גליון 2305 מתאריך 4 בנובמבר 1981

כ ס לי
אברהם שפירא

תשם ״ ,5

4 .1 1 .1 9 8 1

מוקד

כתבתתש ער האתור :

כתבתהשער הנזידנץ : ,

השדים של צ״א׳

שוחד בגשס שבת
העולם הזה חושף את העיסקה
הצינית שנערכה כהשאי כין
ממשלת כנין וכין אגודת־ישר
אד. המיפלגה הדתית הסכימה
לוותר עד דרישתה השערורייתית
להפסיק את טיסות אל־אל
כשכת תמורת
סאות מיליוני לירות
מקופת המדינה.

מישהו
גנב את נעליו של ראש עיריית
תל־אביב והחביאן בשיח שליד השער.
צוות העולם הזד, מצא את הנעליים —
ובתוכן פתק הסבר. הנעליים המשובחות
,״זמש חום־כהה מספר 43 עם
סוליית קרפ כפולה״ ,כפי שתוארו על־ידי
ראש־העיר שלמה
להט, הוחזרו אחר־כבוד
לרשותו על־ידי
המוצאים הישרים.

ח קי ר ה מיו חדת:
״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחוב נורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר . 136 העורד
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי ינאי עורד־תכנית:
יוסי שנון. רכזי מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוכ: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש
המינהלה: אכרהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיכ, רחוכ
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ גע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

תמונתו של משה דיין, שהתנוססה על
שער העולם הזה ( )2303 למחרת מותו,
משכה תשומת־לב רבה, בשל הבעת־פניו
המייוסרות. מתי ואיך צולמה תמונה זו?

מספרת גילה דזין, הכתבת־צלמת
של ״!העולם הזה״ :
תמונת־הדיוקן של משד, דיין צולמה
ברגע שהטלוויזיה התחילה לשדר את ה
הביטחון
של דיין, שלא התעניין, כמובן,
במה שדובר בחדר.
בחדר־ד,עיתונות הוקצה מקום מיוחד
לעיתונאים ולצלמים. היה גם ברור היכן
יישב משה דיין. התלוננתי לפני אנשי-
הביטחון על־כך שהמיקום שהוקצה לעיתו נות
הוא צדדי מדי, בעוד שלי היה חשוב
לעמוד מול דיין כדי לצלם תמונה חזיתית.
הבהרתי להם שאכנס רק לרגע פנימה,
אל המעגל שהיה חסום. ציינתי להם על
איזו מרצפת אני מתכוונת לעמוד, ולצלם
תמונה אחת ויחידה. לא קיבלתי על כך
תשובה, אולם היתד, להם הנכונות לעזור.
בדיוק כך נערך הצילום. קפצתי פנימה,

סח רו ב מוכ ר ל רוב ינ שט יין

ישראל סחרוב, יו״ר הדירקטוריון של
האווירית ויו״ר הוועדה למכירת ההכרות הממשלתיות.
משלב את תפקידיו. חקירה של העולם הזה העלתה :
כשיחה שנערכה כמיסעדת־יוקרה סוכם על מכירת
מפעל של התעשייה־האווירית לקכלן אהרון רובינשטיין.
התעשייה־

גיגי פרס
לא הלר רתפילה

בראיון חושפני עם העולם הזה סספר הקבלן
גרשון (״גיגי״) פרם על יחסיו עם אחיו,
על עיסקת חסן־בק ועל יחסיו עם אמצעיהתיקשורת.
הוא אומר :״נוישפחת פרס אינה
קוזה־נוסטרה ! ״

הצעה שאי־אפשר
לסרב לה
השחקן טייס בורשטיין קיכל הצעה
שאי-אפשר לסרב לה: תפקיד
ראשי כמחזמר ככרודווי. תעול ם
תזה מתאר את הצלחתו.

הודאה פסולה
דניאל הנוף הודה ברצח אביו. חוקרי המישטרה לא עינו אותו כדי
שיעשה ־זאת — ואף־על־פי־כן בוטל כתב־האישום, והשוטרים החוקרים
הועמדו לדין.

צנחני הרקע האדום
השאלה העיקרית ככנס שערכו צנחני המיתלה היתה :
איפה אריק שרון? הם רצו לסגור חשכון ישן, אכל
אריק שרון לא הופיע. אף־על־פי-כן מצא רפול דרך־ משלו.

מתי 111ת ה !והו כהן?
סיפורו של הילד

זוהר כהן,

שנכווה בכל גופו, זיעזע את המדינה.

אנשי בו המ ה רודפי־פיר סו מ ת אספו כספים למען הילד — אך כ שהגיע

הזמן לנתח הזניחו את הטיפול בו.

תוצאות של ספירת הקולות ביום־ד,בחירות.
השעה היתד ,20.00 ,ודיין המתין מול
מצלמת הטלוויזיה, כשלצידו כתב־הטל-
וויזיד. מנשה רז. הם חיכו לרגע שיינתן
האות, ומנשה רז יתחיל בראיון עם האיש.
כיוונתי את עדשת־המצלמה כדי להנציח
פורטרט מקורב, שימחיש את הבעת פניו
של דיין ברגע שייוודע כמה מראשיה
הצליחה תל״ם להושיב בכנסת. לא היה
בזה תיכנון שמקורו ברוע־לב, אלא המח שבה
שמבחינה עיתונאית זוהי התמונה
המתבקשת.
הגעתי למטה־תל״ם במלון היאט בתל-
אביב, שעתיים לפני שעודה,שיא. התרשמתי
מהאווירה במקום — כולם היו במתח.
כחצי שעה לפני פירסום־ד,תוצאה הסתגר
דיין עם צוותו בחדר שבקומה החמישית
בבית־המלון. הפרוזדור שהוביל אל החדר
היד, חשוך ודומם. ניצב בו שומר, מאנשי-

כיוונתי את העדשה ולחצתי. התכוונתי
ללחוץ עוד פעם, כשחשתי אחיזה עדינה
בזרועי השמאלית. הפניתי את ראשי
וזיהיתי את רחל דיין. היא ביקשה ממני,
בקולה הרך, שלא לצלם את משה, כי
ההבזק מפריע לעינו. בו ברגע קפצו אנשי-
הביטחון ואחזו בי בעוצמה רבה מהצד
השני, ובקול החלטי קבעו שמקומי אינו
פה, אלא מעבר למחסום. נעניתי ופרשתי.
בזיכרוני שמורה הפנייה המעודנת של
רחל ברגע של שיא המתח.
המבט המייוסר של משה דיין, שהוקפא
בתמונה זו, שמור לנצח בתשליל התצלום.

מה גורם ללידת חמישיות ץ
כוככי־העכר הגדולים
היהודי היחידי בדכאו
קולנוע על פני המים
״נטשתי את כנותי 1״

מ דו רי קבועים: במדינה הנדון תשקיף אתה והשקל תשבץ פורום
הורוסקופ
מה הם אומרים

יצחק ארצי,זובין מהטה, מייקל לאס, גלי
עטרי, רפי מטר, מריס גוטליב 22 :

חשבון עוכר ושב
אנשים כעולם
עולם קטן — בריטניה,
צ׳כוסלובקיה

העול ם הז ה 2305

סעודיה,

אנשים ממסיבה למסיבה בלונים יומן אישי -על

ואגנר, אנשי
המחדל, מילחמת סיני־ ,הנרי מילר,
סגן מורנט, והסרט האסור
שידור מדריך שידורים
נמר של נייר -־
עומר,

עודד

פלד,

על דבורה
עזרא זוסמן
62 ואל״אס קאנטי
זה היה העולם הזה שהיה 64
ספורט 60 רחל המרחלת

במדינה
העם
לי ס רמזים
בטכסיס פשוט וזוז,
הוכיח בכין שוב
שאין אופוזיציה בכנסת
לשווא ניסו אמצעי־התיקשורת
;עניק לאירוע ממדים של מאד
נ. הציבור לא היה מעוניין.
טיול חינם לכל. כאשר נם־
ז השבוע מושב־החורף של ה־
.סת — המושב המלא הראשון
לה — היה ברור כי אין מחלוקת
דינית בין המערך והליכוד. שימ ן
פרס הדליף מראש כי הוא מו־להיענות
להצעתו של בגין, ש־לארצות־הברית
:נסת
תשגר
׳שלחת פרלמנטרית, בהשתתפות
נרי שני הגושים, כדי לנהל תע־ילה
נגד תוכנית־השלום של ה־ויו
הסעודי פאהד (ראה הנדון).
אם בעניין כה חשוב ועקרוני
ין חילוקי־דיעות בין הליכוד וה ערך
— על מה נותר לכנסת
יון י ואם הסיכוי לטיול־חינם —
(־חשבון המדינה קורץ לח״כים
; רבים — מהי דמותה של הכנ־ז1

בטכסיס פשוט וזול, השמיט
נין את הקרקע מתחת לאופוזי-
יה הפרלמנטרית, והציג את פרס
ובריו ככלים ריקים. הפרלמנט
ול לחזור לישון.

היס טורי ה
צנ 11ר ונולי ר^דינוז
לשמואל תמיר יש
תפקיד? :שכתב את
ההיסטוריה כדי
להאדיר את ;•צמו
דן מרגלית הריח שיש לו סקופ.
באותו יום הוא עמד להשתתף
;קלטה־לנסיון (״פיילוט״) של
׳כנית־הטלוויזיה דילמה. לאותה
קלטה גם הוזמן, משום־מה, ע ד
הדין שמואל תמיר, שר״המיש־זים לשעבר.
בהמתינם לאיפור פניהם, ישבו ה־ניים
במיזנון הטלוויזיה. מרגלית,
עבד לפני 20 שנים בשבועון־
נפל יעד, שניסה תמיר להקים
־י להתחרות בהמולם הזה, סיפר
זמיר כי הוא עורך מחקר על
ולדות לח״י. תמיר העיר כי הוא
׳נזר את סיפרו של מנהיג לח״י,
2ן ילין־מור, על המחתרת.

הדבר הדהים את מרגלית. אך
כשחקר את הפרשה, גילה כי הד בר
אכן נכון. ילין־מור היה זקוק
למו״ל. הוא מצא כזה בדמותו של
התעשיין המזוקן ראובן (״דודי״)
הכט, בעל ממגורות דגון.
הכט הסכים להוציא לאור את
סיפרו של ילין־מור, אך העמיד
שלושה תנאים: שילין־מור לא
יכניס לספר את דיעותיו הפולי טיות
בזכות מדינה פלסטינית, ש לא
יקנטר את אצ״ל, וששמואל
תמיר יהיה הפוסק הבילעדי לגבי
מה שייכנס לספר, ומה לא.
להוריד חצי. היו אלה תנאים
תמוהים למדי. כמנהיג לח״י, הס תכסך
ילין־מור לא פעם עם בגין,
שהיה מנהיג אצ״ל. דעתו של ילין-
מור על בגין היתד, שלילית ביו תר•
איך מסר את סיפרו לצנזורה
של תמיר, איש־אצ״ל לשעבר, ש היה
אז איש הליכוד ושהיה מעונ יין
להתחנף לבגין?
אומרת אלמנתו של ילין־מור,
פרידה :״הספר היה גדול מאוד.
היה צורך להשמיט כמחציתו. נתן
לא התפשר על הדברים החשובים,
ובספר נשארו קטעים שבהם הוא
מותח ביקורת עקרונית על בגין.
אך הוא לא היה אדם שעמד על
קטנות, והיה מוכן לוותר על דב רים
מישניים .״
התוצאה: תמיר הצליח להוציא
מן הספר כמה דברים בוטים על
בגין. כעבור כמה שנים הסכים
בגין לכללו בממשלתו, כשר־המיש-
פטים — החלטה שהדהימה רבים
מחבריו, שידעו כי בגין שמר טינה
לוהטת לתמיד בגילל הפילוג ש חולל
זה בתנועת־החרות ב־. 1966
חמנכ״ל נכנע. פרשה כדאית
זו עוררה, כנראה, את תיאבונו
של הפרקליט ההפכפך לשמש כ צמוד
של המדינה.
כמו דן מרגלית שיתף בעבר גם
אלכם מסים, מפיק־סרטים הפועל
בניו־יורק, פעולה עם תמיר. ב שנות
ד,״ ׳50 היה מסים כתב־חוקר
של העולם הזה, ובתפקיד זה היה
היה לו חלק רב בחשיפת השחי תות
בצמרת המישטרה, שנודעה
בשם ״פרשת עמוס בן־גוריון״.
העולם הזה! היה אז הכוח המוביל
בפרשה זו, והוא שהביא לכך ש שורת
המתנדבים תמנה את תמיר
כסניגורה במישפט שהגיש נגדה
בן־גוריון־הבן.
לאחרונה הפיקה הטלוויזיה ה ישראלית
תוכנית על פרשה זו,
וגם מסיס רואיין בה. לתדהמתו
הסתבר לו כי חלקו הושמט. הו דיע
לו יוסף (״טומי״) לפיד, בממד
תב רישמי: שמואל תמיר העמיד

כתנאי שאורי אבנרי לא יופיע
בתוכנית, וכי חלקו של העולם
הזה ייגנז. הטלוויזיה קיבלה תנאי
זה — והתוכנית המסולפת, פדי
רוח של תמיר, תשודר בקרוב.

אי שים
הס״ט האחרון
האציל הספרדי הירושלמי;
שהיד השבוע לעולמו;
האמין כי יש יעוד
מיוחד לעדות־המיזרח
אליהו אלישר רצה למות.
״איני רוצה להיות זמן רב מדי
מיטרד לאלה שאוהבים אותי,״
אמר לפני שישה שבועות למיש־לחת
מטעם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני, ש הוא
שימש כנשיא־הכבוד שלה.
מטרת המישלחת היתה ברורה
למארח ולאורחים: הם באו להי פרד
ממנו. מצבו של אלישר בן
ה־ 82 הידרדר. האיש, שהתהלך
במשך שנים כשקוצב־לב שתול ב גופו,
נחלש באופן בולט. בבוא
המישלחת לביתו, ברחוב ז׳בוטינס־קי
בירושלים, התעקש, בניגוד
להפצרות אשתו, לקום ממיטתו
ולקבל את אורחיו כראוי.
,דאני מצטלם בפעם הראשונה
בחיי בפיג׳מד״״ התלוצץ. אחרי
שהצטלם בחברת אנשי־המישלחת,
ביקש לצלמו גם בחברת אשתו,
חווה. הוא ידע כי יהיה זה הצי לום
האחרון בחייו.
ספרדי טהור. אליהו אלישר
היה ס״ט — ספרדי טהור, אחד
מאחרוני הגזע המיוחד־במינו של
הספרדים הירושלמיים הוותיקים.
אליהו אלישר סימל בעצמו את
כל התכונות האלה, והמחיש אותן
מדי יום ביומו• היתד, לו גאווה
עצומה במוצאו הספרדי, שהתייחס
במישרין למגורשי ספרד לפני 500
שנים. שום דבר לא הרגיז אותו
יותר מאשר שמועת־הכזב, שהופ צה
בשעתו על-ידי יריביו, כאילו
היה סבו עולה מליטא, שהובא
ארצה כדי לכהן כאן כרב ספרדי
ראשי, ושאימץ לעצמו זהות ספ רדית
לצורך זה•
דברחדש. אולם גאוותו ה ספרדית
של האציל הירושלמי לא
היתר, תחושה גזענית. הוא נשא
אשה אשכנזית. אך לדעתו היתה
למוצאו משמעות רעיונית.
אלישר האמין כי האשכנזים מ אירופה,
שהיו זרים למרחב וש־
(המשך בעמוד )6

371 אגודת !שואל
סנסנימה ש״אד
עלי• תטוס נש בת אס יהן רה
האוצר עוד מיליונים של לירות

תווהוות
ך* שקיבלו

ראשי־ הליכוד

את 95 דרישות אגודת־ישר־אל
להצטרפות לקואליציה, הם
עברו עליהן במהירות כדי לראות
״כמה זה יעלה הפעם.״ חישוב
מהיר הראה שקופת־המדינה, ש אינה
מסוגלת להעניק דיור לזוגות
צעירים, תוציא מיליארדים רבים
של לירות, כדי שארבעת נציגי
אגודת־ישראל יצטרפו לקואליציה
ויאפשרו למנחם בגין להקים ממ שלה•
סעיפים
רבים עוררו רוגז אפילו
אצל הציניקאים מבין ראשי־הלי-
כוד. אולם סעיף אחד לא נראה
להם חשוב במיוחד: הסעיף שבו
דרשה האגודה להפסיק את טיסות
אל־על בשבת.
לא היתד, זו דרישה חדשה. כבר
לפני 15 שנה הסכימו ראשי המע רך.
באופן רישמי, להיעתר לד רישה
זו של המיפלגות הדתיות.
הם הסכימו שאל־ על לא תטוס
בשבת, ושגם מטוסי החברות ה אחרות
לא ינחתו וימריאו מלוד
בשבת. אולם היה זה הסכם שאף
אחד מהצדדים לא התכוון לעמוד

אל־על המשיכה לטוס בשבת.
כאשר נשאלו שאלות, היתה הת שובה,
שהמטוס שנראה ברקיע ב שבת
ערך רק טיסת־מיבחן או טי סה
מיוחדת. גם יתר החברות מיל-
בד אליטליוך הסכימו להשתתף ב שקר
הגדול. הטיסות נכנסו ויצאו,
אך לא הופיעו ברשימת הטיסות
הקבועות.
כשהגישו הח״כים אברהם שפי רא,
שלמד, לורנץ ומנחם פרוש
את דרישתם להפסקת הטיסות של
אל־על בשבת, היד, ברור למנחם
בגין ולחבריו שזוהי חזרה על
הדרישה הרגילה, והעלאתה היא
בבחינת מס־שפתיים לבוחרים ה דתיים
של האגודה• אולם עד־מה־רה
התברר לבגין, שראשי האגו־חז
רציניים בכוונותיהם. הפעם
הם דורשים, כאחד התנאים להצ טרפותם
לקואליציה, הפסקה ממ שית
של טיסות אל־על בשבת.

פסק-דין
מוות

ודוד-זובין מנגן את ואגנוס הפלישתי ...ותצלח רוח רעה אל שאולנסקי...
ויטל שאולנסקי אל דוד־זובין את החנית שרכש בפלשת...״

ייי

שחברת־תעופה
^ כל ברור
י בינלאומית אינה יכולה לוו תר
על יום וחצי בשבוע. הפסד
ההכנסות הוא מעבר ליום וחצי זה.
אנשים אינם מוכנים לרכוש כר טיסים
בחברת־תעופה שאינה מב טיחה
להם שירות יומיומי קבוע.
יצואנים וחקלאים אונם מוכנים
לעבוד עם חברת־תעופה שאינה
מוכנה להתחייב להטים את המיט־ען
שלהם בכל אחד מימי השבוע.
את כל זאת מבינים לא רק מומ־חי־ד,תעופה,
אלא גם שרי־ד,ליכוד.

לכל

אך בגין החליט להיענות
דרישותיה של אגודת־ישראל.
בשנה האחרונה חל באל־על
מהפך, שבו מקנאות שאר חברות-
התעופה הבינלאומיות• הגירעון
הענקי שלה צומצם באופן משמעו תי,
בעוד שבכל יתר החברות הוא
גדל. מטוסי אל:על, שהיו מפורס מים
באיחוריהם, עומדים היום ב עולם
בראש רשימת המטוסים ה מדייקים.
הדיילים והדיילות, שנר או
כ״עושי־טובה״ בעת ששירתו
את הנוסעים, ידועים היום כנותני
שירות טוב ויעיל. יושב־ראש
מועצת המנהלים של אל־על, אברהם
(״בומה״) שביט, ומנכ״ל ה חברה,
יצחק שנדר, הצליחו לשכ נע
את עובדי החברה, שלפנים
נהגו לפתוח בשביתות חדשות
לבקרים, לתרום ממשכורתם לקו פת
החברה ולהימנע משביתות.
כל ההישגים האלה עלולים לרדת

שר־אוצר ארידור
בגין יחליט
לטימיון, מכיוון שאברהם שפירא
מאיים על שלמות הקואלציה של
מנחם בגין.
ראש־ד,ממשלה הקים ועדה ש תבדוק
כיצד להפסיק את טיסות
אל־ על בשבת, מבלי להביא נזק
לחברה. גם אילו מינה בגין את
ראשי אל־ על עצמם לוועדה זו,
הם לא היו מצליחים למנוע את
הנזק. באמצעות שר־התחבורה
חיים קורפו, מינה בגין ועדה ש חלק
מחבריה מעוניינים שאל־ על

לא תטוס בשבת. אחד מחבריה
ידוע בחוסר אהך תו את אל־ער,
וטעו לא פעם, שצריך לסגור
את החברה.

השותפות הפכה
לשינאה
ך׳ ראש *וו עדה עומד עורר ״
הדין הירושלמי יעקוב רובין.
רובין הוא אדם דתי, המקיים את
מיצוות הדת בדקדקנות רבה. עימו
יושב בוועדה גם אבנר פרץ, דמות
י שבלטה בד״ש, איש ועדי־הדואר
רבינו לוי ושמאי סימינוביץ. אולם
־ הדמות השלטת בוועדה הוא החבר
החמישי שלה, דויד ויינגרטן.
ויינגרטן, היושב מרבית ימי ה שנה
בניו־יורק, אם כי הוא מח זיק
בדירת־פאר ברחוב אחד־העם
בירושלים, היה פעם בעל מישרד־נסיעות
בשם שרון מורס. ד,מיש-
רד נכנם לקשיים, וויינגרטן פתח
מישרד בניו־יורק בשם פורן סורס.
הוא הצליח לשכנע את חברת
,אל־ על להיכנס איתו לשותפות
במישרד החדש, ואחר־כך מכר לה
את חלקו בו. אחרי שאל־על קנתה
את המישרד התגלו חילוקי־דיעות

תשלום החוב, הפכה היריבות בינו
ובין אל־על שינאה ממש׳.
כשמונתה על־ידי בגין וקורפו
הוועדה, שתפקידה הוא להכריע
את גורל אל־ על, לחצו ראשי אגו־דת־ישראל
לצרף אליה גם את
ויינגרטן. בומה שביט נזעק וסיפר
לבגין את תולדות היחסים בין
אל־ על ובין הרב מניו־יורק, אולם
לחץ המיפלגות הדתיות היה חזק
מטענותיו של שביט. ויינגרטן צו רף
לוועדה והוא למעשה מנהל
אותה.

רווח לעומת
הפסד
6 4״ א ל־ ע ל ״ ל א היתד, ברירה
/אלא לשתף פעולה עם הווע דה•
שביט מינה ועדה מיוחדת של
אל־ על, שתפקידה היה לחקור את
כל ההשלכות של הפסקת הטיסות
בשבת. בראש הוועדה עמד אחד
מאנשי־המיקצוע הטובים של אל־על,
מייק אצ׳רקן, ראש־אגף מרכז־שליטה•
מסקנותיה של הוועדה
הדהימו את חוזי־השחורות באל־על.
הדו״ח
בן תישעת העמודים ד

ראש־הממשלה בגין וראש־קואליציה שפירא
כסף דוחה שבת
אל־ על תפסיד מדי שנה 38.4מיל יוני
דולר, שהם 5760 מיליוני לי רות
לפי המחירים של היום. זהו
אומדן ההוצאות הישירות של
אל־ על, אם יופסקו הטיסות ב שבת,
ואינו כולל את ההפסדים
לטווח־ארוך ואת הגדלת הוצאות
המימון של החברה.
הוועדה הממשלתית, בראשות
עודר־הדין רובין ובשליטת דויד
ויינגרטן, קיבלה את הדו״ח של
אל־על. כעבור חצי שעה, זמן ש אינו
מספיק אף לקריאה שיטחית
של הדו״ח, ושבוודאי אינו מספיק
להתייחסות רצינית אליו, הודיע
ויינגרטן שהוועדה דוחה את ה־דו״ח.
ברור היה לגמרי שהוועדה
תכריע שיש להפסיק את טיסות
אל־ על בשבת, על־פי דרישת ה אגודה,
ומבלי להתחשב בנזק ה עצום
שהדבר יביא לקופודהמדינה
ולכנה שבחיסול אל־על.
תרגיל מתוחכם

יו״ר ועדת־פספים לורנץ וראש־ממשלה בגין (ליידם שימחה ארליח
ריווחי אינפלציה וריבית
לגבי החשבונות, בסדר גודל של
יותר מחצי מיליון דולר, שהם,
בכסף של היום, כ־ 70 מיליון לי רות.

על פתחה במאבק מישפטי
נגד וייגגרטן, כדי לקבל את הכסף,
המגיע לה לטענתה• אולם להפת עת
החברה פתח ויינגרטן בחזית־־
נוספת. הוא היה הראשון שהת חיל
להפעיל. טיסות־שכר מניר־יורק
לתל־אביב, ופגע קשות בהכ נסות
אל־על בקו חשוב זה.

היריבות הפכה
לשינאה
ן י׳יינגרטן שבד מטוסים מחברת
1אוורגרין האמריקאית. למרות
שהוא טוען שהוא רב, ומקפיד ש יקראו
לו בשם ״הרב ויינגרטך,
הוא לא היסס לשתף פעולה עם
חברה שמטוסיה טסים גם. בשבת.
אולם למרות המחירים הזולים
נכשלה העיסקה. כיום אץ ויינגר־טן
מפעיל עוד טיסות־שכר אלה.
באותה תקופה היה ויינגרטן ה אדיב
הגדול ביותר של אל־על.
כשהוא הפסיד את הבוררות בינו
ובין אל־על בנוגע לחצי מיליון
הדולר, וכשאל־על עיקלה את
ביתו בירושלים כדי להבטיח את

? ^1ך עוד לפני שהוועדה הגי־י
שה את מסקנותיה לראש־הממשלה
ולשר־התחבורה, שבעיק־בותיהן
היתה אל־ על מקבלת הור אה
להפסיק את טיסותיה בשבת,
באה הישועה ממקום שהחברה לא
ציפתה לו כלל.

מבחינהכלכלית ההסקת הטיסות בטבת תגרום לאל על לאובדן טל נ -ססס 195 ,נוסעים
ו כ -ס 2 5 ,0 0טון מטעו חר!לאי ואחר.

ההפסד היטירוהמיידי * )

כאחד הנובעמכו מסתכם ב כ 38 -מיליון ,$במחי רי . 1980/81

לסטק המדינה ולאל על
הפס די ם אלה ילכו

ויחריפו

תוך פרק ז מן לא ארור .

ביום השלישי האחרון התקיימה
שיחת־טלפון בין ראש־הממשלה,
מנחם בגין, ובין מנהיג האגודה,
ח״כ אברהם שפירא. השניים שו־לאנשי
אגודת־ישראל היתד, הצ עה.
הם הסבירו בתמימות, שהם
מבינים כי דרישתם להשבתת
אל־על בשבת עוררה סערה צי בורית.
כדי להקל על ממשלת
בגין, הם מוכנים לוותר על הדרי שה•
אמר אחד מהם :״יהודים
דתיים בין כה וכה לא טסים ב שבת׳
ומי שלא דתי, יטוס בחברות
זרות. אז למה שהגויים ירוויחו
מזה ז״ ואילו חבר־כנסת אחר של
האגודה הסביר :״אנחנו מוכנים
לוותר על הדרישה כדי להקל על
מורנו ורבנו מנחם בגין.״
פגישה מסוג זה היתד, צריכה
להיערך בין ראשי האגודה ובין
ראש־הממשלה, או בינם ובין שר־התחבורה.
אבל ארידור ידע ש אחרי
ההקדמה יבוא המשך, שיס ביר
בוודאי מדוע הורה בגין דוו קא
לו, לשר־האוצר, להיפגש עם
ראשי האגודה בעניין זד.,

מכרו
את השכת
ן אמ;ם, ההמשך לא הפתיע.
1ראשי האגודה הודיעו, ש תמורת
ויתור זה הם רוצים בהק דמת
תשלומים. מיליארדי הלי רות׳
שהוקצבו לאגודת־ישראל על פי
ההסכם הקואליציוני, מפוזרים
על פני עשרות ומאות סעיפים תק ציביים,
כדי שאיש לא יוכל לחשב
את הסכום הכולל• אך על דבר
אחד הוסכם בעת המשא־ומתן הקו אליציוני
בין הליכוד ואגודת־יש־ראל:
כל אחד מהתשלומים יחולק

ב רו רכי במצבה הכלכליהנוכחי טל אל ע ל, אטר עי ק ר עסקיה מת ב ס סי ם על התיירות, מטמעוו
הדבר הינוער עו ר מו חלט טל ב סי סקיומההכלכלי טל החברה באופןטאינוניתןלתיקון .

קטע מדו״ח הוועדה על טיסות ״אל־עיו״ כשבת
הרס כלכלי
עשרות עמודי הניספחים הוכיח,
שהפסקת טיסות אל־על בשבת
תגרום לא רק להפסד כספי חמור
לחברה, אלא יביא לחורבנה ממש.
כותבים מחברי הדו״ח :״בטווח ה ארור
והבינוני ייווצר תהליך הד רגתי,
שבו המוביל הלאומי של
מדינת ישראל יחדל מלהיות גורם
תיירותי בעל מישקל במרכזי־התיירות
באירופה בטיסות סדי רות ויפסיק כימעט לחלוטין גם
את פעולתו בשוק טיסות־השכר.״
על־פי החישובים, תפסיד אל־ננל
195 אלף נוסעים לשנה, אם תפ סיק
לטוס בשבת. מהבחינה הכס פית
תפסיד אל־ על 42.2מיליוני
דולר מהנוסעים בטיסות רגילות,

5.5מיליוני דולר מהנוסעים בטי־סות־שכר
בשבת 22.8 ,מיליוני דו לר
מהטסת מיטען 4,6 ,מיליוני
דולר מהטסת מיטען חקלאי וחצי
מיליון דולר מהכנסות אחרות. סך-
הכל תפסיד אל־על 75.6מיליוני
דולר.
קריאה בחצי שעה
ך* די להיות הוגנת חישבה
״ ועדת אל־ על גם מה יהיו דיוו חי
החברה כשייחסכו הוצאות ה הפעלה
בשבת. כל החיסכון בהוצ אות
מגיע ל־ 37.2מיליוני דולר.

חחו על חברת אל-על, ושפירא
הודיעה לבגין שיש לו הצעת־פשרה.
באותו
ערב נערכה, ביוזמת בגין,
פגישה בין שר האוצר יורם ארי־דור
ובין ראשי אגודת־ישראל, .
לתדהמתו של ארידור, התברר
לו שכלל לא איכפת לאגודה אם
חברודהתעופה הלאומית תחלל
את השבת או לא. התברר לו ש העלאת
הדרישה בעת המשא־ומתן
הקואליציוני, והעמידה על כך ש אל על תפסיק את טיסותיה בשבת,
היו הצעד הראשון בתרגיל חכם
ומתוחכם שנועד לסחוט עוד כסף,
נוסף על מיליארדי הלירות שנסח טו
כבר, מקופת־ד,מדינה.

לשני תשלומים שווים. התשלום
הראשון ישולם בשנת־הכספים ה נוכחית
,81—82 ,והשני רק בשנת
הכספים הבאה .82—83 ,הקדמת
תשלום החצי השני, בתנאי האינ פלציה
והריבית של היום, פירו שם
תוספת של מאות מיליוני לי רות
לאגודת־ישראל.
ארידור יכול היה להבין שראש-
הממשלה סומך ידיו על הסדר זה.
אולם הוא לא רצה להתחייב באוז ניהם
של ראשי האגודה• הוא הב טיח
להם לשקול את ההצעה ב חיוב,
ואמר שההחלטה הסופית
תהיה של בגין. ראשי האגודה הבי נו
שהם עשו את עיסקת־חייהם.
בגין נתן את הסכמתו עוד קודם
לכן.
עיסקה זו הצליחה לשבור את
שיא הציניות שנקבע אי־פעם על-
ידי אגודת־ישראל. ראשי האגודה
מוכנים למכור את השבת, אשר
שמירתה יקרה להם כל-כך, תמו רת
כסף, נוסף על הכספים שכבר
גזלו מקופת-ד,מדינר, יוסי ינאין

במדינה

נשיווה סוז־ח בו*7סעדח 1181,זיאורר
סיכמו ישראל סחרוב ואחרון ו!בי!ש1טיין
מכירת מיפעל של התעשייה האווירית לקבלן
חגיות חקוז

ך * שניי םנראד כידידים. הם ישבו בשולחן
* י הקיצוני, המבודד ביותר במיסעדת־היוקרה
מון דארדן ברחוב בן־יהודה בתל־אביב. הפגישה
התרחשה ביום הששי האחרון, מהשעה 2.00 ואילך.
השיחה ביניהם התקיימה בשקט. מדי פעם הגיש
אחד מהם מיסמך לחברו, שקרא אותו בעיון.
המשתתפים בשיחה היו יושב ראש הדירקטוריון
של התעשייה האווירית, ישראל סחרוב, והקבלן
אהרון רובינשטיין.
לפתע, כמעט ללא מילות פרידה, קם סחרוב
ממקומו — נראה שהוא הבחין שמאזינים לשיחה.
הוא יצא מהמיסעדה ונכנס לתוך מכונית שהמתינה
לו בחוץ. נהגו התניע אותה והם הסתלקו מהמקום.

אגי גזכר״
*5שראל פחרוום הוא איש רב־פעלים. עסקן
המיפלגה הליברלית, סוחר עשיר בעצים, הפך
אחרי המהפך לאחד האנשים העסוקים ביותר
בארץ. בנוסף לתפקידו כיושב־ראש הדירקטוריון
של התעשייה האווירית — בהתנדבות, כפי שהוא
מקפיד תמיד לציין — הוא גם חבר דירקטוריון
בכל חברות הבת של התעשייה האווירית. סחרוב
הוא גם יושב־ראש הקרן־לביטחון־ישראל (ליב״י)
וחבר בעשרות מועצות־מנהלים.
נראה שסחרוב, ששוחח עם הקבלן רובינשטיין,
עשה זאת גם בתוקף תפקידו בתעשייה האווירי!!
וגם כיושב־ראש הצוות למכירת מניות הממשלה
בחברות־ממשלתיות.
סחרוב ורובינשטיין דנו על מכירת אחד

אותם בכל רגע, אבל זה שווה 200 מיליון.
רובינשטיין: אתה בטוח שתוכל להשיג לזה
הסכמה של הממשלה ושל האוצר?
סחרוב ז אני יכול לעשות איתם מה שאני
רוצה. פעם הם נתנו תמריצי־יצוא רק ליצוא־הביטחוני
של התעשייה האווירית ולא נתנו ליצוא
אחר. כל מי שייצא תחתונים או גרביים היה מקבל
תמריצים, אבל לא התעשייה האווירית. כשאני
באתי סידרתי את כל העניין עם ארליך, ועכשיו
אנחנו מקבלים תמריצים.
רובינשטיין: אבל יש בעיה! של אל-על. אני
מבין שהם הולכים עכשיו לעשות גם תחזוקה
במטוסים, ולא רק במטוסים שלהם.
פחרוב ז אל תדאג, זה לא בעיה. אני יודע
איך לטפל בהם. הם מרמים כשהם אומרים שהם
הפסידו פחות השנה. אני עכשיו אוסף חומר, ואוכיח
שממה * הפסיד השנה עוד יותר מאשר בשנה
שעברה. כשיהיה לי החומר הם כבר לא יעשו
תחזוקה. חוץ מזה, אנחנו נקים חברת־תעופה. אס
הס יכולים לתחזק מטוסים, אנחנו יכולים לטוס.
יכול להיות שנעשה את זה ביחד עם ארקיע, כבר
דיברתי איתם אבל אל־על יפסידו מהעניין. אף
אחד מהתעשייה האווירית עם המישפחות לא יטוס
יותר באל־על. הכסף שהם יפסידו מזה יהיה יותר
מהכסף שהם ירוויחו בתחזוקת מטוסים. זה לא
אני שרוצה את זה — הפועלים שלי באו אלי
אחרי ששמעו מה שאל־על רוצה לעשות, ודרשו
ממני לעשות מילחמת. אז מה אני יכול לעשות?
רובינשטיין: הכנת לי את המיסמך בינינו?
סחרוב: כן( .נותן לרובינשטיין מיסמך וזה
קורא אותו).
ורו בי נ ש טיין: אז זה בסדר, אפשר יהיה לחתום.
מה שלומך? איך הבריאות?
מחרובו תודה רבה, בסדר( .קם ממקומו)
אני מוכרח ללכת( .רץ החוצה סהמיסעדה ומשאיר
את רובינשטיין פעור פה).
בשיחה עם העולם הזה הכחיש סחרוב, יומיים
אחר־כך, את הפרשה כולה.
ה?£ולפ הז ה: אילו עסקים יש בין התעשייה
האווירית ובין הקבלן אהרון רובינשטיין?

(המשך מעמוד )4
פחדו מפני הערבים, הם שגרמו
לכריית התהום בין היישוב העב רי
והעולם הערבי. הוא היה משוכ נע
כי טרגדיה היסטורית זו היתד,
נמנעת, אילו שמרה האצולה ה ספרדית
הוותיקה על שילטונה ב יישוב.
אחד מספריו, לחיות עם
פלסטיניים, שפורסם גם במצריים,
הוקדש לנושא זה.
על כן האמין כי לספרדים ולב ני
עדות־המיזרח בישראל יש שלי חות
החורגת מעבר לאינטרסים
האישיים והעדתיים שלהם: לבנות

תשומת־לב
בפסק־דין, שעורר
רבה, קבעה השופטת כי המועצה
היא גוף ף ציוני, וכי הפירסום
מהווה לשון־הרע. הוועד חוייב
בתשלום פיצויים ניכרים, שמימנו
את פעולת המועצה במשך זמן

רק כעבור שנים התפייסו העס קנים.
עם אלישר וביקשו את סלי חתו.
״עליות
ממוספרות״ .בחוד-
שיו האחרונים, כאשר כוחו מי דלדל
והולך, עסק אלישר בבעיה
העדתית, שהחריפה במערכודהב־חירות
האחרונה• .הוא שם את רד

נו 7:

אליהו אלישר עם אשתו חווה
התמונה האחרונה

י יו״ר מחרוב
— 170 מיליון דולר

קבלן רובינשטיין
לאן נעלמו —
ממיפעלי התעשייה האווירית לקבלן הגדול. הייתה
זו הפעם הראשונה שנידונה הצעה למכירת מיפעל
של התעשייה האווירית.
אהרון רובינשטיין, אביו של ח״כ אמנון רובינש טיין,
נפגש בעבר עם סחרוב באירועים עיסקיים
וחברתיים רבים. בין השאר יש לרובינשטיין
עסקים משותפים רבים עם בנק לאומי, ואילו
סחרוב הוא חבר דירקטוריון הבנק. השיחה התנהלה
(בהשמטות) בנוסח זה:
סחרום ז כן, אני יודע. עשיתי טעות. לא
קראתי את המיכתב שלך עד הסוף וחשבתי שזה
נוגע למישרדהתיקשורת. אז העברתי להם את
זה. הם קראו אותו והחזירו לי, כי זה קשור
לתעשייה האווירית. זו היתה טעות שלי.
רוכינשטיין: המחיר הוא גבוה מדי 30 .
מיליון דולר...
סחרום ג זה לא גבוה. אתה יודע שזה שווה
200 מיליון דולר, אבל 30 מיליון זה בגלל שאי־אפשר
לממש את המיפעל ברגע שרוצים. זה כמו
מניות מסויימות בניו־יורק, שאי־אפשר לממש

מהרוב: אין שום עסקים. מהיום שאני ב תעשייה
האווירית אין שום עסקים.
העולם הזה: אבל נפגשתם ביום הששי.
מחרוב: כן, כן, אבל זה במיסגרת תפקיד
אחר שלי. אני חבר בוועדה לענייני הקמת חברת-
התיקשורת, ודיברנו על זה.
העולם הזה: אבל דיברתם על מכירת מיפעל
של התעשייה האווירית.
מחרוב: לא ...אה, אני עכשיו נזכר. קיבלתי
מרובינשטיין איזה תזכיר ובטעות חשבתי שזה
שייך למישרד־התיקשורת, כי אני יודע שיש לו
איזה מיפעל לאלקטרוניקה. אחר־כך התברר ש רובינשטיין
כתב תזכיר על קניית אדמות של
המדינה, של התעשייה האווירית. אני גם יושב־ראש
הרשות למכירת מניות הממשלה בחברות־ממשל-
תיות. אז נפגשנו על העניין הזה, והוא אמר לי
שרייתה לי טעות.
העולם הזה: אבל דובר על מכירת מיפעל
ששווה 200 מיליון דולר ב־ 30 מיליון דולר.
מחרוב: לא דובר. אה, כן. הכוונה היתר.
לקרקעות שרובינשטיין רוצה ב־ 30 מיליון דולר
וששוות 200 מיליון דולר.
את תגובתו של הקבלן אהרון רובינשטיין אי-
יוסי ינאי 31,
אפשר היה לקבל.
* אברהם (״בומה״) שביט, יושב ראש מועצת־המנהלים
של אל-על.

גשר חדש אל העולם הערבי בכלל,
ואל העם הפלסטיני בפרט.
הוא תירגם אמונה זו לשפת־המעשה.
כאשר ננקטה בסוף 1975
היוזמה להקמת המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני
הצטרף אליה מייד• רבות מישי בותיה
נערכו בביתו, שעל קירו תיו
מתנוססים מיסמכים עות׳מא־ניים
ישנים, הכתובים בכתב ערבי
יפהפה.
מכה אכזרית. הצטרפותו ל גוף
זה גרמה לאחת המכות האכז ריות
ביותר שהונחתו על אלישר.
בוועד העדה הספרדית בירוש לים,
גוף רב־השפעה ועתיר־רכוש
שהוקם על־ידו ושהוא עמד ברא שו
במשך השנים, התארגנה קבו צה
של יריבים בעלי־אינטרסים,
שרצו להדיחו.
כאשר נודע כי הצטרף למוע צה,
היה נדמה להם כי באה ה הזדמנות.
הם הדיחו אותו מתפ קידו
ופירסמו בביטאון הוועד הת קפה
פרועה עליו, שבה נאמר כי
המועצה היא ״גוף אנטי־ציוני״.
אלישר נפגע עד לעמקי נפשו,
אך לא הגיב. אולם מתוך כבוד
לאיש הגישו תישעה מחברי ה מועצה,
וביניהם האלוף (מיל׳) מתי
פלד, יעקוב ארנון ואורי אבנרי,
תביעה מישפטית נגד בעלי־הדיבה.

דגש על הצעה שהעלה כבר ב כנסת
הראשונה והשנייה, כאשר
היה חבר בבית־המחוקקים מטעם
רשימה ספרדית: להנהיג בארץ
בחירות איזוריות. החשבון: בב חירות
כאלה ייבחרו כימעט אוטו מטית
בני עדות־המיזרח, מפני ש שום
מיפלגה לא תציג מועמד אש כנזי
באיזור־בחירות שבו יש רוב
ספרדי.
אולם אלישר ידע כי המנהיגות
בעדה עברה מן האצילים הקשי שים,
ותיקי הארץ שקדמו לעלייות
הציוניות מאירופה (״העליות ה־ממוספרות״
,בלשונו הסרקאס־טית)
,אל בני הדור החדש, בני
העולים החדשים מתקופת המדי נה.
הוא
היה בטוח בניצחונם.
התנצלות לפני שבועיים הופיעה
בהעולס הזה ( )2303 כתבה
על הציירת בתיה אפולו,
שהיה לה אופי מעליב.
כתבה זו הובאה לדפוס
בעיקבות תקלה מערכתית.
העולם הזה מצטער על כך
ומתנצל לפני בתיה על
הכתבה, שהופיעו בה פר טים
חסרי-שחר.

ה עו ל ם הז ה 2305

על רגן

בגין הכריז מי

ד ק פו ץ

ה היה יום־הכיפורים של הלובי ה ישראלי
בארצות־הברית.
לכאורה היה זה הפצור מכובד. למרות
הלחץ הכביר, שהופעל על-ידי נשיא אר-
צות־הברית, שמרו 48 סנאטורים אמונים

לממשלת־ישראל.
אך זוהי נחמה כוזבת.

העוכדה המכרעת״ היא: כעניין
הנוגע במישרין׳לביטחונה של
ישראל, ושבו הופעל הלחץ היהודי
עד השריר האחרון, נוצחה ישראל.
בפעם הראשונה מאז , 1956 כאשר הכריח
הנשיא דוייט אייזנהואר את דויד בן-
גוריון לפרק את ״מלכות־ישראל השלי שית״
,שעליה הכריז יום לפני כן, הוכח
כי נשיא נחוש־החלטה בבית הלבן יכול
להתגבר על הלובי הישראלי הכל-יכול.
ביום־הכיפורים שבר אנוור אל־סאדאת
את אגדת הצבא הישראלי ״שלא ינוצח״.
השבוע שבר רונלך, דגן את האגדה
ששום פוליטיקאי אנ1ר$ק?זי אינו יכול
לעמוד בפני הלובי הישראלי.

מ הגג

אם כל העניין אינו אלא מאבק בין
שני מוקדים של לחץ וכסף, אין צורך
להסיק מסקנה אלא זו: שיש להגביר
את הלחץ והכסף של היהודים.
אין צורך לפשפש במעשינו. לא שגינו.
שום אשמה אינה רובצת על ממשלת יש ראל.

אלא
שזוהי אשלייה גמורה. למה
שמתרחש עתה בוושינגטון יש
סיכות הרבה יותר עמוקות.
נכון שיש לסעודים השפעה כלכלית
רבה. נכון שהם יכולים לקנות סנאטורים
ואנשי-קונגרס, בדיוק כמונו. נכון ש־קרנות־הנפט
אינן נופלות מן המגבית ה יהודית
המאוחדת.

זה נכון. אך לא זה העיקר.

כאשר פתח אל־סאדאת ביוזמתו ההיס טורית
(מבלי לגלות על כך מראש דבר
וחצי־דבר לאמריקאים) פזל גם לעבר
ארצות־הברית. הוא היה משוכנע כי יוז-
מת־השלום תהפוך אותו לחביב האומה
האמריקאית. גם בכך צדק.

באיטר חתם אל־סאדאת על הס כמי
קמפ-דייוויד, לצד ג׳ימי קאר־טר
ומנחם בגין, לא היה ספק כי
מצריים היא כעלת־הכרית העיקרית
של אמריקה במרחב.
ואז קרה משהו.

81 81 8

^ רה משהו שלא היה מוכרח לק-
^ן ידות. דבר שסאדאת עצמו לא חזה
אותו מראש.

הרי מפלה מוחצת, מכנס המצביא
הנבון את טובי יועציו כדי לטכס
עימם עצה ולהסיק או* הלקחים. מדוע
נוצחנו? היכן טעינו? כיצד יכולנו למנוע
זאת? איפה התחיל התהליך השלילי?
הצמרת הביטחונית לא היתד, מסוגלת
לכך אחרי יום־הכיפורים.

הצמרת המדינית לא היתד! מפוגלת
לכך השבוע. י

לכן, תחת לעצור, לחשוב, לנתח את
המצב ולהתהוות מדיניות חדשה, חזרה
ממשלתו של מנחם בגין השבוע על כל
השגיאות שהובילו לנפילת המעוזים ב וושינגטון.
היא
החלה במיתקפה חדשה, היכולה
רק להסתיים בתבוסה ממאירה חדשה.

ך גין לא אמר זאת, וממשלת־ישראל
לא הכריזה על כך בשום הודעה ריש־מית.
אך נושאי התעמולה הישראלית ב-
ארצות־הברית מעבירים זאת מפה לאוזן,
והנועזים שבהם גם מעלים זאת על הכתב.
נאמר כי חבורת האישים שהשתלטו
עתה על וושינגטון, בחסות רגן, היא
בעלת אינטרסים אישיים בעניין הסעודי.

כולם, כך נאמר, סועדים על שולחנה
של סעודיה.

קאספד ויינברגר היה מראשיה של חב-
רת־ענק, המבצעת פרוייקטים בסעודיה
תמורת הון־עתק. אלכסנד ר הייג היה מ
ראשיה
של חברה שיש לה עניין חיוני
בעיסקות־הנשק עם ממלכת־המידבר. ממ שלת
רגן, לאורכה ולרוחבה, מלאה ב אנשים
שיש להם קשר אישי לפירמות ה מקבלות
הזמנות צבאיות ואזרחיות מ סעודיה,
או הסוחרות בנפט הסעודי, או
המנהלות את השקעות־ההון הסעודיות.

כקיצור: הסעודים קנו את ממשלת
ארצות־הברית.

זה די משעשע, כי אמריקאים רבים
משוכנעים כי הישראלים קנו את אמריקה.
עד כה ניצח הלובי הישראלי בכל הת מודדות
כזאת.

עתה ניצח הלובי הסעודי.

לפי תעמולת־הלחש הין|,דית, גרמה ל כך
המעורבות האישית שיל אנשי־רגן ב עסקים
הסעודיים.

כמילים גסות: הכסף הסעודי
גבר על הכסף היהודי.

ר מרבה הצער, הסבר זה הוא פשוט
• מדי, ועל כן הוא מסוכן.
הוא מסוכן מפני שהוא־&סיח את הדעת
מהעיקר,

גם אידו היו כד השליטים בוושינגטון
שוגאי־כסף, שונאי־נפט
ושונאי־ערכיס, היו מגיעים אד אותה
המסקנה כדיוק.
ומכיוון שאינם כאלה — לא כל שכן.

!81 81 8

הסכר נפרץ.

בגין הבריז מילחמה על רגן.

עושרה האגדתי, מרחבה הגיאוגרפי, מע מדה
הדתי כארץ המקומות הקדושים ו מוקד
החאג׳ השנתי — כל אלה סיגלו את
סעודיה לתפוס את המקום, למרות חול .שותיה
הבולטות.
כאשר באו המדינאים האמריקאיים לב חון
מחדש את המצב, היתה המסקנה כימ־עט
מובנת מאליה: סעודיה תהיה לבעלת-
הברית המרכזית והמועדפת של ארצות-
הברית במרחב. יש לה ההשפעה הדרושה.
היא מתונה. היא פרדמערבית. אפשר לס מוך
על המישטר הקיים בה (כל עוד
ישנו)• וחוץ מהכל, כבונוס מיוחד, היא
חולשת גם על אוצרות־הנפט שבהם תלו יים
חיי העולם חמעדבי.

והי המציאות המדינית. המציאות
אינה נעלמת, כשמסרבים להכיר בה.

אך זוהי המדיניות — היחידה
— של ממשדת־ישראד.

1 8 91

העילה: תוכנית־השלום של הנסיך פאהד.

כאי־רצון רב, כימעט כעל־בור־הה,
לקחה סעודיה שרביט זה.

קו כר־לב המדיני נפל.

חלל ריק. מישהו היה מוכרח לקבל לידיו
את השרביט, שנשמט מידיה של מצריים.

הצדעה למנהיג! — בגין מול רגן בבית הלבן
הסיבות העמוקות למשבר הנוכחי הן
מדיניות. מי שמתעלם מהן, גוזר על עצמו
מפלות נוספות וחמורות יותר.

8 ! 81 81
ך * מעצמה האמריקאית, הנתונה ב י
י מאבק גלובלי על העליונות בעולם,
אינה יכולה להתעלם מן העולם הערבי.
מי שסבור אחרת, חולם באספמיא.

מאה מיליון הערכים, על עשרות
מדינותיהם, שמאחוריהן ניצבים
קרוב למיליארד מוסלמים,
בעשרות מדינות נוספות, הם כלים
חשוכים על לוח השח־מת העולמי.
הנפט הערבי חשוב מאוד. אך גם ה מרחב
האיסטראטגי הערבי חשוב. והכוח
הפוליטי של הגוש הערבי. והיכולת ה ערבית
לעמוד מול ההתפשטות הסובייטית.
הכוח הערבי המרכזי, המסוגל לצרף
את כל המרחב הזה למערך־הכוחות ה אמריקאי,
הוא בעל־הברית הטיבעי של
וושינגטון. כדאי להשקיע בו כל מאמץ,
להעניק לו את כל התמיכה — גם אם
אין לו נפט.

זהו מושבל־ראשון גיאו־פוליטי.

8 ! 81
רצות־הברית חפצה תמידבידי-
י דותה של מצריים. כי מצריים היתד,
המדינה הערבית המרכזית, והיא בעלת
האוכלוסיה הערבית הגדולה ביותר ב מרחב.
היא ממוקמת בליבו של המרחב
הערבי. עברה המדיני, התרבותי והדתי
מעניק לה מעמד סגולי.
כאשר גירש אנורר אל־סאדאת את ה סובייטים
מארצו, נפתח לפניו ליבה של
וושינגטון. מה גם שסאדאת השליך באופן
מודע את כל יד,בו על ארצות־הברית.

הסכמי קמפ-דייוויד הקימו נגדו
את העולם הערכי בולו.
מדוע זה קרה?
העולם הערבי יכול היד לסלוח לנשיא
המצרי את יוזמתו העצמאית, את העובדה
שלא התייעץ מראש עם איש מעמיתיו ב מדינות
הערביות, שפעל בניגוד להחל-
טותיהן של ועידות-הפיסגה הערביות.
הן היו סולחות לו את כל אלה, אילו
הביא עימו את ההישג האחד שכל העולם
הערבי חפץ בו: נסיגת ישראל מן השט חים
הכבושים והקמת מדינה פלסטינית.
ממשלת ישראל מנקה מן ה־

נ־טיא המצרי את ההישג הזה.

לשווא הזהיר אנוור אל־סאדאת את בגין
ואת עמיתיו מפני התוצאות הצפויות. ל שווא
דיבר על כך בנאומו ההיסטורי לפני
הכנסת. כשקם משולחן־הדיונים של קמם-
דייוויד היו ידיו ריקות. אם היה מישהו
מוכן להאמין לרעיון ״האוטונומיה המלאה״,
לפחות כשלב־מעבר, הרי התנדפה אמונה
זו אחרי נאומיו של מנחם בגין.
התוצאה היתד, שאנוור אל־סאדאת גורש
מן העולם הערבי. השלום שעליו חתם
נשאר בגדר שלום נפרד, ישראלי־מצרי.
ההשפעה המצרית בארצות הערביות לא
נעלמה כליל, אבל היא ירדה למחתרת.
מצרים שוב אינה מסוגלת להגיש את ה עולם
הערבי לאמריקאים על מגש.

אין זה פוסל את המיפעל ההיסטורי
שד אל־סאדאת, ואת הערך
העצום שיש לשלום הישראלי
מצרי. אך זה יצר מצב חדש לגבי
האמריקאים.
81 8 . 8
^ תפקיד של מנהיג העולם הערבי

י י נשאר פנוי. הטבע המדיני אינו סובל

כאשר נולדה עיסקת־הנשק הכפולה עם
סעודיה (מטוסי האייוואקם והציוד ההת קפי
למטוסי־הקרב) העמידה ממשלת־בגין
(יחד עם האופוזיציה העגומה) פנים כאילו
ניתן להאבק בה תוך התעלמות מן ה מציאות.
התוצאות ידועות.
עתה נוקטת וושינגטון בגלוי קו פרו-
סעודי, המתחדד מיום ליום. היא שיבחה
את תוכניתו של יורש־העצר הסעודי, בת
שמונה־הנקודות, שנועדה לשמש תחליף
להסכמי קמפ־דייוויד.
התוכנית של פאהד (למעשה אינה אלא
רשימה של עקרונות) מבטאת נאמנה את
הקונסנזוס הכלל-עולמי לגבי הפיתרון ה רצוי
במרחב: נסיגת ישראל מהשטחים
הכבושים, הקמת מדינה פלסטינית לצד
ישראל, שלום בין ישראל והעולם הערבי.
אפשר להתווכח הרבה על הניסוח של
כל אחת מן הנקודות, אך התמונה הכללית
מקובלת בעולם. היא תואמת את דעתם
של רוב בעלי־ד,מחשבה בארצות־הברית,
באירופה המערבית, בגוש הקומוניסטי ו בעולם
הערבי.

היא תואמת כדיוק את דבריו
של אנוור אד־סאדאת ככנסת.
רבים וטובים בישראל מסכימים.

׳81 8! 8

משלת בגין (והאופוזיציה העגומה)
י אינן משלימות עם מציאות זו, כי
אינן רוצות להחזיר את השטחים הכבושים.

מה הן מציעות תהתה? גינויים,
ההשמצות, הכרזות רמות.
מאומה לא.

לא נעשה כל נסיון למצות את החיוב
שבתוכנית פאר,ד — כמו הנכונות העקרו נית
להכיר בישראל.
יצחק רבין מציע לאיים על האמריקאים,
שאם לא יסתלקו מגישתם הפרו־סעודית
לא תיסוג ישראל משארית־סיני. מנחם
בגין אימץ לעצמו, השבוע, גישה זו.
עם כל הכבוד, זוהי גישה ילדותית.
ילד יכול לומר: אם אבא לא יקח אותי
לטיול, אני אקפוץ מן הגג.

ישראל לא עשתה טובה לאמריקאים
כאשר כרתה שלום עם
מצריים. היא עשתה טובה היסטורית
לעצמה. שום אדם נורמלי
בעולם לא יאמין לה שתוותר על
השלום, אחרי שוויתרה עד סיני.
אם רוצה ישראל לחזק את מעמדה של
מצריים, עליה לאפשר לה לתפוס שוב
את מקומה כמרכז העולם הערבי. פירוש
הדבר: היענות לגישתה של מצריים, ה אומרת
כי האוטונומיה תביא תוך חמש
שנים להקמת מדינה פלסטינית.

אם אינה מוכנה לכך, אין מנוס
מעליית הגורם הסעודי כמרחב.
ישראל לא תובל למנוע זאת. ההתנגדות
לכך מהווה הכרזת־המילחמה
על רגן, והדבר יבול להסתיים
רק כאסון מדיני.

< י 1ייי * ₪

ב891

משה דייו נישל את ילדיו

תוגונן יף
החרם אינו חדש
החרם שהטיל שר־הביטחון, אר?ק שרון, על
ארצות־הברית, בעיקבות הצהרות־התמיכה בתוכנית
הסעודית, אינו חדש. שרון ביטל את נסיעתו
לארצות־הברית, ודחה בינתיים את השיחות על
שיתוף־ה,פעולה האיסטרטגי.

לפני בשלושה *טבועות היתה אמורה לבקר
כארץ, כמיסגרת ההסכם על שיתוף־הפעולה,
מישלחת רפואית מהפנטגון. שרץ הודיע
לאמריקאים שאל להם לבוא, ודאג שתיוודע
הפיכה לביטול: לחצו של רונלד רגן כעניין
האייווקס.

רבבגין ־ שמיר

עם פירסום צוואתו של משה דיין התברר
שדיין נישל למעשה את שלושת ילדיו
מירושתו.
על פי הצוואה מקבלת אלמנתו של
דיין, רחל, את הכית בצהלה על בל תכולתו,
את ניירות־הערך והכספים של דיין, את
העתיקות ואת בל התמלוגים המגיעים לו ושיגיעו
לו כעתיד.
כסעיף .1ד. של הצוואה מוריש דיין לשלושת
ילדיו — יעל שיאון, אהוד דיין
ואפה דיין — כמה מיגרשים שהיו בבעלותו,
ומחלק אותם שווה כשווה כין השלושה.
כבדיקה שנערכה התברר שמיגרשים
אלה אינם שווים דבר. לדיין היה מיגרש
אחד כגוש 8680 חלקה 39 בשפיים. המיגרש
הוא קרקע חקלאית שלעולם אי־אפשר יהיה
לכנות עליה, כ־ 30 מטר מפארק־השרון ועל
למרות שאינו שר. למלמד הובטח שלוועדה יתמנה
מטעם המפד״ל הד״ר יוסף בורג, בורג לא יופיע
לישיבות הוועדה, ומלמד ימלא את מקומו.

בגין מינה דווקא את השר זבולון המר
לוועדת־השרים לענייני כלכלה, כפי הנראה
מתוך שיכחה, וחמר מקפיד להופיע כישיבות
הוועדה.
כתגובה על בך מאיים מלמד להוות
אופוזיציה לממשלה בדיוני ועדת־הכספים
של הכנסת, שבה הוא חכר.

גבול קיבוץ שפייט. ערכו של המיגרש מוערך
היום כב־ 5000 לירות כילכד.
לדיין היו גם במה מיגרשים בפארק־הכרמל.
דיין הוא אחד מכמה מאות כעלי־מיגרשים
כפארק זה, שהופקעו לפני זמן רב.
הם הופקעו על־ידי הממשלה כשהמקום
הוכרז כגן לאומי, ועד עתה לא שילמה
הממשלה פיצויים לכעלי־המיגרשים, ואן? לא
נתנה להם מיגרשים חילופיים.
לפני ההפקעה היו המיגרשים קרקע
ירוקה, האסורה כבנייה, וערכם נמוך כיותר.
הממשלה מוכנה לשלם רק במה מאות לירות
תמורת כל חלקה, או לתת עבורן חלקות
חילופיות חסרות בל ערך בנגב.
גם אם יצליחו כניו של דיין לממש את
האדמות שירשו, יקבל כל אחד מהם סכום
מגוחך.
הכנסת, את עיתונאי ידיעות אחרונות, אריה צימוקי.
צימוקי, שהאזין באותו יום לבי־בי־סי, סיפר לבגין על
משלחות גדולות מכל רחבי העולם שיגיעו ללווייה.
באותו רגע החליט בגין, בניגוד להחלטת הממשלה
מהיום הקודם, שגם ישראל תיוצג על־ידי מישלחת
גדולה.

ש בי ד מדוש מ א לי הו
מחלוקת התגלעה בין בעל חברת־הביטוח שלמה
אליהו ובין אחד ממנכ״לי עסקיו, הרצל שפיר, מי
שהיה מפכ״ל המישטרה.

בין ראש־הממשלה, מנחם בגין, וכין
שר־החוץ, יצחק שמיר, התפתח כשבוע
שעבר ריב קולני. ידידים של השניים טוענים
כי מעולם לא רבו כך, גם לא כעת הצבעתו
•טל שמיר נגד הסכם קמפידיוייד.

נראה כי כעיקכות מחלוקת זו יפרוש שפיר,
למרות שהוא נבנם לעבוד כהכרה רק לפני
חודשים מעטים.

שמיר התלונן על כך שבגין הירשה לשר־הביטחון,
אריק שרון, להיות הכוכב הבילעדי בשיחות שנערכו
כאן עם הגנרל כמאל חסן עלי. בגין נתן גיבוי
לשרון, והדבר הרתיח את שמיר.

שריי ב ר יחזור
ל מו עצה

שרי םוגד בגין
בישיבת־הממשלה האחרונה השמיעו כמה שרים ביקורת
ישירה על ראש־הממשלה, מנחם בגין, וטענו שהוא
מתון מדי בהתבטאויותיו לגבי המימשל האמריקאי.
בראש מביעי הביקורת היה שר־התקשורת, מרדכי
ציפורי, והצטרפו אליו השרים יצחק מודעי וזבולון
המר.

נראה בי כעיקכות הלך־הרוח בממשלה
החריף: בגין את נימת דבריו ככל הנוגע
לארצות־הכרית.

מנכ״ל מישרד־הדתות, גדליהו שרייכר,
עומד לחזור לתפקידו הקודם, כיושב־ראש
המועצה הדתית כירושלים.

ח ק רי ח־ כ דו רג ל

—^ 111

עמצר 1,
תקרית לא־נעימה אירעה בשבוע שעבר למישלחת
המצרית לשיחות האוטונומיה. כמה מחברי המישלחת
ביקשו לצפות במישחק־הכדורגל בין ישראל ופורטוגל,
ומישרד־החוץ דאג להכין להם שורה שלמה ביציע
המכובדים באיצטדיוו.

כיטהגיעו המצרים לאיצטדיון, הסתבר
שמקומותיהם נתפסו על־ידי צופים מהקהל.
הפולשים סירבו לפנות את מקומם,
והתפתחה תיגרה בינם לבין הסדרנים
והשוטרים.

מלמדמב טי ח צ רו ת
על פי ההסכם הפנימי במפד״ל הובטח לח״כ אברהם
מלמד להיות חבר בוועדת־שרים לענייני־כלכלה,

אישים סעודיים
בי שראל
מטום־צ׳רטר של חכרת התעופה
האמריקאית טי־וו־אי נחת כיום החמישי
שעבר כישראל לשם תיקון
תקלה שהתגלתה כמהלך הטיסה. ה־שילטונות
הישראליים לא ידעו זאת,
אך כמטוס, שהיה בדרכו ממכסיקו
לסעודיה, היו אישים סעודיים רמי־מעלה.
הצוות
והנוסעים לא ירדו מהמטוס,
ואחרי שהתקלה תוקנה הוא המריא
במהירות. המטוס שהה בלוד כחצי
שעה.

המיצרים ביקשו לעזוב את האיצטדיון, ורק בעמל
רב הצליחו מלוויהם ממישרד־החוץ לשכנע אותם
לשבת במקומות מייוחדים ביציע העיתונאים .־

שו ב מכוניו תחד שו ת
מישרד האוצר רכש 12 מכוניות־ וולוו חדשות, שיימסרו
לשרי־הממשלה.

מכוניותיהם הישנות של השרים יועברו
ל 11-סגני־השרים החדשים, כניגוד להבטחת
ראש־הממשלה, שסגני־השרים לא יקבלו
רכב צמוד ונהגים.

מדוע יצ אה
ו מי שלחתגדולה
רק עתה התברר מדוע היתה מישלחת
ישראל ללוויית נשיא־מצריים כה גדולה.
כשבוע שעבר נשאל ראש-הממשלה מנחם
בגין לפשר ניפוח המישלחת. תשובתו של
בגין היתה :״צימוקי אשם.״
בגין סיפר כי ביום־כיפור הוא פגש, בצאתו מבית*

שרייבר, שיודח על־ידי שר הדתות החדש, הד״ר
יוסף בורג, מפעיל לחצים כבירים כדי לקבל בחזרה
את מישרתו הקודמת.

טיסו ת קרות בשבת
חברת־התעופה האמריקאית טי־וו־אי כבר הודיעה שאם
אל־על תפסיק לטוס בשבח, היא תגבה מכל נוסע
בשבת תוספת של 50 דולר לכרטיס.

חכרות־התעופה הזרות יודעות שהן תקבלנה
עשרות אלפי נוסעים בשנה, אם ״אל־על״
תפסיק לטוס כשבת.

של טי ג רי ר ה
בתל ״י א בי ב
כקרוב לא יוכלו מבוניות-הגרר, המופעלות
על־ידי המישטרה כתל-אכיב, לגרור כלי־רכב,
אלא מרחובות שבהם יוצבו שלטים
המזהירים מפגי גרירה.
על פי הוראות חדשות שהוציא מפקד מחוז תל־אביב,
ניצב אברהם תורג׳מן, תועמד לדין כל שוטרת
שתאשר לגוררים לגרור רכב ממקום שאינו מיועד
לגרירה.

על פי סקר פנימי שנערך במישטרה, התברר
שיותר מ־ 55 אחוז מכלי-הרבב, שנגררו
כשנה האחרונה, נגררו כניגוד לתקנות,
הקובעות מתי אפשר לגרור רכב החונה
כמקום אסור.

דשם מור ש
מ ה מי שטדה
סגן־ניצב ברוד לשם, מי שכתב את הספר על רצח
רחל הלר, יפשוט את מדיו בימים הקרובים.

ללשם הובטח על־ידי חמפכ״ל שהוא ימונה
לתפקיד דוכר־המישטרה, אך שר־הפנים,
יוסף כורג, מתנגד למינוי, ולשם יפרוש.

החמישייה שנולדה השבוע היהה תוצאו!
שד כישלון ובואי -החזקת התינוקות
בת״ם יהיה היש* ובוא

נז חח,ש״3

היא סאשוח
ובום, חמצן, סקשן קרא
בקול רופא־היילדים ד״ר עמנואל
בירנבאום. האחות מיהרה להגיש לו אותם,
בזה אחר זה, בזמן שביצע פעולת החייאה
לפגים, שהוצאו בלידה־קיסרית מרחם ה יולדת.
חמישה תינוקות הוצאו על־ידי
שני רופאים גינקולוגיים מרחמה של יולדת
אחת בלבד — חמדה שבת.
הלידה, שהחלה בשעה ,23.30 בליל יום

נוקות באופן סדיר,״ הוסיף הרופא כש הגיעו
לאינקובטורים. האב הביט בדאגה
על ילדיו, שצינורות אין־ספור חוברו ל גופם.
יעקב לא היה מסוגל להבחין בין
החמישה, לכן כינה כל תינוק במספר
לפי׳ הסדר שבו הגיחו לאוויר־העולם.
למחרת שודרה הידיעה הסנסציונית בכל
כלי־התיקשורת. עובדים מהצוות־הרפואי,
שהכירו את חמדה׳מתקופת שהותה בבית-

השישי האחרון, הסתיימה בשעה 3.30
לפנות בוקר. הרופא ושלוש אחיות הניחו
בעריסות את הפגים שמישקל כל אחד
מהם מ־ 620 גרם ועד 1010 גרם.
״הבן שהוצא שני והבת שהוצאה אח רונה
היו במצב הקשה ביותר,״ הסביר
הרופא לאב הנרגש, יעקב שבת, בשעה
שצעדו לעבר מחלקת הפגים בבית־החולים
שיבא .״אחרי כמה דקות נשמו כל התי-

החולים, מיהרו להתקשר למחלקה כדי
לברך אותה. אפילו הם, שהורגלו מדי פעם
לשמוע על לידת חמישייה או רביעייה,
היו סקרנים לדלות עוד ועוד פרטים מ־חברותיהן
במישמרת השבת.
כל בעל מיקצוע בתחום המייילדות
והגינקולוגיה יודע שטיפול הורמונאלי
הניתן כדי להסדיר ביוץ שלא התרחש
באופן טיבעי, אמור להסתיים, לבסוף,
בלידת עובר אחד. רק במיקרים יוצאי־דופן
נושאת האשה ברחמה תאומים.
(המשך בעמוד )68

* טובוס — מכשיר עזר להנשימה;
סקשן — צינור לשאיבת נוזלים מחלל הפה.

הבנקים: בנק־ישואל
גוום וריבית הגסהה
כצפוי, ב עי קבו ת הדברי ם שפור סמו בגליון האח רון, על ה ריבי ת הג בו ה ה שגובים
הבנ קי ם, קי ב ל תי אתהת שובה. ה ת שו בהנתקבלהמ שלו שה בנ קי ם ואו שרה על״ידי
בנק־י שראל. לאי שור ז ה יש מ ש מעו ת: פ שוט, בנק־י שראל כו פה על ה בנ קי ם לגבות
מהל קו חו ת שלהם ריבית ג בו ה ה ! ל א מכל ה ל קו חו ת ול א בכל מי קרה.
בנק־י שראל קובע כל פרק ז מן א ת נפח האשר אי שב מי סג ר תו חיי בי ם ה בנ קי ם
לעמוד. על כל חריגה מנ פחזה — ,ב מי לי םאח רו ת, א ם בנק מ סויי ם ה עני ק
א שראי יותר מ שאי שר לו בנק־י שראל — י הי ה הבנק חיי ב ב קנ ס על החריגה• מכיוון
שהלחץ ל ק בל תאשר אי גדל, נ אלצי ם ה בנ קי ם לחרוג מ ה מי סג ר ת שנקבעה להם.
על כל חריגה ה ם חיי בי ם ב קנ ס של ״/ס ,70 הניגב האחת לשלושה חו ד שי ם (כל ריבעון).
על ב סי ס שנתי הופכי ם וס/״ 70אלהל-״/ס . 90.6מ כיוון ש ה קנ ס אינו מוכ ר לצורכי מ ס,
ו מ כיוון שהמס על חברו ת הו א /0״ ,65 הרי א ם מג ל מי םאתה קנ ס מגיע שיעורו
ל־ס 260״/על ב סי ס שנתי ; וזה מהשה בנ קי ם עושים.
יש עוד סוג של קנ סו ת: קנ סו ת על גרעונות הנזילו ת של ה בנ קי ם. א ם בנק חורג
מ״ שיעור הנזי לו ת״ (שיעור מ סויי םמתוןכס פי ה ל קו חו ת ה מו פ ק די ם בבנק, ש או תו
רשאי הבנק להלוות) ,הו אמת חיי ב שוב ב קנ סו ת, ששיעורם שונה, על־פי שיעורי
הנזילו ת של ה פי ק דונו ת ה שונים, ש או ת ם קבע בנק־י שראל. אוף, איז ה מי ש פט א רון,
אבל חשוב. ו ה עי ק ר: שיעורם של קנ סו תאלה, ה מו ט לי םאחתל־ 3שבועות, לאחר
גילום, נע בין 180״ . 220אלה, או מ רי ם ה בנ קי ם, גורמי ם לריבי ת הג בו ה ה על
הא שראי ה בנ ק אי.

היועץ הימישנס,
שר1מישרוחהובניז!
?3אשו: מותו
רשום מיסיס באויוחוו וווו חודש״ס
אתם סבורי ם בוו ד אי שחס די ם עושה
רק היושב ב מ רו מי ם. ט עו ת בידכם. עלפי
מי סמךמ קו רי של מי שרד־הפני ם (ראה
גלופה) ,גם ה עיריו ת מו ס מ כו תלה עני ק
ח ס די ם ל אז ר חי ה ם. זהש העיריה לא
גובה מכ ם מי סי ם מרא ש, או לא מ חייבת
אתכםבהצמדה, ריבית ו קנ סו ת, ז הו
ח סד. וכל כןלמה ! כי ה עיריו תנמצ או ת
בגדעון מ ת מי ד. וכל זהלמהןמ שום
שמישרד־הפנים מאחר להעביר להן א ת

ההקצ בו ת. וכל כך למהזמ שום ש קופ ת
האוצר רי ק ה.
אז כ מו שכבר ציינ תי בנו שא ז ה לפני
חודש, אתח שבון ה מי סי ם ל או ק טו ב ר
נובמבר, אתםר שאים ל שלם ב״ 30 בנו במבר
ולא כפי ש מציעה ה עי רי ה׳ ב1-
ב אוק טו בר. כ ן גם כל ח שבון אחר, ה מ
תיי חסלת קו פ ה של חוד שיי ם: אפ שר
לשלם ביו םהאח רון.

כ־ט 1באוקטובר פורסמה בעיתוני
הבוקר מודעה של כל׳׳ל האומרת
:״צמודי מדד, רק בנק
לאומי יבצע את הפקודה שלך בו
כיום וכשער הכורסה של אותו
יום:׳׳ המילה רק מיותרת. גם
ככנק־הפועלים וגם בנק־המיזרחי,
עושים את אותו הדבר, אכל כלי

לא דק בצל
יעקב חורב, העובד במחלקת הי ם של
״ אג רקס קו ״ ב חי פ ה, טרחל טלפן ול הודי ע
לי, ש הו א וחבריו נפגעו מהדב רי ם שפו
ר ס מו בגליון האח רון על ״ מחלקת
הבצל״.
לדבריו, אין מחלקתבצל; יש מ שרד
של ״ אגרקס קו ״ ב חי פ ה, שעובדיו מו עס
קי ם כל ה שנה ו מ כני סי ם מי ליוני ש קלי ם
ל מ דינ הולחקל אי ם. היצו אהחקל אי באוניו
ת כולל בין הי ת ר צי מחי״נוי, דבש
וגם בצל.
בצל מיי צ אי ם הרבה, אבל רק חוד ש
וחצי ב שנה. כמה דבש ו צי מ חי-נוי מ שווקי
ם פ קי די ״ אגרקס קו ״ במ שך עשרה
חו ד שי ם וחצי !

הנדון: ה ת קנ תתקנותלפיחוקהרש וי ותהסקוטיות ( ריביתוהפר שי הג פדה על ת שלו טי
חונה ) ,התש״ט. 1930 -
פנייתךסיום . 1 2 .4 .8 1
נטענהלפנייתך הנייל אשר כני שר הפניםהענידלטיפולנוהננולהודיעךכיאיננו
מו צ אי םכלפסולננוסחהודעותהחיוג לת שלום אגרת מי םוארנונהכללית של עידית
ת ל -א ני נ.
ה אז רחא כן חייבל טל ק את חונונ מו עדהחוקי שנ קנ עלכך אס בחוקהעזרהנוגעל עג י ן
או נהחלסתה סו עצהואיןהדנרנגדדר שות נלבד. לגבית שלום ריביתוהפר שי הצמדה א מנ ם
ניתנהל אז ר ח ״ ת קו פ ת חסד״ של חו ד שיי ם שנה הו איכוללפרוע את חונונלאלהוסיף את
ת שלו מי הפיגוריםהנ ״ ל, אך איןזהגורענראוסה מן ה עו בדהשה מועד החוקילת שלום הו א
ז ה שנקבע ב הו דעתהעיריהוסועדזה. הו א ה קו בעלעניוהפ על תהליכיהגניה שבפרק 1 5
ל פ קו דתהעיריותואףלעניו חי שו ב ת שלו מי הפיגוריםב תו ם ״ .ת קו פתהחסד

מיכתבו שד סגן היועץ
״ו 3קופת חסד״

החופשיות -בסיוע הבנקים
בשבוע האח רון חל מי פנ ה. ה בנ קי ם
ה פ סי קו להתחפר אצל עצ מם והח לו
ל הי כנ ס במרץ ל שוק ה מניו ת ה חופ שיו ת.
ה תו צאה: עליו ת רצופות. גדל מי ספר
ח ״ ק ״ ן תי קי ההשק עו תתפ חו השבוע,
ל שי מחת ליבם של המש קי עי ם. שוב חזרו
הי מי ם ה טו בי ם, ה ל קו חו ת מ חיי כי ם ו מו
די ם ליועצי ם, ואלהנ הני םמהא מון
ה מ חו ד ש שבו זכו השבוע. ה בי טוי ״ אמר תי
לך״ חוז ר על עצמו. רמתה צי פיו ת
של המש קי עי ם גדלה ו עי מ ה גם ה בו רסה
עצמה. איך אמר לי אחד היו ע צי ם :
המש קי עי ם מ רווי חי ם עכשיו א ת כל מ ה
שהו צי או ב חגי ם. טוב שיש חגי ם ביש ראל
ויש על מהל הו צי אומ אי פהלה בי א.

ב איזו שהי א נ קו דתז מן יצטרך שר־האוצר
לקצץ רי אלי תאתהתק צי ב, ל הפ סי
קאתה הז רמה ולקצץ ב סו ב סי דיו ת.
לעניין זהצ רין מנ היגו ת ולא כל כל ה. כי
ב מו קדם או ב מ או ח ר יגיע הרגע שבו
נצטרך לשלם א ת הח שבון•

ו7ה אמו 1(1־1 3ין
פו המוסח?
מ ה הו אאמר: חוד ש או ק טו ברמ סו כן
לספ קו ל ציו ת ב מניו ת ויש עוד כמה חו דשים
ק$זלה: נובמבר, דצמבר, ינו אר,

יואב (מימין) ויוני הורכיץ
זזברה בבורסה
יועץ מ לו מדאחר, הידו עבש מרנו תו,
אמר לי: קיי מתה קיו ם נכונו תלהש קי ע
ב מניו ת חופ שיו ת. ה אווי ר ה או פ טי מי ת.
בכל זאתלא צריך לחסלהשק עו ת סו לי דיו
ת טו בו ת. נכון להק די ש א חוז יו ת ר
גבוה מההשקעהל מניו ת ה חופ שיו ת. ל סיכו
ם, א ם גם ה פ סי מי ס טי ם בעבר הפכו
ל או פ טי מי ס טי ם, יש על מ ה לדבר.

מדד אוקטובר ־ 870־?7
ה אי צ טגניני ם שלי או מ רי ם, שהמדד של
או ק טו ב ר שיפו רסםב 15-בחוד ש, ינוע
בין 7ל־ 8א חוזי ם. ז ה לכל הד עו תמדד
יפה, בהתחשבב כן שהמ דד של או ק טו ב ר
כולל גם אתמדדה בניי ה. אםא כן כך
י הי ה, ת הי ה זו פ תי ח ה טו ב ה לנגיד החד ש
של בנק י שראל. אבל, ו ת מי ד יש אבל,

אלסיוט הישראלי
למקום הש]י
בגליון ה שבוע של ה שבועון הכלכלי
רב־היוקרה ״ אינ ט רנ שיונל ביזנ ס וי ק ״,
מופי ע ה, ב מי סג ר ת, י די ע ה על חבר ת ״ א ל-
סינ ט ״ הי ש ר אלי ת. הי די עהעצ מה פו רסמה
כבר בארץ, אןח שי בו ת ה הפע ם ב הו פי ע ה
בשבועון ה בינ ל או מי. בי די עהנאמר, כי
חברת א ל סינ ט הי ש ר אלי ת חו דרתל שוק
האמ רי ק אי במאמץלת פו סאתהמ קו ם
השני, א ח רי הענ ק ״ג׳נרל אלקט רי ק ״,
ב שטח האלקט רוני קההר פו אי ת.
״ א ל סינ ט ״ ,נאמר בידי ע ה, שמכרה כבר
ל מ עלה מ־ 100 טו מוג רפי ם, קנ תהאת
מ ע רן ה שרו ת של ח ב רה א מ רי ק אי ת ה מיי
צרת סו ר קי ם ר פו איי םאלה .״ א ל-
סינ ט״ ,ש מניו תי הנסח רו ת ב בו רסה של
ניו־יורק, מצפהשה עי סקה תאפ שר ל ה
ח די רהע מו ק ה יו תרל שו קהאמ רי ק אי,
ב עי קבו ת הגי שה הי שי רה ש ת הי הלה
מעתהל־ 400ב תי -חו לי םבא רצו ת״ הב רי ת,
המשתמ שי ם ב סו ר קי ם של החברה שנ
קנ ת ה על-ידם.

פברואר ועד ספטמבר. נחמד, מ ה?
ל עי תי ם אני נדהםמ הי דעה עצו ם שיש
ל״ מבצ עי ם״ ,נציגי חברי ה בו רסהב או ל ם
ה מי סחר. אתה רק מזכי ר שם של מני ה,
ו מי ד י ספ רו לך מהקרהלה במ שך שלוש
ה שנים האח רונו ת ועד א ת מו ל. החבר׳ ה
האלה שוכ חי ם ל עי תי ם שמר ק טווין בכל
זאת צדק. א ז. בבקשה לא לרוץ, לאט,
כי מעט הכל י על ה, חוץ מאלה שלא.
ועכשיו נ חזור ל סי פו רי ם של השבוע, ש אינ
ם ב הכ רחהמ שן של סי פו רי ה שבוע
שעבר.

ש!מ :₪1בני וווביץ
יקנו חבוד!
• ״ ארל דן״ ( 230נ קודו ת) .מזכי ר לי
לאח רונ האת ״ ח-ל -במקרק עין״ .מספ רי ם
ש הי א עו מדת לבצע עי סקתמקרק עין
גדול ה. כ ן גם צפויו תהט בו ת ו בע תיד
ה ק רו ב הנ פקה•
״י ר דן 4000 נקודות)• מ סו כן,
מ סו כן, אבל מי שרוצה ל ה רווי חהרבה
כסף יקח סי כון. ח ברה זו, שעיקר נ כ סי ה
במקרק עין, עו מדתל שערן אתנכ סי ה.
רמ תהמ חי רלאחרה שי ע רון ת הי ה, כפי
הנ ראה 10000 ,נ קו דו ת. מז ה שלוש שנים
לא הנ פי קההחברה כל הנ פקהוהפכה
לבל תי ס חי ר ה. או מ רי ם לי שצפויה גם
הטבהג דו ל ה..ועכ שיו ל עי ק ר: מי מ חזי ק
אתהס חו ר ה 1בנ ק די ס קונ ט, כ מו בן,
מ חזי קבק רנו ת שלו א ת רוב ה ס חו ר ה.
הו א גם ה בנ ק אי של ״י ר דן״.
נ קו דו ת).
• ״ פ ט רו כי מיי ם ״ (120
הנ ה, יש לכ םמש הו ב מ חי ר של מ צי א ה.
נא לאלהתפ תו ת• זו דוג מהקלא סי ת
של מני ה ש ״ או פ טי ת ״ ,מ חי רהאטרק טיבי.
מע שית, לא שווה דבר. ממשלת
י שראל ב מי לאמסבסדתאתהעסקמ-
מי סיו של משלם־ ה מי סי ם, ה מי ס כן ; אז
למה תו סי פו !
• ברגע האח רון הגי עהא לי ש מו ע ה
מעניינ ת. בני הורוביץ (שר ה או צ ר לשעבר
והח ״ כהט רי ב הוו ה) מ ת כווני ם ל קנו ת
חברה ש מניו תי הנסח רו ת ב בו רסה, אז
מה ז

כל שבוע נשלחים מאות אלפי זוגות
תחתונים שלנו ״ישיר לאירופה״.
עם הגזרה ה״סברינית״ הידועה, עם האיכות
המדוקדקת. עם הבד והדיגומים המחמיאים.

נשים באירופה
לובשות תחתונים
״כמו בישראל׳.׳
כך, שבוע אחר שבוע, נכנסות האירופאיות
לחנות ומבקשות תחתונים ״כמו בישראל״.
ועתה עוד מהפכה של סברינה: ה״סברינות״
באריזה האירופית הפתוחה, בחנויות
המובחרות ובבתי הכל־בו, פרושים לפניך
זוג זוג-לבחירתך.

לפני שתחליטי איזה ״סברינה״ את קונה
היום-הדגישי את ה״סברינה״ עוד בחנות.
זוהי ה״גישה הפתוחה״ שלנו: תחתונים על
המדף.

תחתוני הנשים של סברינה.

סברינה

סימן שזה טוב.

אטוז|קרמו]1ו

831(1733

מכחבים
£3נ 3וד אויב ך
יש תו ר ה שבכתב,
תורה שבעל־פה

ויש

מדוע צהלו, קפצו מעורם, יצאו
מכליהם ...חובשי כיפות למיניהם
כאן, בגדה המערבית ובחבל ימית,
כששמעו על רצח סאדאת? והרי
נאמר בפירוש, שאפילו, בנפול
אויבך אל תשמח׳ (משלי כד .)17
אבל זוהי תורה שבכתב.
ותורה שבעל־פה מה היא?
על כך אנו קוראים באוצרו ה בלום
של פרום׳ דוב סדן, קערת
צימוקים, עמ׳ ,427 צימוק : 792
מעשה במורי ורבי ר׳ שמואל
קריסיאנפולר, שהיה אומר:
— בנפול אויבך אל תשמח...
אלא תצהל, תקפוץ מעורך, תצא
מכליך...
ד״ר ראובן סיוון, ירושלים

1אג1ר11 הדימו>זרנ<יה
לנגן ה תיז מו רתה פיל הר מוני
ת מזכי רההמערכה
נגד השמעתואמרמ קומו
תאח רי ם

בזמן האחרון מתעצמת ההתקפה
על התיזמורת הפילהרמונית ב עניין
ואגנר. איומים מושמעים כל-

מאת נדיבא בי דן

מאוזן :
.Iהילדות אוספות בעזרתו את
שערן, אז מדוע לא מרשים
לילדים להסתכל י (.)3 ,3
במרומיו
.4עושה שלום
לצערי הרב (.)5
.7הסדירי בבקשה את מזג
האוויר הסתווי (מ 5
.8הביא קרח במתנה וכך עבר
על אחד הלאווים (מ 4
. 10 זה פלא שבדרך לא יש ראלית
כזאת, היא תומכת ב ארגון
עויין 5
. IIעגלון שמן זקוק לרשיון
מיוחד כדי לנהוג בו 3 ,3
. 12 אולי תחזור אתמול בערב

. 13 שושנה חזרה לשורה (.)3
. 14 היערן השתמש בגרזן
לאות הזדהות עם קוג׳אק

. 15 וגם מר ארמסטרונג מלקק
מין כזה (.)4
. 17 עכשיו כשאין בעל, במי
תלוי שחרור האישה 3
. 18 המצב מתדרדר, כך נודע
מפי חבר־כנסת (.)5
.20 יש בספרות נער הודי (43
.21 נאמן לנגר (.)4
.24 הדוב השמיע קול, מתוך
כעס על השחקנית (.)4 ,3
.26 עוף רגוע מופיע על המסך
פעם בשבוע (.)3
£יבל
.27 במזל הכדורגלן

מקדמה (.)3
.28 רוח זו לפתע פרצה ב סערה

.29 בדיעבד אפשר לראות ש הזמר
נאיבי, למרות שהוא
אגרסיבי (.)5

פתרון ת שב צופן 2303

.30 זה משונה שזוהי הדרך
המקובלת לעבור את הגבול (.)4

.9מי שזה מיקצועו, קשה להגיד
עליו שהוא עושה חיים (.)3

.31 בנקבה יש ריח לא נעים
ואין זה ענין של שוביניזם
גברי (.)5

. 12 שני יסודות ד,״נלחמים״ זה
בזה, לא זוכו בדין (.)5

.32 על העץ הגדול נראה קוף
טבול ברוטב (.)5־
.33 הוא קולט את מה שכתב
השר לשעבר (.)6

מלחין ואמר
מותר או אסור?
פי נגנים, מאיימים לפוצץ את היכל
התרבות, נתפס אדם ובכליו
סכין קומנדו, אישים משמאל ו מימין
׳קוראים לקצץ בתקציב ה־תיזמורת•
סגו־שר נכבד אף הגדיל
לעשות ותבע מהמנהל האמנותי של
התיזמורת להתפטר, כשהוא מסתמך
על תמיכת רוב חברי התיזמורת,
שאיתם שוחח, כביכול.
לי, בתור עולה מרוסיה ונגן
בתיזמורת, מזכירה כל הפרשה את
צורת ״חיסולם״ של אמנים מר כזיים
בברית־המועצות, שאינם
מסכימים לקו מסויים, כגון סול-
ז׳ניצין, רוסטרופוביץ, שוסטקביץ
ועוד רבים וחשובים. תחילה מת פרסמת
ידיעה קטנה בעיתון, ש מבקרת
את דרכו האמנותית של
האמן. יום לאחר מכן מתפרסמות
ידיעות על כינוסים של אירגונים
שונים ואסיפות בבתי־חרושת, שם
הוחלט פה־אחד לגנות את האמן.
אחר־כך מתנכלים לו ביריונים ״ש אינם
יכולים לשאת את מעשה ה נבלה״
,ולמישטרה, כמובן ,״קשה
להגן״ עליו. בשלב הבא מתבטאים
אישים פוליטיים, תמיד מדרגה
שניה, בגנות האמן, כשהם מסתמ כים
על תמיכת אמנים רבים אח רים,
כביכול ...והוא כבר עף, ועוד
איך.
לא עליתי ארצה כדי לחזות ב מחזות
מבישים שכאלה. לא עליתי
לארץ שבה קומיסרים וביריונים
מנהלים את חיי־התרבות. אינני
רוצה לחזות בהצגות גלותיות של
אנשים שמוכנים להתפשר בשימחה
(הנושך בעמוד )14
העו ל ם הז ה 2305

מאונך :
. 1כתבנו מזוהה על־ידי קולו
הגבוה (.)6
.2ליכלכו ועוותו (לא עלינו)
את שם הבורא (.)4 ,2
גרפיקאים

.3לשימושם של
אצילים בלבד 4
.4היא אמנם לא חכמה, אבל
בסך־הכול יש בה יושר (.)5
.5איש קטן ומוזר לא
מנוחה (.)3 ,3
•6אומרים
החזיר את
נעוריו (,4
.8השאיר
במתנה —

נותן

שההורה שלו לא
ההלוואה שלקח ב .)4
אחריו
שכונה ולעג
המשורר (.)4

.14 זה רע בני, שלא נהגת על פי
החוק (.)5
. 16 צלילים מוסיקלים — לאר כיאולוגים
בלבד 4 ,4
. 17 יברר ביסודיות מה גרם
למוכר התרופות שלי ׳להפוך
את עורו (מ 5
. 19 קצין חי״ר אצל
השלום פעיל גם בים (.)6

איש

.21 מכנים בהמות דקות בברית
אברהם אבינו — כך משמיצים
אותו על פי השמועה (.)4 ,2
.22 זה קיצה הסוער (.)4
.23 יכולתה המסווגת של האם
קיבלה ביטוי ממשי בין ירו שלים
לבית-לחם (.)3 ,3
.25 אחת כזאת במשפחה? ש יהיה
לכם לבריאות (.)5
.26 פעיל בפוליטיקה המשורר.
.28 חוזר בתשובה ומבריק ב קבלה

!43113 סישו־א^* 311*8 9 0 1
!נטינו ון ו 0וווו״ך ן 91 3דו7ן9וד
ד0ים 1118ג (3 -8 ,10ו060י 3ו?(-ד? 1וו 113*111
הזצאת שטר בחשמל (אפילציהו
£ו=־זזז^־ו 1* --וי*4.

ווגון ׳*51
* 1 11( 0
— 08— 0ד-, 138—5

זסרוקזת. תספורות,החלק״־70 0
גביעה,פסים,טיפול פנים. איפור.
זזצאח שיער בשעווה

3 4ב1ג מוג *

•סזזירים >חפ 6> • 0 **0י 1זת מעזלה •

ל-אביב ׳ולפת 4ליד דזנגוף 229388 226066 190
זת-גן הרצל 06 גזול בניו אואדם ייסלוואוהיי

אם בביתך בוערת אח
יש לנו עבורך

משור ״3זעי״

כושור האיטת 51181
קל במשקל בעל עוצמה
נוח ופשוט להפעלה
לחיתוך וגיזום עצים
וקורות בשיטת עשה
זאת בעצמך.

מכחכים

ה שנ ה ה חל ה

תיבות ש״
סר הדר
לאירופה המערבית

רק שלא יבקשו
עימנואל חלק ב
לד ואלנסה קיבל בימים אלה
מברק עידוד ממזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל.

זיכובי קפדן,

נג ד ואגגר

א סו ר ב שום או פן !

אשכוליות

כל הנימוקים השכלתניים שמע לים
מצדדי נגינתו של המלחין
ואגנר אינם תקפים, משום שלא
מדובר כלל בנושא שכללי ההגיון
הצרוף חלים עליו. לא היה שום
דבר הגיוני בטבח שביצעו הנא צים
ביהודים, ולכן גם אין צורך
בהגיון כדי לפסול את ואגנר —
לפחות עד שילכו לעולמם, אחרי
מאה ועשרים שנה, אחרוני פליטי
השואה, שאני איני אחד מהם.
אלכרט דדץ, חיפה

איכות יצוא

בתיבה כ 18-ק״ג
הובלה עד בית הלקוח

ש. ונציה ובמו בע״מ

להקים

חבר התיזמורת הפילהרמונית

תפוזי

ת״א הגדוד העברי ( 2ליד ככר המושבות) 612553
הפצה לצפון: מ .רוזנבלום בע״מ
חיפה דרך העצמאות 661085,664891,49

(המשך מעמוד ) 13
עם כל דבר גרמני שנודף ממנו
ריח של כסף, ולהטיל את החרם
רק על תרבות, כי בתחום זה קל
לטהר את מצפונם (ואם מעוניין
מישהו לדעת, גם מישפחתי הוש מדה
בשואה).
האם אני כאן, או רק נדמה לי
ואני עדיין ברוסיה?

425 עוקל

בעזרת לך ואלנסה

סרדס סי נ די ק ט

אוחו מנ חם בבין,

רח׳קסזין 8
ת ל -א בי ב 68 736

אותו ה ל מו ט ש מידט

טלפון 210121
ו ה סו גני ם

מזכ״ל משל

רא ש״הממ שלוז לחץ
ידו של ק אנ צל רגר מני ה,
ה ל מו ט ש מי ד ט, כא שר נפגש
עי מו ב ה לוויי ת הנ שי א
סאדאת

לא ייתכן שהיו אלד, אותו מנחם
בגין ואותו ד,למוט שמידט. שכן,
האם לא האשים מנחם בגין —
בעת מערכת הבחירות בישראל —
את הלמוט שמידט בכו שבעת ש שימש
קצין גרמני בחזית המיז־דחית,
הוא נטל בוודאי חלק ב רצח
הוריו של מנחם בגין? וכי
משום כך, מנחם בגין לעולם לא
ילחץ את ידו של שום קצין גרמני?

שהוא ישלח את אנשי הפועל
להילחם נגד צא־אס־קא מוסקבה.
פנשושה, קיבוץ נתיב הל״ה

עירום ו ת אוגו ת־ ד ר כי ם
ה קו ראהראתה
פי ר סו מ ת מזעזע

ת שדיר

לפני זמן מד, הוצג תשדיר־שירות
הנושא את הכותרת ״די״ ,והמחנך
למניעת תאונות-דרכים. בין שאר
הפצועים שצולמו, צולמה גם אשד,
שעברה טיפול נמרץ• היא היתד,
חסרת הכרה ועירומה לחלוטין,
חוץ מתחבושות שהיו על רגליה.
אני בטוחה שאותה אשד, לא נתנה
את הסכמתה לכך שתצולם בעי־

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פרסום אידיאל
א בן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנ טו קו ל ס קי )
טלפון 772118 , 227117

111
טרמפ לחייל

ראש־־ממשלה בגין

קאנצלר שמידם

סליחה פתאומית בקאהיד
או שמא היו אלה אותם מנחם
בגין והלמוט שמידט, אלא שמנחם
בגין היה לכובען המטורף במסיבת
יום־ההולדת של עליסה, שאינו מת כוון
למה שהוא אומר ואינו אומר
מה שהוא מתכוון?
יוסף שריק, תל־ אביב

רום האם מותר לעשות בחולה
חסר־הכרה וחסר-ישע מה שרו צים?
אכיגיל
אדם, ירושלים

אדםג דו ד
חאגל עדיין כבד

מי כחב עידוד
מיכ ת ב שיש בו חלקא׳
וגם חלקנ ׳

בטקס שימחת בית־השואבה, ש נערך
ביישוב החרדי עימנואל, ה מוקם
בימים אלה בשומרון, חגגו
15 אלפי חסידים.

לא רק שישראל איבדה מנהיג
ערבי שעשה קפיצת נחשון והכיר
בה, והיה נכון להסיק מכך מסקנות
מעשיות ולהגיע לשלום; לא רק
שמצריים איבדה מנהיג לאומי גדול
שהבין כי על־ידי דרך המילחמה
לא תיפתרנה הבעיות הפנימיות
(המשך בעמוד ) 15
העו ל ם הז ה 2305

קפהט רי י ר, טעםט הו ר.1000/0,
עלית לקחה את הטעם הטוב שבקפה ונצרה אותו בכל גרגר
ס פ לנ די ד!

החדוש הטכנולוגי הנפלא
״קפה נמס המיוצר בשיטת האגלומרציה״ הגיע לישראל.
ס פ לנ די ד י

עתה בא אל שולחנך וטעמו על לשונך...

ס פ לנ די ד!

/ ,קנו אותו, כל גרגר..

קפה נמס !00 *.טחזי

טובל עם קפה

מכחכים
(המשך מעמוד )14
של המדינה ! לא רק במנהיג גדול
מדובר, גם באדם גדול.
כדי להיות מנהיג גדול, צריך
להיות אדם גדול — וכזה היה אל־סאדאת.
אהרון
גברוש, תל־אביב

אוח קין
מ שה דיין ביק ש ל הי קבר
ללא הספ די ם, וידע מדוע,
טו ען החמ שי רן

כך הוא מת המצביא שתום־
העין /שיצר אגדות יש־מאין /
צבר בן־נהלל /מדינאי מהולל /
מאוכזב ומעוטר באות קין.
א ם, תל־אביב

תורוה ל מ צי או ת
נשיא מ צ ריי ם החד ש, טו ען
ה קו ר א, ה ע מי ד או תנו

אינני מכיר כלל את הכותבת
שמתייחסת למנחם בגין ולתהליך
השלום, וקובעת שבמצבים מסו־יימים
יהיה על המחנה היוני ל התייצב
לימין ראש־הממשלה מנ חם
בגין, למרות שלדבריה ברור
ש״דרכו אינה דרכנו״.
אני יונה, חבר במיפלגד, ליב ראלית
קטנה שבאופוזיציה, ועם
כל זד, ברצוני לקבוע בצורה חד־

ק י 1ה

״אלפי״

יצרני אופנה בע״מ
ת ל ־ א בי ב
התרנגול
של ״אלפי״ -
סמל לטיב
ומקוריות באופנה

אני רוצה היום לעמוד דקותיים בדומיה, לבלוע את הרוק המר
שנצטבר בפי, להרכין את ראשי ולקונן עם כל אלה שציפור נפשם
נפגעה בחץ אכזר ונפלה ארצה בחבטה.
אבלה עם רודפי הסקופים הלא־מיקצועיים שהפכו למשך יום
אחד למקורות מידע נרגשים, והתחרו זה בזה באמינות העיד־בונים
האחרונים של פרטי הזוועה.
רגשות השתתפותי הכנה לכל מי, שעם היוודע הדבר, נתקף
חרדה אמיתית לנוכח אפשרויות השפעת המאורע על תנודות
הבורסה.
מתייחדת אני עם כל המרחפים היפיס/יפות, שגילו כי בכל
שעה עגולה משודרת מהדורת חדשות, ושמחיר צהרון הוא
שלושה וחצי שקלים, ולא חסכו מעצמם את מחיר המעורבות
בחינגה.
ליבי לאנשי חבל ימית שאינם שמחים בנפול אויבים.
אד,דתי נתונה גם לאנשים הטובים שההתגודדות סביב טרנ זיסטור
ברחוב, העלתה בזיכרונם ימים טובים מאלה.
לכוהנת שגאלה את ירושלים ושציפתה בסבלנות ראויה לשבח
להזדמנות להשמיע את רקוויאם ״אמרתי לכם״ — שמענו גם אז,
כפי שבוודאי עוד נוסיף ונשמע — איתך באבלו הכבד.
ליבי לכל הטבחים החובבים והמיקצוענים כאחד, שנסתגרו
במיטבח כדי לבדוק את תכולת המזוודה, ולטכס עצה מה מגישים
לעם עתה, שהתבשיל החמיץ.
לכל ההוללים והחוגגים שרקדו בחוצות טריפולי ובכיכרות
בגדאד, ובמיוחד לפירחי המחול בישיבת ההסדר בפיתחת רפיח —
הגדלתם לעשות! עראפאת לא חגג ככה, והוא לא חשש לאבד בית,
הוא פחד לאבד מדינה.
אך בעיקר אני רוצה ללחוץ בדומיה ובצער את ידיהם של כל
הפציפיסטים, שקיבלו את השלום כפי שרווקה מושבעת מקבלת
טבעת אירוסין: עם אופציה להחזרה. איתכם באבלכם הכבד.
שי צנוע למענכם, שלא תשברו את הראש בניסוח חמשירי־אבל:
סוף טוב — הכל טוב. תמיד אמרתם
אם תרצו אין זה שלום. ואין הרי
יבר העומד בפני הרצון או בפני
אלימות כרונית או טימטום ממאיר.
תהא נפשכם צרורה בצרור החיים ובכלל.
רחל פאיאנס, תל־ אביב
שוב בפני ה ב עיי ההמ רכזי
ת שיש הנו טי םלה תעלם
מ מנ ה

חדש ב״אלפי״— סריגים!

סוודרים, קפישונים, אפודות ועוד

תנו ל׳׳אלפי״ !
להלביש אתכם!
בית ״אלפי״ ,רח׳ לבנדה ,42ת״א
טלפונים 331025 ,216521 :־03

נושא ירושלים לא יירד מהפרק,
אם נרצה ואם נמאן. מול הצורה
שבה אנו מציגים את הנושא :״ל עולם
לא״ ,בא הנשיא החדש, חוס ני
מובארק, ומעלה את ד,״לעולם
לא״ שלו.
ברור לכל מדינאי נאור ולכל
אזרח שעתיד השלום חשוב לו,
כי במוקדם או במאוחר — ומוטב
שנקדים — צריך יהיה לשבת ול נסח
תוכנית פוליטית בקשר לע תידה
של ירושלים המיזרחית ו תושביה
הערבים. גם תחת ריבונות
ישראלית ניתן למצוא פיתרונות
פוליטיים ומוניציפאליים שונים
דן י הכ, תל־אביב

בהווחמוות זו
הו א אינו קו ר א קבוע,
הו א טו ען, אך קנ האת
מו תו
הגליון שיצא עם
של משה דיין, ו שם מצא
א ת מי כתבה של עדנה
או תו
ש ה כעי ס
שנדלר
(״ ה עול ם הז ה 2301

שנ אתב ריו ת
האם אנו חיי ם לפני שלו שת
א ל פי שנים, או במאה
הע שרים 1

הזדעזעתי כאשר שמעתי ברדיו
בערב סוכות שעל־פי דיני התלמוד
אסור ליהודי לשחות יין שהחזיק
בו גוי. היין טמא!
כשלמדתי בבית־הספר שהנוצ רים
שרפו את התלמוד בימי־ד,בי ניים,
שנאתי אותם. עכשיו התחל תי
להבין מה היתד, יכולה להיות
הסיבה לדבר. האם יתכן שהיהדות
מלמדת אותנו לאהבת ישראל, אבל
לשינאת הגוי? האם יתכן שעל
שינאה זו מגיבים הגויים בשינאה
נגדית, ושזהו שורש האנטישמיות ל
עלינו להחליט אם אנו חיים
עדיין בארץ כנען, עם עובדי אלי לים
שמלפני 3000 שנה, או על
סף ה מאד, ד ,21-,אחרי סידרת
מהפכות לשיחרור האדם מכבלי
הכפיר, הדתית. מוכרחים לסנן מ היהדות
את הקטעים המחנכים ל־שינאת
אנשים שאינם יהודים.
שירית שנקדי, יפו

ה שיער ת ארו ר ביו ת ר
לפני כמה שבועו ת הו פי עה
ב עי תון ערב כתבה על
ב תו א ר
נערה המחזיקה
בעלת ה שיער ה א רו ך ביו-

משמעית: אם ״דרכנו״ או דרכך,
עדנה, היא לשבת בניו־יורק ומשם
להפציץ אותנו בעצותיו, אני שו לל
אותה. עדיף ליכודניק אחד ב ארץ
על עשרה חברי ״שלום עכ שיו״
בניו-יורק או פאריס.
יוש קלפהזלץ, ירושלים

מכונות 1א ל הנלוות
ת אונו ת הד רכי םמס עי רו ת
א ת הציבור, אךה עניין
אינו פ שוט כל-כך

נניח שרק היום המציאו את ה מכונית,
והשילטון שואל את העם
במישאל-עם כדלקמן: קיימת אפ שרות
להביא לארץ מכשיר מודרני
שיחליף את הסוסים והחמורים. ב מכשיר
זה אפשר יהיה להגיע מ־תל־אביב
לירושלים בתוך שעה,
במקום יומיים עד כה. אך השי מוש
במכשיר החדש דורש מחיר
מסרים: צריך להוציא להורג 30
אנשים מדי חודש
זו השאלה הנשאלת במישאל ה עם:
האם מוסכם לשלם מחיר
יקר כל־כך תמורת המכשיר הנפ לא

שמשון שיכל! ,בני ; בו ק

אחות אורלי
120

סנטימטרים

תר בלבנון, אםלא בעו ל
ם כולו. אורך שי ערה:
מטר וע שרה סנ טי מ ט רי ם

מכיוון שלאחותי יש שיער יותר
ארוך, ראיתי צורך לכתוב על־כך
למערכת העולם הזה בתור אחד
הקוראים הקבועים של השבועון.
אורך השיער של אחותי, אורלי,
הוא 120 סנטימטרים. אני לא ראיתי
עדיין שיער באורך כזה, לא בארץ
ולא בחו״ל.

אכי אלעזר,

תל־ אביב

העו ל ם הז ה 2305

מקרר׳ תדידאן 62

מקדד תדיראו דג ׳6 2

ה מבצע מתאריך 16.10.81

ד״זק

₪שחס שנס
ציפור מחסל
אתה תו רלטל פון
כ״ 220 אלף י שראלי םממ תיני ם ב תור להת קנ ת
מכשיר טלפון• לאח רונ ה התב שרנו מ פיו של שר התק שורת,
מר ציפורי, על ״ תו כני תו״ לצמצם אתה תו ר או,
כדבריו ,״ל סגו ראת הפער בין הד רי שה ל טלפון לבין
יכול ת ה מערכ תלהת קין טל פוני ם״ .מההפ טנ ט? להע לות
אתמ חי רהת קנ ת טלפון ל מ חי ר ה של ט לוויזי ה
ציבעונית !
חברות הטל פון הפר טיו תבאד צו ת -ה ב רי ת הן מ ה•
ריוו חיו ת ביותר. ה שירות היעיל ו הזו ל הו א סיפו ר
השגור בפי כל תיי ר י שראלי השב ה בי ת ה. חברו ת
אלהמש קי עו ת הון־ עתקב פי ר סו םלח רבו ת ב שי חו ת
ו מ עודדו תהת קנ ת מי ספר רב של מכ שירים.
מדו עהמגמה בי שראל ה פו כ ה 1הי ת כן שהממ של ה
אינ ה מ עוניינ תבה כנ סו ת נו ס פו ת? .
מ ה בדבר הנ\ ק הי שיר והע קי ף הנגרם ל מ שק :
ה הכ רחל הרבו ת בנ סי עו תבמ קו ם לסדר דברים בטלפון,
העסקתפ קי דו ת שרוב ז מנן מ ת בז בז על ״ל ה שיג שי ח ה ״
לאחרכמהנ סיונו ת נפל, מיפ עלי ם ו מי שרדי ם שפעילותם
נפגמת עקב ה מ תנ ה נו אשתל תי קון הטל פון ה מ קו לקל,
קו שי ליצור ק שר ט לפוני עם מי ש רדי ם ו מיפ עלי ם
ש ה קו שלהם ת פו ס ביגלל שי חו תפר טיו ת של עובדי ם
שאין להם טלפון בבית, והמ שו ח חי ם על ח שבון הע בודה,
וכ מו בן — שוק שחור ב קווי טלפון. אנ שי ם
מוכני ם לשלם אלפי ש קלי ם כדי לרכוש ב אופן בל תי
חו קי טלפון מבעליו.
הרח ב ת רשת

הטל פוני ם

ה שקעה

מצריכה

גדולה

בתש תי תוהשקעה חד-
פ ע מי ת גדול היח סי ת,
בעת ה ת קנ ת מכ שיר
ה ל קו ח.
חדש בבית
הכס פי ת
ההשקעה
הי א, מיי די ת, ו תו חז ר
על־ידי ה ה כנ סהמ שי חו ת טלפון תוך כמה שנים•
ל מי מסד פולי טי ב מ דינ ה ד מו ק ר טי ת אין עניין לה שקי
ע ל טוו ח ארוך של יו תרמק דנ צי האחת, כי א ת

..חמו־ הפוליטי גחויח מהמצב
הקיים. נאשר יש תור, יודעים
מרס שאפשר וקבוץ לראש התוו
אם מכיוים את הפקיד מנוף
הממ שלה

או שרים

א ח רי ם,

פירות ההשקעהי קצ רו
אז למהלהתאמץ?
ליתר דיו ק, כא שר הברירה של פו לי טי ק אי הי א בין
ל קנו תשקט •בחברת החשמל על-ידי העלאתמ שכורו ת
כדי ל מנו ע שבי תה, או ת מי כהכתע שיין כושל ה מ קו ר ב
ל צל ח ת כדי למנוע אבטלתמ או ת עובדי ם (כל אלה
גורמים לנז ק פולי טי מיי די) ,ובין השקעהל טוו ח ארוך

בתש תי ת ל טל פוני ם — מו בן ש ה קיצוץ יהיהבהשקעה
ל טוו ח ארוך.
ה מי מסדה פו לי טי מ רווי ח, כ מו בן, מהמצבה קיי ם.
כא שר יש תור יו ד עי ם כול ם שאפשר ״ ל ק פו ץ״ לרא ש
התור, אםמ כי רי םאתהפ קי ד הנכון. יש סדרי עדיפו ת.
יש ״ ע די פו אי ם״ יו ת ר ויש ״ ע די פו אי ם ״ פ חו ת, כדברי
ה״ג ש שי ם״ .יש עשרות תעריפים שונים ל או תםה שירו תי
ם, תלוי, כ מו בן, מי הו אמקבלה שירות. שי ט ה זו
הי א גן־עדן לכל ע ס קן פו לי טי, שלו ני תן ה כו חלהח לי ט
מי י ק בל ו מי ינו ת ק. נו ס ף על כך, היו תו של שירות
הטל פוני ם בידי ה מ של ה, מאפ שר להע סי קאל פי עיבדים
ש תלויי ם ב מי מסדה פו לי טי ב פ רנ סתםו מאפ שר להע סי ק
רבים מ ״ אנ שי שלו מנו״.
ה פי ת רון הי חי די הו א הו צאתה שירו ת מי די הממ שלה
ו מכי רתחברתהטל פוני ם ל בעלות פ ר טי ת. לפני
כ שנה פי רסמה אגו ד ת צרכני הטל פון בי שראל א ת
הצעתה של חברה קנ די ת, לרכי שת הז כיון לי שתהטל פונים,
שבה הי אמת חיי בתלחסלאתה תו ר תוך שנה
וחצי, להת קין ט ל פון לכל דורש תוך שבועיים ולהפרי ש
ל מ דינ ה 37א חוזי ם מ פי דיונ הכתמ לוגי ם.
ה פי ת רון ה מו צ ע — ל ה קי ם ח בר תטל פון ציבורית
— לא י בי א ל שינוי ה מצב, כי אין הבדל מע שי בין
בעלו תממשל תי ת ובעלות ציבורית ( ה פו לי טי ק אי ם
י קבעו מי ישב ב מו עצתה מנ ה לי ם) .רק ח ב רה פ ר טי ת,
ה מו דרכתמ שי קו לי ם עי ס קיי ם, תתגבר על ה ב עי ה שיצר
ה מי מסדה פו לי טי. פריון ה ע בוד ה של ט כנ אי הטל פון
י עלה פ ל אי ם וכך גם שכרם. ה שירו ת י שתפר.
האם יש לכך סי כוי? נראה שלא. למקב לי ההחל טו
ת, ו ביני הםה שר ציפורי, ת מי ד הי ה מכ שיר ט ל פון
בבי ת ולרוב גם אתמ חי ר שי חו תי ה ם שילם הציבור.
להםקל לקבוע ש מ חי ר טלפון י הי הכמ חי ר ה של
ט לוויזי ה צבעונית.

מוטי

ה ״ נ רי ר, רא שון־לציזן

ח 1ת

•חשנס

כד אלה
כל אחד מוציא אנרגיה /על עיסוק ממין
שונה /למר בגין יש אלרגיה /מיליונרים
הוא שונא /כי מר בגין איש צנוע /כל חייו
הוא מתנזר /ועובר בו זעזוע /ממראה
של מיליונר.
אין זה פלא, אין זה פלא /
כל חייו גר ב״פארטר״ /ולכן כל-כך
קשה לו /להביט במיליונר.
הוא פשוט חוטף פרחת /ולכן, באווירון /
הוא אוהב איתו לקחת /ת׳קבצן נסים
גאון /מעדיף הוא איש צנוע /בלי רכוש
ובלי ממון /למשל, כמו יהושוע בנק
בריטניה״) בן-ציון.
לכל אלה, לכל אלה /הוא סולח,
ידידי ( /ואולי בזכות הקרן /הקרויה
על שם תל-חי ז).
כן, הוא שונא מיליונרים /שחצנים ומת**
את השיר אפשר לזמר לפי מנגינת על כל אלה,
והוא מושר בהצגה כל הסיפורים מתחילים בכפר קטן.

נשאים /הטובים שבידידיו — הם פועלים
וחקלאים /הוא בטוח ש״רב שימחה״ /את
החקלאות מגשים /כי הוא לא כל-כך
מבחין /בין עדשותלעדשים .
לכל אלה, לכל אלה /יחייך חיוך
זוהר /אך קשה לו, כה קשה לו /
להביט במיליונר.
יש לו עוד ידיד׳ ,שמו אריק /הוא פלאח
שאין כמותו ( /החווה שווה מיליארדים /
אבל היא על שם אשתו יש לו גם יועץ-
לכתר /פרולטאר, ממש אביון /המחזיק
(חינם, בסתר!) /את כל ממגורות ״דגון״,
את כל אלה, את כל אלה /לנשק
הוא ממהר /אך קשה לו — כה קשה
לו — /להביט במיליונר.
הוא לא חש טפת אלרגיה /לגונדר קבצן
מאז /המחפש פטנט-אנרגיה ( /עד עכשיו
הוציא רק גאז הוא אוהב אדם־בלי-
לירה /אנשים שנצרכים /תפרנים ...גם
ח״כ שפירא /הוא תפרן (תפרן־שטיחים
עם כל אלה, עם כל אלה /יסתדר
בלי בעיה /אנשים טובים ...אין פלא /
אין להם בריכת שחייה.
אם אומרים :״שם יש בריכה״ד״ — אז /
הוא נשאר ממתין בחוץ /ולכן הוא מימיו /
עוד לא ביקר בשום קיבוץ /כל ימיו קשה
הזיע /ועבד במו גופו /אם יגישו לו טוריה /
הוא יחשוב — זה מיקרופון !

על כל אלה סלח ומחל לו /אנא,
אל, כל עוד אפשר /השיבנו ונשובה
אל השכל הישר...

דן אלמגור, ח ל ־ אביב

שחס• חשנסהזח

ה תנ פ לו ת מכו ערת ולא עניינית
מ ה קו ר ה פה? אנ שי םתפ סו לחם נו שא ה ם רוכבים
עליו. עד ש ה סו ס לא י מו תמא פי ס ת־ כו חו ת או יד ר ס
על-ידי מ ש אי תהם לא י פ סי קו אתהד הי ר ה הז א ת.
נכון, קיי מ ת בארץ ב עיה ע צו מ ה של קי פו ח עד תי
ופער עדתי, אבל לקחתאת הנו שא העד תי ולהלבי ש
או תו על כל מהש מס תו בבב שטח — ז ה כבר עובר
כל גבול.
אני מ בינ ה שיש צופי ט לוויזי ה שלא סו ב לי םאת
ה תו כני ת של שרהל׳ה שרון, בעיקר ביגלל שרהל׳ה
שרון. גם אני לא. או תי הי א מעצבנ ת. לטע מי הי א
תו ק פני ת מדי, נחמדה מדי, חבר׳ מני ת מ די, קי בו צני קי ת
מדי ויש לה קול צרוד ו הי א דו פקת על מנענעי הפ סנ ת ר
כ אילו היו תופי ם. כ שאני קו ראת בעי תון שיש ב טל וויזי
ה תו כני ת עם הגברת שרון, אני מו צאת לי עי סו קי ם
א ח רי ם ולא צופה ב ט לוויזי ה. א בל לבוא ול טפול על
תוכנית של שרהל׳ה שרון מי מ ד עד תי, ז ה כבר יו ת ר
מ חו צפ ת, ז ה טי מ טו ם !
מההה תנ פ לו תהה מוני ת הז א ת על שירי תנועות״
הנוער? מההה תנ ע רו ת הז אתמ שירי ם שליוו א ל פי

בני-נוער בארץ הז א ת עוד לפני
לדבר על א ח רי קו םהמ דינ ה.

קו ם

ה מ דינ ה

שלא

אי ש אינו יכול ל הגי ד עלי שאני א שכנזי, בי חו ס
ה מי שפח תי שלי לא תמצא, לא מצד א בי ול א מצד
א מי, א פילו טי פ ת דם א שכנזי ת. ובכל זאת, בלילה
שבו שודרה ה תו כני תהתארח תי בבי ת הורי, שני ה ם
בני דור הפלמ ״ ח, שני הם דור ח מי שי בארץ, ומצ אנו
א ת עצמנו שרים בי ח ד עם שרהל׳ה שרון א ת כל
ה שירים עם כל ה מי לי ם. ל א רק אני, ספר דיי ה שנולדה
בי שראל, הכ ר תי אתה שירים. גם הורי, ספ רדי ם שנולדו
לפני קו םהמ דינ ה, הכירו או ת ם. ותא מינו לי שבבית
ה ס בי םוהסב תו ת שלי לא דיברו רו סי ת.
אך אני ל א אדבר ב שם הורי, אלאב שמי. הכ ר תי
אתה שירי ם גם מאבאואמא שלי, אך בעיקר מ תנו ע ת
הצופים שבה ה ת חנ כ תי. הי ת ה לי מ ד רי כהב שם יעל
כ הן. אבא שלה הי ה פרסי ו הי ת ה לו, כ מו בן, חנו ת
ש טי חי ם. יעל לי מדה או תנו אתה שירים. הי ה לי

גם מדריך ב שם עוזי סי טון — שם ספ רדי ידוע. גם
הו א לי מ ד או תי חלקמה שי רי ם. היינו שרים א ת
ה שירים האלה בפעולה, ב קו מזי ץ ב טיו לי םומ תי לא?
אין מ ה לעשות. ה ע לי ה ה רו סי ת הי תהפה לפני
ה ע ליי ההמ רו ק אי ת. או לי ביגלל ז ה, תנו עו ת הנוער
ש הו ק מו עוד לפני קו םהמ דינ ה, מו ש פעו תמה שי ר ה
ה רו סי ת לא מהמאר רו ק אי ת.
יש גבול לכל דבר! אי ש אינו מ כ חי ש כי קיי ם
פער עד תי ו ב עיי תעד תי ת. יעזור לנו ה א לו הי ם למנוע
א ת פיצוצה הצפוי של ח בי ת הנפץ ה עו מדת לה תפו צ ץ
ב קו ל נפץ אדיר• אך למה לפוצץ אתהח בי ת על
ש טויו ת! למהל הי תפסלק טנו תולהמ עי טבח שי בו ת ה
של ה ב עיי ה ה עי ק רי ת? למהלת פו סטרמ פי ם על כל
מיני ב עיו ת שו ליו ת? למהלהמ צי א ב עיו ת? למה
להמ עי טבח שי בו ת שירי תנועו ת״הנוער !
ועוד מי להאחת: ז כו תו של צופה ט לוויזי הלהח לי
טאם הו א או ה ב או לא או הבאת שרהל׳ ה שרון.
גם ב מי קרה שלה ה ה תנ פ לו ת הי א מכוערת ולא ענייני ת,
ומו שפעת, לדע תי, מ ה תנ פ לו תו של ראש -הממ שלה על
ה קי בו צי ם.

שרית ישי, תל־אביב

מבט הד ש

מגטמ מי *
מ,ערי התג ...

:פני קיר ״ י

מ כעולם
ז־שני -ר ו
; ר עו מ ר בו ם
_ ^ ד ט שי המד׳ ם

ר /פלסטיל;

1111ועוו ^ 1־

מדים בנימיני

רעש גדול הו א מצטרף,
ומתבלט יו ת ר מכול ם.

הו א ז קו ק לאור הז ר קו רי ם ל פי ר סו ם.
ל מזלו הו א ני חן בכא ריז מהובקסם אי שי
רב, כך שגם ללא מאמץמ צידו, הו א
מוצא א ת עצמו במרכז ה ענייני ם, כשכל
ה עיניי ם מו פנו ת אליו. הו א יוד ע לדבר
ולשכנע. הו א ני חן בכושר אי ל תו ר, ש מצוי
אצל פו לי טי ק אי ם מ מו ל חי ם. הו א
אינו סובל ש מגבילי ם או תו, וכל מי שטר
שהו א מ קו מ ם או ת ו וגורם לו להתמ רמ
רו ת. הו א אינו מו כן ש ה מי סג רתוה הגבלו
ת י חיי בו גם או תו.

!מזל החודש:

ונקרב ־
חנן פורח

הו אמתהלך בהרג שה שיש לו יי עוד
חשוב, ומרגיש ש הו א חיי ב ל הו כי חאת
עצמו. הו א מסרב ל הי שפט על ב סי ס
ש הו א
כל שהו, אלא על ה אי די א לי ם
קבע לעצמו.

ח ס רונו הגדול — חו סרי כו ל תו לראו
תאתנ קו דתמב טו של הזו ל ת, הו א
אינו גמי ש דיו, ו אינו מו כן להתחשב
ב ע מדו ת שונות מ שלו. ככל העקר בי ם
גם הו א ני חן ב ת כונ ת ה קי צוניו ת, ו מו כן
להק רי באת נו חיו תו ה אי שי תלמ ען רעיו נו
תיו. הו א חדור ב א מונ הובפט ריו טיז ם,
ו מ סוג ללה שפיע על רבים.

נולד ב־ 17 בנובמבר , 1943כ שה שמ ש
הי תהב מזל עקרב והירח ב סו ף מזל
סר טן, יופי טרו פלו טו בבית העשירי בא
רי ה. מפתה לי ד ה שלו או פייני ת למ פות
של מנ היגי ם, או של אנ שי ם, שברור
שלעולם לא יי שארו א ל מוניי ם. גם מבלי
ל הי כנ ס לפרטים, זו מפה של אדםה מו שך
א ליו ת שומת־לב רבה. ה שמ ש ו הי ר ח
שבמזלות ה מי ם, מ ר אי ם על עו מ ק ריגשי
רב, וק שר חז ק לעבר ול מ סו ר ת. הי רח
שבמזל ס ר טן מו סי ף עניין רב ב הי ס טו
ריה של העם וב מולד תו. הו א חי
בחיפו שמת מי דאחר שורשים, ומתקשה
ל מצו א לעצמו מ קו ם שבו הו א יחו ש
בית או שייכות.
מי שפ חהמאדח שובה לו, ובחיפו שיו
אחר הרגשת ק ביעו ת הו א מרגיש,
ש מי שפ חה י כו להלתת לו הרג שה של
שורשיות. אך הו אמא בד א ת סבלנו תו,
כאשר עליו ל ה קדי ש מז מנו לדבר שנראה
כל״כך חשוב בעיניו. הו אמח לי ףאת
ה מ חויי בו ת ל מי שפחהבכ מי ה ה למיש־פ
ח ה רו חני ת, או לקבוצת אנ שים שתז-
דהה עם רעיונותיו, א מונ תו וריג שותיו.
הו א חש צורן בק שרים עם אנ שי ם

מ ש מי ע

קו לו

המעבר לי מי ת, שנעשה ב שבועות אלה,
נעשה בה שפע ת כוכב או ר אנו ס, הנ מצא
ב דיו ק מעל כוכב מ ר קו רי במפת ליד תו.
וסביר ל הני ח שכאשר או ר אנו ס יעזוב א ת
מרקורי, בערך ב סו ף נובמבר, הו א ישוב
לבי תו ול שיגרת חייו. או ל ם שינוי יו ת ר
משמ עו תי ב חייו צפוי, כא שר או ר אנו ס
י הי ה טו ל או ר אנו סבמהלךה שנה ה ב
א ה. צ פויי ם לו שינויי ם ב מי סג ר ת חייו,
ובעיקר ב מי סג רתה פו לי טי ת שלו. הו א
עשוי להפ תי עאת מי פלג תו, ולבצע מ ה לכים
פו לי טיי ם בל תי צ פויי ם שיביאו
לו הקלהז מני ת. מ אי ד ך הו א צפוי
ל בי קו רתקשה, וי הי ה נ תון לל ב טי ם
ול ח צי ם שלא ימצאלהם פי תרון.

י חנן פורת
שינויים בנזיסגרות חייו
בעלי השר אה, שיבינו לרוחו, ושישמשו
לו כעין מי שענת רו חני ת.
יש בו להט אינ טנ סי בי, קי צוניו ת ו קנ

ת. לעולם אינו שבע-רצון• ל מ רו ת תדמי
תהמהפ כן שלו, הו א לא מ ת חי לאת
הטה פי כו ת. אפשר לומר, של אח רשקם

גם ב ת קו פ ה זו הו א אינו שבע־רצון
מתפ קי דו, שאינו נראה כפי שנראה מרחו
ק. הו אחשבא כז בהמ סויי מ ת, וגם
ב ת חו םזהצ פויי ם שינויי םבמהלךה שנה
הבאה.

$בן־הזוג גורם ל הו צ או תכס פיו ת גדולות.
ה הו צ או ת הן לא לשם הנ א ה, וז ה מעורר
א ת אי שביעות רצונכם.
עניינים ה ק שו רים קרובי לבריאו ת של
מ ע סי קי ם
מי שפ ח ה
אתכם וגורמי ם למצב־רוח
כבד. יחד עם זאת,
תי ת כן הצעת עבודה
חד שה, שתפיח בכם
: 1 21 מרס -
רו ח־ חיי ם ומרץ מ חו:
1 20 אפריל
דש, וכן אפ שרות ל קי דום
משמח. מו מלץ
ל ע סו ק בספורט, ולא ל שכוח אתז מני
ה מנו ח ה. טיו לי ם מ חוץ לעיר, יפ תיעו.

1וו!

שינויים פיתאומייס קשורים לבני־חגכם
מאפיינים את התקופה. אתם שרויים בסצב
של חוסר־ודאות ואפילו
מבוכה. השלווה ש אליה
אתם מתגעגעים
היא מכם והלאה. למ רות
שמדי פעם נדמה
שהישגתס את רצונכם,
ומצאתם את השקט,
מייד מתברר שלא כך
הדבר. עבודה רבה מו 21
באפריל -
20 במאי
טלת עליכם ויש להתמסר
לאחריות נוספת
שתקבלו על עצמכם. קשרים עם אנשים
בארץ אחרת יגרמו לקורת־רוח ולחיסכון.

ל מרו ת שעל-פי-רוב לא כד אי לייעץ
* דוו קאלת או מי ם ל שים אתכספם על
קרן־הצבי, הרי שהפעם
ל סכן
לנ סו ת
כד אי
ס כו מי ם ק טני ם, ולה ש תתף
בהגרלות ובמי ש-
ח קי מזל. ה סי כוי לה ר וויח
הו א גדול, וללא
ספ ק יו סי ף מצב-רוח
עליז ל ת קו פהשמ מיל א
אינ ה רעה• ל מ רו ת הצל
ח תכ םהצ פויי ה, י תברר
שעליכם להמ שי ך
* ולפרנס א ת עצמכם. ב מ קו ם העבוד ה
£סו מ כי ם עליכם שתפתרו בעיו ת ס בוכו ת.

תאוחיס

עניינים הקשורים לבית, כגון קניית דירה
חדשה או מעבר לדירה אחרת מעסיקים
אתכם, ומכניסים מתח

שרות לבצע את התוכ־ניות
טובה, אהבה חד־

שה ממלאת את ליבכם
בשימחה ובתקווה, אך
יש להיזהר מציפיות
גבוהות למדי, למרות הקסם והמשיכה.

הצעות עבודה חד שו ת גו ר מו ת לכ ם לחשש
בא שר ליכול תכ םלה צלי ח. תוכלו
ל הי מנ עמהתלב טויו ת
ולענות ב חיו בלה צעות
מו צ ל חו ת ה מו שכו
תאת ליבכם. מ בתוכלו
חינ
הכס פי ת
לחו שהתקד מו ת, ו ה
מ ח סו ר שבו חשתם
לאח רונ ה יו ס ר מעלי כם.
פעילו ת ס פו ר טי בי
ת מו מל צ ת. דוו ק א
צפויו ת

ב שטח
הצל חו ת לא מ בו ט לו ת השבוע. השטח
ה רו מנ טי גם הו א ע תי דלשמחאתכם.

חאזנ״ס

שאיפות ותיקוות שנראו כרחוקות להשגה
יתבררו כניתנות להגשמה. ידידים טובים
יזזיו ׳קשורים לכך.
רעיונות בלתי מקובלים
יעלו בראשיכם השבוע.
אל תהססו לספרם ולהעבירם
למי שיכול
לעשות בהם שימוש.

דווקא אלה יוכלו לגרום
לקידומכס. אדם
21בדצלובו
קרוב השוהה בחוץ־ }
?•ז בינזאו
לארץ ייצור עימכם
קשר ויביא אתכם להתלבטויות
בקשר אליו. אהבה חדשה בעלת
אופי רציני ו שונה תב״אכם ל ת קופ ה חדשה.

ח ל קן
השבוע.
נ סיעו ת רבות צפויו ת
קשור לעבודה ולענייני כ ספי ם. ה מצב ה כלכלי
מ שתפר, ו ה פתעות
ע שויות ל הי ק רו ת

בנ סיעו ת קצרות. מ תי־חו
תהק שו ר ה למעבר
דירה או לרכי שה של
חפצי-

ר הי טי ם
גו רמתל סי כ-
בי ת,
סוכי ם עם בן־הזוג.
נ סו ל ה בין אתע מד תו,
, 1111:11 זו;?
י תכן שיש דבר-מה בדבריו.
לקראת סוף
השבוע עשוי להגיע מיכ תבח שוב מחוץ-
לארץ. בני א רי ה — צאו ל חי ק הטבע.

למרות שחשים הקלה רבה במצב־הרוח,
עדיין רובצות עליכם חובות והתחייבויות
שקשה להשתחרר מהן.
בעבודה נדרשות מכם
דרישות גבוהות והצי־פיות
מכם מכניסות
מתח וגורמות לעייפות.
תוכניות כספיות רצוי 0
לשמור בסודיות מוח* 1^ 1־ ^ 8
לטת, ולא לשתף בהן חדשה אהבה
איש.
צפוייה באירוע חברתי
משעשע, אך אופי הפרשה
יהיה כאופי הפגישה — קל ומשעשע.
בני מזל עקרב — התאמצו קצת יותר.

שינויי ם פי ת או מיי ם מ בי אי םאתכםל תנודו
ת ב מצב״הרו ח. תו כניו תחד שו ת שו נו
תומ שונו תנרק מו ת
ברא שכם, וכבר קשה
לדעת מהמ הן מ צי או תי,
ומה שייך לעולם
ה ד מיון. תו כניו תהק שורות
לחוץ־לארץ הן
בהחלט ברוח ביצוע,
בז הי רו ת
ויש ל תכנן
ובה תיי ע צו תעםי די 20
בינואר -
18 בפברואר
די ם מביני-דבר ובעלי
נ סיון. קיי מ ת אפ שרות
ל קי דו םמשמ עו תי בעבודה, או להחלפת
מ קו ם עבודה. הז עזו עי ם יועילו ל קי דו מכם.

השבוע אתם עשויים לבצע דברים שיש
בהם מידה רבה של סיכון. גס אתם עצמכם
תופתעו ממידת העזת־

רבה פו קדתאתכם בי מי םאלה,
של אח רונה חשתםאתעצ מכ ם
חז קי ם יותר. ברגע ז ה
שוב הכל נראהקשה
לביצוע. ז ה לא הז מן
להת חי ל ב תו כניו ת ח דשות,
אך בהחלטכד אי
לתכנן אתהע תי ד בשקט•
רצוי ל שמור על
לשתף
סו דיו ת, ול א
א ת ידידיכם• בנ סי ע ה
קצרה שאתםא מו רי ם תוכלו לבצע השבוע
עניין שגורם ד אג ה כבר ז מן רב.
כ ס פי ם ה מצ ב טוב. א ל תד אגו.

קשרים עם חוץ־לארץ יעסיקו אתכם ה מתוחים
ועלולים לגרוס
שבוע. בני־הזוג
ומריבות. לסיכסוכים נסו לוותר להם ולהיכנע
מעט לרצונותיהם.
אנשים הבאים כביכול
לעזרתכם מקנאים בכם,
ומעמידים פני ידידים.
עליכם להיזהר מדבריהם,
ולברר מהי מידת
אמינותם. קשר חדש
19 בפברואר -
20במרס
עשוי להתפתח השבוע,
אך קרוב לוודאי יהיה
על סודיות מוחלטת,
עליכם לשמור
שבדרך־כלל טבעית לאופיכם. נוחו קצת.

צעד בלתי נדחושב יוכיח
את עצמו לטובה
השבוע. נטיעה חשובה
אין לדחות, וכדאי לבצעה
מה שיותר מהר.
אהבה חדשה תוסיף
הנאה לתקופה. בן־הזוג עשוי להיות מבוגר
מכס. בני מזל תבולת — עיסקו׳בספורט.

עייפו ת
ל מ רו ת

להס די ר
בענייני

אברה גינדי
המדד עלה ב8.10/0-
אברהם גינדי עוצר את עליית המחירים

בראשון

ומעניק הנחה אמיתית של
שקל 120,000
ל־ 5דירות ראשונות
לדוגמא: דירת 4חדרים במרכז השקט של ראשון־לציון

7 2 9 ,0 0 0שקל במקום[0ס^\38$9קל.
בתנאי תשלום נוחים במיוחד:
• 10,000 שקל בהרשמה • 150,000 שקל עם חתימת החוזה
• היתרה במשכנתא ובתשלומים חודשיים נוחים.

ברחוב הרימון פינת התומר
נמשכת המכירה לדירות יוקרה במקום היפה ביותר בראשון־לציון

בבנין בן 4קומות
מפרט טכני:
• בבניך דירות 3ו 4-חדרי ע שירותים כפולי
• טלויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של אורחיך
• לובי מפואר
• מתקני משחקים לילדים בחצר

) #ב ר1ו

• קרמיקה ברצפת חדרי האמבטיה והשירותים
• ריצוף כהה בסלון ובפינת האוכל
• שיש גרניט במטבח
• שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה

תל-אביב

רמת השרו ן

ככר המדינה ה׳ באייר סו

סו קו לו ב 84

פתח-תקוה
חיים עוזר 28

ראשוז-לציון
הרצל 62

אברהם גינדי בונה דירות שאנשים אוהבים

11\ 1ח רי נו ה ה \וו גוו יג 1גוו \ 1-1! 1 1וונוו ־ס נווו !\ 1^1וו נוו 1.1

•צחק ארצי:

דובין מהטה

..חבל שא! לא !] 1ליונו ..איש נ שיל! סקי לא !..ונו או היו, אני זזאסט,
נ סו נ יס יס גאון!־־ יגרום לי להוגיש זו!־־ עוד יבוא ל יש ואל!־־
בשבוע שעבר התרג שו בל ח סי די תנו עתה ״ אסט ״
בי שראל — ותרארהא רד, הגורו הכל״יכול של תנו ע ת
ה ״ אסט ״ הנערץ על־ידי מ או תאל פי אנ שי ם בר חבי
העולם, ע מד להגיע ל ביקור בי שראל.
ארהארדעמד לפגוש א ת מעריציו ב מ לון תל־אביבי
מפואר. כ ר טי ס כני ס ה לפגי שה עם ה א לו הי עלה ח מי שים
ש קלי ם ט בין ו ת קי לין, מ ה שלא מנע א ת מכי רתם
ה הי ס ט רי ת של הכר טי סי ם, שאזלו מיי ד עם הו צ
אתםל שוק. ה ח סי די ם, שנסעו ל קבל א ת פניו בנמק-
ה ת עו פ ה בלוד׳ חי כו לי /א ן הו א לא הגיע. טי ל פנ תי א ל
מנ הל ה סני ף הי ש ר אלי של ה תנו ע ה, מיי קללאם, ו שאל תי
או תו מהקרה לוו תרארהארדבייד לי שראל.
מיי קלאמר לי ש ה אינ פו מ צי ה שבידי אינ ה בדוק
ה — אי שלא חי בהלארהארד בנ מ ל־ ה ת עו פ ה. הי די עה
על בי טו ל בי קו רו הגי ע ה לפני ש מ טו סו נחת, ו ה אנ שים
שעמדו ל קבל א ת פניו בנ מ ל הגיעו קו ד ם למי ש-
רד, ושם נמסרלהםשה אי שלא יגיע.

• מייקד, מדוע דחה ארהארד את ביקורו
כארץ וגרם אכזבה לאלפי מעריציו כאן ץ
מיקרה חירום גרם לו לשנות מסלול. הוא׳ נאלץ
לחזור בדחיפות למישרדו שבסן־פרנסיסקו.

• האם הוא נבהל מהמתיחות שנוצרה
כאיזור אחרי מותו -של טאדאת ז
ה מנ צ ח זונין מהסה עזב ביו ם ה שי שי א ת הארץ
בדרכו לווינ ה. א ח רי סערת־הרג שו ת הצי בו רי ת ב עי ק בו ת
פרשת ואמר, ש הו א ע מד ב מ רכז ה, מגיע לו קצת
חופש. בי ק ש תי מהמאסט רו שיגיב על דבריו של סגן־
השר דב שילנ ס קי שקרא לו ״ללכ ת ה בי ת ה״•

חי כ ה
סגן־רא ש־עיריית תל־אביב, יצחק ארצי,
בשבוע שעבר עד בוש לח ברי״ה בנ ס ת תו שבי תל-אביב,
ש הוז מנו ל סיור בעירם. סגן־רא ש־העיריה מהל״ ע וחבר
עוזריו ירדו ל מיגר ש־ה חניי ה של בניין ה עי ריי הוהמ תינו
ליד ה מיני בו ס מ מוזג־ ה אווי ר ש הוז מן ל שירו תם של
ה ח״ כי ם. אי שמה מוז מני ם לא הגיע.

• מר ארצי, איך הרגשת במיגרש החנייה
שד העירייה?
הרגשתי מאוכזב וחשבתי שחבל שאני לא מר ניסים
גאון. במה שהוא הצליח בז׳נבה לא הצלחתי אני בתל־אביב.
ניסים גאון הצליח להביא לחתונת בתו שישה
ח״כים ואני לא הצלחתי להביא לתל־אביב אפילו ת״כ
אחד.

• איך הרגשת כששמעת על דבריו של
שילנסקי?
לאיזה בית מר שילנסקי שולח אותי? אני כבר
בבית.
אני בן אדם רציני. כשאני קורא בעיתון שסגן־שר
בממשלת בגין אומר לי ללכת הביתה, אני חושב שזה
רישמי. אחר־כך אנשים הסבירו לי מי זה שילנסקי
והרגיעו אותי. מאוד נגעה לליבי תגובתו של יושב־ראש
הכנסת, מנחם סבידור, ותגובתו של צ׳יצ׳ ,ראש עיריית
תל־אביב. אך יותר מכל נגעה לליבי תגובתו של
האיש ברחוב — אין לך מושג מה עובר עלי.
מיקרה שילנסקי הוכיח לי שיש לי המון חברים
בישראל, ואני יכול להבטיח לך רק דבר אחד: אני
חוזר הנה בדצמבר, ולא איש כשילנסקי יגרום לי
להרגיש זר בארץ שאני מרגיש בה כמו בן בית.

לא איש כמו ארהארד יבחל. אין קשר בין מותו
של סאדאת, או אפילו מותו של דיין, לכן שוורנר לא
הגיע לישראל. הוא עוד יגיע, הוא לא ביטל את ביקורו,
הוא פשוט דחה אותו.

• כמה אגשים עברו את הפגישות של
ה״אסט״ מאז התחלתם את פעולתכם כישראל,
לפני פחות משנה ץ
עד כה הצטרפו ועברו במה שאנו קוראים ״טריינינג״
יותר מ־ 1300 אנשים. עד סוף השנה אני צופה שנגיע
ל־.2000

• האם הצלהת ה״אסט״ כישראל היא דבר
חריג ץ
בישראל ההצלחה היא עצומה — הישראלים ממש
פתוחים לקבל את מה שה״אסט״ מלמד אותם. יש הבדל
בין ישראלים ואמריקאים. למשל: באמריקה המשתתפים
חושבים רק על עצמם, בישראל הישראלים חושבים
גם על מה שה״אסט״ יכול לעשות למדינה.

• מדוע גכיתם כסף תמורת הפגישה עם
ארהארד? האם הוא לא עושה שום דבר
בחינם ץ
כדי לכסות את הוצאות שכירת האולם. מה שהיה
נותר משכירת האולם עמד להיתרם לצדקה. לא עמדנו
לעשות כסף מהפגישה עם ורנר ארהארד.

גל עטר:

ר פי מטר:

לקהל נ מ אם מזגו׳ ם ..לא צריו להיות נקרופיל
החוזרים על עצמם! כדי לאהוב בתי־קברות!

טרי גו ט לי ב:

נ שבעתי לעולם

רפי מטר הו א צייר י שראלי מ צ לי ח, ה מ תגו רר בפא ריס.
בי מי םאלה הו א מציג בפעם הרא שונ ה תערוכת
י חי ד מ שלו בירו שלים, כל שי ח ה עם רפי יפ ה-
ה תו א ר הי א חוויי המרתקת. ה בחו ר הו א בוגר ״ רוי א ל
קולג״ או ףארט ״ בלונדון, שבין בוגריו אנ שי ם כ מו
דיווי ד הו קני, הנרי מור ו א פילו הזוג ע מנו א ל — מעצבי
שי מלתהח תונ ה של הנ סי כ ה די אנ ה. כצייר הו א
פ שוט מו מחה לב תי־קברו ת, ומבקרבהםב או פן קבוע.

• רפי, איך אתה מגדיר את הציור שדך 5

גלי עטרי ה צ לי חהלהד הי םאתקהל מע רי ציה.
התק לי ט החד ש שלה, ש הוא על טהרת הרו קנר׳ול,
שונה לגמרי מ ה שי רי ם ששרה עוד לפני ש הי תהחב רה
בלהקת חלב־ודבש. גלי של התק לי ט הי א פ אנ קי ס טי ת,
ששרה רוק בקצב מ הי רומ צו למת על ה ע טי פהב מי בנ סי
זהב, ב תי ט רו ק ת רוד ס טיו ארט וב איפו רמהמם.

• גלי, מהיכן שאבת את האומץ לשנות
תדמית כצורה קיצונית כל־בך {
אני ממש לא יודעת! כמו שאני מכירה את עצמי,
אני לא לוקחת יוזמות. אולי הלכתי אחרי הראש שלי,
אולי עשיתי שגיאה. את חושבת שעשיתי שגיאה 1

• איד, לדעתן* ,יקכל אותך קהל המעריצים,
שמלווה ואתך עוד מתקופת ״הללויה״ ץ
לקהל נמאס מזמרים שחוזרים על עצמם. אני בטוחה
שהקהל יאהב אותי ויקבל אותי. כשאני מסתכלת כיום
על צילומים שלי בעבר, אני נראית נורא מצחיק,
כשאני מקשיבה לשירים ששרתי אני קצת במבוכה.
אז אם אני מקבלת את עצמי בסיגנון החדש, אני בטוחה
שגם הקהל יקבל. מאכל חדש הוא כמעט תמיד טעים.
מה שבטוח — הוא מעניין.

+את התרגלת לעצמך?
השינוי אצלי, שלא כמו בעיני הקהל, לא היה
דראסטי. זה עניין של תהליך. כבר שנה אני בהשתנות
מתמדת, כך שעם עצמי מסתדרת ואוהבת לאללה את
השינוי שחל בו.

• שמעתי שרעיית נשיא המדינה, אופירה
נכון, פנתה אל הספר שלך, גילי גמליאלי,
וביקשה ממנו תסרוקת כמו של גלי עטרי.
אני יודעת. גם אני שמעתי על כך, וזה מחניף לי
מאוד.

המבקרים מגדירים אותו כסיגנון אישי עם הרבה
כוח ותעוזה, ציור שאי־אפשר להתעלם ממנו. שתדעי
לך — עוד לא היתד, לי אף־פעם ביקורת גרועה, ואני
די מסכים עם המבקרים.

• צניעות היא לא השטח שלך, נכון *

לא. אני דווקא די צנוע.

• קראתי כאיזשהו מקום שביקרת כקיכרו
של אוטקר ויילד כפאריט, ומישהו התכלכל
וחשב שהאיש קם לתהייה.
אני מאוד אוהב בתי־קברות, ואני מבקר בהם לא
אחת. בין היתר עליתי לקיברו של אוסקר ויילד. היו שם
מעריצים שלו, שהחליטו שאני דומה לו.

• מה פירוש אוהב כתי־קכרות? אתה
מכלה שם?

לא צריך להיות נקרופיל כדי לאהוב בתי־קברות.

מעצבת -ה או פנ ה מ רי ם גו טליב זכתה בכבוד גדול
כ שנבחרה, מ בין 3800 מע צ בי -או פנה ידו עי ם בכל העו לם,
כמעצב ת ה שנה, ביריד בינ ל או מי ל או פנ השהת קיי ם
בדיסלדורף.

רוב האנשים נשכחים כשהם מתים. אנשים גדולים
הם מעבר למוות.

• מרים גוטליב איך הרגשת כשזכית כתואר
חשוב זה ץ

בתוך בתי־הקברות קבורים החיים.

• אתה נקרופיל *
• אכל מתים:

• מה אתה עושה בכתי־הקכרות?

יש בבתי־קברות אווירה מיוחדת מאוד — ספירי טואלית.
למשל, בבית־הקברות פאר לה שאז בפאריס
יש קברים של פילוסופים או משוררים. על הקברים
שלהם נערכים ממש הפנינגס. נשים באות, מניחות
זרים, רוקדות, מדליקות נרות — זו ממש חוויה.
על קיברה של אדית פיאף יש תמיד זרים של מימוזה,
הפרח האהוב עליה. פגשתי שם זקנה אחת, שסיפרה
לי, שכשר,מימוזה לא בעונה היא מזמינה את הפרח
אצל חברת ״אינטרפלורה״ .את לא חושבת שזה מדהים ו
יש גם סיפור על קפטיין צעיר מחיל־הים, שמת
במילחמת העולם הראשונה. זיקני ביודהקברות מספרים
שהוא מת בשעת זיקפה. הלכתי לראות את הקבר, וראיתי
פסל מברונזה של הקפטיין — הקפטיין שוכב כשאבר־המין
שלו מזדקר וכולו עשוי זהב. הקפטיין השוכב
הוא אובייקט אוננות מפורסם בבית־ר,קברות.
אני יכול לספר לך עוד סיפורים על אנשים מתים,
על קברות ועל אנשים הבאים לבקר את המתים, מ־,עוב רים
חוויות בלתי־רגילוח.

הרגשתי כאילו מניחים כתר על ראשי, כאילו מכ תירים
אותי במלכה.

• האם הכבוד שבתואר כרוך גם כפרם
כספי ץ
לא. בכלל אין קשר לכסף. זה התואר של מעצבת
האופנה של השנה, זה מה שחשוב. אני בעסקי אופנה
כבר שלושים שנה, ובפעם הראשונה אני מקבלת פרס.
זו מעין תעודת הוקרה על עבודת חיי, שהיא עבודה
קשה מאוד. הרגשתי כמו סטודנט שמסיים את לימודיו
באוניברסיטה ומקבל תעודת הצטיינות.

• ההצלחה שלך ושל מיפעלך ״גוטקס״
היא פנטסטית. אתם מוכרים בכל העולם.
האם לא עלה כדעתך להגר ולפתוח מיפעלים
כחוץ־לארץ ץ
כשעליתי ארצה באוניית מעפילים מאירופה, נש בעתי
בליבי: לא לעזוב לעולם את הארץ הזאת!

--ש רי ת ישי -

כמעט כמו לשלמה המלך...
כי ב מ חלק ת המלך שלמה את הטס
בנוחות תירבי תללא צורך להצטופף.
ב מ חלק ת המלך שלמה, במטוסי
, 747ת מצ א שבחלק מהשורות
הפך המושב המרכזי לשולחן עזר,
עליו תוכל להניח א ת ניירת
העבודה שלך,לשים א ת המ שקאות
ה מוג שי םלך -ללאת שלום נוסף,
וליהנותמפרטיות מירכית.
כן, באל על אף אחד לא מפריע לך
באמצע, ואתה פשוט ב...שמים.

אני רוצה לטוס אל־על

1למה

* 3אמצע ~

הספד
מופלא

הג ענו
כתוב ב עי תוני ם שבו מ ה שביט יעבור
למי שרה מלאהבחברתהת עו פההל או מי
ת שלנו ,״ א ל-ע ל״ ,א חר׳׳ שב שנ תיים
האח רונו ת קי בל שכר סי מ לי של דולר
ל שנה.
זהש קוני ם א צלנו דירית, מ כוניו ת,
נעליי םוכר טי סי טיסה בדולרי ם, מי ל א,
מתרגלים• א בל זהשמ של מי ם א פי לו שבר
סי מ לי בדולרים, ז ה כבר סי מ לי. ו כ אן,
כמובן, מ תעורר תהשאלה מדו ע בכלל
יש לאר צו ת־ הב רי ת צורך בברית אי ס-
ט ר טגי ת עם מ דינ תישראל! ובי יש לאר-
צו ת -הברי ת ברי ת אי סטר טגי ת עם מ דינ ת
יו ט ה ! או עם מ דינ ת ניו־ג׳רסי ! אז למה
דוו ק א עם מ דינ תישראל!

״ מ אז סיי םאת פעילו תו הצב אי ת ופ נ
ה ל חיי ם הצי בו ריי ם ה שליך משה דיין
עוגן בכמהנמ לי ם פו לי טיי ם: הצטרף
למפא״י, נ תן א ת ידו ל, התמר דו ת׳ של
צעיריה, עזב אתמפא ״יוהצטרף לרפ״י,
חזר ל מיפלג ת העבודה, פרש מ מי פ לג ת
העבודה, הכ ריז על עצמו ב סי ע ת-י חי ד
בכנ סתו הצ ט רף לממשלת הליכוד, ולב סוף
ה קי םאתר שימ תו, ר שי מתתל״ ם.
״ הי ושמת חו בי קו ר ת נו קבת על תנו דו
תיו אלו ; ב מיו ח ד ראו בכך חטא בל-
ה מו ב ה קי ם,
יכופר נ א מני ה מי פ לגו ת
חניכי הבול שביז ם ה מי פ לג תי משמאלומי
מין, א שר ב עיני הםהדב קו ת ב מי פלג ה
הי א ערך עליון, קו דםלמחשבהעצ מי ת,
ולא אחתאף קו דםל טו בתהמ דינ ה
ו אז ר חי ה. מ צד שני, ציינו ה כל ל שבח,
עוד ב חייו, אתמחשב תו ה מ קו רי ת, א ת
ו ה בל תי-
הבל תי״ שיג ר תיי ם
רעיונו תיו
צפויי ם מרא ש, אתה פי ת רונו ת ה מיו ח די ם
שחיפש ו לע תי םאףמצא נובח מ צ בי ם
סבוכי ם, ח ד שי םומש תני ם.
מ ע טי ם מ או ד, שניחנו ב סגו להה נדי
רה של או מץ-לב אז ר חי, עוז ה רו ח
של האדםה מו בן לחרוג מן התלם
החרו ש, ולע תי םאף לצעוד נגד הזרם.
ב אי שיו תו ה מו רכ בתוהסס גוני ת של מ שה
דיין, א ף שגדל וצמח על ברבי הסיס
סד, הי ה גם מן הי סו ד הנדי ר הז ה״ .
גמר צי טו ט. עכ שיו, מי שלא מ סוג ל
לנח ש בפעם הרא שונ ה מי הי ה יבול
לכתוב הספדמה סו ג הז ה על משה
דיין, הו א או ח מו ר, אי מ ב ציל, או אחד
שלא מכי ראתה חו צפה של ש מו א ל
תמיר•
כן, חברים, ז הו ב דיו קההספד שכתב
שמו אל ת מי ר (״ הארץ 15.8.1981ואם
זו לא חו צפה, חו צפהמ הי ! בבר מז מן
ה ס בו אתת שו מ ת״ליב ם של ה פו לי טי ק
אי ם הי ש ר אלי ם לכך, שבכל פעם שהם
מ ס פי די םאחדמחב רי הםשהסתלק, ה ם
בעצם מ ס פי די םאת עצמם. מ אז שתשו מ
ת ליב ם הו סבה לכך, ה ת חי לו הפולי-

או סי ש קין
מי שרדי םמצ ריי ם חו בלו בניו-יו ר ק שבארצו ת-הברי ת, ו מי לקח על עצמו א ת
האח ריו ת ! ה סני ף ה עו ל מי של ה ליג ה ל הגנ ה י הו די ת.
מנ היג ה של ה ליג ה הז א ת הו א, כידוע, הרב מ אי ר ב הנ א, מי ש הי ה מו עמד
תנוע ת ״ ב ך״ ב ב חי רו תהאח רונו ת לכנ ס ת. מי שרדי ה ליג ה ל הגנ ה י הו די ת שוכנים
ברחוב או סי ש קין בירו שלים. אני מ קוו ה — מ או ד מ קוו ה — ש מ טו סי ה אויי בלא
י בו או לירו שלים כדי להפציץ א ת מי שרדי ה ליג ה הז א ת, מרכז המחב לי םהמ קו מי.
רחוב או סי ש קין בירו שלים הו א רחוב יפה ונעים, שיוצא מ ר חו ב בצל אל ויורד ב אווי ר ה
פאס טו ר לי ת לעבר שכונת ר ח בי ההמע טי ר ה. א ם איני טו ע ה יש בר חוב או סי ש קין גם
בית-ספר, או לי א פי לו בי ת־ בנ ס ת, וגם בי ת־ חעם הי רו של מי נמצא שם. יכ א ב לי הלב
אםי היו שם הפצצו ת רק מ שו םשממ של ת י שראל אי נ ה או סרת על ה שכנ ת מי שרדי
מחב לי ם ב איזו ר צפוף או כ לו סיי ה י הו די ת, ורק מ שו םשה או כ לו סיי ההמ קו מי ת שדרה
ברחוב או סי ש קין לא עורכת הפגנו ת נגד שיכון ה מי ש ר די םבמ קו ם ה הו א. האםזה
יכול ל היו ת סי מן לבך ש ה או כ לו סיי ה ברחוב או סי ש קין מ ס כי מהל שיכון ה מי ש ר די ם
ב מ קו ם ! ו או לי קרובי המחב לי ם וי די די ה ם, הםהמ תגו ר רי ם ברחוב או סי ש קין !
כ שאני חו שב איז הרמה של אי״ דיו ק יבול ה ל היו ת מו שגת בהפ צצה מן ה אווי ר
של מי שרדי ה ליג ה ל הגנ ה י הו די ת ברחוב או סי ש קין, ממש כו א ב לי הלב.

הזיגזגים של תמיר זה כלבץ
טי ק אי ם שלנו ל היז הרקצת שהמרצע לא
ייצא מן השק, ולפ חו ת שלא י בלו ט יו ת ר
מדי. א בל ל ש מו אלת מי רזה לא מפריע.
לא לו. הו אמס פי דאתמשה דיין
ביגלל הזיגזגי ם ה פו לי טיי ם שלו!
ובעניין הז ה, ב מו בן, עובד ת רק שי ט ת
הקלו חו מ ר. צא וראה: א ם דיין, שבכל
שנותיו עשה רק שלו שה זיגזגי ם, ר אוי

להערצה בז א ת, קלו חו מרש מו אלת מי ר,
ש מכה א ת דיין א ל החומיץ ב ת חו ם
חשוב ז ה. אםא צל דיין מ עי די ם הזיג זגים
המע טי ם — נער יספרם — על
״ או מץ־ל ב אז ר חי מחשבהמ קו רי ת ״,
״עוז רו ח ״ וכיו צא ב אלו — צא ולמד
עד הי כן מגיעו ת תכונו ת ת רו מיו תאלה
א צל ש מו אל ת מי ר !

ידידים מ שונים

כלכלה מבלבלת

יור שה גם לי ל ד חו ףאתא פי ל מע רכה
הכ בדה ה מ תנ הלת בי מי םאלה סביב
ה תנו עהה קי בו צי ת.
י די די ם שונים ו מ שוני ם של ה תנו ע ה
הז אתב אי ם ו או מ רי םלה כדבר הז ה :
בטח שמו ת ר לכם לא לגור ב או ה לי ם
אלאבב תי ם דו־ מי שפח תיי ם יפי ם ! בטה
שמותר לכ ם לא לרכב על פרדות אלא
לקחתמ כוני ת מ סי דו ר הרכב ! בטח
שמותר לכ םלאל טבול בכינרת אלא
ל שחו ת בבריכ תהש חיי ה שבניתם ! בטח
שמותר לכם להת בונן ב ט לוויזי ה ציבעו-
ני ת ב חד ר שלכם ול אלהת בונן ב טל וויזי
ה שחור״לבן בחדר -התר בו ת ה קי בו צי
! בטחש מו ת ר לכ ם ל היו ת מיליונ רי ם
ולא ד ל פוני ם!
אבל, או מ רי ם הי די די ם ה שוני םוהמ
שוני ם של ה תנו עהה קי בו צי ת, אםאתם
לו ק חי ם ועו שים כל ש מו ת ר לכם, א ז
אתםב דיו ק ב מו האח רי ם ! אלת בו או
לנו בפוז ה של בעלי־מו ס ר, של חלוצי ם.
אםאתםכ מו בל האח רי ם, אז אין לבם
זכויו ת-יתר !
וזו בבר באמת חו צפה גדולה. כי א ם
ה קי בו צני קי םהם מי ליונ רי ם כ מו ה מי ליונרים
האח רי ם, מי ליונ רי ם בעלי ט לוויזי
ה ציבעוני תשמע סי קי ם פועלם ושוחי
ם בבריכו ת ש חיי הומספס רי ם בבורס
ה, למה שרק להםלאי היו זכויו ת־יתר,
דוו קאהםמכלה מי ליונ רי ם ז
למשל: מ תנג די ה תנו עהה קי בו צי ת
ב אי ם ו או מ רי ם שיש ל ה ייצוג פולי טי
מעל״ומעבר ל א חוז שלה ב או כ לו סיי ה.
יפהמ או ד. ו ל מי ליונ רי ם ! א ת מי מיי צגי ם
סגן שר־האוצר חיי ם ק או פ מן ושר״העל-
הכלכלי יעקב ( הממ צי א) מרידוד זוא רי ק
שרון, א ת מי הו א מיי צ ג ! ו שי מחהאד ליד
! ומלןהש טי חי ם שפירא ! והא דון
ויוי אן ה ר צוג! כל אלה ועוד כמהאח רים
ה ם לא מי ליונ רי ם ש מייצגי ם מי ל יונ
רי ם מעל־ומעבר ל מי שקלםב אוכלו סיי
הזו אי פהב דיו ק לו מ די ם הבני ם
ו ה בנו ת של כל ה אנ שי םהח שו בי םהא
ל ה ! עם בני עיי רו ת -ה פי תו ח ! ורא שי

או תי הכלכלה הי שרא לי ת כבר הצלי
ח ה לבלבל על בל הרא ש. פעם הי ה
שר-אוצר ב שם שי מחה ארליך, שעשה
ליברליזציה בדי ל הפוך אתי שראל ל-
שווייץ של ה מיז ר ח -ה תי כון. ב שווייץ, ב ידוע׳
ה אינ פ ל צי ה הי א מ הנ מו כו ת בעולם.
שווייץ לא יצאנו, אבלל עו מתזאת קי בלנו
אינ פ ל צי ה מ הג בו הו ת בעולם. א ח רי
שי מחה ארליך הופי ע שר־האוצר ייג א ל
הורביץ, שטען שהמטרהה עי ק רי ת שלו
הי א ל הו ריד אתה אינ פ ל צי ה. כדי ל הו ריד
אתה אינ פ ל צי ה קי צ ץ הורביץ ב סוב סי
דיו תוהעלהאתהמ חי רי ם, וב שעה
טו ב ה הגענו לז ה ש הי ת ה לנו ה אינ פ ל צי ה
הג בו ה ה ביו תר בעולם• ל עו מתזאתה תג
א ה הורביץ בכך שקיצץ מ או ד ב הז רמה
הממשל תי ת. א ח רי הורביץ בא שר-האו-
צר יו ר ם ארידור, שגם חו א הבריז שמט רתו
הי א ה מי לחמהב אינ פל צי ה. הו אהח זיר
אתה סו ב סי דיו ת, וראהזהפלא: ה אינ
פל צי ההת חי ל ה לרדת.
אבל אז ה ת חי לו ל הגיד ש ה אינפל צי ה,
בעצם, ז ה לא נורא כל-כך. אפ שר ל חיו ת
עם ז ה. מ ה שנורא, בך ה ת חי לו ל הגיד,
זו ה הז רמההממשל תי ת. אז מ ה קו רהן
עכשיו אנ חנו מ ת חי לי םאת הבל מההתח
ל ה: א רידו רמת חי ל לקצץ ב סו ב סי דיו ת
כדי להק טין אתה הז רמההממשל תי ת
הנו ראה, וכך עולי םהמ חי רי ם, ו ה אני-
פלציה ת ת חי ל לד הו ר שוב, אלאמה !
עכשיו, אנ חנו יו ד עי םשה אינ פ ל צי ה ג בו ה ה
זהלא נורא• א בל אםזה כך, אז למה
לא ל ה חזי ראת הורביץ ל מי שרד״ ה או צ ר !
הממש לו ת ו שרי ה ם לא מו פי עי ם לפני
ה מי ליונ רי םהלא ״ קי בו צני קי ם כל שני
ו ח מי שי בבל מיני מו עדוני ם מי ס ח ריי ם
וכינו סי תע שייני ם ול שבות בני״ברית !
ו ה מי ליונ רי ם לא מקב לי ם בל הז מן עי טו
רי ם על ת רו מתםלתע שיי ה ועל תרו מ
תםלסחר״ ה חו ץ, ו הי צו אן המצ טיין והי
בו אן המצטיין ! אז למה שדוו ק א לקי בו
צני קי ם י שללו אתז כויי ת -הי ת ר! מ ה
ה סי פו ר !

)9 1 1 1 1 3 . 9*11111

תתלו קונסטנטין: החסין ה תנחת נחצו באסינגהם
בתמונה זו נראה המלך הגולה של יוון, קונ סטנטין,
בווינדזור, בחברת המלכה אליזכת.
צאתם לגלות נחשבים קונסטנטין ורעייתו אן״ מארי
מאז

לבני־חסותה של המלכה׳ וההודעה החדשה על הריונה
של אן־מארי יצאה מארמון באקינגהם כהודעה רש מית.

עתה היו שלוש לידותיה של אן־מארי קרני
האור העיקריות בחייהם הקשים של בני־הזוג. ב־

, 1965 שנה אחרי נישואיהם, חגגה יוון כולה את
לידת בתם הבכורה של המלך והמלכה, אלכסיה.
ב־ 1967 החלו השמיים מתקדרים ועל רקע משבר
פוליטי נולד בנם השני, פול. ב־ , 1969 שנתיים אח רי
יציאתם לגלות נולד ניקולאס ברומא.
אחרי לידתו איבדה אן־מארי את התיקווה לשוב
ליוון, והעדיפה את לונדון כמקום־קבע לה ולמיש־פחתה,
על פני דנמארק מולדתה•

סיסי סדי:
האשה שחיסלה

אח ידיו ס״חו
ידידיה אוהבים אותה וטו ענים
שהיא חמודה. לא כן
חושבת ליז טיילור במיוחד
לא אחרי הספר האחרון שכת בה
הסופרת בת ה־ ,38 ושמו
אליזבט טיילור — הכוכב
האחרון (הוצאת סיימון אנד
שוסטר) .זהו סיפרה רב־המכר
החדש, אחרי רב־מכר אחר
שכתבה בשנת 1978 בשם
ג׳אעי או ! ,שהוקדש, כמובן,

לג׳קלין קנדי־אונסים.
אם מאשימים את קיטי
קלי ברחרחנות מוגזמת, היא

רומי שנ״דו :״ח״ למען(111ה!״
החיוך של רומי שניידר חוזר אליה לאט־לאט. אחרי שאיבדה
את בנה דויד, ניסו כל הגברים שבחייה לנחם אותה באבלה.
אך איש לא הצליח להעלות חיוך אמיתי על שפתיה כפי שעושה
זאת בתה שרה. הילדה היפהפיה הזאת, שנולדה מנישואיה הכוש לים
לדניאל כיאזיני, הפכה למוקד התיקווה שלה. בתה ועבודתה.
היום עליה להילחם בשני דברים: בצלמי העיתונות, המקיימים
מארבים קבועים ליד ביתה, ובזיכרונות. אלן דלון, דניאל
כיאזיני ומישל פיקודי, נראים כשהם באים לבקרה מדי פעם
ואחריהם מגיע מדי יום ביומו ידידה הצעיר, לורן פטיו. הוא
נשאר כדי לבשל ולעזור בעבודות הבית עד לארוחת־הערב המשותפת
עם האם ובתה. פטיו, העובד בחברת סרטים צרפתית, העמיד
לרשותה את הבית בקרבת פאריס, שם התגוררה מישפחתו מזה
דורי דורות ואביו עדיין מתגורר בו. רומי בחרה בבית זה כדי
להיות קרובה לעבודתה, בשישה סרטים חדשים שהיא מתכננת
לצלם כבר בשנה הקרובה, וגם כדי להתרחק ככל האפשר מביתה
שבכפר, המזכיר לה יותר מדי את דויד. לבית זה הגיעו אלפי
מיכתבי תנחומים מצרפת ומגרמניה, שאחד מהם נושא את חתי מתו
של הנשיא פרנסואה מיטראן.

משיבה :״בוודאי שאני רח־רחנית.
הרי עיסקי הוא לרח רח•
כשכתבתי את הספר גי ליתי
שליז הפילה את ולדה,
דבר שאיש לא גילה קודם
לכן. גיליתי שהיה לה רומן
עם פראנק סינטרה, כשהיתה
צעירה. גיליתי דברים המוכי חים
שכדאי גם כדאי לרחרח,
אבל לא חיפשתי את הרכי לות
הרעה לשמה.״
קלי מספרת שפנתה לאלי־זבת
טיילור 15 פעמים בבק שות
לקבלת ראיון, ד 15 פע מים
נענתה בלאו מוחלט. היא
נתקלה בהתנגדות עזה של
הכוכבת, ואפילו באיומים מצד
עורכי־הדין שלה. לדעתה, ה דבר
תרם ליתר אובייקטיביות
ביחסה אל הכוכבת ולא היה
מושפע מלחצים אישיים.
בספר מופיעים קטעים מלא
פחות מאשר 400 ראיונות ש העניקה
הכוכבת בתקופות שו נות
בחייה.
העולם הז ה 2305

גו״ס קלי: היריד הצעיר של המתזז
כמה מרתק וכמה מפתה היה להגדיר את הצעיר הנראה בחב רתה
של הנסיכה גדיים קלי כ״ידידה הצעיר״ .היו שנתפתו לעשות
כן לפני שבדקו היטב את זהותו של הצעיר. הצעיר אינו אלא
טד קנדי, בנו הצעיר של בוגי קנדי המנוח. מאז ומעולם רחשה
הנסיכה חיבה מיוחדת לילדי מישפחת קנדי, ובאה במיוחד לפאריס
כדי לחגוג את יום־הולדתו של טד יחד עם קארולין, סטפאני
והנסיך אלכרט. יום־ההולדת נשא אופי עליז ביותר, כשלמאורע
הגיע גם ארתור רובינשטיין.

הנסיכה סממו: האושר מוויש
כודואן

למרות האווירה הקודרת, יחסית, המלווה את המלך
ואת מישפחתו מאז מחלתו ולבטיו ביחס להמשך השושלת, שורר
האושר ביחסיהם של הנסיך אלכרט ורעייתו פאולה, כפי שלא
ידע הזוג הסוער מעולם. בני־הזוג ידעו בעבר כמה משברים קשים
ותמיד היה מי שהדליף את המשבר לעיתונות, מי שצילם את
פאולה הזוהרת ואת אלברט המדוכא, והיה זה תפקידם הלא־נעים
של המלכה פאכיולה והמלך בודואן להזים את כל השמועות.
אחד הקווים הבולטים ביותר באישיותה של פאולה היה מסי רותה
הבלתי נדלית לבנה פיליפ, ומחוות־האהבה שהפגינה כלפיו
בפומבי. כל הצלחה של פיליפ במיבחני בית־הספר הפכו בפיה
לחגיגה. והיה ביחסה אל בנה אותו להט שלא איפיין את יחסיה
עם בעלה. גם היום 22 ,שנים אחרי נישואיה לאלברט, היא עדיין
אלגנטית וזוהרת, ומפגינה שימחת־חיים רבה יותר מאשר בעלה,
שאישיותו מופנמת ומכונסת יותר.
אלא שהאירועים האחרונים בבלגיה, המשבר הפוליטי והחולשה
הגופנית של המלך, קירבו את פאולה ואלברט זה לזו, וככל שגבר
הרושם כי בנם פיליפ יהיה יורש־העצר ומלכה הבא של בלגיה,
הפך אורח חייהם לסולידי יותר.

העולם הזה 2305

גיופרי טיט וס׳וזל קלוי: ומס ס ה בדדתימישטוה
מי שחושב שהתיאטרון שבק חיים לכל חי וכי
אין יותר מה לחדש בו, יביט בשני שחקנים צעירים
אלה, הממלאים את תפקידיהם של ארוס ופסיכה
בהצגה נפלאה ומופלאה בשם אהבת האהבה.
ההצגה מועלית בתיאטרון הנקודה העגולה, תי-
אטרונו של ז׳אן לזאי בארו, במישכנו החדש
שבארמון־הקרח בשדרות אליזה בפאריס.
בארו היה מאז ומעולם אישיות תיאטרלית
מרתקת: שחקן־במאי-כוריאוגראף ורקדן מעולה,
הוא העלה בתיאטרון שלו ושל רעייתו השחקנית,
מאדלן דנו, מחזות מעולים בעיבוד חדשני.
את העיבודים הוא עשה בעצמו, ויצר בכלים קונ בנציונליים
של תיאטרון חידושים מרחיקי לכת.
אהבת האהבה היא הצגה שכתב בארו על־פי

כתביהם של לה פונטיין, מולייר ואפולה, בהש ראת
האגדה על אהבת ארוס לפסיכה וקינאתה של
ונום בבת־התמותה ובאהבתו של בנה. לשם־כך
בחר בארו בשלושה שחקנים חטובים להפליא,
המפגינים יכולת שירה וריקוד, בעלי רוח־ספורטי-
בית וחוש הומור בריא. בתפקיד ארוס מופיע
ג׳ופרי טיבו ובתפקיד פסיכה סירל קלרי. את
תפקיד ונוס, המתפוצצת מקינאה, מגלמת באקרו בטיות
מושלמת אני ריפריי, שהופיעה בסרט
סנואביסקי.
דוגמה להמצאותיו של בארו: ונוס רוכבת על
הגלים כשהרכב שלה משמיע קול צופר של ניידת
מישטרה, היא מתקפלת מכעס בתוך צדף ענקי הנמ צא
במרכז הבימה, לקול רחש מים סטריאופוני.

217

ברי טזי ה: החזית ל שי ח רו ר החיות
בתבי־חוץ ישראליים בבירות העולם מזינים, בדרך־כלל,
את קוראיהם בדיאטה פחות או יותר קבועה של סיפורים
מסמרי-שיער על המיתר הבינלאומי. העולם שלהם הוא
מירקם אחד גדול של מזימות אפלות, כשהמוקד —
המוח השטני נוסח סיפורי המדע הבידיוני — ממוקם,
במעט תמיד, בביירות.
קצת קשה לסלוח להם, לכן, על ההזנחה וההתעלמות

מנהיג החזית במחנה־אימונים
מבצעים +עיתונות

= תודעה ציבורית

מסיפור מעניין באמת. בבריטניה פועלת, בעצם ימים
אלה, החזית לשיחרור החיות, לפי מיטב כללי הקונ ספירציה
המחתרתית, הטאקטיקה האלימה והאידיאולוגיה
החד־משמעית, המאפיינים אירגונים כאלה.
פעילי החזית עוברים אימונים צבאיים, אימוני חבלה,
תירגול מתיש בג׳ודו ובקראטה. הם מקיימים, באורח
קבוע. ,פעילות חבלה נגד חווית-חקלאיות ומעבדות, שבהן
עורכים ניסויים אכזריים בחיות.
העיתונות הבריטית מדווחת על פעילות קדחנית
ביותר של החזית ב־ 18 החודשים האחרונים. לוחמי החזית
פרצו למעבדות, שיחררו חיות כלואות, צילמו ותיעדו
מיקרים של התעללות חריגה במיוחד, וגילו מידה רבה
של תיחכום, הן במיבצעים והן בקשריהם עם כלי-
התיקשודת.
הפעילים לא פסחו גם על חנויות קוסמטיקה המוכרות
מוצרים שהופקו מחיות באמצעים ״שלא היו מביישים
את ד״ר יוזף מנגלה, המיפלצת הנאצית מאושוויץ,״
כלשונו של דובר החזית.
לשיא הצלחתם הגיעו אנשי החזית לשיחרור החיות
כשהצליחו להפיק סרט בן 136 דקות, ברמה אמנותית
גבוהה ביותר. הסרט הוקרן השבוע בתיאטרון הסרטים
הלאומי בלונדון, זכה הביקורות נלהבות. בקרוב הוא
יוקרן בשורה ארוכה של בתי-קולנוע יוקרתיים ב בריטניה,
צרפת, ארצות־הברית וקנדה.
סצנות זוועה. מפיקי טלוויזיה, שגילו אף הם עניין
בסרט, הסתייגו מסצנות הזוועה שבו. ההתעללות הקשה
בחיות מתוארת בו בפרטי-פרטים מעוררי חלחלה.
ביו השאר, מתעד הסרט מיבצע מבריק של פעילי
החזית בחוות־מחקר לייד קיימברידג׳ 17 .פעילים נעצרו,
אחרי ששיחררו כ־ 1000 חזירים שהיו מוחזקים כשהם
צמודים לאלקטרודות חשמליות.
העצורים שוחררו בערבות, אד הודיעו מפורשות שלא
יפסיקו את פעילותם.
המפיק האמריקאי של הסרט׳ ויקטור סקונפלד (,)28
סיפר שהוא צולם בתנאים של חשאיות מוחלטת. מחנה
האימונים של החזית !מוסווה באורח צבאי מובהק, הלוח מים
מכסים את פניהם במסיבות מיוחדות, ולבושים
מדי־קרב, הדומים להפליא לאלה של אנשי הצבא האירי
הרפובליקאי.
הרדיקליזציה הזו הפחידה, כנראה, את הגופים ה ממוסדים
יותר, המגינים על החיות. ראשי אירגון צער
בעלי חיים שהוא מוסד אריסטוקראטי מובהק, הודיעו
•שלא ישתפו פעולה עם פעילי החזית לשיחרור החיות,
ואף יסלקו אותם מכל פורום משותף.
פעילי החזית אדישים לחלוטין. לדעתם הצליחה ה טאקטיקה
שלהם להביא את הנושא לתודעת הציבור,
וזוהי, בעצם! ,מטרתם של כל ״אירגוני הטיהור״ בעולם !

סעודיה <00 :מיליון
דולר לסובייטים
פרשנים פרימיטיביים, הנוטים לראות במרחב המיזרח-
תיכוני אך ורק השתקפות פשטנית של מאבקי המעצמות,
מוצאים עצמם נצבים לפני עובדות שמעבר להבנתם.

כבר הבאנו במדור זה פעמים אחדות את סיפור
הקשר ההדוק, בין לוב הפרו־סובייטית ופקיסתאן הפרו־אמריקאית.
תסריט זה חוזר עתה על עצמו בפרשת
יחסי סוריה-סעודיה.
באמצע שנות ה־ ׳70 סברו פרשנים רבים שמנהיג
סוריה, חאפט׳ אל־אסד, נוטה לנטוש את המחנה הסובייטי
ולעבור לאוריינטאציה מערבית. דק יוזמת הנשיא המצרי
המנוח, אנוור אל-סאדאת, שינתה את דרכה של סוריה
והחזירה אותה לשיתוף פעולה הדוק עם הסובייטים.
בימים אלה, בעיצומו של המאבק בארצות־הברית
סביב עיסקת האייווקס, החליטו הסעודים לממן עיסקת נשק
חדשה, סובייטית־סורית. שליטי ריאד יעניקו לסורים
600 מיליון דולר כדי למן שתי מערכות ראדאר אוויריות
מתוצרת סובייטית. מדובר רק בחלק מעיסקת־ענק של
שני מיליארד דולר, שתכלול מחוץ למערכות הראדאר
גם מטוסי מיג־ 25 ומיג־ ,23 מטוסי סוחוי, נגמ״שים, תות חים
ונשק-קל.
פסף סעודי לברית־המועצות. הסעודים סוברים
שאחרי אפריל 82׳ עלולים הסכמי קמפ-דייוויד להתמוטט
לחלוטין, נוכח מדיניותו של מנחם בגין בשטחים הפלס טיניים
הכבושים. במיקרה כזה אין ספק שסוריה תהיה

9111י ! ט1
מעורבת בכל מילחמה ערבית־ישראלית אפשרית.
לכן יעבירו הסעודים, למעשה, יותר מחצי מיליארד
דולר לאוייביהם המושבעים ביותר, לסובייטים, כדי לחמש
את צבא העימות הסורי.
הסעודים ליוו צעד זה גם במסע דיפלומטי רחב
באירופה. השבוע יבקר בריאד שר־החוץ הבריטי, הלורד
קארינגטון. הוא כבר הודיע שכל החלטה על השתתפות
אירופית בכוח־המשימה בסיני תידחה עד אחרי הביקור.
כל צעדיה של סעודיה מוכיחים שלא רק האיום
הסובייטי עומד בראש מעייניה. העמדה האנטי־פלסטינית

של ממשלת ישראל עלולה לחזק את מה שנראה בעיני
הסעודים כמגמות רדיקליות באיזור. מבחינה זו הם רואים
בירושלים סכנה הרבה יותר מוחשית מאשר במוסקבה.

צ־ 3וסלובקיה:
המחלה הפולנית
לפי שעה, למרות האתגר הקשה שסולידאריות ממשיכה
להציב לשילטונות פולין, נמנעים הסובייטים מהתערבות
צבאית.
התגובה החריפה ביותר לאירועי פולין באה דווקא
מצ׳כיוסלובקיה. המנהיג, גוסטאב הוסאק, שהיה בעצמו
קורבן הטירור הסטאליניסטי בשנות ה־50׳ ,הוא מראשי
המסיתים לפעולה מתואמת
נגד הפולנים.
לעומתו מגלה המנהיג
ההונגרי, יאנוש קאדאר,
זהירות רבה נוכח גילויי
האהדה המתרבים !והולכים
בהונגריה למאבקי סולידאריות.
הצ׳כים
נאבקים ב״מחלה
הפולנית״ באמצעי דיכוי
חריפים במיוחד. השבוע,
מדווח ניו־סטייטסנואן ה שמאלי,
פרצו סוכני ד,שי-
רות־חחשאי בפראג לדירתה
של זינה פרונדובה, דוברת
אמנה ,77 אירגון לוחמי
החופש בצ׳בוסלובקיה. זינה
ובעלה, קארל, הם הפעילים
המרכזיים של הוועדה לה גנת
הנרדפים החפיס־מפשע, המפיצה מידע בכלי־התיק־שורת
העולמיים על גורלם של האסירים הפוליטיים
בצ׳כוסלובקיה.
אצבעות שכורות. זינה בת ה־ 30 הוכתה קשות
על־ידי הסוכנים! ,נקשרה בידיה וברגליה. היא הושפלה
מבחינה מינית באמצעות חיפוש, כביכול, באברי־המין
שלה. הסוכנים הודיעו לה שבפעם הבאה היא תמות,
ומותה יראה כהתאבדות.
רק לפני חודש הוכה בעלה, קארל, מכות רצח
בתא־המעצר, אחרי אסיפה של פעילי אמנה .77
לוחמי החופש הצ׳כים !מתלוננים שהדואר שלהם מוחרם
על ידי שוטרי־החרש. מעצרים, פיטורים מהעבודה והתעללויות
גופניות הפכו מעשה שבשיגרה.
זמר העם הפופולארי קארל סוקופ הוכה אף הוא,
ואצבעות ידיו נשברו תוך כדי ״חקירה״ ,שלא היתד, אלא
התעללות סאדיסטית, בנוסח ימי־הביניים.

ק י נאה

הפגנת־המונים נגד טילים אטומיים בבריטניה
אופנה שכדאי לחקות
קינ א ה הי א מי ד ה מגונה, אבל אי אפ שר שלא ל קנ א
ב־ 150 אל ףהמ פגיני םהב רי טיי ם, ובמ או תאל פי חברי
ה ם בגרמניה, בצרפת, באר צו ת״ה שפלה ובס קנ די-
נביה, שיצאו ל רחובו ת נגד ה טי לי ם הג ר עיניי םהא
מ רי ק איי ם.
אין ספק שרונלד רגן ה ק די חאת תב שילו, ו הו בי ח

ל מ דינו ת מערב־אירופה ש הו א מוכן לנ הל מי לחמה
ב סו ביי טי ם על גבם• לפי שעה אין סי מני םשהה תנגדו ת
ל מ דיניו תהאמ רי ק אי ת תי מצא לע צ מה בי טוי גם
בי שראל.
יש, ל פ חו ת, או פנ ה מערבי תאחתשבאמתכד אי
ל ח קו ת.

חיים ברעם

קסרהץ ווב 0כן ורוז
תאוח ביאליק ,23 טל 03-658677 .
ס רחוב בצלאל ,6טל 02-233502 .

קורסים לצילום. פיתוח והדפסה
מסתיימת ההרשמה לכל הקורסים
שלבים א׳(מתחילים) ב׳ ו־ג׳

השנווש במסבדות-לתלנזיוים חופשי
(?ן הל-נתעלום לפי שעות
פרטים והרשמה בשעות 10-22

שטוו סיום בתקו י

*1עד״ י *

<0ו5£1

ואת כל זה מקבלים:
3ימים בבית מלון
שהם 2לילו ת, ב מ לון 3כו כ בי ם ל פי ב חי רתכם•.
למלון 4כו כ בי ם תו ספת 180 .-שקללכלה חופ ש ה.

ארוחות בוקר כיד המלך

באילת מכונית צמודה חינם

ובנוסף תקבל על כל קניה

ע 0112£1

ח טל 500 שקל

שעון במתנה לפי בחירתך
בשווי 250 שקל

ל פני

ב ת או ם מרא ש ( 24ש׳ ל פ חו ת) תחכהלכםב אי ל ת או טו בי אנ קי
או פי א ט 127 של אווי סלמ שך 3י מים. אתםמ של מי םרקאת
ה קי לו מטר אז׳ ו כי סוי נז קרא שוני( מיני מו ם 2משתת פי ם)•.

ד ע 1£1ת 0

טל כל שטוני היוקרה:

טיסה לאילת ובחזרה
מ ת״א או ירו שלי ם -אפ שרו ת ל טי סהמ חי פהב תו ספתמ חיר.

ס הווז

ש ל קי ת

הפתעה בע ת
הרכישה לכל
תביא תודעה ן ן

^ 1 7 1 0

שדא ל

ישראל אמריקה י,
שעוני אמריקה
ש עזני
סנטר ע ל
דיזנגיף סנטו
ריזננו ף

על הגשר

פתוח במשך השבוע
השבוע פר
במשך

9.00 — 13.00 טס 16.45 —2 0 .

טל׳ 286366 :

לא לו ק חי ם מ כוני ת ב אילת? אתם זכ אי ם
להש תתף חינ ם ב טיו למרתק לשארם־א־ שייך למ שך יום אחד
ב או טו בו ס מ מוזג אווי רוב ליווי מד ריך.

הודעות חשובות לטסים לאילת:
שלא במסגרת עיסקת הנופש
א. ארקיע מפעילה טיסות יומיות לאילת ובחזרה במחיר מוזל, על פי לוח
זמנים קבוע ובהזמנת מקומות מראש. המחיר לכיוון אחד ־־ 520ש׳ בלבד.
שאל על ה״טיסה המוזלת״ לאילת.

לאנשי עסקים
ב. מי שמשלם מחיר מלא מקבל מארקיע מכונית צמודה חינם, למשך 24
שעות באילת (תאום מראש 24 שעות לפחות) .אתה משלם רק את
הקילומטראז י וכיסוי נז ק ראשוני .

• המבצע אינו כולל רוכשי
כרטיסים מוזלים או בהנחה.
• אפשרות לרכב גדול יותר או
הארכה בתוספ ת מחיר • .כפוף
ל ת קנו ת השכרת רכב לנ הג מעל
גיל 23 ובעל רשיון בתוקף שנה.
• מחיר עיס ק ת הנופש למשתתף
בחדר זוגי והוא בתוקף עד סוף
נובמבר • .מספר המכוניות מוגבל.

הרשם בהקדם בסניפי ארקיע:
תייא-נופש5:־4־ 413223־ 03 עסקים 426262 .־ 03 ירושלים 225888 :־02
חיפה 643371 :־ 04 נתניה 23644 :־ 053 ובכל סוכנויו ת הנסיעות.

1*9־ ?1שלדו;
המשקה שעושה חיים מענינים סס...

יבואנים ופפיונים בלעדיים בישראל: י.ד, עסקים בע מ,ת־א טל 832236 .

העולם הז ה 2305

219

חמש מספר
ה טי ס ה
שלד

מבצע

הצעות

מפתיעות
מ־$ 199

ללונדון וחזרה החל

$ 299
ללונדון 7 +לילות במלון
$ 399
לפריס 7 +לילות במלון
* לפריס 3 +לילות מלון דה־לוקס $ 399
* ללונדון/פריז 4 +לילות במלון
בלונדון 3 +לילות מלון בפריז $ 399

פרטי המבצע — אצל סוכן הנסיעות שלך

10 שנים בשרות סוכני הנסיעות נ־,ף
רח׳ הירקון , 112 תל־אביב, טלפון 287245־ 03

משרד התיירות 110 . 1^10.386

״חוג לאמנות הקולנוע״

הגיע !

וכבר במכירה

בקרוב יפתחו
שני קורסי ערב:

$6ו 01 אזא£ק

.1תסריטאות — עלילה.
.2תולדות הקולנוע — פרקים נבחרים.
עם הדגמות
לפרטים :״חוג לאמנות הקולנוע״,

את הספר המשגע

גיליון חודש

דצמבר 1981

מידיס
7ר 1י\ ז ת

תל־אכים, ורמיזה ,6מיקוד 62642
טלפון 233493 :־03

כתובות קיר עסיסיות
במהדורה חדשה מורחבת

להשיג בחנויות הספרי המובחרות
הפצה: א .ערמוני, טל)03 ( 292026 .
6 6 : 1 6 ? 3 0 6ז?

מרתף ״ לי רי ק ״

דיזוגוף , 190ת־א

׳? 6 ) €3161x131

•ספרים
•תקליטים
•ציורים
פתוח יום יום(כוללמוצ״ש)
עד 11.00 בלילה

י מועדון
לתר בו תחדשה

רח׳ הס .5מי אביב

יום שלי שי 10.11.81
דיון פתוח על
המתרחש בפולין
כהשתת פו ת :

״לא טוב היות האדם לבדו״

| | ך— ןןך ^ י י׳ ן הכרויות למטרת נישואין

ן 1 1י 1ן 19 שנות מוניטין
¥י י העסק הנבחר לשבת ¥ 1981
^ תל אביב. רה׳ בן׳דיד ה88

הפצה בלעדית
סטימצקי

::י03 282932

דוד (סאשה)
חמין
ד״ר גבריאל
מוקד

ה מו ע דון פ תו ח בי מי שלישי
מ שעה 8.30 גערב. ה תו כניו ת
מ ת חי לו ת ב שעה 9.00 בערב.
חן טרמפ

לחייל 9416810

מלון מודרני ונעים בבעלות יהודית.
חדרים יפים,
ארוחת בוקר עשירה.
מיקום מצוין במרחק־הליכה
מהמרכז התוסס של לונדון.

* 005?* 00111

83, 0 0 * £0 87 01
751. 038—2115

העול ם הז ה 2305

א1111
| עיתונאי ישראלי ש בהלוויית
השתתף
אל״סאדאת,
סיפר למארחיו
המצריים סיפור מהווי צה״ל,
בהתייחסו לעובדה שבהיפתח
האש על המתנקשים קם אל-
סאדאת על רגליו, בעוד שסגנו
ויורשו, חוסני, מדכא ר ק,
צנח ארצה. לפי הסיפור מש
אנוזר

ינז

וילה סעד מורתדא לסם מאוים ומה ביקשן
משוה ד״ן בסעיפי־צוואתו שלא פח־סנוו

סגן־
ו ס לסקוב, שהיה
אלוף בצבא הבריטי, גם אי שר
שיש ביכולתו להבדיל בין
ארבעה סוגים שונים של ויס קי,
ובין שלושה סוגים של
ג׳יו•
01 מצריים ידועה בשל
שפע הבדיחות הפוליטיות ה־

יצחק ובין

מוס אוטו פון־האכסבורג,
נצר הקיסר האחרון של ה ממלכה
האוסטרו־הונגארית, ה מכהן
עתה כנציג במוסדות
השוק האירופי המשותף: פעם
בא האיש למועצה ולא מצא
שם נפש חיה. נאמר לו שכו לם
הלכו לחזות בתחרות־כדו־דגל
.״מי משחק?״ שאל הב־

נראהב אי לו קםל הגי ב על דברי שי מעון פרס הזו ע ם, הנ ראה
כ מ טי ף לו, בי שיב ת מרכז מיפלג ת־ ה ע בוד ה, שהת קיי מ ה בשבוע
שעבר ב או ל ם בית־ארלוזורוב בתל־אביב• צל מ ת־עי תונו ת הנ צי חהאתה שניי ם ב תנו חו ת

נות ה־50׳ ,ערך המפקד דאז
של בית־הספר לקצינים, הא לוף
חיים לפקוב, בחינה
היתה :
לתלמידיו. השאלה
״אתה נמצא במוצב כד־וכך,
האדיב פותח עליך באש ב צורה
כך־וכד. מהו הדבר ה ראשון
שאתה עושה ז״ כל
אחד מהתלמידים הציע תשו בה,
וכולם נכשלו. התשובה
הנכונה רדתה :״הציוני הג דול
ביותר, בעל הזקן הארוך
ביותר. לא נשאר עומד כא שר
יורים עליו.״ השבוע אי שר
לסקוב כי אכן סיפור זה
נכון.

רווחות בה תמיד. טיילים יש ראליים
שחזרו ממצריים טו־יענים
כי עכשיו נפוצה שם
הבדיחה האכזרית הבאה :״אנ־וור
אל-סאדאת הגיע ישר ל שמיים,
ושם נתקל בקודמו,

גמאל

עבד־אל־נאצר.

״מה קרה, יא אנוורו״ שואל
אותו נאצר .״אין לי מושג,״
משיב סאדאת .״זה קרה כל בך
מהר, שאיני יודע מה הת רחש.
אבל עוד מעט יבוא
חוסני (מובארק) ,והוא יוכל
לספר לנו.״
1 1בדיחה מסוג אחר מסו פרת
באירופה על הנסיד־בדי-

גם בשבועון טייס. לדבריו,
בא למסיבה בשעה 1.30 בצה־ריים,
מבלי לדעת דבר. בכ ניסה
פגש בכמה מבאי־המסי-
בה, וביניהם עורכת דבר, חנה
זמר, וגם הם לא ידעו דבר.
עם היכנסו נתקל במורתדא,
ששמע את הידיעה כמה דקות
לפני כן, וזה מסר אותה ללו־

01 מי שהיה שר־האוצר.
ייגאל הורכיץ, סיפר השבוע
כי בעת הפיכת הלירוח
לשקלים רצה ״להוריד שני
אפסים״ — כלומר, להפון^
מאה לירות לשקל אחד. אולם
עניין ההמרה הודלף לעיתק
נות, הורביץ חשש מפני פא ניקה
ציבורית עם היוודע הד־

הי כו לו תלהר או תכת חי ל ת דו״קרב ביני ה ם. אןלמעשההת כוון רביו לשבת, ו אי לו פרס
זעם על הצעירים שדרשו ייצוג והפריעו למהלךה דיון, שבו נמס רו תו צ או ת דיוני
הוו עד ההמסדרת לנוכ חי ם. אחר הנזי פההק רי א פרס אתש מו ת חברי ה מי פ לג ה שנבחרו.

סיד .״זוהי תחרות אוסטריה-
הונגריה,״ השיבו לו .״כן,״
שאל הנסיך בחוסר־סבלנות,
״אבל נגד מיו״
! 0תעלומה אחת פוענחה
השבוע. מאז רצח אל־סאדאת
ב־ 6באוקטובר רווח בארץ
ובעולם הסיפור שהיה זה ה שגריר
האמריקאי, סם לו״
אי ם, שגילה לראשונה לשגריר
המצרי, סעד מורתדא, כי
אירעה ההתנקשות בנשיא. זה
היה במסיבת־גן שהתקיימה
בביתו של השגריר המצרי
בכפר־שמריהו. לואים הכחיש
השבוע את הסיפור, שהועתק

שר ה תע שיה ו ה מי סחר, מ ס בי ר לכתב

הכלכלי של ה ט לוויזי ה, אלי שע שפיגלמן,
11י 1 #י |
שהוא ה ר חי ק לכ ת ב עי מו ת עם שר־האוצר יו ר ם ארידו ר. פת
הו סי ף ש הו א עצמו, לאי טי ל עליו חרם, ל מ רו ת ש שפיגלמן אינו
מ ח מי א לו. ה שניי ם צולמו בע תשהמ תינו ל תו ר ם בערב״ראיונות.

אים בשיחה מפה לאוזן שצול מה
על־ידי צלמת ה ע/.נו הזה.
י 01 אשתו של השגריר,
ס א די לו אי ם, מתקשה בלי מוד
השפה העברית, אך מס תבר
כי לא היה לה קושי כזה
כאשר למדה את השפה האפ-
גאנית. כאשר שירת בעלה
באותה ארץ. הררית, למדה את
השפה, הקרובה לפרסית. היא
יכלה להסתדר בשפה זו גם
באיראן, אך כל מי שדיבר
עימד, שם קבע מיד :״את
באה מאפגניסתאן!׳־
1 | 1 !11| 1] ^ 1 1 *1 7 1שני סתה בע ק שנו תובהצלחהלהס תי ראת פניה מ פני הצל ם בי שיב ת
ה מ רכז של מיפלג ת״ הע בודח לפני שבועיים (״ ה עו ל ם הז ח 2304ל א

התרג שה כעבור שבוע, כ שצול מ ח, בעת שי ח ה עם ח״ כי המערך משה שחל (מ שמאל) וגד י ע קובי.

העול ם הז ח 2305

! 9 צוואת סמו?
ביקש

מה כתוב בסעיפים של
משה דיין, שלא פור טוען
אורי סלע: דיין
שלא לשדוד את קיברו.

בר, ולכן היה צורך לכנס
ישיבה מיידית של הממשלה
ולקבל החלטה. כמה מן הש רים
לא הסכימו להמרה ביחס
של . 1:100 הורביץ רמז כי
האיש שהדליף את העניין ל עיתונות
היה קודמו, שימחה

ארליך.

דרור

9ח״כ הליברלים
זייגרמן, שחזר בשבוע שעבר
מסיור־עבודה בארצות־הברית,
סיפר שהדבר הראשון שקנה
ביבשת האמריקאית היה מכי
נסי־ג׳ינס מודרניים, שאותם
ילבש בבואו לישיבות הכנסת.
יושב־ראש הכנסת ,׳מנחם
מנחם סכידור, העיר לו
במושב־הכנסת הקודם על הו פעתו
במכנסי ג׳ינם דהויים.

קרחת,״ אמר דורי כשהוריד את
כובעו .״אבי חובש פיאה אופנתית,
קטנה. ומה אפשר לעשות שיש לי
מצח גבוה אשת־יחסי-
הציבור עזפרה כורדא, בתו
של הסופר יהודה בורלא, הק שיבה
לחידודיו של דורי, שנאמ רו
ברצינות רבה :״על שלושה
דברים העולם עומד,״ הסביר ה־מצחיקן,
וללא צל של חיוך על
פניב המשיך ״וככה הוא גם נר־

״יש לי שורה מן הלב!״ קרא
מני פאר .״שתדעו לכם שאשתי
קרני ואני באנו רק ביגלל דורי,״
הוא המשיך להנאת כל הנוכחים.
היה זה במסיבה שערך דורי כן־
זאב כדי לחגוג תחילת סידרה
חדשה של הופעות, שאותן יגיש
התל־אבי־באחד
מבתי־המלון
ביים • 1 מני פאר, שבא לחגוג
את הצלחתו של דורי, ניסה להס ביר
את הצלחתו המיוחדת כל־כך
של בן־זאב .״דורי הוא אחד
מאלה שנותנים כיוון,״ אמר ,״אבל
אין לו כוח להמשיך. מה שדורי
עשה לפני 10 שנים, עשו מאוחר
יותר חברי להקת פוגי ועושים

היום זמרי הרוק הצעירים ו •
אורח־הכבוד שבא למסיבה, שנפ תחה
לצלילי מוסיקת דיסקו וש־המשיכה
במערבונים שהגיש בן־
זאב, היה שופט הכדורגל הקפרי סאי,
ם וטוס אלכסרטיאו• ,ש שפט
שעות ספורות קודם לכן ב־מישתק
בין נבחרות ישראל ופור טוגל•
סוטום, שבא בחברת אשת־יחסי״הציבוד,
נאוה שיראי, לא
רקד וטען שהוא ״קצת עייף״
גליה ישי היתה מסמר
המסיבה .״בואו לרקוד,״ היא קר אה
לכל הסובבים אותה .״מה קרה
לכם שאתם עייפים בשעה מוקדמת
כל־כך?״ ו לא, לא. זו לא

וושובט ווון מ עא
הופ עו תיו

אה״ ו את זוכרת את תצו גת
הרחוב שעשינו בדיזנגוף, בין
בתי־הקפה?״ שאלה חניונח
צנטנר את ליאורה לפידות,
הדוגמנית שעשתה הסבה־מיקצו־עית
ושהפכה מנחת תצוגות־אופנה.
השתיים נפגשו בשעת בוקר מאוח רת,
במסיבה שערכה חניתה לרגל
פתיחת חנות הבגדים שלה ו
בעלה של חניתה, אכנר צנטנר,
שהוא בעל מיפעל לאופנה, דאג
להגיש כוסיות שמפניה לכל חב רותיה
של אשתו, שבאו למסיבה
בחנות 1הדוגמנית כתיה
דיסנצ׳יק, אשתו של העיתונאי
עידו דיסנצ׳יק, גילתה בחנות

ששפט ב מי שחקי שראל־פורטוגל, סו טו סאלכס־ר
טי או, באלמ סי ב ה שנערכה לכבוד סי דרת
החדשה של הבדרן דורי בן־זאב בחב רתאשת״יח סי״הציבור, נ או ה שיראי.

חברה חדשה לגמרי ; ד
תי א ט רון צ ה״ל, הי א י די ד תו

החדשה, א ח רי שנפרד מגי תי ת שובל.

חגורה מוזהבת ופרצה בקריאות
שימחה .״באחת התצוגות שהש תתפתי
בלונדון,״ היא סיפרה ,״הדגמתי
את החגורה והצטערתי מאוד
שלא קניתי אותה. אבל כנראה
שבסופו של דבל ניתן להשיג ב ארץ
הכל, ואין כל סיבה להצ טער״
מרים אשכול,
אשתו של ראש״הממשלה השלי שי,
לוי אשכול, באה לברך את
חניתה, אולם כשהבחינה בבזקי־

א ס יש וון אוון]
ה״ 20 של בנה ולכבוד הו צאת

המצלמות סירבה להיכנס. היא
עמדה מחוץ לחנות, איחלה איחולי
הצלחה והגישה את המתנה שהבי אה
איתה .״אני ממהרת מאוד,״
התנצלה עוזבה את המקום • 1׳ • ו •
מדי כמה דקות באו שליחים מ חנויות
פרחים, ובידם עציצים ר
זרי פרחים שנשלחו לחניתד, על־ידי
חברותיה. בתיה דיסנצ׳יק סיפ רה
שבאה בידיים ריקות ושלחה
את חברתה, הדוגמנית רותי

דלי ה מרוז (במרכז) יחד עם בתההק טנ ה, מיכל.
ד לי ה ערבה אתהמ סי ב ה לכבוד יו ם־ הו ל ד תו
ת ק לי טו הרא שון ב בי ת ה כדי ש או ר חי ה ירגישו בנו ח.

ירון, להזמין עציץ. כשבאה רותי
ללא המתנה קראה חניתה באכז בה
:״מה אתן חושבות, זה יפה
ככה לבוא בלי עציץ? חשבתי
כבר להפוך את החנות למשתלה,
ואתן מקלקלות לי את בל התוכ ״תיכנסו
פנימה, יש
ניות״
עוד הרבה מקום,״ קראה דליה
מרה לאורחים שעמדו בחדר ה מדרגות.
לבושה בחולצת תחרה
כחולה ערכה דליה מסיבה לכבוד
בנה החייל־זמר, גיא מרה, ש •
הוציא
את תקליטו הראשון
״ערכתי תוכנית מפורטת,״ הס בירה
דליה ליוריני הקוסם,
שבא למסיבה ביחד עם חברתו ה חיילת,
סיגי .״תורו להופיע לפ ני
האורחים יגיע בשעה שלוש.״
עד שהגיע תורו להופיע שיעשע
יוריני את סיגי בלהטוט־קסמים —
הוא יצר להבה גדולה משארית
בזה אחר זה הת סיגריה
בקשו
חברי להקתו של גיא להת יישב
ליד הפסנתר ולתרום את
חלקם להצלחת המסיבה• חברתו
הקודמת של גיא, הזמרת גיתית
שודל, בתו של זדש־הז־דיו
גיסים שוכר, שרה את שירה
האחרון. בין האורחים הרבים ש מילאו
את דירתה הקטנה של מיש-
פחת מרוז הרגיש הצייר דן
קידר שלא בנוח :״הצעירים ה אלה,
הם מתקדמים מהר מדי בש בילי.
לנו כבר אין מה לעשות
ואנחנו כבר לא יכולים להפתיע
יותר 1אחיותיו הצעירות
של גיא, שרץ ומיכל, התרוצצו
בין האורחים .״תשמחו
כבר. אתם בכלל לא עליזים כמו
שחשבנו,״ התלוננו הקטנות, ש־

7111צ![׳ 11| 3 1 0ל

1דורי בן־זאבה תיי ש ב ליד כל
ייאחדמ או ר חיו והח לי ף עי מו

כמה מי לי ם. לידו ב ת מונ ה (יושבת) — ק רני פאר, א ש תו של מני פ אר

בובה ואמיתית

ב ת מונ ה הי מני ת — יו אלהפט רון,
מעצבת ח לונו ת -ה ר אוו ה, שעיצבה א ת
ח לון־ ח ר אוו ה ב חנו ת ה של ח ני ת ה צנטנר, עו מדת לי ד בו בהה דו מ ה

ועופרא בורל א, אשת״י ח סי״ ה ציבו ר .״ התחת שלי מ ת חי ל מהמצו
ה סבי ר בן־זאב, כשנ שאל מדו ע הו א חוב ש כובע ומס תי ראתהקרחת 0
דורי זכהל שבחי ם רבים על תו כני תו וגם ל שבחי ם אי שיי ם מ מני פ

די מיון רב ל חני ת ה. ב ת מונ ההשמא לי ת — ה א מי תי ת, חני ת ה צנטנר
(מ שמאל) ,מראהאתה דג מי םלב תי ה די סנ צ׳י ק. יו אלה סי פרהש הי א
אינ ה מעצב ת ח לונו ת־ ר אוו האלאע שתה זאתמ תו ך י די דו ת ל חני ת ה.

טרחו להשקות את הנוכחים וד
שיטעמו מכל המאכלים שאו
הכינו, ביחד עם אמם, שעות ס
רות קודם לכן ו • ״אתה
מרגיש שאמא דוחפת אותן
שאלו ידידיה של דליה את :
שהשיב :״לא, בכלל לא. לה׳
— היא מאוד עוזרת לי. תראו *
מסיבה שיגעון היא עשתה י
תמיד אמרתי שאמא יש רק אחו
בשעה 3לפנות בוקר עז
לא גילו האורחים כל כוונה לע
׳את בית מישפחת מרוז. חברי !
קתו של גיא ניגנו עוד ועוד. ש
אחותו הצעירה, נידבה למטרה
את הגיטרה שלה ואילו גיא 1
להציב תוף במרכז החדר. האור
התיישבו על כריות, שהונחו
הרצפה, ולקצב מחיאות ד,כנ
שלהם התחילה ההופעה • (
דפיקות רועמות נשמעו מבו
שוטר לבוש מדים, שהוזעק
ידי השכנים, ביקש בנימוס רב
הנגנים הצעירים לוותר על ה
ועל המצילתיים. גיא התיישב
הפסנתר ולהנאת כל הנוכחים
ושר את שיריו השקטים ׳•!ן
״אני נרדמת,״ מילמלה מיכל,
ה־ , 12״העיניים נעצמות לי, ן
אני אחזיק מעמד כדי שלא אפי
כלום 1רק לפנות בו
התפזרו כל האורחים.

בונה בבוטומימה

חנוך רוזן (משמ אל) הציע לאנ
שי חברת -התק לי טי ם, ש ה
ד פי סו אתתק לי טו של גיא, ל סיי ע לו ב הו צאתתק לי ט ב שם הגל השקט.

הזוה׳ לארץ

א הו ד מנור ואש תו עפרה פו קסח
לארץ ו מי דהח לו ל הי ר או ת בכל ה מ
בות. מי מין — השח קני ת גלי ה ישי שלא ה פ סי ק ה לרקוד כל הג

עיחר הראה לנשיא ובון את הדרך בחשיבה
!לוערת־טלפון יש חלום־בלהות
! מהו היעד המרכזי ב־מחלקת־החקירות
של מס־ההכ־נסה?
על־פי מה שנמצא ב חדרו
של אברהם צרפתי,
סגן ראשון לנציב מס־ההכג־סה,
הרי שזה השוק הסיטונאי
בתל־אביב. על גבי הארון
במישרדו בבניין־האוצר בירו שלים׳
מונח תבלים קרטון
של השוק. הביתנים מחולקים
למחסנים• על כל מחסן רשום
שמו של בעל העסק, מסומנים
דרכי יציאה ׳וחסימה, והשילוט
במקום.

הים, ופיתאום הוא בא אלי
ועוסק במחירי־הדפסה, עובי־נייר
ועיצוב־הכריבד.,״

! 9השחקנית עדנה פלי־דל
התרגשה מאד, וכשלחצה
את ידי הנשיא אמרה :״אילו
אמא שלי היתה יודעת שאני
לוחצת את ידו של הנשיא!״

גיבסון, תסתיים בחיוב, יתחיל
ראובני תוך זמן קצר ל תרגם
את סיפרה האוטוביו גראפי
של כוכבת־הסרט איג ־
גדיד ברגמן. יותם ביקש מ־הבימאי
שיברר את אפשרות-
התירגום אצל השחקנית.
91ח״כ הליברלים פינ
וקריאת
פרק־מהתנ״ך בשעת־הלימוד
הראשונה בכל יום.
! 9בהקלטה האחרונה של
התוכנית סאטירית, יתוש בראש,
אמר מנחם זילברמן
שחלום הבלהות של כל נערת-
טלפון הוא שכל השיחות אליה
הן בגוביינא.

91 צרפתי עצמו טוען ש הידיעות
שפורסמו בעיתונות,
כאילו הוא עומד להיות הנציב
הבא, של אגף מס־ההכנסה
החל בחודש ינואר הקרוב וש הוא
קיבל את המינוי מכיוון
שהוא איש־חרות, פשוט אינן
נכונות .״איש לא פנה אלי,
למרות שכולם בבניין יודעים
איפה נמצא חדרי. מעולם לא
החזקתי בשום פינקס־מיפלגה.
אני שירתתי גם את !לוי אש־פול
וגם את שימחה ארליך,
ולא תמצאו את חתימתי בשום
תנועה.״

בזזו

^ ודל,גי^ יייי ׳

ע׳צח

לי מי•/

םייי׳

פלמ׳

אמריקנו אמרטו

וודקה לימון הרביעיה החדשה

?:שקה ראשון• אצלכם בבאר

$כרמל מז ר
נז*קני ראשו! יצית יזנרו! יעקב.

9 1כשקיבל נשיא־המדינה,
יצחק ;בון, קבוצת עיוורים
במישכנו, הוא סיפר להם שבילדותו
נהג ללכת פעמיים ב שבוע
לבית־חינוך־עיוורים ב ירושלים
ולקרוא סיפורים ב אוזני
העיוורים. ערב אחד
היתה הפסקת־חשמל, ובמקום
השתררה אפלה מוחלטת. נבון
הציע שימשיך בסיפורו בפעם
הבאה, אך כשרצה לצאת מה מקום
גילה לתדהמתו שהוא
אינו מצליח למצוא את הפתח.
אז פנה אליו אחד העיוורים,
אחז בידו, אמר לו :״אני
אוציא אותך החוצה,״ והוביל
את נבון הצעיר במיסדרונות
ובמדרגות, כשנבון נאחז בו.
״אז למדתי,״ סיכם נבון ,״ש הכל
בחיים -יחסי. עיוור, שאי נו
רואה, היה לי לעזר בעל טה.״

בפגישה שנערכה ב־מישכן
הנשיא עם חברי איר-
גון־הגג של אמני ישראל,־ סי פר
נבון על פגישה שהיתר,
בין דויד כן־גוריון ומר ־
טין כובד. בובר ביקש מ־ראש־הממשלה
שיסייע בהוצ־אה־לאור
של סיפרי־מופת. אח רי
הפגישה אמר בן־גור־ון
לנבון, שהיה מזכירו האישי:
״תראה אותו. חשבתי שהוא
מרחף באוויר ומדבר עם אלו

עו א ל

גריפל א ת ויי ס ר לפני ה מי שחק, אמרלו :״ הנה עוד אחדמה מי שפחההלוחמת ריי ס ר ענה ל ו :
״ אני מ ה מי שפחההמנחמת .״ א ח רי ה מי שחקלאהס תי ר ריי סראת הנ א תו הרבהמה תו צאה.

נבון לא נשאר חייב והשיב:
״אילו אמא שלי היתה יודעת
שאני נשיא!״
ן 0היום שבו ביקר שר־החוץ
המצרי, הגנרל במאל
ח פן ע לי, בביתו של הנשיא
בירושלים, היה במיקרה יום-
השנה לפגישת נבון עם אנוור
אל־סאדאת במצריים. נבון הר אה
לעלי מיכתב ששלח לו
סאדאת לפני שלושה חודשים,
שבו הציע לו להיפגש שנית.
הפגישה לא יצאה אל הפועל
ולבסוף ייצא נבון למצריים
לנחם את אשת־הנשיא שנר צח.

9אם השיחה שהתקיימה
ביו הסופר יותם ראדבני
ובימאי הסרט גולדה, אלן

חס גולדשטיין היה המאו שר
באדם בליל־שבת האחרון.
כשתמו שידורי הטלוויזיה הוא
הבחין שבזמן השמעת הד,ימ־נון,
הוקרנה שיקופית ובה
דגל ישראלי על המירקע.
״סוף־כל־סוף הסתיים מאבק
שלי, שנמשך שלושה חודשים.
אני הצעתי לשר־החינוך ש־איסיים
את השידורים באופן
כזה, בדגל שאינו מתנופף ב שכנינו
רוח,
כפי שעושים
שמעבר לגבול. ברשות־השי-
דור קראו לי, איש-הדגל .,״
91 גולדשטיין טוען שה־השלב
הבא במאבקו הוא הנפת
דגל בחצר כל בית־ספר במ דינה,
השמעת ההימנון הלאו מי
בתחילת יום הלימודים,

הח״בים צריכים לעמד!

השבוע נפתח מושב החורף הראשון של הכנסת
העשירית. במישאל־בזק של העולם הזה מציעים
ח״כים־לשעבר כיצד להפוך את דיוני־הכנסת פו ריים
ויעילים יותר.
• אסף יגורי, ח״כ ד״ש ויעד לשעבר:
״שלא יעסקו בפיקנטריה עיתונאית חולפת.״
!• עמוס לדר, מערך :״צריך לעבוד, זהו.״
!• משה מירון, ליברלים :״צריך להאריך
את יום־העבודה ביום הרביעי ליום־עבודה שלם,
ושכל ח״כ יהיה חבר דק בוועדה אחת.״
• מאיר (״זרו״) זורע, ד״ש :״הייתי שם
פחות משנה, ואיני מרגיש שאני יכול לייעץ להם.
לא הייתי מרהיב עוז לתקוע את ראשי ביניהם.״
• בנימין הלוי, ד״ש, הדמוקרטים :״יש
לצמצם את מיספר הנואמים בדיונים הכלליים.״
• מאיר פעיל, שלי :״שייצאו לחופש. כמה
שיעשו פחות, זה יותר טוב.״
ן• יוסף תמיר, ליברלים, שינוי :״מיהי
הכנסת הנוכחית? הליכוד סחוט עז׳ לשד־עצמותיו
על־ידי הדתיים, והמערך אכול כולו מבפנים.״
!• יצחק יצחקי, שלומציון, חירות, ישראל
אחת :״שילמדו את החומר שהוגש בכנסת ה
תשיעית.
שייצאו לשטח ויראו בני-אדם.״
!• חייקה גרוסמן, מפ״ם :״שיהיו יותר
איכפתיים לעניין שהם מטפלים בו מאשר להם
עצמם.״
ן • שמואל רכטמן, ליברלים :״שח״כים
עצמאיים יתפנו לעבודה השוטפת בכנסת, ושלא
יקדישו את כל זמנם לעיסקיהם הפרטיים.״
!• דויד גלם, המפד״ל :״שינסו להיות פחות
נאמנים למיסגרת, ויותר נאמנים למצפונם.״
״שהכנסת לא
• ,אליעזר רונן, מפ״ם :
תהיה חותמת-גומי של הממשלה,ולא התוספתן
שלה.״
!• פינחס שיינמן, מפד״ל :״שיסדרו קודם-
כל את עניין סגני יושב־ראש של הכנסת, וכל
שאר העניינים שמסביב לנשיאות׳הבית.״
• זלמן שובל, ע״מ, רפ״י, תל״ם :״שלא
יחשבו מהיום הראשון על הבחירות הבאות, ושלא
יתפשרו יותר מדי עם מצפונם, אפילו אם זה
כרוך בנזיפה מהמצליף הסיעתי.״
!• ידידיה כארי, ליברלים :״שידבקו ב עיקרי
המצע שלהם, כדי שהמצע לא יהפוך ל-
פיסת־נייר.״

! 9איש הטלוויזיה
שלו הציע למכור לחרדים
מטוסי אוי וקם, אשר יסיירו
בשמי הארץ בשבת ויאתרו
רכב הנוסע בשבת.
01ח״ב הליברלים, א לי
קולאס, מסביר לידידיו, ה-
מתפלאים לראותו בימים האח רונים
במדים, שהוא נמצא
בשרות־מילואים .״ביחידה שלי
בחיל־הקשר יש לי עוד הרבה
קאדנציות לשרת, שלא
כמו בכנסת,״ אמר קולאס, ש העדיף
להישאר ביחידת־המי־לואים
הישנה שלו, ולא לע בור
ליחידת־הח״כים, שאינה
מופעלת.

מאיי

דויד לי״

! 0הפרופסור
באי הוא דקדקן בענייני מיש-
פט גם מחוץ לכותלי בית-
מישפט. כשהיה יושב־ראש ב מושב
מרכז־מיפלגת-העבודה,
שהתקיים בשבוע שעבר ב־תל־אביב,
הצליח אף להרגיז
המיפלגה,
יושב־ראש את שימעון פרס. היה זה בזמן
שפרס התחיל לקרוא את רשי-
מות־המינויים לוועדה המרכזת
וללישכת המיפלגה. ליבאי קם
והזכיר שעל־פי החוקה, את
רשימת חברי המיפלגה בווע דה
המרכזת חייב לקרוא מ ד
כ״ל ההסתדרות, ירוחם
משל, אלא-אם־כן הוא הס מיך
לכך את יושב־ראש ה־מיפלגה.
פרס ניסה, בהנפת-
יד, להרגיע את ליבאי, אך
זה לא ישב עד שמשל הינהן
בראשו ואישר שהוא מסכים
את רשות־הדיביר להעביר לפרס.
! 0פרם הזכיר את עבו דתו
המסורה של מזכיר הווע דה
המסדרת, גיורא עיני
שהצליח לעמוד איתן מול כל
הלחצים שהופעלו עליו. הקהל
פרץ במחיאות־כפיים, ואז אמר
פרס :״לא כל מי שמוחא
כפיים נמצא ברשימה.״
העו ל ם הז ה 2305

בל תי ם

^פי׳י^י׳^יזג-לשי־

׳פי י׳>-ד׳פיי אכרהם
פי המצרי, עלי

ר ^ נזי, שהיה גם
פגישה
.ופה, קיימו
•בה במישרד־התעופה ה שלת
,,הקרוב לנמל־התעו־פה.
כשיצאו השניים אל העי תונאים
והצלמים כדי לרתום
בנוכחותם על ההסכם, קם ה שר
המצרי והציע שעל ההסכם
ירחמו שני המנכ״לים של ה־מישרדים,
שעמלו קשה כדי
להכין את כל פרטי החוזה.
! 9פרבר חתם על החוזה,
ולשם כך היה צריך להחליף

מאת

דניאלה שמי

ונאם לפגי הנו-
רוב הישרא־את
דברי קא-
ז .11.למחרת פגש השר ה מצרי
את שריר ואמר לו
״אתה זוכר את קאסוטוד תמ סור
לו שיש לי תשובה בש בילו.
בדקתי את העניין ואנו
מאשרים שקבוצות יוכלו להי כנס
למצריים בוויזה קבוצ תית.״

9בישיבת ועדת־החוץ־
והביטחון של הכנסת, שהת קיימה
בשבוע שעבר, הציע
ח״כ חרות, דויד מגן, שבת גובה
על הודעת יוון על הה כרה
באש״ף ופתיחת סניף של
אש״ף באתונה, תפעל ישראל
להידוק־היחסים עם האוייבת
המסורתית של היוונים, תור כיה.
אז לחשו למגן שתורכיה
כבר הכירה באש״ף לפני חו דשים
רבים.
( 9ח״כ הליברלים יצחק

!גואה בסי!]

* 1אשת חני ספח הכללי ב שגרירות מצריים
בארץ, מ בי טהב הנ אהג לויי ה
בדוג מני תקא רין דמס קי, ה מ דג מנ ת שימלת״ערב בעל ת מח שוף״
תחרה, בתצוגת או פנ הלקראת חורף 82׳ ,שנערכה בתל״אביב.

חוזים עם עמיתו המצרי, ע לי
נאסר. תחת לעשות זאת לפ ני
שני השרים, שישבו בין
המנכ״לים, הם החליפו את
הניירות מאחורי גבם של ה שניים.
בזמן ההחלפה הם הת קרבו
זה לזה והחליפו כמה
מילים. שריר אמר לעמיתו
המצרי :״שמע, אני לא יידע
מה הם חותמים מאחורי גבינו,
כדאי שנבדוק זאת בשבע
עיניים.״
! לביקור של שר־התיי-
רות במצריים הצטרפו, על
חשבונם, נציגים של גורמי-
תיירות פרטיים מהארץ, שריר
סידר להם פגישה רישמית
עם עמיתו המצרי ובפגישה
ביקש המלונאי הירושלמי ה וותיק,
מורים קאסוטו את
ה עו ל ם הז ה 2305

זייגר, חזר בשבוע שעבר
מטיול פרטי בן שבועיים, ש ערך
באירופה עם אשתו דליה.
״התערבתי עם אשתי שנצא
לחו״ל אם אבחר לכנסת. הייתי
בטוח שאנצח בהתערבות. לא
האמנתי שאכנס לכנסת. אך
הפסדתי בה. מצד שני, לא
הייתי בחו״ל מאז , 1964 והגיע
הזמן לצאת שוב.״

!01ח״כ המערך דב כי־מאיר,
שהוא יושב־ראש מו עצת
פועלי תל־אביב ויושב-
ראש ועדת־הבחירות המונים־
ליות מטעם המערך, נשאל אם
אין זה יותר מדי לאדם אחד.
״עקרונית, לכל אדם צריך
להיות תפקיד אחד בלבד, אך
יש אנשים שגם תפקיד אחד
לא הייתי נותן להם,״ השיב.

סגן ראש־ הממ של ה ו שר־ה שיכון דוי ד לוי ו מז כיו ־ הממשלהא רי ה נאור.

סגל של
ואגנר? עוד פעם ואגנר? רב הפיתוי לקרוא: לעזאזל
ריכארד ואגנר ושולליו גם יחד!
אבל אין מנוס. מוכרחים לחזור לעניין.
כל הטענות כבר נטענו. כבר הוכח שאין כל קשר
בין יצירה מוסיקאלית ובין תורה פוליטית. שאם כן,
צודקים הקומוניסטים והערבים, הטוענים כי הציונות
היא תורה פאשיסטית גזענית. שהרי בנימין זאב הרצל
הודה בפה מלא כי כתב
את יצירתו הגדולה, מדינת
היהודים, בהשפעת המוסי־סיקה
של ואגנר.
אם אסור לנגן לחן שהיה
חביב על אדולף היטלר,
אסור גם לנסוע במכונית
שהיתר. חביבה עליו. והרי
המכונית פולקסוואגן הומ צאה
בהשראתו האישית.
אי־אפשר להפריד בין
יצירה ובין מוצא הסופר?
אם כן, צדקו הנאצים,
ששרפו את יצירות הסופ רים
היהודיים.
אסור לפגוע ברגשות? ואגנר בוודאי שלא. מה פיתאום!
יש לנגן את ואגנר, לפי
שעה, בקונצרטים מיוחדים, כדי ששום שונא־ואגנר לא
ייאלץ לשמוע את צליליו, ולוא גם במיקרה אז בטעות.
כל הטענות נסתרו. ולא נותרה אלא מילה אחת:
סמל.
ואגנר הוא סמל למשהו. או שהפך סמל למשהו אחרי
מותו. האיש עצמו אינו חשוב. המוסיקה עצמה אינה
חשובה. האמת ההיסטורית אינה חשובה. חשוב רק שזה
הפך סמל.
סמל! מילה איומה. מילה בלתי הגיונית, בלתי רציו נלית,
המונעת מראש כל בחינה סבירה. איך אפשר
להתווכח עם סמל? איך אפשר להתווכח עם סמל?
אם ניכנע לטיעון זה, נסתום את הגולל על כל יומרה
של ניהול שפוי של חיינו, מדינתנו וחברתנו. כל דבר
יכול להיות סמל בעיני מישהו ומישרים. אבן. גיבעה.
עץ. מקטרת. פאלוס. סוס.
זוהי עבודת אלילים.
ויש לכך צד פיקאנטי. נדמה לי שמבין כל היוצרים
ב־ 150 השנים האחרונות, לא היה עובד-אלילים מושבע
יותר מאשר ריכארד ואגנר.

אנשי חניתה זהמחדל
שתי מחשבות של עמיקם גורביץ, אחרי מות משה
דיין -
לגבי התמונה המפורסמת משנת , 1938 שבה נראה
יצחק שדה בין שני תלמידיו הצעירים, יגאל אלון
ומשה דיין, בעת העלייה לחניתה :
כל השלושה האלה מתו בלא־עת, בראשית או באמצע
שנות ה־ 60 לחיהם. שלושתם הלכו לעולמם כשהם
מתוסכלים ומודחים. שלושתם ״אכלו את עצמם״ ,פשוטו
כמשמעו.
לגבי אחריותו של משה דיין למחדל הגדול של
ערב יום״הכיפורים :
בידי שלושה היו נתונים באותו יום גורל המדינה
וחיי בניה. עליהם היה להחליט אם לגייס את כוחות־המילואים
מול פני האיום המצרי הברור, שכל
פרטיו היו ידועים היטב לצה״ל. היו אלה ראש־הממשלד
גולדה מאיר, שר־הביטחון משה דיין והרמטכ״ל דויד
(״דדו״) אלעזר. גולדה מתה, בודדה ומתוסכלת, אד בשיבה
טובה. דדו לקה בהתקף־לב קטלני בשעה שטבל בבריכת־שחייה,
אחרי מישחק-טניס מאמץ. עתה מת משה דיין,
אף הוא מהתקף־לב.

טרגדיה של
סיממו גדם
הטלוויזיה שידרה מישחק כדורגל. לחצתי באקראי
על כפתור הערוץ מס׳ ,6כדי לראות מה מתרחש בירדן.
קלטתי כמה מילים — וישבתי מרותק אל המכשיר
במשך יותר משלוש שעות.
זה היה ב־ 29 באוקטובר, והטלוויזיה הירדנית הקרינה
סרט דוקומנטרי בריטי על מילחמת־סיני — אולי הסרט
התיעודי הטוב ביותר שראיתי מימי.
הוא בוצע כולו באמצעות שחקנים, והיה מלאכת־מחשבת
של איפור. ראיתי בו כמה מן האישים שפגשתי
בהם בחיי, והיה נדמה לי כי אין אלה שחקנים כלל.
התמליל נלקח כל־כולו ממיסמכים של הפרשה, מפרוטו־קולים
גלויים וסודיים, מנאומים פומביים ומסיפרי־זיכרונות.
הרושם
הסופי הוא של תיסכול וייאוש. עשרות מגדולי

העולם השתתפו בדראמה זו, ונדמה כי לאיש מהם לא
היה מושג מה קורה. לכל אחד היתד. מטרה אחרת, ומה
שהתרחש באמת לא היה לרצונו של איש מהם.
הגיבור הראשי, אנתוני אידן, ראש ממשלת־בריטניה,
חי בעולם של שנות ה־30׳ ,והמשיך להילחם את מילחמתו
דאז נגד מדיניות־הפיום. גמאל עבד־אל־נאצר לא היה
בעיניו אלא היטלר חדש. לנגד עיניו עמד הרעיון האווילי
שאפשר להפיל את נאצר על-ידי פעולה צבאית. הוא
לא היה מודע לעובדה שלבריטניה אין הכוח הצבאי
לבצע כהלכה אף פעולה מוגבלת לכיבוש איזור־התעלה.
הצרפתים היו פיקחיים ומטופשים כאחד, חורשי-
מזימות קטנים שכל אחד מהם דימה את עצמו לטאליראן.
הם הביאו לאנגלים את הישראלים, שהבריטים לא רצו
להתעסק עימם.
הנשיא דווייט אייזנהואר היה מעוניין רק בדבר אחד:
לנצח בבחירות שעמדו להיערך. כל הדראמה הגדולה

במיזרח הים־התיכון לא נראתה לו אלא במזימה שבאה
למנוע את היבחרותו מחדש. הבריטים והצרפתים, והיש ראלים
לא כל שכן, נראו לו כמיטרד. שר־החוץ שלו,
ג׳ון־פוסטר דאלם, נושא-צלב אנטי-קומוניסטי דוקטרינרי,
הסתבך בטיפשויות של עצמו ללא־מוצא, אך נשאר
משוכנע לחלוטין, שהוא חכם ומוסרי מאין כמוהו.
הסובייטים היו ציניקאים. בבואם לביקור בבריטניה,
לפני המיבצע, הדהימו ניקיטה כרושצ׳וב וניקולאי בול-
גאנין את מארחיהם המהוגנים בשפתם הגסה ובבדיחותיהם,
כשכרושצ׳וב העממי מכריז :״במיזרח התיכון נעשה לכם
צרות כמה שנוכל!״ את המיבצע ניצלו כדי לרצוח
בהזדמנות זו 50 אלף הונגרים ברחובות בודפשט.
עבד־אל־נאצר מתואר כמין מוסוליני ערבי, פיקח,
ערמומי, שלא האמין אף לרגע שהבריטים אכן ייצאו
למילחמה. הוא ידע כי מיבצע כזה יהיה בבחינת טירוף
מצד הבריטים, ועל כן היה בטוח שהכל אינו אלא בלוף.
כשהחלו הבריטים להפציץ את מצריים, נדהם.
פחות מוצלחים מכולם, מבחינת העיצוב, הם היש ראלים.
בן-גוריון מופיע
כיהודי קטן, המדקלם על
השואה בשעה שהוא מכין
התקפת־פתע על שכנו, כ חלק
ממזימה שקרנית ו עכורה.
דיין הוא גנרל מע שי,
אך ניתן להכירו דק
על פי הרטייה. הבימאי ה אנגלי
הוסיף לו כשלושים
סנטימטרים. כמו רבים ש ראו
את דיין רק בטלוויזיס׳
היה משוכנע שזהו איש
גבה־קומה. גם לפרס אין
על מה להתלונן. הבימאי
הבריטי שיפר את חזותו
בהרבה. אך בסו־הכל גד־אידן
:אית
ההשתתפות הישראלית
במיבצע כדבר מטופש. ל ישראלים
לא היתד מטרה ברורה כלשהי. הם פשוט
התפתו לצרפתים ועלו על העגלה, כדי לחטוף
״הזדמנות״ .בסוף נכנעו לאייזנהואר הזועם באופן פיתאומי,
ובכך השמיטו את הקרקע מתחת למיבצע הבריטי־צרפתי,
כמה שעות לפני שזה עמד להסתיים בניצחון צבאי.
בסך הכל: טרגדיה של טעויות וטיפשויות, החלטות
של מדינאים שלא ידעו דבר ושלא הבינו דבר, תערובת
של ציניות המתחפשת כחומה מאקיאוולית ושל שיגעון-
הגדלות האישי של עסקנים קטנים, שמצאו את עצמם
מחזיקים בידיהם את גורל העולם.
המסקנה, שאינה כלולה בסרט, היא עגומה: כך נעשית
ההיסטוריה. מה שקרה באותה מילחמה קורה בכל מיל-
חמה. אין הבדל ממשי בין אייזנהואר ודגן, אידן ותאצ׳ר,

כרושצ׳וב ובו
פרס ופרם.
אוי לעולם

לקרוא את
הקטעים מסיפרו של הנרי מילר, שפו!
זה לפני שבועיים בתוספת ניתוח של סכסול,

עוררו בי זיכרונות.
זד. היה באמצע מילחמת-העצמאות. בהפוגה בין הקר בות
נשלחתי לקורס מם־כפים חטיבתי של גיבעתי, שנערך
ליד כפר־מנחם. העבידו אותנו בעבודה מפרכת יומם
ולילה. הייתי כה עייף עד כי נרדמתי ברוב ההרצאות
ה״תיאורטיות״ ,לפעמים גם בעמידה.
(פעם, אחרי שנרדמתי כשאני נשען על העמוד המרכזי
של האוהל שבו נערכו ההרצאות, העיר אותי מפקד־הקורם
בצעקה :״אורי, על תישען על העמוד ! האוהל לא יפול ! ״
מאז אני חולם, מדי פעם,
שאני נשען על העמוד,
המפקד אומר לי מה ש הוא
אומר, אני מזדקף,
וטראחחח — האוהל כולו
מתמוטט).
בשיא הקורם הביא אחד
החברים׳ מהעיר ספר פור נוגראפי.
זה היה חוגו של
סרטן של הנרי מילר, באנ גלית.
הוא אמר לי :״אורי,
החבר׳ה רוצים לקרוא את
זה, אבל אין להם כוח
לקרוא את הספר השלם.
אתה יודע אנגלית. אז
תעבור על הספר וסמן את
הקטעים המעניינים.״
מילר
כך קראתי את מילר
בצורה הנכונה. דילגתי על
כל הקטעים הפילוסופיים, הממלאים את הספר כמו בשר
בין העצמות. לדעתי הם שווים, אם להשתמש בסיגנונו
של מילר עצמו, לתחת. לעומת זאת קיטעי־המישגל
שלו הם מצויינים.
לקחתי עיפרון ורשמתי על עטיפת הספר :״עמוד ,5
שורה — 12 עד עמוד ,8שורה ,3״ וכן הלאה.
עד היום איני מסוגל לקרוא את הנרי מילר אחרת.

מישפטו של
סגן פינטז
דניאל פינטו לא היה שם. הוא לא הוזמן להקרנה
המיוחדת מטעם השגרירות האוסטרלית.
גם גבריאל דהאן, מפקד־המחלקה שביצעה את הטבח
בכפר־קאסם, לא היה שם. גם הוא לא הוזמן.
אך מקומם היה שם. כי הסרט האוסטרלי נזישפטו של
סגן מורנט דן בהם..כימעט כל פסוק בסרט מזכיר את
הפרשות האלה — אף שהעלילה מתרחשת בראשית המאה,
במילחמת-הבורים באפריקה הדרומית. מצבים קרביים
בסיסיים אינם משתנים. הם חוזרים על עצמם בכל המיל-
חמות, בכל הארצות, בכל הצבאות.
פינטו ודהאן היו בוודאי נהנים. כי סרט אוסטרלי
מצויין זה מלמד סניגוריה נרגשת על חיילים המבצעים
פישעי־מילחמה. מכיוון שהסניגור בסרט הוא השחקן
האוסטרלי המשובח ג׳ק תומסון, בעוד שהתובע הוא
שחקן־מישנה בינוני ואב בית-הדין מתואר כנבל ציני,
המלאכה אינה קשה מדי.
ראיתי עשרות סרטים המגנים פושעי־מילחמה, נאציים
ואחרים. זה היה פשוט .׳נדמה לי שזהו הסרט הראשון
שראיתי המגן בגלוי ובלהט על פושעי־מילחמה. דווקא
משום־כך יש בו ערך. הוא מכריח אותנו לחשוב מחדש
על סוגיות־יסוד, לבחון מחדש את ערכינו ומושגינו.
מכיוון שבכל מהלך הסרט הסימפטיה שלנו נתונה לפוש עים,
הבחינה קשה וכנה יותר.
מעשה בחיילים אוסטרליים, חברי יחידה מייוחדת
ללוחמה בגרילה של הבורים. המפקד שלהם, סרן האנט,
נופל במלכודת שטמנו אנשי-הגרילה, ויתכן כי אלה גם
התעללו בגופתו. במירדף נתפס איש־גרילה הלובש את
מדיו של הסרן ההרוג. מפקד המירדף, ידידו של ההרוג,
מצווה להוציא את האיש להורג בו במקום, בלי מישפט.
לאחר-מכן הוא מצווה להוציא־להורג כמה מאנשי־האוייב,
שהתמסרו כשהם מניפים דגלים לבנים. לבסוף נרצח
מיסיונר גרמני, שהיה עד למעשה.
המפקד העליון הבריטי, הלורד קיצ׳נר (ששירת לאחר-
מכן במרחב שלנו, ושקבע את הגבול רפיח־עקבה בין

ד * 6שהם
.^.־להרוג
< ,אי־אפשר
פקודות״
\ \ ווח, ומוצאים
£ .כי הבריטים
כשעירים־
,ל׳*.ם טרלים
הסרט הוא, במידה

׳ ^י*$/ות-עצמאות אוסטרלית.
/ 3יאפיין היטב את מילחמת-
רית, הראשונה בשרשרת
ס^אה ה־ ,20 העניקה לשפה
,.הלכים מאז אימים על כולנו.
ההולנדיים (בהולנדית בור הוא
הגרילה שלהם ״קומנדו״ .הבריטים
בילדים של האוכלוסיה האזרחית
קראו להם ״מחנוודריכוז״ .בפעם
לחיילים מדי ״חאקי״ ,לצורכי הסוואה.
כולו אהד אז את הבורים ותיעב את
11 היה לנחש אז כי לימים יקימו צאצאיהם
׳האלה, נציגי הגבורה והצדק, את המישטר
!אשיסטי הנוכחי בדרום־אפריקה.
ו!מצב הקרבי הבסיסי המתואר בסרט מוכר לכל
וקרבי גם במילחמות אחרות, וגם לרבים מחיילי
ל. הייתי עד למצבים כאלה והשתתפתי בהם. תיארתי
2ה מהם בספר הצד השני של המטבע.
כפי שאומר הסניגור בסרט :״אתם שמים אנשים
נורמליים במצב בלתי־נורמלי, ואתם מצפים מהם שיתנהגו
באופן נורמלי.״ כך אמר פינטו, כך אמר דהאן. שניהם
טענו לאחר מכן כי פעלו על־פי פקודות בלתי־כתובות,
שאמרו להם — ברמז או בפירוש — להרוג שבויים. גם
אני שמעתי בחיי פקודות כאלה.
הדין הישראלי, במישפט־קאסם, השיב על כך שיש
פקודות שעליהן מתנופף בעליל הדגל השחור של אי-
החוקיות, ואסור לחייל למלא אחריהן. טענה כזאת אינה
מופיעה בסרט, ואי-אפשר היה לחלום עליה בצבא הבריטי
לפני 80 שנה.
בתום הסרט, אחרי חלוף ההתרגשות הראשונה,
הגורמת לצופה לשנוא את השופטים ולרחם על הנא שמים,
הוא ישאל את עצמו בכל זאת: ומי ריחם על
קורבנות־הרצח? האם להם לא היו הורים, אהובות,
חלומות, תיקוות ז האם איש מהם לא כתב שירים נוגעים-
ללב, כמו הסגן מורנט? מה יהיה גורלם של רבבות
ואף מיליונים של שבויים ואזרחים, בני כל העמים, אם
יד־הברזל של המישמעת ועיקרון־הברזל של מוסר־המיל-
חמה לא יגנו עליהם ן
בסופו של דבר מופנית האצבע המאשימה של הסרט
אל הכתובת הנוכחה — אל הפיקוד. לכך אני מסכים

בכל לב. פינטו לא היה רוצח את האזרחים הלבנוניים
אילו הפיקוד במיבצע-ליטאני לא התייחס בקלות־דעת
נוראה למוסר־המילחמה. פרשת כפר־קאסם לא היתה
מתרחשת אלמלא סברו אנשי מישמר־הגבול כי הפיקוד
העליון רוצה בכך, בעצם.
אך גם כאשר הפיקוד הוא ציני, רשלני, בלתי-מוסרי
ואף פושעני, אין הדבר משחרר את החייל הבודד בשדה-
הקרב מאחריותו המוסרית. שום פשע־מילחמה לא היה
מתבצע — לא במילחמת־הבורים ולא במילחמת-ליטאני
— אילו היה איש אמיץ וחזק אחד, טוראי או סגן־מישנה,
מרים ברגע הנכון ובמקום הנכון את קולו ואומר לחבריו :
״הפסיקו !״

האיש בשולח! ה!0מ 1ך
אמר לי מי שאמר :״עזוב את השטויות עם הערבים.

ך נווה? לולא התעקשת על זד, יכולת לעשות
פוליטית מזהירה. אז למה לך 1״
.״יש טועה. פעם יצא לי משהו מזה.

^ ומעשה שהיה כה היה :
* הייתי בפאריס והזמנתי ידידה לארוחת־צהריים במים־
עדה ליד הנהר, בקירבת גשר אלמה. כשהגעתי 1שם
היתד, המיסעדה סגורה. בלית ברירה הובילה אותי ידי דתי׳
שהיא פאריסאית, למיסעדה קרובה, יקרה יותר.
כשנכנסנו, נותר שם רק שולחן פנוי אחד. ישבנו
לידו. לפתע הבחנתי בסימני התרגשות על פני ידידתי.
עלי להוסיף כאן שאותה ידידה היא אשד, חשובה
למדי, הידועה היטב בכמה ארצות ערביות.
היא הצביעה באופן דיסקרטי לעבר השולחן הסמיך.
״אל תסתכל,״ אמרה לי כימעט בלחש ,״האיש ההוא
הוא שר־הפנים של היא הזכירה מדינה
ערבית מסויימת, שבה שורר מישטר לא-כל-כך־סימפאטי.
השר אחראי בה למישטרה ולשרותי־הביטחון, שיצא
להם שם כבעלי שיטות לא-כל-כך־עדינות לטיפול במת נגדים
פוליטיים.
״הוא מכיר אותי היטב,״ אמרה הידידה .״הוא בוודאי
יפנה אלי. אם כן, אל-נא תציג את עצמך!״
וכך היה. אחרי כמה דקות הבחין השר בריא־הבשר,
שהיה במצב־רוח מרומם, בידידתי, ופנה אליה בחמימות
רבה. שכחתי לציין כי הידידה היא אשד, נאה מאוד.
הם גילגלו שיחה בצרפתית, וידידתי שכחה להציג
אותי. גם השר התעלם ממני. יכולתי לשבת בצד
ולהסתכל באיש ובשותפיו לשולחן. כולם נראו לי
כאנשים נחמדים, נעימי־הליכות ותרבותיים מאוד. כולם
דיברו צרפתית מעולה. משמע שגם אדם תרבותי יכול
לנצח על שרותי־ביטחון לא-כל־כו־עדינים.
על שולחנם של שכנינו היה מונח, במעין סלסלה,
בקבוק־יין ישן ומאובק. השיחה התגלגלה אליו. השר
הזכיר בגאלוה של ידען את השם והשנתון של היין,
הילל אותו ולבסוף הורה למלצר להביא לשולחננו בקבוק
נוסף מאותו סוג, כדי שנעמוד על נכונות שבחיו.
המלצר הביא את הבקבוק המאובק בטכס רב, חלץ
את הפקק ומזג לי כמה טיפות, לשם מיבחן, כפי שמחייב
הנוהג. לבשתי הבעה של ידען, נטלתי את הכום, לגמתי
בזהירות וגילגלתי את המשקה בפי, כפי שראיתי בסרטים.
נדהמתי.
אני רגיל לשתות יין. שתיתי בחיי הרבה יינות רעים,
תוצרת ארצנו, שהיתה פעם ארץ של יין. בעשרים
השנים האחרונות החלו להופיע אצלנו גם כמה יינות
טובים. אני שותה קברנה ישראלי, ומיגדל־דויד פלסטיני
ממינזר־קרמיזן בבית־ג׳אללה. קיאנטי איטלקי ובודולה
צרפתי מספקים בהחלט את חיכי הצנוע.
והנד — ,משהו אחר לגמרי. מיטב היינות ששתיתי
עד כה היו, בהשוואה ליין זה, כגזוז. בפעם הראשונה
הבינותי על מה דיברו האצילים בספרות קלאסית, וכיצד
זה נמכר בקבוק אחד של יין בכמה אלפי דולרים
במכירות פומביות מיוחדות.
השר הערבי שלח בי מבט של ציפיה, והודיתי לו
בדברי-קילוסין מקרב־לב.
האיש איבד בי את העניין וחזר לעסקיו. אולי תיכנן
קנוניה בינלאומית, או מלכודת למהגרים אויבי־המישטר,
או מיבצע גאוני של ריגול. תמהני מד, היה אומר אילו
ידע כי העניק זד, עתה חווייה לחיכו של ישראלי.

הבית מס 14
האם אפשר לדחוס את הסיכסוך כולו אל תוך 50
דקות של סרט-טלוויזיה? עמום גיתאי עשה זאת, ונדמה
לי שהצליח. כאשר חזיתי בהקרנה פרטית של הבית,
ידעתי שאני רוצה לפרוש לקרן־זווית, לבדי, כדי להרהר
במה שראיתי ושמעתי והרגשתי.
הבית הוא רק בית ערבי ישן במושבה הגרמנית, ברח׳
דור־דור־ודורשיו מם׳ . 14 אבל הבית הוא ירושלים. הוא
ארץ־ישראל. הוא 100 שנות היסטוריה. הוא הסיכסוך
כולו.
את הבית בנתה מישפחת דג׳אני, מישפחה עתיקה
ומיוחסת, שהיתה על־פי מיצוות הסולטאן שומרת המפתח
של קבר־דויד מדור לדור. אחד מבניה של מישפחה זו
נמנה עתה עם ראשי הדיפלומטיה של אש״ף, ושוחחתי
עימו בוועידה בינלאומית ברומא. בן אחר של המישפחה
היה אביה של מלכת־היופי הישראלית, לילי מן ,״הנערה
מסיבוב־ביל״ו״.
בעל-הבית הערבי האחרון היה הד״ר מחמוד דג׳אני,
רופא. הוא גספר בסרט כיצד ברח מן הבית בעת ההפגזות
ב־ , 1917 וכיצד דאה את הגנרל אלנבי נכנם בשער-יפו,
וכיצד ברחה הל המישפחה מן הבית ב־ , 1948 ביגלל דיר־יאסין.
הטבח •יזוויע בדיר־יאסין הטיל את מוראו על
כל האוכלוסיה .״.ישר החלו היריות בשכונה, הסתלק
עם הוריו ושמונה א
הבית עבר לידי האפוטרופוס על רכוש-הנפקדים.
גר בו זוג של עולים מאלג׳יריה, שחיו במשך 20 שנה
בקריית־מלאכי. הם עברו לבית הערבי היפהפה, וחלמו
על היום שבו ייכנסו לשיכון מודרני. עתה התגשם החלום.
הם עברו לדירה בשיכון שיש בד, מים חמים. אי-אפשר
שלא לאהוב את הזקן והזקנה, כדורי־מישחק בדראמה
גדולה שהם אינם מבינים אותה. הם טיפוסים מושלמים.
הבית הוצע למכירה למיליונרים, לשיפוץ. זכה בו
אחד מעמודי-התווך של המישטר — הפרופסור חיים
ברקאי, כלכלן, יועץ בנק ישראל. הוא רצה להרוס את
הבית ולבנות בניין חדש, אך הדבר נאסר עליו. לכן
הוא משפץ את הבית הישן, תוך כדי בנייתו, למעשה,
מחדש. בקומת־הקרקע יהיו לו אולם, טרקלין, מיטבח,
חדר־אוכל וחדר־אורחים. בקומה השניה: חדר־עבודה,
שני -חדרי-מיטות. בקומה השלישית: שלושה חדרים
לילדים. נראה כי הכלכלנים משגשגים במדינה.
איך מרגיש אדם המקים לו את ביתו בתוך בית

שנבנה על-ידי מישהו אחר, שגורש ממנו והחי עדיין
כפליט במרחק של כמה קילומטרים ז הדבר אינו מטריד
את הפרופסור. הוא עסוק במחשבה כלכלית. למשל, כפי
שהוא מספר בסרט, יש לבטל את הסובסידיות למזון
בשטחים הכבושים. כי זוהי בעקיפין סובסידיה למדינות
הערביות, הקונות את התוצרת של תושבי השטחים האלה.
בשעה שהפרופסור מדבר על כך, תוך כדי סיור

עמום גיתאי ו הגי ת
באתר־הבנייה, עובדים שם הפועלים מהשטחים הכבושים,
הבונים את ביתו. הם פליטים מכפר ליד בתיר, שהקימו
לעצמם כפר חדש מעבר לקרהירוק. מה הם מרגישים?
״מאה אחוזים של ביתי נהרסו במאה אחוזים. הם הרסו
אותו בדחפורים, כדי למלא את ליבי בשינאה גדולה.״
האם הוא שונא את הישראלים? ״אני שונא אותם כמו
שהם שונאים אותי. אני אומר את האמת.״ ומה הוא
עושה כאן? ״אנחנו עובדים פה. אין לנו ברירה, מפני
שאנחנו כמו שבויים בישראל. אנחנו צריכים להרוויח
את לחמנו בעבודתנו.״
הקבלן הוא דניאל בן־מנשה, שעלה מעיראק ב־, 1926
ושנטנה עם כובשי השכונה ב־ . 1948 בצעירותו היה חבר
הבחרות הסוציאליסטית, תנועת־הנוער השמאלית והפרו-
ערבית ביותר של הציונות הסוציאליסטית. הוא מתגאה
בכך שאחרי מילחמת ששת־הימים היה אחד הראשונים
שחדרו למחנות־הפליטים בגדה וגייסו שם פועלים לעבודה
בישראל. הוא הפך עשיר מופלג.
את העבודה מנהל יאיר, בנו של בן־מנשה. מה יחסו
של צבר זה לפועליו הערביים? ״כולנו מישפחה אחת.״
למשל, כשחשד באחד מפועליו שלא בא לעבודה מפני
שהשתתף בהפגנה נגד הכיבוש, לקח אוחו לפינה שקטה,
הרביץ לו מכות־רצח וגירש אותו מהעבודה. הוא מספר
זאת בגאווה.
פסוק של שכן יהודי זקן, צפון־אפריקאי :״העץ הזה,
שהערבים נטעו, הוא כמו חיית־פרא. צריכים לטפל בו.״
הבעל הקודם, מחמוד דג׳אני, בא לביקור. אין זה
הביקור הראשון שלו. מייד אחרי מילחמת ששת־הימים
מיהר להסתכל בבית שלו. הדיירים האלג׳יריים דאז
נתנו לו ברצון להיכנס ועקבו אחריו. הם היו משוכנעים
שהוא החביא בבית מטמון של זהב .״יכולנו להתחלק
חצי בחצי,״ הם אומרים בפיקחות. אבל לא היה מטמון.
דג׳אני סגר את המירפאה שהיתר לו בירושלים המיז־רחית,
ביגלל המיסים הישראליים הגבוהים. מה יקרה,
לדעתו, לבית זה בעתיד?
״אינני יודע. באמת אינני יודע. הייתי בעד דו־קיום
בין הערבים והיהודים. אך למען האמת, אינני רואה
דרך להגיע לדו־קיום כזה. אני לא רואה אותה בכלל.״
יש לדג׳אני בן שהתעשר בעמאן, ושהיה מוכן לקנות
את הבית בכל מחיר. אך מובן שממשלת-ישראל אינה
מוכרת בית כזה לערבי.
כשראה מנהל רשות־השידור את הסרט הזה, שהופק
עבורו ובמימונו, חשכו עיניו. הוא אסר על הקרנתו.
וחבל. כדאי היה להציג את הסרט ולהתווכח עליו. הוא
מעורר אלף ואחת שאלות, הנוגעות לעצם קיומנו הלאומי
והאישי. אין טעם לדחוק אותן אל מתחת לסף ההכרה.
מוטב להתמודד איתן בגלוי, פן תהפוכנה למוקד בלתי-
מודע של מוגלה נפשית.
גיתאי, המפיק, ביקש להקרין את הסרט בחו״ל, אך
הטלוויזיה טענה לבעלות עליו ואסרה אף את הקרנתו
בפסטיבל שנערך לא מכבר בצרפת. בכך הפכה את
העניין בהכרח לתקרית בינלאומית. לה נזונד כבר כתב
על הסרט והילל אותו.
בינתיים מת דג׳אני הזקן. ברקאי כבר נכנס לביתו
המפואר והאכזוטי, המאשר את זיקתו העמוקה לתרבות
המיזרח. אך קשה להתעלם מן ההרגשה המעיקה שההיס טוריה
של הבית הזה לא נגמרה.

חסן נק

מיסגד חסן־בק על אס הדרך יפו׳תל־אביב. המיסגד נבנה על־ידי
המושל התורכי חסן בק, ב שנת .1914 המיסגד נבנה בעבודת כפייה.
במילחמת־השיחרור שימש המקום עמדת צלפים. מאז המילחמה עמד המיסגד בשיממונו.

.אללה אכבאו!

קראו אלפי המתפללים המוסלמים,
שתגיעו למיסגד חסן-
בק ביום השישי בבוקר, כדי להביע את התנגדותם להפיכת המיסגד
למרכדמיסחרי. הנשים לא הורשו להיכנס למיסגד והסתגרו בחדר

סתם תרגיל?

שאלו את ראש־העירייה חברי־ועד הנאמנים המוסלמי
במיסגד חסן־בק בתפילה שהתקיימה שם ביום השישי.
ואש העירייה הרגיש כמו כוכב המופע, והירבה להתלוצץ עם הנאספים. הוא הודה למוסלמים
על מינהג הכנסת־האורחים שנהגו. בשלב זה עדיין לא ידע כי נעליו נגנבו.

צדדי. רוב הנשים — ו
— סירבו לשתף פעול
במיבנה הפנימי של הב
יושב־ראש ועד־הנאמו

אתרק התחלה !״ אמר בסערת ל
רוח
עלי גוטי, מורה־תיכון מיפו.

״שלושים שנים אנחנו יושבים בשקט, אוכלים
את הלב שלנו ! לא אומרים שום
דבר. חסך בק זו רק התחלה.
״הם בנו דולפינריום ממול — בשביל
זה יש לעירייה כסף• לתת אדמה ליזמים
פרטיים שיבנו דולפינריום — זה חשוב,
אבל שיכונים לערבים, הנמקים ביפו רק
כמה מטרים מפה — זה לא !
״ביפו גרים עשרה אנשים בחדר אחד.
אין לבך אדם פרטיות, לתלמיד אין איפה
להכין שיעורים• כמה זמן אפשר לסבול
מצב כזה של בורות ועוני, כשהאורות
של תל־אביב כל־כך קרובים?!״
לכאורה היתה זו תפילה שקטה. למע שה,
דאגו עבד קבוב וחבריו בוועד־המוס־למי
לנטרל מראש את חמומי־המוח. הם
מינו אותם כסדרנים והשיגו בכך שקט
יחסי.

מוויע ארמוני טידבן ד1
ואערהיעץ־״וו, ש 1גננו
חסן־נק ביום שישי;

היכן הנעליים?
מיסגד. משמאל:

שאל וא ש־העיוייה שבא לאסוף את נעליו בתום
התפילה. צ׳יצ׳ הסיר את נעליו לפני שנכנס ל־מוחמד
ותד. לידו צעיר ערבי שטוען, שיש לזרוק את היהודים לים.

בפתח המיסגד ניצבו שולחנות ארוכים
— כל המתפללים שבאו להפגנת החזר־חות
נעצרו לידם ותרמו ביד רחבה לשי־קום
האתר הקדוש.
שחקו הכדורגל ריפעאת טורק עמד ב־פתח
וספר את הכסף :״הגענו לארבעה
מיליון, וזאת רק התחלה• אנחנו נגיע
ליותר מזה. הגיע הזמן שערביי־יפו ים־
סיקו להתחבא בבתיהם וידרשו את ה־
מגיע החינו! ללמוד ארבע רא קרא 7
לי קש מקבלי היה

המישטרה עזרה לו לחפש אותם, אך
לשווא. מישהו האשים בגניבה את כתב
הארץ, אילן שחורי. אך גם הצחוק
היה מאולץ, כשצעיר ערבי במיכנסי־ג׳ינס
וחולצה מפוספסת, בשם סמי קאדי,
אמר בקול תוקפני :״יש רק דרך אחת
לפתור את בעיית חסן־בק: לזרוק את
כל היהודים לים.״ חמים אבולעפיה, מצעי רי
העדה הערבית ביפו, ניסה להרגיע
אותו. חמים, שהוא דובר העדה המוסל מית,
והבעלים של מאפיית הפיתות ה מפורסמת
ביפו, אמר :״אנחנו לא חיי בים
לסבול. יש חוק• אני לא בחרתי
בוועד הקודם, הוא נכפה עלי. לכן חתי מתו
על הסכם־החכירה עם גיגי פרס
אינה תופסת. עבד קבוב ואני מטפלים
בבעיה הזאת. יש לנו פרק זמן שהקצבנו
לעצמנו — חודש עד חודשיים.
חבית חומר־גפץ
ל ש גורמים חסרי־סבלנות. אנחנו
מנסים לשכנע אותם לשמור על

קור־רוח. אבל אם בפרק־זמן זה לא יסתדר
עניין חסן־בק, הם יהפכו את יפו ואז אנחנו
לא נהיה אחראים.
למידות־תיכון לבושות במיכנסי־ג׳ינס אופנתיים
ו עם העיתונות. בתום התפילה התכנסו כולם
׳סג}־ ,שם שמעו דברים מפיהם של עבד קבוב,
ם, של ראש־העירייה ושל צבי ׳אל־פלג,

״היתה מזימה לצוד את שלמה להט —
התייחסנו לכך כאל פעולה לא תרבותית.
שיכנענו לבסוף את הזוממים כי הדבר
יגרום לדעת־קהל גרועה נגדנו, ואנו הרי

ריפעת טורק, שחקן ׳הכדורגל של נבחרת־ישראל, המכונה ג׳ימי, ן אסף כספים בפתח המיסגד. הכספים נאספו לצורך שיפוץ חסן־בק.

ג׳ימי טען כי מסגד חסז־בק הוא הרע במיעוטו .״אני רוצה ללמוד קוראן, ובמקום
זה מלמדים אותי בבית־הספר תנ״ך,״ אמר ג׳ימי, והתריע שמיסגד חסן־בק זה רק ההתחלה.
של קבוצת בני־הכפר באום־אל־פאחם. מ ד
חמד ואתה חבר־הכנסת הערבי של מפ״ם,
התווכח עם אחד מהם וניסה לשכנע אותו
להנמיך את הטון, להירגע• גם איש ה־מחלקה־הערבית
של מפ״ם, לטיף דורי,
בא להביע הזדהות.

המיזרחן צבי אל-פלג, התומך בתביעתם
של עריי־יפו למסור לידם את מיסגד
חסן־בק, אמר :״אני חושב שתהיה פד,
התפרצות אלימה, פניה לאומות״המאוח־דות
ולערביי־העולם. בפרשת חסן־בק יש
(המשך בעמוד )70

!!עולם הזה׳־ וגילה היל! נמצאת נעליו של
בפעולת מחאה בעת התפילה במי סגר
.. 1.העולם הזה־ החזיר אותן ל צ״ צי
יחם כאזרחים שווי־זכויות. אפילו מישרד־זקוקים
כעת לדעת־קהל אוהדת ברחוב־אינו
הוגן כלפינו — אני, כמוסלמי, רוצר,
היהודי.
נל הדת שלי, אך בבתי־הספר מלמדים אותנו
״פרשת חסן־בק גרמה לנו לחשוב שאבו
!עמים בשבוע תנ״ך ורק פעם אחת קוראן זקוקים לנציגים משלנו בעיריה. אנו חוש ־הערייה,
שלמה להט, עבר ליד השולחן וטורק
בים בשיא־הרצינות לרוץ בבחירות הב ברו
:״צ׳יצ /אולי תתרום קצת כסף?״ ״אין
אות.״
י ענה להט. טורק המשיך להתעקש :״אנחנו
צעירים ארוכי־שיער לבושים במכנסי
• גם צ׳קים.״ להט: הצ׳קים שלי חוזרים.״
ג׳ינס אופנתיים חילקן כרוז שקרא
הרבה צחוק. נעליו של ראש־העיר נגנבו.
לשביתה כללית• בתחתית הכרוז חתימה

ורבע מיליוני לירות

נאספו על־ידי צעירים נווסלמיס בחסך
בק בזמן התפילה. עלי גוטי, מורה
כית־ספר תיכון סיפר כי אזרח ירדני תרס אלף דינר — שהס כ־ 400 אלף לירות.

מישבחת נו ס אינה ״קוזח־נ ססוה! ,,אומו גיג פרס, אח
שימעון, גיבור בושת חסן־נק בינו -חמסנו ניאו חנו את
מהוועדהמוסלמי, כיצד התחיל בעיסק הב1״ה ומהם
לא הלנת׳ להשחתו
בתפילה שהתקיימה ביום
השישי במיסגד חסן־בק,
כי קיבלם* טלפון
ובו איימו על ה״

לא בהרת׳ ללנז! לעסקים
מפני שאח׳ !בזי־מישפחת׳
החליטו מי לו לאו,
כוי להקים
אימפריה

הערבים המוסלמים
החרימו את מיעגד חסך
בק, כ׳ דאו 0טומאה
שנבנתה ע״י שבדי־כפייה,
ולא ע~י עובדי אלוהים

הרבה אנשיה באו לגור
ברמת־אביב מהון היכרות
אישית איתי, ואני לא
צריו לספק לו אה
ושימת חמתגוווים

אילו היו אומרם לי: מי,
אפשר לבנות קתו
ולעשות מנה נסו, לא
הייתי נמס לעיסקה. לא
עושים הכל בשביל נסו!

חסן־בק היה מקום קרוש
נמונאות כפולות: קדוש
לחנות, קרוש לסוסווים,
קרוש למחששה, קרוש
לאורוות סוסים ולעבר״נים

גיגי פר ס נכנס בצעדי ם מ או ש שי ם ל-
מישרדו שברמת״אביב. ח מי שרד נמ צ א
ב קו מ ת־ תקרקע של בניין רב״קומות, שבו
מתגוררים דיי רי ם מ פו ר ס מי ם ב מו שימ-
עון פרס, נעמי שמר, יעל דיין, או רי דן,
דן פתיר, ש מו אל שי וגיגי פר ס עצמו.
מישרדו של פרס הו א פשוט• מי כתבה
גדולה, כי ס א־ מנ ה לי ם, ת מונ ה של בן*
גו ר מן ת לוי ה לצד ת מונ ההל קו חהמאחד
מסר טיו של בגו, עוזי.

גיגי פרס הו א גבר נאה, ה מ פגין בי טחון
עצמי. הו א שנון, מ צ חי ק ו או ה ב לספר
ב די חו ת ג סו ת. שותפו ל פ רויי קטח סן־ ב ק,
ה ק בלן ואי שהמפ לג ה הלי ב רלי ת ני סן
נוי מן, מ תג מ ד ליד ד מו תו ה דו מיננ טי ת
של שותפו.
פרס מ ש תל ט על ה שי ח ה. הו א הגיע
למי שרד כ שבידו תי קמלא מי ס מ כי ם,
אך פתח או תו רק פעם אחת, כדי ל הו כי
ח לי כי על ההסכם שנעשה בינו ובין

ועד -חנ א מני ם ה מו ס ל מי, שחחכי ר לו א ת
מי סג ד ח סן־ ב ק, ח תו מי ם תי שעה אנ שי ם,
ול א שניים כפי שטענ תי.
הו א מעדי ף ל שו ח ח על ד א ועל ה א,
ול א על ח סן־ ב ק. אני יו שבת אצלו כשעתיי
ם. ל מ קו ם נכנ ס א לו ף (מיל׳) רחבעם
(״ג אנדי״) זאבי• ״ מהזהאתהמתר איין
בלי טיי פ ר קו רד ר 1״ הו א או מ ר לפרס,
כבעל-נסיון. פרסאומר :״ אני סו מ ך
עלי ה״ .ז אבי אינו מוו ת ר .״ סי כמת אי ת ה

שתר אה לך אתהר איון לפני ה פי ר סו ם ז ״
הו א שואל א ת פרס. פרס אינו עונ ה
וז אבי או מ ר לו :״ אני מתפלא עליך ! ״
אחר״כך הו א מתערב במהלךה שי ח ה,
אך מבקשמ מני שלא לצטט או תו. תוך
נ א מנו תלהבטח תי אין אני מצטטת, ל מ רות
שמה שא מר ה אלו ף (מיל׳) על נו שא
ה אי סלאםוח סן־ בקמ שקף, או לי, דעת
רבים.
ה שעה . 11.30 גיגי פר ס וני סן נוי מן

א מו רי ם לנ סו ע ל מי סג ד ח סן־ ב ק ביפו.
ביו ם ה קו ד ם, כ שבי ק שתי לקבוע אי תו
פגי שה לשעה 11.00 בבוקר, אמר לי
פרס :״ ל א יכול, אני הולך להתפלל.״
הו אהת כוון ללכ ת ל מי סג ד ח סן־ ב ק כדי
ל היו ת נוכ ח בז מן ה ת פי להשהת קיי מ ה
שם. היו ם הו א או מ ר לני סן נוי מן שילך
בלעדיו. ני סן מופתע, וגם אני.

גם לא התעלמתי מרגשות של אף אחד.
הרגשות כלל לא היו קיימים. רציתי פשוט
להציל את המקום מחרפה, בלי קשר
למיסגד או לספק־מיסגד.

• מה כוונתך באומרד ״ספר
מיסגד״ ז

• מדוע שינית את תוכניתך
ללכת דמיסגד חסן־כקץ
כי איימו על חיי. טילפנו לביתי ואמרו
שיתנכלו לחיי.
• האם אתה פוחד ץ
איני פוחד. רציתי לעשות ג׳סטה, לבוא
ולפרק את המתיחות, אבל אם בואי יגרום
להעלאת המתיחות, אז בשביל מה לין
אם מישהו ינסה לפגוע בי ויתנפלו עליו
ויכו אותו, זה יספיק כדי לעורר סערה.
אני לא רוצה לעזור להם בפרובוקציות.

• האם פנית למישטרה?

לא פניתי למישטרה. אני פשוט לא
הולד לחסן־בק. הם רוצים להתפלל ל אלוהים,
בבקשה. אני לא יודע אם אלוהים
יבוא לשמוע אותם. אם את שואלת אותי
זוהי הפגנה חומייניסטית. בית לאלוהים
לא בונים מתוך מוטיבציה כזאת.

• נמסר לי כי אתה עומד להגיש
תלונה על השגת־גכול?ו

נגיש תלונה על השגת־גבול. ניסן
העלה רעיון שכזה, אבל אני לא מסכים
איתו. אמרתי לוועד־הנאמנים בצורה הכי
ברורה, שאם ייעשה משהו במיסגד על
חשבון זכויותינו יהיר, זה מעשה בלתי-
חוקי. אני לא אתן להם להכות יעל חטא
על החזה שלי. התפילה הזאת במיסגד
היא בלתי חוקית.

• הם אוספים כסה כדי לשפץ
את המיסגד
אי אפשר לאסוף כסף למטרה בלתי
מכיוון שהבניין רשום בטאבו באופן
חוקי. אני בעל הקניין ואי־אפשר ליטול
את זה ממני. אני חוזר ואומר לאלה
שמתפללים עכשיו במיסגד: חבריה, זה
לא ילד בלי הסכמתנו ! רוצים לפתור עניין
— בבקשה. אבל שימרו על זכויותינו
כדת וכדין.

• מר פרם, אתה איש־עסקים
רציני. מדוע לך להכניס ראש בריא
למיטה חולה. לשם מה לך כל העסק
הזה עם חסן־כק?
זוהי שאלה מדריכה. אם את מחפשת
חיזוק לדעתך, לא תמצאי אותו אצלי. אני
לא מחפש צרות ולא חושב שיש כאן
מיטה חולה. נכנסתי לעניין הזה בתום־ילב
ובידיים נקיות, מתוך אמונה שאני עושה
את המעשה הטוב והישר. לא הלכתי
כשודד ולא רכבתי על סוס כמו חסן־בק,
כדי לבנות מיסגד בכפייה או בניגוד לחוק.

אס חיו זוכרים או רוצחים
נין חנו׳ הוועד חגוסלג׳,
שחחגו איתי על הסכם־
החניוה, אינני יודע על
כר, ואין זה ענייני.
האנשים גונו כחנו׳־
הוועד על־יד׳ הגגשלה

מיסגד הוא מיבנה קהילתי. חסן־בק לא
היה מיבנה קהילתי .,כי אם בית־תפילה
פרטי של מושל עריץ. חסן בק יזם ב־
1914 הקמת בניין פאר להאדרת שמו ו יוקרתו.
הבניין נבנה על חשבון הציבור,
מתוך התגרות באוכלוסייה הערבית וה יהודית.
איני
יודע היכן אוהב אלוהים להתאכסן,
בבתי־פאר או בצריפים רעועים. קראתי
אתמול בעיתון שהרסו צריף רעוע ששימש
כבית־כנסת. האם קמה צעקה על כך ן
אבל נחזור לחסן־בק. העריץ ההוא שלח
את חייליו, החרים כלי־עבודה, לקח מצ-
בות־שיש מבתי־הקברות של מנשייה ו השתמש
בהן והעביד את הפועלים בפרך
מבלי לשלם להם פרוטה. הערבים שנאו
אותו. עובדה היא, שהמוסלמים המאמינים
לא באו להתפלל במיסגד כי ראו בו טומאה
שנבנתה על ידי עובדי־כפייה ולא עובדי־אלוהים.

אחרי מותו של חסן כק נהגו
המוסלמים לכוא ולהתפלל כמיס

בסיפרי־האחוזה רשום המיסגד כבניין.
כל הדיבורים על קדושה ומקומות קדושים
הם מינהג פאגאני.

• האם אתה מוכן ללבות יצרים
רק כשביל להרוויח כסף?־
יש מי שחושב שלקבלן אסור לחישוב,

פרם בחדר־העכודח שלו*
״לי ולשימעון יש חינוך המונע מאיתנו להתערב ולהטיף האחד לשני!״
להתבטא ולהרגיש אלא רק להרוויח כסף.
אבל יש לי חדשות בשבילך. ישנם קבל נים
שלא עושים הכל בשביל כסף. יש
לפעמים שהם תורמים ונפרדים מהכסף.
כל אחד חי באמונתו. אילו היו מציעים
לי, למשל׳ לבנות קאזיניו ולעשות מזה
הרבה כסף, לא הייתי נכנם לעיסקה, כי
אני נגד הימורים. זה נוגד את מצפוני
ואת הנורמות המקובלות עלי.
יותר מזה, אילו היתה יבאה הכנסייה
הקאתולית ומציעה לי להפוך את חסן־בק
לכנסייה, הייתי מתנגד בכל תוקף. אני
לא עושה דכל בשביל כסף למרות שזה
בדיוק מה שאני צריך לפי הנורמות ה מקובלות
על אנשים מסויימים.

• על אידו אנשים?־

היורשים המודרניים של שייקספיר מני פים
מחדש את חרבם ומחפשים את שיי-
לדק. החליטו לעשות ממני שיילוק? יבושם
להם.

• האם אינך סכור שהתדמית
שד שיילוק היא תוצאה של הת
נהגות
או מעשים שעשית כעבר ץ
אני מוכן לעודד שמועות שווא המתיי חסות
אלי. הן לא מפריעות להרגשתי.
אני, אלוהים ומצפוני יודעים את האמת.
אני יכול להתמודד עם יושרם של רבים
מהמטיפים לאחרים. אני לא מתייחם יפה
למתחנפים ולמחפשי השמאלץ. אין לי
שאיפות ציבוריות ואני לא מחפש להיות
נבחר־ציבור. אני משלם בזעם את מם-
ההכנסה, לא נשפטתי על־ידי החזק, שיר־תתי
בכל מילחמות ישראל. אני שלם עם
עצמי ועם מצפוני.

• האם לא התפתית מעולם לעסוק
בפוליטיקה כמו אחיך?־

מישפחת פרם היא לא קוזה־נוסטרה
המחליטה לחלק פונקציות על־מנת להשיג
בכוח משותף מטרות משותפות. אני מאמץ
לעצמי את האמירה של קין: השומר אחי
אנוכי? גם אחי אינו השומר שלי. אחי
בחר בפוליטיקה ואני בעסקים. יש אומנם
סולידאריות בינינו׳ אך אין פירושה מעו רבות
ותיכנון משותף. קיבלנו חינוך ה־ *
מונע מאיתנו להתערב ולהטיף האחד ל שני.
אנחנו
מ?3זפחה מגובשת המתייחסת בכבוד
רב האחד אל השני. יש לנו אמונה
במסורת ובחינוך שנתנו לנו. אנחנו אנ שים
צנועים במידה רבה, שומרים באופן
קיצוני על כבודנו ואפשר לומר אפילו

הסשו בין *•פעי
..תד׳ד״ ובין היותי אחיו
של שיגעון פוס
סבר עדיו
אגצעיהתיקשוות

שיש לנו גאווה. כל חיי הם מילחמה כדי
שלא להיות תלוי באיש. כך אני מבין את
המושג חופש.

• ספר על הרקע שלך ועל התפתחות
הקאריירה שלך.
אני יליד רוסיה חלבנה. הגעתי עם
הורי ועם אחי ארצה כשהייתי בן .7
התחנכתי בתל-אביב. גרנו ברחוב העבודה
ואחר־כך ברחוב א.ד. גורדון .3שנתיים

1 0 *1311 סרסמקטיגר.
תכוון: גב רז

בחססןד. מז כ ל -א דז ״ ס/ז

פרוייקט חסן־כק
״לא אתן לוועד־הנאמנים המוסלמי להכות על חטא על החזה שלי ו

לידו: כרזה מתון סרט של בנו,
דומה לא דומה, כרזה של סרט שני של
בנו, אהבה כוזבת, ותמונה של דויד בן
גוריוי.

יי ה שו מר אחי אנוכי?״
(המשך מעמוד )41
התגוררנו בירושלים. התגייסתי לפלמ״ח.
אבא היה סוחר עצים. ב־ 1941 התגייס
לצבא הבריטי ונפל בשבי הגרמנים. יש
לו סיפורים מדהימים על תקופת השבי
שלו.
שירתתי בפלמ״ח עד . 1946 התחתנתי,
ובנובמבר 1947 גוייסתי שוב למילחמת־השיחרור.
הייתי אחראי על השיירות ש עברו
בין תל-אביב וחולדה. לאחר־מכן
עליתי עם ראשוני היחידה למעלה־החמישה
והשתתפתי בקרבות כיבוש הקאסטל. ימים
ספורים לפני ההפוגה נפגעתי ואושפזתי.

המיפעל סבל מהפסדים ואת מיניותי מכרתי
ללא רווח. איני חושב שכל הרכילות הזו
היא רלוונטית. לא היתד, כוונה לקפח או
לעודד את תדיר. הקשר בין מיפעל תדיר
ובין היותי אחיו של עובד מישרד הביטחון
שימעון פרס, נוצר על־ידי אמצעי־התיק-
שורת. אחי לא היד, מעורב בנעשה ב תדיר.
הוא לא ידע על עיסקי המיפעל.
לא היה לו כל קשר.

* מדוע עזבת את עיסקי האלקטרוניקה
ועברת דעיסקי בנייה?

מתוך אמונה שהקשר היחידי שלי עם
המימסד, שאיני אוהב, יהיה באמצעות

נו באמת! אייבי הוא בחור נחמד
ותמים, האוהב את הציבור והרוצה ש הציבור
יאהב אותו. אייבי הוא צופה
המעביר זקנות רק ברחוב דיזנגוף לא
ברחוב צדדי, כי בדיזנגוף יש הרבה קהל.

• כמה כסף אתה רוצה תמורת
חם ן־כק?
אני רוצה תמורה שתיקבע על־ידי שמ אים
אובייקטיביים.

• כמה לדעתך שוה המקום ץ

אני לא יכול להגיד.

לעבריינים. ערביי יפו ראו בכך פגיעה
בכבודם, שמשתמשים במקום מוסלמי כ־בית־זוגות
והם יזמו פנייה אלי.

• מי פנה אייך ז

הקשר הראשון נוצר על־ידי סייף אל-
דין אל־זועבי שהוא מכר ותיק שלי.
הוא פנה אלי ואמר לי: אני פטרון הערבים
בארץ. יש בעייה ביפו, אולי אתה יכול
לעזור. הוא אמר לי: בוא, תעזור לנו
להוריד את הבושה של המיסגד. הוא
הפגיש אותי עם נכבדים מיפו ׳והם דיברו
בחצי דברים ללא בדיקות וללא מיסמכים.
הילכתי אייתם לבדוק. הסתבר שהמקום
בכלל לא שייך להם. פנינו בהצעה משו תפת
אל ועדה בינמישרדית, המודרכת מ נציג
ראש־הממשלה ונציגי מישרד ה אוצר,
הדתות, המישטרה, שירותי-הביטחון
ומישרד־הפנים. לפני הוועדה הוצג כל
החומר, לרבות הסעיף העוסק במטרות
המיסחור. לאחר בדיקה, הועבר העניין
לביקורת ועדת־הכספים של הכנסת. זו
שיחררה את הנכס מידי האפוטרופוס ו העבירה
אותו לידי זעד־ד,נאמנים המוס למי,
בתנאים שעליהם הוסכם. הנכם נרשם
בטאבו, כשהוועד המוסלמי מחכיר לי אותו
ל־ 49 שנים. רעיון ההחכרה היה שלי.

• יש המפקפקים
החכרה של חסן־בק,
עד מיפמך החכירה
שניים מבין תישעת
הנאמנים.

בכשרות הוטוענים
שחתומים

חברי ועד•

הנה ההסכם. הרי את רואה במו עינייך
שחתומים עליו תישעה אנשים.

• אחד החתומים, נזמי ג׳בלי,
הורשע על־ידי בית־המישפט המחוזי
בקבלת שוחד בקשר למכירת
שטח בית־־הקברות המוסלמי
למלון ״הילטון״ הוא הורשע גם
במתן עדות-שקר ונדון לעונשי
מאסר על תנאי וקנסות כבדים.

נזמי ג׳בלי לא נאשם ולא הורשע בעניין
הילטון. זו הבעייה של כלי־התיקשורת.
הם אף־פעם לא מדייקים. נזמי ג׳בלי החזיר
את נישמתו לבוראו.

פרס ושותפו ניסן נוימן
״אמרתי לאייבי: אתה תורם למוסלמים מיליון לירות כדי להתנכל לרכושי?״
לאחר־מכן שירתתי ביחידות המודיעין ו הייתי
מעורב בעיסקי המוסד.
ב־ 1951 סיימתי את עבודתי בחו״ל. ויחד
עם שותפים יסדתי מיפעל אלקטרוני ש נקרא
תדיר. חוץ מסבון לא ייצרו אז
כימעט דבר בארץ. לא היו תשתית והבנה
לפיתוח התעשייה, ונאלצנו למכור את
המיפעל. מכרתי את מניותי לכור.
כור רכשה גם חברה לייצור בטריות
בשם רן, שידכה את תדיר עם רן והפכה
אותם לחברת תדידאך. הסיפור על השידוך
מצחיק מאוד. אנו עסקנו בגבישי תיקשורת
ורן עסקה בייצור בטריות לפנסים. הדבר
דומה למישהו המוכר עששיות נפט ומש תלט
על באר נפט בסעודיה.

• טענו נגדך ונגד שיממון פרס
כי כזכות העובדה שהוא איש
מישרד־הכיטחון, מעכיר אליך ה
מישרד הזמנות ולמעשה מממן
אותך.
אני שמח לעודד שמועות שווא בקשר
אלי. הן גורמות לי נחת־רוח.

• מדוע?

זהו מין מישחק פסיכולוגי. בכל פעם
שמספרים עלי סיפור לא נכון, אני מרגיש
נעלה יותר.

• יש מי שמאמין לשמועות.

שיבושם לו. אני לא זקוק לאלה ה-

החמה בווסדבק היחה
הפגנה חומ״דסטיח
גונההח. לא בונים
בית־אלנהים עם
מוטיבציה שנואה
מאמינים לשמועות. אני לא נישפט יום־יום
על־ידי דעת־הקהל. אני חי עם אלוהי.

• האם מישרד־הכיטחון לא סיפק
עבודה להכרת ״תדיר״?
אם היתד, איזושהי העדפה לגבי תדיר
היא התבטאה בקיפוח המיפעל. לראייה,

הדואר. מאז אני עוסק בבנייה ומשרת
כקצין־מילואים בדרגת סגן-אליוף בדובר
צה״ל.

• מניין הכינוי גיגי?

גיגי הוא השם שהודבק לגרשון ב־פלמ״ח.
היה קשה לבטא גרשון. החבר׳ה
הדביקו לי את השם גיגי.

• איך הצלחת להשיג אדמות
כרמת־אכיב?

בכסף. קניתי את האדמות מיהודי בשם
גוטפרוינד ב־ . 1963 רמת-אביב היתד, אז
שכונה נחשלת שנבנתה בשיכון עממי.

• האם הימרת על כך שהשכונה
תהפוך לשכונת־יוקרה?
לא״ידעתי ולא הימרתי. כשבנינו ברמת־אביב,
החזקנו דירה לדוגמה במשך חוד שים
רבים ואיש לא קנה. היום אני לא
צריו לספר לך מהי רמת־אביב. אין כל
ספק שהיה לי חלק בפיתוח ׳ובהעלאת ה רמה
ברמת־אביב.
הבית הראשון שבנינו ברחוב ברודצקי,
היה בית בודד. לא הצלחנו להביא לכאן
תושבים. מי שהסכים לקנות דירה ברמת-
אביב קיבל פרוטקציות כדי שיעשה טובה
ויבוא לגור פה. הרבה מאוד אנשים באו
לגור פה מתוך היכרות אישית איתי. אני
לא צריך לספק לך את רשימת המי־ומי
שמתגוררים היום בבניינים שבניתי ברמת-
אביב.

• המוסלמים אומרים שאתה
רוצה 40 מיליון לירות.
אתן להם עודף מ־ 40 מיליון לירות.
יש ל* אומה, אבל ברגע שתכתבי את
הסכום בעיתון, יהיו כאלה שיסתמכו על
זה. או להיפך, יבואו ויקפצו על המציאה.
טוב לא יצא מזה בכל מיקרה.

• איך הצלחת לחכור את מיס
גד חסן־כק בסכום המגוחך של
1000 לירות לחודש לא צמוד?
את מרשה לי לסגנן את השאלה שלך?

• כבקשה.
ובכן, תשאלי כיצד נקבעה התמורה.

• כרצונך.
ד,מיבנה הזה, או הנכם הזה, לא היה
שייך לאף־אחד מאבירי־ד,טוענים לגביו
היום. הנכס היה שייך לאפוטרופוס על
נכסי גפקדים. האפוטרופוס מקצה את
קרקעותיו לצרכים שונים של הציבור
והפרט לפי שיקולים ענייניים. למיסגד
חסן־בק לא נמצא כל דורש וטוען והוא
עמד מוזנח. זד, היה מקום קדוש לזונות,
לסוחרי סמים, למחששה, לאורוות סוסים,

• אתה מתכוון לומר שאינך
יודע כי, האיש הורשע כפרשת
מכירת אדמת כית־הקכרות המוסלמי
שעליו הוקם מלון ״׳הילטון״ ?

לא -לא ידוע לי על כך דבר. אם היה
נוכל שקיבל כספים תמורת בית־הקברות
המוסלמי שעליו נבנה מליון הילטון, זה
לא היה נזמי ג׳בלי.

• חבר-ועד אחר החתום על ההסכם,׳
הוא עלי רשידי. רשידי
היה מוכר כעלי סוכור והיה עד־מדינה
במישפט רצח. הוא וארבעה
מחבריו נודעו כחבורת רצח בע״מ
ונאשמו כרצח ערכי זקן מיפו.

אין לזה כל קשר עם חסן־בק. אני לא
מפשפש במעשיו של כל אחד מחברי הוועד
המוסלמי ולא חותם איתם אישית. כל
עניין ההחכרה לא נעשה על־פי שיקול
דעתם האישי, אלא בהליכים מבוקרים ש נעשו
על-ידי גוף ממשלתי מבוקר. נזמי
ורשידי מונו על־ידי הממשלה ואין זה
עיסקי מה כל אחד מהם עשה באופן פרטי.
לא שמעתי שרגן מסרב לדבר עם בגין
מפני שהוא אחראי על תליית הסרג׳נטים
הבריטיים.

• הפכת את רמת-אכיב לשכונת
יוקרה. בנית כתי מגורים גם
בחולון וכמעוז־אכיב. קראתי שמוכנים
להחליף איתך את מיסגד
חסן־כק כאדמה בשיכון ככלי.
מדוע לא תסכים לכך?

הכל קישקושים. זה לא רציני. בא אלי
אייבי נתן ואמר לי שהוא הולך לתרום
למוסלמים מיליון ליריות. אמרתי לו: אייבי
יבושם לך, אבל אתה תורם כסף לשימוש
בלתי חוקי. אתה תורם כסף כדי לממן
התנכלות לרכושי. אני הבעלים ואי-אפשר
לפתור את העניין בלי הסכמתי. אין לי
כל רצון להיות דון קישוט הלוחם בצבי
אל-פלג, אביר מסע־הצלב המוסלמי. אני
מוכן לרדת מהנושא אם יימצא פיצוי
אובייקטיבי בכסף או בשווה־בסף. אייבי
ד,תחיל לומר שיש קרקע פה ויש קרקע
שם, ושאל אם אני מרשה לו לדבר עם
המוסלמים. אמרתי לו שילך וידבר״.איד
אומרים באידיש? עסט ח ף אייער אייגן
דרעק.

• אתה מטיל על אייכי שיפתור
לך את הבעיות עם הוועד המוסלמי?

עבד
אל חכיד אלכבר׳

מ א פר
ר פי די

י ס סיי בי ס

הי א העחע

ונז מי
ב פי סי כ ל

ג׳ באלי

ג בין
ר פ אי ם

פהם רו פי ץול
ל ח תו ם

בפס

ה פ סיי

0יי פ כי

הג * פנ •

יעד

הנא פו

0ל -א בי ב-

1י שו א לג ד

תשע החתימות של הוועד הערבי
״אם היתה העדפה לגבי תדיר, היא התבטאה בקיפוח המיפעל

העו ל ם הז ה 2305

מ״ה על חחבל
״שישה שבועות של בית־ספר לקירקס
עוד לא הופכות אדם לאקרובט. אני נמצא
על הבמה שעתיים תמימות כימעט מבלי
לרדת, ועושה מה שלוליין מיקצועי עושה
כל חייו, ועוד שר כשאני הולך על חבל...
תנועה אחת לא נכונה של הרגל — וזו
התוצאה !״
שני• הרופאים שראו אותו. באותו בוקר
אמרו ״מנוחה שלמה״ .אבל מי המשוגע
שיקח אותם ברצינות? ועוד כמה ימים
לפני הבכורה, כשכלהצגה נוספת היא החלומות שיפשוף חיוני לעבר פיסגת
שלך?
חצי שעה אחרי־כן הבנתי את מלוא ה משמעות
של הליצן הצוחק מבחוץ אך
בוכה מבפנים. וזו היתה החוויה האמיתית
־שחוויתי באותו ערב בברודווי. זה היה
הסוד, שאיש מלבדי לא ידע. המסך עלה
על באר נוס, מחזה מוסיקלי מאת סאי

קולמן ומייקל סטיוארט, בבימויו של ג׳־ו
לייטון ובכיכובו של מייק בורשטיין.
עוד בטרם עלה המסך, התרוצצו ליצנים
באולם, וכרוזים עליזים הפריחו בלונים
וקראו לקהל להיכנס לקירקס הנפלא ביותר
בעולם. ההצגה היא סיפור חייו של פיניאם
טיילור בארנום, שנחשב לאבי הקירקס
האמריקאי ולמוכר החלומות הגדול ביותר
בסוף המאה ה־ . 19 משעלה המסך נתגלה
קירקס הומה וסואן של עושי להטים,
מפריחי כדורים זמיקסמים למיניהם׳ כשאל
הבמה זינק לפתע, בריקוד קליל ובשירה,
הגיבור, בארנום, והכריז :״בכל רגע נולד
לו סאקר״ (אם אפשר לתרגם זאת כפתי
הבולע כל דבר).
קשה היה להכיר בבארנום העליז, מוכר
החלומות הצעיר מקונטיקט, שבא למכור
״לוקשים״ לעולם כולו, את מי שלפני
רגע היה מעוות מכאב. אמת, אין כעיסקי

השעשועים. מייק התנועע וקפץ כחתול על
כד שמנת. הוא שר וניתר, ועוד כתוספת
מאמץ, גם הלך על חבל — כן, כן, בלי
מיזרון ובלי צוות הצלה. ולא רק שהלך
על חבל כי אם גם שר באותו הזמן. שהרי
כזה היה פיניאס טיילור בארנום, ומייק
גילם אותו בלי זיופים.

אשה זקנה
ואיש קטן
ין* כר אחד גדול יזכר לאותו קירק-
* סאי: הוא נתן לקהל תמורה מלאה
לכספו. מי שנחשב ל״שואומן״ (חיית במה,
בתרגום חופשי) הגדול של זמנו חלם תמיד
על דברים נפלאים בשביל הקהל שלו.
(המשך בעמוד )44

עדנהפי יוון־1
שפת התיאטרון נוהגים לאחל
— לשחקן, לפני הצגת הבכורה שלו:
הלוואי שתשבור רגל! הכוונה אינה חס־וחלילה
לקוות שאכן ישבור את רגלו,
כי אם, שלא לעורר את עין־הרע, טפו־טפו־טפו
(אין כאנשי הבמה להאמין ב אמונות
טפלות ובקמיעות) לאחל לו, בלשון
סגי־נהור, שיצליח כהוגן.
גם אגי באתי לאחל למייק בורשטיין
שישבור רגל. אבל לא ציפיתי שיקח את
זה כל־כך ברצינות.
היה זה רק שבוע לאחר שהחל מופיע
בתפקיד הראשי במחזמר באונום, המוצג
בתיאטרון סיינט־ג׳יימס בברודווי. לפניו
עשה זאת במשך שנתיים השחקן הנפלא
ג׳יימס דייל, וכוחו לא עמד לו יותר. הוא
התעייף ונשבר, בזמן שההצגה נמשכת
ומושכת קהל עצום. מה עוד יכול אמן
לבקש לעצמו, חשבתי בלבי, למראה שמו
של מייק בורשטיין בראש רשימת השחק נים
של בארנום, כשליד שמו כתוב ב אותיות
גדולות — ״מככב״.
להיות השני בתפקיד הראשי, זהו כבר
הישג כשלעצמו. ועוד בקודש־ד,קודשים של
התיאטרון העולמי! כמה כישרונות, בנד־ילדי־פלא,
כמה חולמים וכמה שחקנים
בפוטנציה נושאים עיניהם לרגע שבו
ידרכו ולו בתפקיד של כפיל שני לכוכב
הרביעי, על קרשי התיאטרון בברודווי!
כמה אנשים מתחרים על כל מקום בהצגה !
כמה שחקנים עתירי־כישרון, היודעים ל דבר,
לשיר ולרקוד מתדפקים על דלתו
של כל מפיק בברודווי!
לכן, חשבתי, אם מייק שלנו עשה זאת
צריך לאחל לו מכל הלב שישבור רגל.

העצוב

כנסתי ככניסת השחקנים, כחצי
• שעה לפני התחלת ההצגה. כמה פר צופים
מחופשים חלפו לידי בדרך אל
ירכתי הבימה. אחרי חצי שעה של ״חי מום״
,שבו הם מפשירים את עצמותיהם
שקפאו קצת בחוסר־תנועד, כל היום, הם
עלו לחדרים להתאפר ולנוח לקראת ה הצגה
הגדולה.
חדרו של מייק היד, סגור, אך אי-אפשר
היה לטעות בו. הוא היה בקומה נפרדת,
דלתו מסומנת בכוכבים ועליה שם אחד:
מייק ברסטין (כך נכתב שמו במקור).
הוא ציפה לי בשימחה. אך השימחה
היתד, מהולה בכאב. כאב פיסי של ממש.
מייק שכב על הספה, תחבושת על רגלו,
והוא קופץ את שפתיו בכאב .״זהו זה.
ידעתי שזה יהיה קשה,״ אמר בחיוך כואב.

גיבור הקירקס

מייק בורשטיין מהלך על חבל,
על הבימה, לעיניהם של שחקני
ולולייני המחזה המוסיקלי בראנום, המועלה בברודוויי. הוא מגלם

בהצגה את דמותו של פיניאס טיילור בארנום, שנחשב לגדול
מנהלי הקירקס האמריקאי ולאבי הצגות־הראווה הגדולות בעולם.
לצורך הצגה זו עבר, מייק אימונים מיוחדים בבית־ספר לקירקס.

מ״ק על חבל
(סמשך מעמוד )43
הוא רצה להציג לפניו את כל
פילאי עולם.
הוא התחיל את דרכו ב־1835
בהצגתה של ג׳ויים הת, האשד, ה זקנה
ביותר בעולם. היתר. זו כושית.
שעברה את גיל ה־ , 160 ושהיתה,
לטענתה, האומנת האישית של
ג׳ורג׳ וושינגטון. שש שנים אחרי
שהאשה הזקנה ביותר בעולם הבי אה
לו ממון רב, קנה בארנום את
מוסיאון שודר בניו-יורק, קרא לו
על שמו, והפך אותו לתצוגה ה לאומית
של פלאים אנושיים יוצאי

עם שלו וקרא למופע ההצגה הגדולה
ביותר עלי אדומת 10 .שנים
לאחר מכן התאחד עם יריבו לש עבר,
ג׳יימס אנתוני ביילי, לקיר־קס
הגדול ביתר באמריקה, ש נודע
כבארנוס אנד ביילי.
למרות שנחשב על־ידי רבים,
עד היום, כאבי־הפירסומת וכממ־ציא
אימרת הזהב ״בכל רגע, ב עולם
נולד פתי המוכן לבלוע
לוקשים,״ היו הצגתיו תמיד בג בולות
המוסר וההגינות.
למראה מייק ההולך ורוקד על
הבמה באנגלית ומזמר על חבל

מ״ק נוושט״ן ואלך וחקו ער הבמה
באנגלית, מזמר עד חבר וק!קוצו הצלחה
על קושי התיאטוון בברודווי ־
קודש חקוושים של התיאסוו! העולמי
דופן ומוזרים, ובראשם האיש ה קטן
ביותר בעולם, צ׳ארלס סטרא-
טון.
בארנום קרא לאיש הקטן ״גנרל
תום אצבעוני״ ,יצא איתו למסע
הצגות באירופה והציגו אפילו לפני
המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט.

דק, הייתי מוכנה להישבע שרוחו
של בארנום אכן נכנסה בו, וש אולי
בסוף ההצגה היא תצא מגרו נו
בצורת יונה מעופפת.
הלכתי, איפוא, שוב אל מאחרי
הקלעים. עליתי אל חדר״ההלבשד,
שלו ואת הדלת פתח לפני המעסה

במדינה
ד ר בי אדם
מיל ח מוז סוף־יהעילם
אשה שווייצית
כאה 7ארץ כרי
לאסוף תרומות,
שיעזרו לאותם
שיישרדו לאחר
מילחמת תשמ״ד
בצעדים מהירים התקרבה ה אשד׳
הקשישה למרכז האולם, שם
הוצב מיקרופון .״אני שייכת לכת
שחבריה חיים בשווייץ,״ התחילה
לסביר ולפתע, מכל העברים, כאי לו
והיתד. איזו סכנה גדולה ב מקום׳
פרצו כל אנשי־הביטחון, ה עובדים
במלון, כיתרו את האשד,
והוציאוה מחדר־ד,אירועים.

עד היום לא נחלה הצלחה בנס־יונותיה.
היא לא הצליחה לשאת
את דבריה באירוע כלשהו — קצי־ני־ד,ביטחון
פינות מכל מקום, כ אילו
שיכולה להיות לה השפעה
מסוכנת על שומעיה.
מי יעזור, אם כן, לשרידי מיל־חמת
תשמ״ד?

פלי לי ם

הוא הגה את הופעת הקירקס המוזרה,
בזמנו, כששכר את ג׳ני
לינד, זמרת אופרה שוודית שלא
ידעה מילה אחת באנגלית, אך
לעומת זאת שיגעה את הגברים
ביופייה. גם הוא בעצמו הלו שבי
אחרי הזמיר האקזוטי, והיתר. זו
התקופה היחידה בחייו שבה לא
שמר אמונים לאשתו, צ׳רי(השחק נית
קתרין קוקם) ,שעל־פי העדו יות
שלו בעצמו היתה עוגן ההצ לה
שלו, בכל הזמנים.
צ׳רי עודדה אותו לעסוק בפו ליטיקה,
ומסתבר שבעזרת תעמו לה
בסיגנון הקירקם הצליח להתקדם
בסולם הפוליטי והגיע עד
לכדי מועמדות לסנאטור. אך ב רגע
האחרון התהפך הגלגל וזד
מיפלגה החליטה שלא בארנום היה יהיה נציגה בסנאט. הוא
מאוכזב לזמן קצר ואחר-כך חזר
ביתר מרץ אל עולם השעשועים.
בגיל שישים קנה מקום וקום־
טלו את הקירקם שלה, איחד אותו

שלו, שהניח בזהירות רבה תח בושת
קרה על רגלו• שחקנים,
בדרכם הביתה, התעכבו לאחל לו
החלמה ולבשר לו שגם לוותיקים
ממנו היתד. איזושהי תאונת עבו דה
בדרך להצגה מפרכת זו. ה שחקן
שנועד להיות המחליף לעת
הצורך אמר לו, ספק בצחוק, ספק
ברצינות :״קרא לי אם תצטרך
אותי,״ בידיעה ברורה שאף אדם
בעולם לא יירד מברודוי כל זמן
שהוא חי ונושם. אבל את הזרי קה
הטובה נתנה נערה צעירה בשם
מינדי ברמן, שמייק לא ראה אותה
מעולם• היא דפקה על הדלת וביק שה
לראותו ,״רק לרגע״• היא
נכנסה, מסמיקה כולה׳ והסבירה:
״היום אני בת 16 ורק אתמול הו רידו
לי את גשר היישור מן השי ניים.
לים־ההולדת קיבלתי מאבא
ואמא טיול לניו־יורק, ובאתי לר אות
אותך. היית גדול. אתה מוכן
לחתום על התוכניה שלי? ואולי
אפשר לקבל גם נשיקה?״

יתכן כי גם פשע זה היה נותר

ד א יוחד מ שי שים יום
בית׳־המישסט העליון
שיחרר עצירים שהוחזקו
ללא מישפט יותר
משישים יום
שתי החלטות סותרות בעניינם
של פאתי נבולסי ויעקב אוחיון

השיחות שהתנהלו מסביב לשול חנות
הקטנים ושיקשוק הכוסות
והצלחות, שנשמעו מכל עבר,
מילאו את האולם בהמולה• אולי
משום כך לא הבחין איש מן ה נוכחים
בכניסתה של האשד, לאו לם•
הקשישה בעלת שיער קצר,
לבושה במיכנסי־ג׳ינס משופשפים,
לא נראתה כמתאימה למקום האי רוע,
שבו לבשו כל הנשים את
מיטב בגדיהן.

חברי הכת, שאליה משתייכת
השוויצית שסירבה להזדהות בש מה,
מתכוונים לחלק את הכספים
לכל מי שיישרד אחרי המילחמה
ויזדקק להם כדי לרכוש מוצרי־מזון.
האשד, השווייצית, השוהה
בארץ כשבוע, פועלת בשיטיות
— היא באה לכל אירוע רב-מש־תתפים,
מתפרצת ומנסה לנאום.

נאמנות לכל אורך הדרך

באחד מלילות יולי , 1980ב חצות,
התפרצו לביתו של שריף
שלושה גברים רעולי-פנים• הם
נשאו אקדחים ועוזי, איימו על
יושבי־הבית, היכו את האם ו שדדו
מהכלה הצעירה ארבעה
צמידים וארבע טבעות זהב• השו דדים
נעלמו במהירות באפילת-
הלילה ואיש מבני־הבית לא יכול
היה לזהותם.

מי שפט

באחד מימות השבוע שעבר, ב שעת
צהריים, התכנסו נשות־חב-
רה רבות בחדר״האירועים של אחד
מבתי״המלון התל־אביביים כדי
לחזות בתצוגת־אופנה.

״מטרתי,״ ניסתה להסביר ל־העולם
הזה באנגלית עילגת, אח רי
שהוצאה מן האולם ,״היא
להתרים כספים, שאותם נאגור עד
לסיום מילחמת .1984״

~ סיי ק עם קדקס ׳

תונה. מרוחק ניסות
תות,
להגיע

הוא תיאר את המקום ה שבו
נמצא ביתו, את הכ לבית,
את החלונות והדל והסביר
בפרוטרוט כיצד
אליו.

דחה הסבר זה, הרשיע את איברא־הים
וגזר גם עליו שש שנות־מא-

הי שמר מחב רי ך
ה8וע 7סיפר ע? רכושו
?ידידו, וגשדד ע 7יד*
אחי הידיד
שריף עומר מתגורר בכפר קטן
ונידח בגדה, בקירבת כפר־קאסם,
שמעולם לא חובר לרשת־החשמל.
בביתו, הנמצא בפאתי־הכפר, הוא
חי עם אשתו וילדיו. בנו הבכור
הגיע לפירקו ונשא לו אשד, מצעי רות
הכפר. גם הזוג־הצעיר המ שיך
להתגורר עם האב.
כדי להעביר את הלילות הארו כים,
שבהם עסק שריף בשמירה
במיפעל בפתודתיקווה, הוא נהג
לשוחח עם ידידו הצעיר עודה אל-
אפיניש, שעבד באותו מיפעל. ה שומר
היה מרוצה מהעניין הרב ש גילה
ידידו באורח חייו ובבני-
מישפחתו•
השומר לא היסס לספר לעודה
ולהתגאות בתכשיטיה של בלתו
— צמידי־זהב וטבעות יקרות —
שאותן הביאה לבעלה ביום הח
האשה
השווייצית ומנהל־התצוגה*
אנשי־הבינוחון נזעקו
בלתי־מפוענח. אולם יד־המיקרה
התערבה בדבר. במרחק כקילומטר
מביתו של השודד יש תחנת־שאי-
בה ובית, שבו מתגורר שומר ה משאבה.
בליל־השוד שמע השומר
מכונית הנעצרת קרוב למשאבה.
השומר המסור יצא מביתו ומצא
את המכונית ללא נוסעיה. השומר
רשם לעצמו את מיספרה של ה מכונית,
משום שפגעה בכמה ממ טרות
והלך לישון. כאשר קם ב בוקר
כבר לא היתה המכונית ב מקום,
אך הוא שמע בכפר כי בלי לה
היה שוד בביתו של שריף.
הדברים התקשרו במוחו, והוא פנה
למישטרה ומסר להם את מיספרה
של המכונית.
הפישטרה פתחה בחקירה, ל איתור
בעל הרכב, אשר החנה את
מכוניתו באותו לילה ליד המשאבה.
כאשר הגיעו השוטרים אל בעל
המכונית, הם גילו כי הוא איבי
ראהים אלאפיניש, אחיו של עוי
דה, העובד יחד עם הנשדד במים-
על בפתת־תיקווה. הדברים הת קשרו
היטב ושני האחים נעצרו.
היה זה עודד, שהודה ראשון, וסי פר
כי מסר לאחיו את כל המידע
שאסף מפי השומר, ואף הכין
עבורו תרשים של הבית ודרכי ה גישה
אליו.
התובעת, שרה דותן, הגישה נגד
שני האחים כתבי־אישום נפרדים,
כדי שתוכל להשתמש בעדותו של
עודה נגד אחיו, איבראהים שהמ שיך
להכחיש את חלקו בשוד.
בית־המישפט הרשיע את עודה
על־פי הודאתו, וגזר עליו שש
שנות־מאסר•
השודד השני, איבראהים, טען
שבאותו לילה הוא בילה עם אשת־איש
מכפר־קאסם, שאת שמה אין
הוא יכול למסור, כמובן. בכך הוא
ניסה להסביר את הימצאות מכו ניתו
בשדות הכפר. בית־המישפט

ניתנו כמעט באותה העת. שופט
בית־המישפט העליון פקד לשחרר
את השניים ממעצרם, ועורך־הדין
דן קרמזין מיהר כשבידו העתק
באבו־ההחלטה
לבית־המעצר
כביר. כאשר שיחרר את שני לקו חותיו,
הסתבר לו כי באותו בוקר
עצמו נתן שופט השלום בתל-
אביב, דוד בן־אופיר, החלטה חפו זה,
וציווה להמשיך את מעצרם
של השניים, עד תום ההליכים ב עניינם.
מאז
שנעצרו השניים בחודש יו לי
— בחשד של החזקת חשיש
בכמות קטנה, נמשך מעצרם יותר
משישים יום, מבלי שהוגש נגדם
כתב־אישום. לפי החוק אם לא
הוגש כתב־אישום בתוך שישים
ימי־המעצר של חשוד, רק שופט-
עליון יכול לצוות על המשך ה מעצר•
כאשר
עברה התקופה הקבועה
בחוק, מיהר הסניגור לירושלים,
ובבקשה להביאם קורפוס (ברו מית
— הבא את הגוף) ביקש
להורות על שיחרורם המיידי מ מעצר.
בינתיים
־נזכרה גם הפרקליטות
כי הזמן עבר, והגישה כתב-אי-
שום נגד השניים. כאשר מוגש
כתב־אישום, יכול גם שופט בית־מישפם
השלום להאריך את מעצר
הנאשמים עד תום ההליכים. כך,
בשעה שקרמזין היה בדרכו לבית־המישפט
העליון, הגישה הפרקלי טות
בקשה לבית־מישפט השלום
להאריך את המעצר עד תום ההלי כים.
בית־המישפט
העליון שיחרר את
השניים בערך באותו הזמן שבו
הוציא שופט־השלום את צו״הפע־צר
נגדם.

ישראל ברוך.
ה עו ל ס הז ה 2305

מערבות
בטחון ואזעקה מתוחכמות ומשוכללות
ציוד מעולה ואמין של מיטב היצרנים
בעולם. המערכות מותאמות לצרכיך
ולדרישות חברת הבטוח שלך.
אחריות מלאה לציוד ולתפעול של
״ספקיוריטי״ החברה המתקדמת ביותר
בישראל בתחום זה.

מוהר בקרה
אלחוטי

ניידות סיור
ושרותי ״ספיקר״

ניתן לחבר את המערכות בקשר ישיר
למוקד בקרה אלחוטי הפועל במרכז
החברה 24 שעות ביממה.

מרכז הבקרה גילה פריצה או תנועה
חשודה-ניידות סיור של החברה עם
שומרים חמושים מתנקים אל נקודת
האירוע.

כל פריצה מדווחת ישירות למרכז הבקרה
המפעיל מידית אמצעי מנע.
מכשירי הקשר הנם תוצרת מוטורולה
ישראל בע״מ החברה המובילה בתחום
התקשורת בארץ ובעולם.

בנוסף לכך אתה מדווח ללא דחוי
באמצעות ה״ספיקר״ שירותי האיתור
האלחוטי של החברה.

תנאים מיוחדים
11ד 30.11.1981

ריתמוס

פנה אלינו בכתב או טלפונית
נציגנו ישמח לבקרך ללא כל התחיבות

ס פ היוו־י ט

סבקיוריטי ־ מיסודה של .0ה.ק.
רה׳ הרכבת , 22 בית הדר, ת״א
טלבון 622676/7

שירותי מוקד לאבטחה ושמירה
העו ל ם הזה 2305

415

שיחר
צלי ש
מוקד נום איעותת
יעקב אחימאיר,

!• לעורך מוקד,
שהצליח בתקופה קצרה להחזיר לתוכנית
מוקד את הכבוד הראוי לה. בסיגנונו ה אישי
והמיוחד מצליח אחימאיר מדי יום
רביעי, אחרי מהדורת מבט, לערוך דית
רציני עם אישיות ציבורית בחדשות (ראש־הממשלה,
ראש־האופוזיציה, הרב שלמה
גורן, ובשבוע שעבר הנגיד המודח של
בנק ישראל — ארנון גפני) .בעזרת
אישיותו, כושר־ניסוחו ובחירת המראיי־נים־העמיתים
ממחלקת־החדשות, חילץ
אחימאיר את מוקד מהרדידות המילולית
שבה שקעה בשנה הקודמת.

שלוש מכ שפו ת ועוד

המישרדים, שתוכננה עבורם.
ועד־העובדים של אנשי המנגנון והמינ־הלה
רואה בשינויים אלה הרעה בתנאי-
עבודתם של חבריו, והוא עומד לפתוח
בימים אלה במאבק על נושא זה.
ההתמרמרות הגדולה ביותר של העוב דים
על תיכנונה של קומת רשות־השידור
באה ביגלל״אולם־הישיבות הענקי בקומה
זו, הפונה אל רחוב יפו. האולם הותאם
בהיקפו לפגישה הדו־חודשית של מליאת
רשות־השידור (שישיבותיה התקיימו עד
לחודש שעבר באולם קומזיץ שבמלון
פלאוה) .אומנם, באולם חדש ומשוכלל
זה מתקיימות גם ישיבות הוועד־המנהל
של הרשות (חמישה חברים +יו״ר,
מנכ״ל, סמנכ״ל ומזכירה) וישיבות של
סגלי־עבודה מצומצמים של הרשות. עובדי
•המנגנון והמינהלה של הרשות רואים ב הקצאת
השטח לאולם־הישיבות את הגורם
העיקרי לצפיפותם בקומת המישרדים ה חדשה.
אחד
מעובדי-המינהלה תיאר את המצב
שנוצר בתיאור בוטה :״תארו לכם שבכל
מערכת של עיתון יומי יתקינו אולם־
ישיבות רחב־ממדים כזה עבור הצנזור-
הצבאי !״

או ל מן (בניי!?1501x51 ) ,
תוך זמן קצר תשתחרר רשות־השידור
מהתלות שלה כיום באולפני הרצליה,

משהו מוזר קרא לתוכניתו של רם עברי! ,זה הזמן.
קודם כל, קרה משהו לעברון עצמו. הוא זכור כאישיות טלוויזיונית תרבותית
ובוטחת־בעצמה. והנה, אחרי העדרות של כמה שנים, הופיע על המירקע בחוסר-
ביטחון, במבוכה ואף בפחד בולט, כאילו לקה באימת הבמה.
יתכן שגרמו לכך ההפסקה הארוכה, או המתח המוגבר. תקציב הרשות
לא איפשר לערוך תחילה תוכנית־לנסיון (,פיילוט״) ,כפי שנערך לתוכניתו
החדשה של ירון לונדון, דילמה. ובנגיוד לתוכניתו של לונדון, המוקלטת
מראש, שידר עברון בשידור חי.
עברון יתגבר, מן הסתם, על המתח שלו בפעם השניה או השלישית. גרוע
יותר היה תוכן המישדר. הייתה זאת שורה ארוכה של מישגים בשיקול. בין
• הופעה שערורייתית של שלוש נשים קנאיות מחבל-ימית. הן הזכירו
את שלוש המכשפות בפתח המחזה מקבת. הן ניצלו את המירקע לתעמולה
בלתי־מרוסנת נגד השלום והנסיגה. לא היה עולה על הדעת כי יוזמנו שלוש
נשים כאלה כדי להטיף, למשל, למדינה פלסטינית, מה גם שה״איזון״ המקודש
נעלם כליל, ולא היה שום מישקל נגדי.
נראה שהיה כאן גם מישגה בתחקיר, כשתוחקרו, היו שלוש הנשים שונות.
על המירקע התאחדו בגוש אחד, קיצוני וקנאי.
•• בחלק המוסיקלי התעקש שלמה גרוניך להתנהג ולדבר כמוקיון. על
איכות היצירה שניגן אפשר להתווכח. אך דבריו בוודאי לא הוסיפו דבר לשיפור
הרסה התרבותית.
לעומת כל אלה הובא ״זוג ממוצע״ .חייו ושאיפותיו, כפי שהשתקפו על
המירקע, היו מדכאים למדי, אך הם היו לפחות אמיתיים וחיים, ובייחוד האשה.
היא היתר. המשתתפת הטובה ביותר בכל התוכנית — ואין זו מחמאה למפיקיה
מה הם רצו, בעצם, להראות?
סניה, בצרפת ובגרמניה, כדי להתאים
את האולפנים לרמה אירופית מקובלת,
וכדי לבדוק את המכשירים והציוד שייובאו
לצורך זה.

ניסיס אלמוג, ששהו בחוץ־לארץ.
המנכ״ל, יוסף לפיד, מנהל הטלוויזיה,
יצחק (״צחי״) שימעוני ומנהל מחלקת־החדשות,
טוכיה סער, הגנו בתקיפות
על השימוש במונח ״גדה״ ,בטענה כי
״השימוש במונח זה הפך יום־יומי ואיבד
כל משמעות פוליטית,״ אך בהעדר נציגי
המערך הם נשארו בלא כל גיבוי.
התוצאה :״הוועד המנהל מנחה את
עובדי רשות־דדשידור שלא ישתמשו ב שידורי
הרדיו והטלוויזיה, זולת בציטוט
ישיר מפי אחרים, במונחים, גדה מערבית׳
או,הגדה׳.״

רדי!
הגדה עי ד ד מג ט ה תד עוו ת

עורר־,,מוקד״ אחימאיר
לא רדידות מילולית
מהפך זה עשוי לשמש אות לתהליך
התאוששותה של מחלקת־החדשות של ה טלוויזיה.

מאחרי
הקל עי ם
או דםהמ לי א ה
עם כניסת מישרדי המנגנון של רשות־השידור
לקומת־מישרדים חדשה, השוכנת
בבניין כלל בירושלים, נותק הקשר בין
שרותי המנגנון והמינהלה של רשות־השידור
והטלוויזיה. מנכ״ל הרשות, יו ס ף
לפיד, יושב עכשיו במרחק של שבע
דקות־הליכה מבניין הטלוויזיה — על-פי
שעונו של יועץ המנכ״ל, נקדימון דוגל,
אשר בדק את המרחק בעזרת שעון־עצר
(סטופר).
רוב הפקידים של שרותי המנגנון ודד
מינהלה של הרשות אינם מרוצים משינוי
המקום, שהוציא אותם מבניין חוטי־ירר
שלים. ישיבתם בבניין החדיש והממוזג,
השוכן במרכזה של ירושלים, הביא את
רוב העובדים, לדבריהם, להתקררויות כ תוצאה
ממיזוג־האוויר׳ ולרטינה גוברת
והולכת, בשל התיכנון הלקוי של קומת־

אולם הישיבות של המליאה
כמו צנזור בעיתון יומי
בניהולו של יצחק (״איציק״) קול, ב־הפקות
של תזכניות־אולפן גדולות-ממדים
(שעה טובה, חיים שכאלה ועוד) ,ותיכנס
לאולפנים חדשים, ההולכים ומוקמים ב־בנייני־האומה
בירושלים.
בימים אלה שבו מסיור-השתלמות ב־חוץ־לארץ
יועץ־המנכ״ל נקדימון דוגל
(שנסע על-חשבון רשות־השידור) ואדרי-
כלי־הפנים של חברת בנץ ני־האומה (שנסעו
על־חשבון בנייני־האומה) .צוות־הבדיקה
בחן מערכות של אולפנים כאלה בברי-

גילגוד ״קדש״
לדיון המיוחד שערכה הטלוויזיה על מיבצע קדש, בהנחיית א חו ד י ערי,
ביום השנה למיבצע, קדמו כמה גילגולים.
הרעיון הראשוני התבסס על הצעה שהציע מי כ ה שג רי ר, בשם סירטי קסטל,
להפיק קו־פרודוקציה משולבת של ארבע המדינות שחברו למילחמת־הסואץ :
בריטניה, צרפת, מצריים וישראל, כאשר כל תחנת־טלוויזיה תפיק מישדר של
חצי שעה על בחינתה שלה את המיבצע. תוכנן שכל ארבע הגירסות יוקרנו
בכל אחת מארבע המדינות.
הצעתו של שגריר נתקבלה בברכה על-ידי הטלוויזיה הישראלית, אך לא
מצאה את ההד הצפוי בשלוש התחנות האחרות.
הגילגול הבא היה פנייה לשלושה אישים להשתתף בשידור חי על מילחמה
זו. האישים: משה דיין, שימעון פרם ואריק שרת. דיין היה מוכן להשתתף, אך
היתנה את השתתפותו בהופעה מצולמת בפילם בלבד. הופעה זו לא יצאה
אל הפועל בשל פטירתו. אריאל שרון סירב בשל ההדים השליליים שזכתה
בהם הצהרתו בעניין מיבצע־קדש, שבה שלל את שיתוף־הפעולה עם הבריטים
והצרפתים.
לא היתד. ברירה אלא להרכיב את הצוות שהשתתף בדיון משימעון פרם,
יהושפט הרכבי, מאיר עמית, מיכאל בר־זוהר — והפרופסור יהושע פורת,
שהובא לדיון כקטליזטור. היה זה, כמובן, דיון לקוי, שבו לא יוצג כראוי הצד
הנגדי — ושלא הגיע לקרסוליו של השידור הבריטי, שהוקרן באותו ערב
עצמו בטלוויזיה הירדנית (ראה יומן אישי).

ה מידיון האגוד
צופי מבט ספורט בשבועיים האחרונים
לא ידעו שזכו לצפות בדיווח של מישחק־השבוע
בדרך של מיקרה, ובהוצאה יתירה
גדולה מעבר לתקציב המייועד לשידור
תוכנית זו.
מזה שבועיים מדי שבת, מזמינה הנהלת
הטלוויזיה ניידות־שידור פרטיות, תמורת
דמי-שימוש של חצי מיליון לירות. הסי בה
• :סירובו של טכנאי־שידור של הטל וויזיה
להגיע לעבודה בשבת בשעה ,2.30
כנדרש. הטכנאי היד מוכן להגיע לעבודה
בניידודהשידור של הטלוויזיה רק בשעה
,3וכך לא היה עולה בידי ניידת־השידור
לצלם את מישחק־השבוע.
אילו היה מצב זה נמשך, היה תקציב-
השידור של מבט ספורט גדל בסכום של
לפחות 15 מיליון לירות לעונת־כדורגל.
כאשר נשאלה על כך דוברת רשות־השי-
דור, אריאלה רכדל, השיבה :״היו
אמנם שני מיקרים כאלה ברציפות. כאשר
הדבר נודע למנכ״ל, הוא נתן מייד הוראה
שלא לשכור עוד רכב־שידור זר למטרה
זו, ולמצוא דרך להתגבר על מכשלה זו
בין כותלי בניין הטלוויזיה.״

מסדו ;!וכזה
מהישיבה של הוועד־המנהל של רשות־השידוד,
שעסקה בעתירה לבג״ץ של
עורך־הדין הקנאי אליקים העצני, על ה מינוח
שבו השתמשו עובדי רשות־השידור
(הטלוויזיה והרדיו) לגבי הגדה המערבית,
נעדרו שני נציגי המערך בוועד־המנהל:
כתב דבי דני כלו!* ומנהל בית־בדל,

בעיקבות החלטתו של הוועד־המנהל של
רשות־השידור על איסור השימוש במונחים
״גדה״ ו״גדה מערבית״ ,ערך הגוף ה וולונטרי,
המכונה פרלמנט כתבי־החדשות
של מערכת הרדיו בתל-אביב, דיון שבו
הגיב על החלטה זו:
״לאור החלטות הוועד־המנהל, מומלץ
לכנות את ״הגדה״ בכינוי בנק הפועלים
(באנגלית אלתסג! פירושו גם גדה) .יחד
עם זאת, הרי לא הבהיר הוועד־המנהל
בהנחיותיו איך והאם מותר להזכיר ברדיו
ובטלוויזיה את הגדה של פסח, או להש תמש
בכינוי, ביש־גדא׳ (ראה אנשים).
״לאור תנאי־המינוח החדשים של הפיכת
,הגדה׳ ,בהתאם להמלצות הוועד־המגהל,
ל,יהודה ושומרון׳ ,מומלץ לכנות את
תושבי הגדה בעתיד ברדיו ובטלוויזיה
כיהודים ושומרונים׳.״

פסקול
ז? 30ר 3אד*דור
למרות שמנכ״ל רשות־השידור, יוסף
לפיד, ציין במישדר־רדיו של גלי צה״ל
שאין לו התנגדות להשמעת יצירותיו של
המלחין הגרמני דיכא רד ואמר ברדיו,
קבע מנהל חטיבת־המוסיקה בקול ישראל,
הפרום׳ (למוסיקה) שימחה אדום :
״ואגנר לא יושמע בקול ישראל באופן
רישמי.״ הוא התייחס, כנראה׳ בדבריו
להשמעות פרטיזניות של יצירות ואגנר,
המושמעות בקול ישראל עוד מאמצע שנות
ה־50 על ״הסכם חילופי מידע ו שירותים״
,שנחתם בין הטלוויזיה המצרית
והישראלית, הגיב אחד מראשי הרשות:
״הטלוויזיה הישראלית אינה מסוגלת להע ניק
לעצמה את כל שרותי הטלוויזיה
(צילום, הקלטות, עריכה ואולפנים) שלה.
כיצד תעניק שירותים אלה לטלוויזיה
המצרית 1אורח •מועדון השדרים
היה בשבוע שעבר שר־החיגודוהתרבות,
זכולץ המר, הממונה על ביצוע חוק
רשות־ד,שידור. במהלך הדיון, שהתנהל
לתוך הלילה, הגיב השר לראשונה ב פומבי
על ״פרשת ארידור־שפיגלמן״ ו אמר
:״על השר ארידור היה להתראיין
על־ידי כתב הטלוויזיה. אני במקומו הייתי
עושה כן״ ס • במיסדרונות הטלוויזיה
החלו לכנות את מגישת התוכנית ,872
מל נתיג, העוסקת בתיאטרון׳ ובספרות,
בכינוי ״פליני״ ,על שם במאי הסרט ,872
פדריקו פליני

ה עו ל ם הז ה 2305

ל 0 -יש מקדחה רוטטת
אלקטרונית 750 וואט
עם 2מהירויות מכניות+בקרה אלקטרונית
מאות מקצוע וחובבים ברחבי
העולם כבר קנו ומרוצים
גם אתה חייב אותה לעצמך!
5 6 2£ 750
2מהיר וי ותמכ ני ו ת +
* בקרהאלקטרונית עד
3000ס ל׳׳ ד. קו טרמקדח :

בבטון 20מ״מ
בפלדה 13מ ״ מ
בעץ 40 מי׳ מ

הימין! גליו! א 1קטוברשל

-11 1
כתוכן :

חיים כרעם
לאחר רצח סאדאת
ראיונות עם רן כהן, דני סתר,
לקח שי״ח
ראוכן קמינר. ראיין: אדם קלר
מקסים גילן
אגואיזם בלתי קדוש
אריח דיין
ח״כ רונימילוא, פרופיל
אוריאל דר
יומן כלכלי
דן יחם חינוך יעל לוטן
הפרח בעציץ
חיים כרעם לאון סרץ קידרון
מדור סאטירי
הגליון הכא יוקדש כעיקרו לפוליטיקה של מסלגת
העכודה, מתוף הנחה שהנושא יהיה עדיין רלכנטי.
אנו מנסים להתנכר על חרם ההסטה. עזור לנו
ע״י חתימה על מינוי לעיתון !

מ צ״ ב <0ש קלי ם עגו ר מינוי ל־ 12ג לי מו ת

אנ א שיל חו לי --ג לי מו תלהפצהגקרב חב רי

מ צ ״ב ר שי מתכ תו בו ת של ח ב רי םהע שויי םלהת עניין
בעי תון.

__ כ ל הפניו ת לב מ רחב, ת.ד ,4461 .ירו שלי ם מי קו ד 91043

ה עו ל ס חדה 2305

מרכז בריאות ונופש ביום -אתר
בידור ומרכז אירועים מרתק-ב ל ילה

כל הנוסע בדרך המרחצאות בטבריה פוגש על אם הדרן את המבנה
החדיש׳ אשר מעל פתחו מתנוססות הקשתות המפורסמות.
זהו אחד ממרכזי הבריאות והנופש המפותחים והיפים בעולם: חמי
טבריה הצעירה.

בחמי טבריה הצעירה שתי בריכות שחיה תרמליות (עם מים מי נרליים)
:אחת פנימית — ממוקמת במבנה יפהפה וחדיש, ואחת
חיצונית — הטובלת בנוף הכנרת, בסמוך למדשאה ענקית.

בנשף בחירת נסיכת הכנרת שהתקיים לפני שבועיים בחסות ״העולם
הזה״ נכחו כ 2,500-איש — השתתפות שיא יחסית לשנים קודמות.
אין ספק שמיקום הנשף בחמי טבריה הצעירה תרם רבות להצלחת
הערב ולמיספר המשתתפים הגבוה. וזהו רק ערב מוצלח אחד מיני
רבים.
במקום מתקיימים דרך קבע ארועים כמו: שירה על הדשא, ערבים
צעירים (״ערב צעיר״) המשלבים רחצה לילית בבריכות השחיה
התרמליות עם ריקודים והופעות בידור, וכן מופעי בידור וארועים
המוניים שונים.
מפה לאוזן עוברת השמועה כי בחמי טבריה הצעירה ייפתח אחד
ממועדוני הבידור המעניינים והמרתקים ביותר באיזור.

מי שאוהב לפנק את עצמו יכול לקבל מסג מרענן או ל״עבוד״ קצת
על השרירים בחדר הכושר המשוכלל. קבלתם תאבון ז — משמאל
נמצאת מסעדת הדגים הממוזגת המשקיפה אל הכנרת והגולן, ובה
תוכלו ללקק אצבעות אחרי ארוחה פיקנטית ומגוונת.

התיירים באים -התיירים באים

בריכות, שמש, מסג׳ ופינוק

ארועים ובידוד לשוחרי הבילוי
מי שבבר מביר את חמי טבריה הצעירה מקרוב ישמח לגלות הפתעה
נעימה: המקום הפך לאתר בידור וארועים מרכזי, הפעיל מיספר
ערבים בשבוע.

מרכז הבריאות והנופש היחידי מסוגו בישראל מפורסם וידוע ברחבי
העולם, ומידי שנה פוקדים אותו התיירים מרחבי העולם ומהווים
אגב-כך מוקד משיכה לא מבוטל לישראלים (ובעיקו — לישראליות)...
טבריה עיר התיירות והקיט מתקדמת בצעדי ענק, כאשר כבר היום
מדובר על 400 חדרי מלון בעתיד הקרוב, ועל קיום ארועי בידור
ותרבות מרתקים משך השנה כולה.

יום רביע*

שירי
(5.30
מדבר

בידור: פסטיבל
ילדים מס׳ 11
— שידור כצבע,
ומזמר עברית).

עשרת שירי הפסטיבל.

• מדע כידיוני: חלוצי
החלל — 0.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
כוח מהארגו נוחת על הכוכב
טלזרט.

• סידרה: עולמו של
ג׳ו 0.32 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
בריד, מנסה הצוות
הצוות

מעובדי הצוות של ג׳ו
לשכנע את שאר אנשי
לשבות. ג׳ו משכנע את
שלא לשבות.

סידרה :

( — 8.03 שידור
מדבר אנגלית).

שחור־לכן, מדבר ערכית).
אלמן ואב לילדה בת חמש
מגלה כי נפגע במחלת הסר טן,
וכי נותרו לו חודשים
ספורים לחיות. בצר לו הוא
מתכנן תוכנית נפלאה כדי לה שיג
כסף שיבטיח את גורל
משתתפים :
ועתידה. בתו עאדל אמאם, את׳אר אלחכים
ואימאן.

9מגזין: יומן אירועים
— השבוע (8.20
— שחור-לכן).
• בידור: שעה טובה
עם מני פאר ואורחיו
(0צ — 0.שידור כצבע,
מדבר ומזמר עברית).
0סרט קולנוע: גוב, ואלים טאד
קארול,
(0צ — 10.שידור כ־
רודה כצבע,

ג׳ו לוקח
את רודה למיסעדה, ואחר־כך
מזמין אותה לדירתו.

יום חהי ש׳

• תעודה: המכונות
החושבות 0.30 שי־

• חדשות: מבט לסוף
השבוע 0.00 שחור־לכן)
.מהדורת החדשות ה מסכמת
לסוף השבוע, בהגשתו
האישית של יעקב אחימאיר.

ספורט :

מבט

סקירת

ס פו ר ט
מישחקי הליגה לכדורגל.

• סידרה: ספינת
האהבה 10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.בילי קריסטל מבועות
מופיע בתפקיד צעיר ביישן,
ההופך לאדם שונה לחלוטין
בלילה, כאשר הוא חובש מסי כה
ויוצא לשוטט על הסיפון.
כשהוא נושק לנשים הוא מעו רר
בהן התרגשות וחרדה כ אחת.
איש״עסקים,
המזניח את
אשתו ואת בנו הצעיר, לו מד
לדעת את חשיבותם בחייו.
אדם אחר שהיד, עד לפשע
(רוברט ריד) יוצא למסע־השייט,
כדי שלא ייצטרך לה עיד
בבית־המישפט, ולסכן בכך
את חייו. והוא מוצא על הסי פון
אהבה ואוזן קשבת.

• סידרת מותחנים :
עולם המיסתורין של אור־סון
וולט 11.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.סיפור ידוע מאת וו״וו

• הנפשה: דונאלד
ומיקי 5.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
סידרה חדשה, שבה מופיעות
דמויותיו המוכרות והחביבות
של וולט דיסניי.

סידרה קומית למישפחה. ,בכי כובו
של ג׳ון קליז, שגם כתב
את תסריטי הסידרה. בפרק ה שני
יוצאים בני-הזוג פולטי
לחופשת סופשבוע ומפקידים
את המלון בידי פולי ומגואל.

ווד: בוב, קארול, ואלים
יום שישי, שעה 10.20

לעדאת שידור: האיש שלנו בהוואנה

ג׳ייקובס בעיבודו של דייוויד
אמברוז, ובכיכובם של סיריל
קוסאק, ומכם ג׳נקינס, על ה דגל
המקוללת, הממיטה אסון
על כל אלה המשתמשים בכו־חה
כדי להתערב בדרכי ה גורל.

יום
ראשון
8 . 11
• מגזין: ארץ אהבתי
8.03 שידור חי

ביו ם שישי 13.11.81 ,יו ק רן
הסרט ״ ה אי ש שלנו ב הוו אנ ה ״,
ה מ בו ס ס על רומן ש או תו חי ב ר
ח תן ״ פרסי רו שלי ם״ גראהם גרין,
שחיבר גם אתהתס רי ט ל סיפרו. ברל גינס,
אלק
משתת פי ם:
או׳ הרה, נו אל
איי ב ס, מו ריו
קוו ארד וראלף רי צ׳ א רד סון.

גרץ: האיש כהאוונה
יום שישי — 13.11.81

בצבע,

מדבר

תוכנית על מכון ווינגייט.

• סידרה: כנים ואוהבים
0.30 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
פרק שלישי בסידרה המבוססת
על סיפרו האוטוביוגרפי של
הסופר הבריטי הנודע ד׳ ה׳
לורנם (מחבר ליידי צ׳טרלי).
דילמה דיון :

( — 10.35 שחור־לכן).
• סידרה בידורית :
כנסון 11.20 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
בפרק האזרחית קראויס מסכים
בנסון לתמוך בתיקוותה של
הטבחית, גרטשן קראום, להג שים
את משאת־נפשה וליהפך
לאזרחית אמריקאית.

מוצאי־שבת, שעה 11.30

דור כצבע, מדבר אנג
לית)
.סרט תיעודי, המספר
על התפתחותה ופעילותה של
האינטליגנציה המלאכותית, ו בוחן
את יחסם של בני -אנו ש

למחשב והשפעתו עליהם.
מהון כורסה :

להון (5צ — 11.שחור־לכן)
תוכניתו של חנינא
אמוץ חוזרת למסך אחרי פג־רת־הקיץ
בפנים חדשות. חלק
מהמישדר יעסוק בשוק ההון,
וחלק בתוכניות חיסכון, מי סיס,
ביטוח וכלכלת האזרח.

יום שיש•
6. 11
• סידרה לילדים :
היידי כת ההרים (3.00
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .היידי מביאה ל בית
שבו היא מתגוררת ב שאותם
פרנקפורט
חתולים
מצאה ברחוב, וגורמת למהו מה
רבה.

• סרט ערכי: רוצח
שלא רצח (צ— 5.3

צבע,

אנגלית).

חברים

קרובים.

סרט שלישי בסידרה העוסקת
באפשרויות מילחמה גרעינית
בין שני הגושים.

• סידרה: דאלאס
( 10.10י— שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הניתוח -

יום שלי שי

סרט זה של הבימאי פול
מזורסקי מתאר את המתרחש
בין שני זוגות נשואים שהם
בו ב

• בידור: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית).
• בידור: שמונה
וחצי 8.30 שחור
לכן).
• תיעוד: מכט שני
( — 0.30 שחור־לכן).

הגברת אלי יואינג חוששת
לספר לבעלה על הגידול ש נתגלה
בחזה, אחרי שהוא מס פר
לה כי היה נשוי לפניה
לאשה אחרת, המאושפזת ב־בית־חולים
לחולי־רוח. אלי
יואינג, חוששת שבשל הניתוח
ינטוש אותה ג׳וק, ויעבור לח יות
עם אשתו הראשונה.

קוסאק: עולם המיסתורין של אורסון וולס
מדבר

עברית).

0זי 11 וו*ו

1 0 . 11

(רוב ר ט

קאלפ) וקרול (נטלי ווד) מש תתפים
במרתון קבוצתי רק
כדי לראות, אך שוקעים כה
עמוק בתהליך, עד שאחרי
שבוע הם חשים שנישואיהם
הפכו לכנים ולגלויים יותר.
גילוי זה מוביל את שניהם ל בגידה
זה בזה כדי להתנסות
בחוויות חדשות.
סאלם חינוך :

ותעלם 8.03 שחור־לכן)
.תוכנית ללימוד הער בית.

פיזמונים: עוד
להיט 8.25 שידור
כצכע, מדבר עכרית,
מזמר לועזית) .מיבחר ה-
פיזמונים הלועזיים האחרונים.

• צרכנות: כולמוטק
( — 0.30 שחור לכן).

שבת

תוכנית הצרכנות של הטלווי זיה
הישראלית.

• סידרה: החטא
ועונשו 10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• סידרה י: ידיד דעת
צרה (צסס — שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

פרק שני בסידרה המבוססת
על הרומאן הנודע של פ״מ
דוסטוייבסקי.

הפרק ילדה הלכה לאיבוד מס פר
על ילדה הנוטשת את מכו נית
הוריה, תועה ביער ונח־שפת
לסכנות, מהן היא נחל צת
בעזרת הכלב.

• סידרה: המלון של
פולטי 8.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• מותחן: נרו וולף
( — 11.15 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .בפרק המלינגר
ומוראל: כנים ואוהבים
יום ראשון, שעה 9.30

קופסה הירוקה עוד אחת מע לילותיו
של הבלש הנודע, יציר
דימיוני של מחבר המותחנים
האמריקאי הנודע רקם סטאוט.

״כשאתה מצליח ואתה למעלה, כולם אוהבים אותו ...כשאתה למטה
אתר 1לא שומע מהאנ שים * ההצלחה לא ע שתה אות׳
מאושר יו ת ר ...למרות ר !פיו סו ם נישמרוי היתהו ריקה

בר חולפת

# 1 1 1

רז ב״גברתי הנאווה׳ ()15(64
״התקופה הנפלאה בחיי״
^ שנה *15(6 4מפיק נועז משקיע חצי
י י מיליון לירות, סכום עתק בזמנים
ההם, בהפקת מחזמר. לתפקיד הראשי נב חרת,
לאחר שמונה חודשי חיפוש אינטנ סיביים,
אשה אלמונית בת .24 שמה ריב־קה
רז. היא הביסה את כל הוותיקות —
חנה מרון ,׳נחמה הנדל ויפה ירקוני —
שהתחרו על והתפקיד. גיורא גודיק מהמר
על ריבקה רז. אגדת סינדרלה מתגשמת
במציאות. ההצגה הופכת להצלחה מסח ררת,
וריבקה רז היא סופר-סטאר.
במה תלוייה ההצלחה? בכישרון, באו פי
או בסתם מזל? מהו טעמה האמיתי?
מה באמת מרגישים שם למעלה, כל זד
גוליברים הפרטיים שיצרה החברה לעצ מה?
ומהי ליטרת הבשר שחצוצרת ה תהילה
(אליבא דיוסי בנאי) מקיזה ממי
שזכה שהיא תאיר לו פניה?
שימשון בר־נוי, ישראל יצחקי, צדוק
סביר, שימעון ישראלי, ברכה צפירה, מו־

רבקה רז עם אריק לביא כ״המיד ואני״ ()15(66
בפני 3000 איש על רקע תפאורות ענק

רבקה רז ואריק לביא (באמצע: דן אלמגור) ()15(81
בפני 300 איש בליווי גיטאריסט אחד

שואל !11 לא אמד־קה,
שבה נתווה הופכת
כוכבת !דלילה
זמתעשות, לא פחותי
אחו׳ הכישלון, זלא וצית׳
לברות בחזוה לאמריקה
טי פליישר. הם ורבים אחרים, זהרו באו רות
הניאון של שנות ה־ / 50ה־ 60 וה סד.
היום שמות אלה בקושי אומרים לנו
משהו.
מה אירע למי שהצליח אז? כיצד הם
מרגישים עתה? כיצד התמודדו אז עם
ההצלחה — הפירסום הפיתאומי, המערי צות
והכסף הרב שניתך עליהם? מה קרה
לאלה שהיו שם למעלה, בצמרת, אחזו
בה לרגע ואחר הירפו? איפה הם היום?
עולם השאו־ביזנם הוא עולם אכזר. הוא
רוצה אותם יפים־צעירים-מוכשרים-חזקים.
מי שעומד בקריטריונים אלה הוא מלך
לשעה ואפשר למכור אותו בשוק.
מייק, בראנט ירה בעצמו .״הוא היה
בודד מדי בצמרת,״ בישרו כותרות העיתו נים.
בט מידלר בסרט רוז, מתחננת באוז ני
אמרגנה לשנת חופש. הוא מסרב בתו

קף, מחשש שמא אחרי שנד, כבר יהיר.
לו קשר, למכור את ד,״סחורה הזאת״ .רה
מתמוטטת. אבי עופרים נמלט בזמנו אל
עולם הסמים. והרשימה עוד ארוכה.
ריבקה רז, דני בן־ישראל ומוטי פליי-
שר. האחת היא שחקנית־רקדנית־זמרת
שהתפרסמה על בימות מחזות־הזמר. וה שני
זמר של שלושה שלאגרים. שניהם
מאלילי שנות ד,־ .60 לעומתם, מוטי פליי־שר
הוא מאלילי העשור האחרון. שלוש תם
הגיעו בזינוק לצמרת, ולא עברו את
דרך החתחתים שעובר כל אמן מתחיל.
מה קרה להם?

״בעיני זהו
ביק שווא.,״
ר* ערב הראשון היה חגיגה אחת
גדולה״ ,מספרת ריבקה רז, כיום
אישה נאה ומטופחת בשנות ה־ 40 שלה.
״זה היה לפני 20 שנה כימעט. קיבלנו
11 מסכים. הרגשנו שזו הצלחה כבירה.
זה היה אחד הימים הנפלאים ביותר ב חיי.
הייתי כמו עטופה בצמר גפן.
״לראות את פניו של גודיק זוהרות,
לשמוע את הקהל צועק, זו.היתד, הרגשה

לכוחותי. חוץ מזה, להיכנס לסיחרור ה זה
של קאריירה, דורש ממך להשתעבד
לתדמית — את מי את פוגשת, עם מי
את הולכת וכמה חיוכים את מחייכת ול מי.
זהו המחיר שצריך לשלם, וזה לא
בשבילי. אני גם לא עשיתי דבר בשביל
להגיע לצמרת. והיום, במבט לאחור, קצת
חבל לי שלא היה לי התענוג לעבור את
התהליך הטיבעי שכל צעירה עוברת, ש־נאחזת
בציפורניים בכל תפקיד שמזדמן

״איני רוצה להישמע כאילו יש לי טע נות.
איני מתגעגעת היום לזוהר שאופף
את ד,כוכבות. בעיני זהו ברק־שווא. אז
פחות מעריצים מחפשים חתימה, אז מה?
מה שחשוב לי היום זה ליצור חוריה.
מילים כמו תרומה, סיפוק, משמעות, יצי רה,
נתינה — כל המילים ששכחנו אותן
כבר, חשובות לי יותר. בשביל קיריית-
שמונה אלך לישון בשלוש בבוקר ואקום

אית. בעל עיניים כחולות צלולות ובלו רית
מתנפנפת, שפרט על גיטארה סרנ דות
רומנטיות. זהו דימוי שנמכר טוב
בכל תקופה. עוד לפני השיחרור החתים
אותו גיורא גודיק, שהיה אז האמרגן ה גדול
בישראל, על חוזה לחמש שנים.
דני השתחרר מהצבא, ונהנה מייד מכל
מד, שנילווה למעמד הכוכבים: לוח הופ עות
צפוף, הרבה מאוד כסף, בית בד,רצ־ליה
פיתוח, מכונית מרווחת והרבה חתי כות.
היום
דני בן .37 קצת מקריח ושיערו
מאפיר. אחרי הרבה הרפתקות בחוץ-
לארץ, התנסויות קשות ומשברים, הוא
חזר לארץ. קצת אחר. היום מופיע דני
במועדונים קטנים.
למרות השינוי בסיטואציה, טוען דני
שהוא לא מתגעגע לעברו ולא מתרפק
עליו .״למען האמת,״ הוא או ע ,״כל זה
לא עשה אותי מאושר יותר. זד, היה מאוד

כן־ ישראל כמסיבה כיום
מהפיכה באישיות

להימס יסיחחו של
סאו״חז חו ש ממן
להשתעבד לתדמית,
זה המתיו שצויר לשלם.
איני גהגעוועת לזוהר.
בעי1י זהו בוק שווא
משכרת. אני מוכרחה להודות שגם נהניתי
מאוד מהפירסום הפיתאומי שנפל עלי. אי־אפשר
להתעלם מזה שאנשים מסתכלים
עליך עם ברק בעיניים. מובן שכל העיתונאים
כירכרו סביבי, וכל שבוע קיבלתי
שער בעיתון אחר. היינו מוזמנים לכל
אירוע בעיר, ופיתאום צצו מסביבי המון
חברים חדשים.
״אבל כל הפירסום וכל הטראראם מס ביב
לא העביר אותנו על דעתנו. בעלי
ואני המשכנו להתגורר בבת־ים, ואורח
חיינו לא השתנה. חוץ מזה, ישראל זה
לא אמריקה, שבה בדלילה בחורה הופכת
כוכבת ומתעשרת. אצלי המשכורת עלתה
מ־ 600 לירות לחודש ל־.800״
ריבקה היתד, לכוכבת הפרטית של גו-
דיק, ולה הוא ייעד את כל התפקידים
הראשיים בהפקות שלו. היא הופיעה ב־אוליבר,
בהמלך ואני בבוסתן ספרדי, ו יצאה
למסע הופעות בן שנתיים ברחבי
ארצות־הברית.
״הרגשתי מותשת,״ אומרת ריבקה ,״ו הייתי
זקוקה למנוחה. בסך־הכל זה מאוד
מעייף להופיע כל הזמן בשלאגרים.״
ב אר צו ת־ הברי ת נו לדו

זמר דני כן־ישראד ()1964
״הרבה כסף בגיל צעיר מרחיק מאנשים״

דני שהה״ באירופה חמש שנים. הסתובב
בדרכים כזמר-נווד, התוודע לעולם הס מים
וחזר ארצה היפי בג׳ינס מרושל,
שיער מגודל ועם מוסיקה אחרת.
׳״אלה היו אז שנות ה־60׳ המטורפות
ולהיות היפי היה אז מאוד באופנה. אבל
לאנשים כאן היה קשה לקבל את תדמיתי
החדשה. הם רצו לשמוע בהופעות את
יורונה וכוכב הצפון, ולי נמאסר כבר
להיות ילד מלוקק. רציתי להשמיע להם
מוסיקה שאני אוהב ויודע. אבל הם לא
היו פתוחים כלל למד,פיכה שאני עברתי,
וזה התבטא במיעוט של הופעות.
״מה שהכי הרגיז אותי היה שהוצאתי
אז תקליט יפה, לדעתי, בסיגנון שהיום
נקרא פאנק. בתקליט יצאתי נגד הסדר
הקיים, נגד הטימטום של האנשים ונגד
הדיעות הקדומות. אורי ליפשיץ צייר לו
את העטיפה.
״באתי עם התקליט לדן בן-אמוץ, ש הגיש
אז תוכנית רדיו והוא סירב לשדר
אוחו. זה לגמרי ייאש אותי, כי אמרתי:
אם הוא עם הראש המתהדס שלו לא מש דר,
אז אח אחד לא ישדר!
.,החלטתי שאיו לי יוחר מה לחפש פה
ושוב נסעתי. הפעם לניו־יורה. לא ראיתי
אז לראות ולשמוע מישראלים. רל-כד
חרה לי כל המיפגש הזה עם הארץ.״

ל״צו שלאגרים גואה
לי גשעגם, לא גסג״ן
11101 על ס

שני בניה, ושם

נשארה המישפחה במשך שבע שנים.
כאשר חזרה היא נתקלה במציאות שונה.
תם עידן מחזוודהזמר. גודיק פשט את
הרגל וברח לגרמניה. נועם סמל הפיק
למען ריבקה רז את חזרה כללית בבימויו
של צדי צרפתי. הערב נחל כישלון
מוחלט.
״פיתאום,״ מספרת ריבקה, היושבת ב פנטהאוז
שלה בנווה־אביבים ,״היתד, תקו-
פה ארוכה של שקט. פיתאום הייתי מחוץ
לתמונה. כל העניין היה מפלה איומה
בשבילי, והרגשתי רע מאוד. אבל אני
מכירה את השאו־ביזנס. כשאתה מצליח
ואתה למעלה, כולם אוהבים אותך ומכר כרים
סביבך. וכשאתה פחות מצליח, אז
אתה שומע פחות מאנשים. לא פחדתי
אחרי הכישלון של חזרה־בלליח, ולא רצי תי
לברוח חזרה לניו־יורק. הבנתי שגם
מצבים כאלה אני צריכה ללמוד לעבור
בחיים. ואומנם, למרות שאני לא מופיעה
במיצעדי פיזמונים ולא מתארחת בתוכ ניות
טלוויזיה, אני עסוקה מאוד כל הזמן.
הופעתי מאז במלך מרוקאי, וברסיטל של
ריבקה רז, שיעקוב אגמון הריץ ברחבי
הארץ. וכעת אני מופיעה עם דן אלמגור
ואריק לביא.
,.יש אולי אנשים שמרגישים שהם צרי-
כיח לשאור להישאר למעלה. אני לא
בנוייה למאבקים שכאלה. זה הרבה מעל

זמר דני כן־ישראל ()1981
״נמאס לי להיות ילד מלוקק״
בחמש ואעשה זאת באהבה רבה. אני לא
צריכה פופולאריות ולא צריכה זוהר.״

״אני עדיין
סובל מהתדמית״

ן ׳6עומת ריבקה רז, זכה דני
* ישראל לעבור מסלול קצת שונה. גם
הוא קיבל שערים בעיתונים, הרבה כת בות,
מיכתבי מעריצות והרבה הופעות.
שלושה שירים ששר, עוד כשהיה חייל
בלהקת פיקוד־צפון, הפכו מיד שלאגרים
ומבצעם היה כוכב.
כוכב הצפון, יורונה ונר בחלונך עשו
בשנות דד 60 את דני בן־ישראל. היום
שמו בקושי אומר משהו למעריצי צביקה
פיק ותיסלם.
דני היה אז בן .20 חייל בלהקה צב
מבוד.
נכון, הסיפוק של ההצלחה, מיכתבי
המעריצות וכל מה שממסביב, זה היה
נעים. אבל החיים הפרטיים היו פחות מסנד
מבודד. נכון, הסיפוק של ההצלחה, מיכתבי
קים. כי קשה לדעת אם אנשים נמצאים
איתך מפני שאתה נחמד, או מפני ש צעיר,
זה מרחיק אותך מן האנשים ומן
החיים.
״אמנם גרתי בבית יפה ונסעתי במכו נית׳
אבל לא חשתי את הזרימה הנכונה
של החיים. כך שמהר מאוד נמאס לי
מכל העניין. עשיתי גם תפקיד טוב ב־המלך
ואני אצל גודיק, אבל הבנתי ש כדי
להישאר בצמרת אני צריך להמשיך
ולייצר שלאגרים. וזה נראה לי משעמם,
לא מעניין וחוזר על עצמו. אז יצאתי
לעולם הגדול ללמוד, לראות ולהתפרק.
ושם חל בי שינוי רב. מהפיכה באישיות,
אפשר לומר.״

אבל יום אחד, כשמצא דני את עצמו
מופיע ערב־ערב בפינג׳אן, מועדון לילה
ישראלי, הוא הבין שהגיע הזמן לחזור.
״אז היום אני כאן. חזרתי הביתה. סי בוב
שני. היום אני רגוע ומבוגר יותר
ומרגיש כאן הרבה יותר טוב. הכל יותר
סימפאטי בעיני. למרות שאני סובל עדיין
מהדימוי שיצא לי בביקור הקודם שלי,
של זרוק הרוס ומסומם, ולמרות שזה
עדיין מפריע לי לקבל תפקידים טובים,
כי חושבים שאני לא אחראי, אני מאוד
אופטימי הפעם. על תקופת, הסמים אני
לא רוצה לדבר. יצאתי מזה. נקודה.
״מצאתי פה הפעם הרבה חברים, וגם
המוסיקה התפתחה פה מאוד. אני מופיע
עכשיו די הרבה והקהל מקבל אותי טוב.
אני שר בעיקר שירי עם ושירי ילדים
יפים, ומאוד משמח אותי שהדור הצעיר
לא זוכר את כוכב הצפון. כך שלמרות
ההשוואה בין אתמול לד,ווה, אני כלל לא
מרגיש שגמרתי.״

״״גישמתי
היתהריקה!״

וטי פליישר הוא בן 31 היום. בני־גוד
לריבקה רז ודני בן־ישראל הוא

כ ך חו לפתהס הי ל די
(המשך מעמוד )51
פרש לחלוטין מהופעות. כיום הוא בעל
פאב בצפון תל־אביב. מדי פעם מופיעים
אמנים במועדון שהוא מנהל. אבל הפעם
פליישר הוא מאחרי הקלעים. רק לפני
פחות מעשר שנים היה מוטי פליישר, בן
קיבוץ גיבעת־השלושה, כוכב להקת־הנח״ל.
שירים רבים שלו צעדו זמן רב
במיצעדי הפזמונים. ביניהם: בשימלה

מכדי להשתלב בתעשייה האכזרית הזאת.
״כל מה שמצאתי שם לא תאם את עולם
הערכים שגדלתי עליו.״ כזמר רצה מוטי
לשיר שירים שעושים משהו לאנשים,
אבל הוא הפך לבית־חרושת לשלאגרים.
״אילו יכולתי לעשות אמנות הייתי מת פשר
ונישאר במיקצוע. אבל מצאתי את
עצמי מופיע בכל מיני מקומות, בתת-
תנאים, שר שירים ביוונית, כי זה מה

נשא] ,חכו בע 01 ויות תארה אני
זהו ודמוע מכאיב שאוכל אח

אדומה, החיים היפים, אבשלום, עופרה
ועוד. כולם שלאגרים של תוכניות רבות.
מוטי ניחן אז בכל התכונות העושות
כוכב — קול ערב, נוכחות בימתית, הו פעה
נאה ושירים במיצעדים. פתיחה טו בה
בשביל עוזב קיבוץ. במשך שלוש

0בו

ש־ 70 אחוז מהקהל רצה לשמוע. וכאן
הבנתי שמתפספס משהו. כי יוונית שרים
ליוונים. הבעיה היא שהשוק בארץ קטן
מאוד, וכדי להישאר מבוקש אתה חייב
להתפשר ולרדת לטעם הקהל.״
גם מהאמרגנים הוא לא חוסך ביקורת:
״הם שורפים אמנים. כל עוד האמן רץ
בשוק ויכול להכניס להם כסף, הם סוח טים
אותו. לא היתד. להם מינימום מוד עות
לתנאי הופעה ולצרכיו של הזמר.
היום זה אחרת. יש כבר אמרגנים שמבי נים
שתאורה נכונה ומיקרופונים טובים,
הם תנאי יסוד שבלעדיהם לא מתקיימת
הופעה.״
מוטי מספר שבין האמרגנים הוא נח שב
לזמר בעייתי .״איך אני יכול לשיר
את עופרה בתאורה של מיגרש כדורסל?
הזמר הוא לא קוסם, פעם, בעתלית, נתנו
לי להופיע עם מיקרופון של טייפ־צד
ושני רמקולים של מכונית. זה היד. ממש
מחפיר. שרתי שני שירים והלכתי. ואחר-
כך עוד תבעו אותי למישפט! האמרגן
בקושי ידע איפה זה עתלית, ומה הקהל
רוצה. כששאלת אותו לפני ההופעה אם
יש תאורה, הוא ענה: קח נייר צלופן
וכסה בו איזה פרודקטור.״
הפירסום הרב, הכסף, השירים המוש מעים
תכופות ברדיו והביקוש להופעות,
אינם נחשבים להצלחה בעיניו .״אלד, הם
רק סממנים חיצוניים. אבל נישמתי היתה
ריקה. כן, בטח שנהניתי מן הפירסום, עד
שזה התחיל להטריד אותי. אתה מתחיל
לאבד פרטיות, ונתון לביקורת על כל
צעד ושעל. אנשים מצפים ממך לדברים
אחרים ממר, שאתה באמת. מה שמעניין
אותם זה הזוהר סביבך, התהילה, כביכול,

אליל־נוער מוטי פליישר ()1970
מתחת לתדמית הקשוחה הסתתר איש רגיש
שצברת. מהותך האמיתית לא מעניינת
אותם. אתה גם אף פעם לא יודע מי
החבר האמיתי שלך.״
מוטי מזהה מהר מאוד את מיגבלות
התעשייה, ומודה גם במיגבלותיו שלו:

מתי בן־אזס חצה
בהצלחה? כשהוא
לא מביע אליה

איש־עסקים פליישר ()1981
האמניס הטובים

לא מתפרנסים בכבוד

שנים הופיע כזמר. היד. גם כוכב הג׳אמבו,
ובין היתר השתתף גם במסיבת יום־
הולדת.
בגיל 24 נעלם מוטי פליישר מהבימה,
כשהוא בשיא הצלחתו. הוא הפסיק לשיר
והחליף מקצוע. מוטי מודה שכבן־קיבוץ
הוא נמשך אל הזוהר שיש בעולם השאו־ביזנס.
אבל מהר מאוד גילה ש״לא כל
הנוצץ זהב. כשאני נזכר בשטויות האלה,
אני נתקף גועל. זד. מיקצוע מכאיב, ש אוכל
את העוסקים בו. על כל הפצעים
האלה נותנים לך סוכריות, שבעצם ריקות
מתוכן. המתח שאתה שרוי בו יכול לג מור
אותך.״
לדבריו, בניגוד לתדמית הגברית ה קשוחה
שהקרין, היה בעצם רגיש מדי

״הייתי זמר מבצע, ולא איש יוצר, שכו תב
מילים ומנגינות לשיריו. כשמצאתי
את עצמי עושה דברים רק בשביל הפר נסה,
החלטתי לחפש מהר מקור הכנסה
אחר. פחות מתוח, יותר יציב, ולא מחייב
אורח חיים צועני, שאני אישית לא בנוי

את כל התקופה הזאת רואה מוטי כ חוויית
שהתמזל לו המזל לעבור .״אני
הגעתי לזה במיקרה. התגייסתי ללהקה־צבאית
כי חיפשתי שירות צבאי מעניין,
ומשם הדברים התגלגלו. כשאני רואה

היום את האנשים במיקצוע, ויודע מה
שהם עוברים, ליבי ניצבט. כי האמנים
הטובים באמת, לא מתפרנסים מזה בכבוד.

כן ןל־פאכ פליישר
״עד היום שואלים אותי: למה הפסקת לשיר?״

״מתי בן־אדם רוצה הצלחה? כשהוא
לא מגיע אליה. למזלי, גיליתי מהר מאוד
שאיני מתאים לג׳ונגל הזה. אבל עד היום
שואלים אותי אנשים: למה הפסקת לשיר?
הרי אהבנו אותך! וזה כמובן מחמיא לי
שוש מיימון !
מאוד.״
ה עו ל ם הז ה 2305

תושבי דכאו התבקשו לתרום למימון נסיעת מורים ישראליים
^ מודעה שהתפרסמה בעמוד ה ראשון
של חדשות דכאו — העיתון
המקומי בעיירה דכאו, בוודאי משבה את
עיניהם של רבים מן הקוראים. הידיעה
היתד. ממוסגרת, בולטת־לעין, ובזו הלשון :
״דרושות -תרומות יושם מימון ביקור
של מודים ישראליים מבית־הספר התיכון
בויאר בירושלים. את התרומות יש לשלוח
לחשבון חיסכון דכאו מם׳ .905828 נא
לציין את השם והכתובת של השולח.
מטרת התרומה — העשרת הקשרים עם ישראל.״
הסיפור מאחרי מודעה זאת הוא ביקורם
המיועד של שמונה מורים ישראליים ה מוזמנים
לבקר בדכאו כאורחי הגימנסיה
המקומית. יוהאן ולטנברג, המנהל, ביקש
מהציבור לתרום עבור כרטיסי־הטיסה, מ שום
שלדבריו הכנסות המורים בארץ
נמוכות מההכנסות של המורים בגרמניה.בישראל גם קיימת בעיית האינפלציה,
המגיעה ל׳/0סס , 15 לכן ברור שהקולגות מישראל
אינם יכולים לשלם מכיסם עבור
הטיסה. בהוצאות־האירוח ישאו בעלי בתי־המלון
האדיבים והנדיבים.
המנהל פנה אל הציבור, מאחר שכבר
פנה אל מישרד־התרבות הגרמני, כדי
שיממן את הביקור, אך נענה בסירוב.
התורמים, כך הובטח, יקבלו חשבונית־מם,
ומס־ההכנסה יראה בזאת הוצאה
מוכרת.
דבר אחד לא נאמר במודעה: שמאחרי
הפעולה כולה עומד אדם שיש לו הכבוד
להיות היהודי היחידי בעיירה הגרמנית
הנושאת את אחד השמות הנוראים ביותר
במאה ה־.20

שקראו את השם ניקולאם לנר, אחד
המתים, עניתי בהן, ופסעתי פסיעה אחת
קדימה. היות ושם זה לא היה יהודי, לא
נשלחתי לאוישוויץ ונותרתי בחיים במחנה-
בדכאו.
״במחנה הייתי היהודי היחידי. את ה אכזריות
ומראות־הזוועה לא אשכח לעולם.
עד היום רודפים אותי חלומות־זוועה.״

היהודי היחידי

גדול מכריז: דכאו. מימין וי
משמאל כרי־דשא ירוקים. הרחוב ה ראשי
הוא רחב־ידיים, ויש בו חנויות ל רוב.
האנשים
המעטים הנראים ברחובות ה עיירה
רובם קשישים וזקנים, בעלי שיער
שיבה. השקט והשלווה משווים למקום
חזות של כפר או מושב־זקנים מטופח.
קשה להאמין שכמה מאות מטרים מכאן
עונו והושמדו באכזריות, לפני שנים מעטות,
רבבות גרמנים ויהודים.
בדכאו חי יהודי נאה ונעים־הליכות,
ניקולאם לנר.
מה ליהודי במקום כדכאו? מה ל יהודי
ולשם ניקולאס 1
מספר ניקולאס :״נולדתי בטרנסילבניה
להורים יהודיים ונקראתי, בשם יצחק־מנדל
הרשקוביץ. כשהייתי בן 20 נכבש האיזור
על־ידי ההונגרים. מאוחר יוחד כבשו ה גרמנים
את הונגריה, וכל היהודים היו
צריכים להירשם ולדווח על קיומם.
״נלקחנו למחנה צבאי. כשהטילו ה נאצים
את ממשלת האדמיראל הורטי ו הציבו
במקומו את המנהיג הנאצי ההונ גרי,
סאלאשי, שוחררו היהודים מהמחנה.

;,עיר רגילה
^ 7ונורמלית״

היהודי

ף* אפריל 15145 שוחרר המחנה על-ידי
• הצבא האמריקאי. הוא חיפש כמה
אסירים לביצוע עבודות־תיקונים במחנה.
״קיבלנו מקום־מגורים ואוכל מהצבא, וכך
נשארתי בדכאו ושירתתי בצבא האמריקאי
כחייל לא במדים.״
כשנה לאחר מכן הכיר ניקולאס את
רוזי, יהודיה בת . 17 הוא התחתן עימה.
״חלומנו המשותף היה לעזוב את דכאו
מהר ככל האפשר, ולהגר לארצות־הברית.
חיכינו לוויזה, אך לא קיבלנו. נאלצנו
לחכות כמה שנים, משום שממשלת אר־צות־הברית
ניפקה רק מספר מסויים של
אשרות בכל שנה.
״בינתיים הייתי צריך להתקיים ולהת פרנס
ממשהו. היתד לי הזדמנות לקנות
מכונת־נגרות, ויחד עם עוד ארבעה אסי־רים־לשעבר
ייסדנו נגריה בדכאו. שנים
אחדות לאחר מכן יסדתי בית־מיסחד ל שיווק
עצים, וחנות של עשה־זאת־בעצמד,
כשהשם לנר מתנוסס עליה.״
״איזה מין מקום היא דכאו היום?״
״דכאו היא עיר רגילה ונורמלית. רוב
התושבים לא גרו פה בתקופת המילחמה,
אלא הגיעו הנה בשנים האחרונות, כפלי טים.

יוזם
לנר
״לקחתי את שמו של המת

הפותרת כ״חדשות דכאו״
השם הנורא ביותר

וז 6קק! 1<1ח216116ח 3ח118)1 1111111נ<61׳8ח 31׳1ק1ו$0111
8 0 )108011811ח חז 8ז 1 6 )1ח 118ם 681!8־ו 18 נוסע 6186ז ח )116 816 )116ז ט 1ח<16ה 6ק 3ח1ו 1 1( 11) 6 1 1ח ש 88 חחוץ 61,- 0ח א £
־3611־615 4 6 0 151ת) 6556 , 4 35 81341 1104 14041־10161

143£0£150560
^111)1 1) 1111111
611611־
^ 061
4 41656־
־ 8 6־ת416561
343£0£15056ק 1ס 0140x61160
6 x 4 (1

^ 0/01035111015 6 0־־501160 8 6 216500£60 465 061

£ 6 £ 0 0 0 £ 6 0 1) 31101 61060 2 ^ 61161 £61(6 0 ״.

־ 1 1 0 1 6 X 5 6 0 0114 46X611110 211י £ 6 £ 6 0 !(1*10£60
ן01ן}
£ז 530ס 3מ 1404x31 5 3 5 6 0 ,0 0 4 6 0 ( 561 20

500311110060ת 106־ 31ק 00451001) 20 4 6 0־ 8 0 0 0 1
ס! ״ 8 1 £ 5 805001ת 3ץ 1^136 8 0״ פ 80216 5 0 0 £ 6 0 20 4 6

״פגשנו בשלוש נשים יהודיות. עלינו
לרכבת ונסענו לבודפשט. אחת הנשים
היתה רופאה במינזר׳ היא צילצלה לחבר
נוצרי, שהסכים לתת לי את תעודת־הזהות
שלו, שאיפשרה לי להישאר בבודפשט
בשם זר.
״באחד הימים פגש אותי, במיקרה,

קצין נאצי שהיברני, והוא דיווח על כך
לשילטונות. נתפסתי ונזרקתי לכלא.״
כעבור זמן קצר התקרבו הרוסים ל בודפשט,
בית־הסוהר ננטש וכל האסירים
נשלחו ברכבת־בהמות לדכאו.
״בחמשת־ימי הנסיעה לדכאו ניסינו,
חברי ואני, לברוח. הוא הצליח ואני לא.

6 0 4 6 0 ,416 3054ק 81116 001 8ת \ 11446־ 0 ^ 0 *1^ 11

5404160£3510 305

חסת

5105

6106

501160, 0/60464

־ 61ת £ 6ת ^ 3 1 4 6 0 5 6

165x6X0

15X361150560

6£11^ 5 6 0ת^6X

030530

056X540416041X61)40X .105300

״דכאו היא עיר עתיקה בת 1200 שנה,
אד היא מזוהה עם מחנה־הריכוז. בכל
יום אפשר לראות קבוצות רבות של
1תיירים, הבאים לביקור במחנה. זוהי
תמונה יום־יומית של אוטובוסים מלאים,
מכוניות פרטיות והולכי־דגל.
״אני לא מאמין שאנשים, שגרו בדכאו
בתקופת הנאצים, לא ידעו מה שקורה
במרחק כה קטן מהם. כשהגענו לדכאו
ברכבת־הבהמות, בדרכנו למחנה, עברנו
ברחוב הראשי, אנשים הסתכלו וירקו
עלינו. זוהי הוכחה לכך שהאנשים ידעו
היטב מה שקורה, ואף הזדהו עם הזוועות.

X 8 6 5 0 0 5 54654 1X0

בכל זאת הצלחתי לשמור על יחסים טובים
עם הקצין ההונגרי, שהיה אחראי על
מישלוח היהודים, והוא הבטיח לעזור לי
ולהגן עלי.״
בדכאו, כשירדו האסירים מהרכבת,
קרא הקצין את רשימת האסירים .״לא
עניתי לשמע שמי האמיתי היהודי, מ ד

״כששוחררתי מהמחנה, הייתי צעיר ו אגרסיבי,
לקחתי מכונית ללא דלתות, ש נקרתה
בדרכי, ועשיתי סיור בעיר. ראיתי
בתים ודירות נטושים, שבהם גרו מישפ־חות
של קציני האס־אס. היה אפיל ורחוב
שנקרא רחוב האס־אס — בלוק יפה ש שוכנו
בו מישפחות הקצינים. הבתים היו
(המשך בעמוד )74

הלהיט

האריסון פורד באיפור
ובלעדיה בתעודון שנעשה
על הכנת שודדי התיבה האבודה ועל
הסיכונים שנטלו על עצמם הוא וכפיליו.
ם פסטיכל סרטים צריך להציף את
י אורחיו בכמויות של תוצרת קולנועית
מכל הסוגים ומכל הגוונים — אין כמו
הפסטיבלים של קאן, ברלין או ונציה.
אך אם שאיפתו של פסטיבל היא להציג
סידרה של מוצרים מובחרים, בהנחה ש אורחיו
מעוניינים לא רק לראותם כי אם
גם להיפגש עם היוצרים עצמם ולשוחח
עימם בנחת על סרטיהם, הרי פסטיבל
סאך פרנציסקו הוא המקום.
קודם כל, המקום: זוהי, בלי ספק,
הציורית והנעימה שבערי ארצות־הברית,
מצויירת במיזוג־אוויר טבעי, המפליא ל תפקד
בחודש אוקטובר. השמש זורחת,
ורוח קלילה מנשבת בנחת. ים כחול מ כחול,
בתים קטנים וצבעוניים, גנים מו ריקים
באלף ציבעי ירוק הבולטים לעין
באוויר ללא זיהום.
ארמון־הפסטיבלים בולט כתיפאורה מו צלחת:
זהו העתק של בניין רומי עתיק,
ספק קיטש וספק מחווה לאמנות הקלא סית.
אתה מגיע כאורח וכבר חש ש שלווה
ונחת משתלטים עליך (לעומת בול מוס
הטירוף שהורגלת בו בכל פסטיבל
נורמלי) .שום דבר אינו בוער, שום דבר
אינו דחוף. יש זמן לכל: לראות סרטים,
לפגוש אנשים, ואפילו לתור את גשר־

ידי מנזל, ולמעלה גיבורת הסרט סלוסט
על ימיו האחרונים של מרסל פרוסט.

עתה פיי׳נרו מסכמת את פסטיבר שאך נואנציסקו

הזהב, את הרובע הסיני, או את השמורה
האיטלקית שמעבר לפינה. מיגויון המים־
עדות מאפשר הרפתקות סאטרונומיות
להעשרת הגוף. לשם שינוי, אפשר לומר
הפעם, שהפסטיבל הוא חופשה ולא רק
עבודה.
אין פירוש הדבר שמדובר בפסטיבל
דל. במשך 17 יום הוצגו כאן ׳קרוב
לשמונים סרטים שהגיעו מ־ 27 ארצות
שונות. כמה מן הסרטים היו, כמובן סרטי
חובה לכל אירוע קולנועי שנערך השנה:
איש הברזל של אנדריי ואידה, הסירה
מלאה •של מרקום אימהוף (סרט שוויצי
׳שזכה השנה לפרסים בינלאומיים רבים
על הצגת שוייץ המכוערת של מילחימת־העולם
השניה) ,חתונת הדמים של קארלוס
סאורה או חומות, חומות של אניאס
וארדה( ,שעל כולם דיווח העולם הזה

בשעתו, מהצגות הבכורה שנערכו בפסטי בלים
הבינלאומיים).
לרשימה זאת נוסף גם העיט, שזכה
כאן לביקורות הנלהבות ביותר שקיבל
סרט ישראלי כלשהו מעודו. שני העיתו נים
היומיים הגדולים, הכרוניקל והאקז־ |
מיר, ראו בו את הסרט הישראלי הטוב
ביותר שהוצג עד היום בסאן־פרציסקו. הם
מצאו שהוא ״מתאר ברגישות רבה ובתבו־ י
נה מעורבת בהומור בעיה כואבת ״,ו־התפעלו
מן העובדה שהקולנוע הישראלי י
מעז לבחון בצורה נוקבת כל כך את
המציאות שבתוכה הוא חי.

פגישות עם״
אנשי קולנוע!
רמים אחרים משקפים את העניין
״ י שיש לד״ר אלברט ג׳ונסון, מנהל
הפסטיבל ומרצה לספרות אנגלית ולקולנוע
באוניברסיטת ברקלי, בענייני אפריקה ו־ ׳
העולם השלישי והשתלבותם בתרבות ה־ 1
מערבית. מכאן נובעת נוכחותם של סר טים
כמו שובו של מלח, המציג בצורה
חריפה מאוד את יחסה של חברה בריטית
כפרית לאשה כושית, המגיעה למקום
כאשתו של אחד מבני הכפר השב מנדודים י
ביבשת השחורה.

רי^לזך־־

דאקלין ביסט (מימין) וקנדיס ברגן
0 1 1 1 !1 1 1 1 1 1 ^ 1
(משמאל) מסתודדות עם הבימאי הוותיק

בורג׳ קיוקוד, בערב הפתיחה של הפסטיבל, שחנך את סירטם

המשותף עשירות ומפורסמות. על־אף גילו המופלג לא איבד
קיוקור את מגע הקסם שלו בכל הקשור לסירטי נשים, ואף לא
את ההומור המיוחד שלו השופע כמעיין כשהוא עם נשים יפות.

כך גם העשב מזמר, סרט מוזר, המבוסם
על רומן של רוריס לסינג על לבנים
באפריקה, סרט שהופק על־ידי שוודים,
עם שחקנים בריטיים ואמריקאים בתפקידים
הראשיים (קארן בלק וג׳ון תאו, גיבור
סידרת המתח הבולשת חוקרת) .או, להבדיל,
סירטו המרענן, החדש והמפוקח של גדול

הבעל

הסרט

סיסי ספייסיק -,כלת האוסקר ה שנה, באה לפסטיבל להציג בימאי חדש :
זהו בעלה, ג׳ק פיסק, שביים את סירטו הראשון בכיכובה של אשתו.
הוצג בהצגת־בכורה בפסטיבל של סאן־פרנצ׳סקו וזכה לעידוד ולחיבה רבה.

השחקנית הוותיקה דולורס דל ריו הרשימה את כולס בהופעתה
המלכותית ובזוהרה שלא הועם עם השנים.׳ כאורחים רבים אחרים

היתה נרגשת מאוד בהגיעה, ונרגעה מאוד למראה הקהל האוהב והחם שציפה לה.

קלוד ללוש, הבימאי הצרפתי בא לפסטיבל בפיק ברכיים כדי
1ווין ! ווו
לראות לראשונה את תגובתו של הקהל האמריקאי למראה סירסו

האחרון בעל התקציב הענקי אלה ואלה. אמריקה עשוייה לאזן את תקציבו ולקדם את
עתידה של תגליתו בסרט, הצעירה אבלין בואי, היושבת לצידו במיפגש עם עיתונאים. יית שנות ה־20׳ ושנות ה־30׳ בהוליווד, דו*
במאי הודו, סטיאג׳יט ראי, ממלכת היהלומים,
שהוא סאטירה מוסיקלית על מיש-
לורס דל ריז, הבמאי האיטלקי הדגול
טרים רודניים. במרכזה מסע ישל נוודים
פראנצ׳סקיו רוזי !והכימאי הצ׳כי ידי !ממל
מזמרים לא־יוצלחים, בעלי נעלי־פלא, ה־
(הזכור בארץ מרכבות נשמרות היטב).
מפילים דיקטאטור המנסה לשטוף את
גברת דל ריו ,׳ששבה כבר לפני ישנים
מוחם של כל נתיניו בעזרת מכונה משוכ רבות
למכסיקו מולדתה, היא היזם הרבה
ללת.
מעל גיל ה־ ,70 אולם היא זוהרת כאילו
עלתה זה עתה מבימת צילומים של סרט
אולם הסרטים עצמם הם רק חלק
הוליוודי חדש. רוב חובבי הקולנוע בישראל
מן החוויה שבפסטיבל זה. הפגישות
יתקשו היום לזכור את סרטים הגדולים,
עם עושי הסרטים חייו מעניינות לפחות
כמו מחיר התהילה, כרמן או ציפור גן
באותה המידה. כך למשל, אחד המרכיבים
העידן, אבל יש אולי מי שזוכר אותה
החביבים ביותר של האירוע הוא עריכת
כאמו של אלביס פרסלי בכוכב לוהט או
מחוות לאנשי קולנוע בולטים. הישנה היו
כסבתא בילדי סאנשז (סרט שהוצג ב שלושה:
הכוכבת המכסיקאית של סוף

תמונה מן הסרט התעוד של הבימאי

!ע 1 1 ! 111 1
אנדריאה אנדרמן קאסטלפורציאנו, מים־

גש המשוררים, שנדד מפסטיבל היס־התיכון בוויטל לפסטיבל סאן־פרנציסקו, בשל היותו

הבימאי המרוקאי אח־מד
אל מאניוני הציג
סרט מרתק על להקת פולקלור מרוקאית.

ישראל אבל לא בארצות־יהברית) .לפני
שעלתה על הבמה, היא התרגשה מאוד
מן העובדה שתצטרך לעמוד בפעם הראשונה
במיבחן מסוג זה, ללא המצלמות
החוצצות בינה לבין הקהל. אולם הצופים,
שראו קטעים נבחרים מסרטיה קודם לכן,
קיבלו אותה בעמידה ובתשואות רמות.
כל השאלות שהופנו אליה בציורה חופשית
!מן האולם גילו חיבה רבה והשחקנית
השיבה באותו המטבע. כאשר שאל אחד
הנוכחים כיצד הרגישה כאמו של פרסלי
בסרט, תיארה לפני הנוכחים תמונה מפ תיעה
של אליל־הזמד, שונה לחלוטין מזו
המצטיירת לאחרונה באמצעי התיקשורת.
״הוא היה מנומס !מאוד,״ סיפרה הגברת
דל ריו ,״אדיב להפליא, התנהג למופת
מן היום הראשון ועד האחרון, הקדים את
כל שאר הצוות על בימת הצילומים,
עבד קשה על כל פרט בתפקיד שלו ו־הירבה
לבקש עצות.״
אשר לפראנצ׳סקד דחי, זהו אחד היוצרים
החשובים היום בעולם הקולנוע שאינו
מוכר די הצורך בישראל. הוא מצליח
(המשך בעמוד )56

הנצחה מרתקת של מצב הפייטנים בעידן המודרני. המונים נקהלו על שפת־הים, קרוב
לאוסטיה, שם נרצח המשורר והבימאי פייר פאולו פאזוליני, כדי להאזין לשירתם של
יבטושנקו, אלן גינסברג, לרוי ג׳ונם, פטר אורלובסקי ושורה של משוררים אלמוניים.

עקב שרת /איש ממא די ם

איש על גננו

ועשיתי על נגיד אשר ד פ קו בעל־הגיד :

אוי ה לא ל,,ליכוד״ ,אלאל״ע םאחד״,
אשר נפרד אי ל ם מן הנגיד ה מיו ח ד,
ו אין אדם ללא ת חליף, כמאמרחלקוחד —
אך מ ה, כשת חלי פ ה של גפן פוריה — אטדי

מה דעתכם
על הרובה?
הדבר הי ה לפני אי־ אלה שנים. אי שאחד, אברהםגן
תרה, תושב אור־כ שדים, שבר וניתץ אתהפ סי לי ם שלהם סגדו
בני״אד ם ב או תו מ קו ם, ב ט ענ ה ש אין הםאלא גו שי־חי מ ר
דו מ מי ם, שאין להם ולא כלום עם ה סגו לו תוהת כונו תהא לו היו
ת ש מיי ח סי םלהם רבים בציבור האור־כ שדי.
ה תו צאה הי ת ה רעה מאדלאברהםא בל טו בהמ אוד(!)
לעם י שראל, מפני שאברהם הי ה מוכ ר ח לברוח מ אור־כ שדים
שבארם־נהריים הברוכה ב מי םובאדמה פוריה וללכת לארץ
צ חי ח ה ( שמ מנה נאלץ לרדת מ צ ריי מ ה) ,א בל בתוך כ ן נולד
עם י שראל, ש ה אגד ההמספרת על כל אלהמתב רכ ת בו —
בעם הז ה — ש הוא אינו סוגד לעץ ולאבן, כלו מר ל א לי לי ם.
כלומר לסמ לי ם מו ח שיי ם.
שהרי ברור, כי או תםפ סי לי םופ סי לוני ם שתושבי או ר-
כ שדים השת חוו להםוהק ריבו להם קו ר בנו ת ו מי יודע מ ה
עוד עשו ״ב שביל ם״ ,לא היו אלאסמ לי ם מו ח שיי ם, ש אינ ם
שם נרדף ל אלילי ם. ו או מנ ם ז הו ב דיו קמה שאמרו ה א דו קי ם
בפול חן ה א לי לי ם באור־כ שדים ל אב רהם מנ ת ץ־ ה פ סי לי ם: שמע
נא, אברם, אתהאל תע שה עלינו רושם עם ה ח שי בהה מו פשטת
שלך. שמענו על טי פו סי ם כ מוך. אםאתה יכול ל חיו ת בלי
ס מ לי ם, סי מן שאתהפ שוט לא נורמלי. אז לך לך מאר צך
ו מ מו לד תךל אן שתלך, אבל פ ה, באור־כ שדים, אנ חנו לא יכולי ם
ול א מ סוג לי ם ולא רוצים ל חיו ת בלי ס מ לי ם.
זהמה שה םאמ רו לו, ו אז אברהם בן ת רח הלך מיז רחה
לארץ כנען, וחשב בלבו ש הו א י קי ם שם חברה חד ש ה, מ שוח ררת
מ סגי דהלסמ לי ם מו ח שיי ם, כלו מרלא לי לי ם, כ לו מ ר
לעץ ול א בן ולכל ה שאר.
ב איזו מי דהאברהםה צליח או לאה צליח להג שים א ת
ח לו מו ה מופ ש ט, ה מו שתת כולו על טהרתה הגיון, לא יקשה
לנח ש. עינינו ה רו או ת. אנ חנו פ ה בי שראל מ הווי םאת ריכוז
הי הו די םהא דו קי ם ביו תר בפולחן ס מ לי ם מו ח שיי ם• אין
כחברה הי ש ר אלי ת חברה א לי לי ת מ שועבדת לעץ ולאבן, כ שם
שאין ד ת בעולם — ה מ תיי מרתל היו תדת מופ שטת וכופ ר ת
ב היו ת א לו הי ם בעל גוף ו ד מו ת הגוף — ד ת גדו שה ו ד חו ס ה
א לי לויו ת, כ שפים, א מונו ת תפלות, מ שופעת בסמ לי םוב סי מלי־ס
מ לי ם בכל ת חו מי ה פו ל חן שלה.
באמת, הי ה מ עניין ל ה חיו תאתאברהם בן תרח ולו
לרגע — או לי זהבאמתמהש מנ סי ם לעשות מחטטיהקב רי ם
(קברים ז שוב סמל עץ־ואבן מו בהקשב מו ב ה קי ם) 1במערה
ה מכ פל ה שבחברון? — כדי ל שמוע מ פיו אתהמ לי ם ״ אי פ ה
אני? הל א אני נ קבר תי ב חברון, אז מ ה פי ת או ם אני מו צ א
א ת עצמי שוב באור־כ שדים ה א לי לי תןמה כל ה פ סי לי ם
והסמ לי םמס בי ב ך׳
כ מו בן, יש ס מ לי ם ויש ס מ לי ם. א ם קבע מי שקבע ל טו ב
או לרע עשרים ו שניים ציורים מ סויי מי םכסמ לי ם של הג אי ם
או עיצורים מ סויי מי ם, בז ה הו א ה עני ק לנו תי ק שו ר ת בכ תב.
אבל זו הי סי מ ליו ת מו סכמת, תי פ קו די ת, ולא ״ ק דו ש ה ״.
אי ש מ אי תנו אינו עבד לפול חן או תיו תהא״ ב. היו אנ שי ם
נכבדי ם ל מדי, שהציעו להח לי ףאתהא ״ ב העברי ב ל טיני,
ועצם העובד השהם הציעו זאתמ עי דהשהםלא ראו ב או תיו ת
העבריות, כלו מר בצורות ציוריו ת מ סויי מו ת, מ ש הו קדו ש.
ב מ קו ם ציור אחדהםפ שוט הציעו ציור אחר. מהיש? אבל
ב או ר ח כל שהו ה ח לו כמה אנ שי םלהא מין, ש ה או תיו תהל לו
קדו שות, שאסור ״לנגו ע״ ב הן, שדברים מ סויי מי ם, הנ ח ש בי ם
א לו היי ם, קדו שי ם, מרגע שהם מו עלי ם על הכ תבב או תן ע שרים
ו ש תיי ם או תיו ת, מ קני ם או ת ה מי ד ה של ק דו שהל קל ףאו
לנייר שעל ג בי ה ם או תיו ת הללו, ה ס דו רו ת בסדר מ סויי םזה
ול אאחר, נכתבו או הו ד פ סו (שעה ש או תן או תיו ת, ס דו רו ת
בצורה אחרת, נ א מר, בצורת מאמרב״ ה עו ל ם הז ה ״ ,אין בהן
א פילו אבק קדו ש ה או א לו היו ת, שלא לדבר על סידו ר ה או תיו ת
הללו ב מי בני ם ל שוניים ה הו פ כי םאתהכת בי ם הנו ש אי ם או ת ם
לדברי מינו ת ממ ש, ל מ חללי -קוד ש ממ ש, עד שדינם שריפה).
בכל שלו שת המק רי םשהבא תי ל דוג מ ה מדובר ב או תן עשרים
ו שתיי ם׳ או תיו ת, כלו מר ב או תםסמ לי ם מ קו ב לי ם ממ ש.
כלום ל א ברור, ש ב מיד ה ש מיו חסתק דו ש ה כל שהי ל ק בו צ ת
או תיו ת זו, ו מינו ת ל קבו צהאחרת, אין לכך שום מ שר עם
הסמ לי ם ה שי מו שיי ם, אלאלמשמ עויו ת ה מו פ ש טו ת ה מו ב עו ת
בעזרתן ב תי ק שו רתהכ תו ב ה? ואםהק דו שהמ צויי הבמשמ עויו
ת, כלו מר ברמהה מו פשטת, אין יכול ל היו ת ש הי א
״ עו בר ת״ גם לעץ ולאבן, כלו מר לכ ת ב־היד או ל מגי ל ה זו או
זו דוו ק א? דבר אלה עצי םואלהא בני ם ! גשו מחר לבית־כנ
ס ת, ותר או איןי הו די ם מנ ש קי םסמר טו טהמ שמ ש ע טי פ ה
ל מגיל ת קלף שעליה כ תו בו ת או תיו ת עבריות ב סדר ט סויי ם,
קבוע מדורי דורות, שתוכנו הו א ה תו ר ה.
הו א ה דין בעולם הצלילי ם. יש כן ־ ו כן צלילי ם בני״ א ב חנ ה
על-ידי אוזן האדם. מי ש הו חכ ם למדיי גיל ה, שאפשר לה שתמש
בצלילים אלה לתיק שורת• הו א הפך או תםלסמ לי ם קו לניי ם

מו ס כ מי ם. כך התפת חו שפות שונות ב מ קו מו ת שונים, ובתוך
כל שפה ה ח לו דוברים חרוצים ומוכ שרים מ או ד לצרף צרופי
צלילי ם שונים וליצור משמ עויו ת חד שו ת, א שר מרגע שנ תקבלו
הן נ תוו ס פו א ל אוצ רהסמ לי ם הל שוניי ם ; כלו מראל מי לון
ה שפה. כ מו בן, ה א לי לו ת לא אי חרהלהשתלט גם ב ת חו םזה
( שקדם, כ מו בן, ל ת חו ם הכתב) .צרופי הג אי ם מ סויי מי ט, שבאו
לסמל ערכים מ קו ד שי ם ,״נתקד שו״ אףהם עד שבני-אד ם
— אלהשהמ צי או אתהש פה וה שתע שעו ב סי דו ר ק בו צו ת
צליליה כדי לאפ שר תי ק שו ר ת מי לו לי ת ול שכללה, נעשו עבדים
לאמצאתם־ ה ם. מ כיוון ש פי ת או ם הי ה א סו ר ל הגי ד ״י הו ה ״,
הםהת חי לו ל הגיד ״ א לו הי ם ״ ,ו אז ״ א לו הי ם ״ נ הי ה בי טוי
כל־כן איו ם ונורא, עד שנמצא מי פלטמ מנו ב סי רו סו ל״ א לו־קי
ם ״ ,ולי ת ר בי ט חון כו ת בי ם ה׳ או י י /ו או מ רי ם ״ השם״,
״ ה ק דו ש ב רון הו א ״ או כל הרכב צלילי ם שתרצו — חוץ
מהמ קו רי.
.זה נראהמ שונ ה? בכלל ל א. מפני שזה פועל ב או ת ה
עו צ מה לא רק ב ת חו םהא לי לו תהד תי ת, אלא גם ב ת חו ם
הכ שפים והא מונו ת ה תפלו ת. הרכב ההג אי ם שנקבע לציון
מחלהממארתמ סויי מ ת, ה עונ ה לשם ס ר טן, מ פ חי ד אנ שי ם
נ או רי ם רבים לא פ חו תמשמפ חי ד י הו האתהא דו קי ם בד ת
הי הו די ת. א ח רי ם, ב ת חו םאחר, אינ ם מ סוג לי םלבטאאת
הצירוף הג ס ״ בי ת כי ס א ״ .ז הו הרכב צלילי שפ שוט מ עי ק
עלי ה ם, ו אז באהי שו עתם כהרף־עין מן הה רכ ב ״ בי ת שימו ש״
( מכיוון שבשני המק רי ם מו פי עהה מי ל ה ״ בי ת״ ,אפ שר ל הני ח
ב בי טחה שזהו הרכב צלילי ניי ט ר לי, שעה שברי כי הה רכ ב
הצלילי ״ כי ס א ״ הו א הרה־פורענו ת, ו אי לו הה רכ ב ה צלילי
״ שי מו ש״ שופע חן ונועם).
אני או לי נ שמע כמתבדח. האמת הי א שאנו דני ם ב עניין
רציני מ או ד, שכן לא זו בילבד שהולד תאדםאל תוך מערכ ת
צלילים מ סויי מי ם גוזרת עליו א ת הוויי תו — א ת או רחמחשב תו
ואת עולם התס מי כי ם ( א סו צי א ציו ת) שלו (ויש או מ רי ם
שאפילו א ת צורתו ה חי צוני ת, שכן ה שי מו ש ב שפה מ סויי מ ת
אחת בוו ד אי מפעיל שרירי פנים מ סויי מי ם יו ת ר או פ חו ת
מא שר ה שי מו ש ב שפה מ סויי מתאחרת, ו מי ד ת הפ על ת השרי רים
הללו, מ תי חתם וכיווצ םבס די רויו ת מ סוי מו ת ה או פיי ניו
ת ל שפה שבה מדובר, מ שפיעה על צורת הפני ם, ואפ שר
שזו אחתה סי בו תלד מיון בפני אנ שי ם דוברי אותה שפה),
אלאשמ טי בעם של רפלק סי ם מו תני םבת חו םהש פה שאדם
עלול לה ש תעבד כ מ סו מ ם לצירופים מ סויי מי ם כנו ש אי ם ב חו ב ם
צווי םשא סו רלהרהראח רי ה ם (דוג מה יפה לעניין ז ה הי א
הצרפתי שעמד דו ם כא שר הפורץ שחדר ל בי תו שר א ת
ה ״ מ ר סייז ״ בעת ש אנ סאתאש תו ותחבל כי סו א ת כל
תכ שי טי ה).
כידוע, יש גם צלילים שאנו מ כני ם או ת ם ״ מו סי ק ליי ם ״.
ו הנ ה, מסתבר לנו, שהא לי לו תוההשתעב דו ת ל סי מ ליו ת מו ח שי ת
חד ר ה גם ל ת חו םזה, הנ ראהבמחשבהרא שונה מופ ש ט
שבמופשט• הרכבי צלילי ם מ סויי מי ם ש מו מ חי ם לדבר מז הי ם
או תםבש מי עהי שירה ככאלה, ו אי לו הרוב יו דעי םבמה מדובר
א ך ורק משהםמ שויי כי םלמחברזה או ז ה, ולוב שים
משמ עויו ת סי מ ליו ת ש אין ל הן דבר ו חצי דבר עם ה צ לי לי ם
עצמם. שכן מ הו צליל? תדר קול. אי ך תדר קו ל יכול ל היו ת
קדו ש או תבל (במלעיל) ? עובדה. אםאתה מכ ריז על תדר
מ סויי ם, הבאב לוויי ת עוד כמה תד רי ם בהרכב מ סויי ם,
שמחבר ם — כלו מ ר מרכיבם — הו אאחד ואגנר, מיי ד הה רכ ב
הז ה נעשה בל תי״ ר אוי להשמעה, כלו מ ר הו אמאבדאתהמסר
הצלילי ה מ קו רי שלו, ש אינו אלא, תסל חו לי, רעש מ סויי ם,
ו הופך לסמל אנ טי־ ק דו ש, שלמען פול חנו מי צוו ה לנ קו ט מיני
א לי מויו ת מי לו ליו ת כגופניו ת (פולחן של השמדהגם הו א
פולחן, לא פ חו ת מ פו ל חן של סגי ד ה וני שוק).
ב מי קרה שלפנינו — הרכבי ה צלילי ם של אחד ואגנר —
יודעים אנ שי ם מ סויי מי ם (בדרן־כלל רק לאחרשמת חוו ר
להם — שלא ב ד רן מו סי ק לי ת — כי המר כי ב הו א שונא
ישראל) ש הצלילי ם הללו מ סו כני ם ופ שוט בל תי״נ ס בלי ם (וגן
ברדיו א ת היי דן, ו הו די ע כי מדובר בי צי ר ה של ואמר — ותראה
מהיקרה) .ה ם, ה צלילי ם הללו, נעשים ב מי קרה שלפנינו
לסמל מו ח שי של הז דון והרשע עלי א ד מו ת, ל אליל ״ ר ע״,
ומכ אן שצריך להש מי דםכת רפי ם, פ שוטו כמ ש מעו. וכך, בני ם
וצאצ אי ם ל מי שאמר ״גווי לי ם נשרפים, או תיו ת פו ר חו ת״,
נעשים עבדי ם ל אלילי צ לי לי ם!
והלאה שכל הי שר או מ ר, שלא אתהצ לי לי םהם שונא-־ם,
אלאאתואמר ! מ ה לעשות, ואמרמת ולכל היו ת ר אפ שר
לע שות בו ב ה שלו ולשרוף או ת ה ברא ש חו צו ת (רעיון ג׳וג׳ו אי
לא רע, היי תי או מ ר) .א בל הרבה יו תרקל לטחור־ של-בגין
לכוון נ פי חהמס רי חהו קו לני ת גם יחד לעבר זובין מהטה
( שדרן, אגב אינו הינ די אלא זו רו אסט רי, כלו מר אדםש אין
לו שום ״פ רו ת ק דו שו ת״) ו לנ סו תלה חני ק או תו בדרך מ קו רי ת
ישר אלי ת. כי לשרוף בוב ה של ואמר זו עבוד ת א לי לי ם, א בל
ל א סו ר על השמעת הרכבים של תד רי -קול מ סויי מי ם זו הגנ ה
על ציפור הנפש של אומה של מ ה.
אז מ ה אני מציע, סוף כל סוף — ו אני עוד לאאמר תי
מי ל ה על מיני ה א לי לויו ת ו שיעבוד הסמ לי םבת חו ם ה בניי ה
(״ א ת רי ם ק דו שי ם״ ל מיני ה ם, שאפילו משה דיין תחבבסד קי
אחדמהם פי תקת ״ לו י הי שלו ם״ — בעיני ר אי תי ! ובת חו ם
ה או טו סו ג ס טי ה ל טו ב ולרע — מ ה אני מ צי ע?
אני מציע לעבוד קצתפ חו ת נגד הסמל, ויו ת ר נגד מ ה
ש הו אבא, ככלו ת הכל לסמל. למ של, א ם אנ חנו מ תנג די ם
לכל צורה של השמדת עם, ר אוי שנפשפש ב תו ר תנו ובמע שינו,
שמ אלאד בקו בנו מי דו ת גזעניו ת. ו בינ תיי ם, א ם לצורך
המחשהו חיזו ק דרוש לנו סמלל שנאו — מהדע תכ ם על
ה רו ב ה?