גליון 2306 מתאריך 11 בנובמבר 1981

אספו 12 עטיפות של שוקולד סופרמן
ו/או חטיף סופרמן(אפשר ג שניהם ביחד)
ושלחו בסופר־דחיפות לת.ד 1736 .ת״א עבור
״מבצע סופרמן״ ותקבלו בדואר חוזר וללא כל
הגרלה 3מדבקות נפלאות של סופרמן.
(מיועד להדבקה על מחברות או ספרים)
אותו משלוח של עטיפות מאפשר לכם להשתתף
בסופר־הגרלה עם הפרסים הבאים:
2000 חוברות סופרמן
600 ספלים סופרמן
500 תיקי סופרמן(לבית ספר)
1000 חולצות סופרמן.
כל השולח מספר מעטפות מגדיל סיכוייו לזכות.

בהצלחה משוקולד סופרמן ו!

כתבת ת0וו 1ד החידמ :

כתבת ה(עוער ר,אח1ר :

* 101 של הוו־נ

המישטרה. השתמשה בגז מדמיע
נגד ג׳ודי כדיר, הצעירה
שטענה כי השתמשו בחסדיה
כדי לשחד את הח״ס בני סיפורה שליטא.
שד ג׳ודי כדיר עד
אהבות נכזבות ועסקים
מוזרים.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יופי ינאי עורך־תכנית:
יוסי שנון * רכזי מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי
מוטוכיץ וניורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש
המינהלה: אברהם פיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב
כן־אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

אלה זוהר מתה לפני שלושה שבועות,
אחרי מחלה ממושכת.
לנו, אנשי העולם הזה, היתה זאת מכה
קשה. כי היא היתה פעם אחת מאיתנו.
אי־אפשר לפתוח כרך ישל *?שבועון מלפני
תריסר שנים, מבלי להיתקל בתצלומיה.
עבודתו של צלם־המערכת היא קשה
במיוחד. בדרך כלל הוא נלווה לכתב, כשהוא
נושא תיק כבד של מכשירים ואביז־

אלה זוהר
מפלסת הדרך
דים. בשעה שהכתב שואל, חוקר, משוחח,
מתרשם ורושם, חייב הצלם להבין את
כיוון הכתבה, להתרשם מתוכנה ולהביע
אותו בצורה חזותית. ואחרי כל זה הוא
טורח במעבדה, מפתח ומגדיל תצלומים.
משום כך יש במיקצוע זה תחלופה
רבה. צלמים רבים עברו במערכת זו בזך
השנים האחרונות. כל אחד מהם השאיר
את רישומו על סיגנון העיתון ותוכנו. אך
מילבד רמי הלפרין הבלתי־נשכח, שנטל
את מצלמתו ביום־הכיפורים, מיהר באופן
פרטיזני אל יחידתו הקודמת׳ גלחם ונהרג
בקרב, וחוייל רק אחרי מותו׳ השאירה
תחולת הז ה

אלה זוהר את הרישום החזק ביותר. כי
היא היתד. הצלמת הראשונה.
עד אז היה מיקצוע זה מיבצר של
שוביניזם גברי. היה מקובל על הכל כי
זהו מיקצוע קשה מדי לנשים — הן ביגלל
העומס הגופני של נשיאת הציוד, הן
ביגלל ההתחרות הפרועה בין הצלמים,
הן ביגלל המתח הרב הכרוך בו תמיד.
אלה, נערה יפהפיה בעלת שיער שחור
והליכות עדינות, קיעקעה את חומות זד
מיבצר הזה. היא נכנסה למיקצוע, הפכה
צלמת־חדשות מצליחה. במיוחד התמחתה
בצילום אירועים חברתיים. בין השאר ערכה
אצלנו מדור משלה, לילות יישראל,
שהיה אביו של מדורנו הנוכחי, ממסיבה
למסיבה, שבעריכת טיבי זכרוני.
הנסיון של אלה הצליח עד כדי כך,
שגם אחרי שהיא עצמה פרשה מן העבודה
— היא נישאה ועברה לעיסוק אחר —
התחלנו להעסיק באופן קבוע לפחות צלמת
אחת. ממערכת זו פשטה תופעה זו
לעיתונים האחרים, וכעת ממלאות הצלמות
תפקיד מרכזי בשטח זה. יש הסבורים
כי צילום־העיתונות, ואולי העיתונות
כולה, עומדים להיות ל״מיקצועות נשיים״.
מיספר הנשים במערכת עולה עתה על מיס־פר
הגברים, והנסיון מלמד שמה שקורה
היום אצלנו׳ קורה מחר בעיתונות כולה.
מאז ימיה של אלה זוהר כצלמת־המער־כת,
עבדו אצלנו כמה וכמה צלמות. רובן
היו דווקא (בניגוד לאלה זוהר) נערות שבריריות
למראה וקטנות־קומה.
כזאת היתד. אילנה בן־ארי, בתו של
השגריר הנוכחי של ישראל בגרמניה,
צעירה תכולת-עיניים שהוכיחה כי אשד.
יכולה להתחרות בכל גבר כשיש צורך
לחדור למקום כלשהו ולבצע משימה. היא
עברה לאחר־מכן לצרפת ועוסקת שם בצילום
בשטח הקולנוע. כזאת היתד. ציפי
מור, שחורת־העיניים, שפרשה מהעבודה
כשנישאה. כזאת היא גילה רזין, שאחרי
שהצליחה ביותר כצלמת החליטה שהיא
רוצה לנסות את עצמה גם ככתבת, ושהפכה
מאז כתבת־צלמת. היא התמחתה בענייני
רפואה וספורט, וערכה את הסיד־רה
על ״מיסתורי האורגזמה הנשית״ ,ש־היכתה
גלים, אולי יותר מכל סידרה אחרת
בעיתונות הישראלית בשנים האחרונות.
כזאת היא גם ענת סרגוסטי, המכהנת
׳עתה כצלמת־המערכת, לצידו של ציון
צפריר. ענת, נצר למישפחה ספרדית עתי קה
הקרוייה על שם העיר סאראגוסה, גם
היא קטנת־קומה, וגם היא נראית כשברי-
רית. אך בהלוויית אנוור אל־סאדאת, ל משל,
בחום הקאהירי המעיק, עוררה התפעלות
בין עמיתיה מכל העולם בשל
כושר־הסבל הגופני שלה, כשנשאה את
הציוד הכבד לאורך מרחק רב — אותו
המרחק שצעד מנחם בגין ברגל, כשהוא
לבוש בחליפה, אך ללא תיק ישל ציוד.
את מקומה של ענת ממלאה בימים אלה
צלמת צעירה אחרת, פנינה מרקמן.
כל הצלמות האלה חייבות תודה לאלה
זוהר, שפילסה להן את הדרך. חבל על
צעירה רגישה ומוכשרת זו, שהלכה לעולמה
בלא־עת.

!פגישה גורלית במטוס
כמשך 26 שנים התנהלה מט
רכת־היחסים הרומנטית כין
משה ורחל דיין. עתה אפשר
לספר את הסיפור
המלא על פרשת־האהבה,
שהתחילה
כפגישה כמטוס.

אם לא יסתיים במועד המר׳נז על הפיצויים
בפיתחת־רפיח, תהיה שם התפוצצות גדולה
באפריל .1982 בינתיים פסק למעשה המו״מ,
ומנהיגי המתנגדים לפינוי מזהירים:
לא יהיה קו אדום !
נהיה מוכנים למות למען
ימית !

ח יד חחדאד

מדוע התפטר רכ-סרן סעד חדאד? מדוע חזר בו ן
העולם הזה. מגלה את הקשר שבין הביקור שערכו
אריאל שרון ורפדל אצל ההרפתקן הלבנוני, וכין מהלכיו
האחרונים.

סלומון אבו
יורשע שוב?
בשבוע הבא יתחיל מישפטו החוזר של סלומון
אבו, אסיר־העולם שכבר חגג את שיחרורו
הצפוי. למישטרה יש היום ראייה חדשה, העלולה
לשים קץ לתיקוותיו של אבו.

מה מריץ את בגין
מדוע מתנגד ראש ממיטלת־ישראל כחריפות רכה כד־כד
לתוכנית־השלום של פא הד? כתוכנית אין כל חדש,
אך בגין והמעדר יוצאים מעורם בדי לדחותה. מדוע ך

ההומו חי בפחד מתמיד
סטודנטית צעירה, שהתיידדה עם קבוצת ־הומוסכסואליים ושכתבה
עבודת מחקר אקדמית על ידידיה, שואלת: במה נבדל גבר המעדיף
את בני מינו מגבר אחר, האוהב נשים בעלות אגן־ירכיים רחב?

מחיים ל ה
הקשה ה י
המתארתפאתתהמעברה ת
פרק כשניך כסידרה,חול

של פירסום, תהילה והצלחות מרעישות אל האלמוניות,
שנים רכות אחרי. מה עושים היום שימעון ישראלי,
אהובה גורן ואכירמה גולן?
דוגמניות מנסות מחול אירובי
המעוז נכבש שוב: חתונת הבזק של דני מעוז
המחתרת טרפה, המחתרת מטהרת: פרשת גילעדי

מ דו רי קבועים: תשקיף כמדינה מכתבים תשבץ
מה הם אומרים

גדליחשרייבר, אורי מרינוב, אפרת ילין־
מור, שייקה אופיר, רפי פסחזון, 22 ריפעת טורק
עולם קטן — נאמיביה, סעודיה, 25 אנגליה
הנדון קולנוע שידור מדריך שידורים
אי־ט ממאדים הורוסקופ כלכוטק — הפיל שגרר טרקטור,
קוף אחרי בן־אדם וחתול בחנות
חרסינה

נמר של גייר
זה היה העולם הזה שהיה -

אנשים כעולם אנשים בלונים
יומן אישי -דגל בטלוויזיה,

השקל ואתה

תמונות מהלווייה, מילחמת הבורים,
החטא ועונשנו

רחל מרחלת

על מלכות ישראל השלישית
ואגדות העיתונות העברית

ספורט — דרייפוס והפוליטיקה, 76 דמתי ועיסקי הפיתות

בגין לארצהבקרע
אנשי לישכת ראש־הממשלה ביקשו
מעיתונאים כירושלים להדגיש את העובדה
שאין מנחם בגין מעוניין בקרע שנוצר
כמיפלגת העבודה כעיקכות ההצבעה
כשבוע שעבר ככנסת.

רי ב קור 13־ישבי ט

רחל דיין ת ת רו ם
אתה בי תבצהלה
רחל דיין החליטה •טלא להמשיך להתגורר
בכית בצהלה. היא עומדת לתרום אותו
למטרה פילנטרופית כלשהי. יתכן שרחל
תעקוף את צוואתו של דיין, האוסרת
להנציח את שמו, והבית ישמש ככל זאת
להנצחת שמו של משה דיין.
רחל דיין תעבור להתגורר בדירה שנרכשה על־ידי
דיין לפני כמה שנים במיגדלי־דויד ברחוב אורי
בתל־אביב. דירה זו היא אחת משתי הדירות בתל־אביב
שבבעלותה.

עברו! ו, חו־ע
ל חו פשה

שביט האשים את קורפו בכך שאינו נותן לו גיבוי
במאבק בין ההנהלה והעובדים באל־עד.

צעדו זה של ברקאי בא בעיקבות הסתבכות שחלה
במישפחתו. לברקאי שני בנים ובת.

איש־ עסקים ועצר ונד רקע שד
עבירות ע ד חודן ביטחון המדינה
מעצרו של אחד מאנשי־העסקים הגדולים
כארץ קשור בעכירות על חוקי ביטחון־
המדינה.
כביתו של איש־העסקים נתגלו סכומי
כסף עצומים 175 .אלף דולר במזומן, שהם
יותר מ־ 15 מיליוני לירות, ובן מטילי־זהב
השווים מיליונים רכים נוספים. כן נתגלו
כביתו חמישה רימוני-יד• .
המישטרה ניסתה לשמור את דבר־המעצר
בסוד, ולכן הביאה את איש־העסקים
לבית־המישפט כרמלה, למרות שהוא אינו
מתגורר כעיר זו. איש־העסקים שנעצר הוא
בן למישפחה ידועה כיותר בישראל, שיש
לה עסקים רכים כארץ וכחו״ל. כין היתר

עובדים עכור מישפחה זו כמה אישי־כיטחון
לשעבר.
כעת הדיון המישפטי במעצר התברר
שהמישטרה עומדת לעצור אנשים נוספים,
המעורבים כפרשה. יש להניח שבין העצורים
יהיו אישים מפורסמים לא־פחות מ
איש־העסקים שנעצר.
כעבור שיכעה ימי־מעצר שוחרר איש־העסקים
בערכות של 1.5מיליון לירות,
ודרכונו הופקד כמישטרה.
כית־המישפט החליט להשאיר כתוקפו
את צו איסור פירסום שמו של איש־העם
קים. הצו יישאר כתוקף עד שכית־המישפט
יבטלו.

כ ונ ס וו ל
ביח״דזנלי שבט
בחוגים מישפטיים בירושלים התעורר בשבוע שעבר
כעם רב על החלטתו של שופט בית־מישפט השלום,
לאסור פירסום שמות של שני צעירים שנחשדו
בעבירות סמים• הצעירים הם בניו של אישיות
אקדמאית ידועה בירושלים.

כוונת עברון היא שלא להיפגש עם ראש־הממשלה
ועם שר־החוץ עד לסיום תפקידו.

תגובת האמריקאים על פניות אלה היתה
שאין הם ערוכים לביקור לפני סוף נובמבר.

ברקא ל א טו עטד

ריב קולני פרץ בתחילת השבוע כין שר־התחבורה,
חיים קורפו, וכין יושב־ראש
מועצת־־חמנהלים של ״אל־על״ ,אברהם
(״כומה׳/ז שביט.

למרות שעברון הגיש פעמיים את
התפטרותו, כחודשים יולי וספטמבר השנה,
ניסו מקורביו ללחוץ על ראש־הממשלה
להאריך את כהונתו עד חג-הפסח. בגין סירב
ועכרץ נפגע.

למרות ההדלפות של מקורבי אריק שדון, שההזמנה
אליו לבקר בפנטגון בסוף החודש באה בעיקבות
״עשיית השרירים״ של אריק כלפי וושינגטון, התברר
עתה ששרון לחץ דווקא על מועד מוקדם יותר
לביקור.

איגוד העובדים הליברליים, ששיגר
לאחרונה איגרות לכל החברים החדשים,
קיבל כחזרה מהדואר עשרות מעטפות,
כשעליהן נרשם ״כתובת לא ידועה.״

הפרופסור חיים ברקאי, מי שהיה אחד
המועמדים לתפקיד נגיד ״בנק ישראל״,
הסיר כשכוע שעבר סופית את מועמדותו.

שגריר ישראל בארצות־הברית׳ אפריים (״אפי״) עברון,
הודיע למישרד־החוץ שהוא מוותר על חופשת־המולדת
שלו השנה, ונשאר בארצות־הברית עד סיום תפקידו
בחודש ינואר בשנה הבאה.

לאב עי ק בו חלחץ

מדובר בטופסי ההרשמה למיפלגד. הליברלית
ולאיגוד העובדים הליברליים, שגוייסו על־ידי אנשיו
של איש העסקים מיכאל (״מיקי״) אלבין (העולם הזה
.)2301 ההחלטה באה בעיקבות הידיעות על זיופים,
טפסים כפולים ואי־סדרים במילוי הטפסים.

עי סקהב מי שרד
מ? 3ו—|ו?ן ו 0די 8ה
מנכ״ל מישרד מבקר־המדינה, דויד בכור, הגיע
להסכם עם אחד המועמדים לתפקיד, משה מן.

אם ייבחר מן לכהונת מכקר-המדינה, הוא
ימנה את ככור במישנה-למבקר, ויטיל עליו
את האחריות לביקורת על מערבת־הביטחון.

השופט קיבל את טענת עורך־דינם של
הצעירים, שהפירסום יפגע כאחותם בת
ה־ .13 לעומת זאת, הותר פירסום שמותיהם
של שלושה צעירים אחרים, שנתפסו עם
השניים. לשלושה אץ הורים חשוכים.
בעבר התעוררה בירושלים שערוריה דומה -כששופט
אסר לפרסם שם בנו של עורך־דין ירושלמי ותיק,
שנחשד בעבירות סמים. אותו עורך־דין היה חבר
בוועדה למינוי־שופטים,

ה ב רי ת ה של
חיל־׳האוויר

מכוני ת מ שוריינת

קו רי א ל טו ה ר

במטוס הבואינג 707 של חיל־האוויר, שעשה השבוע
את דרכו לחנוכת שדה־התעופה עובדה -ושבו היו
עשרות אורחים חשובים, אירעה תקרית משעשעת.

ר א בו ־ ח צי ר א

מכד ח שד

כעת ששר־העכודזידוהרווחה כיקר
לפני שבועיים כז׳נכה, לרגל נישואי
בתו של המיליונר ניסים גאון, הועמדה
לרשותו של השר מכונית ״קאדילאק״
משוריינת ושומר־ראש צמוד.
את המכונית ושומר הראש העמיד
לרשות אכו-חצירא ניסים גאץ.

אנרי קוריאל, הקומוניסט המצרי שישב בפאריס
ושמילא תפקיד חשוב ביצירת מגעים בין אישי־שלום
ישראליים ומנהיגים באש״ף, נחל ניצחון אחרי מותו.
ערב הירצחו בידי פאשיסטים צרפתיים פורסם
בצרפת ספר, שבו הואשם קוריאל בכך שהוא סוכן
בכיר של הק־ג־ב ומנהל רשת של טרור בינלאומי.

קצינה כדרגת סגן־אלוף, ששימשה כמטוס
כדיילת, עברה בין• הנוסעים ושאלה אותם
מה הם רוצים לשתות. היא רשמה את
ההזמנות כפינקס. רק אחר־כך התברר שזו
היתה בדיחה פרטית של טייס המטוס.
כמטוס לא היו משקאות.

ה לי ברלים

שופט צרפתי קבע עתה בי לספר לא היה
כל יסוד. הוא ציווה לגנוז את הספר, וחייב
את הסופר לשלם פיצויים לאלמנתו של
קוריאל.

מישרד התחבורה עומד להוציא תקנה, שלפיה
יצטרכו חברות־התעופה בארץ להפקיד ערבויות
כספיות גבוהות להבטחת המשך טיסותיהן.

יגידו י 1לאר
מוסדות המיפלגה הליברלית, שיתכנסו ביום החמישי,
יתבקשו להכריע אם להיעתר ללחציו הכבדים
של ראש־הממשלה, מנחם בגין, ולהסכים לאיחוד בין
תנועתיהחרות והמיפלגה הליברלית.

ככל הנראה יטו ראשי מיפלגה זו את הכף
נגד ההחלטה על האיחוד.

ח ב רו תהת עו ב ה
״ ד ר שו לער בויו ת

ח ב רי םמליברלים
מזכירות המיפלגה הליברלית החליטה להקים ועדה,
שתבדוק את כשרות טופסי־החבדות של מאות
חברים חדשים במיפלגה.

הצורך בכך התעורר כשאחת מחברות־התעופה
פירסמה תוכנית, שלפיה יבול
אדם לרכוש מנוי לארבעה כרטיסי־טיסה
לשנה לאירופה, כמחיר של אלף דולר.
החברות שיציעו תוכניות כאלה יידרשו
להפקיד כקופת־האוצר ערכויות להבטחת
התחייבויותיהם.

במדינה
! הע ם

בימה 1צ יצ׳ ובל רל שאר

״כי שקט. הוא רכש / ,
סבורים העסקנים
הישראליים, שאינם
יודעים להתאפק
יש אנשים שאינם יכולים לסבול
שקט. כאשר הכל מתנהל על
מי מנוחות, הם לוקים בהתקפה
וזורקים אבן לאגם.
התוצאה: גלים־גלים, התרגשות,
הרגשה נעימה בלב זורק־האבן כי
חולל גדולות.
צידוק בדיעבד. כזה הוא
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט. הוא עשה
זאת פעמים רבות, ולאחרונה גם
בפרשת מיסגד חסן־בק (העולם
הזה .)2305
צ׳יצ /בניגוד לעמיתיו־לצרה,
גם מצא לכך הסבר אידיאולוגי.
רק כך, אמר ראש־העיריד״ אפשר
״להזיז דברים״ בארץ.
מעטים האמינו כי צ׳יצ׳ אכן
פועל על-פי שיטה מחושבת. ה אמונה
הכללית היא שהשיטה
שלו היא פרי אופיו של הקצין-
לשעבר, ושנמצא לה הסבר וצידוק
רק בדיעבד. אך אם נכונה תורתו
של צ׳יצ׳ מלמד הדבר הרבה על
אווירת האלימות השוררת בארץ
בכלל ובחיי־הציבור בפרט. באווי רה
זו, רק בעל־מהומות יכול לע שות
קאריירה. לפי הסיסמה :
״מסקנדל לסקנדל, כוחנו יגדל.״
נעליו של צ׳יצ׳ .השבוע נעלה
דמות ישראלית אחרת, אברהם
(״בומד,״) שביט, את נעליו של
צ׳יצ/

עוד לפני שבוע התפעלו הכל
מן השקט שהשתדר בחברת־התעופה
הלאומית, אל־על. שי־תוף־הפעולה
פרח, בומה הודיע כי
מצב החברה השתפר באופן דר־מאטי
(העולם הזה .)2305 הכל היו
מוכנים לברך אותו על כושר־הניהול
שלו.
ואז קרה הדבר. בומה לא היה
מסוגל לשלוט בעצמו. הוא זרק
את האבן.
למען ההוד הנסתר. באל-
על נטוש ויכוח על עתידם של
18 מהנדסי-טיס, שהפכו בלתי-
נחוצים•
כמו בכל העולם, התנגד ציבור-
העובדים לפיטוריהם של עובדים
ותיקים שהפכו בלתי־דרושים.
מאבק זה נדון לכישלון, כי בעלי־ההגיון
מבינים שאין חברה כלכלית
יכולה להחזיק בעובדים יק רים
שאין בהם צורך, ועל אחת
כמה וכמה כשהיא נתונה במערבולת
של הפסדים.
במיקרים כאלה, הפיתרון הוא
בפעולה שקטה ואיטית, בדרך של
שיכנוע ומציאת פיתרונות אישיים.
אך בומד, לא יכול היה להתאפק.
השבוע, כימעט חודשיים
לפני המועד שבו התכוונה אל־ על
לפטר את העובדים, הודיע על כך
במיכתב רישמי. התוצאה היתה
בלתי־נמנעת: שביתת־פתע, שיתוק
החברה, הרס מיידי של כל
ההישגים הפסיכולוגיים והמעשיים
שהשיג בומה בתקופח־כהונתו.
לשם מה שלח בומה את המינד
תב הפרובוקטיבי, שלא שירת שום
מטרה חיובית? לא היה לכך הס בר,
גם לא לבומה עצמו. כי הדבר
נבע מן האופי של האיש, לא מן
ההגיון שלו•
יתכן כי הסוד טמון במילותיו
של זאב ז׳בוטינסקי, בהינזנון בי־ת״ר
:״כי שקט הוא רפש /הפקר
דם ונפש /למען ההוד הנסתר...״

ה כנ ס ת

שי שהעכברי

מי יחם ששת המופלאים
שיבצעו את הפעולהההיסטורית באמריקה?
ההר הוליד עכבר• ליתר דיוק :
שישה עכברים.
כאשר פתח את מושב־החורף
של הכנסת העשירית, לפני שבוע,
היה מנחם בגין זקוק לבשורה גדולה,
שתחשמל את הציבור ושתט־ביע
את חותמה על הדיון.
הוא הציע רעיון מרעיש, בעל
ממדים היסטוריים: לשגר לאר־צות־הברית
מישלחת פרלמנטרית,
בהשתתפות אנשי הליכוד והמערך
גם יחד, שתסביר לציבור האמריקאי
ולקונגרס, אחת ולתמיד, מדוע
התוכנית של האמיר פאהד מסעודיה
היא מזימה ניאו־נאצית (ראה
עמוד .)10
במשך כמה ימים אכן השתכנע
הציבור הישראלי כולו כי הנה
נמצאה התשובה הניצחת לכל ה תהליכים
הגלובליים: ההתקרבות
האמריקאית־סעודית, מכירת מטו־סי-האייוואקס,
היוזמה האירופית,
המשבר בדיוני האוטונומיה•
גם המערך קפץ על המציאה.
שימעון פרם הריח כי הנה נפתח
פתח ראשון להקמת ״ממש לת
אחדות לאומית״ .הסיכוי שראשי
המערך יחזרו לכסאות ליד
שולחן־הממשלה, ולוא רק כמל-
חכי-פינכה של מנחם בגין, הפעיל
את בלוטות־הריר בפיותיהם.
הימין הקיצוני־ .השבוע נקבע
סופית מי הם ששת המופלאים
אשר ישנו את פני ההיסטוריה
על-ידי מיתקפת־ההסברה ה כבירה.
בראש
הרשימה התנוסס שמה
של שרה דורון. נראה כי ראשי
המדינה סברו, כי הציבור האמריקאי
יתפעל מכושר־הנאום של
העסקנית הליברלית עד כדי כך
שיפנה עורף לרונאלד רגן, ל־

ברי או תו של מנכ״ל
לן) ,והשגריר המיועד בוושינגטון,
משה ארנס.
גם סוללת אנשי־המערך, חברי
המישלחת, היא מרשימה. איש
בקונגרס האמריקאי לא יוכל לעמוד
מול הברק הריטורי של
שלמה הילל ודני רוזוליו, שניים
מחסידי הקו הניצי ביותר במים־
לגתם. כתגבורת נשלח עימם
חיים הרצוג, מי שהיה ראש ה־מישלחת
הישראלית באו״ם. ארנס,
רום, רוזוליו והילל מייצגים בדי-
עותיהם את הימין הקיצוני בישראל.
עוד
גאון• במה נבדלת מיש־לחת
זו מכל חבורה של עסקנים
ישראליים, הפוקדת עיתים לפרקים
את העולם החדש, על חשבון
משלם־המיסים הישראלי או
יהודי־אמריקה? .
אין כל הבדל. המישלחת תיפגש
עם מי שתיפגש, תסביר את

יו״ר שביט
אכל אותה 7
אלכסנדר חייג ולקספר ויינברגר
גם יחד. מועמדותה של דורון
היתד• כה חשובה, עד שביגללה
בוטלה מועמדותו של גאון תעמולתי
אחר, אהוד אולמרט, האיש
שהמציא את ״הפשע המאורגן״.
ליד
דורון יכהנו ח״כ משה
רום, מן האבות הרוחניים של
המפולת ברמת־הגולן (ראה לה
ד,מדיניות
הסרבנית של ממשלת־בגין
וצמרת־המערך, תזכה בשבחים
אצל יהודי אמריקה ובמשי-
כות־כתף מנומסות של מדינאי
וושינגטון.
אך בגין השיג את שלו• הדיון
בארץ השתתק, המערך נכנע לליכוד.

אולמרט, שהודח מן המיש־

לחת, בא על סיפוקו. הח״כ ה־ממשוקף,
שתרומתו העיקרית ל חיי
הכנסת היתד• שורה של סקנדלים
ומטחי־השמצות באישים
שונים תוך ניצול חסינותו, מונה
כסגן־שר במישרד ראש־הממשלה,
לצידו של גאון פרלמנטרי אחר
— דוב שילנסקי.
תחום האחריות של הסקנדליסט
הסתגלני: הסברה.
ש ט חי ם

מו חז קי ם

א 1ח 1וו נ?וקדנ 19ת ומד1

שיטת זזזיד־זא: ש 7דיין
ממשיכה 7פעו 7בחסותו
ש 7שרון — ובז הכוונות
.המוכות התנדפו כאוויר
״סוף־סוף, מישהו היודע מה
הוא עושה.׳״ נאנחו רבים, יהודים
וערבים, כאשר קיבל אריאל
שדון לידו את השילטון בשטחים
המוחזקים.
השבוע הסתבר כי היתה זאת
אנחה מוקדמת מדי. כמו קודמיו
— משה דיין, שימעון פרס ועזר
וייצמן — אין לאריק מושג מה
הוא עושה בשטחים אלה.
הטוב והרע. התוכנית של
שרון נראתה פשוטה, גם בעיני
עצמו: להפריד בין הטיפול האז רחי
בענייני השטחים הכבושים
ובין המילחמה הצבאית באש״ף.
המושל האזרחי יטפל רק בעניי נים
החיוביים, ירכוש את אמון
הערבים וירגיע אח הרוחות, ואילו
המפקד הצבאי יילחם בפיגועים
חבלניים, אך יקפיד להעניש
רק את המבצעים עצמם, מבלי
לפגוע באזרחים חפים־מפשע.
כדי לתת תוקף דרמאתי לקו
החדש, ציווה אריאל שרון שלהבא
לא ייכנס צה״ל לבתי־הספר, שהם
מוקדי התסיסה הלאומית בגדה
המערבית. הוא גם ציווה לחסל את
המחסומים בדרכים, המעכבים את
הפועלים בדרכם לישראל ומימנה,
תוך השפלתם.
אולם כימעט מן הרגע הראשון
הסתבר כי הרעיונות, שנראו כד,
יפים על גבי הנייר, נראים אחרת
לגמרי כשהם מתבצעים. בשבועיים
האחרונים לא נותר מהם
דבר, מילבד תסבוכת חסרת-הגיון
של פעולות זיג־זאג, לפי מיטב
המסורת של דיין ויורשיו.
אז מה חדש? המעשה הראשון
היה מינוי ראש למינהל האזרחי:
הפרופסור מנחם מילסון.

האיש הוא יודע״ערבית ואזרח. א
התושבים בשכם וברמאללה ל
מצאו בכך נחמה. כי הם זכרו ה׳
טב שמילסון היה בעבר איש ו
מימשל הצבאי, וכי נודע אז כ
חסיד ״היד הקשה״.

השבוע הועמד הדבר במיבח
בבתי־הספר בגדה אירעה התסיס
הרגילה לרגל יום־השנה למו
הצהרת־בלפור. שביתות מיסחו
הפגנות רגילות, בלא נפגעים,
הונפו הדגלים הלאומיים הפלסט
ניים• תגובת מילסון היתה כ1
ב-ימי דייו־פרס־וייצמן. אמנם, ז
חיילים לא פרצו לאוניברסיט
ביר־זית, כמו בעבר. תחת זא
נסגרה האוניברסיטה בכלל, ע
להודעה חדשה. הגדה סערה, עע
רות נעצרו, השביתות נמשכו.
במעשה אחד זה חיסלו אריא
שרון ומילסון את כל האשראי ק
היה להם. הסתבר לתושבים שא
כל חדש.

עברית ככוח. השיטה פעל
גם ברמת־הגולן.
התלמידים בבית־ספר דרו
סירבו ללמוד עברית, בטענה ע
המורה, דרוזי מישראל, מכני
לשיעורים ״פוליטיקה״ ,משבח א
פעולת״אגטבה ומנהל תעמול
פרו־ישראלית.
אריק לא ציווה לחייליו להג
תער על בית־הספר. הוא רק סג
אותו — כאילו אפשר להכרי
מישהו באמצעות צו מינהלי ל?
מוד משהו.

עונש סביבתי. גם בענייני
אחרים הלך שרון בתלם קודמיו
רוחו של האלוף דני מט, מתא
הפעולות בשטחים המוחזקים, ע
העכיר את האווירה בגדה בשור
ארוכה של מעשי־איוולת קולוניז
ליים, הוסיפה לשלוט בכיפה.
אחרי דקירת חייל בחברון, ה!
רה שרון לפוצץ שני בתים וי
אטום בית שלישי. בכך הוענל
עשרות אנשים, קרוביהם ש
מבצעי־הפיגוע וגם אחרים. חית
זאת דוגמה קלאסית של ״עוג
סביבתי״ ,נוסח דיין — ששר
עצמו נדר לחסלו.
ראש־העירייה לשעבר של מ
אללה, נדים זארו, שגורש ע ל -י ז
דיין, הוחזר לעירו. אך למחר
היום הודיע דוברו של שרון, ו
ראשי־העיריות של חברן וחלחו
פאהד קוואסמה ומוחמד מילחו
שגורשו על-ידי וייצמן, לא יוזן
זרו•
הסיכום: זיג אחד, שני זאגי

כאחת השערוריות העסיסיות ביותר שידעה
ישראל. שליטא פתח את סידרת הפרשות
של הכנסת העשירית, המבטיחה כבר
עכשיו שלא לבייש את פרשיות הכנסת התשיעית
— של שמואל רכטמן, שמואל
פלאטו־שרון ואהרון אבו־חצירא•
פרטי השיחה הגיעו לידיעתו של בנימין
זיגל. הוא מיהר להגיב. בתוך כמה ימים
הוכן התיק של בני שליטא והחומר הועבר
ליועץ המישפטי לממשלה. עוד לפני
שהפרופסור זמיר הספיק לעיין בתיק, ידעו
העיתונאים ,״ממקור מוסמך״ ,את כל
הכתוב ־בו.
בני שליטא הואשם בקבלת שוחד מקב-
לן־התאורה דויד שימעוני — בין השאר
שוחד מיני. על־פי חשדות המישטרה שלח
שימעוני את הפקידה שלו, יהודית (״ג׳ודי״)
כדיר לקיים יחסי מין עם שליטא, כדי
שזה ימסור לבום שלה עבודות במנחמיה.
החומר המישטרתי מספר גם את פרטי

פרקליטות, אחרי שהח״כ איים ״להעיפו״.

די פני כמה שבועות ישב ח״כ הלי*
כוד בני שליטא במישרדו של הממונה
על המחודהצפוני, ישראל קניג. הח״כ,
שהוא גם יושב־ראש המועצה־המקומית
מנחמיה, שוחח עם קניג על פרשת השוחד
המיני, שבו הואשם שליטא על־ידי
תת־ניצב בנימין זיגל, כשמונה חודשים
קודם לכן. פרשת השוחד המיני של שליטא
משמשת מאז נושא לרכילות בכל
ישובי הצפון.
לשליטא היה ברור שהפרשה הסתיימה.
מאז שנחקר על־ידי המישמרה ומאז שנודע
לו שכל מי ששמו שורבב לפרשה נחקר
אף הוא, עברו חודשים רבים .״כאשר אקבל
הודעה רשמית שהחקירה נגדי הסתיימה
ללא כל תוצאות, אתחיל לפעול
כאיש ציבור, נגד שיטות החקירה של

זיגל,״ הוא אמר לקניג .״אסור לתת לאיש
הזה להמשיך ולהשתולל, להרום מישפ־חות
ולהכפיש אנשי־ציבר. אני אגרום לכך
שזיגל יעוף מהמישטרה.״

זיגל מיהר להגיב ליטא היה כה בטוח בעצמו, עד
״ שלא חשש כלל מהעובדה, שבחדר
־שב קצין־מישטרה בכיר ששמע את כל
השיחה. הקצין, רב־פקד אליהו אליהו,
יאש הלישכה לתפקידים מיוחדים (לת״ם)
במישטדת העמקים, לא התערב בשיחה.
אולם אותה הכרזת־מילחמה של הפוליטיקאי
הצעיר הביאה לכך, שיהיה מעורב

111191 דגם המנורה, שאותה ייצר שימעוני עבור הנוועצה־המקומית טנחנזיה,
י 11 ^ #11י י מוצג לראווה בחזית מישרדו של. שימעוני בתל־אביב. המישטרה
טוענת ששליטא אישר לשימעוני מיקדמות חריגות תמורת השוחד שקיבל ממנו.

השוחד שקיבל בני ־ שליטא, וגם את מה
שנתן בתמורה לשימעוני. על־פי טענת
דמישטרה הזמין שימעוני את שליטא, ביחד
עם שני ראשי מועצות־מקומיות אחרים,
לשבוע של בילויים בנוועדון ודס־התיכון
באילת, על חשבונו של שימעוני. שני
ראשי־המועצות האחרים הם ראש־מועצת
כפר תבור, מיכה גולדמן, וראש־מועצת
מעלות, משה בוחבוט.
שליטא, גולדמן ובוחבוט, הכחישו ש־שימעוני
מימן את הבילוי. לדבריהם,
רכש אומנם שימעוני את הכרטיסים ב-
מישרד מועדון רוים־התיכון בתל־אביב,
אך הם החזירו לו את הכסף. בוחבוט אף
הציג לפני החוקרים צילום של שיק לפקד
דת שימעוני על הסכום. גולדמן ושליטא
טענו ששילמו במזומן.

בלי להשאיר
עיקבות
^ ני שליטא הסביר למישטרה את
״ פשר התשלום במזומן. בחקירתו, שנמשכה
28 שעות ברציפות, הוא אמר:
״בוחבוט גרוש, לכן לא חשש לשלם בשיק.
מיכה ואני נשואים, ולא רצינו שה נשים
שלנו יידעו על הבילוי ולא רצינו
להשאיר עקבות, לכן שילמנו במזומן.״
שוחד נוסף שקיבל שליטא, לטענת ה־מישטרה,
היה ארוחות צהריים במיסעדות־פאר
בכרם התימנים בתל־אביב, שעבורן
שילם שימעוני. שליטא אינו מכחיש שהוא
אכל כמה פעמים עם שימעוני במים־
עדה, אבל טען :״אנחנו חברים והוא הזמין
אותי. גם אם אני הייתי משלם, זה
לא היה יוצא מכיסי. אני ראש־מועצה ורשאי
להגיש קבלות למועצה לא רק על
הארוחות שלי אלא גם על הארוחת ש אליהן
אני מזמין אנשים.״
לדברי המישטרה הורה שליטא לתת
לשימעוני עבודות ללא מיכרז במנחמיה,
ואף נתן לו מיקדמות שמנות על-חשבון
עבודות אלה. שליטא הצליח להמציא מיס־מכים
המראים שהוא ביקש הצעות מחיר

קיבל שימעוני אפילו אגורה אחת יותר
מהמחיר המקורי שנקבע עימו.
בעזרת סיפרי מועצה מסודרים, וללא
כל מתלונן, יכול היה שליטא להתמודד
עם זיגל על ההאשמות, שתחילה נדמה
שהן נוראיות, אך התברר שאין בהן דבר.
ואז שלף זיגל את הנשק הסודי שלו.
העיתונים מלאו ברמזים שקופים, מבלי
להזכיר את שמו של שליטא, על
ראש מועצה־מקומית מצפון הארץ, שקיבל
שוחד מיני. הקבלן שימעוני נעצר על-
ידי המישטרה, שטענה לפני שופט־המע־צרים,
שהיא עומדת לפני חשיפת רשת
של ראשי מועצות־מקומיות, שקיבלו שוחד
מיני ממנו.
הפרשה התחילה באפריל של השנה
שעברה, כשדויד שימעוני, צעיר
רווק, פגש במסיבה את ג׳ודי כדיר .״היא
עשתה כל מיני פרובוקציות וממש הזמי נה
אותי לשכב איתה,״ סיפר שימעוני ל־חוקדי־המישטרה.
למחרת פגשתי אותה
שוב והלכנו ביחד למועדון של מלון
שרתון. שם היא לקחה אותי לחדר השי רותים
והראתה לי את החזה שלה, כש היא
שואלת :״זה מוצא־חן בעיניך?״
שכבתי איתר, ואחר־כך לקחתי אותה לע בוד
אצלי במישרד• שם היא הכירה את
הלקוחות שלי, ביניהם את בני שליטא.
״אני יודע שהיה משהו בין בני ובינה,
אבל זה לא עניין שלי. באותה תקופה
התלבש עלי מם־ההכנסה וג׳ודי המליצה
לי על עורך־דין, ידיד שלה ומומחה למס־הכנסה,
גידעון צדיק. צדיק ביקש ממני
כסף לשחד את אנשי מס־ההכנסה כדי
שהתיק שלי ייסגר. נתתי לו אותו, והתיק
באמת נסגר.
״אחר־כך נכנסתי לכל מיני עסקים עם
צדיק, אבל הוא התחיל לסחוט אותי. כמה
שעות אחרי שהודעתי לו שאני מפסיק
לשלם לו שוחד, הופיעו אצלי שוב אנשי
מס־ההכנסה. התלוננתי על צדיק במיש־טרה
וסיפרתי את כל הסיפור. המישטרה
הבטיחה לי להיות עד־מדינה, כדי שלא
יאשימו אותי בתשלום שוחד, עצרה את
צדיק וכמה אנשי מכס.

חבר־כנסת וראש־מוע־

צת מנחמיה, בני שליטא,
ממתין בימים אלה להחלטת היועץ־
המישפטי. הפירסומיס פגעו במישפחתו.
טא, סיפרה ג׳ודי ששימעוני לקח את שליטא
יחד עם גולדמן, בוחבוט וכמה נערות
למועדון היס־התיכון על חשבונו, כדי לקדם
את עסקיו. ג׳ודי אומנם לא עבדה אז
במישרד — פרשת אילת אירעה יותר
משנה לפני שהיא הכירה את שימעוני
ואת שליטא — אך היא מסרה בתצהיר
ששליטא סיפר לה על הטיול באילת.
הפרשה כולה הובאה לפני שופט, בעת
שהמישטרה ביקשה להאריך את מעצרו
של שימעוני, שהיה עצור כבר 20 יום.
המישטרה טענה לפני השופט המחוזי דויד
וולך, שהיא עומדת לפני חשיפתה של
רשת להספקת בילויים לאנשי-ציבוד תמורת
טובות־הנאה. קצין במישרדו של זיגל
מסר מידע סודי לשופט. אולם הפעם לא
נפל השופט בפה. הוא עיין במידע הסודי
ומצא שכולו מבוסם על תצהירה של ג׳ודי.

הוא הביא לי
ספר עם הקדשה״
9 1111117111 קבלן התאורה דויד שימעוני, בחברת
יינ ״ עוייי ידידה שאינה קשורה בפרשה, בעת הבילוי
המפורסם שלו במועדון הים התיכון באילת. שליטא טען
נוספות עבור אותה עבודה — התקנת
מנורות רחוב מייוחדות במנחמיה — וכי
הצעתו של שימעוני היתה הזולה ביותר.
הוא הודה שעוד לפני סיום העבודה
קיבל שימעוני מיקדמה, בנוסף למיקדמה
שהוסכמה בחוזה בין קבלן התאורה וה־מועצה־המקומית.
אך הוא הצליח להוכיח
ששימעוני עמד אז לפני פשיטת־רגל, ואם
לא היו נותנים לו את המיקדמה הנוספת,
היתה מנחמיה מאבדת הן את הכספים ש כבר
נתנה לו, והן את המנורות. לזכותו
של שליטא יש לומר, שבחשבון הסופי לא

שהוא שילם תמורת הבילוי במזומן ולא בשיק, כי לא רצה
להשאיר הוכחות, וכדי שאשתו לא תגלה על־ידי כך את מעשיו.
המישטרה טוענת שהבילוי היה שוחד של שימעוני לח״כ שליטא.

״אחרי שיצא צדיק מהמעצר הוא החליט
לנקום• הוא פנה אל ג׳ודי והחתים אותה
על תצהיר, שאני נתתי שוחד לבני שליטא,
ושבין היתר גם שלחתי אותה לשכב
איתו כדי לקדם את העיסקות ביני ובין
המועצה במנחמיה.
״ג׳ודי שמחה לשתף איתי פעולה. עוד
קודם לכן סילקתי אותה מהעבודה, וגם
הפסקתי לצאת איתה. ג׳ודי ערכה לי שערוריות
במישרד. פעם אחת, כשהיא הופיעה
במישרד בעת שהיו שם לקוחות, לא
הצלחתי לסלק אותה• הזמנתי מישטרה

כדי שהם יסלקו אותה, אבל היא השתוללה
ואפילו השוטרים לא הצליחו להשתלט
עליה. רק אחרי שהתיזו בפניה גז מדמיע
התגברו עליה, וסילקו אותה מהמישרד.״

רשת להספק ת
גילויים ן
ר תצהיר שחתמה ג׳ודי לפני עור״
רך־הדין צדיק, שהוגש על־ידו למיש־טרה
ושגרם לפתיחת החקירה נגד בני שלי-

^ תב וולך בהחלטתו לשחרר את
^ שימעוני בערבות :״החקירה החלה
לפני כחודש, עם תלונתה של בחורה אחת,
אשר הכירה את שימעוני בתקופת חג
הפסח אשתקד וכבד בערב ההיכרות ה ראשון
קיימה איתו יחסים. לאחר תקופה
קצרה היא החלה לעבוד כפקידה במיש־רדו.
בחורה זו עבדה אצלו במשך ארבעה
חודשים ואז הופסקה עבודתה וגם נותקו
היחסים האינטימיים ביניהם.
״תור כדי עבודתה במישרדו של שימ־עוני
היא הכירה אחד מלקוחותיו וגם אי־תו
קיימה יחסי מין, בו־זמנית. עד כמה
שהצלחתי לקרוא בחומר, הרי מדובר ב־תלונתה
של בחורה אחת, שקיימה יחסים
(המשך בעמוד )8

איזה מין שו חד
(המשך מעמוד )7
מרצונה החופשי, ולא מדובר בשיטה של
הספקת בילויים.״
ג׳ודי נסוגה אף היא מעדותה במיש-
טרה. להעולם הזה היא סיפרה, שצדיק
ניצל את ידידותה איתו ואת העובדה
שהיא היתד, בת־בית אצלו, והשפיע
עליה לתת את התצהיר נגד שימעוני ו־שליטא
.״גם המישטרה התנהגה אלי ככה.
המישטרה רצתה שאני אגיד ששכבתי עם
בני שליטא על פי ההוראות של שימעוני
כי זה היה טוב לעסקים של שימעוני.״
ג׳ודי בת ד,־ 27 היא צעירה מלאת גוף
ובעלת שיער מקורזל. בדירת הוריה ברח׳
דבוטינסקי ברמת־גן, כשהיא לבושה ב־מיכנסי
ג׳ינס וחולצת טריקו, שוחחה ג׳ודי
עם העולם הזה.

סיפרה ג׳ודי בדיר:

השבוע טילפן אלי בני שליטא והתנצל
על הדברים שאמר עלי בטלוויזיה. בני
אמר עלי שאני בחורה זולה. לדבריו, הוא
נמצא בלחץ נוראי ומנסים לעשות לו
רצח־אופי• הוא אמר שהוא מצטער שאני
נגררתי לפרשה ושאנסה לסלוח לו.
אני לא מאמינה שבני התכוון למה
שהוא אמר ע^י. היחס שלו אלי הוא יחם
של כבוד• היחסים. בינינו היו יחסים יפים
ובני מעריך אותי מאוד. אם בני היה חושב
שאני בחורה זולה הוא לא היה מביא לי

לא הבנתי אז שהוא ניצל אותי. עכשיו
אני יודעת שהוא מכחיש בכלל את הקשר
בינינו. אני לא מוכנה לספר מה כתבתי
בתצהיר למישטרה. כל מילה שאומר על
זה עלולה להפליל אותי ואין לי עורך-
דין שיגן עלי אני רק מקווה שהיועץ
המישפטי לממשלה יחליט שלא להעמיד
את בני למישפט ואז אני לא אצטרך
להיות עדת־מדינה. אפילו אם יהיה לבני
מישפט אני לא אהיה עדת־מדינה, אני
קודם אתאבד.
עד באן סיפורה האישי של ג׳ודי.

פדשת שוחד
נוספת!

ורך־יחדץ גידעון צדיק, הממתין
< עדיין לפתיחת מישפטו בפרשת השוחד
והסחיטה, הודה בשיחה עם העולם
הזה שהוא מכיר את ג׳ודי .״אני מכיר
אותה היכרות שיטחית בילבד.״ כשנשאל
אם הוא עורו־הדין שהחתים את ג׳ודי על
׳תצהיר נגד שימעוני השיב :״אין לדברים
האלה כל שחר.״
נראה היה שאפילו זיגל הבין שהפעם
לא יעזרו לו כל ההדלפות המכוונות נגד
שליטא לעיתונים. החומר שבידיו הוא יותר
עסיסי מאשר מפליל• למרות שהתיק

ראש־מועצה גולדמן(באמצע)
המזומנים מחשידים
ספר של יעל דיין עם הקדשה וכותב בהקדשה
שאני פרחי לבחורה זולה לא מביאים
ספרים, מביאים כותונת־לילה שקופה.
האמת היא שפחדתי לדבר איתו בטלפון.
פחדתי שמקליטים את השיחה ומנסים
להפיל אותי בפח*.

״הוא מצא־חן בעיני
ושכבתי איתו״
ני מרוטת עצבים מכל הפרשה וי
אני רוצה לגמור עם הסיוט הזה• מאז
התחילה כל הפרשה אני מעשנת בשרשרת
ולא ישנה בלילות. סתם אנשים מלכלכים
עלי. אני נראית כמו בחורה זולה ז אני
נראית כמו בחורה שאותה מנסים להציע
כשוחד לאנשים 1
הבום שלי לשעבר, שימעוני, הציע לי
לשכב עם בני שליטא, אבל שימעוני הוא
אדם לא הגון• בני שליטא באמת מצא־חן
בעיני, אז שכבתי איתו. היחסים שלנו
היו יחסים של כבוד הדדי.
אז מה אם היו לי יחסים עם גבר נשוי1
ישנן בארץ עשרות בחורות שיש להן יחסים
עם גברים נשואים. האם את כולן
מערבבים בפרשות מלוכלכות ועושים מהן
עדוודמדינה ן ההאשמה החמורה, שאני
שימשתי כשוחד מיני, היא שטותית. כל
אחד מרשה לעצמו עכשיו ללכלך אותי
ולעשות ממני בחורה זולה והתדמית שלי
בציבור לא נכונה.
כל הפרשה התחילה בגלל עורך־הדין
גידעון צדיק. אני הייתי בת־בית אצלו.
רק מפני שהייתי חברה טובה שלו ושל
אשתו, הסכמתי לחתום לו על תצהיר נגד
הבוס שלי, דויד שימעוני.
* ואמנם נואוחר יותר התברר. שמחלק־תו
של זיגל אכן הצמידה האזנה לטלפון
של חבר־הכנמת והקליטה את השיחה.

הוגש כבר לפרקליטות, שלף זיגל פרשה
נוספת נגד שליטא. לדברי זיגל, קיבל
שליטא שוחד מקבלן מנצרת.
על־פי הטענה, בנה קבלן מנצרת את
ביתו של שליטא במנחמיה במחיר
זול במיוחד, ואף העניק לשליטא תנאי
אשראי נוחים. זאת משום שאותו קבלן
מבצע עבודות בנייה עבור המועצה ה מקומית•
שליט^״שילם
לחברה הקבלנית מנצרת,
האחים אגבריה, סכום של כ־ 750 אלף לירות
עבור בניית השלד לביתו. מהנדסים
ואדריכלים שבדקו את התוכנית ואת הצ־עת־התקציב
קבעו עוד קודם־לכן שהמחיר
הוא סביר, לא נמוך מדי ולא גבוה מדי.
בדיקה בסיפרי המועצה המקומית —
אנשי זיגל ערכו את הבדיקה כך שהגליל
כולו ידע עליה — גילתה שהאחים אגבריה
אינם עושים עסקים כה טובים עם המועצה
המקומית מנחמיה. ביום שבו פשטה המיש־טרה
על המועצה הראו הספרים שהמועצה
חייבת לקבלנים מנצרת 5.5מיליון לירות,
חוב שעל־פי ההסכם אינו צמוד וללא
ריבית.
אך עובדות אלה לא מנעו מאנשי זיגל
להדליף לעיתונים על הפרשה החדשה של
בני שליטא. מפקדו של זיגל, ניצב יחזקאל
קרתי, ביקש לראות את תיק החקירה
בפרשת הבית וקבע: אין בו מאום.
עד שהיועץ המישפטי לממשלה לא יקבע
אם יש מקום להעמיד את בני שליטא
לדין על החומר הרכילותי שהגיש נגדו
זיגל, קשה לדעת אם יועמד שליטא ל־מישפט
או לא. על־פי נוהגו של הפרופסור
זמיר, הוא ידחה כנראה את החלטתו לזמן
רב. סביר להניח ששליטא ינוקה מכל
חשד על-ידי היועץ המישפטי, אך הנזק
כבר ניגרם לו. חיי הימשפחה של שליטא,
שאשתו גילתה בעזרת זיגל והעיתונות את
פרשת יחסיו עם ג׳ודי כדיר, כבר לא
ישובו ככל הנראה להיות כסי שהיו בעבר.

מי מעוניין ביצירת היסטריה לאומית נגד התוכנית הסעודית, ומדוע?

נחם בגין עשה זאת שוב. כמו אשף על הבימה,
1שלף ממיגבעתו שפן שחור, הכריז עליו כעל השטן
בכבודו ובעצמו, מיקד בו את שינאת הבריות, יצר
״אחדות לאומית״ נגדו והפך את יריביו לסמרטוטים.
תוך כדי כך יצר בגין שוב ״קונסנזוס לאומי״ לפי
צרכיו, דחק את מיפלגת־העבודה העלובה. לפינה והראה
לכל כי לזקנה בלה זו אין עוד מה להציע, מילבד חזרה
נכנעת על דיברי בגין עצמו.
כלפי העולם הופיע בגין שוב כעושה־הצרות הגדול,
הסרבן הניצחי, הלאומן המסומר שלא כדאי ״להתחיל
איתו״ .גם כלפי פנים השתיק את האופוזיציה הלאומנית
הקיצונית על־ידי הופעתו כמנהיג מילחמת־קודש נגד
בני־הבליעל הזוממים לכלותנו.

כשנתיים. אלא שאז לא היכה הדבר גלים.
ממשלת־ישראל השתדלה אז להתעלם כליל מן התוכנית
והיא הצליחה במידה רבה למנוע את התמקדות

• ההרגשה הכללית כי באפריל 1982 מסתיים
פרק, מפני שהשלום הישראלי־מצרי יושלם
אז, ואילו רעיון האוטונומיה מת כאיכו.

בהמולה הרבה של בגין וכלי־התיקשורת הנכנעים לא
היה כימעט לאיש העוז לשאול: מה יש, בעצם, בתוכנית
זו? מהי? מה רע בה ז

ס חי רהדקמ - 3ד ,,וו, ו־ ?

אילו נשאלו שאלות אלה, היתה מתקבלת
תמונה שונה לחלוטין.

ך* טענה העיקרית של ממשלת־בגין, כאילו סותרת
התוכנית את הסכמי קמפ-דייוויד, היא חסרת בסים.
כשבא הנשיא אנוור אל־סאדאת לירושלים, השמיע
באוזני הכנסת תוכנית המתאימה בדיוק לעקרונות פאהד.
אל־סאדאת לא הסתיר מעולם שהוא חותר להקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל, שאינו משלים עם סיפוח ירושלים
המיזרחית לישראל, ושעל ישראל לסגת מכל השטחים
שכבשה ב״.1967

׳ולה עו בהי
^ דבר הקרוי ״תוכנית פאהד״ ,על שם יורש־העצר
י י סעודי, האיש החזק בממלכת־הנפט, אינו תוכנית.
כלומר: אין זו תבנית מפורטת של פיתרון, הכוללת
דרכי־הגשמה ולוח־זמנים.
עיקרי הדברים:
<• על ישראל לסגת לגבולות שהיו קיימים לפני
מילחמת ששת־הימים.
• בגדה המערבית וברצועת-עזה תקום מדינה פלסטינית,
אשר בירתה תהיה בירושלים המיזרחית.
י• ישראל תעביר את השטחים האלה תחילה לידי
האו״ם, כדי שהפלסטינים יוכלו להפעיל בהם את זכותם
להגדרה עצמית.
• הפליטים הפלסטיניים יוכלו לבחור בין חזרה
ובין פיצויים כספיים.
• ״לכל המדינות במיזרח התיכון״ הזכות להתקיים
בשלום.

האמיר פאהד

כהסבימו להברה בזכותה של ישראל
להתקיים כשלום, מאיטר פאהד בדיעבד את
רעיון השלום הישראלי־מצרי. אם התוכנית הסעודית
תתקבל על דעת הפיסגה הערכית
הקרובה כעיר פאס כמארוקו, יהווה הדבר גשר
לשיבת מצריים לעולם הערכי, מכלי לסבן את
השלום עם ישראל.

מהחדש גר *
* * כחינת תוכנה, אין בתוכנית כל חדש.
) 1למעשה היא חוזרת על עקרונות, שבל
העולם הערבי, מילבד חזית־,הסירוב, דוגל כהם
מזה שנים רבות.

ישראל טענה תמיד כי ההחלטה 242 אינה קוראת
לנסיגה לגבולות הקודמים. אך כל המדינות, ובכללן
ארצוודהברית, טענו לעומתה תמיד כי הכוונה היא לנסיגה
לגבולות הארבעה ביוני ,1967 עם תיקוני־גבול מיזעריים.
על זכות הפליטים הפלסטיניים לבחור בין שיבה
ובין קבלת־פיצויים החליטו מוסדות האו״ם.
אף מדינה אחת בעולם לא הכירה בסיפוח ירושלים
המיזרחית לישראל, ועל כן מקובל על הכל כי החלק
הערבי של העיר צריך לחזור לריבונות ערבית. אך
מרבית המדינות מסכימות לכך שאין לחלק את ירושלים
מחדש מבחינה פיסית, וכי יש לשמור על שלמות העיר
תוך חלוקת הריבונות בה.

פיתרון כזה אינו נשלל כפירוש כתוכנית.

׳ 111139 דוו ק א ונכשיו?
ף, ניגוד לדיעה המקובלת, אין גם חדש בהצגת
תוכנית כזאת על־ידי סעודיה.

למעשה ככר הכריז האמיר פאהד על אותם
,העקרונות עצמם כתוכנית־שלום, שפירסם לפני
110 1

11 1

אין סתירה בין רעיון האוטונומיה ובין תוכניודפאהד.
על־פי הסכמי קמפ-דייוויד, האוטונומיה היא מצב זמני,
לחמש שנים בילבד, והיא ״שלב מעבר״ למצב של קבע.
לפי העמדה המצרית המוצהרת, המצב הקבוע יהיה
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.

יש, כמובן, סתירה גמורה בין תוכניודפאהד ובין
ההצעות של ממשלת־בגץ במשא־ומתן על האוטונומיה.
אך הצעות אלה לא התקבלו על-ידי איש ועל דעת
איש מחוץ לישראל, ובוודאי אינן מחייבות את המצרים.
הנשיא חוסני מובארק מגלה יחס חיובי ביותר יל-
תוכנית־פאהד, דווקא מפני שאין בה סתירה רישמית
להסכמי קמנדדייוויד, ומפני שהיא עשוייה לעזור לו לחזור
לעולם הערבי, מבלי לנטוש את הסכמי קמפ־דייוויד.

פאהד גם רכרז כי הדרך המעשית להגשמת התוכנית
היא הפעלת לחץ מטעם ארצות־הברית על ישראל.

גם ההחלטה ,242 כמו תובנית־פאהד, אינה
מזכירה כפירוש את הצורך לעשות שלום עם
ישראל, אלא מדברת על הזכות של ״כל המדינות״
כמרחב לחיות כשלום* .

גם הדגם של השלום הישראלי-מצרי מתאים
כדיוק להצעות פאהד: נסיגה שלמה תמורת
שלום שלם.

ניתן כקלות לחבר את שתי התוכניות, כרצה
של (א) אוטונומיה( ,כ) נאמנות בינלאומית,
(ג) הגדרה עצמית( ,ד ).מדינה פלסטינית.

התוכנית אינה מזכירה כפירוש את אש״ה
ואת מדינת־ישראל. אך האמיר פאהד כעצמו
הוסיה לאחר מבן, כהודעות ובראיונות, כי על
ישראל לנהל משא־ומתן עם אש״ף למען הגשמת
התוכנית, ובי מדינת־ישראד והמדינה
הפלסטינית צריבות להכיר זו כזו.

החלטת מועצת־הביטחון ,242 שמנחם בגין התנגד לה
בחריפות, ושהפכה לאחר מכן יסוד מוסד של מדיניותו
הרישמית, כבר כוללת את עיקרי הדברים האלה.
החלטה זו אומנם התעלמה מן הבעיה הפלסטינית,
אך היא קבעה שני עקרונות בסיסיים: שאין לספח
שטחים בעיקבות מילחמה, וכי לכל המדינות במרחב
הזכות לחיות בעצמאות, ריבונות ושלמות טריטוריאלית.

הרעש העולמי העצום המלווה את התוכנית
עתה, עם פירסומה מחדש, נוכע מטיב
העיתוי כמצב הנוכחי.

עיתוי זה הופך אותה לנושא בינלאומי ממדרגה ראשונה
ביגלל הסיבות הבאות :
• החלטת הממשלה החדשה בארצות־הברית לעשות
עסקים עם סעודיה, ולהעניק לסעודיה את המעמד הבכיר
במערך האמריקאי במרחב.
• יצירת הקונסנזוס האירופי, המתבטא ב״הצהרת
ונציה״ של מדינות השוק המשותף, והמקביל במידה רבד,
לעקרונותיה של תוכנית־פאהד.

כד זאת עשה באמצעות דכר הקרוי ״תוכנית
כאהד״.

למעשה זוהי רשימה של עקרונות להשגת
שלום כולל כמרחב.

תשומת־ליבו של העולם בה. בהעדר תגובה ציבורית
מתאימה, נשכח העניין, אף שהיה בו אז חידוש מהפכני.

!מדוע מתנגד בגין י
דוע מסתער מנחם בגין בחימה שפוכה על תוכנית
1האמיר פאהדז

וזי׳ג שמל לל יזם רשוזמנו!״

לכאורה זוהי תגוכה מוזרה. ממשלת־ישראל
היתה צריבה לכרך על עצם העובדה כי
סעודיה, שהיא כיום המדינה הערכית המרכזית,
מפרסמת תוכנית ־טיש כה — ולוא גם
בעקיפין — הנבונות להכיר כישראל.
הממשלה יכלה לפרסם ברכה כזאת, גם אילו רצתה
לשלול את כל פרטי התוכנית. תגובה סבירה כזאת היתה
מעוררת הד חיובי ביותר ברחבי העולם, ומחזקת את
מעמדם של ישראל ושל בגין עצמו.
מדוע לא נהג בגין כן?
לכך יש תשובה פשוטה: היסוד המוסד של מדיניות
בגין הוא הרצון להחזיק לצמיתות בכל רחבי הגדה
המערבית ורצועת־עזה. אין בגין יכול להסכים, ולוא גם
בצורה הזהירה והמסוייגת ביותר, לכל תוכנית שמטרתה
היא להשיג שלום, אם המחיר הוא החזרת השטחים הכבושים.
משום כך נאלצים בגין ושות׳ להשיב כבר
בשלב הראשון בלאו טוטאלי על תוכנית כזאת, גם אם
היא מבטיחה לישראל שלום מלא, שלם וניצחי.

העובדה שבל צבא הדיפלומטים, השגרירים,
הפקידו,נים, העיתונאים והפרשנים, יחד
עם האופוזיציה כהנהגתם המפוארת של שימי
עון פרס ויצחק רכין, מקבלים עמדה זו של
בגין כתורת משה מסיני — מעידה על המצב
הנוכחי כמדינה.
מעולם לא בלט העדרה של אופוזיציה אמיתית בכנסת
העשירית כמו בימים אלה.
לכל הפרשה הזאת יש דמיון מבהיל למה שאירע
(המשך בעמוד )73

זקוק לחנופה בעסקי
יצוא ויבוא ז
בנק הפועלים מעמיד
לרשותך שרותי יצוא ויבוא
מעולים. כוח אדם מיומן, רשת
עניפה של שלוחות בחו״ל,
למעלה מ 1,000-בנקים
קקורספונדנטיים מהידועים
ברחבי העולם, ומערכת
מתקדמת של תקשורת ומידע.
אנו נעזור לך לבדוק
שווקים ולקוחות פוטנציאליים
בחו״ל, נספק לך מידע על

ארץ היעד ונמציא לך חוות
דעת בנקאית על לקוחותיך
הפוטנציאליים.
אנשי סחר החוץ שלנו
ידריכו אותך בכל הליכי
״סגירת העסקה״ ויסייעו
בידך להשיג את האישורים
הנדרשים לביצועה.
הכנס לאחד מסניפי
הבנק בכל רחבי הארץ. יש לנו
הרבה להציע לך!

נצל את הגשר הבינלאומי

כל שבוע נשלחים מאות אלפי זוגות
תחתונים שלנו ״ישיר לאירופה״.
עם הגזרה ה״סברינית״ הידועה, עם האיכות
המדוקדקת. עם הבד והדיגומים המחמיאים.

נשים באירופה
לובשות תחתונים
ייבמו בישראל!״
כך, שבוע אחר שבוע, נכנסות האירופאיות
לחנות ומבקשות תחתונים ״כמו בישראל״.
ועתה עוד מהפכה של סברינה: ה״סברינות״
באריזה האירופית הפתוחה, בחנויות
המובחרות ובבתי הכל־בו, פרושים לפניך
זוג זוג-לבחירתך.

לפני שתחליטי איזה ״סברינה״ את קונה
היוס-הרגישי את ה״סברינה״ עוד בחנות.
זוהי ה״גישה הפתוחה״ שלנו: תחתונים על
המדף.

תחתוני הנשים של סברינה.

שזה3טוב8.
17113 סימן( 1
סברינה

תטגץ
ד עזרוו *7דם קלר
הכתובת על הקיר עלתה
לו 1000 שקלים

מי בקרב חוגי השמאל בתל־אביב
אינו מכיר את דמותו של
אדם קלרו הוא מחלק כרוזים נצחי.
הוא מחתים על פטיציות, הוא
מתווכח עם עוברי־אורח, הוא
משתתף בכל אסיפת־מחאה והפגנה.
הוא כותב מכתבים למערכות־העיתונים,
והוא מומחה בציור

דמוקראטית ישתתפו בתשלום ה קנס
הכספי. תרומות ניתן להעביר
גם באמצעות חבריו וידידיו.
31.10.1981
יוסף גלילי, תל־אביב

*3הדו 3טד !
שלמה להט צריך לחתפ-
טר ומייד, בעיקבות הצהרתו
״שעשה תרגיל״ בפרשת
חסן-בק

לא יתכן שראש העיר הגדולה
ביותר במדינה ינהל את העיר
המופקדת בידיו על־פי העיקרון
של ״בלי מהומה אין מאומה״ .אך
מצד שני׳ תחת לנהל מו״מ ענייני
ומכובד, ייפנה אל הרגשות והייצ־דים
של אוכלוסיה שלמה, ייפגע
בהם ״כדי להפעילם״ .תוך סיכון
של התארגנות עויינת על בסיס
!ליבוי־יצרים בידלאומי ופוליטי.
מה היה קורה, אילו המנהיגים של
האוכלוסיה הערבית ביפו היו פחות
זהירים — אילו היו כמו להט
עצמו — ותגובתם המיידית, ה־

גיל,נס קדר
זפאי לעזרה
כתובות על הכתלים בחוצות־העיר
בכל נושא שאיכפת לו.
אדם קלר נטל חלק פעיל במערכה
לשיחרורו מן הכלא של גדי
אלגזי, סרבך השירות בשטחים־
הכבושים. באחת הפעמים נתפס
אדם קלר בשעה שצייר כתובת:
ישוחרר גדי אלגזי ! על כותלי
מחלבות טנא־נוגה (שעד לפני
זמן קצר היו בבעלות מישפחת
ייגאל הורביץ, שר־האוצר לשע בר).
הכתובת
הרגיזה את המישטרה
ועוד יותר את יוני הורביץ, שגילה
עד אז אדישות לעשרות הכתובות
הפוליטיות שקישטו את גדרות ה מחלבה!
את הכתובת הזו הוא
הורה אישית למחוק. מנהל המחלבה
היה גם ברשימת העדים של
התביעה במישפט שהוגש נגד קלר
בשל ציור כתובת זו.
קלר נשפט ביום הרביעי שעבר
( 28 באוקטובר .)1981 הסניגור
הסביר לשופט את מניעיו של
אדם קלר וביקש שלא להטיל עונש-

מהששכ חנו
המאורעות במרחב מתרחשים
בקצב מהיר
מאור

שכחנו את שלום־עכשיו.
שכחנו את פילים חביב.
שכחנו שיש טילים בצפון,
וגם את ״יאנוש ורפול...״
שכחנו את הפטנט של מרי*
דוד•
שכחנו
שראש־הממשלה,העביר׳
את משרדיו למיזרח־ירושלים
ואת השגרירים ל־תל־אביב.
.שכחנו
את פלאטדשרון.
שכחנו את ר״ץ.
שכחנו את אורלי יניב ואת
עמירם ניר.
שכחנו את אפרסק, את אבו־חצירא
ואת גוש־אמונים.
שכחנו את אריה נאור.
והנה, גם אני שכחתי לשלם
את האגרה.
רפי אליהו, קריית־אתא
מאסר בפועל, כדרישת התביעה.
ואומנם, השופט שטיינמץ נעתר
לבקשת הסניגור וקנס את אדם
קלר בקנס של 1000 שקלים.
אדם קלר זכאי בהחלט לכד, ש אלה
המסכימים עם פעולתו ה־העולס
הזה 2306

הו 1ו ל 0הז ה

מאוזן :
)1מר חשוון במקורותינו!
)5אל רומאי ושרד, יווניה !
)10 צמח רך ! )11 מי יתן !
)13 מספר העולמות! ) 14 טבעת
מתכת להברגה ! )15 העלאת
מתים מקברם בקסם וכישוף!
)16 בר-מינן)18 :
ישן ! )20 פקיד בכיר ! )21
חג עגול! )22 השקע שמתחת
לאצילי ד,ידים ! )24 שבלים
לפני היותן לתבן! )25 מימרא
בראש מאמר וספר! )26
אומן למצעות ומזרנים! )28
דרגה במישטרד )30 ! ,משא
רב מדי ! )31 דבר המותר עלפי
הדין! )32 נסתיימו! )34
שרשרת הרים! )35 איצטדיון,
זירה למירוצים! )38 מחיר
נמוך יותר, חצי חינם! )39
כינוי לחלק הפנימי של צינור
האוזן! )41 כבש רך! )42
קטן־קומד )43 ! ,חלק, מנה !
)45 סב וחזר, עבר ושב! )47
זרם, שטף! )48 ציין, אמר
בפירוש ! )50 יללה, אנחה !
)51 טרי, רענן! )52 עגל ש־נתבגר!
)54 אבקת־בניין! )57
חדל! )61 נמצא בנבחרת כדורגל
! )62 מיץ צמחים ! )64
בן־אדם! )65 בצוותא! )66 נוזל
החיים! )67 אבי הבעל!
)69 אכר! )70 אינו גאה! )72
רעש, סער! )74 תוצאת החילוק!
)75 עיר בסוריה! )77
טיט דביק עשוי גיר טחון!
)78 מלכת הפרחים! )81 מן
המסים! )83 ידיד! )85 קילומטר
(ר״ת); )86 כלי נשק
קדום ! )88 תואר מוסלמי אקטואלי!
)89 אישיות בסקנדינביה
שכהונתו נסתיימה ! )91
אויה ! )93 ענף ! )95 רעד !
)96 לא כאן ! )98 תו מוסיקלי!
)100 חצי בירת פרו! )102
מלת שייכות! )103 כוח עליון!
)104 איספלנית! )105
ארץ במזרח שארה״ב רוצה ביקרה.

מאונך

ראש־עיר להט
רגשות ויצרים
ספונטאנית והיהירה היתה להוציא
את ההמונים לרחובות ,״בלי ריש־יון״
״לעשות מהומה, כי אחרת אי־אפשר
במדינה הזאת״ז! המישט-
רה רדתה ״יורדת עליהם ביד חז קה״
(ביגלל היעדר־רישיון, כמר
בן והיינו רואים פצועים ו/או
הרוג/ים ...הגם אז היה ״צ׳יצי
מצהיר את הצהרתו ו...
עם זאת יש להזכיר גם, שכל
פרשת״המכירה״ של מיסגד חסך
בק לא היתה יוצאת אל הפועל
אילו ועד־הנאמנים של הווקף ה מוסלמי
היה עצמאי, והיה חופשי
לפעול לפי שיקוליו.
שלמה להט — עליך להתפטר!
יהושע שי, תל-אביב

)1נאה! )2הרבה! )3מעצור!
)4אות החבור! )6עני!
)7גיבור ספר של ר. קיפלינג!
)8מדף! )9יאיר! )12 תנור
היתוך! )15 צמרת! )16 ליל
האתמול! )17 גמל צעיר! )19
אסוף וריכוז מסמכים! )20
אינו עמל> )21 שם פיוט ארמי
שנקרא בחג השבועות! )23
כתב כריתות ! )24 בליטה מחודדת
בכלים שונים ! )26 ארעי,
בא בלא כוונה מראש! )27
מסמר! )29 צעד! )30 הסכם
שוויתור בצדו! )33 מרפא!
)34 מקצוע מבוקש באיראן:
)36 תכונה מיוחדת הטמונה

במישהו! 12 )37 בלילה! )40
אדון פולני ! )41 התקיף, מחץ!
)44 אבק פורח! )46 הנאה
גדולה (סלנג)! )47 מעטה של
בית! )49 ריקוד אמנותי! )50
אל ההר! )53 תעודת שותפת
של אדם בהון של חברה! )54
מקל ארוך לזירוז הבהמה החורשת!
)55 שובב! )56 בן
דת אחרת שעבר ליהדות! )58
גיל ! )59 שער קטן ! )60 לבוש
קרעים! )62 מבני נוח! )63
תקלה, מכשול! )66 שם־דבר
לנסיגת גבורה במלחה״ע ר,־2

ע״ש נמל צרפתי! )68 חולה
שגעון הגדלות! )71 חיית-
טרף ! )73 היפרד )76 ! ,שמן !
)77 מזבח ! )79 תימן ! )80
כפוף, שחוח! )82 תווך! )84
שאינו נותן פרי! )85 פילוסוף
גרמני ! )87 מסולם הצלילים !
)90 ביטל החלטה ! )92 עיר
מים
של שוטים! )94 נחל
קטן! )96 שאנן! )97 צירוף
אותיות המביע מושג ! )99 תבלין
מזרחי! )101 מים רבים!
)102 אציל! )103 יבשה וים
סביב לה.

ישן מפני חדש
על ההתפתחויות
הניצים

בקרב

פעם היתד, תוכנית־רוג׳רם, שנדחתה
בשצף־קצף על־ידי הני־צים,
ועוד נתגעגע אליה. אחר־כך
היתד, החלטה ,242 שבגין פרש
בגללה מהממשלה ונערכו נגדה
הפגנות נוראות וכו׳ ושעכשיו ה־ניצים
מסתמכים עליה. אחר-כך
באו הסכמי קמפ־דייוויד, שאנשים
כשר־החוץ שמיר התנגדו להם, ועכשיו
הוא שומר על החומות של
מחנה־דויד.
אחר־כך היתה תוכנית ונציה
של מדינות אירופה, שאותה גידפו
(המשך בעמוד )14

ה ס בון

!! ש רוו לי

נו טי ם ם נוי ק ה

> 9 0רו ת
ובזיקוו

! 111131 שיס-ן וספגויקה-פדיקוו סניקוון
הוצאת שער בחש מל (אפילציהז
* ׳31׳ 11381 | 170
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול.
צביונה,פסים,טיפול פנים, איפור.
הוצאת שיער ב ש עוו ה

** 0171 01(11
•סחירים עמח״נו • שוו ת מע1לה •
תל-אביב יודפת 4ליד דיהבוף 229388 226066 190
דרוח-בו הד/יר 06 חול ו־ניו *וואזים ״ מ לוו או היי

אם בביתך בוערת אח

ה עו נההחלה!

יש לנו עבורך

משור ״מיני״
5 7 1 X 1 :

משור האיכות 81191.
קל במשקל בעל עוצמה
נוח ופשוט להפעלה
לחיתוך וגיזום עצים
וקורות בשיטת עשה
זאת בעצמך.

תיבו ת1!1
פר הדר
לאירופה המערבית

סכחנים
(המשך מעמוד )13
הביצים במילים גסות, וגם אליה
עוד נתגעגע• עכשיו מגיחה ובאה
התוכנית הסעודית הנדחית על הסף,
ושגם היא תיראה מתונה
לעומת התוכנית הבאה.
לא. הם לא ילמדו לעולם.
אביבה דוידי, ירושלים
חיתסחים
עליר ׳ עו ר אל !

תסוז״ם

על הרעיון לייבא תימס-
חים לישראל, ישלם עוד
עם ישראל ביוקר, מזהיר
הקורא

א שכוליות

בעיר ניו־יורק היתה קיימת
בעיה עם יצורים ״נחמדים״ אלה,
כאשר כל מיני אנשים תמימים רכשו
אותם בהיותם עדיין ״תינוקות״.
לאחר
מכן זרקו אותם לתעלות־

איכות יצוא

בתיבה כ־ 18ק״ג

ש. ונציה ובמו בע״מ

פרדס סינדיקט
רזו׳קסלן 8
תל• אביב 64 734
טלפון 210121
והסוכנים

הכרויות למטרת נישואין

שנות מוניטין

י— • העסק הנבחר לשנת ^ 1981

^ הל אביב. רח׳בן יהודה 58

הי 05 28293? 1

נ7יהו 0*1
על הידיעה שאיל עיתונות
עלול להסתבך בעיקבות
פרשת ״העיתונאי הוותיק״
(תשקיף ,״העולם הזה״
<2301

אם פירסמתם אודות ההסתבכות

הובלה עד בית הלקוח
425 עוקל

ת״א הגדוד העברי ( 2ליד ככר המושבות) 612553
הפצה לצפון: מ .רוזנבלום בע״מ
חיפה דרך העצמאות 661085,664891,49

״לא סוב היות האדם לבדו״

פעם את רצונו באחת הבחינות,
הוא פנה אלי בשאלה המחוכמת:
״מדוע אתה כל־כך טיפש ואחותו
כל־כך חכמה ן״ וזה קבל עם־ועדה,
40 ראשי־כרוב של הכיתה, ביניהם
כאלה שעתידים להיות אח״ם בארצנו
וגם בארצם. הוא דיבר על
אחותי גולה, שהיתר, מראשי המאבק
האנטי־נאצי בגיטאות פולין.
והמורה דובאס היה גם המורה
שלה בגימנסיה לבנות.
יוסף ־מידה, מושב בית־הלוי

ביוב ואגמים, שם גדלו לממדים
טבעיים של 8—6מטרים, ונהגו
לתקוף את עובדי־הביוב או את
המטיילים על האגמים. היתד, דרר
שה פעולה מיוחדת של מישטרת
ניו־יורק, שבמשך תקופה ארוכה
נהגה לצוד את חיות־הטרף בתוך
התעלות ולירות בהן.
מ׳ אריאל, וזל־אביב

ש א רי ח

מ פ לי ט ה
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

הרמטכ״ל נפגש בביקורו
חאחרוו באר-
צות-הברית עם יורדים,
אך לקורא נראה
שזה ללא הועיל, וח-
יורדים יעמיקו שם
שורשים

בקירבת מפלי הניאגרה /
פסטיבל שירי־עם על גיטרה !/
רבבות יהודים דור שלישי של
יורדים /משארית הפליטה
שנותרה לה...
אס, תל־ אביב

פהאם אידיאל

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

ומעשי הסחיטה של ״העיתונאי הוותיק״
— מדוע לא תפרסמו גם את
שמו? (אתיקה, שמתיקה).
מה מותר העיתונאי הוותיק על
מנכ״ל מישרד־התחבורה, ניצב תורגמן
או השר אבו־חצירא?
אגו רוצים שמות: מיהו העיתונאי
הוותיק ומיהו ״איל העיתונות״?
(כמה כאלה כבר יש בארץ?).
דו אילן, תל־אביב
• 1כל דבר בזמנו.

שירסב **דנתר

מנחם בו מחח על שירגוב
שמו לשער האחורי של
״עכשיו״ (״העולם הזה״
)2295

הננו להעיר, כי שמו ישל מר
בן שורבב לשער האחורי ע״י
העורך הגראפי שלנו. העורך דד

המוחה דיווויח
מתהפך ב קי ב רו
על טעויות שמצא הקורא
ב״נדון״ שעסק בשימעון
פרס (״העולם הזה״ )2288

איתן עבדח
הדברת מזיקים

סוסחים לחדברר תיקנים (ג׳וקים),
תוליד ינץ, חרקי ספרים ובגדים.
מומירוז על בריאותך ורפוסך.
|1ן ת-גן. רוו מודיעין .18ת.ד2272 .
] י ק | 6־ 5־ 790114 רש׳מס־ 21 עסק *481/75

תן טרמפ לחייל

טל 03*746480 ; 777075 .

נהניתי מאוד לקרוא את המאמר
על פרס׳ אר שמתי לב לכמה שגיאות
שאני מרשה לעצמי להעיר
עליהן :
טנטנוס נכתב על נכונה טנטוס
ופירוש המילה ביוונית: מוות.
טיטיום הנזכר כמי י שנענש על
עיסקי־נשים ,׳ושהיה כבול לסלע
ונשר אכל את כבדו, אינו אלא
פרומתיאוס המפורסם ,׳שנענש על
שגנב מהאלים את האש ומסרה
לבני־האדם, ושוחרר על־ידי הרקולס
הידוע. הרקולס הוא אחד
הטיטאנים שהם דודיהם של שלושת
האלים: זיאוס־יופיטר׳ פוסידון־
נפטון והאדס־פלוטו.
לא הייתי מעז להעיר על השיבושים,
אלא שאני מרחם על מורי
ליוונית, מר רובאם, שבוודאי היה
מתהפך בקיברו אם לא היה תלמידו
מגיב. הוא אמנם היה אנטי-שמי
שרוף (ובאותה המידה שגא גרמ נים)
,אך בקלפים שיחק רק עם
יהודים.
על הרמה הפדגוגית שלו יכול
אני להעיד — כאשר לא השבעתי

משורבב כן בטעות גראפי חשב לתומו, כי מאמרו של 1
ז. גורביץ על שירת מנחם בן,
המופיע בחוברת עכשיו שמדובר
בה (מס׳ ,)45 הוא שיחה עם המשורר,
ובתור משוחח נראה לו
בן כמשתתף בחוברת.

גועה גורביץ,
מזכירת עכשיו, תל־אביב
העולם הזה 2306

מוצרי קילופורט׳1׳ 10£01?011 העם תחליף שוויצרי לבחירתך:
• ממתק בטעם שוקולד
אידיאל ׳ לא ייחה עיקיית ו/או אריחת בעיים
זווס׳וגטמ דוחה הרגשת רעב על כל תופעותיו • ,קוכריות קריש1גיל׳|
מעניק הרגשת שובע, מספק את כל הויטמעים
הדרושים לגוף.

שיטת הרזיה נעימה ללא ״מכשירים״ ,ללא דיאטה,
ללא משטר קפדני ומניעת הנאות החיים.
להשיג בבתי המרקחת בלבד.

תוצרת ^ 9ח 31<0וח־ו 3ו 1ק שוויץ

מכתפי
.111.1המכב -
סדחספפא באשר אתה מת בישראל
כגנרל, ברמטכ״ל לשעבר
ובשר חקלאות, חוץ ובי*
טחון לשעבר — ידידים
ואוייבים גם־יחד משבחים
ומהללים אותם עד לב
שמיים

״אלפי״

יצדני אופנה בע״מ
תל־ אביב
התרנגול
של ״אלפי״ ־
סמל לטיב
ומקוריות באופנה

חדש ב״אלפי״— סריגים!
סוודרים, קפישונים, אפודות ועוד

תנו ל ״ א ל פי ״ 1
להלבי שאתכם 1
בית ״אלפי״ ,רח׳ לבנדה ,42ת״א
טלפונים 03-331025 ,216521 :

מותו הטראגי של משה דיין
מעציב מאוד, סיבלו נוגע־ללב.
והרי לך סיבה טובה להפוך אותו
לקדוש תנ״כי, לדמות סימבולית
של סופר־צבר, כלב בן־יפוגה ו־
!גידעגן, יהדה־המכבי ובר־כוכבא
— כפי שספד לו מנחם בגין, כי
״דמם זרם בעורקיו״ .הוא כינה
אותו מדינאי וחייל הראוי להערצת
הנוער, דוגמה ומופת לכל ציוני.
אין
שמץ של ספק. משה דיין
היה אישיות יוצאת־לופן, מיוחדת־במינה
בינות לבינניות המגומגמת,
האומרת־הן, ביו המאובנים השוטים
של חיינו הפוליטיים.
אומרים עליו שהיה נועז ומקורי.
לא במה שאמר ועשה ביחס
לערבים ביום ראשון, אלא באומרו
את ההיפר הגמור ביום שני,
ובהכחישו את שתי ההכרזות גם-
יחד ביום שלישי ...בכך שאמר
הכל לכולם, אמר משהו לכל אחד...
ערבים ויהודים גם יחד.
אומרים עליו שניחן באומץ־לב
עילאי• קיימים סוגים שונים רבים
של אומץ־לב, הגדול מכולם, הוא
האומץ להיות פחדן.
למשה דייו היה האומץ להסתתר
מאחרי שימלותיה של ראש-
הממשלה גולדה מאיר, אחרי הכישלון
והטראומה של מילחמת
יום־הכיפורים ; מאחרי ועדת־אג־רנט
ומאחורי הרמטכ״ל שלו,
דויד אלעזר.
שד הביטחון אריאל שרון כינה
את דיין ״ידידו של החייל האל מוני
הישראלי״ .משה דיין רכש
לו כארבעת אלפים ידידים ישראליים
צעירים — החיילים הלא־אלמונים
של .1973
כמה פוליטיקאים חשים דחף
לנטוש את מיפלגותיהם אחרי
תבוסה בבחירות, אך אינם מעזים
לעשות זאת מפחד פן יקראו להם
בוגדים? משה דיין רץ, בבחירות
של ,1977 ברשימת מיפלגת ה עבודה,
מול הליכוד של מנחם
בגין, ולבסוף מצא עמו שר־החוץ
בממשלתו של בגין.
אמרים עליו שהיה משורר
רגיש, שאהב כל עץ, כל גבעה, כל
עמק בארץ ...אך יותר מכל אהב
דיין את משה דיין• למען אהבתו
הגדולה הזאת היה נכון להקריב
יהודים וערבים, ידידים ואדיבים,
במילחמה ובשלום. החשיבות של
״היות חשוב״ היתה חרוטה עמוק
בליבו ובנפשו. יום שבו לא הופיע
שמו בכותרות, היה לבגין יום
אבוד. הוא אפילו הקים עיתון יומי
כדי להבטיח זאת.
חבל שמשה דיין אינו יכול
לקרוא מה שכתבו אודותיו ומה
שאמרו עליו ברדיו ובטלוויזיה.
הוא יכול היה להיות יהודה ה מכבי
ובר־כוכבא המאושר ביותר
בעולם.
יוסף שריק, תל־אביב

כדז?אמח

מי היה האיש דיין

כקוראת ותיקה של ״השבועון המסדים״
,אני מסוייגת מאוד כש אני
קוראת את גלי התישבוחות ה יורדות
על משה דיין לאחר מותו.
אינני חושבת ששעת מותו של אדם
היא הזמן הנכון לעשות עימו חש בונות
נוקבים, אך אינני מאמינה
כי ״אחר מות קדושים אמור״ .האם
ישכיל העולם הזה לעשות את חש־

מבכי דיין
מה שלא אמרו עליו
בון חייו המאוזן של האיש משה
דיין?
דינה אלישע, תל־אביב
מוסדות, ולהודות
הקורא תובע:

עכשיו, אחרי מותו של משה
דיין, גם אתם חייבים להודות, אחרי
שהשמצתם אותו כל השנים: משה
דיין היה איש גדול!
חיים בן־ דור, תל־אביב

הטבות בכפאר־קאסם
חלקו של הקורא דורי בגילוי
טבח בפר־קאסם
(״העולם הזה״ )2305

בכתבה הגדולה על הטבח הנורא
בכפר־קאסם נאמר בין היתר

יות ששלח אותן לאישי־ציבור ב־תזכירו•
בדומה
לו שלח האיגוד היהודי־ערבי
לשוויון זכויות תזכיר, ש כלל
את העדויות שגביתי, למאות
אישים ועיתונאים. העדויות האלה
הובאו לשולחן הממשלה על־ידי
המנוח ישראל ברזילי, שכיהן אז
כשר־הבריאות מטעם מפ״ם, וש*
התנגד לנסיונות הטישטוש של ה רצח.
הוא דרש להעמיד את האח ראים
למישפט פומבי.
עדויות מזעזעות אלה שימשו
לאחד מכן הבסיס למישפט הפומבי
שנערך בלחץ דעת־הקהל והעי תונות
והפכו מיסמכים רשמיים
של בית־המישפט. הם התפרסמו
במלואן בספר 1ו כומתות ירוקות
בדין, וכן בחוברת סכל על כפר־קאסם
שיצאה ביוזמתם של אורי
אבנרי ואורי סלע.
לטיף דורי, תל-אביב
הפטנט
יש עדיין קוראים שלא
שיבחים

לפי דעתי ההמצאה של מרידוד
בעינה עומדת, שרירה וקיימת, פועלת
ועובדת. אבל יש להבדיל
בין ההמצאה ובין הפטנט. ההמצאה
נוגעת לענייני אנרגיה• הפטנט
הוא אחר לגמרי: לשלוף
את ההמצאה רק לפני בחירות.
הפטנט עבד ועוד יעבוד. תקראו

חבר מפ״ם דורי
דברים על דיוקם
ש״גם לטיף דורי, איש מפ״ם, גבה
עדויות בכפר.״
ברצוני להעמיד דברים. על דיוקם,
מה עוד ומדובר באחד הפרש יות
החמורות ביותר שאירעו בט-
דינת־ישראל מאז קיומה.
להלן סיפור המעשה:
עם הגיע הידיעה המחרידה למרכז
מפ״ם בפי אחד מחברי קיבוץ
החורשים, השכן לכפר־קאסם,
יצאתי לשם. נודע לי מפי התושבים
שכמה מהפצועים שוכבים ב־בית״החולים
בילינסון. בביקורי
אצלם בשבת, ה־ 10 בנובמבר ,1956
גביתי מהם את העדויות הראשונות,
לא כפי שצויין בכתבה ״בכפר״.
עשרה
ימים לאחר מכן ביקר
ח״כ תופיק טובי בכפר, וגבה עדו

מרידוד
גם פטנט וגם המצאה
לי האנס אם לפני הבחירות הבאות
לא ישלוף מרידוד שוב את
ההמצאה שלו מן הכובע.
ר׳ גיורא, חולון
העולם הזה 2306

מ סו ד ת די ד או 8 2
ת אחריות
ל מ ער כתה קדוד
מקרר תדידאו דג 6 2י 73 סד ±>06 ידסר׳^(^

המבצע מתאריך 16.10.81

ל י77

פיתחת־וכיה היא חבית שד חומדננץ ביד הממשלה
נמצא פתיל ההשה״ה שאודבו חמישה חודשים -עד אפריל .1982
הוב יש וא ן־ אריאל! 1 ,מנוויגי ו ומתנגד ים לפי! 1׳ מזה׳ ר:
״שום מחיו נלא יהיה יק ן ו מו וי. לנו איון קו אדום די

מן קופת הרתיחה הקצרה שאחרי
4 1רצח אנוור אל־סאדאת כבר חלפה.
התיקוות הגדולות והחששות הכבדים נגוזו.
בבית־הקפה אירופה הקטנה, שבמרכז
ימית, מוצבת מכונת מישחק אלקטרונית.
חיילים המשרתים בסביבה מיירטים חלליות
בחיצים ציבעוניים- ,וילדים צובאים
על המכונה ומתבוננים. סביב השולחנות
יושבים ההורים. נושא השיחות הוא אחד :
ההתפתחויות האחרונות במשא־ומתן על
הפיצויים.
מעט למטה משם, בפאסאז׳ המקורה,
נמצא בית־הקפה של אבינועם מרגלית,
המכונה פרלמנט. שם מתכנסים אנשי
ועד־בעלי־העסקים לפני הישיבה המזומנת
להם בבניין המועצה. גם שם דנים בפיצויים,
אך גם בעלילותיו של הח״כ חיים
דרוקמן, המשתתף בכל יום במסיבה אחרת.
ביום הרביעי: מסיבת חתונה בישיבת־ההסדר,
שהיא גם מסיבת ראש־חודש מרחשוון.
ביום החמישי: מסיבת חנוכת־הבית
של הרב דרוקמן עצמו, ובאותה הזדמנות
— טקס שבע ברכות לזוג הצעיר. לכבוד
ליל־השבת מתכננים כמה מתושבי ימית
לערוך לדרוקמן מסיבה נוספת: קומזיץ
המוני ליד ביתו החדש.
בשעה שמתכנסים בעלי־העסקים בימית
בבניין המועצה, מתקיימת התכנסות אחרת,
במרחק של עשרים דקות נסיעה משם,
בבנייני המינהל האזורי במושב דיקלה.
ועד־ישובי־חבל-ימית, המונהג על־ידי איש
נאות־סיני, יצחק רגב, מתכנס אף הוא.
שם מוסר שאול סלע, איש מושב שדות,
דו״ח על פגישתו האחרונה עם מאיר בן-
מאיר, המנהל בשם הממשלה את המשא-
ומתן על הפיצויים לתושבי החבל.
בחבל ימית יש היום לא יותר מ־3500
תושבים. ברובם הגדול הם ״יושבים על
המיזוודות״ .מיעוט קטן מכין את ה־באריקדות
לקראת יום הפינוי, באפריל
. 1982 לכולם ברור שאם יסתיים המשא-
ומתן על הפיצויים לפני יום הפינוי, תהיה
ההתנגדות לפינוי נחלת מעטים. אך אם
לא יסתיים בזמן — צפוייה התפוצצות
גדולה בחבל ימית. המפתח נמצא בידי
הממשלה.

רוצים פינוי מסודר משכרים צצים ועולים במהירות,
כמו השמועות. השמועה האחרונה
אומרת -שהעברת ניהול המשא־ומתן על

הפיצויים לידי שר־החקלאות, שימחה ארליך,
משמעותה שהממשלה מבקשת לזרז
את הפינוי, ומישהו אף נוקב בתאריך :
תחילת פברואר .1982 מישהו אחר טוען
שידוע לו, שאחד ממנהלי המשא־ומתן
מטעם הממשלה, הבטיח לאנשי התנועה־

מפה מתוך חוברת הסברה של אנשי גוש־ אמונים
חבית של חומר־נפץ

מושבניק נקר משדות ורב רחל מעצמונה
שלום מול שלימות הארץ
לעצירת־הנסיגה־בסיני, שהמשא־ומתן לא
יסתיים עד ליום הפינוי.
יש שמועות מתמידות על התנחלות חדשה,
באתר לא ידוע, שמתכננים אנשי
גוש־אמונים. בשדות עדיין כועסים על
הפתק שנתלה על לוח המודעות שבמושב,
ושבו התבקשו שלא לנסוע ביום הכיפורים.
בימית מתנהל קרב מתמיד בין אנשי גוש־אמונים
ובין הוועד־למניעת-השתלטות־וכפייה־בימית,
שאחד מחבריו מפגין מדי
יום ליד ביתו של הח״ב חיים דרוקמן.
במשא־ומתן על הפיצויים מתנהל קרב־התשה
הנמשך כבר יותר משנתיים, בין
נציגי המתיישבים ובין נציגי הממשלה,
המתחלפים בזה אחר זה׳ -ובינתיים החליט
משרד־השיכץ לסגור את המוטל בימית,
אך לא לנתק את המים והחשמל מן הדירות

שבהן מתגוררים המתנחלים החדשים.
יצחק רגב, בעל הזקן האדמוני. עומד
בראש ועד־ישובי-חבל־ימית, ומוכר כדוברם.
רגב הוא איש נאות־סיני, והיה
ממנהיגי הקרב על גן־הירק שם. הוא איש
חירות, שאינו מסתיר את התנגדותו לפינוי
חבל ימית, אך מלא -חששות -מפני מה
שעלול להתרחש אם לא יהיה פינוי מסודר.
רגב אומר:
״הפיתחה היום היא חבית של חומר-
נפץ, ואנחנו צריכים להיות זהירים מאוד.
כל זמן שאפשר לעשות משהו באופן
לגיטימי כדי לעצור את הנסיגה — אני
בעד. אך לאור הדינאמיקה שאנחנו כבר
מכירים, צריך להיזהר שלא נגיע למיל-
חמת־אחים. הנזק בפינוי הוא עצום, מבחינה
ערכית, פוליטית ומוסדית, אבל

מילחמת־אחים, שבה אזרחים יורים בחיילים
ולהיפך, תהיה אסון־לאומי. אנחנו
רוצים להבטיח שהפינוי יהיה מסודר ככל
האפשר- ,ולא מקובלים עלי אותם אנשים
שמבקשים למנוע את הפינוי בכל מחיר.״
המפתח למאורעות הוא במידה רבה
בידי הממשלה. רגב אומר :״היתד, לי
שיחה אישית עם בגין. אני לא מאמין
שהוא רוצה במילחמת־אחים. אני מקווהשהכנסתו של ארליך ילמשא־ומתן- ,תזרז
אותו. צריך לזכור שאנחנו נמצאים פה
הרבה אחרי המועד שבו היה צריך לגמור
את המשא־ומתן הזה. אנשים יכלו כבר
להתחיל להסתדר במקומות החדשים. אבל
אם באפריל 1982 נגיע למצב- ,שביו לאנשים
לא יהיה עדיין לאן ללכת, אף־אחד לא
יוכל לקחת אחריות על מה שיקרה. נגיע
לעימות- ,וזה אסור שיקרה.
״הדבר הובהר לראש־הממשלה ׳ולשרים,
אבל ללא הועיל. המשא־ומתן מצידם נערך
בצורה רשלנית. אני -לא יודע אם מישהו
רצה להביא להפלת השילטון, או למיל־חמת־אחים-
.שמעתי שמועות מהסוג הזה,
אני לא יודע. היום אנחנו עדיין מקווים.
הבעייה של הממשלה תתחיל ביזם שבו
אנחנו, ועד־הייש-ובים, נפסיק לפעול.״
רגב מייצג ללא ספק את רובם הגדול
של המתיישבים החקלאיים שבפיתחה. אבינועם
מרגלית הוא חבר הוועד של בעלי־העסקים
בימית, המייצג 110 מבין 350
המישפחות המתגוררות בימית. גם הוא
השתתף בקרב על גן־הירק, ודעתו דומה
לזו של רגב :
״עד להצבעה בכנסת עשינו הכל בצורה
לגיטימית, נדי למנוע את החלטת הפינוי.
מרגע שהממשלה -והכנסת החליטו -נגדנו,
ירדנו מהעניין. עם ישראל החליט שהוא
מונן לקחת את הסיכון י אנחנו מקבלים.
כאשר באו אנשי גוש־אמונים וביקשו
מאיתנו לשתף פעולה, אמרנו להם: נבחרנו
-לייצג את בעלי־העסקים, ולא להיכנס
לעניינים פוליטיים. אני רוצה להתפנות
מפה בשקט.״
מתווי המדיניות של המערך הם
שהחליטו על הקמת המושבים והעיירה
ימית. פיתחת־רפיח נועדה לשמש

״חיץ בטחוני״ בץ רצועת־עזה ומרחבי
סיני. משה דיין המנוח׳ אף דיבר על
״נמל עמוק־מים״ בימית. מילחמת יום־
הכיפורים לא פקחה את עיני הפוליטיקאים,
והתוכנית האומללה בוצעה במרץ רב.
איש לא חלם על העתיד להתרחש.

״הממשלה שולחת

ך| נסיכות הפוליטיות הפכו את הקע-
י י רה על פיה. הנשיא אנוור אל־סאדאת
הגיע לירושלים בנובמבר ,1977 לאחר שמשה
דיין הבטיח פינוי מוחלט של חצי־האי
סיני — וחבל ימית בתוכו. המתיישבים
עמדו בפני שוקת שבורה, ומהיום שבו
נחתם הסכם השלום בקמפ־דייוויד, נפתח
מירוץ־שדים שבו שימשו הפגנות ומחאות
אמצעי־לחץ בידי מתיישבי פיתחת־רפיח,
כדי לזרז את המשא־ומתן על גובה הפיצויים.
בזה אחר זה התחלפו מנהלי
המשא־ומתן מטעם הממשלה, עד שבקרב
המושבניקים רווחה הבדיחה הבאה :״הממשלה
שולחת את בניה לנהל את המשא־ומתן.
ראשון היה אליהו בן־אלישר, אחריו
בא דויד בן־דויד, שסייע לשופט ברנזון
לנסח את מיסמך־העקרונות, אחר־כך הועבר
הטיפול לאברהם בך מאיר, שהיה מנכ״ל
מישרד החקלאות, ולפני כשנה החליף
אותו אחיו: ,מאיר בך מאיר. מעניין מי
יהיה בן ה הבא.״
צורת ניהולו של המשא־ומתן על־ידי
הממשלה מעוררת תהיות וחששות כבדים
בקרב מתיישבי חבל ימית. במיוחד חוששים
אלה שכבר השלימו עם תהליך
הפינוי, ומבקשים למצוא להם בית חדש.
השקעה במושב או ביחידת משק עולה
בכסף רב, וכל עוד לא הושלם הסכם
הפיצויים, לא יכולים המתיישבים לעזוב
את הפיתחה.
מרדכי נקר, איש מושב שדות מגדל
שפם־מידות וחובש לראשו מגבעת רחבת־שוליים.
י הוא אומר :
״השלום הזה הוא ילד רך שנולד, ובאפריל
1982 הוא צריך לצאת מהאינקובטור.
אני מתפלל שהילד לא ימות, אבל
יש כאלה שמעוניינים להרוג אותו. צריך
לקחת סיכון. זה לא סופרמרקט, שבו יש
כל מיני שלום, ואפשר לבחור. יש רק
שלום אחד, ואותו צריך לטפח. אני באתי
׳לפיתחת־רפיח אחרי הלאווים של חרטום,
ואני מוכן לעזוב אחרי ההנים של סאדאת.
תאמין לי, יותר נעים לנטוש בית בעבור
שלום, מאשר ביגלל מילחמה. אבל במצב
הזה, כשהמשא־ומתן נסחב ולא נגמר,
הגיע לכאן חיל־הפרשים של הרב כהנא,
חרקירי־אמונים והמובילה הראשית למצדה,
חברת־הכנסת גאולה כהן, והתיישבו
פה עלינו.״
נקר אינו מוכן לשבת בשקט לנוכח
הפלישה של אנשי גוש־אמונים. כל
עוד התרכזו אנשי גוש־אמונים בימית,
הם היו רחוקים. אך כניסתם למושב תלמי-

מרכז ימית: אשה דתית עם ילד, אשח חילונית ;•ם ילד
״שיקסעס״ נגד ״חניוקיס״
יוסף הדליקה אצלו אור אדום. הוא חושש
שהדבר מסמל את נטייתם החדשה להתנחל
במושבים. לדבריו. פונים אליו ואל חבריו
תושבים רבים והולכים, ממתנגדי התנועה־לעצירת־הנסיגד,־בסיני,
ואילו מתנגדי הפינוי
הם מיעוט קטן, מבוטל, אך רעשני.
״שמונים אחוזים מן האוכלוסייה כאן

ד* חכל ימית נמצאים היום 3500 אזרחים ישראליים. הם
מתחלקים לקבוצות הבאות :
!• הגוש הגדול הוא של ״האדישים״ .רוב תושבי העיירה
ימית, ורוב המתיישבים במושבים החקלאיים, השלימו זה מכבר
עם העובדה, שיהיה עליהם להתפנות. חלקם עסוק כבר עתה
בבניית מושבים חדשים, או משקים חדשים במושבים קיימים,
אך ביתם נמצא עדיין בחבל ימית, עד לאחר שיושלם הסדר
הפיצויים 2500 .איש מתושבי החבל שייכים לקבוצה זו.
!• קבוצה שנייה מבין התושבים הוותיקים של החבל, הם
אלה המשלימים עם הפינוי לא רק כעניין רע שאין להם ברירה
אלא להסכים עימו — אלא כמחיר שעליהם לשלם תמורת הסכם־
השלום. קבוצה זו של תושבים, היא המתנגדת החריפה ביותר
למעשי הקיצוניים במקום, והיא שלוחצת לסיום מהיר ככל האפשר
של המשא־ומתן על גובה הפיצויים. אל אנשי קבוצה זו, הנמצאים
בעיירה ימית ובמושבים, אפשר להוסיף את אנשי שני הקיבוצים
בחבל ימית, סופה וחולית, העוסקים כבר עתה בבניית משקיהם
החדשים בפיתחת־שלום.
• מתנגדיהם של אנשי הקבוצה השניה מבין התושבים
הוותיקים, הם תושבי ימית ואנשי המושבים הפעילים בתנועת
מעוז ובתנועה־לעצירת־הנסיגה-בסיני. מרכז הכוח שלהם בעיר
ימית הוא ישיבת־ההסדר של בני-עקיבא, המנוהלת על-ידי
האחים־הרבנים ישראל ויעקב אריאל. קבוצת מעוז כוללת את
הגורמים הקיצוניים ביותר בחבל ימית — קיצוניים יותר מאנשי
גוש־אמונים. יש להם תמיכה מוגבלת במושבים.
המצטרפים החדשים
תהליך הדרגתי נוספו בשנתיים האחרונות — אחרי
חתימת הסכם השלום הסופי בקמפ-דייוויד — מתיישבים

יעזבו ברגע שייגמר הסכם הפיצויים,״
טוען נקר .״אבל כל פעם נראה כאילו
העניינים מתחילים מחדש. אני לא יודע
מי מטרפד את זה. אולי אלה שמתחת
לבגין מקווים שיימצא להם פתח, והמשא־ומתן
יתחרבן. הם לא מעוניינים לגמור
את העניין, ואני פוחד מאוד שהם יצליחו

חדשים בחבל ימית, כולם מתנגדים קיצוניים לפינוי החבל. ברובם
הגדול הם אנשי גוש-אמונים ותומכיו.
•:הקבוצה הראשונה שהגיעה, היתד, זו של מתנחלי עצמונה.
הללו הגיעו ל״התנחלות־רפאים״ של אריאל שרון ביום חתימת
ההסכם, התנחלו שם באופן בלתי־חוקי, ומאוחר יותר זכו להכרת
הממשלה. בעצמונהייש היום 15 מישפחות ו־ 30 רווקים.
!• הקבוצה השנייה הגיעה לעיר ימית בפסח אשתקד. אלה
הן 15 מישפחות של אנשי גוש־אמונים, שברובם הגיעו מהתנחלויות
קיימות של הגוש בגדה המערבית.
י• לפני כמה שבועות התנחלו בבתים ריקים במושב תלמי-
יוסף 15 מישפחות נוספות של אנשי גוש־אמונים, בתמיכת כמה
מהמתיישבים הוותיקים, ובתמיכת המינהל האזורי של יישובי
חבל ימית.
• המישלוח האחרון של אנשי גוש־אמונים שהגיעו לחבל
ימית, הוא של 23 מישפחות שהתיישבו במוטל ימית. הם נמצאים
שם באופן בלתי־חוקי, אחרי שהמוטל נסגר עם, תום עונת הקיט
בימית.
המתנגדים הקיצוניים
^ אשי המתנגדים לפינוי הם הרב נחום רחל מעצמונה,
י הרב יוסי אנטמן, שהגיע בפסח לימית, הרב ישראל אריאל
ואבי פרחן מתנועת מעוז, יוסי מס וויטו וייצמן ממושב שדות,
וחברי־הכנסת חנן פורת וגאולה כהן (התחייה) וחיים דרוקמן
(מפד״ל) .הללו עומדים בראש גוש של 500 אנשים (מתוכם 250
מבוגרים) ,שהקיצוניים ביותר בתוכו הם אנשי מעוז, והמתונים
ביותר הם אנשי המושבים התומכים בתנועזדלעצירת־הנסיגה־בסיני.

להרוג
את השלום והנטישה שלנו תהיה
נטישת־שווא.״
איומים והרתעה
ך קר אומר שכאשר נודע על מות
סאדאת, נערכה מסיבה מעברו השני
של השביל, אצל שכניו בשדות, ויטו
וייצמן ויוסי מס. האחרון הוא מושבניק
מזוקן ונמרץ, יוצא קיבוץ של השומר
הצעיר. הוא אומר:
״לא, לא שמחתי שרצחו את סאדאת,
אבל אל תשכח שהאפשרות הזאת היתד,
הנימוק שלנו כל הזמן. בעיקבות הרצח
השתנה משהו בציבוריות הישראלית. יש
יותר זהירות, יותר חשש. אני בכלל לא
בעד העיקרון של רצח, אבל אם נפתח
פתח לעצירת הנסיגה — אז שיירצח
סאדאת, שיירצח גם מובארק. אבל תבץ:
רצח זו לא הדרך שלי. רק טענתי שזה
יכול לקרות — וזה קרה.״
מס טוען, שרבים מתושבי המושבים
תורמים חלק מהמיקדמות שקיבלו על־חשבון
הפיצויים לקופת התנועה,־לעצירת־הנסיגר,־בסיני,
אך גם הוא מסכים שרוב
המתיישבים הם אדישים, ולא ייאבקו
נגד הפינוי. הוא טוען נגד כלי־התיקשורת
שנתפסים לעניינים שוליים, כגון שאלת
חוקיות הפעולות של התנועה־לעצירת־הנסיגה
.״בוויכוח האידיאולוגי, שהוא העיקרי,״
טוען מס ,״ידינו על העליונה.״
הוויכוח האידיאולוגי נוגע לתפיסה הביטחונית,
שטענה להקמת החיץ הביטחוני.
תפיסה זאת לא פשטה את הרגל, לדבריו,
רק הממשלה פשטה את הרגל.
את מאבקם של מתנגדי הפינוי מגדיר
מס כחלק מהמישחק הדימוקרטי. שם ה־מ״שחק:
איומים והרתעה .״מאיימים עלינו
— אנחנו מאיימים בחזרה. אם נצליח
להרתיע את הממשלה ביגלל שהיא מפחדת
ממה שיקרה פה ביום הפינוי, מה איכפת
ליי לא משנה לי מאיזו סיבה יימנע

למותלמעןימת
(המשך מעמוד )19
הפינוי, העיקר הוא שהפינוי יימנע.״
אך הגרעין הקשה של מתנגדי ה פינוי
אינו נמצא במשבים הוותיקים
של הפיתחה. במושבים, המתנגדים לפינוי
מפוזרים ומעטים במיספרם. מי שינהיג
את המאבק נגד הפינוי הם מתיישבים
חדשים בפיתחה. אלה הם אנשי גוש־אמונים.
הללו
התחילו לרמוז על כוונותיהם ביום
שבו נחתם הסכם השלום, לפני שנתיים
וחצי. קבוצה קטנה של אנשיהם — מתנח לים
מהגדה המערבית, התיישבה בעצמונה,
נקודה בצפון־מערב הפיתחה. בשנה האחרונה
גדל היישוב. המתנחלים עדיין
משוכנים בקרוואנים, אך זוכים לסיוע
מהממשלה ומהמינהל האזורי, לאחר שה ממשלה
הכירה בהתנחלות הבלתי־הוקית.
היום יש בעצמתה 15 מישפחות ו־30
רווקים. זה יהיה קו ההגנה הראשון של
אנשי גוש־אמונים. יישוב שכולו שלהם.
עצמתה הוא היישוב היחיד בפיתחה שבו
אין מוצאים את כרזות התנוער־לעצירת־

אחרון זה יהיה גם כאן.״
הרב רחל אומר שהוא אתו בעד אלימות.
הוא טוען :״בעצמתה לא יושבים חבר׳ה
אלימים. אך אני יודע שיש סכנה של
אלימות. יש אנשים שמדברים בשפה אחרת
לגמרי מזו שאני מדבר בה, וברגע שאני
נמצא כאן, יכולים לבוא גם אחרים.״

״מידת-הדין
השמיימית״
ולס כימית ובמושבים מדברים על
י הקיצוניים, שיעמדו במוקד ההתנגדות
האלימה לפינוי. איש אינו מצביע עליהם
בשמותיהם, אך הם ידועים היטב. הקיצוניים
ביותר הם אנשי מעוז, שמרכזם גמצא
בישיבת ההסדר של בני־עקיבא, שנוסדה
לפני שש שנים בעיר ימית. הישיבה
מנוהלת על־ידי הרב יעקב אריאל. אחיו,
ישראל אריאל, הוא ״מדריך רוחני״ ,כדבריו.
ישראל אריאל ניצב במקום השני
ברשימת כך של הרב כהנא לכנסת. היום

״׳שנית, אם מישהו בממשלה יחושב שזה
יהיה פשוט — חיילי צה״ל יבואו ויפנו
— הוא טועה. בצה״ל יש יהודים. אתה
יכול לשמוע היום בצבא יהודים שאומרים :
אם אני אקבל הוראה לפנות — אני אלך
לבית־סוהר ולא אפנה.
״כללית, אנחנו מוכנים לדבר על־כך
שהחיים לא שווים בהיעדר ארץ־ישראל.
זה מסביר לך מהו הקו האדום שלנו.
נכון יותר — זה אומר שאין קו אדום.״
אבי פרחן, איש ימית, גם הוא מאנשי
מעוז, מסכים עם הרב אריאל :״כאן הבית
שלי. כאן נטעתי עץ, וכאן נולד הילד

מתנחל מגיע למוטל בימית

רוב התושבים יושבים על המיזוודוח,
מיעוט קטן מניון את !1בריקאדות.
האם תחיה התפוצצות או פינו 1שקוט?
הנסיגה־בסיני. היישוב כולו הוא כרזה
כזאת.
הרב נחום רחל הוא איש חייכן ושקט.
הוא מהסם מעט לפני שהוא מסכים לדבר
עם עיתונאי. הוא חושש מסילוף דבריו.
הוא משתכנע לדבר כשאומרים לו, שכדי
לסלף את דבריו אין צורך להגיע עד
לעצמתה, שדרך עפר משובשת מוליכה
אליה. כדי לסלף — אפשר להישאר בתל־אביב.
הנימוק הזה עובד גם על אחרים
מאנשי גוש־אמונים. אך יש כאלה שאינם
זקוקים לנימוקים. הם רודפים אחרי ה עיתונאים.
בחדר
קטן ונמוך בקרוואן שלו, אומר
רחל :״המהלך ההיסטורי של הציונות מזה
עשרות שנים הוא תהליך הגאולה. זוהי

איש ״מעוז״ סרחן
״כאן נולד הילד״

איש־ עסקים מרגלית
בלי פוליטיקה

רב ישראל אריאל
ארץ־ישראל היא ערך עליון
הגשמת חזון הנביאים, עם כל מה שמש תמע
מזח. הנתונים של המהלך הזה הם
בניין האומה, העם והמדינה שלו, בארצו.
״היסוד העיקרי כאן הוא — ארצו.
עד היום היינו בטוחים שארץ זה ערך.
זה המקום שבו נהיה אור לגויים. היום,
כשעומדים למסור את הארץ בשביל מניעים
ושיקולים חשובים ככל שיהיו — זו
הפסקה של המהלך, זו תקיעת מקל בגלגלי
הציונות.״
רחל הגיע לעצמתה מהתנחלות גוש־אמונים
בקדומים. הוא אומר :״אני מאמין
שהמציאות שלנו כאן תביא לכך שלא יהיה
פינוי. אני מאמין שהמעשה הזה, ומעשים
דומים, של עשייה ממש, ישפיעו על
התודעה הלקוייה של העם, ודרך תיקון
התודעה נגיע להשפעה על הממשלה. הממשלה,
אזנה כרוייה לציבור. בסבסטיה
ובקדום הצלחנו לא מפני שקבוצה קטנה
הפחידה את הממשלה. זה היה חוד חנית
שביטא את העם. אני מאמין שברגע ה
החשמל
לא ינותק

הוא מסתייג מזיהויו עם כהנא. הוא מבקש
להבהיר שנאמנותו היחידה גתונה למעוז.
״אני שמחתי מאוד כשנרצח סאדאת,״
אומר אריאל .״רשמית, כשפרצה מילחמת
יום־הכיפורים הייתי רב פיקודי בפיקוד־צפון,
והבאתי לקבורה 1000 חללים, שהאחראי
הישיר למותם היה הידיד הגדול
סאדאת. מידת־הדין השמיימית פגעה בו
ביום שבו פתח במילחמה. הוא חשב שיוכל
לחגוג את הניצחון ולרחוץ את ידיו בדם
יהודים — וקיבל את גמולו בראשו. יש
דין ויש דיין. ושנית — יתכן שזה יסכל
את השלום, שאינו אלא מזימה, חלק
מתוכנית מלחמה שמטרתה להגיע לתל-
אביב.״
אריאל מדבר על התנועה שלו ברמיזות,
ואינו מסכים לספר הכל .״יש אנשים
שמחוץ לאיזור ששייכים לתנועה, ואני לא
מוסמך למסור את שמותיהם. הפעילות היא
לא מחתרתית, אבל חלק מהתוכניות, אם
אתה פורס אותן, אתה מסכל אותן. חלק
מהמילחמה הסמוייה ביניגו ובין הממשלה
מחייבת סודיות. התנועה פועלת עם מח לקות
׳שתפקידן להכין ביו השאר את
האפשרות של יום הפינוי. העובדות חשובות,
ולא הפירסומת שמסביב״.
על מה שעלול להתרחש ביום הפינוי
אומר אריאל :
״לא אדבר על הצד האופרטיבי, אלא
על העקרונות. ארץ ישראל היא ערך-
עליון, שהחיים מתבטלים לעומתו. זה
נקבע בביצות חדרה, כשמאות חלוצים מתו
כדי לייבש את הביצות. לא השתנה כלום
מאז. פה חיים יהודים שבשבילם ארץ-
ישראל היא ערך־עליון. הם מוכנים למות
בשביל החבל. ממשלה שלא תעריך זאת
.נכון, תשלם ביוקר. אם המחיר ששולם
באלטלנה היה יקר, גם כאן יהיה יקר.

׳שלי. אני מצפה מעצמי שאדע איך להתנהג
כשיבוא מישהו וינסה להוציא אותי
בכוח מהבית שלי !״ בנימת הדברים נשמע
איום ברור.
בישיבה לומדים 100 תלמידים, חניכי
תנועת בני־עקיבא. הרב יעקב אריאל,
ראש הישיבה, טוען שהיא אינה מזוהה
עם התנועה־לעצירת-הנסיגה־בסיני, אבל
״התלמידים הם חופשיים לחשוב כרצונם.״
על כל אחת מדלתות הישיבה מודבקת
כרזה של התנועה־לעצירת־הנסיגה• .שלט
מואר וגדול שלה נמצא גם על גג הישיבה.
בעת ההפסקה מנגן אחד התלמידים ב־קלרינט
את התווים אל נא תעקגר נטוע
מתוך שירה של נעמי שמר. לאיש אין
ספק: לצד עצמונה, תהווה ישיבת ההסדר
של ימית מוקד התנגדות חשוב לפינוי,
באפריל .1982
בואם של אנשי גוש־אמונים לימית
ולמוטל, ובמיוחד בואם של חברי-
הכנסת של תנועת החירות והמפד״ל
להתנחל בעיר, מעוררים חששות והתנגדות
בקרב כמה מהמתיישבים הוותיקים.
אנשי גוש־אמונים טוענים, שהללו כועסים
על־כך שתשומת־הלב הציבורית הוסטה
מעניין הפיצויים לעניין ההתנחלות החדשה,
ובעלי העסקים והדירות בימית חוששים,
שהדבר יזיק להם בתהליך המשא-
ומתן על הפיצויים. יובב גור־ארי, המפגין
ליד ביתו של דרוקמן מדי לילה, טוען:
״אני רוצה להתפנות מכאן בשקט ובכבוד,
ולחיות כאן את הזמן שנותר לי
בשקט ובכבוד. אני רוצה שלא יצעקו
פה, שעבאס׳ ו׳פריצוס׳ ו״שיקצעס״ לנשים
ולילדים שלנו, ושביום הפינוי יהיה
טקס יפה ואני ארגיש כמו אזרח שגמר
למלא חובה למולדת. אני לא רוצה שערוריות
— וזה מה שהם רוצים.״ בעת
ריתחה קוראים לאנשי גוש אמונים בשם
הגנאי ״חניוקים״.
אנשים אלה אף יסדו את ועד־הפעולה
למניעת-השתלטות-וכפיה-בימית. ועד זה
שיגר מיכתב אל ״האורחים שנטו ללון
אצלנו״ .במיכתב נאמר:
״אורחים יקרים. לצערנו, חיבוקכם הפך
להיות חיבוק דוב, אשר עושה מה שטרם
הצליחו ממשלות ישראל ומצריים לעשות
— לאלץ את תושבי העיר האמיתיים
לעזוב את בתיהם. באיזו זכות אתם מכנים
אותנו בוגדים במולדת, מורעלים ברעל
הכסף, ומייעצים לנו לקחת את הפיצויים
ולהסתלק כבר היום מבתינו? היכן הייתם
במשך שש שנות הבנייה ׳של העיר? לא
היינו מעולם ישוב הפגנתי שהוקם בפלישה
לא־חוקית, ואנחנו לא מעוניינים להיות
כאלה. אנא, בטובכם, צאו מתוכנו, אל
תטרידו אותנו, אל תכפו את עצמכם עלינו,
אל תכבידו עלינו בשעות קשות אלה.״
פיתחת־רפיח היא חבית של חומר־נפץ.
המתיישבים במקום הם חומר־

הנפץ עצמו. כשאין נפץ, חומר־הנפץ אינו
מסוכן. המתיישבים הוותיקים, ברובם הגדול,
יתפנו ללא בעיות כאשר יסתיים
תהליך הפשא־ומתן על הפיצויים. אך הנפץ
כבר נמצא במקום. אלה הם אנשי
מעוז ואנשי גוש־אמונים. לנפץ זה מחובר
פתיל השהייה ארוך, המוחזק על־ידי הממשלה.
פתיל זה בוער כבר ׳שנתיים, מאז
תחילת המשא־ומתן על הפיצויים. אם לא
ינותק הפתיל עד אפריל ,1982 תהיה ההתפוצצות
גדולה ומכאיבה.
הממשלה יכולה לנתק את הפתיל, אם
תסיים במועד את המשא־ומתן על הפיצויים.
המתנגדים לפינוי, למרות רעשנותם,
ולמרות הרמזים שהם מפזרים על כוונותיך,ם,
והאיומים הגלויים ׳והמוסווים, לא
יוכלו לעשות הרבה לבדם. הם יהיו מבודדים,
שכן מיספרם אינו גדול, ולא תהיה
אוכלוסייה שתתמוך בהם אם יסתיים ה־משא־ומתן
לשביעות־רצונם של התושבים.

האם הממשלה
תמנע התפוצצות!
לא שבינתיים ענייני המו״ס יגעים.
י ככל שעובר הזמן, נעשות המריבות
שבין הצדדים קולניות יותר, והמחירים
עולים. המתיישבים אומרים שלפני כשנה,
כאשר נוהל המשא־ומתן על־ידי מנכ״ל
מישרד־החקלאות דאז, אברהם בן־מאיר,
היו סיכויים טובים לסיימו במהירות, ולשביעות
רצונם ׳של כל הצדדים.
אברהם בן־מאיר, היום מושבניק בתל־עדשים,
מאשר התרשמות זאת. אז דובר
על פיצויים בגובה של כ־ 20 מיליוני לירות
למישפחה מאנשי המושבים. אחרי אברהם
בן־מאיר התחיל לנהל את המשא־ומתן
אחיו, שירש אותו כמנכ״ל מישרד־החקל־אות,
מאיר בן־מאיר. המתיישבים אומרים
שהוא קשוח. מאיר בן־מאיר טוען שקשי-
חותו נובעת מכך, שהוא מבקש לחסוך
מכספי־הציבור.
המתיישבים אומרים שזו אינה מטרתו.
הם מצביעים על כך, שהיום מדובר כבר
על פיצויים בגובה של 45 מיליוני לירות
למישפחה — וזה אינו הכל, שכן סכום
זה אינו כולל את ההשקעות העצמיות של
המתיישבים, המסתכמות בעשרות מיליוני
לירות נוספות, .נציגי המתיישבים טוענים
׳שבן־מאיר נימנה עם הגורמים הקיצוניים
ביותר בתנועה־לעצירת-הנסיגה־בסיני ,׳והוא
עושה הכל כדי להשהות את המשא-
ומתן, כדי שכל המתיישבים יימצאו עדיין
בפיתחת־רפיח ביום הפינוי.
בן־מאיר דוחה טענה זאת מכל־וכל.
״לא הסתרתי מפני השרים שמינו אותי
את דיעותי הפוליטיות, אך אינני מניח
להם להשפיע עלי בעת המשא־ומתן. נוח
מאוד לטעון שזאת מטרתי, כאשר אני
מבקש לחסוך בכספי־ציבור.״ בן־מאיר
טוען שלמרות כל העיכובים, הוא מקווה
להגיע לסיכום מהיר תוך זמן קצר.
בינתיים נותרות העובדות בעינן. הממשלה
והמתיישבים הסכימו על מיסמך־
העקרונות של השופט ברנזיון, אך בינתיים
נסוגו נציגי הממשלה מהסכמתם׳ והם גם
אינם מסכימים לבורר שיקבע את גובה
הפיצויים. המחיר עולה, הזמן מתקצר,
ומאורעות גן־הירק עלולים להיראות באידיליה
רוגעת לנוכח מה שעלול לקרות
בפיתחת רפיח באפריל ,1982 אם לא
תחליט הממשלה בעוד מועד על כוונותיה.

שלמה פרנקל ן

הכסף שנחשב ״אבוד״
חו 1ד אליך אמוד! בשיטת לחידוש ביטוח הרכב שלה
מקבל בתום? השנים(מיום גמר תשלומי
העיקרון הינו פשוט ביותר: את הפרמיה
הפרמיה של השנה הראשונה! את הפרמיה או פנה לחברת ״הפניקס הישראלי״
נטו של השנה הראשונה בביטוח הרכב
בטלפון מס׳ ? 61195 ותקבל הפניה
גטו של השנה הראשונה כשהיא צמודה
שאתה משלם, מפקידות חברות הביטוח
לסוכן באקור מגוריך.
״הפניקס הישראלי״ ,״הדר״ ו״ארד״ בבנק למדד במלואה כלומר, אתה מקבל
נהג בזהירות, נהג בתבונה
דיסקונט, בתכנית חסכון צמודה, על שמך. את ביטוח הרכב בשנה הראשונה־חינם.
פנה לסוכן הביטוח שלך ב״פניקס הישראלי״ ותיהנה משיטת ״מצמד״-
אם תתמיד בביטוח במשך? שנים ולא
חסכון פרמיה צמוד לנהג הזהיר.
תוגש כל תביעה או דרישה לתשלום, אתה ב״הדר״ וב״ארד״ (מקבוצת הפניקס)

19 !1״ ק 0ו!״עוראל

בנק !סקוננו

או מ רי ם ...מ ה הם או מרי ם ...מה הם או מ רי ם ...מ ה הם או ס רי ם..

ג ד לי השר ״ ב ר:

אפרתדן־ן>ן ר

אור מרינוב:

״צ״צי לא התנהג כבן־ ״לצערי הממשלה לא ״דן מרגלית יצר
אדם ולא כראש־עירר מאפשרת לנו לתפקד!״ סנסציה יודח בעיתון!״

בעניין זיהום מי הכינרת נשאלה שאלה אחת: היכן
״השירות לשמירת איכות הסביבה בישראל״ ן
פניתי אל מנכ״ל ״השירות״ ,אורי מרינוב, ושאלתי
אותו :

• האם ״השירות לשמירת איכות הסביכה״
קיים רק על גבי הנייר? ואם אתם אומנם
קיימים, היכן הייתם בפרשת זיהום מי הכינרת?
הטיפול
בענייני הסביבה בישראל מפוצל בין
מישרדי־ממשלה. חלוקת האחריות אינה ברוחה, יש
לויות ויש דברים שאינם מכוסים בחוק. בארץ כל
רוצה לתאם. אף־אחד לא רוצה להיות מתואם.
סמכויות וללא תקציב אי־אפשד לעשות כלום.
כמה כפיאחד
וללא

כלומר אינכם עושים דבר?
בזמן התפילה, שהתקיימה ביום השישי לפני שבועיים
במיסגד חסן־בק שבין יפו ותל״אביב, ניגש מנכ׳׳ל
מישרד־הדתות, גדליה שרייבר, אל ראש־עיריית תל־אביב
והושיט לו את ידו לשלום. צ׳יצ׳ התעלם מהיד המושטת
והיא נותרה באוויר.
שאלתי את גדליה שרייבר :

• מדוע, לדעתך, התעלם צ׳יצ׳ מידך?
אני לא חושב על הסיבה, והיא בהחלט לא חשובה.
כך לא: מתנהג בו־אדם, ובוודאי לא ראש־עיר. איך אפשר
להתעלם מיד מושטת, ועוד במיסגד, שהוא סמל השלום?!
תהיה הסיבה של צ׳יצ׳ אשר תהיה, הוא לא בך
אדם. אפילו אוייב מושיט לך את ידו לשלום — לחץ
אותה. הושט לו ידך בחזרה. אני מתבייש בהתנהגותו
של ראש־העיר.

• האם התנהגותו הכינה אותך ז
הביכה אותי? הדהימה אותי! אם את שואלת אותי
היא צריכה להביך את ראש־העיר.

•יי— 33

זאת לא אמרתי. אפשר לתפקד בלי סמכויות כשעוסקים,
למשל, בהכנסת1שיקולים סביבתיים למיסגרת התיכנון
הפיסי. זאת אנו עושים.
הבעיה בכינרת נובעת מבעיות ישנות. יש להקים
מיתקנים לטיהור שפכים וזיהומים אחרים מהחולה ומברי־כות
הדגים, וזה לא פשוט. יש מיספר גדול של גופים
העוסקים בבעיה. האחריות המרכזית היא של נציבות-
המים, של חברת מקורות, של מישרד־הבריאות ושל
המעבדה לחקר הכינרת.

• איך אתם נכנסים לתמונה?
לנו אין היום אחריות בנושא הכינרת, אלא בנושא
צדדי, כמו סילוק הפסולת, שאותו ביצענו בצורה הכי
טובה בארץ.

• כלומר ״המוסד לשמירת איכות הסביכה״
הוא רק מושג?
לצערי עד היום הממשלה לא מאפשרת לנו לתפקד
ולשמור על איכות הסביבה.

כתג עיתון ״הארץ״ ,דן מרגלית, פירסם סקופ.
הוא גילה כששמואל תמיר ציגזר את סיפרו של נתן
ילין־מור על הלח״י ושזה היה התנאי מטעם המו״ל,
ראובן הכט, איש ממגורות ״דגון״ ,להוצאת הספר. ה-
פירסום פגע קשה באפרת (״פרידה״) ילין־מור, אלמנתו
של נתן, שראתה בכך פגיעה בכבודו של בעלה המנוח,
שכאילו הסכים לצנזורה של איש אצ״ל בעבר ונושא כליו
של בגין באותה עת (״העולם הזה״ .)2305
פניתי אל הגברת ילין־מור ושאלתי אותה :

• איך קרה שנתן ילין־מור הסכים לצנזורה
שד מר ׳תמיר?
שמואל תמיר לא צינזר את הספר. לכל הוצאת ספרים
יש קורא, ונהוג למסור ספר לכמה אנשים כדי שיביעו
דעתם, נתן מסר את הספר לתמיר וגם לבועז עברון.
גם אני הערתי הערות שהוא קיבל ולא קיבל.
דודי הכט לא העמיד תנאי שתמיר יהיה הצנזור.
אבל נוצרה בעיה: אילו הספר היה מתפרסם כפי שנתן
כתב אותו, היו נזקקים לשני כרכים. בכל הוצאה יש
מיטת סדום. צריך היה לקצר. ההוצאה קבעה תנאים,
אך נתן קבע את דוח הספר ואת התוכן. כשנתבקש לקצר,
הוא קיצר דברים שחזרו על עצמם.
הספר הוא לא על בגין ולא על האצ״ל ולא על רזיאל,
אלא על ההיסטוריה של הלח״י, שנדחקה לספר אחד.
הספר הוא לא לפי רוחו של הכט או של תמיר אלא
לפי רוחו של נתן ילין־מור. הוא קיצר והוא ערך.

• איך התגדגד הסיפור דידיו שד רן
מרגדית?
דן מרגלית ביקש את הספר. הוא אמר לי שהוא זקוק
לו לעבודה שהוא מכין באוניברסיטה. העמדתי את הספר
לרשותו והוא עשה סנסציה.
האם זה המחיר שנתן צריך לשלם בשביל חוסר
ההתפשרות שלו? מחיר של סנסציה? בחייו הוא שילם
מחיר הרבה יותר כבד ממחירה של סנסציה בעיתון.

ההם אומרים בזה הם

מההם אונ
1188^-ין

ש ״ ס ה אפי ר:

רפי 0 3ח1ון:

רי פעח טו ר ק.

גיאובאר ־ סויב ,״השמית של שוודלה ״ הרגשת ׳ שד/בקים
ולא אחוכ אל־בעיד
111111 לא טלוויזיונית!״אות׳ אבל
שייקה אופיר הוא כוכב הטלוויזיה הלוהט ביותר
ביום. תובנית לימוד הערבית שבביכובו מאיימת להפוך
התוכנית הפופולארית ביותר• למי שצופה בתוכנית, ולמי
שמכיר את שייקה מהופעות ותקליטים, זה אך טבעי
שהאשבנזי הזה ילמד אותנו ערבית באילו היתה שפת
אמו.
שאלתי את שייקה :

• מה הקשר שלך, כעצם, לשפה הערבית?׳
אהבה, פשוט אהבה. אני ירושלמי, דור שמיני בעיר.
למדתי באליאנס עברית, אנגלית, צרפתית וערבית. בך
התוודעתי לשפה. אך מאז שעזבתי את בית־הספר לא
נזדמן לי לדבר ערבית. כך שבסיס ויסוד יש לי, אך
בין זה ובין לימוד ערבית בטלוויזיה הדרך ארוכה.

• מדוע, אם כך, פנו אליך כדי שתלמד
ערבית ז־כאשר
הוחלט ללמד את העם היושב בציון ערבית,
החליטו לפנות אלי, משום שמישהו החליט שאני יודע
ערבית. שאלתי אותם: מניין לכם שאני יודע ערבית?
השיבו לי: מהקטעים שלך.
סיפרתי להם שאמנם למדתי ערבית מדוברת אל־לורה
אל־ערבייה אל־באלדייה, והסכמתי לקחת על עצמי את
תפקיד המורה בתנאי אחד — שלא יקראו לי המורד,
מוחמד או המורה אבנרי אלא שייקר, אופיר.

• האם הערכית שידעת הספיקה, או שלקחת
קורם לפני צילום התוכנית־.
בתקופת ילדותי ערבים ויהודים חיו ביחד, ולכן הם
ידעו זה את שפתו של זה. אני זוכר שבמוצאי יום־
הכיפורים היו באים ערבים עם פיתות, זבדה וירקות
טריים. כל ערבי ידע אידיש וכל אידישאי ידע ערבית.
לכן, גם אני שייקד, גולדשטיין מצד אבי, ושייקה וייספיש
מצד אמי, שמונה דורות בירושלים, יודע ערבית בסיסית
למרות שאחרי 48׳ לא דיברתי אף מילה ערבית.

ההיסטריה של שירה כציבור נמצאת בעיצומה.
מדריך חכורות־הזמר והמנצח רפי פסחזון הוציא ביחד
עם העורבת״מפיקה־פיזמונאית תלמה אלייגון ספר בשם
״אלף זמר ועוד זמר״ .האקורדיוניסטים חוגגים.
אני מכירה עיתונאית שהחליטה לנטוש את המיק־צוע,
לקחה אקורדיון שהיה לה בבית, והיא משוטטת
איתו ברחבי הארץ ומרוויחה בשבוע את מה שאני
מרוויחה בחודש. כשאני פותחת בליל״שבת את חלונות
דירתי ברמת-אביב, אני שומעת, תחת קול מקלטי
הטלוויזיה, קולות של שירה בציבור.
פניתי אל רפי פסחזון ושאלתי אותו :

• איך אתה מסכיר את האופנה החדשה
של ערכי שירה, שפשטה כארץ ז
אני לא חושב שזה עניין של אופנה. אנשים תמיד
שרו. אנשים אוהבים לשיר.

• אתה לא חו שב שזה כיגלל התוכנית של
שרהל׳ה שרון בטלוויזיה?
לא, אני לא חושב שזה עניין של חיקויים. אני יכול
לספר לך שאני עם החבר׳ה שלי שר כבר שנים. בחיים
לא הייתי מעלה בדעתי לשיר עם שרהל׳ה שרון או עם
אפי נצר.

• אתה מדריך שש חכורות זמר, זה הפך
לעסק פופולארי?
פופולארי מאוד. אתמול, למשל, באו אלי שש נערות
וביקשו להתקבל לאחת מחבורות הזמר שאני מדריך.
אמרתי לחן: אין מקום, יש בחבורה הזאת חמישים איש
ואין סיכוי שאוכל לצרף אתכן. הן התעקשו, אז אמרתי
להן: אוקיי. אני מוכן לשמוע רק את זו שחושבת שהיא
על רמה של חוד, אלברשטיין.
את לא תאמיני, אבל כל השש נשארו. אנשים מתים
לשיר !

• ובגלל ייחוס זה תהפוך כוכב טלוויזיה ז

• מה דעתך על תוכנית הטלוויזיה עם
שרל׳ה שרון?־

עוד שלושד,־ארבעה פרקים וזה נגמר. התוכנית תחסר
לי מאוד.
אני אומר לעצמי: יה אללה ! אני, שייקח אופיר, תורם
תרומה קטנה לשיפור היחסים עם ׳שכנינו הערבים !
איך אמר הנביא מוחמד — ג׳ארכ אל קריב, ולא אחוכ
אל־בעיד. יעני — טוב שכנך הקרוב מאחיך הרחוק.

אני קולגה שלה. הערבים שלה בקיבוץ היו יוצאים־
מהכלל. היא עושה את זה כבר שמונח שנים. אם זד,
היה רע, זה לא היה נמשך כל־כך הרבה זמן.
אבל התוכנית שלה היא תוכנית מישפחתית לקיבוץ,
לא לטלוויזיה. התוכנית של שרהל׳ה שרון היא פשוט
לא טלוויזיונית.

ריפעת טורק, כוכב הכדורגל של קבוצת ״חפועל תל־אביב״
,איבזב במשחק נגד פורטוגל. ציפו ממנו ליותר,
אבל ג׳ימי לא נכלל ב״ 11 הראשונים, הוא ישב על
הספסל. רק בהמשך המישחק, כשהמאמן ג׳ק מנסן
החליף את אורי מלמיליאן, עלה טורק למגרש.
שאלתי את ריפעת טורק :

• ג׳ימי, למה לא נכללת כ־ 11 הראשונים
כמישהי, נגד פורטוגל?
אני לא יודע. בזמן האימונים התייחס אלי המאמן
כאילו אני כוכב. הוא דיבר איתי, הדריך אותי אישית
ונתן לי להבין שהוא בונה יעלי, שאהיה בין ד,־ 11 הפות־חיכן.
אבל בזמן המישחק לא עליתי על המיגרש והרגשתי
חרא.
הרגשתי שדופקים אותי. אבל אחרי הניצחון כל־כך
שמחתי שהתגברתי על זה.
בשבוע שעבר חלה לצערי מעות במדור. שמה של
האופנאית הוא, כמובן, לאה גוטליב, ולא כפי שפורסם
בטעות.

שרית ישי

מנה מ צ? ל\,לד

אחריות פרורטי׳

הג־חנבר האידיאל7

מצבר גו לד

התעה מוכהחת
_ סוכנויות• יבוא

בע ם

תל־אביב, לינקולן ,19
טל 284976 .־ 03ת.ד88^.

חשמל שמשון , 334033מוסך או רי \9ו9ופ , 337426 זי קאור , 253802 היי מל יך יעקב . 331817חשמליעקב , 333465מגדלשלום , 650984
פולקסווגןמוסךהדרום , 832268מוסך תו שי הפולקסווגן , 336825פולקסווגןפליקס , 331823מוסךאריהמגר שי התערוכה .441084
ב ת ים: עוזי שחמרוב . 862536 חו ל ון: אז ורהתעשיה עוזרי משה . 803265ןפרמוסקה , 832859ברעם , 831654אליאתאלי . 821463
רא שון לציון: המתגיע 941647ר חו בו ת: נוכ נו אור 51484־ , 054פולקסווגן רכב הנגב 5 1 650י . 054ר מל ה: מאור 25094־ 054ג דר ה: קרניאור
בתחנתסונול 91877־ 055 אשקלו ן: תלמיהנגב 9731 1׳ .051ב ני ברק: אורנע ,77423 6מיכהבמוסר ביג .7080 96פתחתקוה: פסחהלר .912 977
ב פר סב א: הוד השרון רמותהש בי ס, בן א רי שרת 8־ 31387־ . 052 אזו רנתניה: יורם רז, כפר וי ת ק ין 96804־ ,053טכנואורחשמלאורי 38013־ . 053

הפצה באר שבע והדרום:
חשמל ״ שאול ״ אז ורהתעשיהכ בי ש ח ברון 35111־ .057חשמלאים מו רשים: מוסרברעםפולקסווגן 7201 1־ , 057 אי צי קחלקיחילוף
74045־ , 057מוסדהנאמןפולקסווגן 77195־ , 057פולקסווגןריטס 71744־ , 057המניע צומת, גי ל ת 83424־ , 057 עוזי צו מתקססינה 81868־ .055

הפצה חיפה והצפון: י
מ צב רי גולדחיפה גולדינר, ה מ גינ י ם 533293 100־ , 04חשמלאים מו רשיםחיפה והצ פון: אור חד ש ,728655אוטואור , 666922מוסרא רז , 724374
דפשיץ , 524148 מרויץ , 669710פיקסאור , 720371 רם אור , 643737מוסרתלפיות , 674977אלטשולרתלח נן . 231 127טגעון: עציון . 932062
עכרז רם ה ג לי ל . 913306פרדס חנ ה: כ הן שמיר 79407־ .063 בני מינ ה: או די אתב ני בתחנת פז 61216־ .063חדרהאלקטרו רכב 26200־ ,0 63
ב ר ונ ו גול ד ש טיין 22685־ .063 נצר ת: בודג ׳ נהיוסף 56438־ , 065מוסד הצפון פולקסווגן 72046־ . 065עפולה: קואופרטיבהתבור 93506־ . 065
כ פר תבור: מוסר צפון 67702־ .067 צפת: אוטוסטרט 31142־ .067יסודהמעלה: מוסריסוד 37200־ .067קריתשמ ונ ה: פולקסווגז רכב הבשן
40939־ , 067קואופרטיבגלילע ליון 40713־ . 067

הפצה ירושלים:

גוטמןדוד אז ורהתעשיהתלפיות 781818־ , 02לוינסון צבי ב תי אונגרים 2831 10־ . 02

לבב הכותנה המעולים

ל א הגזול ביו תר -אבל ה טו בין ביותר

!אטיביה: הלהיט הג דו ד
הסיפור מוכר היטב לקורא הישראלי 1200 .קנאים
לבנים נאספו בכיכר הראשית של וינדהוק, בירת נאמיביה.
מטרתם המוצהרת — להכשיל את התוכנית האמריקאית
להסדר מדיני בנאמיביה. ההסדר מבוסם על החלטת
מועצת־הביטחון 435׳ השנואה על הקנאים מטעמים אידיאולוגיים
וטאקטיים כאחד.
הנואם העיקרי היה יאפ מאריס, מנהיג נויפלגת
מריפותזה הלאומנית הדרום־אפדיקאית. כסו מיפלגת
התחייה פרשו אנשי הריפורמה ממיפלגת השילטון הימנית,
הקימו תנועה מעין־פאשיסטית, וצירפו אליה את כל
היסודות הפנאטיים בקרב הקהילה הלבנה בדריום־אפריקה.
צבא כיבוש. נאומו של מאריס היה פשטני, בהיר,
חד־מימדי. מזימת האו״ם להעניק לשחזרי־נאמיביה זכות
הצבעה שווה לזו של הלבנים, אינה אלא מזימת־השמדה
נגד דרום־אפריקה. האדם, כולל ארצות־הברית, זומם
להפקיר את כל חלקה הדרומי של אפריקה לשליטתו
המוחלטת של הקומוניזם הבץ־לאומי .״אנחנו נתנגד —

של כל תנועה מהפכנית באפריקה. נאמיביה עוברת עתה
שלב, הכרחי אולי, בתהליך בלתי־נמנע שסופו עצמאות,
ריבונות ומהפכה חברתית־מיבנית.
האמריקאים חוששים שתאומיו הרוחניים של חנן פורת
בנאמיביה עלולים לגרום למהומות־דמים, ולגרור התער בות
מזויינת של ממשלת דרום־אפריקה. הלבנים שואבים
נחמה־פורתא מהעובדה שבאפריקה אין סעודיה, שתטה את
הכף נגדם.

מדוע התעקשו הסעודים לרכוש מטוסי אייווקס דווקא,
ומדוע הטיל הנשיא רונאלד רגן את כל כובד מישקלו
ויוקרתו כדי להשלים את העיסקה 1

סעודיה: לגורות

המתאות הישראליות ־ 9111 יו>ון
פיקוח על איראן
שר־הביטחון הבריטי, ג׳ון ניוט, שביקר לאחרונה בירדן,
סיפר בעליצות על הפגישה בינו ובין המלך חוסיין.
השניים קראו דו״ח שהכינה ועדת הסינאט האמריקאי
לעגייני-חוץ על מטוס האייווקס. תיאורו של המטוס
נישמע כל־כך עלוב, עד ׳שהמלך ואורחו לא יכלו להתאפק,
ופרצו בצחוק אדיר.
לא־מי״יודע־מה. לדברי מומחים אמריקאיים ובריטיים
מטוס האייווקס אינו מציאה גדולה במיוחד. הסעודים
ישלמו לאמריקאים שישה מיליארדי דולר תמורת המרגל
השמיימי, מבלי שחמשת המטוסים יביאו להם תועלת
רצינית.
חרף ההיסטריה שפרצה בישראל, יהיו המטוסים חשופים
בזמן מילחמה. חאייווקס לא בנוי להתגונן מול מטוסי־תקיפה.
גם בתקופות רגיעה מסתירים ההרים בטריטוריה
הירדנית חלק ניכר משיטחה של ישראל מפני הראדאר
של חאייווקס.
אבל תפקידו העיקרי של האייווקס אינו לרגל אחרי
ישראל, אלא לעזור לסעודיה להתגונן מפני איראן. חיל-
האוויר האיראני נחלש, אמנם, מאז הטיהורים שבוצעו

הסיבות הן, ללא ספק, מדיניות. גם הנשיא וגם הסעודים
רצו לפגוע בהשפעת ישראל על חתרבוזדהפוליטית האמריקאית•
ברוב סיכלותה הזריקה ממשלת ישראל תרכיב־חיסון
לממשלה ולרשות־המחוקקת בארצות־הברית. החיידקים
המוחלשים של האייווקס חיסנו את המערכת
האמריקאית בפני לחץ מירושלים. הנוגדנים החזקים בתוך
ארצות־הברית עלולים להכשיל כל לחץ ישראלי, גם
כשיהיה מדובר באינטרס חיוני באמת.

גרהאם אנתוני ,35 ,ניצב נבלם לפני בית-
המישפט המחוזי בהארטפורשייר, אנגליה.
השופט חמור הסבר, החבוש פיאה נוכרית, גינה
את מעשיו של אנתוני בשפה חריפה ביותר. אנתוני
שיווק לתצרוכת בני־אדם מזון שנועד לבעלי־חיים.
הוא גם לא בחל במכירת בשר קנגורו, חמורים
ואפילו פרות נגועות בטרטן. כל התערובת הזו,
שלדברי השופט כלל גם ״שיער, מיליארדי חיידקים
מסוכנים וסתם זוהמה מעוררת״בחילה,״ הוגשה
לשולחנם של אלפי אנגלים בצורת נקניקיות ומיני
מאפה הממולאים בבשר״קצוץ.
אנתוני הודה בכל מעשיו, הסכים לפשיטת רגל
״מרצון״ ,והשאיר חובות בסדר גודל של 300 אלף
דולר. הוא פנה לרחמיו של השופט, תיאר בצבעים

ח״ב חנן הורת
מיין־קאמפף בדוכנים
נתנגד -נתנגד,״ חזר ושנה מאריס ,״לנוכחות צבא
האדם בנאמיביה, ונראה בו צבא כיבוש לכל דבר.״
בעיקר יצא זעמו של מאריס נגד המגמה לשתף את
סוואפ״ו (המחתרת המייצגת את שחורי־נאמיביה) במו״מ
להסדר מדיני. אנשי סוואפ״ו אינם אלא טירוריסטיס
וסוכנים סובייטים. יש להשמיד אותם ולפגוע בכל המדינות
השחורות המסייעות להם, אפילו אם יגרור הדבר מילחמה
כוללת.
נציגי מיפלגת הריפורמה סירבו לפגוש את מישלחת
חמש־המדינות, בראשות סגך שר*החוץ האמריקאי לענייני
אפריקה, ד״ר צ׳סטר קרוקר. תחת זאת קיימו אסיפות־מחאה,
שבהן מכרו ספרות גזענית מכל הסוגים. בין השאר
הוצגו בדוכנים חוברות של החזית־הלאומית־ד,בריטית על
״כישלון החברה הרב־גיזעית בבריטניה״ .אולם הסאנדיי־טיימס
מדווח שרב־המכר הגדול היה התנ״ך האמיתי של
הגזענים בדרום־אפריקה. סיפרו של אדולף היטלר, מיין
קאמפף.
התוכנית האמריקאית עצמה היא, בעצם, נסיון לסלף
את החלטות האדם לרעת סוואפ״ו. עצרת האדם הכירה
כבר מזמן באירגון השיחרור של נאמיביר, כגוף המייצג
היחידי של השחורים בארץ זו. עתה מנסים האמריקאים
להוריד את סוואפ״ו לדרגת אחד השותפים בתהליך המדיני,
לאו דווקא העיקרי. ד״ר קרוקר מנסה למכור
רעיון, שיקבל את תמיכת המיפלגות השחורות המסורתיות
בתוך נאמיביה.
התוכנית קובעת שלשם כינון חוקה חדשה יהיה צורך
ב־! מקולות המצביעים. תהיינה בחירות יחסיות וערבויות
לרכוש ולבעלות פרטית על אמצעי ייצור ושיווק. י
המתנגדים השחורים לסוואפ״ו רואים את התוכנית
בחיוב, בדרך־כלל. הם רק דורשים 1.שהאדם ישנה באורח
רישמי את החלטתו הרואה בסוואפ״ו מייצג יחיד של העם
הנאמיבי.
אנשי סוואפ״ו עצמם נוהגים בזהירות ובדיפלומאטיה.
הם בזים לאנשי שיחם של האמריקאים ורואים בהם
בובות של מישטר האפרטהייד בדרום־אפריקה. הם נחושים
בהחלטתם להמשיך במילחמתם, אם יהיה צורך בכך. עם
זאת הם בטוחים שאפילו אם תתקבל תוכנית כזו היא
תהיה, בסך־הכל, שלב מעבר. מנהיגי סוואפ״ו למדו רבות
מהטאקטיקה שנקט מנהיג זימבאבווה, הד״ר רוברט
מוגאבה.
גורלו של הקוויזלינג של זימבאבווה, הבישוף אבל
מוזארווה, הפך היום חלק בלתי־נפרד מחוברות ההדרכה

מיין לואמפף

מטוס ה״אייווקם״
הנימרוד טוב יותר
על־ידי קנאיו של האיית-אללה רוח-אללה חומייני, אבל
הוא עדיין מצוייד היטב. האיראנים עלולים, לדעת מומחים
מערביים, לתקוף את שדות־הנפט הסעודיים באמצעות
מטוסי 4־? המחירים שברשותם.
העיתונאי דייוויד בלאנדי, שריאיין מומחי אוויריה
אמריקאיים בוושינגטון מסר שמטוסי האייווקם יכולים,
אומנם, לפקח על שיטחה של איראן ולצפות מראש
תקיפה של מטוסי קרב איראניים. עם זאת, סבורים
האמריקאיים, שאיראן תוכל להתגבר על המיכשול בקלות
רבה. האיראנים יוכלו לשלוח מסוקים נושאי־טילים במסלול
שיגרתי של טיסות אזרחיות, במהירות המקובלת
על מטוסים־מיסיחריים. בקירבת החוף הסעודי יוכלו המסוקים
להשמיד בקלות את מטוסי האייווקס ובכך לחשוף
את כל שיטחה של ערב־הסעודית להתקפה מהירה ומתואמת
של מטוסי 0־4־?.
כל המידע הזה ידוע לכל מומחה־תעופה בעולם. הסעודים
יכלו לרכוש (בקלות רבה וללא כל צורך להתגבר
על תעתועי ״השדולה היהודית״ האמריקאית) מטוסי
ראדאר מטיפוס ניטרוד בבריטניה. מטוסי הנימרוד מחוסנים
בפני הפרעות ראדאר, ועשויים לחשוף לא רק
תנועת־מטוסים אלא גם כל תזוזה של רכב־משוריין על
הקרקע.

קודרים את ״חייו ההרוסים״ ויצא בנס מכל הפרשה
— מאסר על״תנאי וקנס לא״גדול.
השבוע הודיע אנתוני על חנוכת מפעל חדש
לבשר, עוף ומוצרי״מזון אחרים. על השאלה אם
ימכור שוב בשר קנגורו וחמורים הגיב אנתוני בהשתאות
מוחלטת .״השתגעתם ן״ שאל ,״זח בלתי
חוקי ! ״

חיי ם

ברעם

)) 1שי ם ב11 וו ס

זיקלין תמית: חורין משתקת את חורין
לאינגריד ברגמן היה קשה לשחק דמות שנפטרה לא מזמן,
בעיקר משום שהיא כה בהירה בזיכרונם של אנשים רבים החיים עדיין.
מיבצע דומה נטלה על עצמה השחקנית דקל ין סמיוג, שנבחרה לגלם
את דקלין קנדי־אונסים בדראמה תעודית בת שלוש שעות.
התסריטאי שכתב את התסריט, סטיכן גאתרם, היה אחד מכותבי
התסריט אשה ושמה גולדה בגילגולו הראשון — אך להבדיל מגולדה,
ז׳קלין אונסים עדיין חיה וקיימת. וכמו במיקרה של גולדה, גם במיקרה
זה לא שאבו האחראים למיבצע כל אינפורמציה מן האישיות עצמה, כי
אם התבססו על חומר תעודי שנמצא ברשות הרבים ועל רכילות.
מנהלי רשת השידור איי־בי־סי נזהרו מאוד לבל להכפיש את שמה
של מי שהיתר, הגברת הראשונה של ארצות־הברית, בעיקר משום
שלא רצו להטיל דופי בדמותו של נשיאם לשעבר.
בתמונה למעלה נראה המקור: הנשיא ג׳ון פ׳ קנדי ביום נישואיו
עם ז׳קלין לי בובייה ב־ 13 בספטמבר .1953 בתמונה השמאלית נראית
השחקנית ז׳קלין סמית בתמונת החתונה כשאת תפקיד הנשיא המנוח
מגלם השחקן ג־יימם פרנציסקום.
למרות שתווי הפנים של המלאכית הוותיקה מוכרים מאוד לקהל
האמריקאי, החליטו מפיקי התוכנית להסתכן ולהעדיף אותה על־פני
מועמדות רבות שהגיעו למיבחני־הבד מכל קצות אמריקה. הם קיוו
לגלות שחקנית אלמונית שתידמה לז׳קלין קנדי ולא תעורר כל
אסוסיאציה אחרת .״ואז אמר מישהו: ז׳קלין סמית!״ ,נזכר המפיק
רו רתלף .״איפרנו וסירקנו אותה, וידענו שאין צורך לחפש יותר.״
ז׳קלין, שרצתה תמיד לד׳שחתרר מדמותה של המלאכית והתחילה
חוששת שלא תוכל להינתק ממנה, היתד, בהלם. נותרו לה תישעה
ימים כדי להיכנס לבגדיה של הגברת שחבשה כובעים עגולים וריהטה
מחדש את הבית־הלבן. היא התחילה בולעת קטעי עיתונות, ראתה קטעי
טלוויזיה וניסתה, בעזרת המורד, להיגוי, כ*כ איסטון, להשתחרר מן
המיבטא הדרומי המתנגן שלה, כדי לאמץ לעצמה את דרך הדיבור
הקטועה והחרישית של ז׳קלין קנדי.

ארן וידון
ומירי וארק:
אויה בחורף

פטי ד״זויס: החשבן לבית מש״יא
גרגורי האריסון הוא שחקן טלוויזיה צעיר, בן ,26 העומד
למלא תפקיד של חשפן ממין זכר בסרט הטלוויזיה לגברות בלבד.
האריסון טוען שהוא בחר בתפקיד דווקא כדי להראות את יכולת
המישחק שלו ולא רק את מעלותיו האחרות. את העידוד העיקרי
לכך נתנה לו ידידתו האינטימית בהחלט, פטי דייוויס, שהיא גם
שחקנית וגם, במיקרה, בתו של נשיא ארצות-הברית, רונאלד רגן,
ששיחק לפני עשרים שנה בדיוק את מאמנו של השימפנזה גונזו.
את גונזו שיחק בטלוויזיה, לא פחות ולא יותר, האריסון החשפן.

מאז סיים אדן רדון את
הסרטת סירטו, הקוצר הצלחה
רבה, בעבור עורו של שוטר
הוא לא התפנה כלל לראות
את יקירתו, דיריי דארק.
אך הנה הגיע החורף ומה נעים
יותר מאשר להיצמד זה לזו
באיזור הכפרי של איזור ברטני
בצרפת .
מידיי משתתפת שם בצילומי
סירסו הראשון של הבימאי
דניאל דקאלדי לעולם לא
לפני הנישואין. זהו גם סירטה
הראשון של מידיי מאז הבריאה
מניתוח לב פתוח.
יתכן כי בטיולים הארוכים
לאורך החוף המקסים של פרו־דיראק
הצליחה מידיי לקבל
מדלון, שהפך בינתיים לבימאי,
גם כמה עצות מעשיות. היא
גס מרוצה מאוד מהפארטנר
שלה בסרט: ז׳אן־קלוד
מאריאל, שהופיע לצידה בסרט
שפירסם אותה בתחילת
הקאריירה שלה, גליה.
העולם הזה 2306

חמו פולנסק : ,ג״ואלדין במקום סאבי! ת
ככל שהוא מתבגר כך הוא נעשה זריז יותר. רק אתמול הבטיח
לעשות סרט בישראל בשם הפיראטים ופיתאום נעלם — בלי השלל.
רק שלשום הבטיח לחזור לארצות־הברית כדי לסדר את ענייניו
עם בית־המיספט, אבל זה לא היה כדאי כל-כך והוא לא חזר.
לעומת זאת הוא הפתיע את כולם כשחזר אל הקאריירה הראשונה
שלו ושיחק גת אמדיאוס מוצרט על הבמה במחזה אמדיאוס. באותה
הזדמנות הוא גם החליף את ידידתו האחרונה, ששמה היה סאכינה
צ׳אבי, במישהי רעננה יותר, ג׳ראלדין. לפי התמונה אפשר
להבין אותו, את רומן פולנסקי.

מוני קדטים: הייתי *נול לרקוד כל הלילה!
מי אמר שהוא זקן, עצבני, מכור לסמים, גמור,
מתבודד? כל הדברים האלה ועוד רבים אחרים
נאמרו ונכתבו על טוני קרטיס בעת האחרונה.
אם האיש המופיע בשתי תמונות אלד, הוא אכן טוני
קרטים, הדברים באמת לא מתקבלים על הדעת.
נראד״ישחמשברים חלפו וענייני הגירושין ודמי־המזונות
באו על פיתרונם, כי טוני קרטיס לא נראה
כה עליז ומאושר מזה ימים רבים. אולי אפילו מאז

פור אנקה:
מוסיקה

לחוליו איגלסיאס
ו״ן ניליאמס: הרוצח מאטלנטה?
האיש הזה נחשב היום למיפלצת הגדולה ביותר שידעה ארצות-
הברית מזה זמן רב. זהו ויין ויליאמס, בן ה־ ,23 המואשם שהוא
רוצח הילדים מאטלנטה. הוא יושב היום בכלא פולטון.
ויין, בנה היחיד של פאי ויליאמס נולד לה רק בגיל ,43
לאחר שהיא ובעלה, הומר, ניסו בכל כוחם להביא ילדים לעולם,
אך בלי הצלחה. היום פאי בת 66 וחולת סרטן. היא מקבלת
איומים מחרידים בטלפון וקולות זועמים מקללים אותה ואת מישפחתה.
ויין מכחיש הכל :״אומרים שמצאו על גוף אחד הנרצחים שיער
של כלב הזהר. לשיער הכלב שלי. הבל הבלים. שיער של כלב
הוא שיער של כלב. זה יכול להיות שיער של קולי ושל האסקי,
של סן־ברנארד ושל רועה גרמני״.
ויליאמס מפגין שליטה מוחלטת בעצביו, ולו למראית עין :
״למדתי כיצד להתאים את עצמי למצב החדש. אני מודה, פעמיים
או שלוש נשברתי ופרצתי בבכי, אבל אף אחד לא שמע אותי
מתייפח. איני אדם המראה רגשות בפומבי.״ דברי ויין ויליאמס.
העולם הזה 2306

פול אנקה, בחברת השחקנית
אורסולה אנדרם, היה
האורח המכובד ביותר בערב
הופעתו של חוליו איגלסיאס
בארמון הקונגרס שבפאריס.
הסיבה לכך שאנקה טרח ובא
במיוחד לפאריס, ממקום
מגוריו שבקליפורניה, היתה
עיסקית לחלוטין: אנקה צריך
להיות האיש שילחץ עבור
איגלסיאס את המוסיקה לשיריו
החדשים, שאותם ישיר בסיורו
הגדול בארצות־הברית.
יהיה זה סיורו הראשון של
איגלסיאס בארצוודהברית וה אתגר
הגדול מכל, אחרי שעד
עתה הוא נחשב לזמר הלאטיני
המפורסם בעולם, לבד מב־ארצות־הברית,

נחשב
לגבר היפה ביותר בהוליווד, וזה היה ד
מזמן — בערך בתקופה שבה הסריט עם ג ׳לו
ועם מרילין מונרו את חמים וטעים.
היום הוא בן ,56 מופיע בעיקר בסרטי
ומצליח דווקא בתפקידים קומיים. את סגולותי
בשטח זה הוא מדגים לאחר שעות העבודה לפג
הזמרת ליאונור אומאלי ואפשר להבין לפי מרא
פניה דעתה על כישוריו.

ריציארד ברסון: לקראת **מנוו ואמר
ריצ׳ארד סרטון, השחקן הבריטי המהולל החי בארצות־הברית,
עושה את טיול הבוקר הקבוע שלו, בחברת ידידו הטוב.
לאחר שהפקיד את התפקיד הראשי במחזמר קאמלוט בידי
ריצ׳ארד האריס, הוא נח היטב והבריא, ומתכונן להתחיל
בהסרטתה של סידרת־ענק לטלוויזיה. הוא יגלם את המלחין המדובר
ביותר בישראל, דווקא, ריכארד ואמר.

מיק גיאגד: סמל מיו׳ חלש יוחד מדמות האס

סילב, וארטן: הספר #וקדש לדויד
סילכי וארטן קורנת מאושר בחברת שדרן הטלוויזיה, פטרילו
סאבאטייה, שהזמין אותה להתארח בתוכניתו, כדי להציג לפני
צופי הטלוויזיה במולדתה את סיפרה הראשון. היא כתבה אותו
דווקא רחוק מן הבית, בסנטה־מוניקה שבקליפורניה, לשם עברה
לגור אחרי פרידתה ממוני האלידיי .״את הספר אני מקדישה
ליקר לי ביותר, לבני דויד,״ סיפרה למראיין. דויד הוא היום בן .15

מי אמר שהוא אוהב פירסום? מי אמר שהוא
אוהב להצטלם? מי אמר שחייו הפרטיים הם עניין
ציבורי? ובכלל, מי אמר שהוא הצטלם בחיבוק
אינטימי עם שותפתו לחיים בחזה חשוף? הבל
הבלים !
אכל משום מה, הגבר שבתמונה הוא בכל זאת
מיק מאגר, כוכב הרוקנ׳רול מיספר 1בעולם,
והאשה היא מרי הול, הדוגמנית היקרה ביותר
בעולם. לפי הבעת הפנים של השניים אף אחד לא
הכריח אותם להצטלם כך. אפילו לא הצלם הבריטי
הידוע, גורמן פארקינסון, שצילם את התמונה,
והטוען שמאז צילם את אמו, לא היה להוט כל־כך
לצלם אשד, כשם שהוא אוהב לצלם את ג׳רי.
מילא, נראה שהתחסדות היא חלק מן המיקצוע.
הנה, מה אומר על עצמו מיק :״תמיד חשבתי שאני
הבחור הנורמאלי, ההגון׳ המחונך, המנומס והמרובע
ביותר שאני מכיר. כאשר קראתי מה כותבים עלי
בעיתונים, ראיתי שרואים בי את ההיפר הגמור
ואיני יכול לתאר לעצמי מדוע.״
לעומת הגדרתו שלו את עצמו, כינה אותו מ ץ
לנון ״בדיחה״ ואילו דיוויד כואי אמר שהוא
״סמל מיני חלש יותר מדמות האם.״ כמה אפשר
לסמוך על דעתם של אלה? לנון נרצח, למרבה
הצער, ודיוויד בואי הוא החבר הקרוב ביותר של
בני־הזוג ג׳אגר־הול.
לפני שהאבנים המתגלגלות וג׳אגר בראשם הגישו
את הקונצרט הגדול האחרון שלהם בסן־פדאנציסקו,
לפני שלושה שבועות — שהפך לאירוע הרוק הגדול
ביותר שהתקיים בחוף המערבי בעשור האחרון —

השתדל הזוג היסה הזה לשמור על פרופיל נמוך
בכל הנוגע לעיתונות.
ידידיהם אומרים שזו אחת הסגולות לשמירת
ההרמוניה מישפחתית שלהם .״הקשר ביניהם מחזיק
מעמד רק בזכות הכבוד ההדדי שהם רוחשים זה
לזה וחוש ההומור הפנטסטי שלהם,״ אומרים חברים.
אחרים סבורים כי העובדה ששניהם מצליחים מאוד,
כל אחד בתחום שלו, וכי הם עסוקים מאוד בשטחים
שאינם מתנגשים זה בזה, הם הערובה לשלווה.
בסך־הכל הם מנהלים חיים משותפים יוצאי־דופן
מזה ארבע שנים: מיק ישן בדרך־כלל בשעות
היום, יוצא להקליט באולפן בשעה 11 בלילה, ועובד
עד אור הבוקר. ג׳רי עובדת ביום ומקדימה לעלות
על יצועה כדי לשמור על עורה ועל רעננותה.
הוא חוזר לישון כאשר היא הולכת לעבודה ורק
לעיתים רחוקות, כשג׳רי רוצה מאוד לרקוד, הם
מבלים בדיסקוטק כסנון, שנחשב למיספר 1בניד
יורק.
לבד מריקוד אוהבים השניים לרכוב על סוסים י
בסנטרל־פארק ולערוד ארוחות ביתיות לחוג ידידים
מצומצם, שג׳רי מבשלת בעצמה. האורח החביב
עליה ביותר לארוחות מישפחתיות הוא דיוויד
בואי הנ״ל.
חבריהם של בני־הזוג נוהגים ללגלג ולומר עליה
שהיא !ניחנה בכל המעלות של אשה נאמנה: היא
לא שותה, לא. מעשנת, לא נוטלת גלולות והולכת
לישון מוקדם. אבל מיק איננו רוצה לחשוב על
נישואים :״נכוויתי פעמיים. מספיק!״
וזעולס הזת 2306

כל השכלולים כמו בדגמים
הגדולים:
רוחב אידיאלי 71 -ס״מ.
חיסכון באנרגיה -לפי תקן
משרד האנרגיה האמריקני

מחיר נמוך במיוחד -נכלל
במסגרת ההנחה במיסים של
משרד האוצר.
בכל מקררי ״ג׳נרל אלקטריק״ -
כיוון פתיחת הדלת לפי הזמנת
הרוכש.

* 11.3.ו\וו £ס*!1\/

היה כדאי לך לחכות:
הגיע מקרר ג׳נרל אלקטריק 15 קוב.
ם נע

״ דיורצא׳,לקט ייל׳

ארר׳״ב

מקררי ״ג׳נרל אלקטריק״ ,בגדלים מ־15
עד 24 קוב, מיוצרים על־ידי הקונצרן
הגדול ביותר בעולם לייצור מכשירי־חשמל.
גס בישראל מועדפים מקררי
״ג׳נרל אלקטריק״ והם זוכים מדי שנה
בתואר ״המוצר הנבחר״.
קני מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״ אצל הנציג
הבלעדי בישראל, ותקבלי:
• אחריות מלאה של היצרן והיבואן.
• 15 שנות ביטוח ושרות של ״ג׳נרל
מהנדסים״ בתום שנת האחריות
הראשונה.

0 1 1 1 ±נ ק 1ס1 1

הקפידי לקנות את מקרר ״ג׳נרל
אלקטריק״ אצל ״ג׳נרל מהנדסים״;
ותבטיחי לעצמך מחיר ריאלי, אספקה
מיידית מן המלאי, שרות אמין
ואחריות.בואי עוד היום לאולמי התצוגה שלנו או
לסוחרים המורשים — ודרשי תעודת
אחריות מקורית של ״ג׳נרל מהנדסים״.
קני את המקרר הנכון במקום הנכון.

0וחז£1£0

הדגמים הזהים ״הוטפוינט׳׳ ו״ג נרל

ג׳נרל מהנדסים בע״מ

אלק טו־י ק ״

מקבוצת חברות בנק דיסקונט.
אולמי תצוגה: תל־אביב, רח׳ אחד העם ,11 טל ;653143 .ירושלים, רח׳ הלל ,24 טל 227381 .
ואצל הסוחרים המורשים מטעמנו. משרד ראשי: הרצליה ב; אזור התעשיה,רח׳ משכית, טל;052- 52233.

בהספקה שוטפת

לאירופה ב$250-
ב מ שך כ ל העתה הבאה !
המיבצע החדש של צ׳רטר מס׳ 1מאפשר לך לטוס לאירופה במחיר הזול
ביותר, בזמן הנוח לך, בחברת התעופה שהכניסה סיגנון חדש לתעופה.

מחיי קבוע

היכנס לסוכנות נסיעות והרשם ל״מיבצע מעוף״ .רכוש מנוי של 4כרטיסי
טיסה במחיר $250 כל אחד והבטח את עצמך מפני עליות המחירים
הצפויות ב.1982-

לאירופה ״ מתי שתירצה

4הכרטיסים שרכשת מאפשרים לך, לבני־משפחתך ולחבריך לטוס לכל
יעד באירופה שאליו מובילה צ׳רטר מס׳ .1תוכל לטוס מתי שתרצה, עם
מי שתירצה, במשך כל שנת .1982 זאת -ללא כל תוספת־מחיר למרות
שמחירי הטיסה יעלו.

הזדרז ־ אין מה להפסיד

כדאי להזדרז. מספר המנויים מוגבל ל 1000-בלבד. אם משום־מה לא
תטוס ־ כספך יוחזר לך במלואו, צמוד לדולר.
כפוף לתקנות טיסות־שכר

ה מוביל הבינל או מי ב דגלי שראל
ועם חברו ת ת עופ ה מוב חרו ת.

הרמטב״ ל מחוור את דעתו על הדגים במיזנ1ן
הכנסת. ודיון על רו ליה של שולמית אליני
! 9ביקור־תנחומים מפתיע

ערך נשיא־המדינה יצחק נכון
בשכונת מוסרת! בירושלים,
אחרי שנודע לו על פטירתה
של מסעודה אבוטבול, שנחשבה
מלכודהשכונה. מסעודה
היתד. הפעילה הראשית
של רפ״י בשכונה, ונבון, שהיה
האחראי על פעילות רפ״י בירושלים
ב־ ,1965 הכיר לה
בזמנו את דויד כן־גוריון,
משה דייל ואחרים מהתנועה.
מסעודה לקתה בהתקפי־לב
אחדים ועברה אותם בשלום,
אך לפני שלושה שבועות, כששמעה
רק במוצאי־שבת על
מותו של דיין, חשה ברע.
כעבור כמה ימים לקתה בהתקף
נוסף ונפטרה.
[ 3למרות ששר־התעשייה
המצרי, טהא זכי, שבא השבוע
לארץ, הוא אורחו רד
רישמי של שר־התעשיה ה ישראלי,
גירעון פת, הוא
הוזמן לארוחת־ערב חגיגית
במישכן הנשיא. רעיתו לטי פה,
שהיא מרצה לפילולוגיה
באוניברסיטת קאהיר, תהיה
אורחת־כבוד במיפגש אקדמי
שתערוך לכבודה אופירה.
בין שני הזוגות נוצרו קשרי-
ידידות לפני שנה, כשנבון
ורעייתו ביקרו במצריים. זכי
ואישתו מונו כמלווים הרשמיים
של בני־הזוג נבון והוזמנו על-
ידם לארץ.
1שר־התשתית־והאנרגיה,
יצחק גרמן, ששהה בשבוע
שעבר בארצות־הברית כאורח
הבונדס, התבקש להישאר יום
נוסף כדי להיות הנואם המרכזי
בארוחת־ערב של המגבית.
ברמן דחה את ההצעה משום

לאציה גרם למתיחות רבה
במיזנון הכנסת. הפעמון המזעיק
להצבעות הוא הדבר השנוא
ביותר במקום. כשישב
ח״כ מיכה חריש (מערך)
ושוחח עם אחד מפעילי העבודה,
ניגש אליו המלצר ולחש
לו :״מיכה, נדמה לי
שצילצלו להצבעה.״ חריש קם
ופנה לכיוון היציאה באי־חשק
בולט.

הקשורה בחיי גולדה מאיר.

כשנשאל שריד מדוע הוא כתב
דווקא על גולדה השיב :״כל
השנים אמרתי שגולדה עוד

הגנרל עלי,״ כדבריו.

! 3ח״כ-חרות חיים קופ־
;מן, המשמש כסגן שר־האוצר,

! 3ח״כ מערך אחר, מר״
דכי(״מוטה״) גור, אמר לח״כ
מערך דוב בן־מאיר, כשנשמע
הצילצול :״דוב, בוא להצביע״.
בן־מאיר המשיך לשבת ואמר
לגור :״בלאו הכי זה לא ישנה.״
! 3סגן־השר לענייני פרוייקט
השכונות, משה קצב
מחרות, לגם מרק-עגבניות חם,
כשמזכירת הליכוד בכנסת,
ירדנה ׳מדר, התקרבה אליו
וקראה לו להיכנס למליאה
ולהצביע. קצב הביט בעצב
במרק המתקרר, אך למזלו התיישב
לידו ח״כ המערך, אב רהם
כץ־עוז. קצב הביט
בשימחה במי שקיזז אותו והמשיך
לאכול.

הסביר ששר-האוצר יורם
ארידור והכתב הכלכלי של
הטלוויזיה, אלישין שפיגל־מן,
נהנים מהדו־קרב שביניהם,
למורת־רוחם של העיתונאים
״העיתונאים
והפוליטיקאים.
סובלים כי שפיגלמן צף ל מעלה,
והפוליטיקאים סובלים,
כי מדברים על ארידור כל
הזמן.״
3קופמן נשאל איך הוא
מתכוון ליישב את הסתירה
שבין היותו סגן־שר מחד ובעליה
של סוכנות-ייבוא ל צעצועים
.״נעביר את לגוי
לנאמנות, כדי שילדי ישראל
לא יסבלו מכך שמוניתי כסגן־

׳ 3קוסמן התבקש להגיב
על פתק שיוחס לו, שיופיע
בספר של הח״כ לשעבר יצחק
יצחקי, שליקט פיתקות של
ח״כים ששלחו אליו. בפתק
נכתב :״יצחקי יצחקי, אתה
רוצה שיעורי התעמלות לח״כים
כי אתה רוצה לראות את הרגליים
היפות של שולמית
אלוני.״ קופמן הכחיש שזהו
כתב־ידו או פתק שלו :״זה
היה כנראה (חיים) קורפו
ששלח את הפתק ליצחקי.״

31 כשסעד הרמטכ״ל, רפ אל
(״רפול״) איתן, במיזנון
הח״כים, הוא הזמין דג מיזרחי
ולא הסתיר את שביעות רצונו
ממנו. כשהוגש לו החשבון לא
התאפק, שלף עט, ורשם בשולי
החשבון :״טוב מאוד.״
! 3לאחר שח״כ המערך
יוסי שריד הצביע נגד הצעת
ההחלטה של הקואליציה בתום
הדיון המדיני בשבוע שעבר,

אברהם צבי ברנוביץ

מוותיקי הקבלנים בארץ, בא לקבלת״הפנים שערכו
,ראשי המוסד המאוחד לענף הבנייה, גוף המתחרה
באירגון־הקבלנים. בהיכנסו לאולם ביקשה בתו, מרים, להצטלם עימו (למעלה) ,אך הוא ביקש
שהצלמת תמתין עד שיענוב את עניבתו שהיתה בכיסו (באמצע) .כשסיים חיבק את בתו.

דוני מילוא

ח״כ חרות (משמאל) אינו סותם את אפו
בסלידה, אלא מגרד בו. הוא בא, ב•
מיקרה, עם סגן־ראש״הממשלה ושר״השיכון, דויד לוי, לקבלת•
פנים. מילוא בא לשוחח עם לוי בלישבת השר אך מגיוון
שלזה לא היה פנאי, הצטרף אליו לאירוע, כדי שיוכלו לדבר.

שהיה עליו לחזור לארץ ול-
השתתף בכנסת בהצבעה בתום
הדיון המדיני, שבו נפתח מושב
החורף של הבית. במטוס נודע
לו שח״כ המערך אבא אבן
נאם במקומו בארוחת־הערב.
רק כשבא לכנסת התברר לו
שהוא קוזז עם אבן, והתבקש
שלא להיכנס להצבעות.

הרוב הדחוק של הקוא-

הוא הוזמן לבירור סיעתי על-
ידי יושב־ראש הסיעה בכנסת,
משה שחל. שריד פנה לשחל׳
שהוא עורך־דיו במקצועו,
וביקש ממנו בהלצה
שישמש כפרקליטו בבירור שיתנהל
נגדו.
! 3יוסי שריד ועיתונאי
הארץ, אמנון דנקנד, סיימו
לכתוב במשותף אופרת־רוק

תרקוד אצלי, והנה היא רוקדת.״
3הח״כ
יצחק זייגר מ- 1 הליברלים טוען שעם פתיחת
מושב־החורף של הכנסת
הוא מתכוון להגיש הצעה
דחופה לסדר־היום בעניין מכירת
ידע אטומי מצרפת לעיראק.
לפני חודשים אחדים
שלח זייגר מיכתב לשגרירות
צרפת בארץ, והבהיר לה ש־במיקוד,
של התלקחות מילח-
מה־גרעינית במרחב, גם צרפת
תהיה חשופה. תחת לענות לו
הדליפו הצרפתים את הסיפור
לעיתונות הישראלית.
31 את המתנה שנתן שר-
הביטחון אריאל שרון לשר
החוץ המיצרי, כמאל חסן
עלי, הוא קנה במשכית. בתחילה
רצה לקנות סכין ל חיתוך
ניירות׳ אך במחשבה
שניה העדיף שלא לתת לאורחו
המצרי סכין ובחר במשקולת,
העשוייה מכסף זמזכוכית בצורת
חותם שעיצבה בת־עמי
ורסנו ,״כדי לחתום את השלב
הראשון של השיחות עם

רק לבעלי גרננדיג ס 1פר־ק 1לו ד!
הפרס הגדול

טלהתה נ>>דת חעם

כל מ> ששולח א ת התלוש
משתתף בהגרלה

ו׳דיאו־ס״פ ״נש׳ונל פאנאסוניק 7000 עא״
המילה האחרונה בסכנולוגיה של הוידיאו עם כל
הפסנס׳ם ועם שלס־רחק, הכל אוסומסי.
אין ספור שעות של קורת רוח בביתך עם מיקב
הסרס׳ם שבעולם.

אם יש לך טלויז׳ה צבעונית מתוצרת
גרונד׳ג ושלחת את התלוש, הרי שבנוסף
אם יש לך סלויזיה צבעונית מתוצרת
להשתתפותך בהגרלה תקבל לביתך שובר
גרונדיג אתה זכאי להשתתף בהגרלה.
מיוחד המזנה אותך בטלויז׳ה ניידת
מלא את התלוש שבמודעה והשלם את
(שחור/לבן) חינם בעת קנית מכשיר
הסיסמא, גזור, הכנס למעטפה ושלח,
וידיאו־ט׳יפ נשיונל פאנאסוניק.
ואתה נכלל אוטומטית בהגרלת הפרס
השובר יהיה בתוקף עד 2 .81ו.31.
הגדול: וידיאו־טייפ נש׳ונל פאנאסוניק.
ההגרלה תתקיים ב-ו5.(2.8ו בנוכחות רואי בעת קנית הויד׳או־ט״פ, תוכל לקבל
החשבון ונציגי משרד הפרסום של החברה. לפי בחירתך, במקום הטלויזיה הנחה
בהגרלה ישתתפו תלושים שיגיעו למשרד׳ בשווי מחיר הטלויזיה, עפ״י המחירון
שבתוקף ביום הקניה.
החברה עד ה.81-וו.30.

שלח את התלוש,

לכבוד גיל אלקסחנ׳קה בע״ מ ת.ד 7038 .תל-אב׳ב 0ל •6,0

7זופר מבצע לבעלי גחגדיג סופר־קולור

״אתה לוח׳ן על הכפתור אל העולם של סופר־קולור,
העולם הצבעוני של גרונדיג״
עפ״י התקנון שאותו
לראות במשרד׳ החברה,
ודא, רח׳ אבן גבירול $ו.

ן -ןךןןן

ך ןן

אבקש להשתתף בהגרלת וידיאו ס״פ נשיונל פאנאסוניק 7000 עא וכן לקבל
את השובר המיוחד המזנה אותי חינם בסלו׳ז׳ה ניידת נש׳ונל(שחור/לבן| דגם - 602 ודד בעת
קנית ויד׳אדס׳יפ 7000 עא (וזאת, בלי שום התחייבות מציד׳).
הריני מאשר ני יש לי סלויזיה צבעונית מתוצרת גרונד׳ג* שפרטיה הם:
ספרות

שנה חודש יום
אותיות דגם

מס׳ מכשיר
וחוב

תאר׳.ך הקניה
עיר

מס־ תעודת אחריות
מיקוד

טלפון

השלם את הסיסמא:
״אתה לוחין על הכפתור אל העולם של ...העולם הצבעוני של גרונדיג״

תוו

שם פרס׳ .
שם כושפחה .

דוב* גל לא נהנה מעיסוי
*?1*11111
הדוגמניות העירומות
ומלך העולם התחתון אינו מקובל בכל א
1דויד לוי וחיים קופמו
נשאלו בהזדמנויות שונות מד,
דעתם על יורם ארידור כיורשו
של מנחם בגין. לוי התבטא:
״אם ארידור יכול, גם אני
יכול.״ קופמו, שראה בארידור ,
את אחת מהמועמדים וכינהו
״מנהיג״ ,ציין :״לפי פעילותו
של בגין כיום אני לא רואה
מתי הוא עומד לפרוש.״
! השחקו־נדרן דוכי גל
סיפר שהוא לא הצליח ליהנות
מהעיסוי שהעניק לנשים ערומות
רבות בסרט נוסדיסט ה־צמרת,
שהוא מככב בו .״בזמן
הצילומים אי־אפשר ליהנות.
יש תאורה חזקה. צריך לומר
טכסט, ולנהוג לפי הוראות
הבמאי. כשהיו אומרים קאט,
והייתי צריך להתחיל ליהנות,
היו הטכנאים והעיתונאים נכ נסים
לאולפן־ד,צילומים והדוג
מניות
היו ממהרות לכסות את
גופן.״
| גל סיפר שאת מלאכת־העיסוי
למד במכון בתל־אביב.
״בעל המכון היה מעסה את
הצד השמאלי של גבה של
הדוגמנית, ואני את הצד הימני,
וכך הוא לימד אותי את סודות
המיקצוע. פעם הדוגמנית לא
באה, ועשינו מסז׳ לאיש שמן
ומזיע, וזה כבר דבר לגמרי
אחר.״
אחת הסצנות האחרונות
בהסרטת הסרט גולדה היה
צילום נאומו ההיסטורי של
נשיא מצריים, אנוור אל״
סאדאת, מעל דוכן הכנסת
בירושלים, ופגישתו עם גולדה
מאיר לאחר מכן. תחילה
הודיעו למפיקי הסרט שהם
יוכלו לצלם במליאה, אך אחר
כך נמסר מלישכת יושב־ראש

יהודה אפוווי

המופיע בתפקיד האנרביסט בהצגה
אנרכיסט מפוקפק בהביטה,
היה בלונדון אורח במסיבה לסיום העונה השניה של ההפקה
הבריטית של המחזה. אפרוני, שבא למסיבה כשהוא לבוש בחליפה,
הופתע לראות את עמיתו האנגלי, ריצ׳רד גייבין, לבוש ברישול.

דמה פיו־סיט

נלוותה לאחותה, קריינית־הטלוויזיח
דליה מזור, לערב״ראיונות שבו רו־איינה.
דפנה (משמאל) שבה לאחרונה עם בעלה מארצות״חברית.

מיעואלב * !1

חכנסת שד,צילומים במליאה
אינם אפשריים. אנשי הצוות
הטכני של הסרט נאלצו להקים
את דוכן הנואמים של הכנסת
באולפני הרצליה, וכשבא למקום
שגריר ארצות־הברית
בישראל, 00 ,לואיס עם אשתו
סאלי, הם נדהמו לגלות ש-
הדוכן עשוי מקלקר.
ן 9בעת שלואיס שהה באולפן
ההסרטה, פנו אליו רבים
מאנשי הצוות הישראלי, שעבדו
במקום, וביקשו שיסדר להם
אשרות לארצות־הברית.
1הכתב המדיני של ה־

אינה הצניעות האנגלית?

העיתונות העולמית מסקרת בהרחבה את הר יונה
של הנסיכה מוולם, דיאנה, שנישאה לפני
כשלושה חודשים ליורש־העצר, הנסיך צ׳ארלס.
הציבור הבריטי יוצא מכליו. על הלידה הצפוייה,
והדיווח המקיף של אמצעי־התיקשורת, מגיבים
במישאל בזק של העולם הזה ו•
רבקה בורג, אישתו של שר־הפנים:
״זד, טיבעי שאנשים מתעניינים בהריון של אשה
שתהיה מלכת אנגליה.״
<• יוסף בורג, בעלה של הנ״יל :״אני לא
רואה את ההיסטריה של העיתונות.״
• נתיבה בן יהודה, סופרת :״אוהבים
אותה. אז מתעניינים שהיא הולכת ללדת. ישנה
היסטריה, כי בני-אדם זקוקים לסמל.״
• ניצה ליכאי־שפירא, מרצה, יועצת
ראש־הממשלד, למעמד האשד אני לא עוקבת
אחרי זה. לא מעניינת אותי מה עושה אשתו של
הנסיך.״
• שושנה ארבלי־אלמוזלינו, ח״כ המערך
:״זוהי הגזמה. גם אם מדובר בבית-המלוכה
הבריטי, צריך קצת להצניע. מה עם המסורת של
אנגליה של מאות בשנים? כבר עכשיו שיבעה
חודשים לפני הלידה, זה מוגזם לעשות מזה רעש
גדול בעולם כולו! צריך לזכור שבאנגליה יש
אבטלה !״
• מיכאל (״מייקל״) קומיי, שגריר־ישראל
לשעבר בבריטניה :״אינני מכיר את הנסיכה.

עזבתי את אנגליה לפני שמונה שנים, ואין לי
מה להעיר על־כך.״
• אהרון אבו־חצירא, שר־הרווחה-
והקליטה :״תתקשר בפעם אחרת. אשתי לא
בבית.״
• יפה ירקוני, זמרת :״אני עוקבת אחרי
העניין בגעגועים. זה מזכיר לי סיפורי אגדות,
ואני נורא סנטימנטלית.״
• יואלה הר־שפי, עיתונאית :״לא משתתפת
במישאל כזה.״
• שרה תרץ, ח״כ הליברלים :״אני חד
שבת שטוב מאוד שנולדים ילדים. עם שלושה
מיליון מובטלים, טוב שזה משמח אותם.״
• יעקב אבן, תת-אלוף, דובר צד,״ל :״אני
מתבשר על־כך עכשיו. תכתוב שדובר צד,״ל ביקש
לפנות אליו רק בעניינים שנוגעים לצה״ל.״
• תמר אבידר, עיתונאית :״כל מה שקשור
שם בבית־המלוכה הוא מעבר לכל הגיון.
יווג אוהבים הולך לישון, והיא נכנסת להריון.
אז מה?״
• אהובה מירץ, חברת הוועד־המנהל של
רשות־ד,שידור ורעייתו של סגן־יו״ר-הכנסת ל שעבר
:״אם לנו היה בית מלוכה, גם אצלנו
זה היה תופס כותרות ראשיות בעיתונות.״
• דליה מזור, קריינית טלוויזיה :״יופי.
שיהיה להם טוב. לא צריכה להיות היסטריה
בעניין.״

טלוויזיה, אלימלך רם, סיפר
בערב־ראיונות למראיין איתן
דנציג, שלא אחת הוא מקבל
מידע משרים, מחברי־כנסת ו־ממנכ״לים
של מישרדים ממשלתיים,
ואחר־כך, כשהוא
מאמת את המידע, מתברר לו
שהם לא הבינו במה מדובר.
״אני לא שם בפי המרואיינים
דבר. הם מסתבכים לבד.״
רם סיפר שבאחת מישיבות
ממשלת־הליכוד הקודמת
סיפר שר־החוץ, יצחק
שמיר, על המאמצים לחילוצו
של שגריר ישראל בקולומביה,
אליהו ברק, שהיה בן־ערובה
בבוגוטה, יחד עם עשרות שגרירים
אחרים. שמיר סיפר
בהתרגשות שיש חשש שברק
יוסגר לאש״ף, ותיאר את
פעילות המוסד הישראלי בפרשה.
אלימלך רם קיבל את
המידע על דברי שמיר מאחד
השרים שנכחו בישיבה, אך
היה לו ברור שלא ישדר את
המידע. הוא ביקש מעורך מבט
שיתקשר לעורכי העיתונים,
ויבקשם שלא יפרסמו את המידע,
כדי שלא לסכן את
אחרי שידור מהדורת מבט
באותו ערב צילצל השר המדליף
לרם ואמר לו :״אני
לא מבין אותך. סיפרתי לו
סיפור. מדוע לא שידרתם?״
1בכניסה לתיאטרון חיי
פה נפתחה באחרונה חנות ל־סיפרי-אמנות
ומחזות, שאותו
מנהלת מאירה, אשתו שי
הקבלן אריה פילץ.
מדוע אין אסיר־העולנ
טוביה אושרי מקובל ב
קרב האסירים בבית־המעצז
של רמלה? לרוני ניצן,
הל בית־המעצר, יש לכך
בה מעניינת• לדבריו הסי
לכך היא שאושרי היה שו
ברצח של עמוס אוריון,
היה מקובל. מאוד _בכלא _

ג לז־י

שונים.מעורר
־־י־ויל/י-ן

אמר ^ מ ה

הקרח 8
קוביות ק
\ ע ל ־יקנו לימוי כפית
מיץ מון,
פלח לי
יתוספת / 2יעם

לערבב היטב.

אמריקנו אנזרטו
וודקה לימ הרביעיה החדשה
של ״כרמל
?:שקה ראשון• אצלכם בבא

מבחוץ -״פנדה״ נראית
כמכונית קטנה. אחרי
שנכנסים אליה ־ מגלים ׳
שהיא מכונית גדולה -עם
הרבה יתרונות גדולים.

ב״פנדה״ 5 :מקומות ישיבה
מרווחים שאת הריפוד
שלהם אפשר להסיר, לכבס,
ולהחזיר למקום! את המושב
האחורי, אגב, ניתן לנצל
(לקפל, להוציא) ב 7-אופנים
שונים...

ל״פנדה״ ־ יש גם כח עצום :
מנוע 903ס מ״ק ו4-
צילינדרים, המונח לרוחב,
עם הינע קדמי. מנוע אמין זה
מותקן ביותר מ־ 5מיליון
מכוניות פיאט .127 צריך עוד
להוסיף? כן, כמעט שכחנו:
הוא מס תפ ק בליטר דלק
אחד ל 19,6-ק״מ ב90-
קמ״ש, בתנאי הניסוי של

ביהח״ר.
ל״פנדה״ ,מערכת בילום,
קפיצים, מרכב ופגושים שלא
היו מביישים גם מכוניות
גדולות יותר. יש לה 3דלתות
והוצאות אחזקתה נמוכות
במיוחד. בוא לראות אותה
עוד היום.

המחיר: ט4ו 114,שק 3בננד
כו ל 3

אספקה נו היו ה
אחריות נגד חלודה עד 6שנים

0 0 /3 0

״הקטנה הזאת-גדולה!״

אנ שים

בל תי ם

טאי! דניאלה שמי

מורה! של משה ארוס.

השגריר הונוייועד בארצות־הברית
המציא את פיצצת׳
האטום הסינית
1במסיבה שנערכה בביתה
של ח״כ המערך אורה נמיר,
לסופרת נעמי פרנקל, לכבוד
צאת סיפרה החדש צמח
בר, השתתף גם מפקד חיל־הים
האלוף זאב אלמוג. הוא
סיפר שבחיל לא התלהבו מבקשת
הסופרת לראות מקרוב
את אימוני הקומנדו הימי,
ופעם, כשהיו בסיור, היא נד
קראתי
בעיתון
שאתה חושב
על פרישה.

! הקריינית דליה מזור
טוענת שהיא רגישה מאוד
לבדיחות .״מאחר שכל מה־לקת־החדשות
יודעת זאת, אני
פונה תמיד למי שנמצא באולפן
ומבקשת שלא יפגינו
חוש־הומור דקה לפני תשע.״
| מזור סיפרה שרבים
נוהגים לעצור אותה ברחוב
ולהעיר לה על הופעתה בשי-

ע ודא וגן

ובנו גיא היו אורחי עיריית חיפה, שאירמ
נסיעה ברכבת מתל״אביב לחיפה, למשתתג
הפסטיבל לשירי־ילדים. עזרא, פנטומימאי ושחקן, כוכב תוכניות
טלוויזיה לילדים, ניצל את הנסיעה להפרחת בועות״סבון

חפה למים קרים מגובה רב.
היא הצליחה לעלות על פני
המים ולשחות, ואז הוחלט שאם
היא מסוגלת לכך, היא יכולה
להיצמד לאנשי הקומנדו.
! 8על שינוי האווירה בארץ
כלפי אנשי בית״ר יכול
היה להעיד יח״כ מש;ה א־רנס.
כשעלה ארנס מארצות-
הברית בימי מילחמת־העצמ-
אות, הוא כבר היה מהנדס-
מטוסים מוסמך. הוא ניסה ל התקבל
לעבודה בבדק, אך
עברו הבית״רי מנע ממנו את
המישרה. כעבור שנים היה מי
שמכהן כיום כיושב־ראש וע־דת-החוץ־והביטחון
למנהל ה-
מיפעל, ואחר־כך אף שימש
כמהנדס הראשי של התעשייה
האווירית. בעניין זה נזכר
ארנס, שכאשר השתלם באר-
צות־הברית בהנעה סילונית,
נאלץ הפרופסור הסיני, שאצלו
למד, לנטוש את מישרתו
בגלל הסנטור האמריקאי רד
דף־האדומים ג׳וז ף (״ג׳ו״)
מ ק ־ קאר תי. אחר-כך גילה
ארנס שהסיני הפך אבי פצצת-
האטום בסין.

דור מהדורודהחדשות .״פעם
פנה אלי מישהו ואמר לי :
,תגטיחי שתתני חדשות טו בות
הערב׳.״
1הקריינית הפופולרית
גילתה שהיא היתה רוצה
מאוד לרחת לשנה־שנתיים מ-
מהמירקע ולהיות כתבת-שדה,
אך מכל מיני סיבות טכניות
בבניין הטלוויזיה, אין הדבר
מתאפשר.
1על שיתוף־הפעולה ה-
איסטרטגי שבין ישראל ואר-
צות־הברית הגיב המשורר
יונה י כ ״י ) בדיהודה :
״במשך שנות קיומה היתד,
ישראל הפרוצה המכובדת של
ארצות־הברית. היום היא ה שוטר,
שאף אחת לא רוצה
להתמסר לו. אם ארצות־הב-
רית היא האחות הבכירה של נו,
אז אני הממזר מחפש
יחוס מישפחתי טוב יותר.״
| בערב־הראיונות שאל
יבין את ח״כ יצחק רבין
אם יעודד תנועה. של אזר-
חים*תומכי-רבין .״היא לא
תוקם, ואני לא מתעסק עם
זה,״ השיב רבץ.

השר יוסף בורג ורפאל גן״נתן במפד״ל.

דג ל ש חור־דבן
אלוהים, איזו תמונה!
איזשהו גאון תורני ממחסן הגאונה של הליכוד דאג
לכך שבכל ערב יסתיימו שידורי הטלוויזיה בתצלום
של הדגל הלאומי( .אגב,
מדוע דגל ״לאומי״? האם
אינו דיגלם של האזרחים
!הערביים? זהו ״דגל ממלכתי״
,או ״דגל המדינה״).
כך עלינו, סוף־סוף, לרמת
הטלוויזיה של שכנינו
הירדניים. אלא ששם מסתיים
השידור בסרט שבו
מונף הדגל הממלכתי שלהם,
והוא מתנופף ברוח בצורה
מרהיבה, בשלל צבעיו.
ואילו אצלנו — דגל
עלוב, ספק מרופט, ספק
קרוע, התלוי בריפיוי ניי
ללא תנועה, ללא ^ לפיד היכן ההדר
היכן דידגל הכחזל־לו
מתנופף של הליכוד ממערכת־הבחירות?
היכן לפיד?

לאוץ ממילחמה למשבר, מוועידה להלווייה, מהפיכה
להתנקשות, ולהפגין התרגשות. אך כאשר זו מתבטאת
במאמריהם, או מתגנבת בין השורות, היא אמיתית —
יותר אמיתית מאשר ההתחזות הקשוחה והצינית.
יש, כמובן, גם ״ממזרים״ — עיתונאים־בילבד, שדבר
לא איכפת להם מילבד הצד המיקצועי הצר. מכבדים
אותם, אם הם טובים במיקצוע. אך אין אוהבים אותם.
ויש, כמובן, הצד המקצועי, העלול להיראות לאיש
מן הצד כבלתי-אנושי. לעיתונאי יש תפקיד. גם כאשר
הוא נרגש עד למעמקי הלב, עליו להגיע למקום הנוח
ביותר למילוי תפקידו, לכתוב תחת לחץ, לדאוג למישלוח
החומר בטלפרינטר ! או למצוא את זווית־הצילום הנכונה,
להנציח הבעות־פנים של אלמנה ויתומים בהלווייה ושל
פצועים במילחמה, להחליף סרטים, לדאוג שיגיעו בעוד
מועד ליעדם! או (גרוע מכל) להתקין מצלמות־טלוויזיה,
להקליט, להתרוצץ בין האבלים או בין ההרוגים. לא
פעם הם נראים כעופות המתפרנסים מנבלות, החיים
של הזולת. אך הם העיניים והאוזניים של
,:ההופכים בדרך זו ערים למאורע. כאשר
הזוועות של מילחמת ויאט־נאם אל תוך כל

א בנ די

חושך בעיניים. למי*
א-פרופו לפיד: אני צריך לתקן עובדה
בשבוע שעבר כתבתי במדור זד. על
של עמוס גיאתי, הבית, המספר את תולדותיו של בית
ערבי בירושלים, שנמסר ליהודים. אמרתי כי ״כשראה
מנהל רשות־השידור את הסרט הזה ...חשכו עיניו. הוא
אסר על הקרנתו.״•
יוסף לפיד הודיע לי כי כלל לא ראה את הסרט
באותה עת, וכי לא הוא. אסר את ההקרנה. מסתבר
כי היו אלה עוניו של יוסי גודארד, מנהל המחלקה
הדוקומנטארית בטלוויזיה, שחשכו. גודארד הוא שאסר.
אלא מה — אחרי שחשכו עיניו של מי שחשכו עיניו,
ואחרי שאסר מי שאסר, הסכים לפיד בדיעבד לאיסור.
וחבל. מדוע שלא יניח כי קהל־הצופים הוא די אינטליגנטי
כדי להחליט בעצמו אם המסר של הסרט נראה
לו או לא, אחרי שראה אותו ושמע דיעות בעד ונגד?
הייתי מסתפק בהבעת מישאלה זו, אך יש לפרשה
קטנה זו היבט נוסף, והוא המעורר דאגה. מסתבר כי
אין כלל צורך בהתערבות של המנכ״ל כדי לגנוז סרט,
שאינו נוח לקברניטים הנוכחיים של המדינה. לשם כך
די בעובד זוטר. ולא פעם נראה כי הזוטרים חרדים
יותר מאשר הבכירים. כי הם נאלצים לשאול את עצמם
לא רק מה טוב ומה רע להקרנה, אלא גם מה ימצא
ומה לא ימצא חן בעיני בעלי־השררזז.
למען האמת, אני פוחד יותר מפני הצנזורה של הזוטרים
הנפחדים מאשר מפני הצנזורה של הבכירים עצמם.

תמונות מהלווייה
העיתונאים הם עם מהר.
עמדתי בקהל של עיתונאים מכל העולם בהלווייה
של אנוור אל-סאדאת. היתה שם העילית של המיקצוע:
כתבי-מילחמה ותיקים, כוכבים של רשתות־הטלוויזיה,
אנשים הטסים ממשבר למשבר וממאורע למאורע.
בין אלה היתד. קבוצה קטנה ומובחרת של מומחים
לענייני-המרחב, המכירים זה את זה מזה שנים רבות,
ושהפכו זה מכבר לידידים. פגשתי אותם בוועידות
פירנצה בשנות ד.־ 60׳ המוקדמות, ואחר-כך בוועידת-
השלום בבולוניה בראשית ,1973 ובימים האחרונים של
אותה שנה בוועידת־השלום בז׳נבה, אחרי מילחמת יום-
הכיפורים. ושוב — בעת ביקור אל־סאדאת בארץ, ואחר-
כך במינה־האוז בקאהיר. אחדים התחלפו, קשישים פרשו,
צעירים הצטרפו, אך זוהי עדיין אותה החבורה, שחבריה
למדו להכיר זה את זה ולכבד איש את רעהו — האיש
מהבי־בי־סי, האיש מלה מונד, האיש מדר שפיגל וכו׳.
אילו היה מישהו רואה ושומע אותנו באותו מעמד,
מול הקבר הפתוח, או ליד בימת־המיצעדים שעליה נרצח
אל־סאדאת ארבעה ימים לפני כן, היה מן הסתם נחרד.
שני גרמנים דיברו על אמנות ריקודי־הבטן, כשהמנוסד.
משתדל להסביר לצעיר את ההבדל בין פורנוגרפיה
וארוטיות, תוך הדגמות. שלושה אחרים החליפו ביניהם
את הבדיחות האחרונות שקלטו במצריים. איש מן הצד
היד. בוודאי מסיק את המסקנה שזוהי חבורה צינית,
אשר חושיה קהו מרוב משברים וטרגדיות, ואשר לא
איכפת לה דבר זולת הסקופ, הרדיפה אחרי הסנסציה,
הכותרת של יום־המחרת והשורה שמתחתיה :״מאת
כתבנו...״
אך היתד. זאת טעות אופטית. ביליתי בחיי הרבה
שעות עם כל אחד מן האנשים האלה, בשיחות על
עתיד המרחב ועל הדרכים לשלום. כימעט לכולם איכפת,
איכפת מאוד. לא פעם חרגו ממיסגרת תפקידם ועזרו
לי ולאחרים להיפגש בחשאי עם אישים ערביים, ושמרו

תי מ ני המקס ימ ה
על המירקע
אלוהים יסלח לי, אבל בדבר אחד אני תמים־דעים
עם אהרון פאפו. אני סבור כי יש להביא אל המירקע
קריינים וכתבים מבני עדות-המיזרח.
לא יתכן כי בטלוויזיה, שהיא, בעיני עצמה ובעיני
העולם, ראי המדינה מבחינה חזותית, תופיע ישראל
שכולה אשכנזית׳ .לוא הייתי יוצא מארוקו או עיראק,
זה היה מרגיז אותי מאוד־מאוד.
זאת ועוד: המיבטא העברי הנכון הוא המיבטא
הספרדי. השפה השגורה בפינו, בלי עי״ן וחי״ת, אינה
אלא שיבוש. שיבוש בלתי־נמנע בדורנו, אך שיבוש
שיש לחסלו בהדרגה. ולטלוויזיה יש תפקיד חשוב בכך,
משום שבית־הספר פשוט אינו מסוגל להתמודד עם הבעיה.
מי ילמד את המורים לדבר עברית?
עד כה ׳,בכל פעם שהעליתי את הנושא ד,זד״ נתקלתי

בתשובה ניצחת: פשוט אין. קריינים וכתבים אינם
צומחים על העצים. אין מה לעשות. ואכן, דבר לא נעשה.
השבוע הוזמנתי במיקרד, לשידור התוכנית זב״ש
בטלוויזיה הלימודית. באותה התוכנית הופיעה צעירה
בשם יעל צדוק, תימניה חיננית, מקסימה על המירקע,
המדברת עברית בדיוק כפי שהיא צריכה להיות — כל
עי״ן, חי״ת ורי״ש במקומה, בצורה טיבעית ובלתי־מאולצת.

יש אחת. ובמקום שיש אחת, יש יותר. אילו
•י מנכ״ל רשות־השידור (אלוהים ישמור!) הייתי
לי כלל־ברזל שרירותי: תוך שלוש שנים יהיו
/״ 50 של הקריינים ומגישי־החדשות בני עדות־המיזרח,
ותוך חמש שנים יחול אותו כלל גם על הכתבים.

וזוזטא 1ע 1נש 11

בית בארצות־הברית, הם גרמו לתגובה שלא היתד,
כדוגמתה בכל מילחמה קודמת. בעידן הדמוקרטיה ההמונית,
הם ממלאים תפקיד חיוני.

ע 1ד 11ל
מילחמת הבורים
הטלוויזיה היא ראי המדינה. היא גם האוזן שלה.
האם זה רק נדמה לי, או שלאחרונה אכן חלה שם
הרעה הרת־אסון? השפה נרצחת שם בטכס חגיגי, לעיני
האומה כולה. לא בפגיון חד, חלילה, אלא בסכין חלודה.
הנה מה שלקטתי בערב אחד בילבד:
הכתב לעניינים כלכליים אינו מסתפק במילחמתו ביורם
ארידור, אלא מתכתש גם עם השפה העברית. בדברו
על כרוז (גילוי־דעת) ,דיבר בהתלהבות על כרוז (כ״ף
קמוצה, ו״ו חלומה) ,תחת לדבר על כרוז (כ״ף שוואית).
הכרוז הראשון הוא אדם חי, המודיע הודעות :״וכרוז
יוצא לפניו...״
הכתב לענייני ההתנחלות, יגאל גורן, מתקן גם את
הממשלה. על המירקע נראה מיסמך המכריז כי ״הממשלה
היא שתחליט״ .גורן אינו מסתפק בכך, וקורא בקול רם:
״הממשלה היא ז ו שתחליט״ — שגיאה וולגרית.
אנשי-ד,ציבור אינם מפגרים אחרי הכתבים. בני שליטא,
ד,ח״כ ששמו הוזכר בקשר עם פרשה של שוחד מיני
ואחר, מפגין את בקיאותו בשפה העברית באמרו שצריכים
״לעשות כן״ — בכ״ף רפה. הוא סבר, מן הסתם, שזו
תעשה יותר רושם מאשר כ״ף דגושה רגילה.
מישהו אחר, שכחתי מי, התעקש להגיד ״מכיוון״ —
כ״ף רפה אף היא. משום־מד, נדמה עתה לרבים כי מי
שמשמיט את הדגש מן הכף קונה את עולמו בעיני
הבורים.
האם היה רק נדמה לי כי ראיתי על המירקע מיסמך
של שר־המישפטים, משה נסים, ובו פסוק על ״השגת
גבול״ (בשי״ן)? אני מקווה שעיני היטעו אותי.
על שגיאותיו של שימעון פרס, בראיון קצר אחד,
אין טעם להרחיב את הדיבור. בשטח זה הוא משתווה
בהחלט ליצחק רבין. אילו היה עושה למנחם בגין את
אשר הוא עושה לשפה העברית, היו הבחירות מסתיימות
אחרת.
שלא לדבר על מנה גדושה של ״ביגלל ש ו״יש

• י עיי י*י עת ״_מפזורד 1! ,אור ד משידורים בסי

יצחק שדה תיאר פעם את אשר התרחש בביתו
ברוסיה, בימי !נעוריו, כאשר היה מגיע לשם ספר של
פיודור דוסטוייבסקי.
הסצנה נחרתה בזיכרוני: הבית היה ננעל, אין יוצא
ואין בא. הכל היו קוראים את הספר, צוללים בים של
רגשות ויסורי-נפש, בוכים, צוחקים, מתייפחים, צוהלים.
אחרי שהכל היה נגמר, כעבור כמה ימים, היו החלונות
נפתחים, האוויר הצח היה חודר לחדרים, והכל חשים
כאילו החלימו זה עתה ממחלה קשה.
לא כך היו הדברים בילדותי שלי. אך גם אני זוכר
את סערת־הרגשות שהיתר. עוברת עלי בכל פעם שקראתי
ספר של הרוסי הגדול.
משום כך קשה מאוד שלא להתאכזב מן החמא
ועונשו, הסידרה המוקרנת עתה בטלוויזיה.
התיאטרון הבריטי הוא נהדר. הבריטים מסוגלים לשחק .
כל דבר — מילבד רוסים. כל הטיפוסים בסידרה הם
אנגלים מובהקים. זה יפה,
אך אין זה דוסטוייבסקי.
זה לא היה מונח ליד דוס־טוייבסקי

המשרתת האנגלית ה נחמדה
הזאת — אך במה
היא דומה למקור הרוסי?
הזקנה אינה מיפלצת מכוערת,
המעוררת בחילה.
במשך שניה אחת או שתיים
היא היתד. ממש סימפא טיה.
מין פיקחית כזאת.
ורסקולניקוב עצמו — היכן
תהומות הנפש? יסורי־התופת
המצפוניים? ההתקפות
של שיגעון־הגדלות
דוסטוייכסקי
של האינטלקטואל המתנשא?
להיות
אנגלי ולהיות רוסי — זה דבר והיפוכו.
התרבות האנגלית (תבוא עליה הברכה!) היא כולה
ריסון עצמי, איפוק, לשוך המעטה, אי־גילוי רגשות. ואילו
התרבות הרוסית — פאתטיות קיצונית, לשון־הגזמה,
התפלשות מאזוכיסטית ברגשות. כל מי שהיתר. לו
אי־פעם חברה רוסיה (וכל מי שהיה לה חבר רוסי,
אני מניח) יודע במה דברים אמורים.
הצופה האירופי הרגיל בוודאי אינו חש בהבדל. אך
אנחנו, שהורגלנו פעם להביסה, ושהכרנו את ההורים
הרוסיים הזקנים של חברינו — אנחנו יודעים.
בשעתו ראיתי את החטא ועונשו בערבית. כן, כן,
סרט מצרי שנהג בחוכמה ושהעביר את כל העלילה
של דוסטוייבסקי, כמו שהיא, לקאהיר.
זה היה סרט טוב, וקרוב למקור, מפני שגם התרבות
הערבית אינה נוטה ללשון־המעטה, ושחקן ערבי יכול
להתמוגג ברגשות, לצעוק, לבכות, להשתולל.
ובכן — אפשר להסתכל בסידרה. בהחלט. היא מעולה.
כתנאי ששוכחים שזה אמור להיות דוסטוייבסקי. כי

מנחם דגי] אין חשק לסלק את ה*
פולשים מחבל־ימית.
איך הוא יכול? הרי חם עושים רק את
אשר הוא ציווה עליהם לעשות׳ כאשר
היה הוא ראש־האופוזיציה והנהיג את ההתנחלויות
הבלתי־חוקיות ככל רחבי הארץ.

לאריק
שרון אץ חשה לסלק
את הפולשים ;האלה.

הרי עוד אתמול היה ;מנהיגם הרוחני.
הוא לימד אותם את התורה של ״ליצור
עובדות בשטח״ .כשר החקלאות וההתנחלות
בנה עליהם את פועלו ואת כוחו.
עתה התהפכה הקערה על פיה, וכישר־הביטחון
יש לו אינטרס הפוך. אך למה
לו להפגין זאת בפומבי?

לשאר השרים כוודאי אץ חשה
להסתכך.

מה, הם נפלו על הראש? מדוע יוציאו
דווקא הם את הערמונים של בגין ואריק
מן האש?

לכן מיס כימים כולם לשיטה שאפשר
לקרוא לה ״התרגיל של
אריק״.

אריק ישחק עם המתנחלים מישחק של
חתול ועכברים. הוא לא יילחם בהם חזיתית.
הוא יתיש אותם. לאט־לאט, בהדר גה,
ככל שמתקרב מועד הפינוי, ייעלמו
המתנחלים האמיתיים, אותם שיזדקקו ל כסף
כדי לבנות לעצמם חיים חדשים. הם
יסחטו מה שיוכלו לסחוט, יקחו את הכסף
ויסתלקו. בסוף יישאר רק קומץ הקנאים,
הפולשים החדשים וחבריהם־לדיעה
שבאו לפניהם. אותם יצטרכו לסלק —
קצת בכוח, קצת במוח; קצת במכות,
קצת בערמומיות; קצת בשוט, קצת בשוחד.

ראשית,
כמילחמה הזאת נצטרך
להילחם כולנו.
לא רק אנשי גוש־אמונים. הם יישארו,
מן הסתם, בבית כדי להגן על יישוביהם
וישיבותיהם.
הדם שיישפך יהיה של האחרים. הבנים
של כל מישפחה בישראל. הם ימלאו את
בתי־הקברות, את בתי־החולים, את המוס דות
לשיקום המשותקים, קטועי־האיברים,
העיוורים והשרופים של מחר.
כולנו, כולנו נשלם את מחיר המילחמה
הזאת, בדור הזה ובדור הבא — מחיר
הדם והדמעות והזיעה והכסף.

שנית, כמע׳טה הזה תמות הדמוקרטיה
הישראלית.

עם־ישראל תמך בהסכם-השלום עם מצ ריים.
הכנסת אישרה אותו ברוב עצום.
הממשלה שחתמה עליו נבחרה מחדש בבחירות
כלליות, שהיו גם מעין מישאל-עם
על ההסכם.

הוותיקים נשתלו שם לפני 13 שנים,
על־ידי ממשלת־הטימטום של המערך, בעידודם
של אבות־הליכוד. ואילו המסוכנים
ביותר, נושאי הפצצה של ההפיכה,
באים לשם בימים אלה, חצי שנה
לפני מועד־הפינוי, בגלוי, לעיני כל.

ן* מוח ההגיוני פשוט אינו יכול ל 1י
תפוס מה מתרחיש כאן.
לשווא תנסה להסביר זאת לזר. בעיניו
זהו מחזה מטורף המבויים בבית־משוג-
עים.

ממשלת-ישראל מאפשרת, ולמעשה
מעודדת, את יצירתו של
צכא־קנאים אשר מטרתו המוצהרת
היחידה היא מיגור הממשלה
ומדיניותה.

בשיא הטראגדיה שלה לא הגיעה ממש לת
הרפובליקה הוויימארית בגרמניה ל
האתנן
— אתנן הציניות, הצביעות
והסחיטה — עולה מיום ליום.

וכעצם, מה איכפת לנד שכל הקנאים,
כל המטורפים, כל הדרווישים
המרקדים של עם־ישראל
יתקכצו כחכל־ימית?
בבוא היום יפרסם צת״ל הודעה: החייל
הישראלי האחרון יחצה את הגבול הבינלאומי,
בדרכו חזרה לישראל, מחר בצח־ריים.

שרוצה להישאר — שיישאר.

היא תפעל כחפות הכוח הרב*
לאומי אשר חייליו — בריטים ץ
פיג׳ים? אוסטרלים ץ — כוודאי
ימלאו פקודות כלי חוכמות.

^ ן, רכ הפיתוי לשגותבחלומות
״ כאלה. אך במציאות נראים הדברים
אחרת.
אי־אפשר לומר: לא איכפת לנו.

זה צריך להיות איכפת לנו, כי
זה נוגע לנו מאוד.

כי במה שמתרחש כעת בין רפיח
ונאות־סיני טמונות סכנות חמורות לכולנו.
אין זה קטע ישל פולקלור. אין זה עניין
של ״מיסכנים הנתלשים מאדמתם. צריכים
להבין אותם.״ אין זה סיפור תמים, טהור,
נאיווי, פאתטי.

מ ח סן בעצ מונ ה: מ חי ר בכסף, בדם ובה שפלה מי לסכל
העם.
קרטי,

שבא לסכל את השלום הזה, בא
גם את רצון הרוב המכריע של
הוא בא לסכל את המישטר הדמוהמבוסם
על שילטון הרוב.

הפוטש נגד השלום הוא, על כן,
כאופן אוטומטי, גם פוטש נגד הדמוקרטיה.

ה קרה גם במקומות אחרים בעולם,
י שעמדו במצבים דומים.
זה קרה, למשל, בצרפת. כאשר החליטה
הממשלה החוקית של צרפת, באישור
הרוב המכריע של האומה, לכרות שלום
עם האומה האלג׳ירית ולהעניק עצמאות
לאלג׳יריה הלוחמת, התנגדו לכך מיליון
מתנחלים צרפתיים.
הם ניסו לחולל הפיכה, הקימו מחתרת
רצחנית, ניסו למנוע את השלום בכל
מחיר, ומשלא הצליחו בכך — יניסו לסכל
אותו באמצעות טרור עקוב־מדם. בין השאר
ניסו ׳לרצוח את ראשי השילטון בצרפת.

מול
עינינו הסלחניות מתגכש
כאן איום עלינו, על עתידנו, על
מדינתנו, על המישטר הדמוקרטי
שכחרנו לחיות כד.

הם הכיאו את צרפת עד לעברי
פי־פחת של מילחמת־אחים, אנארכיה
ודיקטטורה פאשיסטית. הסכנה
נמנעה כמידה רכה רק תודות
לאישיותו ולכוחו של אדם גדול
אחד: שארל דה־גול.

* קנאים של חבל־ימית אינם מסתי-

י י רים את כוונותיהם. להיפך, הם מכריזים
עליהן בקולי־קולות, באמצעיות פלי־התיקשורת
ההמוניים, אשר ממשלת־ישראל
מעמידה לרשותם ללא הגבלה ו״איזוך.

אולם יש הבדל גדול אחד בין המתנחלים
ההם והמתנחלים שלנו:
ה״קולונים״ הצרפתיים ,״בעלי הרגליים
השחורות״ כפי שנקראו בעגת-העם, ישבו
באלג׳יריה מדורי־דורות. איש לא המציא
אותם. הם היו שם. היה צורך להתגבר
עליהם.

הם רוצים לסכל את קיום המכס
השלום, ולהחזיר את מדינת־ישראל
למצב של מילחמה עם מצריים.
זה נוגע לכל אדם בישראל לפחות
משתי בחינות:

1 1 1
ודם כל, המחיר במובנה הפשוט של
* 1המילה. מחיר הכסף.

בכל פעם שמושמעות המילים המתחם־
דות על ״אנשי־האדמה הנתלשים מן הקרקע
שלהם״ (קרקע שממנה נתלשו ה בעלים
האמיתיים לפני תריסר שנים, באכזריות
גדולה ובלי פיצויים) — עולה
המחיר בכמה עשרות מיליוני לירות.
בכל פעם שמושמע איום נוסף בהתנגדות
אלימה, עולה המחיר בעשרות מיל יונים
נוספים.

ז ץ פיתוי הראשון הוא לאמר: אכן,
י יזוהי הדרך ההגיונית.

דקה אחת אחרי השעה 12 תבוא הי-
מישטרה המצרית, היודעת היטב איך ל טפל
בקנאים דתיים מסוג האחים המוסלמיים.
היא תדע גם לטפל באחים היהודיים.

המחיר יהיה עצום.

מיליארדים נוספים יישפכו לתוך
הלוע הזיה שד חוצפה ורהב.

אם כן, מדוע לחפש צרות עכשיו

עליו רק לדעת שהוא יישאר לכדו
— כלי צה״ל.

אני מניח כי בסופו של דבר לא
תצלח מזימתם של חורשי־המזימות ומביני־הפוטש.
ממשלת
ישראל תצטרך לפנות אותם.
לא תהיה לה ברירה. עם־ישראל לא יניח
לה להפר את חוזה־השלום. והעולם הגדול
לא יתן לה. ואריק שרון יהיה גיבור
היום.
הדרווישים יסולקו, וילכו לרקוד במקום
אחר. ארבעת חברי הכנסת, שהתחייבו במעמד
חגיגי ״לשמור אמונים למדינת־ישראל
ולמלא בנאמנות את שליחותם בכנסת״
,ואשר תחת זאת פועלים עתה להפרת
חוקי ישראל ולסיכול החלטות ה כנסת
— יחזרו למושביהם ולמיזנון.
הם יסתלקו. בוודאי.

ואילו ה״קולונים״ שלנו, כעלי
הרגליים הדורסניות, הולכים לשם
ע כ שיו. זוהי סכנה שנוצרה כ אופן
מלאכותי.

שפל כזה של אימפוטנטיות גופנית ורוחנית
מול פני הסכנה הפאשיסטית.

ואכן, רוצה אדם להקיא למראה
התנהגותן של ממשלה זו ואופוזיציה

השרים מסתובבים כמו עכברים מסוממים
בכלוב, עלובי־נפש ואחוזי-פחד, כשכל
אחד מנסה להיפטר מן האחריות שלו (אך
לא, חלילה, מן הכסא ומכונית־השרד והמזכירה
ודירת־השרד ).שימחה ואריק,
משה ויוסף, זבולון ויצחק ויצחק ויצחק
— איזו חבורה עגומה, אומללה !
וכאזרחים — כן החיילים. איזה מחזה
מביש של קצינים המתפלשים בעפר לרגלי
הפולשים, ללא שמץ גאווה ואומץ־לב מוסרי,
וכל שאיפתם היא שלא להיתפס, חלילה,
במצב שבו יצטרכו לקבל החלטות,
לבצע פעולות.

אידו היו פועלים מתוך אהדה
נסתרת לקנאים, זה היה מסוכן
מאוד. אך כשהם נוהגים כך מתוך
פחדנות עלובה, זה מסוכן שיכע־תיים.
ואם
החיילים כך — השוטרים על אחת
כמה וכמה. אלה, שומרי־החוק, גיבורי
בית־גרייבר, שפעלו באומץ־לב עילאי נגד
*כמה נערים מתוסכלים בשכונות ולפינוי
מישפחה מייואשת שפלשה לבניין־פאר —
אלה קיפלו את זנבם ואת זנב החוק ו הסדר.
ואחריהם
— היועצים המישפטיים, ו־פרקליטי־המדינה,
ובתי־המישפט, יוכל צבא
הביורוקראטים של מישרדי־הממשלה למיניהם.

צכא
גדול ורב של ארנכות ושפנים.
אפשר היה לרחם עליהם,
לולא היו חיים על חשבוננו, ומש־מינים
מפרי עמלנו, ורודים בנו ככל
ימות־השנה.

את המחיר נשלם אנחנו• וקודם כל ה זקנים,
החולים, הנכים, המפגרים, מוכי-
הגורל אשר תקציב־המדינח שוב אינו
מעניק להם תנאי־מחייה מינימליים. ואנ־שי־המצוקה
ודיירי־העוני, שחרפתם גוב רת
משנה לשנה.
מהם נלקח הכסף — מיתומים ומאלם־
נות, מתקציבי החלב והארוחות החמות,
מן הכיתות לחינוך מייוחד לטעוני־הטיפול
שנסגרו בסיטונות, מתקציבי השיכון.
כדי לתת אותו לחבורה של מפירי־חוק
ופורעי־סדר, שאידיאלים רמים בפיהם בעוד
ידם מושטת עמוק לתוך כיסי המדינה.
על כך יש להוסיף את המיליארדים אשר
יאבדו לעם־ישראל מפני שפשוט לא
תהיה אפשרות לפרק בעוד מועד את ה ציוד
העצום הפזור בשטח זה, ואשר ייהרס
ברגע האחרון או יימסר למצרים בחינם.
? ך מחיר־הבסך העצום יהיה קטן
א בהשוואה לנזקים שלא יינתנו לתי־קוו•

הנזק
לשילטץ־החוק, לכבוד־הדמוקרטיה,
לריקמת־החיים של
החכרה הישראלית, עד מוסדותיה
הנבחרים.

גם בתנאים רגילים זהו מיבנה רופף למדי.
המכות העומדות לנחות עליו במח צית
השנה הקרובה עלולות לערער את
יסודותיו כליל.

הנזק הבינלאומי עלול להיות
חמור עוד יותר.

ממשלת מצריים רואה בעיניה כיצד
מעודדת ממשלת־ישראל, השותפה להסכמי
קמפ־דייוויד, את החבורה הזאת של
שונאי־השלום להתקבץ בחבל־ימית, לא גור
כוח ונשק ערב מועד־הפינוי.
הייפלא כי בלב מצרים רבים הולך ומתגבר
החשד שמא הדבר נעשה בכוונה,
כדי לספק אליבי לאי־ביצוע החוזה? שמא
החליטה הממשלה עצמה ״לעצור את ה נסיגה״

גם אם יבוצע לבסוף ההסכם, תצנן פרשה
זו בהרבה את האמון ההדדי, שהוא
בסיס הכרחי להמשך תהליך הנורמליזציה.
ואילו העולם הגדול — איך יוכלו ממשלותיו
להתייחם בכבוד לממשלה ישראלית
הנוהגת כך, ולאופוזיציה אשר דרגת־עליבותה
עוד עולה בכמה מעלות על זו
של הממשלה?

העולם כולו הוא עד למחזה:
הדמוקרטיה הישראלית נכנעת כ
צהרי-יום לחבורה שד אקדוחנים
בדרום הפרוע.

דו ג מ 1ת
הצמות
של ישראל
בא ולנסות
את ..ה מחול
הא ירובי ״ ,
המשלב ויקוד
זה ת עמ ל ות -
או החליטו
שקו מזי

!רגליים של המדינה

שייכות לדוגמנית עדנח
רותם שניסתה לשכנע
ת זוברותי׳ה להצטרף לרוקדות. למעלה משמאל: ורד ציבעון עומדת
אש הדוגמניות לפני המראות ומדגימה לפניהן את התרגילים.
* ן גכוהות ורוות, וכימעט יצרו עבורן בגדים תואמים —
טרנינג אלגנטי ונעלי־ספורט בי
תמיד נראות במיטבן. אלה
ו דוגמניות־הצמרת של ישראל. שלל ציבעי־הקשת• אולם לאחרובודתן
מחייבת אותן לעמוד כל ,,1הודיעו חוקרים אמריקאיים ש זמן
מול עיניים בוחנות ולעולם פעילות ספורטיבית זו גורמת נזק
ו ״להיתפס על חם״ בהופעה ש רב לגוף — בעיקר לעור. כל מי
שרצתה לשמור על גופה ולהם־
ינה מדגישה את יתרונותיהן.
כיצד מצליחות הדוגמניות להי־ שיד לטפחו עמדה בשנית לפני
בעיית חיזוק השרירים.
אר רזות ובעלות גוף מוצק 7
לפני כמה שנים, כשספורט־הרי-
המחול האירובי — צורה חדו(
,ג׳וגינג) היה באופנה, לא שי יחסית של ריקוד, עשוי לפ תור
את בעייתן של הנשים, ש־יתד,
להן כל בעייה• האופנאים

י ד׳ן י שרתה מרש נשארה בחברתן של אלה
שחששו מן הקור, בטענה שהחורף כבר ב•
עיצומו
והעדיפה להתבונן בחברותיה הרוקדות.

נאווה פוקס, המיודדת עס כל הדוגמניות, הצ־טרפה
לשיעורו וכשזה הסתיים ניסתה לארגן את

הדוגמנית רותי ירון נימקה

את אי־השתתפותה בכך שהיא

מחלימה משפעת ושהיא עייפה אחרי יום עבודה.

תרגילי ההתעמלות השיגרתיים
משעממים אותן, ושריקוד הג׳אז
הפסיק כבר מזמן לעניין אותן.

לה האנגלית ז( 7\..1אוויר) ,משום
שהוא נועד ללמד נשימה נכונה
ולהגביר את הסיבולת לב־ריאות.

המחול האירובי — שהוא מיזוג
של יסודות ההתעמלות, הריצה,
והריקוד — מבוצע לקצב צלילי
מוסיקת דיסקו. בכך הוא עונה
בהחלט על כל הדרישות — הן
משום שהוא מענג והן משום ש ביצוע
סידרת התרגילים גורם
להפעלת כל שרירי הגוף ולחי־זוקם.

ורד
ציבעון, צעירה בת ,26 מפעילה
סטודיו לתנועה שמתמחה
בלימוד מחול זה. את השיטה,׳ על
כל תרגיליה, היא למדה במכון
לתנועה של השחקנית ג׳יין פונדה.
הדוגמניות הרבות שבאו ליטול
חלק בשיעור לדוגמה היו מצויי־דות
בביגדי-ריקוד מפוארים, כיאה
לדוגמניות־צמרת אולם לא כולו

בתום

דיהן העליונים ולהצטרף לשורת הרוקדוו
התירוצים היו שונים: אחדות טענו שהו
בעיצומו, ורק המחשבה על רגליים יוז
מעוררת בהן צמרמורת. אחרות נימקו
סירובן להתפשט בטענה שעליהן לצבור
לשבוע העבודה שמחכה להן.
הדוגמניות שהתעצלו להניע את גופן י
במשך כל שעת השיעור והביטו בעיניים
רניות על חברותיהן שהעזו.

ליושבות מן הצד נראו התרגילים כז
שקל לבצעו. ה!כ ינו אותם מישחק-ילז
אולם אלה שביצעו אותם. הרגישו את ז

את המה -שמו
הן פשוט לא יכלו להירגע. ההנאה
היתה גדולה מהכאבים או מהעייפות.
״אנחנו
בטוחות שנמשיך לרקוד,״
הכריזו אותן שניסו את המהול
החדש .״באמת שכדאי לכן,״

ניסו לשכנע את הצופות. לפני ש עזבו
את הסטודיו הן ביקשו מוורד
שתיפתח עבורן קורס מיוחד, רק
לדוגמניות, כדי שלא להיטמע,
חלילה, בבנות־חווה שמיקצוען
יוקרתי פחות. טיבי כרוני ; 0

ריפוי בפי

לעדנה רותם, הדוגמנית שהתגאתה
כושרה הגופני, התקשתה בביצוע
תרגילים שנעשו בשכיבה, שגרמו להפעלת שרירי הבטן והרגליי

הדוגמנית פינצ׳י מור מיהרה להתלבש
ולהצית לעצמה סיגריה
שיעור האירובי המתיש שבו השתתפה.
לכמה מהן כאבים עזים — הוכחה
לכך שהתרגילים אכן ממלאים את
ייעודם.
קורס מיוחד
ך* גבי הרוקדות לא היתה
* בעיה. הקפיצות והניתורים גרמו
להן להזיע כהוגן. המוסיקה הסוחפת
לא הניחה להן להיכנע
רילזיימירל

זמי עד הארץ

הדוגמנית תמי בן־עמי התייחסה ל

תנועות שנראו לה חשובות במיוחד, או הקשות לביצוע יותר מאחוווז
ר !-ך >—לוז דו- 1י

ר ־ ווזווווד ־ —1רד 1-1ד ז-דד

ו־דד׳דר

ר־׳ר־רו-ו\רו־ד

ווזרר —1ר-ד ד דד 11 זדדר־ד- 1ז

ו דוו ג

ה לז די ר דז

קולנוע
יומן ח ד שו ת
*,ואנסה רדגריים מתמידה במיל-
חמתה נגד הציונות. אחרי שני סירטי-
תעודה, שהקימו נגדה את כל המימסד
היהודי בעולם השעשועים, היא הכריזה
לאחרונה, בזמן ביקור בביירות, על כור
נתה להפיק סרט תעודי שלישי. הפעם —
על הקשרים בין התנועה הציונית והתנועה
הנאצית לפני מילחמת־העולם השנייה.
! ¥הצלם שתמונותיו ליוו את דיווחי
העולם הזח ( )2305 מפסטיבל סאן־פרנצים־
קו, הוא טיס טולאנד, בנו של מי שהיה
אחד מגדולי צלמי הקולנוע בכל ה זמנים•
טולאנד היה אחראי למהפיכה החזותית
באזרח קיין, ועבד בין היתר על
סרטים כמו אנקת גבהים, ענבי זעם, שועלים
קטנים ושנות חיינו היפות ביותר.
הבן היה צלם בשירות צבא ארצות־הברית
בויאט־נאם, והיום הוא מפיק עצמאי של
סירטי הסברה וצלם עיתונות.
* הוליווד יוצאת לכבוש את סין. ה כימאי
רובוט וייז ושניים ממפיקיו יצאו
לפקין, במטרה לשכנע את הסינים
שישתפו עימם פעולה בהפקת סיפור אהבה
בין קצין אמריקאי ורופאה סינית,
בימים האחרונים של מילחמת־האזרחים
בשנחאי. כאמצעי נוסף לשיכנוע, הביא
עימו וייז עותק של הסרט המצליח ביותר
שביים, צליל המוסיקה.
ו* גם ל!ארל פורמן (מחבר בצהרי
היום) נמצא עתה בסין( ,מנסה להשיג עזרה
מקומית ורשות לצלם במקום סרט על
חייו של סץ־יאט־סן, מנהיג המהפיבה
הסינית בתחילת המאה ונשיא הרפובליקה
הסינית הראשונה, הנחשב לגיבור לאומי
בעיני כל הזרמים הפוליטיים בסין.

•¥הבימאי היפאני הדגול אקירה
קדרסאווה, שהודיע על כוונתו להכין
גירסה יפאנית של המלך ליר, הסביר לאחרונה
שהידיעה אינה מדוייקת. הוא
אומנם מכין עתה עתה סרט היסטורי,
המתרחש במאה ה־ ,16 על מלך שלו שלושה
בנים (ולא שלוש בנות) ,ויש דמיון
בין הסיפור למחזה של שקספיר. אבל
קורסאווה השתמש גם הפעם, כמו בקאג־

תמונת הפתיחה של דון ג׳יובאני: האצילים מתבוננים כפועלים כבית־חרושת לניפוח זכוכית
האופרה הזאת? בימוי של התמרדות אם לא מהפיכה של מנזש !
מושה, בפרק, מתוך ההיסטוריה של יפאן,
שאותו הוא יתקן וישפץ לצרכיו הדרא־מטיים.
כך, למשל, הוא הסביר, שלושת
בניו של המלך היו דווקא טובים, אבל
בסרט הם יהפכו לנבלים. קורסאווה בן
ה־ ,71 זוכה לאביב מחודש אחרי הצלחת
קאגמושה, שהופק בכסף אמריקאי.

סרטים
ג׳חף לוווי על דון ג״זבאג־שנתיים
בדיוק אחרי הצגת הבכורה
של הסרט בפאריס, תיערך במוצאי־השבת
הבאה הבכורה הישראלית לדון ג׳יובאני,
סירטו האחרון של ג׳וזף לחי, המביא
אל הבד בשלמות, את האופרה של מוצארט.

לחובבי המוסיקה זאת תהיה חגיגה. השאר
מוזמנים להישאר בבית, כדי לחסוך סבל
מעצמם, ובמיוחד מכל אותם אנשים ש ירצו
ליהנות מן החוויה ללא הפרעות.
שלא כחליל הקסם של ברגמן, לוזי לא
צילם את האופרה על הבימה. הוא בחר
בכמה ארמונות בסביבות העיר האיטלקית
ויצ׳נצ׳ה, שניבנו על-ידי האדריכל בן
המאה ה־ ,16 אנדריאה פאלאדיו.
הסרט זכה באירופה לשיבחי הביקורת,
ולוזי רואיין בכל אמצעי-התיקשורת כדי
להסביר חריג זה ביצירתו — אופרה
מבויימת בתפאורה טבעית, כשגדולי הזמרים
של תקופתנו משחקים ושרים בתפקידים
הראשיים.

הנה במה !מתשובותיו של לרזי :
;• אינני חסיד מושבע של האופרה,

דאנין מואפל :״בישראל חשפתי את עצמי לחלוטין!״
מאלו הוא סרט על צעירה יהודיה, ש נולדה
בארגנטינה להורים גרמנים שנמלטו
לשם מן המישטר הנאצי, והחיה בגרמניה.
הבימאית הגרמניה ז׳אנין מרא־פל,
שביקרה השבוע בארץ, היא ילידה
ארגנטינה, בת להורים יהודים שמצאו שם
מיקלט בזמן מילחמת־העולם השניה.
הקירבה שבץ הסיפור בסרט לסיפור
בחיים מזדקרת לעין. למרות זאת, בכל
הפסטיבלים שבהם הוצג הסרט (וגם זכה
בפרס הביקורת בפסטיבל קאן ואת פרס
היצירה הראשונה בפסטיבל סן־סבסטיאו),
התעקשה ז׳אניו להדגיש, שהחלק האוטוביוגראפי
בסירטה הוא מישני בהחלט,
ואין לסיפור קשר ישיר לחייה.
״כאשר הגעתי לישראל, גמרתי אומר
לחשוף את עצמי ולהודות כי אכן מדובר
בתולדותי שלי,״ היא אומרת• ״אולי מ שום
שאני מרגישה כאן בטוחה יותר
מבכל מקום אחר.״
כפי שקורה לא פעם, היצירה משמשת
אמצעי לגירוש רוחות־רפאים. לגבי
ז׳אנין, להיות היום יהודיה בגרמניה,
זוהי בעיה המעמידה הרבה מאוד שאלות
ודורשת הרבה מאוד תשובות, שיש לחפ-
שן במציאות של היום, אבל גם בעבר.
״זאת למעשה הסיבה שלא רציתי כל־כך
ליצור זהות מוחלטת ביני ובין הדמות,
שעל המסך. אומנם הפרטים שייכים אולי
לחיי, אבל מאחריהם מסתתר עולם ומלואו
שאינו נוגע רק לי. את זאת, לפחות, ניסיתי
להשיג בסרט.״ ,
אחרי הקרנה מיוחדת של הסרט, בקול-
נוע גורדון בתל־אביב, נפגשו הצופים עם
הבימאית. כמה מהם טענו כלפיה, שה-
מישפחה היהודית שבסירטה מזכירה להם
את המישפחה היהודית של לילי נזרלן של
פאסבינדר. דאנין נראתה מזועזעת :
״זה אינו בשום פנים ואופן תוצר של

שאני רואה את צלב הקרס הנאצי כנושא
לפולחן אסטטי, עם כל מה שכרוך בכך,
אוחזת בי חימה.״
דאנין אינה חוששת למתוח ביקורת על
פאסבינדר, ומבהירה היטב שהוא, לא היה
נר לרגליה• אך היא השתמשה ברבים מן
השותפים הקבועים שלו, הן בצוות ד,טכ־

כמאית ז׳אנין מואפל
היא זו אני
ני והן מבין השחקנים. אינגריד קאוון,
המגלמת את מאלו, היתה פעם אפילו אש תו
של פאסבינדר.
״היכן השואה?״ שואלים אחרים. לגבי
סרט שחלק נכבד מעלילתו מתרחש בגרמניה
של שנות השלושים. הנאצים אינם
אלא דמויות־רקע. ז׳אנין טוענת, שאין

שים אשר סבלו רק בעקיפין, משום שהצליחו
להימלט ברגע הנכון (״היהודים שיש
להם כסף יצילו את נפשם, ואוי לאחרים,״
אומר בעלה של מאלו בסרט, המעורב
אחר־כך בפעולות הצלה של יהודים
והעברתם אל מעבר לגבול ההולנדי).
גרושה, אם לילד, ז׳אנין מחפשת את
דרכה בגרמניה, בדיוק כמו גיבורת ה סרט•
לאחרונה זכתה בפרס בפסטיבל ה סרטים
של מאנהיים, על סרט תעודי ש עשתה
עבור הטלוויזיה הגרמנית. הסרט
מוקדש כולו לבעייתם הקיומית של יהודי
גרמניה היום .״כאשר צילמתי סצינה
בסרט העלילתי שלי, שבו מבקרת חנה על
קבר אמה בבית־קברות יהודי בדרום גרמניה,
נדהמתי לראות, שליד בית־הקברות
ממוקם מיטווח של הצבא הגרמני. במים־
גרת מאלו לא היה לי מקום להראות זאת,
אולם כאשר הטלוויזיה הגרמנית פנתה
אלי זמן קצר לאחר מכן ושאלה אם יש
לי נושא מתאים לסרט תעודי, מייד הצעתי
להם נושא זה.״
הסרט מציג את הבעיה מבעד לעיניה
של ז׳אנין, המראיינת יהודים רבים שחיים
היום בגרמניה, ומבעד לעיניה של ילדה
בת ,10 חנה לוין, הנודדת עימה ממקום
למקום, ומבקרת בשרידים שנותרו מן ה תרבות
היהודית. הסרט עוסק, כמובן, ב קשיים
הנפשיים שיש ליהודים החיים שם.
אבל יש גם תמיהה מוסרית, שאינה
קשורה ישירות לשואה ושאינה מניחד. ל־ז׳אנין
.״מוזר לראות עד כמה המנהיגים
הרשמיים של הקהילות, המייצגים כביכול
את הקהילה היהודית, הם שמרניים, וקרובים
לזרמים היותר ריאקציוניים שיש בגרמניה,״
היא אומרת• את מסי הקהילה
היא משלמת, משום שאינה רוצה להינתק
ממנה, אבל היא מזדעזעת מהמחשבה ש
אדה
מוזר כדונה אנה
נקמתה של הדונה שפותתה

אבל הוקסמתי מן השילוב של מוצארט,
דון חואן ופאלאדיו (הרעיון הוצע לו על-
ידי מנהלה לשעבר של האופרה של פאריס,
רולף ליברמן).
•:המישחק בסרט מוכתב על־ידי המוסיקה,
כאשר המוסכמות האופראיות של
תנועה והתנהגות, מוצנעות עד כמה ש אפשר.
העלילה צריכה להראות אמינה.
ס צריך להזהר כדי שהזמרים לא ייראו
מגוחכים בעיני הקהל. הזימרה •דורשת
מאמץ פיסי ניכר. כל הגוף עובד לא
פחות מזה של ספורטאי בתחרות. לכן
היה נראה מוזר, אילו על המסך היו
הזמרים מניעים את שפתותיהם בלבד.
הם שרים גם בזמן הצילומים, אם כי
לא במלוא העוצמה. נוסף לכך, כל הרצ׳י-
טאטיבים (הדיקלום המוסיקאלי המלווה
בהארפסיקורד) הוקלטו תוך כדי צילום
הסרט ולא באולפן הקלטה.
9היחס שלי לנושא האופרה מתומצת
בציטטה של הסוציאליסט האיטלקי גראפד
שי :״העולם הישן גוסס והחדש אינו
יכול להיוולד, ובתקופת מעבר שכזאת,
צצות כל מיני תופעות חולניות.״ בעיני,
האופרה הזאת היא ביטוי של התמרדות
אם לא מהפיכה של ממש.
י• המשרת הצעיר בסרט, שאינו מוציא
הגה מפיו (בתפקיד מופיע אריק אדדאני,
אחיד. מזי* איזארז*) .הוא זזיידאד. מי סדאו׳ו

סאליארי, השותף שלי לעיצוב זזסרט. אני
מנסה לרמוז לאפשרות שהוא בנו הבלתי-
חוקי של דון ג׳יובאני, ושל אחת המשר תות.
זהו מעין עד דומם לכל מעשי
אדונה ומשמש אותנו גם כתכסיס דרמאטי
הפותר כל מיני בעיות בעלילה. בעזרתו,
למשל, נמלט דון ג׳יובאני מן ההמון הזועם
הרודף אחריו.
0אשר לנשים בחייו של דון ג׳יו־באני:
לגבי דונה אנה, נקטתי עמדה
שבוודאי תרגיז את המדקדקים, משום
שאין לה בסיס באופרה עצמה. אני מראה
אותה בפתיחה, כשהיא מחליפה מבטים
עם דון ג׳יובאני בוונציה, ומזאת משתמע
שלא היתה קורבן תמים כל־כך לפיתויו,
כפי שהיא מספרת מאוחר יותר. היא
אריסטוקראטית שהושפלה וגרמה למות
אביה, והיא שואפת נקם ביגלל שתי הסיבות
גם יחד.
את דונה אלווירה, שהיתה כנראה זוגתו
החוקית היחידה של דון ג׳יובאני, וזכתה
להיות במחיצתו שלושה ימים רצופים,

פ ע מיי ם
אהבה אהובת

הקצין

הצרפתי

(סטודיו, תל־אביב, אנגליה) —
אם צויד לעבד ספרות לקולנוע,
קשה למצוא דרן מעודנת, מתוחכמת ומלוטשת יותר מזו
שמצאו הבימאי קארל רייז והתסריטאי־מחזאי הארולד
פינטר, כדי לטפל בסיפרו של ג׳ון פאולס.
הסרט, כמו הספר, מתנהל בשני מישורים. מצד אחד,
אהבה מטורפת הפורחת על רקע המחנק המוסרי והחברתי
של התקופה הוויקטוריאנית. מצד שני, הקשר בין השחקן
הבריטי ובין השחקנית האמריקאית, המגלמים את שני
האוהבים הוויקטורויאניים בסרט בן־ימינו.
רייז, אחד התיאורטיקאים המפורסמים של עריכה
קולנועית, עובר בפיקחות ובזריזות רבה מן העבר להווה
ובחזרה לעבר, כאשר כל תקופה מחזקת את השניה, בתיאור
שני סוגי אהבה שמרכיביהן שונים אבל צורת התפתחותם
דומה. כל תקופה מצולמת בצורה שונה, דוק רומאנטי
נסוך על העבר, וצלילות חריפה על ההווה. כל תקופה
ערוכה בדרכה שלה, בהתאם לקצב החיים שבה, ואף־על*
פי״כן, לא נוצר אף לרגע רושם שאנו צופים בשני סרטים
שונים. זהו,סרט אחד, יחיד ומגובש.
שרה הוויקטוריאנית, שבלחץ התקופה שבה היא חיה
כנטע זר, היא הופכת לכימעט סכיזופרנית, מנסה להגשים
את עצמה לפי מיטב המושגים של המאה שלנו. ואילו
אנה, השחקנית המגלמת בסרט״שבתוך־הסרט את שרה,
מציגה את השלב הבא, אחרי השגת ההגשמה — את
השיחרור והיכולת לתפקד בחירות גמורה. מריל סטריפ אכן
מגלמת את שתי הדמויות כאילו הן ממשיכות זו את זו,

מריל סטריפ בתפקיד אנה המשחקת את שרה
בכישרון ובתבונה בלתי רגילים.
אבל, וזאת צריך לציין, נידמה שכל המעורבים בסרט
הזה, רצו מאוד שהצופים ישמרו מרחק מס1יים מן המתרחש
על הבד, על מנת שלא יסחפו יתר על המידה ברגשות,
ויבחינו במרכיבים האינטלקטואליים. העריכה דואגת לכך
במיוחד, כאשר בכל פעם כשהקהל ניטה להזדהות לחלוטין
עם אחד משני הסיפורים, היא מקפיצה אותו לסיפור
השני ומחזירה את הניכור. ולכן הסרט מעורר התפעלות
לכל אורכו, אבל התרגשות לעיתים קרובות ייתר.

על פיקועי
מיל חכו ה
מישפטו של סגן מוראנט
(אורלי, תל־אביב, אוסטרליה) —

דונה אנה מתאבלת על מות אפיה
ההתחלה

הסרט מהווה הוכחה ניצחת ל,עוצמה
הטמונה בקולנוע, אם יודעים לנצלו היטב. אוסף
של אנשי מיקצוע מעולים שיתף כאן פעולה ומוביל את
הצופה, בלי שום קושי, לכיוון הרצוי לעושי הסרט, גם אם
הדבר אינו עולה בקנה אחד עם צורת המחשבה הרגילה
של הצופה (ראה יומן אישי ״העולם הזה״ .)2305
העלילה משחזרת פרשה היסטורית ממילחמת־הבורים,
בתחילת המאה, בדרום־אפריקה. שלושה מקציני הוד
מלכותה, הסגן מוראנט ושניים מעוזריו מועמדים לדין על
רצח שבויי מילחמה, והמפקד הבריטי העליון מעוניין שהם
יורשעו כדי שהבורים ישתכנעו כי אכן הצדק האנגלי אינו
מכיר באיפה ואיפה• משום כך, תוצאת המישפט ברורה
מראש, וגם העובדה שמוראנט ושני חבריו מסייעים לסו־הריהם
להדוף התקפת־פתע בורית על המיבצר שבו הם
נתונים במאסר, אינה מספיקה כדי לשנות את גורלם.
ברוס ברספורד (״המסיבה של דון״) ,מן הבמאים הבולטים
והמצליחים ביותר בגל האוסטרלי החדש השוטף היום
את העולם, מתייחס באהדה גלויה למוראנט. הוא מציג
את מקטרגיו בצבועים חסרי מצפון או, בטיקרה הטוב,
כאנשי צבא שמוחם כבול להגיון הצבאי. הוא מסביר
שמוראנט אומנם אחראי למעשה שמייחסים לו, אבל מעשה
זח נעשה הן כנקמה על התעללות האוייב בגופת ידידו,

וודוורד ובראון: עבודה עשויה היטב
והן משום שהוא קיבל הוראה בלתי כתובה, מן המטה
הכללי, שאין לתפוס שבויים, אלא לחסל אותם במקום.
העמדה נכונה של המצלמה, דיאלוגים כתובים בחסכונות
ויעילות מופלגת, עריכה דינאמית שדוחפת את הסיפור ללא
לאות קדימה, ומישחק מעולה של אדוארד וודוורד
(מוראנט) וג׳ק תומסון (פרקליטו) ,יוצרים סרט מהנה וסוחף

תפקיד
צרלינה, אבל היא המתינה עשרים
שנה עד שהסכימה לשיר אותו. היא
היחידה שלא התנסתה קודם לכן בתפקידה
על בימת האופרה, משום שלדבריה זהו
התפקיד הקשה ביותר שכתב מוצארט.
קירי טה־קאנאווה (דונה אלווירה) וחוזה
ואן־דאם (המשרת לפורלו) נפלאים
ורוג׳רו ראימונדי (דון ג׳יובאני) יוצא מן
הכלל. אף אחד מהם לא התעניין קודם
לכן בקולנוע, ואני משוכנע שלא ראו
מעולם סרט משלי. תחילה חששו מן
הצפוי להם, אבל בסופו של דבר גילו
יחם ידידותי מאד.

הפשל(אפיה של אנה) מול ג׳יוכאני הסוף אני מציג כמכשפה אחוזת טירוף, מין
אופליה אריסטוקראטית שדעתה נטרפה
עליה כאשר נעזבה לאנחות והפכה ל-
מיפלצת אמיתית.

עד כאן דבריו של להי.

צרלינה היא אופורטוניסטית שנהנית
מן העובדה שאדונה מחזר אחריה, אבל
יודעת היטב שהיא תושלך ממיטתו עד
מהרה, ולכן אינה רוצה להפסיד את חתנה,
מאזטו.
0אני מרוצה־ מאוד מן הזמרים, הן
מבחינה מוסיקאלית והן כשחקנים. טרזה
ברגאנצה היא אולי מבוגרת במקצת ל
רוג׳רו
ריימוכדי בתפקיד דון ג׳יוכאני וקירי טה־קאנווה כדונה אלווירה
אף אחד מהם לא התעניין מעודם בקולנוע

אגב, פראנץ סאליארי, סופר, מחזאי,
במאי ומפיק בתיאטרון, צייר ומגלף,
שהיה שותפו של לוזי בסרט והמדריך
שלו ברזי האופרה, אינו קרוב־מישפחה
של אנטוניו סאליארי, בן תקופתו ואויבו
המושבע של מוצארט. שמו האמיתי הוא
פראנץ סאוול, בן דרום צרפת, שאימץ
את השם סליארי בשלב מאוחד יחסית
בחייו, כעין בדיחה פרטית של מעריץ
מושבע של מוצארט.

כך חולפתהת הי ל ה ()2
המשן הסידוה על כוכבי העבר. שימשו שואדי, הרהיט שד שנות 5071׳,
חודי ו בוו ביו או 1שאו בתיאטרון. אהובה גוון, כוכבת ..ט וטו נ ה״,
היא יועצת־יופי בחברת תמרוקים ואבידמה גולן, כו כבת. מבד הפכה מתרגמת

ב/ז שו ה

במלוא העוצמה לפני כעשרים שנה. כת רים
רבים נקשרו לראשו. כינו אותו
״חלוץ תוכניות היחיד׳ /״איב מונטאן הישראלי״
ועוד. הוא היה הראשון ׳שהעז
לצאת בתוכנית משלה כשהוא ניצב לבד
על הבימה ומושך באמצעות שמו בלבד
אלפי איש לאולם התיאטרון.
היום זוהי תופעה נפוצה ביותר. כל
אמן המכבד את עצמו יוצא בתוכנית
יחיד, ומיספר הנגנים בתיזמורת המלווה
מצביע על מידת יוקרתו.
הדבר שייחד אה ישראלי אז, ואינו

שימעון ישראלי כיום
,אני רוצה חיים שקטים׳

ישראלי, שהוא תפס בה מקום מרכזי.
שנות ה־60׳ היו שנים תוססות בבידור הישראלי.
עד היום קשה להחליט אם היה
זה בזכות מפיקים בעלי דמיון ותעוזה
רבה, או משום שהשוק היה רווי בכישריד
נות מקוריים ורבי־עוצמה. שמות כמו
חיים טופול, אורי זוהר, נחמה הנדל, שייקר.
אופיר, יוסי בנאי, אריק לביא ריבקה
מיכאלי, ריבקה רז ואחרים, צמחו והיו
במיטבם בתקופה זיו.
מייד כשהשתחרר מלהקה צבאית, בתחילת
שנות ה־ / 50 מצא עצמו ישראלי

שימעון ישראלי עם חיים טופול ואורי זוהר כ״אף מילה למו־רגגשטרך ()1962
איב מונטאן הישראלי

!ד? ול הכאס העמוק והחושני שלו זכור
׳] לרבים. בשנות ה־ 60 לא עבר כימעט
יום שסתם יום של חול, תורת היחסים,
צ׳ה צ׳ה תאומים ושלאגרים רבים אח־רים
לא שודרו ברדיו. שימעון ישראלי
היה תופעה יוצאת־דופן בנוף הבידור והתיאטרון
הישראלי, מסוף ישנות ה־50׳

ועד אמצע שנות ה־60׳ .הוא היה-מהמאו־רות
הגדולים ומנציגיה הבולטים של אותה
תקופה.
היום •שימעון ישראלי הוא בתחילת
שנות החמישים שלו, מתגורר בחיפה ועובד
בתיאטרון החיפני. הוא כבר רחוק
ואוד מאורות חזדחדדיח??ן ד>^.חז-ו ^.ריי

נפוץ גם היום, הוא ששמעון כתב את החומר,
ערך ועיבד אותו, הלחין את רוב
השירים, ביים את עצמו והיה שותף עיסקי
מלא בהפקה.
בבית־קפה תל־אכיבי קטן מגולל
שימעון ישראלי תקופה עשירה ו
עוסק.
כמעט בכל מה שקשור לעסקי ה שעשועים,
על הבימה ומאחרי הקלעים״
הוא השתתף בהצגות רבות בהבימה ובר
קאמרי, ושם פגש את אריק לביא הצעיר
ואת צבי ברורודו.
הפגישה הולידה שלישיית־זמר חדשה

שד. הדגישו מוטיבים תנ״כיים־בנענים בשירתם
ויצרו מהפיכה בזמר הישראלי.
הם זכו בהצלחה גדולה, שהתבטאה בהופעות
רבות, בכל רחבי הארץ, במיבתבי
מעריצות, כסף רב ומסע־הופעות ארוך ב־חו״ל.
שגולת הכותרת של מסעם היתד.
הופעה באולם אולימפית בפאריס, יחד עם
שארל אזנבור, ותקליט שזכה בהפרס הגדול.
השלישייה
גם העלתה על מפת האמרג־

גם וגווני בשוק,
ילא רק משחקן,
אנשו לעשות מצליחן
גוה בארץ רב־סרן אלמוגי, שרק השתחרר
מחיל־ר,תותחנים, בשם גיורא גודיק.
״הרווחנו הרבה מאוד כסף,״ נזכר ישראלי
,״וזה היה אמצעי מצויין להסתובב
ולהתפתח בחו״ל. אבל העסק הצליח כל-
כך שמצאנו את עצמנו חתומים לשנה
מראש עם כל מיני תחנות טלוויזיה, כש־פאריס
היתד, הבסיס.״
או״כשאד״סאליבן הגדול, בעל תוכנית
הטלוויזיה הפופולארית ביותר בארצות-
הברית, הזמין אותם להתארח בתכניתו,
סירב ישראלי לנסוע, כי לדבריו, היה

אהובה גורן כ״פורטונה״ ()1968

גורן כיום, כיועץ־יו־פי

,רציתי להוכיח שיפות אינן טיפשותי
גע, שמעון. בהצגה רגילה הביקורות והמחמאות
נופלות על הרבה אנשים ופה
אתה מקבל את הכל.
״ההצלחה גם הפחידה אותי בגלל האחריות
הכבדה שנפלה עלי. הרגשתי ש סומכים
עלי, ופחדתי לאכזב את הציפיות
שתלוי בי.״
בשלב מסויים תפס ישראלי את המיל־כוד
שבהופעות־יחיד והוא הפסיק את
הופעותיו בשיא הפופולאריות שלו.
״השאלה הטיבעית שצצה אחרי כל תוכי

המפיקים והבימאים
גוחנים ושהקו
הוגשה שהוא זבל

אבירמה גודן ב״מורים קאזאגובה״ ()1972
שחקן משתעבד לבמה כמו לסם
כבר שבע מנדודים ומהיותו צלע אחת של
משולש, והתעקש לחזור ארצה.

״סתם יום
של חול״
לץ שלישייה התפרקה וישראלי ניצב
י י לפני פרשת דרכים. זמן קצר אחר־כך
הוא מצא עצמו בקבוצה של יוצאי
להקת־הנח״ל, ובה נחמה הנדל, חיים וגליה
טופול, אורי זוהר ואחרים — להקת
בצל ירוק. תוכניתם היתד. להיט. קולו העמוק
של ישראלי נשמע היטב ברבים מן
השירים, ביניהם: ונצואלה, האדם הקדמון
ואף מילה למורגנשטיין.
״תוד כדי השתתפותי בלהקה, כתבתי
לעצמי מונולוגים, מערכונים ושירים וגם
הלחנתי להם מנגינה,״ נזכר ישראלי .״כש הראיתי
אותם לחברים, קיבלתי עידוד רב
וכשהלהלה התפרקה וכל אחד הלד לדרכו,

כך נולד הרעיון של הצגות היחיד של
שימעון ישראלי. הוא יצא במופע שהיה
מורכב מקטעים, פיזמונים וסיפורים, כש הוא,
משלב יבו את נסיונו העצום שרכש
בתיאטרון כשחקן, ובעולם הבידור כזמר.
על רקע של תיפאורה ותאורה, בליווי
תיזמורת בת ארבעה נגנים ומיקדופונים,
שהיו אז חידוש על הבימה, יצא שימעון
ישראלי בתוכניתו הראשונה סתם יום
של חול, וחולל בכך מהפיכה־זוטא בשדה
הבידור בארץ. כפי שהוא מגדיר זאת:
״זה היה תיאטרון של איש אחד, כשחוט
השידדה של המופע הוא סיפור שלם ש הורכב
גם משירים. כלומר מחזמר לשחקן
אחד.״
סתם יום של חול זכה בהצלחה מסחררת,
וההצגה הועלתה 450 פעם בכל רחבי
הארץ .״כשהודענו על ההצגה האחרונה,
נוצר כזר, לחץ על כרטיסים, ששכרנו את
קולנוע פאר לארבע הופעות באותו יום,״
מגחו ישראלי

נית היחד :,ומה הלאהו מה יהיה הדבר
הבא ואיך לעשות אותו כדי שלא יתקבל
כדריכה על המקום ולא כנסיגה לאחור.
אתה מתחיל להתחרות בעצמך.
״ואז, אחרי ארבע תוכניות־יחיד. הבנתי
שאסור לי להמשיך הלאה. החוש אמר
לי להפסיק ברגע מסרים. פחדתי להמשיך.
פחדתי שאתחיל לחזור על עצמי.״
הוא יצא בתוכנית משותפת עם שייקה
אופיר שנקראה שין שין (ראשי התיבות
ועכשיו
של שמותיהם) וגם ערב זה זכה בהצלחה
כבירה.
ישראלי אינו זוכר עצמו מאושר מאוד
גם הביקורת יצאה מגידרה וחילקה לו
מהצלחה שנפלה עליו באותה תקופה ב מנות
גדושות. הוא מסביר :״הרגשתי ש תישבחות.
חברים
במיקצוע היו נבוכים לומר לי
סתם יום של חול הוליד את התאומים,
שלום. כשנתקלתי בהם ברחוב, מילמלו:
הצגה שהועלתה 600 פעם, ואת תורת ה־יחסים
שרצה גם היא זמן רב.
,אז אתה מצליח, מהד בטון של כאילו
״ופיתאום הייתי כוכב,״ אומר ישראלי
פרצתי בנק.
בביישנות־מה .״במהותי אני אנטי־כוכב.
״בכל פרמיירה הרגשתי שכולם באים
אני לא אוהב את האירועים החברתיים
עם הסכינים, :נו נראה אותו עכשיו/
צמאים למפלה. קישון אמר לי פעם:
שמלווים מעמד כזה ולא נימנה עם היפים
והיפות וכל הקשור בזה. כדי שההצלחה
,יסלחו לך הכל, רק לא הצלחה כספית.
לא תעלה לי לראש חייתי חייב לנתח את כל זמן שאתה מצליח קצת׳ אתה לא שונה
הדברים באופן ראציונאלי ולהרגיע את מאחרים. אבל ברגע שאתה מצליח הרבה,
מייד אומרים לך: באיזו זכות ד״
עצמי.
נראה > 2עד כאן כל מה שעשה ישר״מה
יהיה אלי הפך הצלחה מסחררת. בל המפיקים
והאמרגנים חיזרו אחריו. אך הוא
הלאה?״ רצה להמשיך הלאה, ליצור דבר״מה חדש.
דבר־מד, הציק לו. הוא הרגיש שהוא חייב
ך • יכלתי מחמאות רבות כי הייתי להוציא זאת החוצה, לפרוק את המיטען
איש יחיד שעשה את כל הפעולות כולו.
שעושות הצנה. זה היד, ,מצב_ מחודד >־י — דאי•,ע ד.ון ודד_וזד ו-למד״>.זיי-1מי ד

כ ר חו לבתהת הי ל ה
(המשך מעמוד )43
תסריט, השתתף בו, ביים והפיק אותו. גם
הפעם הוא עשה הכל בכוחות עצמו.
הסרט המרתף, היה סיפורו האישי של
ישראלי. הוא התרחש על רקע השואה,
השחקן התמודד עם צדדים שמים של
יצר הנקמה. הוא ביטא את חוסר הטעם
ואת ההכרח שביצר הנקם.
ישראלי השקייע את כל כספו בהפקת
הסרט, וכשנקלע לקשיי מימון אף מכר
את מועדון המרתף שהיד, בבעלותו. הסרט
קיבל ביקורות מצויינות והוגדר על־ידי
העיתונות כ״סרט חובה״ .הוא גם זכה בכינור
דוד וכפרס ברלין, אך הקהל לא

״זה הדהים אותי. למה לא באים לראות
את הסרט?״ מספר ישראלי. ניכר עליו
שעד היום כישלון הסרט מכאיב לו .״פית-

״כל הזוהר והתהילה לא מעניינים אותי.
זה אינו עולם המושגים שלי. המסיבות
בערבים׳ בתי־הקפה וטורי הרכילות
לא חסרים לי. להיפך, אני כל הזמן ברח תי
מזה. כל אלה הם המצאה של עיתונ אים.
הם המציאו את כל הפולחן הזה
כדי שיהיה להם על מה לכתוב.

הרבה עצבים
והמון מתח
הוכה גורן היתה בוגרת שמינית ד
י * ציפתה לגיוסה לצה״ל כשטיילה לה
ברחוב דיזנגוף. מנחם גולן עצר אותה
וצעק לעברה :״מצאתי את — פורטונה !״.
בין לילה השתנו חייה של התל־אביבית
בת השמונזדעשרה, יפהפיה שחומת־עור

אהוכה גורן כיום
סינדרלה מודרנית
אום איבדתי את המצפן. כי הכישלון הזה
אמר: אתה רוצה להצליח? תעשה דבר
לא טוב!״ שימעון מודה שידע שהנושא
רגיש ולא ציפה לרווחים, אבל קיווה ש לפחות
יחזיר את השקעה. הוא לא תיאר
לעצמו שישקע בחובות שירדפו אותו
שנים רבות אחר־כך.
״הייתי מוכרח לעשות את הסרט הזה.
זה היה חשבון עם הילדות שלי,״ מתוודה
ישראלי .״זד, כל הזמן רדף אותי זזה
היה מוכרח להתפוצץ. אך הבעיה היא
׳ שאנשים מפרשים את ההצלחה והכישלון
הפיננסי כאינדיקאטור להצלחה או לכיש לון
אמנותי. הם לא מפרידים בין שגי
התחומים,״ הוא מסכם בעצב רב.

המעבר אל
מאחרי הקלעים
ך־ ישלון הסרט פגע קשות בישראלי
״ והיווה נקודת מיפנה בחייו האמנו־תיים.
הוא עקר לחיפה והשתלב. בתיאטרון
הצעיד שרק נוסד אז, בניהולו של
יוסף מילוא.
בחיפה הוא ביצע כמה מתפקידיו הגדולים
ביותר: בר־בוכבא, פרנק החמישי,
ימיס של זהב, ריצ׳רד השלישי, הנסיך
הקטן ורבים אחרים. אולם הוא עשה זאת
הפעם בטון מינורי ובפרופיל נמוך.
הוא אף זכה לבצע את טוביה בהפקת
כנר על הגג בדרום־אפריקה, בתקופה שבה
היה נציג ישראלי בהצגה בכל אחת מבירות
העולם. בהצגה הרוויח ישראלי כסף
רב ובאמצעותה הוא החזיר את כל חובותיו
לנושיו.
״החלום שלי היה. להחזיר את החובות.
פיתאום אני חזרתי ארצה ולא הייתי חייב
אף פרוטה. הרגשתי שאני פורש כנפיים.״
״כשהתחלתי לכתוב, הבנתי שאין טעם
להמשיך בתוכניות היחיד,״ מסביר ישראלי
.״כי זאת ארץ שאוכלת את אמניה.
אתה כל הזמן רודף את ההצלחה הבאה,
ובגילי, עם כל הנסיון העצום שצברוך, זה
הפסיק לדבר אלי. היות שמעולם לא
חשבתי במושגים של קאריירה וכותרות,
מצאתי את עצמי פיתאום במצב שבו
יכולתי להתפתח מבלי להתחרות עם עצמי:
לכתוב ולביים ולהעניק מנסיוני העשיר
ומהידע שלי לאחרים. זהו סיפוק
עצום. אני גם פנוי בערבים ונהנה מכך
ודלר*רפתדודו י
_ייז^יייוי

ובעלת הופעה אקזוטית. היא זכתה בתפקיד
הראשי בסרט בעל תקציב גדול, בבימויו
של בימאי חשוב, מנחם גולן. מה
שקרה לאהובה בשנת ,1968 הוא חלומן
של נערות רבות. לשחק תפקיד ראשי בסרט
הוא התגשמות אגדת סינדרלה במהדורה
מודרנית.
אהובה גורן לא.היתד, הראשונה והיחידה•
קדמו לה דליה לביא בחולות לווז־טיס,
וריוניק ונדל בדליה ווזמלחים, גאולה
נוני בסאלח שבתי. והיו אחריה יהודית
סולה בשלושה ימים וילד, אבירמה גולן
בלופו ואיבון מיכאלי בשיפשוף נעים.
רובן זכורות בתגליות של סרט אחד בלבד.
מה קרה להן? האם ההתנסות בחוויה
היתד, קשה ומאכזבת כל־כד? או שמא
התדפק המזל על דלתו של האדם הלא
נכון 1
אהובה גילמה את פורטונה בסרט
שנשא שם זה. הסרט הצליח מאוד, ואחו־נד,
התגלתה בו גם כשחקנית טובה. מנחם
עלן והמבקרים ניבאו לה עתיד מזהיר
והכותרות זעקו :״כוכב נולד לתעשיית
הסרטים הישראלית!״ אך משום־מה, עם
תום הצילומים אהובה נעלמת. מאז היא
זכורה ככוכבת של סרט אחד בלבד.
היום 13 ,שנה אחרי, שמה אהובה פוסקיו.
היא נשואה׳ אם לשני ילדים, מתגוררת
בצהלה ועובדת כיועצת יופי ואשת
יחסי ציבור של חברת תמרוקים גדולה.
אפילו להיזכר בסרט קשה לה. ונראה
שהיא כימעט מתעבת את כל מה שקשור
בו. ולמרות שהיא מתעקשת לזכור את
הסרט כחוויה ותו־לא, דבק בה השם פורטונה
עד היום. עובדה שמרגיזה אותה
מאוד, והיא מנסה להשתחרר ממנו ללא
הצלחה.
למתבונן מן החוץ נראה העניין תמוה:
בחורה בועטת בחלומן של גערות רבות.
כיצד היא מסבירה זאת?
״לא חלמתי להיות שחקנית, ובטח שלא
חשבתי שאהיה שחקנית גדולה״״ אומרת
אהובה, בת ה־ ,31 יפה ומטופחת .״כמו כל
נערה מבית פולני טוב תיכננתי ללמוד
אחרי השירות הצבאי. רציתי ללמוד ביולוגיה.
כל זה נפל עלי פיתאום.״
אהובה מודה שכנערה צעירה כל
והחמיא לה.
הרעש סביבה קרץ
״אבל,״ היזו טוענת .״כל זה קורץ הרבה
יותר מבחוץ. וכשטעמתי זאת הבנתי שזה
לא משהו שכדאי להיאבק בשבילו. לכן
,ררר __

דזרורהתי

מזזח

יהיד.

דו ד ר

חוויה אחת ותו לא.״
גולן, שהשקיע בסרט כסף רב ופירסום
רעשני תלה תיקוות רבות בכוכבת שהתגלתה
באמצע הרחוב׳ וקיווה שאחרי שהסרט
יצליח, תשנה אהובה את דעתה.
הסרט הצליח מאוד אך אהובה בשלה. היא
פרשה לחלוטין מעולם הסרטים, למרות
שעד היום זורמות אליה הצעות רבות.
מסבירה אהובח :״חוץ משחקנים אמיתיים,
שזהו צורך נפשי עבורם, רוב האנ שים
נמשכים, לקולנוע ביגלל הזוהר שבו.
אך בעבודה בקולנוע אין זוהר כלל. זוהי
עבודה קשה ומתישה. עבדתי מ־ 5בבוקר
ועד 12 בלילה. כל סצינה צולמה עשרות
פעמים. זהו עולם עם הרבה עצבים והמון
מתח. אתה צריך להיות בן אדם מסוג
מסויים בשביל להישאר בג׳ונגל הזה.
״הזוהר הוא לא בעבודה, אלא בהילה
שיוצרים מסביב. את הזוהר הזה יוצרים
הקהל והעתונאים שצריכים לספק גיבורים
לקהל הזה. גם מרוכל בשוק אפשר
לעשות מצליחן אם יודעים איך לד,מכור
אותו.״
״הסרט לא השפיע על חיי האישיים. לא
התחברתי עם הבוהמה וזה לא עניין אותי.
עשיתי את העבודה וזהו.״
אך גם בצבא ולאחר מכן לא הניחו לה.
והשם פורטונה דבק בה .״אם חצי שנה
אחרי הסרט היו קוראים לי כך, זה היה
בסדר. אבל עברו כל כך הרב שנים מאז
ואני עדיין פורטונה. למרות שזה צריך
להחמיא לי, זה מעצבן אותי, כי אני לא
חושבת שצריך לזכור לבן־אדם כל־כך
הרבה שנים את מה שהוא עשה פעם.
כל דבר בתקופתו. ואני לא פורטונה —
אני אהובה.״
אהובה יודעת שמה שקרה לה הוא
חלומן של נערות רבות. והיא אפילו
מצטערת שלתפקיד לא נבחרה נערה ששאפה
להיות שחקנית .״מבחינה זאת
זה היה באמת ביזבוז,״ היא אומרת .״פנו
אלי אחר־כך פעמים רבות, אבל עניתי
בלא מוחלט לכל מי שפנה.״
מאוד הרגיז אותה גם שהביקורת תמיד
התייחסה בעיקר ליופייה, ולכן פנתה לעבודה
בעלת אתגר הדורשת ממנה להוכיח
גם כישורים אחרים, ולא יופי בלבד.
״יכולתי להיבנות על הפירסום העצום
שקבלתי ולהמשיך בדוגמנות. אבל תמיד
הסתכלו עלי ביגלל היופי. רציתי להוכיח
את עצמי בשטח שיש בו גם דרישות אח רות.
לשבור את המיתוס שבחורות יפות
הן טיפשות ולהוכיח שיש לי גם משהו
בראש.״ .
אהובה אוהבת מאוד את עבודתה כיועצת
יופי, כי לדבריה היא עוסקת בתחום
שהוא גם נשי וגם יצירתי .״ולראות שאני
מוציאה בחורה יפה מתחת לידיים, יש
בזה סיפוק רב.״

שחקגית צעירה
ושאפתנית
מ ליטה נוספת מעולם הסרטים ו״
התיאטרון היא אבירמה גולן. גם היא
כוכבת של סרט אחד בילבד, גם היא
נחשבה לתגלית מבטיחה בשעתו, ופרשה
מעולם הסרטים, אל הספרות והכתיבה.
גם אבירמה גולן נמנית עם תגליותיו הגדולות
של מנחם גולן . .אך שלא כמו
אהובה, שהגיעה אל עולם הסרטים במיק-
רה, היתד, אבירמה ׳שחקנית צעירה ושאפתנית
בתחילת דרכה, אחרי שכבר
היתד, מכוכבות להקת פיקוד־דרום. היא
גם השתתפה בהפקות כמו: הרוטשילדים
ומורים קזנובה, וכולם ניבאו לה גדולות.
כיום אבירמה בתחילת שנות השלופים
שלה, עדיין נאה מאוד וחיה במושבה
קטנה בשרון. היא נשואה לפקיד ממשלתי
ומגדלת את בתר, הקטנה בבית בעל רעפים
אדומים, עם כלב, גינה וחצר. היא
עוסקת בתרגום, וכותבת סיפרי ילדים ותסריטים
לטלוויזיה הלימודית.
על הסרט לופו שפירסם את שמה ושבו
השתתפה לצידו של יהודה ברקן היא אינה
רוצה לשמוע, ומתביישת בעצם הש־תתפותת
בו. ואת עבודתה כשחקנית קולנוע
ותיאטרון היא מגדירה כשלב של חיפוש,
שהביא אותה למה שהיא אוהבת
באמת: הכתיבה.
״מי שבאמת יכול ליהנות כשהוא משחק
ערב־ערב את אותו התפקיד, זהו רק שחקן
מלידה, שלא יכול אחרת. עד גיל 25
חשבתי שאני רוצה להיות שחקנית. לקח תי
שעורים בתנועה ובפיתוח קול ועשיתי
מבחני קבלה לקולנוע ולתיאטרון.
״אהבתי את •ההווי, את האנשים, את
חוסר ד,שיגרה וחוסר הביטחון של היום־
__(החשד בעמוד )56

חשבון ומיליונר, נשא מלכת יופי לאשה
אחרי שעת היכרות אחת, בעת מסיבה.
¥ה היה כמו בסרטים. זיווה שומרת,
י שהיתה בסוף שנות החמישים נערת־זוהר
ויפהפיה מבוקשת ביותר, נישאה
בשבוע שעבר אחרי חיזור שארך
שניות ספורות. החתן המאושר הוא המיליונר
דני מעוז, המוגדר כיבואן־יצואן מצליח,
שהיה מעורב לפני כמה שנים בסיד־רה
של שערוריות שהסעירה את החברה
הנוצצת של תל־אביב.
השניים ״נדלקו״ זה על זו, כפי שהגדיר
זאת דני, במסיבה שנערכה בשבוע
שעבר. כל אחד מהם בא למסיבה עם בן* -
זוג אחר, דבר שלא הפריע להם לקבוע
ללכת ביחד למסיבה שהתקיימה למחרת.
בעיצומה של המסיבה שאל דני את
זיווה :״איך היית מגיבה אם הייתי מציע
לך נישואין?״ זיווה, גרושה ואם לבן (,)15
התייחסה לשאלה כאל בדיחה וענתה:
״תציע — ותראה איך אגיב.״
דני הציע. ידידה משותפת, שעמדה
לידם בעת חילופי הדברים, הסירה מאצבעה
את טבעת־היד,לומים שלה והעמידה
לפניהם אתגר :״אם אתה מתכוון ברצינות,
תקדש אותה עכשיו, בטבעת שלי,
וזו תהיה גם מתנת־הנישואין שלי.״
היה מי שדאג להנמיך את קול המוסיקה
ולרכז את כל האורחים מסביב לבני־

אחדי היכרות
שעה
ש 1ו
נש אהגבר
רב ־המעלל ים
את מלכת ־היופי
של שנות הי 50י
הזוג. דני ענד את הטבעת על אצבעה של
זיווה והכריז :״הרי את מקודשת לי כדת
משה וישראל!״
את הלילה הראשון הם בילו בנפרד,
אולם מאז הבוקר שלמחרת הם נראים
ביחד, ומודיעים לכל מי שרק מוכן להקשיב,
שהם לומדים לאהוב זה את זו וזו
את זה•
בידיוגיס ומצלמה
^ תחילת השבוע פנו דני וזיווה לר-
בנות ונרשמו שם לנישואין קונבג־

| | 1 ]¥י 1היא ניצה מעוז, גרושתו של
דני מעוז, שערכה מילחמה

נגד בעלה בעת המאבק על הגט, שבמהלכו
הותקפה על־ידי בריונים ששלח בעלה.

כשנודעה פרשת יחסים זו למעוז, הוא
שכר בלשים פרטיים להתחקות על עיקבו־תיה.
באחד הימים הודיע לו אחד הבל שים
שאשתו נמצאת בדירה ברחוב מיכה
בתל-אביב, בחברתו של תותח. מעוז צירף
אליו ארבעה בריונים, פרץ לתוך הדירה,
ומצא את אשתו כשחלוק דק לעורה.
לגבי מה שאירע באותן דקות חלוקות
הדיעות. ניצה טענה שבעלה קרע ממנה
את החלוק ואז צילם אותה. מעוז טען
שהוא רק רצה לקחת מאשתו ארנק-מים־
מכים, וכי תוך כדי הקרב על הארנק נשמט
ממנה החלוק — ורק אז היא צולמה
על־ידי הבלש הפרטי.
מישפט־הגירושין של השניים היה ארוך
וממושך. ניצה טענה שבעלה מרוויח כלב
אלף לירות בחודש — סכום עתק באותם
ימים — וכי יש להם רכוש משותף
שערכו מיליונים. מעוז טען שרכושו קטן
בהרבה, וביקש להקטין את החלק שהוא
חייב לשלם לניצה. הוא גם פירט את כל
תעלולי אשתו עד לפרשת הצילומים, וידע
לספר על גברים רבים מהם, משום
מה, תיירים או עולים מתורכיה, שהיו לה
עימם יחסים.

חיזור א חיי הנישואין חדי פרשת צילומי־העירום קיבלה
י ניצה מיכתב מעורך־הדין החיפאי,
עדי בראונר, שתבע ממנה פיצויים בסכום
של 100 אלף לירות.
בראונר, שפעל בשמה של אחת מנשות
החברד,־הנוצצת של תל־אביב, הדוגמנית
שרה אלי, טען במיכתבו :״נודע למרשתי

ל ה זיווה שומות בתקופה שבה נחשבה לאחת הדוגמניות היפות בארץ.
י י ״ /י אחרי שזכתה בתארים סגנית מלכת־היופי הישראלית וסגנית מים־תבל,
הצליחה זיווה מאוד במיקצועה. אחרי נישואיה החליטה זיווה לבחור בחיים שקטים.

0היא הדוגמנית לשעבר זי־
^ ווה שומרת, אם לבן בגיל

,15 שצליחה להיעלם מכותרות העיתונים
בשנים האחרונות. היא חזרה אליהס ב־בשבוע
שעבר, בעיקבות נישואי הבזק.
שנות החמישים, כשנבחרה לסגנית מלכתו,יופי
הישראלית ולסגנית מיס־עולם,
הפכה אחרי בחירתה דוגמנית מבוקשת.
צעירי אותה התקופה זוכרים אותה כאחת
הדוגמניות היפות ביותר. מאז היא ניש אה,
ופרשה מהמסלול ונעלמה מכותרות
העיתונים. היא ביכרה לנהל חיי-מישפחה.
דני מעוז התפרסם לפני כמה שנים,
בעיקבות פרשת־גירושין מאשת־החברה
ניצה מעוז. לפני שש שנים הוא נעצר
על־ידי המישטרה, ביחד עם ארבעה מחבריו,
באשמה שהפשיט בכוח את אשתו
וצילם אותה עירומה• אחרי 15 שנות נישואין
גילה דני, לפתע, שאשתו, ניצה,
בוגדת בו.
ניצה, שהיתר, אז בעלת חנות אופנה
במלון תל־אביבי, ניהלה רומן עם תייר
תורכי בשם ז׳אק תותח. תותח התאהב
בניצה, נשאר בארץ שלוש שנים ואף
פתח כאן חנות משלו, וניהל איתה גם

כפי שצולם אחרי החתונה, שנערכה בעיצומה של מסיבה.
את ליל הכלולות הם בילו בנפרד, ורק אחרי החתונה
דידיו של מעוז טועניס שסיגנון כזה של נישואין מבטיח הצלחה.

שסיפבת לאנשנם לשונים ובהזדפגניות שד
כך מיספר פעמים״ ואף
:נות״וסזוץ ז
הצהרת בכתב בתצהיר בשבועה, שבעלך,
*מר דני מעוז, שהינו נשוי ובעל מישפחה,
יוצא יחד עם מרשתי זה זמן רב ואף מת־

.׳דברים אלה, שאינם אמת, גורמים למרש י
תי נזק רב מאוד, בהיותה במעמדה אשה
נשואה ואם לילד, ויש בהם, בנוסף לכך,
להשפילה, בהיותה רעיה ואם ובעלת מיש־פחח,
ולעשותה למטרה לבוז וללעג מצד

תביעתה של שרה אלי נגד ניצה נוסחה
כמה ימים אחרי ששרה ערכה מסיבת
יום־הולדת מפוארת בבית־מלון בתל-אביב.
אורח הכבוד במסיבה היד, דני מעוז. בתום
המסיבה הציגה שרה רביד יהלומים
יקר ונוצץ, ששוויו הוערך אז ב־ 150 אלף
לירות, וסיפרה לכולם כי קיבלה אותו
במתנה ממעה. שרה גם סיפרה לכל מי
שהיה מוכן לשמוע, שדני מימן את מסיבת
יום־החולדת שלה.
ניצה מיהרה לנצל את שהתרחש במסיבה.
בתצהיר שהגישה לבית־המישפט,
כחלק מהקרב שלה על הגט, היא טענה
שבעלה יוצא ״עם אשה זרה ששמה שרהאלי, ולאחרונה התהדקו היחסים ביניהם.
הוא רוצה לגרש אותי ולשאת אותה לאשר
.,הוא מבזבז עליה כספים רבים, יוצא
עימה למיסעדות יקרות, קונה לה מתנות
יקרות בעשרות אלפי לירות ומוציא
הון עתק בגינה, בשעה שהוא מקמץ את
ידו בכיסוי הסכומים הדרושים להחזקת
אשתו ובנותיו.״
בסופו של דבר הגיעו בני־הזוג מעוז
להסדר והתגרשו. זיווה שומרת לעומתם,
התגרשה עוד קודם לכן, מבלי שהיתר,
מעורבת בשערוריות כלשהן.
הרומן בין זיווה ודני, הלקוח כאילו
מסיפורי משרתות, יימשך, לדעת ידידי
בני־הזוג, זמן רב — לדני פשוט לא היה
די זמן לחזר אחריה, לקנות לה מתנות
יקרות, לערוך לה מסיבות ימדהולדת
מפוארות ולכסות אותה ביהלומים.
את כושר החיזור שלו הוא יפעיל בוודאי
עכשיו, אחרי הנישואין, ואין ערובה
גדולה יותר לחיי־נישואין מאושרים ונד

שידור
צ לי־ג

אופקים מוגדדיס
לבמאי שרות הסרטים הישראלי,
אמנון רובינשטיין, על הסרט על קבוצת
אופקים חדשים. רובינשטיין המחיש
בסירטו עד כמה ניתן לגמד במיסגרת
מצולמת נושא שהיה בכוחו להיות מרתק
על המירקע. אופקים חדשים החמיץ נושא
מעניין בתרבות הישראלית.
חבל שבימאי־הסרט לא ראה את שראו

אלא עורך מטעם סרטי קסטל, שאיכותו
המיקצועית עומדת בקריטריונים המקובלים
של הטלוויזיה (דוב הסרטים והכתבות
של הטלוויזיה נערכים בקסטל ובחברות
פרטיות אחרות) ,כפי שנקבעו על־ידי
האחראי המיקצועי על העריכה. עבא־די
הוסיף באוזני בן־ישי וולף כי ״בעיותיו
הפרטיות של סלע אינן מעניינה של
הטלוויזיה, והבעייה היחידה היא המיק־צועית,
ועל כך לא נאמר דבר״ .עבאדי
המשיך ואמר כי נושא זה סגור, ואימץ
לעצמו את עמדתו של דודו הירשפלד,

הסכנ ה של דאלאס
במשך שנים רבות היה חרם של מפיצי־הסרטים בישראל על הטלוויזיה
הישראלית. הסיבה היתד, נעוצה בלחצם של בעלי בתי־הקולנוע בישראל, שהאמינו
כי ניתן להילחם בטלוויזיה ובכוח־המשיכה שלה באמצעות חרם־סרטים.
כאשר חתם מנכ״ל רשות־השידור הסכם עם בעלי בתי־הקולנוע ומפיצי־הסרטים
בישראל על הקרנת סירטי-קולנוע חדשים־יחסית בטלוויזיה, היו בהסכם
כמה סעיפי־מישנה. הבולט בהם: הטלוויזיה לא תקרין סרטי־קולנוע במוצאי־שבת,
כדי שלא לפגוע בדיווחיהם של בתי־הקולנוע.
הקרנתה של הסידרה דאלאס במוצאי־שבתות, מיד אחרי מבט ספורט,
התחילה לפגוע קשות בקופות בתי־הקולנוע ובתפוסתם. כמה שבועות אחרי
ראשית הקרנתה, פנו בעלי בתי-הקולנוע אל מנכ״ל הרשות וביקשו ממנו
להעביר את שידורה של הסידרה ליום־שידור אחר.
המנכ״ל סירב בהתחלה. אך כעבור זמן באה פנייה נוספת מטעם בעלי בתי־הקולנוע,
שאיימו בחידושו של החרם. הם היו מוכנים להתיר הקרנתם של
סירטי-קולנוע במוצאיישבתות, ולוא רק במחיר הזזתה של דאלאס לאחד מימי־החול.
התוצאה
באה לידי ביטוי בתיכנון החדש לחורף. את מקומה של דאלאס
במוצאי־שבתות תפסה הסידרה ספינת האהבה וסידרת מותחניו הקצרים־מאוד
של אורסון דולס, בעוד דאלאס הועברה ליום השני.
הפלא הטלוויזיוני של דאלאס המשיך להלך אימים על קופות בתי־הקולנוע,
והתפוסה שלהם בימי השני הלכה והתדלדלה. הפעם הציעו בעלי בתי־הקולנוע
להנהלת רשות־השידור שיסיטו את יום ההקרנה של דאלאס ליום הראשון,
הידוע מאז ומתמיד כיום של תפוסה נמוכה ביותר בבתי־הקולנוע.
הנהלת הטלוויזיה״ טרם החליטה אם להיענות או לא לבקשה זו.

פ ס קו ל

מפיק גילעדי וידידה
מישרה בכירה בארצות־הברית
צופי הטלוויזיה הלימודית, שלוש שעות
קודם לכן: סרט־אמנות מעולה על ה־כאוהאוז
בגרמניה שלאחר מילחמודהעו־לם
הראשונה, סרט שיש בכוחו לשמש
ביודאולפנה.

מ אחרי הקל עי ם
מידחמזז בפאציפיסט
נחמד בן־ישי, מוותיקי הבמאים בטלוויזיה,
לא נחשב מעודו כאיש־מיקצוע
מעולה, ומעולם לא עלה בידו לביים סרטים
עבור תוכניות־היוקרה של הטלוויזיה.
את עיקר פעלו מיקד וממקד בן־ישי
במיסגרת המישדרים בערבית. לעיתים
הוא מביים תשדירי־שרות לתוכנית למניעת
תאונות־דרכים, די.
בשבוע שעבר עשה בן־ישי מעשה הראוי
לכותרת. כאשר נכנס לחדרי־העריכה
של אולפני חברת קסטל, כדי להשגיח על
עריכת תשדיר־שרות שביים עבור די, הב חין
בעורד״הסרטים שהוקצה לו, זו ה ר
סלע, ואמר ״אני לא מוכן לעבוד אתך!
אתה פאציפיסט, ואני לא מוכן שפאצי-
סיסט יערוך את הסרט שאני מביים !״
• לנחמד בן־ישי לא היה איכפת שזוהר
סלע, מאנשי צוות עמוד האש, נחשב, למרות
גילו הצעיר, כאחד מכוחוודהעריכה
המבטיחים ביותר (אומר על סלע שותפו
לעבודה בעמוד האש, נתן ליפשיץ :
״לדעתי, בעוד כמה שנים יהיה זוהר ע ד
רדהסרטים המעולה בארץ״).
השלב הבא במאבקו הבלתי-ברור של
נחמד בן־ישי בזוהר סלע היה פנייה אל
דודו הירשפרד, האיש החזק בבניין-
הטלוויזיה בנושא הטכני, בקביעה :״אני
לא מוכן שפאציפיסט יערוך סרט שלי.״
דודו הירשפלד סילק את בן־ישי, באומ רו
:״אתה לא תקבע מי יערוך לך את
התשדירים שלך. הטענה היחידה שאתה
יכול לבוא בשמה היא טענה מיקצועית,
ולא שמעתי ממך טענה שכזאת.״
בן־ישי החליט כי זוהי ההזדמנות למא בק
שיקדם אותו במיסגרת הנוכחית של
הטלוויזיה ופנה, יחד עם צבי וולף, ראש
ועד עובדי־ההפקה בטלוויזיה, אל מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, כשבפיו ההודעה
החוזרת :״אני לא מוכן שפאצי-
פיסט יערוך סרט שאני מביים.״ לפיד הבהיר
לשניים שנושא זה אינו מעניינו, והיפנה
את השניים אל שלמה?ן כאדי,
המישנה־למנכ״ל לעניינים אירגוניים.
עבאדי ערך בדיקה קצרה והבהיר כי
זוהר סלע אינו עורך־שכיר של הטלוויזיה,

•שהכימאים אינם רשאים לסרב לעבוד עם
העורכים שנקבעו להם.

*ויכוון או-ד 1ד־המו־עימות
מילולי חסר־תקדים בין שר־האוצר,
יורם ארידור, ובין שר״החינוך
והתרבות והממונה על תיק רשות־השידור,
זבולון המר, נערך לפני כמה ימים בסופה
של אחת מישיבות הממשלה.
ארידור התנפל על המר, במיסדרון ש ליד
חדר־הישיבות של הממשלה, ביגלל
דברים שהמר אמר במועדון השדרים של
הטלוויזיה (העולם הזה ,)2305 על סירובו
של ארידור להתראיין אצל ראש השולחן
הכלכלי של הטלוויזיה, אלישע שפי־גלמן
(המר אמר שהוא, במקומו של ארי־דור,
לא היה מסרב להתראיין אצל שפי-
גלמן) .ארידור הטיח, בהמר, בין השאר,
טענות של אי־קולגיאליות ואי־הבנת הרקע
לסיכסוך עם ראש השולחן הכלכלי.

כארד ואבנר (בהשקעה של כ־ 105 מיליון
שקל) ,עוררה ברשות־השידור את השאלה:
האם תירכש הסידרה על־ידי הטל הקטע היחסר
וויזיה הישראלית להקרנה, אחרי השלמ תה
ז שאלה זו התעוררה ביתד שאת ל במיסגרת
פגישתו עם נזועדון השדרים
רגל ״משבר־ואגנר״ העובר בימים אלה של הטלוויזיה פנה שר החינוך והתרבות
על התרבות הישראלית.
זבולון המר אל השדרים ושאל :״מדוע
כאשד נשאל על כך מנכ״ל רשות השי אתם מזכירים תמיד את (אהרון) פא־פ
ו השיב לשר אחד מהשדרים :״אתה
דור השיב:
מזכיר לנו כל הזמן את?{מירב ניר,
״רשות־השידור תסרב להקרין את ה -ואנחנו מזכירים לך כל הזמן את פאפו״
סידרה על ואגנר בטלוויזיה הישראלית • 1 .ו • הפסילה של החודש במחלקת־החד־נקרין
אותה אך ורק בתנאי אחד, והוא, שות נעשתה בכתבתו של כתב־השדה לשייעשה
בסידרה צדק בפרק העוסק באנטי עניינים ערביים גיל סדן, בכתבתו ש שמיות
בחייו של ריכארד ואגנר.״
עסקה ב־ 25 שנה לטבח כפר-קאסם. ב־מיסגרת
הכתבה, שדיווחה על עצרת־הזי־הכוכב
שק גיקעד
כרון שנערכה בכפר, הביא סדן ראיון
קצר עם מרואיין בן־המקום, שתיאר את
מי שהיה מנהל מחלקת־הספורט בטל אשר התרחש בכפר בשעת הטבח. בראיון
וויזיה, אלכם גילעדי, בכיר מפיקי תוב -אמר המרואיין ״כאשר הגענו אל שולי
ניות־היוקרה של הטלוויזיה (אירוויזיון, הכפר במשאית, אמרו לנו החיילים לרדת,
ביקור סאדאת ועוד) ,הנמצא בשנה של ואז אחד מהם אמר, לקצור אותם
חופשה־ללא״תשלום מהטלוויזיה, והמתפ־ מנהל חטיבת החדשות, טוביה סער,
קד כמנהל האירופי של מישחיי הספורט ביקש מסדו להוריד בראיון את המילה
ברשת־הטלוויזיה האמריקאית אן־בי־סי ,״חיילים״ .הסיבה: את הטבח ערכו שוטנפגש
בשבוע שעבר עם מנהל הטלוויזיה רי מישמר־הגבול. סדן עמד על שלו ,־ו־

0־ .0אוהבי**1אטימות
לפגי שבועיים, כאשר הוחל בהקרנתה
של סידרת־הטלוויזיה הבריטית בנים ואוהבים,
המבוססת על סיפרו של הסופר הבריטי
דיוויד הרברט לורנס, הבחינו רבים
מצופי־הטלוויזיה בכך, שהסיפור מוכר
להם, ולא מהספרות.
בדיקה שנעשתה גילתה כי ב־ 10 באפריל
,1981 לפני כמחצית השנה, הוקרן
הסרט הקולנועי בנים ואוהבים במיסגרת
תוכניות הטלוויזיה.
כאשר נשאלה דוברת רשוודהשידור,
אריאלה רבדל, לפשר הדבר, השיבה :
כאשר הסרט בנים ואוהבים נרכש להק רנה,
טרם ידעה רשות־השידור על ההס כם
שנחתם מאוחר יותר בינה בין הבי־בי־סי
בדבר חידוש הקרנת סדרות הבי־בי־סי
בטלוויזיה הישראלית. הסידרה
בנים ואוהבים נרכשה בשל איכותה.״
תשובת הדוברת אינה מחפה על העובדה
שיד שמאל בטלוויזיה אינה יודעת את
שעושה יד ימין — מה עוד ששתי הידיים
שייכות למרים רוטשילד, המנהלת מזה
שמונה שנים את מחלקת סרטים קנויים.

1אג1ו־ -על־־תנא

הידיעה כי כוכב הקולנוע ריצ׳רד
ברטון עומד לככב בסידרה טלוויזיונית
בת שמונה פרקים, שתוסרט בשנה הבאה,
על חייו של המלחין הגרמני הנודע רי-

פתב־שדה סדן
על קוצה של מילה

הישראלית, יצחק (״צחי״) שימעוני,

במונטה־קרלו, לשם טס גילעדי במיוחד.
בפגישה בחנו השניים את אפשרויות שובו
של גילעדי לפעולה בטלוויזיה.
אנשי הטלוויזיה מעריכים כי הצעותיו
של שימעוני לא סיפקו את רצונותיו של
גילעדי לגבי מעמדו בבניין הטלוויזיה,
אחרי תום שנת החופשה־ללא-תשלום. השמועה
טוענת כי הצלחתו של גילעדי ב־אן־בי־סי
היתד, מעל למשוער, וכי יש בכוונת
רשת־טלוויזיה זו להציע לגילעדי
בסוף השנה מישרה בכירה בארצות־הברית.
תהיה זאת, מן הסתם, המישרה
הבכירה ביותר שאליה הגיע אי-פעם
איש־טלוויזיה ישראלי.

אמר שאם כך ״אני אוריד את כל הקטע
•הזה.״ סדן לא השתכנע כאשר הראה לו
סער כי ניתן לחתוך מהראיון את המילה
״חיילים״ בילבד, ולהשאירו בגוף הכתבה.
סדן הוציא את הראיון כולו מהכתבה
בהנהלת הטלוויזיה מתנהלת חשיבה־חוז־רת
בעניין הופעתה של טל נתיב כמגישת
המגאזין לאמנות ולריקוד שמונה וחצי.
לדעת כמה ממנהלי הטלוויזיה, אר־שת־פניה
הקפואה של נתיב פוגמת בהעברת
המסר, המתבקשת בתוכנית־התרבות
היחידה המופקת על־ידי הטלוויזיה• במקביל
נשמעות טענות מיקצועיות רבות על
איכות הכתבות, אשר אינן נעשות בידי
כתבים מיקצועיים.

פו היתרונות הטובים של״אופל״
והתה הרנה יו ת ר:
אופל קדט ׳82מ א חד ת בתוכה חידושים רבים ומפתיעים.
יחד עם זאת תמצא בה את מבחר היתרונות הידועים של ״אופל״:

יותר1בטיחות

״קדט״ מעניקה הגנה מירבית ל־ 5נוסעים מבוגרים. השילדה
שלה כוללת ״אזורי מעיכה״ מיוחדים מלפנים ומאחור אשר
חושבו על ידי מחשב מיוחד. במקרה של תאונה נשאר תא
הנוסעים שלם. שתי מערכות בילום עצמאיות ומגבר בלם —
מבטיחים יציבות ובלימה בטוחה.

יותרנוחות

יותראמינותוחסכון

ל״קדט״ מנוע חזק עם הנעה קדמית. חלק מהדגמים מצויידים
בגל זיזים עליון עם כיוון שסתומים אוטומטי. יתרונות אלה,
יחד עם עיצוב אירודינמי מיוחד מביאים לצריכת דלק
חסכונית .

יותרדגמים

ב״קדט״ מושבים אורטופדיים, מרחב פנימי בשפע ומערכת
שעונים ומתגים המאפשרים קליטת אינפורמציה מהירה
ונהיגה קלה.

לבחירתך ״קדט״ 82׳ עם מנוע 1200 או 1300 סמ״ק, עם תיבת
הללוכים רגילה או אוטומטית ועם 4או 5דלתות(״סטיישן״)
״קדט״ 82׳ — המכונית הנותנת לך יותר ״אופל״.

לבחירתך ״קדט׳ 1300 אוטומטית ודגמי *א 0נ< * 8סמסאשמ

.ס קס ן

ליאו גולדברג בעיי

ימשרדרא שי: ת ל -א בי ב,ד רו פתח תנזוה 8 6
! טלפון . 284111 סניפים ומובנים בכל הארג !

ת מי דחשב תי
שי ש רק סיג רי האחת ־

תערובת אמריקאית 80מ״מ

יום רביעי
1 1 . 11

• מישדר לילדים :
שמיניות כאוויר (— 5.30
שחור״לכן) .מישדר שבועי
חדש, המוגש בשידור־ישיר,
ובו קטעי דראמה ותעודה
מעולמם של הילדים, מדורי
אקטואליה, בידור ומוסיקה.
את המישדר מנחים השחקנים
עופרי, ואיציק ויינגרטן.

• מדע כידיוני: חלוצי
החלל 0.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
.חלוצי החלל מגיעים

למקום מגוריה של טרלנה.

• סידרת טלוויזיח :

דונאלד ומיקי (— 5.30
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סירטונים בכיכובו של

הדמויות המוכרות וו,חביבות
מעולמו של וולט דיסני.

• תעודה: סופרמן וכלתו
0.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
סרט המשרטט את דמותה של
האשד, באמצעות תיאורים של
נשים באמצעי־התיקשורת, שאינם
נוטים חסד לנשים.

• בידור: בארי מגילו
10.25 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית)
.מי שהחל את דרכו

המוסיקלית כמלווה של הזמרת
בט מידלר, מגיש את. שיריו
הידועים, ביניהם: קופא־קבאנה,
משולש ברמודה ואישם
בתוך הלילה. בתוכנית

לברוח מהשכונה ולמצוא אה בה
בחיק אשר, אחרת, שתגשים
את חלומו להימנות עם
האריסטוקרטיה.

• בידור: יצחק קלפ-
טר וחבריו 0.20 שידור
בצבע, מדבר ומזמר
עברית) .״צ׳רצ׳יל״ וחבריו

גידי גוב, יעל לוי, אפרים
שמיד, דיוויד ברווה, דפנה ערמוני
ומזי כהן.

• סרט קולנוע: האיש
שלנו בהוואנה (— 10.05
שחדר לבן, מדבר אנגלית)
.עיבוד קולנועי לסיפרו

הנודע של גראהם גרץ, בכיכובם
של אלק גינס, ברל
אייבם, מוריו ארד,רה, ארני
קובץ׳ ונואל קאורד. העלילה
מספרת על בריטי אשר מתגורר
בקובה שמתגייס לשירות
הביון הבריטי כדי לזכות בהכנסה
נוספת ומסתבך בצרות.
ביים קארול האדם השלישי)
ריד.

• סידרת טלוויזיה*:
המלון של פולטי ( 25מ
— שידור כצבע, מ*כר
אנגלית) .בזיל יוצא למי|חמד,

עופרה ואיציק ויינגרטן: שמיניות כאוויר
יום רביעי, שעה 5.30

בחופש מיני ובשחיתות^ מוסרית?
הוא מנסה לכפות את
׳ עקרונות המוסר שלו על ה •לקוחות ועל הצוות כאחת, ו.
יוצר
מהומה רבתי.

• סידרת טלוויזיה :

עולמו של ג׳ו (— 0.32
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.פרק אחרון בסידרה :

מגי הבת מתגייסת לצבא, ואביה
מתנגד לכך. אחרי ויכוחים
רבים מצליחה הבת לשכנע
את ג׳ו.

מארטין גדיי: דאלאס
יום שני, שעה 10.00
מונחה על־ידי ריגשות אהבה
ואשמר״י

• מותחן: עולב ה־מיסתורין
של אורסון
וולס 11.20 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

קנט ג׳ופ עיבד את סיפורה
של מחברת המותחנים דורותי
סיירס, על ספר זריז־מחשבה
הלוכד רוצח בשיטה מקירית.
בסרט מככב השחקן המעולה
ץ גריפית.

יום ראשון

• סידרת טלוויזיה :
רודה 8.03 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).

1 5 . 11

סידרה קומית למישפחה בכיכובה
של ולדי הארפר.

מגזין: תצפית
— שחור־לכן).

• מגזין: ארץ אהבתי
( — 8.00 שחור־לכן, מדבר
עברית) .מגזין־שירות

• סרט קולנוע: הרמאי
החביב (— 10.05
•טידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סרט המבוסס על סיפרו

• סידרת טלוויזיה :
כנים ואוהבים (— 0.30
יטידור כצבע, מדבר אנגלית)
.בעיקבות מותו הפית-

(8.30

התוכנית דנה בהתקפי־לב.

של גאי אוואן. ג׳ורג׳ סי׳
סקוט בתפקיד נוכל ערמומי
ותמהוני, המרמה במישחקי-
מזל. קומדיה משעשעת המלגלגת
על חולשות אנוש.

יום חמישי
1 2 . 11

• סרטים מצויירים :

לאהבת ארץ־ישראל.

או׳הרה, גינס ואייבסו האיש שלנו בהוואנה
יום שישי, שעה 10.05

אומי של ויליאם בלונדון, נת־

• שעשועון: צא מזה
8.03 שידור כצבע,
משעשע, בעברית).
• בידור וריקוד: שמונה
וחצי 8.30 שידור
כצבע, מפטפט עברית).
• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
חלק שני בפרק הניתוח.

• מגזין: זה הזמן
( — 11.00 שחור לכן).
תוכנית האירוח של רם עברון.

יום שלי שי
1 7 . 11

• לימוד: סלם ותעלם
8.03 שחור לבן).

תוכנית שבועית על שוק ההון,
תוכניות חיסכון, מיסים,
ביטוח ועוד. מפיק: חנינא אמוץ תחת
הכותרת בית אבו ג׳מל
מנסה שייקה אופיר להתקשר
עם ידידו הוותיק פואד, ומע לה
זיכרונות מימי ילדותם המשותפת.

יום
שי שי
1 3 . 11

לחמניות מספר כיצד מתגעגעת
היידי לסבא שלה, ואינה
מצליחה להסתגל לחינוך הנוקשה
ולתנאים הקשים ש בבית
מישפחת סזמן.

• סרט ערבי: החבורה
העליזה 5.32 שידור
כצבע, מדבר ערכית)
.סיפורם של אנשים

מאנילו: בידוד

יום ש1י

מתארח הזמר ג׳ון דנבר.

• מגאזין: מהון להון
11.15 שחור לכן).

• סידרה לילדים :
היידי כת ההרים (3.00
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק ארון מלא

יום חמישי, שעה 10.25

רומנסה קיצית הופכת עבור
בנסון לסיוט, כאשר אשד, אלמונית
עוקבת אחריו בדרכו
לבית המושל, בכוונה לערוך
שם מיסה דתית.

פשוטים השמחים בחלקם ב־קאהיר.
בן השכונה סעד (נו
אל־שריף) התקבל לפקולטה
לרפואה באוניברסיטה בעזרת
כספיה של אחותו הרקדנית
(ד,ודא סולטאן) .הוא רוצה

גריפית ודיקלי: עולם המיסתורין של אורסץ וולס
מוצאי שבת, שעה 11.20

ספינת האהבה (— 0.30
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.גופר מתקשר לסינדרלה
(סו אנדרסון) בעלת הקול ה יפה,
ומנסה לסדר לה מיבחן-
קול אצל מנצח־תיזמורת ידוע
(פראנק סינטרה הבן) הנמצא
על הסיפון. שדר־ספורט שוביניסט
(כריסטופר ג׳ונם)
מהמן לקרב בין המינים על-
ידי עמיתתו היפה (לינדה דיי
ג׳ודג׳) .גבר נכה (פטריק ויין)
רודה באחיו (טום ד,ליק) ,ה

פול במחלה קשה. אמו
מחליטה שהגיע הזמן לחדול
לבכות את בנה המת, ומתחילה
להעניק את מלוא תשומת*
הלב לבנה החי.־־

• תוכנית אישית :
דילמה 10.25 שחור־לבן,
מדבר עברית) .תוכנית
הדיון האישית של ירון
לונדון בנושאי אתיקה.
• סידרת טלוויזיה :
בנסון 11.20 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• בידור: החבובות
מארחות את לורטה
סוויט 8.30 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית)
.לורטד, סוויט היא כוכבת
סידרת הטלוויזיה ם.א.ש.
• מגזין: כולכוטק
( — 0.30 שחור לכן).
• סידרת טלוויזיה :
החטא ועונשו (— 10.00
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.פרק אחרון בסידרה

מעולה זו. הסטודנט ראסקול-
ניקוב נידון לגלות בסיביר
בשל רצח שתי המשכונאיות,
ומתחיל לשוב לאמונה הנוצרית,
במקום הניהיליזם שהוליך
אותו למעשה הרצח.

• קונצרט: גוסטאב
מאהלר 11.20 שידור
כצבע) .ארבער, שירים מתוך

היצירה קרן הפלאים של הנער.
סולנית: זמרת המצו־סופראן
— מורץ פורסטר.
מנצח: אבי אוסטרובסקי.

בי גד ל שי נו
דיני הראיות
מאז ,197 0
•תנן כי מצב
ת תניעה כיום
טוב (!1נפשהיות

פרשת

אבו:

מקום הרצח

פינת הרחובות אלנבי־הירקון. הרוצח בא
מבאר אדריה ורץ לעבר הפינה הצפונית
של הרחובות, שם עמדו הקרבנות ליד מכוניתו של מיזרחי. כשהרוצח

מי שפט

ד נ דו ״ נ

הרשעה
ך אופן פאראדובסאדי,״
אומרים מישפטנים המכירים
את התיק־המישפטי של סלומון
אבו ,״יש היום אולי יותר
סיכויים להרשעתו בדין מאשר לפני
11 שנים.״
הטוענים זאת מסתמכים על־כך,

שבעת המישפט הראשון היתה
בידי המישטרה עדות נוספת —
של פרוצה בשם ויקי־אליס בוזגלו,
אשר עבדה ליד האופרה ברחוב
הירקון — שהיתה יכולה, לדעת
המישטרה, להכריע בתיק. אולם
ויקי נעלמה בטרם התחיל המיש־

ירה. הבחינו בו שני נהגים שישבו במכונלותיהם מעבר לרחוב. עד
אחד ישב במכונית פרטית בצד הדרומי של הצומת, מול מכונית
הרצח מאחוריו, באוטובוס־תיירים, ישב העד השני שזיהה את אבו.

פט, וכל מאמצי המישטרה לאתרה
עלו בתוהו. עדותה לא הובאה,
על כ^ לפני בית־המישפט.
היום קיים חוק חדש, סעיף 10
בתיקון לחוק־ הראיות, המתיר לתביעה
להביא לפני בי-ת־המישפט
עדות שנגבתה במישטרה, אם הו־

כה כי העד אינו נמצא וכי אמצעי
פסול גרם לכך•
אם יצליח הפרקליט הוותיק,
עוזי שרטר, להתגבר על מיכשול
פרוצדוראלי זה, ויביא את עדותה
של הפרוצה לבית־המישפט, עלולה
מסכת ראיות התביעה במישפט
החוזר להיות חזקה עוד יותר מאשר
לפני 11 שנה.
גם לטובתו של אבו יש כיום
ראייה חדשה — המיסמך, שנכתב
בזמנו על־ידי איש־המישטרה אה רון
ברגמן, שבדק את אקדח הרצח,
וקבע אז כי ״הקנה נראה נקי.״
מיסמך זה נותר בזמנו בין ניירות
העבודה של המישטרה, ולא התגלה
לתביעה או לסניגוריה.

שגי עדים
חדשים

הראייה הראשונה 15־351

בעת המישפט הראשון בשנת ,1970 היתה בעת שיחזור

הרצח. סלומון אבו (בחליפה) הובל על־ידי שוטרים
למקום המיקרה, ברחוב אלנבי פינת רחוב הירקון,
כשאיתם השופטים, אשר התכנעו באשמתו של אבו.

ף כף עומדים היום התובע,
1עוזי שרטר, והסניגורים החדשים,
זלמן ונחמה סגל, לנהל סיבוב
שני במישפט הרצח, שנוהל
בזמנו על־ידי התובע אורי וגמן,
שפרש בינתיים מהפרקליטות והסניגור
צבי לידסקי.
מלבד שתי הראיות החדשות,
נראה כי יתר העובדות נותרו בדיוק
באותו מצב שבו היו ב־ 30ב נובמבר
,1970 עת נגזר דינו של
אבו למאסר עולם בידי הרכב ה שופטים
בראשותו של זאב צלטנר

לפי רשימת עדי־התביעה, שהוזמנו
על-ידי שרטר למישפט־החוזר,
נראה כי לא יהיו הפתעות.
נוספו רק שני עדים חדשים. הראשון,
הפאתולוג ד״ר בצלאל
בלוך, שיעיד במקום הרופא אשר

העיד במישפט הקודם, ונפטר
מאז• ד״ר בלוך יציג את התעודות
הרפואיות הדרושות, כדי להוכיח
כי עזרא מיזרחי שם־טוב ונהגו,
אהרון מליח, אומנם נהרגו לפני
11 שנה, בפינת הרחובות הירקון-
אלנבי, מיריות אקדח. מזרחי מת
במקום, ומליח הספיק להגיע ל־בית־החולים,
שם נגבתה ממנו הודעת
שכיב־מרע. הוא לא ידע
לזהות את רוצחיו.
לד״ר בלוד יהיה כנראה תפקיד
רפואי נוסף במישפט זה. יהיה
עליו לחזור ולהגיש את התעודה
שהוגשה על־ידי קודמו, אשר בדק
אז את סלומון אבו אחרי תפיסתו,
ומצא בגבו סימנים של מכה טרייה.
למכה זו היתד, חשיבות מרובה
במישפט הקודם.
העד השני הוא ריצ׳ארד פטלוק,
מומחה המישטרה לבאליסטיקה,
אשר כנראה בדק שוב את אקדח
הרצח.
הרשעתו של סלומון אבו לא
התבססה אך ורק על האקדח. בשנת
1970 הופיעו בבית־המישפט
שלושה עדים, שטענו כי זיהו את
היורה, והצביעו על אבו• ההרש עה
לא בוססה על ראיות נסיבתיות,
אלא בעיקר על עדותם של
עדי־ראייה אלה. למרבית המזל
חיים עדיין כל השלושה, והם
כלולים ברשימת עדי התביעה.

מארחת
מ״אדדיה״,
^ ד הראייה הראשון, רחמים
? כהן, ישב בשעת הרצח במכוניתו
ברחוב אלנבי פינת הירקון,
בצדו הדרומי. בדיוק מולו

ראשית הבריחה

של הרוצח היהה לכיוון רחוב הירקון וצפונה. מאחוריו
נותר מיזרחי מוטל מת לוד מכוניתו, ואילו מליח,
הקורבן השני המשיך גס הוא לרחוב הירקון, שם התמוטט ונפל. הוא מת לאחך כמה ימים.

בצדו הצפוני של הרחוב, חנתה
מכוניתו המפוארת של מיזרחי,
כהן העיד, כי ראה קודם שלושה
בחורים מסתובבים בסביבה.
פיתאום ראה אדם רץ מכיוון באר
אדריה, הנמצא בבניין העמודים
שמול האופרה. סיפר כהן בבית־המישפם
:״ראיתי אדם שהתקרב
בריצה למכוניתו של עזרא וירה
לו כדור בבטן ..התאבנתי ...ואז
ראיתי את היורה מתכופף ויורה
ארבע יריות למטה, כאילו הוא
עובד בטוריה• לא תיארתי לעצמי
כי יורים בעזרא, ואמרתי ליוסקאי
(עבריין נודע שנרצח מאז, וישב
באותו לילה עם העד במכוניתו) ש יורים
על הצמיגים.״
כהן, שמסר עדות במישטרה רק
אחרי שנעצר, לא זיהה את אבו.
הוא רק סיפר כי הרוצח בא מכיוון
אדריה, וכי לבש חליפה כהה.
שתי נערות, שעבדו כמארחות
בבאר אדריה, נחקרו על־ידי ה־מישטרה
והעידו בבית״המישפט.
הן סיפרו כי אבו הופיע בבאר
לראשונה בערך בשעה 11 בלילה.
התנהגותו היתה כה מוזרה, שהוא
עורר את סקרנותה של ה מארחת
שושנה בלו, והיא ד,יפנ־תה
את תשומת־לבה של חברתה,
ויוויאן סיסו לאבו• לדבריה יצא
אבו וחזר לבאר כמה פעמים, ובפעם
האחרונה נכנס לבאר בשעה
11.45 או .12 לבסוף היא שמעה
יריות ברגע שבו יצא אבו מה באר
בפעם האחרונה. הקורבנות
נרצחו ממש בשעת חצות.
בעדותה בבית־המישפט הקדי

המארחת את שעת ביקורו האחרון
של אבו בבאר, וטענה ש היה
זה בשעה 11 בלילה, אך בית־המישפט
לא האמין לקטע זה בעדותה•
אבו
עצמו לא הכחיש כי שהה
באותו ערב באדריה. אך הוא טען
כי היה שם עד השעה 11 בלבד,
וכי יציאותיו התכופות מהמקום
היו לשם קניית סיגריות דיטאן
מקיוסק סמוך, ולעשיית צרכים.
בית־המישפט ערך ביקור במקום,
וקבע כי ההליכה לבית־השימוש
אינה מצריכה יציאה מדלת הכניסה
של הבאר, ולא האמין לגירסתו
על קניית הסיגריות.
סיפורן של המארחות, בדבר
התנהגותו של אבו, ביסס את גיר-
סת התביעה כי הוא ארב לקורבנותיו
כדי לחסלם.
עדותו של כהן, כי הרוצח הגיח
מכיוון אדריה, חיזקה את גירסת
התביעה, שטענה כי אבו עזב את
הבאר בחצות, יצא אל הקורבנות,
״ותיכף נשמעו ירית,״ כדבריה
של המארחת.

__ הנהג
וגעל-המיזגון
^ ד כופף שהיה במקום, היה
חברת
? נהג האוטובוס של
יונייטד טורם, דויד שגב. הוא
ישב באוטובוס, מאחרי מכוניתו
של העד כהן, וראה את הבזקי ה יריות
ממרחק שלי כעשרים מטר
ממקום הרצח. הוא ראה אדם גו
עדראייה

נוסף
היה בעל המיזנון של מועדון שח־מת, שעמד במירפסת
בקומה השנייה של הבניין ברחוב הירקון פינת הירדן. הוא ראה
את הרוצח ממשיך בבריחה והזעיק חיילים שעמדז בפינה גם הוא זיהה את אבו.

חן על מישהו ששכב על הרצפה,
״והאיש הגחון ירה בראשו של
השוכב.״
בהודעתו הראשונה של שגב ל־מישטרה,
אשר ניתנה רק אחרי
שהמישטרה זימנה אותו, מסר
שגב כי לא ראה את פניו של
הבורח. אבל במיסדר־זיהוי שנערך
במישטרה, הוא הצביע על אבו,
ואמר כי הוא חושב שהוא הרוצח.
בבית המישפט העיד :״אני עמדתי
על כך, שראיתי מהאיש הגחון
רק חלק מהפנים שלו וחלק מהפרופיל
שלו, כל הפנים. אני זיהיתי
אותו. אמת שלא ראיתי את
פניו, אני ראיתי אותו, לא ראיתי
במדוייק את התווים היות והיה
חושך, זיהיתי אותו במישטרה,
היה מיסדר־זיהוי.״
צורת הזיהוי, ונוסח מילות העדות
הביאו את התביעה להזמין
את שגב שנית, והוא נחקר שוב
בקשר למיסדר־הזיהוי. הפעם אמר:
״הייתי נרגש כשנכנסתי למיסדד־הזיהוי
ואיני יכול לומר כעת אם
בחרתי בביטוי, אני חושב שזה
האדם׳ מכיוון שהיו לי ספקות, או

שגב קפץ ממכוניתו ופתח ב־מירדף
אחרי הרוצח, תוך קריאות
וצעקות• הוא רץ ברחוב ה ירקון
צפונה. בקומה השנייה של
בית השוכן בפינת הרחובות הירקון
וירדן, נמצא מועדון שח־מת
ותיק ומכובד. בעל המיזנון שבמועדון,
העד מרדכי קליין, היה באותה
שעה במועדון. כאשר שמע

היה תחת שיחים אלה

שבפינת רחובות הירקון

1 .1 1 1 /1
השוטר, שמצא את האקדח בבוקר שלמחרת הרצח, ציין בדו״ח
נמצא ליד בית מספר .61 בשיחזור הסתבר כי התכוון לבית

שתי דרכים לבריחה
הציעו הצדדים
לבית־המישפט. התביעה טענה כי אבו נמלט דרך

רחוב נס־ציונה, שבפינתו נמצא האקדח (נתיב מקווקו).
אבו טען כי הוא ברח דרך רחוב הירדן, שאליו נקלע
במקרה (נתיב מנוקד) .החיילים נחלקו בדעותיהם.

יריות הוא רץ אל המרפסת הפונה
לרחוב הירקון וראה אדם היורה
באדם אחר.
לפי השתלשלות המאורעות ראה
כנראה קליין את הרוצח יורה ב־מליח,
שלמרות שנפגע קודם ביריד,
אחת, המשיך לרוץ אחרי
הרוצח, ובפינת רחוב הירקון ספג
עוד שתי יריות בבטנו. מליח נפל
שם, והועבר על-ידי נהג מונית
לבית״החולים. כל מה שיכול היה
לספר היה כי הרוצח אמר לעזרא :
״עזרא, חודני שפירושו בערבית
בניב מרוקאי :״עזרא, קבל
זאת !״
גם העד שגב נתקל במליח הפצוע
ברחוב הירוקן והתעכב לידו
כדי לעזור לו. העד קליין המשיך
את שרשרת הרודפים בכך ״לאחר
שראיתי שהיורה מכניס אקדח לחגורתו,
התחלתי לצעוק, והוא
התחיל לרוץ לאורך רחוב הירקון
צפונה ...בפינת רחוב הירקון־
הירדן עמדה קבוצת חיילים, כש
ליד
הבית
ונס־ציונה.
כי האקדח
מספר .62

התחלתי לצעוק החיילים
אחרי הבורח.״

רדפו

לאן רצו
החיילים?
ן? ליין הוזמן על-ידי המישטרה
׳ \ למיסדר־זיהוי, אך טען שם
כי אינו יכול לזהות את אבו. הוא
זיהה את אבו בבית־המישפט, והסביר
כי פחד להיות מעורב בעניין,
לכן לא זיהה אותו במיסדר־הזי־הוי
.״אנו קובעים כעובדה, כי
עד זה זיהה את הנאשם כאיש ש ירה,
כאמור -,הגם שאמר במים־
דר־הזיהוי כי אינו יכול לזהותו.
אחרי שראינו את התנהגותו של
העד ושמענו את הסבריו, אנו
סבורים כי פחד להיות מעורב בעניין.
לכן אמר במיסדר־הזיהוי
את אשר אמר. נוכחנו לדעת כי

מי שפ טחדש, הרשעהחדשה *

סטודיו

רחוב יהודה המכבי ,81ת״א

ל תנו ע ה
ולמ חו ל אי רו בי

(המשך מעמוד )51
מידרכה שממול, בקירבת פינת
רחוב הירדן,״ קבע בית־המישפט.
במירדף המשיכו כמד. חיילים,
שעמדו עד לאותו רגע ברחוב
הירדן. הם שמעו את קריאותיהם
של קליין ושגב ומיהרו בעקבות
הבורח. מכאן חלוקות הגירסות.
התביעה טענה בבית־המישפט, כי
אבו שהוא הרוצח, ברת דרך רה׳

ברחוב נס־ציונה, היה בכך חיזוק
לגירסת התביעה. אולם ה סניגור
חקר את העד, וניסה ל־ועביה
כי הוא ירד זמן מד, לפני
המירדף, הסתובב ברחובות הס־כמוכים,
ואינו יכול לזכור בדיוק
באיזה רחוב נתקל ברודפים.
חיזוק נוסף בא מפיו של החייל
גבריאל זזון. בעודו רודף אחרי
הבורח, הוא התכופף ליד ערימת

הם ברחו מהמקום, וכי אחד מהם
הוא שהשליך את האקדח במקום
שנמצא, וכי הרודפים התבלבלו
ביו הבורחים.
האקדח עורר בעיות גם בעת
המישפט הראשון• הוא נמצא על-
ידי השוטר ברוך ביטראן, בערך
בשעה 9בבוקר שלאחר הרצח.
השוטר שמצאו רשם בדו״ח כי
האקדח נמצא בין השיחים בר״וב

בהנהלת ורד צבעון
מודיע על פתיחת סניף ברמת־גן
ברחוב שדרות התמרים 4א( /ליד המשטרה)
אירובי — ורד צבעון

מחול

בלט מודרני — חיה הלפרין (מבון וינגייט)

התעמלות ותנועה יוצרת
לילדים החל מגיל 4

התעמלות בקצב הג׳אז לנערות ולנשים

קורסים מיוחדים בהתעמלות
לנשים לאחר הלידה

התעמלות ואקרובטיקה לילדים מחוננים

יוגה — מייקל גפן

בלט קלאסי — נורית נתן (מיה ארבטובה)

ג׳אז — חיים אוחיון (מלהקת בת-שבע)
פרקליטים סגל

ההרשמה ביסים א׳ — ה׳ 19.00 — 16.00
בסטודיו .81 רח׳ יהודה המכבי 81
ליד קפה ״עונתי״ — הווים ,13,14 ,24 ,25,5
טלפון .458910
או לסניף רמת־גן, טל 730292 .

ראיות חדשות ועדים ישנים

!י די אנ ס ר סו
בוידיאו !
הסרטת ארועים
צילום חתונות,בר מצחה וארועים מיוחדים
רח׳ רוזנבאום .5ת״א,טל 296662 .
רח׳ ירושלים 13 חיפה טל. 662757 .

למדי מצ ומת

עברית ו/או אנגלית

במהירות ובהצלחה מובטחת
ת״א: ויצמן 254826 ,22־03
חיפה :״במעלה״ 664922־04
פ״אולפן גרג״ (כר־קמא)
קורס חדש נפתח 19.11.81*3

מועדון 5
לתרבות חדשה

רוד הם ,5תל־אביב
סי׳ 297:63

יום ג׳ 17.11.81

על בעיות הבדויים
בנגב

טר מפ
לחייל

פרקליט שרטר

דיון כהשתתפות :

ד״ר אבו ג׳עפר עבד
דב קולר
חמועדון פתוח בימי שלישי
משעח 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

נס־ציונה לכיוון רחוב בריהודה,
וכי קבוצת החיילים רדפה אחריו
ברחוב זה• אבו עצמו טען כי
בעת שנשמעו הצעקות, הוא היה
ברחוב הירקון פינת הירדן, ליד
מועדון .51 לדבריו, הוא שמע
את הצעקות והמזומה, ומכיוון
שידע כי יש נגדו תלונה במיש־טרה,
החליט אינסטינקטיבית ל הימלט.
לדבריו, הוא רץ דרך רח׳
הירדן עד לרחוב בן־יהודד״ ול אורך
רחוב זה רדפו אחריו ה חיילים.
ההבדל
בין הגירסאות מהותי
למישפט. שכן האקדח, שזוהר, ב וודאות
כאקדח״ד,רצח, נמצא בפינת
נס־ציונה—הירקון. אם ברח
אבו דרך רחוב הירדן, הוא
לא עבר כלל במקום שבו נתגלה
בבוקר האקדח. במקרה זה
סבירה יותר גירסתו של אבו, בי
החיילים התבלבלו ובמקום לרדוף
אחרי הרוצח שעבר דרך
רחוב נס־ציונה, הם רדפו אחרי
אבו ברחוב הירדן.
המשטרה היתד, ערה לנקודה
חיונית זו, ולכן מייד למחרת
הרצח, בשעת בוקר מוקדמת, היא
שיחזרד, את המירדף עם שניים
מהחיילים שתפסו את אבו. ה חיילים,
שהוזמנו גם הפעם כע דים,
שיחזרו את המירדף דרך
רחוב הירדן, כגירסתו של אבו.
אולם הסתבר, ששני החיילים
לא היו תושבי תל־אביב, ולא
הכירו את הסביבה. לכן ערכה
המישטרה, כעבור חמישה ימים,
שיחזור נוסף של המירדף, עם
שני חיילים אחרים שהיו בין
הרודפים. אחד מהם, יוסף קל־דס,
הוא תל־אביבי. שניים אלד,
שיחזרו את המרדף דרך רחוב
נס־ציונה, כגירסת התביעה.
במישפט הופיעו שני עדים נוספים
שחיזקו את גירסת התביעה.
בנימין אילוז התגורר ב־ליל־הרצח
במלון נס־ציונה, הנמצא
ברחוב זה. לדבריו, כאשר
ירד בחצות מהמלון, הוא שמע
קולות וראה את הרודפים עוברים
לידו• מכיוון שהוא התגורר

חומרי בניין, שהיתה ליד בית,
שנמצא בבניה, הרים קרש, וזרק
אותו על הבורח. הקרש פגע במטרתו,
אך חבורה התאושש והמ שיך
במנוסה. לאשר נתפס אבו
לבסוף ברחוב חברון, מאחורי מקרר,
הוא נבדק על־ידי רופא,
והתברר כי על גבו חבורה טריה,
המתאימה למכת הקרש.
בית־המישפט, שערך ביקור במקום
זמן לא רב אחרי הרצח, גילה
כי הבית היחיד שהיה בבניה
באותה עת, היה ברחוב נס־ציונה.
ד״ר בלוף, שהוזמן על־ידי שוטר
למישפט הנוכחי, יגיש בוודאי גם
הפעם אותה תעודת רופא.
יותר מבודח אחד
ן * הרגע שהגיע הבורח לר-
* 1חוב בדיד,ודה, אין יותר מחלוקת
על תנועותיו וזהותו. הכל
הסכימו כי היה זה אבו שחצה את
רחוב בדיהודד״ נכנס למונית ברחוב
אידלסון, יצא ממנה כאשר
הרודפים התקרבו למקום והזהירו
את הנהג כי במונית יושב רוצח,
ונתפס לבסוף ברחוב הגרון.
האם היה יותר מבודח אחד?
שאלד, זו לא נבדקה במפורש ב-
מישפט הראשון, אבל העד כהן
אמר בבית־המישפט :״ראיתי שרודפים
אחרי הבורח, רק אחד
ברה.״
למישטרה היו חשדות כי לאבו
היו שותפים• גם כהן העיד כי
ראה שלושה גברים לפני הרצח.
לכן עצרה המשטרה אחרי מעצ רו
של אבו שניים מחבריו הטובים,
יעקב (ז׳אק) כהן, וג׳ורג׳
ביסמוט. נטען כי הם חלק מהמאפיה
הצרפתית, והמישטרד, החזיקה
אותם בכלא 45 יום. אך הם הוכיחו
אליבי מושלם לשעת הרצח, ושוחררו.
שניהם ישבו במשך כל ה־מישפט
באולם, ואחד מהם, ז׳אק
כהן, אף היה מתורגמנו של אבו.
לולא האליבי שהוכיחו שניים
אלה, אפשר היה לטעון כי גם

הירקן .61 את מספר הבית הוא
העתיק מקיר הבניין. אולם בית
מס׳ 61 הוא הבניין שבו נמצא
קולנוע דן בזמנו, צפונה מרחוב
נס־ציוגח, ובחצרו אין, ולא היו,
כל שיחים.
למחרת חזרו השוטרים למקום
כדי לשחזר ולצלם את מציאת ה אקדח.
הם ביצעו את השיחזור
בחצר בית מס׳ ,62 שנמצא בפיהירקון
נס־ציונה, ובחצרו נת צומחים שיחים, הנראים שם עד
היום.
אולם, אפילו עבר אבו במרו צה
ליד בית זה, היתה הסכמה
כללית כי איש לא ראה אותו זורק
דבר במהלך המירדף. להיפך,
כמה עדים טענו, כי ראו שהוא
דחף משהו לחגורתו. אך מכיוון
שהשיחים צומחים ממש ליד המדרכה,
ייתכן כי הבורח לא השליח
את האקדח, אלא שמט אותו בתנועה
זהירה. בעיה שעליה התעכב
בית־המישפט בשתי הערכאות. ב־מישסט
הראשון התחבט בית־ה־משפט
בשאלה, כיצד לא נמצאו
שום טביעות אצבעות על אקדח־

הרצח.
לאחר שנמצא האקדח, מסוג
ברטה, הוא נשלח למעבדות ה־מישטרה•
שם קבעו, ללא ספק,
כי זהו האקדח שירה את הק ליעים
שננעצו בגופם של הקורבנות.
נקיונו החיצוני של האקדח
עורר בעיה; לאבו לא היה זמן
לנגב את האקדח לאחר הרצח, ו לא
נמצאו ברשותו כפפות שיכלו
להסביר את ניקיון הכלי.
ביודהמישפט תירץ את הדבר
בכך, שיתכן שטביעות האצבע
נמחו מהאקדח כאשר דחף אותו
אבו לחגורתו.
התביעה, הזמינה את המפקח
אהרון ברגמן׳ המומחה שבדק את
הכלי וכתב את הדו״ח, שלא הוצג
בפני בית־המישפט להעיד הפעם.
ויש לשער כי המילים נראה
נקי״ תהינה מילות המפתח
בחקירתו.
ההגנה, בניגוד לתביעה, אינה
חייבת לגלות מי יהיו עדיה. ולכן
העולם הזח 2306

יתכן שיהיו הפתעות מכיוון זה.
הסניגורים, שנתבקשו להביע דיעה
בענין, סרבו להגיב.
גירסתו של אבו, היתה כי בערב
הרצח קבע פגישה עם אשתו במי
לון גת, ברחוב הירקון. כיום עומד
באותו מקום מלון פארק. הוא
בילה זמן מה באדריה, ולקראת
השעה 11 בלילה יצא משם ופנה
למלון גת. מפקידת־הקבלה נודע
לו שאשתו לא הגיעה, ולכן חזר
י״ לאיטו לכיוון אלנבי, לאורך רח׳
הירקון. הוא נתקל במהומה רק
ליד מועדון ,51 בפינת רחוב הירדן.
וכאן, לדבריו, חלה הטעות
בזיהוי והבילבול בסירדף.
במישפטו הקודם לא הביא אבו
את אשתו או את פקידת־הקבלה
כדאי שיתמכו בגירסתו. לא ברור
אם הפעם תתקן ההגנה מחדל זה.
ברור הוא, כי זיכרונם של העדים
היום אינו כפי שהיה בשנת
•1970 יתכן שחלק מהם יזכרו
עדיין דבר־מה, ואולם כימעט ברור
כי חלק מהם, שכח פרטים רבים.
חו• הם לא יוכלו לספר את סיפורם,
ולא לעמוד בחקירה נגדית
של ההגנה.
לכך יש תרופה בתקנות בית־המישפט
(סדרי־דין במישפט חוו זר) .אם התברר כי מחמת הזמן
שחלף, נשתכחו מהעד פרטים, ש מסר
בעת המישפט הראשון, אפשר,
להביא כיום לפני בית־המיש-
פט את עדותו, כפי שנרשמה
בזמנו לפני בית־המישפט הראשון.
מה יהיה מישקלה של עדות
כזו — זו בעיה שבתי־המישפט
לא מצא לה, עדיין, פיתרון.
יהיה אשר יהיה גורל המיש־פט,
סלומון אבו הוא האסיר הי־

פרקליט דגמן
עדי ראיה

פרקליט לידסקי
אין טביעות אצבע
ן חידי במדינת־ישראל השפוט עדיין
למאסר עולם לכל ימי חייו. הוא
היחידי במדינת־ישראל שהורשע
ברצח ושנשיא־המדינה לא הפחית
מעולם את עונשו.
לא רק סלומון אבו תולה תיק-
וות במישפט־החוזר. אסירים רבים
בבתי־הסוהד נושאים עיניהם
לתוצאות המישפט. בעיניהם הצי
לחת אבו במישפט חוזר מהווה פתח
תיקווה להם. אילנה אלון 1

במדינה
ד ר כי ח ״ ם
ה קי בההסר בני ת

העצירה שוחררה
אחרי ש־ 24 יום
לא פלטה מגופה את
הסמים שהמשטרף חשדה
כי החביאה
פעמיים נעשה לשימחה גליוטי
חוקן וניתנו לה נרות גליצרין —
בכל-זאת נשארה בקיבתה מנה
גדושה של סמים־קשים. כך, בכל
אופן, טען פקד משה רוזנברג
ממיחלק־סמים, כאשר בא לבקש
את המשך מעצרה של הצעירה
השחרחורת מהשופט המחוזי, יוסף
חאג׳-יחיא.
קצין המישטרה סיפר לשופט כי
שימחה נעצרה ב־ 11 בספטמבר
בנמל־התעופד, בלוד. היא נעצרה
מייד ברדתה מהמטוס שהחזיר
אותה מתורכיה. לפי מידע סודי
שנתקבל במישטרה, היתה הצעירה
חברה ברשת בינלאומית להברחת
סמים, ובגופה היו טמונים
כ־ 200 גרם הרואין.
המישטרה ביקשה לעצור אותה
רק ל־ 48 שעות, משום שהכל היו
בטוחים כי הטבע יעשה את שלו
והסמים יפלטו מקיבתה של שימחה
בדרך הטבע. אולם הזמן ה מוקצב
עבר, ושימחה לא עשתה
את צרכיה, למרות שהסכימה לקבל
נרות גליצרין לזירוז הטבע.
אנשי־המישטרה חזרו והביאוה
לפני השופט ראובן זיו, והוא
האריך את מעצרה ב־ 10 ימים נוספים.
אנשי־המישטרה, שהופיעו
בבית־המישפט, הכריזו, כי אם
היא תעשה בינתיים את צרכיה,
יקוצר מעצרה.
במשך עשרת הימים נעשה לעצירה,
בהסכמתה, חוקן פעמיים.
אולם גם דרך דראסטית זו לא
הביאה לגילוי הסמים. רופא ה־מישטרה
שבדק אותה טען כי חש
בפי־הטבעת באמפולות. לכן חזרו
אנשי הסישטרה בפעם השלישית
אל השופט זיו וביקשו הארכת
מעצרה של שימחה בעשרה ימים
נוספים.
עורך־הדין ראובן בר־חיים, ש הופיעה
בשמה, ביקש כי השופט
זיו יפסול את עצמו מלשבת בדין.
״העצירה מרגישה כי הבאת עניינה
שלוש פעמים לפני אותו שופט,
שאינו תורן, יכולה ליצור
את הרושם כי המישטדה מחליטה
את מי להביא לפני איזה שופט.״
השופט זיו לא קיבל את בקשת
־ הפסילה, ועצר את שימחה ל*15
יום נוספים.
עורד״הדיו התל־אביבי יוסף
שוהם פנה לבית־המישפט המחוזי,
ועירער על החלטת המעצר.
בשלב זה הביע השופט חאג־יחיא
,׳ שלפניו נשמע הערר, את
תמיהתו על כך שהשופט זיו שמע
שלוש פעמים רצופות את בקשות
המישטרה בעניינה של גליוטי,
למרות שלא היה שופט תורן. הוא
הודיע לאנשי המישטרה שיוריד
את תקופת המעצר לעשרה ימים.
הוא ציווה כי אחרי תקופה זו
תשוחרר הצעירה בערבות. הוא
גם קבע מראש אח גובה הערבות,
כדי שלא יהיה צורך בדיון נוסף.
פקד רוזנברג פנה לשופט אובד
עצות :״איננו יודעים מה לע שות,
ואנו מבקשים שבית־המיש־סט
ייתן לנו הדרכה כיצד לנהוג.
מעולם לא נתקלנו במיקרה דומה.״
אך השופט לא מצא שהדרכה
כזו היא מתפקידו השיפוטי.
הוא אמר לשוטר לנסות לפתור
בעצמו את בעיותיו, תפקידו של
בית־המישפט הוא לשמור על זכו־יותר
האזרח.

יקלופדיה
למדע• החברה

גם עשרת הימים הנוספים חלפו,
וכל סם לא נפלט מגופה של שימחה.
הפעם לא היה מנוס והיא
שוחררה בערובה שקבע השופט
חאג׳־יחיא׳

ח ״ אד ם
מהגתדה לוהדוויה
הגבר הסיע את סבתו
מהלוויית הסב, כאשר
גרס לתאונת דרכים
שבה נהרגה הסבתא
לישעיהו קלמו קרה דבר נורא.
הוא השתתף עם כל בני־מישפח־תו
בהלוויית סבו בפתח־תקווה.
משם היו אמורים הקרובים לנסוע
למושב תלמי-בילו, כדי לשבת שם
שבעה. הסבתא האבלה ביקשה לנ־

העורך: דוד כנעני
ש שה

כרכים אותיות א׳— ת׳ (כולל כרך מילואים).

מפעל אינציקלופדי יחידי בסוגו בעברית, ברמתו המדעית
הגבוהה, במיבחר הערכים, באיזון הידע הכלל״אכושי
והיהודי.
כל כרך מכיל מאות רבות של ערכים מכל ענפי מדעי־החברה
— סוציולוגיה, אנטרופולוגיה, מדעי־המדינה,
כלכלה, חינוך, היסטוריה כללית ויהודית, חוק ומשפט,
זרמי״מחשבה ועוד.
מונחים, מושגים ואסכולות מדעיים, מדינות זעמים,
תרבויות ודתות, משטרים ומעמדות, מוסדות חברתיים
וכלכליים, מפלגות ואירגונים.
דעת החברה האנושית בהתפתחותה מימיס״קדומים ועד
היום הזה, דעת עם ישראל וארץ־ישראל לתולדותיהם
ותקופותיהם.
כמאה מחברים, מומחים למקצועותיהם, מהארץ ומחו״ל,
אנשי״מדע ידועים־לשם.
כל כרך מכיל כאלף עמ׳ בפורמאט אנציקלופדי, גדול.

ל ה שיג בספרית פו ע לי ם

הופיוו!!!
הראשון מסוגו בארץ
מגזין ראססווחגיה ]1ל *0 0קה

עידו ה ד לי
פרקליט מירח

— להשיג בחנויות ובקיוסקים —

אנשים מחוץ־לחוק
סוע עם הנכד ישעיהו, מכיוון שהוא
ידוע כנהג זהיר• היא נכנסה
למכונית הפז׳ו שלו, יחד עם קרובי
מישפחה אחרים.
בעודם נוסעים ומספידים את
הסב האהוב, סטה ישעיהו מדרכו
ומכוניתו התנגשה חזיתית במשאית.
קלמו ואשתו נפצעו, גם
דודו נפצע, והסבתא מתה מפצעיה
בבית־החולים• כך, ביום אחד, שיכל
ישעיהו את סבו ואת סבתו
כאחד.
כאשר סיימה המישטרה לחקור
בפרטי התאונה, הוחלט להעמיד את
קלמו לדין, באשמה של גרימת
מוות כתוצאה מנהיגה רשלנית.
מישפטו נידון בבית המישפט ב־באר־שבע,
והוא הודה באשמה.
השופט התרשם. סניגורו,
משה מירוז, העלה לפני בית-
המישפט את כל פרטיו הטראגיים
של מיקרה מיוחד זה. הוא הסביר
כי קלמו נענש דיו: הוא שיכל
את סבתו האהובה, אשר מותה ירבוץ
לעולם על מצפונו. הוא גם
סבל בסיבלה של אשתו, שנפצעה
יחד איתו, והא עצמו עבר חוויה
נוראה, כאשר פניו הושחתו בתאונה
בצורה קשה• על קלמו יהיה
לעבר סידרה ארוכה. של ניתוחים
פלאסטיים קשים כדי להחזיר את
פניו למצבם הקודם. אפילו מצבו
הכלכלי של קלמו נפגע מהתאונה.
מקצועו, ספר נשים, מחייב הופעה
נאה, ואיל פניו המושחתים דוחים
את הלקוחת ממיספרתו.
השופט, אליעזר ריבלין, התרשם
מאוד מצרותיו של קלמו. הוא
גזר עלי שישה חודשי שלילת
רשיון־נהיגה, על־תנאי, קנם כספי
של 5000 שקל, ואף לא יום מאסר
אחד.

עכשיו סנ כי

ץ 6 0ץ* 1ק
1981 יו 116 חו6ץ 0א
13113 ? 311301־ 01ו1 111ס־10161

י 11381118 26311);7

! 13 1\/[0113 — 31 51

. ^ 100310ג< £זגנ 101100 1

13 5163011118 ? 3865
6־30 )1 0111011 0101

— — 290 ? 3805
— 1.5 76

הפצה בלעדית:
סוכנות ברונפמן בע״מ

אשה יבולה ויהדות איתם ׳ותו מאשר עם גברים אחדים
הוא זקוק ל נש ים באמה ות ובאח י ות ומק נא להן
לא בל מ׳ ש י וצאת עם ה 1מ 1סבס 1א ל היא לסבית
מציצנים ״נוומאל״ם״ מם וידים אותם במקומות ־׳חמינגש שלהם

? ^1ירית שנקרי, סטודבטית לסוציו־י
* לוגיה בת ,24 חיברה את המהנה עם
המועיל. בימים אלה היא השלימיה עבודת-
גמר אוניברסיטאית שדנה בציבור ההומו*
סכסואלים .״הסקרנות שהובילה אותי להתיידד
אתם הובילה אותי גם לכתוב
על זה,״ הסבירה הצעירה.
כדי לקיים את עצמה עסקה הסטודנטית
בעבודות מלצרות. במשך כארבע שנים
עבדה אירית כמעט בכל בתי־הקפה והד
מיסעדות הפופולאריים בתל־אביב. שם היא
פגשה לא מעט מלצרים הומוסכסואליים.
היא למדה להכירם מקרוב ועמדה על
אורח־חייהם, הרגליהם, דימויים־העצמי,
לבושם, גישתם לחיים וסודותיהם הכמוסים.
אירית התחילה לחבב אותם ובמהרה גם
נוכחה לדעת שבדימוי המקובל של ״הומו״
אין שמץ של אמת.
״הייתי מקורבת אליהם כמו חברה טובה
שמדברים איתה בטלפון והולכים איתר
להצגה יומית. בתחילה רק צפיתי בהם,

ההומוסכסואליזם היה מסוג הדברים האלה.
הייתי צריכה להבין את התופעה הזאת
ולגבש לעצמי דיעה נחרצת מה זה הדבר
הזה.
״לא היה לזה שום קשר לזהות־המינית
שלי. ריכלו עלי כי תמיד מרכלים, בעיקר
במיסעדות. מלצרים זה עם רכלן. זה גם
מטופש לומר שאני לסבית מפני שאני
יוצאת עם הומוסכסואל — מה הקשר בין
;ה ובין זה?
״הבית שלי היה בית פתוח, החברים
ההומוסכסואלים שלי התרגלו לבוא אלי
הביתה, חלקם מצא כאן משפחה ובית —
מה שהיה חסר להם בחייהם.
״היחסים שהם בנו איתי, הם בשום פנים
לא יכלו לייצור עם גבר. ידעתי שמצפים
ממני להברות נאמנה ואמיצה. הם גם ציפו
שאדע לתת להם גב, כשצריך.
״פעם היו לי שני, חברים הומואים, היינו
כעין שלישיה. ידעתי ששניהם מתחרים
עלי, וכל פעם בודקים מחדש עם מי אני

ניתן למצוא אצלם הרבה פחות דפוסים
של חיים מאורגנים וקבועים. הם אינם
משקיעים, בדרך־כלל, ברכישת דירה, או
בפנסיה. רבים מהם אומרים שהעתיד אינו
מעניין אותם .״זה מבהיל,״ אומרת אירית,
״שציבור שלם מגיע למין מצב כזה של
חוסר איכפתיות לגבי העתיד שלו.״

פנטאזיות־מיניות
__ בבנק
ד מן גבר הופך הומוסכסואל? הסיבות
*! המדוייקות אינן ידועות. משערים
שקיים כאן מיכלול של סיבות, ובהן סיבות
תורשתיות. אבל טרם נמצאו הוכחות ביו־לוגיות־גנטיות,
שיאשרו כי יש הבדל בין
הומוסכסואל לבין הטרוסכסואל. לכן מעלים
החוקרים סיבות אחרות, כמו השפעות
חינוכיות וסביבתיות.
השאלה שעליה חלוקות הדיעות היא,

׳1 7 1 7 7 /7 7 7 7
בלי לדחוף את האף ובלי להתחבר איתם. ידידה טובה יותר. ידעתי שהם מאוד
יותר מאוחר מצאתי את עצמי בתוך חברה מקנאים האחד בשני.״
מעורבת, שהתגבשה במיסגרת העבודה
אירית ניסתה להבין מה הסיבה לכך
במיסעדה. ואז קשרתי יחסי־ריעות עם ש״הומואים* מתרכזים לרוב בבתי־קפה
חלק מהאנשים.
ובמיסעדות. במחקרה היא הסבירה שד,מלצרות
היא עבודה בלתי־קבועה, זמנית. אין
משולש בה התחייבויות לטווח־רחוק ואת המשכורת
מקבלים בסוף היום. ההמשך לא ברור,
מסוג מיוחד אין עתיד.
״מצאתי שהדבר המאפיין ביותר ציבור
^ היכרות חרגה מיחסי־עבודה. זה של הומוסכסואלים הוא חוסר כל כיוון
/ /י י הלכתי איתם לים, לתיאטרון, ל -של עתיד. זה קורה בגלל הקושי שלהם
דיזנגוף, לקונצרט, לקניית בגדים ובלילה למצוא עבודה אחרת, במיסגרות ציבוריות
למסיבות. הכל.
וממוסדות. לכן הם חיים את חיי ההווה
״היחסים איתם היו נוחים לי מאוד, כי בלבד. אין להם חסכונות, אין תיכנון לעתיד,
הגדרת היחסים שבינו לבינה ברורה מראש. אין לימודים או רצון להתבסס כלכלית
בשבילם הייתי, כנראה, איזשהו גשר ל — אין שום דבר. אנשים היודעים בבירור
חברה הנורמלית. באותו הזמן לא היה לי שלא תהיה להם מישפחה — קל להם
חבר, ואחד מהם היה כמו חבר שלי, כמו יותר לא לחשוב על העתיד.״
חברה שלי. הרגשתי שהוא מאוד זקוק לי
כאשה, כאמא, כאחות. הוא השתמש בי כדי
לפצות את עצמו על חוסר האשד, בחייו.
אני לא יכולה להגדיר את הידידות הזאת.״
היחסים שקיימה אירית עם כמה הומו־סכסואלים
התהדקו והלכו. לא הפריעו לה
כלל הרמזים שרק לסביות מעדיפות את
חברתם של גברים אלה על־פני גברים

אם הומוסכסואליות היא מצב מיני מסויים,
שלישי, בין מיניות גברית ונשית, או שזו
צורת התנהגות בלבד?
חוקרים רבים נוטים לאפשרות השניה.
אין זו אלא בחירה מינית מסויימת בלבד
— צימצום של ההעדפה המינית. בעיני
החברה ההטרוסכסואלית, העדפתו המינית
של ד,״הומו״ מוזרה ביותר. לכן גם התייחסותה
לעניין היתד, מתמיד כאל סטיה או
הפרעה־נפשית קשה.
״בכל העניין הזה קיימת בורות גדולה
וחוסר פתיחות כלשהי. האמת היא שד,הומואים
פוחדים מאוד להיחשף. קשה למצוא
אדם שיבוא ויאמר: בבקשה, העלה אותי
על מיזבח כדי שאחרים יבינו שהומוסכסואל
הוא ככל האדם — עם רצונות, שאיפות
וצרכים רגילים, ורק ההעדפה המינית שלו
שונה.
״הבעיה של ההומוסכסואלים היא שה־

? ^1י רי ת נעזרה בעבודתה בסטודנט
י אחר, שמואל קונפורטי 25 אשר

סייע לד, בפרקים שנגעו בתחום התמחותו
— השפה הלא־מילולית של ההומוסכסוא־לים.
שניהם טוענים שרק בגלל היחס של
החברה נדחף הגבר־ההומו להתנהגות
ראוותנית ויוצאודהדופן. רק משום שד,חברת
מוציאה אותו ממנה הוא מוצא צורך
להתבטא ולהתלבש באופן שונה.
אירית ושמוליק בילו עם הומוסכסואלים
גם ב״ערב־סגור״ וגם ב״ערב־מעורב״,
והבחינו שהתנהגותם משתנה בהתאם לסביבה.
ב״ערב־סגור״ ,כשנמצאו רק בחברת
גברים הדומים להם, הכל היה רגיל וסולידי,
כמו בערב שבו נפגשים זוגות ישראליים
ממוצעים.
ב״ערב־מעורב״ ,לעומת זאת, כאשר נכחו
באירוע שם גם אחרים, התנהגותם היתד,
שונה, מוחצנת, וולגארית וצורמת — כמו
להכעיס. על רחבת הריקודים התבצעו כל
מיני אקטים ומישחקים פסבדו־מיניים,
והאווירה היתד, כמו בסרט של פליני.
ערב כזה לא היה מצליח כל־כך לעולם
אילו השתתפו בו רק ״סטרייטים״ (הטרו־סכסואלים)
,וגם לא אם הוא היה סגור
ל״הומואים״ בלבד. לפני זרים הם פשוט
עורכים פרובוקאציות — מציגים את החיים
שלהם כפי שהאחרים רוצים שיהיו, או כפי
שהאחרים מדמיינים.

1ין הזמזסנסואלים יש
שנה אילמת שגנוים
אוווים לא מ ה לשוס

כשהומואים נמצאים
בחברה מעורבת
הם!!לגאר״ם ותוקפנ״ם

כמו סרט
של פלמי

1 7 1 9 3

רגילים .״הדימוי שלי כאשד, לא בנוי רק
על זה שיש לי גבר שאיתו הולכים למיטה.
אני קובעת לעצמי איך לחיות ואיך לתפקד
כאשד ,,ולא האנשים שסביבי,״ התריסה
החוקרת.
״יכול להיות שהסקרנות זה דבר שמעביר
אותי על דעתי בחיים, ויש דברים שאני
מוכרחה ללמוד אותם עד תומם ועניין

חברה, המגדירה אותם בסוטים, מכניסה
אותם לקטגוריה של מופרעים, של אנסים
או של פושעים. ההומואים סובלים מאוד
מתדמית שלילית זו,״ מוחה אירית בכל

״הרי יש גברים שמעדיפים ללכת למיטה
רק עם נשים שמנות, או רק עם נשים
בעלות ירכיים רחבות. אז מה אם גבר
אחר מגורה רק על־ידי דברים שהוא מוצא
בגבר אחר?״ שואלת אירית בזעם .״יהיה
זה מגוחך מאוד אם בנק יחליט לא להעסיק
גבר שהפנטאזיות המיניות שלו הן להשיג
נשים שמנות דווקא, אז למה שיתייחסו
אחרת לגבר־הומו?״

״נשואי לארי ופרדי״ בעיתון היתולי אמריקאי
העדפה מינית שונה

שמוליק מחלק את ההומוסכסואלים לכמה
סוגים, על־פי התנהגותם החיצונית. לסוג
הראשון שייכים הגבריים :״הם הקיצוניים.
בקירבס יש ריכוז גדול של סאדו־מזוכיס־טים,
המצטיינים בלבוש העור והפלסטיק,
ושאר אביזרים גבריים מאוד.״ בספרות
הם מתוארים כבעלי פולחנים־מיניים אכז־ריים
ומסוכנים ביותר.

יש הומוסכסואליס ששום פרט לא מציין
אותם .״זה יכול להיות הבן של השכן,
או החבר מהגימנסיה. קשה להבחין אצלם
במשהו יוצא־דופן. רק ההומואים עצמם
מגלים אותם בעזרת השפה האילמת שלהם
— בעיקר סוג של מבט או נעיצת־עיניים,
שגבר הטרוסכסואלי יבין אותה כתוקפנות.
ההומוסכסואל, לעומתו, יחזיר מבט עקשן,״
הסביר שמוליק.
״בקצה האחר נמצאים ההומוסכסואלים

במה הם שונים
מגברים המעדיפים
נשים שמנות?

הנשיים. הם אינם מתלבשים ממש כנשים,
אבל בלבוש שלהם יש רמזים נשיים. הם
מציגים סטריאוטיפים נשיים, על כל מה
שמשתמע מכך. להופעה החיצונית תפקיד
חשוב בעיצוב הדימוי־העצמי שלהם, היא
משקפת אותו ושומרת על עיקביותו.
״לבושה של קבוצה זו מתאפיין בהיותו
מעודכן בחידושי־האופנה. הקבוצה מקדימה
את האופנה ומאמצת סגנונות־לבוש המיובאים
מארצות־הברית ומאירופה הרבה
לפני שאופנה זאת מגיעה לקהל הרחב.״
סיגנון הבגדים שבני קבוצה זו מעדיפים,
לדבריו של שמואל, הוא זד, היוצר טישטוש

״הצגה לראווה״ ,הסביר שמוליק קונ-
פורט בלשונו האקדמית ״חינה חלק ממה
שאנו מכנים, התנהגות מביעה .,ביטוייה.
של התנהגות זו הינם ברמיזות ובמחוות
אשר בניגוד לסטריאוטיפ הגברי, מציגות
חולשה, רכות ורפיסות מסויימת. התנועות
אינן חדות ומהירות, אלא בעלות
קצב מתמשך. חלקם שק ההומוסכסואלים
מאמץ דפוס־דיבור המוכר, כנשי /ושומעים
בו משיכה של מילים ואותיות, נימה
של התרפסות.״

נישואי- הסדר פשר לחללן את ההומואים מנקודת־י
מבט אחרת, כמו למשל, על־פי אורח
חייהם.
כך ניתן לחלקם למוצהרים בדרגות
שונות — כאלה שאימצו לעצמם דפוסי
חיים ללא דור המשך, בלי ילדים .״הומו״
כזה אינן מתכוון לענות על ציפיות אמו
או החברה שסביבו, אלא חי את חייו
לפי הבחירה המינית שלו בלבד.
יש גס דרגות שונות של הצהרה :
יש כאלה המוכנים להצהיר לפני כולם —
אך אלה בדרך כלל מעטים, ובעלי־מיקצוע
חופשי, או עצמאיים — אחרת
יש סכנה למישרתם — והם מוותרים
מראש על קאריירה ציבורית כמו פקיד־בנק
או מורה בבית־ספר. אלה גוזרים
בכך על עצמם צימצום רב של מיגוון
האפשרויות המיקצועיות. גברים כאלה
ניתן למצוא בבארים ובמיסעדות.
״הכרזה זו, שבה אדם יוצא חוצץ נגד
חברה שלמה, מעידה לפעמים על בגרות
נפשית רבה. זהו בדרד־כלל אדם שהתחבט
יותר עם עצמו. האנשים האלה

חוקרת שנקרי
אני לא לסבית !
מכוון של קו־הגוף, כמו למשל, מיכנסיים
המתרחבים באיזור האגן והגורמים לטיש־טוש
האברים המיניים (הסאדו־מזוכיסטים,
לעומתם, נוטים דווקא להבליט ולהדגיש
איזור זה) .החולצות הן רחבות ונפוחות,
ובשום פנים לא ידגישו מיבנה גברי או
שרירי. הבגדים יהיו תמיד מבדים רכים.
״שיערם של בני הקבוצה הנשית,״ המשיך
להסביר החוקר הצעיר ,״עשוי בדרך כלל
בקפידה רבה, ולעיתים קרובות נראה
כמחוזק ומעוצב באמצעות תכשירים, המעניקים
לתיסרוקת יציבות וברק. קחהפיאות
גבוה מאוד. לעיתים אף אין להם פיאות,
פרט המשמש סימן זיהוי מוסכם בקבוצה.״
בני קבוצה זו מרבים ברמיזות. אולם
הצגת־ראווה מינית זו שונה מההתנהגות
המקובלת אצל המין הזכרי.

נתונים ללחצים אדירים, ואדם שיש לו
האומץ לזה הוא כנראה בעל חוסן־נפשי
גדול יותר מאדם רגיל,״ הסביר שמוליק.
״ידוע שיש אחוז גבוה של הומואים שאינם
מעזים כלל לבטא את העדפתם
המינית השונה, לא לפני אחרים ולפעמים
אף לא לפני עצמם.״
קבוצה גדולה אחרת היא זו של
הלא־מוצהרים. רובה היא כאלה שיושבים
על הגדר, אנשים שאינם יודעים
להחליט אם לחזור לציבור ההטרוסכסו־אלי
או לעבור לקהילה ההומוסכסואלית.
הם מקיימים יחסי־מין עם גברים, אבל
גם רוצים מאוד להקים מישפחה.
אלה בדרך־כלל מפחדים מאוד פן יגלו
אותם.
לעתים קרובות הם נושאים להם נשים,
חיים חיי הטרוסכסואל מלאים, ומספקים
את הצרכים ההומוסכסואלים בהסתר —
הולכים בלילה לגן־העצמאות למצוא בן-
זוג לשעה או שיש להם חבר־קבוע. הם
מתנהגים כמעט כמו גברים נשואים הבוגדים
בנשותיהם, אלא שהבגידה היא עם
גבר, ולא עם אשה.
בני־הקבוצה הזו הם הרגישים ביותר —

אים. ישנם שמנהלים חיים מסודרים עם
אשה, ויש להם איתה הסדר כלשהו.״
בריחה מקיבוצים
^ עכודתה הצליחה אירית לשבור
מיתוס, שהומוסכסואלים רבים מנסים
לטפח. לא פעם הם מסבירים את העדפתם
המינית בכך ש״ניסינועם נשים,
ניסינו עם גברים, ובחרנו בטוב יותר.״
״זה לא נכון,״ קבעה שנקדי בפסקנות.
״אחוז גבוה של הומואים מעולם לא
קיימו יחסים עם אשה. אפילו גברים
שהתגלו כהומואים בגיל מאוחר — מה
שנקרא בשפתם, יצאו מהארון, לא קיימו
מעולם יחסים עם אשד .,ואם כן, אז
קיימו יחסים מאוד מוזרים.
״סיפר לי פעם בחור שהסתובב עם
בחורה ארבע שנקם, עד גיל ,22 ולא
קיים איתה יחסי-מין — לא מלאים ולא
חלקיים ,׳כלום ! הוא בחור שבא מסביבה
עירונית עם חבר׳ה שהיו בעניינים. כשיצא
עם חברתו הם היו מתנשקים, וזהו.

סטודנטית צעיוה עונה מחקו סוציולוגי
על ההומוסנסואל הישראלי אחו׳ שחייתה,
בילתה והת״דוה עס סמואיס

כעלת־מחקר שנקרי
להכירם מקרוב

מצד אחד עליהם לספק את ציפיות החברה,
ומצד שני הם רוצים לספק את
המאוויים האישיים והאינטימיים.
״הם המיסכנים ביותר,״ אמר שמוליק
בהתרגשות• ״יש בקבוצה זו אנשים מדור
תש״ח, יוצא הפלמ״ח, שכשהיו צעירים
לא יכלו לקום ולהכריז שאינם מוכנים־
לקחת חלק בחיים של בני־גילם. הם
נאלצו להתחתן ולא העלו בדעתם שיש
להם אפשרות לחיות כל ימיהם כהומו־

אחרי שהיו נפרדים, הוא נהג ללכת לגן־
העצמאות. פיתאום הוא גילה שיחסים עם
נשים לא מעניינים אותו.
מראית־העין בכל זאת חשובה להומו־סכסואלים,
העלתה אירית בעבודתה.
״רבים מהם יתפארו בעובדה שהם בי0כ־סואלים.
זה מאפשר להם לרכך את האווירה
בקשרים עם אנשים אחרים. היום
זה אופנתי להכריז על דו־מיניות. כדאי
להם לבנות מערכת יחסים עם הרבה

נשים, ידידות, כדי שייראו במכולת כאילו
הם כמו כולם.
״גיליתי שהרבה הומואים ברחו מהקיבוצים
בריחה היסטרית, כי מידת הסוב לנות
החברתית בקיבוץ נמוכה מאוד.
רוב ההומואים בארץ מרוכזים בערים
הגדולות ובעיקר בתל־אביב. במקומות
אחרים בעולם, בעיקר בלונדון, יש אגודות
מאורגנות היטב למען ההומואים.
כמעט כדאי להיות חבר אצלם. יש להם
הרבה מה להציע, והומואים שמגיעים
ללונדון לא מתקשים למצוא עבודה
ודיור.״

מציצנים
״נורמאליים״
דיי קרב ההומוסכסואדים יש זוגות,
בדיוק כמו אצל ההטרוסכסואלים,
אלא שאצלם החיים המשותפים הרבה
יותר מסובכים. תחלופת בני־הזוג היא
עצומה, אבל הקינאה יותר חזקה, אולי
מפני שחיי־המין תופסים בחייהם מקום
הרבה יותר מרכזי מהמקובל. הם פשוט
לא יכולים בלעדיהם.
״ההומו מחפש בצורה נואשת כמעט את
השתייכותו,״ עולה מניתוחה׳ הפסיכולו-
גי־סוציולוגי של אירית .״אחרי שהבין
שאין הוא מקובל על החברה י הנורמלית
הוא מחפש את המיסגרת החברתית ה־תחליפית.
אומנם, בחמש השנים האח רונות
חל שיפור מדהים בארץ בתחום
זה, כנראהבעיקבות השינוי בחוץ־לארץ,
אך בקרב חלקים נכבדים באוכלוסיה
עניין זה הוא עדיין כמו טאבו מלוכלך
ומפחיד, שאסור להתקרב אליו.״
את גן־העצמאות הנצחי החליפו לאח רונה
הבארים וכמה מועדונים בתל־אביב,
אך אלה המגיעים אליהם הם בעיקר
ה״הומואים״ המוצהרים, או המוצהרים
חלקית. אידית הבחינה שהם לא מקבלים
בברכה את המציצנים מהחברה ההטרו־סכסואלית.
לאחרונה רבו הסקרנים שבאים
לראות הומואים ״מקרוב״ במקומות-
המיפגש שלהם, דבר המעורר התמרמרות
רבה.
אך אין עדיין תחליף מסודר לבארים,
פרט, אולי, למודעות הקטנות המתפרסמות
דינה ונון 1
בעיתונים.

י כך חולבת התהילה

יעקב שרח /איש ממאדים

השתגעו להיות שנויים
מכיוון שלא הייתי שם, לא אופל לדווח ממקור ראשון
מה בעצם קרה. כבול תפוס־שרעפים אל המיכתבה, לא נותר
לי אלא לדמיין.
אד לפני זמן קצר חוממנו והוממנו בעזרתם האדיבה
של עיתונים ושאר אמצעי־תיקשורת להאמין, כי הנה־הנה
הולכת מילחמה גדולה באפריקה בין לוב — לקוחת־בריה״מ
ובין סודאן ומצריים — לקוחות-ארה״ב. כידוע, לוב הקד׳א-
פית, שכבשה את צ׳אד, התכוננה, לא פחות ולא יותר, לפלוש
לסודאן ולאיים על מצריים גם מדרום על״ידי החזקתה בגרון
הנילוס, ומסודאן אכן הגיעו אלינו הדים של תופי״מילחמה.
ומה טוב לנו יותר מאשר איזו מילחמה באיזור, שמוכיחה
כי הוא אינו יציב, ולכן אין על מי לסמוך, וכולם שקרנים
ובוגדנים, ולכן אידיוט מי שמחזיר שטחים, שלא לדבר על
מי שמהמר על שלום.
מה עושה אלוהים ז ברית־המועצות האימתנית, שלפי קצב
התפשטותה בעיתונים מסויימים כבר היתה צריכה מזמן
להתפשט עד דרום־אפריקה לפחות, פשוט מסרבת להסתבך
יותר מדי עם קד׳אפי המטורף, וכל המהלך הגאוני של כיבוש
צ׳אד ושל כיבוש סודאן — בדרך לכיבושים נוראים נוספים
של שלוחי מוסקבה הנרצעים — לוקח רוורס.
אה, כמה חבל שלא פרצה מילחמה 5
אך למרות שלא היתה מילחמה, ולוב דלילת־האוכלוסין
לא נתנה פיתחון־פה לסודאנים ולמצרים למחוץ אותה ולו
בכמות כפות רגליהם, האיזור לא נעשה סמל היציבות העו למית:
האמריקאים הבלתי־שפויים ימשיכו לפזר צעצועי
אוואקס יקרים מסעודיה ועד מרוקו, כדי לזרז את נפילת
סודותיהם בידי הרוסים, שאומנם אינם כובשים כל־כך מהר
את העולם (הם יודעים שאחר־כך יצטרכו להאכיל אותו,
ולהם אין במלאי אפילו לעצמם, שלא לדבר על מה שיצטרכו
לספק קודם כל לפולנים, אם יפלשו לארצם המרדנית) ,אבל
סקרנים גדולים הם היו ונשארו, כפי שמעידה תחיבת חוטם
הצוללת בחוף השוודי ; ואילו הישראלים הבלתי־שפויים
ימשיכו לצבור את אי־אהדת העולם חרף היותם גדולי הכובשים
ההומאניים בהיסטוריה, שפשוט אינם מסוגלים להיפרד
משטחים, שהודות להם זכו בקידמה שאין דומה לה.
ובכל זאת, אילו רק היתה איזו מילחמה בסביבה, כדי
להצדיק מוחשית יותר את כל הטירופים הללו ! מה קרה
לרוסים, מה קרה ללובים — הם השתגעו להיות שפויים?
הפרופסור והשפנפנים

אלא שמעבר לכל זה, קצת מעל לפני השטח, הייתי אומר,
מצטייר לפנינו מצב מיפלצתי, שבו איזה פרופסור בן עם אחד
מעז בכלל לדון בתגובות צפויות אלה או אחרות של בני
קבוצה לאומית מסויימת אחרת, על גירויים מסויימים אלה
או אחרים (בשיטת קיפוח״טיפוח או מקל־גזר) ,המבוצעים
על־ידי שליטים בני לאום אחר. מה?ה פה, פרופסור, מעבדת
ניסוי בשפנפנים!
אקדמאים, גם ישראלים, צריכים לדעת מי היו אלה
שהעזו לעשות ניסויים בבני-אדם כאילו היו חיות-מעבדה,
ובמה זה נגמר.

יש לנו כינרת
בטבריה, כך שמעתי, הפסיקו לשאוב מים מיהכינרת.
ברגע מסויים, כשההבדל נעלם, החלו שם אנשים להשתין
לכוס או לקומקום, להוסיף גרגר כלור קרצינוגני, לערבב
את התמיסה — והרי לכם חומר במצב־צבירה נוזלי, הקרוי
בישראל מים.
מתי נלך כולנו בעיקבות אותם טבריינים מעשיים, החוסכים
למדינה מיליונים באי־הפעלת משאבות צורכות־אנרגיה,
אין לדעת בדיוק. מצד אחד זה תלוי במיתקפת יחסי־הציבור
של אשר־על־המים, ומצד אחר במה שהעין רואה והלשון
טועמת והרופא שבודק אותך אומר. אבל בעיקרון ברור,
שכל אזרח ישראלי יעדיף לשתות את ה״מים״ ממקורותיו־הוא
מאשר את ה״מים״ ש״מקורות״ מזרימה לו לברזי ביתו
ממקורות של זולתו.
אם נמשיך להיות מדינה עשירה־עניה (או עניה־עשירה),
המכלה את משאביה היקרים בשטחים הכבושים בצורות
שונות ומשונות (כדי שהפרידה מהם תהיה קשה ומכאיבה
ככל האפשר) ,ועל קיום מצוות דתיות שונות ומשונות (איש
עוד לא חישב באיזה הון־עתק עולים לאזרח כל המימסד
הדתי ושיגיונותיו הציבוריים, הנאכפים על־ידי המדינה בממדים
גוברים והולכים מאז קום המדינה) ,ונמשיך לחסור את
הכסף הדרוש למניעת שואת מי השתייה, לא ירחק היום
׳שלא יהיה צורך בברזים בבתים. אין ספק, בקרוב יהיה
המשקה האופנתי בישראל מים חיים זכים וטהורים — מים
פשוטים, טבעיים אך נדירים — מיובאים מרחבי עולם. וראו
זה פלא: למימון היבוא הזה יימצא כל הכסף הדרוש, החסר
כל־כך למימון הפעולות החיוניות בתיחזוק מערכת המים
הארצית בעוד מועד.
אבל במדינה עניה־עשירה (או עשירה־עניה) הכל יכול
להיות. אז אתה רוצה לשתות מים ו מה הבעיה ז קח חביבי
את הכוס הזאת, גש מאחרי הווילון הזה, שם, מלא אותה
והוסף כמה טיפות כלור מהבקבוק הזה, עצום עין, סתום אף,
גמע וצעק :״יש לי כינרת ! ״

קשה לומר, שתושבי השטחים קיבלו את פני שר־האוטו־נומיה
שלהם, הפרופ׳ מנחם מילסון, בתשואות הערצה. אפשר
לומר אפילו שלהיפך. כך או כך, ראשית ימי שררתו של
הפרופסור המומחה לספרות ערבית, אם איני טועה, מומחיות
אקדמית שלכאורה היה עליה להרשים עמוקות את תושבי
השטחים, ובראש ובראשונה את המשכילים שבתוכם — אינם
מצטיינים בשובה ונחת אקדמית. העניין הוא בזה, שדווקא
בימים אלה, שבהם היה הפרופסור לספרות ערבית אמור
להנביט ניצני שיתוף־פעולה בין כבושים וכובשים, החליט טי
בחוגי העבודה השמחה מה רבה. נוסעים ! וישר לאמרישהחליט
לסגור את אוניברסיטת ביר-זית לזמן בלתי־מוגבל.
קה ! ארבעת המאושרים כבר מרכזים מיזוודות ריקות,
היה היו ימים פסטרוליים בעשור הראשון של המאה,
רושמים בפינקסים מידות לג׳ינסים ושאר מיני הזמנות, מקבשבהם
דודתי עדה שרתוק (גולומב) בת השמונה או העשר
לים המלצות להצגות הטובות ביותר בברודוויי, אוגרים עצות
היתה רוכבת יום־יום לבדה על חמור מביתה שבעין־סיניה
למכביר, וכו׳ וכו׳• במצב ערב״נסיעתי מאושר זה לא נותר
לבית־ספר של הנזירות בג׳יפנה הסמוכה לביר־זית, ואין פוצה
אלא לקוות, שבני המזל שלנו, אשר זכו בטיסת-חינם על
פה ומצפצף בשומרון. אבל מאז 1906 עברו הרבה מכוניות
חשבון משלם המיסים הישראלי לארצות־הברית ובחזרה, ישצבאיות
בואדי חראמייה, ומה שהיה אפשר בימי התורכי
כילו ״להסביר״ לאמריקאים את שגיאותיהם המדיניות-
אינו אפשר יותר היום. שום יהודי לא יוכל ללמוד היום
צבאיות הנוראות במיזרח־התיכון, ויחזרו אלינו לאחר חיסול
בביר״זית דבר, מלבד העובדה המפליאה, שבני עם אחד
גמור של שמונה נקודות פאהד.
אינם חפצים בשילטון עם אחר. ולא צריך לרכב על חמור
כל זה כמובן בהנחה, שאמריקה מחכה להם ולארבעת
לביר־זית, או להיות בעל ראש חמור, אם לא איכפת לכם,
מסבירי הליכוד שעימם יצאו לדרך. ומה אם היא לא כל-כך
כדי לתפוש את היחסיות המובהקת שבין הראייה הישראלית
מוכנהו האם באמת מישלחת של שמונה חברי־כנסת מן
את אוניברסיטת ביר״זית כ״קן צרעות לאומני״ ובין הראייה
הליכוד והמערך היא הדבר אשר לו ממתינה ארצות״הברית
הלא־ישראלית את המוסד הזה כאקדמי למהדרין.
בכיליון־עיניים בימים טרופים אלה ן עוד חסר לנו, מממני
עכשיו לא רק יצא לישראל שם של סוגרת אוניברסיטאות
המסע ההסברתי המפגר״אחרי־המאורעות הזה, ששיגור מעבו—
מעוזי האקדמיות — של עם כבוש, אלא שמבחינה מעשית
רת ״קולומביה״ יידחה כמה פעמים נוספות, כדי להשכיח
מאוד כך-וכך פלשתינים לא ילמדו, ומי יודע לאיזה חטאים
כליל את השמיניה שלנו בתודעה האמריקאית. במצב זה,
תביא אותם בטלתם, ובאין להם מקצוע גם יקטנו סיכוייהם
יש לשער, יימצאו בית״כנסת או שניים שבהם יינתן למסבירינו
לקבל עבודה מכניסה בנסיכויות המיפרץ, ולא תהיה להם
לשאת את דברם באנגלית — כך יש לשער — נגד המדיניות
ברירה אלא לעבוד בישראל ביום ולהוליד ילדים בגדה בלילה.
אני משער, שהפרופסור מילסון אינו מתרגש ממצב זה-. .האמריקאץ נ הפרו־סעודית, על־מנת שיוכלו לחזור ולהכריז
פרופסורים, אנשי אקדמיה, אינם ממהרים להתרגש. זה משבש •׳יפה בארץ־חמדת-אבות: הסברנו!
אפל אם האמריקאים באמת מוכנים ומזומנים לקבל את
את האובייקטיביות המדעית. הרי לא לפני זמן רב (במאי
פני המסבירים שלנו, כי אז ראוי להם, למסבירינו, להתכונן,
)1981 פירסם הפרופסור שלנו מאמר רב כמות ואיכות בירחון
ולהתכונן היטב. מפני שמסע הסברה ישראלי באמריקה־של־האמריקאי
״קומנטרי״ ושמו ״איך לעשות שלום עם הפלשהיום
אינו מסע ניצחון מובטח מראש. מלאכתם של המסבירים
תינים״ ,שם הוא מסביר בשום־שכל כיצד אפשר לעשות את
לא תהיה קלה. הם לא יהיו חופשיים לדון בדבריהם אך
השלום הנ״ל בשטחים הכבושים על-ידי ישראל: לקפח
ורק באווילויות המדיניות האמריקאית. חם יישאלו שאלות
את האנטי״ישראליים ולטפח את הפרו־ישראליים (כלומר כיצד
נוקבות גם לגבי אווילויות המדיניות הישראלית. ובאמריקה
אפשר לדפוק את השואפים לעצמאות ולטפח את הקוויזלינ-
יש מי שיודע לשאול.
גים) .מבעד לשקלא האקדמית ביצבצה באותו חיבור מעשיות
איני רוצה לסייע לאויבינו החותרים לכלותנו בהבאת
פרי הכית המציאות בשטח (ואכן הפרופסור היה בשעתו
דוגמות לשאלות מביכות מאוד, שמסבירינו עשויים להישאל,
קצין בכיר במימשל בגדה) ,נוסח: אין בעיות, בעזרת המקל
חס וחלילה. אני עוד עשוי להוליד חרדת-נסיעת בלב מישהו,
והגזר, לנו יהיה הנזר. הכל טוב ויפה. כולנו חכמים וכולנו
וחבל על הילדים הממתינים בקוצר-רוח למתנות. אבל שאלה
נבונים וכולנו יודעים שבחיי יום־יום אנשים צריכים לאכול
אחת פשוט אי״אפשר שלא לשאול את מסבירי העבודה היוצוללבוש
ולדור ולהתפרנס, ומי שבידו להשפיע ישירות וניכרות
אים לדרך: אם אתם יוצאים ללמד סניגוריה על מדיניות
על תיפקודות בסיסיות שכאלה, בוודאי יוכל להשיג הישגים
,הליכוד׳ מה אתם עושים באופוזיציה !
לא מבוטלים בהקלת שליטתו באנשים ובשטח•

מה אתם עושים
באופוזיציה

(המשך מעמוד )44
יום. אהבתי מאוד לעבוד בלילות ״ואת
הנסיעות ממקום למקום.״
כששומעים שמחפשים שחקנית לסרט
היא ניגשת להיבחן אצל מנחם
גולן ויורם גלובוס .״כעבור חמש דקות
גולן אמר: זהו זד״״ מספרת אבירמה.
״הייתי מבולבלת נורא. כי הייתי ילדה
ירושלמית שרק השתחררה מלהקה צבאית.
וכל זה בא לי מהר מדי. לא הייתי
היפה של הכיתה ורק היום אני מבינה
למה אנשים ציפו ממני.
״מנחם גולן היה אז האימפריה הישראלית
לקולנוע. אומנם שמעתי את השם
גולן אך לא ראיתי את הסרטים שלו.
לכן כשבחרו אותי לא הייתי ברקיע ה שביעי.
דאגתי מאוד. כי לא ידעתי מה
זד, קולנוע, מה זה תפקיד ואיך לבנות
דמות.
״היה רעש גדול מסביב לעניין. הביאו
עיתונאים ואני הייתי אבודה לחלוטין בכל
העסק. הרגשתי שזה מזוייף נורא. יום
אחד לוקחים ילדה בלי נסיון, נותנים לה
תפקיד בסרט ופיתאום היא נהיית סטאר.
הרגשתי שזה חסר משמעות, שזה ריק
ושאין לזה כיסוי.״
אבירמה, שבאה מבית פשוט והיתה ב־תנזעת-נזער
ובקיבוץ, התייחסה אל עבודת
המישחק בחרדת־קודש. אך המיפגש
עם עולם הסרטים ניפץ לה את המיתוס.
חוסר הביטחון בחיי השחקן שבתחילה
קסם לה, הפריע לה והטריד אותה בשלב
מאוחר יותר. כשמצאה עצמה ללא עבודה
במשך תקופה ארוכה, היא נתפסה לחרדיות.

״דאיתי
איש קטן;
עייף וחולה״
^ ייתי צריכה להשפיל את עצ־
/ /י י מי, לרוץ מתיאטרון לתיאטרון ולבקש
עבודה. המפיקים והבמאים נותנים
לשחקן הרגשה שהוא זבל. וכשקבלתי
שוב וישוב את אותה התשובה, :נתקשר
אלייך׳ ,כמעט השתגעתי. אז הבנתי שאני
יכולה לעשות אלף תפקידים אך כל
יום זהו מאבק מחודש. זוהי הרגישה מתישה.״
יום
אחד, כשאמר לה איצקו רחמימוב
ז״ל, לפגי שעלה לבימה :״תראי אותי,
בן אדם בן חמישים, וזו הפרנסה שלו.
מה אני -אידיוט?״ הבינה אבירמה שהיא
אינה יכולה לעמוד במחיר שעולם זה
תובע מאנשיו .״ראיתי איש קטן, עייף
וחולה שלא התפרנס כל כך טוב.״
אבירמה נקלעה למילכוד ולא ידעה
מה לעשות .״כי הטעם של עמידה על
הבמה משכר. האפשרות שלך לרתק קהל
— זו תחושה נפלאה. ברגעים כאלה כל
העולם מת. זהו שיכרון שכל הזמן רוצים
להגיע אליו, ואתה משתעבד לו כמו
לסם.״
אך מצד שני נמאס על אבירמה חוסר
הביטחון שבחיי השחקן, מאורח החיים
הצועני וההרגשה שהיא ״בובה על חוט.״
היא הרגישה שחשוב לה לנהל את חייה
ולשלוט בהם. היא נמלטת אל האוניברסיטה,
לכאורה כדי ללמוד מישחק ותיאטרון
באופן מיקצועי, אך למעשה היא
רצתה זמן למחשבה. מהר מאוד היא
מצאה עצמה בחוג לספרות כללית. כאן
היא הבינה שמה שהיא רוצה בעצם זה
לכתוב, ולאט-לאט היא התחילה גם להעז.
אך היא גם מודה ׳שהמעבר לאלמוניות
היה קשה מאוד .״זה שאף אחד לא יודע
מה אני עושה הקפיץ אותי. אז גיליתי
שהאלמנט הזה של, להיות ידועה׳ ולקבל
משוב חשוב לי. זה נותן לי את ההרגשה
שאני קיימת.״
היום, כתסריטאית בטלוויזיה הלימודית
וכמתרגמת ומחברת סיפרי ילדים, היא
הרגישה ׳שמצאה את מקומה. שוב היא
חוזרת אל אורות הזרקורים והמצלמות,
אך הפעם היא מאחרי הקלעים. זהו כנראה
חיידק שקשה להיגמל ממנו .״היום אני
מתייחסת בהבנה רבה אל השחקנים, כי
אני יודעת בדיוק מה עובר עליהם.״
את גילגוליה בעולם התיאטרון היא
רואה רק כשלב בהתפתחותה האישית, ו־כחוליה
נוספת בחיפוש העצמי שלה :״אני
לא מאמינה שלפני גיל 30 אתה באמת
יודע מה אתה רוצה לעשות. לוקח הרבה
זמן למצוא למה אתה בדיוק מתאים. כי
על־מנת להתפתח לאדם שלם, אתה מוכרח
איזשהו עומק. ואל זה אתה לא מגיע
דרך פירסום וזוהר מפוברקים. זהו דבר
שבא מבפנים, לא מבחוץ.״

שוש מיימון ן

הורוסהוס

מרים בנימיני

שהוא ניחן במידה מרובה של מזל. לכן,
גס כאשר הוא נמצא בשכנות גדולות
הוא שמור היטב ויוצא בשלום וללא
פגע. עקב״האכילש שלו הוא כושר-
הראייה, לכן עליו לשמור שעיינייו לא

מול החודש:

מובנם מאז, בעל

עקרב ־

מת חיפנימי ובעל
חוסני גנובאדק
נולד בארבעה במאי — 1928 השמש
במזל שור והירח במזל עקרב. יופיטר,
אוראנוס וונוס במזל טלה. כבן מזל
שור אפשר לתאר אותו כאדם מוצק,
החלטתי ועקשן. בעל חשיבה עיקבית
ומעשית. אדם חכם מאוד ובעל הברקות.
איסטראטג טוב ורוצה שהכל יתנהל
לפי רצונו.
אישיותו בלתי רגילה, ולא קל להבין
את אופיו. יש לו יותר כוח ממה ש־שמייחסים
לו. אופיו החזק לא בא,
בדרך־כלל, לידי ביטוי מלא. הוא בעל
כוחות עצומים ואמון גדול בעצמו. ניחן
באומץ, שקט ושליטה-עצמית. זה אדם
שגם בשדה הקרב אינו פוחד.
הוא פועל תמיד כשמטרת אחת בלבד
לנגד עיניו, ומוכן לעבוד קשה ולהקריב
רבות כדי להגשים את שאיפותיו.
הוא בעל עוצמה מגנטית וגאווה חזקה,
אך למעשה הוא מופנם מאוד, בעל

נטייה למיסתווין

חוסני מוכארק עם עזר וייצמן והגנרל גאמסי
אישיותו בלתי רגילה
מתח״פנימי רב. כלפי חוץ הוא מסוגל
לשלוט בהבעותיו, כך שאיש לא יבחין
במתרחש בתוכו.
אחד הדברים הבולטים והחשובים באישיותו
הם החשאיות והסודיות. הוא
מודע מאוד לשני דברים לה ואין ספק
שישים דגש מיוחד על כל מה שקשור
במודיעין.
יש לו משיכה לעסוק בדברים נסתרים,
וכישרון מיוחד לחשוף סודות כמוסים.
הוא תמיד יודע יותר ממה שאנשים
בסביבתו מתארים לעצמם. כישרונו ה מיוחד
להשיג ידיעות סמויות ולפעול בסודיות
מירבית, עזרו לו רבות בחיים.
לפעמים ניכרות בו תכונות של אנו-

כיות, חוסר התחשבות ואף אכזריות,
תוקפנות ואלימות. אך בדרך כלל הוא
יודע להסתיר היטב תכונות מסוכנות
אלה באופיו.
במפת לידתו מופיע כוכב יופיטר במעלה
ה 23-בטלה. מעלה זו היא מעלה
מיוחדת במינה, ומי שיש לו כוכב במקום
הזה עתיד להגיע לגדולה. כוכב
יופיטר, המצוי שם, מדגיש זאת עוד
יותר. לכן הוא חש כל ימי חייו שעליו
להגיע לעמדה שבה הוא נמצא היום.
הוא בעל שאיפות ותשוקות חזקות
ומסוגל לשלוט על גורלו. שום דבר לא
ירתיעו מלהגיע למטרה שאותה הציב
לפניו• במפת־הלידה שלו אפשר להבחין

ייפגעו• פגיעה כזו עלולה להביאו למצב
קשה.
הניגודים החזקים באופיו, שמתבטאים
במפה על״ידי המזלות של השמש והירח
(שור״עקרב) גורמים לו לחיות קיצוני
וחסר־פשרות. הוא אינו פתוח לשמוע
דעות המנוגדות לשלו. בעל נטיח לשמירת
מינהגים דתיים, ומשיכה חזקה ל-
מיסתורין של הדת.
למיסטיקה יש השפעה חזקה על חייו,
ולמרות שהדבר לא ניכר כלפי חוץ, הוא
כלל אינו מזלזל בכוחות שאינם מובנים
לו, ואף מאמין בהם.
לפני כחודש, ב 1-באוקטובר התקרב
יופיטר לאיזור של יופיטר במפת־לידתו,
ויצר תנאים מיוחדים. נוסף לכך, כוכב
שבתאי יצר זווית של 150 מעלות לשמש
במפת־לידתו, וזו זווית גורלית — הכוכבים
כאילו איפשרו לו ללכת בדרך שהתווה
לו גורלו.
בחצי שנה הקרובה הוא יהיה נתון
לסכנות לא מעטות, כאשר מרס ייצור
מולות עם כוכב אוראנוס במפת״לידתו.
לכן יש לאחל לו שיעבור תקופה זו בשלום•

לטלאים תקופה שבה ניכרת מתיחות
רבה. ההרגשה הבריאותית לא כל״כך
טובה, הנטיה לכאבי-
ראש תהיה יותר חזקה
השבוע, ומצב-
הרוח בהחלט לא יהיה
זה הרצוי לכם ולאלה
החיים איתכם. המצב
הכספי משביע־רצון, ותחושו זה בשטח

במרס -
הקלה. הצעות־עבודה
, 20 באפריל ־
עשויות להפתיע ולתת
שוב תיקווה לעתיד
מעניין יותר ולאתגרים מושכים במיוחד.
נסיעה תפתור בעייה ממושכת.

שבוע של אירגון מחדש. במקום העבודה
רצוי לשנות את השיטה שבה אתם עובדים.
אדם מבוגר ובעל
השפעה חזקה יוכל להאיר
את המצב ולנסות
למצוא פיתרון שעליו
לא חשבתם. בעיות
שקשורות למי־הזוג
עדיין מטרידות
אתכם. הניגודים שמפריעים
לכם לאחרונה
יראו בצורה כל־כך
בולטת, שלא תוכלו
להתעלם מהבעייה או למצוא דרך לצאת
בצורה מכובדת מהסבך שבו אתם מצויים.

¥בעיות בריאותיות מטרידות אתכם ל¥

אחרונה,
עצבנות וחוסר-שקט גורמים
לקשיים בנשימה ול-
דאגות מיותרות, שאין
להם קשר רב למצי אות.
בעבודה אתם
חשים יותר נוח, ודוו*9

שם מוצאים מרגוע.
מבחינה כספית
המצב טוב, ומתעורר
החשק לצאת ולבזבז
ולרכוש דברי־מותרות.
היכרות חדשה במקום
העבודה עשוייה להביא רעיונות חדשים
לעתידכם• המנעו מלתכנן טיול ארוך.

מאומיס

עניינים הקשורים לשיפוץ הדירה עדיין
מעסיקים אתכם, המתיחות בבית גם
היא מעיקה, וגורמת
לאי־שקט. רצוי לבלות
בחוץ כמה שיותר. דווקא
השבוע תוזמנו למסיבות
ואף לטיולים
ונסיעות נעימות. למרות
שהעבודה או ה לימודים
דורשים מכם
זמן ומאמץ, אל תה ססו
לוותר לעצמכם
ולהקדיש זמן לבילויים
שיחדשו שוב את המרץ וההתלהבות
לדברים הרציניים שוויתרתם עליהם.

בעיות הקשורות למקום העבודה מטרידות
אתכם, ומביאות התלבטויות רבות.
כדאי להתייעץ עם
ידידים ולהעז לומר
את דעתכם בגלוי. זה
עשוי לשפר את מע-
מדכס והרגשתכם. מ-
מבחינה כספית תוכלו
לשפר את המצב —
הצעות נעימות לעבודה
שבה תהיו יותר עצמאיים
תוסיף לביט-
חון־העצמי• אהבה חדשה
עשויה להתחיל השבוע, אך זאת
עליכם לשמור בסודיות רבה ומוחלטת.

קשרים חדשים יאפיינו את התקופה המתקרבת•
הם עלולים להכניסכם למתח,
משום שלא כולם יענו
על דרישותיכם, וההרגשה
שיש להתפשר ולוותר
עלולה אף היא
לגרום למצב־רוח כבד.
רצוי להתייחס יותר בקלות
לעניינים אלה.
כמעט בטוח שבתקופה
הקרובה יימצא גם זה
ו 2בדצמבר ־
19 בינואר
שאותו אתם מחפשים.
בעיות הקשורות למקום
העבודה ייפתרן על ידי ידידים המעונייניס
בטובתכם. שמרו על כספכם, תזדקקו לו.

הקשיים, שבהם הייתם נתונים לאחרונה,
הביאו להרגשה של עייפות וחוסר־יכולת
לשנות את מצבכם. ה־ __
שבוע תחושו יותר חזקים,
ובעלי מרץ מחודש.
תוכניות חדשות
נרקמות ושינויים מר־חיקי־לכת
עומדים להתרחש
בקרוב. הצעד
הקיצוני שאותו ׳אתם
עומדים לעשות הוא 22 באוקטובר ־
22 בנובמבר
לטובתכם, ואל לכם
להסס ולחשוש מלקחת
על עצמכם סיכון. נסיעות משותפות עם
ידידים קרובים ישנו את מצב־הרוח.

הממונים עליכם עשויים לבוא בהצעה
מעניינת השבוע, אך אתם הזהרו מלהיכנס
לנעליים הגדולות
ממידתכם. אהבה חשאית
מתפתחת בהחבא
ומביאה אתכם למצב
של התלהבות. בבעיות
הקשורות לכספים ול-
דיור, תוכלו להיעזר
בידידים קרובים —
אלה מעוניינים לשוב
20 בינואר ־׳
18 בפברואר

ולחדש את הקשרים
שהתרופפו לאחרונה, לקראת ורוצים להיטיב אתמצבכם.
סוף־השבוע רצוי לשמור עלבריאותכם.

יותר מדי זמן מושקע לאחרונה בפרטים
שאינם חשובים. רצוי להפריד בין העיקר
לתפל׳.גס במקום העבודה
אתם חשים צורך
לסדר מחדש דברים
שלמעשה אין צורך לשוב
ולטפל בהם. ביחסים
עם אנשים כדאי
להמנע מהעוקצנות ושמתגברים
הביקורת

1י^ו שוב. משום ש מריבות
1ו 3 1ת?1,ח 8לא מתוכננות יכולות
ליהפך לסיכסוכים ממושכים
ובלתי־רצוייס. נסיעות קצרות עשו־יות
להחזיר לכם את השקט־הנפשי

הרגשת בדידות מעיקה עליכם וגורמת
למצב־רוח כבד. נסו להמנע מלהיכנס
להלד״רוח כזה, משום תאפיין שהמיקריות
את התקופה הקרובה.
מצב־רוח רע יכול לי־הפך
תוך שניה למצב-
רוח מצויין, כתוצאה
מביקור או משיחת
טלפון. מכל מקום, המצב
ישתפר בקרוב.
קשרים עם חוץ־לארץ
עדיין עתידים לגרום
לשינוי תוכניות וגם אלה העשויים לשפר
את התקופה. קינאה תגרום לסיכסוך.

בעיות עם בן־הזוג גורמות, בין השאר,
לדאגות כספיות. קשרים עם חוץ־לארץ
יטיבו את המצב הכללי.
הצעת־עבודה עשויה
להגיע השבוע —
קשורים בה ידידים ש־מעוניינים
להגיש עזרה.
רצוי להענות להצעה,
זו עתידה לפתוח דרך
חדשה. לימודים שהחלו
לא מזמן גורמים לחש19
בפברואר ־
20 במרס
שות וספקות, אך אלה
יעלמו תוך זמן קצר.
רצוי להתחיל בלימוד שפה חדשה —
תוכלו לקלוט אותה בקלות יחסית.

השבוע ייתכנו בעיות הקשורות לילדים
או לחינוכם. יתכן שתיאלצו להקדיש
מזמנכם לפיתרון בעיות
הקשורות למוסדות חינוכיים,
שבהם שוהים
הילדים. לבני מזל סרטן
מומלץ להעסיק את
עצמם בתחביבים המושכים
את ליבם. נגינה,
ציור, מלאכות־יד
או צילום — כל אלה
מתאימים לכס. אהבות
חדשות יעסיקו אתכם,
ואלה שעדיין לבדם, רצוי שייענו להז־ממת
למסיבות ולמיפגשים חברתיים.

1תונה

88₪9

עקת