גליון 2304 מתאריך 28 באוקטובר 1981

ל׳ תשרי תשמ״ם

שנה 46

;מחיר

שקלים

(כולל מ.ע.מ).

אשתו שר אריק איבדה את תינוקה

קפה טהור טעם טהור.10070 ,
עלית לקחה את הטעם הטוב שבקפה ונצרה אותו בכל גרגר
ספלנדיד!
החרוש הטכנולוגי הנפלא
״קפה נמס המיוצר בשיטת האגלומרציה״ הגיע לישראל.
ספלנדיד !
עתה בא אל שולחנך וטעמו על לשונך...
ספלנדיד!
קנו אותו, כל גרגר...
ספלנדיד!

שער אחורי:

שער קיד מי:

הפלה בחודש הרביעי

מעשה־זיעה בעיירה

השימחה במישפחת שר־־הכי־טחון
אריאל שרון נקטעה. אשתו,
לילי, שהיתה
כחודש הרביעי להריונה,
הפילה.

ככית־שאן נשרה ילד בן ארבע.
כרגע האחרון, לפני שהוציא
את נשמתו, פלט
מילה אחת בשפה
הפרסית: לאן היא 0 הובילה זו

שערוריית

ח טי״ ל

מסקנות ועדת-החקירה, שמונתה על־ידי מפקד חיל-
הים, הוגשו השבוע. העולם הזה קובע: מסקנות אלה
הן בחזקת שערורייה. הן מטייחות את האמת. האם
נועדו להציל את עורו של מפקד החיל ז־ __
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 13)5העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יופי ינאי עורד-תבנית:
יוסי שנון רבזי מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל. עורבי ביתוב: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערבת: ציון צפריר וענת סרנוסטי. ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

פגשתי אותה לראשונד. בימים ה-
ראשונים של שהותי במצריים, מייד אח־

אחר אל־סאדאת
מה תהיה המדיניות המצרית אחרי מותו של הנשיא 1אנשי שמאל
מצריים נפגשו עס אורי אבנרי, עורך העולם הזה, למרות האיסור
שהטילו מיפלגות השמאל על חבריהן. הם ואנשי צמרת־השילטון
.מגלים את המתרחש במצריים שאחרי אל־סאדאת.

בפדקאסם :

אחרי חמש הדקות הראשונות כבר
הערצתי אותה. ג׳יהאן אל־סאדאת נראתה
לי באשה מושלמת: חזקה ורכה כאחת,
בעלת נימוסים טיבעיים מושלמים, מוש כת
כאשד. ואינטליגנטית כמדינאית.
לפני שבועיים פגשתיה שוב. לפני לא
ישבה אלמנה שבורה. היא היתה עוד יותר
חזקה מאשר בפעם הראשונה, אי־אפשר

47 נהרגו ככפר קאסם, אנשים
שלא ידעו על העוצר שהוטל על
הכפר 25 .שנים חלפו מאז, אף
הפצעים עדיין לא הגלידו. לראשונה
מאז מישפטו
אלוף־מישנה
מגולל
(מיל )..יששכר שדמי
את גירסתו.

אזיקים על ידי וזמנצח
בראיון גלוי־לב מספר המנהל האמנותי של התיזמורת
הפילהרמונית, זובין מהטה, מדוע הוא מתעקש לנגן את
ואגנר, כיצד הוא מרגיש בישראל, כמה הוא משתכר, ומהי
דתו עתיקת היומין.

פלאטו־שרון,דחייבאהרבהט ו
שמואלת פ
לשעבר, פ
חכר-הבנסת ט י

עם ג׳יהאן בנובמבר 15577
צנועה בשיא הזוהר

כסף להכרה צרפתית. בך טוענים נציגי החכרה הזאת
במישפט שהוגש נגד פלאטו. נציגי החברה הודו שתיכננו
לחטוף אחד מאנשיו של פלאטו. האם ביקשו לחטוף

גם אותו ז

״הדליקו נר
לשלום! יי
ספן השלום אייבי נתן הקהיל במוצאי־השבח
בכיכר מלכי ישראל בתל־אביב 30
אלף אנשים שהדליקו נרות לזכר נשיא
השלום, אנוור אל־סאדאת.

רפואה: מי מפחדת מצווארהרחם
יריות כמאהב הדרוזי
פצצות בכרתים
הלווייתו הדתית של משה דיין האתיאיסט

מ דו רי קבועים:
עם ג׳יהאן אחרי הרצח
חזקה למחרת האסון
רי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירוש לים.
הייתי הישראלי הראשון שעימו דיברה
מימיה.
אז היתד. ג׳יהאן אל־סאדאת בשיא אוש רה.
בעלה הפך זה עתה דמות בינלאומית
נערצת. זרקורי הפירסום העולמי
התמקדו בו ובה.
תעולם הזה 2304

היד. שלא לאהוב את האישה הזאת.

תשקיף כמדינה
אתה והשקל מיבתכים תשבץ פורום השבץ עוכר ושב
עולם קטן — ועידת קאנקון,
מנודי העולם ויוון
אנשים ממסיבה למסיבה
בלונים

הנדון — חזרה למילחמת סיני 37
מה הם אומרים -דן בן־אמוץ, 41 פנינה זלצמן, עמוס קינן 46 שידור 455 מדריך שידורים 56 איש ממאדים
נמר של נייר -על ג׳ויס ק רול
אוטם, העימות בין דן אלמגור
ודויד שחר, כיתבי עת והמלחין
ואמר

זה היה העולם הזה שהיה 64
651
על המסלול 74 רחל המרחלת

חמר לאקיבל

שיבות סו דיו ת

ת פ קי ד

ב ט לוויזי ה

האלוף דב (״דוביק״) תמרי,
עמד לקבל את תפקיד
ראש שליחי הסוכנות היהודית בארצות־הברית.

כרגע האחרון החליט צכי קוטלוכיץ, ראש
מחלקת־העלייה־והקליטה• כסוכנות, שלא
להסכים למינויו של תמרי, ותחתיו ייכחד
איש־חרות ותיק, מי שהיה אחד מאנשי
אצ״ל כצפון הארץ.

בגין נ מנ ע מן ה מ חוו ה
ערב השתתפותו בהלוויית אנוור אל־סאדאת דחה
מנחם בגין את הצעת שניים מיועציו, האלוף אברהם
(״אברשד,״) טמיר ומנכ״ל מישרד־החוץ, דויד קימחי,
לעודד את המישטר המצרי החדש על־ידי מחווה
ישראלית סימלית•

ההצעה: שישראל תכריז על הקדמת
הפינוי של כמה מן השטחים הפחות־חשוכים,
שהיא מחזיקה כהס עדיין כסיני.

מנהל מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, טוביה סער,
הודיע בישיבת־בוקר, שערך בשבוע שעבר כי הוא
מתכוון שלא להעלות עוד נושאים סודיים וחשובים
בישיבות־הבוקר הקבועות, אלא ידון בכל נושא
בישיבות נפרדות עם כל אחד מהכתבים.

סער זעם אחרי שהסיפור על התנגדותו
לראיון עם המנצח זוכין מהטה כתוכנית
״מוקד״ התפרסם כעיתונים.

נ או ר פרוש

י על דיין תכתוב

מזכיר־־הממשלה, אריה נאור, יפרוש מתפקידו, בעיקבות
הצטננות היחסים בינו ובין ראש־הממשלה, מנחם
בגין. נאור ממתין עד שיסתיים מישפטו בבית־הדץ
המשמעתי בפרשת סיכסוכו עם הקריקטוריסט רענן
לוריא.
אחת האפשרויות למילוי מקומו של מזכיר הממשלה,
שנידונה בלישכת בגין, היא למנות את ח״כ אהוד
אולמרט כסגן־שר במישרד ראש־הממשלה, שיעסוק
בנושאים שעליהם היה מופקד נאור.

ספרעלא בי ה
יעל דיין עומדת לכתוב ספר על אכיה,
שנפטר כשבוע שעבר. הספר ייכתב
מנקודת־הראות האישית של יעל,
ויכלול מיכתבים של דיין, שלא פורסמו
עד כה.
ספריה האחרונים של יעל דיין לא
היו הצלחה מיסחרית גדולה בארצות
הברית.

בגין תבעאת די כוי

רונן יצא

ה או פוזי צי הבמצ ריי ם

לנסיעהמיס תו רי ס

בפגישה האחרונה בין אנוור אל־סאדאת ומנחם בגין
באלכסנדריה, תבע בגין מסאדאת לשים קץ
להתקפות של עיתונים וחוגי־אופוזיציה מצריים על
ישראל.

יתכן שהיתה זאת אחת הסיבות לגל*
המעצרים שערך אל־סאדאת כקרב חוגי
הימין והשמאל במצריים, ערב הרצחו.

א בו ־־ח צי ראהתנגד
רק עתה נודע שבישיבה של ממשלת
ישראל, שנערכה אחרי מותו של נשיא
מצריים, התנגד שר־העבודה־והרווחה,
אהרון אבו־חצירא, שכנוסה הודעת הצער
של הממיטלה ייאמר שסאדאת נפל על
מיזבח השלום.
לדעת אברחצירא תחזק הודעה כזו את ידיהם של
מאשימי ישראל בהרצחו של הנשיא המצרי.
רק שר־ד,אנרגיה, יצחק ברמן, תמך בדעתו של אבו־חצירא,
בעוד בגין דרש בתוקף שפיסקה זו תופיע
בהודעה.

ייהעיתונאי המצ רי ״

רונן הודיע למקורביו שהוא נשלח לסיור זה
על-ידי מישרד־הרווחה.

רו צהכבקר

כמהה רווי ח

כל נסיונותיו של אחמד עות׳מאן,
״העיתונאי המצרי״ שהתגלה כרב1
מרגלים, לחזור לביקור כישראל, עלו
בתוהו. השגרירות הישראלית כקא
היר נמנעה מלהעניק לו אשרה, מבלי
לנמק זאת.
עות׳מאן התפרסם בשעתו כאשר ניצח
על המרד בכלא שאטה, שבמהלכו
ברחו עשרות אסירים. הוא עצמו
ברח, נפצע ונתפס. במישפטו זכה
בשבחים כ״ג׳נטלמן אמיתי״ ,אחרי
שסוחרים ישראליים העידו כי הוא
הציל את חייהם בשעה שאסירים
אחרים רצו לרצחם.

ורמוס קיבל עבור החזנות שלו סכום של
5000 דולר, שהם כ־ 700 אלף לירות.

מתקפתס חוו ס ־ ד דו?
מישרד־האנרגיד, שוקד עתה על הכנת תוכנית
הנוגעת לשיפור השירות בתחנות־הדלק.

תקופח הצינון
שלפ רו יקה

לי שראל

בדינן

לפגישה לא הוזמן ח״כ תל״ם מרדכי בן־פורת,
המתנגד בשלב זה להצטרפות תל״ם לקואליציה.

מזכ״ל המפד״ל, דני ורמוס, חזר לא מכבר
מבוגוטה שבדרום אמריקה, שם כיהן כחזן בימים
הנוראים בקהילות יהודיות.

גי לעדייח 1ו ר

מאז פרישתו עוסק פורן בייבוא, כעיקר
מסינגפור. לפני שהיה למזכיר הצבאי
של ראש־הממשלה, היה פורן ינספח צה״ל
בסינגפור. עתה נבדקת השאלה אם תקופת
הצינון, שבה הוא חייב, היא מיום שיחרורו
מצה״ל או מהיום שבו חזר מסינגפור.

בגין זקוק לקולות תל ״ם כדי לקיים את
הקואליציה שלו, בעיקבות פרישתו של
הרב חיים דרוקמן.

>1ז 3״ דההמ דיי ל ז

המישרד יוציא תקנות חמורות כמיוחד,
׳הנוגעות לטיב השרות והאחזקה בתחנות
הדלק, ושתחייב את התחנות לתת, כין
היתר, שירות של ניקוי שמשות ולהחזיק
את חדרי־השירותים תחת פיקוח.

גורמים צה״ליים בודקים עתה את שאלת הצינון
של מי שהיה מזכירו הצבאי של ראש־הממשלה,
תת־אלוף אפרים (״פרויקה״) פורן.

פגישה בין ראש־הממשלה, מנחם בגין, ובין הח״כ
המיועד ייגאל הורביץ תתקיים בשבוע הבא.

המיסעדן אלי רונן, הידוע כאחד ממקורבי שר־הרווחה־והעבודה
אהרון אבו־חצירא, יצא לסיור
באירופה.

שדד־הטלוויזיה אלכס גילעדי, הנמצא בחופשה־ללא־תשלום
בלונדון, הודיע למנהל הטלוויזיה, יצחק
(״צחי״) שימעוני, על שובו לארץ, וביקש להכין
לו תפקיד מתאים.

יתכן שהטלוויזיה תציע לגילעדי עוד שנת
חופשה כחוץ־לארץ, משום שהתפקידים
המתאימים לו תפוסים כעת.

ה תח דש המא בק
בין הרשתות

האלוף (מיל ).יוחאי בן־נון עומד להתפטר בימים
הקרובים מתפקידו כמנכ״ל החברה לחקר ימים ואגמים.

סקר איגוד־המפרסמים שייתפרסם בקרוב
קובע שרשת ב׳ של ״קול־ישראל״ ,בעת
שהיא משדרת את התוכנית ״כל צבעי
הרשת״ ,זכתה לעלייה של יותר מ־25
אחוז כמיספר מאזיניה.

יתכן שבן־נון יקבל את התפקיד של יושב־ראש
מועצת־המנהלים של החברה לחקר הימים והאגמים.

בעיקבות מימצא זה צפויה התחדשות המילחמה
בין ׳גלי־צה״ל ורשת ג׳ ,המובילות עדיין,
לבין רשת ב׳ ,המאיימת על הבכורה שלהם.
למאבק זה תהיינד, השלכות על מערך הפידסום ברדיו.

במקומו של בן־נון תתמנה לתפקיד חוקרת
המכון לחקר הכינרת, הד״ר קולט צרויה.

במדינה
העם
חו ל הטיר 1ך

מיפילגות
גי ס ה ימווה?

גמה שוגה ימית
מטהראן, מטריפולי
ומדמשק?
מי מטורף יותר — הקנאי ה־דתי
הרוצח מנהיג לאומי, או ה קנאי
הדתי השמח על רציחתו של
4אותו מנהיג 1
מי מרושע יותר — החוגגים
את רצח אנוור אל־סאדאת בטריפולי׳
בביירות, בטהראן או בימיתי
האיש שגרם השבוע להעלאת
שאלות אלה היה חבר־הכנסת חנן
פורת, איש גוש־אמונים והנציג
השלישי של תנועת־התחייה ב־בית־המחוקקים
של הדמוקרטיה
הישראלית.
בחגיגת שימחת־התורה בעיר
האבודה, ימית, אמר פורת בגלוי
את אשר לוחשים חבריו בסתר:
״למרות הנסיונות להצניע את
שימחת העם בישראל על מותו
של סאדאת, חובה לאמר זאת ב גלוי:
הקדוש־ברוך־הוא משלם
גמול לאויביו. נשיא מצריים, ש היה
אחראי ישיר להריגתם של
ן* אלפי יהודים ביום־הכיפורים, ו אשר
ביקש לחגוג את היום שבו
פרצה המילחמה, במיצעד־ניצחון,
נפגע במידת-הדין.״
ידיים מן הקבר. לאדם שפוי
קשה לחדור אל מעמקי המחשבים
של תפיסודהעולם, המתבטאת ב אמירה
נוראה זו. אך לפאשיסט
דתי בטהראן, לטרוריסט בחזית־הסירוב
הפלסטינית, לחסיד של
מועמד קד׳אפי בלוב או של אידי
אמין באוגנדה, אין כל בעייה להבינה•
היא מתאימה בדיוק לרמה
הרוחנית והשיכלית שלהם.
אלוהים מופיע בה כאל פרטי
של גוש־אמונים, אליל שיבטי מ ימי
קדם 5000 .שנה של תרבות
אנושית כאילו לא היו. המילחמה
אינה מופיעה בד. כאקט לאומי,
המהווה ״המשך המדיניות באמצ עים
אחרים״ ,כדברי קארל פון-
קלאוזביץ, אלא כמעשה בעד או
נגד יהווה.
אך למעשה לא כעסו פורת ו־מאזיניו
של סאדאת הלוחם, אלא
דווקא על סאדאת איש־השלום.
פורת לא היה יחידי. ברוח דו מה
התבטאה דבורה־הנביאד, של
התחייה, נעמי שמר, כאשר ציי רה
תמונה זוועתית: ידיהם של
שני חללי־מילחמה העולות מן ה קבר
כדי לגרוף פנימה את אל-
סאדאת (ראה: מה הם אומרים).
בגלל התבטאות פחות חמורה
ניתק ברונו קרייסקי האוסטרי את
יחסיו האישיים עם יאסר ערפאת.
היה זה כאילו ביקשו נציגי ה מיעוט
המטורף בישראל להדגים
את דברים העצובים של ג׳יהאן
אל־סאדאת :״קנאים דתיים יש
בכל מקום, ולא רק במצריים. גם
בישראל.״
פי ט פו טי זוו ע ה. את כבודה
י של ישראל גאלו הרבבות, שהתכנסו
ב״כיכר־סאדאת״ בתל־אביב,
בעצרת־התייחדות מרגשת לזכר
הנשיא המצרי (ראה עם׳ .)70—71
הם הקשיבו לקולו של אל אחר:
קטעים מן התנ״ך והקוראן, בעב רית
ובערבית, שהטיפו לשלום,
לצדק ולמעשים טובים.
המוני ישראל ממתינים למעשי
הממשלה, שתגשים את חוזה־השלום.
מכיוון שהם בטוחים ש מנחם
בגין וחבריו ימלאו את ה התחייבויות
שהם חתמו עליהן,
אין הם מתרגשים מפיטפוטי-
הזוועה של המיעוט הקנאי הקטן.
אך תוך כדי כך נוצר הרושם כאי לו
שולטים הקנאים ברחוב.
המיפגן הגדול של שוחרי־הש־לום,
שנערך ביוזמתו של אייבי
נתן, הפריד רושם זה בעיני העו לם
כולו. בכך היתד. נחמה רבה
— וגם משום טיהור כבודה של
1ישראל.
העולם הזה 2304

יצחק רבין ביצע
איגוף מימין ותפס
מוצב בין מנחם בגין
וגאולה בחן
למר, התכוון יצחק רבין, כשנאם
השבוע בפורום של מיפלגתוד
לפי דיווח הדברים בכלי־התק־שורת
נראה כי רבין הציע שיש ראל
לא תמשיך בדרך ההגשמה
של חוזה־השלום שלה עם מצריים,
אלא תעמיד תנאי להמשך: ועי-
דת־פיסגר, חדשה של רונאלד רגן,
חוסני מובארק ומנחם בגין, שב מהלכה
יחתמו נשיאי ארצות-
הברית ומצריים מחדש של חוזה-
השלום.
שלום עם מי ¥רבין יודע כי
בהיסטוריה האנושית אין דוגמה
לאקט כזה. בשום מדינה, שיש
בה רצף של שילטון, אין נשיא
חדש חייב לחתום מחדש על הת חייבויות
קודמו. מובן מאליו ש התחייבות
קודמו מחייבת אותו,
גם לולא הצהיר על כך בפירוש
— כפי שעשו רגן ומובארק. יש ראל
לא חתמה על שלום עם סא-
דאת, אלא עם מצריים.
בשעה עדינה זו של חילופי-
השילטון במצריים, כאשר היח סים
בין המדינות עולים על מס לולים
אישיים חדשים, יש בהש מעת
רעיון כזה בפומבי נזק ממשי.
הוא עלול לערער את האמון
של השילטון המצרי החדש בטוהר
הכוונות של הצמרת הישראלית.
הוא עלול להעלות את ה חשד
כי הישראלים רוצים לנצל
את רצח אנוור אל־סאדאת כדי
להפר את התחייבויותיהם.
לרעיונו של רבין אין תוכן
ממשי, בלי האיום המרומז בו.
למעשה אמר רבין, וכך גם הובן:
אם רגן ומובארק לא יחתמו מחדש
על החוזה, לא תבצע ישר אל
את הנסיגה מסי!ני.
בשעה שמנחם בגין, וגם אריק
שרון, מכריזים חד־משמעית על
כוונתם הנחושה להשלים את ה נסיגה,
נראה נאומו של רבין כ־
״איגוף מימין״ של הליכוד.
בלי איומים ¥רבין עצמו
הכחיש פירוש זה של דבריו נמרצות.
לדבריו, לא התכוון כלל
לפקפק בכוונות המצרים, אך הוא
מפקפק דווקא בכוונות האמריק
הנדרן:

שדלוק
הולמט ודוקטור ווטסון
שלום אחרת. כגון הצעת הנסיך
פאהד הסעודי.
״ובלי איומים אין משיגים
מ דיניו ת

1101(1ע 1י ף*
׳ הכ 7זזים לעבר מדיגה
פלסטינית: אמריקאים
וסיגים, יפאגים וישראלים
״אפילו הפלסטינים עצמם אינם
מסוגלים להרוג את העניין הפלס טיני,״
העיר פעם, ברגע של תיס־כול,
אחד מראשי אש״ף. הוא צדק
אף יותר מכפי ששיער. אפילו אני
שי-אש״ף אינם מסוגלים להרוג
את העניין של אש״ף.
הדבר בא לידי גילוי בשבועות
האחרונים. בשעה שראשי-אש״ף
נתונים במאבק פנימי מר, ובשעה
שהקיצוניים בחזית־הסירוב פוג עים
בתדמית האירגון בכל רחבי
העולם, ממשיך אש״ף לנחול הי שג
אחרי הישג — מפקין ועד
ושינגטון, ממוסקווה ועד תל־אביב.
קומנדו
הנשיאים. בסין וב יפאן
התקבל יאסר עראפאת ב

ימושברזרבהכלליתלשנת 1961

בהתאם לסעיף ( 10א ) לחוקהתק צי ב לשנת תסמ״ א , 1980הננימתכבדלהודיע
לועדתהכסמיסכיסכום של 1 , 0 0 0 , 0 0 0שקליםמסעיף - 4 7רזרבהכלליתיועבר
ל סעי ף

רכישת

0 2ויצינסת ׳ ו י 3ימד

רי הו ם,

ציוד מסבו^

לפסרו ת

ה סיו ד סווז

ו ש רו תי ס עבו ר

ענ םפח.

די ר ת שרד

לי ו ״ ר הכנס ת.

האישור י כנ ס לתוקפו 21 יו ם סיו ם הרצאתו

הודעת הממונה על התקציבים
ציוד מיטבח עבור דיות־שוד
אים. בפגישתו האחרונה עם רגן
התרשם סאדאת כי האמריקאים
נוטשים את קמפ״דייוויד, מפאת
להיטוטם לחזר אחרי הסעודים ול שלב
את הפלסטינים. על כך סי פר
סאדאת להנרי קיסינג׳ר, ש מסר
את הדברים לרבין.
משום כך רוצה רבין, לדבריו,
לחייב את רגן לקבל על עצמו
התחייבות מחודשת לקמפ-דייוויד,
שבה יקבל רגן על עצמו לא רק
תמיכה בשלום המצרי-ישראלי,
אלא גם דחייה של כל יוזמת-

כבוד מלכים, בעצם הימים שבהם
מתח ברונו קרייסקי האוסטרי ביקורת
קטלנית על תגובת המנהיג
הפלסטיני על רצח אנוור אל-
סאדאת (ראה לעיל).
בעיקבות קבלת-הפנים הסינית
הוזמן ערפאת לבירה הסובייטית,
ושם הוענק לנציגות הפלסטינית
מעמד של שגרירות. היה זד. צעד
משמעותי לקראת נכונות סוביי טית
להכיר בממשלה פלסטינית
זמנית. חוסר־נכונות זו היווה, עד
כה, מיכשול מרכזי בדרך להקמת

ממשלה כזאת — מעשה שאותו
הציע אל־סאדאת פעמים רבות.
חשוב יותר מה שמתרחש ב וושינגטון.
בשובם מהלוויית אל-
סאדאת העניקו שני ונשיאים־לש־עבר,
ג׳ראלד פורד הרפובליקאי
וג׳ימי. קארטר הדמוקרטי, ראיון
יחיד־במינו לעיתונאים. שני הנ שיאים
הציעו במשותף לנהל
משא־ומתן עם אש״ף — דבר ש סירבו
לעשותו כשהיו בשילטון.
הנשיא-לשעבר, השלישי בהל וויית,
ריצ׳ארד ניכסון, ביטא את
אותה הדיעה. אי־אפשר היה להי מנע
מהרושם שהדבר בא לפי בק שת
הבית הלבן.
ואכן, בראיון בעיתון לבנוני
הודיע הנשיא רגן עצמו שהוא
מוכן להידברות עם אש״ף ולשי לוב
האירגון בתהליך־השלום —
אחרי שיכיר בזכות־הקיום של יש ראל.

אחד לא הציע לעשות זאת
מבלי שאש״ף יכיר בישראל. אך
עצם השמעת הדברים היה איתות
ברור לראשי אש״ף, שאם ינקטו
מדיניות מתונה גלוייה — ואם
יעברו מן המחנה הסובייטי אל ה מחנה
האמריקאי, באמצעות סעודיה
— ימצאון אוזן קשבת בבי רתו
של רונלד רגן.
באותה שעה הודיעו כמה מן
הממשלות העיקריות באירופה —
צרפת, בריטניה ואיטליה — ש ישלחו
יחידות־צבא לכוח הרב-
לאומי בסיני, אם יהיה הדבר
מלווה בהבעת תמיכה בתוכניתו
של יורש־העצר הסעודי, האמיר
פאהד. תוכנית זו כוללת הקמתה
של מדינה פלסטינית לצד ישראל.
כל זה ביחד מהווה תזוזה —
איטית אך רבת־משמעות — לעבר
הגשמתו של הקונסנזוס העולמי
האומר: נסיגה ישראלית מן ה שטחים
הכבושים, הקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, הכרה
ערבית ופלסטינית בישראל, סיום
המילחמה וכינון השלום.
אש״ף -כתנאי. מול ה קונסנזוס
העולמי הזה עמד, עד
כה, הקונסנזוס הישראלי, האומר
את ההיפך. אך בימים האחרונים
ניכרו בקונסנזוס זה בקיעים עמו קים,
שהעידו כי החומה כולה הו לכת
ומתערערת.

• הצטרף יצחק שמיר,
שר־החוץ הישראלי, בעקיפין לעמ דתו
הידועה של אריק שרון. הוא
אמר כי ישראל לא תתנגד להש תלטותו
של יאסר עראפאת ושל
אש״ף בירדן, והביע נכונות לנהל
משא־ומתן עם עראפאת לאחר
מכן. זה רחוק מלספק את הפלסטינים׳
וגרם מייד להודעת־גינוי
מצרית. אך היתה זאת תזוזה ניכרת
בעמדתו של שמיר, לעבר
ההכרה באש״ף.

• הודיע עזר וייצמן שוב
על נכונותו להיפגש עם יאסר ער-
פאת, אחרי שזה יכיר בזכות-
הקיום של ישראל. וייצמן אמר
את הדברים בסקנדינוויה, אך הם
נקלטו בישראל. הוא הוסיף כי
לדעתו מביא מנחם בגין להקמת
המדינה הפלסטינית. בניגוד לש רון
ולשמיר, התכוון וייצמן בבי רור
למדינה פלסטינית בגדה ה מערבית.

הכריז מוטה גור כי הוא
מצדד בניהול משא־ומתן עם
אש״ף, אחרי שזה יכיר בישראל.
גור, הידוע כנץ, סבר כנראה כי
עמדה אמיצה כזאת — בהשוואה
לעמדות של שימעון פרס ויצחק
רבין (ראה לעיל) — תקדם את
סיכוייך לקבל לידיו את הנהגת
מיפלגתו ולהיות לראש־הממשלה.
כל הדוברים חזרו, כמו על תפילה,
על התנגדותם להקמת מדי נה
פלסטינית בגדה וברצועה. אך
אין לכך משמעות רבה. הדרך ל הקמת
מדינה פלסטינית היא ארו כה,
והצעד הראשון בה הוא הנכו נות
לשאת ולתת עם אש״ף, ב־מיסגרת
של הכרה הדדית.
הכנסת ודו״ד י ¥1ו?ר
בשנבחר מגחס בבידור
כיו״ר הכגסת, היה צורף
למצוא דו דיור בירושלים.
ההודעה שהעביר הממונה על
התקציבים במישרד־האוצר, ישראל
ארקין, לוועדת־הכספים של הכנ סת׳
לא עוררה עניין מיוחד. היה
מדובר שם בשימוש ברזרבה ה כללית
של תקציב המדינה לשנת
1981 לצורכי הכנסת עצמה. בווע-
דת־הכספים ממהרים לאשר הק צאות
כאלו, המיועדות לשרת את
חברי-הכנסת.
אך הסכום שהועבר, והמטרד.
שלשמה הועבר, היו חריגים. הממונה
על התקציבים הודיע ליו״ר
ועדת־הכספים, ח״כ האגודה שלמה
לורנץ, שהוקצו מיליון שקל (10
מיליון לירות) כדי לרכוש ״רי הוט,
ציוד מיטבח ושרותים עבור
דירת־שרד ליו״ר הכנסת.״
כאשר התקשר העולם הזה ל-
לישכת יו״ר־הכנסת, התברר שבי נתיים
חל שינוי בגובה ההקצבה.
למען הידר הושגה דירת־שרד ב רחוב
רמב״ן בשכונת רחביה שב ירושלים,
ומצבה של זו טוב יותר
מזה של הדירה הקודמת, שהיתר.
זקוקה ל״ריהוט, ציוד מיטבח ושי רותים״
בסך 10 מיליון לירות.
ההקצאה לצרכים אלה עומדת
עכשיו על ארבעה מיליוני לירות
בילבד.

השבוע גיאו

כולם. ירדנו מהאוטו. חשבנו שרוצים לדבר
איתנו. פיתאום התחילו לירות. שמעתי
צעקות. הרגשתי מכה בראש. כדור נכנס
לי לראש. כדור נכנם לכף היד שלי ויצא
מהעבר השני. חשבתי שאני מתזב אחר-
כך באו חיילים. הרימו אותי ולקחו אותי
לבית־חולים. ארבעה חודשים הייתי בבית-
חולים עד שהצליחו להציל את חיי.״
האנה וזיתה היחידה, מתוך קבוצה של
4נ גברים, נשים וילדים, שניצלה מהטבח
הנורא .״המיקרה קרה בלילה,״ היא ממשיכה
בסיפורה .״האנשים היו מפוזרים
על האדמה. אני זוכרת טוב מאוד את ה שניים
שהרגו. אם הייתי רואה אותם, הייתי
תיכף אומרת מיהם. אבל אני רוצה לשכוח,
לא רוצה לזכור. כשהייתי צעירה התגברתי
על הנכות. כעת, ככל שאני מתבגרת,
תוקפים אותי כאבים. כאבים בראש, היד
לא מתפקדת. הביטוח־הלאומי לא הכיר
לי באחוזי נכות.״

שנים לפשע חנווא
ס ח! בהורדות העדינה:
סבה נפד ־ ע אסם .
אל״ מ(מידי) שדמי עגלה־בהודאות
הקבע שד

תקצור
או ת ם!

המ׳משדהצבאי היה פרק
על טיפול באונלוסיה
בעיקרה של מילחמה
שום בית־דפום ישראלי לא הסכי-ם להדפיס את ציוריו, בטענה שיש בהם הסתה.

ד* מויפז בפר ־ קאסם כיסאות פלאס-
י טיק ציבעוניים ושלושה בתי-קפה. ה שבאב
יושבים, משחקים שש־בש ושותים
קפה מהביל. בית־הספר נמצא לא הרחק
מבתי-הקפה. תלמידים חוזרים הביתה. ה בנות
והבנים לבושים בג׳ינס אופנתיים
וחולצות ביודספר כחולות. הרבה בלונדים,
הרבה עיניים כחולות.
לא כולם בכפר־קאסם לובשים ג׳ינם אופנתיים.
לא כולם הולכים לבתי־ספר. בביתה
של האנה סולימן עאמר, נמצאים כל היל דים
בבית. להאנה חמישה ילדים ואחד

פעור. הפצע הגליד, אך נפשה של האנה
פצועה. ליל האימים של טבח כפר־קאסם
טבוע עמוק בנפשה, כמו בנפשם של רבים
מבני כפרה. כמינהג אשה ערבית היא
מקבלת את הבאים לביתה בבירכת ״אהלן
וסאהלן״ .כשמתבררת לה מטרת הביקור,
היא אומרת :״בשביל מה ז יותר טוב
לשכוח, לא צריך לדבר על זה.״
לבסוף היא נעתרת, בתנאי שהכתבה
בעיתון תאפשר לה לקבל פיצוי שמעולם
לא קיבלה, לדבריה, מממשלת ישר אל,
בתנאי שהכתבה בעיתון תעזור לה

איסנזאעיל באדר עאקב,

שנפגע ברגלו, אך הצליח

להימלט מגיא ההריגה והתחבא על עץ זית.

ול !כיתה של האנה סולימן עאמר
י• מתגורר איסמעיל באדר עאקב. בכפר-
קאסם אומרים כי מאז המיקרה השתבשה
עליו דעתו. איסמאעיל היה נער בן 17
בליל הטבח. היום הוא אב ל־ 11 ילדים,
תשע בנות ושני בנים, קטוע רגל ומובטל.
לטענתו, אישרו לו ממישרד־הביטחון 55
אחוזי נכות.
בהתרגשות הוא שולף תילי־תילים של
אישורים רפואיים והתכתבויות עם מישרד־הביטחון
ועם הביטוח־הלאומי, שלטענתו

לא נשאו פרי. יחד עם זאת הוא מודה,
כי קיבל הלוואה בסו 40 אלף לירות ל רכישת
מכונית, שאותה מכר, ואת דמי
ההלוואה מוריד לו הביטוח־הלאומי.
איסמאעיל היה בן הכפר היחידי שהצביע
בעד הליכוד בבחירות האחרונות, והוא
מספר:
״תאמיני לי, שבשביל מדינת ישראל
אני מתבייש לספר לך מה שקרה באותו
לילה. הייתי עובד בירקות בשדה. כשהגיע
הזמן ללכת הביתה נהגתי את העגלה. מי שהו
אמר: יש עוצר. אמרתי: מה זה
עוצר? אני חוזר הביתה, מה יעשו לי?
מה, אני גונב? אומרים לי: אסור להיכנס
לכפר. אני חזרתי, מה עשיתי שלא יתנו
לי ללכת לבית שלי? ולאיפה אני אלך?
ואני עוד ילד, לישון בשדה הפתוח?
״הפועלים שאלו אותי: מה אתה חושב,
מה צריך לעשות? אמרתי: אני חוזר
הביתה. אמרו: טוב נחזור גם אנחנו. נהגתי
את העגלה. פיתאום שלושה חיילים עצרו
את העגלה בפינה, איפר, שהיום האנדרטה.
ראיתי אותם. אחד אמר לי: תעמוד שמה.
עמדתי. בא מישהו עם אופניים. אמרו לו:
רד מהאופניים, תעמוד שמה. ירד. אחד
ביקש ממני סיגריה. פיתאום אני רואה

..לא יודעים!״

ילדי כפר־קאסס, המתגודדים ליד האנדרטה לזכר
קורבנות הטבח, אמרו לכתבת העולם הזה שאינס
יודעים מה משמעות האנדרטה. הם אינס לומדים בבית־הספר את סיפור הטבח בכפרם
ואחד מקולקל,״ היא
בנה הפעוט, המפגר
ארבע ועדיין זוחל.
הם בגיל בית־ספר.

בדרך .״ארבעה טובים
אומרת, ומצביעה על
בהתפתחותו. הוא בן
שלושה ילדים אחרים
הם אינם לומדים.
לפני • 25 שנים היתה האנה בת ,14 תל מידת
בית־ספר. ביום השישי, שבו אין
לימודים, היא נשלחה על־ידי אביה לעבוד
בשדה. היא לא שבה הביתה באותו יום
שישי. חיילי מישמר־הגבול ירו לעברה
ופצעו אותה אנושות בראשה. עד היום,
כשאתה נוגע בראשה, אתה חש בחור ה־

לשכנע את הביטוח־הלאומי להכיר בנכותה.
ילדיה של האנה עומדים סביב אמם ומקשיבים
בעיניים פעורות כשהיא מספרת :
הגיצולה היחידה
ך* יי תי כ ת . 14 אבא אמר לי ללכת
/ /י י למישפחה בשדה. נגמרה העבודה,
עלינו על המשאית ונסענו לכפר. בכניסה
לכפר עמדו חיילים ואמרו לנו: תרדו

האנה סולימן עאמר ושלושה מילדיה היתה הניצולה
1111ך!|ך! ן 1ויי׳
היחידה מקבוצה של פועלות 13 .האחרות הומתו י
״ ! 1י י ! 1י #יי 1י 1
על־ידי שוטרי מישמר־הגבול. היא מבקשת לשכוח את המיקרה, ללא הועיל.

שניים שוכבים על האדמה והחיילים עומדים
מעליהם עם נשק אוטומטי. הקצין אומר
להם: מאיפה אתם? אמרו: מכפר־קאסם.
״פיתאום שמעתי אותו אומר לחייל:
תקצור אותם ! זה המישפט שאני לא
אשכח בכל החיים שלי — תקצור אותם !
ופיתאום אש וצעקות וחמישה אנשים נופ לים
עלי וצעקות ויללות. שמעתי זעקה,
כזה אהההההה. מישהו נגמר. חשבתי שגם
אני נגמר. אחר־כך שקט.
״פרקו אותנו מהדרך לכיוון העצים, זרקו.
גם אני רציתי לעצום את העיניים בשביל
לא לראות, ולא יכולתי לסגור את העיניים•
כל הזמן העיניים פתוחות, רואות
הכל. ואני רוצה לסגור, לא לראות, לא
לשמוע, והעיניים פתוחות ואני לא יודע
מה קרה לי. מה קרה לין אחר־כך כש שמעתי
אותם הולכים ברגל, ניסיתי לקום.
קמתי שלוש פעמים ולא הצלחתי ללכת.
הרגשתי שאין לי כף רגל, הכל הלך. התחלתי
לצעוק: הרגל הלכה!
״השערות הלבנות האלה, מאיפה את
חושבת באו לי? התחלתי לדפוק את
הראש שלי באדמה ולבכות. אף אחד לא
שמע אותי. שלושה ימים נשארתי על עץ
זית. ראיתי איך התולעים מכרסמות לי
ברגל עד שמצא אותי דוד שלי והעביר
אותי לבית־החולים.״

״שלום

קציו
^ אשון ההרוגים בכפר-קאסם היה,
1כנראה, סאלים עיסא, בן ,22 שחזר
לכפר רוכב על אופניו עם שניים מבני*
דודו. הוא הומת בשעה ארבע וחמישים,
עשרים דקות אחרי שהודיעו למוכתר הכפר
על הטלת העוצר. כאשר שאל המוכתר
מה ייעשה בפועלים שיחזרו אל הכפר, לא
קיבל תשובה מחייבת.
חמש דקות אחרי הרצח הראשון אירע
המיקרה השני. ארבעה פועלים, אף הם
רכובים על אופניים, הגיעו למבואות ה־

טופרוים
לי עי
הכת ף!
ני חושם שבכמה עניינים נעשה
/ /י לי עוול. אבל אין פרופורציה בין
מה שקרה לי ובין מה שקרה בכפר־קאסם.
זה עלה לי בקאריירה שלי בצה״ל. זד,
עלה לי בכך שאני כל שנה צריך להרוא
שוב על הפרשה. זה מלווה אותי כל
השנים, ואתה יכול להניח שזה לא גורם
לי נחת. והכי גרוע שיש עוד מישהו
שטופח לי על הכתף, ואומד לי: טוב
מאוד. ככד, צריך לעשות להם.
״למה אני כל השנים לא צועק? ידעתי
שני דברים• ראשית, זה קרה, זו עובדה.
שנית, זה קרה בגיזרה שמבחינה פורמא לית
אני הייתי אחראי לה. שום דעת־קהל

אס הווצח

רחל, אמו של סגן גבריאל דהאן שפיקד
על מחלקת מישמר־הגבול בכפר־קאסם,
מצביעה על תמונת בנה יפה־התואר, שעזב את הארץ.

זוהי התמונה שהופיעה על שער העולם

\ 11 111ג 1 1 * 1הזה ,1098 כאשר ניתן פסק־הדין במיש־פט
כפר־קאסנז, כימעט שנתיים אחרי הטבח, ב־ 15 באוקטובר .1958

אחרי הטבח פוצו מישפחות הנפגעים
בסכומים שנעו בין אלף ל־ 5000 לירות
לכל הרוג.

כפר. הם נתקלו בחוליית שוטרים שבראשה
עמד קצין. על־פי עדותו של אחד הפוע לים,
שנשאר בחיים, אמרו אלה :״שלום
קצין.״ הקצין שאל אותם :״אתם מבסו טים?״
הם ענו :״כן.״ השוטרים ירדו
מהמכונית ופקדו על הפועלים לעמוד. ה קצין
פקד :״לקצור אותם!״ שניים מהפועלים
הערבים נהרגו במקום, שלישי
נפצע.
באותן דקות הגיעו לכפר שתי משאיות.
משאית אחת עברה בשלום. לשניה הניחו
לעבור — וירו לתוכה מאחור. אחר־כך
הומתו 13 רוכבי אופניים, ו־ 10 מנוסעיה
של משאית שלישית שהגיעה לכפר. נורו
והומתו שני נוסעים של משאית נוספת.
13 נשים וארבעה גברים שהגיעו אחריהם,
נורו והומתו לאחר מכן.
בכפר־קאסם נהרגו 47 אנשים. אחד מהם
היה חושב הכפר הסמוך טייבה, ואחר היה
תושב כפר ברא, שעבד בטייבה. בטייבה
הומת ילד בן , 14 שיצא מביתו בשליחות
אביו, לקנות לו סיגריות, ובכפר טירה
נהרג שומר קשיש, בן ,60 שלא הספיק
לחזור ממטעי קני הסוכר אל ביתו.
בין ההרוגים היו שלושה קשישים, בני
שישים ויותר, ו־ 13 נשים 25 .מההרוגים
היו בני 18 ומטה. ההרוג הזקן ביותר היד,
בן ,95 הצעיר ביותר היה ילד בן שמונה.

^ מי סרסור היה נער בן .15 הוא
״ י קרוב־מישפחתו של מי שהיד, אז מוכ תר
הכפר, ודיע מוחמד סרסור, שנפטר
בינתיים. הוא היה בבית המוכתר בעת
שהגיעו למקום אנשי מישמר־הגבול. ו בישרו
למוכתר על העוצר:
״דבר אחד לא אשכח כל החיים שלי.
למחרת העוצר בא יוסף דנגור, מהמימשל
הצבאי, וקרא למוכתר אל מחוץ לביתו.
המוכתר היה עצבני ודנגור אמר לו: מוכתר,
אתה יודע, אנחנו נמצאים 15ק״מ
מהתעלה. אמר לו המוכתר: אתם רצחגים.
המדינה שלכם לא תתקיים הרבה זמן. ל מדינה
שתקום על רצח־עם אין סיכוי.״
הרג של אוכלוסייה ערבית אירע בכפרי
המשולש, ליד פתח־תיקווה וקיסריה, ב־29
באוקטובר ,1956 ביום שבו התחילה מיל-
חמת סיני. על השתלשלות העניינים ש הביאה
לכך, אפשר ללמוד ממישפטם של
11 מאנשי מישמר־הגבול שהשתתפו בטבח

נאורה — ואני רואה את עצמי כחלק
ממנה — לא יכולה לומר שזה בסדר
ולעבור לסדר היום. אני לא ראיתי כל
אפשרות להתמודד עם הסטיכיה של דעת־הקהל.״
יששכר
שדמי, שקיבל במושבה שבה
נולד, מנחמיה, את כינויו ,״ישכר,״ ,הוא
בנו של נחום שדמי, שהיה איש הגנה
ידוע. שדמי הבן למד יחד עם יצחק
דבין בבית־הספר החקלאי כדורי. במיל-
חמת העצמאות היד, מפקד הגדוד החמי שי
והגדוד השביעי של הפלמ״ה.
הוא גייס את חטיבת המילואים שלו 24
שעות לפני טבח כפר־קאסם. שדמי טוען,
שמעודו לא הטיל עוצר, ולא ידע על
הנוהלים החוקיים הכרוכים בכך. אחרי
שקיבל את אישורו של מפקדו, האלוף

ייקט בניית מיגדל־שלוס בתל-אביב.
״חצי מהפועלים שם ה־ו מכפר־קאסם.
השין־בית הצמיד לי שומר לכמה ימים,
ואני אמרתי להם לסלק אותו• לא היו
לי שום בעיות עם הפועלים מכפר־לאסם.
תשמע, אני גדלתי בסיחמיה עם ערבים
ובין ערבים. אף פעם לא הובכתי לשנוא
ערבים. כמפקד הגדוד דחמישי של ה־פלמ״ח
אני זוכר איך נצרנו אש כלפי
ערבים זקנים. אם שנאתי מישהו —
שנאתי את המישטרד, הבריטית שהיכתה
בנו מתחת לחגורה וירתה לנו בגב.״
על פרשת כפר־קאסם אומר שדמי:
״זה היה לא סתם רצח. זה היה טבח
טראגי ונורא. השנים לא מוחקות זאת.״
הוא אינו מתנער לחלוטין מהאחריות.
״הדבר היחידי שאני לא יכול לראות

א״7ימ עוסה
אישור בדיעבד

ש ד מי,

שנ קזם 3־ 40

בכפר־קאסם, וממישפטו של אלוף־מישנה
(מיל׳) יששכר (*שכה) שדמי, שהיה ה קצין
הממונה על הגיזרה מטעם צד,״ל.
בקבוצת פקודות אצל אלוף הפיקוד דאז,
שהיד, לימים רמטכ״ל, צבי (״צ׳רה״) צור,
קיבל שדמי את האישור להרחבת העוצר.
היישובים היו נתונים ממילא במישטר של
עוצר, תחת פיקוח המימשל הצבאי. העוצר
הרגיל נמשך מהשעה 11 בלילה ועד ה שעה
ארבע לפנות בוקר. שדמי הרחיב את
העוצר מהשעה חמש אחר-הצהריים, ועד
השעה שש בבוקר. לשדמי לא היתד, ה סמכות
לעשות זאת, כשם שלצ׳רה לא היתד,
הסמכות לאשר. רק יומיים אחרי הטבח
הוצאה על־ידי המושל הצבאי באיזור, זל מן
מרט, פקודת עוצר שנתנה אישור ב דיעבד
לפקודה הבלתי־חוקית.
בשעה אחת בצהריים נפגשו שדמי ורב-
סרן שמואל מלינקי, שהיה מפקד גדוד
מישמר־הגבול בגיזרתו של שדמי. תפקיד
הקבע של שדמי בצה״ל היה מפקד מה״ד
(מחלקת הדרכה) .הוא קיבל לפקודתו חטי בת
מילואים כדי לשמור על הגיזרה שבין
קיבוץ מגל בצפון ולטרון בדרום. על גדוד
מישמר־הגבול הטיל שדמי לקיים את ה עוצר
בשמונה כפרים במשולש. על תוכן
(המשך בעמוד )68
להבין את מעשיו על רקע אישיותו, ועל
רקע מתכונת הוראות־קבע של המימשל
הצבאי. היה שם פרק על תיכנוך מראש
לטיפול באוכלוסייה של המימשל במיקרה
מילחמה, כפי שמחייב צו ההפעלה.״
את ד,פיסקה החמורה נגדו, של בנימין
הלוי, שהביאה לעריכת המישפט השני,
מסביר שדמי כך :
״אחרי שהעדתי והשבתי י*שאלות פרק ליטו
של מלינקי במישפט הראשון, עמדת־לרדת
מהדוכן, ואז פנה אלי הלוי, שקיבל
דרגות ייצוג של אלוף־מישנה, ושאל או תי:
האם ידוע לך שלפי פרק זה־וזה
סעיף זד,־וזה בנוהלי החירום בחוקת הוד־מלכותו
אסור היה לך להטיל עוצר?
הוא עלה על הנקודה של ההריגה מסמ כות•
במקום לענות תשובה מתחכמת ול־

פ רו סו ת

ע ל חילקו

בפרשה 1 .מ ש מי עלראשוזהמאז מי ש פ טו א ח גיר סחו :
צבי צור, זימן אליו את מלינקי, והורה
לו להרחיב את תחולת העוצר.
״סמכתי על מלינקי. הוא דיה המומחה
שלי לענייני עוצר. גדוד מישמר־הגבול,
שהוא עמד בראשו, היה תמונה על העוצר
הקבוע בכפרי המשולש. נאמר לי שהוא
ידע מה לעשות.״
השופטים במישפטו של י שכה שדמי
קיבלו את גירסתו. יותר מכל השפיעה
כנראה העובדה, שהטבח בכפר־קאסם היה
אירוע בודד בכל הגיזרה הארוכה שעליה
הופקדה החטיבה. הוא המשיך לשרת
בצבא הקבע עד .1962 לדבריו, כאשר נת מנה
צבי צור כרמטכ״ל, הובהר לו שדרכו
נחסמה. שנתיים אחרי שיחרורו מצה״ל
עזב ישכד, את קיבוצו, שדות-ים. הקיבוץ
לא הסכים להשתתף במיפעל תיירות ש יזם
שדמי. אחר־כך הוא היה מנהל פרו-

את עצמי פטור ממנו, זה שבאיזור שאני
הייתי מופקד עליו קרה מה שקרה. ואז
מתעוררת השאלה: האם עשיתי כל מה
שאפשר היד, כדי שזה לא יקרה? היום,
במבט לאחור, כשאני שם יד על תלב —
אחרי ניסיון בשתי מילחמות נוספות —
אני למדתי, וצה״ל למד בדרך הקשה.
״לא מספיק לתת פקודות בקבוצת
פקודות. עליך לדאוג תמיד לשלוח
מישהו שאתה בוטח בו, כדי שיבדוק
כיצד התפרשה הפקודה בדרג הנמוך יותר.
זאת אני עושה בתרגיל חכם, לאחר
מעשה. עד שלא קורה דבר כזה, אתה
לא יודע שצריך.
״את מלינקי לא הכרתי לפני המעשה.
אילו היכרתי אותו, הייתי צריך להיזהר
כפל־כיפליים. לא היכרתי גם את מישמר־הגבול.
אחרי המעשה התברר לי, שניתן

רדת מהדוכן, אמרתי לו: כשאתה למדת
מישפטים, אני שירתתי בפלמ״ת.
״אחר־כך נתקלתי בהלוי פעמיים. פעם
כשאני הייתי מלצר והוא היה לקוה קבוע
במיפעל התיירות שניהלתי בקיסריה. הוא
זיהה אותי, ואני אמרתי לו: אתה מזהה
אותי, נכון? אבל עכשיו אתה קליינט
ואני מלצר. נדבר בפעם אחרת. אחר־כך
נתקלתי בו כששנינו היינו בד״ש. רציתי
לשוחח איתו, אבל הוא השתמט.
״ד,מיקרה הכי נורא קרה לי כשלקחתי
פעם שני חיילים, חייל וחייל׳ת, טרמפ
במכונית שלי. הם היו קיבוצניקים מעין־
חרוד מאוחד, התנועה שלי. אמרתי להם
שאני ממשיך לשדות־ים. הם ירדו בחדרה,
ואני שמעתי את החיילת אומרת לחייל:
שדות־ים? זה לא הקיבוץ של הרוצח
ההוא מבפר־קאסם?״

בראשית הריונה(מימין)התה ויד שוון
משוסעת •3הסינון שקינוה עד עצימה
נושא פוי. אך לפתע חשה ברע...
אמיתית, בידעה מראש כי לא תלד אלא
ולד מת.
היא עמדה במיבחן זה באומץ־לב. הא חיות
מספרות שלפני שאיבדה את הכר תה
בהרדמה, עוד הספיקה להפליט הב טחה
לרופא :״ניפגש בלידה הבאה !״
כי מנוי וגמור עם לילי שרון לנסות
שוב.
״עברנו ביחד דברים חמורים יותר
בחיינו,״ אמרה י לילי, כאשר יצאה ביום
ב׳ השבוע מבית־ד,חולים.

יך״ ילי הכירה את אריק כשהיתה בת
* .14 אריק היה אז סטודנט בירושלים,
ושם הכיר את אחותה של לילי,
מרגלית, ונשא אותה לאשה. מרגלית
היתד, אחות פסיכיאטרית בעלת אישיות
כובשת. היא לא נהגה להתבלט. היא
היתד, אשת־מישפחה, ואהבה את הערבים
שאותם היתד, מבלה בבית יחד עם אריק
ואחותה, לילי.
הילדה בת ה־ 14 העריצה את הגיס
הגיבור, ואהבה לבלות עד כמה שיותר
שעות בבית אחותה שבצהלה. לא אחת
אפשר היה לראות את מרגלית ואריק
יוצאים למופע־בידור או לארוחת־ערב
במיסעדה, ועימם לילי הצעירה.
כשנולד לאריק בנו בכורו, גור, היתד,
לילי מאושרת. במשך השנים התפתחו
יחסים קרובים בין גור ובין דודתו הצ־

ר* מ^!־ ארבעה חודשים שררה
השימחה בביתו של אריק שרון. רק
מעטים ידעו את הסוד: לילי, אשתו,
היתה בהריון.
לגבי אשד, שבנה הבכור (עומרי) ,הוא
בן ,17 ובנד, הצעיר (גילעד) בן ,14 היתה
זאת החלטה נועזת. אבל לילי היתה
מוכנה לכל. היה מנוי וגמור עימה ללדת
שוב ושוב — ״עד היום האחרון,״ כפי
שהתבטאה באוזני אחת מחברותיה.
אריק רצה אף הוא בילד. היה נדמה
לו שהבית הגדול בחוות־השיקמים, ליד
רוחמה, הוא ריק מדי. הוא ולילי מרבים
לנסוע בעולם ובארץ. שני הבנים גדלו,
ויפרחו עוד מעט מהקן. ילד חדש ימלא
את הבית בחיים ויביא לכך שלא יהיה
ריק לעולם.
לילי הכירה, כמובן, בסיכון. משום־כך
גם התנגדה לפירסום הדברים, והשביעה
את ידידיה שלא לגלות את דבר ההריון.
היא לא היתה בטוחה שתוכל לשמור על
ההריון, ואולי חשש מפני עין־הרע.
בשלושת החודשים הראשונים היתה
בשמירת הריון. ולא זזה מביתה. אך כא שר.
העידו כל הסימנים שזהו הריון נור מלי,
ושאין סיבוכים, העזה בשבועות
האחרונים לצאת מן הבית ולנסוע העי רה.
אך היא לא ליוותה את בעלה, כדרכה,
במסעותיו — לא לארצות־הברית ולא
למצריים, להלוויית אנוור אל-סאדאת.

״גיפגש בלידה
הב א ה! ״

ביחיודש השני: ירידות מנשק׳ות את רי ר

^ שבוע חשה לילי ברע. היה נדמה
י י לה, תחילה, שזהו קילקרל קיבה. היא
אושפזה בביודד־,חולים שיבא בתל־השומר.
כאשר נערכו לה בדיקות אולטרה־סאונד,
הקובעות באמצעות הקרנה את
מצב העובר, נגוז החלום של מישפחת

עירה. לילי היתד, מבלה שעות ליד ערי סתו,
ואחר־כך ליד מיטתו של הילד.
כשד,יתד, לילי בת ,23 נחת עליה ועל
אריק אסון משותף. מרגלית היתה בדרכה
לירושלים במכוניתה הקטנה. היא סטתה
ממסלול הנסיעה והתנגשה חזיתית במכו־

שרון במכה אכזרית אחת.
הסתבר כי העובר מת.
לא היתד, לרופאים ברירה אלא להביא
להפלה. היתה זאת פעולה טראגית. לילי
שרון נאלצה לעבור, במשך 12 שעות,
את כל היסורים וד,מכאובים של לידה

נית שבאה ממול. היא נהרגה במקום.
לילי עברה להתגורר בצהלה, בבית שבו
היה לה עוד קודם לכן חדר. היא היתד,
צריכה לטפל בגור ובאריק. תוך שנה
הפכה הערצת האחות לגים־הגיבור לאה בת
גבר ואשה. אריק ולילי נישאו.
לילי קבעה כבר מתחילת נישואיה עם
אריק את סיגנון היחסים ביניהם, המורכב
משתי מערכות: ההערצה ללא־גבול שרחשה
לאריק עוד כשהיתה גיסתו, וה אהבה
שהיא רוחשת לו מאז נישואיה,
היא ליוותה אותו לכל מקום, טיפלה בו,
פינקה אותו. בראיון לעיתון אמרה פעם :
״אני משתדלת להיות גיישה בנוסח מע רבי.
אצלי כל דבר חוץ מאריק הוא דבר
שולי. לא שאריק דורש זאת. יכול להיות
שאילו הייתי נשואה למישהו אחר, הייתי
שונה. אני משלימה את אריק. אני נמ צאת
איתו בכל רגע שהוא צריך אותי,
ואינני נמצאת כשלא צריך. כשאת אשתו
של אריק, את רוצה להיות הגיישה שלו.״
בינתיים נולדו עומרי וגילעד. מיש-
פחת שרון החלה להתאושש מהמכה
שניחתה עליה עם מותה של האחות
והרעיה•
ערב ראש־השנה 1969 היתה לילי מחוץ־
לבית. גור, הילד שבו היא השקיעה אהבה
כה רבה, שיחק יחד עם ילד אחר, שגר
בשכנות לבית השרונים בצהלה, בכלי־נשק
עתיקים שהיו בבית.
לפתע נשמע קול־נפץ וגור נפל מתבו סס
בדמו. אריק, שהיה באותה שעה בבית,
נזעק. כעבור כמה דקות צילצל הטלפון.
לילי טילפנה להודיע שהיא תאחר קצת,

ואז. קיבלה את ההודעה על האסון. לילי
מיהרה לבית־החולים :״כל הדרך התפללתי.
האמנתי והתפללתי. היום אני כבר
לא מאמינה בתפילות.״ מאז מותו של
גור, עולה לילי מדי שנה לקיברו, ומכסה
אותו בפרחים.
כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים הוזעק
אריק מהחווה, שאליה עברה מישפחת
שרון. שבועות אחדים קודם לכן התפר סמה
לילי בהצהרה הפוליטית הראשונה
שלה. היה זה אחרי שנכשלו נסיונותיו
של אריק לזכות בתפקיד הרמטכ״ל. לילי
הצהירה אז :״הצבא הפסיד שלא נתן
לאריק להיות רמטכ״ל. המדינה צריכה
שלושה אריקים. אחד לצבא, אחד לפוליטיקה
ואחד לבית, בשבילי ובשביל ה ילדים.״
כשפרצה
המילחמה עלתה לילי על קבר
אחותה מרגלית, וביקשה ממנה לשמור
על אריק. אולם גם לילי עצמה עשתה
כל שיכלה כדי לשמור עליו. בימי הקר בות
ואחריהם היא השתדלה להגיע עד
כמה שיותר לאריק. פקודיו של מי שהיה
אז ״אריק מלך ישראל״ טוענים שהתרומה
המוראלית שלה לאריק בימים קשים אלה
לא תסולא בפז.
מאז היתה לילי חלק מאריק בכל אשר
הלך. היא ליוותה אותו לכל המסעות, לכל
הפגישות, גם לפגישות הנחשבות בחש איות,
לכל הסיורים, תוך כדי שהיא מק פידה
לא לפגוע בבית, בעומרי ובגילעד.
כל אותה עת חלמו אריק ולילי על
עוד ילד .״רצינו שתהיה לנו בת,״ סיפרה
לילי למעטים שידעו את הסוד הגדול
של הריונה. עד לפני שלוש שנים עשתה
לילי נסיונות רבים להיכנס להריון, ללא
הצלחה. אז החליטו היא ואריק לוותר
על החלום. אולם שלוש שנים אחר-כך,
ללא כל הנסיונות, עשה הטבע את שלו,
ולילי גילתה שהיא בהריון.
בשבוע שעבר נמוג חלום הבת של
אריק ולילי שרון — לפי שעה.

לודם תגידי
שאת אוהבת אותי.

ג לי דוני ת

ח טי פי ג לי ד ה *

רג עי ם

ש ל הנ א ה

ש צ רי ךלח טו ף.

מיסתורהריביתעל
האוברדראפטהריבע!! י
בארץ יש כימעט לכל אחד חשבון
עו״ש (עובר ושב) בבנק• באנגליה, למשל,
יש רק לאחד מתוך כל שלושה
מבוגרים חשבון בבנק. בארץ, כשאתה
מבקש הלוואה, אתה נזקק לחסדיהם
של חמישה ערבים. באנגליה, למשל,
אתה צריך להיות לקוח טוב, אבל אין
צורך בערבים. בארץ, משיכת־היתר (אוברדראפט)
היא חלק בלתי נפרד, כימ־עט,
של כל חשבון עו״ש. באירופה התופעה
נדירה. אבל אצלנו, כידוע, האינפלציה
גבוהה, והאינפורמציה בשפל.
אחת לשלושה חודשים — כל ריבעון,
אתה מקבל לביתך את הודעת הבנק על
החיוב בריבית על משיכות״היתר, במשך
שלושת החודשים האחרונים. אז גם
מתברר לך, להפתעתך, שסכומי הריבית
שבהם חוייבת, גבוהים מאוד. למשל,

מחדקת־הבצר :
וזו רא ברייתה!
כן, יש דבר כזה. תתפלאו, בארץ
מגדלים המון בצל, המיועד, בחלקו הגדול,
ליצוא. מי מייצא וכיצד מייצאים !
המייצאת היא, כמובן, חברת ״אגרק-
סקו״ ליצוא חקלאי. היצוא נעשה באוניות
מנמל חיפה, לארצות אירופה בעיקר.
המחיר, איך לפעמים, פעם טוב
ופעם פחות טוב. אבל זה באמת לא
חשוב. מה שחשוב הוא, או היא —
זו מחלקת-הבצל.
לצורך יצוא הבצל יש ב״אגרקסקו״
מחלקת־בצל העוסקת, ניחשתם, ביצוא
הבצל דרך נמל חיפה. שם נמצאים גם
מישרדי המחלקה. האמינו לי, שמי שסיפר
לי את הסיפור, ציין לטובה את
עבודתם של עובדי המחלקה. בעסק הזה
של הבצל יש רק בעיה אחת: העונה,
עונת הבצל, נמשכת רק חודש וחצי בשנה.
מה עושים אנשי מחלקת-הבצל
ביתר חודשי השנה ן הציעו להם כל
מיני הצעות, אך הם בשלהם ,״אנחנו
אנשי הבצל.״
עכשיו גם תבינו מדוע קשה לבצל
הישראלי להתחרות בשוקי חו״ל: לכל
בצל יש צל, בדמותו של איש מחלקת-
הבצל.

בריבעון האחרון — יולי, אוגוסט, ספטמבר
— היתה העלות האפקטיבית
הממוצעת על אשראי בחח״ד, או בקיטור
אוברדאפט , 173* ,ועל אשראי חריג
* . 247 אם ננכה משיעורים אלה את
האינפלציה, נגיע לריבית ריאלית של
* 45 על אשראי חריג. זהו שיא עולמי.
אף כי בשלושת החודשים האלה ירדו
שיעורי המדד, הריבית הריאלית עלתה.
לבנקים יש תשובות: מחנק של אשראי,
קנסות של בנק ישראל ועוד. ה-
״עוד״ הזה פירושו ביקוש גובר לאשראי.
על״כך אמר לי אחד ממנהלי הבנקים
:״מה אתה רוצה ו הלקוחות מוכנים
לשלם כל מחיר עבור האשראי,
ההיצע מצומצם, הביקוש גדל ואז המחיר
עולה. גם אנחנו עסק שצריך. להר-
וויכח.״ והחמצן איפה?
ובכן, קיבלת את ההודעה על הריבית
הריבעונית. הסכום נראה לך משום-
מה מוגזם. אתה מבקש מהבנק לקבל
פירוט החישוב של הריבית. אי״אפשר,
יאמרו לך, אנחנו לא נוהגים לתת פירוט
כזה. כאן בדרך כלל מסתיימת השיחה.
בקרוב ייאלצו הבנקים לתת ללקוחותיהם
את הפירוט הנדרש על-ידם. ביולי
השנה קיבלה הכנסת את ״חוק שירות
הלקוחות״ ,שבו סעיף האומר שנגיד
בנק־ישראל רשאי לדרוש מהבנקים גילוי
נאות של מידע על חיוכים וריביות.
עם קבלת החוק, הוקמה בבנק־ישראל
ועדה בראשות נורית ואהל, סגנית המפקח
על הבנקים, הדנה בנושא החיובים
והריביות. הוועדה תגיש המלצותיה בעתיד
הקרוב. אך למה לבנקים לחכות ז
אולי יעשו משהו ביוזמתם ו אולי ימציאו
לנו את דפי החישוב של הריבית
הריבעונית, שממילא מצויים בזיכרון של
מחשב הבנק ן

השאלה הניצחית: הבורסה מדוע מניות יורדות ולא עולות?
זהו, נגמרו לנו החגים, החגיגה הקטנה
בימי החג האחרונים ובאיסרו חג
נגמרה גם היא• ועכשיו רובצים לפיתחנו
שבועות רגילים עם חמישה ימי מיסחר
רגילים בכל שבוע• __
הפעס״ נעסוק בין״*היתר בשאלה הנצחית:
מדוע מניות יורדות, למה הן
עולות ומתי זה קורה ולמה. ולמה הפסדתי
על מניה שאמרי לי שהיא יכולה
להכפיל לי את הכסף, את כל הכסף.
תחילה צריך לקבוע עובדה: הבורסה
בתל-אביב לא דומה לשום בורסה אחרת
בעולם. כללי ההתנהגות אצלגו שונים
ונוגדים את חוק הברזל של היצע
וביקוש. אצלנו כשיש היצע, המניה יכולה
גם לעלות. כשיש ביקוש היא יכולה
גם לרדת.
רק אצלנו מישהו, שהוא בעל מניות
שערכן הנקוב הוא 1000 שקל, שקול
כנגד בעלי מניות שערכן מאה מיליון
שקל. עובדה. רק אצלנו אין שים יחס
בין מה שהמניה מייצגת ובין ערכה
בשוק המניות. מניה צריכה לייצג מעצם
הגדרתה חלק במיפעל, חברה או עסק.
במילים אחרות, שווייה צריך להיקבע
על״פי אמת־מידה כלכלית. המיהעל משגשג
— המניה עולה, ולהיפך. זהו ההגיון
הכלכלי•
בארץ, לצערנו, מחיר המניה הוא חסר
כל הגיון כלכלי. רוצים דוגמות י בבקשה:
המניות של ״תרו״ ע״נ , 5עמדו
בסוף השבוע שעבר על 1800 נקודות.
שווייה של המניה לפי כל קנה־מידה
כלכלי הוא לא יותר מ־ 500 נקודות.
ולא רק זה השליטה בחברה מוחזקת
על-ידי מניות 1שקל, שאינן נסחרות
בבורסה. זהו מיקרה אופייני של טימ-
טום בורסאי. אם בעלי ״תרו״ היו מוכרים
את החברה, היו מקבלים כשליש,
או מעט יותר, משוויין של כלל המניות
שהנפיקו והנסחרות בבורסה.
רוצים עוד דוגמה לעיוות ! בבקשה :
מניות חברת המקרקעין ״הכשרת הישוב״
עומדות על 1800 נקודות. אילו
אפשר היה לקנות את מניות השלי
אין־
אנחנו נר אי ם
רשות הדיבור למחלקת המחקר של בנק-ישראל :״הגידול במימדי ההזרמה
הממשלתית בחודשים האחרונים, נבע מהתרחבות ניכרת בעודף הביקוש הממשלתי.
מקורה של התרחבות זו היה, בעיקר, גידול רב בהוצאות הריאליות של הממשלה,
בעוד שגביית המיסים פיגרה, על-אף גידולה, אחר גידול ההוצאות״.

הסיפור הגדול של השבוע

תנועות

׳!!שיטת וגר
מישקית ורעיונית
את הכותרת הכתיב לי מושבניק \
ותיק, אב לארבעה בנים, לעשרות פרות
ולמאות הודיים .״במושב״ ,הוא אמר,
״יש מקום לפרות, להודיים, אך לא לבנים
שלי.״ לדבריו, זוהי פשוט פשיטת-
רגל רעיונית. באשר לפשיטת הרגל ה-
מישקית, הנה העובדות: מתיך 240
מושבים 200 ,סמוכים על שולחן המוסדות
— הממשלה והסוכנות. במושבים
קורה תהליך הפוך לזה שבקיבוצים.
למשל: במרבית המושבים לא חל שינוי.
כזה היה מצב הדברים גם לפני 60
שנה. בקיבוצים פתרו את הבעיה, הקי מו
תעשיה. במושבים הקימו אירגונים.
״פעם היו דרושים לי 50 דונאם, היום
אפשר להתפרנס גם מ־ 3דונאם חממות,
מדפיסים, הרבה מאוד. יש להם רשיון. הרשיון נראה כמו בדיאגרמה. יש רק
אבל הבנים שלי חייבים לעזוב את
להעיר, שהדיאגרמה מבוססת על מחירי דצמבר .1979 נקודת האפס בדיאגרמה,
המושב. עבורם אין קרקע ואין מיכסות
ברביע הראשון של ,1981 מצביעה על התקופה שבה הוצעו לציבור תוכניות החיסכון
של מים ואין ואין ״,אמר המושבניק.
החדשות, ולא היתה הזרמת כספים•

טה בחברה, שהן בידי הסוכנות, לפרק
את החברה ולמכור את הנכסים, היה
מתברר ששווייה של כל מניה כפול
ממחיר ה היום בבורסה.
תשאלו למה*! שאלתם. כי השוק אצלנו
לא נורמלי. כל אחד מקבל אישור
להנפיק מניות מסוגים שונים ואופציות
מסוגים שונים, וכל זה כדי לגוון את
״מערך הלוקשן״ שמוכרים למשקיע ה קטן•
עובדה, כולם אוכלים את הלוקש!.
באחת ההזדמנויות הזכרתי כבר את
שיטת ההשקעות של רוטשילד. זה מה
שאני מציע לכם היום. לקנות בירידה,
לא כשהמניה ירדה, אלא בירידה. לא
להיגרר אחרי שמועות, ולחכות לעליות.
השיטה גם עובדת בכיוון ההפוך. מי
שרוצה להיות בטוח עוד יותר, ישקיע
במניות הבנקים. תמיד עולות לאט, אבל
בטוח.
אחד הפסימיסטים המתהלכים בין
כותלי הבורסה אמר לי: השוק לא טוב.
יש מחנק באשראי. עולם משונה —
אחרי עליית מדד של * 8.1היה צריך
לבוא ביקוש לצמודים והוא לא בא.
הקפאת האשראי תגרום לכך שהמניות
החופשיות לא יעמדו בלחץ. אולי נובמבר
יהיה עדיין לא רע, אך אם הלחץ
של חוסר אשראי יימשך, אין לשוק
סיכוי.
יש גם אופטימיסטים בבורסה, ואלה
מציידים אותי בכל שבוע בסיפורים מעניינים,
שאותם אני מתכוון לחלוק אית־כם•

איי״די-בי — כל שנה בדצמבר
יש הכרזות על חלוקת הטבות, מזומנים
צפויות הנפקות
והנפקת זכויות. ובכן
של איי״די־בי ,״דיסקונט השקעות״ ו-
״איי-די-בי פיתוח״ .כל זה כדי שלכולנו
יהיה טוב. עד אז ייקבע גם בסיס ייתר
גבוה להנפקות. נכון, צפויות עליות במניות
הנ״ל•
• סוס בנקאי חדש עולה על המסלול.
הסוס שיריץ את כל הבנקים. שימו
לב למניות של בנק איגוד.
מ י מתלבש על-פי אופנת ״אלסקה״
ז הספקולנטים. אחד הברוקרים
הגדולים התלבש על מניה .1אומרים
שלצורך השקעה לטווח ארוך. הספקולנטים
לטווח קצר, התלבשו על ״אלס קה
5״ .הערה של מבין: כל מה שאלה
נתנו לציבור זה זבל במחיר של זהב.
עכשיו הדרך פתוחה לעשות מזהב זבל.
• מישהו שהתקנא במישהו אחר,
אמר לי מישפט ראוי לציטוט: חולון
.ליד ״עוז השקעות״ זה פרייר. שאלתי,
מה פיתאום חולון ן אין מניה כזו! אז
הוא אמר: אבל יש בית״קברות.

9ועכשיו אנחנו מגיעים סוף־סוף
לסיפור של השבוע, סיפור גדול באמת.
בקריית המדע של רחובות מצוייה 8חברה
בשם אינטרפארם• המיוחד בה, שמניותיה
נסחרות בבורסה של ניו-יירק. בשבוע
האחרון עמדה המניה על 4.50
דולר. שלא כמו בארץ, חייבת כל חברה
שמניותיה נסחרות בבורסה של ניו-
יורק, להגיש דו״ח כספי בכל שלושה
חודשים. הדו״ח הכספי הקרוב, לריב-
ערן השלישי, יפורסם בעוד כשבועיים
וכאן צפויות כנראה הפתעות.
אבל את העיקר שכחנו. חברת ״איג-
טרפארם״ עוסקת בשני פרוייקטים מעניינים
מאוד. האחד, יצור ״אינטרפרון״
— ״תרופה לסרטן״ לצורכי ניסויים
קליניים בלבד. את ה״אינטרפרון״ הם
מפיקים מתאים אנושיים של עורלות !
כן עורלות. הניסויים נערכים בכמה
בתי״חולים בארץ, בין היתר ב״בילינסון״
וב״הדסה״ ירושלים. הפרוייקט השני
עוסק בפיתוח של ״אלפא־פטו-פרוטאי-
נים״ ,סוג של חלבונים, כשיתוף עם בית-
חולים ״הדסה״ .מה קורה שם בדיוק,
אני לא יודע וגם הפרופסור הממונה
על הפרוייקט לא רצה לספר. אבל אם
יקרה משהו מעניין, תהיה לזה השלכה
על המניה הנסחרת בבורסה של ניו-
יורק אתם רואים, יש קשר ביו כימיה
ובורסה. אחד עושה מזה זהב ורשני
את ההיפך.

פעם קיבלתי קנס־פיגורים,
בגלל חשבון ששכחתי לשלם.
מאז נתתי הוראות קבע. הבנק לא
שוכח והחשבונות משולמים בזמן.
•חשבונות חשמל
•חשבונות טלפון
•מ שכן-חיובים על פי הרשאה,
•תוכניות חסכון
•קופות גמל
הבנק עושה את העבודה בשבילי ולא גובה דמי עמלה.
הבנק דואג לשלם את החשבון ביום האחרון האפשרי
לתשלום,והכסף נמצא בחשבוני עד לרגע האחרון.
אני מקבלת את החשבונות ימים אחדים לפני
מועד התשלום כך שיש לי גם אפשרות של ביקורת.
בקיצור, אני חוסכת זמן, כסף וטרחה רבה.
עשיתי ב שכל-נתתי הוראות קבע.

בוא לגדול אתנו.

מכוזבים
0ווה טו 3ה
קצת במאוחר, אבל מוטב
למערכת ״השבועון המסדים״,
שנה טובה מאוד ,״בלי מורא ובלי
משוא פנים״.

ברל׳ה יוגב,

קיבוץ להבות הבשן

ע 11ה 0113־.
מן הכלא ההולנדי
אני כבר הובסתי, כך שלי לא
תהיה שנה כל־כך מאושרת. למרות
זאת — עוד לא אבדה תקוותנו.

1 X 7 * 1ב ץ העולם ה1ה

צודקים הן המערך והן
הליכוד בהתקפותיהם זה
על זח
במיקרה ההפצצה האווירית על
ביירות, צדק המערך בגנותו את
ההפצצה האכזרית, וצדק הליכוד
בטענה, כי ממשלות המערך ביצעו
מיספר רב של הפצצות על אזר חים.

גם עתה: צודק המערך ב טענתו,
כי ״שיתוף הפעולה האיס־טרטגי״
עם ארצות־הברית פוגע
בעצמאותה של ישראל, ועלול לה פוך
את חיילי צה״ל לשכירי חרב
לאמריקאים, וצודק הליכוד בטענ תו,
כי במדיניות זו התחיל כבר
בן־גוריון, וכי במיבצע־סיני נפלו
חיילים ישראליים רבים, להגנת
אינטרסים קולוניאלים של אנגליה
ושל צרפת.
על הציבור הרחב לקבל את
טענות המערך ואת טענות הליכוד
זה על זה, ולדרוש משניהם גם
יחד: לשנות את מדיניותם ולח תור
לעצמאות אמיתית ולישראל
ניטרלית, שתקיים קשרים טובים
עם כל המעצמות מבלי להשתעבד
לאחת מהן, וכן לחתור לשלום מלא
עם כל עמי האיזור, כולל עם ה פלסטינים
— שלום שיפחית ב הרבה
את עצם הצורך להזדקק ל עזרת
מעצמות•
א כי אל ץ, תל־אביב

א1וח 1ול כד הולשחית

לכל אנשי מערכת העולם הזה
אני מאחל שנה טובה ומאושרת,
שנה שבה תתגשמנה כל משאלותיכם,
שנת ניצחונות בכל החזי תות•
יורם
לנדסכרגר, הולנד

כיצד לצמצם את הקטל בדרכים אין שום ספק שהתאונות הקטלניות
ביותר נגרמות בגלל עקיפה
בלתי־זהירה ולא נכונה. לכן אני
מציע לחייב כל בעל רכב להתקין
בירכתי ריכבו שלט, גדול עד כמד,
שאפשר, ועליו הסיסמה: בעקי־פתך
אותי אתה עלול ליהרג ולהרוג
אחרים.
אם אלוהים ציווה בתורה לעשות
אות על ידינו וטוטפות בין עינינו
למען נזכור, על אחת כמה. וכמה
צריכים בשר־ודם לעשות אות על
כלי משחית, כדי לזכור.
שמשון שיכק, בני־ברק

מה כלזה

גו רםו> 018־

על התחזיות האסטרולוגיות
מזה
זמן מד, מרבים העיתונים
למיניהם לפרסם נבואות חורבן ותחזיות
אפוקליפטיות של כל מיני
אסטרולוגים ונביאים למיניהם. מכיוון
שהגיעו מים עד נפש, ואתם
ידועים כשבועון רציני, אודה לכם
אם תפרסמו אחת ולתמיד מה
כל״ זה.
יוסף אלטשולר, תל־אביב

שמוליק, אריק,
חייקה וכל השאר
נציג נביאים ראשונים בקול יש ראל
הוא החידונאי שמוליק (״שמו־

כלוא לנדסברגר
הובס

שייקה,

מאוזן :
)1מרחק הניתן לראייה (2
מלים); )5עמדה מבוצרת של
חיל חלוץ בשטח האויב (2
מלים 10 ילדה ; )11 נעתק ממקומו
)13 :שן חותכת)14 :
בן נח ; )15 קידומת סקוטית:
)16 קפא, נעשה מוצק ; )18
אדמה נישאה )20 :פינה חמה,
בית; )21 נהר בצפון, זרם אל
הירדן ; )22 להבה ; )24 הת חייבות
לתשלום; )25 תנוקות
של בית רבן )26 :יצירה של
עגנון ; )28 הקטן המהירות !
)30 כלום; )31 הצטלבות דרכים;
)32 משפחה יהודית עק בית
בפקיעין )34 :צנוע; )35
טעה, לעולם יחזור בו (ר״ת);
)38 התכופף מעל הדבר; )39
שרידי חרבות; )41 כוח על יון;
)42 צינור למי שופכין;
)43 שלל; )45 חומר לכיסוי
הסכר )47 ; ,הפנה ! הסט ! )48
לב; )50 עייף; )51 לוח בקרה
במכשיר אלקטרוני; )52 יצא
ממחבואו ; )54 בסמל הנח״ל;
)57 כמות מרובה ; )61 בעל
חיים י טורף ; )62 תא בצמחים
מחוסרי פרחים ; )64 כינוי
מליצי לברק ; )65 עץ־פרי ש לא
נזמר ; )66 היום הפותח
את החודש (ר״ת); )67 צווי
מ״יצא״; )69 נוזל המופרש בחלל
הפה ; )70 קריאת שמ חה
; )72 אורח חיים, אורח
נשים ; )74 קומפוזיטור גרמ ני;
)75 שזר, קלע; )77 חלק
בשר עבד, ושמן; )78 קרב
פנים במקלות (ר״ת) )81 :אחד
משבעה אושפיזין בסוכה ; )83
קול גברי עבה; )85 דורון;
)86 ניבו; )88 נרגז, מפוזר;
)89 התעברות; )91 קידומת
לשמות בארץ השפלה ; )93
נחלש ; )95 רב ראשי גדול
בתודה בארץ־ישראל ; )96
אריג יקר )98 :משעמם )100 :
עלוב ; )102 מורה ; )103 תנו עה
קצובה בחלל; )104 האבן
הראשית בבניין הבית; )105
מלך פריגיה בן זאוס שנענש.

מאונך :

)1מקום מנוחת עולם )2 :
בנו השלישי של אדם ; )3
שיעור המרחק באנך, מלמע לה
למטה ; )4קיים ; )6רע;
)7עץ ממשס׳ הקטניות ופרחיו
ריחניים ; )8כינוי למלך בפרס
9סימן ; )12 נעים,
טעים; )15 קבוץ של ״מיל יונרים״
בגבול הצפון ; )16
חרון ; )17 תקופה הכוללת
את זמן ההקפה השלמה של
כדור הארץ מסביב לשמש :
)19 כך מכונה הנשיא במצ רים
; )20 פעוט ; )21 התעסקות
בקטנות ופרטי הפרטים ; )23
יש לו תיק בממשלה ; )24 עצם
בפה ; )26 חלק תחתון, שובל,
קצה ; )27 תן ! )29 דרך, צו

; )30 אבטלה בלי קץ ; )33
)33 חוזה ידידות; )34 הלשון
הקטנה בקצה הלוע! )36 מכה
חזקה; )37 כוכב התעשיינים
שפינה משרתו )40 :סוג אדמה
; )41 רק )44 :נטף, נזל :
)46 יום היסטורי בחודש נו במבר;
)47 קח לך! )49 תנו עת
מחתרת בארץ בטרום מדי נה
; )50 אמרי כשפים )53 :
חג ; )54 מעבר איסטרטגי בין
הרים בסיני )55 :בוסתן; )56
שדה־תעופה פנים ארצי; )58
כלי קבול מחומר מרוקע ; )59
אסיפה חגיגית )60 :ספר ה חוקים
שנתן משה לישראל ;
)62 בונה התיבה ; )63 ניצוץ;

)66 היא שמחה מאוד ( 2מלים) ;
)68 סימן של חטא ( 2מלים);
)71 מופת, פלא )73 :עוות ;
)76 בת־קול ; )77 מחלה ש קשר
לה להיסטוריה הציונית:
)79 ציפור שיר עבת־מקור ו יפת
צבע ; )80 בסולם התווים:
)82 שני שלישים של זוז)84 :
צבע אדום )85 :כיכר העיר
למקח וממכר )87 :מאכל ש כל
טעמי העולם בו ; )90 אחד
מ־ )92 ; 365 קורבן שהתחייב
בו אדם; )94 צרב והשחיר;
)96 זמורה, מטה ! )97 ריקוד
בקצב שלושה רבעים ; )99
מילת שלילה ; )101 בסים ;
)102 שירה; )103 גוף.

מ 6ה הסוסקגה?
במיקרים רבים לאחרונה,

הי אור

שוב וור
מובארק במקום אל־סאדאת,
והכל כרגיל,
טוען הקורא
מובארק כבר עומד איתן על
שתי רגליו, והוא יגשים הלכה
למעשה את צוואת אל-סאדאת
ויקבל את חצי־האי סיני לרשותו
מידי ישראל :
היאור שוב זורם וחורש /
מובארק הנשיא היורש /את
צוואת הראיס /להפר לא
יעיז /הוא נאה מבקש ודורש.
אס, תל־ אביב

ה עו ל ם הז ה 2304

193130 ¥

1131819
נשים 1ן ו 0ווו1״ 1ן ה

קורא ראובן סיוון
לא רוביק
ליק, בבקשה!״) ונציג נביאים אח רונים
בגלי צד,״ל הוא העיתונאי
שייקה (,שלוש שאלות מאת שייקה
בן־פורת חבר־כנסת מכונה באוז ני
כל העם חייקה גרוסמן, וח״כ
אחר, נכדו של עוזר וייצמן, קורא
(המשך בעמוד )14

וגז ״ קוו

ור 0ים 38 וות נטויס-זן וסם טיקה-גזיקוו ]8יקוו
ומצאת שסר בחשמל זאסילציהו
* 10911179 שי
חסחקוח. תספורות.החלקות0 .ום ול,
צביעה, פסים,טיפול מיס. איפור.
הוצאה שיער בשעווה
* 8119מ ש *
מ • סדנה סעולזו•

תד־אביג יודפח 4לח־ דיזמווף 229388 226086 180

ומת-גן הרצל מ מול מיו אואדם ״סלוואוה

מכחכים

תנור אפיה ומכונת

(המשך מעמוד )13
לעצמו עייזר, כפי שכינוהו חבריו
במצודת זאב. אח״מים רבים, המתקדמים
בהשקפותיהם ובגילם, שהוריהם
קבעו להם כשנולדו שמות

מתנת בנק לאומי לאם החמישיה,

חפציבה שרביט
הגב׳ חפציבה שרביט מפתח-תקווה ילדה חמישיה
בביה״ח ״השרון״ .לזוג שרביט ארבעה ילדים.

— אך אני אישית איני מזדהה עם
גוש אמונים וגס לא עם הרב לוויג־גר.
מה שנאמר בעניין זה היתד, הע רה
של שרית ישי, ולי אין קשר
לזה.

מכת מחץ
ל ש חץ

קבעת מודעות
עכל העיתונים
במחירי המערכת

פרשם אידיאי

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

בתמונה מימין לשמאל: הגב׳ חפציבה שרביט, בנה
ירון ומנהל סניף בל״ל בפתח־תקווה מר דוד מג׳ר.

תעריפון המנויים של
החל 0־1.10.81

רשלס 18ר

לשנה בשקל
מחיר העיתון
בארץ לארצות תבל דואר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר
אירופה ארה״ב, קנדה, מ ק סי קו
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
פרו, אוסטרליה, ניו זילנד
גאנה, חוף השנהב, ניגריה,
דרוס-אפריקח, טוגו, חבש, קני ה
פנמה, טאיוון, יפן

תאילנד, הונג־קונג, סינגפור, קוריאה

לחצי שנה בשקל
חחנאוח משלוח

45 +. 545
145 + 545

240 + 545
607 + 545

מע״מ

סה״פ

660 = 70
773 — 83 +

ס ח״ ב
380 420

1050 2000

723 + 545
910 + 545

750 1420
152 +
890 1630 = 175

741

780 1440 = 154

545

עבריים נאים — שמואל, ישעיה,
חיה, עוזר, אריאל, ציפורה, שי...
— מוסיפים לשאת, עד זיקנה ושי בה
את הכינויים המשוכנזים שכינו
אותם סובביהם בינקותם.
לאחרונה נשאלתי, מה יעשו ה־
,קיבוצניקית׳ ,ה,מושבניק׳ ,או ה־
,פלמחניקית׳ ,הבוחלים בכינויים ה אלה׳
והשבתי, מה רע בקיבוצאית,
מושבאי, פלמחאית 1
בטוחני שאיש — או אישה —
אינו רוצה להעמיק את הניכור בין
עדות, אבל, למעשה, ההתמוגגות
הזאת־של אנשי־ציבור, בפומבי, מ הכינויים
האלה, היא גורם מנכר.
ד״ר ראובן סיוץ, ירושלים

ד א גוש *מונים

470 879 = 94
720 1290 = 138 +

203 + 1252 + 545

הקוראת נוטלת על עצמה
משימה מטוכנת מאוד
מדי שבוע נטפל דן בן־אמוץ
לקורבן תמים ומורח בו את
מדורו הטפל. כל הנתקל ב מדור
בטעות — בין יונתן
הקטן ומלך השלולית — מת חלחל
ועובר הלאה• עד לפני
סופר כן־ אמוץ
זמן קצר חשתי כלפיו סלידה
נקי וחלק
עמוקה בלבד, אך לאחר ההתקפות
האחרונות על בעלי־טור
טובים ואהודים, הפכה סלידתי לשינאה יוקדת.
ואחרי תישפוכת דברי הבלע על סיפרה המצויין של הדה
בושם, בא לי פשוט לשסע אותו.
אך ביב־השופכין עלה על גדותיו בהסתערות הברברית על
דן עומר בגין המיצווה שעשה על־ידי הוקעת סיפרו של מרדכי
הזדביץ. כל מי שצפה בתוכנית הבידור שעה טובה נוכח שדן
עומר צדק בבל מילה. זו הפעם הראשונה שמישהו הצליח להביך
את מני פאר בגסוחו הגלויה, וקשה להבין איך סובלת אותו
נעמי שמר הנעימה. לאחר קריאת ״שיריו״ ,ברור שהאיש שונא
אגשים בכלל ונשים בפרט, ואם בן־אמוץ התאמץ להגן על
גבריותו המפוקפקת, אין זו אלא הודאה על היותו באותה סירה.
ועכשיו לעצם ד;עניין.
זה מכבר הנני תוהה כיצד עד עתה לא העז אף נאור ונועז
להשיב לשחצן הזה כגמולו. היכן כל האורים־ותומים החבים לשחץ
מכת מחץ? אולי הסכימו פה־אחד להתעלם מאחד שפיו כפי־הטבעת

בלית־ברירה נרתמתי אני התמה — ואפילו אינני פמיניסטית
מצוייר! — לעשות את המלאכה.
אם דן בן־אמוץ הוא הפיתרון שמצאו מעבידיו להגברת
התפוצה ו״לרדת אל העם״ ,אזי לא ירדו אלא נפלו.
בכל התקפה שלו על כתב זה או אחר, הוא חייב גם להז כיר
את ״העיתון שהוא מייצג״ ,והעובדה שסופו של העיתון
כנייר אריזה לעופות ודגים. מה רע בשימוש חוזר של עיתון
טוב ז בעיתון שלו אין עוטפים דבר• הוא נשאר נקי וחלק
ומוחזר למחרת.
ועתי! ל״תערוכה״ שלו, שנסגרה טרם זמנה. המעטים שביק רו,
סיפרו שהכל נראה באוסף גרוטאות מהמיזבלה הקרובה,
שנוקה, נצבע והוצג לראווה. והחוצפה לגבות דמי כניסה ! פלא
שלא גבה גם דמי יציאה, כעונש לכל טיפש שטרח ובא.
באחת מרשימותיו התפאר דן בן־אמוץ בצעירות המצי פות
את ביתו.
,.כבר מזמן לא נראתה אף צעירה (או •*זקנה) יוצאת
]מפתח ביתו.
ן אולי הן מתגנבות דרך החלון מרוב בושה (ואכזבה) ?
איטה ויגדיר, ראשון־לציון

חמתראיין מבקש לתקן
(מה חם אומרים ,״העולם
חזה״ )2300
מד,עדותיה של שרית ישי נוצר
הרושם שאני מתכחש לעובדת היותי
ערבי — דבר שהוא רחוק מהאמת.
אדרבא. אני גא להיות ערבי ! גם
אין זה נכון שאני מתנגד לעם ה פלסטיני,
אך אני מתנגד עקרונית
לרצח מכל סוג שהוא, ואני אף
מתנגד להקמת מדינה פלסטינית
במקום מדינת ישראל. בענייו ההת נחלויות:
אני נגד התנחלות על
אדמה ערבית.
המראיינת אומנם העירה שגוש
אמונים יכול לצרף אותי לשורותיו

מרואיין עסלי
גא להיות ערבי
באשר למינויי כיועצו של השר
גידעון פת, כל מה שאוכל לומר
הוא :״לא דובים ולא יער״.
טהה עסלי, תל-אביב

רציוז 1לו גי א
וזה דבר נביא־הזעם :
...וחותכי המתים אינם חדלים
(המשך בענווד )16
ה עו ל ם הז ח 2304

מקרר• תדידאן 82

מקדר תד^ראו דג ׳8 2

ס 73?0׳6-7דס ר 777׳?י 0ל7

4 1 0

ל ^ ל > 7 7ל ^ לשל77/

1 1יי

מכחכים
קכזרהץ ןוב 0קו ר ה
ת א רח ביאליק ,23 טל 03-658677.
3103 בצלאל 0 ,6ל 02-233502

קורסים לצילום, פיתוח והדפסה
מסתיימת ההרשמה לכל הקורסים

שלבי א׳(מתחילים) ב׳ ו־ג׳
ה שנזו שב מפנדות-לתן י מידים חופשי
>קה?׳-נת ש(ום?יפי שפו ת

פרטים והרשמה בשעות 50-22׳

מלכות המים מתלבשות
באפנת ניבה 11

(המשך מעמוד )14
ממלאכתם הבזויה, והם מוסיפים
לחתוך מתים ולגזול מן האדם את
ריבונותו על שק עצמותיו. ויש
להם, לחותכי המתים, גימוקים כדי
לטהר את פשעיהם. הנימוק האחד
אומר, כי גוף המת אינו שייך לו
ולרצונו, אלא הוא רכוש המדינה
או המדע. והנימוק השני אומר, כי
למען מדע הרפואה, מותר לגזול
מן האדם את ריבונותו על גופו.
וכל אותם סרסורים, שגוזלים
נערות וטובחים את נשמותיהן —
גם הם מעשירים את מדע הפסי־כולוגיא
והקרימינולוגיא וגם ישו־דדי־בנקים
ופורצים גונבים ובריונים
— גם הם עובדים בשביל
המדע, שאפשר לקוראו: רציחו־לוגיא,
פשיעולוגיא, ושדידולוגיא
ושאר ימיני לוגיות.
ואמר סופר עברי, כי לא נהא
לעם, עד שיהיו לנו רוצחים וגנ בים
משלנו. ועתה הגענו לשלמות
לאומית ואנו עם בריא שיש לו
עצמאות פלילית...
וכל זה הוא פריה הבשל של
ספרות ״התחיה״ החילונית ולזה
המה קוראים: אתחלתא דגאולה...
הוי ! עד מה אנו צריכים לאליהו
הנביא, שיבוא ויכנס ויטהר את
העם הזה, מטומאתם של לילינבלום
וקרל מרקם ויל״ג ומנדלי מו״ס
וברנד ופרישמן ומטומאתם של
עבדי סטאלין דוברי עברית !
חיים־צכי קורניק, תל־אביב

ז7עע1ה בא!

אפנת הגשים היפות

סידרת הכתבות על האורגזמה
הנשית דירבנה את
הקוראת מעבר לים לכתוב
את החמשיר הבא :
מעשה באוסטרליה שמה אן /ש חשפה
כל רזי דגדגן /״משוחררות״
צהלו /הגברים נבהלו /מי מהם
יעמוד במיבחן?
תרצה לוין, בלטיסור

נסיו אלון
הנוסטלגיה חגגה

ה לו ך בליב ההחב רי א
משמעות מותו
על דיין
לפני יתר משנה וחצי הלך מאיתגו
יגאל אלון, שכונה ״נסיך ישראל״.
אז היתה השתפכות נוסטלגית של
ארץ־ישראל ״היפה״ .עכשיו הלך
מאיתנו תאומו־יריבו משה דיין, עוד

סוטי 91שיסטי 0

חן טרמפ לחייל

רבו הסוטים בישראל.
.קשישות נשדדות ונר*
צחות, ילדים נרצחים.
מי הוא הסוטה?
ברור לכל כי הרגשות הם
חוליה בלתי־נפרדת ממירקמי
הטבע. כך הרגשות החיוביים
כמו השליליים. גם סטיה רגשית
עמוקה היא חלק בלתי־נפרד
מהווית החיים הכוללת. אין
אדם ששולט באופן מוחלט על
פעולותיו, ואין אדם בעל הכ רעה
בלעדית. אך יש החסרים
גם את המינימום הדרוש.
ילד, למשל, מסמל אהבה,
קשר־הדדי עמוק, בית, שירה
דמיון, חירות וכר. הוא מסמל
את כל אותם הדברים, שאיש
בריא ברוחו, איש נאור ואיש
הקידמה האנושית חולם כי ייה פכו
לנחלת החברה והעמים כו לם.
הוא מסמל, בקיצור, את
העתיד ואת התיקווה. ועל כן,
הוא מסמל גם את כל אותם
הדברים, שהסוטה שונא. כי
הסוטה, כדי להבליע את סטיר
תיו, כדי להצניע את הסתירות
הפנימיות החריפות, שקורעות
את ישותו לגזרים, זקוק לפור קן
אלים.
מדוע, על כן, קשה להבחין
בו בחברתנו? זאת משום ש־סטיותיו
הנוראות, שהוא מודע
להן במעורפל, גורמות לו פח דים
והוא שואף שלא להתב לט.
הוא מעוניין להיטמע בין
האנשים. משום כך הוא תמיד
אוהד נלהב של הסדר הקיים,
של הקונסנזוס הלאומי — יהיה

זה אשר יהיה — של המישטר
המצוי. הוא בכלל איש של ה מצוי
ולא של הרצוי. כי כף
הוא מאמין כי יצליח להטמע
באוקיאנוס העצום והחדגוני של
החברה האפורה, שלא מבחינים
בה בין פרט לפרט.
המניע שלו הוא הפחד שמא
ייחשף. על כן הוא אורב לטרף
בחשכה, במקומות מבודדים ו־בדרך־כלל,
בגלל פחדנותו,
מחפש הוא את קורבנותיו בין קשישה הרכים והחלשים :
ערירית, צעירה חסרת־ישע או
ילד.
יש דמיון רב, אם כי חובה
מוסרית חשובה היא להפריד
ביניהם, בין הסוטה לבין ה־פשיסט•
שניהם שונאים את ה־שימחה,
את הדימיון, את החירות,
את השירה, את התיקווה
ואת העתיד, שבילד. שניהם
סוגדים ומעריצים את החזק,
הסמכותי, הכופה והמשליט פחד
ומורא. אך מסיבות שונות ל גמרי.
הפשיסט
רוצה לשלוט בעמו,
בחברה כולה, כדי לכפות מרות
על העמים השכנים מתוך ני מוקים
״רציונליים״ ,לכאורה,
של עליונות הגזע וכר. אין הוא
חייב להיות סוטה ריגשי או
נפשי. הסוטה הריגשי, לעו מתו,
מחפש רק פורקן למצו קותיו
הנפשיות, ושוק־חשמלי
יכול להוות לדידו אותה תכלית
כמו הרצח. במובן זה הסוטה
הנפשי הוא אנושי אלפי מונים
מן הפשיסט.
יצחק סוכול, תל־אביב

״נסיר ישראל״ .אבל משהו קרה
בינתיים, והנוסטלגיה אינה חוגגת.
מתאבלים רק על האיש. אכן, הלוך
הלכה החבריא.
אברהם חליל, תל־אביב

עוב״זר דעוידטוו
מה יקרת כשיהיה אליהו
שפייזר מזכ״ל מיפלגת-
העבודה ן
עכשיו, אחרי כל הרעמים והבר קים׳
נראה ששום דבר לא יחסום
את דרכו של איש. המנגנון המוש מץ׳
אליהו שפייזר, למזכ״לות מיפ־לגת־העבודה.
בקשר לעניין זה אני
רוצה להעלות השערה נועזת: לא חר
שייבחר שפייזר למזכ״ל תחזינה

מזכ״ל מיועד שפייזר
קו אדום
עינינו גם ביוסי שריד וגם בראשי
התנועה *הקיבוצית המאוחדת, ש אמרו
כי מינויו של שפייזר יהיה
עבורם ״קו אדום״ ,ונראה שהם נש ארים
במיפלגה, ומפצים את מצפונם
במיני פירורים משולחן הכיבודים
והמישרות, ששפייזר יזרוק אליהם
ברוב נדיבותו. מתערבים?
אלי מנטל, ירושלים
ה עו ל ם הז ה 2304

העולם הזה 2304

במחלקתהמלך שלמה
לא מפריעים לך באמצע
מ ^׳ זייי -

בניתית מי וני ^ ל ^ 1מ ת אתה טס

כו ׳ כאלעלא 0א ת ^ יכית•

אני י -ה לטיס אל־על

ג ע פי לטע ־ פישו קו ס קו סיש כנו י ח דיו
אם נבקש סיבה להעלות לכף זכות דבר מתוך
מאמרו של יעקב שרת ״געפילטע פיש״ בגליון 2296
של ״העולם הזה׳ /נמצא את גילוי-לבבו. בפתח מאמרו,
הוא כותב :
״רבותי המלומדים, אתם יבולים לחשוב עלי מה
שאתם רוצים. אני מצפצף עליכם. אני אגיד לכם מה
שאני חושב על הגעפילטע פיש ועל הקוסקוס בלי
מורא ובלי משוא פנים...״
אם את ציפצופו הוא מכוון דווקא אל ״המלומדים״
,הרי זה משום שהחליט להביע את רגשותיו
העמוקים והבנים, תוך התעלמות ואף תוך התנגדות
לנתונים מדעיים ועובדתיים שהם, כידוע, משאת נפשם
ונחלתם של המלומדים. בעל המאמר גמר אומר בנפשו
להתרחק מדרך האמת ולתעות בשבילים אפלים זרועי
רעל, רוש ולענה, שינאת אחים, התנשאות וסגידה
למה שנקרא בפיו ״תרבות מערבית״.
אם זקפנו לזכות האיש את גילוי־לבבו, הבה נעשה
חשבון המעלה הזאת ומישקלה. גילוי״לב יכול להיות
לשיבחו של סופו, אולם דעת הקורא נתונה למסר
הרעיוני שמביא לו הסופר. מצינו גילוי־לב גם אצל
אנשים המטיפים לשינאה. תכונת ליבם זו אינה מכפרת
על רשעותם. על כן, נניח לגילוי-לב זה ונפנה
לדעות איש המאדים ולרעיונותיו.
זה האיש מעיד על עצמו כי הוא ״אשכנזי, שספג
אורח חיים ודרכי חשיבה מערביים״־ את התרבות
הזאת הוא מכנה בתואר המורכב ״אשכנזית־מערבית״.
מולה הוא מעמיד את נחלת הספרדים־המיזרחיים —
שוממה וריקה.
לדבריו, האשכנזים פיתחו ״תרבות מושגית ענפה —
דתית, חילונית, מסורתית, ספרותית, הגותית, לאומית
ואילו עדות המיזרח — לא״ .ממש, מצטיירת

והרוסים, עמד סגנו משה פיאדה, נצר ליהודים מגורשי
ספרד.
באזורנו, תחת שילטון העותומנים, פעלו האחים
פרחי כמושלים, יועצים ושרי-אוצר. אלבר ענתבי עמד
על מישמר זכויות היהודים בארץ־ישראל בשלהי השיל־טון
התורכי.
בתחום הפעילות לישוב ארץ־ישראל ניכר מאמץ
תמידי של יהודי המיזרח וספרד. במחצית המאה
השלוש־עשרה עלה ר׳ משה בן־נחמן (הרמב״ן) מספרד
לירושלים והחל לארגן את הקהילה היהודית ולקרב
אליה את יהודי הארצות השכנות.
במאה ה־ 16 ניצל דון יוסף נשיא, מגולי ספרד
בקיסרות העותומנית, את כוחו ומעמדו הרם בשילטון
כדי לחדש את הישוב היהודי בארץ־ישראל והניח יסוד
למלאכות יל לקיום העולים, כדי להפוך את טבריה
למרכז יהודי גדול. במאה ה־ 18 ממשיך ר׳ חיים
אבולעפיה את מיפעל דון יוסף נשיא.
עם יסוד התנועה הציונית המדינית על-ידי תיאודור
הרצל, הצטרפו אליה מיטב יהודי בולגריה, וכן הגיעו
נציגים ממצריים (מצפון אפריקה. אולם, חמש־עשרה
שנים לפני קונגרס בזל ושנה לפני עליית ארבעת״עשר
הבילו״ים מרוסיה, החלה עליה גדולה מתימן: בשנת

..נמהציח הראשונה של המאה
העשויה נתנה ׳והחת ספוד
שדמילחמה לאנגליה,
שו־מישפטיס לצרפת, וסגן
למושל טיטו, משחור יוגוסלביה״
התרבות היהודית הלא-אשכנזית כמדבר ציה ושממה.
כן הוא מגלה את היקף ידיעותיו בתחום זה ועל
אדניו הוא מציב בניין רם של התנשאות, של בוז
ושינאה לאחים ״שלא שפר חלקם״ להיוולד אשכנזים.
ספק אם בעל המאמר קיבל השכלה בתחום הספרות
הדתית. בכל זאת, יהין לכתוב :״היצירה הדתית
של עדות״המיזרח אינה חדשנית, אינה מעמיקה• כוחה
בשינון, בבקיאות, לא יותר מזה.״
על היצירה הדתית של עדות אשכנז אינו מעיד
דבר, אולם על־ידי שתיקתו הסלחנית מחד, ודברנותו
המצליפה מאידך, הוא מבקש להשפיל ולכוף קומת
יהודי המיזרח. וזהו עיקר בעיניו.
התהליך פשוט ומובן. דברים שלמד ושמע עליהם —
קיימים. דברים שלא למד ולא שמע עליהם — אינם
קיימים. למזלנו, הוא שמע על תור־הזהב של יהדות
ספרד עד גרושם בסוף המאה החמש־עשרה. על כן
הוא מודה בהשגי יהדות ספרד בעידן ההוא, אבל לא
יותר מזה.
האם נצא למנות פה כרוכל שמות גדולי היהודים
הלא-אשכנזים שהנם פאר העם כולו, שמא לא הגיע
שימעם לאוזני יושבי המאדים ז תיקצר היריעה מאוד.
על כן נעלה טיפות מעט מן הים הגדול.
בתחום ההלכה והפילוסופיה נזכיר את הרמב״ם
( )1204—1135 שנולד בספרד, גדל בצפון אפריקה וחי
שנים רבות במצריים, מחבר ״משנה תורה״ ,״מורה
נבוכים״ וספרי רפואה.
ר׳ יוסף קרו ( )1575—1488 נולד בספרד, הוגלה,
ואחר התיישב בארץ־ישראל בעיר צפת. מחבר ״בית
יוסף״ וכן ״השולחן ערוך״ המהווה מפעל קודיפיקציה
אחרון של המישפט העברי.
הוגי ספרד חיברו את תורת הקבלה היהודית אשר
על יסודה צמחה תנועת החסידות במיזרח־אירופה.
רבני המיזרח נטלו חלק פעיל ופורה בספרות השאלות
ותשובות שלא ידעה גבולות ושתרמה לקיום המישפט
העברי ולפיתוחו.
בתחום הפעילות הציבורית נזכיר את מנשה בן-
ישראל, שניהל משא־ומתן עם קרומוול, שליט אנגליה,
במחצית המאה השבע־עשרה, והשיב את זכות היהודים
להתיישב באנגליה.
במחצית המאה התשע עשרה בלטו — בצרפת
אדולף כרמיה, ובאנגליה משה מונטפיורי, אשר חשו
בשליחות קהילותיהם להציל אחיהם בסוריה מעלילת
דם שטפלו בהם שונאי ישראל (.)1840
במחצית הראשונה של המאה העשרים, נתנה
יהדות ספרד לאנגליה שר״מילחמה, לורד הור-בלישה,
ולצרפת את רנה קסין, לוחם לשיחרור ארצו מעול
הכיבוש הנאצי, שר־מישפטים ומנסח אמנת זכויות
האדם, שהתקבלה על-ידי טישפחת העמים. לימין
המרשל טיטו, משחרר יוגוסלביה מעול הגרמנים

רח. אולי יעלה בזה רצון בלב יהודים שהסתפקו עד
כה להכיר החצי האחד של ירח עם ישראל, להכיר
אף את החצי השני, שנותר חשוך לעיניהם עד היום
הזה.
ראינו כי יהודי המיזרח לא היססו ללמוד ולקלוט
הטוב שבתרבויות אירופה, בלי לוותר על יהדותם. כך,
למשל, נהגו יהודי תורכיה, יוון, בולגריה, סוריה,
עיראק, מצריים והמאגרב. בזכות פעולת אגודת ״בל-
ישראל-חברים״ ,היא ״האליאנס״ שמרכזה בפאריס,
הם ספגו את תרבות צרפת. אולם שאיבה זו לא
העבירתם על דעתם לומר בי מעתה עם ישראל הנו
עם מערבי או אירופי.
על בן לפלא הוא כי יהודים אשכנזים, רובב
מיוצאי גיטאות פולין, שהיו דורות רבים כלואים שם,
ומנותקים מתרבויות מערב-אירופה ומנודים על-ידי
מיזרח-אירופה, נמצא בקירבם אנשי-רוח ובעיקבותם
סתם עמך, שכלתה נפשם להגדיר עצמם כנושאי ״התיבות
המערבית״ ,ואף מרחיקים לבת, ותוך שהם יושבים
בקידמת אסיה מגדירים את העם בישראל בעם אירופי,
באומרים :״ליבי במערב ואנוכי בסוף המיזרח !״
להדגמת נהיה זו נזכיר שנים בלבד, מני רבים.
זאב ז׳בוטינסקי כתב עוד בשנת 1930 בדונו, במיבטא
העברי הרצוי :
״...אנחנו אירופיים וטעמנו המוסיקלי הוא טעם
אירופי, טעמו של רובינשטיין ומנדלסון וביזה.״
הסופר חיים הזז כתב (״מעריב״: )14.9.66 ,
״אנו הולכים על עברי פי תהום מבחינת הלבנטי-
ניזם ! עלינו לנסות ולהביא לעדות-המיזרח את התרבות
האירופית. איננו יכולים לההפך לעם מיזרחי.
יש לי התנגדות גדולה לדבר זה. עברנו דרך של

).המדברית אצלנו על עליונות
וסוסת חאשננוית ממשיכיס
את המאבק במתכונת שוהעתיש
!מעמי אלופה שנקיונם
*שבו ומנתת זוועת סבלך

1881 עלו 300 איש, ואחריהם, במרוצת השנים, עלו
אלפים, עד כי עדת תימן העלתה לארץ עד ערב מיל-
חמת-השיחרור 40,000 נפש. עד מילחמת העולם הרא שונה
היו רוב תושבי הארץ מבני מגורשי ספרד ומעולי
צפון־אפריקה ובני ארצות־המיזרח בכלל. ריכוזיהם הגדולים
היו בירושלים, חברון, טבריה וצפת ובן בשכם,
עזה ובאר״שבע. בשנת ,1936 כאשר היה צורך להפעיל
את הנמל היהודי הראשון בארץ, נמל תל-אביב, עלו
הסווארים היהודיים של נמל סלוניקי היווני והתיישבו
קבע בארץ־ישראל.
בתחום פיתוח הלשון העברית והספרות העברית,
ניכר חלקם של יהודי-המיזרח. בתימן, רבי שלום
שבזי מחבר שירי אמונה, הגות ואהבת ציון. באיטליה
קמה משוררת עברית, רחל מור־פורגו (.)1871—1790
נמצאו קרוב ל־ 500 שירים עבריים שחוברו על-ידי
יהודי עיראק ב 250-השנים האחרונות.
הפצת השפה העברית בשפה מדוברת חיה והוראתה,
החלו בידי יוסף הלוי, יליד תורכיה (—1827
,)1917 מרצה לשפה החבשית בבית־הספר הגבוה
ללימודי שפות בפאריס ומורה לעברית בבית־המידרש
למורים של ״כל־ישראל-חברים״ בפאריס. הוא הירצה
את שיעוריו בעברית. אליעזר בן־יהודה הצעיר האזין
להרצאותיו והושפע מדיעותיו ומפעולותיו להחייאת
הדיבור העברי והחינוך העברי.
לרשימת חלוצי תחיית העברית יש להוסיף בראשה
גם את שם ברוך מיטתי — בני״ם ()1919—1837
שפעל ולימד עברית בעיר אנדריאנופול שבתורכיה,
וישב בירושלים פרק זמן קצר וכתב בעיתון ״החבצלת״
,וכן את שם נסים בכר ( )1931—1848 שלימד
עברית חיה בקושטא ואחר״בך ניהל בירושלים את
בית הספר של ״בל־ישראל-חברים״ והעסיק בו את
אליעזר בן־יהודה ללמד עברית בעברית, כפי שנהג נסים
בכר לפניו.
בעוד אשר קהילות אשכנז שיבשו את מיבטא העברית,
בהשפעת שפות ארצות גלותם, שמרו יהודי המיז-
רח על מיבטא עברי תקין וברור, שאף הוכר להיות
המיבטא התיקני של כלל ישראל.
לא ביקשנו לכסות את כל שיטחי הפעילות התרבותית
של יהודי-המיזרח. כאמור, העלינו נטפים מעט
מן האוקיאנוס הרחב-ידיים של מורשת יהדות המיז-

אלפיים שנה עד שנעשינו לחטיבה תרבותית אירופית־יהודית.
אי־אפשר להחזיר עכשיו את הגלגל אחורנית
ולקבל את תרבות תימן, מרוקו, עיראק.״
כשהם אומרים ״אנחנו״ נתפסים דבריהם על-ידי
הקורא בחלים על בלל ישראל. למעשה, את דעת עדות-
המיזרח לא חקרו ולא שאלו, ומבקשים לכפות עליהן
את הטובה, להנחיל להן את ״התרבות האירופית״.
זוהי עמדה מתנשאת, בדלנית, המקריבה את אחדות
האומה על מיזבח התפארות שווא.
״התרבות המערבית״ ,שלדברי יעקב שרת היא
תרבות האשכנזית, אינה עשויה כולה ערכים אחידים
ולא עור אחד. יש בה מן הטוב ומן הרע. המדע
והטכנולוגיה, שראו תחילתם במי$רב אירופה, חינם
היום נחלת בלל האנושות ; יבול להגיע אליה כל
עם, ממיזרח וממערב, מצפון ומדרום. אולם, באשר
מדובר במוסר וביחס השילטון לאזרח, אין לדבר על
״תרבות אירופית״ אחת, משום שמדינות אירופה נבדלי
*,זו מזו בגישתן המוסרית והמדינית. לאיזה תרבות
אירופית או מערבית מתכוונים חסידיה: האם לתרבות
צרפת, סקנדינוויה, אנגליה, גרמניה המערבית, גרמניה
המיזרחית, רומניה, יוגוסלביה, פולניה או ברית-המו-
עצות 1הלא בתוך המיסגרת האירופית הזאת גם
צמחה תורת הגזע, שהעלתה את המיפלצת הנאצית
בארץ אשכנז, היא גרמניה. תרבות זו מצאה צידוק
להשליט רצונם של עמי אירופה על עמים נחשלים
באסיה ובאפריקה במשך מאות שנים, בצל תורת עליו*״*
עמים אירופים על זולתם. תרבות השליטים ״המערביים״
ביקשה לשחוק עד דק בל דבר בתרבות
הנשלטים שהיה שונה מתרבות השליטים.
המדברים אצלנו על עליונות התרבות האשכנזית
ממשיכים את המאבק בתוך בית ישראל הקטן במתכוני*
שהעתיקו מעמי אירופה, אשר בקירבם ישבו
ומנחת זרועם סבלו. חסידי עליונות זו כסבורים שטובה
הם עושים לאחיהם המיזרחיים, בערטלם אותם ממו-
רשותם, למען יאמצו מורשות אשכנז דווקא.
המשפיל את אחיו, את עצמו הוא משפיל, ובסוף
הדבר יצא כל העם נחלש ונדכא. אם נשקה כולנו יחד
באהבה את עץ החיים של ישראל, בפלגי מים של
מורשות בל העדות, יגדלו על גיזעו בראם ענפים חיים
ורחבים ובצלם נחיה כולנו.
נחדל״נא ללבות ריב אחים של שדות קרב של
זרים, נרחיב סוכת שלום לבל קהילות ישראל. נפעל-
נא לזקוף קומת קהילות שבוישו שנים רבות על בי
זרחה השמש על פניהם, ולריפוי נפשות דוות שדרסן
מכבש העלבון והדיכוי התרבותי.

ד״ראברה מטלון, תל־אוב׳ב

הברוקר הפרטי הגדול ביותר בישראל
ניירות ערך והש קעו ת בע״מ.

חברה בבורסה לנ״רו ת־ערך בתל־אביב.

חברה ב ת של כלל (ישראל) בע״מ.

משרד ראשי :
תל־אביב, רח׳ אלנב׳ , 113
טל 03-611476,624902 ,622501 :

ירושלים, מרכז ״כלל״ רח׳ יפו , 97 טל 02-246881-2 :

פתוח ללא הפסקה מ־ 8.30 עד 16.00

רמת השרון, רח׳ סוקולוב , 60 טל 03-484122 :

סניפים:
רמת־גן, כופר הישוב, טל 03-731384 :

סניפינו פתוחים ללא הפסקה מ־ 8.30 עד 18.00

ח• הרוויח וחי הפסיד
בהתות-מאהוות

שיעורי תשואה באחוזים, מתחילת השנה ועד סוף חודש ספטמבר.
* קרן סביון החלה פועלת בתחילת מאי. .
* * קרן כוכב החלה פועלת בתחילת אפריל.
(מ תוך ידיעו ת אחרונו ת 0־ ) 2 . 1 0 .8 1

תשואה(באחוזים)
נומינלית ׳ 1ריאלית

מומחי בט|ן 1ה ינהלו עבורך
את תיק ההשקעות שלך
ויבצעו — ביעילות ובמהימנות
את כל פעולותיך והוראותיו
בתחום ניירות הערך.
בטוחה בטוחה
ניהול קרנות־הפועלים נשואה בטוחה
ניהול קרנות-הפועלים
רננית
ני״ע והשקעות

רונית

בוא להיוועץ בנו. עוד היום.

אוניב!סנ ( 1איגוד !

אם בביתך בוערת אח
יש לנו עבורך

משור ״מיני׳

משור האיכות 1חוז5
קל במשקל בעל עוצמה
נוח ופשוט להפעלה
לחיתוך וגיזום עצים
וקורות בשיטת עשה
זאת בעצמך.

לפינה קולדה אמיתית
לא צריך להוסיף כלום
רק למזוג ולשתות.

פי 1ב ₪לדו<
ש. ונציה ובמו בע״מ

ת״ א הג דו ד העברי ( 2ליד ככר המו שבות) 612553
הפצה לצפון: מ .רוזנבלו םבע ״ מ
חיפ ה דרך העצמ או ת 661085 ,664891,49

המשקה שעושה חיים מעניניסם ם...
יבואנים ומסיעים בלעדיים בישראל: י.ד. עסקים בעם,וז״א נול#32236 .

ה עו ל ס הז ה 2304

חו רו ס חו ס
מדים בנימי!׳

מזר החודש:

עקרב מזל עקרב הוא אולי הקשה ביותר
לתיאור. בשאר המזלות אפשר לתאר במה
תבונות עיקריות, המאפיינות את בני
אותו מזל. העקרב שונה. כל סיבום של
תכונותיהם של העקרבים ילקה בחוסר
של תבונה עיקרית כלשהי, וזאת בגלל
מורכבותם הרבה של העקרבים.
אפשר לנסות ולהסביר מעט מה גורם
למורכבות זו. כידוע, מזל עקרב משתייך
לקבוצת מזלות המים, שלהם נוהגים
לשייך רגשות עמוקים. שותפים
לקבוצה זו הם דגים וסרטן. באשר לשני
מזלות אלה, אין שום תמיהה, ואין
צורך להרים את הגבות כאשר מתארים
אותם כריגשיים. סרטן וכמוהו דגים,
מתרשמים ומתרגשים כימעט מכל דבר,
הם מפתחים במהירות רחמים לעצמם
ולאחרים, ומוכנים בבל עת לסייע ולהיטיב
עם הסובלים והמיסבנים•
אצל העקרב לא תמיד קל לזהות
תבונות מסוג זה. לא ביגלל שהוא אינו
מרגיש את הזולת, אלא שיסודותיו חזקים
ונוקשים יותר, וניתנו לו כלים רבים
על-מנת לא להיסחף אחרי ריגשותיו, אלא
לנהוג לפי ההגיון.
אחת התכונות הבולטות אצל העקרבים
— הקיצוניות, תבונה זו בל-בך בולטת
אצלם, שאפילו באשר מביטים בכף
ידם, אפשר להבחין בקו מיוחד המאפיין
תבונה זו, ומבשר למסתכל בעל ההבנה
בשטח זה, שכאן לפניו נמצא עקרב.
עוד בימי קדם חילקו את העקרבים
לשתי קבוצות. הראשונה מצויירת בדמות
עקרב הפוגע בזנבו הוא, ומסוגל להרוס
את עצמו ואת האחרים. לקבוצה זו
שייכים עקרבים בשלב התפתחות נמוך
השבוע קיימים
לידיכם סכומי

1וווו

:1 21 מרס -
1 20 באפריל

¥כישלונות. קשר
¥¥מארץ זרה עשוי

סיכויים רבים שיגיעו
בסף בלתי צפויים, אך
יש לשמור על הכסף
ולהימנע מקניות אימפולסיביות.
תוך זמן
קצר הכסף יהיה נחוץ
על־מנת לעזור לאדם
המקורב אליכם. בענייני
בספים אין לסמוך
על האינטואיציה, ובתוכניות
עסקיות יש
להתייעץ עם מביני-
דבר פדי להימנע מרומנטי
מרגש עם אדם
להביא שינוי זמני במצב.

¥¥בימים אלה הדגש יושם על שיתוף־פעולה
¥עם בן־הזוג. למרות ההתלבטויות שבהן

נתונים, עליכם
¥¥אתם
¥לשקול את התנהגותכם
צעדיכם בצורה
¥ואת
עירוב
¥¥הגיונית וללא
¥הרגשות. בשיחה גלו¥¥יה
שממנה אתם מנסים
¥להתחמק, רצוי להבהיר
¥¥את עמדתכם ולברר ל¥עצמכם
ולבן־זוגכם הי¥כן
שניכם עומדים. יתכן
¥¥שיתברר שתיקוות גדו¥לות
הגיעו לסיומן העגום, אך למעשה
¥¥כל זה יהיה לטובה בשלב מאוחר יותר.

¥¥בתקופה זו מוטלת עליכם אחריות נו¥ספת,
ועומס עבודה נופל עליכם• יתכן

שתיאלצו למלא מקומו

של אדם הנעדר מ¥

העבודה.
בל זמן עלול

לגרום למתיחות רבה,
ולרצון לשנות את
מקום העבודה, או
לפחות את התפקיד.

מצב הבריאות אינו

משביע רצון, והרגשה

לא טובה גורמת לאי

שקט• לא צריך לדאוג,

¥תוך זמן קצר תחזרו למצב בריאות תקין.
¥¥לאמנים מביניכם יחיה שבוע של השראה.

מאומיס

העקרבים השנה, כשבוכב יופיטר (צדק)
ייכנס למזלם, ויביא עימו את ״הדברים
הטובים״ .לכן בדאי להם לעקרבים לנצל
שנה זו לקידום שאיפותיהם.
באמור, יופיטר ישהה בשנה הבאה במזל
עקרב, וישפיע לטובה על העקרבים.

בדאי להוסיף שלא רק העקרבים יהנו

ממצב זה. במעט כל אלו שנולדו בשנתונים
הבאים, יובלו ליהנות מכך בתקופה
זו או אחרת של השנה הקרובה :
ילידי אוקטובר 1922 עד — נובמבר

; 1923 ילידי אוקטובר 1934 עד — נובמבר
; 1935 ילידי אוקטובר 1946 עד --
אוקטובר ; 1947 ילידי ספטמבר 1958
עד — אוקטובר .1959
למרות שרובם אינם משתייכים למזל
עקרב, הם בבל זאת יעברו שינויים משמעותיים
השנה. אצל חלקם הדבר יתבטא
בקידום בעבודה, או קבלת תפקיד
יותר מעניין• אצל אחרים הצלחה בלימודים,
או נסיעה לארץ אחרת. גם אהבות,
נישואין או יציאה ממיסגרות ני שואין
שלא הצליחו, בלולים בהטבה
שמביא עימו כוכב יופיטר.
אם לחזור לעקרבים עצמם, כדאי להז כיר
שהם עומדים לעבור שינויים משביעי
רצון. מבחינה כספית הם יחושו
שיפור רב. גורם ההפתעה יהיה חזק
בשנה זו, רבים ינשמו לרווחה בשמצבם
הכספי ישתנה לטובה ברגע בלתי צפוי
לחלוטין. בעבודה, באמור, יתכנו אפשרויות
קידום מעניינות, ועם קצת מאמץ הם
יובלו למצוא את עצמם בתפקידים שאליהם
שאפו זמן ממושך.
עקרבים שאוהבים נסיעות יסעו השנה
יותר מבכל זמן אחר. לפתע יימצא הכסף
והזמן הפנוי.
לסטודנטים ולאלה שנמשכים ללימודים,
תהיה זו שנה שבה יתמסרו במיוחד
ללימודים. בושר הריכוז יעלה• כאן
בדאי לציין שעדיף להם לעקרבים לסמוך
על עצמם בלבד. גם אם ינסו ללמוד
בקבוצות או בשותפות, יתברר להם שדרך
זו אינה דרכם. בשותפויות באלה
הם יפסידו מזמנם ומכוחם• שיטחי לימודים
שימשיכו אותם במיוחד — פסיכולוגיה,
מיקצועות מודיעיניים שונים,
מדעי הטבע, פילוסופיה, רפואה, כלכלה,
כספים, תורות הנסתר ואמנות.

אחת התבונות הבולטות אצר העקובים
היא הקיצוניות. העקוב הוא אידיאליסט,
י שו, בעל אומץ־לב ומוסד גבוה
יחסית. ואילו הקבוצה השנייה מצויירת
בדמות נשר שראשו מופנה למרום —
ומעיד על השלב הגבוה שאליו רצוי להם
לחתור. אלה הם העקרבים מה״זן״ המשובח:
אידיאליסטים, ישרים, בעלי
אומץ־לב, עוז־רוח ומוסר גבוה.
לפעמים ניתן למצוא אצל אדם אחד
את התכונות שמאפיינות את שתי הקבוצות,
כאשר הן מופיעות לסירוגין, פעם
בך ופעם אחרת. לבני עקרב עומק רב
ואינטואיציה העוזרת להם להבין את
המניעים הפסיכולוגים של האנשים הבאים
עימם במגע. כאשר יש להם מטרה
מסויימת, הם לעולם לא ירתעו מלהג-
שימה ובל דרך תיראה כשרה בעיניהם.

בשבע השנים שחלפו היו בני המזל
נתונים תחת השפעתו החזקה של כוכב
אוראנוס ש״טייל״ במזלם• ההשפעות של
כוכב זה גרמו לרבים מבני המזל לשינויים
מהפכניים בחייהם. קשה לפרט
כאן מהם השינויים. כל אחד לפי מערך
הכוכבים ביום לידתו, עבר את השינוי
המתאים לנתונים המייחדים אותו• לדוגמה
אפשר שוב להזכיר את המהפכה
שעשה אורי זוהר (בן עקרב) בחייו באותה
תקופה.
כוכב אוראנוס עוזב את מזל עקרב
בסוף נובמבר, וישחרר את העקרבים ממתחים
וקשיים שהיו מנת חלקם תקופה
בל-בך ארובה. פיצוי על שנים אלו יקבלו

למרות שהתקופה עצמה לא נוחה בחודש
זה, תרגישו הקלת־מה במצב. חלק
יתגשם. מרצונותיכם מבחינה כספית קיים
סיכוי טוב לזכות בהגרלות
שונות ומשונות.
גם באורח מיקרי עשויים
להגיע אליכם כספים
שיגרמו לכס שימחה.
מבחינה רומנטית
שוב תקופה מהנה ש בה
תוכלו להכיר בני־זוג
חדשים. יתכן שדווקא
כעת תחליטו לסייס פרשת אהבה
מסובכת, אך אחרת כבר עומדת בפתח.

בנסיעות קצרות יתבררו לכם עניינים שנוגעים
לכספים, אך באן אתם עשויים
ליהנות מהפתעה קטנה.
תוכניות חדשות בשטח
המיקצועי עשויות
להצליח, ולגרום
לקידום בעתיד הקרוב.
אריות עושים שינויים
ביתיים בימים אלו,
חלקם קונים דברים
חדשים לבית, אחרים
עוברים דירה, או משפצים
את זו שבה הם
מתגוררים. למרות זאת אתם עלולים
להיות מופתעים מאורחים בלתי צפויים.

תוכניות כספיות מעניינות מתבשלות
בראשכם. עדיף לא לספר עליהן לאיש,
מכיוון שלכם עצמכם
העניין לא ברור לחלוטין,
וההסבר עלול
להיות בלתי מובן ולגרום
נזק מאוחר יותר.
יוזמה חדשה במקום העבודה
תוכתר בהצלחה.
אתם גם צפויים לש 22
באוגוסט -
בחים על חריצותכס ב22
בספטמבר
עבודה. היכרות חדשה
ומרשימה תביא עימה
מצב־רוח יותר אופטימי, ואולי אף צורו
ללמוד שפה חדשה. קחו אצמכם בידיים.

הצד הכספי יעסיק אתכם במיוחד. צפויות
בהוצאות רבות, אך אנשים שאותם
אתם מעריכים יכירו
המיקצו- בהשיגיבם עיים, וישלמו בעין
יפה. רצוי לדחות רכישות
גדולות על-מנת
למנוע ביזבוז מיותר
בתקופה זו• רצוי להתחיל
בהשקעות וחסכונות
שיובלו יותר
מאוחר לעמוד במיב־חן
הזמן. בשבוע זה
תוכלו לצאת יותר לבילויים, תרגישו
צורך ללכת לקונצרטים, תיאטרון וקולנוע.

המצב מתחיל להתבהר. תורגש הקלה במתח
הרב שהיה מנת חלקכם לאחרונה.
בני־הזוג יקדישו לכס __
יותר תשומת־לב, וינסו
למלא את מישאלותיכם.
ידובר רבות על נסיעה עשויה וזו
לחדל,
לצאת לפועל בקרוב.
גם אס ברגע זה נראה
שלא יהיו מקורות מימון
לתוכנית זו, ית 22 באוקטובר־
22 בנובמבר
ברר שהכסף יגיע.
במקום העבודה יש
להזהר מהבטחות חגיגיות שנראות מוצלחות
מדי. גלו חריצות יתר בעבודתכם.

מצב-הרוח לא מעודד במיוחד בשבוע
זה, רצוי למצוא זמן למנוחה ולשינה
מרובה, שבן תחושו
עייפות למעלה מן ה רגיל.
בסיכסובים ומרי בות
שבהם הייתם
לאחרונה, מעורבים אין ביכולתכם לשנות
דבר• רצוי להתרחק
מהבל ולתכנן תיבנון
שקט מאחרי הקלעים.
} 2בנובמבר ־
20 בדצמבר,
עדיף לא לשתף את
הידידים בתוכניות ולשמרן
בסודיות זמן רב בכל הניתן.
מבחינה כספית תוכלולהיעזרבידידיבם.

עקת

הזזייס החברתיים בתקופה זו מוזרים
ומשונים. בשטח הרומנטי מתפתחת פרשה
מעניינת, אלא שרצוי
לשמור על סודיות מוחלטת
ולא לגלות אפילו
לבן־הזוג את המחשבות
שמעסיקות אתכם בקשר
לכך. אנשי־עס־קיס
יוכלו לקצור את
היבול שזרעו בעבר,
ואחרים עשויים לקבל
21 בדצמבר ־
19 בינואר
תוספת לשכרם במקום
העבודה. ידיעה שתתקבל
מחוץ־לארץ תוסיף מצב־רוח ותיקווה
לעתיד. בני מזל גדי — עיסקו בספורט.

דאגות כספיות שהטרידו אתכם עשויות
למצוא פיתרון. אלה שתיבננו נסיעה
לחוץ־לארץ ותוכניתם
לא יצאה לפועל ביגלל
עיכובים כספיים, ישמעו
בשורות טובות
בקשר לכך. תוך זמן
קצר הם ימצאו את
עצמם מגשימים את
המקורית. תוכניתם במקום העבודה צפוי
20 בינואר -
1$בפברואר
אך כל זאת
קידום,
מבלי שאתם עצמכם
תהיו מעורבים. תנו לממונים עליכם
״לחזר״ אחריכם. מחרומנטיקה תהנו.

עם חוץ־לארץ יגרמו שימחה קשרים השבוע. מסתמנת התקדמות־מה בקשר לתוכנית
הקשורה לארץ
אחרת. כדאי, להשגיח
בשבע עיניים ולא להתפתות
להצעות שנראות
יותר מדי ורודות.
עבודה חדשה המוצעת
אלת עלולה בימים להטעות אתכם. עדיף
לדחות כל תשובה לפחות
בשבועיים. עליכם
להיות זהירים בכספים
שלא שלכם, ולהימנע מלבקש הלוואות או
לבצע עיסקות כספיות חשובות עכשיו.

אברהם גינדי
בונה במקום היפה ביותר

ב-ראשע-לציון
רחוב הרימון פינת התומר
הבנין, בן 4קומות בלבד, ייבנה ברמה בינלאומית
המייחדת את בניני אברהם גינדי.
שפע של שכלולים בכל דירה :
• בבנין דירות 3ו־ 4חדרים•.

טלוויזיה במעגל סגור
לזיהוי מושלם של אורחיך.
לובי מפואר
מתקני משחקים לילדים בחצר קרמיקרדברצפת חדרי
האמבטיה והשרותים
ריצוף כהה בסלון ובפינת
האוכל

תנאי רכישה:
25,000 שקל בהרשמה•
400/0עם חתימת החוזה
• היתרה במשכנתא
ותשלומים חודשיים נוחים.

• שיש גרנית במטבח

ברמת-השרון
מבצע חד־פעמי 5-5-5
לקוטג׳ים בלב רמת השרון 5 .הרוכשים הראשונים
יזכו בקוטג יוקרתי $ 20,000 +הנחה,
מכונית אוטובינקי מודל 1982 ומינוי משפחתי חינם
לקאונטרי קלוב ברמת-השרון.

*בד תם גמד
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר 10

רמת השרון
סוקולוב 84

פתח-תמוה
חיים עוזר 28

ראשון-לציוך
הרצל 62

אברהם גמדי בונה דירות שאנשים אוהבים

ה עו ל ם הז ה 2304

^ מסר שלך לעם הישראלי הוא זה: השלום
׳#/ו 1בין מצריים וישראל וההתקרבות בין מצריים
והמדינות הערביות יכולים להתקיים זה בצד זה בעת

ובעונה אחת!״
מולי ישב אחד מראשי המישטר המצרי.
כשראה את הבעת־הפנים הספקנית על פני, הוסיף:
״אתן לך דוגמה מעשית. יש לנו יחסים מצויינים עם
סודאן. לסודאן יש יחסים טובים מאוד עם אתיופיה. אך
בין מצריים ואתיופיה קיימת איבה קיצונית. מדוע לא
ייווצר מצב כזה לגבי ישראל והמדינות הערביות?״
עדיין נשארתי ספקני במיקצת. האם יסכימו מדינות־ערב
להמשך תהליך־השלום המצרי—ישראלי, ובה בשעה
יחדשו׳ את יחסיהן עם מצריים?
בעל־שיחי היה מוכן לכך .״איזו אלטרנטיבה יש
לסרבנים? מה הם יכולים לעשות כדי להגשים את
מאווייהם בדרך אחרת?

״אנחנו, המצרים, נגיד להם: ככקשה, קדימה,
נסו להשיג משהו כדרך שלכם: אנחנו נתמוך
ככם ככל האמצעים הדיפלומטיים העומדים
לרשותנו. רק דכר אחד לא נעשה: לא
נצא למילחמה. החלטנו שלא לצאת עוד למיל•
חמה, וזוהי החלטה סופית.
״אבל חוזה־השלום אינו מונע מאיתנו לנקוט יוזמות
דיפלומטיות. הנה, היינו המדינה הערבית הקיצונית ביותר
בגינוי ההפצצה הישראלית על הכור הגרעיני תמוז, ליד
בגדאד. עלינו על כל המדינות הערביות האחרות בחריפות
הגינוי שלנו. גינינו פעמים ללא־ספור את ההתנחלויות
הישראליות בשטחים הכבושים.
״אם יש למדינה ערבית כלשהי יוזמה להשגת היעדים
הערביים — מילבד המילחמה — גתמוך בה. אבל היכן
יש יוזמה כזאת? מה יש למדינות הערביות להציע במקום
היוזמה שלנו?״
אם כן, האם יכולה מצריים להמשיך בלי סוף במצב
הנוכחי של ניתוק מהעולם הערבי?

״איזה ניתוק ץ אין ניתוק! זה רק נדמה.
למעשה יש לנו יחסים מצויינים עם מדינות
ערכיות שונות, למרות שאין יחסים דיפלומטיים
רשמיים.
״ברגע זה עובדים 200 אלף מצרים בירדן. תאר לך,

מאחריהמקן־
בשעה זו עצמה פועלים 40 אלף מצרים בלוב. למרות
כל הרעש. הם לא יכולים להתקיים בלי המצרים!״
קשר אווירי? ״יש בכל יום שמונה טיסות מקאהיר
לריאד. יש 10 טיסות ביום לעמאן. יש גם קשר אווירי
קבוע עם סוריה, אמנם דרך קפריסין, ועם לוב, דרך
מלטה.״
ביום שבו התקיימה שיחה זו התפוצצה פצצה במטוס
של חברת־התעופה של מאלטה, שחנה בנמל־התעופה
בקאהיר. המטוס המריא מטריפולי בלוב, חנה חניית־ביניים
בוואלטה שבמאלטה והמשיך במישרין לקאהיר.
הפצצה הונחה, כנראה, במיטען שהוכנס למטוס בטריפולי,
והיא כוונה כך שתתפוצץ באולם־האורחים בקאהיר. רק

מאח --

אור אסר*
במיקרה התפוצצה שעה קלה לפני כן, במטוס עצמו,
שהיה ריק.
(ראיתי את המטוס בנמל־התעופה. הוא נשא את ״הצלב
של מאלטה״ ,בעל הצורה המיוחדת — שאינו הצלב של
אבירי־ההוספיטל, שנוסד בארץ־ישראל בימי שילטון
הצלבנים. אחרי חורבן ממלכת־הצלבנים בארץ עברו
אבירי־ההוספיטל לקפריסין. משם עברו לאי רודוס. כשזה
נכבש על־ידי התורכים, עברו למאלטה, ועכשיו זהו
הסמל הרישמי של האי).

טרח/
לא מ הפכ ה
מעוני דברים דומים מפי דוברים רישמיים שונים,
י שדיברו — בשיחות שלא־לפירסום — בגילוי־לב
מדהים.
לא פחות מדהים היה גילוי־הלב של אנשי־אופוזיציה
מסויימים שעימם דיברתי, למרות האיסור שהטילו מיפ־לגות־השמאל
על חבריהן להיפגש עם ישראלים. בעלי־

שיחי אלה, שחיכו בכל רגע למעצרם בידי השילטונות,
גילו אומץ־לב כפול בהיפגשם עימי בגלוי — הן כלפי
חבריהם, הן כלפי השילטון.
מכיוון שלא הייתי מעוניין בהצהרות סתמיות, ביקשתי
את כל בעלי־שיחי לדבר שלא־לפירסום, בחופשיות יתרה.
בתום חמישה ימים של פגישות כאלה עם אישים
שונים — החל בג׳יהאן אל־סאדאת הנהדרת והשר בוטרום
בוטרום־ע׳אלי וכלה באנשי־שמאל — הצטיירה תמונה
מרתקת של מצריים של היום. לא קל היה לאזן את
התמונה וליצור את הפרופורציה הנכונה בין דיברי השיל־טון
והאופוזיציה, ומסופקני אם מישהו מסוגל לכך בשעה
זו. לא ניסיתי.
השילטון, כך נדמה, רגוע למדי. אחרי שהתנדף ההלם
הראשון, ואחרי שהתברר לחלוטין כי רצח הנשיא לא
היה חלק מנסיון־מהפכה, אלא מעשה של מחתרת קיצונית
קטנה, חזרה השלווה.

מה כוחה של מחתרת זו כעיני השילטוך!
״הקנאים הדתיים הם מיעוט מבוטל,״ טען
איש*שילטון ככיר כיותר .״הם יבולים לכצע
מעשי־טרור, אך אין הם יכולים לתפוס את
השילטון. כסך־הכל הם נתנו לנו ם וה*ם וף עילה
טוכה כדי לדכא אותו כיד קשה, כהסכמת
הציבור כולו.״
האם אין זה מדאיג שקנאים דתיים אלה מרימים מדי
פעם את ראשם? ״להיפך,״ אמר לי בעל־שיחי ,״זה מוכיח
שאין להם בסיס עממי אמיתי. הם הרימו את ראשם
ב־ ,1949ב־ 1954 וב־ , 1961 ובכל פעם דוכאו ביד קשה,
מבלי שהדבר גרם לתופעות ציבוריות שליליות.״ אחרי
נסיון של התנקשות בחייו, ב־ , 1954 תלה גמאל עבד־אל־נאצר
14 מראשי האחים המוסלמיים, וכלא 30 אלף
מהם.
האם אמצעי־דיכוי אלה אינם בלתי-דימוקרטים? האם
אינם מעידים על קיום מישטר כימעט״טוטאליטרי?
״בהחלט לא,״ הסביר אחד מראשי־השילטון .״בגרמניה
המערבית אוסרת החוקה על קיום מיפלגה ניאו־נאצית
ומיפלגה קומוניסטית. ניאו־נאצים וקומוניסטים נשלחים
שם לכלא. נגד קבוצת באדר־מיינהוף בגרמניה והבריגדות
האדומות באיטליה ננקטו אמצעי־דיכוי חמורים ביותר.

אצלנו, במצריים, אוסרת החוקה בפירוש קיום מיפלגה
על בסיס דתי או על בסים של מילחמת־מעמדות. מי
שמפר איסור זה! ,נענש. בין שני הקצוות, יכול כל אחד
לעשות מה שהוא רוצה.״

ל מו בארק ״

^ מונה שונה לגמרי התקבלה, כמובן, מדבריהם של
• אנשי־האופוזיציה. קולם של אלה אינו נשמע, בדרך
כלל. רבים מהם נתונים במעצר, אחרים העדיפו לצאת
לזמן־מה לגלות. הוגזדהדיעות השמאלי מוחמד סיד־אחמד,
האיש שכתב את הספר בוזידום התותחים, שהיה הסנונית
הראשונה לבוא השלום, נמצא בארצות־הברית. לוטפי
אל־חולי, מראשי השמאל, שהטיף אחרי קמפ־דייוויד
להחרמת הישראלים, נמצא בפאריס.
לאנשי־השמאל שנשארו במצריים ובחופש נאסרה
הגישה לאמצעי־התיקשורת, ואין הם נפגשים עם זרים,
קל וחומר ישראלים. פגשתי אותם בגלוי, אף שהיה ברור
כי הם נתונים למעקב. רציתי לשמוע גם את הצד שלהם.
נדמה לי שחשוב לציבור הישראלי לדעת גם אותו.
באותו יום, ה־ 11 באוקטובר, למחרת הלווייתו של
אל־סאדאת, וערב קיום מישאל־העם, פירסמה מיפלגת־השמאל
כרוז על הרצח ועל היורש. המיפלגה — הנושאת
את השם הארוך והמוזר ״מיפלגת־האיחוד הלאומית
המתקדמת האיחודית״ — היא מעין איחוד של שמאלנים
הקרובים לקומוניסטים וחסידי*!נאצר, ובראשם עומד חאלד
מוחיי־אל־דין. זהו ״הרב־סרן האדום״ שהיה אחד החברים
המרכזיים ב״מועצת הקצינים הצעירים״ ,שחוללה את
מהפכת .1952 בהלווייה ראיתי את חאלד צועד בשורה
הראשונה אחרי ארונו של אל־סאדאת, שהיה יריבו אך
גם חברו במועצת־המהפכה המקורית( .כל חברי המועצה
שנותרו בחיים צעדו בהלווייה, מילבד אחד שסירב:
חוסיין אל־שאפי, סגן ראש־הממשלה לשעבר).

ככרוז נאמר, כין השאר :

מיפלגתנו ממשיכה לפעול על פי החוקה, חופש-
העיתונות וחופש הפעולה הפוליטית.

הרצח אינו דרך להשגת מטרות.

אמצעי־הדיכוי נגד האופוזיציה לא יובילו להרגעת
המצב, אלא רק ליתר אלימות.

אנחנו נגד אלימות, ,נגד רוכים כמכשירים
לדו־שיח. אנחנו גם נגד דיכוי ככוד־האדם
והפעלת לחץ על האופוזיציה.

אנו תובעים לשחרר מייד את אנשי־האופוזיציה.
עמדתנו הפטריוטית מחייבת אותנו להתנגד להתערבות
האמריקאית בענייני־הפנים שלנו. זו באה לידי ביטוי
במעשים ובהודעות של ארצות־הברית אחרי מות אל-
סאדאת. האמריקאים מתייחסים אל מצריים כאל ארץ
הנתונה לכיבוש שלהם. הם רומסים את כבודו של כל
מיצרי.
חוסני מובארק מיהר להודיע שהוא ממשיך בכל
מדיניותו של אל־סאדאת, שמיפלגתנו התנגדה לד״ הוא
אומר שזה יהיה עיקר פועלו.
מר מובארק הודיע שהוא ימשיך בקו של קמפ־דייוויד,
הקו של פיתרון נפרד עם ישראל. הוא דוגל בהמשך
התיאום עם האמריקאים, ובמדיניות הכלכלית המגבירה
את העוני.

לאור עוכדות אלה, אץ לנו מנוס מלהגיד
״לא״ למוכארק ולא למועמדותו לתפקיד נשיא*
המדינה. אין זו עמדה אישית נגד המועמד,
אלא התנגדות׳לתוכנית שהוא הכריז עליה.
מיפלגתנו רוצה שהמועמד לתפקיד זה יהיה בעל עמדה
חדשה, שיגן על עצמאותנו, כבודנו, קירבתנו לאחים
הערביים, הגשמת התחייבותנו כלפי העם הפלסטיני
וזכותו למדינה משלו, והדמוקרטיה האמיתית.
על מיפלגתנו להיות מוכנה לכל דו־שיח מדיני בעתיד
על דרישות אלה.
עד כאן לשון הכרוז, שלא פורסם, כמובן, באמצעי-
התיקשורת במצריים. הוא נמסר לי בצורת עלון משוכפל.
באותו יום פנה כמאל מוראד, איש מיפלגת־הימין
הליברלית, אל מיפלגת־השמאל בהצעה להקים חזית
לאחדות לאומית של שלושת מיפלגת-האופוזיציה החוקיות,
לשם תמיכה במובארק. מיפלגת־השמאל התנגדה לכך,

חוסני מובאוק ליד

;דמו: סגן מסתיר תמיד את דיעותיז

ורק שתי האחרות (מיפלגת־העבודה הסוציאליסטית והד
מיפלגה הליברלית) פירסמו הודעת־תמיכה במועמד היחיד.

//בכלא
כמו כלב״
רץ אם ;כדגה הטענה כי השמאל משתף פעולה עם
י י המוסלמים הקנאיים 1
איש־האופוזיציה הכחיש זאת, ועשה הבחנה .״סירבנו
לכל שיתוף־פעולה עם הקנאים המוסלמיים, אפילו נגד
הסכמי קמפ־דייוויד,״ אמר בעל־שיחי.

״אנחנו כעד השלום עם ישראל. אתה יודע

זאת, כי ראית אותנו הרכה שנים לפני יוזמת
סאדאת.
״אבל אנחנו בעד שלום יציב וצודק, ובעד מדינה
פלסטינית שתקום לצד ישראל. ואילו המוסלמים הקנאיים
מתנגדים ליהודים. עורך הביטאון של האחים המוסלמיים
כתב אחרי קמם־דייוויד, :מדוע אנחנו נגד! מפני שהקוראן
תוקף את היהודים! ,עם אנשים כאלה אין לנו
לשון משותפת, ואיננו משתפים פעולה עימם.
״באחד בספטמבר פירסמנו, בביטאון שלנו, מאמר
על כרוז של המוסלמים הקנאיים. ניתחנו את הכרוז
ושללנו אותו. אך עורך הביטאון שלנו נאסר.
״יש להבחין בין המוסלמים הקנאיים והמוסלמים
המתונים. עם אלה אפשר לשתף פעולה.״
מה כוחם של הקנאים ז
״הם מבודדים,״ השיב בעל־שיחי השמאלי ,״כי הם
אומרים שכל המצרים האחרים הם כופרים. לפי התפיסה
שלהם, שליט־המדינה אשם בכל תופעות־הכפירה, כי הוא
נושא באחריות לכל המתרחש במדינה. משום־כך החליטו
לרצוח את סאדאת.״
ובכל זאת, מניין להם הכוח לבצע מזימה כזאת ז
טען בעל־שיחי: ב־ 1974 עודד שירות־הביטחון המיצרי
את המוסלמים הקנאיים בקמפוסים, כדי לעצור בעד
השמאל והנאצריסטים, שעשו שם חיל.
אך אין זו הסיבה העיקרית להתחזקות הדתיים. יש
לכך סיבות עמוקות יותר.
״מה אנחנו יכולים להציע לחברים שלנו?״ שאל
איש־השמאל .״רק סבל וייסורים. הם עלולים להיעצר,
להיזרק ממישרותיהם בעיתונים, בבתי־הספר ובאוניבר־סיטות.
אנחנו דורשים הרבה ולא מבטיחים דבר.

״ואילו הקנאים המוסלמיים אינם דורשים
אלא מציעים פרס: כל מי שמת על קידדט
אללה, הולך ישר לגן־עדן. זה כתוכ כקוראן:
אנמא נען עליכום כאל״שחאדה. אני מציע לד
כמתנה את הזכות להיהרג למען אללה.

מישמר של שוטרים בכניסה לביח־מישדדים במרכז מאחיו: אין פחד

״מכאן כוחם. אך מה שקרה באיראן פוגע קשה
בתדמיתט של הקנאים.״
הקנאים שבקנאים הם אנשי האירגון שהרג את אל-
סאדאת, אל־תכפיר ואל־הג׳רה. תורתם היא פשוטה :״מי
שאינו נוהג לפי כללי הקוראן, הוא כופר.״ מטרתם היא
לפרוש מציבור הכופרים, עד שיהיו די חזקים כדי לחזור

213

מצר ״ :מאחר • המסר —(המשך מעמוד )23
ולערוך את מילחמודהקודש, הג׳יהאד. זהו הרעיון של
ההג׳רה — ההגירה של מוחמד ממכה למדינה, שם אירגן
את כוחו וחזר וכבש את מכה.

כראש האירגון עומד אמיר — אמיר אחר־אל־זמן,
נסיך־סוף־הזמן. הקנאים מאמינים כי
סוף העולם קרום. לפני כן צריכים המוסלמים
לנצח. התהליך כולל את חורבן ירושלים,
מלכד מיסגד אל־אקצה.
אל־סאדאת התייחס במשך זמן רב בסלחנות רבד
לקנאים אלה (כשם שמנחם בגין מתייחס בסלחנות הרת*
אסון לאנשי גוש־אמונים) .אך לאחרונה החל שונא אותם,
והעליב אותם אף מעל למידה.

כך תקף פומבית את אחד המטיפים המוסלמיים
המכובדים ביותר, השייח׳ מחלאווי.
״עכשיו הוא נמצא בכלא כמו כלב:״ הכריז
סאדאת, אחרי שהשייח׳ העליב אותו.

אי חוד
ה אופוזיצי ה!
נשי־האופוזיציה אינם מכחישים כי העם המיצרי
י חמך רובו ככולו ביוזמת־השלום של אנוור אל־סאדאת.

התפרצות
השימחה ההמונית, עם שובו של
אל־סאדאת מירושלים, היתה אמיתית ובנה, נם
לדעתם .״העם המצרי רוצה כשלום,״ הם
קובעים.
אולם מאז קרה משהו, לדעתם.
מדוע?

אל־סאדאת הנחיל לעם את שימחת־השלום
תודות לשלוש הבטחות: שהשלום יביא
לשיחרור המולדת מכיבוש זר, לרווחה ולדמוקרטיה.
לדעת
האופוזיציה, כל שלוש ההבטחות לא התממשו.
במצריים קיים מישטר צבאי מאז מילחמת־העולם
השניה. רק פעם אחת, בתקופה של ,1950/51 בוטל החוק
הצבאי, המבטל את החרדות הדמוקרטיות. מייד לאחר
מכן הוטל שוב. כתירוץ שימשה תמיד המילחמה בישראל.
לכן קיוו המצרים כי השלום יחזיר את הדמוקרטיה, סוף־
סוף, על כנה.
אך דווקא לאחרונה נקט אל־סאדאת בשורה של
פעולות, שביטלו את החרדות הדמוקרטיות עוד יותר.
לפני מותו נעצרו 1635 איש, רובם קנאים מוסלמיים אך
גם כמאה אנשי־השמאל 63 .פרופסורים ד 67 עיתונאים
הודחו ממישרותיהם. אגודת העיתונאים ואגודת עורכי־הדין
הועמדו תחת פיקוח.

הופש לתלמידים: לרגלי הפיראמיחת של גיזה אוהלים הילדים היתה הוופד הכורגנית־ימנית
העממית כיותר לפני המהפכה.

מדוע זה נעשה?

לדעת רכים, פעל אל-סאדאת מפני שנודע
לו כי יש תכונה להקמת חזית משותפת של
כל גורמי האופוזיציה.
אל־סאדאת חשש שמא יצטרפו לחזית אחידה כזאת
הקנאים המוסלמיים, האחים המוסלמיים, מיפלגת־האיחוד
השמאלית, מיפלגת־העבודה המתונה, המיפלגה הקומוניס טית
(הפועלת במחתרת) ,ראשי הכנסיה הקופטית ומיפלגת־הוופד
(שגם היא בלתי־חוקית).

יוזם הקמתה של החזית היה המנהיג הקשיש
של מיפלגת־הוופד, פראג אל־דין, שהיה
דמות חשוכה עוד לפני מהפכת .1952 סיפלגת

המיפלגה

לא רק הדמוקרטיה לא הוחזרה על כנה אחרי קמפ־דייוויד,
לטענת האופוזיציה, אלא גם לא הרווחה. זוהי,
אולי, הנקודה החשובה ביותר.
בצאתו לדרך השלום יכול היה אל־סאדאת לנהוג
כווינסטון צ׳רצ׳יל ולהבטיח קשיים וייסורים. תחת זאת
הודיע כי השלום יביא על מצריים רווחה שלא היתה
כדוגמתה, ויאפשר סוף־סוף את שיקום הארץ כולה.
הדבר לא התרחש. התמיכה האמריקאית המאסיווית
הספיקה רק כדי לפצות את מצריים על אובדן התמיכה
הסעודית המאסיווית.
יש דיעות שונות על המצב הכלכלי במצריים. האופו זיציה
טוענת שהמצב׳ הוחמר בשנים האחרונות. הרבה
אנשים ברחוב אמרו לי המצב הוטב בהרבה. ניכר שיש
השקעות זרות רבות, וכי רבה הבנייה בעיר. גם התחבורה
השתפרה בשנים האחרונות.
*״אך יתכן כי זהו עניין של זודת־הראייה. כפי שאמר
לי נהג־מונית, ששיבח את אל־סאדאת :״בימי אל־סאדאת,
מי שרצה לעבוד — יכול היה להרוויח ולשפר את מצבו.
הרבה אנשים הסתדרו. אך הבטלנים, המשתמטים מעבודה,
נשארו עניים כמו שהיו.״

או, כמלים אחרות: המישטר של אל־סא
דאת, בייחוד מאז השלום, שיפר את מצבה של
שיבכה הכרתית מסויימת. האופוזיציה קוראת
לזה שחיתות ואי־צדק, בעוד שבני השיככה
הזאת מרוצים מן המישטר ותומכים בו ככל
ליבם.
הנשק העיקרי בידי האופוזיציה הוא נושא, שעורר

עד כה תשומת־לב מעטה מאוד בישראל, אף שיש
לו חשיבות רבה מאוד לגבי העתיד.

זהו הכוח הרנדלאומי כסיני.

בישראל זה נראה כעניין שולי. יהיה בסיגי כוח של
אמריקאים, שישתתפו בו גם בני כמה עמים אחרים.
אז מה?

אולם לכוח הזה יש משמעות רכה מאוד.

קודם כל, הוא יבטיח את השלום יותר מכל גורם
ממשי אחר. כי את הכוח הזה אי־אפשר לסלק. על פי
ההסכם, כל אחד משלושה השותפים — מצריים, ישראל
וארצות־הברית — יכול להטיל וטו מוחלט על כל החלטה
לסלק את הכוח.

כתיאוריה, גם אם מצריים וישראל יחליטו
לבטלו, אך ארצות־הכרית תרצה כהמשך קיומו,
יישאר הכוח על בנו לצמיתות.
מבחינת השלום, זוהי עובדה חשובה. כל נסיון להפר
בכוח את הסכם־השלום, מצד ישראל או מצד מצריים
יביא מייד להיתקלות צבאית בכוח אמריקאי. שיקול זה
יהווה הרתעה חזקה מאוד מפני כל הפרה.

אך האופוזיציה המצרית מנסה לנצל את
הנושא הזה בדי לנגן על אחת הנימות הרגישות
כיותר כנשמה המצרית: השינאה לכיבוש

הכוח יחנה כולו על אדמה מצרית, בסיני. לא יהיה
כוח דומה בישראל — וספק אם דעת־הקהל הישראלית
היתה סובלת הצבת׳כוח כזה, בתנאים כאלה, על אדמת
ישראל.
מצריים השתחררה רק בשנות ה־ 50 מן הבסיסים
הבריטיים באיזור־התעלה, אחרי מאבק שנמשך שלושה
(המשך בעמוד )42

יכולתי לקנות דלת בטחון זולה.

שלישית: רק לפלדלת של רב־בריח מנעול
בטחון רב־בריחל המיוצר בהשגחת מכון התקנים
-עובדה בעלת חשיבות מכרעת.

יכולתי למצוא דלתות במחיר נמוך ב~,50/0
50/,ו ועד 250/0ממחיר הדלת שקניתי.
אבל, כשמדובר בבטחון בני משפחתי, אני לא
מוכנה לשום פשרות. בדקתי דלתות בטחון של
מספר יצרנים וגיליתי דברים מדהימים:
קודם כל, דלתות הבסחון המיוצרות כיום בארץ
הן חיקוי של דלת אחת: פלדלת של רב־בריח.
שנית: התברר לי כי מיליוני אנשים, בישראל
ובעשרות מדינות בעולם משתמשים יום יום
במוצרי רב־בריח.
ואין זה פלא. לרב־בריח, היצרן הראשון והותיק
ביותר של דלתות בטחון, מחלקת תכנון ופיתוח
מתקדמת, השומרת על העדיפות הטכנולוגית
של מוצרי רב־בריח על פני כל האחרים.

דבר נוסף שהתגלה לי הוא כי לרב־בריח 200
טכנאים מקצועיים עם מכוניות שירות אשר
בכל אחת קשר אלחוטי, אל כל אחד מ13-
מוקדי שירות והתקנה בכל רחבי הארץ.
דלת בטחון קונים רק פעם בחיים. דוקא משום
כך, חשוב להקפיד לקנות אותה מהחברה
האחראית, המנוסה והאמינה ביותר.
אינני מספיק עשירה כדי לרכוש חיקויים זולים.
מנטול הבטחון הרב בריח• של פלדלת היחידי בהשגחת מכון התקנים

קניתי פלדלת. כי פלדלת יש רק אחת.

פ לד ל ת

עוד פדייגיי ירן־ בטכנולוגיה.

ת ה בידיים טובות

ת״א283166 :־ 3( 03 קווים)
ר״ג7221 1 1 :־ 3( 03 קווים)
ח 1לוו 844145 :־ 3 ( 03 קווים)
חיפה 725114 :־ 3( 04 קווים)
קריות 72511 1 :־ 3( 04 קווים*
רחובות, אשדוד 054*73111 ,73198 :

טבריה 2002*.:־067
נתניה -חדרה 34688 :־053
כ״ס־השרוו 32490 :־053
פ״ת919383 :־03
ירושלים:ו 53326־ 3( 02 קווים)
בארשבע 76840,79516 :־057
אילת 72750 :־059

דדש
ם הצעירי
•סים,ל,לים ונזחים -גם ל
לפניכם רק מספר דוגמא

--פינת ישיבה ׳\וווו\ו ,8 0עץ אורן מסיבי, נוח ושימושי, עם כריות מתהפכות,
ספה דו מושבית, תלת מושבית וכורסא (ניתן לרכוש כל יחידה בנפרד) סרה המתיר 11,070 ש׳.
חיר:

שולחן אוכל דגם 7ו, עשוי עץ אורן ומשטח עליון רחיץ, ניתן להארכה
עם 4כסאות מיובאים מאיטליה.
המחיר 4,910 ש׳.

מזנון מודולרי ו 8ו\/ו ,0 0
בעיצוב שוודי,
צבוע לק לבן, מתאים לחדרי מגורים,
ספריות, חדרי ילדים, לסטריאו ולבר.
המחיר 9,910 ש׳.

\^ 8ו - 8מיטה זוגית ו 2-שולחנות לילה תואמים,
עשויים עץ אורן מסיבי(לא כולל מזרון)
המתיר 7,040 ש׳.

פינת אוכל ביילים, הכוללת שולחן ושני
ספסלים בעיצוב כפרי מעץ אורן מסיבי.
עכשיו במחיר מיוחד 2,140 :ש׳.

וי *ו די 1ש

רמת גן: דרך ז׳בוטינסקי 104
ירושלים: רת׳ הסורג (ע״י ביטוח לאומי)
חיפה: ככר סטלה מאריס, הכרמל הצרפתי
תל אביב: כיכר המדינה, פינת ויצמן
אילת: מרכז מסחרי, צופית עילית
באר שבע: רח׳ החלוץ . 104

ה אי ששצדק
כי מעטת מי ד

להלן
הו דעה
ח שמ>ת
שפירסם

ולהלן ההודעה הרישמית
ראש ממשלת בלגיה:
״אנו דוחים בשאט-נפש את כל הרמזים
על כך שמישטרת מדינתנו המלכו-
תית לא עושה את כל המאמצים הדרושים
למציאת המתנקשים שביצעו את
ההתנקשות הנפשעת באנטוורפן. אדרבא:
בענייו זה מתנהלת עתה החקירה
הגדולה ביותר בתולדות בלגיה. הממונה
על החקירה הואיל להודיעני כי אלפי
שוטרים, חוקרים וזרועות ביטחון משתתפים
בחקירה זאת. אבל מה החי-
פזון ז החקירה מסובכת וקשה, ועלול
לעבור זמן־מה עד שיימצאו הרוצחים.
הנה, אפילו במדינת ישראל, ששירותי
הביטחון שלה ידועים באיכותם, מתג-
הלת עד היום החקירה הגדולה ביותר
בתולדות הציונות, למציאת המתנקשים
בראשי הערים בגדה המערבית. ואותם
כבר מצאו ז״

הלך לעולמו האיש שצדק תמיד, וטעה רק לפעמים.
הוא צדק כאשר נולד בדגניה. דגניה היתה המקום הנכון
להיוולד בו. הוא צדק גם כשנולד לשמואל ולדבורה. הם
היו ההורים המתאימים.
הוא צדק כשעקר עם הוריו לנהלל ולמד בבית-הספר
לבנות, שם הכיר את רות שוורץ שחיתה שידוך מתאים.
הוא צדק כשהצטרף להגנה, אך טעה בפעם הראשונה
כשהלך ללמוד אנגלית בלונדון. הטעות לא הוזכרה הרבה
פעמים בביוגראפיה שלו.
הוא טעה שוב כשהלך לפעולה ההיא בסוריה. הטעות
עלתה לו בעין.
הוא צדק כשהפך להיות חסיד נלהב של בן״גוריון. זה
לא הזיק לו אף־פעם.
הוא טעה כשבחר בקאריירה צבאית. אילו נשאר בשירות
המיפלגה היה מתקדם חרבה יותר מהר, ואולי היה נעשה
אפילו ראש-ממשלה, בעזרת בן־גוריון.
הוא צדק כשתיכנן את מילחמת סיני עם הבריטים
והצרפתים. וההוכחה: הוא קיבל אות הצטיינות צרפתי
גבוה. וכתב רב־מכר על המילחמה ההיא•
הוא צדק כשהצטרף למפא״י אחרי שיחרורו מצה״ל, וצדק
כשנעשה שר״חקלאות. במדינת ישראל — ורק בה — יכול
שר־חקלאות להפוך לשר-ביטחון. את הלקח הזה למד אריאל
שרון, ואולי גם שימחה ארליך מקווה• אם שימחה ארליך
יכול להיות שר־חקלאות, הוא יכול להיות גם שר־ביטחון.
הוא טעה כשהלך עם בן־גוריון לרפ״י. מזה הוא למד
שהנאמנות אינה הדבר הכי חשוב בחיים, ויישם את הלקח
הזה היטב כשבגין קרא לו, תריסר שנים מאוחר יותר.
הוא צדק כשיצא לסקר את מילחמת ויאט-נאם מהצד
האמריקאי שלה. כל עיתונאי יודע שטוב לסקר את המילחמה
מהצד המפסיד.
הוא טעה כשהסכים לקבל את מישרת שר״הביטחון לפני
מילחמת ששת הימים. עוד גימגום אחד של לוי אשכול —
ונשות וינדזור העליזות היו עושות ממנו ראש״ממשלה.
הוא צדק כשהקים את העיר ימית, ויעד לה נמל עמוק-
מים. המקום שם מתאים מאוד לנמל עמוק-מים, וימית
היוותה במשך כמה שנים טובות חיץ יוצא-מן־הכלל טוב בין
חצי־האי סיני, ובין יתר חלק המדינה•
הוא צדק כשאמר ששארם־אל״שייח׳ חשובה יותר משלום.
רק מי שהשתכשך במים התכולים ההם יודע שאם יש דבר
שהוא יותר חשוב משלום, אז, זה זה.
הוא טעה כשלא פקד לגייס את־ המילואים. אילו גוייסו
המילואים היו המצרים והסורים דוחים את פתיחת המיל-
חמה, אולי, ואז היו קוראים לה מילחמת חנוכה, ולא
מילחמת יום־הכיפורים. זה היה המחדל שלו.

אי שלארציני
אמרו לי מקורות מוסמכים מאוד שמאז שנגמרו הבחירות לכנסת הודיע הרב
חיים דרוקמן תריסר ( )12 פעמים י להנהגת המפד׳׳ל שהוא עוזב אותם, פורש מהם,
מתפלג משם, הולך לו, זונח את המיפלגה, יוצא ממנה, מסתלק לו, וכולי.
אלא מה, הוא רק מודיע. אז מה, יגידו לי בוודאי מקורביו של הרב, אסור

להודיע 1וכל דבר שאומרים צריך לעשות ! והוא הראשון בהיסטוריה שמאיים לעזוב
ודווקא נשאר! הכל אפשר להגיד, אבל אני מצידי, דווקא מקווה שהרב סוף־סוף
יעשה מעשה• זה ביגלל שאני כה אוהב את המפד״ל, וכבר הוכח שכמה שהמפד״ל
קטנה יותר היא חזקה יותר, וחוץ מזה התערבתי עם מישהו על בקבוק קוניאק
שדרוקמן יעזוב, אז אני מקווה. תמיד צריך לקוות.

הוא צדק כשלא התפטר מייד אחרי המחדל ההוא. אם
גולדה מאיר לא התפטרה, לא היתה שום סיבה שהוא
יתפטר.
הוא טעה כשפרש לבסוף מתפקיד שר״הביטחון. במדינת 1 ישראל אין טעות נוראה יותר מן הפרישה מתפקיד.
הוא צדק כשעזב את המערך והצטרף לממשלת בגין.
כבר הוסבר מדוע.
הוא צדק כשהסכים לפינוי העיר ימית ובנותיה תמורת 1
שלום. הוא צדק גם כשהסכים לפינוי שארם־אל־שייח׳ תמורת
שלום. פיתאום הוא הבין שאפשר להישאר גם בלי ימית
ושארם־אל־שייח׳ וגם בלי שלום. אז מוטב שאם נשארים בלי,
לפחות שנרגיש עם.
הוא טעה כשהתפטר מממשלת בגין. אילולא התפטר,
היה יכול להיות שר עד עצם היום הזה, וידוע ששרים
חיים יותר במדינת ישראל.
הוא טעה כשהלך בתל״ם. אולי הוא חשב שהוא יכול
להצליח במקום שבו נכשל בן־גוריון, כשהלך עם רפ״י נגד
מפא״י. אבל לבן־גוריון היה משה דיין, ולמשה דיין היה
רק ייגאל הורביץ. בן־גוריון עם משה דיין קיבל . 10 משה
דיין עם ייגאל הורביץ קיבל שניים. זה המצב.
הוא לא צדק ולא טעה כאשר מת. ינוח בשלום על
מישכבו, האיש שטעה כימעט בכל פעם שצדק, וצדק כימעט 1 1 בכל פעם שטעה.

עוד מלחין חשוב אני במוסיקה לא מבין שום דבר,
ואפילו פחות מזח. לעומת זאת למדתי
פעם על בשרי את הקשר בין מוסיקה
ופוליטיקה. זח היה כשתיזמורת הנוער
ורודת-הלחיים של דרום־אפריקח ערכה
סיבוב הופעות בארץ לפני כמה שנים,
והחתום מימין למעלה התלווה לכמה
בחורות ובחורים שנכנסו לאולם ״וויז״
שבאוניברסיטה העברית בירושלים, ושרו
את השיר ״אנו נתגבר״ שחתיזמורת
ורודת־הלחיים ניסתה לנגן. בסוף באו
כמה עשרות חובבי״מוסיקה תרבותיים
והפליאו בנו את מכותיהם וגם קרעו
לי את המקטורן.
ולמה אני מספר את הסיפור הזה ן
לא ביגלל ואמר, אלא ביגלל האוניברסיטה
העברית. אחרי שהאוניברסיטה
הזאת הואילה לארח את תיזמורת הנו ער
של דרום־אפריקה, היא הואילה גם
להעניק תואר של דוקטור כבוד לאדון
אקסל שפרינגר, איל-עיתונות גרמני
ידוע, ידיד טוב במיוחד של האדונים
פרס ובגין, שהוא ועיתוניו התנגדו למיש-
פטי הנאצים, לאחר מילחמת העולם השנייה.
גם היום, דרך אגב, לא מטיפים
עיתוניו של האדון אקסל לאחוות-עמים
מי-יודע-מה. נכון שיש לאדון אקסל פינה
חמה בלב לישראל. אז מה, גם לפרנץ-
יוזף שטראוס היתה. וגם ריכארד ואמר,
אילו חי איתנו היום, מי יודע אם
לא היתה לו פינה.

קטע מהסימפטיה של אקסל
ועכשיו נניח — רק נניח — שמר
אקסל שפרינגר מוצא לו גם זמן לחבר
תווים, ואפילו מוסיקה טובה לפי קני־מידה
אובייקטיביים בהחלט. ונניח —
רק נניח — שהתווים האלה מגיעים
לידי התיזמורת הפילהרמונית שלנו, וזו
היתה מחליטה לנגן אותם• ונניח —
דק נניח — שלקונצרט הבכורה היו
מזמינים את האדונים שימעון פרס, מנחם
בגין, אורה נמיר ורוני מילוא. הם
היו באים ! מישהו היה בא להפגין י
אני רק שואל.
אם מישהו רוצה להסיק מכל הבלה-
בלה הזה שאני נגד ואמר בפילהרמונית
או בעד ואמר בפילהרמונית, הוא
קופץ למסקנות נחפזות. אני בעצמי לא
בטוח. כבר אמרתי שכל הסיפור לא
שייך לזה, אלא לאוניברסיטה העברית.
משום מה לא ראיתי שם מפגינים מחוגי
רוני מילוא ואורה נמיר כשאקסל זכה
לקבל תואר של דוקטור״כבוד.

217

ה א 1קון :

ה ד רו

יש די הרבה אירוניה בעצם קיומה של פיסגת צפון־
דרום השבוע בקאנקון, מכסיקו. בין 22 ראשי המדינות
שבאו לפתיחת הוועידה היו גם נשיא ארצות־הברית,
רונאלד רגן וראש ממשלת בריטניה, מארגרט תאצ׳ר.
שניהם מאמינים קיצוניים בחוסר החשיבות של הדיאלוג
הזה. הם נגררו אליו באי־רצון, אחרי שיוזמתו של וילי
בראנדט הפכה ממיסמך אוטופי לגורם פוליטי בעל מומנ טום
בינלאומי, שאי-אפשר להתעלם ממנו.
קשה להעריך מה יעלה בגורל ההידברות שתתחיל
בוועידה, ואם יהיה לה המשך. כדאי לזכור את ארבע
הגישות העיקריות לנושא יחסי הצפון התעשייתי והדרום
המתפתח הרווחות כיום בעולם:
הגישה המערכית־־שמרנית -אישים כמו רגן
ותאצ׳ר רואים בעולם השלישי נטל על המערב, אבל
גם מקור לניצול ולצבירת רווחים עבור החברות הגדולות
בעולם הרכושני. הסיוע למדינות המתפתחות הוא פוליטי-
טאקטי, כחלק מהמילחמה הקרה הקובעת בעיניהם (המאבק
מיזרח — מערב).
השמרנים נוטים ליחס כמעט גזעני לעמי העולם
השלישי ולשיתוף פעולה עם דרום־אפריקה. השקפה זו

קדימה. העברת משאבים לעולם השלישי מהווה צעד
מתקדם כשלעצמו. הכשרת כוח־אדם מיקצועי ונאור
תקדם את היסודות המהפכניים, ותקטין את התלות
במעצמות־העל. גם את הדוקטרינות היפות והנכונות
ביותר אין לבנות על גבם של תינוקות רעבים. יש
לקבל את הסיוע, גם אם הוא ניתן ממניעים הראויים
לביקורת.
הגישה הקומונים טית־פובייטית -הדיאלוג
צפון־דרום איננו אלא תעמולה אימפריאליסטית. האינטרס
הסובייטי מעדיף, לפחות בזירת העולם השלישי, את גישת
רגן על זו של בראנדט. סיבלם של הילדים הרעבים

*119 קניו

באמריקה הלאטינית או באפריקה אינו מדיר שינה מעיניהם
של ראשי הקרמלין. גם הם, כמו רגן, רואים בדרום
שדה קרב איסטרטגי במילחמה הקרה החשובה באמת,
מלחמת מיזרח־מערב. מנקודת ראות זו משמשים הסבל
והשינאה, המוצדקת, לארצות־הברית בעולם השלישי,
נכס מדיני של ממש לסובייטים, הידועים, אגב, בידם
הקפוצה כלפי המדינות המתפתחות. ההאשמה הסינית
שהסובייטים מעניקים לעולם השלישי חלק מיזערי
מההכנסה הלאומית שלהם היא נכונה.
עצם קיום הוועידה מהווה ניצחון עצום לווילי בראנדט.
אם יוגשם אפילו חלק קטן מתוכניתו (שתוארה בהרחבה
במדור זה, באורח בילעדי בישראל, מייד עם פירסומה

איש העשור?
מחזקת דווקא את הסובייטים בעולם השלישי, ולכן יש
גם שמרנים המסתייגים מסיוע למדינת האפרט־הייד, כמו
שר־החוץ הבריטי, הלורד קארינגטון. השמרנים חותרים
להרחבת היוזמה הפרטית ומעורבות, מה שמכונה ,״שוק
החופשי״ בעולם השלישי.
הגישה המערבית־ ליברלית -מיוצגת לא רק
על ידי סוציאל־דמוקרטים, כמו וילי בראנדט וברונו
קרייסקי, אלא גם על ידי סוציאליסטים כמו פרנסוה
מיטראן ושמרנים מתונים, כמו הבריטי אדוארד הית.
הליברלים רואים בבעיית הדרום עניין הומניטארי ופוליטי
כאחד. הם דוגלים בהעברה מאסיבית של הון, משאבים,
כוח־אדם מיומן וידע מהצפון אל הדרום.
וילי בראנדט דוגל״״,למעשהל לכינונה של מדיגת־סעד
עולמית שתפעל על־פי עקרונות סוציאל־דימוקראטיים
מובהקים. הית וחבריו רואים במיסוד הסיוע לדרום,
ובמיגור הרעב והבורות, גם מעין תעודת־ביטוח למערב.
המצב הנוכחי עלול להביא לשואה עולמית ולפגוע,
בסופו של התהליך, גם בכלכלה המערבית. למערב
התעשייתי יש אינטרס בקיומו של שוק מפותח ומתוחכם
יותר בדרום. הניצול הגס של כוח העבודה הזול בעולם
השלישי משחק לתוך ידי הסובייטים ומחזק את המגמות
הראדיקליות.

הגישה

גישה זו מאפיינת את המבקרים הרדיקאליים של תוכנית
בראנדט במערב ובקרב המנהיגות הנייטראליסטית בעולם
השלישי. מבקרים אלה רואים ביוזמת בראנדט את קרש
ההצלה האחרון של הסדר הרכושני בעולם. מדינת־הסעד
העולמית תמנע מהפכה מיבנית אמיתית, הן במערב והן
בעולם השלישי, תנציח את הקאפיטליזם ותסתבך בסתירות
הפנימיות, המאפיינות את הסוציאל־דימוקראטיה. החברות
העל־לאומיות, השולטות למעשה בוושינגטון, יכשילו כל
יוזמה וכל צעד שאינו תואם את האינטרס שלהם.
עם זאת רואים הנייטראליסטים בתוכנית צעד חשוב

׳218

לפני כשנה וחצי) יהיה בראנדט לא רק איש השנה, אלא
איש העשור: אישיות שניחנה בדמיון ובכושר פעולה
ששינו את מהלך ההיסטוריה.

ב עי קסת מיטראן
ניצחונה הסוחף של מיפלגת השמאל פאסוק ביוון
הוא, לדעת רוב המומחים, המשך ישיר למיפנה הסוציא ליסטי
שחל השנה בצרפת של פרנסוה מיטראן.
ראש־הממשלה החדש, אנדריאס פאפאנדריאו (,)62
כלכלן חניך קליפורניה, שהפך בעשור האחרון למארכסיסט
ולניטראליסט מובהק, ינקוט, ככל הנראה, במדיניות
מתונה. הפאן־הלניזם שלו — שבהקשר היווני אינו אלא
מילת צופן למדיניות אנטי־טורקית — אינו שוביניזם צר.
פאפאנדריאו רואה בניתוק מנאט״ו, לפחות לטווח
ארוך, גם אינטרס לאומי יווני וגם עמדה אינטרנציונלים־
טית. עניין סילוק הטילים הגרעיניים מיוון הוא דחוף
יותר, ובעניין זה צפוי עימות מיידי בין המישטר החדש
ביוון ובין ארצות־הברית. פאפאנדריאו מאמין שלהשקפותיו
צפוייה עתה עדנה בתרבות הפוליטית החדשה הצומחת
במערב־אירופה.
עמדת פאסוק בנושא השוק־האירופי־המשותף היא,
בעיקרה, פרגמאטית. המשק היווני אינו מוכן, עדיין,
לעקרונות התחרותיים המאפיינים את השוק. יש לפגות
את יוון בסיוע הקהילה האירופית, אך ללא שיעבוד
לאינטרסים של ארצות בעלות משק תעשייתי מפותח.
פאפאנדריאו אינו פרדסובייטי, ויחסיו עם המיפלגה
הקומוניסטית הפרו־סובייטית (יש גם מיפלגה אירו־קומוניסטית)
הם מתוחים. עם זאת, רואים הסובייטים
בניצחונו משום חיזוק המגמות, הרצויות בעיניהם, של
ביקורת הולכת וגוברת על ארצות־הברית באירופה.
משקיפים יווניים החיים בישראל סבורים שפאסוק
נהנתה בעיקר מחולשתו של ראש־הממשלה הימני שהובס,
גיאורג ראליס. הם מתארים אותו כמעין שימחה ארליך
יווני. לדעתם, אין הפעם לצבא היווני, חרף נטיותיו
לימין, אופציה להפיכה. פוטש נוסח צ׳ילה יתכן ביוון
רק אם תחליט ארצות־הברית לחזור על התרגיל. בשלב

..ה! 91ו די ־

וידי בראנדט

הסוציאליסטית־נייטראליסטית

המפה

כו ל ם מצליחים״
כיסוי וניתוח חדשות־חוץ היו מאז ומתמיד נקודת
התורפה העיקרית של היומון הארץ. בשבועות האח רונים
ירד שוב הארץ לנקודת שפל מעוררת דאגה.
הכתב הוותיק בלונדון, אלפרד שרמן(.אלף שם) ,שהפך
ליועץ קרוב של מארגרט תאצ׳ר, פירסם השבוע סידרת
כתבות מהמיזרח־הרחוק. אין אפילו טעם להתעכב
על הפנינים השיגרתיות :״אישיות יפאנית חשובה
אמרה לי בחיוך,״ כותב שרמן ,״שהמנודים של האו״ם
— טאיוון, ישראל ודרום־אפריקה — כולם מצליחים
היטב.״ מילא. הטכניקה הזאת מוכרת לכל העיתונאים,
ושרמן ביקש לרמוז לקורא לא רק לאיזו חברה ישראל
שייכת — את זה כולנו יודעים — אלא גם כמה טוב
להימנות עם המועדון הבילעדי הזה.
כל זה די לגיטימי. אלא ששרמן, נאמן להרגלים
שאימץ לעצמו בלובי נגד הגירת אסיאתים לבריטניה,
גולש גם לגזענות בוטה :״תושבי המיזרח־הרחוק
שונאים את הערבים בעיקבות היכרותם הקרובה יותר
איחס, ואינם נותנים בהם אמון.״ ביטוי כזה, בשינוי
קל, היה יכול לפאר כל סמרטוט אנטי־שמי באירופה
של שנות השלושים והארבעים.
גם ההכללה הגזענית מהווה עלבון לאינטליגנציה
של הקורא. לפי שרמן, כל מאות המיליונים במיזרח־הרחוק
שונאים את הערבים, ועוד בעיקבות ״היכרות
קרובה״.
בימים אלה ממש ערך ראש אש״ף, יאסר ערפאת,
סיור מקיף במיזרח־הרחוק. מתי נזכה לראות את
ראש־ממשלת ישראל מבקר לא רק ביפאן, אלא גם
בסין, בקוריאה הצפונית ובוויאט־נאם? גיוון כזה ביחסי-
החוץ היה מעניק סיפוק עמוק לכל ישראלי, שאינו
מסתפק רק בידידותו של טאיוון ודרום־אפריקה.

מנצח פאפאנדריאו
בין תיקווה לאכזבה
זה אין הדבר נראה מציאותי, בעיקר נוכח אפשרות
היווצרותו של ציר יווני-צרפתי, שישען על בסיס אידי אולוגי
משותף.
התרבות הפוליטית היוונית סובלת מהיעדר דור המשך
ראוי לשמו. גם פאסוק סובלת מפער דורות, שאפילו
מינוייה של מלינה מרקורי לתפקיד שרת החינוך והתרבות
לא יגשר בקלות על פניו.
כבר השנה יתחיל פאפאנדריאו בביצוע תוכניות
הלאמה, ביעור הבערות, מילהמה בזיהום הסביבה ושיפור
מרחיק לכת של שירותי הבריאות. המיבחן שלו יהיה
בביצוע. הביורוקראטיה היוונית ידועה לשימצה בכל
אירופה. פקידים בכירים רבים היו רוצים להכשיל את
פאסוק. ניצחונו של פאפאנדריאו יכול להיות המשכו של
תהליך, וגם אכזבה קשה לדור חדש של צעירים אירופיים,
המייחלים למיפנה שמאלי.

חיים

ברעם

33 לאנ שי ה בנ ק שלנו
ותר נסיון ב מ צי אתסת רונו ת דיור לזוגו ת צעיר
מ בל בנ ק אחר 19 .

דו ד צור, מנהל סניף ערד

טל־ ארויו

באמצעות כתובת מיוחדת: בנק לאומי למשכנתאות.

סור סוף אבקת כביסה קלה
שגם מורידה בתמים וגם שומרת
על הבד.

ה^ / 9 329-0/^ 2ק

1 ׳1/03 /

0/1/ו 1האל׳^ ו/1/6רי /} 9

ר ב 1 1? 1ר 111 ׳1ת . 1 1 2 3

11? 3 0 2 >/כי -0 1

.300(31(2

דן 2תוקף

רן 2תו קף*2# /

יל •0/ £מי^/ל׳העד /י;7ל/ל >-0

329אפל/

רן 2תוקף

. 129 {׳1רן 2תוקף*2# /

!9 £1י 3ק).

/1ל^• רן 2תוקף

אבקת כביסה מהפכנית המכילה 2סוגיגרגרים.

א 1111י 0
911 הנשיא המצרי החדש,

מוחמד חוסני מוכארק,
מקפיד מאוד על כושרו הגו פני.
הוא משחק בכל יום ב חצר
ביתו סקוואש (מין טניס
של איש אחד, השולח את
הכדור אל קיר) ,ועושה ריצה
יומית.
9הכתב הצבאי של ידיעות
אחרונות, איתן חכר,
טוען שהסיפור הבא הוא נכון:
כמה שבועות לפני מילחמת
יום־הכיפורים ביקר אנוור
אל־סאדאת ביחידות, שעמ דו
להשתתף במיבצע, כדי
לעמוד על רמת כוננותן. כא שר
ביקר במטה של חוסני
מובארק, שהיה מפקד חיל-
האוויר, עיין הנשיא בנייר וא מר.
בנוכחות קצינים :״אני
רואה שאיבדת כמה אנשים
בתאונות־אמונים !״ השיב מו־בארק
:״זה נכון. אבל לא
הפסדתי אף מטוס אחד!״
! 9במצריים מתהלכת בדיחה
המיוחסת ל אריאד שרון.
על־פי הבדיחה ישב שרון ב אחת
הסעודות הרישמיות בין

דיין על כך. בינואר 1981 גי ליתי
זאת גם לניסים מיש־על
מהטלוויזיה ...טוב, הוא
לא מת בספטמבר. יכולה להיות
טעות של כמה ימים.״
! 9ביום שבו נקבר דיין
בנהלל התקיים חזיון אור-קולי
אחרון בחגיגת העיר ימית.
בשעות הבוקר נערכו דיונים
אם לקיים את האירוע או לדחות
אותו, ואז הוחלט לקיים
את החזיון, בנימוק שדיין עצ מו
היה רוצה שיקיימו את
האירוע, מכיוון שהוא תיכנן
והקים את העיר. היה מי ש העלה
את הרעיון שהחוגגים
יעמדו לזיכרו, אך בערב, בז מן
האירוע, לא קמו לזיכרו
של דיין.
91 הקבוצה האחרונה ש ביקרה
במישכן הנשיא, ביום־
הפתוח שנערך בחול־המועד
סוכות, כללה פלאשים, שעלו
מאתיופיה. אופירה נכון
סיפרה להם שלפני 10 שנים
היא היתד, באתיופיה בביקור
פרטי, וטיילה במשך יום שלם
באיזור גונדר, שם ישבו פלא־

99 אח 1ז אמרו בן ליצחק נבון
!בימית ל א קמו לזיוכדו של מ שה דיין
מנחם כגין את ידו של
הנשיא, יצחק נכון, בבואו
לדווח לו על פגישותיו במצ רים
הוא אמר לו :״אני מק ווה
ששמעת על תוצאות ה־מישאל?״
נבון השיב בחיוך
ובגין הוסיף בחיוך :״ממש
כמו המישאל ההוא — 99
אחוזים.״ אחר־כך, אמר לו
ראש־הממשלה :״אז אתה יו צא
ביום הראשון הקרוב.״
נבון ענה לו :״בינתיים יוצ אים
אחרים, ואין לערב שימ חה
בשימחה.״ העיתונאים לא
הבינו במה מדובר, ורק בסוח
הפגישה התברר להם מה נא מר,
בעצם, בדו־־שיח המוזר
שהתנהל בין הנשיא וראש־הממשלה.
בגין התכוון למש אל
הטלפוני, שערך בקרב
שרי־הממשלה, כדי לאשר את
יציאתו הקרובה של נבון ל מצריים,
לביקור־תנחומים אצל
ג׳יהאן אל־סאדאת, ונבין
דחה את יציאתו ביום א/
השבוע, מאחר שבאותו יום,
ולאותה מטרה, יצאה למצריים
מישלחת של מיפלגת־העבודה.
91 המפסיד העיקרי מהת פטרותו
הצפוייה של ח״כ ה־מפד״ל,
חיים דרוקמן, מ תפקיד
סגן שר־הדתות, הוא
דווקא מנכ״ל המי שרהגדליח
שרייכר. שרייבר, המשתייך
לחלק קטן של סיעת ליכוד-
ותמורה, שהיתה סיעתו של
השר אהרון אכו־חצירא,
מונה לתפקידו על ידי אבו־חצירא
ערב הבחירות לכנסת
העשירית. כשמונה הד״ר יוסף
בורג לתפקיד שר־הדתות, הוא
ייעד לתפקיד את הרב משה
סלומון, איש למיפנה, סיעתו
של בורג. דרוקמן דרש שה-
מנכ״ל יהיה איש שלו, אך
כימעט שהגיע לפשרה עם
״הצעירים״ של השר זכולון
המר, ששרייבר יושאר בתפ קיד,
משום שזה משרת גם
את האינטרסים של המר. הת פטרות
דרוקמן טרפה את כל
הקלפים. שרייבר, שניסה בעבר
לרכוש את אמונו של בורג,
נותר ללא גב, והרב סלומון
כבר בישר לתומכיו שתוך
שבועיים הוא יהיה למנכ״ל.
91 נאומו הניצי של ח״כ
יצחק רכין התקבל בשלוות-

נפש אצל באי ישיבת המרכז
של מיפלגת־העבודה, שהתקיי מה
בשבוע שעבר בבית־אר-
לוזורוב בתל-אביב. רק פעם
אחת התעורר הקהל, והפסיק
לעסוק בשיחות פרטיות, קרי

עיתונים וכתיבת פתקים.
היה זה כאשר הוסיף רבץ
לסיסמה ״לא נהיה ליכוד ב׳״
את הסיפא :״לא נהיה של״י
ב׳.״ חברי־המרכז פרצו גמדי-
אות־כפיים ממושכות.

מזכירה של ג׳יהאן אל־סאדאת, טוע

כי חש במועקה כאשר קיבל, לפג

*ייי * #י
חודשיים, העתק של תמונה זו, שצולמה על״ידי צלם צרפתי• כאשו
צולמו, עמדו אנוור וג׳יהאן אל-סאדאת לפני חלון מסורג, אן
בתמונה עצמה נראה רק חלק קטן של הסורג, בפינה הימניו
העליונה, וכן נוצר רושם כאילו זהו פס של אבל
״זה היה סימן מבשר״רעות,״ אמר פאוזי אחרי הרצח

אניס מנצור

עורן השבועון ״אוקטובר״ ,סיפר
שהיה שרוי באווירה של מוות עוד
לפני רצח ידידו, אנוור אל־סאדאת. במשך כמה חודשים כתב מנצור
סידרה על הוגה־הדיעות המצרי אל״עקד, וערב רצח סאדאת כתב
על מותו של האיש. כשקרא זאת אל־סאדאת, ערב מותו, אמר
למנצור :״הרגת אותי ! דיכאת אותי עד מוות באותו זמן גם
ראה מנצור בווידאו, בביתו, את הסידרה האמריקאית על השואה•
מוצטפה חליל, המנהיג ה-
מצרי, ויוסף כורג, השר
הישראלי .״כשהגישו יין,״
אומר שרון לפי הסיפור ,״נש ענתי
לעבר בורג. כשהגישו
חסילונים (שרימפס) ,נשענתי
לעבר חליל.״
! 9״ידעתי, ידעתי,״ אמר
האסטרולוג הרצל ליפשיץ,
אחרי מותו של משה דיין,
״ויש לי עדים.״ למשתוממים
הסביר :״בדצמבר 80׳ אמד תי
בראיון ליעל,כ אגמון
בצוותא חיפה, שדיין ימות, אך
ביגלל רגישות הנושא ביקש תי
שלא יפרסמו את זה. ערב
הבחירות אמרתי להרצל
שפיר, שדיין לא גומר את
ספטמבר, וביקשתי שירמוז ל ה
עו ל ם הז ה 2304

שים רבים. היא ראתה שם
מורה בשם דויד, בשעה שלי מד
עיברית בחוץ, על החול.
והתלמיד המצטיין היה נער
ששמו היה גם הוא דויד
אופירה היתה מוכנה אז לא מץ
את הילד, אך הדבר לא
יצא לפועל. כשראתה רעיית־הנשיא
את הקבוצה, שאלה
אותם אם מישהו זוכר אותה
מאז. אחד נופף בידו וקרא:
״אני הייתי המורה, שמי דויד
יוסף ״.אופירה התרגשה ו שאלה
מה עלה בגורל הילד
דויד. המורה שלו לשעבר סי פר
שהילד נשאר באתיופיה
לעזור למישפחתו, וכיום אינו
יכול לעלות לארץ ביגלל מדי ניות
השילטונות.
! 9כשלחץ ראש־הממשלה

| 1 ה שגריר ישראל במצריים, נזכר שלפני פגישתו הראשונה עם אנוור אל״סאדאת
1 1111111 11111/1התכונן הנשיא המצרי היטב. בעת השיחה, שהתנהלה בשפה הערבית, טעה
השגריר ששון באחת המילים. אמר לו אנוור אל־סאדאת :״אילו אביך היה שומע אותך,
היה מצליף לך על הגב ״.אליהו ששון, אביו של השגריר הישראלי, היה מיזרחן נודע.
משה ששון, שנולד בדמשק, יושב בלישכת השגרירות החדשה, המשקיפה על קאהיר, לפני תמונותיהם
של אביו (מימין) ,מנחם בגין, הנשיא יצחק נבון (מוסתר) ,שר־החוץ יצחק שמיר ודויד בן־גוריון.

111ה סו ג
ה שג•
ויועצות מת״עצות

והיא יועצת־יופי, משוחחת עם חיים הרדוף. דורית,
דיה ואן־ליר עשתה את הלא
אומן. היא הקימה בגיא בן־הינום
!!בירושלים את הסינמטק היפה
:יותר בעולם• ליה פתחה את ה־
1ינמטק המפואר עם סרט ישראלי
ודש, אלף נשיקות קטנות של

בחולצה מוזהנת, ומטופחת להפליא, נראתה כפי
שצריכה להיראות יועצת״יופי. דורית בלטה מאוד
באירוע זה בשל גובהה הרב ולבושה הנוצץ.

למות קולנוע ישנות !•ו •#האס טרולוג
אילן פקר סיפר כי חזה
בכוכבים ומצא שהסרט יזכה להצ
לחה
בחודש נובמבר. כל מי שנטל
חלק בעבודה על הסרט נאחז בבשורה
ו • מיפגשי נשים ביל
מריש,
סיפר שכלל לא התכוון ל חזית
בסרט זה, אלא רק בסרט
שהוקרן אחריו, אולם ליה ואן־ליר
ביקשה ממנו שיבוא להקרנה. ל אחר
הסרט סיפרה מרים רושה, ש זוהי
הפעם הראשונה שהיא נהנית

הכנסות המזינה

ממונה על הכנסות המדינה, אוריאל לין (משמאל)

פגשה במסיגה שנערכה אצל דפנה פירסט את עורכת״
הדין התל״אביבית אילנה רדאי (כמרכז) ואת
דסי שטרן, אשתו של איש הטלוויזיה יאיר שטרן.

חיים הרדוף קיבל את פניהן של הדוגמניות
חווה לוי (מימין) ושרית דמיר, שבאו לבר^

כו מייד אחרי שסיימו יום עבודה מפרך. אולם למרות שבאו הישר
מתצוגת אופנה, שבה השתתפו, לא היו השתיים עייפות ונראו יפות.

הבמאית הצעירה מירה רקנא־לאחר
הקרנת הסרט טי נערכה מסיבה לכבוד פתיחת ה סינמטק
ולכבוד ההקרנה הראשונה
של הסרט שנערכה לפני קהל
רב 1השחקנית דינה דו־

רין, המשחקת בסרט בתפקיד ה אם׳
התרוצצה בין האורחים והתחננה
לפניהם שייכנסו לאולם
ההקרנה :״אני נורא מתרגשת,״
סיפרה דינה ירוקת העינים ,״שנהיה
כבר אחרי ו דובר האו״ם,
הוגו רושה, שבא יחד עם אשתו

מסרט ישראלי. היא הדגימה את
הידע שלה בשפה העברית כש־שירבבה
את המילה בורקאס בהס בריה
על סרטים ישראליים 0
ראש עיריית ירושלים, טדי קולק,
בא לפני ההקרנה לברך את המש תתפים,
והשתכנע להישאר במקום
ולחזות בסרט• אשתו תמר סיפרה
בגאווה שהוא לא נרדם במשך כל
הערב, עובדה המוכיחה את הצלחת
הסרט ו בעלה של מירד,
רקנאטי, סמנכ״ל בנק דיסקונט,
ליאון רקנאטי, היה נרגש אף
הוא. לפני ההקרנה הסתובב בין
האורחים ודאג לארח את כל ה כל
מי שיש לו קרואים קשר לסרטים ולאמנות היה שם,
ביניהם מנהל מרכז הסרט הישראלי,
גד סואן, מנהל מוסיאון יש ראל,
מדטין דייל ורבים אחרים.
עמום קולק, בנו של טדי ו-
קולנוען בזכות עצמו, טייל בחדרי
הבניין, שבהם הוצגה תערוכת מצ־

אובחון בין ה ^ ז ת ״ :

ברזון בא למסיבת פתיחת הפאב, שפתח חיים הרדוף
ברמת אביב. אוברוון הגיע למסיבה ביחד עם אשתו

דינה (בתמונה מימין) ,אל שולחנם הצטרפה הדוגמנית
חווה לוי (בתמונה משמאל) וידידה האופנאי
גי פיליפ. הפאב שפתח הרדוף מיועד לאנשי עולם
האופנה, וקירותיו קושטו בתמונות של דוגמניות.

מלי לנגוצקי (ימין) ,המכונה בפי ידידותיה לנ*

1 1141 /י גוצקה, נפגשה בשימחה עם העיתונאית תמר
מרוז• בערבו של יום המסיבה, נסעה מלי חזרה לארצות״הנרית.
בד אופנתיים מאוד היום. נשים
עורכות מסיבות אחת אצל רעותה
ללא נוכחות בעליהן, משום ש לטענתן
הן מרגישות חופשיות ל שוחח
ולרכל בלא הטרדות
דפנה פירפט, אחותה של דליה
מזור, הנשואה לקריין הטלוויזיה
אורי פירסט, ערכה בביתה שב ירושלים
מסיבה בסגנון אמריקאי
לכבוד מלי לנגוצקי, הארכיטק טית
החיה בארצות הברית ו
התל־אביביות שבחבורה לא התעצלו,
התארגנו ועלו לירושלים

את ירושלים, ומאז היא מתגוררת
בנידיורק. מלי באה ארצה כדי
לבקר את בנה החייל אלון, ה משרת
בחיל השריון. דלית, בתה
הבוגרת של מלי לומדת צילום ב־דפנה
ואורי פירסט מילאנו חזרו זה עתה משהות בת 3שנים
בניו־יורק, שם כיהן פירסט כראש
שליחי הסוכנות בחוף המיז־רחי
1חוזרת אחרת שהש תתפה
במסיבה היתד, שרי שילון,
רעייתו של איש הטלוויזיה דן
שילון, שחזר משליחות הטללוי־

אהובה סוסקין
(גורן) ,המשמשת
חיום כיועצת יופי בחברת תמרוקים, חיתה

סוגרים, פותחים, סוגרים. הפירסו־מאי
חיים הרדוף החליט לתת
צ׳אנס נוסף לאיזור המיסחרי של
שכונת המגורים רמת־אביב, אחרי
שנסיונות קודמים להחיות את ה הרדוף
פתח
מקום נכשלו
פאב שיועד לאנשי עולם האופנה,
ואכן, בערב הפתיחה אפשר היה
לפגוש את מעצב האופנה גירעון

בעבר שחקנית ושיחקה את פורטונה בסרט שנש*
שם זה. אז היה שמה אהובה, גורן, ובשם ששיג
תה את שם מישפחתה, כך שינתה גם עיסוק

לבושה בפשטות צלם ה אופנה
הנודע ילוי הלפרין, ש גילה
את הדוגמנית הצעירה אילנה
שושן, אשר פתחה בקאריירה של
דוגמנות אחרי שנבחרה כמלכת-
יופי, טוען כי היא תהיה הישר אלית
הראשונה שתכבוש את עולם
האופנה הבינלאומי. אילנה, שקיב לה
חוזה עבודה במילאנו ובניו-
יורק, מכרה את מכונית המיני־מיינור
שלה, והיא מחכה בקוצר-
רוח לנסיעתה, למרות שהיא מש אירה
בארץ את ידידה הקבוע המפיק מריק עפרון
סולו יורמן, העסוק כרגע בהפקת
תוכניותיו של הזמר אריק סיני,
בא למסיבה יחד עם אשתו דידוי.
השניים פגשו שם את יועצו של

שימעון פרס, בועז אפלכאום,
שנהנה מאוד מהעובדה שהצלמים

.שושן בין החוחים

שבאה לברך את הרדוף על פתיחת הפאב, התבקשה

כדי לקחת חלק בבראנץ׳ (ארוחת
בוצוורייס) ,שהיא ארוחת. בוקר
מאוחרת או ארוחת צהריים מוק דמת.
הנשים ישבו מוקפות במטעמים
והתרכזו האחת בסיפורי
רעותה ו מלי היתד, בעבר
אחת מנשות החברה הזוהרות ב ארץ•
לפני כחמש שנים היא עזבה

סבבוהו וסיפר לחבריו על חוויותיו
מוועידת מפ״ם שנערכה שעור
ספורות קודם לכן 1* 1הדוגט׳
נית ספי דכני לא החמיצה או
האירוע, ובאה למקום בחברת בעי
לה הטרי דודי. ספי, העובדת כ•
דיילת אל־ על, באה אל הפתיחד
הישר מאמסטרדאם. היא קפצו
הביתה להחליף בגדים, והזדרזו
לחתום את שמה על תמונתה
מאפרת הדוגמניות עדה לזורגן
באה גם היא לשמוח עם שאר אנשי
עולם האופנה. לבושה באוברו?
אדום נראתה עדה כאחת מן ה׳
דוגמניות ולא כמי שעומדת מאח׳
רי הזרקורים. עדה עובדת קשו
מאוד בימים אלה, שכן עוזרה ה׳
אמריקאי הצעיר, ג׳וזף, לא הצליו
להתגבר על געגועיו הביתה, ר
השאיר את עדה לבד עם העבודה

לחתום על תמונתה שהיתה תלויה על הקיר. לכל
הדוגמניות חיבתה הפתעה דומה. תמונותיהן
למזכרת.
קישטו קיר שלם וכולן חתמו עליהן

הגברים ה זיה
בניו־יורק
יחידים שהורשו להשתתף במים־
גש נשי זה היו בעל־הבית אורי
פירסט וחברו הטוב שמשון גהן,
שהוא סוכן ביטוח ירושלמי. ה שניים
שהו רוב הזמן במיטבח ו משם
השקיפו על הנשים שהיו
פותחים,
עסוקות בשלהן

אוכרזון, שבא יחד עם אשתו
דינה ועם שותפו בעיצוב בגדי־הים
דניאל שטיינמיץ. השלו שה
התיישבו ליד שולחן גדול יחד
עם הדוגמנית חווה לוי, שלבשה
מיכנסי הרמון שחורים, ובאה עם
ידידה האופנאי גי פילים ועם
הדוגמנית שרית דמיר, שבאה

^ ] 1 1 11 0 1 1 1ן ^ 1מירה רקנאטי (במרכז) התרגסר
מאוד לפני הקרנת סירטח הראשון
1111111י י ^ י 1/ 1
בתמונה היא נראית עם בעלה, ליאון רקנאטי ועם חברתה
הטובה נילי גליק, המנהלת רומן עם הפרסומאי ראובן וימר

שר־האוצר לא סומך אף על הדו ב ר שלו
והגנבים קורא, אות הודעו ת תריבו! ת
! 9רביו סתר את עצמו
בנאומו ללא הרף. הוא הזכיר
שהיה חשוד על הציבור כיו נה,
והוא אינו מצטער על •כ,׳.
אחר־כך קרא לד,ערכה מחדש
של הסכמי קמפ-דייוויד, ותבע
שרונאלד רגן ומוחמד חוסני
מובארק יחתמו אף הם
על הנוסח המקורי. כעבד־ רגע
פנה לח״כ מוטה גור, ומבלי
להזכיר את שמו ציין שקרי את
חברים למשא־ומתן עם
אש״ף מערערת את הבסיס ל הסכמי
קמם־דייוויד.

1ח״כ שימעון פרס,
יושב-ראש המיפלגה, טוען ש־המיפלגה
יציבה ואינה מתפ־

שמואל פלאטו־שרון, נח-
קרו משאביו הכספיים של
פלאטו, הידוע בישראל כע שיר
מופלג. כאשר הסתבר כי
גם הווילה בסביון, שבה הוא
מתגורר, שייכת לאמו, חייך
השופט יוסף חריש ואמר :
״הנה אנחנו חושבים שהוא
גביר מופלג, ומה מסתבר? שאין
לו כסף, והוא אפילו גר
אצל אמא.״
1דניאל גרנות, הנא שם
במעשים מגונים ובצי־לומן
של נערות רבות בעי רום,
בלי ידיעתן, חלה ואוש פז
בבית־חולים. התובע ב־מישפט,
עורך־הדין אברהם

|¥ך 1ך 1 1ך!|ך אלמנתו של ראש־הממשלה השלישי,
/ 11^ 11111 11 111 לוי אשכול, באה השבוע לישיבת המרכז
של מיפלגת־העבודה בתל־אביב. בידה החבושה היא ניסתה בכל
מחיר למנוע את צילומה, והשתמשה לשם כך בעלונים שחולקו שם.

8מ?׳יי ״׳

״ כ׳ויי׳י 1ג ׳ 0י{^^יממ

אמריקנו אמרטו רום וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״
משקה ראשון• אצלכם בבאר

; 11 פרמל מזרחי
מיקס ראשו! יזניס וז^חו >עקג

! \ 11161 מקרבת את לחייה לשפתיו של מתי שמוא־
/ן 11 ! ,לביץ /מנכ״ל מישרד ראש״הממשלה, וממ#
תינה
שינשק אותה. מתי, שראה את השחקנית בבכורת המחזה
פילומנה, שנו היא מגלמת את תפקיד האם, לא איכזבה, ונישקה.
לגת .״די ששישה חברים פות חים
את הפה, והכל חושבים
שהמיפלגה מתפוררת, וזה הרי
אינו נכון!״
! 9ח״כ פרס גילה שהוא
חסיד מושבע של סרטים מצ ריים.
הם מוצאים חן בעיניו
מפני שבהם כל דבר הוא במ קומו:
הטוב הוא טוב, הרע
הוא רע. כשמראים את נוף
הנילוס, קורה משהו חיובי.
כשרואים את המידבר, עומד
להתרחש משהו שלילי.
! 9כשנשאל שר־התעשייה,
גדעון פת, לתגובתו על דב רי
ח״כ ליברלי אחר, דרור
זייגרמן, שקרא למשא־ומתן
עם אש״ף בתנאים מסויימים,
השיב :״גם ח״כים ותיקים
מדברים שטויות. על אחת
כמה וכמה צעירים. לדעתי יש
כרגע יובש באמצעי״התיקשו־רת,
ולכן נתנו לו כיסוי.״
9פת נשאל על־ידי המ ראיין
איתן דנציג אם השר
יצחק מודעי אינו המועמד
בעל הסיכויים הגבוהים ביותר
לרשת את שימחה ארליך
כמנהיג הליברלים .״הוא באמת
הכי גבוה. יש לו איזה
מטר שמונים גובה,״ השיב

91 במהלך הדיון בתביעה
המישפטית שהגישה חברה צרפתית
נגד הח״כ לשעבר.

לנדשטיץ, אמר בבדיחות־הדעת
כי הוא חושש שגרנות
סובל מבעיות גמילה .״עד כה
היה רגיל לחברתן של נשים
ונערות רבות סביבו במשך
כל הזמן. בבית־הסוהו־ :מנעה

ממנו חברה זו לחלוטין, וה דבר
גורם לו ליסורי־גמילה
קשים.״
91 הכתב הכלכלי של ה טלוויזיה,
אלישע שפיגל־
,מן, סיפר שעד המשבר ש פרץ
בינו ובין שר־האוצר,
יורם ארידור, הוא נהג לקרוא
לו בשמו הפרטי, וכך
נהג גם ארידור .״לאחרונה
אני לא קורא לו, והוא גם
לא בא לבד.״
* ! 9שפיגלמן סיפר שארי-
דור הוא איש עקשני מאוד,
מספר־בדיחות לא רע, אינ טליגנטי,
בעל מחשבה מקו רית,
אך חסר חברים .״הוא
מאוד־מאוד בודד.״ לדבריו,
ארידור הוא שחקן שח־מת
מעולה, שניצח את כל מחש בי
השח־מת שהביאו לו מ חדל.

הקרב עם שר־האוצר
סיבך את שפיגלמן. אשתו מק בלת
קריאות־איום טלפוניות,

והוא עצמו גם קיבל מיכתב
שבו הוא מואשם כמי שגורם
לקיומו של הפער העדתי.
91 חשדנותו של ארידור
בעיתונאים אינה מוגבלת רק
לשפיגלמן. כשבא הכתב הכל כלי
של ידיעות אחרונות,
גירעון עשת, לראיין את
השר, הוא בא מצוייד במכשיר
הקלטה ובמזכירת-מערכת ש רשמה
את הדברים, כדי לנד.
נוע טענות שלא דייק בציטו טים.
דוברו של השר הביא
עימו מכשיר־הקלטה נוסף, ו אף
ארידור הביא מכשיר. ב-
מישרד טענו שהשר אינו בוטח
אף בדובר שלו.
> 9בראיון למגי פאר
סיפר ח״כ חרות מאיר
שיטרית, שהוא התאכזב
מאוד, כשראה עד כמה ה-
ח״כים משועבדים לכלי־התיק-
שורת .״הם מוכנים לדבר כל
הזמן, כדי להצטלם, ולכן הם
מדברים שטויות, והתמונה ש נוצרת
היא מעוותת.״ ענה לו

תי שאל ב 1ק

בתוכנית מוקד בשבוע שעבר אמר ח״כ מוטה
גור שייתכן בהחלט שגם הוא יהיה בין המוע מדים
בהתמודדות המחודשת על הנהגת מיפלגת־העבודה.
על כך הגיבו, במישאל-בזק של העולם
הזה :
• יו״ר המיפלגה, שימעון פרס :״הקשבתי
רק לחלק המדיני בתוכנית.״
• מאיר פלכסקי, ממקימי חוג אורים למען
יצחק רבין :״הוא תינוק פוליטי. לי הוא מזכיר
את אידי אמין.״
,• 1ח״כ יהודה חשאי :״אני מייעץ לו
שלא יתפור כבר עכשיו חליפה.״
• ח״כ שכח וייס :״מעשה מטופש.
הוכח שהצוות פרם־רבין משקף את הצמרת. אני
רק תמה מדוע הוא מודיע על כך עכשיו.״
י• ח״כ דק אמיר :״הוא מקדים מדי
בהצגת אישיותו, וזה רק מכנים אותו לוויכוחים
סתם.״
• ח״כ נאווה ארד :״לגיטימי שבמיפלגה
מגוונת יש עוד מועמדים. אנו חיים בתקופה שזו
כבר אינה בושה שאדם מצהיר על התאמתו
לתפקיד.״
>• ראש המועצה המקומית כפר תבור, מי כ ה

גולד מן, מאנשי רבין :״מה יש ן כל מועמד
נוסף מוכיח שאנו מיפלגה דמוקרטית.״
י• ח״ב אליהו שפייזר :״אין תגובה. אל
תכתוב את זה. לא הייתי בעיר ולא ראיתי את
התוכנית ...בעוד חודשיים נדבר.״
• כועז אפלכאום, יועצו של שימעון פרם:
״תגובה ממני? נו׳ באמת !״
!• השחקן שלמה בר־שכיט, מתומכי
פרם :״בדמוקרטיה יש פלוס גדול, שפל אחד
רשאי לראות עצמו כמועמד. גם אני רואה עצ מי
כמועמד לראשות־ממשלה. מאחר שהתחלתי
מאוחר, החלטתי לצאת מהמירוץ, ואת זה אני
לא יכול להציע לאחרים.״
#איש יחסי־הציבור של בית לסין, מיקי
רוזנטל, מתומכי המערך :״גור הוא התשובה
של העבודה ליצחק מודעי.״
!• השר גירעון פת :״אנו לא חוששים
ממנו. אנו זוכרים אותו כרמטכ״ל, ומקווים שהוא
אכן יהיה המועמד. הוא כל־כך 1ג £101ז 6קט .5״
!• ח״כ עדי אמוראי :״רשימת המועמדים
לכנסת ה 11-פתוחה, אך דיה לשימחה בשעתה.״
•:יצחק דכין :״לא משתתף במישאלים
כאלה.״

אנ שי ם
מני :״אפשר לחשוב שהם
מדברים בחוכמה כשלא מצל מים
אותם.״
! 9הגנבים אורבים כנר אה,
לרב הראשי של תל-
אביב, הרב ידידיה פרנקל.
הוא אך חזר מחדל, אחרי ש התאושש
מהגניבה הראשונה
בביתו (העולם הזה )2303 והו*-
ציא מהכספת הפרטית את
כלי־הקודש היקרים שלו, ושוב
פרצו גנבים לביתו. במוצאי
שימחת־תורה יצא הרב עם
אשתו להקפות שניות בכיכר
מלכי־ישראל, וכדי להרתיע
גנבים השאיר בביתו אור דו לק
ואף רדיו מופעל. כששב,
אחרי ההקפות, לביתו, גילה
שכל הדירה הפוכה, ושחפצ-־ט
יקרי־ערך, כגון חנוכיה כנחו-

בל תי ם

מאת

ד 1יאלה שמי

תתף בדיון, אמר שהוא יס כים
לקביעה שיש דמוקרטיה
בארץ רק כאשר מישהו יחליף
את השר יוסף בורג.
1העלאתו המחודשת של
המחזה לידה במאי, שכתב ה סופר
אברהם (״א.ב.״) יהו שע
אחרי מילחמת ששת־הימים,
החזירה לתיאטרון חיפה
שחקנים ותיקים שנעדרו
זמן רב מבימתו. מרים ;ב ריאלי,
שאמרה את הו ישפט
הראשון מעל בימת התיאטרון
החיפאי בפתיחתו לפני 20 שנה
בדיוק, חזרה לשם אחרי שנים
של העדרות. זאב רווח, ש בשמונה
השנים האחרונות
הפיק, ביים ושיחק בסרטי
קולנוע שנקטלו על־ידי הבי קורת,
עבר להתגורר בחיפה,

נסיעה טובה,
אדוני!

|1 |*׳1/י 1 ¥ 1 7 *1111 71 ראש המועצה המקומית כפר״תבור
״ י• • י י ״ י ^״ 1חבש לראשו את השטריימל של הרב
יעקב גרוסמן, רבה של מיגדל״העמק, בטכס $0שנה לכפר. גולדמן,
שאירגן את החזיון, ביקש רשות מגרוסמן, להצטלם עם השטריימל.
שת וגביעי־יין בעלי הקדשות.
נגנבו. הרב חש ברע, אשתו
הזעיקה את המישטרה, ולשו•
טר שבא למקום אמר הרב :
״אני מקווה שלא תעב־רו את
זה לעיתון. כך הם יודעים
מה יש לי בבית.״ השוטר לא
נשאר חייב :״הרי אתם כתב תם
בעיתון שאתה תשתתף
בהקפות שניות. גם הגנבים
קוראים את ההודעות של ה רבנות
הראשית!״
| ממלא-מקום מזכ״ל ה הסתדרות,
ישראל קיסר,
סיפר שהוא נוהג לקיים את
הדיונים מטעם ההסתדרות עם
השובתים ללא הפסק, משום
שזו הדרך היחידה לאלצם
לשוב לעבודה ולמנוע סבל
מיותר מהציבור .״למדתי ב־מפא״י
שהשעות הקטנות הן
השעות הטובות ביותר להחלטות
חשובות. שם נהגו לק רוא
את ההחלטות בשעות ה קטנות,
כששאיש כבר לא זכר
על מה מדובר.״
! 63 בכנס של הזרם היהודי
הרביעי, הזרם ההומניסטי, ש התקיים
בתל־אביב, אמר ה פרופסור
ישעיהו ליבוכץ
שישראל היתד, מדינה דמו קרטית,
והראייה לכך היא ש הציבור
החליף את יצחק רבין
במנחם בגין בבחירות דמוקרטיות.
ח״כ שינוי, מר דכי
וירשוכסקי, שהש-
ה טו ל ס הז ה 2304

והוא משתתף במחזה. ליאו רה
ריכלין ששיחקה תקופה
ארוכה בבימות הסאטיריות של
צוותא, חזרה לתיאטרון שבו
שיחקה לפני כן. במחזה מש תתפת
גם השחקנית דבורה
קס ט דנ ץ, בת ה־.80
! אחרי הצגת־הבכורה
של לילה במאי התקיימה מסי בה
בהשתתפות השחקנים, ה מחזאי,
ראש עיריית חיפה,
אריה גוראל ורבים אחרים,
בביתה של אחת ממשתתפות
ההצגה, שוש מרציאנו.
שוש, הנשואה לשחקן תיאטרון
חיפה, עמי ויינכרג, רק דה
עם מרים גבריאלי, לצלילי
מוסיקה מרוקאית, כשכולם
עומדים סביבן במעגל ומוח אים
כפיים.
1כדורסלדהעבר אב רהם
חמו, שהוא שוטר ב דרגת
סגן־ניצב העדיף לראות
הצגת־תיאטרון, ולא לצפות
בניצחון מכבי תל־אביב על
סטיאווה בוקרשט, אך לא
רווה נחת מהעלילה. המחזה,
ה-מדור המרכזי, עוסק בחקירה
פנימית של המישטרה, שבה
מנסים הקצינים החוקרים להפ ליל,
לצורכי סחיטה, שני שוט רים.
חמו היה נרגז מאוד בתום
ההצגה וגילה שהוא, כ ממונה
על הסברת המישט-
רה בקהילה, ייאלץ עתה לבלות
לילות נוספים בתפקיד.

בגין בנמל־התעופה לוד בדרכו לארצות־חברית

ל 0 -ישמקדחהרוטטת
אלקט רוני ת 750תאט
עם 2מהירויות מכניות+בקרה אלקטרונית
מאות מקצוע וחובבים ברחבי
העולם כבר קנו ומרוצים
גם אתה חייב אותה לעצמך!
5 6 26 750
2מהירויות מכניות +
בקרה אלקטרונית עד
3000 סל׳׳ד. קוטר מקדח :
בבטון 20מ״מ
בפלדה 13מ״מ
בעץ 40מ״מ

123 מחת^תטיד

להשיג בכל החנויות לכלי עבודה

דובי בל

סחוח
5£11<0

טל כל שטוו׳ היוקרה:
ומוסף תקבל טל כל קניה
חטל 500 שקל

שעון במחצה לפי בחירתך
בשווי 250 שקל

סרטו ו!1ל סרך• עוט״נהרדט

־ ה & שו ח ס

מי שראה
סרט

עוו\/מ\/ר^ז

מ צ חיק

ע 2£1ת 0

יו ת ר —
שי קו ם ג ! !

מבדר מ ד לי ק,
מהמם, מרגש,
מקפץ, מז מ ר,
מליטף, מרקד,
מפלרטט

(שכחנו משהו ...ן)

הפחעה בעח
הרכישה לכל
מביא מודעה זו

ץ ול חקור. שעון
לפצי שבקרת ב:

שעוני אמריקה
ישראל

שעוני אמריקה ישראל
דיזמוף סנטר על הגשר
במשך השבוע פתוח
16.45-20.00 9.00-11.00
טל׳ 286366 :

ץ /0 ? 5צא* שי ה סשטיי ססי״י

בבורה עולמית שבוע שלישי בעת ובעונה אחת :
חיפה ״רון״ ,גבעתיים ״הדר״ ,גבעתיים ״שביט״ ,חולון
״רינה״ ,בת־ים ״אורנים״ ,באר־שבע ״חן״ ,נתניה
למבוגרים בלבד
״אסתר״ ,הרצליה ״תפארת״.
הסרט לא יוקרן בת״א עקב מדיניות המיסוי העירונית
111.11 ., 1*11ג!6

טרמפ

לחייל
__ ה עו לםהזה? 304

1 1 1 1־ 1־ 1 1
ך ־ 29 באוקטובר ,1956 לפני 25
* שנים בדיוק, נפתחה מילחמת־סיני.
היחה זאת שעת־גורל למדינת-ישראל.

באותה שעה גדולה ;קבע המסלול
שעליו געה הרבכת של מדי*
נת־ישראל מאז ועד קמפ־דייוויד,
ואולי עד עצם היום הזה.

ילחמת־סיני היתד, אסון
י למדינה, אסון למרחב•

-אסון

קומץ קטן מאוד של אנשים הבין
זאת עוד כאשר הרו הדברים.
רכים מאוד מכינים זאת כיום.
ניתן להגדיר אסון זאת בפשטות:
עד אוקטובר 1956 היו הערבים מוכנים
להאמין כי ישראל היא כוח השייך למרחב
הזה.
הם התנגדו להקמת המדינה. הם סברו
כי קמה שלא כדין. הם זעמו על כי ישראל
גירשה — על פי גירסתם — את מאות
אלפי הפלסטינים, שהפכו פליטים.
הם גם טענו כי ישראל היא יציר-
כפיהם של הקולוניאליסטים והאימפריא־ליסטים.
לצודד זה הסתמכו על הצהרת־בלפור,
שבה מסרה בריטניה ארץ שלא
היתר, שייכת לה לעם שלא חי בה.
אבל בסתר־ליבם לא האמינו הערבים
עצמם לטענות אלה. הם ראו את מילחמת
המחתרת העברית בשילטון הבריטי, ש היתר,
לדוגמה ללוחמי־!־,שיחדור הערביים
בכל רחבי המרחב. הם היו מוכנים להת ייחם
אל ישראל החדשה כאל גורם מקומי
— כוח שנוא, עויין, יהיר, שחצן, אך מקומי.

באשר פתחה כמילחמת־סיני,
כראש־החץ של מזימה אנגלית4
צרפתית, אמרה ישראל לערכים :
צדקתם כבל אשר אמרתם. גם
באשר לא האמנתם בכך בעצמכם.
הקולוניאליסטים

ישראל היא שליחת
והאימפריאליסטים.
הבריטים יזמו את המיבצע מפני שגמאל
עבד־אל־נאצר, המנהיג החדש והדינאמי
של מצריים, הלאים את חברת־ר,מניות
ששלטה על עיסקי תעלת־סואץ. זה היה
מעשה חיובי ומתקדם. תעלת־סואץ שייכת
למצריים. היא נבנתה על־ידי המצרים, ש שילמו
עבורה מחיר נורא בחיי־אדם. הכ נסותיה
היו צריכות לשמש להטבת גורלו
של עם זה, מוכר,־ד,עוני.
הצרפתים יזמו את המיבצע מפני שרצו
בדרך זו למנוע בעד המצרים והעולם
הערבי כולו מלהושיט עזרה ללוחמי־ד,שיח דור
של אלג׳יריה, שהרימו את נס המרד
שנתיים לפני כן.
כאשר השתרבב במזימות אפלות אלה,
הכפיש דויד בן־גוריון את שמו של צד,״ל,
וקבע עובדה שהטביעה מאז את חותמה
על ההיסטוריה של המדינה: ישראל אינה
חלק של המרחב ובעלת־ברית טיבעית של
ארצותיו, אלא בסיס של המערב במרחב
ואוייבת כוחות־ד,שיחדור בו.

חוו ה ילסיוי

כיהן האפלים. הוא האמין כי ישראל
היא המנצלת את שתי המדינות
הקולוניאליות לצרכיה שלה.

הזקן חזר בפברואר ,1955 ובלילה ה אחרון
של אותו חודש ביצע דיין, באמצעות
אריק שרון הצעיר, את פעולת־עזה, ש שינתה
את פני המרחב. לשווא בכה שרת
חרישית ביומנו כי דייו הונה אותו וביצע
פעולה הרבה יותר גדולה מזו שהוסכם
עליה. עשרות מצרים נהרגו, עבד־אל־נאצר
ביקש עזרה מאסיווית מברית־המועצות,
הכוח הסובייטי קנה לו בפעם הראשונה
אחיזה במרחב.

אד האיש שהטביע את חותמו על
המיכצע כולו היה משה דיין. ב־מילחמת-סיני
הפך אליל לאומי
ועולמי.

1 1 1
ף י ילכד כן־גוריון עצמו, אין אדם
״ י שהשפיע על דרכה של המדינה, בשלושים
שנותיה הראשונות והגורלית,
יותר מאשר משה דיין.

שליחו של בך גוריון לדבר־עבירה היה
מנהל מישרד־הביטחון, שימעון פרם. זה
עקף את שר־החוץ האומלל, משה שרת,
ואחר-כך את יורשתו, גולדה מאיר. הוא
גילה בימים ההם את כישוריו האמיתיים :
לנוזל עסקים שחורים מתחת לשולחן, לק שור
קשרים סמויים־למחצה, לפעול בשטח-
ההפקר האפור שבין עולם פוליטי עליון
ותחתון.

בה נולדה האגדה של המצביא הגאוני,
המדינאי המחונן, הסופר־מן הצבר הכובש.
בה החל רומן־האהבה בין מדינת־ישראל
ומשה דיין, רומן שהתקלקל ביום־ד,כיפורים
אך שהסתיים (אם הסתיים) דק עם
מותו של האיש (שעליו נאמר כי ״לא
הותיר אחריו את המדינה כיתומה, אלא
כאלמנה.״)
1 היום שעלה על כס הרמטכ״ל, ועוד
י• לפני כן, הכין דיין את המיבצע הזה.
הוא שאף אליו, נכסף אליו, ולא נח אלא
כשהגיע אליו.

כהבנה למיכצע ערך את ״פעו־לות־התגמול״
,שהחזיקו את הארץ
כמתח מתמיד וגובר כמשך שלוש
שנים, לאורך בל הגבולות.
רק חלק מהן ערך על פי פקודה ממשל תית.
רבות נערכו בלי כל פקודה, תוך
הונאת הממשלה ועקיפתה. רבות אחרות

המיצעד אל מילחמת־סיני החל.

מאז ±953 ועד גמר מילחמת
יום־הכיפורים היתה זאת השפעה
ישירה וכלתי-אמצעית.

הוא שהקים את היחידה 101 ושיזם את
פעולות־התגמול. הוא שערך (לדעתי) את
העסק־ביש במצריים ואת הפעולה על עזה,
שהיתר, הכרזת־מילחמה על מישטר״המה־פכר,
במצריים. הוא שתיכנן את מילחמת־סיני
ושניצח עליה.
כחבר ממשלות בן־גוריון ואשכול, מ־
1959 ועד פרישת רפ״י ב־ ,1965 היה עמוד-
התווך של המחנה הנוקשה. כשר־הביטחון,
שהתמנה על פי דרישת הציבור ונשות-
וינדזור־ד,עליזות בימי־החרדה של מאי
, 1967 היה אחראי למערכות צר,״ל בששת-
הימים. אף שלא רצה כלל להגיע לתעלת-
סואץ (בעיקבות הטראומה של מילחמת־סיני,
שבה נענתה ישראל לדרישת הבריטים
והצרפתים ועצרה במרחק־מה לפני ה תעלה)
החליט הוא לחסום את התעלה,

מיכצע־סיני היה גרוע מפשע.
הוא היה מעשה־איוולת.

^ איש שרוחו ריחפה על פני המיבצע
י י כולו היד, משה דיין — האיש שהלך
לעולמו ימים מעטים לפני יום־השנה ד,־.25
הקונספציה היתד, של בן־גוריון. הוא
לא הבין את הערבים מעולם, פחד מפניהם
ושנא אותם• הוא לא האמין שתיתכן אי־פעם
הבנה עימם. הוא לא הרגיש כל הר־גשת־שייכות
למרחב. על כן סבר כי
עורק־החיים של ישראל מוביל אל המערב,
וכי בריתה עם מעצמה מערבית אחת
לפחות — ארצות־הברית, בריטניה ו/או
צרפת — היא צורך קיומי בסיסי של יש ראל.

בן־גוריון
לא סכר כי בריטניה
וצרפת מנצלות את ישראל לצור

לטובה או לרעה (ועל בך יתווכחו
ביניהם ההיסטוריונים אחרי
מותו, בפי שהתווכחנוו אנחנו
בימי חייו) ,מתנוסס דיגלו של דיין
על התקופה כולה, שהחלה ערב
מילחמת-סיני.

ך גם מניין המאורעות, עם כל ה־י
דראמה הגלומה בהם, אינו ממצה את
מלוא השפעתו של דיין על המדינה שה־אלילה
אותו, ושלאחר מכן שברה את
פסליו•

היתה לדיין השפעה רוחנית
עצומה על המדינה — לעיתים
גלויה, לעיתים סמויה.

הוא שהפיח בצה״ל את הרוח, שהשתקפה
במילחמת-סיני: רוח תוקפנית אך בלתי־מיקצועית,
רוח הרפתקנית אך אנטי־אינ־טלקטואלית,
רוח של מסירות-אין־קץ לחבר
וזילזול־אין־קץ במוסר־המילחמה.
מעבר לצר,״ל, הפיח את רוחו במדינה
כולה — הרוח שגם היא השתקפה היטב
במילחמת־סיני. היתה זאת רוח של בוז
גמור לעולם הערבי, לזכויותיו, לשאיפותיו
וליכולתו. כסילים ברחבי העולם ובארץ
אומרים כי ״דיין ידע לדבר עם הערבים״,
וכי ״הבין את הפלסטינים״.
אין שטות גדולה מזו. דיין בז לערבים
והיה בטוח לחלוטין ביכולתו לרמות אותם
עד אין־קץ, כדי שלא ימרדו. הוא לא
הבין כי בטווח הארוך הוא רימה רק את
עצמו.

תהליכים היסטוריים עמוקים,
שהם מעבר לטבסיסים ולתחבולות,
חרגו מהבנתו.

זה היה החטא. העונש לא איחר.

בן־גוריון הכריז על ״מלכות ישראל
השלישית״ ,המשתרעת מדן ועד יוטבת,
היא האי טיראן. מלכות זו התמוטטה תוך
יממה. תחת לחץ אמריקאי ומול פני איום
בטילים סובייטיים, נאלץ בך גוריון להס כים
להחזרת כל כיבושיו — חצי־האי סיני
ורצועת־עזה• ההישג היחידי — ההבטחה
שמיצר־טיראן יישאר פתוח — לא היה
מעוגן בכל הסכם, והתמוטט במאי . 1967
מעולם לא שולם מחיר כה יקר עבור
הישג כה עלוב.

אחרי המילחמה עומעם זוהרו• אך גם
אז עדיין השפיע. היה זה הוא שקבע שיא
חדש של ציניות פוליטית כאשר נטש את
הספינה הטובעת של מיפלגתו ברגע של
מפלתה, ושנתן הכשר לממשלה החדשה
של מנחם בגין. היד, זה הוא שחיבל תחילה
בשיחות־השלום עם מצריים, כאשר לא
שותף בהן כראוי, ושתרם תרומה ניכרת
להשגת ההסכמים הסופיים (וביכללם הח זרת
שארם־אל־שייח׳ ופירוק ימית) כאשר
הוזמן למלא בהן תפקיד חשוב יותר.

שעת גורל: רמטכ״ל דיין במיסדר בשארם־אל־שייח׳ במילחמת-סיני *
נערכו תוך סילוף הפקודות, כשקיבל
רשות לבצע פעולה קטנה, בהיקף מוגדר,
וביצע פעולה הרבה יותר גדולה.
היו אלה הימים שבהם רשם משה שרת,
ראש־הממשלה, ביומנו כי הוא חרד ב־שוכבו
׳לישון בערב, שמא יקרא בעיתון-
הבוקר ידיעה על פעולה נוספת של דיין.
לפעמים היתה לפעולה הצדקה כלשהי,
כתגמול על פעולה קודמת של הערבים,
שהיתה תגמול על פעולה קודמת של יש ראל,
וכן הלאה. אך פעולות רבות נערכו
בלי כל סיבה נראית לעין, על סמך
תירוץ מגוחך. במיקרים רבים, בעיקר
בגבול הסורי, נוצרו מצבי־המתיחות ב-
עיקבות פרובוקציה יזומה של דיין.
פעמים אחדות דובר אז בצמרת מפא״י
על הצורך להדיח את דיין מתפקידו, לפני
שיגרום לאסון. אך איש לא העז לעשות
זאת. לבסוף נקרא בן־גוריון בחזרה מ־שדה־בוקר
והתבקש על־ידי עמיתו לקבל
לידו שוב את תיק״הביטחון.

הסיכה, שעברה אז מפה לאוזן
בצמרת המדינה :״רק הזקן יבול
להשתלט עד דיין.״

להחריב את עריה ולמקם את צה״ל על
גדתה.
כשר האחראי לשטחים המוחזקים פעל
בהם כסולטאן לכל דבר, פתח את הגשרים
אך החניק באיבו כל נסיון להקים בגדה
המערבית מנהיגות לאומית מקומית, גירש
את המנהיגים המתונים והכין את התשתית
לכיבוש ניצחי. בכך תרם תרומה חיונית
לעליית אש״ף.
למחרת הניצחון היה זה הוא שהשפיל
את העולם הערבי כולו (״אני מחכה ל טלפון!״)
ושעיצב את מצב־הרוח הלאומי
באימרתו ״שארם אל־שייח׳ חשובה מן ה שלום״
.היה זה הוא שכפה על מיפלגת-
העבודה, באופן אולטימטיבי, את ההחלטה
להקים את העיר ימית, ושהפך בכך את
מילחמת־יום־הכיפורים לבלתי־נמנעת. היה
זה הוא שיצר את ה״קונספציה״ של ה מחדל,
בזילזול התהומי בערבים ובצב־אותיר,ם,
ושזרע סביבו בימי המילחמה
אווירה של דיכאון ובהלה.
* לידו :
ני ז״ל.

אלוף־הפיקוד אסף

שימחו־

דיין היה הנחלן בה״א הידיעה׳ הפרוטו טיפוס
של הנחלן הלבן בארץ של נייטיבם.
הוא היה משוכנע כי הערבים לא ישלימו
לעולם עם ההתנחלות הציונית בארץ -וה דבר
גם לא הפריע לו. להיפך, בסתר־ליבו
ראה באי־השלמה זו משהו חיובי, סם־חיים
רוחני למדינה.
יחסו למושגי־המוסר בחייו הציבוריים
והפרטיים, החל בהזזת החביות וכלה ב עסקיו
הארכיאולוגיים, היה רק המשך ל השקפתו
הכללית. יחסו למדינה ולאדם,
לאהבה ולכסף, למילחמה ולפוליטיקה היד,
כולו מיקשה אחת• ואת כולה הצליח להנחיל
לעם ישראל.
אפשר לסייג קביעה זו בשני סייגים:

ראשית, את בל תפיסותיו קיבל
דיין מבן־גוריון.

אפשר לטעון כי לא היה אלא הארכה
של בן־גוריון, חניכו וממשיך־דרכו. זה
נכון במידה מסויימת. אך דיין היה הרבה
יותר מזה: לא רק איש־ביצוע, אלא ״בי־צועיסט״
— אדם שנטל לידיו את התורה
ויצק בה חיים חדשים, מעבר לכל חלומותיו
(או סיוטיו) של בן־גוריון.

שנית, דיין היה כן עמו ותקופתו.

״הגיבור״
בהיסטוריה אינו פועל בחלל
ריק. הוא מבטא באופן בלתי־ידוע תהלי כים
עמוקים. הוא מגלם באישיותו את ה כמיהות
והכיסופים של הציבור, את ״רוח
הזמן״.

דיין הצבר, הנחלדחלוחם, נו-
שא־הדגל של המערב נגד הניי־טיכס
הערכיים, הנער הניצחי, לא
הפך למה שהפך לא רק מפני ש־הכאריזמה,
מתת-האלים, היתה
תכונתו העיקרית -אלא גם מפני
שסיפק איכשהו את הצרכים הנפשיים
העמוקים כיותר של הציבור
הישראלי בתקופתו.

משה ד״ן, אתיאיסט מושבע, בן ההתיישנות הציונית הו

רות דיין נפרדת

ן ! ער ד״ן מנגבת את הדמעות מעיניה

לובית, נקבר בטכס שהיה כולו דתי

מ מ שוי ת?
ך* יתה זאת הלווייה מוזרה ביותר.
י י הממשלה החליטה לקיים ״הלווייה
ממלכתית״ למי שהיה שר ורמטכ״ל. זאת
היתד, החלטה נאה.
אך מד, זאת הלווייה ממלכתית במדינת
ישראל׳ בשנת? 1981
שום דבר לא הבחין בינה ובין הלווייה
דתית בעיירה יהודית, מילבד העובדה ש הרב
התחפש כחייל, וכי נושאי־הארון

לבשו מך ים•

וחד דין מחפשת ניחומים גפני בתה

מבט של נאב תהומי עד פניה שד וחל. בעת הטמנת הגופה

קוטפת פות מזו

אס* דיין מסתכל בעצב,אווי ממוו בבכי

מ ה 1אחה דוו ״ הממלכתיתד
(המשך מעמוד )39
לא היה בהלווייה שמץ של ממלכתיות.
אבל היתד, בה הרבח־הרבה דתיות.
כיפה לכל ראש
רל שה דיין ציווה שלא יינשאו הספ ׳
דים בעת הלווייתו, ושלא יירו בה
מטחי־כבוד.
המישאלה השניה כובדה. הראשונה לא.
אמנם, נשיא־המדינה, ראש־הממשלה ו־
.מנהיג מיפלגת־העבודה לא נאמו ולא
הספידו. אבל הרב הצבאי ניצל את ההזדמנות
הטלוויזיונית ונשא את ההספד ה יחידי.
הוא עשה זאת בדרך של תחבו לה:
הוא ליקט פסוקים ממקומות שו נים,
חיבר אותם בצורה מאולתרת והע מיד
פנים כאילו יצירה מקורית זו היא
תפילה. אך לא היה זה אלא הספד מוסווה.
לעומת זאת לא ציווה דיין כלל כי לא
יישמע דבר ליד קיברו. לא היה דבר ב־מישאלתו
שהיה בו כדי למנוע, למשל,
קריאת שיר מיצירות המשורר האהוב
עליו, נתן אלתרמן, או קריאת פרק מן

שלמה הלל: מיטפחת

חיים גבתי ומוסה חריף, חבשו כיפות ל ראשיהם.
ולא רק בבית־הקברות עצמו,
שבו ניתן להסביר זאת כמעשה של טאקט
והתחשבות בזולת, אלא גם במסע ה-
הלווייה, ובעת שהארון הוצג לפני בית־התרבות
של המושב — מקום חילוני לכל
הדיעות.
גם שם הופיעו אריק שרון האתיאיסט
וחבריו החילוניים כשהם חובשים כיפות,
כנאה בבית־כנסת.
כאשר גדל משה דיין בנהלל, לא היה
בה בית־כנסת, מילבד מחסן ישן שהיה
פחות מטופח מאשר הרפת של מישפחתו.

פרח
מן ה קג ר
ך ל זה היה שונה מאוד מהלווייה
״ ממלכתית אחרת, שהתקיימה תישעה
ימים לפני כן בקאהיר.
גם שם נקבר אדם שהיה מנהיג מדיני
וצבאי. אך במצריים — שאוכלוסייתה
היא דתית לאין שיעור יותר מאשר תושבי
ישראל — הובא הנשיא לקבורה בטקס
צבאי, לצלילי תיזמורת צבאית (שניגנה

גווע לבשו כל האנשים ההילונ״ם האלה
כובעים ליד בית־ התרסת של נהלל?
התג״ך. שום דבר גם לא יכול זזיד. למנוע
שירה של מקהלה.
כל זה לא היה, מפני שאיכשהו —
מבלי שאיש יידע איך — נקבע כי
הלווייה ממלכתית במדינת־ישראל היא
טקס דתי בילבד, על טהרת היהדות ה אורתודוכסית.
באווירה של שטיפת־המוח
הדתית במדינה, לא העז איש להתנגד
לכך. גם מישפחתו, המורכבת כולה מ-
אתיאיסטיים — כפי שהיה משה דיין עצמו
במשך כל ימי חייו, ועד הרגע האח רון
— לא מצאה בכך פגם.
כך קרה שכל הגברים שהשתתפו ב־הלווייה,
מילבד כמה קיבוצניקים כמו

וייזמן חול: כיפה

את מארש־האבל של שופן) ,ללא שום
תפילה. שום כהדדתי־מוסלמי, נוצרי או
יהודי — לא הורשה לגשת אל הקבר.
בסך הכל היה הטקס בנהלל עגום למדי.
לא היה בו סדר ממלכתי, ולא טיכסיות
כלשהי. המלווים הצטופפו מסביב לקבר
הפתוח, בערבוביה ססגונית׳ כשהם מודעים
מאוד למצלמות הטלוויזיה שהנציחו
אח המאורע ואותם. היה אל מלא רחמים,
היה קדיש והיה ההספד של הרב הצבאי
— וזה הכל.
המחווה האנושית היחידה היתה של רחל
דיין, שקטפה פרח לבן מאחד הזרים ש הונחו
על הקבר, ושנטלה אותו עימה.

שם־טוב: מיטפחת

אריק שחן: כיפה

כיפות ליהודים ותזזנדים: בגין וסם רואים (למטה)

דויד _הנהן: מיצחיה

שימשו פרס: כיפה

מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם או^

,,אני רואה הרוו ה ,,אידו הייתי בתיזמודת ,״שקדנית או לא,
ממלכתית בפברואר!״ הייתי מסרבת לנגן!״ אני מסרב להגיב!״

בתוך הוויכוח המוסרי על נגעת יצירותיו של
ואמר, כימעט שלא נשמע קולם של המוסיקאים עצמם.
פניתי אל אחת המוסיקאיות המחוננות שאני מכירה,
הפסנתרנית פנינה זלצמן, ולמרות שידעתי כי ואגנר
לא כתב יצירות לפסנתר, ביקשתי ממנה להביע את
דעתה כמוסיקאית וכאמן על הפרשה.

דן בן־אמוץ מאיים לקחת על עצמו את תפקיד
״המוציא להורג הלאומי״ .בשבוע שעבר, בגליון יום
השישי של ״מעריב״ ,שם הוא מנהל מדור בשם
״הנהלת חשבונות״ הוא מישגר את משה דיין במיס-
גרות שחורות, עוד לפני השעה שמונה ורבע בערב,
השעה שבה החזיר משה דיין את נישמתו לבוראו. הוא
עשה זאת בכתבה על המדור האסטרולוגי של מרים
בנימיני ב״העולם הזה״ ,שאמרה כי דיין יחיה בחדשות.
בן־אמוץ הסביר שדיין יכול להיות בחדשות רק כשימות
— וזה פורסם ב״מעריב״ .באותו יום שבו אכן
מת דיין. שאלתי את דן:

• אתה חושכ שזה כסדר להרוג אדם כעד
דו כחיים ץ
למה לא? גם אותך נראה במיסגרות שחורות וגם
אותי. אני לא מייחס לזה כל חשיבות.

• האם אינך חושב שעצם הנבואה עלולה
לגרום לכך שהנכואה תתגשם?
ועוד איך אני חושב כך! לכן לא אגלה לו על מי
אני אכתוב ביום השישי הקרוב. אני רק מוכן לגלות
שאני רואה הלווייה ממלכתית בתחילת פברואר.

• למה שלא תגלה מי האיש, בדי שהאיש
יכין את עצמו, את בני-מישפחתו, שלא לדכר
על עם ישראל ץ
מתוך חשש שאם אני אגיד לך מיהו, הוא עוד ימות
לפני פברואר.

• פנינה זלצמן, כראיון המתפרסם כגליון
זה עם המנצח זוכין מהטה, הוא המשיל את
ואגנר לשורשים של המוסיקה, וטען שמוסיקאים
אינם יכולים לנגן את הפירות כלי השורשים.
מה דעתך את ז־זובין
מהטה הוא מנצח, אני פסנתרנית. כפסנתרנית
אני במצב אחר, כי הרי את יודעת שוואגנר לא כתב
יצירות לפסנתר כך שבכל מיקרה לא הייתי יכולה לנגן
ואגנר.

• נניח שהיה בותכ יצירות לפסנתר, האם
היית מנגנת אותו ץ
לדעתי, אם זה מכאיב לאנשים, לא צריך לנגן אותו.

• זוכין מהטה אמר לי כראיון שהיו כעכר
יהודים שהתעלמו מהאנטי־שמיות של ואגנר
כיגלל הגאוניות שלו.
המוסיקה שלו גאונית, יוצאת מהכלל. היתה לו ויש
לו השפעה עצומה במוסיקה. הוא כתב מוסיקה נהדרת.
כששהיתי שמונה שנים בפאריס שמעתי אותו הרבה
מאוד. כאן בארץ אני לא שומעת אותו.

• כיצד לדעתך יש לנהוג? האם אסור
לנגן את ואגנר, או האם צריך לחנך את הקהל
להתעלם מהאנטי־שמיות של האיש ולהתרכז
רק כמוסיקה שכתב?
יש בארץ אנשים הרואים בוואגנר סמל. הם זקוקים
לסמל הזה. אם זה מפריע להם, לא צריך לנגן. אני בעד
לא לפגוע באנשים. אם הייתי חברה בתיזמורת הייתי
מסרבת לנגן את ואגנר.

יסלח לי האלוהים, אבל כשהילדה שלי חוזרת מבית־הספר
ושרה ״על הדבש ועל העוקץ״ ,אני מצטרפת
אליה תמיד ב״אל נא תעקור נטוע״ .אין מה לעשות,
אלוהים חילק לנעמי שמר כישרון וגסות-לב כימעט
באותה מידה. הגברת הזאת לקחה על עצמה השבוע
לדבר בשם גיורא וזאב, חללי מילחמות ישראל, ובראיון
שהעניקה לעיתונאית ברוריה אבידן״שריר, היא אמרה
שהם ״שלחו ידם מן הקבר ולקחו את סאדאת״.
אני חושבת שאילו גיורא וזאב היו בין החיים, היו
לבטח• מתביישים מאוד בדברים שאמרה ״המשוררת
הלאומית״ בשמם.
באותו ראיון, כדי להצדיק את דיעותיה, טענה
המשוררת כי העיתונאי עמוס קינן אמר לה, אחרי בי קור
משותף בפיתחת רפיח, ש״אסור לנו לסגת משם״.
עם גיורא וזאב ז״ל איני יכולה, בשלב זה, לדבר, אבל
עם עמוס קינן, ייבדל לחיים ארוכים, אני כן יכולה.
טילפנתי אל עמוס קינן, הידוע בדיעותיו הפוליטיות
המנוגדות לחלוטין לדיעותיה של הגברת שמר, ושאלתי
אותו :

• האמנם אמרת לנעמי שמר שאסור לנו
לסגת מפיתחת רפיח?
אני מסרב להגיב.

• אתה לא אומר לי שהיא שקרנית?
שקרנית או לא, אני מסרב להגיב.

• אני מאוד מקווה שלפחות כמיקרה זה
אין שתיקה כהודאה.
41 1יי*

מ צ ריי ם: מאח רי המסך
(המשך מעמוד )24
דורות. כל מיצרי שהוא מעל לגיל 45
זוכר מאבק זה היטב, והשתתף בו אי שית.
אבות מספרים על כך בגאווה לבני הם,
ומצרים צעירים רבים יודעים לספר
כל פרט על מאבק זה.
עתה מציגה האופוזיציה את נוכחות ה כוח
האמריקאי (שהוא ״רב־לאומי״ רק
להלכה) בכיבוש חדש, גרוע מן הכיבוש
הבריטי. לפחות חלק מן הציבור —
האינטליגנציה ובני המעמד האמיד —
עלול להתייחס לטענה זו בכובד־ראש. הרגישות
כלפי כל כיבוש זר הוא חלק מן
המנטליות המצרית, תוצאה של טראומה
עמוקה.

יש להודות שהאמריקאים מתנהגים
במצריים, כדרכם, בחוסר־הבנה
תהומי. אטימותם כלפי רגישותם
של המצרים מדהימה ממש.

״ מקו מך
בבית ה סו ה ר 1״
^ יה כדאי לאמריקאים להצניע את
י י עצמם בימים הראשונים של המיש־טר
החדש, כדי לאפשר לנשיא מובארק
להראות את עצמאותו. תחת זאת הבליטו
האמריקאים את עצמם בכל מקום, בצורה
בוטה, כימעט גסה.
המישלחת האמריקאית להלוויית אל-סא-
דאת היתד. מוגזמת ביותר — מה גם
שהנשיא רולנד רגן עצמו פחד מלהגיע
לשם, בניגוד למנחם בגין. הגנרל אלכסנדר
הייג, שאינו מופת להתנהגות של
״הצנע לכת״ ,מיהר להכריז כי אמריקה
הוציאה 25 מיליון דולר לאבטחתו של סא-
דאת, וכי מטוסי-אייוואקס גוייסו לא פעם
כדי לאבטח את סאדאת. ידיעה זו כי ביטחון
נשיאם היה נתון בידי האמריקאים
לא היתה מחמאה למצרים — מה גם
כאשר זה נמסר למחרת הכישלון הנורא
של שירותי״הביטחון המצריים בעת ההת נקשות
בנשיא.
האופוזיציה מנצלת את כל השגיאות
האלה כדי להחדיר לציבור שלה את ה הכרה:
אין זה שלום עם ישראל, אלא
כיבוש אמריקאי. אם תפרוץ מילחמת־עו־לם
שלישית, תהווה מצריים מטרה להפצצה
גרעינית סובייטית, ביגלל נוכחות ה בסיסים
האמריקאיים על אדמתה. קמפ״
דייוויד לא היתה אלא התחלה של הכי בוש
האמריקאי.

״אנחנו כעד שלום עם ישראל,
אך נגד שלום אמריקאי,״ אומר
איש־חאופוזיציה .״איך אנחנו יכולים
לסכול על אדמתנו כוח אמריקאי,
שלעולם לא נוכל לסלק אותו,
אפילו אם נשיג על־כך ׳הסכם עם
ישראל?״

יש לאיש גם תלונות על הישראלים. אחד
מידידיו סיפר לו על גברת ישראלית,
שעצרה נהג-מונית. הנהג לא הבין אנגלית,
ועל כן ביקש מעובר־אורח לתרגם
לו את דבריה. עובר־האורח היה מאנשי
האופוזיציה השמאלית, וכשנודע לו ש־האשה
היא ישראלית, סירב לעזור. התפרצה
האשד, הישראלית, לדבריו :״מרי׳
עוד יש כאלה? אמרו לנו שכל האנשים
כמוך הם כבר בבית־הסוהר!״

העיר האיש, שפעל כעכר לא״
מעט למען שלום עם ישראל, כשזה
היה עדיין מונופול של ה שמאל
:״למה אתם, הישראלים,
כל־כך ממהרים לנורמליזציה? הנורמליזציה
צריכה להתבשל. אס
מנסים לדהור אותה, זה רק מונע
ומפריע. הפלתרון צריך להיות עם
העם, ולא ככפייה. וכוודאי לא ככפייה
של ארצות־הברית:״

קו מוגי ס טי ס במחתרת דוע אץ המישטר אוסר את מיפלגת-
יי השמאל, כפי שאסר את הקומוניסטים
והקנאים המוסלמיים?
מסביר איש־האופוזיציה :״יש לנו 170
אלף חברים. אם תוצא המיפלגה אל מחוץ
לחוק 70 ,אלף ילכו הביתה 50 ,אלף
יישבו בבתי-הקפה ויקטרו. אך 50 אלף
האחרים יירדו למחתרת, כמו הקומוניס טים,
וחלק מהם יצטרפו לקומוניסטים.
זה לא כדאי לשילטונות.״
המיפלגה הקומוניסטית קיימת, ולאחרונה
אף קיימה ועידה ארצית ופירסמה את
החלטותיה — הכל במחתרת.
האיש סיפר כי אחרי המהומות של

הבעל הוריד את
באשו נודע רו

ינואר ( 1977 כאשר נשרף רובע של קא-
היד על־ידי ההמון הזועם, אחרי שהועלה
מחיר הלחם) נאסרו אלפיים מחברי מים־
לגת־השמאל, ופוטרו קצינים, מורים ופרופסורים
מחברי המיפלגה. בכל זאת גדל,
לדבריו, מיספר החברים בה.
את מצב־הרוח המוזר בקאהיר אחרי מות
אל-סאדאת הסביר האיש בכך שההמונים
איבדו בשנתיים האחרונות את אמונתם
בכוחו של השלום לשפר את מנת-חלקם.
״אילו העם היה באמת אבל על סאדאת
כפי שהתאבל בשעתו על עבד-אל-נאצר,
שום כוח בעולם לא יכול היה למנוע בעד
ההמונים מלפרוץ לרחוב!״ טען.

לגבי עתידו של חוסני מוכארק
התבטא כזהירות .״הוא שונה
מקודמו, אך אי-אפשר לדעת איך.״
אטד .״כמישטר במו שלנו, הסגן
שותק תמיד. הוא מסתיר את די־עותיו
ואת יכולתו. איש אינו יודע
מה ׳הוא רוצה כאמת. רק עכשיו,
אחרי שהפך נשיא, נדע מי הוא.״

שאיתה הוא חי מזה שישה חודשים. סו-
ליקה ברנם, בת ,32 מצאה את עצמה
במרכזה של דרמה: בין בעלה הסרסור,
קוקה ברנס, עבריין ידוע ופנים מוכרות
במישטרת נהריה. ובין חברו של בעלה,
רפיק מועדי, הדרוזי.
הקשר בין סוליקה ורפיק התחיל כש בעלה
היה עצור בכלא. כשהשתחרר,
סירבה האישה לוותר על אהובה הדרוזי.
היא הודיעה לבעלה שהיא רוצה לחיות
עם רפיק. הבעל, שהרגיש נבגד ומרומה,
ירה במאהב. רפיק נפצע בשתי רגליו
והוא נלקח מיד לבית־החולים.

״צחקו עלי
במי שטרה״

ספרת סוליקה, האישה שבעטייה
י׳ התחוללו היריות :״מגיל 12 אני נמ צאת
עם בעלי, יצחק ברנס. הוא הוריד
אותי לזנות. הייתי ילדה קטנה, והוא הו ציא
אותי מבית־הספר. ברחנו מהבית ברמ לה,
ובאנו לנהריה.

לדבריו קוראים למובארק ברחוב ״מר
מזל״ או ״מר מיקרה״.

ירו שלים!
ך * יכום התרשמותי מכל השיחות
י האלה הוא אופטימי למדי לגבי המשך
השלום והנורמליזציה — להבדיל מסיכויי
השלום הכולל והפיתרון האמיתי.
יש אופוזיציה במצריים, אך נראה כי
אין בה כדי לערער את המישטר. השמאל
משפיע על מיגזר חשוב אך מצומצם של
הציבור — האינטליגנציה. אין לו שו־רשים
בהמונים. האיסלאם הקנאי משפיע
על מיגזר גדול יותר, העלול לבצע מעשי׳
טרור מרשימים, אך אין לו הכוח לכ בוש
את השילטון. מרכזי הכוח במדינה,
כד נדמה, תומכים בשילטון החדש.

הסיבות שהביאו לכריתת השלום
עם ישראל קיימות ועומדות. אין
על מצריים?זדם לחץ ממשי לנטוש
דרך זו

העולם הערבי מפורד.
אש״ף, שהיה יכול ליצור מצב חדש
נלחץ בין אבני-הריחיים של הלחץ היש־ראלי,
הלחץ הסובייטי והלחץ הסורי, שלא
לדבר על הלחצים הפנימיים של קבוצות
קנאיות והרפתקנים ציניים, ונראה כי בעתיד
הקרוב אין בכוחו לעשות דבר.
תוכנית־השלום של הנסיך הסעודי פאהד,
שיכולה היתד, לשמש כאלטרנטיבה ל־קמפ-דייוויד,
נתקעה בינתיים בסבך דיפלומטי,
ואין היא יכולה להתגשם, מול
פני ההתנגדות הישראלית הטוטאלית.

חאעזה: סזריסה בתם
מ תאום קוקה שלף אקדח, כיוון
את זה אל מול רפיק ואמר לו:
,יא בן זונה, מה אני אעשה איתך ! 7׳
תוך כדי דיבור הוא ירה שתי יריות.
רפיק צעק, :חכה! /קוקה קם ורץ. ואני,
אני התבלבלתי באותו רגע,״ סיפר מורים
מועדי.
יום החמישי לפני שבועיים בנהריה.
אחת אחר חצות. תושבי שכונת הפועלים
קריית־עשור נמים את שנתם. צרור יריות
פילח לפתע את האוויר. היורה נמלט
דרך החורשה הסמוכה אל תוך החושך.
רפיק מועדי, תושב כפר ירכא ואחד
מבני החמולה של השייח׳ ג׳אבר מועדי,
נורה בידי בעלה היהודי של האישה,

״עבדתי בשבילו שמונה שנים. הוא
הגבר הראשון שלי וכל מה שאמר לי
עשיתי. בזמן האחרון אני כבר לא רוצה
לעבוד יותר. אז כל פעם הוא היה מאיים
עלי עם אקדח. הלכתי למראלי, מפקד
המישטרה בנהריה, וסיפרתי לו שיש אק דח
בבית. והם, שם במישטרה, צחקו עלי
וזרקו אותי מהתחנה בגלל שאני זונה
ויש לי חבר דרוזי.
״את רפיק הכרתי דרך בעלי, קוקה.
הוא מסתובב הרבה עם דרוזים. אין לו
חברים יהודים. כי הוא מלא חשבונות,
ומחפשים להרוג אותו. בעלי, שהוא נרקומן
וסוחר סמים וסרסור, היה מביא
לי לקוחות ערבים וכושים, וחי על חש בוני•
כשהוא היה עצור בעכו שלושה
חודשים, פגשתי את רפיק. נוצר ביננו
קשר ומאז לא נפרדנו. ראיתי שהבדאדם
לא מחסיר ממני דבר — קנה לי בגדים,
שילם לי חשבונות מים, נתן לי כסף
לאוכל וכסף לנסוע לראות את הילדה

על כן נראה שיש כסיס להערכה
המצרית, ששום דכר דרמאתי לא
יתרחש ואינו צריך להתרחש.

צפון־סיני יוחזר באפריל, מפני שגם
לשילטון הישראלי וגם לשילטון המצרי
יש עניין חיוני בקיום חוזדדהשלום כל שונו.
גם לאחר מכן לא תהיה הידרדרות
דרמאתית של היחסים בין מצריים ויש־ראל,
אם כי יתכן שמצריים תנקוט סיג-
נון חריף יותר נגד המדיניות האנטי-פלס-
טינית של ממשלת־בגין.
נראה כי המצב הנוכחי יכול להימשך
זמן רב למדי. מצרי חשוב חישב והסביר
לי כי ניתן לבזבז בנקל שש שנים מבלי

שי אולפ רי— אנחנו חיים כמרחב.
וכמרחכ יש חומר-נפץ רב. ה־בעייה
הפלסטינית מתקתקת כ־פצצת־זמן.
ובניגוד לבל התצפיות,
משהו יבול לקרות. משהו יה! ל
להתפוצץ כבל עת
כשיצאתי לביקור זה במצריים הייתי
בטוח שרבים שם יאשימו את בגין ברצח
סאדאת. אחרי הכל, אילו איפשר בגין
לאל־סאדאת להשיג הישג בעניין הפלס טיני,
יתכן שלא היה קורה מה שקריי•

לתמהוני, לא שמעתי טענה זו
אלא פעם אחת כלכד, בשיח ה עם
מצרי נץ הצמרת — וגם הוא אמר
זאת כרמז, ומייד החליק על פזני
הדכרים .״לא, אל תפרסם את זה .
יתכן שהופעת בגין בהלווייה והתנהגותו
הנבונה אחרי הרצח החניקו באיבן כל

נסיון להאשים אותו במה

ואילו מומחה אחר אמר לי:
״המוסלמים הקנאים האלה — רק
דכר אחד איכפת להם כשאלה הפלסטינית.
רק משוגעים על ירושלים.
אילו ויתרה ישראל כעניין
ירושלים, לא היה בל השאר איכפת
להם.״

מאהבת כרנס
״מה עדיף, חומוס או סטייק?״

אשתו לזנות ־ הניר לה את ידידו הדרוזי ־ ויוה בו

יריח! במאהב
שנמצאת אצל הורי, בגלל שבעלי נרקומן.
״מרפיק קיבלתי תשומת־לב וחום שלא
קיבלתי מבעלי אף־פעם. הוא דאג לכל
מחסורי. ועכשיו הוא גם אכל אותה
בשבילי. היו לי איתו שלושה חודשים
הכי יפים בחיים שלי. מעולם לא היה
לי דבר כזה. בעלי היה עוזב אותי
בלילות וזילזל בי. הוא היה מכה אותי
ועושה לי את המוות. אבל רפיק נתן
לי יחם ולא עזב אותי לרגע.
״רפיק רוצה להתחתן איתי, ואני רוצה
לחיות איתו. הוא יותר טוב מיהודי.
הוא אוהב אותי ולא איכפת לו שעסקתי
קודם בזנות. הוא אמר לי, :אני מקבל
אותך איך שאת/״

״לבחור בין
הזבל ל טוב״

שתחרר הבעל ממעצרו סיפרו לו
חבריו שאשתו היה עם ידידו הדרוזי.

הו־ו־חי

״שלושה חודשים היה לי כל טוב. אז
מה עדיף לאכול — חומוס או סטייק?
הייתי צריכה לבחור בין הזבל לטוב.
ואני, אני לא ראיתי טוב בחיים שלי.
אז מה איכפת לי שהוא ערבי? קיבלתי
מרפיק אהבה וחום שלא קיבלתי בחיים.
בעלי הוריד אותי לכביש לעבוד בלילות,
בגשם ובקור. אבל רפיק שמר עלי, ולא
נתן לי לצאת מהבית. אני לא מכחישה,
אני אוהבת את רפיק. ואני רוצה להיות
איתו.

בערב חג הסוכות נסעה סוליקה ללוד,
אל בית אחותה, ורפיק חזר לכפר ירכא.
בינתיים התערבו בפרשה חבריהם
המשותפים של רפיק וקוקה. מורים,
בן אחיו, וסולטאן, בן־דודו של מורים,
שהוא גם בנו של השייח׳ מועדי, נדברו
להפגיש בין הבעל למאהב. משחיכו לו
בכפר ירכא והוא לא הופיע, נסעו השניים
עם רפיק לנהריה וחיכו לו בבית קפה
שבו קוקה נוהג לשבת. בחצות הופיע
הבעל ובחברתו נערה צעירה.

המאהב: ופיק מוערי
שלנו. באנו אליו עם לב נקי לעשות
שלום. אפילו לערס יש מילה•
מייד כששמעה על כך סוליקה, היא
חזרה לנהריה :״הלכתי למראלי מפקד
המישטרה ואמרתי לו, :עכשיו אתה מב סוט?׳.

עכשיו הייתי עם רפיק בבית־החולים.
רפיק אמר, :העיקר שאת לא
נפגעת. אני זה לא חשוב׳.״
רפיק מועדי נפצע בשתי ירכיו. ביום
שבת שוחרר מבית־החולים, וממיטתו ב כפר
ירכא, כשהוא מוקף בבני מיש־פחתו,
הוא משחזר את המיקרה :״אני
חושב שהמישטרה זילזלה בזה. כי אם
אישה באה ומתלוננת פעמיים על נשק,
ושבעלה מוריד אותה לזנות ורוצה שתמ כור
סמים. אז לא עוצרים אותו?!
״אני דווקא אמרתי לה שתחזור ׳׳בע לה,
אבל היא רוצה אותי. אני רציתי
להשלים איתו. יעני, קח את האישה וחא־לאס,
גמרנו.
״אצלנו הדרוזים יש כבוד. אנחנו לא
מזמינים מישהו הביתה ורוצחים אותו
שם. ואפילו שאני דרוזי והיא יהודיה,
אז מה? אצלנו חצי כפר הולך עם
יהודיות.״

212
^--יהודי
ס ר סו ר

מועדי כפיתו אחרי שיחרורו סכית־החולים
״אז מה אם הוא מרבי?״
הבעל הנבגד מוכן היה לשכוח את יחסיה
עם רפיק, כאילו לא היו אלא פרשת
אהבים חולפת. כדי להתחמק מלעגם של
חבריו הוא הציע לה לעזוב את נהריה
ולעבור למקום אחר.
אך היא בשלה :״לא פחדתי ממנו
ואמרתי: אתה הגורם, כי זילזלת בי. עכ שיו
זה מאוחר מדי.״
הבעל נדהם מתשובת אשתו. סוליקה
מעולם לא המרתה את פיו. הוא גם נעלב
מהעובדה שבחרה על פניו דווקא בגבר
דרוזי. טענה לעומתו האשה :״אתה הרי
הבאת אותו. כל החיים הבאת לי לקוחות
ערבים. אבל כשהבאתי כספים ודולרים
אז זה היה בסדר, ועכשיו זה לא בסדר?״
ממשיכה סוליקה :״נמאס לי ממנו.
כל החיים שלו מסטול, ושורף לי את
הבית עם הסיגריות. נמאס לי הסבל
הזה — הבקבוק מתמלא, מתמלא, אבל גם
הוא נשפך בסוף.

הבעל לא היה מוכן לוותר, וחבריה
של האשד, סיפרו לה שברשותו של קוקה
אקדח, והוא מחפש את השניים. לדבריה,
היא ניגשה למישטרה והתלוננה שיש
אקדח בבית, ואף מסרה להם את מפתהות
דירתה.

אפילו לערס
>ש מיל ה
^ ך ,״ היא מספרת ,״אחרי שמסר-
/ /י תי עדות בכתב, פעמיים, הם לקחו
את המפתחות ולא התייחסו אלי. וכך, מפקד
המישטרה, מראלי, לא מנע את היריות.״
סוליקה עזבה את הבית ומאז היא
ורפיק נדדו ממקום למקום. בכל ערב
הם ישנו במקום אחר — נתניה, טבריה,
ירושלים.

קוקה מוכן לשוחח אתם, אך מבקש
מהם להתלוות אליו קודם לביתו.
את השתלשלות האירועים מתאר
״הגענו לספסל ליד הבית, והוא
מורים:
אמר לבחורה שהיתר, איתו שתלך. הבנו
שמשהו לא בסדר כאן, כי למה לא
יושבים בבית־קפה, ולמה לא בבית שלו?
״ישבנו כולנו על הספסל. רפיק וקוקה
התחילו להתווכח. רפיק אמר, :זה לא
היה מתוכנן אני לא התכוונתי. זה פשוט
יצא ככה.׳ קוקה אמר, :לא האמנתי שזה
אתה.׳ סולטאן דיבר עם קוקה איזה 40
דקות, ואחר־כך חזרו שניהם. פיתאום
קוקה שלף אקדח, כיוון מול רפיק ואמר
לו, :אני לא אהרוג אותך, אבל אפגע
בך ׳.הוא ידה שתי יריות ברפיק וברח.
רפיק נפל ודם נטף ממנו. אחר כך באו
שוטרים ואמבולנס, ולקחו אותו לבית־חולים.
רפיק אמר לשוטרים , :קוקה
ברנם ירה בי.׳ קוקה בגד בנו. פגע בכבוד

^ ומר אחד מבני מישפחתו של רפיק :
י ״היא אשה נשואה. שתחזור לבעלה. מה
אנחנו צריכים בעיות?״
לא רק בני מישפחת מועדי מתנגדים
לקשר בין השניים. גם אמה של סוליקה
יעצה לבתה להמשיך לחיות עם בעלה
קוקה, כי, לדעתה, אפילו סרסור יהודי
עדיף על גבר ערבי, גם אם הוא מכבד
אותה.
על טענתם של השניים נגד המישטרה
משיב דובר מישטרת נפת הצפון, מר בר־יהודה
:״שולה בארנס הודיעה פעם אחת
למישטרת נהריה שבעלה מחזיק אקדח
בבית. מפקד המישטרה, מראלי, יצא בראש
צוות לערוך חיפוש. בביתה לא
נמצא דבר. שולה ברנס לא מסרה את
־המפתחות למישטדה, ואין שחר לטענותיה
על יחס של זילזול בה. והראיה שיצאו
לערוך חיפוש.״
סוליקה ברנם, שאינה יכולה להיכנס
לדירתה, כי בעלה החליף את המנעול
עוד לפני המיקרה, ישנה בינתיים בתחנת
המישטרה.
סוליקה איתנה בדעתה :״עכשיו אני
מחכה שיתפסו את קוקה. אחרי שרפיק
יבריא, נלך לגור ביחד, עד שקוקה יתן
שוש מיימון 1
לי גט.״

נה לא המיקרה הואשו,1

אמר שאולי ילדים קטנים עשו את זה.
אבל זה לא יכול להיות. איתן דיבר קצת
הוא אמד שאחד בובול לקח אותו. אצלנו,
בפרסית, מבול זה איש זקן מפחיד.
״הבנו שמישהו חטף אותו ושרף אותו.
הוא אף פעם לא זז מהבית. לקחנו אותו
באמבולנס ישר לבית־החולים בעפולה. ב־בית־החולים
אמרו שהמצב קשה, ושלחו
אותו לרמב״ם בחיפה. אמא שלו, אבא
שלו וכל הדודים חיכו לו שם. עשו לו
צילומים והנשמה מלאכותית. האבא ו־האמא
נשארו לישון שם. בשעה ארבע ב בוקר
האבא התקשר אלי ואמר, :איתן

שתיקה משתררת בחדר. הילדים מקשי בים
בנשימה עצורה, כאילו הם שומעים
את הסיפור בפעם הראשונה. גם הסבתא
שותקת. אחרי זמן מה היא מקוננת :
״איזה ילד היה איתן! בן ארבע וגדול
כמו בן שש. היה לו שכל. הוא היה ילד
טוב, ילד יפה. איזה עיניים היו לו. וכל-
כך הרבה שכל! בדיוק בשעה כזו, כמו
עכשיו, הוא היה בא אלי ואומר, :סבתא,
תביאי פיתה, תביאי לי לאכול!׳ אף פעם
לא עזב אותי. איזה ילד! אלוהים, איזה
ילד!״

טוענים חושני שנונת
העוני של הע״וה: לב]י
כמה חודשים נאנסה
ילדה בת 6עדיו׳ נעו,
תלמיד בית־זזפו למפגרים
שבלב השנונה מנשיו

״רק א לו הי ם
יודע למה ״

ננ ל עוונן נוסו:

ד* ינה כת ה־ ,16 דודתו של איתן ה י
קטן׳ כולה לבושה שחורים, מספרת :
״הוא איבד את ההכרה. הילדה שהרימה
אותו התחילה לבכות כשראתה אותו. זה —
היה ממש מזעזע. הוא היה כולו שרוף

ילו מחונן בן אונע

^ רמתי אותו והבנתי שאין פה
• הרבה סיכויים. הוא היה שרוף —
כל הגוף שחור, מלא כוויות. רק העיניים
נצצו לו. כל מה שאמר היה מילה אחת:
,בובול מספר האב ומתכנס בתוך עצמו.
ילדי שיכון א׳ בעיירה בית־שאן אינם
משחקים עוד ברחובות השכונה. חברם
איתן נאמן, בן הארבע, נמצא לפני חודש
וחצי גוסס בבית־ספר נטוש שבקירבת
מקום.
מישטרת בית-שאן הטילה איפול על החקירה,
וסביב מותו של הילד מועלות
השערות שונות.
השכונה, שבה שיכוני שרשרת ואזבס־טונים,
היא שריד של מעברת עולים. ה הזנחה,
הליכלוך והעזובה שולטים בכל.
מרסל פרץ, עוברת־אורח שסל קניות ב
ידה,
מצביעה על בית סבתו של איתן ואומרת
:״צריכה לקום צעקה גדולה ! היום
העונשים כל־כך קלים שאנשים לא מפח דים
לבצע עבירות איומות ונוראות.״
בשולי שביל־העפר, המוביל אל בית ה סבתא,
מתגוללות קופסות קרטון ריקות,
עשבים שוטים גדלים פרא ותרנגולים אדו־מי־כרבולת
מנקרים בתילי־האשפה.
לפני ביתה של הסבתא תולה שולה
רבינו, השכנה, כביסה על גדר־עץ שבורה
.״צריך לכפות עונש חמור שירתיע
כל חולה נפש וכל מאניאק ממעשה מתו עב
שכזה. מה קורה כאן? ! מפחיד ללכת
בשכונה. מפחיד לצאת לרחוב. כל הילדים
בהלם, לא משחקים יותר בחוץ אחרי
המיקרה.״
איתן נאמן, ילד בן ארבע, שיחק

בשעות הצהריים באחד מימי החופש-
הגדול ליד המיקלט הסמוך לבית סבתו.
בשעה אחת כולם חזרו הביתה. חברו,
יעקב בן השבע, שאל את איתן אם הוא
צמא. איתן ענה שלא, ולא רצה להצטרף
אליו. בכך חרץ איתן את גורלו. אחרי
שעתיים נמצא הפעוט שרוף כולו, כשרק
עיניו עוד מדברות.

״ אלו הי ם,
איזה ילד!״

כתו, שאצלה הושאר הילד עד
י י שאמו תחזור מעבודתה, גרה בשיכון
א׳ בבית־שאן. תושבי השכונה, שחלקם
מובטלים !וחלקם פועלים, הם ברובם יוצאי
פרם, כורדיסתאן, עיראק, רומניה, מצריים
ותוניסה.
הסבתא, אשה יוצאת פרס, יושבת בפי נת
החדר ומיטפחת לראשה .״כל יום שיח קו
הילדים על-יד המיקלט. זה היה בשבוע
האחרון של החופש. רוב הילדים הם בני
ארבע, חמש. מאז שהוא תינוק, הילד כל
יום אצלי, כי אמא שלו עובדת,״ מספרת
הסבתא בעברית בסיסית.
״בשעה עשר עשיתי קניות. איתן אמר :
,סבתא, תני לא אופניים.׳ נתתי לו אופ ניים
והוא הלך עם יעקב ויהודית לשחק.
יעקב הוא בן שבע, יהודית בת שתים־
עשרה.
״בשעה אחת הלכתי לקרוא לו מהמיק־לט,
אבל הוא לא היה שם. שאלתי את
הילדים: איפה איתן? והם אמרו, :לא
יודעים .,התחלתי לדאוג. חשבתי שהוא
אצל השכנים. הלכתי לשם ולא מצאתי.
הלכתי לבית של הבן שלי, האבא של
איתן, אולי הוא שם. הזא לא היד, שם.
הלכתי לבית־הספר, גם שם הוא לא היה.״
הסבתא, מוקפת בילדי השכונה הנפח דים
ובבנותיה הצעירות, מפסיקה אחרי
כל כמה מישפטים, ומבטה משוטט על פני
הנוכחים.
״כמה חיפשנו אותו, שעתיים־שלוש !
הלכנו לכל מקום. חשבנו שאולי המישט־רה
לקחה אותו. כי לא׳ ידעתי איפה הוא.
הבן הגדול, אלי, הלך לבית־הספר חלוצים.
הוא חזר ואמר, :אין .,אחר כך
לקח אופניים וירד למטה, לתוך הכיתות.
בתוך אחת הכיתות אלי מצא את הילד י אומרת ריבקה נאמן, אמו של איתן .״אני שרוף, אין כלום. רק סנדלים ׳מלאים נפט.
את שלי הפסדתי. אני לא יודעת איפה הביאו לי אותו כולו מריח נפט. כל
זה קדה, וזה גם לא מעניין אותי.״ אחרי המיקרה חזרה האם מייד לעבודתה. הגוף שרוף, חוץ מהפנים והשיער. מישהו

.הילד שיל׳ הלו!

יי׳ אומר אביו של איתן,
״אין מה לעשות. כשחי־פשנו
אותו, אחי הגיע פעמיים י* לבית־הספר,
אבל לא ירד במדריגות.״
והוא בוכה. אחרי שאמר בובול, הוא לא
היה יכול לדבר יותר.
״באה המישטרה. המישטרה נמצאת כאן
כל יום. עד עכשיו הם בחקירה. חודש
ו־ 40 יום. האבא מאז כל הזמן במישטרה.
״למחרת הלכנו ליד בית־הספר וראינו
שם שני נערים משוגעים, שיודעים בשכו־נד,
שהם כאלה. אחד מהם אמר, :היה
ילד משחק. אז אמרתי לו: בוא הנה,
בוא הנה.׳
״השכנה תפסה אותם ולקחה אותם ל־מישטרה.
שם חקרו אותם ואחר־כך שיחר רו.
רק אלוהים יודע מי חטפו את
איתן.״
״הילדים המשוגעים״ שעליהם מספרת
דינה אינם פנים חדשות בשכונה. בקירבת
מקום מצוי מוסד לילדים מפגרים, שחניכיו
סובבים ברחובות ללא השגתה, ומטי-

לים את מוראם על ילדי השכונה.
מרים, גם היא מילדי השכונה, אומרת
כשעיניה מביעות פחד :״ומאז הילדים
לא יוצאים מהבית לשחק. כולם מפחדים.
זמן קצר לפני כן חטפו כאן ילדה בת
שש. היא חזרה מהמכולת של אבא שלה
בשעה שש בערב. מישהו התנפל עליה ואנס
אותה.״
בבית־הספר חלוצים מצאו את גופתו
חמפרפרת של איתן. ביודהספר שנפגע
מפגיעות של קטיושות, מנותץ והרוס כולו.
מאז הוא משמש מקום מיפגש לטיפו סים
מפוקפקים.
״צריו להרוס את בית־הספר חלוצים.
קורים שם כל מיני דברים איומים. מפחיד
להיות שם. הילדים הגדולים לא מרשים
לנו לעבור שם. הם עושים שם כל
מיני דברים שהם לא רוצים שנראה,״ אומ רת
יהודית, בת־דודתו של איתן .״גם
את הילדה שאנסו לקחו לשם. ועכשיו,
אחרי המיקרה, אמרנו למישטרה שאנחנו
מפחדים להיות שם. שצריך להרוס את ה מקום.
והשוטרים לא אמרו לנו כלום.״
ברחוב אלי כהן, הסמוך לשיכון
א׳ ,נותרה מישפחת נאמן עם בתם
הקטנה, בת השנתיים. השכונה, שבה אמנם
יש בתים בעלי מראה טוב יותר מאלה
שבשיכון א /מוזנחת אף היא. הוריו
של איתן הצליחו לצאת מהמעברה, ו לעקור
למקום קצת יותר טוב.
חאב הוא צעיר החובש כיפה לראשו.
האם, רבקה נאמן, אשד. צעירה בעלת
שיער שחור אסוף, היא פקידה בחברה ל אלקטרוניקה.
בתום יום העבודה, יושבים
השניים בראש מורכן בסלון, שקטים ו מכונסים
בעצמם. מספרת האם :
״אותי כל העסק הזה כבר לא מעניין.
הילד שלי הלך. אני את שלי הפסדתי. אני
לא יודעת איפה זה קרה, וזה גם לא
מעניין אותי. המישטרה אמרה שיהיה
מישפט ושאנחנו נהיה נוכחים בו. וזהו.
״הוא היה ילד מיוחד. אני תמיד הת
גאיתי
בו. הוא היה כל-כך פיקח, חריף
ונבון! תמיד מלא מרץ, מלא שימחת־חיים.
היה מתעורר בחמש בבוקר ומשגע
את כל הבית. בל דבר סיקרן אותו. רצה
לדעת ולהבין כל מה שראה. היתה לו
בגרות נפשית הרבה מעל לגיל שלו.
״אנחנו לא אומרים את זה אחרי המיק-
רה. כל השכנים ידעו שאיתן ילד יוצא-
דופן. הוא היה יושב לבד וממציא מישח־קים.
מרגיש נוח בכל מקום. ואולי דווקא
בגלל שהיה לו ביטחון עצמי מופרז, קרה
לו כל זה.״
אחרי שתיקה ממושכת מתערב האב ו מוסיף
בשקט :״אחי מצא אותו. לפני ה גסיסה
הוא היה בהכרה מלאה. ואמר :
,אני רוצה מים. כואב לי.׳ הוא הבין ודיבר.
ובגלל שהיה קטן הוא לא היה יכול
לעמוד בזה.״
ממשיכה האם :״כשהגעתי, בעלי כבר
היה עם הילד ברמב״ם. נסענו לשם. אמרו
לי שהוא בחדר־התאוששות. ואני לא
תיארתי לעצמי שהתאוששות זה טיפול
נמרץ. כשהוא ראה אותי הוא הגיב. הוא
התרגש מאוד ורצה שאני אחזיק לו ביד.
הרופא אמר שהילד במצב חמור. נרדמנו
על הספסל בבית־החולים, ומנהל המחלקה
העיר אותנו בשתיים בלילה ואמר, :התי נוק
שלכם ׳מת/״
נראה שלבני־המישפחה כלל לא משנה
אם נתפס חשוד או לא. לגביהם זה כבר
לא חשוב. ההורים הדתיים הם פטאליס־טים,
ומשלימים עם כל מה שאירע .״זה
הגודל. אין מה לעשות,״ אומר האב ומנסה
למצוא בכך נחמה .״כשחיפשנו אותו,
אחי הגיע פעמיים לבית־הספר, ולא
ירד במדרגות. אם היה יורד קודם, אפשר
היה אולי עוד להציל אותו.״
על האפשרות שלפיה אולי נאנס הילד
לפני שנשרף, מגיבה האם :״איתן היה
מאוד דומה לבת. היה לו שיער שחור
ארוך. ובגלל זה חששנו שאולי גם עשו
בו מעשה מגונה, בגלל שהיה מאוד יפה.״

גי1(1־ 1 הצליח לומר איתן הפעוט לפני מותו.
״בובול בפרסית זה איש זקן מפחיד,״
מסבירה סבתו של איתן, ששמרה על הילד בשעות שבהן היתה אמו בעבודה.

דברים איומים!

מתרחשים בבית־הספר ההרוס הנמצא בשכונה,
אומרת יהודית, בת ה־ , 12 בת דודתו של איתן.
בית־ספר חלוצים, שנפגע מקטיושות, הפך חממה לפשע. המקום משמש מיקלט למפוקפקיס.

כאן הוא שיחם

מראה דינה, דודתו של איתן. ילדי השכונה שיחקו ליד
המיקלט במשך כל ימי החופש הגדול. מכאן נלקח איתן
על־ידי אלמוני שעה ששיחק שם לבדו. מאז מותו של הילד מסתגרים הילדים בבית ופוחדים.

תוך כדי הגשת כיבוד לאורחים היא
מוסיפה, כששביב חיוך בעיניה הכבויות:
״איתן אמר שכשיהיה גדול, הוא יהיה רו פא.״
שימשון
אשד, דובר מישטרת העמקים,
מוסר :״במיקרה של איתן נאמן, נמצאו
שני קטינים כחשודים. הם עצורים.״
על טענות התושבים, שלפני המיקרה

באן זה קרה

נאנסה באותו מקום עצמו ילדה בת שש
על־ידי נער מפגר, עובדה שהיתה
צריכה להדליק אור אדום במישטרה, הוא
מגיב :״לא היה אונם ילדה בת שש לפני
כחודש. האירוע היחידי שיכול להתקשר
הוא מעשה מגונה של נער בילדה בת
ארבע, לפני שמונה חודשים. אין שום
קשר בין המיקרים.״ שו ש מיי מון 1

מצביעה דינה בת ה־ 16 על המקום שבו נמצא הילד
שרוף כולו, באחת הכיתות של בית־הספר הנטוש.
לדבריה הובאה לאותו מקום עצמו, לפני כמה חודשים, ילדה בת שש ונאנסה,

שיחר

בתוקף צו מוסרי או חוקי. חופש־דיבור
הוא מכשיר הכרחי, שבעזרתו מתבוננת
חברה דמוקרטית בעצמה, כדי לתפקד
טוב יותר, נכון יותר, יעיל יותר. הבי קורת
המתמדת שהמימסד־הפוליטי, הביו רוקרטי
והרעיוני נתונים לה על־ידי אט־צעי־התיקשורת
ההכרחיים לעצם קיומה
של החברה. צנזורה פוליטית על חופש
ביטוי והמידע עושה לחברה מה שעושה
למדע צנזורה על מחקרים. יש להיזהר
זהירות רבה בפסילה משום שלאיש אין
מונופול על האמת, ועל מה שמוגדר כ־
,טובת־האומה

צל״ש
שכנו ש ל דיין
• לאורי גולדשטיין, כתב־למשי־מות־מיוחדות
של מחלקת־החדשות, שהצ ליח
להביא ביום קבורתו של משה דיין
בנהלל כתבה אנושית ומרגשת ממושב
זה. בהתמקדותו בשכן תימהוני של בית
מישפחת דיין, הממפסל בשעות־הפנאי
שלו, הצליח גולדשטיין לעזור באיתור
שורשיו האמיתיים של דיין, ולרגש את
הצופים.

פס קול
! ם די םידה

מאחרי הקלעים
ממלא 7171 קו ם
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד,
יצא לפני שבוע וחצי לסיור בצרפת ובדנמרק,
כאורח תחנות־הטלוויזיה הממלכ תיות
בארצות אלה. הנוהל המקובל או מר
שאת מקומו של מנכ״ל הרשות ממל אים
בעת היעדרות ברוטציה מנהל הטל וויזיה
(יצחק שמעוני) ומנהל הרדיו
(גידעון ל ב -ארי) .אך הפעם מילא
את מקומו המישנה־למנכ״ל, שלמה
עכאדי, שמטבע תפקידו הוא אחראי
לאמרכלות רשות־השידור ולצד הכספי
שלח.
הסיבה לשינוי הנוהל נעוצה במחלתו
של שימעוני, ובאי־רצונם של אנשי הטל וויזיה
להיות מנוהלים בידי מנהל־הרדיו.
בימי העדרו של לפיד התקבלו ההחל טות
בהתקשרויות טלפוניות אליו בחוצ־לארץ.

סלט
טלוו־ז׳ה מררשלת״ם
בראשית שנות ה־ 50 הוקמה במיסגרת
מישרד ראש־הממשלה יחידה בשם ״שירות
הסרטים״ ,שמטרתה היתד. להפיק
סרטי־תעמולה ממשלתיים, שיוקרנו בבתי-
הקולנוע. במשך שנות ה־ 50 ווד 60 הפיק
שירות זה מאות סרטי־הסברה שהוקרנו
על מסכי־הקולנוע בארץ.
עם הפעלת הטלוויזיה הישראלית ב־
,1968 לא הבחין איש בעובדה כי שירות־הסרטים
הפך מיותר. במשך יותר מ־12
שנה המשיך להפיק סרטי־תעמולה, שב חלקם
הוקרנו במרכזים קהילתיים, ובחלקם
נשלחו לחוצלארץ. מבחינת האיכות
לא הגיעו סרטים אלה לרמה הממו-

שדר לונדון (בכית דיין, אחרי מותו)
כיפה לנגנים אוכלי־טריפה
צעת של הסרטים שהופקו בידי הטלוויזיה
הישראלית, ולכן נפסלו מרביתם להקרנה

בחודשים האחרונים, עם דילדול אם־
צעי־הייצור של הטלוויזיה בשל האינפל ציה,
החלה הטלוויזיה להקרין את סרטי
שירות־הסרטים בכמויות שמעבר למקו בל,
למרות שהסרטים אינם מגיעים לרמה
ולאיכות המקובלות של הטלוויזיה.
במיסדרונות הטלוויזיה החלה מתעוררת
באחרונה השאלה מדוע לא יסופח תקציב
שירות־הסרטים לתקציבה של הטלוויזיה.
לדעת אנשי הטלוויזיה מדובר במיליוני
שקלים, שהיה בכוחם לשפר את התקציב
לייצור סרטים בטלוויזיה.

״מ־רמאים, מלזשמנא׳
ושדרים״
ביטאון שדרי־הטלוויזיה, שידור ישיר,
ראתה אור השבוע,
שחוברתו השניה
מפרסם כמה מאמרים פרי־עטם של אנ־שי־הטלוויזיה
על עבודתם, והאידיאולוהיוצרת
אילוצים ב גיההתיקשורתית
מהלכה.
אחד המאמרים המרתקים הוא
של ירון (דילמה) לונדון, תחת הכותרת
״מירזנאים, מישמנאים ושדרים״ ,המבוס סת
על סיפורו של הסופר הצרפתי אנ דרה
מורואה על מילחמת המירזנאים ב־מישמנאים,
על צידה
של הביצה השלוקה
שמן הראוי להתחיל
בו את פיצפוץ הבי צה.
במאמרו מתייחם
לונדון להאשמותיו של
הוועד־המנהל, חבר אחרון פאפו, בדבר
ה,אשכנזיות׳ של רשות
השידור (״באומרו ש אינו
מוצא על המיר-
קע את פניהם של, בו
זאגלו׳
ו,אלבז׳ (הערת אגב: אני מתעב
שימוש בשמות פרטיים כשם־מכליל לעדה
שלימה. זך. מזכיר את ה׳רבינוביצים׳ בעי תונות
הסובייטית. אך היה זה מר פאפו
שהתבטא כך במליאת הרשות, ואני מצט טו)
...אפילו מן הוועד־המנתל של הרשות
הם נעדרים ולא שמעתי, אגב, על כוונתו
של הטוען (פאפו) להציע למי מהם את
כורסתו...״
לונדון עוסק ברשימתו גם בנושא האובייקטיביות
והסובייקטיביות של שדרי
הטלוויזיה :״את חברי (במועדון השדרים)
שיעשעה העובדה שבאותה אסיפה במועדון
הסכמנו, בנימין צביאלי ואנוכי, זה
עם זה. אכן, תוכניותיו של צביאלי הם
דוגמה לדבקות בהשקפת־עולם ללא איצ־טלת
אובייקטיביות. אפילו את נגניו אוב־לי־הטריפה
הוא חבש בכיפות, כדי שלא
תתגלה באולפנו סטייה מן הדוקטרינה ה דתית
האורתודוכסית. דבקות כזו מותרת
לא רק לאלה שסובייקטיביותם זכתה ל אישורם
של הסכמים קואליציוניים, אלא
גם לאחרים — תהא השקפתם אשר

ה ות״ו־״ר 7111־ ר ם
מאמר אחר בשידור ישיר הוא של הבמאי
ר ם לוי, על פסילת תסריטו לסרט
דין, העוסק בפרשת הטבח בכפר־קאסם.
בסיכום מאמרו כותב לוי :״אין זו
שאלה של כבוד אבוד. נראה לי שיש
כאן עניין עקרוני. בידיו של מנכ״ל ה רשות
נמצא המפתח לחופש־הדיבור ב־רשות־השידור.
יכולתו לפגוע בחופש־הדיבור
שלנו כימעט שאינה מוגבלת. סי רובו
א־פריורי להאזין לטיעונים שאינם
לטעמו מעיד, לדעתי, על זילזול תהומי
במונח זה.
״חופש־יצירה וחופש־ביטוי אינם מתת,
ששליט ליברלי רחב־אופקים מעניק לנתי ניו.
אין הם רק זכות המוקנית לשדר

המיכר! והדילמה

מועמד אלוני
מסלול של איכות

ב 10-בנובממבר יתכנסו באולם־הישיבות החדש של רשות
השידור, בבניין כלל בירושלים, חברי ועדת־המיכרזים של הרשות,
כדי להכריע מי יהיה ״מנהל התוכניות בעברית״.

בשידור ישיר, ביטאון שדרי הטלווי זיה,
לא נפקד מקומו של ההומור. אחת
הבדיחות בחוברת :״לאחר שארץ אהבתי
יצאה באוגוסט לחופשה, נשאלו בבית
הטלוויזיה שתי שאלות( :א) מה אנחנו
נעשה? (ב) מה היא תעשה? בינתיים
היו שמועות שהוועד־המנהל התחיל אי-

לתפקיד זה, שממנו פרשה אסתר סופר אחרי שנה ורבע
בתפקיד, ושהמיכרז לו פורסם לפני כחודש וחצי, יש שלושה
מועמדים: יאיר אלוני, מנהל מחלקת הסרטים התיעודיים,
הבמאי יוסי צמח, בעבר האחראי לבמאים בטלוויזיה, ואבי טל
מוסיגזון, ששב לפני כחודשיים מהיעדרות בת קרוב ל תשע
שנים מהטלוויזיה, במעמד של חופשדדללא-תשלום.
לפני ועדת־המיכרזים תעמוד דילמה חסרת-תקדים בתולדות
רשות־השידור. היא נעוצה במועמדותו של יוסי צמח, שהוא בן
עדות־המיזרח. בהתאם למדיניות־ההעסקה אשר לה מטיפים שני
חברי הוועד המנהל, גיסים אלמוג (מערך) ואהרון פאפו
(ליכוד) ,בדבר ״העדפה עקרונית ולא איכותית״ של מועמדים
בני המיזרח — הרי נוכחות אחד משני חברי־ועד אלה בוועדת-
המיכרזים עשוייה להכריע את הכף לטובת צמח.
מועמדותו של אביטל מוסינזון עשוייה להיכשל בשל עברו
הפוליטי. מוסינזון שימש כדובר מפא״י, ובמערכת־הבחירות ה אחרונות
היה מפעילי־ר״ץ העיקריים.
המועליד הראשון והעדיף למישרה זו, יאיר אלוני, הוא בעל
הכישורים ההולמים ביותר לתפקיד זה. מה עוד שבמהלך השנה
האחרונה שימש כיד־ימיעה של אסתר סופר, וחלקו רב בתיב־נון־החורף
המוצלח של מישדרי הטלוויזיה (ובעיקר: החזרתם
של ירון לונדון ורם עפרון בתוכניות חדשות אל המסך).
סעיף־מישנה במיפרט המיכרז מעניק לאלוני יתרון גדול על
שאר המועמדים. יש פיסקה במיכרז התובעת מהמועמד ״בקי אות
במיסמך נקדי״ ,בקיאות שאותה רכש אלוני בתוקף תפקידיו
במחלקתיהחדשות בטלוויזיה, ובניהול חטיבת־החדשות של הרדיו.
ב־ 11 בנובמבר יבהירו ראשי רשות־השידור בבחירתם אם
כוונתם היא להוליך את הטלוויזיה במסלול של איכות או במס לול
שיוריד את מניותיה לאפס.

כמאי לוי
אין מונופול על האמת
סיפור נוסף, המובא בבטאון תה השדרים, תחת הכותרת ״סיורים מודר כים״
:״כל עידן והסיורים המודרכים
שלו. בראשית שנות דד 70 יצאו ראשי־המדורים
בחדשות לסיור בקו בר־לב.
באמצע שנות דד 70 נערך סיור בימית
ובפיתחה. בסוף יולי 81׳ ערכו ראשי ה־
,דסקים׳ סיור במישטרת־ישראל. אגב, הד
מישטרה הציעה לקחת את אנשי־החדשות
בטראנסיט שלה, אבל ראשי החדשות דחו
את ההצעה, .זה רק חסר לנו, שייראו
אותנו בטראנסיט הכחול הזה׳ — אמר
אחד המשתתפים ו•!• על אופן, סיקור
החדשות כתוב בחוברת :״הוועד־המנהל,
בישיבתו ב־ 3באוגוסט, החמיא לפיקוד
האירועים בצפון. כאשר, למחרת היום,
קראו על כך אנשי־החדשות בעיתון, גילו
כמה מהם סימני דאגה: היכן פיס־פסנו?״
ן•!• אחד המצדדים בנסיגה מ סיני
שבין יושבי פיתחת־רפיח, שהתמר מר
למראה עודף־הדיווח של כתב־הטל־וויזיה
יגאל גורן על אנשי התנועה ל עצירת
הנסיגה מסיני, אמר על השדר:
״הוא שתה מהוויסקי שלנו, הוא חיבק
את הנשים שלנו, ועכשיו הוא מדווח על
החומייניסטים האלה ו•!• עם מעבר
הנהלת רשות־השידור מבניין חוטי ירושלים,
השוכן ליד בניין הטלוויזיה, לבנ יין
כלל שבמרכז ירושלים, וראשית ה פרוייקט
של בניית ״מרכז התיקשורת
והחדשות״ של הרדיו בבניין חוטי ירושלים,
הנעשה בהשגחתו של יועץ המג-
כ״ל, נקדימון רוגל, התגלתה מורת-
רוח רבה אצל אנשי הטלוויזיה, הסוב לים
מצפיפות מחרידה. אחד מראשי ה טלוויזיה
כעה את הפרוייקט של רוגל,
העסוק רובו ככולו בהקמת, מרכז התיק-
שורת והחדשות׳ ,בכינוי: נקדימידה (נק־דימון
+פירמידה) ,כינוי שפשט בבניין
הטלוויזיה כאש בשדה־קוצים.
ה עו לםהזה 2304

— פורדטרנ זי ט 1 9 8 2

השיטה הכדאית ביותר להריץ עסלן
ת א נהג חדש,
נוח ובטוח.

מנוע אמין, יעיל ת א מטען גדול וחסכוני ונוח לטעינה.

תא הנהג בטרנזיט — 82 פרי מחקר מדעי מתקדס,
נועד להקל עליך, הנהג. להפחית את עייפותך ולהוביל
אותך בעבודתך בנוחות ובבטיחות.
תא הנהג מרווח ביותר ומקנה לך תחושה של נסיעה
במכונית פרטית חדישה. המושבים מעוצביס בקו
אורטופדי לבריאותך, ומושב הנהג ניתן לכיוונון
והתאמה. ההיגוי קל ונוח לתמרון, וההגה ממוקם
בזוית המאפשרת לך כניסה ויציאה נוחה ביותר.
לרשותך תא מסמכים מיוחד בהישג ידך ושטח רחב
לחפצים. כמו־כן, תמצא
לנוחותך מערכת איוורור
משוכללת הניתנת
לוויסות בקלות. כן, זהו
תא נהג ממנו תוכל
להריץ את העסק שלך
בנוחות, בבטיחות
ובהנאה.

כאשר בפורד אומרים שטרנזיט 82 היא השיטה
הכדאית ביותר להריץ עסק, יש לך על מה להסתמך.
לפו רד טרנזיט מנוע משוכלל, רב עוצמה, אמין
וחסכוני. וכשמדובר בחסכון, השירות והטיפול
התקופתי הם מרכיב חשוב בו(טיפול תקופתי כל
20,000ק״מ בלבד).
יחד עם העובדה שמנוע הטרנזיט הוא רב ביצועים,
הוא תוכנו בפשטות, ואתה יכול להגיע בקלות
ובנוחות לכל נקודה בו. מיקום המנוע בחזית המכונית
מגביר את בטיחותך,
מפחית רעש ותנודות,
ומשאיר מקום רחב בתא
הנוסעים, לך, ולעוד שני
נוסעים לידך.

תא המטען של פורד טרנזיט תוכנן בגאוניות. פשוט
ונוח: הדלתות הרחבות מאפשרות לך כניסה ויציאה
נוחה, וגם המטען המסורבל ביותר ימצא את מקומו
בקלות. המרחב העצום בטרנזיט מאפשר לך להעמיס
כמות סחורה ומשקל, שבמכוניות אחרות היית צריך
לנוסע פעמיים כדי להוביל אותם — וזהו שוב חיסכון
עצום עבורך.
פורד מציעה לבחירתך מספר שיטות כדאיות להריץ
את העסק שלך ואתה רק צריך לבחור איזו טרנזיט
תתאים לך ביותר. ואם
אתה זקוק למכונית
נוסעים -אין בעיות—
בטרנזיט תוכל להסיע
בנוחות מירבית 11
נוסעים (כולל נהג).

— עכשיו כדאית עוד יותר —
חינם! תו ספת 0 9צבע +מ ענ ק 1000ש,
לרכישת שרות ומוצרי פורד.
עכשיו הבנת מדוע הטרנזיט החדשה היא השיטה הכדאית ביותר להריץ עסקי!
היכנס איפה, לאחד ממפיצי פורד בישראל וקח לך טרנזיט משלך, שגם העסק שלך ירוץ.

חברה י שראלית לאוטומובילים בע״מ מפיצי פירד בישראל תל־אביב, רח׳ גיבורי י שראל 59 פינ תיצחק שדח טל 03-337863-6 .
ירושלים, רח׳ ה מ לך דוד ,14 טל 02-226141 .חיפה, רח׳ יפו ,145 טל 04-531171 .סוכני מ שנה: אי ל ת ; 059-76913א שדוד ; 055-32653
א שקלון ; 051-22284 באר טו בי ה ; 055-82454 באר שבע ;057-72277ה רצליה ; 04-55463 יפו ; 03-828411 נתניה ; 053-23852
נצרת ; 065-55266 עפולה 065-23875ק רי ת בי אליק , 04-731291ק רי ת שמונה ; 067-40205 רא שון לציון !03-941385ר מלה
; 054-27681 איזו ר ה תע שי הרמתה חייל ; 03-479244 חד ר ה ; 063-22937 כפר חיי ם .053-91462

פורר לטווח ארון.

נעלים בראש צעיר

שזז

הנעלים שבראש

יום רביעי
23 . 1
• סידרה: עולמו
שד ג׳ו 5.32 שידור
כצכע, מדבר אנגלית).

הפרק האקדח. ג׳ו מחליט להח זיק
אקדח בביתו. כאשר נער
פורץ לבית, יורה בו אשתו של
ג׳ו מרוב פחד. לבסוף מת ברר
כי הנער הוא ידיד בתו
של ג׳ו.

• סידרה קומית :
רודה 8.03 שידור
כצכע, מדסר אנגלית).

סידרה חדשה, בכיכובה של
ואלרי הרפר (שזכתה ב־ 4פר סי
אמי) ,המספרת על אישה
המגיעה לפריחתה בגיל מאו חר.
את חוסר הביטחון שלה
היא מכסה בבדיחות. בתפקיד
בעלה של רודה מופיע השחקן
דיוויד גרו, וג׳ולי קאוונר
משחקת בתפקיד אחותה. ה פרק
הראשון נפתח כאשר רו דה
וג׳ו מחליטים להיפרד, וג׳ו
עוזב את ביתם.

לראות מרחוק את ההרים ומוצאת
חתול קטן.

• סרט ערכי: מעגל
הנקמה 5.32 שחור

לכן) .שלושה חברים שותפים
לדבר עבירה מכשילים בחור
רביעי שאינו מוכר להם דיו.
הם מפתים אותו לעזור להם
בפריצת הכספת של דודו של
אחד מהשלושה. אחרי הפריצה
נקלע המשרת למקום וקרוב
המישפחה נאלץ לרצחו כדי
שלא יזהה אותו. השלושה בור חים
וכל האשמה נופלת על
הרביעי שאפילו אינו מכיר את
שמותיהם. לאחר שהוא מרצה
את מאסרו, הוא מחליט לנקום
בשלושה. הסרט עוסק בנקמתו.

קולנוע :
סרט

הנשים 0.20 שחור־לכן,
עם קטע צכע אחד,
מדכר אנגלית) .עיבוד ל
קולנוע
של מחזה סאטירי ארסי,
שזכה להצלחה בימתית מסח ררת.
את המחזה כתבה קליר
בות־לוס, ובימאי הסרט הוא
ג׳ורג׳ קיוקור. העלילה מספרת
על נשות החברה הגבוהה ה־
׳ניו־יורקית ועל הדרך שבה הן

קומדיה בריטית שעלילתה מת רחשת
בבית־מלון אנגלי. גי בורי
העלילה הם בעל בית-
המלון ואשתו הרודה בו. כל
פרק מציג טיפוסים הבאים
להתארח בית־המלון ואת סיפוריהם.
כוכבי הסידרה: ג׳ון
קלייז, שגם נטל חלק בכתיבת
הסידרה ופרינלה סקאלס. הפרק
הראשון מתאר את מא מציו
של בזיל (קלייז) להע לות
את רמת לקוחות בית-
המלון.

• סידרה: ספינת
האהכה 10.30 שידור
כצכע, מדבר אנגלית).
דוק מתיידד עם זוג מבוגר
(ג׳ון מקינטייר וג׳נט נולן)
ובעיקבות תאונה הוא נאלץ
לנתח את האשה. הוא חרד
מאוד לתוצאות, משום שהניתוח
מסובך ועליו לקבל הוראות
מהחוף. אורח שעמד להעניק
לקפטן סטובינג פרס אינו מגיע
לספינה, ואשת יחסי־הציבור
הנואשת (פלורנס הנדרסון)
משכנעת אחד מאנשי הצוות•
המאוהב בה, להתחזות לאיש

יום חמישי
29. 10

וולס: עולם המיסתורין של אורסון וולם
מוצאי־שבת, שעה 11.20

• זואולוגיה: חיים
עלי אדמות 5.30 טי־דור
כצכע, מדבר אנגלית)
.הפרק האחרון, הממ
יום
ראשון

רים לתיקשורת עוסק בייצור,
שאנו חושבים כי הוא המפו תח
מכולם, האדם. מגיש ועו דך
התוכנית: דיוויד אנטבורו.

1. 11

• תעודה: מיכצע
קדש 0.30 שחור־לכן)
.במלאת עשרים וחמש

שנה למיבצע קדש, יוגש מיש-
דר מיוחד בהשתתפות אישים מנחה ומהעולם. מישראל ומגיש: אהוד יערי.

• כידור: לב ונשמה
( — 11.00 שידור כצכע,
מדכר ומזמר אנגלית).

בהשתתפות קליאו ליין, ד,סב־קאגקוורטס
סופוניסט
ג׳ון
(בעלה של קליאו ליין) ,ריי
צ׳ארלס וזמרי ג׳וי-לי המגי שים
לקט שירי נשמד, וקטעים
מתוך פורגי ובס.

יום שיש•

קאש: ההבוכות מארחות

פרק שני בסידרה המבוססת על
רומן מאת ד״ה לורנס (שראה
יום
שלישי, שעה 8.30

הטלוויזיה הלימודית ללימוד
ערבית מדוברת, בכיכובו ובהנ חייתו
של שייקה אופיר.

• כידור: החכוכות
מארחות את הזמר ג׳וני
קאש 8.30 שידור
כצכע, מדכר ומזמר כאנגלית)
.אורח התוכנית ה
אטקינס
וקירכי ; :כנים ואוהבים
יום ראשון, שעה 9.30
ולהגיש את הפרס לקפטן סטו־בינג.
בלונדית מהממת (סיסי
קולפיטם) ,ששמעה על הצלחו תיו
של דוק אצל הנשים, בוחרת
בגופר.

• סידרה: עולם ה•
מיסתורין של אורסון
וולס 11.20־שידור
כצבע, מדכר אנגלית).

ליין וקאנקוורטס 7 :כ ונשמה
יום חמישי, שעה 11.00

צד היידי מתגעגעת לביתה ב -ן פוליטי 8.30 שידור
הרים. היא יוצאת לרחוב כדי ן כצכע, מדבר אנגלית).

תוכניתו השבועית של רם עב-
רון בשידור חי.

31. 10

דיון: זה הזמן
( — 11.00 שחור־לכן).
11 לימוד: סאלם

ותעלם 8.03 מדכר
עכרית וערכית) .תוכנית

שבת
• סידרה: המלון של

הפרק רודיאו. סו־אלן פוגשת
בבוקר את דאסטי פארלו, בעוד
דיגר בארנס רואה את נכדו
(ונכדו של יואינג) וג׳יי אר
מתעסק עם קריסטין.

יום שלישי

חותרות בחדווה, זו מתחת ל-
אושרה של זו. כוכבות הסרט
הן: נורמה שיירר, רוזלינד
ראסל, ג׳יין קראופורד ופולט
גודאר. הסרט צולם ללא צב עים,
אבל שזור בו קטע ציב־עוני
אחד המביא פארודיה פר טית
של הבימאי על עולם ה אופנה
הנשית בתקופה שבד,
צולם הסרט.

30 . 10
• סידרה לילדים :
היידי כת ההרים (3.00
— שידור כצבע, דיבור
בעברית) .הטיול מספר כי״

• מולדת: ארץ אהבתי

• סידרה: כנים ואוהבים
0.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

• סידרה: דאלאס
( — 10.10 שידור כצבע,
מדכר אנגלית).

השם אורסון וולס מעורר אסו ציאציות
של אימה, מתח ומים-
תורין. בסידרה השבועית החדשה
מותחנים המבוססים על סיפורים
ידועים יותר וידועים
פחות. אורסון וולם מגיש את
סיפורי הסידרה. בפרק הראשון
מגלם את התפקיד הראשי די וויד
בידני (הזכור לנו מהסיד-
רה סרפיקו) .עיתונאי מתחזה
לאסיר שנמצא אשם ברצח,
אך תוכניותיו משתבשות כשהוא
מאבד את ההוכחה לחפו תו
מפשע ..,והרבה יותר מזה.

אור בתרגום לעברית) .ויל־יאם,
הבן הבכור, יוצא לעבוד
בלונדון, פול, גיבור הספר,
נוטש את בית־הספר ויוצא ל-
נוטינגהאם, ביחד עם אמו ה מסורה,
לראיון כדי להתקבל
למקום עבודה.
דילמה דיון :

( — 10.35 שחור־לבן).
סידרה: כנסון

( — 11.25 שידור כצכע^
אנגלית) .הפרק מדבר הגברת הראשונה.

2 . 11
• כידור: צא מזה
( — 8.03 שידור כצכע,
מדכר בעכרית).

פופולארית הוא זמר הקאנטרי
הנודע ג׳וני קאש, ובמהלכה
מובאות הברקות של בובות ה מופע,
בליווי שיריו של קאש.

• צרכנות: כולכוטק
( — 0.30 שחור־לבן).
• סידרה: החטא
ועונשו 10.00 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

סידרה של הבי־בי־סי, שבה
משחק השחקן ג׳והן הארט
כרסקולניקוב. הסידרה מבו ססת
על הרומן הנודע שאותו
חיבר פ״מ דוסטויבסקי, כאשר
התפאורה היא סט׳ פטרבורג
של שנות השישים במאה ש עברה.
בפרק הראשון משתע מם
ראסקולניקוב בחדרו, ומת מלא
אכזבה כאשר מתברר לו
שאחותו נישאה לגבר בגיל-
העמידה, תוך אמונה כי היא
נישאה כדי לסייע בכסף לבני-
מישפחתה. הוא מחליט להעמיד
את השקפות עולמו במיב־חן,
על-ידי רצח.

• סידרה: גרו וולף
( — 11.15 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .שחקן הטלוויזיה
ויליאם קונראד מגלם
את תפקידו של הבלש -הנודע
נרו וולף, בעלילת-מתח אופיי נית.

במדינה
עמים
•יצוא סמוי
חאם מכר נהג המונית
חשיש לאיש הצי השישי

הו פי ע גדיון אוקטובר עוד

1 1 1 .1 .1

כתוכן :

חיים כרעם
לאחר רצח סאדאת
ראיונות עם ח כחן, דני פתר,
לקח שי״ח
ראוכן קמינר. ראיין: אדם קלר
מקסים גילן
אגואיזם בלתי קדוש
אריהדיין
ח״כ רוני מילוא, פרופיל אוריאלדר יומן כלכלי
דן יחם חינוך יעללוטן
הפרח בעציץ
חיים ברעם לאון פרץ קידרון
מדור סאטירי
הגליון הבא יוקדש כעיקרו לפוליטיקה של מפלגת
העכודה, מתוף הנחה שהנושא יחיה עדיין רלכנטי.
אנו מנסים להתנכר על חרם החפצה. עזור לנו
ע״י חתימה על מינוי לעיתון!

מישפט

מצ״ב 60 מקלים עבור מינוי ל־ 12 גלימות

אנא שילחו לי __גלימות לחפצח בקרב חברי

מצ״ב רשימת כתובות של חברים העשויים להתעניין
בעיתון.
כל הפניות לבמרחב, ו 4ד ,4461 .ירושלים מיקוד 91043

איתן עמיחי
הדברת מזיקים

מומחים לחדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירת על בריאותן ורכושז•

רמת-גן, רה־ מודיעין ,18ת.ד 1* 3 2272 .״ג
6 >0 ,־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳מס׳ 21 עסק >?481/75 פני

הזדמנות ל״תפרני״
האוהבים לקרוא
ספריו של יגאל גלאי
״ ס תיו 1969 היה גשום / ,
״התרבעות מי ם ביד״

במכירה מיוחדת

מחיר מיוחד של כל ספר 33 שקל כלבד. שלח
המחאה לת.ד 6420 .ת״א ותקבל את הספר־ים
ישירות לכיתך.

מסתבר כי שיתוף הפעולה בין
ישראל וארצות־הברית התרחב בימים
אלד, גם למילחמה בסמים.
כאשר ירדו חיילי הצי האמריק אים
לחוף כדי לבלות חופשה בנעימים,
הם לוו על־ידי אנשי ה־אף־בי-איי,
שהתחזו לחיילים רגי לים,
ובשיתוף עם מישטרת־ישר־אל
ניסו לגלות סוחרי־סמים ש יעוטו
על הטרף האמריקני.
ג׳יימס אקוורט היה סוכן כזה.
הוא ירד מאונייתו באשדוד ואחרי
סיבובי היכרות אחדים פגש בנהג
המונית זאב ידידיה. לדבריו, הם
שמרו על קשר במשך כמה ימים,
שבמהלכם קנה הסוכן מנהג המונית
18.4גרם חשיש, ושילם תמורתו
135 דולר.
ידידיה בן ה־ ,48 בעל־תחנת מו ניות
ללא עבר פלילי׳ המתגורר
באשדוד, כפר בכל. הוא נעצר,
ואקוורט זיהה אותו במיסדר־זיהוי
כשר, ואף סיפר כיצד נסעו יחדיו
בסימטות העיר הדרומית• ליד אחד
הבתים עצר ידידיה את המונית,
ירד, וכאשר חזר הביא איתו את
החשיש.
בבית־המישפט המחוזי בבאר־שבע,
הוגש נגד ידידיה כתב־אי־שום
על סחר בסמים. התביעה
ביקשה כי הנהג ייעצר עד תום
ההליכים• זהו דבר מקובל בעבי רות
של סחר בסמים, על־פי הנח יות
ביודהמישפם־העליון. אך סני גורו
של ידידיה, עורך־הדין נחמן
בטיטו, נלחם נגד הנחיות אלה.
בפיו היו נימוקים אישיים משכנ עים
עבור לקוחו. הוא סיפר על
עברו הנקי של ידידיה על גילו ועל
כך שהוא עובד כבר שלושים שנה
כנהג־מונית. ואומנם השופט יצחק
שבתאי השתכנע. הוא ציין כי ״גם
אם נעשה על ידו מעשה פלילי, יש
בזה משום מעידה חד־פעמית״
ולכן ציווה על שיחרורו בערבות.

הפסלושללהפ רי צ ה
ה באש ם גילה
תושיח מישפטית גרירה.
על ספסל עורכי־הדין ישב גבר
גבה קומה, לבוש חליפה מהודרת
ובידו תיק ג׳יימס בונד אלגנטי.
השופט אריה אבן־ארי, שחשב כי
הוא הסניגור בתיק שלפניו, התחיל
מחפש את הנאשם, ואז התברר
לו כי הגבר המהודר, רפאל
שרף בן ה־ ,32 הוא עצמו הנאשם,
שבחר לייצג את עצמו• התובעת
רחל שיבר הגישה נגדו כתב-
אישום על גניבה ופריצה. בכתב
האישום נטען שבאוגוסט 1980 פרץ
שרף לחנות המזכרות של מלון
החוף־הירוק בנתניה, וגנב משם
תכשיטי־כסף ואבני־אילת.
המישטרה הגיעה אל שרף לגמ רי
במיקרה. היא חקרה עבריין
אחר שהוביל אותה למחסנו של
שרף במטרה למצוא רכוש גנוב,
שהוא החביא שם לדבריו. אך
באותו חיפוש מקיף התגלו תב־שיטי־כסף
וצרור אבני־אילת ש נראו
מוכרים לאנשי מישטרת
נתניה. הם בדקו את התוויות ש נותרו
עדיין על חלק מהתכשיטים
ובעל־חנות התכשיטים של המלון
זיהה את כתב-ידו עליהם•
שרף טען בבית״המישפט כי
הוא אדם בעל מישפחה, צבע של טים
מצליח, וגם צייר ופסל לעת
מצוא. לדבריו קנה את החפצים
האלה מסוכן־תכשיטים שביקר ב חנותו
והציעם לו. שרף טען שהוא
מתעתד לערוך תערוכת ציורים בצרפת,
ושהחליט לקנות את התכשיטים
כמתנות לקרוביו בצרפת.

של מי הכתם ־ז * את צרור
אבני ד,אילת קנה, לדבריו, מכיוון
שהוא משתמש בהם בעבודותיו ה־אמנותיות,
ולשם הוכחה הביא ל־בית״המישפט
ציור גדול מימדים,
כולו משובץ באבני־אילת, המנ ציח
את מנורת שיבעת־הקנים.
כאשר עלה על דוכן העדים
בעל־התכשיטים, היד, באמתחתו
של שרף תרגיל מישפטי מזהיר.
הוא הניח לפני העד כמה תכשיטים
עם תוויות מחיר, וביקש ממנו לז הות
אם יש ביניהן אחת בכתב
ידו. העד המופתע הסביר כי אף
תווית אינה בכתב ידו. אז שאלו
הנאשם בתנועה דרמאטית לפי
מיטב סירטי הוליווד :״האם אינך
זוכר אותי? אני קניתי את התכ שיט
הזה ממך לפני זמן קצר!״
העד הסכים כי שרף אומנם קנה

החולים, איתה התיידדה במהלך
אישפוזה. כך נודע הדבר למיש־טרה,
וכתב־אישום נגד האח הוגש
על־ידי התובעת דבורה חן•
כיוון שהיה ברור כי האשה הס כימה
למגע, ואף באה מרצונה
לחדרו של הצעיר, הואשם כבהא
בסעיף־אישום מייוחד המתייחם
לבעילת חולות־נפש. מכיוון שמח־לתן
בעצם שוללת מהן את אפשרות
הבחירה וההסכמה, נחשבות חולות-
נפש תמיד המרומות. לכן סעיף־
האישום הוא אינוס במירמה.
כבהא לא הכחיש כי קיים יחסי
מין עם האשה, אך סיפר כי היה
זה בתקופה בה חלף ההתקף, והיא
היתה בריאה מבחינה נפשית, ולכן
הסכמתה הסכמה.
התביעה הביאה את הפסיכולוג
אלכסנדר ויצ׳וצ׳ר, וטענה כי מח־

מלחי הצי השישי כתל־אכים
שיתוף־פעולה איסטראטגי בעולם התזזתון
את התכשיט בחנותו, אבל עמד
על דעתו כי אף אחד מהתכשיטים
שהוצגו בפניו אינו מסומן
בכתב־ידו. רק אז הוציא שרף את
הקבלה שקיבל בעת קניית התכשיט
ועליה היה מודבק הפתק ה מקורי.
פתק זה זוהה מייד על־ידי
התכשיטן ככתוב בכתב-ידו.
למרות התרגיל המרתק לא נפל
המוכר בפח שטמן לו הנאשם, וזיהה.
ללא ספקות את כתב ידו.
שני הצדדים סיימו את הצגת ה ראיות,
והשופט דחה את הדיון
להכרעת הדין.

נ ט ״ ה 80ופדזתג^מין
אח בכית־חולים לחוזי•
נפש גאשס בקיום יחסים
עם חולה
האשה, תיירת כבת שלושים,
נאה נאה ובעלת גוף הטוב, העידה
על אתר. היא עמדה לעזוב את
ישראל והתביעה־הכללית רצתה ל הגיש
כתב־אישום על־פי עדותה.
המתלוננת (השם נאסר לפירסום)
סיפרה לבית־המישפט כי באה ל ביקור
לישראל, כאשר נתקפה ב־מחלת־נפש.
לא היתד, זו הפעם
הראשונה שהדבר קרה לה, והיא
ידעה כי המחלה התורשתית תוק פת
אותה מפעם לפעם.
רופאה אישפז אותה בבית־החו־לים
אברבנאל בבת־ים. אחד האחים
המעשיים אשר טיפלו בה היה
נאשט כבהא, צעיר בן 25 מכפר
ברטעה• בימים הראשונים לאיש־פוזה
היה מצבה גרוע מאוד, אך
הוא השתפר במהרה, ובסוף אוגוסט
1980 ביקרה כל ערב את כבהא
בחדרו, וקיימה אתו יחסי מין.
אינוס כמי רמה ז׳ נראה שה־אשר,
נתקפה ברגשי אשמה, והיא
סיפר העל מעשיה לאחות בבית־

לת־הנפש של האשה אינה חולפת
במהירות כזו, וכי אחד הסימפטו מים
שלה הוא החלשת המעצורים
המיניים בחולה. אבל לשאלתו של
הסניגור, אחמד שאקר, ענה הרופא
כי סימפטום כזה של נטייה מופרזת
למין יכול להימצא גם בנשים ש אינן
חולות במחלת־הנפש המסויי-

גניבוזז השדשרת
הגאשם שוחרר ממעצר
על גגיבת בדים, וגתפס
כאותו מעש־ חצי שזעה
אחר־כך
לסניגורים משה מירח ואמיר
גורן היתד, עבודה רבה עם לקו־חם
ז׳אק כהן. לפני חודש נעצר
כהן בחשד כי גנב גליל בד מ־איזור־התעשיה
בלוד. הסניגורים
החרוצים שיכנעו את השופט אפ ריים
שלו כי אין טעם להחזיקו
במעצר, והוא שוחרר בערבות.
לא עברה מחצית השעה מאז
צאתו מבית־המישפס, כאשר נעצר
כהן שנית בחשד כי גנב גליל בד
נוסף מאותו איזור עצמו. כאשר
נחקר, טען כהן כי נשלח לשם
על־ידי אנשים שונים כדי לגנוב.
כאשר הובא הפעם לפני שופט
להארכת מעצר, טענו הסניגורים
כי יש לשלוח את כהן להסתכלות,
מכיוון שהתנהגותו מוזרה ביותר.
הוא נשלח לבדיקה, ונמצא כי הוא
אכן בעל אישיות פסיכופטית, אבל
מסוגל לעמוד לדין.
הפרקליטות הגישה נגד כהן
כתב־אישום על שתי הגניבות ה סמוכות,
וביקשה את מעצרו עד
תום ההליכים. עורך־הדין גורן
ביקש שלא לעצור את הנאשם ב־
(המשך בעמוד )54
ה עו ל ם הז ה 2304

המוהר האמנות׳ שר התיזמוות הבילהומונית, זובין מהמה, מסביד מדוע הוא
מתעקש לנגן אה ואגנו, מדנו עד חס הקהל הישואד, ער דחו ־ דה
זאראתוסמוה -על 1חסין עם אשתו האמריקאית ותל חלומותיו בחיים ובמוות
עשויה שגה )!ף
חדק מהאו׳ן הגעת,
וניתאום מאשימים אות־שאני

שאז׳ לא ימו׳!

אני מועיח בישואד
עשירת ממה שאני
מחויח נ כו מקום אחו
בעולם. אני בא הנה
בשביו הנשמה

אנחנו חיים בהבוה
חונשיח, או לא? מה
קווה במדינה? איו יחנן
שקומץ אנשים
ישפיע על החב?

אני בן לוח הנביא
זאואחוסטוה. אנו מאמינים
שאנו הדה העתיקה
בעולם. נוסתו לפני
הדת היהודית •ההינדית

הדבו האהוב עלי ביותו
הוא לשנת עם אשתי
בשקם בבית. אבל אני לא
מפו מתי קוח לובו
כזה ל או מ ה

כשוואגנו היה איש צעיר,
בא אל המוחין היהווי
מא״ובו וביקש עצה.
מא״ובו הסו נ1אוניותו
וסירב דעהו לו

פעם פינו אותו זובין בייבי, והוא נחשב
לילד הפלא של אולם הקונצרטים.
מאז חלפו שנים רבות, אל הפלא לא
נעלם. הילד והפלא גם יחד הפפו לאישיות
הפאריזמטית והבולטת ביותר בעולם
המוסיקה של המאה העשרים• ה פינוי
״זובין בייבי״ פינה את מקומו לכינויים
כמו ״טוסקאניני החדש״ או
״יורשו של פון״קאראיאן״.
זובין מאהטח מכהן כבר שנים רבות

כמנהלה האמנותי של התיזמורת הפילהרמונית
הישראלית — תיזמורת רבת
יוקרה ומוניטין. באותן שנים הוא הספיק
גם לנהל את התיזמורת הפילהרמונית
של לוס אנג׳לס, גם היא תיזמורת רבת
מוניטין וכיום הוא גם מנהלה האמנותי
של התיזמורת הפילהרמונית של ניו־יורק.
אשף
הניצוח ההודי הוא חלק בלתי-
נפרד מהנוף התרבותי של ישראל. החלט

לנגן את יצירתו של המלחין המוחרם,
ריכרד ואגנר, שאומץ על ידי היטלר
והפך לסמל נאצי, זכתה בתגובות סוערות.
מצד אחד, היא זכתה בעידוד רב
מצידם של שוחרי האמנות והמוסיקה,
המעריכים את גאוניותו של ואמר; ומצד
שני בשערוריות ובקיטונות של רותחין
מצד אותם הטוענים כי נגינה של יצירות
ואגנר פוגעת בריגשותיהם של קורבנות
הנאצים. לתוך הוויכוח הזה נקלע זובין

מאהטה, שאינו יהודי והוא בן לדת ה-
זאראתוסטרה עתיקת היומין, שמקורה
בפרס.
זובין מאהטה ידוע כאיש מיקצוע מעולה,
קפדן ודקדקן• הוא יכול לעבוד על
קטע מוסיקאלי קצר במשך עשרה ימים
רצופים, ואינו נלאה עד שהוא משביע
את רצונו. הוא אישיות בינלאומית ואחד
מחבריו הבולטים של חוג-הסילון.
קיסמו האישי אינו קטן ממידת כישרו-

מ דו עשלא ישימו אזי קי ע ל דיי
(המשך מעמוד )51
נותיו המוסיקאליים — הוא איש חברה
ובכל מקום הוא מוקף תמיד מעריצים
ובעיקר מעריצות.
חייו האישיים של האיש, שהוא אורח
קבוע בכל אירוע חברתי נוצץ, הם סוערים
למדי. בגיל 21 נשא לאשה את כרמן
לאסקי, זמרת קנדית. מנישואין אלה
נולדו שני ילדיו: וארינה, היום נשואה,
סטודנטית באוניברסיטת מונטריאול ו-
טרבאן בן ה״ ,21 תלמיד הנייבראהוד
פליי האוס, אחד מבתי־הספר למשחק
של ניו-יורק. וארינה מתגוררת במונטריאול
״ואני מת להיות סבא, אבל לה לא
מתחשק עדיין לעשות ילדים,״ ומרבאן
מתגורר בבית אביו, ברחוב 72 פינת השדרה
השנייה במנהאטן ״וסוף־סוף מתגשם
חלום חיי ואחד מילדי גר איתי,״
אומר לי אביו המפורסם.
מאהטה התגרש מברמן לאסקי ב-
.1964 באמצע שנות השיבעים ניהלה
ברמן רומן סוער עם זארין, אחיו הצעיר
של מאהטה, רואה־חשבון במיקצועו,
שהפן להיות מנהלה האדמיניסטרטיבי
של התיזמורת הפילהרמונית של מונטריאול.
שלוש
שנים אחרי גירושיו פגש מאהטה
בבובבנית אמריקאית ממוצא צ׳בי, ננסי

שוטרים להגנה על חייו, מוציאה מידיו
של מנוי התיזמורת הפילהרמונית סכין,
שומרת מאחרי הקלעים כדי למנוע פגיעה
באיש האהוב והמקובל. איך מרגיש
זובין מאהטה כיום, בארץ שבה הוא
מבלה שלושה חודשים בשנה, בארץ
שאליה הוא מתייחס כאל ״רבע מחיי״ ן

• האם אתה מרגיש שהפנו לך
עורה ז־ שכל השנים שבהם היית
ילד טוב ולא הרגזת א!ה אחד,
היית מקוכל, אהוב ורצוי וכעת,
כשאתה מנגן את ואגנר ופוגע
כרגשות של כמה אזרחים, מתייחסים
אליך כאל אוייבז
אני חלק מהארץ חזאת. מי שחושב ש אני
זר ושאני לא מבין לרעשותיחם של
אלד, שנפגעו מנגינת ואגנר, אעז מכיר
אותי. עשרים שנה אני חלק מחארץ ופית־אום
מאשימים אותי שאני לא מבין ! פית־אום
אני לא יהודי, פיתאום אני לא מר גיש!
אני רוצה שתדעי — אני מבין
לליבם של האנשים שלא רוצים לשמוע
ואגנר, ולכן ואגנר אינו בתוכנית ה קונצרטים.
כאב לי הלב כשאנשים באו
אלי ואמרז לי: מר מאהטה, אנא אל תנגן
את ואגנר.

• מדוע אתה מתעקש לנגן את

ואגנר אנחנו באים במיוחד בתשע, שעה
לפני החזרה. איש לא מכריח את נגני ה־תיזמורת
לבוא לחזרה הזו, אבל עובדה
— כולם באים.

• של מי היה הרעיון לכצע את
ואגנר בפילהרמונית ץ
אנחנו מדברים על זה כבר חמש־עשרה
שנה. את יודעת, התיזמורת היא קואופר טיב.
יש ועד, ובכל פגישה איתי ביקש
הוועד שננגן את ואגנר.

• האם אתה מתכוון להמשיך
ולהאכק על נגינת ואגנרזו
את רואה בעצמך — הפסקתי לנצח את
ואגנר. לפי דעתי, אנחנו לא יכולים לנגן
ואגנר לפני שתעשה בארץ עבודת הכנה.
צריך להכין תוכנית לימוד מיוחדת, לפני
שיהיה פה קונצרט של ואגנר.
אנשים פנו אלי ואמרו לי: מר מאהטה,
למה שלא יהיה קונצרט מיוחד רק של
ואגנר? מי שלא ירצה לשמוע לא יקנה
כרטיסים. חשבתי שזה רעיון טוב, אבל
אני מכיר את עם ישראל — אלה שמתנגדים
לוואגנר, אלה שקוראים לעצמם פרטי זנים,
ירכשו את הכרטיסים ויבואו להפריע.
פרשת
ואגנר היא הקטנה של המצב
בישראל — גם בממשלה מיפלגות קטנות
ולא חשובות משפיעות על העם. איזה
מין מקום זה? מה קורה למדינה? איפה
נשמע שקבוצת אנשים קטנה קובעת לרוב
איך לחיות, מה לאכול ומה לשמוע?
הנושא הוא הרבה יותר רציני מוואגנר.
אנשים בתיזמורת אומרים לי: יתראה מה
קורה לארץ שלנו, תראה לאן הגענו. ואני,
מה אני יכול להגיד להם? אני רק מוסיקאי,
אני לא פוליטיקאי.

• כאיזו דרך, לדעתך, תצליחו
לשכור את חרם ואגנר ולנגן אותו
בפילהרמונית ץ
זה עניין של תהליך. אני מקווה שאולי
בעזרת הטלוויזיה. הייתי צריך להופיע במוקד.
זה היה מאוד חשוב לי, רציתי
להגיד לכל עם ישראל, ואני יודע שבארץ
כל עם ישראל רואה טלוויזיה, רציתי ל הגיד
להם שאיכפת לי, שאני ׳מבין, ורציתי
להסביר למד, חישוב מצד שני לנגן ואגנר.
אבל לצערי הטלוויזיה ביטלה את השתתפותי,
וחבל. חשוב לי שידעו שאני מבין
את אלה שחיים עם הזיכרונות, אבל חשוב
לי שידעו שאני לא מבין את הצבועים
ואני עוד יותר לא מבין את אלה שצוע קים
בלי שיהיה להם מידע נכון.

מרואיין מהטה
״אנו לובשים חגורה קדושה ורצועה מתחת לנגדינו, כמו הציצית של היהודים
קובאץ׳ שכיכבה בבמה סירטי טרזן ונשא
אותה לאשה.
פגישה עם זובין מאהטה היא חוויה
מיוחדת במינה. האיש הוא מספר בעל
כישרון מדהים, והוא מסוגל לרתק את
מאזיניו במשך שעה ארוכה. אילמלא
התדפקו על דלת דירת הפנטהאוז שבה
הוא מתגורר במלון הילטון בתל-אביב
אנשי הטלוויזיה הגרמנית, האמריקאית
והאנגלית, שביקשו לראיינו בעניין פרשת
ואגנר, הייתי יושבת אצלו שעות ארובות
ומקשיבה לדבריו.
מספרים עליו שהוא מסוגל לחקות
במעט בל זמר אופרה שהופיע תחת שרביטו
ושהוא מסוגל לשיר בעצמו אופרה
שלמה בת שלוש מערבות, כשהוא מבצע
להפליא את בל התפקידים. עוד מספרים
עליו שפעם, בששובנו נגני התיזמורת
שהיו בסיור בחו״ל במלון ליגה ב׳ ,עבר
המאסטרו, ששוכן במלון מפואר, באופן
הפגנתי להתגורר במלונם.
כשניצח על תיזמורת בוונצייח, ונודע
לו כי בית האופרה שם נתון בקשיים,
אירגן מייד קונצרט צדקה למען האופרה.
במילחמת יום־הכיפורים ניצח על
התיזמורת בחזיתות — במקום נגני ה-
תיזמורת שגוייסו גייס מאחטה נגנים
שיצאו לגימלאות. הוא הביא את להקת
הפופ הישראלית, הצ׳רצ׳לים, שתנגן עם
התיזמורת בהיכל־התרבות• הוא הוציא
את התיזמורת לכיבר-מלכי-ישראל, הוא
הוציא אותה לקונכייה שבפארק הירקון.
את לב הקהל האמריקאי הצעיר כבש
מאהטח כאשר ניצח על אופרת פופ פרי
עטו של זמר הרוק הכבד פרנק זאפה
במיגרש כדורסל.
עשרים שנה הוא מתוכנו, אחד משלנו,
אורח רצוי ופיתאום מציבה המישטרה

512

ואגנר -הרי לא מדוכר ככית־אופרה
אלא כתיזמורת פילהרמד
נית ז
הו, אני חולם לנגן אופרה של ואגנר
בקיסריה — האמפיתיאטרון כאילו נוצר
בשביל ואגנר.

• אתה אומר שאתה מכין את
המתנגדים להשמעת יצירות ואג־נר.
מדוע, אם כך, אתה מתעקש
לכצע אותו ץ
אני לא מתעקש, איני כופה את ואגנר
על התיזמורת. את לא מכירה את ה־

אני ותלת לנגן את
1אגנו בקיסריה.
האמפיתיאטרון נוצר
בשביל ואבנר!
תיזמורת — אוהו, ועוד איך אינך מכירה
את הנגנים — אילו לא רצו לא היו מנגנים.
מכל חברי התיזמורת מתנגדים רק
שניים.
החזרות על ואגנר אינן חלק מתוכנית
העבודה שלנו. אנחנו מתכנסים לחזרות
מיוחדות כדי לעבוד על ואגנר. החזרה
הרגילה מתחילה בעשר בבוקר, ובשביל

ואגנר היה המהפכן הגדול ביותר ב תחום
המוסיקה של מחצית השניה של
המאה התשע־עשרה. כולם הושפעו מ-
ואגנר, עד שבאה המהפכה שחולל שיי 1־
בדג, יהודי מוינה. עבודותיו הראשונות
של שיינברג היו על טהרת סיגנון ואגינר.
אנו, כאחת התיזמורות הגדולות בעולם,

• אתה מגן על ואגנרז
הדבר היחיד שאני מגן עליו בכל עניין
ואגנר הוא הגאוניות של האיש. כאדם
הוא אדם ממדרגה שלישית, ובכל זאת,
אל תשכחי שהוא היה בן של ׳תקופתו.

• ׳הוא פירסם ספרים אנטישמיים,
כמו למשל, סיפרו על השפעת
היהודים על המוסיקה.
ואגנר הושפע מהאווירה האנטי־ישמית
בתקופתו. כאיש צעיר הוא הרגיש שהיהודים
רודפים אותו. בצעירותו פנה אל
מאיירבר, כותב גדול לאופרה שנחשב כ־
״מלך פאריס״ ,וביקש ממנו עזרה. מאייר־בר,
שחש בגאוניותו, סירב לעזור לו,
וואגנר לא שכח זאת. הוא יהיה רעב ועני
וישב בבי׳ת־הסוהר בפאריס, והוא פיתח
שינאה כלפי היהודים.
הוא טעה, ורעיונותיו היו מוטעים. דרך־
אגב, מאוחר יותר הפכו היהודים לתומ כיו
הגדולים ביותר, ולמרות זאת הוא לא
שינה את יחסו ליהודים. אני לא האיש
שיבוא וישפוט את ההיסטוריה, אבל זה
יהיה נאיבי מאוד להגיד שוואגנר היה
האנטי-שימי היחיד. במחצית המאה התשע־עשרה
אירופה המרכזית יכולה היתר, מוצ פת
באנטי-שמים. אלא שוואגנר היה אדם
בעל השפעה, שפירסם את דיעותיו בכתובים
וזכה בתשומת-לב.
המשורר היהודי הגרמני הגדול היינריך
היינה היה ידידו של ואגנר. על האופרה
פארסיפל, האופרה האחרונה של ואגנר,
שהיא אופרה נוצרית ניצח הדפן לוי.
גוסטאב מאהלר, שהיה מנצח וכותב
יהודי, היה מנצח ידוע של יצירות ואגנר,
ויש עוד דוגמיות לכך שיהודים התעלמו
מהאנטי־שמיות של ואגנר בגלל גאוניותו.

• מדוע חשוכ לתיזמורת הפילהרמונית
לנגן את ואגנרז־

בני דתי אינס קובויט
את מתיהם. הס נותנים
לנשר לאכול את תבשר,
ומשליכים את העצמות
דם, כדי שלא לסמא
את האדמה

לא יכולים לנגן רק את חפירות, אנו חיי בים
לנגן יגם את השורשים. לכן אנחנו
רוצים לנגן את ואגנר.
אנחנו מרבים לערוך חזרות על ואגנד
לאו דווקא לשם ביצוע בפני קהל. ואגנר
הוא הלחם והחמאה של עולם המוסיקה.
אי־אפשר בלעדיו.

• את־ יודע שוואגנר מוחרם
כישראל לא רק כגדל דיעותיו
האנטי־שמיות, אלא יותר משום
שאומץ על־ידי היטדר והנאצים ץ
אני יודע, ואני מבין לריגשות קורבנות
הנאצים. פגשתי את שימחה היולצ־בדג,
איש נהדר, והסברתי לו מדוע כמוסי קאי
חשוב לי לבצע את ואגנר. הוא אמר
שאינו יכול שלא להסכים איתי.
האם אנו חיים בחברה חופשית או לא?
מה קורה למדינה? את מבינה שמה ש קורה
כעת בתיזמורת דומה למה שקורה
בממשלה? אנו זקוקים למוסיקה הזאת כ מוסיקאים,
ורוב הציבור רוצה את המוסי־קד,
הזאת. אתמול בלילה ניצחתי על ה סימפוניה
הרגילה. בדרך־כלל הקהל קורא
לי לצאת אליו פעמיים, אתמול קראו לי
חמש פעמים. הם רציו לשמוע ואגנה

• גיגנתם ואגגר?
השתגעת? מפקד המישטרה עמד מאחרי
הקלעים לשמור יעל חיי. מצאו אצל מישהו
סכין, רצו להרוג אותי בגלל ואגנר ! אמר תי
למפקד המישטרה: למה שלא תשימו
כבלים על ידי ואני אצא החוצה אל הקהל
ואראה לו שידי כבולות ואיני יכול לנצח
ואגנר?
אני מאוד מצטער על מה שקורה, אמא
שלי היסטרית בקליפורניה, בתי טילפנה
אלי ממונטריאול בשתיים בלילה. רק איש תי
לוקחת את כל העניין באופן פילוסופי.
היא אומרת שאם זה יפגע אפילו באדם
אחד, אסור לי לנצח על ואגנה

• ומה אתה אומד ץ
אני בקונפליקט. אתמול מאחרי הקל עים
באו שתי נשים. אשד, אחת צעקה
לי :״מאסטרו, אל תשים לב, תמשיך לנגן
ואגנר!״ והאשה השניה אמרה :״מאסטרו,
׳תחשוב על ששת המיליונים״ .שתיהן יהודיות!
,שתיהן ישראליות. לשתיהן יש זכות
להגיד ולהרגיש מה שהן רוצו. אבל ימה
איתי?

• אתה מאוכזכ מהתנהגות
המנויים, מההתפרעויות כאולם
הקונצרטים ז
לא מדובר בכל המנויים, ולא בכל עם
ישראל, זה רק חלק. את רוצה שאראה
לך את מיכתבי ההערצה והעידוד שאני
מקבל?
יש לי שורשים עמוקים בארץ הזו, יש
לי אהבה גדולה אליה. אני לא אוותר על
׳נגינת ואגנר, לא אני ולא התיזמורת.
צריך לחנך את העם מי זה ואגנר המוסיקאי.
אחרי שידעו וילמדו להעריך אותו
כמוסיקאי ואת חשיבותו כגאון, יוכלו
להחליט — כן או לא.
אני באמת לא מבין מה קורה פה. היטלר
אהב את ואגנר וניצל אותו לתעמולה
שלו. אני באמת שמח שהוא לא אהב
געפילטע־פיש אחרת הייתם מפסיקים ל אכול
גם דג מטולא!

בגלל היטלר להפסיד את ואגנר, בגלל
הברבארי הזה?

• הרשה לי לסיים כזה את
פרשת ואגנר ולהחזיר אותר עש רים
שנים אחורה. מתי, כעצם.
התחיל הרומן שלך עם התיזמורת
הפילהרמונית ז
באתי כמחליף ליוג׳ין אורמנדי, ומאז
אני בא כל ישנה לשלושה חודשים, רק
מאהבה. משלמים לי פד, עשירית ממה ש משלמים
בכל מקום אחר בעולם. אני לא
בא בשביל כסף אני לא בא בשביל יוקרה,
אני בא כי אני מרגיש טוב. הקדשתי
רבע מחיי לישראל.
אני בא לכאן כי האנשים פה זקוקים
למוסיקה, אני בא לתיזמורת שאני אוהב.
לפעמים אני נלחם בחברי התיזמורת עד
הורמה, אך אני נלחם בהם כאח, לא כ־
׳אוייב. יש לנו מילחמות של תשוקה, לא
של שינאה.
אני אמשיך לבוא עד שהם יגידו לי

אוי מידיו מופו

את גופתי, או
שיבגו ל׳ מוזוליאום
שלא רוצים אותי יותר, חד, יכול לקרות
בכל יום.

• מאשימים אותך שאתה שמרן,
שאתה מעדיף יצירות קלאסיות
מיושנות, שאינך מצרף לרפרטואר
של התיזמורת מוסיקה מודרנית.
מה את מדברת! ניגנתי שש פעמים
שידלובסקי, ניגנתי פארטיש. נכון, אני לא
מנגן יותר יצירות מודרניות. את יודעת
למה? כי האנשים לא רוצים. בכל פעם
שאני נפגש עם המנויים הם כועסים עלי
שאני מנגן יותר מדי מודרני. לא תאמיני,
הם מאיימים עלי בביטולים.

לא, זה לא מפריע לי, אין לי כלוב! גגד
קהל מבוגר. אבל מפריע לי שאין מקום
באולם הקונצרטים לאנשים צעירים.
התיזמורת עובדת כל־כך קשה — אנחנו
מנגנים כל לילה. תודה לאל שלפי החוקים
במדינה לא מנגנים ביום שישי אחרת לא
היו מוותרים גם על היום הזה — פשוט
אין אפשרות לתת יותר קונצרטים. חבל
לי על הצעירים, חבל לי על ימי שלא מנוי.
לכן הוצאתי את התיזמורת לכיכר־מלכי-
ישראל ולפארק הירקון. יותר מכך איני
יכול לעשות.

• כמה הכרים כתיזמורת האשימו
אותך שאתה לא נותן הזדמנות
למנצחים צעירים ידועים
כדי שלא יתחרו כך. האם זה
נכון זאת
צריכה ללכת למישרד ולשאול את
הוועד על כך. הם יראו לך את הנהלת
המיכתבים שאנו מנהלים עם גדולי המנצ חים
בעולם — הם לא רוצים לבוא, אין
להם זמן.
אני חושש מתחרות? הרי זה מצויץ
למוניטין שלי כמנהל אמנותי להביא לכאן
מנצחים צעירים וידועים. אני שמח ש שאלת
אותי את השאלה הזו, אני יודע
שכמה מחברי התיזמורת אינם מעזים ל הגיד
לי את אשר על ליבם. אני אדבר
אתם על כך.

• הפילהרמונית היא אחת ה־תיזמורות
המוכות כעולם. למה
מנצחים ידועים מס רכים לנצח
עליה ז
לא מסרבים, פשוט אין להם זמן. את
מדברת על מנצחים זדים, למה לא על
דניאל ברנבוים? הוא כמו אחי. כמה פע מים
התחננתי לפניו שיבוא לנצח על ה פילהרמונית.
אפילו עם אמא שלו דיברתי !
אין לו זמן. את יודעת מתי הוא יבוא לכאן
בפעם הבאה? ב־. 1984

• כרשותך, אני רוצה לשמוע
על נושא מעניין כמיוחד. אתה כן
לדת הזאראתוסטרה — התואיל
לספר לי על דתך ז־נולדתי
בבומביי כבן.לדת שהנביא שלה

מהטה (משמאלה ואשתו (מנשקת ידיד כמסיכה)
״אשתי היא גם חברה, ולא נואבז־ת את זהותה בגללי
יום את מה שעשו המוסלמים לבני עמי —
הוא עושה כמיצוות הנביא• הכל למען
הדת — גם הרג, גם רצח.
בני דתי, שלא רצו להתאסלם ולא
ליהרג ברחו מדרום פרם והתיישבו בחוף
המערבי של הודו, שם הם מכונים פר סים,
משום שבאו מפרס. בהודו לא היו
חוקי כפיה דתית, כך יכלו בני דתי לחיות
בשלום ובשווה.
אגו מעטים, בכל העולם יש אולי 100 אלף
איש מבני דתי, והיום אולי פחות, בגלל
נישואין מעורבים. אני, למשל, איני נשוי
לבת דת הזאראתוסטרה, וילדי כבר אינם
שייכים לדת. לפעמים אני מבין את הרב נים
היהודיים ואת שאלת ״מיהו יהודי״
— התבוללות היא דבר נורא ! היא גורמת
להכחדת עם, וזה חבל מאוד.

• מהם עקרונות הדת ז־היא
מבוססת על השילוש הקדוש של:
מילים טובות, מעשים טובים ומחשבות
טובות. אנו מאמינים שכוחם של כוחות
האור גדול משל כוחות החושך, וסמל
הדת הוא האש, לא פסלים ולא תמונות.
אנו מאמינים כי האש יכולה ליצור ויכו לה
להרוס•
בארצי אני לובש חולצה קדושה, ה־עשוייה
מבד דקיק ועליה סמל האש. ה חולצה
הזו הצילה אותנו ממוות — כאשר
המוסלמים נלחמו בהיגדים לבשו בני עמי
את החולצה וההיגדים לא הרגו אותם.
כשילד מגיע לגיל תשע והבת לגיל 11
אנחנו עוברים טקס הדומה לבר־מיצווה
אצלכם: אנו לובשים רצועה העשוייה מ־
72 חוטים ללא תפרים. החוטים מחוברים
בצורה עגולה קומסית וזננו מתפללים ב שפתנו
העתיקה אבסטה, שאיננו מבינים
אותם כמובן, ולובשים את הרצועה הדומה
לציצית שלובשים אצלכם.
אנו מתפללים לפי חודשי השנה. באפ ריל,
למשל, אנחנו מתפללים לים. ויש
עוד דבר חשוב — אנחנו לא קוברים
את מתינו.

• אתם שורפים את
כמו ההינדים ז־

מהטה כפעולה
״אי־אפשר לנגן רק את חפירות, ולא לנגן את השורשים!״

• מדוע התיזמורת עוכדת כשיטה
של מנויים, שלא מאפשרת
לכל אחד לכקר כאולם הקונצרטים

מסורת כאן, זו השיטה. לא אני
המצאתי אותה. ובכל זאת זה מדהים —
כמה תושבים יש בארץ, ארבעה מיליון?
— מתוכם יש 36 אלף מנויים. את יודעת
מה זה? בניו־יורק יש 30 אלף מנויים ר
בניו־יורק יש 13 מיליון תושבים.

• אתה יודע שהקהל המבקר
כקונצרטים הוא קהל מכוגר. כמעט
שאין מנויים צעירים, כמעט
שאין חינוך מוסיקלי קלאסי כארץ.
זה לא מפריע לך ז־

• האם קל להיות אשתך ז־אוהו,
זה קשה מאוד. יש לנו בתים ב־ברנטווד
בלוס־אנג׳לס, במנהטן בנידיורק
ושלושה חודשים אני מבלה כאן, בודלטון.
קשה לנהל כך בית, אבל היא מצליחה.
הנשואין שלנו מושתתים על חברות —
אני חבר של אשתי והיא בת לווייתי
הנאמנה. כשחיים איתי אפשר לאבד את
האישיות — הרי הכל מסתובב סביב.
אשתי נלחמת כדי לשמור על האישיות
שלה, היא לא מסכימה להיות אשתו
של ואני מסכים איתה.
היא ׳מסרבת לחיות בצילי ולכן היא
פעילה מאוד, עד כמה שמיקצועי מאפ שר
לה• הנסיעות בעולם הפריעו לה
לפתח קאריירה משלה — היא נוסעת איתי
המון. בדרך־כלל היא באה איתי גם ל־

אני לא כונה את ואגנו
על התיזמוות. אילו
התיזשוח לא היחה
חצה, לא היתר! !גוגגת

המתים

לא. בארצי יש מה שאננו קוראים ״מיג־דלי
שקט״ .אנו מניחים את מתינו במיגדל
הפתוח שבראשו יושבים נשרים העטים
על הפגרים ואוכלים את הבשר. בקרקעית
מיגדלי השקט, הבנויים ליד הים, יש חור,
והעצמות נשפכות לים. אנו מאמינים ש אין
לטמא את האדמה הקדושה על-ידי
קבירת המתים בה.

• אתה רוצה שאחרי
ינהגו כך כגופך ז־

מותך

הוא זאראתוסטרה. זוהי דת מונותאיסטית
עתיקת־יומין, ואנו מאמינים שהיא הדת
הראשונה בעולם, שהיתה קיימת לפני
הדת היהודית ולפני הדת ההינדית. אסתר
המלכה היהודיה התחתנה עם אחד המל כים
שלנו — אחשוורוש. המלך כורש גם
הוא אחד ממלכינו.
מקורה של הדת בפרס, והזאראתוסטרים
שלטו באימפריה הפרסית עד שנכבשה
על־ידי המוסלמים• המוסלמים, כידוע, לא
יכולים לחיות עם אף אחד, זה חלק מ־מיצוות
דתם. הם אמרו לבני דתי: או
שהתאסלמו או שנהרוג אתכם.

כן, אך אנשינו מאמינים שזוהי דרך
נקייה מאוד.

הנביא מוחמד הוא הנביא היחיד שחי
על החרב, האייתאללה חומייני ממשיך ה־

• אתה דור שני למוסיקאים.
ספר לי, כבקשה, על מישפחתך.

אם אמות בהודו, לא תהיה
אם אמות בישראל או באירופה
שיקברו את גופתי, אלא אם
לבנות לי מאוזוליאום — אז
מאוד.

אבי, מהאלי מהטה, היה המייסד של
התיזמורת הסימפונית בבומביי. לפני שנה
הוא ניצח על הפילהרמונית כאן, בישראל.
הורי חיים בקליפוניה, אחי חי בקנדה, וילדי,
כמו שכבר סיפרתי לך, במונטריאול
ובנידיורק. אך כל בני־מישפחתי חיים
עדיין בהודו שם יש לי מישפחד, עניפה
מאוד. עוד מעט אני חוגג בר־מיצווה עם
ננסי, אנחנו נשואים כמעט שלוש־עשרה
שנים.

לי ברירה.
אני מעדיף
כן יחליטו
אני אשמח

• אתה אומנם כן לדת הזא־ראתוסטרה,
אך חינך חי כתרבות
המערבית. האם זה לא נראה לך
מקכרי ז

ישראל, אלא שכעת היא עסוקה — היא
נבחרה לכהן בוועדה שמינה הנשיא רגן,
שתפקידה לייעץ לו בענייני אמנות.

• אני פוגשת אותך במסיבות
רכות ורואה תמונות שלך בעיתונות.
הרושם הוא שאתה איש חכרה
מובהק, מה שמכונה חוג־הסילון.
אני
מתפלל ליום בו אהיה לבדי. מנצח
שונה סכל אמן אחר. מנצח עובד עם
מאה איש סביבו, וכשהוא בא הביתה הוא
רוצה שקט.
אני לא אוהב מסיבות, אבל מה אני
יכול לעשות? המסיבות הן חלק מהעבודה
הזאת, עורכים אותן במיוחד בשבילך ו אתה
לא יכול להיעדר.
אני חולם לבלות ערב שקט בבית עם
אשתי — זה הבילוי האהוב עלי ביותר.
אני משתגע לפעמים למעט פרטיות. אני
מתחנן לרגע אחד של שקט, להזדמנות
לקרוא ספר ולראות איזו שטות בטל וויזיה.
אבל איפה! אני לא זוכר ערב
כזה, פשוט לא זוכר.

במדינה

צמיגי ״אליאנס׳ במצרים
משלוח ראשון של צמיגי ״אליאנס״ הגיע בימים אלה למצרים,
על כך מסר נשיא חברת ״אליאנס״ ,מר מרדכי גרינברג.
המשלוח, בהיקף של 1/4מיליון דולר, הגיע לקהיר במשאיות
ישראליות (הנוסעות אף הן על צמיגי ״אלינס״) בנסיעה
ישירה מחדרה, דרך מעבר הגבול באל״עריש.
מר גרינברג מסר גם, שההזמנה נמסרה ל״אליאנס״ על־ידי
הקניינים המצריים לאחר שנבדקו הצעות נוספות סל חברות
צמיגים בינלאומיות בעלות שם.
הקניינים המצריים הביעו שביעות רצון רבה מביצוע ההזמנה
ומטיב הצמיגים. הטלוויזיה המצרית צילמה את הגעת
המשלוח, הן במעבר הגבול באל־עריש והן בהגעת המשאיות
הישראליות לקהיר.
משלוח צמיגים זה הוא בין המוצרים התעשייתיים הישרא ליים
הראשונים המשווקים למצרים, ובידי חברת ״אליאנס״
הזמנות נוספות שיימסרו בשבועות הקרובים.

(המשך מעמוד )50
בית־המעצר, בגלל מצבו הנפשי,
אלא להסכים למעצר־בית.
למרות שהיו תלויים ועומדים
נגד כהן עוד שני פסקי דין של
מאסר על־תנאי ברי־הפעלה, על
גניבות בעבר, נאות השופט אה רון
פרוינד לבקשת הסניגורים,
ושיחרר את כהן ממעצרו.
עסקים המיר אטים
שלה סו ־ פאס
סגיבים ש 7״סמי בדרקאס,,
קרקיב בורקאס זרזים
מסבקים אחריב
פעם היו האוצרות טמונים באונ יות
שהובילום ממקום למקום.

חיים אילת הוציא צו מניעה זמני,
שאסר על חלפון למכור סחורה
לסניפי הרשת, ואסר עליו אפילו
להיכנס לתוכם.
בעוד הצו בתוקפו והמישפט נמ שך,
נתפס חלפון שוב על־ידי ה־חוקר־הפרטי
כאשר הוא מוכר בו־רקאס
לסניף בפתח־תקווה. זינגל
מיהר להגיש בקשה לבזיון בית־המישפט,
והשופטת מרים פורת
קנסה את חלפון באלף לירות, ו הצהירה
שחובה על בית־המישפט
לשמור על מוניטין של בעלי־עס-
קים שנרכשו במשך שנים, ועל
זכותם להתקשר עם מי שיחפצו.
סניף קריית-מוצקין הוא בבעלותו
של אמנון צידון, אחר הפעי לים
העיקריים של קבוצת־הכדורגל
הפועל חיפה. הוא נחשב לאיש ה חזק
של הקבוצה. מכיוון שרוב
סניפי סמי בורקאס נמצאים בידי הם
של שחקני ועסקני כדורגל,

אחר, משה אוננה, כוכבה של
מכבי חיפה. הסתבר כי למרות ש צידון
ואוננה נמצאים בקבוצות
כדורגל מתחרות, הם מצאו מקום
לשיתוף פעולה כלכלי• האיש אשר
העביד את המגשים היה אף הוא
מעולם הכדורגל, אך מקבוצה אח רת,
היה זה ישראל דניאל, שחקן
קבוצת מכבי־ יפו.
העניין הועבר מייד לטיפולו
של עורר־הדין זינגל, והשופט
חיים אילת שוב הוציא צו־מניעה
זמני, לשישה חודשים, נגד אמנון
צידון, בהסכמת הנתבע, החליט
השופט כי סניף קריית־מוצקין לא
ימכור כל דיברי־מאפה מלבד אלה
של חברת סמי בורקאס, בחצי ה שנה
הקרובה. עד אז תתברר בינ תיים
התביעה העיקרית, שבה תו בעת
חברת־הבורקאס מצידון פי צויים
על הפרת החוזה בסך 50
אלף שקל, צמודים למדד.
הקואליציה גוהד*ם מ סו רי ם

שס״י מארח:

לממש? ת בגין יש 01
תומכים בבגסת — אף לא
כל הקולות בטוחים אבירו
בסיעה הליברלית שבליכוד

רב שיח בנו שא

מאבק עדתי
או מאבק מעמדי?
בה שתתפות:

צ׳רלי ביטון
נע,מי קיס
חיימהנגבי

אבנר עימיאל
ת!מר גוז׳נסקי
ראובן שושני
בעל ״סמי בורקאס״ אלקולומברי

רב השיח יתקיים ביום ו, ה 30.10.81-בשעה 19.00
כבית ״כרית העבודה׳ /רה׳ קאלישר 48 תל־אכיב.

ן יז־יאוסרטו
בוידיאו !
הסרטת ארועים
צילום ח תונווז.בר מצווה ואדועים מיוחדים
רוז׳ רוזנבאום ,5ת״א, טל 296662 .
רח׳ ירושלים 13 חיפה טל^662757 .

עם ה ת קרב החורף
קנח פלש שבעזרתו תוכל לצלם בכל
מקום, בכל שעה ובכל מזג-אוויר,
מבחר גדול אצל ,״פוטו-ברנר״
פיתוח צבעוני ע״י המעבדות
הגדולות בארץ.
קניה — החלפה — מכירה
בימי שלישי סגור כל חיום.

בוטנברנ 3ד
חיפה,רחוב החלזנן ו

חן טרמפ לחייל
514

כגנבים בלילה
השודדים של אותן תקופות היו
מתנפלים על האוניות ובוזזים את
אוצרות הזהב והיהלומים. בימינו
מתברר כי האוצרות עברו לעיסקי
הבורקאס, ואליהם נטפלים השו דדים
המודרניים כדי לבוזזם•
יצחק אלקולומברי, אחד מבניו
של סמי בורקאס, המנהל את 55
סניפי רשת הבורקאס הארצית, נתקל
מדי פעם בסוחרים ממולחים,
האופים בורקאס במסתרים, ומוכרים
אותם לסניפי סמי ובניו ב חשכת
הלילה.
כאשר פותחת חברת סמי סניף
חדש, היא חותמת עם המנהל הס כם,
שלפיו מתחייב הסניף לקנות
את כל דיברי המאפה שלו אך ורק .
מסמי. מחיר המוצרים קבוע, וכר
נשמרת האחידות בכל סניפי הר שת.
אולם מכיוון שהרווח בבצק־נית
הממולאה עומד על מאה אחוז,
יש רבים המוכנים לאפות בורקאס
דומים, ולמכרם בחצי מחיר לסני פי
הרשת. הרווחים הקלים מפתים
מאוד, וכיוון שהחוזה אינו מתיר
למנהלים לקנות בורקאס פירא־סיים,
הם עושים זאת בחסות ה חשיכה
ובסודיות.
בלש פרטי. לפני כשנה עזב
את חברת סמי ובניו מחלק בו־רקאס
ותיק, ציון חלפון• הוא נפ רד
ממעבידיו הקודמים וחתם אי־תם
על הסכם, שלפיו אסור לו
לעסוק בעיסקי בורקאס ולהתחרות
ברשת. בהסכם אף נכלל פיצוי
מוסכם של חצי מיליון לירות,
צמוד למדד, על כל הפרה של ה חוזה.
לפני
כחצי שנה גילה חוקר־פרטי
העובד בשירות סמי ובניו,
כי חלפון הפר את ההסכם ומכר בו־רקאם
לאחד מסניפי הרשת. עו־רך־הדין
משה זינגל, המייצג את
חברת סמי בורקאס, הגיש לבית־המישפט
בתל־אביב בקשה להו ציא
צרמניעה נגד חלפון. השופט

רכש לו צידון את סניף קריית-
מוצקין. בחוזה שעליו חתם, מצו יות
אותן הגבלות כמו ביתר 54
הסניפים. אסור לו לקנות בור־קאס
ודיברי מאפה משום אדם,
אלא מסמי ובניו. והנה ערב אחד
כאשר ארב המבקר של החברה
ליד הסניף, הוא גילה טנדר סו־בארו
מתקרב לכניסה האחורית
של המקום.
המבקר התחבא מאחרי פחי ה אשפה,
הוציא את מצלמתו והנציח
את מיספר הרכב שבו הובאו ה־בורקאס
הפיראטיים, ואת דמותו
של האיש הצעיר שהוציא מגשים
עמוסים בורקאס מתוך הטנדר ומסר
אותם למישהו שעמד בכניסה ה אחורית
של הסייף.
חקירות העלו כי הטנדר נמצא
בשימושו של שחקן־כדורגל נודע

שני חברי־כנסת של המיפלגה
הליברלית, צבי רנר ובני שליטא,
מאיימים להצביע בדיוני הכנסת
לפי־מצפונם, ואינם מתחייבים ל קבל
את מרות הקואליציה. משמ עות
הדבר היא שלמצליפי הליכוד
עשוייה להיות עבודה רבה במושב
החורף של הכנסת.
שני הח״כים, שכעסו על־כך ש לא
התייעצו עימם כאשר נקבעו
נוהלי עבודת סיעת הליכוד בכנסת,
והם ואנשיהם קופחו בחלוקת התפ קידים,
שיגרו לפני יותר משלושה
שבועות מיכתב פנימי אל הברת־הכנסת
שרה דורון, יושבת־ראש

החטיבה הליברלית שבליכוד. ב־מיכתבם
כתבו:
״היות שחטיבת הליברלים בכנסת
מפוררת ומפולגת למעשה,
וכל אחד בחטיבה פועל על דעת
עצמו וללא תיאום, אי לכך אנו
מתכבדים להודיעך שלא נשתתף
להבא בעבודת החטיבה בכנסת כדי
שלא להיות שותפים לנוהלים פסו לים.
בקשר להצבעתנו בכנסת תצ טרכו
לבוא איתנו בדברים בקשר
להצבעתנו. במידה ולא, נצביע לסי
מצפוננו.״
הח״כים תבעו תשובה בתוך
שבועיים• הם לא ..קיבלו תשובה
עד היום, וטוענים שיבצעו איומם.
* המכונית שלרשות משה אוננה
מביאה סחורה לסניף של סמי
בוראקם בקריית־ מוצק ין.
ה עו ל ם הז ה 2304

האס זמם המנהל
הנגנז שד החברה
הצובתיה (מימין
בתמונה) ד ח טוו
את נדאסרש חן,
נד והביאו דדיו
מנוג ח עד תדמית
שד מיליוני וודויס?
השבוע נפגשו נ ד
גיבור הנושה
המ״סתודית בביתי
ה מ׳שנם בת־א

של עיסקי פלאטו בפריס

היה תום הד, טוענים התובי

עים במישפט. בעיקבות התביעה השלימו
הד ופלאטו, שהיו שותפים בעבר והסתכסכו.

ף ל תי ויתרת על תוכניתך לחטוף
ז את פלאטו־שרון מישראל?״ הרעים
עורך־הדין יצחק לאלו על העד ז׳ק לאקז־מב.
הקהל
באולם בית־המישפט הקשיב בקשב
רב. לכאורה היתד. זו שאלה: מוזרה,
שכן לאקומב הוא מנהלה של הברד. צרפתית
גדולה ומכובדת, והוא עצמו אדם
אדיב ומנומס, מחייך הרבה ואינו מאבד
את קור־רוחו בחקירה. האם יתכן כי אדם
מכובד זה תיכנו את חטיפתו של הח״כ
לשעבר מישראל?
אולם שתי השאלות שקדמו לשאלה זו
היוו בסיס מספיק. לאקומב הודה כי דן
בחטיפתו של אדם אחר מספרד. חברתו
של לאקומב תובעת לדין את שמואל
פלאטו־שרון, את אשתו, אמו ועוד 14
אנשים אחרים. הסכום שהם נדרשים ל החזיר
לחברה הצרפתית, לפי כתב־התבי-
עה, הוא 70 מיליון פראנקים צרפתיים —
כ־ 15 מיליון דולר.
ראשיתו של החוב בהלוואה שניתנה ל-
חברות־בנייה שונות בפאריס על-ידי הב־רת־בת
של חברת־ביטוח, מהגדולות ביותר
בצרפת. סכום כל ההלוואה היה 300 מיל יון
פראנקים — כ־ 70 מיליון דולר. ההלוואה
ניתנה בין 1971ו־. 1973
בתביעה נטען, כי החברות שלוו את
הכסף הרב היו בשליטת פלאטו-שרון. הן
רימו את החברה המלווה, הוציאו ממנה
את סכומי־הכסף ואחר־כך פשטו את הרגל
והעלימו את הכסף. לדברי כתב-
התביעה של עורך־הדין ברוך גרום, ש עוביו
ככרך אנציקלופדיה, העביר פקיד
של אחת החברות הלוות את הכסף ל*
פלאטדשרון ולעוזרו בפאריס, תום הד
(הוא טיבור האדז׳ו) .ההעברה נעשתה במזומנים,
ולמעביר לא נותרה אפילו קב לה.

הכסף הזה הבריח פלאטדשרון, ל דברי
התובע, מצרפת, והעבירו* לשווייץ.

בכסף זה הוא הקים כמה חברות בשווייץ
ובוואדוץ. בישראל הוא קנה מניות בחברות
נוספות. התובע הצרפתי מבקש עתה
לתפוס בישראל את כל החברות והעסקים
שאליהם הגיעו סכומי־הכסף שהלוותה החברה
בפאריס.

עשרות מישפטים נגד אנשים רבים, שהיו
קשורים בענייני פלאטו־שרון. חלקם הורש עו
ונכנסו לבתי״סוהר. גם פלאטו עצמו
חיה נאשם ברבים מהמישפטים, אך מכיוון
שלא בא לפאריס, הוכרעו המישפטים בהעדרו.
השותף האוייב
פגישה גביוג-קפה

ף*ישפט
אזרחי זה, שאמור היה
להיות מישפט טכני ומשעמם ביותר,
הפך מוקד־התעניינות ביגלל אישיותו ה ססגונית
של הנתבע, וביגלל סכומי הכסף
העצומים הכרוכים בה. לאקומב, שעל פי
תצהירו בוסס כתב־התביעה, ושעל סמך
דבריו מונה כונס־הנכסים יהושע חורש
על כל רכושו של פלאטו־שרון, הוזמן על־ידי
הנתבעים להעיד.
מאחורי עורכי־הדין, על ספסלי הקהל,
בלטה דמותו של -הח״כ לשעבר. כשהוא
אלגנטי ומסורק למשעי, כרגיל, ישב פלא־טו־שרון
ליד מתורגמנו הקבוע. לצידם
ישב, צנום ומקריח, הנתבע השני, תום
הד, האדם שנחשב בצרפת במוח שמאחרי
עיסקות־המיליונים של פלאטו־שרון. שם,
בצרפת, היו השניים שותפים וידידים, אך
כאשר התפוצצו עסקיו של פלאטו-שחו
בצרפת הגישו שילטונות־צרפת בקשות-
הסגרה לישראל נגד פלאטו ונגד הד.
בעוד שפלאטו נאבק במהלכים מישפטיים
מסובכים ודחה את הסגרתו, העדיף שותפו
לשנות את שמו לשם עברי ולהעלם מישראל.
הוא חזר רק לפני זמן קצר,
והגיש מייד תלונות פליליות נגד שותפו*
לשעבר, פלאטו־שרון.
התביעה החדשה, בסך 15 מיליון דולר,
מהד ומפלאטו גם יחד, חידשה, כנראה,
את הידידות בין השניים.
מאז פרשת ההלוואות, נפתחו בפאריס

^ ק חלק קטן מכספי־ההלוואות הוחזר
• לחברה המלווה, אשר חשבה על דר כים
שונות כדי להשיב את רכושה. לכן
ישב יום אחד לאקומב, מנהלה הנכבד של
חברת־ביטוח, במיסעדה קלו ברנרדין, ב־בולוואר
סאו־דרמיין, ותיכנן עם אדם בשם
אלאן כריסטיאן את חטיפתו של אנדרה
מטייה מספרד.
כאשר שאל עורך־הדין לאלו את לאקומב
אם אומנם נפגש עם כריסטיאן במיסעדה
זו, ותיכנן את חטיפתו של מטייה, הניד
העד את ראשו והודה כי היו דיבורים
כאלה. אולם, טען, היה זה כריסטיאן ש הציע
את החטיפה. לאלו לא הירפה וטען
כי החטיפה הגיעה לשלב של תיכנון מת קדם-
,וכי אדם בשם לולו הוזכר כמבצע
אפשרי. מטייה, היעד־לחטיפה מספרד,
היה מנהל בחברה שהילוותה את הכסף
לפלאטו־שרון. הוא נמלט מצרפת, וספרד
סירבה להסגירו. מכיוון שלאקומב רצה
בכל מחיר לקבל מידע שהיה ברשותו
של מטייח, ואולי גם כספים שנותרו אצלו,
דובר על חטיפה.
אם היו דיבורים על חטיפתו של מטייה,
שלא היה הדמות הראשית במעשי־המיר־מה,
הניח פרקליטו של פלאטו כי תוכננה
גם חטיפת המיליונר הישראלי. שהרי לפי
כתב־התביעה הוא היה בראש עיסקות־התרמית,
הוא שקיבל את מירב הכסף,
(המשך בעמוד )56

ח טי בתמלא טו

יעקב שרת /איש ממאדים

גאון או מפלצות
לא אחת טענתי, כי מבין כל המילחמות, המילחמח, שלא היתה מילחמת ישראל; מילחמה יזומה שהזמינה
יוזמות״נגד ; מילחמת כיבוש וטיפוח שנגמרה בנסיגת חרפה
השניה שלנו, מילחמת ,1956 מילחטת קנונייו* ״קדש״ ,היא
מאונס ; מילחמה שהעניקה מירווח נשימה אבל רק עד
אם כל המילחמות הבאות, יותר משחיתה מילחמת .1948
ולא רק אם כל המילחמות הבאות, אלא גרוע עוד יותר, להתפוצצות הבאה, וקטעה סיכוי של הצטברות השפעה חיובית
אם תחלואינו החמורים ביותר. מדוע? מפני שמצד אחד של שנים נוספות ללא מילחמה ; מילחמה שבאה לשנות
מאזן כוחות שאינו בר־שינוי — עדיין מונחת בחיקנו כמין
היא הציגה את ישראל כלפי העולם הערבי כמתכננת ומבצעת
תינוק שאינו רוצה לגדול, תינוק אילם שאנו מנענעים אותו,
נגדו אלימות ותוקפנות בקנה-מידה רבי* /,תוך הפגנת רצון
מרקידים אותו על ברכינו, מנסים לדובב אותו, וחוזרים
מובהק להתפשט ולהוסיף שטחים על אלה שברשותה, ומצד
ושואלים את עצמנו בתיקווה מהולה בספקנות: גאון או
אחר היא העלתה את הצבאיות לערד עליון בחיינו.
שאכן מילחמה זו פרובלמטית מכל• תוכיח העובדה, ששוב
מיפלצת ז
ושוב חוזרים אצלנו רבים וטובים להוכיח את צידקתה. אין
במילחמות ישראל שום מילחמה אחרת, שהפרצתה מעיקה
כל״כך על המצפון הישראלי, שכן בעוד שניתן להוכיח, לדעתי,
כי מילחמת 1956 אינה מתחייבת ממילחמת ,1948 ניתן גם
ניתן להוכיח, לפי דעתי, כי מילחמת 1956 הולידה את ,1967
וכלום צריך להוכיח כי 1967 הולידה את 1970ו״ 1973ז
אין שום ספק. מדובר באישיות בלתי־רגילה. דמות כובשת,
האחרון במצדיקי מילחמת 1956 הוא מאיר עמית, מי
מלאת ביטחון־עצמי שופע• ועכשיו, אחרי שדיין הלך, חשובה
שכראש אגף־המבצעיט של הרמטכ״ל משה דיין, היה מראשי
שבעתיים. כל מילה, כל מחווה שלה ,״עוברת״ ישר אליך,
מתכנניה של מילחמה זו. במאמר מעניין ביותר
שפירסם משפיעה ישירות, סוחפת. גם ברגע רציני וגם ברגע של הומור.
ב״מעריב״ (״משה דיין ומערכת קדש״ ,)19.10.81 ,אין כל
אין ספק. זוהי דמות משיכמה ומעלה, דמות שאי־אפשר
פלא, שהוא מכריז לא פחות ולא יותר :״ישראל נראית
להיות אדיש כלפיה. איך אומרים אצלנו ן דמות שכזאת אתה
היום אחרת, אולי משום שרוח ;קדש׳ אינה מרחפת בינינו
יכול להעריץ או לשנוא, אבל להתייחס אליה, אתה פשוט
יותר!״ סתם המתכנן בצל משה דיין ולא פירש: לאיזו רוח
מוכרח, וזה הרבה מאוד בחיינו הישראליים.
הוא מתכוון ן לרוח הקודש של מילחמות״מנע נוסח יקפוץ-
לא, האישיות הזאת אינה נמושה. היא כה דינמית,
לי־כל״העולם (ולא קפץ !) ז לרוח שיתוף־פעולה עם גורמים
כה בצענית, כה שלטת ומפקדת ומכוונת ! היא אומרת שיהיה
קולוניאליסטיים שוקעים ן לרוח כיבוש שטחים והקמת ״מל כך — וזה כך. היא אומרת לך בוא הנה אל תפחד — ואתה
כות ישראל השלישית״ ז לסתם לוחמנות לשמה! לאיזו רוחן
בא כמו בובל׳ה.׳ וכשהיא נוסעת לחו״ל — אותו דבר. התפעלות
אולי לרעות רוח של נעורים מתפרצים קדימה, אבל לאו
כללית ! הליכה שבי אחר קסמי האישיות המקרינה כוח,
דווקא בקידמה.
סמכות, ביטחון ! משחק דיין משה אגב,
שדרך
— המעניין במאמר
אבל
פה ושם יש משהו שיטחי ן זה לא חשוב. מה, עם ישראל
בו תפקיד קטן מאוד חרף שמו (של המאמר) — קובע מאיר
לא שיטחי ן פה ושם יש משהו וולגארי ן זה לא חשוב.
עמית כי למילחמת 1956 היו שלוש מטרות מובהקות: לחסל
מה, עם ישראל לא וולגארי י העיקר שזו אישיות כריסמאטית.
את פעילות הפידאין (המחבלים) ; להבטיח את חופש השיט
ואני שואל אתכם: עד מתי נסבול שהאישיות הזאת,
הישראלי במיצרי טיראן ן לשפר את מאזן הכוחות הצבאי
ממתינה לפעמים דורות להופעתה, לא תיטול לעצמה את
שהתחיל להתערער. ובכן, הרי לנו עדות ממקור אמין וראשון
התפקיד המיועד לה מברייתה — התפקיד הראשון, העליון,
שמילחמת 1956 לא באה לסכל סכנה מיידית של פתיחה
המכריע: ראשות־הממשלה י כלום העם צריך לחכות שהאי במילחמה
נגדנו, שהיא היא ההצדקה היחידה למילחמת מנע !
שיות הזאת תיחלש, תזדקן, תתקמט, תתחרש, תתעוור ואגיד
דרגת האלימות המילחמתית שהפגינה ישראל במילחמת 1956
נתה תופר עד שיזכה לראותה עומדת בראשו ו חס וחלילה.
לא עמדה, איפוא, בשום יחס לזו של האוייב שנגדו יצאה

£שרו} ל שילטזן1

(המשך מעמוד )55
והסגרתו לצרפת מישראל מתעכבת כבר
מזה כארבע שנים. אך על שאלד. זו השיב
העד בשלילה :״לא תיכננו את חטיפתו
של פלאטו ״,טען.
אם היה זה מביך למנהל־החברה הצרפתי
להתגלות כמתכנן חטיפות בינלאומיות,
הרי ששאלותיו של לאלו אילצוהו
להודות גם בעבירה על החוק הצרפתי.
הוא ם־יפר כי פלאטו־שרון מעולם לא היה
בעל־מניות גלוי אף באחת מהחברות
מלוות. הוא לא חתם באופן אישי על שום
מיסמך, ופעל רק דרך אנשים ששיתפו
פעולה איתיו. את 15 מייליון הדולר, כספי־ההלוואה,
קיבל מאדם בשם דובוטייה, ש היה
פקיד באחת החברות שלו. אולם
עיסקה זו, שהיתה בלתי־כשדה, נעשתה
במזומן, וללא קבלות .״אם העיסקה נעש תה
ללא קבלות, וכל מה שידוע עליה הוא
מעדותו של רובוטייה,״ שאל לאלו ״מניין
לנו שהכסף לא נותר בכיסו ישל רובד
טייח? כיצד נוכל לדעת כי אומנם הגיע
לפלאטדשרון?״
העד השיב כי רובוטייה היה עובד של
פלאטיו, ומכיוון שלא פוטר ממיישרתו, סימן
שהיה פקיד מהימן.

200 אלף
פ ר אנ קי ם בכי ס י
ך אן ;שאד העד אם הוא עצמו לא
״* עשה פעם עיסקה במזומנים, ללא קבלות,
בסכום־כסף גדול, העולה על המותר