ה *ומרי . .

אורי פי רסט:

שבח וייס:

לי או ר ה דסיו־וח:

..לכתבים הפרלמנטריים ״מקווה שלא יתנו דהן ״ נמאס לי נבו
עוצמה אדירה בכנסת! לסגוד את סליגסבוג! להיות דוגמנית־צמות!
פרופסור שבח וייס הוא חבר־כנסת חדש, והוא גם
אחד החברים הבולטים בכנסת העשירית. שלושה חודשים
לאחר כינון הכנסת הוא כבר נאם יותר מחמש
פעמים לפני המליאה, וגם צוטט באמצעי־התיקשורת.
פניתי אל פרופסור וייס ושאלתי אותו :

• אחרי שלושה חודשי הכרות, איך אתה
מרגיש ככנסתץ
אני מרגיש מצויין. היתד, לי היכרות מוקדמת עם
המוסד, הרי פירסמתי ספר בשם הבנסת.
יחד עם זאת, רגע ההשבעה היה אחד הרגעים המרג שים
בחיי. באותו רגע כאילו התגשם יחלום המשקף
את ההיסטוריה היהודית — ילד שואה הזוכה להיות
חבר בבית מחוקקים של, מדינה יהודית ! העובדה שביציע
המכובדים היו גם הורי !וגם שני ילדי גרמה לי להתרג שות
עצומה.

• ואחרי שההתרגשות חלפה ץ
אני מרגיש כמו במקום מוכר. לא מקיום בלתי־חשוב,
אך בכל זאת מקיום עבודה. אני עדיין מחפש את דרכי.

• מה הפתיע אותך כמיוחד ככנסת ץ
הדבר המפתיע ביותר הוא העוצמה שיש לחלק מן
העיתונאים המדווחים על החיים הפרלמנטריים.
בתקופת מילחמת העולם השנייה אמרו ישיש שש
מעצמות ,׳והמעצמה השביעית היא העיתונות. אני אזמר
כי במישטר דמוקראטי יש זרוע מחוקקת, זרוע שופטת,
זרוע מבצעת וזרוע נוספת היא הזרוע השייכת לעיתונות,
ולה אני קורא הזרוע הנטוייה.

• ממה, לדעתך, נוכעת עוצמה זד ¥
העוצמה האדירה הזו שבידי העיתונאים נובעת מכמה
תהליכים פסיכולוגיים. הפוליטיקאי היום הוא יצור אגו צנטרי
מאוד, הרוצה לבלוט ואינו רוצה להיות חלק
מקבוצה. לשם כך הוא זקוק לשירותי העיתונאי. נוסף
לכך, אל הפוליטיקה מגיעים אנשים עם יצר־התבטאות.
חלק גדול מהפוליטיקאים אינם מסוגלים להתמודד אישית
עם בעיות, והם זקוקים לכיתת־יורים נגד יריביהם,
ומשתמשים בעיתונאים.

+מיהו לדעתך העיתונאי כעל ההשפעה
הגדולה כיותר ככנסת ז־יש
כמה עיתונאים: דן מרגלית, מתי גולן, דני בלול,
גידעון רייכר ואפילו איש העולם הזה, יוסי ינאי. אבל
עולים על כולם אנשי הטלוויזיה, שהמירדף אחריהם הוא
לא יאמן.

• מהו הדכר המאכזב כיותר שנתקלת כו
ככנסת ז
לפי שעה, האכזבה הגדולה ביותר שלי מהכנסת,
היא העובדה שההכנות לצורכי נאום הן לאין שיעור
יותר קלות מאשר הכנת שיעור לסמינר באוניברסיטה.

אורי פירסט מוכר לכם כשדרן רצף בטלוויזיה
וכגיטה של דליה מזור. לי הוא מוכר גם כמורה שלי
להיסטוריה בבית״הספר התיכון.
בימים אלה קראתי בעיתונים שעומדים לסגור את
בית־הספר, שבו עשיתי את בחינות הבגרות ועברתי את
ארבע שנותי היפות ביותר. פניתי אל אורי, המשמש
כסגן מנהל בית־הספר :

• מדוע סוגרים את כית־הספר־התיפון על־שם
סליגסברגז
אספר לך בקיצור: לפני עשר שנים נפתח משא־ומתן
בין תדסה, שהיא בעלת בית־הספר ובין עיריית ירושלים
על העברת הבעלות לעירייה. פירוש הדבר היה שהעירייה
תיבנה מיבנה חדש בתלפיות־מיזרח, ושבית־הספר יהפוך
לחלק מרשת־החינזך העירונית.
בגלל חוסר תקציב לא מימשה העירייה את ההסכם.
באו נשות הדסה לטדי קולק ודרשו מימוש ההחלטות.
טדי אמר ׳שאין לו!תקציב, והציע כי בינתיים ייעב׳ור בית־הספר
לרשות העירייה, אך ישאר במיבנה הנוכחי.

• חדש אחד
ללים

מדוע דורשות נשות ״הדסה״ מיבנה
לכית־־הספר ! עד כמה שזכור לי זהו
המיכנים המודרנים, המרווחים והמשוכביותר
בארץ־:

נכון, אך נישות הדסה טוענות כי החינוך העל־תיכוני
הטכנולוגי חשוב יותר מחינוך תיכוני, ורוצות את מיבנה
ביודהספר עבור המיכללה הטכנולוגית שבבעלותן.

6מה קורה היום?

חכי, לא גמרתי. העירייה הציעה שבית־הספר. ישאר
בחלקו במיבנה הקיים, וחלקו יעבור לבית-הספר כצנלסון,
מעומד ריק והנמצא מול בית־הספר סליגסברג. נשות
הדסה התנגדו בטענה, כי הפיצול יוריד את רמת בית־הספר.
טדי קולק אמר: לא רוצות ו תיסגריו. נשות הדסה
אמרו: סוגרים.

• מה עשיתם כדי להעכיר את רוע הגזירה

אחרי שנשות הדסה כינסו את ציבור המורים והסבירו
את עמדתן, החלטנו להקים ועד־פעולה.

• ומה עשיתם?

החלטנו להילחם בהחלטת נשות הדסה. פנינו לוועדת־החינוך־והתרבות
של הכנסת, שהקימה ויעדת־מישנה בת
שני חברים — חבר־הכנסת יעקב גיל וחבד־הכנסת יהודה
יפרח. פנינו גם ליושב־ראש־הכנסת, מנחם סבידור, שפנה
לנשות הדסה וביקש מהן לשקול מחדש את העניין.
תשובתן מיתה, שהן דורשות התחייבות לפיה בית־הספר
יועבר למיבנה חדש.
פנינו לעיריית ירושלים שהקימה ועדה לטיפול בנושא.
אני מקווה שנקבל ׳תשובות תוך שבועיים. יעד אז, אני
מקווה, לא יתנו לנשות הדסה לסגור את בית־הספר סליגס־בדג.

הגברת
דקת״הגו ובעלת הקול הענייני, ששימשה
קריינית בתצוגת האופנה של רונאלד ששון, נראתה לי
מוכרת• רק אחרי שנגמרה תצוגת האופנה והתקרבתי
אליה, הסתבר לי כי זו היתה הדוגמנית הנודעת ליאורה
לפידות.
שאלתי אותה :

• ליאורה, החלפת מיקצוע?
כן, נמאס לי כבר להיות דוגמנית!

גם דוגמנית צמרת?

בעיקר דוגמנית־צמרת.

• יש דוגמניות כגילך, שנראות פחות טוב
ממך, ושעדיין מהלכות על המסלול.
נכון, אלא שאצלי זה קרה באקראי. לפגי למעלה
משנה, אחרי שילדתי, הזמינו אותי להשתתף בתצוגת
אופנה. אמרתי שאני עדיין לא רזה מספיק, אך בעל
החברה לא ויתר והציע לי להנחות את התצוגה. עשיתי
את זה פעם, ומאז ההצעות לא הפסיקו לזרום.
אני מנחה תצוגות כמה פעמים בשבוע, ואני נהנית
מכך הרבה יותר מאשר לדגמן. זהו, צריך לדעת מתי .
לפנות את הדרך לדוגמניות צעירות יותר ולפרוש
מהמיקציוע בכבוד.

חה הם אומרים מה הם אומדים מה הם אומרים מה הם או

שרגא צור:

שדגגה תר שי ש:

נורית ! ל דון:

לא כל מי שחוזר ..לעבור בבוקר ולהכיר אחרי כל השלם האלה
מאמריקה הוא פראייר! אח ארץ ישראל האחרת! אני מרגישה עייפותי
שרגא צור, איש״חמכירות של חברוג ״יזראל טזדיי״,
שבבעלותה טלוויזיה, רדיו ועיתון מצליח, חזר אחרי
שמונה שנים לארץ.
כמו כל אחד אחר שפוגש בו בימים אלה בארץ,
שאלתי אותו :

• למה חזרת?
אחרי שמונה, שנים בארצות־הברית אתה הופך פייתאום
לציוני. כשאתה נמצא בחוץ־לארץ אתה מסתכל על דברים
בפרספקטיבה אחרת. אני קורא לזה ציונות, את יכולה
לקרוא לזה איך שתרצי. גורם נוסף, ואולי החשוב
ביותר — כשהילדים שלך גדלים ולא יודעים עברית,
משהו מדגדג בלב.

• איד קיכדו אותך כארץ?
חברים וזרים שאלו אותי כימעט מייד: פראייר, למה
חזרת? הדבר השני שאמרו לי: אם חזרת, סימן שאכלת
קש בארצות־הברית ולא הצלחת.

• איך אתה מגיב על פניות כאלה?
בהתחלה הייתי תופס עצבים ומגיב בפראות. אני לא
אכלתי קש בארצות־הברית. אני אכלתי טוב מאוד מסיר
הבשר האמריקאי, ומצבי הכלכלי היה יותר מאיתן. כיום
אני לא מגיב יותר — שיחשבו מה שהם רוצים.

• מה השתנה, לדעתו, בארץ מאז שעזבת?
חוץ מהמחירים? לחץ. אנשים נמצאים יותר בלחץ.
לחץ כלכלי, לחץ חברתי. אין שליטה.

• מה מפריע לך במיוחד?
בעיקר הייחס. לא הייתי רוצה יחם מיוחד בגלל
שחזרתי מארצות-הברית, אבל הייתי רוצה שיכניסו
למילון, בבקשה, /תודה, /סליחה׳ .עם כל היתר נסתדר
איכשהו.

• אם לא תצליח להיקלט, תחזור לאד
צות־הברית?
לא. השיקול העיקרי שלי, כשהחלטתי לחזור, היו
הילדים. והילדים מאוד מרוצים פה. אני מוכרח לומר
שבתוך ים החשדנות והלא־איכפתיות גילינו שתי נקודות
אור.
האחת היא בית־הספר בורוכוב בגיבעתיים שבו לומ דים
הילדים, שממש אימץ אותנו, ודאג לילדים.
השניה היא מחלקת־הקליטה של עיריית גיבעתיים.
איני יודע מי סיפר לה עלינו, אך מאז גילתה אותנו
המלחקה אנחנו זוכים לתשומת־לב. אפילו קיבלנו צלוחית
דבש בראש־השנה. בקיצור, הילדים נמצאים בגן־עדן. ואם
להם טוב, גם לי טוב.

שלמה תרשיש היה שחקן ה״חאן״ הירושלמי. לפני
שלוש שנים החליט לפרוש מהתיאטרון והתמסר כולו
לעבודה חקלאית וללימוד מוסיקה. בימים אלו נודע
לי פי שלמה תרשיש קיבל את התפקיד הראשי בסירטם
החדש של המפיק יעקב ליפשיץ והבמאי דני וקסמן.
שם הסרט :״חמסין״.
שאלתי את תרשיש :

• מדוע הפרת את החלטתך לפרוש מ־המישחק
וקיבלת על עצמך תפקיד בסרט?
הפסקתי עם תיאטרון. קולנוע זה לא תיאטרון. התיאט רון׳
שאני שיחקתי בו, היה מוסיאוני. אך הקולנוע
הוא המדיום של המאה.
•חוץ מזה, יש לי עניין אישי בסרט. עבדתי בעבר עם
דני וקסמן על סרט שנקרא אלווירה, שזכה בפרס. דני
צילצל אלי והציע לי להיבחן לתפקיד. הוא ידע שאני
לא עובד יותר בתיאטרון, אבל בכל זאת ניסה.
הוא סיפר לי מעט על התפקיד ונדלקתי. שנינו, דני
ואני, באותדראש — שנינו בני־מזל קשת. אני חושב
שיצא רק טוב מהמפגש בינינו.

• מדוע, בעצם, עזבת את התיאטרון?
היתד. לי תחושה •שאני לא יכול לעשות מה שאני
באמת מרגיש, שאני דורך במקום אחד ושדורשים ממני
מה שיודעים שאני יודע לעשות — כלומר, תפקידי
״טייפ-קאסטינג״ .הרגשתי כמו פקיד בבנק שבא לחזרות
בין עשר בפוקר לשתיים בצהריים, ומקבל כסף עבור
שעות נוספות.
החלטתי לעשות הפסקה ולנוח. עבדתי בגינון, בשיווק
עופות, והתחלתי לכתוב. הייתי אצל אהוד מנור — הוא
נתן לי ״פוש״ רציני בכתיבת תמלילים. שלום חנוך
האזין למוסיקה שכתבתי ,׳והשמיע ביקורת טובה וקונקר טית.
המוסיקה הפכה למרכז עולמי.

• האם בעת, אחרי שקיבלת תפקיד ראשי
בסרט, תחזור לתיאטרון?
לא, לא אכנס לזה ישוב.
התפקיד יפה י -עבדתי עשרה ימים בבקר של קיבוץ
גשור, וזה חיה טוב בשבילי — בסרט אני עובד בבקר.
אחר־כך עבדתי ארבעה ימים ביבניאל, אצל מישפחת
מרמור. כשהחבר׳ה באו לחפש אותי אמרה להם אם
המישפחח: הבן שלי עוד לא חזר מהבקר. בחיים שלי לא
פגשתי חס כזה. היה זה בשבילי הלם להכיר ארץ־ישראל
אחרת, יפה ונהדרת.

נורית גלרון, שהחלה את הקאריירח שלה לפני שלוש
שנים, פירסמה השבוע תקליט יפהפה משירי נתן זך.
הרשו לי ״להשוויץ״ ולספר כי היתה לי זכות
ראשונים לכתוב על נורית, כשפירסמתי לפני שלוש
שנים כתבה תחת הכותרת ״כוכב נולד״ .ואכן, נורית
היא היום אחת הכוכבות של הזמר העברי.

• איך אתה מרגישה אחרי שלוש שנים?
מה קרה לך, מה השתנה?
השתנו לי קצת הפרופורציות. אם קודם לא הייתי
בטוחה בקשר לשירה, היום יש לי הרגשה שזח הדבר
חכי חשוב בחיי. זה מיקצוע, ממש מיקצוע.
לפעמים מאוד קשה לי, השירה היא ציפור הנפש שלי,
אך אני מתעייפת להסתובב שנתיים עם הגיטרה. אני
כבר עייפה מזה נורא. גורא קשה לי.
אז, לפני שלוש שנים, כישראיינת אותי׳ זו היתר.
אידיאולוגיה. היום זה כבר ממש עבודה שחורה, ואני
מרגישה עייפות.

• איך את מרגישה עם צאת
החדש ז

תקליטו

נהדר ! את רואה, יחד עם העייפות והעבודה השחורה
יש רגעים של התעלות. שנתן זן יכתוב לי שירים?!
הייתי בעננים.

• הוא חיה מרוצה מהלחנים?
לפעמים כן ולפעמים לא. הוא הביע דעתו, התוכחנו
והסכמנו. זו היתד, עבודה משותפת.

• הוא כיטל לחנים?
יש לי שיר אחד עם חמישה לחנים, מחמישה מלחינים
שונים.

• הוא קפדן?
מאוד. יש לו ביקורת יוצאת מהכלל, והוא תמיד צודק.
הוא אמנם לא מוסיקאי, אבל הוא מאוד אוהב מוסיקה.

• איך את מרגישה בשאת אומרת, לא:׳
למלחין ידוע?
לא טוב.

במדינה
המשך מעמוד )41
היא מצאה את עצמה בחדר מליב־ך
שבו שתי ספות מנוסות בשמי-
:ות כחולות.
שגיב ניסה לנשק אותה ולחב־
;ה• בריגיטה צעדה לאחור ואמרה
!ו בכעס כי אינה רוצה ביחסים
:אלה. הוא נטל את כרטיסה והס־נלק•

דבר גורא״ .בריגיטה בת-
*ה במיטות המלוכלכות ושכבה
יישון על הריצפה, כאשר ראשה
מונח על תיק־הצד שלה. היא
עורה כעבור שעה בערך, מלטי-
דת ידיים על חזה. היא התיישבה
דאתה את שגיב שוכב לצידה.
,אין לד חברהז!״ צעקה לעבדו,
זך הוא המשיך ללטפה וניסה ל־
:שקה על פיה. כאשר דחתה אותו
:ריגיטה הוא לא השתמש בכוח
׳החזיר לה את הכרטיס.
בריגיטה יצאה מהחדר .״הרגשתי
צוד יותר אומללה״ ,סיפרה .״ראי־זי
שאין אף אחד שאפשר לסמוך
נליו.״ כאשר נפגשה לבסוף עם
זמפקד מרקוס, גילתה כי לא תוכל
להמריא באותו יום.
היא עזבה את תחנת־המישטרה
רק בשעה שתיים בצהריים, וחברה
בא והחזיר אותה לירושלים.
כאשר סיפרה לחברים על קורו תיה
בנמל־התעופה, עודדו אותי,
ידידיה להתלונן במישטרה .״חשבתי
שזה דבר נורא, איד שהתייחסו
אלי,״ אמרה.
תלונתה נרשמה במישטרה והיא
הוזמנה מיד לגביית עדות על את.-
היא חזרה על כל הסיפור לפני
שופט־מחוזי, כאשר התובעת. דו רית
שפירא, חוקרת בחקירה רא שית,
וסניגורו של שגיב, עורך־
הדין אריה צ׳דטוק, חוקר בחקירה־נגדית.
כתב־אישום טרם הוגש, או לם
משום שבריגיטה נאלצה לחזור
לדנמרק בדחיפות, גבו ;ת עדותה
כנגד כל מטרידיה באותו לילה,
ואם יוגש כתב אישום־נגדם, יש תמשו
התובעים בעדותה שנגבתה
על אתר•

סמים
חש*ש ו 9דז ח
חשיש מתיך אבובים
שנמצאו בשפוז־הים -
במחירי מציאה
במשך הקיץ נתגלו בחופי הארץ
עשרות אבובים של מכוניות שנפלטו
מהים. הם היו מלאים בסוליות
חשיש. מתברר היום כי לא כל
ד,אבובים הגיעו לידי המישטרה.
חלק מהם, שנמצא על ידי מוצאים
בלתי ישרים, הגיע לשווקי הארץ.
בתל־אביב הוצעו לפני כחודשיים
עשר סוליות חשיש, מפליטת הים,
לאיש בוהמה ידוע. המחיר היה
מחיר מציאה מצחיק, בסך הכל
מאתיים אלף לירות. המוכר הבטיח
לקונה כי יוכל להרוויח בקלות
מאה וחמישים אלף לירות על
הסוליות.
חשיש כמקום כוסית. הקונה
החביא את המטמון בביתו, וניסה
לחתוך ממנו אצבעות. אז התגלה
לו כי מי־הים חדרו, כנראה, מבעד
לעטיפות הניילון הרבות אל תוך
החשיש. המים גרמו לחומר להת קשות
כאבן, ואי־אפשר היה לחתוך
אותו בדרכים הרגילות. הקונה ה עקשן
השתמש בכידון, בסכין וב מספריים,
והצליח לבסוף במשימתו.
משום שהמחיר היה כל-כך זול,
הרשה לעצמו הקונה לכבד את
חבריו, את ידידיו וסתם מכרים
באצבע חשיש במקום כוסית ויסקי,
ודבר זה הוא שהביא לתפישתו.
המישטרה התעניינה מאוד באיש
הבוהמה המרשה לעצמו לפזר אצ בעות
חשיש בחינם, ובחיפוש ב ביתו
התגלו כל עשר הסוליות. גם
הכידון והסכין ששימשו לחיתוך
נאספו על ידי המישטרה כדי לש מש
ראיות במישפטו.

ן עוברות ביעף באולמות ׳בית־המישפט ובאכסדרה, לוגמות
י י בנחת קפה בקפטריה, תמיד לובשות חצאיות שחורות וחולצות
לבנות מבהיקות. לפעמים הן עונבות עניבה שחורה ולפעמים סרט
קטיפה שחור לצווארן. הן נושאות בגבורה תיקים כבדים ומזוודות
מלאות סיפרי־חוק. איש כבר אינו זוכר היום מדוע עליהן ללבוש
מדים.
לפני עשרים שנה לא חייבו התקנות את עורכות־הדין להופיע
במדי־מישפט. בבית־המישפט־המחוזי הן עטו כמובן על עצמן את
הגלימה השחורה, כמו עמיתיהן הגברים, אך בבית־מישפט השלום
לבשו את ביגדיהן הרגילים. התקנות קבעו רק כי הגברים חייבים
בחליפה כהה וחולצה לבנה בבית־המישפט.
ב־ 1961 היתה אסתר דורון מתמחה צעירה ותמירה במישרדו
של עורך־הדין הנודע דאז, ישראל הייק. בגלל חריצותה הרבה היתה
לבדה במישרד, בבוקר יום שישי אחד, כאשר הגיע בסערה לקוח
קבוע של המישרד, סרסור זונות. הוא סיפר כי בלילה עצרו
ארבע מ״חברותיו״ והוא זקוק לעורך־דיו שיופיע בדחיפות בבית־המישפט
כדי למנוע את הארכת מעצרן.
המתמחה בחנה את עצמה. היא היתר. מוכנה לבילוי יום שישי,
לבושה שימלה פירחונית בעלת מחשוף נדיב.
אך הלקוח לא נתן לה שהות להרהר .״אם אין אף אחד במיש־רד,
אז בואי את קבע בתקיפות. הוא חשב על ההפסד הכספי
הרב שייגרם לו אם הנשים תישארנה במעצר בסוף השבוע.
שיחה בפולנית
^ מתמחה הצעירה ניצבה ליד דוכן השופט וחיכתה. השופט
י י שנכנס לאולם היה ורשאי, שהיה מפורסם בין עורכי־הדין במו זרותו.
שוטר העלה מחדר המעצר ארבע פרוצות שניצבו ליד
המתמחה.
השופט הציץ בבקשת המעצר, הרים את עיניו וצעק לעבר איש
המישטרה הנפחד :״מה זה י איזו מין בקשת מעצר, אתה כותב
ארבע פרוצות ואני רואה חמש?״
המתמחה ניסתה להשיב, אך השופט השתיק אותה בצעקה :״את
אל תתערבי, שיתקי!״ היא ניסתה שוב לאמר מילה, אך הפעם
היו צעקות השופט רמות עוד יותר.
״שוטר, אולי תסביר לי מה זה? מדוע כתוב כאן רק ארבע?״
שאל שוב השופט בצעקה. השוטר הצליח לסנן בין צעקה לצעקה,
כי הגברת החמישית היא המייצגת את הארבע, והיא ממישרד עור-
כי־הדין. השופט הציץ במחשופה של הגברת דורון ושאל אותה
לשמה ולמקום הולדתה. כאשר התברר לו מוצאה מפולין, והיא
דוברת פולנית רהוטה, נרגע והחל בשיחה ארוכה בפולנית.
השוטר, בן עדות־המיזרח, שלא הבין אף מילה אחת, עמד
חסר־אונים ולא ידע מה לעשות. לבסוף פנה לשופט בדחילו ורחימו
ואמר :״כבודו, אני לא מבין אף. מילה ממהלך המישפט!״
ורשאי ענה לו בזעף :״אתה אל תתערב, זה בכלל לא עניינך
מה שאני משוחח עם הגברת!״
הזונות שוחררו ממעצר, והמתמחה חזרה למישרדר, מתוך הח לטה
נחושה שלא לבוא יותר למישרד בבגדי חולין. הסיפור הגיע גם
ללישכת עורכי־הדין, אשר תיקנה מאז את התקנה המחייבת עור־כות־דין
במדי־מישפט.
עשרים שנה עברו מאז. כל עורכות־הדין והפרקליטות המופיעות
לפני שופטים לובשות מאז מדי״מישפט•

מי שפט
לחטזן ולבו־!
יומיים של חמיפת
ארנקים במבוגית גגובה,
במושבות הדרום
אילנה דושך ישבה על ספסל
בתחנת האוטובוס וחיכתה לאוטו בוס
שיסיע אותה מכפד־הנגיד ל רחובות.
מכונית אסקורט עצרה
לידה, ואחד משני הנערים שישבו
בה ירד והתיישב לידה על הספסל.
היא חשבה שהוא רוצה ״להתחיל
איתה״ ,כדבריה, והתכווצה בצידו
השני של הספסל. אבל הוא שלח
את ידו ומשר בכוח את ארנקה.
בטרם התאוששה, כבר היה ה צעיר
במכונית, וזו יצאה במהירות
לדרך ונעלמה.
שני נוסעי האסקורט, אבנר שמי
ומאיר מחדון, הצעירים בני עשרים
מכפר־גבירול, לא הצליחו להשת לט
על הרכב הגנוב בעת הבריחה,
והתנגשו במכונית חונה. לדברי
כתב־האישום שהוגש נגדם על ידי
התובעת, שלומית אריאל, עזבו את
הרכב וחזרו לביתם.
למחרת בבוקר מצאו מכונית
אסקורט נוספת ו״נטלו״ אותה. הם
יצאו שוב לכבישי הדרום והמשיכי
בעיסוקיהם מיום אתמול.
רישיז־ן לנשק. ליד יבנה פגשו
בסוזן עודה, שעמדה ליד תחנת
אוטובוס. לדברי כתב־התביעה,

שוב ירד מחדון מהמכונית, תקע
עיניו בצעירה וחטף את ארנקה.
שללו הפעם היה אלף שקלים ב מזומן,
ותכשיטים בשווי של 500
שקלים.
במושב גאליה עברו ליד אשה
שהלכה לתומה מהמכולת לביתה,
ובידה סל־מיצרכים כבד וארנק
כסף. הם עצרו לרגע וחטפו את
הסל והארנק.
הם המשיכו למישגב־דוב, ושם
פגשו בצעיר רן שליין, שהחזיק
בידו רובה־אוויר• הם התחזו ל-
בעלי־סמכות, שאלו אותו אם יש לו
רישיון לנשק, ובינתיים משכו את
הרובה מידו. רן לא עזב את חנשק
ונסחב איתו מרחק מה £חרי,ה־מכונית
הדוהרת, אולם לבסוף נא לץ
לעזוב את הרובה׳,צ;,זל,שניים

ברחו בנסיעה מהירה.
שני ימי ההרפתקות הסתיימו
כאשר ניידת־מישטרה זן צכה. את
והשניים במכונית הגנובה. ,כש־שללם
בידם. כיום הם מחכים ל־מישפטם
בכמה סעיפייאשמה של
גניבה ונהיגה רשלנית.

ולעשה מגווה
3ר. ח ד 3ח דירד.
פקיר חברת הבנייה
בא לבדוק את הדירה,
ו״בדק״ את בעלת־הבית
״את יפה ואת סכסית, ואני רוצה

פרקליטה דורון במדים
״זה לא עניינך מה שאני משוחח עם הגברת !״
כושר ההמצאה והאילתור הנשי הם גדולים — חצאיות שחורות
בסילסולים כפריים רחבים, חולצות תחרה שקופות, ואפילו גרבי
רשת בסיגנון ״קנקן״ ,מלוות את המדים. כל אחת משתדלת להוסיף
סיגנון וציביון אישי למדים.
עורכות-דין צעירות טופפות על עיקבים מחודדים וחצאיות
צרות וצמודות לצידן של מטרוניתות בחצאיות של שנות הארבעים
וחולצות גבריות תיקניות, מהלכות צד בצד במיזנון בית־המישפט.
אבל אף שופט לא טעה מאז, ולא החליף לקוחה בעורכת״הדין
אימה אלץ ;
שלה.
לשכב איתך !״ אמר פקיד חברת
הבנייה אלכם (שם בדוי, השם ה אמיתי
נאסר לפירסום) לגילה (שם
בדוי, השם האמיתי נאסר לפיר-
סום).
היא הביטה בו נדהמת. גילה
חזרה ארצה לזמן קצר, עם שני
ילדיה הקטנים, כדי להחליף את
דירת המישפחה בדירה גדולה ייתר.
בעלה אמור היה לבוא גם הוא
ארצה אחרי מציאת דירה מתאימה.
הדירה נמצאת בראשון לציון,
ולגילה נודע כי חברת בניה גדולה
בעיר מאפשרת החלפת דירה ישנה
בדירה חדשה. היא פנתה למשרדם
וביקשה פרטים. הפקיד שקיבל את
פניה וראיין אותה, הסביר לה כי
הוא ישמח לעזור לה, אולם יהיה
עליו לראות את הדירה שבה מדובר,
כדי שיוכל לקבוע את מחירה. הוא
הזמין את עצמו לדירה ליום ה מחרת,
בשעות אחר־הצהריים.
סיפוק־עצמי. גילה חיכתה לו
בשעות אלה, אך הוא לא בא. הערב
ירד, גילה השכיבה את שגי לריר,
לישון, ולבשה חלוק־בית, כאש׳
שמעה צלצול בדלת. היא פתחה
את הדלת וגילתה את הפקיד שבא
לעשות ביקור־בית.
השניים ישבו לדון בעיסקה כא שר
לפתע תפס אלכם בידה. נשק
לה ואמר שהיא מוצאת חן בעיניו
והוא רוצה לשכב איתה.
גילה לא ידעה מה לעשות. היא
התנגדה, אבל הגבר משד אותה
בכוח לחדר השינה, השכיב אותה

על המיטה וקשר את ידיה מאחורי
גבה בשרוול של חולצה שהיתה
מונחת שם_.הוא פרס את חלוקה
עד למותניה״-והחל נוגע בגופה.
גילה שמרה על קור־רוח וביקשה
ממנו לעזוב אותה. נראה שבק־שותיה
הועילו, והוא לא אנס אותה,
אלא גמר תוך סיפוק־עצמ־ ,והלך
להתרחץ.
כאשר חזר לחדר התנצל לפגי
גילה על מה שקרה•
אחרי שעזב את הדירה מיהרה
גילה לשכנים וסיפרה להם בהת רגשות
על המיקרה. הם קישרו או תה
עם המרכז לסי־ע לקורבנות
אונס. הם גם הזמינו את המישטרה.
אלכס, איש־עסקים מוכר ומכובד
בעירו, נעצר לחקירה. הוא הכחיש
שהפעיל כוח, ואמר בי גילה היא
שפיתתה אותו, כדי לקבל ממנו
תנאים טובים יותר לעיסקת החלפת
הדירה.
כתב־אישום הוגש נגד אלכס ב־בית־המישפט
המחוזי כתל־אביב,
והתובעת שרה דותן העלתה את
גילה כעדה עיקרית.
למרות נסיונותיו של הסניגור,
מאיר זיו, למצוא סתירות בעדותה,
עמדה גילה כצוק איתן. גם השו פט
שמואל קווארט שוכנע באמי תות
דבריה. השבוע הרשיע ה שופט
את אלכס במעשה מגונה.
לאלכס בן השלושים לא היו כל
הרשעות קודמות, ולכו ביקש ה סניגור
לדחות את הטיעון לעונש
עד להגשת תסקיר קצין־מיבהן.
תו רוו ״וז

הז ה

סינור שד הובתקה צברית: איו הצליח צעיר
שואדי להתבדח להצגה אובוה שר ואגנו
ב עי ה של המלחין המוחרם בי שו אל
הפסטיבל. נותנת לי את החוזר ה מתאים
ומוסיפה באדיבות :״אני
רואה שהגעת זה עתה, כדאי לך
שתמשיך בטיול• אנשים מחפשים
לשווא כרטיסים במשך ימים. חם
היום ויש בסביבה מקומות יפים
רבים שכדאי לראות אותם. חבל על
הזמן שלך.״ אני לא ממהר ועובר
לעמוד בפינה.
אנשים נכנסים ויוצאים. אשד,
לבושה במעיל מבלבלת לכולם את
המוח• מדי פעם היא ניגשת לדוכן
ושואלת עוד שאלה. לפי המיבטא
היא בוודאי אמריקאית. מישהו שו אל
אותה מדוע היא לובשת מעיל
בחום הזה. היא אומרת שאם תוריד
אותו, כולם יראו כמה שהיא שמנה.

כ ר טי סי ם לשמיעה מאת

דויד לנדאו
ך* מסע כרכבת ממינכן לביי-
י י רויט (11111 שזץ ג )8אורך כ־כשלוש
שעות ובדרך יש להחליף
רכבת בנירנברג.
אי־אפשר שלא לחשוב על האירו עים,
שהתרחשו באיזורים אלה, ב מחצית
הראשונה של המאה. אבל
הזמן חולף, ומבעד לחלון נשקפים
נופים ירוקים של שדות ויערות, של
כפרים שלווים ושל ערים משגשגות.
ממול, בצידו השני של הקרון יו שב
צמד צעירים מקומיים, הוא ו היא,
ומגלגל סיגריות. אני לא מו כן
להישבע, אבל על־פי הריח ה מתקתק
המרחף בחלל הקרון, נדמה
לי שבתוך הטבק יש גם כמה גרגי רים
של חשיש.

ך* ינתיים אני מעיין בדף ש י—
לפני. ובכן, הפסטיבל מתחיל
ב־ 25 ביולי ומסתיים ב־ 28 באוגוסט.
מוצגות בו חמש אופרות של ואגנר:
טריסטאן ואיחלדח, המייסטוזינגר,
ההולנדי המעופף, לורנגרין ופארל־סיפל.
הערב מציגים את טריסטאן
ואיזולדה — אופרה בשלוש מער כות.
המנצח הוא דניאל ברנבאום
בכבודו ובעצמו.
באולם כאלפיים מקומות. מחיר ה
שים
של אנשי-אצולה פרוסיים, ב לוויית
נשותיהם המפורכסות. אך
הקהל מגוון למדי. בצד אנשים בלבוש
רשמי ומכופתר, יש לא מעט
צעירים בלבוש צנוע, אפילו בג׳ינס.
כמה מהגברות הצעירות יותר והצ עירות
פחות לובשות שמלות עם
מחשופים עמוקים משני הכיוונים.
השעה מתקרבת לארבע, המצב
כלאחר יאוש. אין שום סיכוי. אני
זורק את השלט המאולתר. הדלתות
נסגרות, ההופעה מתחילה, ואני ב חוץ.
המחשבה הראשונה היא לקפל
את הרגליים ולהסתלק.
בהירהור שני אני מחליט לנסות
את הטריק הידוע מהיכל התרבות :
ממתינים עד ההפסקה, מחכים עד
שמישהו-יוצא ושואלים אותו אם
יש בכוונתו לחזור. אם אינו חוזר,
מבקשים ממנו את הכרטיס, נכנסים
פנימה ויושבים במקומו.

ל היכג ס
בהפסקה
ט ני מקיף את הבניין, ומגלה
י * אנשים בסמוך לדלת הכניסה
של השחקנים. מכאן אפשר לשמוע
מעט מן המתרחש באולם. יש שם
מיספר ספסלים, ואני מתיישב על
אחד מהם. בסמוך יושבת אשה ש עוקבת
באמצעות הטכסט שלפניה

ו א גו ד

1981 רו ח* £1׳\ £4

.לי מי 11 ונ־€י 11י ד
הרכבת מגיעה לביירויט. אני נכ נם
למישרד־ה תיירות המקומי שב תחנה,
ושואל היכן אפשר לרכוש
כרטיס לפסטיבל. מביטים בי כאילו
שנפלתי מהשמיים. לרכוש עכשיו
כרטיס לפסטיבל?
טוב, תצא מהתחנה, תפנה ימינה
ותמשיך לאורך הרחוב, עד שתגיע
לאולם הפסטיבל. תנסה שם במישרד
הכרטיסים, אולי יהיה לך מזל.

גודגיקית
א מ רי ק אי ת
פני הכניסה למישרד מתהל-
* כים כמה עשרות אנשים נוש אי
שלטים. מרחוק נדמה שיש שם
הפגנה, אך לא. כל אחד נושא שלט
נייר שעליו כתוב בגרמנית משהו
בנוסח :״מחפש כרטיס לטריסטאן
ואיזולדה, או ״רוצה להחליף כר טיס
לפארסיפל בכרטיס להולנדי ה־טעופף״
וכן הלאה. המצב בהחלט
אינו מעודד.
אני נכנס למישרד הכרטיסים ש גם
הוא מוקף בנושאי שלטים. שתי
גברות עונות לשאלות המבקרים, ו אני
מבקש מאחת מהן את תוכנית

כרטיס היקר ביותר — 160 מארקים
גרמניים. באולם וביציע הקרוב יורד
המחיר בהדרגה עד למאה מארקים.
יש שני יציעים שבהם המחירים
נעים בין 23ל־ 64 מארקים. יש גם
מיספר כרטיסים ב־ 10 מארקים, ב מושבים
בהם אפשר לראות רק חלק
מהבימה, וכרטיסים בחמישה מאר קים,
למקומות שמהם אי־אפשר לר אות
דבר, אלא רק לשמוע.
מכירת הכרטיסים החלה בנובמבר
הקודם. לעיתים צריך לחכות כמה
שנים עד שמשיגים כרטיס לאחת
ההופעות.
השעה שלוש אחרי הצהריים• ה הצגה
מתחילה בשעה ארבע. אני
עורך סיור בשטח כדי לגלות מקו מות
שבהם יש סיכוי לתפוס מישהו
עם כרטיס מיותר. כמה סיבובים מס פיקים
לי להיווכח שכל המקומות
האסטרטגיים תפוסים כבר, ושאין
לי מה לעשות, אלא להכין שלם
קטן מנייר ולהצטרף אל כולם.

מח שופים
ע מו קי ם
נשים מתאספים בסמוך לדל-
י תות. ניסיתי לראות אוהו* מר-

אחרי מה שמתרחש על הבימה. אני
מבקש שתעדכן גם אותי, והיא עו שה
זאת ברצון.
ובכן, המערכה הראשונה מתרח שת
באוניתו של טריסטאן, שמהל-
כת בין אירלנד וקורנוול. טריסטאן
נשלח להביא את איזולדה, בתו של
מלך אירלנד, כדי שתנשא לדודו,
המלך מארק מקורנוול. איזולדה
מאוכזבת מכך שטריסטאן לא זיכה
אותה בתשומת-לב. היא מצווה על
נערתה, בראנגינה, להכין שיקוי־מוות,
שבו היא תמית את עצמה ואת
טריסטאן.
אבל, כמו שקורה תמיד באופי
רות, המשרתת מתחכמת, ותחת שי־קוי־מוות
היא מכינה שיקוי־אהבה.
השניים מתאהבים ונופלים זה בז רועות
זו, תוך השמעת שירי אהבה
קורעי לב, לפחות את ליבו של מי
שמבין היטב את הטכסט.
ההפסקה מתקרבת, ואני מתקדם
לעמדת זינוק ליד מיגרש־החניה.
השעה חמש ועשרים, והקהל יוצא
להפסקה בת שעה. אנשים נעים לבי ות
מיגרש החניה. אני שואל כמה
מהם אם בדעתם לחזור. כן, הם חוז רים.
הם רק הולכים לרכב לפשוט

דז מזוי ליי ח

ו די סוי דוו ץ.

דזייד! ייי-י־ז

מזיע — נראה שחם שם, בפנים.
עוד כמה נסיונות עולים בתוהו
ואני חוזר אל הרחבה שלפני האולם.
תהיה עוד הפסקה בין המערכה ה שנייה
והשלישית, ואם כבר חיכיתי
עד עכשיו, כדאי לחכות עוד קצת.
בינתיים אני קונה שתי חוברות,
ובהן חומר על הפסטיבל ועל היצי רה
המושמעת הערב. החוברת הרא שונה
עוסקת ברעיון העומד מאחרי
הפסטיבל בהתפתחות המבנה שבו
מושמעות האופרות ובאופרות עצמן.
שלוש יצירות
ך• יברד ואגני נולד ב־ 1813ו החל
את הקאריירה המוסיקא !
לית
שלו בגיל ,20 כמנצח על מקה לה
בעיר וירצבורג. מהחוברת ש מתארת
בקצרה את חייו, אפשר ב החלט
להבין שהאיש גרר אחריו
קופת שרצים לא קטנה. פה הוא ברח
מפני נושים ושם הוא ברח מסיבות
פוליטיות. בהיותו בגלות בשווייץ
הוא התחיל להגות את רעיון ה פסטיבל.
הרעיון המקורי היה לב נות
אולם לשימוש חד־פעמי לש־

ערב אחר ערב, ואז להרוס את ה־מיבנה.
במיכתביו הוא מפרט את
הדרישות הצורניות והאקוסטיות
של האולם הדרוש, ומעלה בפעם
הראשונה את הרעיון להוריד את
התיזמורת אל מתחת לאולם, כך
שהקהל לא יראה אותה.

א ה בי ם
מו סי ק ליי ם
ף סיונותיו של ואגנר להגשים
1את רעיונו נמשכו עשרות שנים,
ולבסוף, בסיוע לודוויג השני, מלך
בוואריה, ואחרי שרשרת שערו ריות
בלתי-פוסקת, הוקם בעיירה
ביירויט אולם על־פי רעיונותיו של
המלחין. ב־ , 1876 כשוואנגנר היה
כבר בן ,63 נערכה ההופעה הרא שונה.
מאז
נערך הפסטיבל בתדירות
בלתי קבועה, עד היום. אחרי נפי לת
גרמניה הנאצית חלה הפסקה
בת שבע שנים, והוא חודש ב־
. 1951 מאז הוא נערך אחת לשנה
בחודשי הקיץ.
הבנין שבו נערך הפסטיבל הוא

״ ״ ו אג 1ר 1ל מיזוג־ אוויר
(המשך מעמוד )57
הבנין המקורי מהמאה ה־ , 19ש אליו
נוספו, במשך השנים, אגפים
נוספים. את הפסטיבל מנהלת קרן
ציבורית, אך העדיפות לניהולו
ניתנת לבני מישפחת ואגנר. ואג־נר
נפטר בשנת 1883 ובשנים ה באות
ניהלה אותו אלמנתו, קחי־מה•
אחר כך ניהלו אותו בנו ובתו
של ואגנד, ומאז 1967 מנהל את
הפסטיבל וולפגאנג ואגנר — נכדו
של המלחין.
ההפסקה מתקרבת לסיומה והק הל
מתחיל לנהור בחזרה לאולם.
אני תופס מקום על הספסל ה סמוך
למתרגמת, ליד שער הכני סה
של השחקנים, ומחכה.
המערכה השנייה מתרחשת ב מצודת
המלך מארק בקורנוול. מפי
המתרגמת אני לומד שהמלך מארק
נשא לאישה את איזולדה ויצא ל מסע
ציד. איזולדה הבוערת מאה בה
מאותתת לאהובה טריסטאן ש יבוא.
הם מבלים יחד באהבים מו סיקליים.
המשרתת מנסה להזהיר
אותם מפני בואו של המלך, אבל
השניים שקועים בהחלפת אריות.

חים מארגנטינה ומצ׳ילה, על ה־מישטר
״הנאור״ של וייט-נאם, ה מבצע
רצח עם בקאמבודיה, על
מיפלגת התחיה בסוריה ועל מיס־לגת
הבעת הישראלית, ואפילו על
גוש אמונים וגיבוריו — ואיני
מוצא כל הקשר•

ים. על הבימה עץ ענק ולפניו
שרוע הגיבור הראשי, פצוע. ה מערכה
השלישית, מסתבר, מוקדשת
לגסיסתו•
טריסטאן עושה, כנראה, את
חשבון חייו וחשבון אהבתו, בלי ווי
התיזמורת, כאשר לפתע פית־אום,
מתוך החושך, נגלית לעיננו
איזולדה. השניים נופלים זה בזרו עות

החום באולם כבד מנשוא. אני
מתאר לעצמי כמה סבל עובר על
אלה היושבים ביציע שמעלינו.
עכשיו אני גם מבין מדוע הזוג
שישב כאן לפנינו החליט לפרוש
מהמערכה.

אמרו על ואגנר שהיה אנטי שמי
מושבע, אבל זה בהחלט לא
משתקף במוסיקה שלו. חוץ מזה,
לא מעט מהיוצרים הדגולים בכל
הזמנים היו אנטי־שמיים. זה ש־וואגנר
היה אהוב ואהוד על הנא צים
עוד לא הופך אותו לפסול,
גם לא יחסה האוהד של מישפחתו
של היוצר אל היטלר.

העלילה מתקדמת לאיטה. המלך
מארק מופיע. הוא שומע על שי קוי
האהבה ובא כדי למחול ל
ואגנר
מת זימן רב לפני שהנא צים
הופיעו בזירה העולמית. הד רך
היחידה לבדוק מה היה יחסו

אני שם לב שמים נוטפים באו פן
קבוע מהמרזבים שליד הקיר,
ומפנה את תשומת־ליבה של ה מתרגמת
לכך. מסתבר שהם נוהגים
לצנן את האולם על ידי התזת מים
על הגג. לא יותר פשוט להכניס
מיזוג אוויר?

שגי
כ ר טי סי ם
^ ינתיים, על הבימה, פוגע
• • אחד מאנשי המלך בטרסטיאן
הבוגד, פוצע אותו בחרבו והמע־

סצינה מתיד טריסטאן ואיזולדה
אריות של אויהביס

הקויה הטובה 1יווווי
ב א חריק ה ייעווח 1980

אליהם הוא ללכת אל קיברו, מצו יירים
בסיסמוגרף או במכשיר רגיש
אחר, ולבדוק אם הוא מתהפך ב קיב
ת כל אימת שמזכירים את
שמו בהקשר אחד איתם•
אומרים גם על ואגנר שהיה
גאון ושהיה בעצם אבי המוסיקה
המודרנית ושיחד עם זאת היה גם
מטורף על כל הראש — מה ש יכול
להיות בעצם די הגיוני.

דגכזים נוספים
להספקה

יפאני שאינו
מו ח א כף

דגם 301

• 5שחתאחריות
• מנצרת אוה״ב
805£ 501
8085 601
6085 901

1ציגים מעד״ס נ>שהמ*€ 111101
* ל 9 1ו ר נכר המדינה. ה׳ באייר ,52ת״א
׳ ט7פ1נים 03 -455620,455938 :

בניין פסטיפל ואגנר בכירויט
לשמוע ולא לראות
רכה השנייה מסתיימת. הקהל יוצא
החוצה ואני ממהר אל מגרש ה חניה.
אני שואל בני־זוג שמתקר בים
אם בדעתם לחוזר לאולם. לא,
הם לא חוזרים. אני מבקש את ה כרטיסים
והשניים נותנים אותם
ברצון.
אני חוזר במהירות אל סביבות
האולם ומוסר כרטיס אחד למתר־גמת.
זו אינה יודעת את נפשה
מרוב שימחה — כבר יומיים היא
מנסה להשיג כרטיס. מרוב התלה בות
היא מזמינה אותי לשתות כוס
בירה•
ההפסקה נמשכת שעה. מתחיל
להחשיך, ולקראת השעה שמונה
וארבעים מתחיל הקהל לחזור ל אולם,
להמשך ההצגה. מסתבר ש המקומות
שלנו הם ביציע האמצ עי.
אנו ממהרים לשם ותופסים את
מקומותינו. חם באולם. די מהר
אנחנו מתחילים להזיע, והמתרג מת
מכינה אותי בקצרה למה ש הולך
לקרות.
המערכה השלישית מתחילה.
אנו נמצאים בגנו של טריסטאן,
בראש צוק סלעי שנשקף אל ה
שניים
— אבל מאוחר מדי. קרב
של צלילים מתפתח מאחורי מסך
לבן. והאוהבים ממשיכים בהחל פת
אריות.
באולם דממה. העיניים רתוקות
אל הנעשה על הבימה. פרט לתיז-
מורת, אפשר לשמוע גם את קול
הזיעה הניגרת מן הצופים. המוסי קה
ממלאת את חלל האולם. קשה
לומר שאני מתרשם, אבל יתכן
שזה מפני שאיני מכיר את היצי רה.

גוש
א מוני ם י
אין קשר
ומרים על ואגנר שיצירתו
> * לאומנית וגזענית, ואני מנסה
לדמיין לעצמי כאילו האולם מלא
בנאצים, המתלהבים ממראה עי ניהם
וממשמע אוזניהם. אבל ה מוסיקה
השקטה ועלילת האהבה
שעל הבימה אינם מאפשרים לי
זאת. אני מנסה לחשוב על אחדים
מכוחות האופל של ימינו אלה
— על כנופיות הגנראלים ד,רוצ־

** ריסטן גוסס ומת, ואיוול ת
דה ממשיכה להשמיע עוד
כמה שירים ומצטרפת אל אהובה.
המסך יורד, האופרה מסתיימת.
השעה עשר. הקהל פורץ במחי אות
כפיים. צוות השחקנים יוצא
אל קידמת הבימה, קד קידה ושב
אל מחרי הקלעים. ההתלהבות גו ברת.
השחקנים חוזרים, הפעם ב צמדים,
וזוכים במחיאות כפיים
אדירות. ריצפת האולם עשויה עץ
והקהל גם רוקע ברגליים. בסמוך
עומד בשקט תייר יפאני ואינו
מוחא כף. אזרח מקומי, שעומד
בסמוך, מביע במבטו שאט־נפש
מהתנהגותו של היפאני, אבל זה
אינו מגיב.
על הבימה עולה המנצח וזוכה
גם הוא בפרץ אדיר של מחיאות
כפיים. שוב עולים השחקנים, ו שוב
המנצח, כולם ביחד וכל אחד
לחוד. העסק נמשך כעשר דקות,
ואנחנו מתחילים בתזוזה החוצה.
הקהל מתחיל לנוע לעבר הדלתות
אבל מחיאות הכפיים ממשיכות,
והשחקנים יוצאים אל הקהל שוב
ושוב. אחרי רבע שעה אנחנו כבר
בחוץ ומחיאות הכפיים באולם
עדיין נמשכות.
בניגוד לחום השורר בפנים, נו שבת
בחוץ רוח נעימה. הלילה
כבר ירד, ועלטה מכסה את הארץ.
בפעם הבאה כשאראה אופרה
של ואגנר, זה יהיה, אני מקווה,
באולם עם מיזוג אוויר.

יעקבשרת /איש ממא די ם

החמורים נאים!

ח״כ דונקי שוט־שילנסקי גילה את סכנת ה״גורו״.
אין ספק, זוהי סכנה עצומה המרחפת על המדינה
ומאיימת לא רק על הורים אומללים, המגלים לפתע
שילדיהם הפסיקו לשמוע בקולם ובחרו באורח־חיים
מנוגד קוטבית לשלהם ן היא גם מאיימת, כדבריו,
בהגברת מכת ההשתמטות טצה״ל ואפילו בהגברת ה ירידה.
חה״כ דונקי שילנסקי טוען, כי כת ה״גורו״
הפועלת בישראל במרץ רב, אינה מהססת לפנות גם
אל קטינים, ובהתאם למידע שבידיו יש בפעילות הכת,
שהפכה ל״אופנה״ ,היבטים בלתי־חוקיים רבים !
צריך להתפלל, שחה״ב דונקי שילנסקי יצליח להוציא
את כל כיתות ה״גורו״ למיניהן אל מעבר לחוק,
ובקרוב. זה ימנע סבל מהורים, שכידוע יש להם זכות
טבעית על ההשקפות ועל אורח״החיים של ילדיהם,
וזה יהיה טוב למדינה בכלל. מוכרחים לחוקק בכנסת
חוק מפורש ומפורט היטב, שיאסור כל שטיפת-מוח
בארץ הזאת, וביחוד לגבי קטינים שאינם מסוגלים
להפעיל ביקורת כלשהי על המוחדר למוחם בדרכים
״חינוכיות״ שונות ומשונות. החוק הזה צריך גם
לאסור על ילדים לנהוג אחרת מהוריהם, ורצוי שגיל
הילדים יוגדר משנה־שנתיים עד שבעיס״שמונים, מה
שבטוח בטוח.
בנוסף, יש לחוקק חוק-עזר נגד ירידה, וכן, שכחתי,
צריך גם חוק נגד השתמטות ״פסיכית״ מהצבא,
שלפי המידע של הח״כ שילנסקי נקוטה על-ידי חסידי
ה״גורו״ .כן כן, גורו מגורו, מגור ומבעלז.
אולי, אולי תהיה בעיה לגבי החינוך הכללי בארץ,
הכולל אלמנטים מובהקים של שטיפת״מוח לקטינים ;
אולי תהיה בעיה לגבי החינוך הדתי בארץ, שמתחיל
לשטוף מוחם של קטינים במיני אמונות תפלות שאני
פשוט מתבייש לספר עליהן פה ן אולי תהיה בעיה
לגבי ה״גורו״ של החוזרים בתשובה שלפי המידע שבידי
(לרבות מתוך פגישות עם הורי צעירים שהתמכרו
לאורח החיים הזה) ממש חוטפים נשמות, ומה גם
שיש אומרים, שהמחזירים בתשובה פועלים במרץ רב,
והכת שלהם נהייתה ל״אופנה״ ממש; ואולי תהיה
בעיה לכל תנועות הנוער, שלא אחת מחוללות קונפליקטים
איומים בין ילדים והוריהם, לרבות הסתת
צעירים, לפעמים קטינים, לעשות מעשים בעלי היבטים
בלתי״חוקיים, כגון פלישה לבתים לא-להם שפונו
לקראת החזרת סיני או הקמת התנחלויות בלתי-
חוקיות.

העולם, והעיקר זה יכניס המון מטבע קשה, וכמו
שאומרים מה יותר קשה ימה יותר טוב.
יישר כוחכם
(—) גומר בת דבליים (שם בדוי)

את הפחם, כידוע, אי״אפשר להוביל ברכבת מנמל
חיפה לתחנת הכוח החדשה בחוף חדרה, מחמת זיהום
אווירא דארץ־ישראל בגרגיריו הזערערים. אמנם, ב־חו״ל
עושים זאת בהצלחה יתירה, אבל בישראל אצו־רצו
להשקיע מיליארדים מיותרים לחלוטין בהקמת
נמל מיוחד לפריקת פחם מול תחנת הכוח, ונמל חיפה
נשם לרווחה — ולאבטלה.
עכשיו אנו מתבשרים, כי אפר פחם חדרה ינוצל
לייצור חומרי בניה. הפלא ופלא ! את האפר הזה,
שגרגיריו הזערערים עלולים לטמא את אווירא דארץ-
ישראל, לא יוליכו למיפעל הפיכתו לבלוקים, לתחליף
צמנט ולתחליף חצץ בדרך הים, אלא ביבשה !
איככה זה י ומה יהיה על האוויר י פשוט מאוד :
האפר יובל במשאיות מיוחדות, שיעמדו בתקני אקו-
לוגיית-אוויר שייקבעו לצורך זה.
והיות ובראש עיריית חדרה לא עומד חלמאי כבעיר
מסויימת אחרת, שבזכותו ובזכות שכמותו נגזלה
פת לחם מסווארי חיפה, נגזלה מטלה חיונית מרכבות
ישראל, נגזל הון עתק מן האוצר (האזרח) לבניית
נמל מיותר (שיושבת בימי סערה) — לא קמה
זעקה נגד האפר האיום שייפלט מתנורי הקיטור של
תחנת הכוח החדשה, והוא יובל לאן שיובל בצורה
יעילה וחסכונית. קשה להאמין !

^ מרידוד והמעט
המצאה פשוטה כל־כך, אם אני ׳מבינה אל נכון !
כל תינוק יודע, שהעברת מגנט על פני סליל מתכתי
יוצרת חשמל. אז מה הבעיה י בניו־יורק, באמת,
קם ממציא עולמי, המציע להתקין בעוד מועד רשתות
סליליות בתשתית הכבישים, לתקוע, מגנטים ב־צמיגי
גלגלי המכוניות — וחשמל על העולם !

— נבזיות שיקרית, שכן יותר משפעולות התגמול בלמו
הסתננות חן עודדו אותה ; יכולים גם להגיד לא ריק
נו״נו־נו, אתה האישיות הממלכתית הישראלית הבכירה
הראשונה — שר בישראל, ומה גם שר בטחון —
המודה במהות הקנונייתית של מיבצע ״קדש״ ,וזה
יגרום נזק בל-ישוער לתדמית ישראל ולהסברת ישראל
וכו׳ ; יכולים עוד להגיד לאריק נו־נו־נו, מה עניין
קודש קדש אצל קדשת הקנוניה, זה לחוד וזו לחוד,
ואם הם הזדווגו זו היתה באמת טעות מיותרת לגמרי
ובהחלט היה אפשר לוותר על המספר הזח, היינו
צריכים לעשות הכל בעצמנו ואז הכל היה בסדר
(כאילו אז ישראל לא היתה חושפת יצרי התפשטות,
שהתבטאו ברחב ״מלכות ישראל השלישית״ של בן-
גורמן) — כן, יכולים להגיד את כל הנו-נו-נואים האלה
לאריק שרון, אבל מה זה מעלה או מוריד?
אריאל שרון היה יכול להיות קצין חמום־מוח
ב״ ,1956 ולפני כן, ולחשוב כמו רבותיו דיין ובן-גוריון
שהם מחזיקים את כל העולם בזקן, ועדיין הקנוניה
קנוניה ; אריאל שרון יכול להיות שר בטחון ולהזיק
לתדמית ולהסברה של ישראל וכו׳ — והקנוניה עדיין
קנוניה ן הסיפור המגוחך על הטעות שבקנוניה המיותרת
עם צרפת ואנגליה השוקעות הוא סיפור שאין
לו שחר, שכן לא זו בלבד שדוד בן-גוריון העמיד את
כל המבצע בתלות מוחלטת במה יעשו הגויים (מזכיר
לכם משהו?) אחרת הוא פשוט לא היה בא לעולם,
אלא שיש דעות מפורשות, סבירות למדי, הגורסות
שכל רעיון המיבצע והקנוניה גם יחד לא היו פרי
יוזמה אסטרטגית ישראלית אלא פרי יוזמה זרה, וביתר
דיוק צרפתית — ואני לא מוכן להתערב, ששגריר
צרפת בישראל פייר ז׳ילבר לא היה אדריכל העניין,
ואפילו הצליח למכור את הרעיון לרעו שמעון פרס
במתוחכם, כלומר באופן ששמעון פרס היה בטוח
למחרת שהרעיון, בעצם, שלו, כך שכל המאמץ להפריד
בין ״קדש״ והקנוניה נלעג נואל — אלה הם
תאומי־סיאם מובהקים. הסיפור על ״הטעות״ אולי
יכול לשכנע תמימים ושאינם יודעים לשאול, אבל
הקנוניה היא עדיין קנוניה.
אנשים נבונים כבר עמדו כל כך, שאם אריאל
שרון פוסל את שיתוף הפעולה האסטרטגי החולף —
ואיזה שיתוף שכזה אינו חולף? — בין ישראל וצרפת
ואנגליה ב ,1956-אין לו שום זכות לפאר ולשבח
את שיתוף הפעולה האסטרטגי (המילולי־מליצי, עדיין.

גורו מגורו ומב עלז! * מי יצמיד לג ברי מג1טי על
הת חתי

* אצו־רצו חלמאים

לא חשוב. אני בטוח שחה״כ דונקי שוט״שילנסקי
המלומד כבר נתן דעתו על כל אלה, וחוקי השוט
הדונקיים שהוא יציע לחוקק בכנסת יבחינו בבירור
בין שטיפת-מוח לאומית״קלריקלית ובין שטיפת-מוח
אנטי־לאומית ואנטי־יהודית, כך שאני, בתור הורה ואזרח,
אוכל לישון בקרוב בשקט בדעתי כי יום יבוא
— ובמהרה — וכל ילדינו וצעירינו יהיו כפילאים
דמויי־דונקי־שילנסקי, וכשכל החמורים האלה ינערו —
העולם יתחרש !
הפרוספריטי בפתח
אהלן בגין, אהלן שרון,
באמת אני רוצה להודות לכם, כמו שאומרים, ישר
לעניין. בגין, אתה אולי כבר לא עושה את זה מזמן,
ועוד עם מין עיסקוס. רק מנשק, יעני, אבל בטח
עוד זוכר משהו. שרון, זה גבר. יש הוכחות. אז בימים
שמדברים בכל מקום על אבטלה וכל הצרות,
מגיע לכם צל״ש אחד גדול, כמו שכתוב בתורה זה
הקטן יהיה גדול. לכם זה אולי מזכיר את ישראל
הקטנה שלנו, שנהיית גדולה כמו בלון אסטרטגי.
אבל אני מתכוונת לא־כל כך לאסטרטגיה אלא
דווקא לטקטיקה, ואני אומרת לכם, שביקורים קבועים
של אוניות מילחמה אמריקאיות עם המון בחורים
נחמדים שמתים לעשות חיים זה הכי טקטיקה
בעולם. בחיי, אני חושבת שכדאי לכם לבנות נמל גם
באשקלון, וגם אז לא נספיק לספק את הטריקיטק־טיים
האמריקניים.
מה אגיד לכם, לכבוד העידן החדש ביחסי ישר־אל־ארה״ב
אני, בתור פטריוטית, אבל אנטי-שוביניס-
טית, כבר עשיתי כתובת קעקע מיוחדת: על רגל אחת
יש לי כתובת ״אסטרטגיה״ ועל הרגל השניה, יש לי
כתובת ״טקטיקה״ — ולא תאמינו איך זה עובד. בחיי,
הפטנט הזה יפרסם את המדינה שלנו בכל נמלי

* איזה מין עיסקוס!

אך שמע זאת מיודענו האנרגטי מרידור, וכבר
זכה מישהו לנסוע מטעמו לניו״יורק לבדוק את הפטנט.
מה מה, אומרים שהמחזמר ״אוויטה״ ראוי
לצפייה.
אז אני שואל פה שאלת תם: אם כל־כך פשוט, מדוע
לא רתמו עד כה את השדרה החמישית לרשת החשמל
של ניו־יורקז
ושאלה של ממזר: מרידור, מה בנוגע לרישות כל
המיטות בארץ בסלילים מתכתיים, ולציוד הגברים
(בדרך כלל) במגנטים על התחת?

^ האמת של אריק
שר הנטחון אריאל שרון ידוע כמי שמכין את השיעורים.
תכונה חריגה למדי בנוף הפוליטי״בטחוני הישראלי
לא מתמול שלשום. לא תמיד הכנת שעורים
זאת משרתת מטרות חיוביות (לפי דעתך או לפי
דעתי) ,אבל עצם הכנת השיעורים כבודה במקומה
מונח.
לכן, כאשר אריאל שרון פותח פיו ערב תל-אביבי
אחד, בחירות גמורה שנטל לעצמו במצודת זאב, כש-
המיניסקוס עושה שמות בברך של בגין עד שאינו
יכול ללכת מרחוב רוזנבאום עד רחוב המלך ג׳ורג׳,
ואומר שבמיבצע ״קדש״ ישראל שירתה מעצמות זרות,
או משהו כזה, הוא יודע מה שהוא אומר.
יכולים כל מיני יהודים טובים לחרוק שן ולזעוק
חמס, להגיד לאריק נו״נו״נו, הלא אתה בעצמך חיית
מחודי החנית של צח״ל באותה מלחמה גדולה, שהעניקה
לישראל שפע הישגים מדיניים, בטחוניים
וכלכליים — ועינינו הרואות, מעולם לא חיה מצבנו
טוב יותר! — אתה אפילו היית מכשיר הקרקע לאותה
מלחמה גדולה, בפקדך על כל אותן פעולות תגמול
אומללות, שנועדו לחמם את יצר הלחימה של
העם ולשכנע את העולם כי ישראל אינה יכולה שלא
לעשות משהו גדול, אף שהיה מי ששקד להציגן בנב־זיות
שיקרית כפעולות לחיסול ההסתגנות חפדאינית

עוד נראה במה הוא יתבטא בממש) .עם ארה״ב. אמת
ויציב. אבל הקנוניה עדיין קנוניה, ותישאר קנוניה
לדראון עולם בתולדות המדיניות הישראלית.
קצת מגוחך, שיהודים טובים ממשיכים להתווכח
ולהתפלמס על הכתם הבל־יימחה הזה כל פעם מחדש,
וחוזרים ומוכיחים לעצמם שהיה אפשר להימנע ממנו.
היסטוריה זה לא תחתונים צואים. היסטוריה אי-
אפשר לכבס. וחוץ מזה, למי מועילה הכביסה הביתית
הקטנה האווילית הזאת, שעה שהעולם כולו גיב ש
זה מכבר דעות מוצקות בפרשה זו?
שר הביטחון אמר אמת. התגובה על אמת זאת
אינה יכולה להיות זעקות ״שקר התגובה יכולה
להיות אך ורק :״אז מה, ועכשיו אתה מציע לנו
להסתאב בקנוניה מסריחה יותר?״

אי אפשר
להכחיש
אי אפשר לכפור, אי אפשר להכחיש /את הכל
עשה ה״געפילטע פיש״ /ועכשיו לא עובר יום אחד
בציון /בלעדי דיון, בלעדי סימפוזיון /וכל מי־שהוא-
מה אץ דעתו להביע /ובפתרונו־הוא את האומה
מבקש להשביע /וההצעות מרובות, מספרן לא כמית /
מיירי ומרי עד ממשלת אחדות לאומית /והפולמוס
מתלהט ועוקץ ונושך /ומחייב הרחבה והעמקה והמשך
/אשכנזים כספרדים ממלאים אולמות /שם
זקן וטף, עלמים עם עלמות — וכבר יצא הקול׳ כי
באחד הערבים /נולדו במזל טוב כמה זוגות מעורבים
/על כן בתוקפנות כולנו נזדיין /נמשיך להתווכח,
לצעוק ולדיין /ואם רק נמשיך בדרך זו שניים־
שלושה דורות /יהפוך כושי עורו ונמר חברבורות /
העדתיות תיעלם בתערובת משפחתית, חברתית ונפשית
/ו״אשכנזי״ ו״ספרדי״ יישארו רק בהיכל מפ־לצות
השעווה של הרבנות הראשית

בארץ פועלים שלושה מועדוני־לילה תמ ציווי
ההצגה האמיתית גת והשה מאחזי הקלעים

הסטריפטיז

שוחד

כדי להתפשט
שיער, לובשת בגד נוצץ, שאותו תסיר.
המופע לפני
ל ל 1 0גרגורי
בחדר־ההלבשה, במגפי־עור
שחורים וגבוהים, מתלבש לפני המופע.

ש חו עתיקות

גרגורי, מחבק את חברתו לחיים טיפאני, שהפכה אותו
לחשפן. בבקרים מ ס תו ב ב גרגורי ומחפש ע תיקו ת
ובלילה הוא מופיע ב מופ ע עירום, בתמונה למטת: השניים מתאמנים לקראת ההופעה.
^ אולם העגל! הושלך הס. פה ושם
— נשמעו ציחקוקים של מבוכה. נשים
געו בכיסאות בחוסר מנוחה, אחרות הסיטו
את מבטן במבוכה. עיני הגברים עקבו ב דריכות
אחרי תנועות הנערה שעל הבימה,
שהסירה באטיות את גרביה ואת שארית
לבושה המינימלי, ונשארה עירומה כביום
היוולדה.
גופה של הנערה התפתל בתנועות נחש
לצלילי המוסיקה החושנית שברקע.
אל הנערה המחוללת הצטרף בחור גבה־קומה
ויפה גוף, שרק רצועת עור צרה
עוטפת את מותניו ואינה משאירה מקום
רב לדמיון. הזוג מתפתל, שני הגופות נוג עים
זה בזה, הזיעה ניגרת מהם, ועל
פניהם מבטי תאווה.
האווירה באולם מתחממת עוד יותר. ה קהל
מהופנט. הזרקורים הענקיים מחממים
את הבימה ואת החשפנים. הבחור גוהר
מעל הבחורה ואנחה כבדה נשמעת ברקע.
האור כבה והמיספר נגמר.

ההצגה
ה א מי תי ת
ך קהל דוישראלי נבוך, ודומה שאינו
י י יודע כיצד לקבל את המאכל שהוגש
לו זה עתה על הבימה. קריאות ביניים
נשמעות מכל עבר. בעוד שהקהל עדיין
לא נרגע מה שראוי עיניו, מתנהל מאחורי

הקלעים ויכוח לגמרי לא אירוטי בין שני
הנאהבים.
השניים נוטפים זיעה ומחליפים רשמים

מיקצועיים על תנועות הריקוד שלא בוצעו
בשלמות מספיקה. הנערה טוענת כלפי בן
זוגה שהסיבוב שלו לא היה חד מספיק,
ולכן לא איפשר לה הרמת רגל חדה.
שני המיוזעים מתלוננים על החום ה שורר
בישראל. אין שום זכר לרומנטיקה
והתשוקה שהופגנו לפני רגע קט על ה בימה,
למרות שהזוג שביצע ריקוד כד,
אירוטי הוא זוג מאוהב גם בחיים. אולם
את האהבה האמיתית הם מנהלים הרחק
מאורות הזרקורים.
בישראל קיימים שלושה מועדוני־לילה
המעלים על בימתם מופעים בינלאומים

קהל מונעי חשפנות, או

הקצר, לצורך ההופעה היא חובשת פיאה.
הכוללים חשפנות. המועדון הגדול ביותר
בארץ שבו שוררת אווירת חוצלארץ אמיתית,
נמצא ברחובה הראשי של יפו ומושך אליו
קהל עצום ומגוון. כל מי שרוצה להת בסם
באווירה בינלאומית, ממש כמו ב פאריס,
מגיע לכאן.
האמת היא, כפי שמעיד בעל המועדון,
שהאנשים באים לראות דווקא את הסטריפ טיז.
יש בזה משהו מעורר ושונה מאווירת
יתר המועדונים.
ההצגה האמיתית והמעניינת מתרחשת

ילילוי ^ 1 11 *1 3ן| 1ן 1ל בשלב הסופי של המופע,

ג׳אנדי
מפלרטטת

11 1 1
הקהל הישראלי, שאינו יודע, בדרך־כלל, כיצד להגיב על מה

שרואות עיניו .״אני שונאת את המיקצוע שלי. אני אעשה כסף
ואפרוש• הבחורים הישראלים חושבים שאם אני סטריפטיזאית,
אפשר להשיג אותי בקלות• האמת היא שאני צנועה וביישנית.״

לאו דווקא על הבימה אל* בחדר ההלבשה
הגדול שמאחורי הקלעים. כאן המקום שו קק
פעילות. כשעה לפני המופע מגיעות
החשפניות ושאר האמנים ומתחילים באי מוניהם
הקשים לפני ההופעה.
הנשים מתאפרות איפור כבד, המאפשר
להן להחליף לגמרי את אישיותן ומראה
פניהן. הראשים נעטפים בפיאות נכריות
כבדות. את החזה מאפרים בקווים המדגי שים
אותו יותר לאור הזרקורים.
את הגוף עוטפים ברצועות צרות של
חוטים מבריקים ומוזהבים, אותם מסירים
באמצע המופע. על הרגליים נועלים נע ליים
מוכספות בעלות עקבים גבוהים, ה מדגישים
את הקומה הגבוהה. את שיער
הערווה מסרקים, ואחרי שנשלמת מלאכת
האיפור והתחפושת מתחילה עבודת האי מונים
הגופניים.
המתח לקראת ההופעה מורגש כאן היטב.
הקהל הישראלי אינו רגיל למופעים מסוג
זה, והחשפנים חוששים כיצד יתקבלו על
ידי הקהל הישראלי.

״ מ חזי ק ה או תי
__ קצר״

׳ ^ 71111ג ^ נ ץ עומדת להנחית ג׳אנדי על הקהל הישראלי. כאן, בשיער טיבטי
קצוץ ובביגדי מתאגרף, מתאמנת ג׳אנדי לקראת מופע החש פנות,
שבו תסיר את ביגדי המ תאגרס לארו־לאף ו ותי שאר לדחוס ררססוח האידו־וס רלרז־

ף * חשפנית טיפאני, כוכבת המופע,
י י נולדה במרוקו ועברה לחיות בספרד,
שם התחילה את הקאריירה שלה כנערת
מקהלה. בספרד פגשה טיפאני את בעלה
הראשון, שהחליט שאי־אפשר לעשות כסף
מריקוד־ בקבוצה, ולימד אותה את מקצוע
הסטריפטיז.
השניים הופיעו כצמד, ועבדו במועדונים
מפוארים בפאריס כמו הלידו והמולין רוד.
אחרי תשע שנות נדודים החליטו השניים
להתגרש. טיפאני נסעה ללונדון, שם הכירה
בדיסקוטק אחד, את גרגורי, המומחה ל •י•]
עתיקות.
אחרי
יציאה משותפת של שלושה ערבים
החליטה טיפאני לספר לגרגורי על מיק-
צועה. תגובתו הראשונית היתד, הלם.
״אולם אחר־כך״ היא מספרת ,״לקחתי אותו
למופע סטריפטיז שלי באחד המועדונים.
גרגורי התלהב, ומאז עברנו לחיות ביחד
כזוג מאוהב.
״המיקצוע שלי דורש נדודים בעולם, ו גרגורי
החליט להצטרף אלי במסעותי.
יום אחד החלטנו שאם אנחנו ביחד, כדאי
שנופיע ביחד.
התחלתי לאמן אותו יום־יום במשך שעות
ארוכות. בנינו תסנית סטריפטיז לזוג, תיב־ננתי
את התילבושות, לקחנו כוריאוגרף,
ד,קלטנו תיזמורת והתחלנו להופיע יחד ב־,
רחבי-העולם בשם האמנותי זירת האהבה.״
כך הפך מומחה ואספן העתיקות לחשפן.
הוא נהנה לטייל בעולם, תר אחרי עתיקות
ררוח

וזזדד• רחמזסד י יי, ד*י

״טיפאני מאמנת אותי, ומחזיקה אותי
קצר במיקצוע,״ הוא מצטחק .״אני שומע
בקולה. היא מקצועית מאוד ודורשת של מות
בעבודה. אני ממש נהנה לעבוד איתה.
לא חלמתי בחלומותי הוורודים ביותר ש יום
אחד אעמוד על הבימה מאופר ועירום,
וארקוד ריקודים אירוטיים בכל העולם.
אבל החיים צופנים בחובם הפתעות.״
השניים חיים את המיקצוע, מנסים להש תבר
כסף רב, וגם מצליחים, משום שה-
(המשך בעמוד )74

כיפורים וכופרים

!.מרמציה

ידיעה קצרה בעיתונים בישרה קודם
ראש־השנה את החזרת מיקצוע הספרות שוב כמיקצוע־חובה בבחינות־הבגרות.
ייאלצו תלמידים לשנן ימים על ימים
יצירות מישניות ובלתי־משמעותיות מתוך
מיכלול הספרות העיברית והעולמית. שוב
לא ילמדו תלמידים את חלקה של הספרות
העברית — בעיקר מימי ההשכלה — ב יצירת
התשתית התרבותית עליה ניטע
זר הציונות. שוב לא ידעו תלמידים על
המילחמה אותה הכריזו מחוללי הספרות
והשירה העבריים באלף שנות רבנות.
תלמידו מערכת החינוך יהיו שוב קורבן
לתהליך ההמריזציה של החינוך ומערכת-
הלימודים. התהליך שהתחיל בימי שר-
החינוך זלמן ארן — תהליך סירוס המש מעויות
העיקריות של הספרות העברית
— הגיע לידי שלמות בארבע וחצי שנות
כהונתו של זבולון המר, שהפך את
החינוך החופשי לאגף במישרד־חינוך דתי,
שמרבית פקידיו החופשיים נעלמו מהנוף
שלו.
מדור זה מוקדש להשתקפות של נושא
אחד, יוס הכיפורים, כפי שלא יילמד
במערכת החינוך בישראל, למרות שהוא
דן בעידית של סופרי ומשוררי העברית
במשך למעלה ממאה שנה. הדברים המו באים
כאן, הינם בבחינת מידגם־זוטא
לעוצמה המהפכנית הטמונה בלמעלה ממאה
שנות ספרות עברית, עוצמה, שאין לה
שיקוף במערכת החיגוך בעלת הגוון הדתי-
לאומי, הנכפה כיום על התלמידים. מאה
שנות ספרות עברית, המייצגים מרידה
מוחלטת באיבון הדתי, אשר עשוי להוליך
את המדינה ואת תרבותה לקראת חומיי-
ניזציה מוחלטת.

שוט_ביקורת
יהודה לייב גורמן, הממנה
נחשב לאחד המשוררים-העבריים הגדולים
שבכל הדורות. גורדון 1892—1830 לאחר
שביסס את מעמדו בצמרת השירה העברית
במיזרח־אירופה, החל מפרסם בשנת 1871
בהשחר (בעריכת פרץס מו לגס קין),
שורה של יצירות פיוטיות, שמטרתן הגלויה
היתה להילחם ברבנים האדוקים ובדתיות
המאובנת. במשלגם קטנים לילדים גדולים
שם יל״ג ללעז ולקלס את הצבועים, את
הנהרגים על אותיות מתות. הוא המשיך
מגמה זו בקוצו של יר׳ד (״אשח עפריה,
מי ידע חייך ז /בחושך כאת ובחושך
תלכי בפואמה אחרת, שני יויסף בן
שמעון, מוסיף יל״ג להצליף בשוט־ביקורתו
על הרבנים, פרנסי הציבור היהודי. בפואמה
שוברת יבם הוא מראה את הבעיות שיוצר
שילטונם של הרבנים מטעם הממשלה,
שאין עיניהם כי אם אל ביצעם. מימד
לגלגני קיים בשיר תשליך.
יל״ג השפיע על דור שלם של יוצרים,
אשר פעלו בתנאים־לא־תנאים.
אחד מתלמידיו, שהציג את הדת ומינהגיה
באור שונה מן המקובל, היה שלמה
מגדלי,רן (המכונה שמ׳׳ק) ,בבאלדה
כל נדרי. מנדלקרן התפרסם מאוחר יותר
בסיפרו היכל קודש, שהוא קונקורדנציה
מקיפה של התנ״ך, הנמצאת בשימוש עד
עצם היום הזה.
מנדלקרן 1902—1846 מתאר בכל
נדרי ליל כיפור בשעת תפילת כל נדרי.
בעוד המתפללים משתפכים בתפילת זכה
וזיקני העדה עם סיפרי התורה בידיהם
נוטלים רשות להתפלל עם העבריינים —
בעוד הפחד מפני יום הדין ממלא כל לב,
נמצא בין הקהל אחד, הפוחד להשאיר את
כספו בבית, ולוקח אותו עימו בכיסו לבית-

הכנסת. בעוד הוא מכה על ליבו בתפילת
על־חטא, הוא מרגיש, שכספו נגנב ממנו.
בחשאי הוא יוצא מבית־הכנסת והולך
למישטרה (בית־הפקידות) ומספר על הגני בה.
השוטרים מקיפים את בית־הכנסת
ומחפשים בכיסיהם של המתפללים — ועדיין
לא נמצא הגנב. אך כשהם ניגשים אל
הפרוש, רועדות כל עצמותיו ובשום אופן
הוא אינו נותן שיחפשו בכיסיו בבית-
הכנסת. הוא מסכים שרק במישטרה ירוקנו
את כיסיו. השוטרים בטוחים כי נמצא
הגנב, והם משלחים את הצמים לבתיהם.
אבל בתחנת המישטרה מתגלה, שבכיסיו

החיים״ על־ידי הסרת חומרות רבות. הוא
פירסם פואמה סאטירית על הווי דורו בשם
עמק רפאים, וספר־וידוי אוטוביוגרפי חטאות
נעורים, בהם חירף, גידף והשמיץ
את הרבנות. ליליינבלום פסע אל מעבר
לאמונה הדתית, ושאל ומדוע תצררד
אותנו ככנפי רוח אזיא ( אסיח ) ,והיא
לא תצלח, כי נוע ינוע ת ת אזיא אשר
אך כצל יחלוף מפני רות אירופא, אשר
בסופת ובסערה דרכו עד מהרה הוחרם
ליליינבלום בעיירות רוסיה, ונאלץ להרחיק
נדוד לאודיסה.
באחד ממאמריו, עולם התוהו, כותב

משורר י.ל. גורמן

סופר ליליינבלום

הנהרגים על אותיות מתות

אוכלים ברסטורציון

אל ״ג,

ברסטויראציון (מסעדות) של נכרים, ה־קתבים
אל הטמפל שלהם, למען לא
יאחרו מועד הזכרת־גשמות, כאשר זכרת
אתה ...ואני אביא לך למופת דרכי יושבי
עיר החדשה, אשר הפועל פעולתו ביום־
השבת מתענה בעשרה בטבת ; הנושא משא
בפדהסייה בשבת ועוסק בו במקח־וממכר
ומגלח זקנו — מדקדק בתרנגול לבן
לכפות וקונה גווילי,שיר־המעלות׳ לאשתו
היולדת; ההולך ביום השבת אל הטמפל
לאמור, קדיש׳ על אביו — מכבה לא
הרחק מן הטמפל את הציגארה, אשר
עישן בלכתו...״
במקום אחר בחטאות נעורים מוסיף
ליליינבלום ומעיר בנושא יום־הכיפורים :
״כחודש האחח־ו לפני כתבי, זכרוף זה
כלה ריח־התיאולוגיה לפוג ממוחי, אך
גם אז חלכתי לאט־לאט. בעת ההיא לא
עברתי עוד על לאו דהבערה (איסור
הדלקה) בשבת, מכל מקום עברתי עליו
ביום־הכיפורים, וטעמי עמי: שאיסור
הבעירה לא נזכר ביום־הכיפורים בתורה ;
ובפירוש כתבה התורה, שהבעירה אסורה
אך בשבת...״
בעיית העישון בשבת וביום־ד,כיפורים
אינם מרפים מליליינבלום, והוא פונה
לאד,ובת לבו :״דמי בנפשך, כי כבר
קראתי לי דרור ממשפחתי. אם לא ביטול־התפילה
ועוד יותר: העישון ביום־הקוגל
הקדוש לא יוכלו לקרוא לי דרור, יש
למצוא אמצעים אחרים
ליליינבלום הצעיר, אכן היה מורד של
ממש במוסכמות, ולא חשש מפניה של
הרבנות, ויצא חוצץ כנגד ציפור־הנפש
של היהדות. לליליינבלום היו גם יורשים,
וממשיכי־ דרך רבים.

!!פיליו בראש כלב
הסופר והעורך פרץ פסדלגס קין
( ,)1885—1842 מייסד ועורך השחר, נחשב
לאחד מנושאי הדגל של המאבק האידי אולוגי
ביהדות הרבנית, מאבק שהביא
בסופו של דבר לצמיחתה של הציונות.
סמולנסקין, מתואר על־ידי שלושה סופ רים
אחרים, מהזרם השמרני יותר בספרות
העברית, כמחלל כל קודש, ובעיקר בימי
שהותו״באודיסה.

אברהם דוס גוטלוכר (אד״כ),

סופר סמולנסקין
התפקר ובא באפיקורסות
של הפרוש נמצאו,,ביצים צלויות ותרנגולת
מפוטמת השוטרים פוטרים אותו מעוון,
אבל אחיו היהודים אינם פוטרים אותו,
מכים אותו במכות רצח ומגרשים אותו
מהעיר.

ירם הקרגל הקדוש
משה לייס ליליינבלום 1910-1843
מראשי תנועת חיבת ציון, נתפס בנעוריו
להשכלה ונרדף על־ידי הקנאים הדתיים.
ב־ 1868 החל מפרסם סידרת מאמרים
בהמליץ, בהם ביקש ״לחבר את חדת עם

סופר פרישמן
אס רוצחת בתה בליל כיפורים
ליליינבלום על האווירה המחניקה את
החברה היהודית :״אוויר מעופש ומלא
ארס מחניל, אותנו, שיטות כוזבות ומעשי
שטות נארגו בחיינו כל כך, עד שנקלטו
בגופנו ובנפשנו, בדמנו ובגדינו, אך כל
אלה ׳אינם חשובים כלום כנגד הבטלה
ורפיון חיתים המקיפים אותנו...״
על יום־הכיפורים כותב ליליינבלום,
בסיפרו חטאות נעורים :״יהיה איך שיהיה,
אם נאמר לתקן את חיחתת בימים האלה
— תשאר התיאולוגיה בכל מומיה ומחלו־תיה,
וגם היהדות לא תרפא ; וחיו לך
למופת אלה, האוכלים ביום־חכיפורים

המספר במאמרו פרש על פני פרץ, כי פרץ
סמולנסקין התפקר ובא לאפיקורוסות קיצו נית׳
ובאודיסה הוא הניח תפילין על ראשו
של כלב. גם הסופרים ברייניןובן ־ עמי,
מתארים את סמולנסקין באודיסד, כמחלל
כל קדוש וכמומר־להכעיס.
בסיפרו הנודע התועה בדרכי החיים,
מביא סמולנסקין פרק תחת הכותרת יום־
הכיפורים, בו הוא מלגלג על מועד זה.
בסיפורו ייללת־הרוח, הוא מספר על שרה,
בת רב שנשאה לעילוי, וחייתה באושר עד
שהוא מת, והותירה אלמנה כרוכה בבת,
ושמה י?5ל האם לא מנעה מהבת לימוד-
לשונות, זימרה וניגון, ומשום שהמורה
לזימרה וחברותיה היו נוצריות לא יכלה
האם למנוע מיעל את חברתם של לא-
יהודים. אלא שיהודים קנאים החלו לרדוף
את שרה, והיא נאלצה לעבור ולחיות
בעיר־הבירד, פראג, שם למדה יעל בקוג-
סרבאטוריון, ואף נסעה להשתלם באיטליה.
הקאריירה שלה כזמרת אופרה באיטליה
עלתה ופרחה, והבת שיגרה משם מיכתבים
לאמה. מאוחר יותר חדלו המיכתבים להגיע,
והאם שנבהלה מהירהורים ביוס-ד,כיפורים
ומחלום במוצאי יום־הכיפורים, מחליטה
לצאת בעיקבות בתה. היא מוצאת אותה
* יום השבת, שבו אוכלים פשטידה
(קוגל) בסעודת־הצהריים.

בארמונו של נסיך נוצרי, חבוקה בזרו עותיו.
הבת אינה רואה את האם, והאם
מוציאה מליבה זעקה קורעת־לב. הבת
מזדעזעת אינסטינקטיבית, אך אהובה ה נסיך
מרגיעה ואומר :״הלא רק ייללת־הרוח
היא וחוזר לחבק אותה בזרועותיו. האם
טובעת בנהר, בעוד הבת מתאבלת עליה
בסתר.
ייללת־הרוח הוא אחד הסיפורים העבריים
הראשונים אשר זכו לתרגום לשפה אירו פית׳
ולהערכה סיפרותית חשובה ביותר.
ייללת־הרוח פורסם בגרמניה בירחונו של
המספר המפורסם בשעתו זאכר פון
מאזוד*׳ ,ביסאטרדיי רוויו האנגלי, ותור גם
גם לרוסית ולפולנית.
סמולנסקין היה מנושאי דגל של מאבק
בריעות הקדומות של הדת היהודית בזמנו
(החוזרת על עצמן גם בימינו) .הוא כינה
את החסידות כ״בתה הסוררת של הקפלה״,
והגדיר את הקבלה כ״תורת זנונים״ ,וב אחד
ממאמריו אף הרחיב הדיבור על
״האר״י המת ותלמידו הכלב החי ויטאל
ויתר גורי פריצי־התיות, אשר השחיתו,
התעיבו דרכם וירבו תועבה ויזנחו וימאסו
כתורת ישראל ויהיו כבעלי אמונה חדשה
לכל משפטיהם...״

אל קודקוד הנערה האומללה ויזב הדם.
ואז התמלטה זעקה גדולה מפיה, ובהתאסף
אנשים רבים אל מקום המעשה מקץ ת עי ם
אחדים, וימצאו גווית גערה מתבוססת
בדמיה על האמן, והיא תולה בין החיים
ובין המוות, ולרגליה כורעת אשה עבריה,
הנושקת אותה מנשיקות פיזז וצוחקת
בקול גדול...״
אפיקורס מיכה יוסף ברדיצ׳כסקי (- 1865
) 1981 כפר גם הוא בדת. בהשפעת כיתבי
פרידריך ניטשה יצא בסידרת מאמרים
ומסות שהיו מרד במסורת הדתית ובכבליה.
בסיפורו מעבר לנהר הוא מעמיד במרכז

מעין מוות רוחני של נשמתו. היהודית
של הגיבור.

יאן קיפער
יוסף חיים ברנר 1921—1881 ראה
את כתיבתו, בחלקה, כמאמץ של ביזוי
קדושים וקדושה. במחזהו מעבר לגבולין,
הוא יוצר סיטואציה מתגרד, של סעודת
סוציאליסטים יהודיים בלונדון, בליל־כיפורים
:״מתכוננים לתעמולה גדולה.
כית־דפום חדש, בית־מזון חדש. בית-
המזון מלא תמיד. אל יום־הכיפורים הבא
מכוננים סעודת שלמה גמורזל ...והפונד־קאים
מצידם מתכוננים גם הם להראות
להם גם לא להבא כיצד להכין משתאות

ביום הכיפורים
אין ספק שהסופרים העבריים הושפעו
מנדלחמתיהתרבות (קולטורקאמפף) אשר
התנהלה בגרמניה בין הדת והמדינה ב שאלי׳
:מה עדיף, השילטון הדתי של
ההגמונים הקתוליים ושל האפיפיור, או
השילטון המדיני של הממשלה החילונית ו
מילחמה אותה ניהל אוטד פון־כיס־מארק,
שנסתיימה בנצחונו. אין ספק כי
ניצני מילחמה תרבותית זו נראו באחרונה
בישראל של ראשית שנות ה־ ,80 והם
עשויים אף לגבור, עם התחזק נסיונה של
הרבנות להשליט עצמה על המדינה, יציר
כפיה של הציונות.
הסופר דויד פרישמן ( 1859־ ) 1922 הת מודד
התמודדות כפולה עם יום־הכיפורים.
בסיפורו ביום הכיפורים, המתאר עיירה
שבה מפריד גשר בין הרובע היהודי לרובע
הלא-יהודי, מגלה המספר זקנה משוגעת
(״מחוללת ומרקדת ושוררת שירים בקול
גדול שהנערים היהודיים רודפים
אחריה.
המספר מנסה לשחזר את עברה של
הזקנה, ומגלה כי היא היתד. נשואה
ל״טנגן ובעל כלי־שיר״ ובתה הלכה בעיק־בות
בעלה שמת. יום אחד עוברת הבת
את הגשר, אל הגדה הגויית, למשמע
״מיזמור־שיר קטן מאת וולפגנג פון־גתה,
אשר ינגנו* אותו על־פי לודוויג ון־
בטהובן שנשמע מביתם של יהודים
משכילים שעברו לחיות בין הגויים. הבת
הופכת לזמרת, ובאה בחברת גויים ונעלמת
מהעיר. האם יוצאת בעקבותיה, רודפת
אחריה ״מעי־ אל עיר וממקום למקום״,
עד שהיא מסתתרת לה בממזר. מאוחר
יותר מתקשרת הבת עם גראף פולני ״ורק
פניה הלבינו מאוד למו העת ההיא, וב־עיניה
השחורות התלקחה אש זרה...״
אסתר, הבת, שבה לשיר שירים באולמות
אופרה, או כתיאורו של פרישמן :״וגם
בימים הנוראים האלה עלתה אסתר כפעם
כפעם על הבטה, וגם בלילות ראש־השנה
וגם בלילות ימי־התשובה עלתה ותשר...״
והאם המאתרת אותה, המומה :״ליל כל-
נדרי קרב ובא. עוד בערב יום־הכיפורים
הדביקו אנשי התיאטרון את גליונות
הודעותיהם אל כתלי הבתים ובצידי הרהו־כות
לבשר כקהל: כי בערב תעלה על
הבמה העלטה ארנסטה די מ דיני (אסתר
גולדשטיין) להראות אל הקהל בתור
ויולטה במחזה, לה טראוויטה והאם
ניצבת מול בית־הזימרה, ואחרי האופרה,
כאשר אסתר קוצרת מחיאות־כפיים ויוצאת
החוצה :״האלמנה התנפלה עליה פתאום
בזרוע־כוח ותחזק בעורפה ותשם מחנק
לצווארה. ופתאום והנה גם אבן חדה נגעה
* על־שמו של זאכר פון־מאזוך (—1856
) 1895 הוטבע הכינוי, מאזוכיזם׳ בשל
תיאורי האכזריות והמכאובים המתוארים
בספריו. הצלחת סיפורו זה של סמולנסקין
בתרבויות אחרות, עוררה קינאה רבה מצד
כמה סופרים עבריים, ואחד מהם אף כתב :
״מכיוון שנתפרסם ה,פרצן׳ (פרץ ׳סמולנס־קין)
בכל העולם כולו וגדול הוא בישראל
כשקספיר באנגליה, מן הראוי הוא, שיתור־גמו
ספריו — לעברית צחה וברורה (מתוך
העבר׳.)1882 ,,

סופר ברנר

סופר ברדיצ׳כסקי

רבני ישראל הרמאים

סיפרי־מינות לאברך צעיר

של מלחמת־תרבות היה המשורר יהודה
;}מיהי, העושה שימושים חילוניים רבים
ליום־הכיפורים בשירתו. בפואמה שלו
מסעות בנימין האחרון מטודיליה (בספר
עכשיו ברעש) ,הוא גואל את התרבות
העברית מחרפת שתיקה בת שני דורות.
הקטעים מתוך אותה פואמה, מעוררים
מהדש סידרת שאלות, שעל ספרות להק שות
:״וביום כיפור בנעלי התעמלות
רצת / .ובקדוש, קדוש, קדוש, קפצת
גבוה /וגבוה יותר מכולם, כמעט עד
למלאכי התיקרה ...וביום כיפור יצאת
למלחמת־אגרוף /נגד עצמך: אשמנו,
בגדנו באג ריפים קשים ובלי כפפות...
התפילות שהתפללת אותן בילדותך/ ,
עכשיו הן חוזרות ונושרות מלמעלה /
כקליעים שלא פגעו וחוזרים /׳אחרי הרבה
זמן לאדן ...הגוף המסתגף /ביום כיפור
שכח את הכוהן הגדול /והיפה, כמוך,
בלילה הזה, שכה את השיר ...אבל ביום
הכיפור האחרון, בתום תפילת /נעילה,
כשהכל ציפו לשופר /בדממה גדולה,
אחר צעקות, פתה לנו שער נשמע
קולו כפעיית תינוק דקה, צעקתו הראשונה.
חיי, ראשית חיי הייתי לך
פר פורים ופר כיפורים / ,לבוש תכריכים
כשני צבעי מוקיון / .שברים, תרועה,
אהבה, אהבה גדולה...״
נימה סאטירית על רעיון בקשת המחילה
ליום אחד בשנה מעמיד עמיחי בשירו
שני שירי יום־כיפור :״פילחו לי כבר
עכשיו, שלושה חודשים /לפני ימי הסליחה
הנוראים / .אני חושש שלא אגיע / .אני
מפזר את יום־הכיפור על פני /כל
השנה ענבים בשלים בעונתם / .אד
איד יבשילו חטאים וכפרתם ביום אחד?״
יהודה עמיחי פתח דף חדש, אחרי הרבה
דפים חלקים וריקים בדיאלוג בין הספרות
העברית, למרביתד, של האוכלוסיה היהו דית—אתיאיסטית,
דיאלוג שהוא שאלת
חיים ומוות לחברה הישראלית.

,2025 באר־שבע

משורר עמיחי

סופר בן־נר

איך יבשיל חטאים וכפרתם ביום אחד?

ליל אהבים עם פילגש

אפיקורס מובדל מהקהל, המספק ספרי-
מינות לאברך צעיר ונשוי. הכופר מתגורר
מעבר לנהר. כאן מתרחש תהליך ספרותי,
אותו כינה פרופ׳ דן מירון 1״העתקת
החוויה האישית של אובדן האמונה אל
התחום הבלטריסטי הבדיוני ובהגיע
גיבורו, של ברדיצ׳בסקי ליום־הכיפודים :
״...בהתאסף כל העם למקטון ועד גדול
כבית־המדרש, בני־העדה עטופים בטלי תותיהם
ותכריכיהם, עומדים ומתפללים ;
בעמוד שני זקנים לימים וספרי־תורה
בידיהם על־יד העמוד ומתירים להתפלל
עם העבריינים על דעת המקום ועל דעת
הקהל, תשוקה זרה בערה בקרבי, להרים
טליתי אף אני מעל ראשי*׳ ולק ת א בקול
גדול , :הקיצה עמי
בן־דור של ברדיצ׳בסקי היה הסופר

ביום־ה,כיפורים מעבר לגבולין הוא
סיפור של מאבק חשוף וגלוי בין מסורת־יהודית
לבין מהפכנים וחלוצים יהודים.
העימות בנושא האכילה ביום־ד,כיפורים
הופך לעימות אלים :״כתם זה של חילול
יום הכיפורים הרבה יותר גרוע הוא מזה
הכתם, שהיו מדביקים על גבנו בימי־הביניים
בעד שמירת יום הכיפורים לא
תוכלו לסבול ולראות, כיצד בני־אדם אוכלים
ביום שאתם מפחדים לאכול בו...
את העימות בשאלת האכילה של הסוצ יאליסטים
ביום־ר,כיפורים מסכם אחד
מגיבוריו של ברנר ושל רבני ישראל
הרמאים, הסוחרים ביום־כיפור! האושר
הוא, שאמרו לו, כי יום־כיפור לא כותבים
,יאן קיפער׳ ובא הוא אלי שאתקן, ולא
הנחתיו להדפיס כלל את כל מעטה־החלאה

שנודע בסיפורו העיקרי לאן שנדפס בהמ שכים
בהשילוח (תרנ״ט) כמה חודשים לפני
הופעת מעבר לנהר. אלא שלאן הפך למד,
שמכונה סיפור של דור, סיפור שגיבורו
גם הוא אפיקורס. אלא שייצרו של גיבור
לאן מתמקד בכיבוי הנר בליל יום־הכיפו־רים.
את נרות יום־הכיפורים מדליקים
כנרות נשמה, והמשמעות הסימלית היא

מילחמת־אגרוף

מרדכי זאב פיירכרג (,)1899-1874

שני דורות של סופרים עבריים שיצרו
בארץ לא עסקו כלל בנושא העימות בין
הדת לחילוניות־ד,יהודית מאז סוף המילחמה
העולמית הראשונה ועד לסוף שנות החמי שים.
אחד מחלוצי עיסוק חדש-ישן זה

הסופר יצחק גן־ נר בסיפורו ניקול
שהתפרסם בסיפרו שקי׳עה כפרית, במתכוון
או שלא במתכוון, העמיד את עיסוקיו של
הישראלי ביום־הכיפורים במרכז סיפורו
זה. הסיפור, אשר גיבורו, קצין בכיר
בצבא־הקבע, נטש את יחידתו, ערב פרוץ
מילחמת יום־הכיפורים, במטרה לבלות
ליל־אהבים עם פילגשו החיילת :״ובאמצע
הדיר הוא מחליט על באר־שבע. לא.
היא מחליטה. אז מה? והוא נעתר. מלון
קטן ליד המרכז. הוא מנסה ליצור קשר
עם האוגדה. היא ממתינה לו, בלא סבלנות
רבה. הוא מוותר, לכסוף :״תמסרי להם
שמספרי הוא ,2025 באר־שבע, ולא מה
שמסרתי להם קודם. ברור לד?׳ הוא
צועק למרכזנית האלמונית, .כן. תגידי
אלוף־מישנה אדר. מה שמד?׳
״הוא אינו זוכר אפילו את שמה של
המטומטמת חסרת־הפנים הזאת. לאחר
המילחמה הוא מעביר שעות רבות כנפיו־נות
לאתרה, כאילו היה הדבר יכול לסייע
במשהו. הם מסתגרים בחדרם עד למחרת
בשעות לפני הצהריים. קולות אנשים,
נהמת־רכב, מעבר לשקט הדל״ המזדמזם.
,רגע, מה זה? לא יופ-כיפורים היום?׳
הוא לובש, בטירוף, כמעט, את מיכנסי־הצבא.
היא מכסה את עירומה כסדין,
כאילו פרץ זר לחדר...״
לסיכום: הסירוס ההדרגתי של לימודי
הספרות, עיקור המרכיבים האמיתיים של
ספרות־ההשכלה, עד לכדי הפיכתה לספק
ספרות תורנית, הינו פועל יוצא של סחף
וניתוק הדרגתי מבעיות היסוד של הספ רות
הישראלית. סחף שהוא תולדה ישירה
מהידוק חגורה תרבותי של פוליטיקאים
קלריקאליים מסוגו של זבולון חמר, אשר
עיקרו את הלוז ואת האמת ממערכת
הלימוד של תולדות הספרות העברית,
והפכו אותה לספרות כמעט מטעם ולוקה
בחסר. בחינות־הבגרות מתחילות להיראות
בעידנו של זבולון המר לבחינות־הבגרות
לספרות רוסית בברית־המועצות, בחינות
מהן נעדרים דוסטויכשקי, צ׳בוב,
זאמייטין, כונין, סולז׳ניצין ועוד
רבים, שיצירותיהם עשויות לגרום מחשבות
מסוכנות לנבחנים.
אבל הרושם המתחזק הוא, שלאיש לא
איכפת כבר הדבר. יפי הנפש שותקים.
הסופרים מתעלמים, ושר־החינוך ממשיך
לקצץ בנטיעות מערכת־החינוך.

לא ול ק ק את

שיירי החג

מאת

ד״ר •קותיאל שרע בי
ועדנה 3״ 1ר ו

לא בל

פנסיון
הו א מעון
כל אזרח יכול לתלות על דלת ביתו
שלט :״כאן פנסיון לכלבים ומובטחת
לו פרנסה מלאה. איש לא יטרח לבדוק
אם אכן מתאים המקום לשמש פנסיון ל־בעלי־חיים,
איש לא מוסמך להיכנס פנימה
למיטבח, להעיף עין בתנאי המגורים ולתת
לבעל־הבית הכשר כלשהו לגבות תשלום
עבור חיות המחמד המופקדות בידו (אפילו
משגיח כשרות אין במקום שכזה).
האם נתן מישהו דעתו השקולה לשאלה
אם אין זה חשוב לשמור על בריאותו של
בן־המישפחה ההולך על ארבע, למען יתר
בני־המישפחה ולמען בריאות הציבור ך
ומעשה שהיה כך היה. מישפחת כהן
נסעה לפני זמן מה לסוף־שבוע ומסרה
את כלבה, מגזע רועה גרמני, לפנסיון ל*
כלבים במרכז הארץ. הם שבו מחופשתם,
מיהרו לקחת את הכלב, ואז נאמר להם,
בלי גניונים מיוחדים, כי הכלב איננו. מת.
בני־המישפחה היו כהלם. הילדים פרצו
בבכי. איך זה יכול להיותן! צעקו ולא
האמינו למישמע אוזניהם. אבל בעל ה פנסיון
בשלו: הכלב מת. מת.

שאלו כל סמל מישטרה תורן ויספר לכם
שכל סיכסוכי השכנים, המריבות על חבל
הכביסה ושטיפת חדר־המדרגות, מתחילים
ביום השישי בצהריים ומתלהטים לקראת
שבת. שאלו כל רופא וטרינר ויספר לכם
שמיקרי ד,הרעלות הרבים ביותר בבעלי־חיים
מתרחשים בחגים.
יום הכיפורים נחשב אומנם ליום של
צום, אבל די בסעודה מפסקת של האידישע
מאמע ובכל ארוחות החג שלפניה ואח ריה׳
כדי להפוך את חודש החגים לחודש
של זלילה אחת גדולה.
בבתים מסויימים חושבים כי חבל לזרוק
אוכל. לכן אוכלים הכל, וכשבעלי הבית
מתפוצצים, הם לא רוצים, חס־וחלילה, לז רוק
את השיירים האדירים לזבל. הרי יש
כלב בבית, שיאכל, לבריאות. ולמה לא
לכבד גם את החתול ן
וכך, הופכת חיית־הבית לפח חי, בולע,
אך לא מעכל. כי לא כל מזון של בני-
אדם מתאים לקיבתם של חתולים, מה גם
שקשה לפעמים למיין את כל העצמות ש בעיסה,
וכל המזונות המתובלים הם רעל
לכלב. התוצאות ממהרות להופיע: הרע לות
קיבה, שילשולים אין־סופיים הגורמים
להתייבשות, ואף לסכנת חיים.
לכן, אם אתם אוהבים לאכול יותר מדי
אל תכריחו גם את הכלב לעשות זאת.
הם דרשו בתוקף לראות את הגופה. הם
פשוט לא היו מסוגלים להאמין כי בתוך
יום וחצי היה כלבם האהוב כלא היה. חשדו
שהוא נגנב או נמכר. בעל הפנסיון טען
בתוקף כי הוא קבר את הגופה וזהו. חשובה
אחרת לא היתד, בפיו.
בחוסר ברירה ניגשו בני המישפחד,
למישטרה והגישו תלונה על סירוב להחזיר
רכוש (כן, כלב סוס או חיה אחרת נחשבים
בעיני החוק כרכוש) .ובנוכחות המישטרה
הוצאה הגופה ונשלחה לבדיקה כדי לברר
את סיבות המוות.
הפנסיונים בישראל הפכו אבן שואבת
ממון, והם הפקר בידי אנשים המנצלים
את חרדתו של האדם לשלומו של בעל-
החיים היקר לו, את העובדה שהוא בוטח
בהם וחושב שאם הוא משלם הרבה הוא
זוכה ליחס טוב.
אין זאת אומרת שכל הפנסיונים בישראל
הם הפקר לרמאים. ישנם גם כאלה ה מעניקים
תשומת לב ותנאים היגיינים
הולמים, והכלב מבלה בם חופשה נאד, כמו
בעליו. אבל הם מעטים. יש צורך דחוף
ביותר בחקיקה להסדרת נושא הפנסיונים
לבעלי חיים. גם לבריאות הציבור וגם ל הגנה
על זכויות האזרח.
לדווח למס הכנסה
עימנואל בן־חנן מתל־אביב, שלח מיכתב
לכלבוטק שאי אפשר שלא לפרסמו:
״לכלבוטק שלום, לבעלי חיות־בית (קרי :
בני המעמד הקאפיטאליסטי שלהם היכולת
לפרנס בני־מישפחה ההולכים על ארבע.
״אין ספק כי ההצעה שיוזמה על-ידי
כמד, מאדריכלי מם־הכנסה ומם־רכוש לד רוש
מבעלי הכנסות גבוהות לדווח על כל בים
וחתולים שבבתיהם ,״כי לגדל כלב
זד, כמו לגדל ילד״ ,באמת ובצדק יסודה.
״נכון מאד, לגדל כלב זה בדיוק כמו
לגדל ילד, לכן אני מציע לדווח על הכלב
למס־ההכנסד, ולקבל מביטוודלאומי קיצבת
ילדים בהתאם.
״כדאי, לדעתי, להחזיק כלבה ולעודד
את המלטותיה, שכן בתוך זמן קצר ביותר
תהפוך המישפחה לברוכת־ילדים, ותוכל
להנות גם מקיצבת סעד״.

אל תעשה לאחדים
איננו אוהבים להביא בכלבוטק סיפורים
אכזריים. אבל, לצערנו, כשמדובר במעשי
אכזריות חוזרים ונישנים, איננו יכולים
לעבור לסדר היום.
שוב יוצאים המרעילים ומשתוללים. מיק רה
שקרה לפני שבועים בגן־רווד( ,מועצה
אזורית) שבר את ליבה של מישפחת מו שבניקים
ותיקה, שעד לאותו יום האמינה
כי היא גרה בסביבה שיש בד, איכות חיים

וקירבה לטבע. עד לאותו יום, או ליתר
דיוק לילה, שאי אפשר לשכוח.
כלבם, גור, בן שלושה חודשים, נמצא
מתפתל, כשהוא קשור עדיין למלונתו. הב הילו
אוחו לרופא; אך כשהגיעו אליו, כבר
היד, הכלב ללא רוח חיים. בניתוח שלאחר
המוות התברר שהורעל בארסניק.
רעל מסוג זה אינו מסתובב לבד ברחוב.
זהו רעל שנמצא רק בידי הרשויות ה מוסמכות
שבמחלקות־ד,תברואה של המו עצות
האזוריות. הרעלה של גור שלא שוטט
רחוק ממלונתו היא מיקרה של הרעלה
מכוונת, אכזרית ומתוכננת. זה היה מישהו
שהתכוון להרעיל, היתד, לו גישה חופשית
לרעל המסוכן והאסור באחזקה בידיים פר טיות,
והוא ניצל את מעמדו, והגיש לכלב
התמים את הרעל בתוך מזון מפתה. נורא.
עובד רשות מקומית אחרת הרעיל כלב
לפי פקודת הכלבת (כלב ששוטט לבדו, ל לא
זמם ובלי רצועה) .הכלב המורעל הקיא
בתוך זמן קצר את הבשר שאכל עם הרעל,
ולא אונה לו כל רע. לעומת זאת, כלבו
של המרעיל, שליווה אותו בפעולה, אכל
את הקיא יחד עם הרעל ונפח את נישמתו.
כך ייעשה למרעיל, אך, למען החיים —
מה אשם כלבו?

איד גילה מר שוורצבאום מוינה
שישראל היא מדינה דייקנית ן
על ידי עתוני תיירות וסקר מיוחד של חברת 9ח! . 806
הוא טס לתל־אביב באל על.
ואין זה מפתיע. ליתר דיוק בהחלט צפוי לאור
מכתב התודה ששלח לאחר מכן מעיד כי לא בכדי הגיעה
חברת התעופה הלאומית למקום הראשון בעולם בדיוק מבצעי. מה שמשקיעה היום חברת התעופה הלאומית —
נתיב היצוא האוירי של המדינה.
מטוסו של מר שוורצבאום, כמו רובן המכריע של טיסות
אל על ( )940/0המריא בדיוק בזמן. היום אל על מקפידה על כך. טוס אל על ותסכים גם אתה עם
מר שורצבאום מוינה שכתב:
ממש כשם שהיא מקפידה על טיב השרות, שגם אותו
ציין מר שוורצבאום לשבח.
שרות זה זכה במקום הראשון בסקר מיוחד של ה״דיילי מייל תענוג לטוס אל על.
גם מחלקת המלך שלמה דורגה אחת משבע מחלקות העסקים כל הכבוד לדיוק בהמראות ולטיב השירות
(הכתובת המלאה שמורה בחברה)
המצטיינות בשירות לנוסע מתוך עשרות חברות תעופה

קיקרסהנעלשהולכת

גית מ ער כו ת תדמית

מ טב עו ת

מ׳ מווויח ומי מפסיד
אספני המטבעות בתחביב, ובעיקר המשקיעים במטבעות לצורכי השקעה,
מאוכזבים. אבל הם יכולים להרשות לעצמם. לרוב, מה ״שתקוע״ עוד יעלה, אם לא
העיד האספני, לפחות עין המתכת במטבע או במדליה. הסוחרים ״יושבים״ על מלאי
ואין קונה, אפילו שהמחירים הם אטרקטיביים. בניגוד לבורסה. לניירות ערך,
לשוק המטבעות מערבת ציפיות וכללי מיסחר שונים. אך בתוך השפל הזה שירד
על הענף, יש מי שמרוויח, והרבה מאוד.
שמעתם על ״החברה הממשלתית למדליות ומטבעות״ ן היא עושה עסקים

הרעים ומה שביניהם
נסכם את שנת תשמ״א, בבמה שורות.
שתי תופעות בלטו בשנה זו בבורסה.
האחת — פעילות הבנקים. ערך
מניות הבנקים הנסחרות היום בבורסה
נאמד ב־ 4מיליארד דולר — סכום עתק
שהטיל את צילו על בל שוק-ההון. גם
הביצועים של הבנקים היו ללא תקדים.

מ כ שי רי ם

הרהיט הת וון
אומרים שפגז ה 105-מילימטר שפותח
על ידי התעשיה הצבאית, נחטף על ידי
קציני החימוש של צבאות שונים. ערך
הייצוא של פגזים אלה הגיע לחצי מיליארד
דולר.

מראשית השנה נתנו מניות בל״ל תשואה
ריאלית (לאחר ניכוי האינפלציה) של
; 4570 מניות ״בנק הפועלים״ נתנו תשואה
ריאלית של 28 ואי-די-בי ״.277
תופעה שניה, מיוחדת לשנה זו, היא
הגידול העצום בפעילות הספקולטיבית
של קבוצות שעבדו על מניות ״מסומנות״.
אם ניקח שני מרכיבים אלה, כאשר
מניות הבנקים מהוות 70 מהשוק, ו-
המסומנות ס/ס 15—20 מהשוק, נשאר מעט
מאוד לבחירה עניינית. כמו שאמר לי
יועץ בריטי לענייני פיננסים, לאחרונה :
אצלכם זה לא בורסה, זה קזינו לאומי.

מה חלאת
באוקטובר תהיה בורסה רעה. הבנקים
יהיו מחוץ למישחק. המניות המסומנות
לא. אתם לא קוראים מאזנים ז גם אני
לא. אבל כותרות כדאי לקרוא: המאפיין
הוא ירידה ריאלית בריווחיות של חברות
בריאות• ראו את החברה המרכזית, את
בלל תעשיות, דלק ־ועוד. זה סימן לא
מעודד. אבל לא רק זה, ההזרמה קרוב
לודאי שתקטן, ההכנסה הפנויה תקטן
אף היא. הספיגה באמצעות ההנפקות
ממשיכה לרוץ, וגם קניית עשרת אלפים
מכוניות בחודש אחד מוציאה מהשוק
סכומים ענקיים. בקיצור, יהיה
פחות כסף, הרבה פחות.

נגהלה עו מיוו
לא בצמודים. הצמודים היום יקרים.
מחירם הגבוה משקף כבר את הציפיות
לממדים גבוהים בחודשים הקרובים. לא
צפוי רווח יתר מצמודים, לכל היותר יעשה
המשקיע את המדד.
מה כן? להשקיע במניות הבנקים. זהו
המפלט הבטוח• אולי גם במט״ח, פחות
מהמדד בוודאי שלא יעשו, ואולי קצת
יותר• על ״המסומנות״ תשאלו את היועצים,
גם שם יש לפעמים מציאות של

מדליה ממלכתית -שערי ירושלים
מוכרים היסטוריה וזה עובד

מצויינים. בעיקר בארצות־הברית. היא ייצאה 5.32 מיליון דולר בשנה האחרונה,
גידול מרשים של * 83 לעומת השנה הקודמת. חברה ממשלתית שמרוויחה מצויין,
כאשר הענף כולו מפסיד, ראוייה לציון.
בלי בל קשר לרווחים, הנפיקה החברה החודש מדליה חדשה ,״שערי ירושלים״.
תראו איך מוכרים לנו פה ולהם שם, בחו״ל, היסטוריה בת זמננו• וזה עובד.

מטייח
הריבית היא הקובעת הפיחות המואץ של השקל, כלפי המטבעות
האירופיים וכלפי הדולר האמריקאי,
נגמר השבוע. מה זה היה ז זריקת
עידוד לייצוא, או מבירת סוף העונה של
מט״ח מסובסד, בעזרתו האדיבה של
בנק ישראל ז אל דאגה, עדיין המט״ח
זול יחסית בארץ.
אבל מה קרה באירופה למטבעות האירופיים
שהתחזקו כלפי הדולר ן בל המומחים
באירופה עוסקים עכשיו בתחזיות
והערכות, אם התחזקות המטבעות
האירופיים כלפי הדולר, או החלשות הדולר
בלפי האירופיים, זה עניין לטווח
קצר, או אולי לטווח ארוך. כמה מהם
יעשו פרנסה טובה רק מהשאלה, אחרים
מהתשובות.
מומחים אומרים שהשיפור במטבעות
האירופיים משקף שיפור בסיסי במאזני
התשלומים של מדינות אירופה. אחרים
אומרים: כן, אבל זה לא הבל, יש סיבה
יותר טובה — העליה בשערי הריבית
באירופה, שעה ששערי הריבית בארצות-
הברית נשארו קבועים עם נטיח לירידה.
הפער בין שני שערי הריבית הצטמצם
ובכך גרם להתחזקותו של המטבעות האירופיים.
האמריקאים לא התרגשו. רובם
בטוחים שהריבית בארצם, לא רק
שלא תרד, אלא תעלה שוב, ואז שוב
יועמדו המטבעות האירופיים ״במקומם״.
זהב. אם תחליט הוועדה שמינה הנשיא
רגן בחיוב, והדולר יוצמד לבסיס
הזהב, מה יהיה מחירו 1
כסף. קפיצות קלות מעלה מטה,
ועדיין בדאי לקנות.

סיפורים חוווזניס

מוניות

כ ל מוני ת
ו ה קו פ ה שול ה
באחד באוקטובר נכנסה לתוקפה תקנה
המחייבת את כל בעלי המוניות להתקין
קופה רושמת במוניותיהם• למרוץ
על כיסם של בעלי המוניות, התייצבו

מונה קופה רושמת
הסחיר 150,000 לירות

שלוש חברות המייצרות ומשווקות מונה
משולב בקופה רושמת.
המונה שהיה נהוג עד בה הראה רק
את המחיר. עם הכנסת הקופה הרושמת,
יקבל כל נוסע חשבונית מס שהעתקה
ישמש לצורכי מס״הבנסה.
מחירו של המקר״ם (מונה קופה רושמת
למונית) הוא ב־ 1000 דולר בבל
שלוש החברות, ועם מע״מ מגיע המחיר
ל״ 150 אלף לירות; אם נכפיל סכום זה
ב־ ,6200 במספר המוניות בארץ, נגיע לסכום
המתקרב למיליארד לירות. ועכשיו

אתם בודאי מבינים מדוע כדאי להיאבק
על חסדיהם של בעלי״המוניות.
אם המחיר שווה, אז מה שווה יותר!
כל חברה מהשלוש טוענת, ניחשתם, ש-
המקר״ם שלה שווה יותר. כך טוענים
״אלביט״ ו״פז-שחם״ שפיתחו את ה״פז-
מונית״ ,כך גם טוענת חברת ״מידל״איסט
אלקטרוניקס״ שפיתחה את ה״מוני-
טקס״ ,ובך גם ״א-ב אלקטרוניקה״ .שתי
הראשונות אומרות גם שיש להן הזמנות
לייצוא. בולן עומדות בדרישות שילטו־נות
המס ומישרד־התחבורה, אז מה בבל
זאת?
בל המקר״מים הם פרי פיתוח ישראלי
מקורי — ה״פזמונית״ פותחה על
ידי ״אלביט מחשבים״ והוא המתקן היחיד
המופיע ביחידה אחת, וגודלו מאפשר
התקנתו בתא הכפפות של המונית.
שתי החברות האחרות מייצרות ומשווקות
מקר״ם המורכב משתי יחידות, מונה
וקופה רושמת בנפרד. יש נהגים הטוענים
שזה מקשה, לעומתם אחרים
מצביעים על היתרון שהקופה הרושמת
צמודה לנהג ולא למונית .״בל נהג והקופה
שלו״.
מעניין מה שמעניין את נהגי המוניות:
קודם בל שאפשר יהיה לשנות את
התעריף במהירות — הפעלה בלחיצת
כפתור, ולמוניות בין עירוניות, הפעלה
של מחיר קבוע לנסיעות שירות. שהסרט
בקופה הרושמת יהיה מספיק ארוך,
שלא יצטרכו להחליף אותו בל יום או
יומיים, ובכלל, שהמכשיר יהיה בזה, שיטפלו
בו פחות ושיכנס פחות למוסך ו-
שמחיר השירות יהיה נמוך.
לכל מקר״ם ״פיצ׳ווקס״ משלו: ב־
״פזמונית״ אפשרות הפרדה בין מזומן
לאשראי, ל״מוניטקס״ ,סרט קופה מתפצל,
ארוך במיוחד. לנהגי המוניות יש
עכשיו שתי בעיות: הראשונה — איזה
מקר״ם לקנות; השניה — מאיפה יבוא
הכסף לקנות אותו. נסיעה טובה.

• לפני למעלה מחודש כתבתי במדור
זה של״אררט״ התקינו מנועי דיזל. עכשיו
הם עומדים להודיע על מאות אחוזי
הטבה.
• ״בנין״ למשכנתאות (בבעלות ״בנק
הפועלים״ ו״הבנק לבניה״) :סך בל המניות
הרשומות למסחר בבורסה הוא
28,000,000ע״נ, אלה מייצגות 28מזכויות
ההצבעה בחברה. שאר המניות
שאינן נסחרות הן בעלות עדיפות בהצבעה.
קבוצה מאוד מסויימת, אספה
כמות גדולה של סחורה — (הערה: כל
בעל ס/ס 10 מהמניות יבול למנות מנהל
בדירקטוריון של החברה) ועכשיו מחפשים
קבלן, כמו דרוקר או גינדי, שיהיה
מוכן לשלם מחיר יפה, עבור האפשרות
למנות דירקטור• עוד משהו: מניות
״בנין״ לא עלו מאז ינואר, כלומר הפסידו
ריאלית 60 יחד עם זה, לחסידי
המכפילים — המכפיל של ״בנין״ הוא
הטוב ביותר בין הבנקים למשכנתאות.

הסונים ונר השאר
בקבוצת הבנקים וחברות האחזקה
היתה המניה הגרועה ביותר, מראשית
השנה ,״דנות 86 מינוס) לאחר
ניכוי האינפלציה. בקבוצת הבנקים למשכנתאות
היתה הטובה ביותר ,״מירב״
677 לאחר ניכוי עליית המדד.
הגרועה ביותר ״משכנתאות לבנין״ :
68 בענף מוסדות המימון היתה ח טובה
בין חברות הביטוח 160/הגרועה
ביותר ״צור 630/״ספנות״
היתה הטובה ביותר בקבוצת המיסחר:
115 הגרועה ביותר רפ״ק 270/
בקבוצת המקרקעין היתה הטובה ביותר
״רסקו 1147 הגרועה ביותר ״מטעי
הדי 280/
ומה קרה בתעשיה 1המניה הטובה
ביותר היתה של ״ריס״ ו 1047הגרועה
ביותר ״אתא 597 בקבוצת
החברות להשקעה היתה הפתעה ,״עיי״
השיגה שיא 469 :אחוזים תשואה לאחר
ניבוי המדד. הגרועה היתה ״לנד״
קי 617 כבר היו דברים מעולם.
בשנת תשל״ב יתהפך הגלגל, והרבה מאלה
שהיו למעלה ירדו ולהיפך.
תשואה טובה לשנה החדשה.

תעריפון המנויים של
החל מ־1.10.81

ה עוו! סרוג

לשנה בשקל מיד מעיתון
בארץ לארצות תבל דואר רגיל

לחצי שנה בשקל

מ מ או ת
משלוח

45 + 545
145 + 545

מע״ט

סה״כ

יזה״ב

= 660
= 773
380 420

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר
240 + 545
607 + 545

470 879 = 94 +
720 1290 = 138 +

741 + 545

780 1440 = 154 +
אירופה ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
1050 2000 = 203 + 1252 + 545
פרו, אוסטרליה, ניו זילנד
גאנה, חוף השנהב, ניגריה,
750 1420 — 152 + 723 + 545
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה
890 1630 = 175 + 910 + 545
פנמה, טאיוון, יפן

תאילנד, הונג־קונג, סינגפור, קוריאה

אנשי הצי השישי של ארה״ב בביקורם במיפעלי הבירה
בנתניה. הם סיירו במיפעלים, קיבלו הסברים, שתו ונהנו.

גזר גמדי של סנפרוסט סעניק לן* פרס ו1נק.
שלחי לסנפרוסט מתכון גזר גמדי וזכי בענק יהלומים ששוויו

גזר גמדי, כוכב אמיתי: טעמו מעודן, צבעו רענן, שופע בריאות
ומרגיש מצוין על צלחתך. חברי מתכון מקורי בו יככב הגזר
הגמדי של סנפרוסט ותוכלי לזכות בפרס ענק שינצנץ
על צווארך ויזכיר לך את הכוכב שלנו.

@ 6 סנפרוסט

טרי יותר מטרי.

גזר גמדי, אהובם של אניני הטעם בארה״ב ובאירופה
מעתה במטבחך.
את המתכונים שלחי לת.ד 40020 ,ת״א עבור ״גזר גמדי״
לא יאוחר מ־ .15.10.81 צוות שופטים בראשות שף אורי
גוטמן יבחר את המתכון הזוכה.

ה עו ל ה הז ה 2.301

במדינה אזרחים עצם בל ת ־ מזו ה ה
צעיר אמריקאי מטייל
בעולם ע 7גלגליות
ומפרש כידו
״מי זה? מה זה ״ 1ממלמלים
אחריו כולם בקריאות פליאה. מי
שמטייל להנאתו, או נוהג ברכב,
אם ייתקל בעב״ם — עצם־בלתי־מזוהה
— המחליק בכבישי תל־אביב,
שגובהו 1.78ס״מ, צבעו
כצבע השוקולד, והוא צנום כגפ רור,
נועל נעלי־החלקה (סקטים),
ומחזיק בידו מיפרש — אל דאגה,
הוא ניתן לזיהוי כפילים בלום,
יהודי יליד בוסטון, בן .25
פילים אימץ לו את הספורט ה אמריקאי
החדש לפני חודשים אח דים.
הוא פגש שני אנשים ש״תפסו
רוח״ ברחובות בוסטון. הם הצליחו
להפנט אותו, והוא השתוקק להח ליק
כמוהם. אחרי הכרות קצרה
נענו לתחנוניו והסכימו ללמדו את
התורה, ולהכניסו בסוד העניין.
כל בוקר, בשעה שהשחר הפ ציע,
נפגשו המוסקטרים המשוגעים
לעניין, ואימנו את ידידם הצעיר.
״תפסנו רוחות ברחובות הריקים
והשקטים הסמוכים לאוקיאנוס. ה רוח
שנשבה ממש דחפה אותנו,
ואנחנו החלקנו במהירות של 50
מייל לשעה, שזה כ־ 75 קמ״ש.
כמעט המראנו,״ מצטחק פילים.
״ככה התאמנתי יום יום במשך
כמה חודשים• לקחתי את הספורט
החדש ברצינות, ותוך זמן קצר
החלקתי בצורה כל־כך טובה ובטו חה,
שהחלטתי לטייל בעולם בצו רה
כזאת.״
הפקידים היו המדמים. ב־11
בספטמבר זנח פילים את אמו, ביתו
עירו ועסקיו לטובת טיול חייו• הוא
טס מבוסטון לגיו־יורק ומשם המ שיך
לבריסל, תחנתו הראשונה.
מנמל־התעופה נסע באוטובוס ל מרכז
העיר, ושם התחיל בחגיגת.
ההחלקה. אנשים עצרו ברחובות
והביטו ביצור שהצליח להפר את
שלוותם הבלתי־מופרת של הבל גים.
בתוך
זמן קצר עלתה עליו ה־מישטרה
ועצרה אותו. לאחר משא־ומתן
מילולי קצר, שבו הסבירו
השוטרים לפילים בצרפתית כי הם
אוסרים עליו להחליק בכבישי־עי רם,
והוא עשה עצמו כאינו מבין,
התמם וענה להם באנגלית, לקחו
אותו השוטרים המנומסים לתחנת־הרכבת.
פילים
נסע שתי תחנות, ירד
והמשיך להחליק בגאווה רבה, על
אפם ועל חמתם של השוטרים ה מרובעים.
כך נסתיימה תקריתו
המישטרתית.
לאחר שעבר את בריסל לאורכה
ולרוחבה, שם את פעמיו ברכבת
לפאריס, עיר האופנה והאורות, ש תהיה
מוכנה בוודאי, כך חשב,
לקבל גם את אופנת ההחלקה ה־מיפרשתית
שלו.
כמו כל תייר אחר, הוא נכנס
לבנק להחלפת כסף. ההבדל הקטן
היה שהוא נכנס לבנק בהחלקה.
למי שאינו יודע — הבנקים ב פאריס
מרווחים מאוד, ובכניסה
לבל בנק, כימעט, יש רחבה ענקית,
בדרך־כלל עגולה, שאינה מביישת
כל אולם נשפים מכובד.
פילים העדין, התגבר על בייש נותו
ונכנס בתנופת־החלקה לבנק.
הצרפתים היו המומים, הם לא ראו
דבר כזה מימיהם. כך עבר מהפקיד
לקופאי כשהוא מלווה במחיאות
כפיים נלהבות.
מהבנק פנה לשדרות שאנז-אלי-
זה. יושבי בתי־הקפה התרוממו מ־מושביהם,
בעלי החנויות יצאו מ-
פיתחיהן, וכל העוברים והשבים
ה עו ל ם הז ה 2301

תופס־ רוח בלום וגלגלירוח ברח׳ דיזבגדן?
לנצל את החיים בצורה מכסימלית
הביטו בו כאילו נחת זה עתה
מכוכב־לכת בלתי־מוכר.
מיפרש כחוד־לבן .״אני נה נה
מאוד מהבעות פני האנשים.
ברגע הראשון הם מופתעים, אף
קצת נבוכים, ופיתאום הם מוצאים
עצמם מחייכים ואף פורצים ב צחוק.
אני מרגיש טוב כשאני גורם
לאנשים להעלות חיוך על שים־
תותיהם, או לצחוק,״ אומר פילים.
פילים, שהוא בעל נפש הרפת קנית,
החליט לא לוותר על סיבוב
במיגדל־אייפל. הוא עלה במעלית
עד הקומה האחרונה של המיגדל,
שם רצה להראות את כוחו בהח לקה
לתיירים הסקרנים. אך שומר
המיגדל שעמד במקום ״לא רצה
שאגנוב את ההצגה״ ,גרשו מעל
פניו, ואף ניסה לחתוך את הקשר
המחבר את המיפרשית לנעליו.
פילים ברח כל עוד נפשו בו, אך
בזה לא הסתיים הרומן שלו עם
פאריס. באחד הימים עלה במדרגות
נעות וחלק מן המיפרש נתקלע ב מדרגות,
התקפל ונשבר .״הייתי
כל־כך עצבני, חשבתי שכבר הלכה
לי כל החופשה. חככתי בדעתי מי
יוכל לתקן לי את מיפרשי היקר.״
הישועה באה בחנות שמוכרים
בה ציוד לסרפינג :״הם היו נח מדים
מאוד אלי, ותיקנו לי את
המיפרש בלי כסף״.
״המיפרש הזה יקר מאוד. בקלי פורניה
הוא עולה 250 דולר. אני
בניתי את המיפרש שלי לבד. ה־מוסגרת
עשוייה מאלומיניום בגובה
של כשלושה מטרים, וברוחב שניים
וחצי. על המיסגרת מתחתי בד ב צבע
כחול־לבן, כצבעי דגל ישר אל,
ויש חלון שדרכו אפשר להש קיף
על התנועה בכביש. בטיולי
תרמילי הוא כל כך רכושי, ואותו
אני שם על גבי. יש לי גם ציוד
בטיחות נוסף, לברכיים ולמרפקים
— מין תחבושות עם מיכסה פלס טיק להגנה מפני שבירה, וכמובן,
כפפות עור.
״המהירות שאליה אפשר להגיע
היא כפולה ממהירות הרוח. אם
הרוח 20 קמ״ש, אני מחליק במהי
רות
40 קמ״ש. עם המיפרש ניתן
לשחק בהתאם לכיוון הרוח. אם
הרוח מאחורי, אני מניח את ה־מיפרש
לפני. הרוח דוחפת את
המיפרש, המיפרש אותי, והסקטים
מריצים אותי. אם הרוח צדדית,
המיפרש מוסט הצידה• אני גם מש תמש
בהכיית הגוף בהתאם לרוח
ולצורך.״
״עד היום, תודה לאל, לא שברתי
אף חלק בגופי. תמיד קיימת אפ שרות
נפילה, אך גם ליפול צריך
לדעת כך, שיגרם מינימום נזק.
נפלתי כמה פעמים,״ הוא מודה,
״אך רק שרטתי את עצמי. הדבר
הכי חשוב בספורט זה הוא לדעת
להחליק היטב. ואז, באימון קצר
עם מיפרשית, אפשר להגיע לרמה
טובה.״
לפילים יש גם וואק־מאן, מין
רדיו־קסטה עם אוזניות, וכך הוא
משלב את ההחלקה עם מוסיקה
קיצבית וריקוד.
״לנצר את החיים״ .מפארים
המשיך פילים את דרכו ברכבת
לדרום־צרפת. את רוב הדרך בין
סאן־טרופה, סאן־רפאל, הריוויירה
הצרפתית ומונטה־קארלו עבר ב החלקה
על גלגליו ומיפרשו. משם
לקח רכבת לאנקונה שבאיטליה,
ובאוניה שם פעמיו לארץ הקודש.
״אני רוצה להיות הראשון ש יביא,
ואולי יחדיר, ספורט זה ל ארץ.
אני רוצה להחליק בנואייבה
לפני שמחזירים את האחור.״
לפילים עבר ישראלי עשיר. ב פעם
הראשונה בא לארץ ב״, 1973
עם קבוצת נוער יהודי, ומאז הלך
שבי אחרי קסמי הארץ ונערותיה.
מאז הוא ביקר בארץ כבר שבע
פעמים.
הוא למד באוניברסיטת תל־אביב
יהדות, סוציולוגיה, היסטוריה ו אנגלית.
בשהותו
בארץ הכיר נשים יש ראליות
רבות ,״והן מאוד מוצאות
חן בעיני. אני מעוניין להכיר עוד
בחורות ישראליות׳,הן מאוד נח מדות
ומיוחדות.״
אז מה הפלא, שעם עבר כזה

ואחרי שבע גיחות, הוא מדבר עב רית
רהוטה 1
לפני שלוש שנים, באחד מביקו ריו
בארץ, קיבל פיליפ הודעה על
פטירת אביו. הוא נאלץ לחזור
לבוסטון כדי לעזור לאמו בעסקי-
הטקסטיל שהשאיר להם אביו.
״זהו ספורט מיוחד, מהנה, ונעים.
אני מאוד גאה בזה שהייתי הראשון
שעשה זאת בבלגיה ובצרפת, וה ראשון
בישראל, כמובן.״
האורבות

ומה באשר לסכנות
בכבישי ישראלי
השיב פילים בחיוך אופטימי:
״אני רוצה לנצל את החיים בצורה
מכסימלית. אבי נפטר בגיל ,52
הוא לא נסע, לא ראה עולם, ולא
נהנה. אני רוצה ליהנות כל. עוד
אני חי, כך שאם יקרה לי משהו
מחר, לפחות אדע שעשיתי חיים,
שניצלתי את החיים עד הסוף.״

ישרא לי ם בחוי ל
היכן

עולנו?
גם פאר־ראקווי
היא ארץ־ישראל

״גם לטרון היא ארץ־ישראל,״
שרו אסירי השבת השחורה, ש נכלאו
על־ידי הבריטים במחנה־מעצר
בקירבת המינזר המפורסם.
״גם קפריסין היא ארץ־ישראל,״
שרו, לאחר מכן, המעפילים שנל כדו
בלב ים על-ידי חיל־הים ה בריטי,
ושהובאו לאי השכן.
עתה אפשר לשיר :״גם פאר־ראקווי,
ניו־יורק, היא ארץ־ישר־אל.״

ציון
כי;״צ. לפני כמה ימים
פירסם עיתון־היורדים בארצות־הברית,
ישראל שלנו, את המודעה
הזאת :

מציעה להשכרה 15 וילות בנות 5חדרים, קרוב
לשפת הים בפאר־ראקווי ניו-יורק. הוילות
מרוהטות בצורה מלאה. השכירות החודשית נעה
בין $250ל־ .$275 כל 15 הבתים מרוכזים יחדיו
כשכונה נפרדת באיזור יהודי מובהק. בשכונה
בתי ספר יהודיים, בתי כנסת, וחנויות מזון
כשרות למהדרין. תחבורה נוחה, סאבווי \,/
ואטובוסים.

הזדמנות חד״פעמית לחיות באווירה
ושכונה ישראלית בארה״ב.
לפרטים נא להתקשר
ביום) 212( 577-9780 :
בלילה) 212( 471-3602 :

ולבקש את שלמה

שת> גדו ת
לרפי שאולי

אם חשש

אם יש מישהו שאני מעריכה באמת
ובתמים זה רפי שאולי. הבחור פשוט
לא מותיר לנו כמה שעות פנויות בין
רומן אחד לרומן שני.
רק סיפרתי לכם על אהבה חדשה בשם

שולי

הרבה זמן לא שמענו דבר על
הנני• כולם שאלו אותי לאן נעלמה ה בלונדית המפורסמת כל־כך, אז הלכתי
ובררתי, והנה אשת־בשורות אני.
שולי חנני־אבנרי הפכה אם מאו שרת
לבתה מילי• שולי, שנישאה לפני
כשנה לאיש־העסקים יוסי אבנרי, ה מנהל
רשת חנויות למוצרי־חשמל, הודיעה
לי השבוע בשימחה :״אני אמא מאושרת
שיושבת בבית ומגדלת את בתי!״
אף אחד לא יכול להגיד עלי שאני
לא מפרגנת לאחרים. והפעם, יותר מתמיד,
אני מקווה ששולי תמצא את המנוחה ו הנחלה.

שולי
ויוסי אבנרי
יושבת בבית ומגדלת את הבת

אהבה בל גסדוס 0-110 חוזרם
למי שתוהה לאן נעלמה הלאומית שלנו
ומה זה שכבר שבוע לא שמענו ממנה,
אני רוצה להרגיע אותו שאין מה לדאוג.
פנינה רוזנכלום נסעה לה לאוסטרליה.
מדוע כל-כך רחוק? אתם בטח שואלים.
כי -דייוויד בורשטיין נמצא שם.
דייוויד הוא החבר שלה כבר מזה כמה

ציפי לווין
אין מיליונר, יש אהבה
ירדן, והנה שוב חידוש — רפי טס לניו־יורק
כדי להיפגש שם עם אהבתו הגדולה
ציפי לווין, שנסעה לאמריקה כדי להת חתן
עם מחזרה המולטי־מליונר. ציפי שי! -ן
תה תוכניות והיא לא מתחתנת, היא חוזרת 1
עם רפי לארץ. אני לא יודעת מה תעשה
ירדן שמחכה בבית כמו ילדה טובה —
לרפי יש עכשיו שתי גדות לירדן, בגדה
אחת ציפי ובשנייה ירדן.
מעניין, במי משתיהן יבחר?

! הרשעבו־ של
,בועז שרעבי
*התחתנת
עם נסיך
החצילים
__ עהבה הזמר בועז שרעבי והדוגמנית היפהפיה
ליאורה סחה• אבל, לצערי, נישואין
אלה לא החזיקו מעמד, ולאחר כמה חוד שים
נפרדה ליאורה מבועז בהמולה גדו לה
וחזרה לבית הוריה, והיא בת שבע-
עשרה וחצי בילבד.
מאז זרמו הרבה מים בירדן. ליאורה,
שהיא בת אחיו של בוסי סחה המנוח,
התחילה חיים חדשים. היא עבדה בחנות
בגד עור ביפו העתיקה, ומדי פעם הצ טלמה
לתמונות פירסומת. כאשר הכירה
ליאורה את יואב בניש, הלא הוא בנו
של מלך החצילים, חל מהפך בחייה. ה־יאהבה
הלוהטת גרמה להחלטתם של ה שניים
לתת לה תוקף חוקי ולהתחתן.
החתונה נערכה ביום השישי בבוקר,
וביום שבת היתה מסיבת-״חאפלה״ גדולה,

חודשים טובים. והוא, כמו שאתם מתא רים
לעצמכם, איש־עסקים עשיר מאוד,
שמלבד הווילה שלו בשיכון צמרת מגלגל,
שלא באשמתו, עסקים גדולים באוסטרל יה.
הוא קיבל את זה בירושה מההורים,
מה לעשות.
דייוויד, שנסע לטפל בכמה עניינים,
התגעגע לפנינה שלו ושלח כרטיס. פנינה
ארזה צ׳יק־צ׳אק רק שלוש מזוודות וטסה
אליו לאוסטרליה. כי גם היא מתגעגעת
לדייוויד והיא גם רוצה לבדוק מה העניי נים
שם: אם זאת אהבה או סתם רומן
חולף. מצידה זאת אומרת, כי דייוויד,
המאוהב מאוד מזמן, כבר רוצה לשים לה
טבעת על האצבע.
אבל פנינה שלנו היא בחורה עם ראש
על הכתפיים, ולמרות האהבה הגדולה היא
לא כל־כך בטוחה שאוסטרליה זה בדיוק
המקום בשבילה. זה נראה לה קצת רחוק
מדי ממרכז העניינים וקצת שקט מדי
לאופייה הסוער. ואם תשאלו אותי אז היא
לגמרי צודקת.
פנינה סיפרה לי שאם היא תחליט
נוסעים זוכרים אותה, את תמי עזריה?
בטח לא הרבה. טוב, אני רואה שאני
צריכה לרענן לכם קצת את הזכרון.
תמי היתה אחת הצלעות של שלישיית
שוקולד מנטה מסטיק, כשזו היתה עוד
בחיתוליה. וכשרק התחילו השלוש לקצור
הצלחות ראשונות, היא התאהבה פתאוס
בישראלי ניו־יורקי, ונסעה אליו לאמריקה.
עברו מאז לא מעט שנים, ומה לעשות —
כמו בהרבה מיקרים בזמן האחרון, הבינו
השניים שאם הם רוצים להישאר חברים
טובים, אז יותר טוב שלא יישארו ביחד.
תמי חזרה אלינו לארץ סופית, והשאירה
אותו שם. עוד לא הספקנו להגיד לה
״ברוכים הבאים״ והיא הספיקה כבר לנהל
רומן עם צלם־הסרטים צגיקה גיד, ש היה
שבור לגמרי אחרי הפירוד הסופי
שלו מאשתו, גלית רויטמן, ושהיה זקוק
למישהו סוער כמו תמי הקטנה. גם פה
האהבה היתה קצרה ומהירה. וכדי להת אושש
היא בורחת שוב לניו־יורק. הפעם,
לפחות, היא עושה את זה עם הפסטיבל
החסידי — גם להירגע וגם לראות קצת
אמריקה, כמו שהיא אומרת.

הפרפר החדש
התחתן

פנינה רוזנבלום
לבדוק —
כפי שרק בניש יודע לעשות, לכבוד הזוג
המאושר. יואב בניש, שהוא ארכיטקט
במיקצועו, רכש את מיסעדת ליפסקי מול
המכס ביפו, ואחרי שיפוצים במקום יפ תחו
השניים עסק חדש ששמו, כן, לא
טעיתם, מיסעדת בניש החדשה.

דייוויד בורשטיין
— מה העניינים
שאוסטרליה זה לא זה, למרות שדייוויד
זה לגמרי ״זה״ ,הרי שהיא לא תהיה
מוכנה לשלם את המחיר. ובכלל, אם צריך
לשלם כאן מחיר אז שזה יהיה הוא ש ישלם.

כמו שאמרתי, אם לא ייצא שידוך
מהעסק, הרי שמקסימום עשתה טיול של
חודש לאוסטרליה.

מי לא זוכר את צמד הפרברים, שהגג
השבוע עשרים שנות זמר?
החצי הפחות ותיק בצמד, הזמר אודי
הרפז, שהוא אח תאום זהה לחלוטין
לזוהר, שגם הוא עוסק במוסיקה, התחתן
עם נערה נחמדה בשם דניאלה ישין.
דניאלה, שהיתה נשואה במשך זמן קצר
לטייס בחיל־האוויר, למדה עיצוב־פנים
אך אינה עוסקת בכך, אלא עובדת במרכז
ההזמנות בחברת אל על.
אורי תיכנן את חגיגת החתונה לתאריך
הולדתו, וחגג את יום־הולדתו העשרים
ותישעה יחד עם נישואיו. השניים שכרו
דירה בתל־אביב והתוכנית העיקרית שלהם
היא להמשיך להיות מאושרים יחדיו —
דניאלה תמשיך לעבוד באל על ואורי
ישיר שירים לכלתו הטריה.

פותח את
ליאורה סחה
גס אדריכל וגם חציל

הועיוניים

אהבה חדשה יש למנהל המועדון התל-אביבי, סמי הירש, בן ה־.34
סמי הוא כזכור אב לילדה בת תשע מנישואיו לדליה מילצץ, אחותו של מפיק
הסרטים ארנון מילצץ. סמי אוהב אותן יפות, צעירות, ורצוי שיהיו גם דוגמניות.
לכן אהבתו האחרונה היא חווי נץ, בת ה־. 19
חווי היא אמנם חיילת אך יפה וצעירה, וכבר הספיקה להיכנס לעולם הדוגמנות.
סמי מחליף אהבות בקצב הסילון — הוא לוקח אותן צעירות, פותח להן את העיניים,
ועובר הלאה.
מה שמעניין כרגע את חוג ידידיו הוא כמה זמן ימשיך הרומן הסוער הזה?

חז ר ה
מן הכרך
ה א כז ר
הם באים, הם באים.
שמתם לב שהחבר׳ה מתחילים טיפין-
טיפין לחזור? שהאגדה האמריקאית מת חילה
להתנפץ לה?
אז בין החוזרות סופית גם מרגלית
אנקורי. ושוב אני צריכה לעשות כאן
ריענון קצר לדור שאולי לא כל־כך
זוכר את יוסף ואחיו.
מרגלית, שהיתה סטאר גדול בשיער

מרגלית אנקורי
הילד נמצא בקיבוץ
נטשה אותנו כבר מזמן לטובת קאריירה
בניו־יורק.
אבל מסתבר שלא תמיד החלומות וה חיים
נפגשים, ומרגלית הבינה מהר מאוד
שכמוה מתגלגלות מאות בכרך האכזר.
אז גם בגלל זה, וגם ביגלל הילד שלה,
הנמצא פה בקיבוץ ושהיא רוצה להיות
לידו, וגם ביגלל השמש ומפני שיש לה
כאן יותר חברים, היא חזרה אלינו סופית.
ומה היא חושבת לעשות? לשיר. בטח.
ומי שעוד זוכר את הקול המשגע שלה,
ומוכן לשכוח לה את הסקנדאלים, מוזמן
להחזיק לה כמוני אצבעות.
היא הבטיחה לי שהיא נרגעה לגמרי;
ושמה שהיא רוצה עכשיו זה מיסגרת,
שקט. הרבה עבודה והרבה מוסיקה.

שו ל ץ

ו מו ר א
אז יש לי סיפורים ארוכים היום, הא?
אני מקווה שעוד לא התעייפתם לגמרי.
הנה עוד סיפור אחד לקינוח. אחרון ודי.
שודץ ״האיום״ ,שקוראים לו ככה
ואני עד היום לא מבינה למה, כי הוא
בחור נחמד מאוד, הספיק הרבה בשנתיים
האחרונות. הוא התחתן עם ארנה, הצלמת
הפריקית, עשה סרט. כימעט שהופיע ב סרט
על פרקש, ועכשיו הוא בלהקת כ רד
מוזרם.
שולץ היה מאושר כימעט לגמרי, כימעט
כמו באגדות. אבל מרוב שהוא היה עסוק
הוא הזניח את אשתו הקטנה. הזניח אותה
עד כדי כד שדווקא מצא חן בעיניה
להיות לבד, .וזה מה שהיא רוצה עכשיו
באופן מוחלט.
לשולץ נעשה נורא עצוב מזה. למרות
שהוא בלהקת כרומוזום, וגם על הסרט
שלו אמרו שהוא דווקא בסדר, הוא אהב

וווו!מון ול( 1]!11נ₪!1ו1ם
רבים אמרו שהיא עשתה את שטות חייה כשעזבה את חלב
ודבש. אבל היא, גלי ׳עטרי, לא התייחסה לכ ה והתעקשה
להוכיח שהיא לא צריכה אף אחד, שהיא שווה את כל ה־,ס /ס, 100
ושחלב ודבש הם רק תיזמורת.
היא הופיעה עם פליי־בק, דרשה וגם קיבלה סכומים גבוהים ,
לכל הופעה. ולמי שלא יודע מה זה פליי־בק — זו מוסיקה שמוק־לטת
על סלילי הקלטה, ועל הרקע שלה שר הזמר.
ככה חרשה השחורה והנאווה, עם טכנאי צמוד, את ארצנו
הקטנטונת ושילשלה את רוב הסכום נטו לכיסה, כי כבר אין
עוד שלושה שיש להתחלק איתם.
בכל האגדות מופיע תמיד הביטוי ״עד ש וכך גם בסיפור
הקטן שלנו. עד שהיא הופיעה באירוע חשוב במרכז הארץ.
שם — אני לא רוצה לנקוב בשמות ובמקומות, אבל תסמכו
עלי, אני אומרת אז אני יודעת — עלתה גלי להופיע לפני קהל
ששילם הרבה הרבה כסף תמורת ההופעה הזאת. הרבה מאוד,
בערך חודשיים משכורת של שכיר ממוצע במשק.
אחרי 15 דקות בדיוק נקרע הסליל והיתר .״פאשלה״ איומה.
גלי נאלצה לקצר את ההופעה ולברוח משם מהר מהר. המזמין
הכועס סירב לשלם את כל הסכום, ולדעתי די בצדק.
אבל לא זה הלקח של הסיפור. הלקח הוא שמאז התקרית
עושה גלי חזרות עם תיזמורת, ואני מקווה שיותר לא יקרו לה
כאלה בושות.
אולי לא הייתי מספרת את הסיפור הזה, כי גלי בחורה נחמדה
מאוד. אבל אני רוצה פעם אחת להגיד בקול רם שלפעמים
קורים פה דברים שהם בחזקת סקנדאל. הזמרים שלנו, עם כל

הכבוד להם, שוכחים לפעמים את הגבול. ואנשים הם בכל זאת
לא עד כדי כך פראיירים. כשהם משלמים טוב אז הם רוצים,
ובצדק, לקבל את הכי טוב. מה שקורין בשפת הביזנס: תמורה
הולמת עבור ההשקעה.

התחת של טמירה
בעניין ״פאשלות״ של זמרים יש עוד
משהוא שאני לא יכולה להתאפק וחייבת
לספר לכם. כי למרות שהוא וולגארי אני
חושבת שהוא עצוב, או, בעצם, להיפך.
טמירה ירדני היא מפיקה צעירה ו דינאמית
ואפילו מוכשרת. בין יתר הזמ רים
שהיא מייצגת ישנו גם הזמר גרי
אקשטיין. מישרד קצב ,2בניהולו של
מאיר קוטלר הנמרץ, הזמין את גרי
להופעה בבית־שאן במיסגרת אירוע שהוא
אירגן שם.
גרי, שהוא בחור נחמד, טוב ומוכשר,
כמו שכולנו יודעים, איחר, משום מה,
להופעה. המנחה ניסה למשוך את הזמן
כעשרים דקות ושלף את כל הבדיחות
שיכול היה, רק שהקהל לא יתפזר לו.
כי כמו שאתם בטח יודעים, דברים כאלה
קורים לפעמים בהופעות, ובסך־הכל כולנו
בני־אדם.

כמו שאתם בוודאי מתארים לעצמכם,
כשבא גרי הוא מצא רק 20 איש במקום,
ומארגן האירוע שלח אותו חזרה הביתה.
עד כאן הייתי יכולה להרגיע אתכם ולומר
שיש לפעמים תקלות בחיים.
אבל לא זה הסיפור. התחלתי עם טמירה
ירדני, זוכרים? עיריית בית־שאן סירבה
לשלם את הכסף, ובצדק. מאיר קוטלר,
מנהל קצב ,2ביקש מטמירה ירדני ליטול
חלק בהפסדים ובעוגמת־הנפש שנגרמה
לתושבי בית־שאן. הוא היה מוכן להסתפק
גם בהופעת פיצוי של גרי כתמורה הו גנת
ל״פאשלה״ .טמירה טענה שהיתה עם
גרי באותו ערב ושהם הגיעו בזמן, רק
שהקהל, משום מה, לא היה במקום.
האמת היא שהסיפור הזה קרה די מזמן,
אבל אני מספרת אותו היום בגלל ה פינאלה.
קוטלר שלנו לא התייאש ושלה
מכתב דרך עורך־דין. בעסקים כמו ב עסקים.
ואז הוא קיבל מיכתב מהמפיקה
ועל עמוד חלק לבן באותיות של קידוש

את אשתו יותר מהכל. רק לא ידע שאשה
זה כמו צמח, שיש להשקות אותו.
אז היום שולץ האיום הוא שולץ העצוב.
הוא עזב את הדירה שלהם בקינג־ג׳ורג׳
ומחפש באופן דחוף חדר. מישהו שמע על
דירה?

טמירה ירדני
מי בתחת של מי 7
לבנה, מצא את המישפט:
״קצב 2יכולים להיכנס לי לתחת!״
על החתום: טמירה ירדני.
כשביקשתי את תגובתה של טמירה
היא העדיפה לא להתייחס לכל העניין.
אבל תאמינו לי, שלולא הייתי דואה
את המיכתב הזה במו־עיני, לא הייתי
מעזה לספר זאת לכם. אני מספרת זאת
כדי שתדעו איך מנהלים עסקים ברמה
גבוהה.

כימעט והתחלתי לקרוא לו ״עורד־הדין
של הדוגמניות״ .אני מתכוונת
לפידות, שתמיד אהב אותן גבוהות-
רזות־שחומות, שיער אסוף ועצמות־לחיים
בולטות.
זה התחיל אצלו בליאורה לפידות.
אחריה באה אמילי, אשתו השניה, ש היא
ליאורה מיניאטורית, ולאחרונה נגמר
הרומן הלוהט שלו עם ניכה פון־וייזל,
שהיתה הפעם בלונדית צוננת לשם שינוי,
אבל עדיין דוגמנית, דקה וגבוהה ועם שם
שיש בו ״פון״ אצילי.
אז הייתי בטוחה שהוא ימשיך באותו
סטייל, ולא יקלקל, והנה גם אותי החיים
עוד מצליחים להפתיע. הפעם היא גבוהה,
השיער אדמוני ושופע והייתי אומרת ש היא
קצת שמנה מכדי להיות דוגמנית. מה
שאני יודעת הוא שקוראים לה נעמי,
שהיתר, סרן בחיל־האוויר, דיילת באל על,
והיום היא מנהלת המכירות של מיגדל
דניאל.
נעמי שעזבה דובר של מיפלגד, פולי טית
לטובת אילן, מנסה להישמע רגועה
לגמרי בעניין של אילן. אבל אחרי הטיול
ליוון שעשו השניים ביחד, ציפור קטנה
לחשה לי שהפעם זה יותר מאשר שינוי-
סיגנון אצל הבחור, ואולי יש כאן גם
שינוי מסוג אחר.

לאילן

תהרגו אותי, אבל אני לא מבינה למה
ההצלחה הורגת אהבות.
הם היו זוג יפה להפליא. כבר הרבה
שנים ביחד. זוג כזה שכשמישהו ניסה
להתקרב אל אחד מהם, אז אמרו לו שלא
כדאי לו להסתבך, כי שם זה סיפור לכל
החיים. אז כשהם היו זוג עם תוכניות ל עתיד׳
חולמים ואוהבים, הכל היה נהדר
והם היו צמודים בכל מקום.
עכשיו, כשהחלום התגשם ומתחיל להי כנס
כסף, ואפשר היה לגמור ב״מאז הם
היים באושר ועושר״ ,דווקא עכשיו יופי
ואריה המכורגר, בעלי המיסעדה ה-
צימחונית בננה, החליטו שהפעם הם נפר דים
סופית. אני לא כל־כך יודעת מה יהיה
עם העסק שהם הקימו בהרבה עמל, ב אהבה
ובעשר אצבעות, אבל אחד משניהם
התחיל לחפש ברצינות דירה.

— ניקמדו ה שו ט ר
(המשך מעמוד ) 10
של האשמות כבדות. פרשת סגלוביץ הס עירה
את הארץ כולה. אב־בית־הדין ב־מישפטו
של סגלוביץ — שנגע ליחסיו של
הקצין עם אנשים מהעולם התחתון ונשות
עבריינים וקבלת טובות־הנאה מאנשים
בעלי עבר פלילי — היה ניצב יחזקאל
קרתי. סניגורו של סגלוביץ היה אברהם
תורגמן.
כיום מודים הכל שתורגמן הציל את
סגלוביץ במילחמתו העיקשת, בין כתלי
בית־הדין. סגלוביץ אמנם הורשע בכמה
פרטי-אישום בלתי־חשובים, אך מההאש מות
הכבדות יצא זכאי.
אחרי המישפט נשלח סגלוביץ לגלות
במרחב חיפה. שינים אחר־כך, כשמונה
תורגמן כמפקד מרחב חיפה, לא היה אדם
שמח מסגלוביץ — ידידו הפך מפקדו
הישיר.
אחרי כמה חודשי עבודה ביחד במרחב
חיפה החליט תורגמן שסגלוביץ אינו די

הנ פ שו ת ה לי ב ר ליו ת
המישטרה — באותה תקופה היה זה הרצל
שפיר — נגד תורגמן. על פי תלונתו של
שדה קיבל תורגמן טייפ למכונית כשוחד,
ללא תשלום ; קיבל טלוויזיה ציבעונית
במחיר מוזל במיוחד, גם זאת כשוחד;
ואף נהג בצורה שאינה הולמת קצין בכיר
בכך שניהל רומן עם שרה ארבל, סמלת
שהיתה תחת פיקודו. אל התלונה שלו
צירף שדה את סרט־ההקלטה של שיחתו
עם שרה ארבל. מאוחר יותר קבעו מעבדות
המישטרה שהיה מי ששיפץ קצת את סרט
ההקלטה.
הרצל שפיר הורה לחקור את הפרשה.
חוקרי יח״פ, היחידה לחקירות פנימיות
של המישטרה, גבו עדויות, ערכו חקירות
והגישו את מסקנותיהם למפכ״ל. על פי
מסקנות החקירה לא הרוויח תורגמן אגורה
אחת מעיסקת הטלוויזיה שלו, אלא אף
שילם יותר מרוכש אחר, ביגלל הריבית.
עבור הטייפ שולם הסכום המלא. באשר
לעניין הרומן של תורגמן עם שרה ארבל

פרשת תורגמן מחדש. שדה וסגלוביץ ידעו
שאינם. יכולים שוב לפנות בתלויות ל־מישטרה,
אחרי שזו חקרה כמה פעמים
את פרשת תורגמן ואף לא ליועץ המיש־פטי
לממשלה, שאף הוא חקר בה. עיתו נאים
שאליהם פנו ביקשו הוכחות ואת
אלה לא יכלו שדה וסגלוביץ לתת. שדה
הגה רעיון מוצלח: לתת את סרט ה הקלטה
ואת החומר שבידיו לשני דברי-
הכנסת, אהוד אולמרט ויוסי שריד. שני
ידידים אלה עלו כבר בעבר כמה פעמים
לכותרות העיתונים בעיקבות פרשות ש אותן,
כביכול, חשפו, ואפשר היד. לקוות
שימצאו עניין גם בפרשה זו.
שריד ואולמרט עטו על החומר שהוצג
להם כמוצאי שלל רב. שריד הבין שב תקופת
פרשת פרנקו תקבל פרשה מאת
כותרות-ענק בעיתונים. לאולמרט היה עוד
מניע אחד: היה לו חשבון ישן עם
תורגמן.
לפני כמה שנים הרצה תורגמן גבית־ספר
תיכון בקריית־ים. בתום ההרצאה
קם אחד התלמידים ושאל את תורגמן :
״קראתי בעיתון שח״כ אהוד אולמרט
טוען שהמישטרה קיבלה תוספת של 40
תקנים לחוקרים, ובמקום חוקרים לקחה
עוד 40 טבחים.״ תורגמן ידע שהדבר אינו
נכון והשיב :״זה שקר מוחלט.״ כשהגיע
הדבר לידיעתו של אולמרט, הוא התלונן
בכתב אל היועץ המישפטי לממשלה ושר-
הפנים על השוטר שהעז לכנות חבר־כנסת
כשקרן. העובדה שהדברים של אילמ-ט
היו שקר לא עניינה את הח״כ הנכבד.
אשרי המצית

שר־הפנים עם המפב״ר איכצן ואשתו
מה זה שוחד 7
טוב ואינו משתלב בתוכניתו להבריא את
המרחב. הוא הזמין את סגלוביץ לשיחה
ידידותית והודיע לו שהוא עומד להעבירו
מתפקידו. סגלוביץ נפגע, ומאותו היום
היה תורגמן לאוייבו.
טלוויזיה ציבעונית
וד ׳לפני הריב ביניהם נסעו סגלוביץ
? ותורגמן באחד הימים במכונית ה-
?!ורטינה של תורגמן. סגלוביץ שיחק ברדיו
שבמכונית, אולם הצליח למצוא רק תחנות
המשדרות מוסיקה קלאסית, מוסיקה רומנ טית
ישנה ופרקי־חזנות.
״מדוע שלא תשים לך במכונית טייפ־קסטות?״
שאל סגלוביץ את תורגמן.
״אין לי זמן לזה,״ השיב לו תורגמן.
״יש לי קרוב־מישפחה, קוראים לו אהוד,
שיש לו בחיפה חנות להתקנת רדיו וטייפים
למכוניות. תשלח את הנהג שלך אליו,
והוא יתקין לך.״
תורגמן הסכים.
כעבור כמה ימים הזכיר לו סגלוביץ
את עניין הטייפ ואהוד, ואז שלח תורגמן
את הנהג שלו לחנות של אהוד. הטייפ
שהורכב לא היה תקין, נשלח כמה פעמים
לתיקון פעם אחת אף הוחלף. תורגמן קיבל
חשבון על 3800 לירות, סכום שנראה לו
סביר בהתחשב בעובדה שהפרשה כולה
אירעה לפני כארבע שנים, ופרע אותו
באותו היום בצ׳ק אישי.
כעבור כמה חודשים הציע לו אחד
מידידיו בירושלים, הייבואן זאב פרוסמן,
לקנות מקלט־טלוויזיה צבעונית מסוג
גרונדינג, ממישלוח חדש שפרוסמן קיבל.
־9וחיר המקלט בשוק היה 55 אלף לירות.
לתורגמן לא היה סכום כה גדול, ופרוסמן
הסכים למכור לו את המקלט בתשלומים
בני 10 אלפים לירות לחודש, אך דרש
להוסיף על המחיר 15 אלף לירות כריבית.
תורגמן פרע את התשלומים תוך שיבעה
חודשים.
אחרי ששדה הקליט את שרה ארבל,
הוא שלח תלונה למפקח־הכללי של

קבעה החקירה כי אכן היו יחסי־נאהבים
בין המפקד לסמלת.
כשקיבל הרצל שפיר את מסקנות־החקי־רה,
אמר :״אין כאן שום דבר נגד תורגמן.
אותי לא מעניין את מי דופק כל אחד
מהקצינים שלי.״
נדמה היה שפרשה זו הסתיימה. שליחים
מטעם סגלוביץ הגיעו אל תורגמן וביקשו
סולחה. תורגמן, שידע שסגלוביץ עשה יד
אחת עם שדה כדי להפליל אותו, סירב
לסלוח, אך הבטיח שכל רע לא יאונה
לקצין־המישטרה סגלוביץ במיסגרת התפ קיד
שהוא ממלא.
כשמונה איבצן כמפכ״ל המישטרה, דאג
שדה לשלוח לו את החומר מחדש, כאילו
לא היתר. כלל חקירה. כששמע על כך
תורגמן הוא פנה לאיבצן, ביקש לחקור
שוב את הפרשה ולקבוע חד־משמעית אם
הוא אשם או לא. איבצן סבר שמיותר
לחקור שנית את הפרשה שנחקרה כבר
ביסודיות, אך שלח את החומר כולו ליועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
כדי שזה יקבע אם על סמך חומר זה יש
מקום לנקיטת צעדים נגד תורגמן.

או ל מי ם
רוכב שוב
^ וות־הדעת של זמיר התייחסה לכל
י * אחד מהנושאים שנחקרו.
בעניין הטייפ למכונית קבע זמיר ש הוכח
מעל לכל ספק שלא היתד. כל
עבירה, וכי תורגמן שילם עבורו.
לגבי מקלט־הטלוויזיה קבע שאין ספק
שתורגמן שילם את מלוא המחיר
עבור המכשיר, אך העיר הערה כללית:
״העובדה שקציני־מישטרה רוכשים דברים
בשיטת תשלומים אינה נראית לי.״
לגבי פרשת־האהבים של תורגמן עם
שרה ארבל קבע זמיר :״אין כאן שום
דבר פלילי. זהו עניין פנימי של המיש־טרה,
ולא של היועץ המישפטי לממשלה.״
פרשת ניצב־משנה דויד פרנקו והשו טרת
בטי עובד, המסעירה עתה את הארץ
כולה, היתה רקע מתאים כדי לעורר את

*** דה לא ידע שבמהרה יגלו גם אול י
* מרט וגם שריד שהפרשה כולה נח קרה
כבר, ואין בה ממש. לכן הוא היה
צריך חומר חדש. לפתע נזכר שדה שהמש
שנים קודם לכן נתן הוא עצמו שוחד ל תורגמן.
אחרי
שקיבל חסינות מפני העמדה לדין,
סיפר שדה שהוא ביקש מתורגמן, שהיד.
אז ראש ענף־התנועה במטה־הארצי של
המישטרה, לעזור לו לקבל מינוי כמפקד
מרחב חיפה, ולדבר עליו טובות באוזני
המפכ״ל, חיים תבורי.
תורגמן דרש וקיבל, לדברי שדה, שבי
מציתים אלקטרוניים יקרים, ששווי כל אחד
מהם 60 דולר.
תורגמן נקרא שוב לחקירה. הוא לא
הכחיש שקיבל שני מציתים משדה, אך
גירסתו היתד. שונה לגמרי.
לדבריו, הוא נשלח על־ידי תבודי ל חיפה,
שנתיים לפני שהוא מונה כמפקד
המרחב, כדי לדון עם ראש ענף־הסיור
במישטרת חיפה, צבי שדה, על הקמת סיי-
רת־בטיחות בעיר.
״בעת שישבנו בישיבה הוצאתי סיגריה
מהכיס, ושדה מיהר להדליק לי אותה
במצית שהיה לו. אחר־כך הוא אמר לי:
,קח את זה במתנה׳ .זה היה מצית מ־בקלית,
מצית פשוט שזורקים אותו אחרי
שנגמר הגאז. היתד. על זה פירסומת של
איזה חברה חיפאית, אני לא זוכר איזה,
נדמה לי שקוראים לה רכס. אני לא
משתמש במציתים זולים כאלה ולא רצית*
לקחת, אבל שדה כל־כך ביקש, אז לקחתי.
״אחרי כמה שבועות שלח לי שדה את
סיכום הפגישה שהיתה בינינו, יגם עוד
מצית, בדיוק מאותו הסוג, בקלית שזורקים
אחרי שנגמר הגאז. שדה גם ־*,ביר לי
שהבטחתי לדבר עם תבורי טובות עליו.
״זה נכון. אמנם הבטחתי, אבל כלל לא
חשבתי לקיים את זה. הבטחה כזו היא
מסוג ההבטחות שתמיד נותנים. אילו היה
מתמנה כמפקד המרחב הוא היה חושב
שזה בגללי, ואז הייתי רוכש לי עוד
ידיד במישטרה. שלחתי לו בחזרה פתק
שעליו כתבתי , :תודה על השי, אני
אדבר איתו בקרוב/״
חקירת המישטרה בפרשת המציתים
הסתיימה אף היא. התברר שאמנם
היה שדה נוהג לחלק מציתים של
אותה חברה מיסחרית לכל מי שהיה
נכנס אליו למישרד. התברר שמחיר מצית
כזה לא הגיע אף לדולר אחד, וכי גם
המציתים, שלדברי שדה הוא נתן לתורג מן,
מחירם אינו עולה על 15 דולר. שדה
נקרא לחקירה במכונת־אמת אך הסכים
לענות רק על שאלה אחת :״האם נתת
לתורגמן מציתים?״ בתשובה לשאלה זו
לא נמצא שדה משקר.
אין ספק שלמרות האווירה הציבורית
הקשה סביב נקיון־הכפיים של המישטרה
בימים אלה, לא יצליחו שני חברי-הכנסת
להפליל את תורגמן. שדה וסגלוביץ יצ טרכו
להמציא סיפורים חדשים כדי ש־נקמתם
תצא אל הפועל. יופי ינא* 0

(המשך מעמוד )7
יאושרו המתפקדים החדשים של קינן
ואלבין כחברי איגוד-העובדים־הליברלים.
לדברי מיקי אלבין לא עלתה פעולת
ההתפקדות בכסף רב. בניגוד למשה קינן,
הוא טוען :״אין מסוף של מחשב, אין
ווקי־טוקי. יש דירה של חדר וחצי שקינן
גם מתגורר בה. דובר על סכומים מבהילים,
אבל למעשה עלתה כל הפעולה עד היום
סכום של כמאה ועשרים אלף לירות, כולל
שכר״דירה, הוצאות־נסיעה וטלפון.
״ההכנסות שלנו, שבאות מחברים ש מוכנים
להצטרף, מגיעות ל־ 117 אלף לירות,
כך שיש גרעון של שלושת אלפי לירות,
ואנחנו מוכנים ללכת גם לגרעון של חמי שים
אלף לירות.״

;,מה למליונר
ולהסתד רו תז ״
( £לכין טו ען שאסור לשכוח שנגד
י פעולה זו עומד איגוד העובדים, ש לרשותו
הכנסה חודשית של כחמישה
מיליון לירות — התשלום שמקבלת ה סיעה
מן ההסתדרות.
חבריו של אלבין בהתארגנות החדשה
במיפלגה הליברלית הם מנחם עצמון, שהוא
גם שותפו של אלבין בכמה מעסקיו, וכן
הממונה על הכנסות המדינה, אוריאל לין,
שלאחרונה הגיש גם הוא בקשה להצטרף
לאיגוד העובדים הליברלים.
אלא שנגדם עומד יריב רב עוצמה. זהו
ד.ח״כ צבי רנר. במיפלגה אומרים שקיבל
את המינוי בכנסת כ״סוכריה״ ,לאות תודה
על שירותו רב השנים.
רנר עלה לארץ מפולין ב־ . 1934 הוא
היה חבר קיבוץ אחווה של הציונים ה כלליים,
שחוסל אחרי ארבע שנים .״למיפ־לגה
לא היתד, נטייה לדברים האלה,״ אומר
רנר. הוא היה מנהל עבודה מטעם לישכת
העבודה המיפלגתית, ולאחר מכן עבר
לתל-אביב.
רנר מספר שבתחילת שהותו בתל-אביב
ישן שלושה שבועות על שפת־הים, עד
שמצא דירה. הוא עבד בעבודות שונות
בבניין ובנמל תל-אביב, עד שהתקבל ל עבודה
בעיריה. מטעם העיריד, מונה ב־
1945 כמפקח על בניית התחנה-ד,מרכזית
בתל־אביב, ומאז 1969 הוא חבר הנהלת
עיריית תל-אביב. באותה שנה ירש גם
את שמואל רכטמן כיו״ר איגוד העובדים
הליברלים.
״האנשים האלה ידעו כל הזמן שיש
איגוד-עובדים במיפלגה, וכל הזמן לא
הצטרפו ולחמו נגדנו,״ אומר רנר על
ניסיונם של אלבין, עצמון ולין להשתלט
על האיגוד שהוא עומד בראשו .״אני 40
שנה בהסתדרות, ואני נגד קבלת אנשים
שאין להם שום זיקה להסתדרות. מד,
לאלבין המיליונר ולהסתדרות? מפחידה
אותי המחשבה שאדם שיש לו הרבה כסף
יכול לפתוח מיפלגות ויכול לסגור מיפ-
לגות״.
מיקי אלבין אינו נרתע מדבריו של רנר.
לדבריו, הוא חבר הסתדרות, וזכותו להיות
חבר באיגוד העובדים הליברלים. הוא
דוחה את הטענות כאילו הצטרף למיפלגה
הליברלית רק אחרי ניצחון הליכוד במהפך
של , 1977 וטוען שהוא חבר במיפלגה מזה
18 שנים.
שמו של אלבין התחיל להופיע בהק שרים
עיסקיים ופוליטיים רק בשנים ה אחרונות,
מאז רכש, בשותפות עם חברו
לספסל הלימודים, יונתן זוכוביצקי, את
חברת פיריון.
זוכוביצקי הוא אחד מחתניו של אייזינ-
ברג, ושותפות זאת סללה את הדרך לפני
אלבין, שהפך שותפו של אייזנברג ונציגו
בעסקים רבים. אלבין הוא שותף בחברת
הברוקרים נשואה, השייכת לקבוצת אייזנ־ברג,
והוא מבעלי חברת קיסריה מקרקעין.
לאחרונה מנהל אלבין את המו״מ לרכישת
ד,תחנה־ד,מרכזית החדשה בתל-אביב למען
קבוצת אייזנברג.
אלבין הוא גם שותף בכיר בירחון
מוניטין, בשבועון הכלכלי כספיס ובשבו־עון
הבידור אנשים, שיצא לאחרונה. ב־העולם
הזה ( )2295 דווח כבר על קשריו
המיוחדים עם שר-התיירות אברהם שריר
ועם מנכ״ל המשרד. רפי פרבר. עתה מבקש
אלבין להרחיב את אחיזתו במיפלגה ה ליברלית,
אך מתברר שהאנשים, שהוא
וחבריו מממנים את פעילותם, אינם בור רים
באמצעים. אלבין אומר :״רשמנו כל
מי שטען שהוא חבר. אני לא גייסתי באופן
אישי אנשים. בדקנו את המצטרפים במידת
שרמה פרנקל
יכולתנו.״

ספורט
כ דו רומ ים
?זר״ת טבעו! אדובוז
שופט המישחק שרק והשחקנים יצאו
בשחיה מהירה אל מרכז הבריכה, לשם
השליך השופט את הכדור.
ראשון נגע בכדור שחקן גיבעת־חיים
ניר שמיר, אלוף ישראל במיקצה 100
מטר בסיגנון חתירה. בבריכת מכון וי עיי ט
געשו המים במערבולות כשהכדור עבר
מיד ליד, והאפשרות היחידה לזיהוי ה שחקנים
היתר. על־פי צבע הכובע והמיספר
המישחק איבדוהכחולים
שעליו. בתחילת
— קריית טיבעון — כדורים בעוד שה לבנים
— גיבעת־חיים — קבעו לעצמם
יתרון.
השוער דני פלג 19 מטיבעון, היה
חסר־אונים מול המיתקפה החזקה של ה לבנים
מגיבעת־חיים. על שפת הבריכה
עמד המאמן פלגי רוזנפלד ( )27 רגוע.
הוא בטח בשוער הצעיר, שהוא שוער
נבחרת ישראל בכדורמים, שיידע לחסום
את השער. בבריכה שיחקו שלושה שחיי נים
ותיקים, ילידי קריית־טיבעון — רוני
קרן, רפי מלמן, ו א כי שנלר -כולם
בני 27 ומשחקים כדורמים בקבוצה זו כבר
14 שנה.
לצידם שיחקו צעירים ככני מייסנר
( ,)17 קפטן נבחרת הנוער של ישראל,
ומיקי ויצן 19 מלך השערים של הליגה.

ו4וו£וו^וווווווו 0וו ^וו£ ,1וו!ו £ |1ו> ו> וו^ ^ 6£0

שוער פלג סופג שער
אך השוער היריב ספג יותר

רוני קרן מקריית־טיבעון נחשב לשחקן
המסוגל להתרומם גבוה ביותר מעל לפני-
המים׳ וזה אחד היתרונות העושים אותו
לשחקן מצטיין בארץ. שחקן כמוהו חופשי
לזרוק כדור מעל ידיהם המורמות של
שחקני היריב המבקשים לחסום אותו.
שחקני הכדורמים מהגוש הקומוניסטי
נחשבים לטובים בעולם. הם שחקנים מיק-
צועיים, שלא כמו השחקנים בישראל, ש כולם
חובבים ושכרם הוא ההנאה מה־מישחק.
בדירוג א׳ בעולם מתחרות רק
קבוצות מיקצועיות, בעוד שהישראלים
מתחרים בדירוג ב׳ בעולם.
כל שחקני הכדורמים הישראלים הם
בעלי גוף שרירי ומגודל. את הכוח הפיסי
הם משיגים באימונים מפרכים שהם עור כים
מדי יום. בהשוואה למימדי־הגוף של
יריביהם בעולם נראים הישראלים קטנים
וגם הישגיהם בכדורמים אינם מזהירים.
אגודות הספורט בארץ גם אינן תומכות
בהם כמו בענפי ספורט אחרים.
השחקנים אינם נהנים ממשכורת תמורת
העיסוק הגוזל מהם שעות רבות. רק מאמן
הקבוצה מקבל משכורת מאגודת הפועל.

קניץ (מימין) מטביע את מדמן
מתחת למים, הכל מותר
השחקן הבולט בגיבעת־חיים היה איי ל
קניץ. אייל הוא בנו של ד״ר מיכה
קניץ, שהיה בעבר שחקן בנבחרת היריבה
— קריית־טיבעון — ועד לפני מספר
שנים היה שוער נבחרת ישראל בכדור־מים.
מאמן
קבוצת גיבעת־חיים המובסת הוא
עודד רוזנפלד, שאף הוא שיחק בעבר

בקבוצת הכדורמים של קריית־טיבעון, ד
היום הוא גם מאמן נבחרת ישראל.
למי שאינו מקורב לענף ספורט זה
בישראל תיראה תמוהה העובדה שגם מאמן
גיבעת־חיים וגם השחקן המוביל שלה היו
קשורים בעבר בקבוצה היריבה, קריית־טיבעון.
אך אין להתפלא על כך כלל וכלל.
אוהדי הענף יודעים שהכדורמים התפתח

מאמן רוזנפלד נזרק למים
שלא יישאר יבש
ה עו ל ם הז ה 2301

בבריכת קריית־טיבעון, והבולטים שבשח־קני
נבחרת ישראל צמחו בקבוצה זו.
בשנים האחרונות נערך במכון וינגייט
סקר על ענפי הספורט השונים והקשר
שלהם לאינטליגנציה של הספורטאים.
מימצאי הסקר דירגו את הכדורגל בתחתית
הסולם, בעוד שספורטאי הכדורמים טיפסו
לראשו. בנוסף על האינטליגנציה נדרשים
שחקני הכדורמים לכושר גופני גבוה.
המישחק הוא מישחק כוח. שחקן יכול
לעצור את היריב השוחה אל הכדור.
לפעמים ניתן לראות שחקן המקדים את
היריב, אך לפתע שוקע במים ואינו מסוגל
לתפוס את הכדור. היריב תפס בו מתחת
לפני־המים ומשך אותו לעומק. קשה להב חין
בטכניקה בה משתמש השחקן תחת
פני המים. במישחק זה מותר הכל —
אסור רק שהשופט יראה. כל משיכה
נחשבת לעבירה שהעונש עליה הרחקה
מהמישחק.
כל שחקני הכדורמים הם גם שחיינים
מהירים, אולם הידיים, הרגליים והכתפיים
החזקות קובעות את יתרון הקרב על ה כדור.
אחרי
ניצחונם במישחק שנערך בבריכת
מכון וינגייט לגמו אלופי ליגת־הקיץ ב־כדורמים,
שחקני קריית־טיבעון, את שמ פניית
הניצחון. י
אסור לשחקני הכדורמים לעמוד על
קרקעית הבריכה או להסתייע בה או בגוף
שחקן אחר כדי להתקדם אל הכדור. במשך
כל זמן המישחק חייבים השחקנים לשחות
או להרים את גופם מעל לפני־המים.

מנצח י,רן
שמפניה למנצחים

האסהתאדתההרגהאת שנשי?
(המשך מעמוד )43
מפורסם, ד,ם חיפשו אותו. פיתאום אמא
שיו 1זכרד, ישיש יה בן.
״אבי הוא לא רצה לשמוע ממנה. שר
שי שנא אותה. אף פעם לא ישכח לה את

ימים. שלושה חודשים אחרי ששוחרר
מהכלא, הוא נמצא מת בדירתו על־ידי
חברו הקרוב, עומרי רון, שבא לדירתו
של שושי כדי לבלות איתו את הלילה.
המימצאים הרפואיים העידו עי כמות
גדולה של אלכוהול בגופו של הנפטר.
בגופו נמצאו גם סימנים שהעידו על כך
שלפני מותו הוא לקח מיספר גדול של
כדורי אדולין. כידוע, כמויות מופרזות
של אדולין בצירוף אלכוהול הם פירשם
בדוק והרסני למוות.
מה הביא את הזמר מלא החיים ליטול
כמויות הרסניות כאלה של סמים ויין?
שושי ידע על מצבו הגופני הגרוע. מדוע
אם כן י א נזהר? האם היתד, פעולתו
מכוונת? האם חפץ לשלוח־יד בנפשו, או

הסט רי פ טיז ה א חרון
״שרשי הופיע אצלי במישרד,״ מספר
ברדוגו .״האיש היה מדוכא לגמרי. הוא
טען שדודו לא משלם י ו מספיק, ושאינו
עומד בהבטחות שהבטיח יו בכלא.

//פשוט
בקריזה ;/
ושי ביקש ממני לעזור לו
להשתחרר מהחוזה שלו עם דודו
ולמצוא עבורו אמרגן חדש, ואני הס כמתי.
הידיעה בעיתון, שסיפרה על מותו,
הפתיעה אותי לגמרי.״
המתח והלחץ הרב שבו היה שושי שרוי
השפיעו על התנהגותו, .״הוא היה פשוט

(המשך מעמוד )61
ביקוש בעולם לצמדי עירום הוא רב.
״במיקצוע זה,״ אומרת טיפאני ,״חייבים
לעבוד יחד. המיקצוע דורש נסיעות רבות,
ואם רוצים להישאר יחד חייבים לעבוד
באותו מיקצוע, אחרת זה לא הולך.״
טיפאני וגרגורי אינם רואים את ד,מיק-
צוע כמשפיל. אומרת טיפאני :״זד, מיק-
צוע ככל מיקצוע. אנחנו מבצעים אקט
אהבה על הבימה, אולם לא מרגישים שום
רגש. הייחס הוא לעבודה בלבד. הריקוד
דורש מאמץ פיסי עצום וכן כוח־ריכוז,
כי אנחנו תלויים אחד בתנועות של השני
על הבימה. אנחנו משחקים כאילו יש לנו
תאווה בעיניים, אבל לאהוב אנחנו אוה בים
הרחק מן הבימה.״

״מיקצוע
משפיל״

5/1)11111ך 1 1דודו אלהרר הכיר את
שושי עוד בימים בהם
הוא התלהב משיהופיע
באילת.
רתו והציע לו עזרה בהפקת תקליט.

יי1

זה שזרקה אותו מהבית. אני זוכרת שפעם
הוא אמר לי: תראי נירה איך הם רו צים
אותי 33 .שנה לא זכרו, לא באו
יבקר, כלום! ופיתאום יש שושי. מצלצ לים
לשאול מד. שלומי, מבקשים שאבוא.
מה הם רוצים ממני, כסף ז אפילו להלוויה

האח הומות

לא ראה את שושי שנים רבות. הוא תמך באימו (משמאל)
והביט בעצב לעבר הקבר של שושי. מלבדו נכחו
בהלוויה עוד קרובים, שאף הם לא ראו את שושי שנים. דבות, עד שהתפרסם.
בקריזה. אי-אפשר היה לדבר איתו,״ לוח שת
נירה .״בפעם האחרונה כשבא אלי
לירושלים אמרתי לו שאי־אפשר יותר
ככה, והוא חזר לתל-אביב במצב־רוח רע.
״לפני שהלך אמר שיש לו הרגשה ש לכאן
הוא לא יחזור יותר. לא הבנתי על
מד, הוא מדבר. אולי הוא הרגיש שעוד
מעט הוא גומר.״

ה הי ה זה
דק חלום?
^ מיכתב האחרון ששלח שושי לדו*
דו אלהרר מהכלא כתב :״תן לי איזה
סימן של חיים. שאני אבין שאתה עדיין
מתייחס אלי. דודו, אני לא נודניק׳ רק

יפא גי ממש מאוהבת במיקצועה ו ״
אינה רוצה במיקצוע אחר, אולם היא
מודעת היטב לעובדה שיום אחד, כשתז־דקן,
תיאלץ לפרוש.
״חשבתי על זה,״ היא מרצינה .״את
הכסף שאנחנו משתכרים אנחנו משקיעים
בכל מיני עסקים, אפילו קנינו מיסעדה ב גרמניה.
גרגורי משקיע את הכסף בעתי קות
השוות הון־עתק, כך שבעיות פרנסה
לא יהיו לנו.״
על ילדים אין הם חושבים בינתיים.
קשה לגדל ילד ולנדוד בעולם, גם חברים
אין להם, כי הם תמיד בנסיעות. הקשרים
החברתיים שלהם הם ארעיים בלבד, והקשר
ניתק ברגע שהם עוזבים מקום מסויים.
מי שלא נהנית ממיקצועה, ואולי אפילו
סובלת ממנו, היא החשפנית ד,אכזוטית
ג׳נדי, בת לאם סינית מהוגג־קונג ולאב
שחור אמריקאי. ג׳נדי מעידה על עצמה
שהיא זמרת שנקלעה בטעות למיקצוע
החשפנות :״סטריפטיז הוא מיקצוע מש פיל׳
ואני שונאת אותו!״ היא מכריזה.
״האמת היא, שכרגע אין עבודה בלונדון
בשירה. משום שאני רקדנית טובה, ומ שום
שהביקוש לסטריפטיז הוא גדול, בני תי
לי תכנית־יחיד, אחרי שנפרדתי מהשותף
שלי, ואני נודדת קצת בעולם הגדול. אני
חייבת להתקיים ממשהו, וסטריפטיז זה
עסק שמכניס הרבה כסף.״
את הקהל הישראלי היא אינה אוהבת:
״אני ממש סובלת כאן. הקהל הוא המוני
ומגיב בגסות. הישראלים מרשים לעצמם
הכל — שולחים אלי ידיים אפילו באמצע
ההופעה, וגורמים לי להשפלה. הגברים
הישראלים חושבים שאם אני סטריפטי-
זאית, אני זונה שאפשר להשיגה בקלות.״
כשנגמר המיספר על הבימה היא ממהרת
לכסות את גופה המיוזע בחולצה פשוטה,
מסירה את הפיאה הכבדה שעל ראשה ו נשארת
בשיער קצוץ. כשהיא מסירה את
האיפור הכבד מעל פניה, היא נראית בחו רה
פשוטה, רגילה ונחמדה, שלא היית
מסב אחריה את ראשך ברחוב.

זריזות
ך* אקרובט הצעיר ויפר,־ד,תואר ד,ספי
רדי, ויקטור סייץ, הוא בן 21 בלבד.
ויקטור מופיע במופע אקרובטי מדהים יחד
עם אמו, אינקרניטה סייץ.
האם ואביו של ויקטור היו בעבר צמד
לוליעי־קירקס, שביצע תרגילים מסוכנים
על טרפז. בשנה שעברה, באחד המופעים
נפל אביו של ויקטור מד,טרפז, מגובה של
15 מטר, שבר את גבו, את שתי רגליו
וצלעותיו, ועתה הוא מחלים בבית־חולים.
בתחילה עבד ויקטור עם אביו, אבל
לאחר התאונה ממלאה אימו את מקום
האב•
אימו של ויקטור היתד, רקדנית לפני ש פגשה
באביו, שלימד אותה את המיקצוע,
ומאז הם עברו כמעט את כל העולם.
מיקצועו של רקטור דורש אימונים קשים
ומפריכים. האקרובטיקה שלו בנויה על
זריזות הגוף, ודורשת ביצוע מדוייק ו־מושלם.
כדי להגיע לשלמות זו דרוש כוח
רב וריכוז עצום. לאימונים מקדיש רק טור
שש שעות בבוקר, וכשעתיים לפני
ההופעה, הנמשכת כרבע שעה.
אימו משמשת עזר כנגדו, והם מסתדרים
מצרין. היא אינה מתערבת בחייו הפר טיים׳
ובדרך כלל יושבת בבית וקוראת.
״אני גאה מאוד בילד שלי׳ ובבן השני
שלי שהוא רקדן על קרח. לעולם לא ארשה
לויקטור לבצע תרגילים שיסכנו את חייו
לאחר מה שאירע לבעלי ירה גל

,הלוויה עלוובה !

קראה נירה, חברתו של שושי .״למה לא קברו

אותו בירושלים 7לפחות לשם היו באים החברים
שלו, והיתה לז הלוויה מכובדת. נירה, שהחזיקה בידה זר־פרחים קטן, בכתה כל הזמן.
שלי לא הייתי מזמין אותם. לי אין מישפ־חה,
אני יתום !״

מיי שם בדוק
ל מוו ת
^ ץ איפוא פלא שכאשר ראה יובל
י את המישפחה שהגיעה להלוויה, הוא
נדהם. הרי שושי לא דיבר עליהם. ולא
הזכיר אותם. הוא אמר שהוא יתום.
שושי באמת היה יתום. הוא היה בן
ארבע כשהושלך לרחוב, ונתגלגל בבתי-
יתומים ובמוסדות.
כשהפך לסיפור הצלחה סירב לחדש את
הקשר עם המישפחה ששללה ממנו את
ילדותו ונטשה אותו, לדבריו.
סיפור ההצלחה של שושי לא האריך

האם היה מצב רוחו כיד, גרוע עד שאיבד
לחלוטין את חוש הביקורת שלו?
בשבועות שקדמו למותו של שושי
היה האיש מדוכא עד עפר. חבריו לא
הבינו מה עובר עליו, הוא הסתגר וסירב
לראותם. היחידה שידעה שמץ מהעובר
עליו היתד, חברתו נירה.
״אף פעם לא ראיתי את ישושי בדיכאון
כזה,״ היא מספרת .״הוא נסגר בבית, לא
דיבר, לא שר, לא הלך להופיע.
״ידעתי שהוא רב עם ז״דו אלהרר.
שושי התלונן שלא ק-בל בכלל כפף. שהוא
חי חיי־כלב, ידעתי שקשה עם שושי.
אבל בכל זאת חשבתי שדודו צריך לתת
לו עוד צ׳אנם להוכיח את עצמי.״
אדם נוסף אשר ידע על הסיכסוך
שנפל לאחרונה בין שושי ואמרגנו, היה
עורך־הדין הירושלמי אבי ברדוגו, שהיה
פרקליטו של שושי מזה שנים.

שושי היה ׳אדם אהוב מאוד. המילים החמות
מעידות על אופיו הנוח ועל רגישותו.
שתבין שאני בדאדם מלא רגש׳ וקשה לי
לחשוב שכל מה שדיברנו היה סתם, ואני
כל הזמן חלמתי רק חלום.״
האם זה היה באמת רק חלום? שואלים
היום ידידי׳ו של שושי. איילת דקל ן

העולם הזה !301

מתאים לי

תמיד חשבתי
שיש רק
סיגריה אחת -
עד שגיליתי

\¥ 80ס^880

80מ״מ,
תערובת אמריקאית,

ז׳ ת שרי ת שמ״ב5.10.1981 ,

מיססר 2301

חזרה לתחילת העמוד