גליון 2308

חשוןתשמ ״ כ 2 5 .1 1 .1 9 8 1 ,

מיפפר 2308

קפה טהור טעם טהור.1000/0,
עלית לקחה את הטעם הטוב שבקפה ונצרה אותו בכל גרגר

ספלנדיד!
החרוש הטכנולוגי הנפלא
״קפה נמס המיוצר בשיטת האגלומרציה״ הגיע לישראל.

ספלנדיד!
עתה בא אל שולחנך וטעמו על לשונך...

ספלנדיד !
קנו אותו, כל גרגר...

ספלנדיד!

קפה נמס-.סטו טהור

מעיקה נ

100 גרם

טוב די

__ ה ש 1/ר הח־ו־מ :

כתביו! הע1ער האחורי :

יעל, משו! ,ו1ת, וזזו

היצאנית והמוהל

יעל דיין חשפה עצמה כתוכנית-
הטלוויזיה מוקד• ,טכה דיברה
על יחסיה עם אביה. מה באמת
היו יחסיה עם
אביה משה, עם
אמה רות, ועם רחל
דיין *

מה הביא את סיגלית פרקש,
חיילת כת־טוכים מראשון־לציון,
להיות ל יצאנית ץ סיפורה המלא
של החיילת,
שגתפסה עם המוהל
בחשד של
עיסקי־זנות.

הריבית תחנוק אותנו!
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי ינאי עורד־תבנית:
יוסי שנון רכזי מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורבי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערבת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

שבועון זה הוא עיתון של חדשות.
הוא צמוד למאורעות השבוע, בכל מעזרי
החיים, ומשתדל לדווח עליהם בצורה המספקת
את הרקע והמנבאה את ההמשך.
אך מדי פעם נותן העולם הזה מקום
למאמרים החורגים מן המיסגרת המצומצמת
של הזמן הקרוב, והמספקים תיאוריה חדשה
לתהליכים ארוכי־טווח. אנו עושים
זאת, בדרך כלל, כאשר אנו מגלים הוגה־דיעות
שיש בפיו בשורה חדשה.
עשינו זאת, כמובן, במשך הרבה שנים
בשטח החשוב ביותר לעתיד המדינה ול חיי
אזרחיה: יחסי ישראל-ערב, בעיות
השלום. אך שבועון זה גם פירסם את
סידרת־המאמרים החשובה ביותר על צה״ל,
שפורסמה אי־פעם בעיתונות הישראלית :

בלבלגית אלבסנדר
ארידור מבצע
מאמרי־הפרשנות המעמיקים והנועזים של
בנימין עמידרור, שחיסלו כימעט את כל
המוסכמות בשטח הצבאי, ששלטו מאז
קום המדינה ועד אחרי מילחמת .1973
לסוג הזה של הוגי־דיעות שייכת גם
אסתר אלכסנדר.

ב לי ג ת ״ ד
מ ט ״ ח וונ ל ״ג

בצמרת המישרדיס הכלכליים יש
הטוענים בלהט ששר־האוצר, יורם ארידור.
מנהל את מדיניותו על־פי העולם הזה.
מי שקורא את מאמריה של הכלכלנית
אלכסנדר, בוודאי אינו מופתע מכך.
כאשר התחילה אסתר אלכסנדר לפרסם
את מאמריה הכלכליים, לפני שנתיים וחצי,
היה ברור שאין היא עוד פרשנית מן
השורה. הלהט -סיגנון הדברים ולשונם,
וחשוב מכל — התוכן — חרגו מכל
מה שמקובל בעיתונות הישראלית.
בדרך־כלל מתעניינים הקוראים במאמרים
כלכליים הרבה פחות מכפי שהם
ה עו ל ם הז ה 2308

מתעניינים בכלכלה עצמה, ולעתים קרובות
קשה להאשימם על כך. עיתונאים
ופרשנים כלכליים נוטים להשתמש בז׳רגון
מיקצועי מאוד, הגדוש ומלא בראשי תיבות
וקיצורים כגון תל״ן ונת״ד, תל״ג
ומט״ח. הם מדברים על ״כוחות שוק״
מיסתוריים, על גישה ״מוניטאריסטית״ או
״קיינסיאנית״ ,וכל אלה הופכים את קריאת
הפרשנות הכלכלית למיבצע שלא כל אדם
מסוגל לעמוד בו. אסתר אלכסנדר טרחה
הרבה כדי לפזר את ענן המיסתורין ולהבהיר
את המתרחש בכלכלה הישראלית
בשפה של בני־אדם.
תוך כך היא יצאה נגד כל המוסכמות
שהיו מקובלות (ועדיין הן מקובלות) על
מרבית הכלכלנים הישראליים.
כאשר כולם — פוליטיקאים, מנהלי בנקים
ועיתונאים — הצביעו על התקציב
הממשלתי ועל תוספות־השכר כעל הגורם
העיקרי להאצת האינפלציה, והמליצו לקצץ
בתקציב, לצמצם בסובסידיות ״ולא
להיכנע״ לתביעות העובדים, עשתה אסתר
אלכסנדר בדיוק את היפוכו של דבר:
היא טענה שכדי להוריד את שיעור ה אינפלציה
יש דווקא להגדיל את התמיכה
הממשלתית במוצרים החיוניים, ולהצמיד
את השכר ב־ס/ס 100 לעליית המדד.
כאשר כל האחרים טענו שיש לרסן את
האשראי על־ידי העלאת הריבית הבנקאית,
טענה אסתר אלכסנדר שיש דווקא להוריד
את שער־הריבית.
עכשיו כבר אין ספק שהצדק היה עימד.,
שר־האוצר לשעבר, יגאל הורביץ, שהיה
חביב המדורים הכלכליים שתמכו במדיניות
ה״אין לי״ שלו, זכה בביקורת קשה מצד
אסתר אלכסנדר• ׳ואכן, מדיניותו ״האנטי-
אינפלציונית״ של הורביץ הביאה את האינפלציה
בישראל לשיא עולמי.
כאשר התמנה יורם ארידור כשר־האוצר,
הוא התחיל לנהוג על-פי המלצותיה של
אסתר אכלסנדר. הוא לא קיצץ בסובסידיות
אלא החזיר אותן, וגרם הוזלות, שאכן.
הורידו את שיעור האינפלציה.
ארידור גם תומך בהנהגת תוספת־יוקר
צמודה ב־^ססז למדד, ומאיים להעביר
בכנסת חוק שיחייב זאת, אם לא ישיג
את הסכמת ההסתדרות.
החודש שוב נהג ארידור על-פי עצותיה
של אסתר אלכסנדר. בחודשים האחרונים
פירסמה הכלכלנית בהעולם הזה שורה
של מאמרים, שבהם תקפה את שער־הריבית
הגבוה כגורם חשוב בעידוד האינפלציה
ובעצירת הצמיחה במשק. עכשיו,
אחרי שנים רבות שבהן שער־הריבית עלה
ללא הרף, התחיל מישרד־האוצר ללחוץ
על הבנקים להורדת שער־הריבית.
לקוראי העולם הזה כדאי להתגבר על
הרתיעה הטיבעית־כימעט מפני מאמרים
כלכליים, ולקרוא בעיון את דבריה של
הכלכלנית בעלת הדיעות הנועזות (ראה
עמוד .)23 הקוראים שיעשו כן לא זה
.בילבד שיבינו בצורה בהירה יותר את
המתרחש עתה במשק הישראלי, אלא ש אולי
גם יידעו מראש משהו על הצעדים
הבאים של מישרד־האוצר.

הכלכלנית אסתר אלכסנדר חושפת את תפקידה ההרסני של הריבית
הגבוהה. כיצד מכלה הריבית הגבוהה בעולם את הייצור ואת
הייצוא, וכיצד מתעשרים הבנקים? האס יש לשו־האוצו יורם
ארידור סיכוי במאבקו להורדת שער־הריבית, או שהוא יגלה שהאוייב
— החזית המאוחדת של הבנקים — חזק מדי?

האסיר סוומון אבו
נואיון!רעדי:
אני אדם מאמין!
לראשונה מזה 11 שנים הסבים
אסיר־העולם, שמישפטו־החוזר נפ תח
עתה, להיחשף בעיתונות. בראיון
בילעדי להעולם הזה, טוען
אבו שהוא מאמין שפרקליטיו,
נחמה וזלמן סגל, הם שליחי ה-
אלוהים, שיוציאו או•

תו לחופשי. בתכה
• £ 1מצולמת עם פתיחת
המי״טפט.

במיטה יש גגבר!
הסידרה על מיסתורי האורגאזמה הנשית הסעירה נשים וגברים
במשך 13 שבועות. בגליון זה, בפתח הסידרה
החדשה על מיטתו רי המין הגברי, מגלה גבר
אוסמראלי מת צריכות הנשים לעשות כדי
שהגבר ייהנה במיטה.

אתמול ־ הכל, היום -הרבה פחות
בפרק השלישי כסידהה על גורלם של כובבי העבר התיאטרון מובאים סיפוריהם של אנשי רביעיית מועדון ו והדוגמנית לי,אורה לפידות. גידעון זינגר בווינה, ראוב־שפר
כמושב, יענקלה גן־סירא כתיאטרון לנוער, שימעו,
ג ר בכית, וליאורה לפי־רות מנחה כתצוגות־אופנה —
העבר השני של המסלול.

אברח ציו א נגד השופטת
העולם הזד. מגלה את האמת על תימרוני פרקליטיו של שר־הדתות.
הס עשו הכל כדי שהשופטת, ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, לא תשב
במישפטו של אהרון אבו־חצירא. מדוע הס חוששים ממנה?

מדוע לא, נכפה חוק דמי־הכטיחות: אין חוק, יש תאונות

מ דו רי ם קב ווני ס: תשקיף כמדינה

הנ דון — קוויזלינגים

אתה והשקל מכתבים תשבץ
הורוסקופ — נחל קשת
חשבון עוכר ושב
עולם קטן — תורכיה, מצריים, 27 ברית־המועצוח ודרום־אפריקה 28 אנשים כעולם 33 אנשים 34 ממסיבה למסיבה 36 בלונים
יומן אישי — הסרט ״מפיסטו״;,
ג׳ינג׳ית;

האנגלית של אוואן,
במיטה ומוחיי־אל־דין
מה חם אומרים -מרים גלזר-
תעסה, ישראל קיסר, נימים מישעל,
דן מרגלית, אמנון ביטון ואהרון

איפלה קולנוע — מרקוס אימהוף, האשה
ממול ונערת־הכפר
שידור איש ממאדים
רחל המרחלת כלכוטק חלון ראווה — מדור חדש של
אורנה גלזן על בגדים ואופנה ועל
האנשים שמאחריהם. הפעם — על
הקיבוצניקית־לשעבר שרה מילר
והסוודרים שלה
נמר של נייר — יעקוב אדל־שטיין,
אסא כשר, קנוט הממון,
אטלסים ומדע בידיוני

זה היה העולם הזה שהיה

ספורט — האם תמשיך רחל את
המסורת של משה דיין
תל־אביב? האם
נפצעים יותר?

הסובקר בחב

עיסקת־אלקטרונ״קת

נגד מודע

גדול ה

רק עתה התברר מניין באה השמועה שעל פיה
הגיש ח״כ יהודה חשאי שאילתא שהחשידה את
שר־האנרגיה־לשעבר, יצחק מודעי, בקבלת שוחד.

בימים אלה עומדת להחתם אחת מעיסקות
האלקטרוניקה הגדולות ביותר בתולדות
המדינה.

מבקר־המדינה, הד״ר יצחק נבנצל, שיגר
׳מיכתב אישי לראש־הממשלה, מנחם בגין,
שבו הודיע לו על חשדות שהועלו על־ידי
אמנון הרציג, מנהל המחלקה כמישרד

גורמים מיסחריים ישראליים עומדים לחתום על
עיסקה עם סול גולדמן, מנהל חברת סולגור, הסוכנת
בישראל של חברת האלקטרוניקה האמריקאית
הגדולה, יוד אי וקרפט קונזפני.

הו 1יו 111ו ת גנז ה 3 1 0 0היסטורי :

רב !,סירב להתיר לפרס
להיפגש עם סאדאת
עיתוני ישראל גנזו או הצניעו ידיעה
בעלת משמעות היסטורית, שאותה גילה
ברונו קרייסקי כהקדמה לספר על אנוור
אל-סאדאת :
בימי ממשלת רכין, כאשר קרייסקי סיפר
לסאדאת כי לדעתו יהיה שימעון פרס ראש־הממשלה
הבא של ישראל, הציע סאדאת
לקרייסקי להפגישו בחשאי עם מי שהיה
אז שר-הביטחון של ישראל. קרייסקי העביר
את ההזמנה לישראל, אך ראש־הממשלה,
יצחק רבץ, סירב להתיר את הפגישה.
אילו נפגשו אז סאדאת ופרס, יתכן
מבקר־המדינה, שהיתה ממונה על מישרד
האנרגיה. המבקר לא הודיע לכגין אם
בכוונתו לחקור חשדות אלה או לא. ראש־הממשלה
לא השיב לנכנצל על מיכתבו.
ח״כ יהודה חשאי הגיש את חשאילתא שלו יום אחד
אחרי שהרציג פרש מתפקידו ועבר לכהן בהנהלת
בנק הפועלים.

אריק לוחץ
למינוי ג רו ססרד
שר־הביטחון אריק שרון מפעיל לחצים
כבדים על ראש־הממשלה ועל שר-התחבורה,
חיים קורפו, למנות את מנכ״ל מישרד־התחבורה
לשעבר, אריה גרוסברד, לתפקיד
מנכ׳׳ל ״אל־על״ .קורפו מתנגד לדרישה זו
של שרון.

מסיבת

ידה
יקרה מנכ״ל מישרד מבקר־המדינה, יעקב
ככור, עומד לערוד ביום הראשון, הקרוב
את אחת המסיבות היקרות
בתולדות המדינה. בכור עורך מסיבת־פרידה
למכקר־המדינה, הד״ר יצחק
נבנצל, שתעלה למשלם־המיסים יותר
ממיליון וחצי לירות.
המסיבה תיערך במושב אורה שליד
ירושלים, והוזמנו אליה כמה אלפי
אורחים.

בינתיים החליט שרון להשאיר את גרוסבורד בתפקיד
ראש ועדת־המישנה לענייני־תחבורה בשיחות
האוטונומיה, למרות שגרוסבורד שוב אינו מכהן
בתפקיד מנכ״ל מישרד־חתחבורה.
גרוסבורד מתגורר בבית של שרון בצהלה, תמורת
שכר־דירה ( 850 דולר לחודש).

הו ח לט להחדיר
הנהלת ״אל-על*
בישיבת צמרת מישרד-האוצר, שנערכה
כיום השני האחרון, בהשתתפות שר־האוצר
יורם ארידור, הוחלט, בהסכמת שר־התחבורה
חיים קורפו, להחליף את כל
הנהלת ״אל־על״.
משתתפי הישיבה׳ וביניהם גם ארידור, החליטו
להמתין כמה שבועות, עד שהרוחות באל־על ידגעו.

מאוד כי יוזמת-סאדאת היתה מתבצעת כשלב
מוקדם יותר, וכי המערך היה נכנם
למערכת-הבחירות של 1977 כמי שפרץ את
הפריצה ההיסטורית כדרך לשלום. יש
להניח שבמיקרה זה היה המערך מנצח
בבחירות, ושמנחם בגין לא היה מגיע ל
שילטון.
לא ברור מדוע התנגד רבין לפגישה —
אם הדבר נבע משינאתו לפרס, או מהחשש
שפגישה כזאת תפתח בתהליך שיביא להקמת
מדינה פלסטינית, או מחוסר רגישות
להזדמנות ההיסטורית.

משבר בע יר ה ת ״רו ת
פירסומי מישרד־התיירות, כאילו חלה ירידה
של כ־ 15 אחוז כמיספר התיירים המגיעים
לישראל, אינם נכונים. הירידה גדולה
בהרבה יותר, ומגיעה לכ־ 30 אחוזים לעומת
׳השנה שעברה. התחזית היא קודרת עוד
יותר, ומנבאה ירידה של כ־ט 5אחוזים.
ראשי מישרד־התיידות עשו תרגיל סטאטיסטי,
כשהכניסו לתחשיב התיירים המגיעים לישראל את
התיירים המגיעים באוניות־שיט, הנשארים בארץ
כמה שעות בילבד.

דיין הראשון הספר אחרי הספר כתבו
כפיר

הראשון על משה דיין, שנכתב
מותו עומד להופיע כשבוע הבא.
ייקרא ״שיחות עם משה דיין״.
אותו העיתונאים יעקב ארז ואילן
והוא ייצא בהוצאת ״מסדה״.

שני העיתונאים ערכו במשך שלושה חודשים שיחות
עם דיין, שעמדו להופיע במיסגרת האנצקלופדיה
שבעריכתם, צוד׳ל בחילו. עתה הם החליטו להוציא
ספר זה בנפרד.

החיילת לא נענשה
על־פי בקשת ראש־הממשלה, לא נקטו שילטונות
צד,״ל כל צעדים מישמעתיים נגד חיילת חיל־האוויר
שפרצה בקריאות גנאי נגד בגין ונגד הנסיגה מסיני.

כשביקר ראש־הממשלה בבסיס עובדה,
פרצה חיילת חיל-האוויר, שאביה הוא אחד
מוותיקי חרות וידיד של בגין, בצעקות
מעליבות כלפי ראש-הממשלה. מפקדיה
החליטו להעמידה לדין, אך למחרת הגיעה
פניה מבגין שביקש שלא לנקוט נגדה
באמצעים משמעתיים.

בוטלה ו#סי

שרים מתנגדים

בגין מחבל

לנסיעת שרון

כמה שרים הביעו בשיחות אישיות תרעומת
רבה על ראש-הממשלה, מנחם בגין, על
שהפך את ישיבות־הממשלה האחרונות
לישיבות פולמוס עם המערך.

בעל הגלריות התל־אביבי, יצחק מוראל, השוהה
בשנים האחרונות בניו־יורק, אירגן יחד עם תנועת
החרות בישראל מסיבת חנוכה ליורדים ישראליים.

השרים מתלוננים במיוחד על כך שבגין גילה
בישיבת הממשלה את המיספר הגדול של בתים
ערביים שפוצצו בעת שילטון המערך .1224 :אותם
שרים טוענים שפירסום מיספר זה פוגע קשה בתדמית
ישראל בחו׳דלארץ ובמערך ההסברה הישראלי,
ומספק תחמושת להסברת אש״ף.

בסופו של דבר פורקה השותפות, ביגלל חילוקי דעות
לגבי חלוקת ההכנסות מהמסיבה.

כמה שרים בממשלה שוקלים אם להעלות
הצעה, שלפיה ידחה אריק שרון את נסי נסיעתו לוושינגטון, המתוכננת לשבוע הבא.
התנגדות השרים, שבראשם עומד השר־בלי־תיק
לענייני יהודים, יצחק מודעי, נובעת מהתבטאויות
של אישי־ממשלה אמריקאיים בכירים, המטרפדות,
לדעת אותם שרים, את נסיעת שרון עוד לפני שהיא
גוצעה.

חרוח בניו״יורק
הנהלת חרות הבטיחה לטוראל, שהאישיות
המרכזית במסיבה יהיה שר־האוצר יורם
ארידור, שיקרא מיברק-ברכה מיוחד
מראש־הממשלה, מנחם בגין.

במדינה העם רוסים !מודניס
אילו הוזמו?ד ואזגסה
לישראל. ,היה מוצא כאן
סימגיס מוכרים למרד
גמימסד הרוסי־פולגי.
בפולין מתרחשת מהפכה. האי׳
גוד המיקצועי החופשי, סולידריות,
שנולד יש מאין, חיסל את כוחה
של הסתדרות־העובדים הכללית,
שהיא חלק מן המישטר הקומוניסטי.
מכיוון שבמישטר הקומוניסטי
המדינה היא המעבידה, הפכה
הסתדרות־העובדים מכשיר בידי
המעביד לדיכוי העובד, לצימ־צום
מאבקו המיקצועי, למניעת
שביתות ועיצומים.
מכיוון שהמישטר הקומוניסטי
מזוהה עם הרוסים, האויבים ה מסורתיים
של העם הפולני, היתה
ההתמרדות של סולידריות גם
למעין מאבק־שיחרור סמוי נגד ה הגמוניה
הסובייטית.
מעביד או עובד? הסתד-
רות־העובדים הישראלית הוקמה
י על-ידי דור־המייסדים, שהיו ברובם
המכריע עולים מרוסיה ומפולין.
בעיני רוב חבריה, שהם כיום
בני עדות־המיזרח, היא מהווה חלק
מן המימסד הרוסי־פולני.
במשך השנים, שבהן הקימה ההסתדרות
מיפעלים כבירים בחרושת,
בחקלאות, במיסחר ובבנק אות,
היא הפכה אחות־תאומה למעביד
הגדול ביותר בארץ. בעיני
רוב חבריה, ההסתדרות הפכה מכשיר
לצימצום המאבק המיקצועי,
למניעת שביתות ועיצומים — לטובת
המעבידים.
על רקע זה נעשו מדי פעם נם־
יונות של עובדים להתארגן למא בק
מיקצועי נפרד, בצורה שתשחרר
אותם ממרות ההסתדרות. לאחרונה
זה קרה שוב.
משל לא הזמין. כאשר הכריזו
ועדי העובדים באל־על על
שביתה נגד הודעת ההנהלה על
פיטורי מהנדסי־הטיס, התייצבו
לימינם ״ 13 הוועדים הגדולים״.
י גוף בלתי-רישמי זה התגלה כמה דורה
ישראלית של סולידריות.
זה היה רע בעיני הצמרת ההסתדרותית.
גרוע מכן היתד, בעיניה
התוצאה: העובדים ניצחו• הם
הביאו לפיטורי בומה שביט, יו״ר
מועצת־המנהלים עזל אל־על. שר
מרכזי בממשלה, דויד לוי, התייצב
בגלוי לימינם.
הלקח היה ברור. כל פועל בארץ
הבין אותו.
השבוע היתה צמרת ההסתדרות
שחייה בפאניקה, שלא נפלה מזו
של ראשי־ההסתדרות בפולין. היא
גינתה את הוועדים, העמידה פנים
כאילו יש להציל את העובדים מפני
נבחריהם הישירים, לטובת הביורוקרטיה
המיפלגתית האדירה
של ההסתדרות.
אילו בא לך ואלנסה לביקור בישראל,
היה מוצא עניין רב במצב
השורר כאן. אך ירוחם משל, בן-
פולין כמוהו, לא הזמין אותו.

מ דיניו ת
שדוחות ע דו!לה
בשלושה ביוונים נסתמה
דרכו של אריק.
עכשיו הוא מנסה
יי ד רביעית.

מקורות־חוץ ידעו לספר כי שרון
מסייר אי־שם באפריקה, בשליחות
עלומה שנועדה להדק את היחסים
בין ישראל ובין מדינות מסויימות.
אם ינחל שרון הצלחה בגיזרה
זו, יועיל הדבר מאוד להמשך דרכו•
כי בינתיים נחסמה דרכו בשלושה
המיגזרים שבהם ניסה
ה פו ל ס הז ה 2308

לחולל שינויים גדולים מייד עם
היכנסו לתפקידו כשר־הביטחון:
היחסים עם ארצות־הברית, לבנון
והשטחים הכבושים.
#ארצות־הכרית: שרון
פיתח תפיסה מהפכנית. חדשה של
״שיתוף־פעולה אסטראטגי״ רחב
וגלוי עם ארצות־הברית.
לשם כך השמיע באוזני האמריקאים
תוכנית מפורטת ומרחיקה-
לכת. הוא הציע להפוך את ישראל
לבסיס האמריקאי העיקרי במרחב,
לאחסן בה כמויות־ענק של
נשק מיבצעי, כדי שבמיקרה הצורך
יוכל הצבא האמריקאי לזנק מיש ראל
לכל נקודת־תורפה במרחב.
הדבר היה מחייב, כמובן, את
הפיכת ישראל לבעלת־הברית העיקרית
של ארצות־הברית במרחב•
הפירוש המעשי: מתן גוש פנקה
אמריקאית מוחלטת ובלתי־מסויגת
למדיניותה של ממשלת־בגין
בכל השטחים.
השבוע, אחרי הימהומים רבים,
באה תשובה שפירושה ״לא״ .קברניטי
וושינגטון הבהירו שאין הם
מקבלים דבר מכל אלה, מילבד
האפשרות לאחסן בישראל ציוד
רפואי.
וכאילו כדי להרגיז את אריק
עוד יותר, פירסמו האמריקאים ש הם
קיבלו למעשה את כל התפיסה
של שרון — אלא שיישמו אותה
בסעודיה. שם יאוחסן הנשק האמ ריקאי,
היא תהיה בעלת־הברית ה מרכזית,
ועל המדיניות שלה
(״תוכנית פאהד״) משליכה אמריקה
את יהבה.
•• ל בנון: אין זה סוד שאריאל
שרון סבור כי יש
לסלק מאדמתה את המימסד וה כוחות
הצבאיים של אש״ף, ולהפכה
למדינת־חסות ישראלית, תחת
שילטון המימסד הנוצרי הימני ה־פרו־ישראלי.
בימים
האחרונים נעשה הכל כדי
להכשיר את הקרקע הפסיכולוגית
ממשלת־ישראל ניהלה
מערכודהסברה נמרצת לשינד
נוע העולם כי ״המחבלים״ מפירים
את הפסקת־האש ומתכוננים להתקפה
גדולה על ישראל. רב-סרן
סעד חדאד פתח במאבק נגד כוחות
יוניפי״ל. הרמטכ״ל הזהיר
מפני ההידרדרות. תוך רתימת כל
אמצעי־התיקשורת למערכה, נוצרה
מתיחות מפוברקת•

נראה כי ארצות־הברית אינה
כזאת.
מוכנה לסבול
וושינגטון הודיעה כי פיליפ חביב,
הדיפלומט האמריקאי הערמומי, יחזור
למרחב כדי לבסס את השלום
בלבנון. יוניפי״ל הכחיש את כל
טענות ישראל. רב־סרן חדאד תואר
כבובה ישראלית, המופעלת
על־ידי המטכ״ל הישראלי.
• הגדה המערבית: כאן
הבטיח שרון את ההתקדמות המהירה
והסנסציונית ביותר, כאשר
הקים את ,׳המינהל האזרחי״ והבטיח
לשפר את מצב האוכלוסיה.
הוא פתח בכך עידן חדש של שלווה
ודו־קיום.
מכל זה לא נותר השבוע דבר.
הגדה כולה היתה כמרקחה. מיליונים
ברחבי העולם הזדעזעו למראה
המעשים הברוטליים של שיל־טונות־הכיבוש,
כאבו את כאב ה בתים
המפוצצים והמישפחות ש נשארו
חסרי קורת־גג, התפעלו
מאומץ־הלב של התלמידות שהתגרו
בחיילים הישראליים החמושים.
אחד משלושת העסקנים שנבחרו
על־ידי ״המינהל האזרחי״ כדי
להוות גרעין ל״מנהיגות המותונה״
ב״יהודה ו(ה) שומרוך, הוצא־להו־רג
על־ידי המחתרת (ראה הנדון).
שני חבריו, שבאו להלווייתו, ממשיכים
לחיות תחת מישמר ישרא לי
כבד. קשה להניח שמישהו בשטחים
הכבושים יתן להם יד.
ההלווייה עצמה היתד, אירוע
עצוב, שבו עלה מיספר אנשי־

ביטחון הישראליים על מיספר האבלים
הערביים.
מסעות אריק. בכל השטחים
האלה, יזדקק אריאל שרון למחשבה
חדשה. אחרת יעמיק להיכנס
אל תוך מבוי סתום, שבו עלולה
להיתקע גם הקאריירה הפוליטית
שלו•
יתכן כי מסעותיו של שרון יפתחו
לו דרך חדשה — בכיוון אחר.

י ח סי םמרח בי י ם
ע&מיויווז ב או ד ר
יתבן בי המגצח האמיתי
בוועידת־הסיסגה הערבית
יהיה מנחם בגין
אילו היו המלכים והנשיאים של
העולם הערבי מקבלים השבוע בוועידתם,
בעיר פאם במארוקו, את
תוכנית־השלום של האמיר הסעודי
פאהד, הם היו מנחיתים מהלומה
על מדיניותה של ממשלת בגץ.
עיקריה של התוכנית (ראה מיס־גרת)
מתאימים לקונסנזוס שהתגבש
זה מכבר בעולם: שיש להבטיח
לישראל קיום־בשלום והכרה ער בית!
שיש להעניק לפלסטינים את
הזכות להגדרה עצמית, שפירושה
המעשי הוא הקמת מדינה פלסטי נית
בגדה וברצועה! שירושלים
צריכה להישאר מאוחדת מבחינה
עירונית, אך שהחלק הערבי שלה
צריך לשמש כבירת המדינה ה
הופנית
פאריד:

נסיגה ישראלית משטחים ערביים שנכבשו ב״( 19$7לרבות
ירושלים).
הסרת כל ההתנחלויות בגדה המערבית ובשטחים כבושים
אחרים.
מתן ערובות לחופש־הפולחן לכל הדתות בארץ־חקודש.
הכרה בזכויותיהם של שני מיליון הפלסטינים לשוב למולדתם
ומתן פיצויים לאותם שאינם רועים לשוב.
הטלת חסות האו״ם על הגדה המערבית לתקופת״מעבר בת
כמה חודשים.
הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שחלקה הערבי של ירושלים
ישמש כבירתה.
הכרח בזכות כל המדינות במיזרח התיכון לחיות בשלום.
מתן ערבויות של האו״ם או של חלק מחברות האו׳׳ם, לרבות
ארצות־הברית וברית״המועצות, לגבי כל הסכם שייחתם.

פלסטינית ! שיש להעניק למרבית
הפליטים הפלסטיניים פיצויים כספיים,
ולהחזיר חלק סימלי למולדתם!
שיש לשתף את שתי מע-
צמות־העל בהבטחת השלום.
אילו קיבלו הערבים תוכנית
ברורה כזאת, היתה ממשלת־ישראל
מוצאת את עצמה מבודדת לחלו טין
בעולם. במוקדם או במאוחר
היה קם בישראל מערך מדיני חדש,
שהיה מתאים את עצמו למציאות
פוליטית זו.
לוליינות פוליטית. אולם העולם
הערבי הוא גדול. יש בו 21
מדינות, שלכל אחת מהן אינטרסים
משלה. כאשר מתכנסים מנ היגיו,
יש התרוצצות כללית בכל
הכיוונים. .
כל ההתרוצצויות האלה משתק פות
בזעיר-אנפין במיסגרת הגוף
האחד, אשר יכול היה להכריע:
אש״ף. אילו תמך אש״ף באורח חד־משמעי
בתוכנית־פאהד, היא היתה
מתקבלת בוועידת־פאס. אך בקרב
אש״ף מתרוצצות כל המגמות, הקיימות
בעולם הערבי הגדול.
במצב זה איו ליאסר ערפאת
ברירה אלא לבצע תרגילים של
לוליינות פוליטית, מן הסוג שהוא
רב־אמן בו. תחילה הביע תמיכה
מסוייגת בתוכנית פאהד. כאשד
לחצו עליו הסורים, הסתייג. אחד
מעוזריו ויריביו, צלאח (״אבו-
אייאד״) חלף, הביע דיעה פרג מטית:
שאם ארצות״הברית תאשר
את תוכנית־פאהד בשלמותה, יתמוך
בה גם אש״ף בשלמותו. כלו מר:
הכרה אמריקאית בזכות הפלסטינים
למדינה משלהם בגדה
וברצועה, תמורת הכרת אש״ף בזכותה
של ישראל לקיום בשלום־״
ארצות־הברית, הכפופה ללחץ•
ציוני-ישראלי, אינה מסוגלת לכך
בתנאים הקיימים.
בגין ניצל. מצב זה אינו מאפשר
פריצודדרך דרמאתית. אך
תוכנית־פאהד כבר מילאה את תפקידה
העיקרי. היא נתנה לגיטי מציה
לרעיון של הכרה ישראלית-
פלסטינית. מי שיעלה מעתה הצעה
זו בעולם הערבי, יוכל להסתמך
על האמיר הסעודי אדיר־ההשפעה.
זהו צעד חשוב קדימה, שישפיע
בטווח הרחוק. אך בטווח הקצר
ניצלה מדיניותו של מנחם בגין.
כרגיל, הוא קיבל את הסיוע ה עיקרי
שלו מידי הקיצוניים ה ערביים.

* 882י* 0ט

ה תמיד מ
קווי!ליוג•

שונא בוגדים.
\ בוגדים מכל הסוגים. מבני כל העמים. בני כל
התקופות.
תמיד שנאתי אותם. תמיד אשנא אותם.

ומכל הבוגדים, השנואים ^לי ביותר הם
הקוויזלינגים.

ך ! אייט ׳שנתן את שמו לסוג זה של בגידה —
ושרכש לעצמו בדרך זו חיי־נצח לשוניים — היה
עסקן נורווגי.
וידקון קוויזלינג היה מנהיג מיפלגה לאומנית קטנה
בארצו, כאשר פרצה מילחמת־העולם השניה. נורווגיה
שמרה על ניטרליות קפדנית, אף שמרבית אזרחיה אהדו
בליבם את מדינות־המערב.
בראשית 1940 החליט אדולף היטלר לכבוש את
נורווגיה. כאשר הועלתה תוכנית זו לראשונה על־ידי
חיל־הים הגרמני, היטלר הסתייג ממנה. הוא שינה את
דעתו כאשר נפגש עם קוויזלינג. המנהיג הנאצי שוכנע
כי קוויזלינג הוא אדם פופולרי בארצו, וכי תודות לו
יתקבל הצבא הגרמני הפולש על־ידי העם הנורווגי
בזרועות פתוחות.
אכזבתו היתד. מהירה ומרה. הצבא הגרמני פלש,
אך הנורווגים התנגדו במרץ. הפרלמנט הנורווגי, שהתכנס
בעיצומם של הקרבות הנואשים, דחה בבוז ובזעם את
האולטימטום הגרמני, שכלל את הדרישה למינוי קוויזלינג
כראש־הממשלה. מלך נורווגיה וממשלתו הצליחו להימלט
לבריטניה, ועל־פי קריאתם עברו כל אוניות צי-
הסוחר הנורווגי לנמלים הבריטיים.

נתלתה ברגליה בתחנת־בנזין. רבים אחרים הוצאו להורג
אחרי מישפטים מסודרים, אחרי מיגור הכובשים. אחרים
נורו מן מארב בימי הכיבוש עצמו, בידי לוחמי-מחתרת
שסיכנו את חייהם כדי לסלקם. אחריהם התאבדו ברגע של
אמת.
(אני מהסס לכלול ברשימה זו את היודן־ראט ,״מועצת
היהודים״ שהוקמה על-ידי הנאצים בגטאות. מצב היהודים
באירופה הנאצית, שהפכה להם כולה מחנה־מוות,
היה כה מייוחד במינו, עד כי כל המושגים המקובלים
נמחקו. ראש היודן־ראט בוורשה התאבד, כשנוכח לדעת
כי אין ביכולתו לעזור לבני-עמו, וכי הפך מכשיר בידי

1י את כל התכונות הבזויות של השיטה כולה.

רק עכשיו, באיחור של 14 שנים, נעשה
נסיון להנהיג שיטה זו מטעם מימשל־הכיבוש
״האזרחי״ הישראלי. כדי להגיע לכלל רעיון
גאוני כזה היה דרוש פרופסור, וזה נמצא כדמותו
של הפרופסור מנחם מילסון.

שילטון פ טן: כרזת גיוס למי שטרה
המשמיד. אחרים המשיכו עד הסוף המר, והושמדו אף

ך ־ נפיץ של כד הקוויזלינגים, בכל הארצות, בכל
מישטרי-מכיבוש, הוכיח כי השימוש בהם אינו כדאי.

הוא מתנקם תמיד בכובשים.

לא רק הגרמנים למדו זאת. למדו זאת גם האמריקאים
בוויאט־נאם. לומדים זאת כיום הסובייטים באפגניסתאן.
למד זאת השילטון הלבן ברודזיה, כאשר ניסה להשתמש
בכישוף שחור, שניתן לו תואר מצלצל של ראש-
ממשלה, כדי לדכא את לוחמי־החרות.
יש הבדל גדול בין הכובשים השונים. אין להשוות
את האמריקאים בוויאט־נאם לנאצים, ואין להשוות את
הסובייטים באפגניסתאן לכובשים הלבנים בתדזיה. הכיבוש
הישראלי בגדה המערבית בוודאי שונה מכולם.
אך תפקידו של הקוויזלינג, שיטתו וסופו שווים בכל
מקום.

על כך נתנו את דעתם פסיכולוגים וסופרים. זה
עניינם.

אחרי ככלות הכל, הכובש הוא זר, והוא פועל לטובת
האינטרסים (האמיתיים או המדומים) של עמו. ואילו
הקוויזלינג הוא בוגד, אדם המוכן למכור את חרות
עמו ואת זהותו למען רווח אישי, מעמד ושילטון.

בניטו מוסוליני, שהפך בשנה האחרונה של חייו
קוויזלינג נאלח, נורה למוות בידי לוחמי-השיחרור, וגופתו

ההחלטה היתה שלילית.

יש לכך סיבה פשוטה לגמרי.
כל עם שונא כובש זר, והל עם מתעורר, במוקדם
או במאוחר, כדי להילחם בו.

ואילו בני-עמיהם של הקוויזלינגים חרצו
את דינם בצורה פשוטה יותר. הם הרגו אותם.

הקוויזלינג אינו יכול לספק את הסחורה שלמענה
בחרו בו הכובשים — השגת שיתוף־הפעולה של האוב־לוסיה
הכבושה. קורה ההיפך: בעצם קיומו מגביר ה־קוויזלינג
את שינאת האוכלוסיה לכובש. האוכלוסיד,
שהיתר, מוכנה להסתדר זמנית, איכשהו ולוא בחריקת-
שיניים, עם המימשל הצבאי של הכובש הזר עצמו,
מתמרדת נגד הקוויזלינגים.

קשה לדעת איך התקבלה החלטה זו, אם ביכלל
התקבלה אי־פעם בצורה מודעת ומסודרת.
יתכן שפעל כאן החוש הבריא של משה דיין, שר-
הביטחון. דיין לא קרא מעולם ספרים על כיבוש, אך
היתד, לו אינטואיציה. כשם שקיבל את רעיון ״הגשרים
הפתוחים״ — רעיון בלתי־שיגרתי ומחוכם ביותר —
כן פסל את השימוש בקוויזלינגים.
אמנם, דיין ועמיתיו חיפשו ״בעלי־שיח״ בשטחים
הכבושים. דיין עצמו התיידד עם מוחמד אחמד אל-
ג׳עברי, ראש עיריית חברון. אך אל־ג׳עברי, שועל זקן
וערמומי, ידע היכן הגבול ולא עבר אותו מימיו.

כזה היה, למשל, המרשל פילים פטן. הקצין הזקן,
שהפך גיבור לאומי בקרב על ורדן במילחמודהעולם
הראשונה, קיבל לידיו את השילטון עם נפילת צרפת
במילחמת־העולם השניה. תחילה בוודאי סבר כי הוא
מציל את ארצו ועמו מהרס ומהשמדה, על־ידי ריכוך
ליבם של הכובשים והידברות עימם. הנאצים ידעו לנצל
את האמביציה של הזקן המתוסכל, החניפו לגאוותנותו
והעמידו פנים כאילו הוא בעל־ברית רצוי בבניין ״הסדר
החדש״ באירופה. אך בסופו של דבר הגיע פטן לשפל-
המדרגה, שיתף פעולה בהשמדת היהודים וברצח לוחמי-
השיחרור הצרפתיים, ותמך בשילטון הנאצי בלב שלם.
הוא נדון למוות, ורק תודות לזכר ימיו הגדולים,
במילחמת־העולם הראשונה, הומר עונשו למאסר־עולם.

מה מתרחש בליבו של קוויזלינג? איך
נוצרת המזיגה המורעלת של שאפתנות אישית,
ההתרפסות לפני הכובש, תאוות־שילטון
שאינה יודעת מצרים, שפלות־נפש ושחצנות,
היוצרת דמות כזאת של משתף־פעולה בוגדני 1

שילטוגות־כיבוש ר כי ם. כ הי ס טו רי ה למדו שהשימוש
בקוויזלינגים הוא חרב־פיפיות.

הנורווגים בזו לבוגד מעומק-לב, והשלמתו על-ידי
הגרמנים רק הגבירה את שינאתם לשילסון־הכיבוש.
במשך כל שנות הכיבוש, סר העם הנורווגי כולו, על
כל מיפלגותיו ושיכבותיו, למרותה של המנהיגות הגולה
בלונדון. הוא מילא אחרי הוראותיה של מנהיגות זו,
ובין השאר הבריח את כל יהודי נורווגיה לשוודיה
השכנה, במיבצע נועז שייזכר לתהילה.
וידקון קוויזלינג הוצא להורג על-ידי הנורווגים אחרי
השיחרור, בגיל .58 לפני כן הפך שמו כינוי לשורה
ארוכה של פוליטיקאים מסוגו, ששירתו את שילטונות־הכיבוש
הגרמניים ברחבי אירופה — החל בפיאר לאוואל
הצרפתי (הוצא להורג) וכלה בגנרל ולאסוב הרוסי (הוצא
להורג).

יש קוויזלינגים הנגררים אד דרך־הבגידה
אט־אט, צעד אחרי צעד. תחילה נדמה להם
שהם פטריוטים נאמנים, המגינים על בני־עמם
המובסים בתנאים קשים. כאשר הם נוכחים
לדעת שהפכו מכשירים בידי כובש זר,
שוב אין הם מסוגלים לחלץ את עצמם.

מנהיגות כזאת יכולה לתפקד בנכר, כמו מלך נורווגיה
בימי המילחמה, או כמו שארל דד,־גול הצרפתי,
או במחתרת. העם הכבוש יודע, או חש בליבו, כי
סיכוייו להתגבר ולזכות לבסוף בחרות תלויים בשמירה >.
על האחדות הלאומית, תחת הנהגה המסמלת אותה.
הקוויזלינג הוא מכשיר של השילטון הזר כדי לשבור
את האחדות הלאומית של העם הכבוש, לערער את
נאמנותו למנהיגותו הלאומית, ולהפכו בדרך זו לאבק-
אדם חסר־זהות.
משום כך פונה כל עם בחימה שפוכה נגד הקוויזלינגים
שלו. אנשים בלתי אלימים, המתנגדים לשפיכות־דמים,
מובנים להצדיק את הריגתם בראשי־חוצות.

^ אשר כבש צר,״ל את הגדה המערבית ורצועת־עזה,
״ במהלך מילחמת ששת־הימים, היו שילטונות־הכיבוש
החדשים צריכים להחליט אם להקים מערך של קוויז-
לינגים, או לא.

השילטון הנאצי מינה את קוויזלינג כראש
הממשלה. אך הוא נוכח במהרה לדעת כי היה
זה מישגה.

מאז עבר השם לכל בוגד המשתף פעולה
עם שילטון־כיבוש זר נגד בני־עמו, ויהיו מהותו
ולאומיותו של הכובש באשר יהיה — אמריקאי,
סובייטי, ערבי או ישראלי.

ך ! נפיץ של הקוויזלינג המקורי כבר נושא בחובו

קנה רצוץ

הקוויזלינג הוא תמיד מישענת־קנה־רצוץ.

אך בל עם שונא שבעתיים את בניו שלו,
המשרתים את הכובש הזר. השינאה לקוויזלינג
קיצונית יותר מן השינאה לכובש עצמו.

חשוב מזה: עם החי תחת כיבוש זר יודע
כי הנכס העיקרי שנותר לו הוא קיומה של
מנהיגות לאומית, השומרת על האחדות והזהות
של העם הכבוש.

לפתע צצים בכפרים, ועל המירקע ,״אנשי־ציבור״
ערביים המוכנים להלל ולשבח את הכיבוש, לשתף עימו
פעולה, להקים גופים שנועדו לשמש תחליף למנהיגות
הלאומית הקיימת. בפיהם הסיסמות השגורות בפי עמיתיהם
מאז ומעולם: שלום, דו־קיום. הכוונה היא לשלום
בתנאי־כיבוש, לדו־קיום של הכובש והנכבש, בדומה
לדו־קיום בין סוהר ואסיר.
דרושה שחצנות לאומנית אין־קץ מצד אדם ישראלי,
וזילזול אין־קץ בעם הכבוש, כדי להאמין באמת ובתמים
כי השיטה שנכשלה בכל מקום בעולם, ללא יוצא־מן-
הכלל, תצלח כאן. רק מי שמתייחס אל העם הפלסטיני
כאל בהמה (״שיטת המקל והגזר״) ,יכול להעלות אפשרות
כזאת על דעתו.
האלוף (מיל׳) שלמה גזית, מי שהיה מתאם הפעולות
בשטחים הכבושים בימי משה דיין, כבר פסל בפה מילא
איוולת שחצנית זו. רבים מהמושלים, בעבר ובהווה,
פוסלים את השיטה מכל וכל, בשיחות פרטיות.

כי זה גרוע מפשע. זה טימטום.

6 ! 61
ל תכן יטאיל* העניקה ממשלת־ישראל ב־ 1967 לתושבי
הגדה והרצועה את חופש הפעולה הפוליטי,
ואילו הציעה להם פיתרון סביר להגשמת מאווייהם הלאומיים,
היתד, קמה אז הנהגה לאומית מתונה, שלא היתד,
כפופה לאש״ף. כיום הדבר בלתי־אפשרי לגמרי.
אחרי שאש״ף זכה בהכרת העולם כולו, אחרי שכל
חלקי העם הפלסטיני התאגדו בו, אחרי שד,מתונים
ביותר מצאו בו את מקומם לצד הקיצוניים, כל נסיון
לעקוף את אש״ף הפך מגוחך.
נסיונו של אריק שרון להצליח בכך עכשיו, על־ידי
שליפת כל מיני עסקנים כפריים, מבטא נאיביות מסוכנת.
מסוכנת, קודם כל, למיסכנים המתפתים לכך, שתאוות
הבצע והשילטון מעבירה אותם על דעתם.

במיקרה הטוב כיותר, הם צפויים לנידוי.
לשינאה ולבוז. במיקרה הרע והסביר ביותר.
הם צפויים להוצאה-להורג. מעטים מאוד ישפכו
דמעות על קברותיהם.

זהו גורלו המר של הקוויזלינג: הוא זוכה לא רק
לבוז של בני־עמו, אלא גם לבוז של הכובש המשתמש
בו. איש אינו אוהב בוגד, גם לא בוגד נוח ושימושי.
קברניטי הכיבוש הישראלי יכולים עדיין לחזור בהם
מן ההיתפסות לשיטה זו. היא מזהמת עוד יותר את
האווירה בין שני העמים. היא מכתימה עוד יותר את
שמנו. והיא לא תביא שום תועלת. להיפך. היא אך
תגביר את השינאה, את ההתנגדות, את שפיכות־נדמים.

אולי כדאי לשלוח מישלחת של ח״כים
לנורווגיה. אפשר ללמוד שם הרבה — ודא
רק על ריבוי הבסאות בכנסת.

בהיעומז לפו״ת הע1ר ארידזר

מ 1כ רנ 1די רז ת נוספו תבשל בי
ב מ חירי חוד ש יולי 1981

1ו ב תו ספת ריהוט סרא חיו >

מחירון יולי 1981
ברא שוך־לציון

מ חי רון יולי

מ חי רון נובמבר

דירו ת פאר בנו ת 4חדרים ( 2די רו ת)
די רו ת יוקרה דו -מפל סיו ת ב איזו ר
היפה ביו ת ר במערב תעיר.
שכלולים לרב -בגון: טלוויזיה
במעגל ס גו ר 2 ,חדרי רחצה ו עו ד.
( 2די רו ת בלבד).

2די רו ת יוקרה בנו ת 4חדרים עם
מירב השכלולים: טלוויזיה במלגל
סגו ר 2 ,חדרי רחצה ו עו ד.
דירת ג ג
ברמת־השרון

תנאי רכישה למבצע:
10,000 שקל בהרשמה
300/0בחוזה
משכנתא 400,000 שקל
היתרה בתשלומים נוחים

בפרויקט חדש ברחי או סי ש קין די רו ת
בנו ת 3חדרים.עם מירב השכלולים
( 2די רו ת בלבד)

בתל־אביב
בתכנית לי ב ב ניו חדשני ו מיו ח ד עם
מירב ה שיכלולים :

לרגל המבצע יהיו כל משרדינו פתוחים
החל משעה 6.00 בערב.
במוצאי שבת

דירת 6חדרים
דירת גג

יעיל׳^

ימות ומטפנתאי*מ>גדל1ת — .

תכוי ת מ שוד ה טיני(
טלויזיה 81111111.1
־ים י.1ו.11

וכורסת

ב ט חו ןמלא לכספי הרוכ שי ם

*הריהוט כולל: ריהוט לסעו ן ,
כוללים מע״מ.
המחירים
׳עז אינם _-

*#גו ה ם גינד
־־״יי ׳-״ירוד

הנ ב ״י

פתח -ת קו ז

תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר סו

ץ וברהם גיגדי בונה דירו ת שאנשים ץ ווהבים
ה עז ל ס הז ה 2305

נשנאיח רות רהלוו״ה,
לא חסנימח יער
שהיא תגור נב יעה

אב יה א 8ל: איוו
ת׳ ש וב לא ה יה
מהים מישנחה

ההל 1ג*ו שווש־עשוה
חינשו! את אהבתם
של גברים השישים

תותו

אחרי

ה ע 1הלהבואה
נהודתו -ולבנות

האהבה המסובנת
שד ונד דיין
אהב לכתוב מיכתבים ושירים, ולעיתים
אפילו לבכות. בשנת לידתה של יעל, או
— כפי שרות ומשה דיין כינו אותה אז
— יוליק, נכלא דיין בכלא עכו.
מיכתביו מהכלא מלאים רגישות, גם
כלפי רות, אך בעיקר כלפי יעל. כתב
דיין מהכלא לרות :״כימעט בכל לילה אני
מתעורר (המזרונים עשויים מאיזה עשבים
מחורבנים העשויים גושים־גושים, הלוח צים
על הגב, והאוויר בחדר נורא) ונזכר

--מאת

יוסי ינאי

כשהיתוז יעל ילדה קט־
0111711
נה, לימד אותה אביה
י 1 1 1 *9 #1
שלא לבכות. בעת ההלווייה שלו היא
הימרתה את פיך, לא הצליחה לעצור בעד
כאבה, ומיררה בבכי לנוכח המצלמות.
בתפנית ״מוקד״ של השגוע שעגר
קבעה יעל דייו שתי עובדות. האחת:
בהיכנסה לכל בית בישראל היא הפכה
את מערכת״היחסים בינה ובין אביה לנושא
ציבורי. והשניה: היא מינתה עצ־מה
כיורשת הבילעדית של משה דיין
בכל הנוגע למורשת האישית והמישפח־תית
שלו.
בספריה ובראיונות שנתנה לעיתונים
שונים לא הקפידה יעל דיין מעולם לצייר
תמונה אידילית של אב ובתו. ב״מוקד׳/
ימים ספורים אחרי תום מועד ה״30
למותו של דיין, היא ניסתה לצייר, שלא
כהרגלה ושלא כהרגלו של דיין, תמונה
מנותקת מהמציאות, ורודה יותר, מעוגלת
בקצוות — ופחות מעניינת.
יעל דיין פתחה את הוויכוח הציבורי
על משה דיין שלאחר מותו. כדי להבין
את אישיותו של דיין, מנקודת״ראות
זו, מתאר ״העולם הזה״ את מערכת-
היחסים המיוחדת בין שנים אלה.

דיין של פברואר ,1939 חודש
י י הולדתה של יעל, היד, אדם שונה
מהדימוי שלו היום. הוא היה רך, רומנטי,

בכן, רות שלי. רות שלי, אם לפעמים
(אולי גם בביקור) ,סבר־פני זעום, או
נדמה לך שאינני חי די את חיי המישפחה,
הנה לו יכולתי להעביר לד רק את חלק
האלף מהאהבה שאני רוכש לכן בלילות,
אולי היית מרגישה מה אתן לי. זה בעצם
כל שרציתי לכתוב. רציתי גם שתדעי
שאם אמרתי לך שלא כדאי שתביאי את
המותק הקטן הזה, הרי זר, מפני שפה
ליכלוך עצום ומפני שאינני בטוח שלא
אתחיל ממש לבכות כשאראה אותה מעבר
לגדרות חוטי־הברזל.
״רות שלי, איני חושב שכדאי להביא
את יעל הנה, אף שאני מתגעגע אליה
נורא. כימעט כל לילה אני מתעורר ונזכר
בכן, מיסכנות שלי.״
אולם רות הביאה את יעל לביקורים
בכלא עכו. היא הלבישה את הילדה במה
שדיין תיאר אחד-כך כ״לבוש חגיגי.״
רות הרימה את יעל כדי שמשה יוכל
לראותה מרחוק, מעבר לגדר, אולם יעל
כבר היתה קשורה לאביה — אותו הכירה
רק מזה כמה חודשים — בעבותות שאינם
רגילים לגיל זה.
היא ניתקה מזרועות אמו, וזחלה בעד
הקונצרטינות, לכיוון אביה האסיר. רק
קריאתו של סרג׳נט בריטי לעבר רות:
״אם לא תוציאי את הילדה החוצה, אני
יורה!״ הפרידה בין האב ובתו.
שלא כמו ילדים אחרים, אשר המילה
הראשונה שהם לומדים לומר היא ״אמא״
או ״אבא״ ,היתה המילה הראשונה שיעל
הוציאה מפיה :״עכו״ .אחר־כך כשלמדה
לומר גם ״אבא״ ,והיתד, נוסעת עם יות
לביקורים בעכו, היא היתה מוציאה את
ראשה מחלודהאוטובוס, מנפנפת ידה לכל
אסיר שהיה ניצב בדרך, וצועקת אליו:
״אבא! אבא!״ רות היתד. מרכינה את
ראשה בבושה למראה נוסעי האוטובוס
המגחכים.
בביקור אחר של רות ויעל בכלא עכו
חיפשה רות לשווא את משה. לפתע ניתקה
יעל בת השנה מידיד, של אמה ומיהרה

החיבה

היה כינויה של יעל בהיותה תינוקת. דיין אהב את יוליק התינוקת,
ונהג לשחק איתה במשך שעות. מאוחר יותר קיבלה יעל את כינוי
יולה״ ,אולם כשבגרה, דרשה מהוריה ומידידיה לשכוח את כל כינויי־החיבה.

לעבר אסיר, שהלך בין שני שוטרים
צבאיים, כשהוא נושא עצייהסקה. רות
ראתה קודם לכן את דמות האסיר, אך לא
הכירה במשה ביגלל המרחק ומשום שראשו
היה מגולח.
כך, בצורה לא-רגילה, החלה מערכת-
יחסים לא־רגילה בין האב ובתו, מערכת
שהתמשכה על פני 42 שנים, בה עליות
ומורדות, כאב ושימחה, אהבה וטינה.

^ אין מקום
לאמא
ל על דיין דומה לאביה — בזאת אין
לאיש ספק. היא ירשה ממנו את קווי-
הפנים הדייניים הטיפוסיים, את אותו חיוך
צר, את העין האחת הקטנה מהשניה,
שהיא סימן־זיהוי לבני מישפחת-דיין (ללא
קשר לפציעת העין, היתה עינו האחת של
משה דיין קטנה מהשניה לפני הפציעה).

היא ירשה ממנו גם את אצבעות-הידיים
המעוקמות. את התנועה של הסטת הראש
אחור.
יעל ירשה מאביה גם תכונות־אופי רבות.
במידה רבה הוא הוריש לה את המוזרות
שבו, אם כי לא את הכישרון, את יחסו
למילה הכתובה, את הכישרון הגאוני ל-
יחסי־ציבור.
מערכת חייהם של משה ויעל דיין היתד,
מורכבת ביותר. יעל העריצה את אביה,
ניסתה לחקותו בכל צורה אפשרית ולא
היססה אף פעם לפלס לעצמה דרך בעזרת
שמו.
למרות המשברים הרבים ביניהם, הרי
שעד לשנים האחרונות נחשבה יעל ל קרובה
לו יותר משאר בניו. כשהתגרש
משה מרות, ונדמה היה לו שיעל אינה
מתייחסת בכבוד הראוי לרעייתו השניה,
רחל, הוא קירר את יחסיו עימד, וכימעט
וניתק מגע. כשהבינה יעל שהפעם אין
״ברוגז״ זה מסוג ההתמודדויות בינה ובין

אביה שהיחה רגילה להן, היא ערכה
נסיגה כללית׳ והיחה היחידה מכל שגט
הדיינים שהתקרבה אל רחל.
אחרי מותו של דיין הגיע הדבר ל אבסורדים,
למרות שאיש כימעט לא שם
לב אליהם באווירת הכאב והאבל. שעתיים
אחרי פטירתו של דיין הגיע עזר וייצמן
לבית בצהלה. בבית היו כבר שלושת בניו
של דיין. יעל לקחה את הפיקוד על סידרי-
ההלווייה, קבעה מי ייכנס אל תוך הבית
כדי לנחם את האבלים ומי יישאר בחוץ.
וייצמן סיפר שרות דיין, גיסתו, התקשרה
אליו מוושינגטון והודיעה לו שהיא מגיעה
למחרת היום כדי להשתתף בהלווייה.
לרות דיין, השוהה כבר מזה כמה שנים
בחוץ־לארץ, אין מקום־מגורים בישראל.
את הבית בצהלה היא עזבה עם הגירושין,
ואת הבית הקטן שהיא בנתה לה
בהרצליה-פיתות היא השכירה.
תגובתה של יעל הימר אני לא רוצה
שהיא תגור אצלי!״ עזר ואשתו, ראומה,
אחותה של רות, נדהמו. הנושא לא הועלה
שנית. בסופו של דבר התגוררה רות בביתו
של אודי דיין בנהלל.
גם בהלווייה היתר, התנהגותה של יעל,

ספק שהיא רוצה שאקרא לה בעוד מועד,
כדי שתוכל להשתתף במילחמה.״
אבל כשיעל היתה קטנה, ניסה אביה
להפוך אותה לדיינית אמיתית, כפי שהוא
חש שדיין צריך להיות. את אודי ואסי
הוא לימד שלא לפחד, ולירות ברובים.
לגבי אסי הוא נכשל. אודי אינו יודע
פחד מהו, ומסוגל לפגוע בחוט־השערה
בכל מטרה, ברובה ובאקדח. את יעל הוא
החל לקחת לסיורים כבר מגיל צעיר. סיפר
על כך דיין :״פעמים לקחתי לסיורים את
בתי יעל, ילדה שחורה וצנומה שעדיין לא
מלאו לה אחת־עשרה. עטופה מעיל־רוח
וכפיה ירדנית ישבה דחוקה בין חיילים
וג׳ריקני־הדלק שמילאו את הקומנדקר,
ובלעה בצמא את סיפור הסיירים ונוף
המידבר• לעיתים חששתי שאני מכביד
עליה יותר מדי, אך כשראיתי כיצד נעצרת
נשימתה למראה להקת־איילות חולפות בדהרה,
שמחתי.״
כשד,יתד, יעל קטנה, לימד אותה אביה
שלא לבכות :״כשיעל בתי היה נופלת
ובוכה, הייתי טוען, :לא די שקיבלת
מכה וכואב לך, את עוד מוסיפה על זה
ובוכה ד יעל היתד, מסבירה לי שהיא
בוכה מפני שכואב לה, ואני טענתי שהבכי
הוא כאב בפני עצמו, והיא מייסרת בו
את עצמה ללא צורך. ספק אם שיכנעתי
אותה.״
כשד,יתד, יעל בת ,13 החלה דרך-
חיסורים ביחסים בינה ובין אביה. את
יעל, בתקופה שבה גרה המישפחה ברמת-
גן מתארת אמה רות כך :״ליעל לא היה
חדר משלה, ומכיוון שלא רצתה להתחלק
עם הבנים, שכרנו לה חדר בדירה ש למטה.
היא נהנתה להיות אדון לעצמה,
אולם התבדר שהחופש היה רב מדי לנערה
צעירה, נערה, כך הסתבר לי, שאינני
מכירה כלל. התחברותה של יעל עם גבר
מבוגר היתה אחת המהלומות הראשונות
ליסודות מישפחתנו.
״עד שהיתה בת ,13 נראתה יעל כילדה

יעל ותת־אלוף דוב שיאון ביום כלולותיהם. יער הכירה את דוב
בסילוזמת ששת־הימים, אחרי שעברה משבר אישי קשה בעיקבות
פרידתה מהבימאי היווני מיקום קוקוי׳אניס, שאותו אהבה כפי שלא אהבה איש מעודה.
רגילה לגמרי, פיקחית ומשעשעת מאוד,
ולא עוררה כל דאגה. בלי ספק היתד,
כרוכה מאוד אחרי אביה הזוהר. כבר
בגיל מוקדם הבחינה בבוז שרוחש אביה
לכללי־התנהגות מסויימים. היא הכירה ב־עמדת־הכוח
המוקנית לה בתוקף היותה
בתו. תמיד היתד, מפותחת מכפי גילה.
בבית־הספר השתדלה לעלות על חברותיה,
שתמיד היו מבוגרות ממנה, לא רק ב

1 ^ 1 ן האב ובתו ערב מיל׳חמוז
ששת־הימיס. היא קצינה
!111
בדרגת סגן והוא שר־הביטחון. כבר מגיל
צעיר נהג דיין לקחת את יעל לסיורים.

בכל הנוגע ליחסה לרחל ולרות, משונה.
בעוד שאודי ואסי הקפידו לעמוד ליד
אמם, עמדה יעל במשך כל המלודיה ליד
רחל דיין ובנותיה. היא שוחחה בקושי
עם רות, וכימעט התעלמה ממנה כליל.
לשונות רעות טענו שיעל פשוט ״התחנפה
לרחל משום שידעה שצוואת משה דיין
מותירה את הכל לרחל.״ אולם מי שמכיר
את יעל יודע שהקידבד, שלה אל רחל,
גם אחרי מותו של דיין, היתד, ביטוי
לרצונה למלא אחרי מה שנראה לה כרצון
אביה.

עם חת
באה לארץ,

יעל״יחד עם אמה, רות, כשבמרכז דוב שיאון. בסיפרה האוטוביוגראפי
תיארה יעל את אם הגי בורה בצבעים חיוורים ובצורה פוגעת. כשרות
להלוויית בעלה לשעבר ,.סירבה יעל לארח את אמה בביתה.

לי רו ת
ול אלב כו ת
ך איש לא היה ספק, עוד כשהיתה
* קטנה, שיעל מוכשרת. דיין היה גא
בכישרונותיה. במשך שנים היה נוהג לספר
שיעל ידעה כבר קרוא וכתוב בגיל חמש,
וכי החלה בגיל זה את הלימודים בכיתה
ב׳ .משך כל שנות לימודיה היתה יעל
דיין צעירה בשנתיים מיתר תלמידי כיתתה.
בשנים
הראשונות היה זה דיין שלקח
על עצמו את חינוכה של יעל. הוא התנהג
כמו כל אבא לבת בגיל זה, ואף תיאר
בלשונו המחוספסת :״בשעות־הפנאי השתעשעתי
עם יעל. היא באמת היתד, חמודה
יותר מכל הילדים.״ שנים רבות אחר-כך,
ערב מילחמת ששת־הימים, סיפר דיין איך
הבריק ליעל, שהיחד, ביות, לחזור מייד
לארץ :״אני קשור מאוד ליעל, אוהב
ומעריך אותה. הדרך הטובה ביותר להתנהג
עימד, הוא לשער מה היא רוצה. איו לי

לימודים אלא גם בעיסקי נערים וגברים.״

ג ב רי ם מ בו ג רי ם
מאבא
ין ספק שחלק ניכר מ״ד,התבגרות״
י של יעל דיין בגיל כה צעיר, בעיקר
במה שנוגע לגברים, היה ביטוי למחאה,
למרד ולהתמודדות עם אביה. מי שיודע
מי הם הגברים שעימם היו ליעל הצעירה
יחסים קרובים, משוכנע שבכל פעם שהיתר,
יוצאת איתם, כוונתה היתה לשלח
חץ באביה. היו בין גברים אלה מהמתנגדים
החריפים ביותר למשה דיין, והיו
ביניהם מידידיו הקרובים ביותר, חלקם
בני־גילו וחלקם אף מבוגרים ממנו. היו
בהם אנשי־צבא ואישים מפורסמים, ממש
כמו אביה. היא היתד, נהנית להכריח
את ידידיה המבוגרים לבוא לבקרה בבית
בצהלה, להיפגש שם, כאילו באקראי, עם
דיין, שעימו היו אותם האנשים, בשעות־הבוקר
של אותו יום, בפגישות־עבודה.
משה דיין מעולם לא העיר לבתו על
כך. הוא הותיר מלאכה זו לרות, ולעיתים
ביקש גם מידידי־מישפחה לשוחח עם יעל,
מבלי שהיא תדע שהוא היוזם. פעם הוא
גם ביקש משרות-הביטחוך הכללי לעקוב
אחריה, כדי לגלות פרטים על יחסיה
עם אחד ממתנגדיו, הכל מבלי שיעל תדע.
התעלמותו זו הוציאה אותה מכליה.
יעל הפגועה עשתה שני דברים. היא
התחילה לפתח שינאה לאמה ולכתוב ספרים,
שבהם היה אביה, מבלי לציין את
שמו, הדמות המרכזית.
על היחס של יעל אל אמה מספרת
רות עצמה :״יעל היא בלי ספק בתו
של אביה, ובזאת רצתה תמיד. ברומן
הביוגראפי שלה, פנים חדשות במראה,
שיצא לאור בהיותה בת ,19 מתוארת
מערכת־ד,יחסים של המספרת עם אביה
כחשובה ביותר. אמה מתוארת שם כדבר
טפל וזנוח. אינני יודעת אם דמות זו
היא פרי דמיון ספרותי, או אם כך ראתה
אותי יעל או כך רצתה שתהיה אמה.״
אולם יעל רצתה לפגוע באביה בצורה
ישירה ביותר, אולי בנקודה הרגישה ביותר
שלו. יעל ידעה שרבים מאשימים
את דיין בכך שהוא מנסה כל הזמן להוכיח
לעצמו לאחרים שהוא ״גבר״ .היא
למדה שפני אביה מתקשות בכל פעם ש היא
ניסתה לעורר שיחה על נושא זה.
יעל ישבה וכתבה ספד נוסף, קנא בנפי
חדים, שגיבורו הוא אדם ההופך עצמו
לבעל-מום נפשי, מפני שרצה להוכיח כל
הזמן לעצמו שהוא גבר. למעשה תיארה
את אביה כאיש מופרע קשה.

גבר
ב אי יווני
בכנס היסוד של תל״ם שנערך בומת־אביב. למרות שבתחילה

לחמה יעל ברומן של אביה עם רחל, היא הבינה עד מהרה שהיא
״ ייי ׳
עלולה להפסיד את האב הנערץ אם תתמיד במילחמה זו. היא החלה להתקרב לרחל.

^ פריה של יעל הם נטולים כל ערך
״ י ספרותי. הראשון שבהם זכה בהצלחה
מיסחרית משום שהיה אוטוביוגרפיה של
בת האליל, וקוראי מדורי־הרכילות בארץ
(המשך בעמוד )76

מאתמ אי רתדמ 1ר

המימושים הורידו את המניות החופשיות
מילת המפתח של השבוע החולף היתד.
״מימושים״ .עד לתחילת השבוע היו ״הרווחים״
על הנייר. בסוף השבוע מימשו רבים
את רווחי־הנייר והעבירו את הכספים למניות
הבנקאיות, המשמשות עיר־מיקלט
בטוחה. עדיין, העירו באוזני, כמות הכסף
במערכת גדלה; אין בריחות, וזה לכל
הדיעות סימן טוב לבאות. אתנחתה קצרה
לא תזיק. שוק־המניות ירד קצת, פסק
זמן למנוחה, ושוב יתחיל המירוץ. כמו
שאמר לי אחד היועצים: השוק ירד קצת,
אך כמו במגנט יימשכו אליו חזרה, שוב
תהיינה מציאות חדשות ושוב הוא יתסוס.
עדיין לא הגענו לרמה של ינואר השנה,
וטוב שכך.

הם לא עשו השנה את המדד. מישהו אמר
שזה אטרקטיבי. אולי, שישקיע.

״הונבידנך תושבים

שיהיו עדיות שעדים
יש גם ״הסברים״ אחרים למה שקרה,
ותמיד טוב לשמוע הסבר נוסף ,״כדי לרכוש
נסמן״ .וכך אמר לי היועץ המתוחכם :
נוצר מעגל קסמים. מניות הבנקים שנעצרו

כרוקר אחר אמר לי: השוק
עצכני על רמה גבוהה; כל הגורמים
החיוביים שפעלו כשבועות
האחרונות עדיין קיימים ;
בל הכסף עדיין כמערכת. יש במה
גורמים שליליים שמלווים שוק זה.
קודם כל המצב כמדינה, המצב
הכלכלי. יש כשוק המניות מין הרגשה
של רתיעה, או חשש מפני

יו״ר ״דנות״ מושכיץ
התחילו להגביר הקצב והתוצאה שהחלה
זרימה מהשוק־החופשי למניות הבנקים.
הצרה היא שכולם עשו את זה בבת אחת,
וזה בעצם מה שגרם לירידות של י סוף-
השבוע. וזה עוד לא כל הסיפור. כתוצאה
מהידידות נבהלו אלה שגרמו להן וזרקו
עוד סחורה לשוק, שגרמה לירידה נוספת.

זה נכון, זה הזמן —

כולם, כל ״המכינים״ ,עם וכלי
מדכאות, הסכימו להנחה, שעד להופעת
גליון זה של העיתון יחזרו
השערים לרמתם מלפני שכוע
ויותר. שום דבר כפיסי לא נשתנה.
הכסף נשאר כמערכת.

מתם שיעוור

הכאות, ויש דכר שהוא מוחשי
מכל — הירידה כרווחיות של ההכרות.
שים לב, שוק המניות עלה
כאוקטוכר בכמחצית עליית המדד.
מישהו ה פ סי ד ריאלית.

סוב דננו׳ תשרימה

אפילו מניות כבדות מאוד מפגרות. קחו
את הסנה, את דיסקונט־השקעות ואת דלק,

אופנה חדשה פשטה ככורסה :
עושים• שיערוך של נבסי־החכרה.

חבוות־ביטוח חצות

הטכניקה היא פשוטה: משערכים את
רכוש החברה (שיערוך מלשון הערכה מחדש
והתאמת ערך־הנכם לשוויו בשוק).
צעד שני הוא חלוקת מניות הטבה (שהיא
למעשה חלוקת העוגה למיספר גדול של
פרוסות) ,ואז בא הצעד השלישי — הנפקת
חדשה, כשהמחיר (האופטי) נמוך ורד
מכפיל גבוה. המשקיע הישראלי המצוי
אוהב לקבל מניות־הטבה.
לעיתים אהבה זו מוצדקת על ידי עליות
שערים, לעיתים זו אהבה נכזבת. לסיכום
נושא זה מן הראוי להפנות את תשומת
הלב לתרו, שהודיעה לבורסה על, ניחשתם,
שיערוך, מניות הטבה, הנפקה.
במקרה הזה לפחות מחלקים את עורו של
נמר שהתחפש לפיל ועדיין לא עלה על
המלכודת. הפיתיון, אם לא ניחשתם, זה
השיערוך והעור הוא שלכם, לא של הנמר.

הקרני
של בנק מסננות

— לרכוש את בנק־הספנות

מנב״ל ״הסנה״ אכניאון

זה טוב לבעלי השליט האך קצת
פחות טוב לכעלי המניות מן השורה.

6שוב
שמועות על ־נות. אפילו בעי־תוני־הערב
הוזכר ד,?,יין. השמועה מס פרת
שדנות רוצה לקנות את את הבנק־לספנות.
תשאלו למה, למה לא? אם מציעים
מחיר טוב, אז על פי שיטת אייזנברג
יש למכור כל דבר. לדנות יש הרבה כסף
שמחפש מטרה. אבל העיסקה לא תתבצע.
בדקתי ומצאתי — קבוצת אייזנברג לא
מוכנה למכור את הבנק, הפעם זה לא
המחיר, זה העיקרון.
• שמתם לב שבשבוע שעבר היתה
פעילות ערה במניות הקונצרן של אייזנ-
ברג (מחזור שנתי של שני מיליארד דולר,
כלומר 30 ,מיליארד שקל)? קחו, למשל,
את ספנות, קיסריה ואתא ב׳ .היו ביקושים׳
היתה עליה חזקה ומישהו הרוויח
הרבה. אולי כל זה קשור במניות פריון,
אולי. האופציה שלהם נגמרת בסוף דצמ בר,
ובכל שנה בתקופה זו הם יוצאים
בהכרזות והנפקות חדשות. לאן הם יגיעו?
אגב, את האופציה כדאי לנצל כבר עכשיו.
אה, כן, עיקר שכחתי, אחד מיודעי-הדבר
אמר לי שהם יחלקו דיבידנד במזומן של
4הס יחלקו גם מניות-הטבה. אותו יודע-
דבר אמר עוד: איך הם יכולים לחלק
100^,מניות־הטבה זה ברור ומובן, אך איך
יש להם לשלם מ 40/דיבידנד במזומן, זאת
קשה להבין. אגב, פריון מלאה בצמודים.
• עוז, כן, שוב עוז. מדברים על
שיערוך ומניות־הטבה. ובעצם למה לא?

• ״הסנה״ — זוהי מניה נס
סית כבדה. החכרה עוד יותר. לאחרונה
מתהלכים כד מיני סיפורים
שהמשותף להם הוא שמשהו
מתרחש כתוך החכרה, משהו
כעד השלכות על מניות־החברה.
אם זה נכון, אז זה הזמן.

5גחנסדס סוכן: תטוס ק ז לאנשים נשוסיס

מונות ברוקוים
מה יותר טוב ומועיל מזיווג של ממון
וידע? הרבה ממון מצד אחד, ידע ונסיון
עם רשיון מצד שני. זוהי בוודאי נוסחה
המבטיחה רבות.
לאחרונה התחילו חברות־ביטוח עתירות-
ממון להתעניין בבורסה מהיבט נוסף: שתי
חברות־ביטוח מקימות בימים אלה חברות-
השקעה חדשות, המבקשות להיות חברות
בבורסה. זה לא פשוט, אבל בטח כדאי.
אפשר גם לקצר את הדרך. למשל, לקנות
ברוקר פרטי, וזה מה שבאמת קורה
לאחרונה.

מאז הועלה שמו שד יצחק מו•
ריץ (מבעלי ״מוריץ את טוכלר״)
כמועמד אפשרי דמישרת נגיד
כנק־ישראל, הגיעו אל חברה זו
עשרות פניות לקניית מחצית הבעלות.
עד לרגע זה לא סוכם
דכר.

פניות מסוג זה היו גם אל כמה ברוקרים
פרטיים אחרים, אך עדיין לא יצא מגישו-
שיו אלה דבר. אמר לי אחד הברוקרים :
למה לי למכור? מה אני כבר יכול לעשות

מי שו ד ה בי ט חון

שלם עדיך
סו טי ם מגנ טיי ם
עד עכשיו אפשר היה לשלם, ולא חשוב
עבור מה, בכסף מזומן, בהמחאה או בשטר,
בכרטיס אשראי וזהו. עכשיו, נוסף לרשימת
אמצעי־התשלום המגנט. ליתר דיוק —
הסרט המגנטי. איך זה עובד? החל מרא שית
דצמבר יפסיק מישרד־ד,ביטחון לש לוח
לספקים שלו המחאות. תחתיהן הוא
ישלח להם הודעה ש״הכסף בבנק״.

מישרד-הכיטחון יעכיר את תשלומיו
ישירות לבנקים כצורת סרטים
מגנטיים הכוללים את בל המידע
הדרוש, ולספקים ישלח את
ההודעה. עם קכדת הסרטים ייזכו
הבנקים את החשבונות שד הספקים.
אם לוקחים כחשבון שמע
רכת־הכיטחון מוציאה יותר משליש
של תקציב־המדינה, שהם
עשרות ולפעמים מאות מיליוני
שקלים ביום, אפשר להבין איזה
חיסכון עצום יש כשיטת התשלומים
״ללא ניירת״.
החידוש בשיטה זו הוא בכך שעד כה
לא נעשה דומה לו בשום מקום בעולם.
תשלום משכורות של עובדי־מדינה נעשה
בצורה דומה, אך לא תשלומים לספקים,
ויש הבדל.
ברגע שמגיע הסרט המגנטי לבנק, ובכל
סרט כזה יירשמו כל התשלומים המופנים
לספקים דרך אותו בנק, יכול הבנק
לזכות את הספקים על-ידי הרצת הסרט
במחשב שלו. וזה עוד לא הכל. תוך חמש
שנים עם גבור השימוש במיני־מחשבים
ובמסופים ביתיים, אפשר יהיה להעביר
תשלום ישירות לבנק, או באמצעותו. תנאי
לכך יהיה מכשיר-טלפון. אך כידוע-בארץ,
עניין התקנת הטלפנן לכל דורש הוא חזון
לאחרית הימים, ועד אז, מי שאין לו, או
לא יהיה לו טלפון, ימשיך לרוץ לבנק.

ע צ 1ת
ללאתש לו ם
נשיונאל קוניסלטנטס (יועצים לאומיים),
למרות השם הלועזי הקשה להיגוי, היא
חברה ישראלית, ריווחית, בבעלות בנק
לאומי 70 וחברת ההשקעות דנות
(ס/ס .)30 מה עושים 25 עובדי החברה:
ניתוח של חברות, ניתוח של ניירות ערך
והכנה להנפקות, מיזוג של חברות, ניתוחים
כלכליים וייעוץ בנושאי נדל״ן. מי
הם הלקוחות? קודם כל בנק לאומי, ואחר
כך השוק החופשי.
עבור הבנק ולקוחותיו ד,ם מוציאים מדי
שבוע סקירה שבועית מבט שבועי לבורסה
; אחת לשבועיים סקירה בשם מבט
למטבע חוץ ואחת לחודש סקירה על שוק-
ההון. דפי מידע אלה מחולקים חינם ללקוחות
הבנקים (צריך לבקש) .כדאי לבקש
ולקרוא, הם יעזרו למשקיע להתמצא
במבוך שוק-ההון. המידע הוא אמין, מתומצת
וקל לקריאה ואולי בשל כך, אי־אפשר
למצוא את הדסים אצל היועצים לניירות־ערך.
האורך
3מטרים והגובה 1.7מטרים. כאשר
הכנפיים מקופלות אורכו 4.6מטרים.
המישקל, שימו לב 104 ,קילוגרם בל בד.
מהירות שיוט 144 קמ״ש, מהירות
מכסימלית 192 קמ״ש. צריכת דלק 8
ליטרים לשעת טיסה.

״הורנט 130 אס״ — כנף מעופפת
לא צריך לדעת לטוס
עם הכסף שאקבל, אחרי שאשלם חצי למס-
הכנסה? גם היום לא צריך לרחם עלי ואני
גם לא אוכל צהריים פעמיים ביום.
ועוד תופעה: פניות קוסמות של ראשי
חברות־ביטוח אל ״כוכבים״ בבורסה, כדי
להקים איתם חברת ברוקרים.

הורנט 130 אס מטוס שהוא ״כנף טסה״
מתקפלת, המיוצר על ידי חברה אוסטרא-
לית. הנה כמה פרטים טכניים שבלעדיהם
אי־אפשר: המטוס עשוי פלדה, אלומיניום
ופלסטיק משוריין; הוא מצוייד במנוע
בנפח 430 סמ״ק 3 ,בוכנות, מקורר
באוויר. מוטת הכנפיים היא 7.9מטרים.

ועכשיו להדק המעניין. אינך
חייב להיות טייס כדי לטוס כמטוס
זה. צריך אימון של כמה
־טעות בלבד. המטוס מיוצר כ״קיט״
והחכרה היצרנית מוכנה לחתום
על הסבם ייצור עם חברות מתאימות.
להמראה ונחיתה צריך ה מטוס
מסלול שד 110 מטר עם
מיטען מכסימלי שד 180 קילוגרם.
טוב לחקלאות (ריסוס) ,לספורט,
לעסקים ולטיולים. מי רוצה להיות
סובן?

מעכשיו הכספומט פתוח גם לצעירים!
הכרטיס המגנטי המיוחד המופעל
ע״ י קוד אישי מאפשר לכל צעיר
וצעירה מגיל 6ו ומעלה למשוך
בכספומט עד ססו שקל ביממה.
כספומט לצעירים הוא שרות מיוחד
הניתן לחברי מועדון ״חצב״ של
בנק לאומי ולחברי חוג הצעירים
״עד $ו״ של בנק דיסקונט.
פנה עוד היום לסניף הבנק שלך*
ודרוש את כרטיס כספומט האישי שלך.
*אם אין לך עדיין חשבון
עובר ושב לצעירים, כדאי לך לפתוח
חשבון עו״ש וליהנות מכל ההטבות.

כםפומט
לצעירים

לחברי סועדוו״דוצב־בנק לאוסי
ולחברי חוג הצעירים
$ר׳ בנק דיסקונע

וימר יעקבסון טמיר

כ ספוכז ם ־ שירות משותף של

בוק לאומי• בוק דיסקווט

גנריגז.

הסידרה החדשה לגבר היא משהו שאתה חייב
לעצמך, משהו שמלוה אותך מקרוב, לאורך כל היום.
סידרה ריחנית ושופעת רעננות: קצף־גילוח,
מישחת־ גילוח, אפטר־שייב, דיאודורנט ואריזת שי -
הכל ממ שפחת ״יצהר״.

ז ש 5ז קו ס

1יב.
ט>כ מץ!יזץ* >גר

ג. נ .לנ ש תז
כד אי לך ל בדו קמק רו ב איך הגבר שלך
מגיב על א ריז ת השי.

מי ש רד־הת ח מ רה אי נ 1אובן י או 1התקנה ה מחי י בו 1את
הימצאותם של קציני־בטיחות בכל מיפעל בעל 1 20 מכוניו1ת

ך| עשרה באוגוסט היה היום הי
י ׳שחור ישל כל -העוסקים בתחבורה
בארץ. בשעות הבוקר התנגשה טיולית
שבאה מרצועת עזה עם מוביל טנקים
צבאי. בתאונה המחרידה בצומת אשדוד
נהרגו 24 פועלים ולמעלה מ־ 40 נפצעו.
לא עברו שעות אחדות, ואוטובוס טיולים
התהפך דרומית לסדום, ולמעלה מ־50
איש ׳נפצעו.
בעקבות אירועי אותו היום, הוחלט
במישטרה ובמישרד התחבורה להגביר את
פעילות הפיקוח בכבישים. דובר על החמרת
הענישה לנהגים שיהיו מעורבים
בתאונות־דרכים. דובר על בדיקות־פתע
של כלי־רכב, רשיונות, מהירות הנהיגה
ותקינות בלי־הרכב.
אך גם אם צומצמו ממדי התאונות
והנפגעים, מיספרם עדיין מחריד.
בשבוע שעבר נהרגו תישעה ישראלים

ו־ 246 בני־אדם נפצעו, חלקם קשה, בלמעלה
מ־ 150 תאונות. אלה המחשבים
את עלות התאונות למשק, מעריכים אותן
במיליוני שקלים לשנה, ולאיש אין פית־רון
של ממש לצימצום ההרג בדרכים.
לאיגוד קציני־הבטיחות בתעבורה יש
ראיות בדוקות לכך שניתן — אם לא
למנוע כליל את תאונות־הדרכים, לפחות
לצמצם אותן — אם יוספו שישה פקחים
ושלוש ניידות־פיקוח למחלקה לקציני־בטיחות
בתעבורה במישרד־התחביורה
עצמו, ואם ייאכף החוק בדבר חובת הפעלת
קציני־בטיחות במיפעלים. אך מדיניות
מישרד־התחבורה כלפי המחלקה וכלפי
איגוד קציני-הבטיחות, מעוררת תמיהה
בקרב כל מי שקרוב לנושא, בפרט אחרי
התאונות הקטלניות שהתרחשו בחודשים
האחרונים.

ק ציגי-ג טי חו ת
מו ב ט לי ם

ך* חוק מחייב להעסיק קצין־בטיחות
י י בכל מיפעל או מוסד שיש בו לפחות
20 כלי־רכב. על קצין הבטיחות לפקח
על כך, שהנהגים המועסקים על-ידי הי־מיפעל
יידעו את תקנות התעבורה׳ ׳ויימלאו
אחריהן. עליו לדאוג לכך שמצב
בריאותם של הנהגים יהיה תקין. הקצין
צריך לפקח על תקינות הרכב, והפעלתו
בתוך המיפעל ומחוצה לו. הקצין אמור
להדריך את הנהגים בענייני נהיגה, טעינה,
פריקה וטיפול ברכב, ולהמליץ על
שליחתם להכשרות מיוחדות ולהשתלמו־

יות. הקצין רשאי ׳לאסור את השימוש
ברכב ׳שבבעלות המיפעל, ולהתנות את
השימוש בו בתיקונו ובהבאתו למצב
שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות־התנועה.
על קצידהבטיחות מוטלת החובה לדווח
לבעל־המיפעל על כל ליקוי שמצא ברכב
ושעלול לסכן את התנועה, על כל
פגם בעבודת הנהגים ועל כל ליקוי
במצב בריאותם.
אם פוטר קצין־הבטיחות, יש לדווח
על כך מייד למחלקה לקציני־בטיחות
במישרד־התחבורה, ואז נערך בירור ש בעקבותיו
או מוחזר הקצין שפוטר, או
נשלח אחר במקומו.
למעשה מועסק קצין־הבטיחות על-ידי
המיפעל, אך הוא אחראי, מבחינת החוק,
כלפי המחלקה לקציני־הבטיחות במישרד*
התחבורה, על תקלות שלא דיווח עליהם
או שהתעלם מהן.

כל מי שהוא--בעל נסיון מעשי מוכח
ישל עבודה במכוינאות־רכב ושעסק בכך
חמש שנים לפחות׳ בעל רישיון נהיגה,
ונהג במשך חמש שנים בכל סוגי הרכב
העיקריים הנמצאים בשימוש המיפעל שבו
הוא עתיד לעבוד, ואם יש לו עבר נקי
וסיים קורס לקציני־בטיחות, יכול להיחשב
כקצין־בטיחות מאושר.
קציני־הבטיחות מאוגדים באיגוד ארצי,
המונה כ־ 700 חברים, שעברו בחינות
בטכניון וקיבלו הסמכה של מישרד־התחבורה.
השנה לומדים בקורסים דו־
׳שנתיים כ־ 150 איש, במיסגרת הטכניון
בתל־אביב וחיפה. ישנם המאוגדים באיגוד,
שלמדו יעל חשבונם והם היום
מחוסרי עבודה, מאחר שהחוק לא נאכף.
כיום יש בארץ כ־ 2000 מיפעלים החייבים
על-פי החוק להעסיק קציני־בטיחות.
לכאורה יש חוסר עצום בבעלי־הסמכה,
אך העובדה המדהימה היא שרק
בכ־ 300 מיפעלים מועסק קצין־בטיחות.
אם לא די במצב הרע בשטח, הרי

שמי שאמור לאכוף את התקנות נמצא
במשבר חמור של כוח־אדם.
המחלקה לקציני־בטיחות תעבורה בדרכים
מונה כיום מנהל מחלקה׳ צבי
גולן, פקידה, מטפל בקורסים, מפקח וממונה
על ההפשרה. לחמשת המופלאים
האלה נלווית ניידת־בדיקה, והם אמורים
לפקח ולאכוף את החוק בנושא קציני-
בטיחות בכ־ 2000 מיפעלים, שבהם יש
כ־ 400 אלף כלי־רכב וכ־ 600 אלף נהגים.
המחלקה הוקמה בראשית שנות ה־60׳,
ומסיבות שונות לא הורחבה. להיפך, בתקופת
היותו של גד ייעקובי שר־התח־בורה,
עד ,1977 חלה נסיגה בתיפקודי
המחלקה. במישרד־התחבורה תולים את
הסיבה לכך במצב יחסים מעורער שהיה
אז בין השר והמחלקה.
בשלוש השנים האחרונות השתנה יחסו
של מישרד־התחבורה למחלקה׳ וכיום

יכולים להפעיל את החוק בכ־ 1000 מיפי
עלים, תיאורטית. אך בתנאים הנוכחיים
של מצבת כוח־האדם אין אפ-שרות לאכוף
את החוק.

היו עץהמישפטי
__ לאאוכף
מצב כשטח משקף את חולשת
י י המחלקה. בעוד שלחברות דן ואגד
יש קציני־בטיחות, וכך גם לחלק מחברות
התובלה הגדולות, הרי שמרבית ד,מיפ־עלים
הפרטיים והציבוריים לא שמעו׳על
התקנה.
מינהל־הרכב הממשלתי, שיש לו כ־9000
כלי־רכב -לא מינה קציני־בטיחות לצי־הרכב
שלו, ומדובר בכלי־רכב של כל
מישרדי־הממשלה, כולל מישרדי־הביטחון,

התיקשורת ומע״צ
לעומת זאת, כלי הרכב של שירותי-
הביטחון נבדקים באופן סדיר על־ידי

קציני־בטיחות מוסמכים, וכל מי שמכיר
את הנושא מקרוב, מודה שכלי־רכב אלה
אינם מעורבים בתאונות־דרכים.
היועץ המישפטי לממשלה, שבידו הסמכות
לאכוף את החוק על מינהל־הרכב
הממשלתי, לא פועל בנדון. כשבאים
אנשי המחלקה של צבי גולן למיפעל
פרטי, ודורשים שימונה קצין־בטיחות,
שואלים אותו מה נעשה בנדון במינהל.
עיירות כמו רחובות, חולון ובת־ים
אינן מעסיקות קצין־בטיחות. בתי־חרושת
שמשאיות מובילות את סחורתם, כמו
בית־החרושת לבירה אביר, בית־החרושת
למשקאות טמפו, המועצה לשיווק פרי-
הדר ועוד, אינם מעסיקים קצינים כנדרש.
תחנות כיבוי־אש, שאינן כפופות לעיריות
וריכבן מוגדר כרכב־ביטחון, מפעילות,
גם הן, את ריכבן ללא פיקוח.
לגבי הפעלת החוק בצה״ל ובמישטרה

יש בעיות תחיקתיות, שמפחיתות את
חשיבותו ותיפקודו של קצין־הבטיחות.
בצה״ל יש קציני־בטיחות, שסיימו באופן
פרטי את הקורס, אך לא מופעלים כקציני־בטיחות.
קצין־הרכב, המוכר למשרתים
בצבא, הוא למעשה סדרן־עבודה, ה־מעוניין
לשלוח רכב לעבודה. אך את
תקינות הרכב אמור לבדוק קצין־הבטי-
חות.
הרכב הצבאי עובר טיפול שבועי,
חודשי ושנתי ומבחינה מכנית הוא מטופל.
אך גם בצה״ל הבינו שאי־אפשר
לקיים צי־רכב גדול כל*כך ללא קציני-
בטיחות, והחל בספטמבר השנה, מונו
קציני־בטיחיות יחידתיים בדרגות רב־סרן
וסגן־אלוף, שעליהם ה#1לר, המשימה לפקח
על הבטיחות׳ גם בסדר גודל אוגדתי.
גם במישטרה, כמו בצה״ל, מתנהל ויכוה
עם מישרד־התחבורה על סמכויות
קצידהבטיחות. על־פי החוק, הוא כפוף
׳למישרד־התחבורה, והוא אחראי כלפיו,
מבחינת הדין הפלילי. אך המישטרה, כמו
(המשך בעמוד )76

מכוזבים

• פותחים את העונה •
ב -לנו

ר. שבית 1תסל דו
מערבולת השביתות מאיי מת
לשבש כליל את תיפ-
קודח של המדינה, טוען
החמשירן :

לבעיית האנרגיה, פיתרון הרבה
יותר טוב מהמצאתו של יעקב
מרידור ומדעניו.
את ההמצאה אני עדיין שומר
בסוד, אך בעיקרה היא מאפשרת

השביתות שהתחילו לדעוך /
שוב המשיכו לרמוס ולדרוך /
על המשק הדל /שמזמן כבר
חדל /את חשבון נפשו לערוך.
אס, תל־אביב

מ כנ סי גיגס
מ תנ ה
!קורדרוי.

פ לי טתפה

הדגמים החדישים

דבריו של הפרופסור משה
ארנס בארה״ב, מעוררים
שאלה חשובה.

בדיעבד קראו לכך בירושלים
פליטת־פה, אך הנסיבות שבהן
אמר פרופסור משה ארנס, יושב־ראש
ועדת־החוץ־והביטחון של

המצאה ׳מקורית

להפוך ליטר אחד של מים לשני
ליטרים של נפט.
רפי אליהו, קריית־אתא

נידיאנסרט

דוגמנית הצמרת
לא ויתרה על התענוג

הסרטת ארועים בוידיאו !
י צילום חתונות.בר מצווח זאדזעים מיוחדים
רח׳ וחנבאום ,5ת׳׳א, טל 296662 .
ח ז ירושלים 13 חיפה טל 1662757
לוחות פלסטיים

0$10ו 4
מלון מודרני ונעים בבעלות יהודית.
חדרים יפים,
ארוחת בוקר עשירה.
מיקום מצוין ב מרחק־הליכה
מהמרכז ה תו ס ס של לונדון.
.זשז־סא *ש 0 8ח*
81 01ח ש^סס 83,
636-2115״1£1

למשרדי פרסום וחנויות
למכשירי כתיבה ומתנות
ספרי טלפונים, אלבומים
אלפוני כיס, תיקי תיוק,
תיקים לארועים וכף
בטיב מעולה
ובחומרים מיוחדים.
קיבוץ גלויות
,26ת״א
טל 830141 .
827315

שוטף מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים,
צבעים ודוגמאות שונות,
קשיחים או רכים (כולל כסף
וזהב) עם או בלי דבק.
וכן פלטות רובקם.

רבי טרידינג
טל 822926 — 827315 .

הגיע ונמצא במלאי
קרטון טריפרקס אמריקאי 663מ״ני x 917מ״מ 300 גר׳
טל 827315 ,822926 :

111 1 >!1111־

חדש בארה׳3 ,

״ 1י ב״ ־ שחתי פרסו והדפסת

כל שרותי סדר־צילום (עברית־אנגלית).
בצוע מיידי של עבודות דפוס בטיב
מעולה.
מבצעי פרסום והפצה.
מחירים מיוחדים לבעל העסק הישראלי.

למידע נום!* טלפון 3371־ )212( 847 ניו־יור ק

כל גבר חולם, בסתר ליבו,
לכבוש אי פעם את ליבה של
דוגמנית יפהפיה ואולי אף
לגלות את סודותיה בחדר ה מיטות.

קרה לתעשיין מתל־אביב
מצליח וצעיר (וגם נשוי לפעמים)
.לאחר תקופת היכרות
קצרה, הזמינה אותו דוגמנית
הצמרת לבלות ערב שקט בדירתה.

שהתחיל בסלון נמשך, כצפוי,
בחדר המיטות. אלא
ששם הופתע המחזר הנלהב
לגלות במיטתה של דוגמנית
הצמרת את ...זק״ש.
כן, זק״ש המפורסם שהצליח
לחדור לחדרי המיטות של
נשים מצליחות ומפורסמות —
הגיע גם למיטתה של דוגמנית
הצמרת.
כן, זק״ש הוא סדין החימום
המבוקש והבטוח ביותר, וזאת
בזכות יתרונותיו הבלעדיים :
הוא היחידי הניתן לכביסה במכונת
כביסה, מיוצר בשיטת
הבטחון הכפול, ניתנת לו אח ריות
ל־ 3שנים וצריכת החש מל
שלו היא רק 25 אג׳ ללילה.
דוגמנית הצמדת הנ״ל, שיודעת
להנות מהחיים, סיפרה
שאינה מוכנה לוותר על התענוג
להיכנס בחורף למיטה
חמה עם זק״ש.
מנסיונה האישי היא מוכנה
להעיד, שזק״ש הוא הטוב והבטוח
ביותר במיטה. וכשהיא
אומרת זאת — זה נשמע די
משכנע.

כשהער בי ם
הםא רו כי ם
והחיים הם בבית פנימה, הפלש הוא
המכניס את אור היום הביתה.
מבחר פלשים גדול, במחירים שונים.
מבחר אביזרי צילום גדול.
ביצוע פיתוח צבעוני על־ידי שלוש
המעבדות הגדולות ביותר בארץ !
צילומי־פספורט, בו״רגע!
בימי שלישי, סגור בל היום !

חיפה,רחוב. ה חבלורק !נ 3ד
ב 1נו1

בכלזאת נג ד
הקורא קרא את טיעוניו
של יעקב שרת בזכות
השמעת ואגנר, ולא השתכנע
(״איש ממאדים״,
העולם הזה .)2305

מסכיר ארנם
ניגוד אינטרסים
הכנסת, שהתוכנית הסעודית היא
צעד בכיוון הנכון, אכן מחזקות
טענה זו.
השאלה שמתעוררת למשמע דבריו
של הח״כ המכובד היא, אם
נאמנותו לאינטרסים של ארצות־הברית,
שהוא והממשלה נשבעים
להם אמונים השכם־והערב, לא
גברה על נאמנותו למדיניות ממשלת
הליכוד.
כאשר האינטרסים של ארצות־הברית
ומדיניות ממשלה זו עולים
בקנה אחד, אין שום בעיות. כאשר
יש סתירה ואחד מדוברי הממשלה
מתבלבל בין שתי קבוצות האינ טרסים,
נוצרות בעיות, ואחר־כו
קוראים לזה פליטת־פה.
גדי אדליד, תל-אביב

נדיר כימיוו
תודח מיוחדת למחלקת
המנויים של ״העולם הזה״!,

רציתי
לציין בשימחה את יחסכם
הנחמד ללקוח. וכל־כך למה?
עיתונכם חדל להופיע אצלנו,
ומאחר שלא נגמרה תקופת החתימה
בררנו, ותמיד נענינו בחביבות
ובנכונות לברר.
לא די בזה — אתמול הגיעני
מיכתבכם, המבשר על הארכת
מנויינו בחודש — כפיצוי על החודש
שהוחסר.
כמה נדיר בימינו, ועל-כך תודה,
תודה.
עדנה, קיבוץ נתיב הל״ה

א ל כי מי ה
לא עוזבים את מרידוד.

סוף־סוף מצאתי פיתרון הולם

כהרגלו בקודש נתן לנו מר
שרת דיסרטציה נפלאה על־אודות
סמלים ומשמעותם, ובדרכו המיוחדת
הראה לנו את הטיפשות
העומדת, לרוב, מאחריהם. בזמן
אחר ובהקשר אחר אין ספק שמאמר
כזה היה משכנע את אחרון
הספקנים בדבר אווילות הסמלים
והשימוש המיסטי בהם, אך לא
במיקרה הזה.
באחד הפיליטונים שלו מתאר
אפרים קישון שיחה בין ישראלי
מתקדם ובין ניצול שואה. האחרון
מסכים לכל טיעוניו של ה ראשון,
אך לא למסקנה• כאשר
הוא נשאל לבסוף :״היכן ההגיון?״
תשובתו היא :״נשרף באושוויץ״.
כאן טמון הפיתרון לכל הבעיה.
פרשת ואגנר אינה צריכה להידון
על בסיס הגיוני, אלא ריגשי בלבד.
כל הטענות ההגיוניות נכונות —
אן לא מבחינתו של מי שעבר
את הגיהינום ושרד. זכותו לנסוע
בפזלקסוואגז, זכותו להתבונן בטלוויזיה
גרמנית, ובכל זאת להחרים
את ואגנר. ניצול השואה, הוא
ורק הוא, תמיד צודק בכל הנוגע
לדבר הקשור בגרמניה. איך תוכל
לדרוש הגיון מאדם שעבר את
מחנות־המוות?
נא לזרוק לכל הרוחות את הנימוקים
הקרים והרציונאליים ול התחשב
ברגשות הניצולים, כי זהו
מותר האדם מן הרובוט.

משה כנען, רסת־השרון

מ כי ר ת חי סו ל
פרקליטתו של הקבלן אהרון
רובינשטיין מכחישה
את קיום השיחה שערך
עם ישראל סחרוב (״מכירת
חיסול״ ,״העולם הזה״
: )2305

מדשנו מצא לנכון להודיע כי
לא התקיימה כל שיחה בין מדשנו
לבין מר סחרוב בנושא רכישת
אחת מחברות הבת של הת־עשיוז
האווירית.
עוד מצאנו לנכון להסב תשומת־לבכם
לעובדה שאין כל ממש בטענת
הכתב כאילו לא ניתן היה
(המש ך בעמוד )16
ה עו ל ם הז ה 2308

תמיד חשבתי
שיש רק סיגריה אחת-
עד שגיליתי את . 8£ )1 \ 0 80

ת ע רו בתאמריקאית 80מ ״ מ

למטרת
ני שו א ץ!

מכוזבים

העסק הנ בחר 1980/81 -
בחסות מ׳צ 1רד המסחר והתטשיה

20 שנות נסיון והצלחה!
ת ל־ א בי ב, בן־י הוד ה 58י

טל׳ 452728־285991-282932

מרתף״ליריק

ד*ווג 1ף 9 0ו. ת־ א

(המשך מעמוד )14
לקבל את תגובתו של מרשנו, ש כן,
אחרי שכתבכם השאיר הודעה
למרשנו ביום הראשון בשעות
הערב התקשר מדשנו אל מר ינאי
ביום השני בשעות הבוקר (לא
היתה תשובה במיספר הטלפון שהשאיר)
,וביום השני בשעות אה־רי־הצהריים
אף השאיר הודעה
עבורו.

עו״ד דורית רפיב־־בדסון,

תל־אכיג
י• יוסי ינאי טילפן יותר מעשי
פעמים למר רובינשטיין, הן לביתו
והן למישרדו• מר רובינשטיין מיל־פן
אליו רק אחרי שלושה ימים,
כשהעיתון היה כבר מודפס.
לגופו של עניין — השיחה, כפי
שפורסמה, נערכה בין מר רובינשטיין
לבין מר סחרוב.

היכן ההצדעה

ראש־ ממשלה בגין ונשיא רגן
הצדעה או סידור מישקפייס?
• סימן השאלה, שבא אחרי
המילים ״הצדעה למנהיג״ ,אמור
לבטא שאלה — כדרכם של סימני
שאלה.

•ספרים
•תקליטים
•ציורים

מתחת לתמונת בגין ורנן
(ראה גלופה) הופיעו המילים
:״הצדעה למנהיגן
בגין מול רגן בבית הלבן״
הזה,
העולם
(הנדון,
.)2305

מה היה מכשיר את ה תוכנית
הסעודית ז

פתוח יום יום(כולל נזוצ״ש)
ע 11.001 בלילה

ראש הממשלה נראה כמי שמסדר
את משקפיו, אולי כדי לעמוד על
טיבו של האיש העומד מולו, ולא
כאיש המצדיע לו.
לאן הגיעה דרגת ההשפלה כש אין
מבחינים בין הצדעה ובין סידור
משקפיים?
נעים דניאל, נתניה

אני בטוח שראש ממשלת יש ראל,
מנחם בגין, לא היה מתנפל
בשצף־קצף על התוכנית הסעודית,
שלמעשה אין בה שום דבר חדש,
אילו היה מלך סעודיה נכון לנחות
בירושלים, ולהתחבק ולהתנשק עם
בגין שלנו. הרי בעיקרו של דבר
לא הציע נשיא מצרים המנוח,

איתן ענו

התנאי -נ שיקה

הדברת מזי7דם
פוסחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי קץ, חרקי טפרים ובגדים.
בשמירה קל בריאותך ורכושך.

נעמי שמר נשמעת הרבה,
ולא כולם אוה בים
זאת.

רמת-גן, דחו מח־יעין .18 תד 2272 .
7 9 0 1 1 4 4 6 7 0 ,רע־ מס־ 21 עסק 481/75

מועדון לתרבות חד ש ח
רח׳ ר,כ י.־ י״לאכיב
טי׳ נאנלייי

יום שלישי 1.12.81

מצריג שלאחר מו ת
.סאדאת — לאן 1

בעת האחרונה מגיחים לנו
גורמים תרבותיים שונים לחשוב
שפיזמונאית לאומית יש
לנו רק אחת.
הכל יודעים במי המדובר,
שהרי לא עובר יום ומכונת
יחסי־הציבור ששמה נעמי שמר
דואגת להזין אותנו בקורותיה
המרתקים ובקולה הצלול (רח־מנא־ליצלן).
תגידו
ברצינות — כמה מכם
עוד זוכרים את חיים חפר,
חיים גורי, נתן זך, סשה ארגוב,
דידי מנוסי, דוד קריבושי ועוד
חברה טובים שאין כוחם דווקא
ביצירת יחסי־ציבור לעצמם ו
קשה לומר שהמוסיקה הפשוטה
והמילים הנפוחות והצד־קניות,
שאכן עושות לנו משהו
בלב, הם פאר היצירה. זה
אומנם מדבר אלינו, כמו כל

הופיע בשעה טובה עם אשתו,
הגברת שמר, לרגל הוצאת
ספר שיריו.
אין ספק שמפיקי התוכנית,
ובראשם המראיין החביב מני
פאר, לא חשו בנוח כשהגברת
גילתה נאמנות לבעלה ולא
רצתה, חם־וחלילה, להפקיר
אותו בודד לפני מצלמות ה טלוויזיה.
באותו הרגע היד־הרתי
בשאלה מדוע העיתונאי־סופר
שייקר, בן־פורת, שה ת־ראיין
בעיקבות פירסום סיפרו
שיחות (להבדיל) ,לא סחב עימו
אל המירקע את אשתו הציירת,

קבית מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת

נו ט ס אזיאל
אבן נבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

פיזמונאית שמר
רובקס מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות׳
ועדי עובדים וקיבוצים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים!
אפשרות יצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קיבוץ גלויות ,26 תל-אביב
טל• 830141 — 822926

אחת ויחידה
דבר שנכתב מתוך מניעים
מיסחריים ושפונה למכנה המשותף
הרחב ביותר. אך מבחינה
מוסיקלית טהורה זה
בהחלט לא ״ביג־דיל״.
מעניין אותי לדעת, אגב,
כמה מהמרואיינים בטלוויזיה
נוהגים לקחת איתם אל מול
המצלמות את מישפחתם, כמו
שעשה זאת מר הורביץ, ש
כדאי
לסעודים לדעת ש כאשר
הם מגישים תביעות
טריטוריאליות בתוכנית
השלום שלהם, הם
חשופים לתביעות נגדיות.

עוד לפני התקופה האיסלאמית
היתד, מדינה יהודית גדולה, עשירה
וחזקה בח׳יבאר שמצפון לעיר
מדינה, בסעודיה. כאשר יצא מד
חמד עם צבאותיו להנחיל לעולם
את האיסלאם, ניתקל מייד בתחילת
דרכו ביהודי ח׳יבאר ולא הצליח
להכניעם. רק אחרי תקופה
ארוכה הצליחו המוסלמים להכניע
את היהודים שם•
כאשר מדברים על הסדר עם
סעודיה, צריך להיות ברור ש מדינה
יהודית בח׳יבאר היא תנאי
לכל הסדר וצדק ראשוני, היסטורי
ומוסרי ליהדות. ואם נזכור גם
את יתרו, חותן משה וכהן מדיין,
שמדינתו היתד, בשכנות לח׳יבאר,
על גבול. מיפרץ־אילת וים־סוף,
נראה שמגיע לנו שטח נרחב ב־צפון־מערב
סעודיה.

עמי ליבנה,

מדוע איני רוצה להיות
בנעליו טל מנחם בגין,
שואל הקורא.

יש אחרים
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

ב ס עו די ה

צ עד ק די מ ה>־

עיתונאית מוזס
טל 746480 ; 777075 .־03

ריסנוח שראד־וז

עין־חרוד מאוחד

דיון בהשתתפות המזרחן

ד״ר א מי ל תו מ ה

סאדאת, משהו אחר, אך נכונותו
למגעים גופניים מן הסוג האמור
עם ראש הממשלה שלנו הפשירה
את הקרח.
דרור מצליח, תל־אביב

שבעבר היתה דוגמנית מס׳ 1
של ישראל, ושנראית טיפ״טיפה
טוב יותר מהגברת שמר.
אפשר לשאול — אם המנגינות
והמילים הן כל־כך
פשוטות, מדוע לא קופצים
הזמרים והמוסיקאים המקומיים,
המוכשרים לא פחות מנעמי
שמר, ורוכבים על הגל שהוכח
כמוצלח מבחינה מיסחרית 1
התשובה היא שאמן אמיתי
רוצה להתפתח עוד ועוד. הוא
אינו מוכן לדרוך במקום ול התפשר
על השמעת כמה צלילים
בנאליים, השבים וחוזרים
בשיר.
בקיצור, עשו טובה ותנו
צ׳אנס גם לחברה אחרים להש מיע
קולם, בבקשה.
ג׳ודי מוזס, רמת־גר

לא הייתי רוצה להיות בנעליו
של ראש־הממשלה היקר שלנו,
מנחם בגין.
הוא, עורך־הדין מווארשה, מעולם
לא ניהל תביעה ; הוא,
טוראי־ראשון פולני, מעולם לא *
אחז ברובה ; הוא, פוליטיקאי
ישראלי, השתמש משך 29 שנים
מחוללת־המהומות —
בלשונו
״השריר החזק ביותר בראשו,״
כפי שאמר עליו ג׳יימס רסטון
מהניו־יורק טיימס.
מנחם בגין, שאותו כינה ערפאת
״בן־בריתי הטוב ביותר״ בשבועון
ניחוויק, רימה את עצמו כאשר
חשב שהוא מסוגל לרמות את
כולם, כל הזמן, עם ״תוכנית ה אוטונומיה
המלאה״ של קמפ־דייויד,
כאשר התכוון למעשה
לסיפוח מלא.
מנחם בגין, שאותו כינתה פלורה
דייווים, בעלת־הטור לענייני-חוץ
״סיכון גדול מדי לגבי העולם כולו,
כמו לגבי ישראל,״ רימה את
עצמו כאשר שיבח את הנשיא
רגן כ״שותף האסטרטגי שלנו״,
ורגן מכר את מטוסי האייוואקס
לסעודיה, והגדיר את התוכנית זד
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 2308

אין שוס סיכה
שלא תהיה לך
טלויזיה צבעונית

במחיר של __

ס 10,000
12 .0 0 0 0
15 .0 0 0 0
2 0 .0 0 0 0

שקל!
שקל!
שקל!
שקל!

אתה תחליט: אנחנו יכולים לאמר לך רק
שהמחיר הקטלוגי לצרכן הוא כ־ 20,000 שקל.
אולם תוכל לרכוש את הטלויזיה

גם בפחות, במחיר ובתנאים הנוחים לך.

כלכד.

לפניך 3אפשרויות:
.1לפנות לאחד הסוכנים המורשים של ״מץ״ ברחבי
הארץ.
.2לשלוח אלינו את התלוש המצורף למודעה זאת.
.3לגשת אלינו לבית ״מץ״ ,מודיעין 19 בני־ברק .־

תלוש-שי
| כל המזמין את נציג ״מץ״ לביתו, יזכה מידיו
| במצית כים -חינם !
לכבוד ״בית מץ״ ,מודיעין 19 בני־ברק 51263
אני מעונין לרכוש טלויזיה ״מץ״ בהתאם
| לאפשרויות:,
״ ברשותי מזומנים בסך ...שקלים.
| באפשרותי לשלם סך ...שקלים מדי חודש.
.אני מעונין לקבל מידע נוסף על סוגי הטלויזיה
1שלכם.עם פירוט מלא של כל תכניות הרכישה.
| .אני מבקש לשלוח אלי את נציגכם.
״ שם ומשפחה ...
| כתובת ...
טל. בעבודה ט ל. בבית ...

* בין שולחי התלושים ורוכשי הטלויזיות יוגרל ״וידיאו-מץ״ דגם 9801 :

בהגרלה האחרונה זכתה במכשיר//וידיאו• מ ך רחל אשכנזי משד רוטשילד 75ת״א(בית מנורה)

יואל אביטל

באיזה מחיר ובאילו תנאים?
תלוי בגודל המכשיר, באפשרויותיו הכספיות
ובשיטת הרכישה שתבחר לך.
לדוגמא: חלק במזומן והיתר בתשלומים, רק תשלומים,
״טרייד־אין״ ,״שכר־מכר״.
כתוב לנו מה הן האפשרויות שלך ואנו נמצא את הדרך
להתאים לך תוכנית שתאפשר לך להנות מטלויזיה
מעולה ולגמור את החודש בלי ״חריקות״.
בכל מקרה, כאשר אתה רוכש טלויזיה ״מץ״,
אתה רוכש איכות, אמינות ושירות הטובים בישראל.

מכוזבים

ט העולם הזה

(המשך מעמוד )16
סעודית — שאותה דחה בגין מכל
וכל — צעד בכיוון הנכון.
מנחם בגין — שאת מנהיגותו
הגדיר השבועון ניו ריפאבליק כ־
״פראנואידית, ותלושה מן המציאות
! איום על חוסנה המוסרי של
ישראל,״ רימה את עצמו כאשר
שלח את משה ארנס, יו״ר ועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת, לאמריקה,
להביס את תוכנית־השלום
הסעודית, וארנס הפך את עורו שם
וכינה את התוכנית ״,צעד קדימה״.
האם ברור כבר, מדוע איני רוצה
להיות בנעליו של מנחם בגין?
יוסף שריק, תל־אביב

מאוזן:
)1בך אדם רצוץ ומדוכא !
)5מלון־מוטל ! )10 תבואה :
)11 בסיס )13 :חמל )14 :
שמא ! )15 כבש מפוטם ! )16
תאור ברישום ! )18 תווית !
)20 יסוד התורשה ; )21 אימפרוביזציה
; )22 תאריך בחודש
>ר״ת 24 תרנגול ! )25
עושה רע בכוונה ; )26 מצבו
של הצד שנוצח במלחמה ; )28
לפי התלמוד — יין פשוטי!
)30 בן צבע! )31 גוף בעל
צורה ונפח בחלל העולם ! )32
אבן כבדה! )34 תור ומסביבו
דבר מאפה ! )35 צמח בר בעל
תפרחת כחולה ! )38 חודו של
כדור היריד )39 ! ,חדרו של
אסיר ! )41 משתחווה ! )42
אסור שיהה אל בגדו של
תלמיד־חכם ! )43 ילוד זכר !
)45 קרקעית של כלי ! )47
אציל ! )48 יחידת תדירות של
גלי הרדיו ! )50 ערבב, בלבל !
)51 מזכרת ! )52 בעל־חיים
ממש׳ הזוחלים ! )54 עמק בארץ!
)57 שתה! )61 זיז בסלע!
)62 כתובת! )64 מידת
נוזלים ! )65 אבן בחושן ! )66
למענה ! )67 גם ! )69 צמח
בר ממש׳ הדגניים ! )70 רגע !
)72 הצלע הארוכה במשולש
ישר־זווית ! )74 רב גדול ! )75
מידה ! )77 שקט, שלווה ! )78
שם המפלגה העממית הדמוקרטית
במצרים ! )81 רעיה !
)83 יחידת הספק חשמלית !
)85 מטרופולין ביחס לערים
שבסביבותיה ! )86 אידיאה !
)88 בן משפחה ! )89 שוויצר !
)91 נשיא ! )93 התנא הראשון
(ר״ת)! )95 מקום גבוה ומבוצר!
)96 משקה סיני! )98
חג לצ,אן! )100 קל־דעת!
)102 זר בתוכנו! )103 איבר
מישוש ; )104 אנגליה ! )105

ז כו תולדה
הקוראת מתרעמת על ביקורתו
של דן עומר (נמר
של נייר״ ,העולם הזה
.)2302
הכתבה עולבת בזלדה, עו^בת
באלה שאוהבים ומעריכים את
שיריה, באלה שכתבו ביקורות
טובות על שיריה ובאלה שזיכו

ולחברותיה, ולא חשבה לקשור
לעצמה כתר של משוררת ולא
חשבה לקבץ שיריה לספר.
ידידיה שזכו להכיר את שיריה,
הם שדחפוה להוציאם יחד לאור
מתוך רצון שהזכות שנפלה בחלקם
תהיה נחלת הרבים.
ואכן, היום, שיריה של זלדה הם
נחלת הרבים, מכל השכבות ומכל
הגילים, וכל ספר חדש שלה הוא
חג לאוהבי שירתה.
צירה מונינו, קיבוץ כברי

קרן זווית
מה בדיוק רוצה ממשלת-
ישראל1
• האירגון המכונה פי־אל־או
היה מוקצה מחמת מיאוס, עד
שקיבל הכשר משר־החוץ יצחק
שמיר. אש״ף שריר וקיים ויכול
אפילו לשלום בירדן.
* מנחם בגין חזר וטען במשך
תקופה ארוכה כי סעודיה אינה
חשובה בגיאופוליטיקה של המיזרח
התיכון. עכשיו אין תוכנית שמונה
הסעיפים של פאהד יורדת מסדר
היום בדיוני ממשלת ישראל.
!• ישראל פוסלת מכל וכל את
מדיניותה של ברית־המועצות ב־איזור,
וכאשר ארצות־הברית מנ הלת
כאן מדיניות כרצונה, נופל
רוגזנו גם על זאת. אולי נבקש
מאפריקה או מאוסטרליה לנהל את
ענייני המיזרח התיכון?
• ממשלות ישראל טענו ללא
ך,רף כי מילהמותינו הן מילחמווד
מגן, ואין פנינו לכיבושים. עכשיו
לא יכולה הממשלה להיפרד בשום
אופן מ״שטחים מוחזקים״ או ״כבושים״
,גם בתנאי־שלום.
נראה שללא תוכנית שלום ארו־כת־טווח
נידחק כל העת לקרן-
זווית וניאלץ לוותר יותר ויותר,
ובתנאים קשים והולכים.
דן יהב, תל־אביב

מא ונן :
)1נפץ, רסוק! )2עם מס׳
10 מאוזן — כינוי יווני לנוכרים
! )3משקל עתיק לזהב !
)4ישן ! )6יבש או רטוב
בחלקו ! )7אורח נשים ! )8
סוף ״סוף 9גמול על חטא :
)12 שמש, משגיח ! )15 פאר
אגמינו ! )16 עור, הקליפה
המכסה את בשרנו! )17 צמח
מזון ומספוא ממש׳ הקטניות !
)19 החלק העליון של הגרגרת!
)20 כוך בסלע! )21
עץ נוי ! )23 חיק ! )24 מזל !
)26 פרר באצבעותיו ! )27
מורח בשמן ! )29 קשר או יחס
קרוב ! )30 אבי יפתח השופט !
)33 חדיר לאור! )34 האבן
הקדושה במכה ! )36 מחשבה,

ש ח זו ראה
הרהור ! )37 לא זמני; יציב !
)40 לא עכשיו! )41 פעוט!
)44 לתאורה חגיגית! )46 אות
הנצחון ! )47 מיניסטר ! )49
רוטב למאכלים! )50 תבואה
או פירות טרם הפרשת המעשרות
! )53 מסכם מספרים
מכני! )54 מי שטפלו עליו
אשמה ! )55 אל היערות ה יווני
! )56 אחד השוואים ! )58
נחשול ! )59 פלח של האוב־לוסיה
! )60 המספרים שמעל
לקו בשבר חשבוני ! )62 מילת
שאלה ! )63 בשר שלא בושל
די־צרכו ! )66 נשק יורק אש !

)68 חולה תאווה להצית רכוש !
)71 העלה עור! )73 בא ברציפות
! )76 גבבא ! )77 ביב !
)79 נוזל המופרש מבלוטות הקבועות
בראש! )80 קוסם!
)82 זחתן! )84 שם כולל לבריאה!
)85 אולם! )87 חוזר!
)90 חלש ! )92 גודל, עליונות ;
)94 גרגרי שבלים שנקלו באש !
)96 לפני ! )97 מידה — כמות
המכילה יד קמוצה ! )99 אותיות
בר״ת ליד שמו של נפטר;
)101 פקודה ! )102 עם מס׳
102 מאוזן — פרי יחיד ; )103
בוסתן.

! 131131

מי עו דאל

לסב רו ת

1ו 1ו ״ 0

^ ו 0מ ט) ק ה

ופד ״!9ו ר

!1-די 13ד 18י שו
1ר 1111305 ׳6נ שיס 13*0110111-
הוצ אתשערבחשסל (אפילציה!
יוני
11( 0וסמן

תסרוקות, תספורות.החלקות,סלסול,
צביעה,פסים.טיפול פנים. איפור,
הוצאת שיער בשעווה

* 111(11 גוו ת*

•מחירים ערוגו״ם • שרות מעילה •
תל-אביב יודפת 4ליד דיזגבוף 229388 226066 190
דנזת-גן הרצל 86 בזול בניו אואזים ״סלון אוה״

1 0£ 3. 11£0ז 3ק 5 3.׳ 11״
״ 111116 במכתבו של אור-
סין וולס ליקי יושע, תור״

משוררת זלדה
חג לאוהבי שירתה
אותה בפרס ברנר של עיריית תל-
אביב—יפו לשנת תשל״ב, באלה
שזיכוה בפרס אלפר ובאלה שזיכוה
בשנת תשל״ח בפרס ביאליק.
ביו אלה שכתבו בהערכה של
שיריה נמנים: יעקב בר־און, יש ראל
הראל, יותם ראובני, תמר
אבידר, מרדכי גולדמן, משה צור,
מירד, אלמוג, נורית זרחי ועוד.
כבר בשם שדן עומר נותן לכתבה
— סבתא זלדה — ובהש וואה
לסבתא מוזס יש ליגלוג גם
ופוגע. גם גיל הזיקנה משמש
לו ארגומנט לליגלוג•
מי שמך, דן עומר, שופט על
אוהבי שיריה, בקביעתך שהם ״קהל
נבער משירה״ ? מי שמך, דן עומר,
שופט על כותבי הביקורת החיובית
על שירי זלדה בקביעתך ש״הם
מנסים להיבנות מדמותה, עולמה
ודתיותה של זלדה״?
השורות המעטות שאתה מצטט
מתוך שיריה כדי ל״קלל״ משיגות
את ההפך — מעשה בילעם. הן
מדברות בעד עצמן ומקרינות משהו
מאוד פנימי, בלתי אמצעי, כנה
ושירי ואנשים רגישים יבינו שמי
שמחשיד את זלדה ב״פיברוק מראות
ונופים באמצעות מילון״ צריך
לבדוק בדוק היטב את עצמו.
היא אישה דתית שרבים מחבריה
וחברותיה הם לא דתיים והקשר
ביניהם נפלא.
היא כתבה מגיל צעיר לעצמה

שחקן־בימאי וולס
תפקיד־חיים
גם באופן חופשי מדי
״זוהי חתיכת חיים״ (״מה
הם אומרים״ ,העולם הזה
.)2303
...זוהי הפחתה מערך מה שנאמר
במיכתב. שכן המשמעות, כמובן,
בתרגום חופשי, היא ״זהו תפקיד
שמוצע פעם בחיים,״ כלומר —
תפקיד חשוב ומיוחד מאוד.
ד. רכיד, יהוד
י• הקורא צודק. העולם הזה
מצטער על הטעות בתרגום.

הפרס המדהים!
שבוע חינם בלונדון,
בחופשת החנוכה, ל־ 30 צעירים
וצעירות כולל:
טיסה הלוך־חזור בליווי מדריכים

מוסמכים.
7ימי לינה בבית־מלון כולל ארוחת־בוקר.

הופעה חיה של מלך הגל החדש
אלביס קוסטלו5 0037£1-1-0 ,ו.£1_\/
משחק כדורגל בליגה האנגלית הראשונה.
ה בילויים וכיופים בלונדון, כיד הליוויס הטובה.

זנו ליוויס ותשתתפו בהגרלה הענקית!
כל הקונה, בתקופת המבצע, מוצר של ליוויס מקבל עם הקניה
תלוש המקנה לו את זכות ההשתתפות בהגרלה שתערך ביום
. 13.12.81 גיזרו גם את התלוש המתפרסם בכל יום ב״ידיעות־אחרונות׳
,מלאו את כל הפרטים ושילחו את 2התלושים ל: ת.ד.
, 1334 תל־אביב ( 61013 עבור ״הופעה חיה בליוויס״ן. בין
כל השולחים תערן הגרלה 30 .יזכו בפרס המדהים.

ועוד אלפי פרסים מידיים בכל החנויות.
כל הקונה מוצר של ליוויס מקבל — נוסף על תלוש
ההשתתפות בהגרלה — גם מתנה.
קניית מוצר אחד מזכה בעגיל נהדר או בתליון יפ הפ ה -חינ ם.
קניית מכנסיים וחולצת פלנל מזכה בחגורה שגעונית -חינם.
אז למה אתם מחכים? גשו עכשיו לחנויות וקנו ליוויס.
בהצלחה ולהתראות בלונדון. ד״ש לאלביס קוסטלו .
מוסף הצעירים
שמרגישים בשיתוף עם

ידיננות אחרונות
המבצע עד
1 1 . 12.81

ארגו! וביצוע הטיול

יש לליוויס הופעה שמרגישים.

הורוסהנס

מדים בנימי!׳

!מזר החודש:

כים להיות בעלי־מישפחה, הם חשים
את מלוא כובד האחריות כלפי ילדיהם
ונוהגים בהם כשווים. קשתים הודים
מעוניינים כמו שאר בני המזל, ללמוד
ולהתפתח, וילדיהם ישתתפו בחוגים
רבים, ויהיו מודעים לחשיבותם.
כישרונותיהם של בני־המזל כל־כן
מגוונים, שאפשר לומר שכמעט כל דבר
שבו יגעו יצליח בידם. יותר מכל הם
נמשכים לציור וגרפיקה, אך אסור לשכוח
את אהבתם לספורט, מוסיקה,
מחול, סיפרות, כתיבה, התבטאות בעל-
פה ובכל שטח אחר הקשור לתחום אמנות
ויצירה.
אישיותם על״פי־רוב אופטימית, גם
כשהם שוקעים בקשיים ובעיות הם יוד
עים
ובטוחים שהדברים יסתדרו תוך זמן
קצר. ואכן, יותר מבני שאר המזלות, הם
בני-טזל. לכל קשת ניתנות הזדמנויות
רבות, שבהן הוא יכול לשנות את מצבו
מהקצה אל הקצה. למזלם, הם בדרך-
כלל אינם פוחדים משינויים קיצוניים
ואפילו נהנים מעצם השינוי, גם אם יהיה
קשה מאד בהתחלה. בבחירתם את בני-
זוגם הם אינם שמים־לב במיוחד למראה
החיצוני, הם יחפשו בעיקר אישיות
מעניינת ואדם שמבחינה רוחנית יוכלו
לחוש אליו קשר.
לאחרונה דובר והוזכר לא אחת שבני-
קשת עומדים להיכנס לתקופה חדשה
ושונה. חייהם עשויים, או עלולים, להשתנות
מהקצה אל הקצה. וכאן חשובה

קשת קשת הוא מזל מורכב ביותר. על בני-
המזל ניתן לומר שהם קשורים כמעט
בכל שטח ותחום בחיים. אישיותם מק׳
רינה בדרך־בלל סימפטיה לטביבה, מ שום
שהם אוהבי אמת, צדק ויושר.
גם אם הם עולים בכישרונותיהם וב-
שיכלם על אלה הנפגשים עימם, הם לא
יתנהגו בעליונות. הסנוביות אינה כלולה
בחסרונותיהם. ההרגשה שכל האנשים
שווים טבועה בהם כל-כן חזק, שגם אלה
שאינם בטוחים בעצמם זוכים בהרגשה
טובה, בגלל יחסם הטיבעי והפשוט.
הצורך של בני קשת לבטא את האמת
כפי שהיא נראית להם גורמת להם לא
מעט בעיות — וזהו חסרונם הגדול. הם
אינם מתכוונים לפגוע, ודווקא בגלל חוסר
התיכנון של דיבריהם הם פוגעים
יותר מכל אחד אחר. ההתחשבות וה-
טקט זרים להם לחלוטין. קשה לשכנע
אותם שלא בכל מצב רצוי להכריז את
האמת בקולי-קולות•
תכונה נוספת המאפיינת אותם היא׳
אהבת החופש. אין כמותם שונאי־מיס-
גרת. כבר מילדותם בולטת אצלם המר׳
דנות. ילד קשת אינו נכנע, למרות ביתהספר
או הוריו. אם במיקרה ׳הוריו אי נם
מבינים שיש לכבד את עצמאותו, הוא
הופך לילד הלוחם על שלו בעקשנות,
וגורם להם בעיות אינסופיות.
גם כמבוגר, כשמגיע הזמן והקשת רו־צה
להקים מישפחה, הוא חש בתוכו
התנגדות חזקה להקים מיסגרת שתכבול
אותו לכל ימי חייו. לכן הוא דוחה
את נישואיו עד כמה שאפשר, ו״מנצל״
בהנאה כל רגע מחייו החופשיים.
מעניין שדווקא הקשתים נחשבים ל-
הורים נפלאים, וכאשר הם סוף־סוף הופ
מפת
הלידה האישית של כל אחד. קשה
לומר מה יקרה לכל אחד ללא התייחסות
לתאריך שבו הוא נולד. מבחינה
אסטרולוגית השינוי שהם עומדים לעבור,
קשור בכוכב אוראנוס, ששהה עד
עתה במזל עקרב, ובימים אלה עובר
.מעקרב לקשת. הוא ימצא במזל קשת
כשבע שנים.
בתקופה זו תקרינה לקשתים הפתעות
רבות — חלקן רצויות וחלקן פחות.
הקשת קשור בכוכב יופיטר — שמסמל
בין השאר דת — קרוב לוודאי שבתקופה
זו תשוב הדת לתפוס מקום
חשוב. סביב עניין זה עלולות להתפתח
מילחמות לא מעטות, לא רק בישראל
אלא גם בשאר מדינות העולם. יש לצפות
שקשתים רבים יחזרו בתשובה, או
שיחפשו להם דרך להתקרב לצורת חיים
דתית למרות אהבתם לחופש.
השפעתו של כוכב אוראנוס בדרך כלל
חזקה מאוד, פיתאומית ודרמאטית. כל
שינוי שקשור בכוכב זה משנה את ה אדם,
את גישתו לחיים, או את החיים
עצמם.
בני קשת יוכלו לצפות שהשינוי הפית-
אומי יגרום לאישיותם להשתנות. הם
יתעניינו בתחומי־עיסוק חדשים. אהבתם
ללימודים תביא אותם חזרה לספסל ה לימודים.
רעיונות חדשים ומקוריים
יביאו לחלקם הצלחה. אחרים יחליפו
דירות, ובדרך־כלל יעברו לדירות גדולות
ומרווחות יותר. יתכן שחלקם יעבור ל-
גור בארץ אחרת לכמה שנים. אלה ה-
סובלים מבעיות כספיות יוכלו למצוא
פיתרון למצבם.
רבים מבני״המזל צפויים למשברים
מישפחתיים, פרידות וניתוקים שיבואו
באופן פיתאומי. אחרים יינשאו במפתיע,
ודווקא אלה שתמיד ראו את עצמם
חופשיים מהתחייבויות. גם בתחום ה-
קאריירה יופתעו רבים מהשינויים המו-
זרים שיעברו עליהם.
בעוד כשנה ורבע, כאשר יופיטר יכנס
למזלם, הם צפויים לתקופה כל-כך מל-
היבה ומיוחדת, שכבר כעת כדאי להם
להתעודד.
גם בני״מזלות אחרים יושפעו מאותו
השינוי, אם כי לא באותה עוצמה כבני־קשת.
מדובר בעיקר בבני תאומים, דגים
ובתולה.

קשרים פיתאומיים עם ארצות אחרות
יתרחשו השבוע. תיזכו במיכתבים ובשי-
חות־טלפון, שיגרמו ל-
מצב־רוח משמח ומ עודד,
אחרי התקופה
הבלתי־נוחה שחשתם.
הצעות עבודה, הקשורות
אף הן לנסיעות עתידות לחוץ־לארץ,
לגרום השבוע לשינוי.
21 במרס -
סטודנטים עשויים לק 20
באפריל
בל תוצאות משביעות-
רצון — למעשה, כל
מי שקשור בלימודים ירגיש השבוע התקדמות.
היו זהירים בנהיגה בכבישים.

1 1נ11

רצוי לא להזניח שני דברים — הראשון
זו הבריאות. בתקופה זו אתם רגישים
במיוחד ונתקפיס ננל
נקלה בבל מיני הרגשות
גא־טובות ובעיות
בלתי־נעימות• הדבר השני
הוא בעיות נספים.
הנטיה לקנות דברים
מבלי לתכנז את
הקניה עלולה לגרום
למצב כספי קשה. יש
21ב אפריל -
20ב ט אי
לנהוג בזהירות. התפיתאנמיות אהבויות צפויות
כעת, אך מיכשולים בלתי־צפויים
יגרמו לכך שלא תוכלו לבטא את אהבתכם.

דגש על עבודה ובריאות. יתכן שעבודתו
של אחר תיפול עליכם למעמסה, דווקא
כשאתם תחושו עייפות
וצורך לנוח. כדאי לחשוב
ברצינות על שינוי
השיטה במקום העבודה.
יתכן אפילו
שתיאלצו להעביר את

•העסק או המישרד למקום
אחר. אורחים בלתי
קרואים עשויים לה21
ביוני -
20 ביולי
גיע לפתע לביקור ולהוסיף
על הטירדות.
שיחה גלויה עם בן המין השני תגרום
לפירוק המתח שהצטבר וכך תדעו המצב.

11(10

הניתוקים שהתרחשו לאחרונה אינם
צריכים להדאיגכם. פרשיות חדשות עומ דות
בפתח, והן תבוא נה
בהפתעה. בכלל,
במשך כל החודש הנוכחי
תהיו מוקפים באהבה
ובאווירה עליזה
ונחמדה. מסיבות,
יציאות לבילויים ופגישה
עם מכרים חדשים
וישנים ירוממו
את מצב־הרוח. במקום
העבודה יובאו לפניכם
הצעות מעניינות, שיקדמו אותכם הן
מבחינת הקאריירה והן במישור הכספי.

אויז!

הצעות עבודה מיקריות ומפתיעות עוזרות
לכם בתקציבכם. הקשיים הכספיים
שהעיקו והדאיגו אות-
כם עומדים להגיע לידי
סיום. ידידים יעזרו
במציאת עבודות
ומקדמות. מעניינות קרובים ובני-מישפחה
גורמים לכעס ולסיכ-
סוכים, אך אלה קצרים
והפיוס מגיע כמג
2בספטמבר -
22ב או ק טו ב ר 1עט מייד. תוכניות לרומנים
חדשים מת-
בשלות לאיטן, אך אינכם מעיזים להו ציאן
לפועל. תוך זמן קצר תבוא אהבה.

1זאזניי!1

העקרבים — תוכלו לרשום לעצמכם פרק
חדש בחיים. מעכשיו תוכלו לפצות את

עצמכם על כל האכד
בות, המתח, המחסור
בכספים, ההסתגרות מכורח
והעבודה המתסכלת.
סוף־סוף נפתחה
הדרך לפניכם. תוכלו
לזכות בקצת נחת, קידום
בעבודה, קשר נחמד
עם בני המין השני
0 0 והכנסה כספית מספקת.
תוכלו לקנות, ולהשיג
דברים שכה חלמתם עליהם בעבר, שלא
היו בהישג ידכם. תהיו פופולריים בחברה.

עקוב

חיי־חברה סואנים גורמים לעייפות. פגישות
עם אנשים חדשים גורמות לכס מתח
ורצון להוכיח את עצמכם.
כל אלה גורמים
לרצון להתבודד מעט,
להמצא בחברת עצמכם,
לתכנן תוכניות חדשות
ולהכין את העתיד
בצורה מאורגנת ויעילה
הרומן שמילא
. 21 בדצמבר •
אותכס בציפיות מת19
בינז א ר
עכב בשל בעיות טכניות.
אל דאגה — העניין
יסתדר לשביעות־רצונכם. היזהרו מ־קינאת
בני מינכם ונסו להתעלם מאיומים.

ידידים מוכיחים את עצמם ובאים לעזרתכם.
אתם מוקפים באנשים בעלי רצון £
טוב. למרות זאת,

מצב״רוחכם נוטה לדי
כאון,
ודווקא בתקופה
שבה יש ביכולתכם לשפר
את מצבכם. פעילות
חברתית וציבורית
תנעים לכם את הזמן,
והיא עשויה לעזור ל-
קידומכם בעבודה. זה
20־ בינו א ר
18בפב רו א ר
הזמן לתכנן מעבר למקום
עבודה חדש. אהבה
חשאית מתפתחת לאיטה — חכו
בסבלנות, היא תצא לאור ותפרוץ בעוז .

אהבות מחודשות ממלאות את ליבכם, למ *
רות שלא האמנתם שזה מה שיקרה. אתם !
מפתיעים אפילו את

מהפכה בחייכם מתחילה בימים אלה.
שינויים בכל מה שקשור לבני-הזוג צפו יוזמה רבה בתקופה זו. המרץ והרצון לשיים
השבוע. בעיה פתאומית שעתידה
נות, מביאים אותכם להעיז להחליף אח כל עולמכם משתנה — השקפת העולם,
לצוץ לפתע, תביא את
מקום מגוריכם, וכן להעיסוקים.
מיסגרות-
הקשר לנקודת מיפנה.
עצמכם. חיפושכס אחשנות
את גישתכם לעחיים
קבועות משתנות
עליכם יהיה להחליט
בודה. המצב הכספי גוועומדות
להתפרק. ה רי
טרף קל הוכיח שמהו
הכיוון הנכון.
רם לדאגה — בקשונשואים
רוצים בחופש
לא תמיד הדשא של
בן״הזוג עצמו יגרום
תיכם להלוואות תיתקלוהחופשיים
רוצים •בהשכן
ירוק לותר. ולפלהפתעות,
וצדדים בלנה
בקשיים, אך קרוכבלים.
העזרה, שלה
עמים הישן והבטוח
תי מוכרים באישיותו
בים וידידים יחלצו לאתם
מחכים, תבוא
עדיף על פניו. קידום
יגרמו לתדהמה, ואו עזרתכם,
ויוציאו אתכם
בדרכים נסתרות ולא
פתאומי בקאריירה צפוי
לי אף לבילבול. במ מהמצב
שנראה, לכאו22ב
או גו ס ט -
כל-כך כשרות — הז-

בצורה מיקרית ביותר,
9ז בפ ב רו א ר
> 2בנו במבר
.22בספטמבר
קום העבודה עשויים
20בדצמבר
רה, מדאיג. בני מזל
20במרס
הרו. אל תתפסו לובהתערבותס
של ידילהתחולל
דברים בל-
גדי יקסמו לכם במיוחד
שאננות יתר, זו רק
דים דורשי טובתכם.
תי־צפויים. נסיעות פיתאומיות, קשרים השבוע. קרוב לוודאי שבני־הזוג יהיו מבותזיק
לכם. למהמרים — השגיחו על כס -מסיבת שאליה תוזמנו עשויה לגרום להת^
חשובים לטווח ארוך עם ארצות אחרות.
--רציני ועוזר.יחסם יהיה
גרים מכם,
שקטים# .

...עצומה.
--פכם, הסיכויים להפסיד — מרובים. להבות 2 0 *+צצצ>צ-צ-צ-צצ-צ-צ-צצצ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צצ-צ-צצ-צצצ-צ-צצצ-צצ-צצצצצצ-צ-צ-צצ-צ-צצ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ>צ-צ¥א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א*-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-אא-א-א.א.א-א-א.א.א-א.א-א£.

תאוחיס

]111111

זניט

סטודנט, עשה חיים
בהנחה.

צא לבלות בהנחה
בין בחינה לעבודה שים פס ירוק. צפויות
לך הנחות על הצגות, מופעים, חופשות
בארץ, בפלמה דה מיורקה או ברודוס!
תוכל להנות מהנחות על מוצרים שונים:
בגדים, מגבות רחצה, כלי זמר, מוצרי
חשמל, מכשירי כתיבה ואביזרים שונים.

כמו כן מציע לך מועדון פס ירוק, מגוון
של אפשרויות בילוי מקוריות, למשל:
שיעורי צילום, ימאות וניווט במחירים
מוזלים, אפשרות לרכישת עיתונים
וירחונים בהנחה ועוד ועוד.
פרטים: בכל סניפי בנק הפועלים.

בוא לגדול אתנו
31= 14

מערבת 4 0 0מאחרת במהירות
את השלוחה הפורה במשרד
מערכת סב<^(£ו 0ו 7ט 8ו 1578ם _ו_0 0£1ו ^7ו\/ו 7 0ט^) פיתוח חדשני במרכזת הטלפונים החדשה.
תד קס 60X7מאפשר מענה או טו מ טי מו קלטו מו סי ק ת רקע ללקוח הממ תין,
כאשר כל ה שלוחות תפוסות, השיחה הממ תינ ה תנותב מיד כאשר תתפנה ה שלוחה הראשונה.
פיתוח זה מיועד בעיקר לחברות הנותנות שרות כמו :
משרדי נסיעות, חברות גז, חברות תעופה, סניפי בנקים,
מ חל קו ת ניירות ערך ו מ חל קו ת של תיקוני ם ושירות.
ניתן ל הו סי ף מערכת ^ 0 0ושאר תכונו ת ק x
לכל מרכזיי תתדקס .60
תדיראן ח טיב ת תק שורת רח׳ ה סיבי ם ,18 אזור התעשיה, פ״ת טל 03-926641 ,928585 .
״סברלופון״ בעי׳מ, רח׳ צה״ל 10 קרי ת אליעזר חיפה ; טל 539227 .־ 04
״רנדטל״ בע״מ -מערכות תק שורת, רח׳ תפוצו ת ישראל 3גבעתיים, טל 03-770141/2 .
שמרד אל ק טרוני ק ה ( )1977 בע״מ רח׳ השומר 72 בני ברק ; טל 03-772171 .
״איילת תק שורת״ -רח׳ הלני ה מלכ ה ,5ירושלים, טל 02-240404 - 222606 .
״אורטלקו״ בע״מ -רח׳ לוינס קי 56 תל־אביב, טל 824882 ,823731 .
״טל־גל״ -רח׳ בי אליק 137רמת גן, טל 03-732094 .

תעעזיות עזראל לאלקטרוניקוזנעח 1
ח טי בתהתק עזו רו/

לשם הורדת שער־הריבית.
מילחמה זו אינה קלה כלל-
ועיקר, בלשון המעטה, אך תוצאותיה
תהיינה מכריעות לעתיד המשק
הישראלי, ולכן לא נשאר
אלא להחזיק לאוצר אצבעות ולאחל
לו הצלחה.
אכן, המילחמה בשער הריבית
הבנקאית דומה למילחמה במים־
לצת האגדית בעלת שבעה הראשים,
אלא שלשער־ריבית זה
יש לפחות מאה ראשים. יש ריבית
דולרית ויש ריבית על אוברדראפט
מאושר, ויש ריבית על חריגה
מאוברדראפט מאושר, ויש סתם
ריבית על הלוואה בנקאית ויש
גם ריבית נפרדת ללקוח גדול,
ואחרת ללקוח קטן. ויש ימי־ערך
ויש דמי הנהלת־חשבונות המהווים
חצי שקל לרישום פעולה כאשר
הלקוח נמצא בתחום האשראי ה מאושר
אך עולה ב־ 1.2שקל כאשר
החשבון חורג מתחום זה, כפי
שמסביר בנק לאומי ללקוח.
האם מישהו מבין מדוע דמי
הנהלת־חשבונות, שהיא פעולה
אחידה, משתנה כך, אלא אם כן,
מדובר בריבית מוסווית?
אין קושי להבין את הבנקים!.
ריבוי שערי הריבית מועיל להם.
מי שקשה להבינו הם הכלכלנים!.
אלה לוחמים בחירוף־נפש נגד
ריבוי שערי־המטבע בשם היעי״;
לות הכלכלית, השוק החופשי, ועוד
מיני דברים כאלה, למרות
ששער־מטבע אחד מקשה על עידוד
הייצוא ועל הורדת האינפלציה.
אם שער אחד חשוב כל־כך, למה
לצמצם זאת לתחום־המטבע בלבד?!
למה לא יוצאים נגד המון שערי-
הריבית? מהי הקדושה בהם?
כמו באגדה, כאשר האביר מוריד)
למיפלצת ראש אחד, שלושה אח רים
גדלים תחתיו. חיסול שער־ו
ריבית מסויים בוודאי יצמיח עשרה
אחרים. אך כמו לכל המיסלצות
באגדה גם למיפלצת שער־הריבית
יש נקודת־תורפה, שאם פוגעים

מאת

אסתר אלכ סנד ר

רונאלד וגן ומוגוט ת א ציו כ בו גילו בי הריבית הג בו ה ה
היא הגורמת לשילוב האבטלה והאינפלציה -עכשיו זה מתגלה בישראל

ת חו ד ש האחרץ קרה מאורע
י חשוב בחיים הכלכליים בישראל
— עניין שער הריבית עלה
על סדר היום.
זה זמן רב יש התלחשויות
בעניין זה. התעשיה הזעירה התארגנה
להשגת אשראי זול, ביגלל
שלא יכלה לעמוד בשער־הריבית
שנדרש ממנה על הלוואות בנקאיות
; הריבית על משיכת־היתר
הגיעה עד ל־ס/ס 70 ריאלית. היו
גם ״מרידות״ אחרות, וסוף־סוף
העניין פרץ החוצה והונח על ה שולחן.
הנה
קורות השבוע שהתחיל
באחד בנובמבר, בעניין שערהריבית.
בשבוע
זה פירסמה העיתונות
את תוצאות הסקר שנערך ע״י
חברת הייעוץ הכלכלית נאשיונאל
קונסולטנט, לפיו הגיע שער־הרי־בית
הריאלי ברבע השני והשלישי
של 1981 לרמה של 40 הארץ,
מעריב, דוס־יום מהשניים בנובמבר
.)1981 העיתונות ציטטה גם מן
הדו״ח האחרון של בנק־ישראל על
עלויות אמצעי התשלום, והמסקנה
שם היא ששער־הריבית ה ריאלי
גבוה מאוד, במיוחד משום
שהבנקים לא הורידו את הריבית
הנומינלית שלהם בהתאם לירידת
קצב האינפלציה, בעוד שקודם לכן
העלו אותה בקצב זה, כאשר ה אינפלציה
גברה (הארץ, שניים ב_
נובמבר
.)1981
והנה לא עבר יום והתפרסם
במדור ״המשק״ במעריב, שסגן-
שר־האוצר מציע חוק להורדת ה ריבית.
ם גן־שר־האוצר, חיים קאום-
מן, ביקש לקבוע בחוק תיקרה
של 1570—1070 לשער־הריבית ל־

האביר אדדור
ודרקון הריבץ ן
אחר ההצמדה, כי לדבריו, הבנקים
גובים היום 20070 ריבית נומינלית
באינפלציה של 4070( 10070
ריבית ריאלית) .נודע גם שזאת
לא היתה הפעם הראשונה שמר
קאופמן התריע נגד הריבית הגבוהה,
וזה זמן־מה הוא עושה
זאת בהרצאותיו השונות, אך מ־שום־מה
הדבר לא הגיע לעיתונות
עד כה.

כארבעה כנוכמכר ,1981
כאותו מדור כעיתון (״מעריב״)
,הופיעה ידיעה נוספת,
לפיה תוכע שר־האוצר
מכנק-דיסקונט, להוריד את
שעורי־הריבית. הידיעה מציינת
שלפנייה זו היו גם שיניים.
כי היא ״לוותה בעי•
בוכ של האוצר כאישור
תשקיף לגיוס כ 500-מיליון
שקל בכורסה.״ ובבלל ״שר
האוצר פועל זה כמה שבועות
להביא להורדת הרי
בית
הבנקאית.״ סוף ציטוט.
אך משום מה זאת הפעם
הראשונה שהעיתונות
מדווחת לנו על פעילות זו.
באותו יום הופיעה בהאוץ עמדת
הבנקים, שמאשרת את קיומו של
שער־ריבית ריאלי בגובה של>,407
והם גם מוכנים להסכים שהדבר
בלתי־רצוי כי ״לקוחות טובים
עלולים לכרוע תחתיו,״ אך אין
בדעתם להוריד את הריבית אלא
דווקא להעלות אותה בדמות של
העלאת ריבית על החריגות מן
האשראי.
כך זכינו סוף־סוף לקובץ של
ידיעות מוסמכות ודיון ציבורי
ראוי-לשמו בעניין שער־הריבית
גם בארצנו. בעולם הגדול לא יורד
עניין זה מעל סדר היום. זה הנושא
הכלכלי המרכזי היום. לא
השכר, לא המחירים, לא מאזן
התשלומים, אלא שער־הריבית. ואכן,
עם כל ההבדלים שבינינו

ובין המשקים האחרים בעולם,
אפשר לראות בשער־הריבית מפתח
לפיתרון בעיות רבות במשק שלנו.
אין הוא המפתח היחידי, אך ללא-
ספק הוא מפתח הכרחי שבלעדיו
אי־אפשר. הדבר הודגש כבר במאמרים
הקודמים שפורסמו ב־העולם
הזה׳.

מאהרא שי ס
ל רי בי ת
ין ספק שבשבוע הראשון
י של נובמבר הופיע שער־הרי-
בית בתודעה הציבורית בצורה
ברורה ומאיימת. המסר החשוב ביותר
שהועבר לציבור בעניין זה
היה שהאוצר מוכן ומזומן להשיב
מילחמה־שערה לבנקים ומוכן להשתמש
לא רק בדיבורים ובשיכ-
נוע מילולי אלא בנשק אפקטיבי
נגדם, כגון חקיקה או סנקציות,

בה אפשר להרוג את המיפלצת
על כל ראשיה במכה אחת.
האם ישכיל האוצר למצוא את
נקודת־התורפה של הכוח הבנקאי?
כמו באגדה, הריגת מיפלצת שער־הריבית
בוודאי תפתח את הדרך
אל הפרס הגדול, אל יד בת־המלך,
שבמיקרה הישראלי היא חידוש
הפיתוח המשקי ללא אינפלציה.
מה טיבה וטיבעה של מיפלצת
פיננסית זאת? מה היא אוכלת,
על מה ומי היא מאיימת, מה מקיים

אותה כך, גדולה ומאיימת? מה
הן הסכנות המאיימות על הלוחמים
נגדה? מהי נקודת התורפה שלה
ואיך לנצח אותה?
ננסה, במאמר זה, לענות על
שאלות אלה.
שער־הריבית הגבוה הוא לב־ליבו
של המצב הכלכלי המכונה
סטגפלציה — אינפלציה מלווה באבטלה
— השולט היום ברוב
משקי העולם המתועש (להוציא
יפאן) ,ובמידה רבה גם בישראל.
בתקופת שר־האוצר יגאל הורביץ
טעם המשק טעם של ממש ממישטר
כלכלי זה.
האמצעים לכינון הסטגפלציה
הם: קיצוצים בתקציב הממשלתי,
בשרותים הסוציאליים, הורדת ה שכר
הריאלי, ביטול סובסידיות
י ושער־ריבית גבוה• האמצעי ש שומר
על מישטר הסטגפלציד, כך
שלא יביא למשבר כלכלי עמוק,
הוא המישחק עם כמות הכסף ב מחזור.
פעם מרחיבים אותה, פעם
מקצצים בה, לפי הצורך, בהתאם
לממדי האינפלציה והאבטלה.
קברניטי המשקים המתועשים
הגיעו לשכלול יוצא מגדר הרגיל
(המשך בעמוד )52

213

לבג הכותנה המעולים

סמ!*מ0

לא הגזול ביותר-אבל הטובים ביותר

אחרי 34
חודשי נהיגה
אלפי נהגים
נהנים להתניע מכוניתם כמצברי גילד

המצבר האמין
בי1תר בעולם.
* ללא טיפול
* ללא הוספת מים

לרכב פרט•

3 6חדשיז- אחויוח סוכנים לישראל:

הפצה תל־אביב והמרכז:

ם ורויס פון ב!
סוכנויות•בוא

בעמי

* ללא קורוזיה י
* מצבר סגור
36 חודעוי אחריות

פ רו רטה־

תל־אביב,רח׳ לינ קולו .19 טל 284976 03ת.ד884 .

חשמל שמשו! ,334033 מוסך אוריע\4ופ , 337426 זיק אור , 253802 היימליד יעקב , 331817 חשמל יעקב ;333465 מגדל שלום , 650984
פולקסווגן מוסך הדרום ,832268 מוסך תושיה פולקסווגז , 336825 פולקסווגן פליקם ,331823 מומו אריה מגרשי התערובת .441084
גת יס: עוזי שחמרוב .862536 חולות אזור התעשיה עוזרי משה .803265 יפת מוטקה , 832859 בבעם .831654 אלי את אלי . 821463
ראשוז לציה: המתניע 941647 רחובות: טפנואור 51484־ .054 פולקסוונז רבב הנגב 51650־ .054 רמלה: מאור 25094־ .054 גדרה: קרני אוד
בתחנת סיגול 91877־ 055 אשקלת: תלמי הנגב 97311־ .051 בני ברק: אור נע ,774236 מיכה במוסך ביג .708096 פתח תקוה: פסח הלר .912977
גפר סבא: הוד השרון רמות השבים, בן ארי שרת 8־31387־ .052 אזור נתניה: יורם רז, כפר ויתקין 96804־ ,053 טכנואוך חשמל אורי 38013־.053

הפצה באר שבע והדרום:
חשמל ״שאול״ אזור התעשיה בביש חברון 35111־ .057 חשמלאים מורשים: מוסך ברעם פולקסווגן 72011־ ,057 איציק חלקי חילוף
74045־ ,057 מוסך הנאמן פולקסווגן 77195־ ,057 פולקסווגן ריטם 71744־ , 057 המניע צומת גילת 83424־ ,057 עוזי צומת קסטינה 81868־.055

הפצה חיפה והצפון :
מצברי נולד חיפה גולדנר, המגינים 533293 100־ ,04 חשמלאים מורשים חיפה והצפון: אור חדש ,728655 אוטו אור ,666922 מוסך ארז ,724374
לפשיץ , 524148 מרויץ , 669710 פיקס אור ,720371 רם אור ,643737 מוסך תלפיות , 674977 אלט שולר תל חנן .231127 טב_עע! עציון . 932062
עכר זרם הגליל .913306 פרדס חנה: כהן שמיר 79407־ .063 בנימינה: אודי את בני בתחנת פז 61216־ .063 חדרה אלקטרו רכב 26200־, 063

ברונו גולדשטיין 22685־ .063 נצרת: בודג׳נה יוסף 56438־ ,065 מוסר הצפון פולקסווגן 72046־ .065ע פולה: קואופרטיב-התבור 93506־. 065
גפר תגור: מוסך צפון 67702־ .067 צפת: אוטוסטרט 31142־ .067 יסוד המעלה: מוסך יסוד 37200־ .067ק רית שמונה: פולקסווגן רבב הבשן
40939,־ ,067 קואופרטיב גליל עליון 40713־.067
הפצה ירושלים: גוטמן דוד אזור התעשיה תלפיות 781818־ ,02 לוינסון צבי בתי אונגרים 283110־.02

ה עו ל ם הז ה 2308

בעד קריטריונים מוחלט
איו לי מושג למה העניין הזה של עליית העוני פי ארבעה
בין השנים 1978ו־ 1980 כל־כך מטריד את האנשים. ככה זה
בחברה, לא ! יש עשירים, יש עניים, יש כאלה באמצע, ויש
שוויון הזדמנויות ושוק חופשי. מי שמצליח עולה, מי שמצליח
יורד, ומי שלא מצליח נעשה עני. מה
הצעקות ! אז נניח שבשנים ההן 1978 ,
נו, אם זה לא הסבר יפה של בעיית
עד ,1980 היו יותר אנשים שלא הצליחו,
העוני, אז אני קוגלאגר. זה בדיוק מסתדר
ונעשו עניים. זה יכול לקרות אפילו
עם מה שאני חושב על העניין. אם לבן־
באמריקה, לא !
אדם יש כסף לקנות לחם ומרגרינה,
חושב,
שאני מה בדיוק
וביגלל שזה
לקנות נעליים פעמיים בשנה ולבקר מדי
כל-כך מצא־חן בעיני מאמר שכתב הפרשן
פעם בקולנוע — הוא לא עני ! אם גם
הכלכלי של עיתון ״הארץ״ ,אברהם
יש לו כסף לשלם שכר-דירה, מים וחשטל,
תחת הכותרת ״כיצד נוספו רבבות
מל, ולאכול בשר מדי פעם — אז הוא
עניים״ .אברהם טל בטח חושב כמוני,
כבר כמעט עשיר !
אבל לא מסביר את מחשבותיו בצורה
כל-כך וולגארית כמו שאני עשיתנ-יכאן,
ברור שיש צייד לבחון את עניין העוני
אלא בשפה יפה, כמו שרק פרשן כלכלי
מבחינה מוחלטת, כי אחרת נגיע ל-
יכול.
פראדוכסים נוראים. למה אנשים צריכים
להסתכל על מה שקורה לאחרים !
וככה מסביר לנו אברהם טל את השכל
אחד יסתכל בצלחת שלו, בבקשה !
עניין המדאיג, לכאורה, של עליית המה
הקינאה הזאת ! ככה אפשר לבנות
עוני :
מדינה ! צריך להפסיק מייד עם הקרי״כאשר
אומרים בלשון יום־יום כי
טריונים המסולפים של אנשי הרווחה,
ולקבוע באופן מוחלט וסופי שאיש עני
מישהו נעשה עני יותר, מתכוונים בדרך-
זה אחד שעומד על סף רעב, גר על ספסל
כלל לכך שמצבו נעשה רע משהיה קודם
בתחנה המרכזית ומתכסה בעיתונים, ואז
לכן, במונחים מוחלטים: אם יכול היה
יתברר לנו שמיספר העניים במדינת ישלהרשות
לעצמו לקנות חמאה — הרי
ראל לא גדל ב 25-השנים האחרונות,
עתה עליו להסתפק במרגרינה. אם קנה
עני אמיתי
נעליים פעמיים בשנה — יוכל מעתה
מאז שהפסיקו לבנות ספסלים בתחנה
לקנותן רק פעם אחת; ואם ביקר מפעם
רק 200
המרכזית. ואם כבר עושים את זה, אפלפעם
בקולנוע — הרי עתה עליו להדיר
שר גם לקבוע קריטריון מוחלט לעושר,
רגליו משם. לא כן אנשי הרווחה. הם גורסים כי עוני הוא
שזה דבר לא פחות חשוב למניעת הקינאה שאוכלת אותנו.
מושג שינתן להגדירו אך ורק במונחים יחסיים. אם ״ההכנסה
למשל • עשיר הוא רק אחד שיש לו לפחות מיליון וחצי דולר.
החציונית״ במשק עולה, עולה כמאליו גם ״קו העוני״ ומי
וככה, אם נשתמש במונחים מוחלטים, ייצא לנו שיש בארץ
שהיה מעט מעל לקו זה ולא נחשב עני מובהק, מוצא את
באופן קבוע כמאתיים אנשים עניים, ועשירים אין בכלל, וזה 1
עצמו לפתע מתחתיו, ונחשב עני לכל דבר.״
יעשה הרבה לטיהור האווירה וגם יקל מאוד על חישובי
הסטטיסטיקאים.
ולהלן מסביר לנו מר טל ש״לטווח הארוך״ אולי צודקים
אנשי הרווחה, אבל מה שצריך לעשות בינתיים זה לבדוק
מה קרה לעוני מבחינת ״לשון היום־יום״ .וכאן, טוען טל,
אם בודקים מה קרה לעוני מבחינתו ״המוחלטת׳ /מתברר
לנו שלא רק שהעוני לא עלה, אלא שהוא אפילו ירד. זאת
אומרת: העניים נעשו עשירים !

ט לוויזי ה?

הלו, זה טלוויזיה !
לא, אדוני.
הלו, הלו, זה טלוויזיה !
לא, אדוני, כבר אמתי לך, זה לא
טלוויזיה.
הלו, הלו, זה אפס״שתיים־חמש-חמש•
שבע״שתייס״חמש-שמונה !
כן אדוני, זה המיספר.
חבוהימן כולם הולכים לייצור בימינו. סנובים,
בשרותים כבר הייתם ן תלכו, תלכו.
שרותי״התחבורה, למשל. וליתר דיוק :
שרות המוניות בין תל־אביב וחיפה ביום
שישי אחר־הצהריים. טי שלא היה בזה
לא היה בשרותים מימיו.
מגיע בן־אדם שרוצה לנסוע לחיפה
לתחנה המרכזית ונעמד בתור הארוך.
ביום שישי יש תור ארוך ומוניות קצרות.
התור הולד לאט, המוניות מהר. מגיע
פיתאום בחור עם שפם, מסתכל על זה
שניצב מאחורי בתור, ואומר לו: שמע,
אני לא מכיר אותך מאיזה מקום ן אני
לא חושב, עונה הבחור שמאחורי. לא
חשוב, אומר הבחור עם השפם. אתה
רואה את המרצדס הלבנה שעומדת שם
בפינה, היא עוד חמש דקות נוסעת
לחיפה. אל תעשה הרבה רעש, תבוא
איתי. מחיר אוטובוס.
בינתיים מתקדם התור. אני כמעט
נכנס למונית. התיק שלי, זאת אומרת,
כבר נכנס לתא המיטען, אבל כשאני
רוצה להיכנס לתא הנוסעים, אני רואה
ששניים בלי תיק שבאו ככה סתם
מהרחוב, נכנסו כבר לפני. אני שואל
טלווייה ישראלית
את הנהג: מה זה י אני לא סדרן, במירפסת אדוני, הוא עונה לי. אני הילך להוציא
את התיק שלי מתא המיטען, וגברת
אז מה זה, אם זה לא טלוויזיה ן
אחת מוציאה משם את המיזוודה.
זה הטלוויזיה הישראלית, אדוני, זה
לא טלוויזיה• שלום, אדוני.
טוב, לפחות אני הראשון במונית השלום.
באה.
טעות. פיתאום אני מוצא שלפני
שניים. מה זה, אני שואל אותם ז שתוק,
שתוק, אומר לי הגבר. מה איכפת >ך!
הלו, הלו, זה טלוויזיה ן
לא, אדוני.
אתה ממילא נכנס. לא בא בחשבון, אני
אומר להם, אני נכנס אתם לא. אל
הלו, הלו, זה אני שטילפנתי קודם.
תדבר ככה, אומרים לי הם, יש לנו
אולי אתה יכול לומר לי מה לעשות
פתק, הנה, תראה.
עם הטלוויזיה הישראלית שלי !
ברצון, אדוני. עציצים יש לך י
וזה עוד לא הכל, כי יש עוד מישהו
יש, יש.
בתור, עם שישה שקים גדולים. באה
איפה אתה שם אותם, אדוני 1
מונית. הוא מכניס את השקים לתא
הלו ! במירפסת אני שם אותם :
המיטען — ואין מקום לתיק שלי, ואין
מקום למיזוודה של הגברת שהיתה לפני
.אז תשים בבקשה את הטלוויזיה
האדון עם חשקים וכמעט נכנסה כבר
שלד בין העציצים במירפסת, אדוני,
למונית הקודמת. אני רוצה להגיע לותתחיל
להשקות אותה בכל בוקר.
חיפה, ומאיים על האדון עם השקים
תשים גם קצת דשן, אדוני. שלום
אדוני.
במכות אם הוא לא עושה מקום לתיק
שלי. הוא מצופף את השקים שלו ועושה
.הלו, שלום, תודה רבה.

אני איש לאומי, אדוני. ככה חינכו
אותי בבית. אדמה נקנית בדם וביזע.
דיונים, שיחות, הסכמים, שלום — כל
הכבוד להם, אבל קודם כל העם והארץ.
התיישבות, עבודה, צבא וביטחון, זה
מה שאני אומר. ואחדות העם, כמובן.
שום שביתות פראיות. כל עובד וכל
פועל שחור מרים פה ראש וחושב שהוא
מלך.
אז מה אני רוצה לומר! שיותר אני
לא הולד לעשות טעויות, זה מה שאני
רוצה לומר. פעם אחת עשיתי טעות,
פעמיים עשיתי טעות, אבל פעם שלישית
אני לא הולד לטעות. אני לא
הילך יותר לבחור בתחליף, רק במקור.
תראה בעצמך. מי אומר שצייד לבדוק
עוד פעם, את הסכמי קמפ-דיוויד,
ושאולי אפשר להציל את ההתיישבות
המופלאה בחבל ימית ז מי אומר שצריך
להחיל מייד את החוק הישראלי ברמת
הגולן! מי רוצה באמת בממשלת אחדות
לאומית ! וטי מגלה אחריות לאומית
בפרשת ״אל־על״ ומתייצב באומץ
מקום. לגברת עם המיזוודה קשה לאיים
במכות. לה יש מקום בתא הנוסעים,
אבל למיזוודה אין מקום בתא המיטען.
היא תחכה למונית הבאה, אין ברירה,
אולי שם יהיה מקום לשתיהן.
במונית צעקות. מה זה פה ! איזה
ברדיו ן איך נדחפים ! .הנהג מסתובב
ומאיים: אם לא נגמרות הצעקות אני
לא נוסע. אני רוצה לנסוע בראש שקט.
כולם משלמים כמו בובל׳ך.
עד חדרת הנהג נוסע בראש שקט.
ברמזור בחדרה יש מונית אחרת לחיפה
עם חבר של הנהג שלנו. הנהג שלנו
חברה׳מן. הוא לא יתן למונית השניה
לעבור אותו• המונית השניה נוסעת
מאה וחמש, הנהג שלנו נוסע מאה
ועשר. המונית השניה נוסעת מאה ועשר,
הנהג שלנו עולה למאה עשרים. המונית
השניה נוסעת מאה עשרים, הנהג שלנו
לא יכול יותר, ונוסעים ביחד כמה קילומטרים
על מאה עשרים. אף אחד לא
מוותר. הנהג שלנו חברה׳מן, וגם הנהג
השני חברה׳מן. נסיעה תענוג לחיפה ביום
שישי אחר־הצחריים. חבל שמגיעים כל-
כך מהר, חצי דרך על מאה ועשרים,
כי הנסיעה לחיפה זה הדבר הכי מעניין
בחיפה, כידוע, אם יש מזל ומגיעים.
כשמגיעים כבר אין מה לעשות, כי זה
חיפה.

נגד העובדים הפראיים ובעד ההנהלה
האחראית! התשובה לשאלה הראשונה:
יצחק רבין• התשיבה לשאלה השניה :
אברהם כץ־עוז. התשובה לשאלה השלי שית:
שימעון פרס. התשובה לשאלה
הרביעית: ההסתדרות וגד יעקובי. תבדוק
בעצמך.
אני מודה שלכמה זמן היטעו אותי
הסיסמות של בגין. אבל זה נגמר. סיסמות
זה תחליף עלוב לשורשים. למיפ-
לגת־העבודה יש שורשים. כן אדוני.
שושנה ארבלי״אלמוזלינו, שלמה הילל,
אריק נחמקין, אלה אנשים עם שורשים
אמיתיים. זה המקור. אלה שם בליכוד,
רומילוארנס וכל האחרים זה סתם תחליף
זול, אדוני. אני לא הולך להצביע
בפעם הבאה בעד העבודה בי. אני הולך
להצביע בעד העבודה אי. בית־דין לא
יעצור אותי.

שרמה גליקשט״ן,
אר תיסע!
שלום לך שלמה, שמעתי שאתה עומד
להשתתף בטורניר טניס ביוהנסבורג
שבדרוס-אפריקה, ואני רוצה לבקש ממך:
אל תיסע.
שמעתי שטניסאים כמו ביורן בורג,
ג׳ון מקנרו וג׳ימי קונורס לא ישתתפו
בטורניר הזה, מפני שאיימו על חייהם.
אני לא חושב לאיים על חייד, שלמה
גליקשטיין. אני סתם רוצה לבקש.
אני יודע שהפרס גדול והפיתוי גדול.
אני יודע שגם האתגר הספורטיבי גדול,
וגם זה חשוב מאוד, ובכל זאת, שלמה
גליקשטיין, הייתי רוצה שתזכור מאיפה
אתה בא ולאן אתה הולך.
אתה בא מעם ששליש ממנו הושמד
על״ידי אנשים שהאמינו שיש גזע לבן,
נאצל ונעלה, שזכותו לנצל גזעים אחרים,
כהים ממנו, וזכותו גם להשמיד
אותם.
ואתה הולד לארץ שנשלטת על־ידי
אנשים שיש להם אותה אידיאולוגיה.
הם מאמינים שאדם לבן יכול לעשות
כל מה שעולה בדעתו לאדם כהה ממנו.
אני בטוח שאתה טניסאי טוב. ראיתי
בטלוויזיה. טניסאי יכול להיות גם בן-
אדם. אל תיסע.

82ד £1ס ^11 שק0

נלהיתרונותהטונים של״אהל״
והרנההרנה יותר:י
אופל קדט ׳82מ אחדת בתוכה חידושים רבים ומפתיעים.
יחד עם זאת תמצא בה את מבחר היתרונות הידועים של ׳׳אופל״:

ירתרכטיחרת

יותר אמתות וחסכון

״קדט״ מעניקה הגנה מירבית ל־ 5נוסעים מבוגרים. השילדה
שלה כוללת ״אזורי מעיכה״ מיוחדים מלפנים ומאחור אשר
חושבו על ידי מחשב מיוחד. במקרה של תאונה נשאר תא
הנוסעים שלם. שתי מערכות בילום עצמאיות ומגבר בלם —
מבטיחים יציבות ובלימה בטוחה.

ל״קדט״ מנוע חזק עם הנעה קדמית. חלק מהדגמים מצויידים
בגל זיזים עליון עם כיוון שסתומים אוטומטי. יתרונות אלה. ,
יחד עם עיצוב אירודינמי מיוחד מביאים לצריכת דלק
חסכונית .

יותר נוחות

יותר רגמים

ב״קדט״ מושבים אורטופדיים, מרחב פנימי בשפע ומערכת
שעונים ומתגים המאפשרים קליטת אינפורמציה מהירה
ונהיגה קלה.

לבחירתך ״קדט״ ׳82 עם מנוע 1200 או 1300 סמ״ק; עם תיבת
הילוכים רגילה או אוטומטית ועם 4או 5דלתות(״סטיישן״).
״קדט״ —׳82 המכונית הנותנת לך יותר ״אופל״.

לבחירתך׳7קדט׳׳ 1300 או טו מ טי ת ודגמי *ו\ו 0נ< 0 * 3א 0א£א

ליאו גולדברג בעיים

משדד ראשי: תל־אבי ב,דרופתח תקוה 86
טלפון . 284111 סניפים וסוכנים בבל הארץ

תורכיה:
ההפיכה הצבאית בתורכיה בשנה שעברה התקבלה
בארצות־הברית בתרועות שימחה. גם עיתונים ישראליים,
בכללם עיתוני המערך, ברכו על המיפנה בתורכיה,
לקראת שילטון של חוק וסדר.
קשה להסביר את כל הדברים היפים האלה ל־40
אלף האסירים הפוליטיים בתורכיה. המישטרה הפוליטית
של הגנרלים אינה נופלת בכושר המצאתה מהגסטאפו
הנאצי או מהסאוואק של השאה האיראני. הדו״ח של
אמנסטי אינטנשיונל בנושא זה היה חד משמעי: התורכים
מפעילים שיטות עינויים מחרידות, הכוללות מכות

שמאלנים על
עו ל ס

קוון

הצלב

ההסכם ככתבו וכלשונו, הוא יזכה בתמיכת האופוזיציה
במצריים.״
חית לאומית מצרית. גם מנהיגי־אופוזיציה
אחרים מתנבאים באותו סיגנון. מיפלגת העבודה הסוציאליסטית
תמכה בהסכם עם חתימתו, אך שינתה את
דעתה נוכח המדיניות האנטי־פלסטינית של מנחם בגין.
אחד ממנהיגיה הבולטים, איברהים שוקרי, רואה כעת
סיכוי לשיתוף פעולה עם מזבארב :״אם הנשיא יתעקש
על הגשמת הסעיפים הקשורים בזכויות הפלסטינים,
לא תהיה לו בעיה איתנו.״
אפילו ח׳אלד מוחי־אל־דין, חמנהיג השמאלני, שהתנגד
באורח עיקבי להסכמי קמפידייוויד מיום חתימתם, מגלה
הבנה לעמדתו של מובארב :״גם אנחנו מבינים שהנשיא
אינו יכול להפר הסכם בינלאומי באורח שרירותי. אם
מובארכ יעמוד על זכויות, הפלסטינים, הוא יוכל לגבש
קו משותף עם כל העולם הערבי. במיקרה כזה הוא יוכל
לגבש חזית לאומית מצרית בהנהגתו ללא כל קושי.״
שר־החוץ המצרי לשעבר, איסמעיל פהמי, סבור
שהישראלים מנסים להכשיל כל אפשרות של התקרבות
בין מצריים והעולם הערבי :״לכן הם רוצים שמובארב
יחתום על תוכנית, אוטונומיה׳ ,שתאפשר לאריאל שמן
להשתולל בגדה ולהמשיך במדיניות ההתנחלות. מובארב
מבין זאת היטב והישראלים יצטרכו להתרגל למציאות
חדשה.״

אמנת־הסגרה הדדית עם מישטר הגנרלים הפרדאמרי-
קני, הניאדפאשיסטי, בתורכיה !
גם לבנון לא נתגלתה כמיקלט בטוח. כוחות־הביטחון
הלבנוניים ניסו להסגיר שני חברי קורטולוס לתורכיה,
באמצעות הסורים. רק במאמצים רבים, כולל שוחד,
הצליח טארקאן לשחרר את שני חבריו ולהימלט
לבריטניה.
עתה מסרבת ממשלתה של מרגרט תאצ׳ר להעניק
לטארקאן מיקלט מדיני, בתואנה שלא הגיע לבריטניה
ישירות, אלא דרך סוריה ולבנון. ידידיו בלונדון עושים
כל מאמץ למנוע את הסגרתו לתורכים. אם יוסגר, אין
כל ספק שצפויים לו עינויים והוצאה להורג.

סיפור אהבה סעודי

מצריים: פוסלים

בתיווך פלסטיני

רשימות של

לא רק הסעודים מיתנו לאחרונה את הטון האנטי-
סובייטי המסורתי שלהם. גם ברית־המועצות עשתה כן
לגבי הסעודים.
סטאלין ניתק את היחסים הדיפלומאטיים עם הממלכה
הסעודית אחרי מילחמת־העולם השנייה. מאז תפסה

חסידי סאדאת

ברית־המועצות :

מסגיר שמאלנים לכלא התורכי
בעקבי הרגליים, הלם חשמלי, מעשי אונס, הרעבה שיטתית
ובמיקרים חריגים אף הוקעה על הצלב!
נשיא ארצות־הברית, רונאלד רגן, מסרב באורח החלטי
להתערב ב״עניינים פנימיים של תורכיה.״ הלובי
הליבראלי בוושינגטון נחלש מאוד מאז הבחירות האחרונות,
וזכויות האדם כבר לא באופנה. המידע המזוויע
מתורכיה מגביר עוד יותר את הדאגה לגורלו של
עורך־עיתון סוציאליסטי תורכי, דוגאן טארקאן, המנסה
עתה למצוא מיקלט מדיני בבריטניה.
אמנת הסגרה. טארקאן הוא חבר בכיר באירגון
השמאלני קורטולוס, הנאבק למען זכויות הכורדים ונגד
הפאשיזם. אירגון קורטולוס הוצא מחוץ לחוק, וחבריו
ממלאים כיום את בתי־הכלא של תורכיה. שני חברים
באידגון הוצאו בחודש שעבר להורג.
טארקאן הגיע לבריטניה דרך סוריה ולבנון. איי
לתמוה על שלא נשאר בסוריה. מישטרו הפרו־סובייטי
של חאפט׳ אל אסד, הסוציאליסטי כביכול, חתום על

בשבועות האחרונים פסל היומון המצרי רב־ההשפעה,
אל־ אהרם, רשימות שנכתבו על־ידי מקורביו של הנשיא
המנוח, אנוור אל־סאדאת, מפני שנקטו טון תוקפני
מדי כלפי מדינות ערב. הנוסח הזה אינו מקובל עוד
במצריים, ויש המתקשים, כנראה, לעכל את המציאות
החדשה. למשקיפים זרים אין כל ספק שמדיניותו של
אל־אהרם, הרישמי למחצה, מקובלת בהחלט על הנשיא
החדש, חוסני מובארכ.
המישטר החדש החליט לשמור על הסכמי קמס־דייוויד,
כלשונם המדוייקת וכרוחם, אבל לא להגזים בכניעה
לדרישות ישראליות שאינן כתובות באורח מפורש בהסכמים.
העיתונאי האופוזיצוני עאדל חוסיין הפר שתיקה
בת ארבע שנים שנכפתה עליו על־ידי סאדאת, והעניק
ראיון לעיתונאית הבריטית הלנה קובאן .״הסכמי קמס
דייוויד,״ הדגיש חוסיין ,״אינם מחייבים אותנו לספק
לישראל מים מנהר הנילוס, להעניק לאמריקאים בסיסים
צבאיים, או להרשות לישראל להפציץ בעיראק יבלבנון.
אם מובארב ידבק בקמם־דייוויד אבל יעמוד על הגשמת

וווס־אט־יזוה: הננסיות
מחריגות גזענים

שר־החוץ הסובייטי גרומיין ו
התקרבות למיבצר הריאקציה

מועצת המיסיון העולמית איננה, כמובן, אירגון
שמאלני. המועצה היא מעין אירגון־גג של כנסיות
פרוטסטנטיות, בעיקר אנגליקניות, העוסקות בפעולה
מיסיונרית בכל רחבי העולם. בעיקר פעילות
הכנסיות המאוגדות במועצה באפריקה.
השבוע החליטה נשיאות המועצה פה״אחד,
למשון את כל הכספים המושקעים בחברות הסוחרות
עם דרום־אפריקה. יותר ממיליון דולר, שהושקעו
עד כה בפירמות משגשגות כמו בארקליס
בנק, בריטיש־פטרוליום וג׳נראל־אלקטריק, הופנו
לחברות שהתחייבו במפורש שלא לסחור עם ממ שלת
האפרטהייד.
זוהי רק חולייה נוספת במילחמת-החורמה
שהכריזו חוגים כנסייתיים, בהנהגת הוורלד קאת־סיל
אוף צ׳וצ׳ס, נגד דרום אפריקה. גיזבר מועצת-
המיסיון, פיליפ וייד, הודיע שלא היו שום קשיים
במציאת אפיקים חדשים להשקעות .״לכנסיות
העולמיות ולחברות צדקה נוצריות יש כוח כלכלי
עצום,״ הכריז וייד .״בדעתנו לגייס את כל הנוצרים
למסע־צלב חדש למען שוויון בין כל הגזעים וחיסול
האפליה הגיזעית בדרום־אפריקה.״
וייד אינו חבר באינטרנציונאל הסוציאליסטי,
כמו ח״כ ירוחם משל, למשל״ חברות הסתדרותיות
רבות, בכללן חברת כור, עובדות בדרום־אפריקה,
מעסיקות פועלים שחורים בתנאי ניצול, ונותנות

מזכ״ל ההסתדרות משל
דוגמה מהכנסיות
בכן יד למיבצר האחרון של נאציזם אדיאולוגי
בעולם של שנות ה־80׳.

סעודיה מקום נכבד במילין הסובייטי :״מדינת עריצות״
,״ממלכת ימי־הביניים״ ,״מיבצר הריאקציה במיז־רח־התיכון״
,הן רק דוגמות מתונות של המינוח הסובייטי
כלפי ריאד. למען האמת, כל שמות־התואר האלה
מוצדקים בהחלט. אלא שעיקביות אידיאולוגית אינה
מאפיין מובהק של המדיניות הסובייטית.
מוסקבה מכירה בסעודים ככוח רב־עוצמה במרחב,
והם נוקטים בפעולות מגוונות כדי להתקרב לריאד.
אין ספק שהתקרבות זו מתאפשרת בעיקר הודות למאמצי
התיווך של יו״ר אירגון השיחרור הפלסטיני, יאסר ערא-
פאת. הסובייטים אינם ממהרים לדחות את תוכנית־השלום
של האמיר פאהד. הם רוצים לגבש תפיסה
שתתקרב לעמדה האירופית בעניין הסיכסוך, ובכך תדגיש
עוד יותר את הבדלי הגישה בין אירופה וארצות־הברית.
המעורבות הפלסטינית בנושא, מעידה גם על העובדה
שעראפאת נוטה לקבל את עיקריה של התוכנית הסעודית,
כולל ההכרה בישראל. הסובייטים לא ביטלו מעולם
את הכרתם במדינת־ישראל בגבולות הקו הירוק, ומבחינה
זו אין להם שום בעיה לקבל את תוכנית פאהד.
יש לצפות, לכן, לחידוש מהיר של היחסים הדיפ לומאטיים
בין ברית־המועצות ובין סעודיה, ולהרחבה
משמעותית של הסחר בין שתי המדינות. בין השאר
יתכן שברית־המועצות תקנה כמויות קטנות של נפט
סעודי, לא כל-כך מתוך צורך כלכלי, אלא כהפגות
נוכחות באיזור הרגיש ביותר מבחינת ארצות־הברית.

) ( 11*1111בשלס

מושה מייסזן: להשקיף אל וזאוסקך
האם המישקפיים יעזרו לאוסקר להתקרב אליה? כבר שלוש
פעמים ראתה מרשה מייסון את פרס האוסקר כימעט בידה. שלוש
פעמים היתד, מועמדת, ושלוש פעמים — רק מועמדת. אבל יום
אחד הוא יבוא, היא מקווה, ובינתיים היא משתובבת בהפסקת
צילומי סירטה החדש, רק כשאני צוחקת, בחברת בריסטי מק־ניקול,
ילדת־פלא שהפכה לנערת־חמודות.

כונסזאו פאב׳אן: נלווה טונה לאוהבים
האשה היפהפיה המעריצה את פרוות השועל
שבתמונה, היא השחקנית פרנפואז פאכיאן. וה איש
הפורש אותה לפניה הוא פרדריק קאסטה,
הפרוון הראשי לבית כריסטיאן דיור. ההזדמנות:
למעשה לא קרה שום דבר מיוחד.
פראנסואז, אחת השחקניות היפות של הבימה
והבד הצרפתי (שנה טובה לאוהבים עם לינו ווג־

טורה) ,טוענת שכל חלומותיה עטופים בפרווה.
מאז ומתמיד, גם כשלא יכלה להרשות לעצמה,
היתד, חולפת בדרכה אל התיאטרון על־פני רחוב
פובור סנט־הונורה (הידוע בפאריס בשל בתי־האום־
נר, היקרים שלו) ,ומלטפת במבטיה את הפרוות.־
היום היא אינה חייבת להתאפק, ויכולה להתפנק
בחלום ממשי במחיר של 60 אלף פראנקים צרפתיים.

..׳ה״לדיס מוסיפים
1׳ בלי אות ר
לא מזמן מלאו העיתונים
בסיפורים על מאמציה של
סופיה לורן להיכנס להריון.
זה היה רק אתמול, כשילדה
בשווייץ את בנה הבכור קאר־לו
הבן. אחר־כך חזרו השמועות
על קשיים בהריונה הש ני,
והיא שבה וילדה, בשעה
טובה, את אדוארדו. ואחר-
כך, באו שמועות על קשיי
הגידול של הילדים ועל חש שה
לגור. ברומא, מפחד הטרוריסטים,
ועל החלטתה לגור
בפאריס. ושוב פשטו שמועות
על בעיות בחיי־הנישואין שלד,
ושל בעלה המפיק, קארלו
פונטי. השמועות לוו בתמו־נות
של בלונדיות מיסתוריות
שהחליפו את סופיה לצידו של
קארלו, בצילומים של הזמר
הצרפתי פרז׳ לאמה, שהחליף
את פונטי לצד סופיה.
אבל נשיאים ורוח וגשם אין.
מכל זה נשארה רק העובדה
המצערת, שלפני כמה שבועות
אושפז לפתע קארלו פונטי ב־בית־החולים
סנט־אנטואן בפאריס,
ומצבו הוגדר כמדאיג.
בינתיים חלפה הדאגה ד
קארלו חזר לאיתנו, כשהוא
מבלה חופשה בז׳נבה עם שני
ילדיו. הוא טוען שהוא מרגיש
כה טוב שיכול היה להרשות
לסופיה לנסוע לניו־יורק, כדי
לבחון כמה הצעות קולנועיות
ולהשאירו כימעט לבד .״אני
מרגיש נפלא,״ הוא קורן מנחת
בין שני בניו, ומוסיף :״לא
רק שהם לא מעייפים אותי,
הם מוסיפים לי בריאות.״

ה עו ל ם הז ה 2308

פונסואה מיטואן:
חיוכים מן הגאנגס
הנשיא הצרפתי, פרנסואה
מיטראן, ערך זה מכבר מסע
ארוך בארצות־הברית ובמכסיקו׳
שכונה בפיו ״מסע התיק-
ווה״ .אולי משום שבסתר לבו
קיווה שמדיניות החוץ שלו
תוכל לטייח את משברי הפנים
החמורים, הפוקדים את
צרפת מאז הבחירות האחרונות.
בכל
צילום וצילום, בחברת
הנשיא רגן ובלעדיו, הקפיד
מיטראן לחייך מאוזן לאוזן,
אף שלא פעם ניראה מתאמץ.
אבל בתמונה המוצגת כאן
הוא מרוצה מעצמו באמת. ראשית
דבר, היה זה בקאנקון
שבמכסיקו, שם הכין לו׳ הנ שיא,
חוזה לופז פורטיו,
קבלת־פנים חמה במיוחד, וניצח
על התושבים שיצאו לר חובות
כשהם מניפים כובעיהם
אל על.
בהזדמנות זו הוא נפגש גם
עם ראש־ממשלת הודו, איג ־
דירה גאנדי, ותיכנן את ביקורה,
בחודש הבא, בפאריס.

לו ואוזנסה: א׳ח סולידריות!
כבר זמן רב לא ניראה מנהיג תנועת סולידריות הפולנית, במחווה
כזאת של התלהבות ואושר עילאי. ואומנם, קשה לדעת מד,
צפוי לו בשובו לפולין לאחר החופשה הפאריסית שלו. זו הגיעה
לשיאה בלילה האחרון לשהותו בעיר האורות, כשהלך לשמוע ולראות
את איכ מונטאן בתוכניתו החדשה (הוא השיג כרטיס!) .בתום
התוכנית מיהר ואלנסה אל מאחרי הקלעים, כדי לחבק את מונטאן.
״איני מבין את השפה,״ התבדח ואלנסה ,״אבל מי כמוני מבין כל
מה שאמרת בשיריך.״
האם אפשר לומר שהקומוניזם משותף לעברם של השניים, וניגון
העתיד יצלצל אחרת ז
ה עו ל ם הז ה 2308

וסח חקר: פוליטיקה לא זק בימי חול
מי לא זוכר את ילדי פיויאוס ואת היצאנית
בעלת לב הזהב ששרה ״תמיד אתן לך את אהבתי,
בכל יום מן השבוע, אבל רק לא בשבת, כי זהו
יום המנוחה היחיד שלי.״
מאז זרמו מים רבים בים־התיכון, והגברת־השוד
קנית, רעייתו של ז׳ול דאסן הפכה שרה בממשלת־יוון.
לא שרת־העבודה, כפי שניתן היה לחשוב
ממילות השיר, כי אם שרת־החינוך והתרבות.
היה זה ב־ 12 ביוני ,1967 כששר־הפנים היווני

פאפטוקם, הודיע למדינה מרקורי שהיא או-
ייבת־ה,מדינה, וכי אזרחותה היוונית נשללה ממנה.
״המילים נעתקו מפי,״ נזכרת שרת־ד,תרבות. היא
לא נכנעה, יצאה לגלות, ושרה ברמה שירים של
מיקים תיאודורקיס, משורר החרות היווני. לא
פעם עמדו חייה בסכנה. אחרי 14 שנה היא יכולה
להתחיל קרב חדש, הפעם בסלוניקי :״להילחם
בזיהום האוויר ובבערות, להחזיר את הגולים הפוליטיים
הביתה.״ תוכנית קצת יותר מסובכת מעלילה
קולנועית.

0 *111111בשום

פעם נהגו להציג אותה כך: נא
להכיר, ג׳יימי לי קרטים, נו.
זאת שהיא בתם של טוני קד טים
ונ׳נט לי. היום כבר מציגים
אותה אחרת: זאת (שבתמונה
העליונה) היא ג׳יימי לי —
מלכת עור האווז.
הכינוי׳״מלכת עור האווז״ ,ש בא
לה עקב צווחות־האימים ש השמיעה
בלהיטי־אימים כמו ליל
המסיבות, הערפל, הלילה של נשף־
הסיום וליל המסיבות נזם׳ ,2אינו
מפחיד אותה. היא נהנית למראה
כל אלה ששיניהם נוקשות
מפחד כשהם רואים אותה צורחת
באימה על הבד.
היום, בגיל ,22 היא משנה כיוון.
בסרט טלוויזיה חדש, ושמו
מותה של נערת־החודש — סיפורה
של דורותי סטראטן. בסרט
היא מגלמת את נערת הפלייבוי
דורותי סטראטן( ,בתמונה הקטנה)
מי שהיתה נערת השנה בירחון
המפורסם ונרצחה בידי
בעלה.
הפעם מוטל על ג׳יימי לא להפחיד׳
כי אם להיות יפה וזוהרת,
ובפעם הראשונה גם להתפשט.
״העירום אינו מביך אותי,״ היא
מצהירה ,״להיפך, אילו הייתי מסתתרת
מאחרי בגד-ים או חזיה
גם בשעת צילומי־העירום, היו כולם
אומרים: בטח מילאו לה את
החזיה בצמר־גפן. כך רואים כולם
שאיו לי במה להתבייש.״

אנווו אל־סאדאת: האיש שאהב וחץ עם בתו
זהו צילום יוצא־דופן של הנשיא המנוח, אנוור
אל־סאדאת, באחד הרגעים הפרטיים ביותר
שלו: ריצת בוקר עם בתו נוהא.
נוהא היא הבכירה בילדיו (האחרים הם ג׳יהאן,
שביקרה בישראל, לובנה וגמאל) .היא תמירה

ומטופחת, נשואה ואם לשניים: שריף וג׳יהאן
(שנולדה בעת ביקורו של סאדאת בישראל) .חותנה
של נוהא סייד מרעי; היה בעבר יו״ר הפרלמנט
המצרי. הוא נפצע בהתנקשות בנשיא, ולפני שבועיים
מסר את התפטרותו.

אגא תאן:

שרום לסין
הנסיך בארים אנא חאן ביקר
בסין, שם השתתף בשיחות
בינלאומיות בנושאי אסיה, אפריקה
ואמריקה הלאטינית. הנסיך,
המנהל חיים זוהרים בחברת האנשים
היפים של אירופה, יצא מ-
גידרו בהכירו את סגן-ראש־הממ-
שלה, גו מו (איתו בתמונה) .לפי
מראה פניו, היתד, זו הרתפקה
מהנה לא פחות משייט היאכטות,׳
שבו השתתף שבוע לפני־כן.
ה עו ל ם הז ה 2308

להראות את הארץ היפה
לאנשים היפים

זה התחביב שלי והמקצוע שלי

האנשים היפים שלי -זה לא בדיוק מה
שחושבים בדרך כלל.
האנשים היפים שלי אלה הילדים שלך ושלי,
ויחד אנו יוצאים לגלות את ארץ ישראל היפה.
אילו באתם איתי וראיתם כיצד ילדים אלה
היוצאים לטיול באוטובוסים של ״אגד תיור״
מתלהבים מהארץ היפה שלנו, הייתם מבינים
איך הפך המקצוע שלי גם לתחביב.
אני אוהב להסיע באוטובוסים החדשים
והממוזגים של ״אגד תיור״ ילדים ומבוגרים
ולהראות להם את הנגב, הגליל, מדבר יהודה,
עין גדי, ים המלח ועוד עשרות פינות חמד
בכל רחבי הארץ.

מאחורי התואר :״מדריך מוסמך של אגד תיור״
שרכשתי ב 1965-עומדים שנים של נסיון
בנהיגה וטיול, קורסים והשתלמויות בתחומים
רבים, ידיעת הארץ, יחסי אנוש, חינוך, עזרה
ראשונה, ידע בשימוש בנשק, הדרכה חברתית
ועוד.
לכן כשאתה מזמין את ״אגד תיור״ להסיע
את ילדיך לטיול בארץ, אתה יכול להיות שקט
ובטוח שהם בידיים טובות, אתה יכול לסמוך
על ״אגד תיור״ שתראה להם את הארץ היפה
באמת.

יצחק פוקסמן,מדריך ב״אגד תיור.״

דרך יפה לגלות ארץ יפה

99כ ל!!וקל עוני מסק דונו ת ה צי בו ר
מו צ א בי די ההמק צו עיו ת
ש ל אנ שי ה בנ ק ויו ל ט. א
אירית זילהה, סניף ירושלים

זו ההובחה הטובה ביותר לאתון שהציבור נותן בנו.

בנקל או מי

טל־ארויו

סס לואיס הוא הסוציאליסט היחידי בישראל.
ופלס נותן לכל אחד להבין מה שהוא רוצה
91׳ ראש־הממשלה, מנחם
כנין, סיפר לחברי מרכז

חרות שאפילו השווייצים חותמים
עם ישראל על חוזי-
מיסחר, ובין השאר הם מנמקים
זאת בכך שהישראלים
הם דייקנים,, .מאז ברית־המי-
לה שלי, לא שמעתי על־כך
שיהודים הם דייקנים,״ התלוצץ
בגין.
! 9לביקור־תנחומים בבית
מישפחת קרמרמן בא
ראש־הממשלה בליוויית בנו,
כנימין זאב, שאינו נראה
לצד אביו באירועים ציבוריים.
| 9כשנפגש נשיא־המדינה,
יצחק נכון, עם ג׳יהאן
אל־סאדאת, בבואו לביקור-
תנחומים במצריים, הוא קרא
לה את המיכתב האחרון שקיבל
מבעלה הנרצח, אנוור
אל־סאדאת. במיכתב כתב
אל־סאדאת שהוא מצפה ב־כליוך
עיניים לפגוש בנשיא
הישראלי, כדי לדון איתו בהעמקת
היחסים ביניהם. בנו
של הנשיא, נמאל, התרגש
מתוכן המיכתב וביקש העתק
ממנו. ואכן, אחרי שהנשיא
ורעייתו שבו לארץ, הם שלחו
לו צילום של המיכתב.
91 בשיחה שהתקיימה בין
נבון ו חו סני מדכאדכ, ניכר
הבדל תהומי בין הנשיא המצרי
כשהוא מדבר ערבית
ובין האיש כשהוא מדבר אנגלית.
כשהוא מדבר ערבית,
הוא מדבר במהירות, בצרורות,
מניף ידיו ומניע את
גופו. הבעוודפניו משתנות כל
הזמן. שפתו היא עממית ומובנת.
לעומת זאת, כשהוא מדבר
אנגלית הוא הרבה יותר
איטי. הוא שוקל כל מילה,
ומקמץ בהתבטאויותיו.
! 9נבון העיר למובארב
שאינו רוצה לראות רק יש ראלים
המבקרים במצריים,
אלא גם מצרים המבקרים בארץ
בהמוניהם. מובארב טען
שלמצרים רבים יש הסתייגות

מביקור בישראל, כל עוד היא
מחזיקה בשטחים מצריים כבושים.
לדבריו, אחרי השלמת
הנסיגה מסיני, המחסום ייפרץ.
מובארב שאל את נבון :״יכולים
לבוא מיליון מצרים. איך
תסתדרו איתם?״
91 בעת ביקור הנשיא ופמלייתו
במצריים הם העבירו
שני מיכתבים מאם שכולה,
כטי כ הן מדגניה, לג׳יהאן
ולמובארכ. בטי, שבנה הטייס
נעדר מאז מילחמת יום־הכי־פורים,
ושמקדישה את חייה
לחיפוש אחרי נעדרים, ביקשה
מעמי נלוסקא, יועצו
של הנשיא ודובר בית־הנשיא,
שיעביר לתעודתם את שני
המיכתבים שנכתבו בעברית
ובערבית, ושקראו להמשך
תהליך־השלום.

׳ 9רעיית הנשיא, אופי רה,
העומדת לצאת בשבוע
הבא לוונסואלה, תעביר לשר-
לפיתוח־האינטליגנציה־של־הא-
דם שם, לואי אלכרטו מצ דו,
את רשמיה מתוכניודלי-
מודים מיוחדת של הצייר הישראלי
יעל!כ אגם הבנוייה
על שיטת־הוראה חזותית של
צבעים וצורות. אופירה, שראתה
בבית־ספר בירושלים איך
פועלת השיטה, תשוחח על
כך עם מצדו, שהוא תומך נלהב
ברעיון.
! 9צירי ועידת קרן־ד,פי תוח
של ההסתדרות, שבאו
לביקור־התרשמות בארץ, הוזמנו
לארוחת־ערב במלון היל־טון,
בהשתתפות שגריר אר־צות־הברית
בישראל. השגריר
סם לואים היה המוזמן היחידי
שלא ענב עניבה. ח״כ
המערך דב בן־מאיר, שהיה
לבוש בחליפה ומעונב בעניבה,
ניגש ללואיס ואמר לו:
״אתה היחידי כאן הנראה כמו
סוציאליסט.״ סאלי, אשת ה שגריר,
אמרה לבן־מאיר שהיא
התפלאה שבעלה יוצא לארוחה
ללא עניבה, אך הוא

נכדתה של ג׳יהאן אל־סאדאת, זוכה בנשיקה מאופירה נבון

בעת ביקור״תנחומים שערכו נשיא״המדינה ורעייתו אצל אלמנת

הנשיא הנרצח. ישמין כונתה על״ידי שבה ״נכדת השלום״* והיא בתו של׳ גמאל אל-סאדאת.

הסביר לה את מהות האירוע
והוסיף :״אני בטוח שבן-
מאיר יבוא בלי עניבה. אז גם
אני יכול.״
91ח״כ המערך, גד יע־קובי,
התבקש בשבוע שעבר,
להסביר את מניעיו של חברו,
יושב־ראש מיפלגת־העבו־דה
שימעון פרס, שפעל
בגלוי ובאופן אישי למען הצטרפות
המערך לממשלה. ל-
יעקובי לא היתה תשובה ישי
תע^זז^ז)
חלאס 11 דאלאס
צופי־הטלוויזיה בארץ ובארצות־הברית רתוקים
לסידרה הדרמטית דאלאס. אחת הדמויות
בסידרה, השחקן לארי הגמן, מגלם את דמותו
של אחד האחים, ג׳יי-אר וואינג, איש־עסקים
קשוח ונבל. עליו ועל הסידרה מגיבים במישאל־בזק
של העולם הזה :
#עדי אמוראי, ח״כ מערך, חבר ועדת
הכספים ישל הכנסת, יועץ בלבלי :״אני רואה
את כל דאלאס ולא מחמיץ אפילו פרק אחד. הוא
טיפוס של איש־עסקים קר, בלתי־סימפטי. מסמל
את כל הדברים הרעים של הקפיטליזם. מה ש מעורר
בי הערצה זה ההימור שלו. אני לא יודע
איך זה יימשך, אך להמר על כל הקופה — אני
לא הייתי עושה זאת.״
#סמי הירש, מנהל־מועדון, אחיין של
פוקה הירש המנוח :״לא עוקב אחרי הסידרה.
ראיתי אותה שלוש־ארבע פעמים, אך כשדיברתי
עליה עם חברים הסכמנו שג׳יי־אר הוא היחידי
שנסבל. היתר בלתי-נסבלים. כשלעצמו הוא לא
לטעמי, אך בהשוואה לאחרים, הוא יודע מה
שהוא עושה. יש לו כיוון. הוא נאבק ביריבים
שנאבקים בו בדרכים בלתי־הוגנות.״
!• שמואל סולר, דובר ההסתדרות :״הוא
איש יהיר. לא מהימן. לא דמות חינוכית. מוכן
לדרום הכל בגלל בצע-כסף.״
ו• חנה קופמן, אשת סגן שר־האוצר, ומנהלת
בחברה המשפחתית לייבוא צעצועי לגו :
״אדם שמוכן לדרוך על כל־אחד למען האינטרסים
שלו. איש־עסקים לא צריך לנהוג כך.
יותר יפה והוגן שנוהגים אחרת. הוא הרי דורס
גם את בני-מישפחתו. לא הייתי עושה עסקים,
לא מולו ולא לצידו.״
#הרצל שפיר, מנכ״ל חברת הביטוח

ה עו ל ם הז ה 2308

אליהו :״לצערי הרב אני לא צופה בתוכנית הזאת,
פרט לפעם אחת שראיתי אותה. כך שאיני
יודע על מה מדובר.״
;• נתן אלמהלינו, גיזבר ההסתדרות :
״טיפוס לא־סימפטי. פועל ללא מעצורים, כשהכל
מקדש את המטרה. בשום פנים ואופן לא הייתי
עושה איתו עסקים.״
י• נירה לידסקי, עורכת־דין :״הוא לא
כל־כך פופולארי אצלי. רואה אותו רק בהזדמנות
כשהטלוויזיה פתוחה. הוא שלילי, אגוצנטרי.
העדפתי אותו כבעלה של ג׳יני, בסרט־ילדים בעל
אותו שם, שם היה צעיר כזה וסימפטי.״
>• כדמה שפיט, היושב־ראש הפורש של
מועצת־המנהלים של אל־על :״אני לא עוקב
־אחרי הסידרה, אך ממה שאני שומע עליה —
הוא לא מוצא חן בעיני.״
#ישראל קיסר, ממלא־מקום מזכ״ל ה הסתדרות
:״לא רואה הרבה את הסידרה, כי
אני טרוד בבעיות אחרות, אך הוא דמות שלילית.
לא הייתי עושה איתו עסקים.״
!• חיים שיף, בעל רשת־מלונות :״אני
אפילו לא ראיתי את זה. יש לי זמן לטלוויזיה?
אני חושב על דברים הרבה יותר רציניים, כמו
איך להביא מיליון תיירים לארץ.״
ו• דויד קוליץ, מנכ״ל חברת אלול :״שלילי
מוחלט. ככה לא עובדים !״
• גידעון אוכרזון, אופנאי :״אני לא
עוקב כל-כך אחרי הסידרה, כך שקשה לי לענות

!• דויד שיפמן, סגן שד-התחבורה :״הוא
מגלם את אחד הטיפוסים השליליים ביותר בתחום
של התעצמות כלכלית. אם הייתי צריך לבחור לי
שותף, לא הייתי מתקרב אליו.״

רה, אך הוא איפיין את פרס
כך :״שימעון נותן לכל אחד
להבין מה שכל אחד רוצה
להבין.״
| 9במסיבה אצל הפסיכולוג
הד״ר ריצ׳ארד קו־רנהויזר
נפגשו שניים, ש נטשו
בצעירותם ארצות קומוניסטיות,
והחליפו חוויות.
מנתח־הלב המפורסם, הד״ר
מורים לוי, סיפר שהחליט
לצאת מבולגריה, בהיותו בגיל
,19 כאשר גילה לו ידיד, בעל
עמדת־מפתח במישטר הקומוניסטי,
שהוחלט לסלק את ה יהודים
ממוקדי־השפעה רגי שים,
מפני שאי־אפשר לסמוך
על נאמנותם, בשל ריבוי קרוביהם
בחוץ־לארץ. עורך מיסף
הארץ, רומאן פריסטר,
סיפר כיצד נטש את פולין,
בהיותו בן ,25 אחרי שהתמנה
כסגן־עורך של שבועון קומוניסטי
חשוב, כאשר הפכו היהודים
שם שעיר־לעזאזל לכישלונות
המישטר. העילה לוויכוח:
הסרט מפיסטו, המראה
כיצד גורמת האמביציה
האישית לאנשים צעירים ב-
מישטרים טוטליטריים להיכנע
לפיתויי השילטון.
91 פרק מרתק בעשייה
דמוקרטית למדו על בשרן
תלמידות בית־ספר מיקצועי,
שבאו לכנסת לביקור מודרך
להכרת הבית ואנשיו. בעוד
שח״כ-חרות ׳מיכה רייפר
עונה לשאלה מדוע אולם־הט-
ליאה ריק ומה עושים הח״כים
בשעה שמתקיימים דיונים במליאה,
נשמע צילצול הקורא
לח״כים למהר לאולם־המליאה
להצבעה• רייסר נחפז לצאת
מהחדר, לתדהמתן של התלמידות.

9הסופר והמתרגם א ה ״,
רון אמיר, ערך ביקור במושב
שדות בפיתחת־רפיח, ויעץ
לאנשי המקום שלא להילחם
בכוחות עצמם בלבד על
זכותם להישאר במקום. אמיר,

איש קבוצת הכנענים, טען ש יש
לשתף במאבק גם את ערביי
הסביבה, שגם להם יש
אינטרס בהמשך השילטון הישראלי
בסיני.
׳ 9עורך־הדין צכי גרוס־מן,
הציע באותו מעמד, בב-
דיחות־הדעת, שממשלת ישראל
תאמץ את תוכנית פאהד,
ותודיע שהחל מאותו רגע בטל
הסכם קמפ-דייוויד ואין צורך
לסגת מהפיתחה.
91 הרב מיטה לוינגר,
שבא לכנסת ביום השלישי
האחרון, הוא זה שהשלים את
המניין שהיה דרוש לתפילת־מינחה
בשש בערב, ליד ה־מיזנון.
לווינגר שבא מבית־המישפט
הצבאי בשכם, שם
נדונו למאסר-עולם מי שירו
במתפללים ליד בית־הדסה,
היה טרוד בשיחות עם ח״כים
שונים, אך התפנה והלך ל השלים
את המניין.
91ח״כ התחייה, חנן
פורת, סיים לאכול את ארו־חת־הערב
במיזנון הח״כים,
והחל מתפלל בדבקות, בקול
רם, כשהוא נע מצד לצר. יה
לא הפריע לח״כ תמ״י, כן״
ציון רובין, להפריע לו ולהזכיר
לו שעליהם להיפגש
ולשוחח בעניין מסרים.
91 בהתקפה על יוסי שריד
יצא ח״כ המערך ד״ר מיכאל
(״מיקי״) כר״זוהר. בישיבת
סיעת־המערך בכנסת טען בר־זוהר
ששריד הוא איש־תיאט־רון
לא־רציני, ופליטוניסט מתחיל
,״הגיע הזמן שנהיה רצי ניים,״
אמר•
91 שריד קצר־הראייה מתגלה
כבעל חוש־ראייה תקין
כשזה נוגע לנשים. בשבוע
שעבר כשסעד במיזנון-הכגסת
והסתפק במנת גזר קצוץ, הוא
ראה שמזכידת סיעת־הליכוד
בכנסת, ירדנה מלך, יושבת
לאכול צהריים בשולחן מרוחק.
הוא מיהר להזמין אותה
לשבת לידו.

שנס דומם

יורם קלצ׳בסקי, אחד משלושת
השותפים במועדון,
בודק את הבובה העתיקה שנקנתה בשוק הפישפשים

מידי אספן בובות• ״רגלי הבובה נשברו והידיים
שלה בדרך,״ הסבירו הבעלים. הבובה נקנתה
בכסף רב ורק לאחר מאמצי שיכנוע ארוכים.

מומחים במרמך
|!11ך 1׳ 1111 הבדרן דובי גל היה ביו אלה שבאו לחגוג את
פתיחתו של המועדון התל״אביבי החדש. הוא התיי־
11 11 4 1
ב בפינת השולחן, לא הצטרף לשרים, והביט עליהם ממרומי מושבו.

״שאון התותחים נדם, שדה ה וזל
נתייתם. בשדה חייל בודד
ווח, יזמר עם עננים ברוח.״
שירה הרמה לא נשמעה אומנם
זוץ למועדון בשל קירותיו האימים
ובשל היותו ממוקם במר-
אולם היא נשמעה היטב בכו
אחת ליומיים, בערך
!תה מועדון חדש בתל־אביב,
דיין אין היכן לבלות בעיר
את. מועדון נוסף שנפתח בימים
ה וששמו בתל-אביב, הסליק,
תיימר להיות המקום שיעיר את
עיר מתרדמתה. מבטיחים לנו
הוא יהיה מועדון עברי וישירו
שירים ישראליים בילבד. איש
נו ערב לכך, כי המקום, ששי-
ש מישבן לארבעה מועדוני־נפל
עבר, אומנם יצליח הפעם. לפיתה
באה ״כל העיר״ כי אין
תל-אביבי הגון אחד שיחמיץ

הזדמנות לחגוג אני ה אבא
של ענת עצמון, הציג
את עצמו השחקן הוותיק שמד ליק
עצמון לפני הצעירים שהיו
במקום .״היום אני לא יודע
איך להציג את עצמי לפני הנוער.
אולי הם מכירים את ענת טוב
יותר הפכת את הבית
שלך למוסיאון?״ נשאל האמן־
גרפיקאי דויד >טרטא) מרט־

קוכר. לאחר שפורסמה בעיתון
כתבה ובה צילומים על ביתו היפה
שבנוה צדק. היו שביקשו מטרטא
ומאשתו, מעצבת האופנה ג׳ניפר
ברלג, לערוך סיור בביתם 1
״סוף סוף עזבתי את גלי ואת
החברה שלה אודי בשקט,״ סיפרה
שדרנית הרדיו שוש עטרי. שוש
ואחותה הזמרת גלי עטרי, אשר
באות כימעט לכל מקום ביחד,
גרו עד עכשיו בדירה משותפת
בשיכון בבלי עם החבר הפרטי
של גלי. אולם לאחרונה שכרה
שוש דירה משלה ״לא יותר מדי
רחוק מגלי ו•!• האמנים ש נחו
במקום הופתעו כאשר עיתו נאית
הבידור, נעמי רון, לקחה
אקורדיאון,״ עלתה לבמה והתחילה
לשיר ולנגן. לשאלות המופ תעים
הסבירה נעמי שפרנסתה
העיקרית באה לד, מאירגון שירה
בציבורי במחנות צה״ל ובמסיבות
פרטיות, ודופי גל מיהר להדביק
לה את הכינוי שרהל׳ה שרון
דוד (״טרטא״) טרטקובר
ביקש מבעלי המקום אח אחת

מבט מסויים

מפנה אירינה שיממן, אשת יחסי־ציבור,
לעברה של הזמרת גלי עטרי. אירינה
עומדת בחברתה של אחותה של גלי, שדרנית הרדיו שוש עטרי.

הכרזות שניתלו על קירותיו. זוהי
כרזה אותנטית של ההסתדרות,
שאותה קנו שלושת הצעירים מידי
הבובה שמקבלת את אספן פני האורחים בכניסה למועדון
היא בובה עתיקה שעלתה בכסף
רב. לאחר נסיונות שיכנוע רבים
הצליחו שלושת השותפים לקנות
אותה מידי אספן בובות בשוק
הפישפשים. הם הוזהרו, אומנם,
שעליהם להתייחם אל הבובה בעדינות
מירבית, אולם הם לא
התייחסו לאזהרות, וכתוצאה מכך
נשברו לה שתי הרגליים ,״אולם
היא עומדת בגאון,״ הם הכריזו.
ידי הבובה נישכחו במונית, אך
הן בדרך. יש סיכוי שהבובה
תהיה שלימה ביום מן הימים
ו • ביום השישי האחרון לב

כל המפורסמים של ירושלים
את מיטב ביגדיהם, ובאו למועדון
החאן כדי לחגוג שם יחד עם
אילן רומן, שהוא מבעלי המקום
ועם אשתו ציפי, את צאת
סיפרה הראשון הירושל מים
העייפים, העדיפו לעמוד ול פטפט
עם משקה ביד. רק העיתונאית
נעימי גל לא הצליחה
להתאפק ונתנה הופעת סולו ב ריקוד
סוער לקצב צלילי מוסיקת
הדיסקו שהתנגנה ברקע. נעמי
לא הצליחה להדביק בהתלהבותה
איש מהירושלמים, שנשארו מכורבלים
במעילים בקירבת הבאר
איש הטלוויזיה יאיר
שטרן התנדב לשמש מוזג, ודאג
להשקות את האורחים ״כדי שה־עליזות
תהיה מירבית וכדי להר־

^ 1 |!911 1 1 3ך ן משמאל, העיתונאי יגאל גלאי מחבק את
* 111111111 -1 1עוו־ד״חדיו יעקוב כץ. ביו השניים איו כל
קישרי מישפחה למרות הדמיון ביניהם. הם חגוגו את פתיחת המועדון.

קרחת מנוסה

האופנאית רותי גלזר זכתה לחיבוק
מידי מי שמוכר כרווק הכי מבוקש
בירושלים, סמי אלקלעי. מאחוריהם, עומד הפרופסור אליעזר (גיזי)
רחמילביץ׳ .כולם באו לחגוג עם ציפי את ספרה הראשון.

אצבע מאשימה

עם מברכיה של ציפי. דן היה בין אלה שהקפידו

לעמוד קרוב לבאר ״כדי להתחמם״ .את תפקיד
המוזג התנדב למלא איש הטלוויזיה יאיר שטרן,
אשר דאג להשקות את האורחים ברוחב״יד.

אות לתל-אביבים עד כמה יודעים
הירושלמים לשמוח 1״אש תך
הפכה להיות כוכבת טלוויזיה?״
שאל מנכ״ל מישרד האנרגיה
ג׳וקי הגואל את אילן רומן,
לאחר שחזה בתוכנית הטלוויזיה
שעה טובה, שבה התראיינה ציפי
על סיפרה, המספר על מישפחה
מוסלמית החיה בירושלים בקרב

הזמיר המזמר
הזמרת משמאל,
זמירה אדם, משוחחת
עם יצחק ליבני. אשתו של ליבני, נשארה

דפי

הקהילה היהודית
שטרן, אשתו של יאיר שטרן,
שהיא צורפת במיקצועה, סיפרה
שהם גרים בבית שממש נועד ל מסיבות
״אבל בכל פעם שאני
רוצה לערוך מסיבה אני פוחדת
מכישלון וחושבת מה יהיה אם
לא ירצו לרקוד אלא רק יישבו
וידברו ולא יהיה שמח.״

בבית לשמור על בנם הקטן. זמירה, שהיא טורה
לספורט, החליטה לשנות כיוון והיא מתחילה ללמוד
קרימינולוגיה. משמאל: עורך הדין לייזי ריבלין.

סטארסקי. האץ־ ואיידונסייד מסתערים שלושת
על צ יצי. וגם שוטר לא עזר לו לסיים את נאומו
יוסי

! 29ח״כ המערך,
שריד, אינו מתכוון לעזוב
את הכנסת לעולם, ביגלל ה־מישטרה
דווקא. שריד סיפר
שכאשר היה פקיד אלמוני ב-
מישרד־העבודה, לפני עשר
שנים, באו לדירתו שוטרים
כשבידם צו לחיפוש אחר חפצים
החשודים כגנובים. שלושת
השוטרים, שלא היו ידידותיים,
היו מצויידים בצו
חתום על־ידי שופט, והתייחסו
אליו בזילזול. כשביקש להסביר
את עצמו, אמרו לו :
״שמענו עליכם!״ כשביקש להתקשר
עם עורך־דין, אמרו
לו :״עזוב משטויות.״ למעשה
הוא היה צריך להעצי,
אך ברגע האחרון הם הבחינו
שהם נמצאים בדירה הלא־נכונה
— דבר שיכלו לוודא
ברגע שביקשו את צו־החיפוש
מהשופט .״זה היה סיוט שלעולם
לא אשכח. אז החלטתי
שלעולם לא אתן להם אפשרות
לחזור על כך והלכתי
לכנסת, ואשאר בה כל חיי.
לא יעזרו ועדות־מינויים, מחסום
60 אחוז, שום דבר. אני
לא יוצא מכאן!״
! 8ראש עיריית תל־אביב
שדמה (״צ׳יצ׳״) להט, ניסה
לעניין את עורך מוקד, יעקב
אחימ אי ר, שיזמינו לתוכנית׳
אך אחימאיר השיב בשלילה.
להט היה מרוגז :״הוא
אינו מבין את בעיות העיר
הגדולה בישראל,״ אמר.

81צ׳יצ׳ טען שאחרי שני
כוכבי־טלוויזיה שהתלבשו עליו׳
הופיע כוכב שלישי. לדבריו
זה ״התחיל עם סטאר־סקי
והאץ׳,״ הח״כים אהוד
אולמרט ויוסי שריד, ועכשיו
מדובר באיירונסייד, הלא
הוא ח״כ-שינוי מרדכי ויד־שזכסקי.
השלושה תקפו אותו
בעניין הכוונה למנות את
רחבעם (״גנדי״) זאבי לתפקיד
מנכ״ל מוסיאון הארץ.
וירשובסקי טען שלא נפגע
מההשוואה, אך הסביר שעכשיו
הוא מביו מדוע זקוק להט ל-

0 1 1 1 !¥ך | 111 ממהר ללבוש את מעיל־החורף שלו וייצא לאירוע הבא. ביום החמישי נאם
| 11 1 11 1 1 /1בגין בשעה שש בערב בישיבה של מרבז־חירות שהתקיימה בתל״אביב; בשעה
שבע וחצי מיהר למלון ״הילטון׳ /שם התקיים טכס ארצי של גורמי״התיירות בישראל. הוא נאם
שם כעשר דקות, וברגע שסיים כיוונו אותו אנשי״הביטחון אל עבר היציאה. תוך כדי הליכה ושיחה
עם מזכירתו, יונה קלימוביצקי, הוא לבש את מעילו (בתמונה) ,חבש את כובעו ומיהר ל״היכל-
תרבות״ בתל״אביב, שם החל בשעה שמונה בדיוק טבס״זיכרון במלאות שלושים למותו של משה דיין.

81 כשנאם צ׳יצ׳ בכנס
סטודנטים בשכונות־מצוקה, ב היכל
התרבות, הוא לא הצליח
לסיים את נאומו המתוכנן.
חברי קבוצת אר״ה, שישבו
באולם, הפריעו לו לאורך כל
נאומו, ואפילו. שוטר שהוזמן
לאולם לא הצליח להרתיע אותם.
כשסיים להט את דבריו,
הוא עזב את האולם בכעס.

עלד׳ י׳ י 1. ,ל י׳׳ נ לי מי׳
* מוי ל׳ ג 7/ ,גגי צימי ׳/

* מי? *יסייי׳
ר׳ ל ל׳ ^ ו ג יי י7
י׳ ,ע ם

! 8נואם אחר בכנס, סגן
השר אהרון אוזן מתמ״י,
נשיא הפדרציה הספרדית בישראל,
טען שיש לבטל את
המחלקות הספרדית בסוכנות
היהודית ושהממונה על המח לקה
שלמה טלפירו יהיה
גיזבר הסוכנות במקום צ קי ־
בא לוינסקי, שיוכל להתמנות
כמנהל מחלקת יהודי-
אשכנז. אריה דולצין, שנאם
אחריו, טען שדווקא ה ספרדים
יתנגדו לביטול המח לקה.
אוזן דחה זאת .״הספרדים
לא יתנגדו, אם יתנו להם
את הגיזברות.״

אמריקנו אמרטו
וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״

משקה ראשון• אצלכם בבאר

$כרמל מזרחי

111111 0 ** 0יושב במקום השמור לראש־הטמשלה, ע!
בימת״הכבוד, בטכס גורמי התיירות. מאח!
| 111 יי ובגין לא ישב בשולחן הנשיאות, אלא בא רק לנאום והסתלק, מיו
לאחר מכן, הרשה שיף, איש חירות, לעצמו לשבת מאחורי השלט

א׳יירוב

סייד, רק בעלי הלדרוח מיז-
רחי־סגפני יכולים לעמוד.״
׳ 8על הרעיון למנות את

גנדי הגיב החרזן אבשלום

קור ז ״אם ימונה גנדי כמג-
כ״ל המוזיאון — לא יהיה קץ
לאושרי.״

! 8אהוד אולמרט לא נראה
מודאג מההכחשה החד־משמעית
שמסר לעיתונות יועץ
ראש־הממשלה לעניני תקשורת
אורי ׳פורת בעניין
הכוונה למנות את אולמרט לתפקיד
סגן־שר במישרד ראש-
הממשלה לענייני הסברה. כ שנשאל
על כך השיב :״אף
אחד לא יודע במה העניין.

גם פורת אינו יודע על מה
הוא מדבר.״
81 צופי תוכנית הטלוויזיה
חיים שכאלה עם איצ׳ה
ממכוש, שתוקרן בשבוע הקרוב
בטלוויזיה, לא יבחינו ש חלק
ממנה שוחזר. בתום שש
שעות־הקלטה של התוכנית,
לפני כחודשיים, התברר ש רבע
מהתוכנית לא צולם. מכיוון
שהיה מדובר בקטעים
חשובים, הוחלט לזמן שוב את
ממבוש וחבריו להקלטה שניה.
עורך התוכנית, העיתונאי
׳עמוס אטינגר, שהוא גם
המפיק והמנחה פנה לממבוש
והפעם, שלא כמו בהקלטת־הבכורה,
הוא בא ברצון ועימו
השתתפו בהקלטת החלק העוסק
בתקופתו בפאריס: חיים
חפר, יוסי (״יוסקה״) יריב,

יורם קניוק ומנחם תל מי.

8בהקלטה השנייה לא
חזרו על אותם סיפורים, אך
לעומת זאת חולק ויסקי, ששיפר
את מצב־הרוח. הבעייה
היתה לגבי הגובלן, ששימש
בהקלטה המקורית כתפאורה
מאחורי ממבוש. יום לפני ה־שיחזור
נשלח הגובלן לתערוכה
שעורך ממבוש בארצות־הברית,
ואטינגר נאלץ ל השתמש
בגובלן אחר•
! 8את התוכנית, שבה
יוקרנו סרטים שממבוש, איש

יזייזב• ראשו! י גי (1וזכרו קנ

ה עו לםהזה 2308

אנשים
כפר עין־הוד, השתתף בהם,
וייקרא שיר שחיבר עבורו
חיים חפר, לא ייראה כוכב
חיים שכאלה. איצ׳ה יהיה ב־ארצות־הברית,
בתערוכת־הגו־בלנים
שלו. הוא טען שהוא
שמח להיות בחו״ל בזמן שהתוכנית
תשודר, אך בכל
מיקרה אין הוא חושש מביקורות
שליליות .״אם תצליח
התוכנית, יגידו, כמה איצ׳ה

בלו! ,

מאת

דניאלה שמי

פט המחוזי בתל־אביב, א ״
רהם מלול• האשד, היתה
לבושה שחורים, ונשענה על
מקל. היא נדדה מאולם לאולם
וחיפשה את בנה שנעצר, שעמד
להיות מובא באותו יום
לבית־המישפט לשם הארכת
מעצרו• איש לא שם לב לזקנה
המיואשת, אבל השופט
מלול, שהיה קודם לכן שופט
בבאר־שבע, ריחם על הישי-

אריה גווסבוווד חרות חיים
נאם,
ברגע

המנכ״ל היוצא של מישרד־התחבורה,
פגש גישיבת מרכז־את
מחליפו, חד״ר עוזי לנדאו, בנו של שר״התחבורה המנוח,
לנדאו (מימין) .השניים שוחחו בכניסה לאולם, בשעה שבגין
וממה שאפשר היה לשמוע היתה זו שיחה בענייני עבודה.
שנוכחו לדעת שמצלמים אותם, פנו לכיוונים שונים.

והעניין מסודר!

מאיד שיטרית

הח״כ הצעיר, המשמש גם כראש
המועצה המקומית של יבנה, בא
באיחור לישיבת מרכז־חרות. שיטרית, שהיה לבוש בהידור, ניהל
ליד הפתח שיחות עם עסקנים שונים, ועיין בהתכתבויות שהגישו
לו, למרות שיו״ר הישיבה ביקש מהם כמה פעמים להיכנס ולשתוק.

היה טוב. אם לא, יגידו כמה
עמוס היה גרוע.״
! 8באחד מימי העיצומים
בבתי־המשפט הגיעה אשד,
ערביה זקנה לאולמו של השד
ה עו ל ם הז ה 2308

שה. הוא ביקש מהשוטרים
לבדוק היכן נמצא בנה. כאשר
חזר השוטר ומסר כי הבן נמצא
בבית־מישפט השלום, כתב
השופט פתק ומסרו לאם, וביקש
מאחד השוטרים ללוותה
לשם.

בומה שביט במסיבה.

1 3 7

רק בגרונדיג
נותנים לך
ביטוח מלא
חצי חינם
לכבוד גיל אלקטרוניקה,

מט לי ט לזיזי הצב עוני ת ג רונ דיג
ואני מעתיין ב בי טו חמלא ״חצי חינ ם
ב שי ט ת 60/40
אני אשלם רק ס 60?/מדמי הביטוח, עם ההרשמה,
ומיד א הי ה מבוטר. א ס במשך השנה תתקלקל
הטלויזיה, אזכה לשרות ה מ הי מן של גרונדיג,
המבוצע ע״י מעבדה מקצועית, שהוסמכה ע״י
גרונדיג* ורק אז א שלם אתס/ס 40 הנותרים מדמי
הביטוח -לא צמודים למדד! במידה ולא תקרה
לטלויזיה כל תקלה, הייתי מבוטח וחסכתי.40*70
נא שלחו לי בדאר, ללא התחייבות מצדי, א ת העלון
של התכנית ואת תעודת הביטוח. אני אשלם או תה
בבנק והביטוח יכנס מיד לתוקף.
כמו כן אבקשכם לשלוח לי את השובר המיוחד
המעניק חינם טלויזיה ניידת נשיונל ש/ל 602־111

לכל בעל טלויזיה צבעונית גרונדיג הקונה ווידאר
טייפ נשיונל פנסוניק *7000
בכבוד רב,
שם __ כתובת טלפון _
דגם __

תאריך מכירה .

מכשיר.

מזר תמלח ל:גיל אלקטרוניקהבט״ט. רח־ אבך־גבירול מ1,זל־אביב.64077,
8 888!?!8118118118111

אתה
הייתי המום. זה מכבר לא עברתי חווייה קולנועית
כה ״טוטאלית״ ,שיכלית וריגשית כאחת, כמו בסרט
מפיסטו, המוצג עתה בארץ.
השם מטעה במיקצת. גיבורו אינו מפיסטופלם, השטן,
אלא דווקא הדוקטור פאוסט.
האגדה הגרמנית העתיקה, שהונצחה על-ידי וולפגאנג
פון־גתה, מספרת על המדען הסקרני־ללא־גבול ,׳שהתייאש
מלדעת את סודות־היקום. מפיסטו מציע לו עסקה:
אם ימכור לו את נישמתו, בעולם הבא, הוא ונחיל
לו בעולם הזה את כל
התענוגות הרוחניים וה חומריים
— הצלחה, אה־בת־נשים,
עושר, דעת וחוכמה.
הגיבור
בסרט, שחקן
גרמני בשם הנדריק הופגן
(בסרט: קלאום־מריה
בראנדאור) משחק את
מפיסטו על הבימה — אך
בחייו הוא פאוסט אמיתי.
תחילה, כשחקן זוטר ב-
האמבורג, הוא קומוניסט
סאלוני ומדבר על מהפכת
הפרולטריון. אחרי עליית
הנאצים לשילטון הוא מוכרגדאואר

את נישמתו לשטן ה חום
ומעפיל לפיסגת ד,הצ־לחה
תוך בגידה בעצמו, במישפחתו, בסביבתו ובכל היקר

זה היה יכול להיות סרט די באנאלי, כי הבעייה
המרכזית — חייו של אדם הגון במישטר פושעני —
היא די באנאלית, למרבה הצער. אבל הסרט הופך אותה
לכלל חודיה אנושית ופילוסופית, מפני ששני היוצ רים
(מחבר הספר, קלאום מאן, בנו של תומאס מאן
הדגול, והבימאי ההונגרי אישטוואן סאבו) העלו אותה
לרמה של אמת אוניברסלית.
איני אובייקטיבי לגמרי, מפני שהבעייה המרכזית
הזאת ריתקה אותי בכל ימי חיי, מאז ראיתי כילד את
הפלוגות החומות צועדות ברחובות. טיבעי הוא שה ציבור
הישראלי מרותק אל השלב השני של המהפכה
הנאצית — השואה האיומה שנגרמה על־ידה ליהודים
ולעולם כולו אחרי שקם הרייך השלישי. אך בעיניי
היה תמיד חשוב להבין דווקא את השלב הראשון —
אי ך התחוללה מהפכה כזאת בארץ תרבותית, ומה עשו
בה מאות אלפי האנשים התרבותיים, ההגונים, הנורמליים,
שהפכו עבדי המישטר, ושבילעדיהם לא יכול היה
המישטר לתפקד.
כפי שניסיתי להסביר בסיפרי צלב הקרס, איני מאמין,
שצפוייה לישראל סכנה כלשהי של שואה. אנחנו חזקים
ושולטים בגורלנו. אך צפוייה לנו, כמו לכל מדינה
בעולם, הסכנה של התמוטטות פנימית, של עליית
פאשיזם מקומי בצורה זו או אחרת. על כן חייבים
אנחנו להבין את דרכה של המחלה, נגיפית ונוגדניה.
הסרט מתאר את המחלה בצורה ניפלאה. צעד אחרי
צעד, החלטה אחרי החלטה, נכנע פאוסט למיפסטו. הדמות
המרכזית בסרט׳ המשוחקת בצורה גאונית על-
ידי שחקן אוסטרי צעיר, אינה איש רע. להיפך, זהו
איש רגיל׳ הגון, אזרח מן השורה, כמו אנשים רבים,
הוא שאפתן ומשתוקק לתהילה. אך הוא מוכן להופיע
באסיפות קומוניסטיות, להשתדל למען חבר, אף להסתכן
במיקצת כדי להצילו.
אולם אחרי שעשה את הצעד הראשון אל הגיהינום,
גורלו נחרץ. הוא נתפס ברשת השטן. תחילה הוא מנסה
״להבין״ את הנאצים. אחרי-כן חוא מסתגר בעבודתו
ומשלה את עצמו כי התיאטרון הוא אי בודד, המנותק
מן ״הפוליטיקה״ ,גם כאשד גלי־הזוועה גואים מסביב.
אחר־כך הוא מוכן לגרש את אשתו ואת פילגשו הכו־שית־למחצה
(אשה נהדרת, המשוחקת על-ידי קארין בויד
המקסימה) ,כדי להצילן. אחר־כך הוא מוכן לקבל תפ־קיד־מפתח
במערכת־ה״תרבות״ של הרייך, כשהוא מנחם
את עצמו שכך הוא יוכל להציל חברים הנתונים בצרה,
ושאם יתפטר יבוא במקומו מישהו גרוע יותר. לבסוף
אין מוצא — הוא הופך שותף מלא לפושעים, שנציגם
בסרט הוא גנרל המזכיר את הרמן גרינג, ראש־ממשלת
פרוסיה והאיש מם 2 ,ברייך הנאצי — ביריון מגודל,
גיבור־מילחמה, חובב מדים ודיברי־אמנות שדודים, פטרון
האמנויות ומחנות-הריכוז. גילום תפקיד זה בסרט
הוא הישג קולנועי כביר בפני עצמו.
אילו היה הנדריק אדם רע׳ היתד, הבעייה כולה
פשוטה יותר. אך הוא אדם די טוב. היכן הוא שוגה?
באיזה שלב היה צריך לאמר לעצמו: עד כאן, עכשיו
אני מהגר, או מצטרף למחתרת, או מתאבד?
כדי להקשות על הבעייה, מביא הסרט נאצי ותיק,
דמות נאלחת למדי, שיש לו האומץ להתקומם נגד ה־מישטר
שהוא היה אחד מחלוציו, והמקריב את חייו
במחווה חסרת־תוחלת של מחאה. גם הקומוניסט הוותיק,
הפועל במחתרת, משלם בחייו ונרמס בלי רחמים. ורק
גיבור העלילה, האיש הנורמלי, הטוב, בעל העקרונות
הרופפים, עובר את כל שלבי הזוועה מבלי שיאונה לו
רע. אחרי המילחמה הפך האיש מן הסתם אזרח דמוקרטי
הגון, המבכה את חבריו, קורבנות הזוועה, כפי
שעשה אלברט שפר, שר־החימוש של היטלר.

זהו סרט חשוב, מפני שכל צופה, היוצא מן האולם
החשוך אל הרחוב, נאלץ לשאול את עצמו, בעל כורחו:
מה הייתי אני עושה במקום הנדריק? איד הייתי
אני עומד במיבחן אכזרי זה? האם אני גיבור גדול
ממנו? האם לא הייתי גם אני מוכר את נישמתי תמורת
ההצלחה, אילו ניתנה לי ההזדמנות?
זוהי חודיה חינוכית מאין כמוה. חשוב לראות את
הסרט, להציג את השאלות האלה ולנסות להשיב עליהן
בכנות — עד כמה שאדם מסוגל לכך, כשעליו לסמוך
על הדמיון בילבד.

רגע של עברית
לראות ולשמוע את דייוויד אוואן — זהו תענוג אמיתי.
זכיתי לכך בחודש מאי, כאשר הייתי בכנס־המומ־־
חים העולמי לענייני המרחב שלנו, שנערך בטירת דיצ׳-
ליי ליד אוכספורד. אוואן כיהן כיו״ר הכנס — ואי-
אפשר היה שלא לחבב את תבונתו המהולה בהומור,
את הסיגנון המלוטש, את מזיגת האידיאליזם והמעש יות.
עכשיו, כשהופיע בתוכניתו של רם עברון בטלוויזיה,
יכלה הארץ כולה להתרשם ממנו.
מייד לפניו הופיעו על המירקע כמה מדענים ישר
אליים,
שהתווכחו על מחקר פסיכיאטרי. הנושא היה
חשוב, והמשתתפים היו אנשי־תרבות, מישיכבת־העילית
של החברה הישראלית, אנשים שגדלו והתחנכו (ואולי
גם נולדו) בארץ, אנשים ששפת־אמם היא עברית.
והנה — איזה הבדל בכושר־הביטוי !
אי-אפשר היה להעלות על הדעת שהד״ר אוואן ישגה
באנגלית. כל מילה שיצאה מפיו היתד, נכונה, מדוייקת,
וביטאה בדיוק את אשר רצה האיש לאמר. לא יתואר
אחרת אצל איש שהתחנך במוסדוודהחינוך של העילית
הבריטית, שהיה ישר, חבר־פרלמנט ורופא.
ואילו הישראלים — איזו שפה קלוקלת, דלה ומשו-
בשת בפיהם! אחד מהם הודיע בגאווה ש״יש לי את״
ו״אין לי את״ — שיבוש מגעיל שחדר גם לשפתם של
כתבי הטלוויזיה והרדיו.
מי שמתייחס אל השפה שלו כמו אל זבל — השפה
תתנקם בו. מי שמוותר על כל אפשרות של דיוק בהתבטאות
— איך הוא יכול לדייק במחקר, במלאכה, בחרושת?
שלא לדבר כלל על הדיוק במחשבה — שהרי
המחשבה כלל אינה יכולה להתקיים בלי מילים.

ג״יע׳ית במיטה
כימעט והתייאשתי כאשר קראתי את התשובות ל־מישאל־הבזק,
שערך המדור אנשים של העולם הזה
בשבוע שעבר. הנשאלים היו אנשי־ציבור, חברי־כנסת
וראשי־עיריות, והשאלה היתה: מה היית אתה עושה
אילו הציע לך איש־עסקים !שוחד מיני?
הנושא נבע, כמובן, מפרשת החשדות שהועלו נגד
חבר־הכנסת בני שליטא, ראש־מועצת מנחמיה.
הנשאלים ענו ברצינות נוראה. לא, לא, חס וחלילה.
איש מהם לא היה מתפתה אף לרגע. מה פיתאום? הם
נשואים, לא? שום פיתוי לא יצלח.
אף אחד מהם לא העז להכניס לנושא טיפ-טיפה של
הומור. אף אחד לא אמר שאכן, אילו היה חוזר לחדרו
בבית־המלון באילת והיה מגלה במיטה ג׳ינג׳ית משגעת,
בעלת עיניים ירוקות (או תימניה ארוכת־גפיים, בעלת
עיניים לוהטות) היה מתלבט לרגע-קט, שמא, אולי...
לא, לא. אנחנו בידיים טובות. יש לנו אנשי-ציבור
שהם הגונים לגמרי. או שהם, לפחות, חסרים לגמרי
חוש־הומור.

דברים מוזרים
בדרך לשלום
שמחתי לקרוא שהנשיא חוסני מובארב קיבל לשיחה
את חאלד מוחיי־אל־דין, ראש האופוזיציה השמאלית
במצריים. כי הדבר שם קץ למצב שגרם לי מצוקה
אישית רבה.
הכרתי את מוחיי-אל-דין בראשית שנות ה־70׳ .השמאל
המצרי היה אז חלוץ רעיון השלום עם ישראל,
והוא פעל להגשמת רעיון זה באומץ־ולב רב. חאלד
מוחיי־אל־דין, מפקד טנקים, מראשי קבוצת הקצינים
הצעירים ׳שחוללו את מהפכת יולי ,1952 מקורבם (אז)
של עבד-אל-נאצר ואנוור אל־סאדאת, נודע כנציג הקו הזה.
באותם הימים היה השמאל באירופה הפטרון היחידי
שפעל למען הפגשת ישראלים וערבים. היה זה על כן
טיבעי שאפגש בעיקר עם מצרים מאנשי־השמאל, למרות
שנפגשתי גם עם כמה מאנשי־המימסד, בסודיות.
את מוחיי־אל־דין פגשתי אישית לראשונה בעת ההכנות
לוועידת־בולוניה הגדולה בראשית .1973 זכורה
לי פגישה ארוכה בטרקלין של ביודמלון, לפני הוועידה,
שבה דיברנו על המצב המתפתח במרחב. הגענו
שנינו למסקנה שאם לא תהיה תזוזה מהירה לקראת
השלום, תוך כמה חודשים, תפרוץ מילחמה. ניסיתי להנחיל
הכרה זו לראשי המימסד בארץ, בנאומים בכנסת
ובשיחות אישיות, אך מכיוון שגולדה מאיר פתחה ב־ציד־של-מכשפה
על משתתפי ועידת־בולוניה, לא נקלטו
הדברים. לא פעם תמהתי, לאחר מכן, אם גולדה,
דיין ודדו היו מגייסים את המילואים ערב יוכדהכיפו־רים,
אילו הקשיבו לדברינו. וחשוב עוד יותר: אילו
היו נמנעים מהקמת ימית ומפתחים יוזמת־שלום ישראלית,
אילו התייחסו ביתר רצינות להערכות שגיבשתי
אחרי שיחותי עם המצרים.
ביום האחרון של ועידת-בולוניה בא מוחיי־אל־דין
לבית־המלון שבו גרו המשתתפים הישראליים, וקיימנו
שיחה משותפת ארוכה. הוא היה נבוך. הוסכם בינינו
מראש שלא תהיינה בוועידה החלטות׳ והוא הבין היטב
שהפרת עיקרון זה תזיק מאוד לכוחות־הישלום. אולם
הסובייטים לחצו, ואף שחאלד (כפי שכולנו קראנו לו)
הצליח לרכך את הנוסח, פורסמה הודעת-סיכום רעה.
אחרי הוועידה כתבתי לחאלד מיכתב, שבו סיכמתי
את הלקח וחיוויתי את דעתי על העתיד. מכיוון שלא
היו קישרי־דואר בין שתי המדינות העוינות, שלחתי את
המיכתב דרך קפריסין. הוא נתפס על־ידי שרות־הביטחון
המצרי, והתוצאות היו חמורות.
הן לא היו חמורות
עוד יותר דק מפני שקשה
לפגוע באיש שהוא מאבות
המהפכה.
אחר־כך באה יוזמת אנ־וור
אל־סאדאת, ומיפלגתו
של מוחיי־אל־דין תקפה
אותה בחריפות. בעיני היתד,
זאת טרגדיה. עם כל
הביקורת על היוזמה, על
צורתה ועל תוצאותיה (ה עניין
הפלסטיני, הרם היחסים
בין מצריים והעול(*
הערבי, האוריינטציה ה־ארצות- על בילעדית
הברית)
,אסור היה לשלול
את היוזמה כשלעצ מה,
ואת השלום החלקי שהושג בה. לדעתי, הייתה זאת
טעות היסטורית. הבעתי באזני חאלד דיעה זו.
ביום שקמה השגרירות הישראלית בקאהיר ערכו
חאלד וחבריו מסיבת-עי־תונאים. כמה מידידיי, עיתונאים
אירופיים בקאהיר, הציעו לי לבוא עימם לשם. לא
נכנסתי למ״שרד, אלא ביקשתי ידיד בריטי להיכנס ולשאול
את חאלד עם נוכחותי רצוייה. כעבור רגע יצא
אלי חאלד עצמו, כשיעל פניו הבעה של מבוכה עזה
ואי־נוחות, וביקש ממני לוותר על הביקור. המסיבה
נועדה להודיע על ניתוק כל היחסים של המיפלגה עם
ישראלים, ואיך תוסבר נוכחותי? תחת זאת נקבעה לי
פגישה עם אחד מראשי המיפלגה, ומאז אני ממשיך
להיפגש עימד מדי פעם, בהיותי בקאהיר — הישראלי
היחידי שעימו מקיימת מיפלגה זו קשר כלשהו.
כל זה מעציב. אך אחרי רצח אנוור אל־סאדאת,
שגונה על־ידי מיפלגת־השמאל, ראיתי את חאלד בהל-
ווייה, כשהוא צועד בשורה הראשונה של האבלים. עתה,
כאשר מובארכ קירב אותו מחדש, יש סיכוי כי השי בוש
המעציב יתוקן. מי שהיו חלוצי השלום אינם יכולים
להתנגד לשלום. גם זיקתם לברית־המועצות אינה
צריכה להעבירם על דעתם. מותר להם למתוח ביקורת
על המחדלים של קמפ-דייוויד, ועל אי־פיתרונה של
הבעייה הפלסטינית. כך עושים גם אנשי-השלום ביש ראל.
אך אסור להם להיות במצב שבו הם מתנגדים,
כאילו, לשלום עצמו, ומטילים חרם על ושראלים, שדי-
עותיהם קרובות לדיעותיהם שלהם. זוהי עמדה מוזרה,
בלתי־טיבעית, והיא צריכה לבוא אל קיצה.

מישפט אבו:

הדראמה
ה ס תו ת
בנעם השנייה בחייו יושב סלומון אבו עד

עוזי נבות, אשר ערך
את התרשים בעת ה־מישפס
הראשון, התפתסם במישפט ברנס.

לוחמים בשחור

הסניגורים. בזמן המישפט שורר מתח רב וכל !

ב הנרצח

משה מיזרחי, בנו של עזרא שנזטוב מיזרחי, שהיה ילד
בעת שנרצח אביו ביחד עם נהגו אהרון מליח, ישב באולם
מתוח ונרגש. הוא הביט בסקרנות באבו, אשר הורשע לפני 11 שנה ברצח אביו.

* 4אכקו של סלומון אבו גלוי לעין,
• 1הגבר בן ד.־ ,38 יושב בבית־הכל*
כבר יותר מ־ 11 שגים, ואם לא יזוכה ב־מישפטו
החוזר, יהיד. עליו לבלות את
שארית חייו בבית־הסוהר. הוא זכה בדבר
!נדיר: ניתן לו לנהל מחדש את מישפטו,
ולהוכיח כי הוא חף מפשע. אולם תוך המאבק
המישפטי הגלוי, נערכים מאבקים שונים,
חלקם גלויים לעין וחלקם סמויים.
כמעט לכל אחד מהמשתתפים במישפט

יש אינטרס פרטי, המשתלב במישפט ומש פיע
עליו. האינטרס של התובע, עוזי
שרטר, ברור, כפרקליט בעל נסיון רב
ונציגה של המדינה, כל רצונו הוא לזכות
במישפט, ולהוכיח כי התביעה צדקה גם
לפני עשר שנים. הוא רוצה להביא לפני
בית־המישפט את כל מסכת הראיות, ול שכנע
אותו שאכן סלומון אבו הוא שרצח
את עזרא שמטוב מיזרחי ואת נהגו אהרון
מליח, ב־ 6באפריל .1970

אליהו וינוגרד, סבלני
ושליו, מאזין בתשומת־מרובה
לשני הסניגורים ולתובע.

כל־כך הרבה השמצות הוטחו בתביעה
הכללית על כך שמיסמד מסויים של המומחה
הבאליסטי לא הוגש בזמנו לבית־המישפט,
שהדבר פגע ביוקרתה של הת ביעה.
יש לה אינטרס ברור להראות כי
לא היתד, פגיעה בצדק, וכי התביעה הכל לית
עשתה את עבודתה בתום־לב ובחריצות
ראוייה, והשיגה את התוצאות ההכרחיות
לפי הראיות.
מכיוון שאינטרס זה הוא לגיטימי וגלוי,
אין על התובע לחץ מיוחד והוא עושה
את עבודתו בזריזות וביעילות. מצבו במיש-
פט זה אפילו קל יותר מאשר במישפט
רגיל, מכיוון שמצויות כבר בידיו כל העדויות
מהמישפט הקודם, וכל שעליו לעשות
הוא לרענן את זיכרונם של העדים.
מי שנמצא תחת לחץ חזק, הם הסניגורים.
גחמה וזלמן סגל נמצאים בפעם הרא שונה
בחייהם באור הזרקורים. זהו המיש־

מתוח, אבל שולט בעצמו בעצב׳ ־נוזל

ן לשמאל) עוזי שר־וזלמן
ונחמה סגל
ד מהלוחמים עושה

כמיטב יכולתו כדי לנצח. בהפסקזז מנסים היריבים להרגע בעזרת
סיגריות וחיוכים. אך המתח נותר בפניהם לאורך כל תדרך. למטת:
מזכירתם של הזוג מגל — דקלין כהן, המכירה את התיק לפרטיו.
פט החשוב ביותר שניהלו עד כה, וב מידה
מסויימת כל עתידם המיקצועי תלוי
בתוצאותיו.
זלמן סגל היה במשך שנים אחדות ראש־לשכתו
של השר יוסף בורג. לפני כחמש
שנים הוא פתח בירושלים מישרד עורכי-
דין. אשתו היא שותפה במישרד. עד היום
טיפלו השניים בעיקר במישפטים אזרחיים,
ושמם לא התפרסם לעיתים קרובות מדי
בעיתונים. המצב השתנה מהרגע שבו !טלו
לידם את תיק סלומון אבו. כל צעד
שעשו זכה בכותרות, וכאשר זכו להשיג
מישפט חוזר ללקוחם, הפכו מייד
לגיבורים מישפטיים.
המישפט הוא מיבחנם הגדול. בני־חזוג
השקיעו חודשים ארוכים ללימוד התיק
באופן מדוקדק. הם ישבו לילות שלמים
על כל עדות וראייה, וכך גם הגיעו לגי לוי
פיסת־הנייר, שעליה כתב המומחה

וגע של עימות

בין הסניגור במישפט הנוכחי, זלמן סגל (משמאל),
והתובע במישפט המקורי, אורי וגמן. השניים,
שנפגשו בהפסקה, החליפו רק חיוכים. ביניהם שלי ולך, המתמחה של עוזי שרטר.

יי מ ישב ט א בו
(המשך מעמוד )42
הבאקיסטי בהתייחסו לאקדח הרצח :״הקנה
מגורז בגריז יבש, ונראה נקי.״
״הם יכולים לדקלם את התיק מתוך
שינה,״ סיפרו מכריהם. גם מזכירתם היפה,
ז׳קלין כהן, הפכה מומחית בתיק הרצח,
והיא נמצאת במשך כל הישיבות בבית־המישפס.
טישפחתו
של אבו טוענת שאין לה כסף
לשלם. לעורכי־הדין, וכי היא מכסה רק
את הוצאותיהם. היחסים בין מישפחת אבו
ובין עורכי־דינו יוצאי־דופן. אמו של אבו,
מופיעה מדי יום באולם בית־המישפט, וממהרת
לנשק את לחיה של עורכת־הדין,
ממש כקרובת מישפחה. הסניגורים תימרנו
עצמם למצב, שבו הם חייבים לזכות בתיק
בכל מחיר. אבו ומישפחתו מצפים לכך,
וגם עתידם המיקצועי דורש זאת. לכן הם
נתונים במתח רב, מחליפים איש את רעהו
בחקירת העדים ומתייעצים ללא הרף.
בחקירת העדים ניכר ההבדל הרב בין
התובע והסניגורים. התובע מסתפק בחקירה
קצרה ותמציתית, דואג לכסות את
כל הנקודות העיקריות ואינו ״מנדנד״ לעדים,
ונותר קר מזג גם כאשר העדים
אינם זוכרים או אינם עוינים על שאלתו.
לעומתם, הסניגורים ״סוחטים״ כל עדות
עד תומה. הם לוחצים על העדים, חוזרים
ושואלים פעמים רבות את אותה שאלה,
ונכנסים לפרטי פרטים של המיקרה עד
כדי כך, שהם מלאים את השופטים ומעוררים
הערות וביקורת.
רצונם העז להצליח מתבטא גם בהת־נגדויותיהם
המתמידות לבקשות התביעה.
התנגדות הסניגורים להגשת תרשים של
איזור הרצח היתד, תמוהה. תרשים זה
נעשה בזמנו על־ידי עוזי נבות (קצין המעורב
כיום בפרשת עמום ברנם — שאול
מרקוס) .בתוקף תפקידו כמשחזר של ה־מישטרה,
אשר לא השתתף כלל בצוות החקירה.
הוא צייר את התרשים על־פי נתונים
שקיבל, בדבר מקום הימצאו של האקדח,
מקום הגוויות והמקום שבו נתפס
אבו.
גם התנגדותם להודות בזהותם של ה-
קרבנות לא היתד, מובנת. אין כל מחלוקת
בדבר זהותם, ואין לכך גם כל השפעה
על אשמתו או חפותו של אבו.

בראיון הראשון שנתן לעיתונאי מזה 11 שנים, מספר אס:

נושע!
ף* כונית של שירות בתייר,סוהר עצי
י רה בחזית בית־מגורים בחיפה. מן
המכונית ירדו שני סוהרים, קצין משירות
בתי־הסוהר ונהג.
ביניהם, כבול באזיקים, ירד אחד האסירים
השמורים ביותר בישראל, שזכה
בביקור־בית בפעם הראשונה אחרי 11

תמונת־סקופ. אבו נראה כאן בבית הוריו בחיפה,
/1ן ו 1ן ן 1י( ל! ן \
ליד השולחן שאליו הסב עם בני־נוישפחתו כאשר

קיבל חופשה מהכלא. אבו לא היה מוכן לחשוך את הוריו ואת עצמו מאז מישפטו.

עניין מיוחד
ל כו ל ם
יגלל צורת ניהול ההגנה, אין דואים
* מרוב עצים את היער. הפרטים
הקטנטנים שאליהם נטפלים הסניגורים,
מערפלים לחלוטין את קו ההגנה שלהם,
אם יש בכלל קו כזה. עד כה נראים הסניגורים
כיורים באפילה, לעבר כל דבר
הנע בשטח. כאשר התנגדו לבקשתו של
התובע שרטר, למסור לבדיקה בליסטית
נוספת את אקדח הרצח, הם בילבלו לגמרי
את השומעים. שרטר אמר לבית־המישפט
כי הוא רוצה להוכיח שוב, באופן חד־משמעי,
כי זהו האקדח שממנו נורו. היריות
הקטלניות.
דבר זה חשוב להגנה יותר מאשר לתביעה.
שכן, הסיבה שבגלללה זכה סלומון
אבו למישפט חוזר, הוא האפשרות כי אק דח
הרצח, שאותו לא יכול היה אבו לנקות
במרוצתו, נמצא נקי. אם יתברר במישפט
כי האקדח שממנו נורו מיזרחי ומליח
אומנם נמצא נקי בבוקר שלאחר הרצח,
יישאר ספק כיצד נוקה האקדח. ומכיוון
שאבו לא יכול היה לנקותו, יכול הספק
לפעול לטובתו. כאשר הוכחת נקודה בא-
ליסטית זו היא עיקרה של ההגנה במיש־פט,
לא הבין איש מדוע התנגדו הסניגורים
לביצוע הבדיקה החדשה.
מבעד למלל הרב, מבצבץ שמץ של קו
הגנה — הסניגורים מנסים למצוא רוצח
אלטרנטיבי. הם חוקרים אנשים מן העולם
התחתון, שהיו בקירבת מקום הרצח. הם
שואלים על ישראל דנוך ואחיו שימשון.
חוקרים בדבר יוסף (״יוסקאי״) מיזרחי,
שנכח במקום בשעת הרצח, וגם הביאו
עדותו של תייר, שסיפר כי מכרו, טייס
אנגלי, אמר לו שהיה עד־ראייה לרצח.
באופן מפתיע, אפילו לשופטים היוש-
בים־לדין יש עניין מיוחד בתיק זה. ראש
ההרכב, השופט אליהו וינוגרד, מועמד
להתמנות שופט בביודהמישפט העליון. זו
השנה הראשונה שבה יושב השופט הוותיק
בראש הרכב. עד כד, היד, תמיד חבר
בהרכב שבראשו עמד מישהו אחר. יש
אומרים כי מישפט זה יהיה אבן הבוחן
עבורו. אישור לכך, כי גם הוא עצמו מיי חס
חשיבות למישפט, נתקבל כאשר אש תו
ובתו ישבו באולם ביום הראשון למיש־

נחמה סגל משוחחת עם אחיו של סלומון אבו,
11י 1
ייי * יייצ׳רלי. אבו רואה בפרקליטיו ״שליחי אלוהים״,
ומרבה להתגאות בעזרה הרבה שהעניקו לו בני מישפחתו בעת מאמרו הארוך.
שינות-מאסר. סלומון אבו קיבל רשות לבקר
את בני־מישפחתו.
בבית היתד, ההתרגשות רבה. כל בני-
המישפחה היו נוכחים: הוריו הקשישים
של סלומון, שלוש אחיותיו בחברת בעליהן
וילדיהן ושני אחיו של סלומון, המתגוררים
בחיפה. אחיו השלישי צ׳רלי
פט, כדי להאזין לעדויות. וינוגרד מנהל
את המישפט באורך־רוח ובנימוס ומאפשר
לעורכי־הדין לשאול ולחקור בלי הפרעה.
גם לשני השופטים האחרים בהרכב,
זוהי הפעם הראשונה שבה הם חשופים
כל-כך לאמצעי־התיקשורת. השופט אברהם
מישר נתמנה זה מקרוב לבית־המישפט

אבו, בעליה של מיסעדה בפאריס, הגיע
מאוחר יותר כדי להיות נוכח במישפטו
של אבו. הוא לא היה בפגישה.
לכבוד ביקורו של סלומון הוכנו מעדנים
רבים. בני־המישפחה, אנשים דתיים,
אומרים שהם סומכים על אלוהים. אביו
( .המשך בעמוד )78
המחוזי בתל-אביב, אחרי שהיה שנים רבות
עורך־דין, ועסק בעיקר בנזיקין. השופטת,
עדנה שצקי, עלתה גם היא רק בשנה
שעברה לבית־המישפט המחוזי, מבית-
משפט השלום. מישפט זה מהווה עבורם
ללא ספק במה להוכחת כשרונם ויכולתם.
שריד יחיד למתח ולדראמה של המישפט

* ! 1ל *1אחיו של סלומון אבו, הוא
בעל מיסעדה בפאריס, ו^

הגיע לארץ לרגל חידוש המישפט. צ׳רלי
הירבה לבקר את אבו בכלא בכל השנים.
הקודם נתגלה כאשר הופיע באולם בנו
של ד,קרבן שמטוב מיזרחי. הבן, שהיה
בזמן הרצח ילד קטן, הוא היום כבן עש רים.
הוא ישב מרותק למושבו כשעיניו
תקועות באבו. אמו לא באה לבית־המיש-
פט, אך שתי אחיותיו של המנוח אינן
מוותרות על אף ישיבה. אילנה אלץ 1
ה עו ל ם הז ה 2308

מבחוץ ־ ״פנדה״ נראית
כמכונית קטנה. אחרי
שנכנסים אליה ־ מגלים ׳
שהיא מכונית גדולה -עם
הרבה יתרונות גדולים.

ב״פנדה״ 5 :מקומות ישיבה
מרווחים שאת הריפוד
שלהם אפשר להסיר, לכבס,
ולהחזיר למקום! את המושב
האחורי, אגב, ניתן לנצל
(לקפל, להוציא) ב־ 7אופנים

שונים...

ל״פנדה״־יש גם כח עצום:
מנוע 903 סמ״ק ו־4
צילינדרים, המונח לרוחב,
עם הינע קדמי. מנוע אמין זה
מותקן ביותר מ־ 5מיליון
מכוניות פיאט .127 צריך עוד
להוסיף? כן, כמעט שכחנו:
הוא מסתפק בליטר דלק
אחד ל־ 19,6ק״מ ב90-
קמ״ש, בתנאי הניסוי של

ביהח״ר .
ל״פנדה״ ,מערכת בילום,
קפיצים, מרכב ופגושים שלא
היו מביישים גם מכוניות
גדולות יותר. יש לה 3דלתות
והוצאות אחזקתה נמוכות
במיוחד. בוא לראות אותה
עוד היום.

במחיר חנינחך

?191 ?311)13

המפתיע ביותר

אסס3ה מהירה

אחריות נגד חלודה עד 6עמים
ה מ חי ר ל פי מ חי רו] החכרהמס׳ 7/82־

׳האחדיות כפופה לתנאים בפנקס האחריות.

*ו מ רי ם ...מ ה הם *ומרים ...מה הם *ו מ רי ם ...מה הם *ומרים..

ישראל קיסר :

מו־יס גלור־חוו סה:

ט׳ אוטושישפוסשאדטה
עשו ועדים? עם הקומיסיון

״דא נודה ו ס תו ם
את פיו שר ביטון!״

בכל פעם שצצה בעייה הדורשת את התערבותה של

הסתדרות״תעובדים״תכללית״בארץ־ישראל, נמצא
מזכ״ל, החבר ירוחם משל, בחו״ל. הוא, כמובן, לא
מבלה חלילה״וחס בקאזינו של מונטה־קארלו. הוא עובד
קשה בענייני ההסתדרות. גם מסיבה של האיגודים
המיקצועיים האמריקאיים בוואלדורף אסטודיה זו
עבודה, ביחוד שצריך ללבוש לכבודה פראק ועניבת־פרפר.

האיש
שמחליף את המזכ״ל בארץ הוא ממלא
מקומו, ישראל קיסר. פניתי אל מר קיטר ושאלתי אותו :

• לא מתסכלת אותך העובדה, שככל פעם
שיש כעייה האדץ משל...
החבר משל.
בשבוע שעבר התפרץ חבר הכנסת צ׳רלי ביטון מעל
דוכן־חנואמים של הכנסת, הישווה את שר-הביטחון
אריאל שרון להיטלר, וטען שהוא חופן את חיילי
צה״ל לקלגסים נאציים.
בין יתר הדברים החמורים, שהוטחו מפי חברי-
הכנסת נגד ביטון, הידהד באולם מישפט אחד מפיה
של חברת״הכנסת מטעם הליכוד, מרים גלזר״תעסה.
אמרה סגנית שר־החינוך, הגברת גלזר-תעסה :״יש פת
יותר מדי דמוקרטיה ! ״

• חברת־הכנסת גלזר־תעסה, למה התכוונת
כשאמרת שיש ככנסת יותר מדי דמוקרטיה זו
כשעומד חבר־כנסת, נבחר־ציבור ׳וקורא מעל דוכן
בית־המחוקקים של המדינה שלי לשר־הביטחון שלי היט־לר,
ולילד שלי קלגס נאצי, אני חושבת שצריך להש תיק
אותו !

• הרי בכנסת נהוג חום ש־הכיטוי ז־יש
גבול לחופש־הביטוי ! ואם אדם אינו יודע לשים
מחסום לפיו, צריך להפסיק לתת לו אפשרות לדבר.
צריך לנתק לו את המיקרופון. איני יכולה לסתום את
פיו של צ׳רלי ביטון, אבל אני יכולה לגרום לו שלא
ישמע.

ניסים מישעל :

• החכר משל נמצא בחו״ל, אתה עושה
תחתיו את העבודה וההצלחות נזקפות לזכותו זו
קודם כל — נוסף לזד, שאני ממלא את מקומו, אני
ממשיך למלא את תפקידי הרגיל. אם צריו להתייעץ
מתייעצים. מרימים טלפון למקום הימצאו של משל ב־חוץ־לארץ
ומתייעצים.
אני לא מתוסכל, אין זמן לתיסכולים — יש הרבה
עבודה. האמיני לי — כדי לטפל בבעיות שיש לנו, אני
זקוק להרבה יותר מאשר 24 שעות ביממה. כך שאין
לי זמן לתיסכולים.

• מה דעתך על 13 הוועדים זו
מי אמר לך שיש 13 ועדים? מישהו זרק מיספר
ומאז זה הולך. הוועדים נמצאים בקשר הדוק עם האי גוד
המיקצועי. עובדה — הרבה זמן לא שמענו על
בעיות עם איגוד הימאים, וזה לא מיקרי. אותו הדבר
עם התעשייה האווירית, אותו דבר עם הנדסודדואר
ועם הדואר. הוועדים לא ינגחו את ההסתדרות — אנחנו
נדאג שהם יפעלו במיסגרת ההסתדרות.

• מה דעתך על התערבותו של השר דוד
לוי כפרשת ״אל על״ץ
לפי צורת ההתערבות, ברור שהיא נעשתה לצורך
פוליטי ולא לצורך העניין עצמו.

להב הטלוויזיה לענייני מיפלגות, ניסים מישעל, זכה
בפרס רשות״השידור לעיתונאי המצטיין.

• גיסים, איך אתה מרגיש זזה
מחמיא לי. זה עושה טוב על הלב כשאתה יודע
שיש מישהו שמעריך את העבודה שלך.

• הופתעת מקכלת הפרס ז־לא.
אבל הפתיעה אותי העובדה שהציבור הגיב. לא
ציפיתי לתגובה של הציבור הרחב. פוליטיקאים התקש־רו
— זה טיבעי. אבל שאנשים שאני לא מכיר יצלצלו
ויברכו אותי, או שאנשים יעצרו אותי ברחוב?! זה
אולי הפיצוי הגדול על העבודה הקשה שאני משקיע
בסיקור המיפלגות. מה עוד שעד עכשיו חייתי בתחושה
שהציבור עוייו את הטלוויזיה.

• אתה כתב המקובל על כל המיפדגות,
החל מהליכוד ובלה כרק״ח. איך אתה מצליח
להיות כסדר עם כולם זו
אני עושה את עבודתי ביושר מיקצועי, ללא משוא-
פנים ובצורה אמינה. אני גם דואג שדברים אלה ייראו
על המסך.

• איך אתה מצליח להסתיר את השתייכותך
הפוליטית זו
משה דיין אמר לי פעם שהעובדה שקשה לזהות את
דיעותי או את דיעותיו של אלימלך רם, הכתב המדיני
של הטלוויזיה, היא תעודודכבוד לשנינו.

• איך הגיבו האישים הפוליטיים, שאתה
עובד איתם, על קבלת הפרס ז־שימעון
פרם שאל אותי מה עם הקומיסיון המגיע לו.

?זההם * 11מ רי ם מההםאומרים חההםבוחרים מההם *זוב

דן נלרגדיס :

אחרון א׳

אמנון ב״טון:

״אני לא אוהב שמשווים
״קטע חריף על
לשרת בעיירות פיתוח!״ אות׳ לחיים ם וטל!
דוקטור אמנון ביטון, רופא-מישפחה, בוגר המחזור
הראשון של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן־
גוריון, הוא בן למישפחה מרובת״ילדים מחצור הגלילית.
כשרוב ילדי עיירות־הפיתוח מצליחים לגמור בקושי
עשר שנות״לימוד, דוקטור ביטון ראוי לתואר ״סיפור
הצלחה״.

• איך הצלחת לסיים את הפקולטה לרפואה

אפרת (״פרידה״) ילין־מור רואיינה במדור זה על
הצנזורה שהטיל, כביכול, שר״המישפטים לשעבר, שמואל
תמיר, איש אצ״ל, על ספרו של בעלה המנוח, נתן
ילין־מור. הספר יצא לאור מטעם הוצאת־הספרים של
איש״סודו של מנחם בגין, הד״ר ראובן הכט, בעל ממגורות
״דגון״ .פרידה התלוננה אז כי העיתונאי דן
מרגלית, שפירסם את הידיעה בטלוויזיה, לא נהג על־פי
כללי האתיקה העיתונאית, אלא בא אליה כאדם פרטי,
וקיבל מידיה את כתב״היד של הספר. הוא יצר, לדבריה,
״סנסציה עיתונאית״.
שאלתי על כך את דן מרגלית, שהוא תלמיד השנה
השלישית במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית,
שם הוא לומד לקראת התואר השני :

+האמנם רימית את הגברת ילין־מור, באשר
לקחת את כתב־היד המקורי כתואנה כי
הוא נחוץ לך למחקר, ולמעשה עשית בו שימוש
כעיתונאי?
נהגתי כפי שהבטחתי לגברת ילין־מור. הכנתי עבודה
סמינריונית אוניברסיטאית על ההיסטוריוגרפיה של לח״י,
שתופיע בכתב העת כיוונים. מן הרגע שעבודה כזאת
נשלמת, היא פתוחה ועומדת לרשות הציבור, ומותר
לפרסם מתוכה כל דבר נכון. וזה מד, שעשיתי.

• הדבר שבעצם הרגיז את הגברת ילין-מור
הוא הפירסום כאילו היתה צנזורה על סיפרו
של כעלה המנוח, צנזורה שנעשתה על־ידי
שמואל תמיר. האמנם כך?
אחרי שראיתי את כתב־היד המקורי של הספר, הש וויתי
אותו עם הספר כפי שהופיע בדפוס. שמעתי הן
מפי המו״ל, הד״ה-יר־אובן הכט, הן מפי שמואל תמיר
עצמו, שילין־מוה -הסכים לתביעת הכט שתמיר יקרא-
את כתב־היד ותוציא ממנו מישפטים המקניטים.את אצ״ל,
ובמיוחד את \דויד רזיאל. בץ השאר מצאתי כי קשע
חריף על מנחם בגין הופיע בכתב היד, אבל לא בספר.

היה קשה. היה לי מזל שהפדרציה הספרדית מימנה
לי את הלימודים. מרבית השנים עבדתי כאח כדי לפרנס
את עצמי. הורי, כמובן, לא עזרו לי באגורה אחת —
פשוט אין להם.
תמיד חלמתי להיות רופא וכעת הגעתי לכך. אבל
עדיין אין לי בית ואין לי מכונית.

• עוד יהיה לך.
לא עם המשכורת של קופת־חולים.

• מה גובה המשבורת שלך?
שיבעים אלף לירות לחודש. ואני עובד משבע בבוקר
עד תשע בערב.

• האם אתה יוצא דופן כמישפחתך ברוכת־
׳הילדים?
יש לי אח שהוא בוגר מיכללת שנקר, אחות העובדת
כגננת, אחות העובדת כמזכירה בכירה. כל הילדים במשפחתי
גמרו לפחות י״ב כיתות.

• זה קצת בלתי רגיל.
זה תלוי בהורים ובמוטיבציה של הילדים. כל היינו
חיינו בצימצום, אבל מאז ומתמיד היה ברור — מי
שרוצה ללמוד יכול ללמוד. אבא, שהוא פועל־בניין,
תמיד הדג״ש זאת באוזנינו.

• איך הרגשת כשהעניקו לך את תואר־הדוקטור?
^כיתי.
השבתי על אבא שלי — בשבילו זה היה
עצום ! זה היה פיצוי על כל מה שעבר עליו.

\ • האם זה מיקרה שארבעה בוגרים של
^הפקולטה לרפואה בני עיירות־פיתוח חזרו לשרת
ברופאים כעיירות-פיתוח?
אנחנו ארבעה בני עדות־מיזרח, באנו מעיירות־פיתוח.
אנחנו יודעים מה זה שידות רפואי גרוע, היה ברור
מראש שנלך לעיירות־פיתוח, לא יכולנו אחרת.

תפקיד ראשי במחזה של פיטר יוסטינוב על בימות
הווסט־אנד הלונדוני, ועוד לצידה של כוכבת כמו דבורה
קר — הרי זה הישג לא קטן, בוודאי תסכימו איתי.
אהרון איפלה, יליד מארוקו, גדל במעברת רמת-
ישראל והתחנך בסימטותיה של יפו. הוא עזב את
הארץ לפני 12 שנים ונסע ללונדון ללמוד מישחק. מאז
שיחק בכמה סרטים הוליוודיים ובכמה סידרות טלוויזיה.
המפורסמות שבהן: המהגרים וספינת האהבה.
בימים אלה הוא מבקר את אביו החולה, וזו
ההזדמנות לשאול אותו מדוע בתוכנייה המפוארת של
המחזה ג<11€31-־01ע 0לא צויין שהוא ישראלי 1

• למה לא נכתב שאתה ישראלי?
בגלל הערבים. המפיקים פחדו מהערבים.

+האם העובדה שלונדון מלאה כערכים
גרמה למפיקים לחשוב שהם יפסידו קהל בגלל
שחקן ישראלי ץ
לא. הם פחדו שהערבים יזרקו פצצות, שיעשו בעיות.
היה לנו סיבוב הופעות מחוץ ללונדון, וכשהופענו בערי־השדה
היה כתיב שאני יליד מארוקו ושאני שחקן יש ראלי.
אבל בלונדון המפיקים פחדו.

• האס:הבריטים משווים אותך לטופול, גם
הוא שחקן ישראלי שהצליח בלונדון?
איני )!והב את ההשוואה הזאת.

י וו 5ר*ת יעו

אין חוק יש תאונות
(המשך מעמוד )13
צד,״ל, דורשים להיות ר,ממונים זד,מפטרים
של קציני־ד,בטיחות. בעוד הוויכוח נמשך,
נמסר ממישרד־ה תחבורה שהדיון עם הד
מישטרד, הגיע לתוצאות חיוביות, ובקרוב
יהיו בה קציני־בטיחות כחוק.
לגבי קציני־הבטיחות בצה״ל, טוען ה־
.ממונה על הבטיחות במישרד־ד,תחבורה,
יוסקה ברוש, שמישרד־ה,תחבורה, אינו
יכול לפקח — מסיבות מובנות — על
קציני־הבטיחות בצבא, אך הוא מאשר
שהם עברו אותה הכשרה שעברו שאר
קציני־הבטיחות המוסמכים.
הישערוריה האמיתית של אי-קיום החוק
קשורה לחברת הגרירה מגור. חברה זו
זכתה במיכרז מטעם המישטרה לגרירת
כלי־רכב. בחברה יש אמנם קצין־בטיחות
אך לא מאפשרים לו לתפקד.
בבדיקת־פתע שנערכה לפני כחודש
לכלי־הרכב של החברה, הורדו מהכביש
כמה מכוניות, כנראה אותן המכוניות
שהורדו כבר לפני שנה, בבדיקה קודמת.
המישטדה ידעה שלחברת־הגרירד, מגור
אין רשיון־הפעלה מטעם מישרד־התחבורה
ובכל זאת, החברה זכתה במיכרז.
במישרד־התחבורה נמנעים מלעסוק בעניין
ופוטרים את השואל בתשובה, ש־המישטרה
היא זו שהגיעה להסכם עם
החברה, ומישדד־התחבורה אינו יכול
לעשות דבר מעבר לאי־מתן רשיון הפעלה,
והורדת רכב מהכביש לאחר בדיקות־פתע.

מי פ ע לי ם
מ עו גי י גי ספשקט
זרי גר שוב, יושב־ראש איגוד קצי־ני־הבטיחות,
בחברת מחשבים פרטית,
זכה להישגים ממשיים בחברה שבה הוא
מועסק. הוא מטפל ברכב ובנהגים של
החברה, ואף בנשות העובדים הנוהגות
ברכב של החברה. חברת-הביטוח של
חברת המחשבים העניקה לו בונוס מיוחד,
בעיקבות הורדת עקומת התאונות שבהן
היו מעורבים כלי־רכב ונהגים של החברה.
לדעתו, הסיבה העיקרית לאי־העסקת
קציני־בטיחות היא הידיעה שברגע שישנו
קצין כזה, ומישרד־ד,תחבורה מאשר אותו,
אי-אפשר להפסיק את היחסים שבין הקצין
והמיפעל. על פיטורי קצין־הבטיחות
יש לקבל אישור ממישרד-התחבורה, ובמקום
קצין מפוטר יבוא אוטומטית אחר.
מיפעלים מעדיפים שלא למנות קציני־בטיחות
כחוק, או להעסיק קצינים חסרי-
שיניים, מיוזמתם. כלי־הרכב נשלחים לבדיקות
במוסכים פרטיים, לעיתים לא־מאושרים,
ובאופן שכזה נחסכים כאבי-
הראש לבעל-המיפעל, משכורת לקצין־
בטיחות בתקן מלא, והוצאות שיידרשו
בהמשך, כדי לטפל ברכב הפגום.
״בבדיקה מיקרית שערכנו לרכב הציבורי
של י עיריית רחובות, הורדנו מתוך
19 כלי־רכב — ,19 ושיתקנו להם את
כל מחלקת־התעבורה. בעיריית־חולון נבדקו
חמישה כלי־רכב וארבעה הורדו
מהכביש. בבית-החחשת אביר נבדקו
שניים, ואחד הורד,״ אומר גרשוב.
גרשוב, המכיר היטב את המצב ב־מישרד־התחבורה,
ניסה בעבר להביא
לשינוי הגישה של השר ומקורביו לבעייה,
אך ללא הצלחה יתרה. הוא מקווה ששרד,תחבורה
החדש יטה אוזן לדרישותיהם,
שפורטו בעיקבות כנם חירום ארצי, ש ערכו
כל קציני-הבטיחות לפני כחודש.
גם במחלקת קציני־הבטיחות תולים
תיקוות בשר חיים קורפו, ובעקבות הקמת
מינהל־בטיחות, בראשות משה עמירב,
מניחים שיחול שינוי ביחס למחלקה.

האיגוד שיגר
ד רי שו ת
י * מע שה, דרושים כיום למחלקה
* עוד שישה מפקחים, שניים לכל מחוז
ועוד שלוש ניידות־בדיקה. מדובר בתוכנית
שהוגשה כבר ב־ 1971 ולא יצאה לפועל,
כשד,טענה הרישמית היתה שמדובר ב־צימצומים
של כוח־אדם במישרדי־הממשלה.
הצוות המצומצם הזה, המוצע על-ידי
שני הצדדים, בתוספת מתנדבי האיגוד,
חולש על כ־ 80 אחוז של כלי הרכב
במדינה, שהם כ 400-אלף כלי־רכב׳ ועל
כ־ 600 אלף נהגים.
בהשקעה מיזערית יכול היום מישרד־התחבורה
לצמצם ממשית את ההרג בדרכים,
אך לא די בזה.
החל בחודש האחרון התחילו להפעיל
את התקנה בדבר חובת מינוי קצין־
הבטיחות באופן שונה. אגף-הרכב והממונה
על התעבורה לא מחדשים רשיונות־

הפעלה במיפעלים ובמוסדות שאין בהם
קציני־בטיחות, בעיקר בחברות אוטובוסים.
היו מיקרים חריגים שבהם חודש הרשיון
בתנאים מסויימים. אד היו מיקרים
שהרשון ׳לא חודש כלל, כמו במיקרה
של חברת מגור.
הצעד הבא הוא הגשת תביעה מישפטית
נגד מפעילי כלי־הרכב ללא רשיון. על-פי
החוק, מי שמורשע בעבירה פלילית זו,
צפוי לשנתיים מאסר ולקנס של 100
אלף לירות, או שניהם יחד. אך כידוע,
גם הגשת התביעות מתעכבת בגלל מחסור
בכוח־אדם.
השאלה המתבקשת היא, אם אכן קציני-
בטיחות יצמצמו את מיספר תאונות-
הדרכים והנפגעים. אי-אפשר להשיב על
בך במדוייק, כי הסטטיסטיקאי, שאמור
לבדוק זאת, לא מתפקד ביגלל צימצומים
בכוח-אדם.
קצין־הבטיחות, שישלוט על מרבית כלי״
הרכב והנהגים במדינה, שולט למעשה
על שניים משלושת הגורמים האפשריים
לתאונות הדרכים: הנהג והרכב. רכב
לא תקין, נהג לא מיומן, או בעל מיג־בלות
רפואיות, לא יעלו על הכביש ובכך
תצומצם סכנת התאונות, טוענים במחלקה
ובאיגוד.
אך איגוד קציני־הבטיחות אינו מסתפק
בהגדלת המחלקה במישרד-התחבורה, שייכלל
בה גם סטטיסטיקאי, שיהיה אחראי
על בדיקת מיספר כלי־הרכב שתחת חסות
קציני־הבטיחות, שהיו מעורבים בתאונות.
האיגוד שיגר לשר-התחבורה שורת
דרישות, שאם יתקבלו יצמצמו באורח
דרסטי את תאונות-הדרכים הקטלניות העולות
בכסף רב ובדמים.
האיגוד תובע איחוד כל הגופים המטפלים
בנושא בטיחות־בתעפורה, שיטפל בצדדים
השונים של הבעייה.
לדעת גרשוב, על המישטרה להקים
אגף־תנועה ולהעמיד בראשו ניצב עם
סמכויות רחבות ביותר. המצב כיום הוא
ששוטרי אגף־התנועה של מישטרת־ישראל
הם שוטרים לכל דבר, ומטפלים גם
בנושאים אחרים. הדרישה היא שהם
יועסקו אך־ורק במישטרת־התנועה. אליהם
מוצע לצרף מתנדבים שיופעלו על־ידי
המערך המיקצועי של קציני-הבטיחות
בתעבורה.
האיגוד דורש ביקורת קבועה של תקי נות
הרכב בכבישים, והקמת כוח תנועה
ושיטור סמויים. הוא מקווה שאם יידעו
בציבור על קיומם, יקטן מיספר העבר יינים
הפוטנציאליים בכבישים.
האיגוד מציע להגדיל את בימות ההסברה,
הייעוץ והעזרה הטכנית שאנשיו
יכולים לספק, במיפעלים שבהם יועסקו,
ובכבישי הארץ כמתנדבים.
בהמשך ההחלטות, מפרט האיגוד את
דרישותיו לחינוך לנהיגה־מונעת בבתי״
ספר, ושיתוף מוסדות הרפואה בהרצאות
על בעיות בנהיגה.
אנשי האיגוד ומישרד־התחבורה פועלים
לשינוי החוק שיאפשר ׳לקציני־הבטיחות
להיות נוכחים, לצד אנשי המישטרה,
בכל תאונת־דרכים, כאנשי מיקצוע מיומנים
שיבדקו את הסיבות הטכניות ל־תאונות-הדרכים.
כיום, אין מניחים לקצין־
בטיחות להיות נוכח במקום שבו אירעה
תאונת־דרכים, בטענה שהוא עלול להפריע
למהלך החקירה.

קולנוע

סרטים סטיו־־ח־־לוח לשו><ץ
אילו היה מרקוס אימהוף ישראלי, ואילו
עשה סרט כמו הסירה מלאה על העם
היושב בציון, יש להניח שהיו צולבים
אותו מייד ומעלים אחר-כך את הצלב
באש, כדי להשמיד כל זכר לקיומו של
שרץ שכזה. אבל למזלו, אימהוף הוא
שווייצי, הסירה מלאה הוא סרט על
שווייץ, ואם כי זאת אולי סטירת הלחי
המצלצלת ביותר לכבודה הלאומי של
ארץ האלפים, היה הסרט להצלחה גדולה
מאוד בבית• הוא כבר תר את העולם
כשנה, כנציג רשמי של תעשיית הקולנוע
השווייצית.
לח צות א ת הגבול. המעלה הגדולה
ביותר של הסרט הזה, היא הפשטות שבה

דיל ואנגל כ״סירה מדאה״
משיגי הגבול הזרים

טינה אנג ל( כמר כז) ו ק כו צ ת הפלי טים הי הודי ם מוחזרים לגר מני ה הנ א צי ת
להחזיר את הפליטים בנוחות נזיובית

מי שהוהקפיא
אתהתק צי ב
ך * סיפור הכ א ידגים, אולי, את הלך-
י ׳ 1הרוח במישרד־התחבורה כלפי האיגוד
והמחלקה של קציני-הבטיחות בתעבורה.
לפני שנה הוכרז במסיבת עיתונאים
משותפת של מישרד־התחבורה ואיגוד
קציני־הבטיחות על מיבצע רב־!שנתי, שבו
ישתפו שני הגורמים פעולה לצימצום
התאונות בדרכים. דובר על פתיחת
תחנות־ייעוץ ובדיקה בדרכים, בימות הסברה
ולחץ על מיפעלים ׳למנות קציני־בטיחות.
מייד
אחרי סיום השלב הראשון של
המיבצע, התחילו בתיכנון השלב הבא,
אך הוא נעצר. מלישכת דובר מישרד־התחבורה
הודיעו שאין תקציב להודעות
לציבור. אחר־כך, כשבירר האיגוד מדוע
לא או׳שוי התקציב, התברר לו, להפתעתו,
שהתקציב דווקא אושר, אך מישהו ב־מישרד
העדיף להקפיא אותו ולא ולהעבירו
למטרה שלשמה נלקח.
השאלה המרחפת עתה מעל לכל התוכניות
של מישרד־התחבורה, כולל מיבצע
החורף הנוכחי, היא אם ייעשה משהו
ממשי למען צימצום ההרג בדרכים, או
שימשיכו להעמיד פנים שעושים משהו,
אך בעצם יחבלו בכל פעולה.

מ א תי א ס גנדינגר בבעל פונדק, טינ ה אנגל ומיכאל גאמפארטה שו ט ר
להוציא לפועל את החוק כלשונו
הוא מספר את סיפורו, המבוסם על רומן
המגולל פרשה אמיתית שהיתה. ב״1942
מצליחה קבוצה קטנה של פליטים לחצות
את הגבול מגרמניה הנאצית לשווייץ.
בקבוצה — ישיש ונכדתו הקטנה, יהודיה
(השחקנית טינה אנגל) ,שבעלה הנוצרי
(השחקן האנס דיל) נמצא כבר בשווייץ,
באחד ממחנות העבודה לפליטים, אחיה ה מתבגר,
ילד בן 6שאיש אינו מכירו והוא
אינו מדבר שום שפה אחרת לבד מצרפתית,
ועריק מן הצבא הגרמני. הקבוצה הקטנה
צועדת שעות עד שהיא מגיעה למחסן ש ליד
פונדק, ומסתתרת שם במשך הלילה.
כאשר מגלה אותם בעלת הפונדק, בבוקר,
תגובתה הראשונה היא זעם על
משיגי הגבול הזרים שהעזו לחדור לתחומה
הפרטי. היא מתרככת בהדרגה, כמוה

גם בעלה הצעיר ממנה (השחקן מאתיאס
גנדינגר) .יתכן שהילדים הם שנוגעים
ללבה, משום שהיא אינה מסוגלת ללדת,
בדיוק כפי שחזותה של הנערה היהודיה
מזיזה משהו בפונדקאי הכרסתן, השניים
מוכנים לעזור.
העמדת פני ם. אולם חוק הוא חוק
והם לא יעשו דבר נגדו. ובחוק כתוב
שאין שווייץ מקבלת פליטים אלא בת נאים
מסויימים, למשל: עריקים מן ה צבא
כשרים למעמד זה, וכך גם מישפחות
שלמות עם ילדים מתחת לגיל .6כדי
להתאים לדרישות, הופכת היהודיה ל אשתו
של העריק הגרמני, שלצורך זה
מעמיד פני יהודי. היתום הצרפתי הקטן
ונכדתו של הישיש צריכים להיות שני
ילדי הזוג, ואילו הישיש עצמו יהיה אבי
ה עו ל ם הז ה 2308

האשה. אשר לאחיה, הוא לובש את מדי
החייל הנאצי, ומעמיד פני עריק.
העמדת הפנים נכשלת בסופו של דבר,
הזהות האמיתית מתגלה, ושוטר הכפר
(השחקן מיכאל גאמפארט) מוציא לפועל
את החוק כלשונו. הוא ובני־כפרו הם
אנשים הגונים, שאינם עוברים על החוק,
ואם מישהו החליט כך, הם אומרים,
בוודאי ידע מדוע. חוץ מזה, הם מרננים
,מתחת לשפם, כל הזרים הללו, הפולשים
לתוך שווייץ הקטנה ואוכלים את לחמה,
מי בכלל צריך אותם? מוטב, לכל הדעות,
שיישלחו בחזרה אל המקום שממנו
באו. מה שיקרה להם שם, זה כבר לא
עניינם של האזרחים השווייצים הטובים
• וההגונים.
אנשים טובים. אימהוף מתייחס לכל
הפרשה כמעט כאל סיפור תעודי, ועצם
העובדה שרוב שחקניו אינו מוכר ביותר,
עוזרת לו להשיג אמינות בלתי רגילה
בכל מה שהוא מתאר על המסך. מה
שמטריד, מפחיד ובעיקר מדכא בסרט
הזה, היא העובדה שאין בו שום נבלים.
הכפריים הם אולי אנוכיים קצת, אבל
כולם אנשים טובים, שמוכנים לעזור
ולחשוב כיצד אפשר להחזיר את הפלי טים
אל הגבול הגרמני בנוחיות מירבית,
ואפילו נותנים להם שוקולד כצידה לדרך.
הכל מתנהל על מי מנוחות• אין כאן
דראמה סוערת אלא פשוט תקרית הנפתרת
מן הרגע שהחוק מראה את הדרך
הנכונה.
במיקרה, משקף החוק גם את האינ־
־ טרם של הכפריים הללו לנוחיות ולשלווה.
לכל היותר אפשר לומר עליהם כי הם
נושאים באחריות כמו פונטיוס פילאטוס.
הם פשוט רוחצים ידיהם בכל אשמה,
מאושרים בצידקתם ומרגיעים בה כל צל
אפשרי של יסורי־מצפון.
״רציתי להראות ששווייץ אינה אותו
גן־עדן עלי אדמות שמצטייר בעיני
רבים,״ הסביר אימהוף כאשר הציג את

מס עלמח שכי
הנפ ש
האשה ממול (צפון, תלשזביב,
צרפת) — פרנסואח טריפו שב
אל הנושאים הקטנים והאינטימיים
הקרובים ללבו, בסרט זה על שני נאהבים שנפגשים
שוב, שמונה שנים לאחר שנפרדו, ואינם מסוגלים לעמוד
בפני להט הרגשות. האהבה שדעכה ניצתת מחדש, ומעכלת
את שניהם, מאחר והם אינם מסוגלים לחיות לא ביחד
1* 011,.
ולא לחוד.
הסיגנון אופייני מאוד לטריפו. מספרת מציגה את
העלילה בפתיחת הסרט ונועלת אותה בסופו, ובכך מצדיקה
את המימד הסובייקטיבי שיש לכל הסיפור, המוצג מבעד
לעיניה.
כל הדמויות, בלי יוצא מן הכלל, מעוררות אהדה
בולטת. אפילו א ת מגרעותיהם מיטיב טריפו להציג כאני״
שיות ובלתי״נמנעות• המצלמה מצניעה לכת לכל אורך
הדרך, ונמנעת בזהירות רבה מלחדור אל תחום הפרט,
לחשוף יתר על מידה את הגיבורים, גם פיסית וגם נפשית.
כאשר דלת נסגרת על המסך, אין היא חודרת בעדה כדי
לראות מה מתרחש בחדר שמן העבר השני, אלא אם כן
הדבר חיוני באופן מיוחד.
גישה זו מצריכה שחקנים בעלי תכונות מיוחדות מאוד,
ואמנם גם ז׳ראר דפארדייה וגם פאני ארדן מצליחים לרמוז
שמתחת לפני החיצוניות הסולידית מתרחשות סערות עזות,
ההולכות וצצות בהדרגה על פני השטח, עד שהן משתלטות

עליהם.

דפארדייה דארדן: תכונות מיוחדות מאד
מה שמוזר הוא, כי בסוף הסרט, אם מנסים לערוך
מאזן של מה שהוצג על המסך, מסתבר שהצופה יודע
די מעט על הדמויות. רמזים מסויימים מפוזרים לאורכו,
באפשרויות של הסברה: הבעל עוסק בניווט מטוסים,
המאהב, בניווט אניות, האשה, שהפילה פעם, ולא ילדה
מאז, מציירת ספרי ילדים. לצופה מותר לפרש עובדות
אלה כרצונו. לגבי טריפו, זהו מסע אל הכמיהות של-
מחשכי הנפש פנימה, ומה שבחוץ הוא בעל חשיבות
משנית. בתחום מוגבל זה, הוא בהחלט מצליח.

ח שיב ה

בעיר האורות
נערת הכפר (גורדון, תל״אביב,
צרפת) — מי שיתייחס לסרט הזה
ברצינות יהיח חייב להסיק שהדרך
היחידה, לאשה לא-נשואה, להתקיים בפאריס, הוא
להפוך זונה. זה קצת מוגזם וקצת שרירותי, גם אם האיש
האחראי להנחה זו הוא בימאי רגיש ואינטליגנטי כמו
קלוד (״רוקמת התחרה״) גורטה.
בת הפרובינציה שנשארה מחוסרת עבודה במיקצועה,
שרטטת בניין, יוצאת לפאריס כדי לחפש את מזלה. שם
היא נתקלת במעסיקים השולחים ידיים עוד לפני שהם
מדברים עימה על השכר ; בדלתות נעולות ; בהרפתקת
אהבים עם גבר נשוי העולה על שירטון; במעביד
פוטנציאלי המתאבד מרוב יאוש על שאשתו עזבה אותו ;
ובשחקנית לעת מצוא, אם לשני ילדים, הנאלצת למכור
את גופה כמה פעמים בשבוע, בשעות קבועות, כדי שתוכל
להמשיך ולעסוק במקצוע האהוב עליה. הסרט מסתיים
במסיבת־כפר שבה נדרשת הגיבורה, יחד עם כמה נשים
אחרות, להשתתף במישחק משפיל, תמורת פרס כספי.
כל זה, בידי בימאי אחר, יכול^היה להיות מרגיז ומעצבן
ביותר. אבל גורטה מצליח להקנות לאירועים מימד אמין
כל-כך, ונטאלי ביי, בתפקיד הראשי, היא טבעית ושפויה
כל כך, ובדונו גאנץ מהימן כדרכו, עד שכמעט אפשר
להשתכנע כי מדובר בניתוח רציני של מצב האשה חמודי-

בייוג אנ ץ: נזינזד אמין כל־כך
נית, ניתוח שקול ומדוד שבו גורטה עוסק הן בצדדים
האישיים והן בצדדים החברתיים של הבעיה באותו יחס.
כמעט, אבל לא לגמרי. אומנם, יתכן מאוד שכל הדברים
המתוארים בסרט אפשריים, אבל הם נוגעים למיקרה
בודד אחד ואינם מייצגים מאומה. אם ב״רוקמת התחרה״
היו האירועים בלתי־נמגעיס והסוף הכרחי, כאן אפשר
למנוע כמעט הכל, והסוף הוא חסר משמעות.

אנגל כתפקיד הפליטה היהודיה
העמדת־פנים נכשלת

הכימאי מרקום אימהון! מביים את ״הסירה מלאה
רציתי להראות ששנוייץ ׳איננה גן־עדן
ה עו ל ם הז ה 2308

הסרט בסאו־פרנציסקו לאחרונה, לפני
קהל שהתקשה להאמין כי דברים כאלה
אכן קרו. אימהוף, שגר כבר ארבע שנים
במילאנו, משום שהוא חש, דבריו, מחנק
במולדתו, טוען שהסרט היה כורח המציאות
משום ש״רבים בבית אינם מודעים
כלל לעובדות אלה. מעולם, כשלמדתי
בבית־הספר, לא נאמרה לי מילה אחת
על כל הפרשות הללו, הנתונים אמנם
קיימים, אבל הם נעולים בארכיון המדינה
מפני כל עין בוחנת, ורק אחרי מאבקים
רבים אושר פירסום חלק מהם.
״שווייץ עסוקה מדי בשמירה על מה
שיש לה, והיחס לזרים, שמוצג אולי
באורח חריף יותר בסרט, משום שהוא
מתרחש בתקופה יוצאת־דופן, קיים עד
עצם היום הזה. אבל כאז, כן עתה,
מטאטאים הכל מתחת לשטיח.״
אחריות קולקטיבית. כאשר הגיש
אימהוף את התסריט לוועדות הרשמיות,
על־מנת לקבל עזרה בהפקה, נענה בשלילה׳
הכד, למטר של הערות על גישתו
הלא־שקולה לנושא .״זה נכון שבזמן
המילחמה היו בשווייץ כ־ 115 אלף פליטים,
מתוכם כ 24-אלף יהודים, אבל
לפחות עשרת אלפים נוספים נשלחו חזרה,
למרות שהיה עבורם מקום בשפע,״ עונה

אימהוף, ומדגיש שנושא הסרט הוא ״האחריות
למותם של אנשים אלה, שהיא
אחריות קולקטיבית של עם שפסח על
שתי הסעיפים במשך זמן ארוך, עד אשר
הבעייה נפתרה מאליה באורח טראגי.״
תדריך חוב הליאות :
תל אביב — נוישפטו של סגן נזוראנט,
מונטנגרו, אהובת הקצין הצרפתי, שודדי
התיבה האבודה.
ירושלים — אהובת הקצין הצרפתי,
שודדי התיבה האבודה, התוודעות.
חיפה — שודדי התיבה האבודה, בתו
של כורה הפחם, מונטנגרו.

תל אביב
מו נטנג רו (בן־יהודה, שוודיה)
— בורגנית משועממת עוברת 24
שעות בין פועלים מהגרים מן הבלקנים
וחושפת בתוך עצמה חיוניות שלא ידעה
על קיומה. קומדיה מבריקה ומלאת הפתעות
של דושאן. מאקאבייב.

שיחר
צל״ ש
כימעט* *מגד,
י• למראיין יעקב אחימאיר, שהציג
במישדר מוקד דוגמה, שהיא נדירה בטלוויזיה
הישראלית, של מלאכת־ריאייון
נקייה, אלגנטית, עדינה, ובכל זאת חריפה
ונוקבת. אחימאיר לא ויתר אף על
שאלה חשובה אחת כאשר ריאיין את יעל
דיין, ולא נרתע גם מן העניינים האישיים
ביותר, אך עשה זאת בנימה שקטה,
כימעט־אנגלית. אולם אחימאיר לא הש תחרר
מן המחלה של רוב מראייני־הטל־וויזיה:
הצמדות לשאלות שהכין לעצמו
מראש, תוך הסתייעות ברשימה כתובה.
כתוצאה מכך ״פיספס״ את התשובה החשובה
ביותר של יעל דיין, כאשר זו
אמרה, בסיפא של אחת מתשובותיה, שהיחסים
בינה ובין אמה החורגת, רחל דיין,

כתב־מיוחד סגד
דיווח מתא־הטיים
״תמו״ עם מות דיין. אחימאיר לא קלט
כנראה את הפסוק הקצר, מפני שהיה
שקוע בנוסח שאלתו הבאה, וכך לא יכול
היה לחקור את יעל על נושא מרתק זה.
צ ל ״ ג

ת שז־יר־ב שרו ת
9לבימאי יוסף אבי שי על סרט-
השירות שלו כשר, שהביא למסך מסכת
מוזמנת של צביעות, שבמהלכה מיללו
רבנים, שוחטים ומשגיחי־כשרות את מעלות
הכשרות. סרט זה, שהובא במ״סגדת
של סרטי־תעודה, היה חד־צדדי והתעלם
מהתקדמות הרפואה, שסילקה עם הזמן
את סיבותיה ה״בריאותיות״ של הכשרות.
הוא התעלם מהצדדים הכלכליים של מע-
רכת־הכשרות, כמו ״קניית כשרות בכסף״•
כשר המחיש את המגמה, שמנסים
נציגי המפד״ל להשליט במליאת רשות־השידור,
של העברת תוכניות הדת בסרטי
תעודה, זלאחז את עיניהם של צופי־הטל-
וויזיה. סרט זה כונה על־ידי אחד מבכי-
רי־הטלוויזיה כ״תשדיר כשרות״.

מאחרי הקל עי ם
מי דחמת
,,הב תב־ם ו&מתחדיס״
במהלך האירגון־מחדש, שערך בחודשים
האחרונים עורך מבט, מיבה לימור, ב-
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, הוא העניק
לקבוצה של כתבים ותיקים מעמד של
״כתבים מיוחדים״ .בכך יצר משבר־יח-
סים, נוסף על שאר המשברים הפוקדים
את מחלקת־החדשות.
בשיאו של ״משבר אל על״ נשלח ה־כתב־הוותיק,
ישראל סגל, במעמד של
״כתב מיוחד״ ,לסקר את השביתה. הכת־

הפוט ש
של גורן
אחת הסיבות להתפטרותו של המנכ״ל הראשון של רשות־השידור,
שמואל אלמוג, היתה נעוצה ב״פוטש״ שאירגנו נגדו
(נובדי הטלוויזיה. נראה ש,התפוטרות׳ זו של אלמוג עמדה לנגד
עיניהם של עובדי הטלוויזיה, שניסו השבוע לחולל הפיכה כנגד
מנכ״ל רשות־השידור, היו״ר ומנהל־הטלוויזיה.
ה״הפיכה״ התחילה כאשר כמה עשרות מעובדי־הטלוויזיה,
בראשות הכתב לענייני השטחים הכבושים, יגאל גורן, מפיק
תוכניות־המוסיקד, אילץ גוייטן ואחרים, התארגנו, נפגשו
ופירסמו קול-קורא להדחתה של צמרת רשות־השידור בשל
תיפקוד כושל. בין השאר הודיעו מארגני הפוטש שהם התחילו
באיסוף עדויות, הנוגעות לניהולה הכושל של הטלוויזיה והרשות.
כתבים בכירים כחיים יבין (כנסת) ורפיק חלבי (שטחים
כבושים) מיהרו לפרסם ברבים הודעה, שאין להם יד בהתארגנות.
ביום השישי שעבר ערכו המארגנים פגישה בדירתו של אחד
מהם. מחלקת־ר,חדשות היתה מיוצגת רק על-ידי גורן. הוא
התקשר עם ראש שולחן ביטחון־הפנים, דן סממה, וביקש ממנו
להצטרף לפגישה. סמטה השיב, לדבריו :״אני לא יודע מה זה.
אם אתה מבקש, אז אבוא.״ כשהגיע סממה לדירה, קרוב לחצות
נקלע לשיחה נלהבת שבה תבעו כמה מן הנוכחים מיגאל גורן
להודיע ברבים ״כי לא יתכן לדבר על הדחות.״
ההתארגנות שהחלה בהודעה לעיתונות ובמיפגש לא תמה.
גורן הבטיח גילויים מרעישים, ואף רמז על פנייה למישטרה.
בה, שבמהלכה דיווח מתוך תא־הסיים של
אחד המטוסים, שימשה עילה למחלוקת
בינו ובין ראש השולחן הכלכלי, אלישע
ש פיג ל מן, שהגיעה לטונים גבוהים. סגל
אמר לשפיגלמן ״אתה בכלל אינך. מסוגל
להביא כתבה מהשטח,״ וביטויים קשים
נוספים.
במחלוקת זו ניצב לימור מאחורי סגל
ושאר ״הכתבים המיוחדים / ,שראו בתק רית
עימות עקרוני לגבי המשך עבודתם.
ראשי־השולחנות במחלקת־החדשות ראו
ביצירת מעמד של ״כתבים מיוחדים״ ,ניסיון
של חדירה לשטחים שעליהם הם מופקדים.
הגיב על כך לי׳מור :״בכל מערכת-
חדשות מצויים כתבים מיוחדים. אני מבין
את מחשבת הבלעדיות של ראשי־השול־חנות
אבל הם מתעלמים מהעובדה כי
מעמדם מעניק להם אחריות — ולא בל עדיות
בנושא שעליו הם מופקדים.״
הבטיח לימור :״אנחנו נמשיך לשלוח
את הכתבים המיוחדים (ישראל סגל, אורי

גולדשטיין, מיכאל קרפץ ואלימלך

רם) לסקר בכל התחומים, כדי שישפרו
את הדיווח מנושאים אקטואליים שונים.״

מד״אה בדוחוה הנהלת הוצאת סכומי־עתק על-ידי
רשות־השידור לשם התקנת אולם־ישיבות
מפואר ורחב־ידיים במישרדי הרשות שבבניין
כלל בירושלים, לשם קיום ישיבות
מליאת רשות־השידור הנערכות אחת לחודשיים,
היתה, כנראה, לריק.
ישיבתה הבאה של המליאה, העומדת
להתקיים ביום הראשון, ה־ 6בדצמבר,
תיערך כמימים־ימימה באחד מאולמותיו
של מלון פלאזה בירושלים. השינוי ה יחידי
הוא בשם האולם.
עד כה נערכו ישיבות המליאה באולם
קומזיץ, ואילו הישיבה הקרובה תיערך
באולם טחנת־ רוח שבמלון. פרט תמוה
למדי: בהזמנות שנשלחו לחברי־המליאה,
חלה טעות בשם האולם. רשום שם :״אולם
תחנת־רוח״ תחת ״אולם טחנות רוח״.

לקת־החדשות בטלוויזיה, טוביה פער :
״ניסוח זה אינו קשור להנחיית הוועד המנהל.
נוסף על כך, אין הנחיות לעורכים,
כיצד עליהם לכנות את השטחים האמורים.
עורך רשאי לכנותם כ,שטחים
משוחררים, ,,שטחים כבושים, השטחים
מוחזקים׳.,״
הרב עי םשלרם וג&רון
לפני יותר מארבע שנים יצא שדר-
הטלוויזיה רס עכרץ, אז מגיש השבוע
— יומן אירועים, לכהן כנספח־התרבות
של ישראל בלונדון. למטרה זו קיבל עבי
רון חופשה־ללא־תשלום מעבודתו. עם שו בו
מתפקיד זה, לפני כמה חודשים, האריך
עברון את החופשה־ללא־תשלום לתקופה
נוספת, והחל מכהן כמנכ״ל מרכז־המוסיקה
במישכנות־שאעים בירושלים.
במקביל הוצע לעברון להנחות את מיש-
דר־המלל הלילי, זה הזמן. התעוררה
בעיית התשלום למנחה. הפיתרון נמצא
בקביעת תשלום המסתכם ב־ן של מש כורת,
ממינהלת רשות־השידור.
כאשר נשאל המישנה־למנכ״ל״הרשות
לפשר כפילות ההסדר — חופשה־ללא־תש־לום
ותשלום \ של משכורת — השיב:
״הסידור עם רם עברון קובע כי הוא נמצא
ברבע חופשה־ללא-תשלום, והוא מקבל
! משכורת.״
סידור־ זה מעמיד את עברון בראש
רשימת מקבלי־השכר כמנחה תוכניות
טלוויזיה. כאשר נשאלה דוברת רשות־השידור
אם הסדר דומה קיים עם מני
פאר, המנחה את תוכניודו׳,יוקרה של

מ..גדה״
ל .,שטחים משוחררים״
דומה שהחלטות הוועד־המנהל של רשות־השידור
מטפחות אצל עורכי־ד,חדשות
בטלוויזיה רפלכס־מותנה. דבר כזה התרחש
אחרי החלטת הוועד־המנהל לכנות
את הגדה המערבית בעברית קלוקלת כיהודה
ושומרון( ,צריך להיות :״יהודה
והשומרון״).
במהדורת כמעט חצות של היום השלישי
האחרון, הביאה המגישה, שרי רז,
הודעה בזו הלשון :״הקרן הקיימת לישראל
עומדת להתחיל בייעוד המורדות ה־מיזרחיים
של ירושלים, ששוחררוב־מילחמת
ששת הימים.״ הודעתה היא בבחינת
סטיית־יתר מהנחיות הוועד־המנהל
לגבי איזכור השטחים הכבושים.
בתגובה על ניסוח זה ציין מנהל מח
חכרת־
ועד מרון
מיפלצות ב״כימעט חצות״

הטלוויזיה שעה טובה, ענתה :״פאר אינו
עובד רשות־השידור, ולכן לא היה ניתן
להגיע עימו להסדר דומה.״

פסקול
,יהמיקצשנים! ,,ומניד ,

שר •שריאד ,
תוכנית-ד,טלוויזיה הבריטית המיקצוענים,
שהוקרנה גם בטלוויזיה הישראלית, עד
לפני זמן קצר — מופיעה שוב על
המירקע הבריטי. אחד הפרקים החדשים
של הסידרה מביא סיפור־מתח על חטיפ תו
של שר ישראלי על אדמת בריטניה.
בסיומו של הסרט מצליחים המיקצועגים
לשחרר את השר, דקות ספורות לפני כניסת
השבת. כאשר נודע סיפור זה לעובדי
הטלוויזיה יהדשאלית, החלו בטוטו פנימי
על שגי נושאים: מי יהיה השר הישראלי
שייחטף, ומתי תתרחש החטיפה 9 9בישיבת
הוועד־המנהל של רשות־ד,שידור,
שעסקה בחלקה בשאלה אם הורדה כר מית
גיא מהמירקע בגלל נשיותה, העירה
חברת הוועד־המנהל, אהובה מדון:
״יש כמה גברים מיפלצתיים, המגישים חדשות
בכמעט חצות, וטוב שילדים אינם
רואים מהדורות אלה — אחרת לא היו
ישנים בלילה״ 9 0בישיבה אחרת של
הוועד־המנהל, שהתייחסה לניסיון הפוטש
של כמה מעובדי־הטלוויזיה (ראה לעיל),
אמר אהרון פאפו :״מה קורה כאן ו
כתב־ינוקא עם עוד שניים וחצי צלמים,
לוקחים לידיהם את תפקיד החקירה והאינקוויזיציה!״
קודם לכן, העיר מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד :״אני יושב
כאן ותוהה אם אני מפחד יותר שמא
יאמר פאפו דברי־שבח או דברי-גנאי.״
הגיב על-כך חבר אחר של הוועד־המנהל,
איש־המפד״ל! ,מיסה ינץ ז ״זה נשמע
כמו הצעודהחלטה להביע אמון בפאפו״
• 9ינון המשיך ושיבח את יומון המפד״ל
הצופה, שפירסם מאמר מערכת בגנות ני־סיון־הפוטש
של עובדי רשות־השידור, וה עיר
כי זה היומון היחידי שהתייחס לנושא
של ועד־הפעולה של עובדי הטלוויזיה.
חבר הוועד־המנהל מטעם המערך,
העיתונאי דניאל !בלוד, שאל את ינון :
״האם אתה לא חיברת, במקרה, את דבר-
המערכת הזה 9 0 ״ 1תוכנית הצרכנות
של הטלוויזיה, כולבוטק, ששידרה בשבוע
שעבר כתבה על מכירת מכוניות שלאחר־תאונה
במכוניות שלא עברו תאונה, הביאה
דיווח על מכוגית־פאר שרכש אחד
מבכירי הפקידים במישרד־החינוך-והתר-
בות, אבחה ם צביון, ועל גילגוליה. בסופה
של הכתבה הובא ״סוף־טוב״ של המיק-
רה. הסיבה: לחצים מצד מוסך ירושלמי,
באמצעות עורך־הדין עמוס האוזנר, על
מערכת כולבוטק ועל היועץ־המישפטי של
רשות־השידור, נתן בוהן• אנשי כולבו־טק
גם לא הזכירו בכתבתם שהם נוצלו
על־ידי אותו פקיד בכיר כדי שאותו בעל-
מוסך ירושלמי יחזיר לו כספים.
ה עו ל ם הז ה 2308

1^6. . 79

11י

י1*0

9 9 ׳8

מי־נול

^~7:* 68 111 81

^ייי *

זי *4
.1*8 *11

ן 11

• בנק הפועלים בע״מ • בנק המזרחי המאוחד בע״מ • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע״מ • בנק קונטיננטל לישראל בע״מ • בנק מסד בע״מ י בנק הבניה לישראל גע״מ

שיייז*י +י(¥ד**ל דו\״יל • דייז

אמריללה ד ט ״ מ • 3ג7ל ל מי מוו ולסחרבע ״ מ * גגל< 0

הנעל שאת נועלת היא יותר מסתם נעל. היא כח אירועי, מפתח להבנת
אישיותך ופענוח המסתורין שבך. גבר מנוסה ילמד על אופייך דרך נעלייך
לפני שיחליף אתך מילה.
בוודאי מסקרן אותך לדעת מה
חושב הגבר הישראלי עלייך ועל
נעלייך. איך הוא אוהב אותך?
חצופה בנעל עור בוהקת בניצנוע
מתגרה? משוחררת בנעליים
חסובות? או אולי ביישנית במגפיים?
דרח חזי יתן לך את התשובה:
הציגי לפני בעלך או אחד מחברייך
מודעה זו .״צווי״ עליו לגזור את
נה האהובה עליו ולהכניסה
ה בצירוף שמך וכתובתך.
הולכת לקנות את נעלי חזי
,בקשי ממנו שיתלווה אליך.
א מהחנויות ממתינה לו ת. ד.
לתוכה יזרוק את המעספה.

סחקוטל סיניותה1ט

בין משתתפי הדו״ח נגריל
75 זוגות נעלי רוזי.
תוצאות ההגרלה והמחקר יפורסמו
בעיתונים בסוף העונה.
לא עושה חשבון לאף אחד. אדום ומבריק זה הסגנון. מצידה, שכל
הנעל תהיה משובצת כוכבים. כדאי להזהר מהשפיע שלה.

סולידית ואלגנטית, הליידי. בנעלי משבצות שחור לבן ועקב פילזולו
דוגמת פריז ורומא.
ת״ א: רוזי -די ז נ גו ףסנטר
ח נו תהנזפ׳ נ ל -גו אביגדור 20
א רו -דיזנ גו ף 118
גייני -י הו ד ה הנונ ב • 01
ו׳ו ה -ריזנ גו ף 137
ר וו ח ה -אלנב׳ >1
ר״ג: אטרנוז -ניא לי ק 53
בני־ ברק: קנגורו -עקינא 7
קי ר אוו: אבנ׳ ר -מ ר נו ססחר׳
חולון: ל ״ רי -שנקר 52
נ ת ־ י ס: ל ״ ד י -גלפור 34
ראש לי צ: א .רו. או -.רו ט שי ל ד 52
רמת־ ה ש רוו: דו־ רו -סו קו לו ב 39
הרצ לי ה: הרצל׳ ה -ס ו קו לוב 26
ר עננ ה: או ר לי -א חוז ה 102
ר לו ת״ ם: נעל׳ ג רו ס
נ ת ני ה: פופ -די ז נ גו ף 26
חדרה: אנינ -הנשיא 49
זברון יעקב: נ ע לי עוז
י רו שלי ם: פ רי ד מו -י פו 45
ר חו בו ת: נאום ־ הרצל 166
ר מלה :׳ וגלה -הרצל 85
א ש דו ד: עלית -מ ר נו א׳
ק רי תמלא כי: ח ו -מרנזמסח רי
אשק לוו: ס פ׳ ר מו -ר, ע בו ד ה 2
באר־ שבע: עופר -י אי ר 55
נז רי ת -מו ר ד׳ הגטאות 40
ערד: א ו ניו ן ־ מ ר נז מסחר׳
חי פ ה: דן ג ב רי א לי -הרצל 18
נ תו -הרצל 34
צמרת -ש ד, ה נ שי א 117
שנטר -הרצל 55
ק רי תאתא: וולקו -העצמאות 58
ק רי תטבעה: ח ו -מרנזמסח רי
ק רי תים: טלי -מ ר טי ן ביבר 5/3
ק רי ת בי א לי ק :׳ וספה -סביניה
ק רי ת מו צ קיו: שרה -השופטים 74
ע פו ל ה: לי ל ד -ר ח׳ הר ב לוין
ע כו: ארבע עו נו ת -ב ! עמי 43
נ ה רי ה: רוזי -ש ד׳ הגעתון 26
ט ב רי ה: אילנה -ר ח׳ הג לי ל
ק רי ח ש מו נ ה: ג לי -בניו ר . 1.א .

מלאך קטן. ממש נשמה טובה. תמימה, ביישנית, עם משיכה חזקה
לפינות. תמיד תמיד במגפיים לבנים.

חופשייה, טבעית, מתרחקת מטקסים. כתוהה עם הצבעים השולטים
בטבע: שמלה ירוקה ומגפון חום עם צווארון מעוטר בשרוך.

המגף בצבע בסגזה נועוטו בחוחים,
הבחורה מלאך מרע ופעילות.

נושאת הדגל של שחרור האשה. את דרכה אל הקריירה היא עושה
במגף המהפכה עם תפר מודגש וסמל תרנגול מוזהב. התוספות הו שלנו...

16 הפרנזים של-המדינה

יום רביעי
25. 11
• מגזין לנוער: שמיניות
כאוויר (— 5.30
שחור־לכן — מדבר עברית).

סידרה: צילה של
לואיזה 0.32 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
בהפגישה נפגשת לואיזה עם
אחיה הבכור, אנתוני, המגיע
אף הוא לאחוזה, ועם חברתה
החדשה, אלגרה, בתם של
בעלי־אחוזה שכנה.

• סרט קולנוע: פריחה
ושלכת (— 10.05
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.השחקן ג׳יימס מייסון
ולצידו השחקנית סוזאן ג׳ורג׳

קלרח, היידי וקלרה מוזמנות
לבקר בביתה של סבתא קלרה,
המחבבת את היידי השובבה.
היידי משתפרת בלימודיה, ויחסיה
עם קלרה מתהדקים.

לית) .הפרק שומרי היער
מספר על מאבקם של השומרים
בהכחדת חיות המשתלבת בהרעלת
ילד, הניצל בעזרת הכלב
גיבור הסידרה.

* סרט ערכי: על פרשת
דרכים 5.30 שידור
כצבע, מדבר ערבית)
.הסרט מספר על נערה

+סידרה: ספינת האהבה
10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

(נוארה) בת למישפהה שבה
רודה האב באם ובילדיו. נוארה
מנסה לחיות על פי עקרונות
מודרניים יותר של אהבה ושוויון,
הנוגדים את ערכי-
מישפחתה. משתתפים בסרט :
מרוות אמין, חוסיין פאהמי
ואחרים.

• סרט קולנוע: קיסר
וקליאופטרה (— 0.15
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סירטו של גבריאל פס קל,
המבוסם על מחזהו של
ברנרד שאו. בתפקידים ראשיים

+מותחן: עולם ה-
מיסתורין של אורסון וולס
( — 11.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .עוד אחד

מייסון וקופלנד: פריחה ושלבת
יום רביעי,׳ שעה 10.05

רווק הולל (דק רמבו) ,המספר
לנערתו(ברבי ב-נטון) כי נותרו
לו חודשי חיים ספורים לחיות
כדי להתחמק מנישואין, נדהם
לגלות כי הבדייה הפכה למציאות.
אלינור גרדנר (ברברה
ראש) היפה והגדושה, שבה
למסע נוסף על סיפון האוניה
בתיקווה שהקפטן סטואיג יעזור
לה להסתגל מחדש לחיי-
רווקות. אלא שהוא אינו מפרש
נכונה את כוונותיה ומתאהב
בה. מתיקה ג׳ימס (קרסטן
קאופמן) וטרי גיבסון (טימותי
מרפי) ,בני העשרה, עולים על
סיפון־האוניה בהחלטה נחושה
להשתמש בדירת ירח־הדבש.
אך קפיטן סטובינג מקבל מיברק
מאבי הנערה, ארנולד ג׳יימס
(פרנק אלתר) ,סגן נשיא-
החברה, וכל אנשי הצוות עולים
לסיפון בנסיון להרחיק
את שני הנאהבים זה מזה.

ממכוש: חיים שבאלה
יום שלישי, שעה 10.00

מסיפורי־המתח המובאים בידי
אורסון וולס, ומלווים במוסר
ההשכל שלו. סרט זה מבוסס
על סיפור מאת המחבר או׳ ,
הנרי, בכיכובו של אלי ולאף.

מתמלאים בצער, כאשר מתברר
שיש בכוונת המושל לשגר את
בתו לפנימיה.

יום ראשון

יום שני

29. 11
• אהבת מולדת: ארץ

30. 11

בידור: צא מזה

(כלבי הקש) ודיאנה קופלנד
מופיעים בתפקידים הראשיים
בסירטו של הבימאי פיטר
האמונד. הסרט מבוסס על מחזהו
של ביל ניוטון, שגם חיבר
את התסריט לסרט. העלילה
מספרת על חייה של מישפחה
המתגוררת בצפון־אמריקה.

ארגז: מבט שני
יום שני, שעה 9.30

יום חמישי

• מישדר אולפן: זה
הזמן 11.00 שחור-
לכן, מדבר עברית) .תוכ

ניתו של דויד מיכאליס בהנחיית
רם עברון.

+סרטים מצויירים :
פנטסיה כארץ הפלאות
( — 5.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
+סרטים מצויירים :
מיקי ודונאלד (— 0.00
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סידרה של סרטים מצו
יום
שלישי
1. 12

יירים בצבעים, שכוכביהם הן
הדמויות המוכרות מעולמו של
וולט דיסגי.

• תעודה: עלייתו ונפילתו
של השאה הפרסי
0.30 שידור כצבע,
קריינות עברית).
סרט המספר על עלייתו של
השאה הפרסי, ומתאר את נסיבות
שהביאו לנפילתו ולמהפכה
בארצו. הסרט שזור בראיונות
עם השאה, עם שאד,פור בחטי-
אר, ובקטעים תיעודיים המספרים
על שילטונו של אבי השאה.

יום
שישי
27. 11

סידרה לילדים :

היידי כת ההרים (3.00
— שידור כצבע, דיבוב
בעברית) .בפרק סבתא של

+לימוד: סלם ותעלם
( — 8.03 שחור לכן, מדבר
ערבית) .והפעם — על

לונדון וצוות: דילמה
יום ראשון, שעה 10.25
מככבים ויוויאן ליי, קלוד ריינס,
סטיוארט גריינג׳ר ופלורה רוב־סון.
העלילה מספרת על אהבה
דמיונית בין יוליוס קיסר לבין
קליאופטרה מלכת מצרים. קיסר
מוצג כמדינאי מזדקן, נבון
ולמוד נסיון, המשמש לקליאד
פטרה, מלכת מצריים הצעירה
והאימפולסיבית, מדריך רוחני
יותר מאשר מאהב.

שבת
28. 11
• סידרה לילדים :
ידיד לעת צרה (— 0.02
שידור כצבע, מדבר אנג־

אהבתי 8.03 שידור
כצבע, מדבר עברית).
בשידור חי משדודבוקר, לציון
יום השנה לפטירתו של דויד
בן־גוריון.

• סידרה: כנים ואוה בים
0.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).

בעלה של קלרה תוקף באכזריות
את פול. אמו של פול
לוקה בסרטן.

מישדר אולפן: דילמה
10.25 שחור לכן,
מדבר עברית) .גם תוכנית

זו, שבהנחיית ירון לונדון,
עוסקת באתיקה של מיקצוע
הרפואה.

* סידרה: בנסון (11.20
שידור בצבע, מדבראנגלית) .שם הפרק: פנימיה.

כל אנשי

צוות

בית־המושל

( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית).
• תיעוד: מבט שני
( — 0.30 שחור לכן, מדבר
עברית) .הכתבה המורחבת
עוסקת בשאלה אם הוח מצה
ההזדמנות לפתח ולבסס
את היישובים האזרחיים בנגב.
את הכתבה הכין הכתב יצחק
ארגז, תוך תיאור תנופת-
הבינוי בשטח לצורף הצבתם
מחדש של יחידות, צה״ל שיש לימו
את פינויין מסיני באפריל
.1982 הכתבה עוסקת גם בנושא
שמירת איכות הסביבה, החי
והצומח בנגב.

* סידרה: דאלאס
( — 10.10 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק מים
אלי מצילה את המצב.

כלי מוסיקה איסלמיים כמו
העוד, הרבאבה והקאנון. חלק
מכלים אלה יוצגו בתוכנית
על ידי שייקה אופיר וידידו
המוסיקאי.

• בידור: החבובות
מארחות את ואלי כוג
( — 8.25 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
אורחת התוכנית היא ואלי
בוג, המופיעה בספר השיאים
של גינם כמי שפתחה את
ההופעות הפומביות בדיסני־לאנד.

צרכנות: כולבוטק
( — 0.30 שחור לכן, מדבר
עברית).
• בידור ונוסטאלגיה :
חיים שכאלה (— 10.00
שידור כצבע, מדבר עברית)
.תוכנית הנוסטאלגיה

של הטלוויזיה, שבה פעם נוספת
אל המסר. גיבורה הפעם הוא
איצ׳ה ממבוש מעין־הוד.

האביר אר־ידור ודרקון הריבית

סטודיו 8
רה׳ ארלוזורוב ,80ת״א, טל 237026 .

החרה ההרשמה דוצמבו 81׳
מחולאי רו ב י

התעמלות

בושר גופני
כליווי מוסיקה

שיפור יציבה, חיזוק,
הארכת שרירים,

בשעות: הבוקר, אחה״צ, ערב

בשעות: הבוקר, אחה״צ, ערב

מחולג׳ אז
שרון גולן
של מ ה רוז מ רין
טו בי ה טי של ר

סטפס -קגז
בהדרכת הרקדנית

שרון גולן
למתחילים ולמתקדמים

מתקיימים חוגים כ
יוג ה — רחל זילברג
ט אי צי — ברבה נו ט קביץ
מוד רני — סוז אן קדם
חוגים לילדים
דרמה יוצרת
מחול יצירתי
לסטודיו דרושה מזכירה לשעות אחה״צ
(תנאי עכודה מיוחדים)

קרא את ״עידן הדלי
מגאזין ראסטוורוגיה
* גרפולו גי ה
* נו מ רו לוגי ה
* ד ב רי ם ש מעל ומעבר
מהדורה שניה הופיעה
ונמצאת למכירה

את הספר המשגע

מידיס

ז \ 0 7 -־ 7גו
כתובות קיר עסיסיות
במהדורה חדשה מורחבת

להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה: א .ערמוני, טל )0 3 ( 292026

קרטל חזק שד כנקים
שומר עד שער־הריבית, כי
הוא יודע ששער הריבית
שומר על מישטר כלכלי שמאפשר
את קיומו של קרטל
זה ומעניק לו את כוחו,
עד מישקל השיר ״אס נשמור
על המורל (שער־הרי-
כיתז הוא ישמור עלינו.״
משפחת רקנטי מבנק דים
קונט, ארנסט יפת, יו״ר מועצת
המנהלים של כד ׳ 7ואפרים
ריינר מבנק הפוע

(המשך מעמוד )23
בכל מה שנוגע לשימוש באמצעים
אלה. תורתו המוניטריססית
של מילטון פרידמן מספקת את
הבסיס התיאורטי למדיניות הסטג־פלציה,
וכל המעוניינים בה עושים
שימוש טוב בתורה זו, ובאמת
הצליחו עד כה לשמור על האינפלציה
והאבטלה בגבולות ״נס בלים״
במישקיהם. אין שום ביטחון
שיצליחו גם בעתיד. קרוב לוודאי
שלא יעלה הדבר בידם. .
נהוג לחשוב שהסטגפלציה באה
לעולם כתוצאה מהתערבות כוח
עליון, כמו מחירי האנרגיה. דבר
שאינו נכון.
הופעת הסטגפלציה במשקי העולם
המערבי אינה מיקרית, והיא
לא באה לעולם בגלל מחירי הנפט.
עובדה היא שיפאן מספקת 9070
מצורכי האנרגיה שלה על־ידי יבוא
נפט ואין בה סטגפלציה, בשעה
שאנגליה נהנית מאספקה עצמית
בנפט והסטגפלציה הקשה ביותר
שוררת שם.
הסטגפלציה מהווה שינוי של
מישטר כלכלי, שנגרם מחילופי־מישמרות
בין קבוצות הכוח הכלכליות
השולטות במשקים המערביים
המתועשים. המישטר הכלכלי
הקודם, ששלט במשקים אלה במשך
25 שבה, מאז גמר מלחמת
העולם השניה ועד ,1970 היה ה משטר
״הקיינסיאני״ * של פיתוח
משקי מהיר. הוא התחלף, כאמור,
במישסר החדש של הסטגפלציה
שמצטיינת דווקא בחוסר פיתוח
כגן־שר קאופמן
משקי ובאינפלציה מהירה.
תיקרה אחרי הצמדה
אנשי־כספים ומתווכים למיניהם,
והבנקים בראשם, התחזקו עוד ב־מישטר
הקודם, ומשבר הנפט ש לים יוצרים כאן חזית אחיהזרים
כספים רבים לידיהם מעודפי דה.
ההכנסות של הארצות המפיקות
מה הם הדברים ששער־הריבית
נפט, נתן את השלטון הכלכלי הגבוה כבר עולל למשק, ובגללם
לידיהם. רק בצורה זו קשור משבר־ הוא כה יקר לשומרי החומות של
הנפט בהופעת הסטגפלציה,
הנפט.ולא הסטגנציה המשקית?
ישירות, באמצעות מחירי
ס שער־הריבית פועל כמו מש אין
זאת אומרת שלא פועלים אבה ענקית ששואבת את כל ה ״כוחות
השוק״ .אלא ש״כוחות ה רווחים הנוצרים בסקטורים היצשוק״
ניתנים למניפולציות, ותוצ רנים של המשק אל קופות הבנקים.
אות פעולתם תלויות במידה רבה, היום׳ כיס 407 ממחיר המוצר ה בזהותו
של מי שמחזיק את הרסן. סופי שייכים למחיר המימון שהיה
לשליטים החדשים של המשקים דרוש לייצורו. פירוש הדבר ש-
המערביים אין שום עניין בפיתוח ! 407 מסה״ב המכירות של המוצמשקי,
אך יש להם עניין רב רים הסופיים במשק הם רווחים
בשער־ריבית גבוה, כי מרוויחים פיננסיים.
עליו ישירות, והוא גם שומר על
אומרים שאם יחילו את המיסוי
המישטר של הסטגנציה שלא יהפוך
בניכוי האינפלציה על המשק (כפי
חס־וחלילה לפיתוח.
שמתכננים עכשיו באוצר, לפי
לרונלד רגן האמריקאי ולמרגרט המלצת ועדת־גבאי) התעשיה לא
תאצ׳ר הבריטית ברורה חשיבותו
תשלם מס־הכגסה בכלל, כי אין
של שער־הריבית, והם יודעים כיצד בה רווחים ריאליים אחרי תשלומי
לתמרן עימו.
הריבית.

שי ל טון
ה מ תוו כי ם
ן * תפ ת חו ת דומה אירעה בי
1ישראל, וזאת למרות השוני
שבין בעיותיה הכלכליות של ישראל
לבין אלה של העולם הגדול,
ולמרות ההבדלים החברתיים. גם
כאן התחלף מישטר הפיתוח הכל כלי
במישטר של סטגנציה כלכלית,
ומתוך אותה סיבה — החברתית
בעיקרה — דהיינו: העברת ה־שילטון
הכלכלי לידי קבוצות פיננסיות
ומתווכים למיניהם, בעיקר
הבנקים.
ולכן, כל מי שיוצא נגד שער־הריבית
הגבוה צריך לקחת בחשבון
שני דברים: ראשית, שהוא
יוצא נגד כוחות חזקים מאוד ש עושים
את הכל כדי לנצח, ושנית,
שהוא יוצא נגד הדבר היקר מכל
לכוחות אלה — הרווחים — ובוודאי
שאלה יעשו את הכל כדי
לשמור עליו.
שר־האוצר רוצה להוריד את
שער־הריבית בתור צעד נוסף במאמציו
לרסן את האינפלציה. אין
ספק שזה צעד אנטי-אינפלציוני
נכון. אך מי שיוצא נגד שער־הריבית
לוחם לא רק באינפלציה
אלא בכל כלכלת הסטגפלציה.
* על־ש ס הכלכלן הידוע ג׳ון
מיינארד קיינס.

פירוש הדכר שהעיסוק
הרווחי כיותר במשקינו הוא
הלוואה כריבית, כזמן שהאינטרס
המשקי היה דורש
להעמיד דווקא את הייצור
כמקום זה. מה מוסיפים ה־

עצמם לפני שערים סגורים. אם
ת ה לי ך כזה מתחיל, הוא עלול
לפתח תגובות שרשרת ולקבל
ממדים גדולים.
• המיפעלים הקטנים והבינוניים,
הנחלשים ודיעומדים לפני
סכנת סגירה, נהפכים לטרף קל
למיפעלים הגדולים• המיפעלים ה גדולים
פשוט בולעים אותם.
לאחרונה מתרחש תהליר כזה
בענף המזון. זוהי פשוט מונופולי־זציה
של הכלכלה. המשק עלול
להשאר עם מיפעל אחד או שניים
בכל ענף, והוא קרוב מאוד למצב
זה. שער־ריבית גבוה ומונופולי-
זציה משקית הם אחים תאומים.
תהליך זה, של התגברות המונופולים,
מתפתח כמובן תחת הסיסמה
האירונית של ״עידוד השוק
החופשי״.
ס כל עוד שורר במשק שער-
ריבית גבוה, כל צעד נגד האינפלציה,
כגון סיבסוד, הורדת מסים
ותוספת יוקר של , 10070 האטת
קצב הפיחות ועוד צעדים אותם
נקטה הממשלה, וגם צעדים אנטי־אינפלציוניים
אפשריים אחרים, לא
יהיו אפקטיבים. שער־הריבית ה גבוה
תמיר ידחוף את המחירים
למעלה.
9כל עוד שורר במשק שער־ריבית
גבוה הרי שכל צעד נגד
הסטגנציה והאבטלה, או שלא יהיה
אפקטיבי, או שיעלה לממשלה ב כסף
רב בדמות מענקים וסיבסו־דים
אחרים למיפעלים. שער־ריבית
גבוה תמיד יאיים בגרימת אבטלה.

י• לא רק היצרנים משלמים
עכור שער-הריבית הגבוה
כמיטב רווחיהם אלא
גם האוצר משלם עכורו כ*
מיטב מיסיו. הריכית וההצמדה
עכור ההלוואות של
המיפעל ניתנים לניכוי מן
מן ההכנסות החייבות כמס
של מיפעל זה. כמיפעלים
רכים מאוד, אחרי שמנכים
את הריבית וההצמדה מן
ההכנסה החייכת כמס, לא
נשארת כל הכנסה החייכת
כמס, ולכן גם לא ישולם מם
לאוצר. דיווחי המיפעל
פשוט עוכרים בשלמותם אל
הבנקים, תחת שיתחלקו כין
המיפעל והאוצר. האמנם
מס־ההכנסה שמשלמים ה בנקים
מפצה את האוצר על
הפסד זה? ספק גדול.
• שער־הריבית הגבוה מונע
השקעות, כי שום השקעה יצרנית
לא מסוגלת להניב רווחים העולים
על — 4070 מחיר המימון. וכאן,
לא תעזור שום מניפולציה פיננסית.
כששער־הריבית הוא כזה, לא כדאי
להשקיע בייצור, נקודה. כל ההשקעות
במשק, ובמיוחד בייצור ובייצוא,
נעשות בשערי־ריבית מסובסדים
ע״י הממשלה, עובדה.
9שער־הריבית הגבוה גורם

,חילופי ישירות ביו קבוצות־הנוח
הכלכליות השולטות ביישקי תיעוב חיא
שגויה למישטו הכלכלי הקווי טגפלציח.
כוקווה גם כששואל: השילטון הכלכלי עובר
לירי קבוצות פיננסיות ומתווכים לייניהם.״
עוסקים כהלוואה כריבית
לרכוש הלאומי הריאלי?
!• רק מיפעלים גדולים, בעלי
מחזור גדול מאוד, יכולים לעמוד
בתשלום ריבית ריאלית בשיעור
.4070 על הרבה מאוד מיפעלים
קטנים ובינוניים, ואף גדולים, ש סובלים
ממכה אחרת של הסטג*
פלציה, מירידת כוח הקניה של
עובדים, מאיימת סכנה של סגירה.
מיפעלים אלה עזרו לעצמם עד
כה על־ידי מישחקים פיננסיים, אך
מעל לגובה מסויים של שער-ריבית
משחקים אלה לא עוזרים, ועובדי
המיפעלים הללו עלולים למצוא את

להעברת הון מישראל לחו״ל. ה בנקים
אוספים את רוב דיווחי
המשק שנוצרים בייצור. זה הוד
עתק, ואין להם מה לעשות בארץ
בכל ההון הזה. להלוות אותו יכולים
רק במידה מוגבלת (ולא רק
בגלל הגבלת האשראי על־ידי בנק
ישראל אלא משום שלהשקיעו בייצור
לא כדאי, כאמור, בגלל
שער־הריבית הגבוה) ,ולמטרות
אחרות השוק בהכרח מוגבל. דד
פיתרון הוא להשקיע את דיווחי
הריבית בחו״ל.
כמה פעמים טענה כותבת שורות
אלה שבמישטר הססגפלציה קיימת
ה עו ל ם הז ה 2308

חלוקת־הכנסות רגרסיבית, מן ה עני
אל העשיר, מן העבודה אל
ההון ומן ההון היצרני אל ההון
׳הפיננסי־ספקולטיבי. זאת הסיבה
שהגורמים הפיננסיים, בעיקר ה בנקים,
הם המחותנים הראשונים
של מישטר זה ורוצים לקיים אותו
בכל מחיר.
לזרימת ההכנסות מן העבודה
אל ההון דואגת האינפלציה שמבטיחה
מהירים גבוהים, והאבטלה
שמבטיחה גם שכר נמוך
(זאת בניגוד למישטר הפיתוח,
שקדם לסטגפלציה, כאשר בצד
עליית המחירים היתה גם עליית

קרטל זה, לפי טיבעם של קרטלים,
מעדיף להעניק אשראי מוגבל
במחיר גבוה, תחת אשראי רב
במחיר נמוך. הוא גם מעדיף
שיחידות האשראי יהיו גדולות
ומיספרן קטן, מאשר שיהיו קטנות
ומיספרן גדול. את רווחיו ואת
הונו הפנוי משקיע הקרטל בחו״ל
— ובכך מצמצם את היקף היצע
ההון בארץ, שעלול ללחוץ על
שער־הריבית כלפי מטה• גם בחו״ל
יש סטגפלציה וגם שם הולך טוב
לבנקים.
עם כל זאת, קרטל הבנקים
שהוליד את שער־ר,ריבית הגבוה

..שיעז תרבית ׳הגסה

810

חי 9יוו,1

ני 008ה׳שקסה •גונית לא מסוגלת מעיב
תותים העולים עד מחיו ׳תמון. זאת
הסיבה שנד ההשקעות במשק -במיותר
בייצור ובייצוא -נעשות בשער ויבזו
שמסובסזים ערירי הממשלה.״
השכר הריאלי, ובצד האבטלה
הופיעה ירידת מחירים• חלוקת ה הכנסות
אז היתה פרוגרסיבית והמשק
נהנה מגידול מהיר).

הורדת השכר הריאלי ושער
ריכית גכוה מולידים
את מישטר הסטגפלציה, ותהליך
הסטגפלציה עצמה,
אינפלציה עם אכטלה, דואג
להמשך תהליך זה שד חלו-
קת־הכגסות רגרסיבית וכך
הסטגפלציה מקיימת את
עצמה. רק עכיטיו הופיע ה־דו״ח
שד הביטוח הלאומי,
המראה עד גידול אי־השוו
יון הכדבלי כשנים האחרונות
של קיום הסטגנציה.

נשאלת השאלה איך נוצר שער־ריבית
גבוה כזה, ומה שעוד יותר
חשוב, איך הוא נשמר בגובה כזה?
האם זו תוצאה של מישחק בין
היצע וביקוש?
מילטון פרידמן עצמו טוען, באחד
ממאמריו האחרונים בניוד
וויק, שאין זה כך לגבי שוק־ההון
האמריקאי. הוא בפירוש אומר ש הדבר
לא ייתכן, כי יש מאגרי-
הון עצומים•
הדבר נכון גם כאן. הון זה
מסתובב ״על ריק״ בבורסה, בהשקעות
בנכסי דלא־ניידי, בהש קעות
בזהב, בתמונות ובמט״ח,
ובורח לחו״ל.
פעם אולי היתה ישראל עביה
בהון והיה צורך בהשקעות מחדל.
היום אנו עשירים מאוד בהון ואחד
התפקידים החשובים ביותר של
הממשלה הוא להחזיר הון זה להשקעות
בייצור.
אך בינתיים, למה היצע ההון
הגדול אינו מוריד את מחירי־האש־ראי
ואת שער־הריבית י כיצר אירע
ששער־הריבית טיפס ועלה במקום
לרדת עם גידול כמות ההון?
איזה הגיון יש בדבר? הגבלת
האשראי מטעם בנק־ישראל אינה
הסבר מספיק.

לא היה מסוגל להחזיק אותו ברמתו
לולא כמה תנאים משקיים
נוספים :
י• קיומן של השקעות ריווחיות
יותר, או לפחות ריווחיות כמו
שער־הריבית. לצורך השקעות אלה
כדאי לקהת הלוואה בריבית הגבוהה.
להשקעות אלה שייכות
ההשקעות במניות־הבנקים.
הבנקים דואגים לעליות מהירות
במחירי המניות שלהם, יותר מהירות
מאשר האינפלציה, ויותר מהירות
מאשר האינפלציה בתוספת
,4070 מחיר האשראי. לקניית מניותיהן
אלה הם מעניקים אשראי,
וכך הבנק מרוויח פעמיים: פעם
על האשראי ללקוח ופעם על עליית
ערך המניות שלו.
(מדי פעם הם מפילים את מחיר
מניותיהם, ואז הם קונים את הכל
בחזרה בזול, ומוכרים אותן שוב
ביוקר בסיבוב הבא).
יש עוד השקעות רווחיות אח רות,
עבורן לוקחים הלוואות ביוקר,
כמו קניית בנייני־מישרדים.
למשל :

חברו ת
קונו ת חברות
ך* הסכר היחידי הוא, שהבג-
י י קים בארץ יצרו קרטל שקובע
את מחיר־האשראי באופן שרירותי,
לפי טעמו, כפי שאופ״ק
קובע את מחיר הנפט. אין הצדקה
לכך ששער־ריבית זה יהיה קדוש
בעיני המצדדים ב״שוק חופשי/ ,
כי לא השוק החופשי*קובע אותו,
אלא קרטל, .־0/ס*׳ אינו ״המחיר
הריאלי״ של האשראי שאותו חייב
המשק לשלם לשם היעילות המש קית,
כפי שקוראים כאן לכל מחיר
שבשוק (ובצורה זו גם מצדיקים
אותו) .זהו סתם מחיר שקבע קרטל
הבנקים.
ה עו ל ם הז ה 2308

יו״ר יפת
חזית אחידה
׳ 6השקעות בקניית חברות. חב׳
הביטוח אררט קונה את הסנה,
אוסם קונה את פרתוין וכר. עים־
קות כאלה בתהליך המונופוליזציה,
מקיימות את שער־הריבית הגבוה.
האשראי הבנקאי ניתן לחברות
גדולות שמסוגלות לעמוד במחיר,
וכדאי להן לקבל את האשראי.
החברות האלה קונות את המוכן.
אין כאן סיכון, אין זמן שדרוש
להבשלת ההשקעה, אך אין גם

פיתוח או תוספת לתוצר הלאומי.
יש רק מיסחר וצבירת עוצמה.
תהליך המונופוליזציה הוא הגורם
היחיד החשוב ביותר שמחזיק את
שער־הריבית ברמתו הגבוהה.

@ המיפעלים הקטנים ש־קורסים
תחת שער-הריכית,
מוכנים לקבל הלוואה ככד
מחיר כדי להאריך את חייהם.
כאן פועל החוק של הריבית
הקצוצה. לקיחת ריבית
קצוצה על-ידי מחוסרי
אמצעים, גורמת להזדקקות
לריבית קצוצה נופפת, עד
שבסוף מתמוטטים המיפע־לים
הקטנים או נמכרים. בך
מקיימת את עצמה הריבית
הגבוהה.

גורמי־המיסוי. האפשרות לנכות
את ההצמדה ואת הריבית
מן ההכנסה ההייבת במס עדיין
מאפשרת לקיחת הלואות בריבית
גבוהה.
נכון ששער־הריבית הגבוה בא
לעולם במסווה של מילחמה באינפלציה.
בזה אין הוא נבדל מחבריו,
מיתר גורמי הסטגפלציה. גם ביטול
הסובסידיות והקיצוץ בתקציב הממשלה
מולבשים בסיסמה זו.

אחדו ת-דעים
מופל זא*י~1ה

^ ך אין מה לעשות. במימסד
>י * של המחשבה הכלכלית היש ראלית
שוררת אחדות־דעים מופלאה.
כאילו חיים על פלנטה אחרת.
הכלכלנים באוניברסיטות, הכתבים
הכלכליים בעיתונות, הכלכלנים
בבנק־ישראל, ובחלקם גם באוצר,
כולם מסבירים אחד לשני את אותו
הדבר — כך בכל אופן מופיעים
כלפי חוץ — תחת לקיים ביניהם
ויכוח, ער כפי שמחייבת המציאות,
וכפי שעמיתיהם בחוץ־לארץ עושים
בלהט ראוי לשבח.

״אחדות״ זאת אינה לטובה.
בתוצאה סמנה, כל ממשלה
שתנסה צעדים כלכליים
לא קונבנציונליים תספוג
מכה הגונה ״ומאוחדת״.
קשה מאוד כתנאים האלה
לגבש מדיניות כלכלית חדשנית,
שלה זקוק המשק.
איפה התמיכה כאוצר במאמציו
להוריד את שער-
הריבית? האם באמת כולם
ששער־ריכית משוכנעים גבוה הוא כל-כך טוב, או
שהוא דברי אדוקים חיים?־
האם קיים פחד מתגמול הבנקים?
אחריות רבה רובצת
עד כל אחד שעוסק כ־מהשבח
ובכתיבה.

אס שער־הריבית לא הצליח
לעולל עד כה משבר במלוא עוצמתו,
אלא ״רק״ משבר חלקי של
סטגנציה וחוסר פיתוח והשקעות,
הרי ידו עוד נטויה.
לפני שנה היה שער־הריבית
הריאלי כ־ 1870 והשנה .4070,עד
היכן הוא יגיע אם לא יעצרו
אותו?
ואם שער־הריבית הגבוה גורם
נזקים כה רבים למשק, והרבה
טובים וחכמים אכן מסכימים לקביעה
זו, מה הסיבה לכך שרק מעטים
לוחמים נגדו וכותבים נגדו?
אין להשוות את עוצמת המילחמה
שאותה קידשו הכלכלנים באקדמיה
ובעיתונות נגד השכר לעומת קול
הענות החלושה שהם משמיעים
נגד שער־הריבית, אם בכלל. האם
אין שער־הריבית מוסיף לעלות
המחירים? .הסיבה היא שלדידם
שער־הריבית הגבוה הוא ״אנטי-
אינפלציוני״ (אך קשה להבין מדוע
השכר הגבוה אינו אנטי־אינפלציוני
לפי אותו קנודמידה?).
בגלל ״האחדות הלאומית״ הזאת
ניצב האוצר כמעט לבדו מול
הקרטל של הבנקים. על הטענה
״האנטי-אינפלציונית״ נגד מאמצים
אלה של האוצר, טענה שאומרת
שהורדת שער־הריבית תרחיב את
היקף האשראי ויחד עם זה את
האינפלציה, אפשר לענות בשאלה :
(המשך בעמוד )54

עצירות? נפיחות?
עזרת בי קוני ס היא
עזיה טבעית

עצירות — זאת בעיה!
אז מדוע ביקוניס ולא משלשל אחרל כי בי קוניס הנו
משלשל עדין המכיל צמחים רפואיים טבעיים. כי
ביקוניס מקל על העצירות בעדינות ובטבעיות ואינו
גורם לשלשול ולכאבי בטן.
כשאת/ה שותה ת ה בי קוניס טעים וריחני בלילה
לפני השינה, הוא מעורר בעדינות תהליכים טבעיים
בגופך כדי לגרום להקלה בבוקר שלמחרת.
זה טבעי, כמו הטבע עצמו. ביקוניט, השם
המפורסם באירופה, מצוי גם בבתי ה מרקח ת
בישראל בצורת תה עלים, תה נמס-אינסטנט, או
טבליות.

$וחט<861
להשיג בכל בתי ה מרק חת
ראה עלון לצרכן שאו שר
ע״י מ שרד ה ב רי או ת.

...והטבע
יעשה את שלו

אם בביתך בוערת אח
יש לנו עבורך

משור האיכות

11.־5111

עצים״״
וגיזום£4£
משור ״מיני״ לחיתוך ^

וקורות בשיטת עשה
זאת בעצמך

׳ש. ונציה ובמו בע״מ

ת״א הגדוד העברי ( 2ליד ככר המושבות) 612553
הפצה לצפון: מ .רוזגבלום בע״מ
חיפה דרך העצמאות 661085,664891,49

ה א בי ר א רי דו ר

יעקבשרר / 1אי ש 1מ מ אד

הדמ תיו תיסו טווי ת

ריח של מילחמה עולה באפי, ריח טוב כל־כך.
מזמן כבר לא היתה איזו מילחמה טובה. השלום הזה ממש
מטמטם את האנשים עד שהם כבר שכחו לגמרי איפה הם חיים.
פה, חביבי, איזור של מילחמות מימים ימימה. מעולם ועדי ער.
״ותשקוט הארץ״ ן רק ממילחמה עד מילחמה. שלא יהיה שמץ״
ספק. במיזרח התיכון לא היה, אין ולא יהיה שלום. כאן יש
הפוגות. הפוגות בתוך מילחמות והפוגות בין מילחמות. מי
שמתחשק לו יקרא להפוגה שלום. יבושם לו עם השלום הזה.
מישחק מלים ולא יותר. המישחק האמיתי הוא מישחק המיל־חמה.
והמילחטה בלתי־נמנעת. קרא לה מילחמת מיצתה, מנע או
אין־ברירה. עובדה, כל שמונה שנים מתחדשים הכוחות המילחמ־תיים.
ובכלל, דורות חדשים, מיזרח״תיכוניים כמובן, שלא התנסו
במילחמה משתוקקים לחוות אותה. אצלם זה בדם.
והאם לא הבשיל הזמן ז
הנה, עוד מעט נגיע לאפריל .1982 המצרים יחזרו לגבול
הישן והכל יתחיל מהתחלה. מובארכ הוא מאה אחוז, אבל גם
הוא יכול לקבל כדור, ואז מה ! מילחמה ז איזו שאלה ! אבל
למה לא קודם! מדוע צריך לחכות לנאצר חדש? הרוצה בשלום
יכון למילחמה, והנכון למילחמה יתחיל בה. כל זמן שהמצרים
מזמרים זמירות שלום, מתגפפים עם האמריקאים ומעמידים פני
יונים — אנחנו חופשיים בדרום. האם לא ברור מה גלום במצב
הנפלא הזה ן האם נשאר לנו הרבה זמן לעשות משהו רציני
בצפון! לגמור עם אש״ף ועם אסד פעם אחת ולתמיד ז
זוהי הזדמנות היסטורית. איננו יכולים להרשות לעצמנו
שתי חזיתות. צריך לעקר את הצפונית לפני שתתחדש הדרומית.
אחר״כך יהיה מאוחר, ובכלל, מי יודע מה יהיה אחר־כך.
אפריל ,1982 אתה לא יודע איזה מיזרח תיכון מכינים לך,
ואשרי מי שיחיה ויראה, ושלום על ישראל ונאמר בום, ואולי גם
ממשלת אחדות לאומית.

מחול העצמות
כשהרבי שלמה גורן,
במימי תרי״ג בלי עוגן
של מובה־טירוף, זב״ריר, עיניו ק מו ת —
אז מין ריק נורא לפתע,
בתוכו הוא חש בלי רתע,
וירעב ככלב־עור־ועצמות !
עצמות ג נפשו הרעידה,
וי ח מו ק ה עיר־דוידה
שם אי־אז נולדו ומתו יהודי ם —
הוא חי ט ט בלי ח ת בלי הרף
עד הבוקר מיני ערב
וליקט, כירסם, גרס שברי שלדים י
הוי שלדים ! גרמי קודמינו,
״טוב למות בעד ארצנו 1״
אך לשכב עם אבותינו זה הדין —
חש הרבי לביצוע,
עצמות לו שם יצוע,
אן עם שחר צץ הופיע שם ילין י
הוי ידין ! זד, שד משחת,
במדע ידגול בנחת
ויסמוך לא על האל א ן על צבא —
אפיקורוס, שודד־קבר
במצדה, בנחל חבר,
מחלל גם י הו ה גם בר־כוכבא !
בר־כוכבא זה סו ס ארכב לי,
מי ידין ומה הרכבי ז
לו ח מין משוועים כה לקבורות —
אז הפשיל הרב מקטורן,
השתלשל בנס מתורן,
כמו גורילה או מוטב איש־מערות !
מערות אי מ ה ״ ״איגרת״,
הנציחוני שם בסרט !
כי אני היהדו ת על אד מו ת —
ה מסוק על חשבון צה״ל
ותקציב לב״י לי יעל
הבה נצא נא במחול העצמות !

^ מה בשטח המדיניות?
יש אי״אלה יפי״נפש, או סתם בני״אדם חסרי סבלנות, שאינם
מסוגלים לראות בית״מגורים מפוצץ ומרימים קול מחאה כאילו
נפלו עליהם השמים. או הגגות. קודם כל, מה יש ! מה כל־כך
נורא ו אז היה בית. היה — ואיננו. האומנם יש בכן משהו
מיוחד, יוצא דופן, מבחינת אלפי שנות היסטוריה ארץ־ישראלית
(או עולמית) ז בית. ועוד בית. אז כמה בתים כבר פוצצנו ונפוצץ ז
בוודאי עוד לא הגענו לאלף. מה פה כל־כך נורא 1ההיסטוריה
תעבור על זח לסדר היום כמו שהיא עוברת על כל אסון מישפחתי־פרטי.
אם נעשה עסק שכזה מכל בית מפוצץ, לאן נגיע ן בדיוק
לאן שנגיע אם נעשה עסק גדול מכל תאונת״דרכים. הלך בן אדם ז

הלן. בית, לפחות, אפשר להקים מחדש, ותתפלאו באיזה קוצר
זמן. ואת הרהיטים הלא נתנו להם להוציא.
שנית, זה בפירוש לטובתם. אולי הם לא מבינים את זה
ברגע הראשון. סוף סוף פיצוץ בית עושה חתיכת הלם. לא רק
שזה שלך. זה משנה פיתאום את הנוף המוכר, וגם לא באופן
הכי יפה. וצריך לארגן את החיים עד הבנייה מחדש, שגם עולה
כסף, למרות העבודה הזולה והשיתוף המישפחתי ביציקת הגג
(הלוואי עלינו) .אבל זה רק ברגע הראשון. אחר־כך לא רק
שהם מתרגלים — בני אדם מתרגלים לכל מיני דברים לא
נעימים, אפילו במחנות־ריכוז פיכו חיים, פרחו אהבות, ניצנצו
תיקוות — הם מתחילים לחשוב: למה ומדוע, ומה היה ומה
יהיה, ומה כדאי ומה לא, ולאט־לאט מתחילים להבין שאוטו־נומיה־שמוטונומיה,
את הישראלים לא עשו באצבע. ומה יותר
פשוט מהמישוואה :״תהיו ילדים טובים — לא ניגע בבתים״.
פעם, בימי המנדט הבריטי, היו באוטובוסים שלנו, הנייטיבס,
שלטים :״לא לעשן ולא לירוק.״ אולי באוטובוסים הערביים
זה נשאר, ואז מה יותר פשוט מלהוסיף בסוף עוד שתי מלים,
באופן שיהיה :״לא לעשן ולא לירוק ולא לזרוק״ 1בשם החוק ג
כן, זה בהחלט לטובתם. שיתרגלו להיות בשקט• שיחיו להם,
יעבדו, יולידו, יעשו כל מה שהם רוצים — אבל שיהיו בשקט!
מה יש, זו דרישה כל־כך קשה ! מה, בית מפוצץ זה לא יותר
גרוע? אין ספק, הם לא יגידו את זה ישר בפנים, אבל בתוך־
תוכם הם ממש מאושרים כאשר אנחנו הורסים להם בית. זה
רק מחזק אצלם את הגורמים המוכנים לחיות איתנו בדו־קיום.
הם ממש זקוקים לזה. זה ממש סם ארגעה. עובדה, עם כל
בית מפוצץ מתחזק כוחם של משתפי־הפעולה. לא צריך לשים־לב
להפגנות. זה רק למען רושם. שיפגינו להם. שיצעקו עד שייצא
להם האוויר. רק שלא יזרקו. לא לעשן ולא לירוק ולא לזרוק.
יקח עוד שנה שנתיים והם יתרגלו לחיות עם זה, וכמו שהם
יתרגלו, גם אנחנו נתרגל. אולי אפילו כבר התרגלנו. אחד מוציא
פקודה, אחד מנפק חומר נפץ, אחד מניח ואחד מפוצץ — ודי
במיקצועיות, יש לציין. לחיצת כפתור — ובית שלם ״קורס
תחתיו״ ,כמו שאומרים. ובלי שום נזק סביבתי. ובמיקרים קש־ם
במיוחד לא מפוצצים׳.רק אוטמים. זה נקרא מוח יהודי. איינשטיין
המציא את האטום ודיין את האיטום. לפוצץ ולאטום, לאטום
ולפוצץ. שיבנו להם כמה שהם רוצים. הם חושבים מהיום למחר —
אנחנו לאורך ימים. כי לנו יש גישה היסטורית. עוד נגיע, עוד
נגיע לכל בית. רק שלא יהיה יותר מדי שקט. ואם הם יפסיקו
לזרוק, נמציא עוד חוק: לא לעשן ולא לירוק, לא לזרוק ולא
לשרוק. ולא לצחוק. ולא לזעוק• ולא לינוק. ולא לשתוק.
מה, מישהו מוצא כאן סתירה? קודם אמרנו שכל מה שאנחנו
רוצים זה שקט ועכשיו ההיפן! קודם אמרנו לא לצעוק ועכשיו
לא לשתוק ז אידיוטים, מה אתם מבינים במדיניות ! תשאירו
את זה לנו.

^ הרמזורים החומים
קורא חביב ! אם אתה לא קורא את הירחון הזעיר ״ביוספירה״,
ביטאון השירות לשמירת איכות־הסביבה של מישרד־הפנים, יש
לך מזל, מזל גדול! עליך לשמוח בחלקך, ואולי אפילו לפסוח
על קטע מקאברי זה. אני מודה ומתוודה, ברגע נדיר זה של
גילוי־לב, שכבעל נטאי פסימיסטי ,״הביוספירה״ הוא לי מיצרך
חיוני לשימור כושר ראיית השחורות שלי. ובשחורות אני מתכוון
לשחורות, פשוטו כמשמעו. לפיח ולערפיח.
הנה, למשל, מה עשה לי ה״ביוספירה״ האחרון: בשכונה
התל־אביבית שלי, צהלה, שממנה אני יוצא לעבודתי בבוקר
ושאליה אני שב לפנות ערב, הבחנתי באחרונה בתופעה דוקרת־עין :
פה ושם החלו עצי אורן־ירושלים, הנטועים פה ושם — למות.
עץ מת אינו מראה מרנין, בכל אופן לא אותי.
מה קרה ו איזו מחלה מכה באורני־ירושלים שבצהלה, המתים
אחד־אחד, זקופים! עוד אני שואל את עצמי שאלה נכבדה זו
(ועלי להוסיף, כי מאז התקנתי בביתי תנור הסקה בעצים,
מעשה־ידי להתפאר, עיני צדות כל עץ יפה לניצול אנרגטי) ,והנה
אני מבחין באורן־ירושלים המתנשא לתיפארת ליד בית־הכנסת
מול שכונת מעוז־אביב — המשחים והולך במהירות אף הוא !
המחלה הגיעה מצהלה למעוז־אביב ! או שמא להיפך ו לעזאזל,
מה קורה פה 1
ואכן אנו חוזרים ל״הביוספירה״ האכזרי, אשר בחוסר־רחמים
מגלה לך כי המחלה היא אמנם מחלה, אבל לא של עצים אלא
של בני־אדם, ואפילו יש לה שם מפורש: זיהום־האוויר !
מי שרוצה להשחיר כשולי קדירה, או כפיח זה שמטטירים
עלינו כל מיני הגורמים המזהמים, הגורמים לך, אם אתה תל־אביבי,
לעשן ארבע סיגריות ביום גם אם לא הגשת סיגריה אחת
לפיך — כן, כך קראתי באיזה מקום — יקרא ב״הביוספירה״
של אוקטובר 1981 את מאמרו של פרופ׳ זאב נאווה ״זיהום
אוויר ממכוניות — סיכון הבריאות החמור ביותר לתושבי הערים
בישראל.״ על אחריותו.
אני, מכל מקום, למדתי מקריאתו כי בצד הטבק, אורן־
ירושלים מצטיין ברגישות לריבוי גז האוזון באוויר, ואוזון —
אומר פרופ׳ נאווה — הוא ״אחד ממזהמי האוויר המזיקים
ביותר לאדם, לחי, לצומח ולחומרים שונים, הנוצר בהשפעת
קרינת שמש חזקה בעת פליטת תחמוצות חנקן ופחמימנים
ממנועי־מכוניות, והמהווה את אחד הרכיבים העיקריים של
הערפיח...״
מה מגוחך, שתל־אביבים עירניים נלחמים נגד בית־קברות
חדש בתחומם, שעה שעליהם להילחם קודם כל באוזון המבשר
להם את מותם באמצעות ״אותות אזהרה ביולוגיים״ ,שאינם
אלא אורני־ירושלים, הניצבים כמלאכי״מוות על אם הדרך.

(המשך מעמוד )53
מהו גובה שער־הריבית הדרוש
כדי לצמצם את האשראי? ס/ס, 10
ס/ס 40 או אולי ס .100?/האם כל שער
ריבית ״הולך״? גם היום יש פיקוח
על האשראי, וזאת אפשר להפעיל
בבל שער־ריבית, אם רוצים.
אפשר להוריד את שער־הריבית
על־ידי הגבלתו בחוק (כפי שמציע
סגך שר־האוצר) ל־ס/ס 10 עד .150/0
אפשר גם (כפי שעושה שר־האוצר)
ללחוץ על הבנקים שיעשו כן גם
בלי חקיקה. השאלה כאן היא
טכנית־פרגמטית.
השאלה העקרונית נפתרה בהוד
לטה לפעול נגד שער־הריבית הגבוה.
השאלה כעת היא איזה אמצעי
יועיל.

ה או צרי כו ל
להכ גי עהבנקים
ך אופן עקרובי, לפי מיבנה
י שוק־ההון שלנו יש בידי האוצר
כוח כלכלי רב שאותו יכול
להפעיל נגד הבנקים, בנוסף לכוח
החקיקה. השאלה היא, באיזו מידה
הוא ירצה להשתמש בכוח זה, וכמה
כוח יהיה נחוץ לו להשגת מטרתו.
זה תלוי, כמובן, בשאלה בכמה
אחוזים של הורדה הוא יסתפק.
מידת הכוח שיצטרך האוצר להפ עיל
עומדת ביחס ישר למיספר ״
האחוזים שיבקש להוריד משער-
הריבית.

למשל: לאוצר יש תקציב
כגובה של ההכנסה ה |
לאומית שלנו. הוא מזרים
תקציכ זה, גם כצד ההוצי |
אות וגם כצד ההכנסות, ן
דרד הבנקים. האוצר מחזיק
את פיקדונותיו כבנקים, הוא
משלם לספקים דרך הבנקים,
הציכור משלם חלק
גדול ממסיו דיר הבנקים
(ומי יודע כמה ימי־־ערד
עוכרים עד שהבנקים מזכים
את השכונות הממשלה כהפקדות
הציבור?) אם האוצר
יחליט להזרים -את תק
ציכו דרד אמצעים עצמאיים
משלו, הבנקים יתייבשו בוואדי
כקיץ.

ודוגמה אחרת: את ההלוואות
המסובסדות מתקציבי המישרדים
הממשלתיים אפשר להעניק גם
בלי׳ תיווך הבנקים, גם אם היקפם
של הלוואות אלה לא גדול (אפשר
כמובן גם להגדיל אותם על חשבון
ההלוואות הבנקאיות) .הבנקים מרוויחים
הרבה מאוד רק מעצם
התיווך ביו הממשלה ובין ציבור
מקבלי ההלוואות המסובסדות, ואין
שום בעיה לעקוף את הבנקים
בהענקת ההלוואה המסובסדת מכס פי
הממשלה. הם בוודאי לא יאהבו
זאת, אך מקבלי ההלוואות יצליחו,
אולי, בהזדמנות זאת, להשתחרר
מכבלי־הביטחוגות שהבנקים המיס-
חריים דורשים מהם ללא רחמנות
על ההלוואות מכספי־הממשלה.
אין ספק שמגיני ״השוק החופשי״
יצעקו תמס בראותם התערבות
ממשלתית כזאת. לדעתי, מי שב אמת
מגן על השוק החופשי, ולא ״
רק כסיסמה, מוטב שיצטרף לאוצר
במאמציו להוריד את שער־הריבית.
אם השער הגבוה ימשיך ויתקיים,
ימשיך ויצמח, הוא יהרוס את השוק
החופשי, וגם את החברה החופשית.
המונופוליזציה בעיקבות שער-
הריבית הגבוה תהרוס את ההתחרות
החופשית. בענף הבנקאות זה כבר
קרה, וזה יקרה גם בענפים אחרים.
גם שם המונופולים יקבעו את
המחירים ואת כמות התפוהה.

אם שער הריבית הגבוה
״יצליח״ לגרום לדצירת גל
גלי-הייצוד ולחוסר־עבודה
המוני, אז הממשלה תצטרד
לנקוט אמצעיחירום כלכליים׳
כפיקוח כללי על המחירים
— על כל המחירים,
ולא רק על מחירי האשראי. .
הפיקוח על מחירי־האש•
ראי הוא המחיר הנכלוף כיותר
שכלכלה חופשית והכרה
חופשית חייבים לשלם
בדי להציל את עצמם.
ה עו ל ם הז ה 2308

שימחה בשרם העיתונות אישית, אני לא אוהבת פקידי־ממשלה.
יש כאלה שטוענים שאני גם לא אוהבת
נשים יפות. אבל במיקרה של זאה ומירי
חפץ, אני פשוט אוהבת את שניהם,
למרות שזאב מקבל את משכורתו מקופת־המדינה,
ולמרות שמירי חפץ — או כפי
שאתם אולי זוכרים אותה בשמה הקודם,
מירי זמיר — היא אחת הנשים היפות
שאני מכירה.
זאב הוא מנהל לישכת־העיתונות הממ שלתית,
ומירי היא לא רק יפה, אלא גם
פקידה במישרד־השיכון. השניים הם ממש
זוג מהשמיים: כשהשמיים העניקו לזאב
את הנעימות והחוכמה ולמירי את אלה
וגם הרבה מאוד יופי.
למה אני מספרת לכם פיתאום את כל
זה? מכיוון שיש לי בשורה טובה. בעוד

ושוב בי ח ד
כששימי חכורי חזר לארץ נשוי לנ׳ניפר, הוא הדהים
את כולם, אפילו את עצמו. אחת הסיבות לתדהמה היתה העובדה,
שהוא מדבר רק עברית והיא רק אנגלית. אבל הם כנראה הבינו
זה את זו היטב בשפה הבינלאומית המוכרת, או שחוסר השפה
היה המזל שלהם, כשג׳ניפר עברה חבלי־קליטה קשים רק כדי
להיות עם שימי.
לפני שבוע שמעתי שהיא עזבה את הבית, בטענה שהיא לא
יכולה לסבול יותר את העובדה שהוא מזניח אותה ועסוק מדי
בקאריירה שלו. ושבכלל לא כך היא תיארה לה את חייה איתו.
כשהתקשרתי אליהם לברר מה העניינים, סיפר לי שימי שהם
באמת רבו קצת, והיו מתחים, אבל ג׳ניפר כבר חזרה הביתה
ועכשיו הכל בסדר.
בסדר עד-כדי־כך, שג׳ניפר מתחילה להשתלב בעסקים שלו.
מה זה בדיוק? שימי בישר לי שהוא שר בשביל הכיף, אבל
כסף הוא לא רואה מזה. ולכן הוא החליט להיכנס חזק לעסקים.
יורד ישראלי בשם מייק מור, שאותו פגש בניו־יורק, רצה
להשקיע כסף בעסק לייצור מכנסי ג׳ינס. שימי שיכנע אותו שכדאי
לעשות את זה בארץ. מייק בא, ראה כי טוב וחזר לארץ עם
אשתו ושני ילדיו. וככה עסק שימי גם קצת בציונות. המכנסיים
שייצרו השניים יקראו ג׳ינם שימי.
ג׳ניפר ושימי כבר הצטלמו בתמונות הפירסומת למכנסיים,
חבוקים ואוהבים. כך הם גם מראים לכולם שבבית הכל בסדר.

ס סי ס טי ק ה
יקה

מירי וזאכ״חפץ
הסעות של שאו
כמה חודשים, אני לא יודעת בדיוק כמה,
כי למירי אין עדיין בטן, יהיה יורש למיש-
פחת חפץ. אני יודעת מה שכרנארד
שאו אמר לאותה אשה שביקשה ממנו
ילד, שמא יהיה לו השכל שלה והיופי שלו.
הפעם הבעיה פחות חמורה, כי התכונות
הטובות פשוט נמצאות אצל שניהם, כימעט
באותה מידה.

אתם זוכרים את מנחם גפן? הצייר
הישראלי שחי בלונדון והתפרסם בעיקר
בזכות הרומנים והנשים שלו מלבד בזכות
הציורים שלו?
יש לי הרגשה שקם לו יורש, או לפחות
מתחרה רציני מאוד. קוראים לו משה
כץ, והוא חיפאי במקור. אבל אלינו,
לפרובינציה, הוא הגיע מדיף ניחוח של
פאריס. משה, שהוא גם צייר וגם עסק
קצת בכישוף וברזי המיסטיקה, הבין שכדי
למכור ציורים הוא צריך להכיר את האנשים
הנכונים. לכן, כשהגיע לצרפת לא
נסע לפאריס, אלא ליער בולון, שם מתכנסת
אצולת הבוהמה. שם הוא גם פגש את
כריסטיאן ללוש. למי מכם שעוד לא

ג׳ניפר ושימי תכורי
עסקים ואהבה

מהמעלית למיטה
זרד ציבעון משוכנעת שהיא נמצאת
באמריקה. איך שהיא חזרה אלינו מלוס־אנג׳לם,
אחרי שהתגרשה שם מבעלה, היא
התחילה לעשות כאן הרבה רעש עם הריקודים
האירוביים שלה. למען האמת, גם
לא כל־כך מתחשק לי לכתוב עליה, כי
זה מתחיל להזכיר לי את ההפגזות של
פ;י:ה רוזנבלום, אבל הפעם הסיפור
הוא באמת סיפור.
אחרי שוורד התגרשה מבעלה. ,שהפיק
את הסרט גולדה, היא נשבעה שיותר היא
לא מתחתנת ושבכלל — היא לא רוצה
להיות מקורקעת עם איש אחד. מה שהיא
רוצה זה להיות בתנועה. אז היא הלכה
ופתחה לה מכון לתנועה.

בשבוע שעבר היא ביקרה במחלקת-
הספורט של עיריית תל־אביב, כדי לסדר
כמה דברים. ושם, במעלית, בדרך למטה,

על פר ש ת דרכי סיפור קצת לא נעים, אבל מה לעשות,
גם מצבים כאלה יש בחיים.
דנה וחיים שריר היו דוגמה לזוג
מצליח וטוב. הוא היה מפיק־סרטים מצליח,
שהרוויח בעיקר מסירטי פירסומת, ולה
היתה חנות לבגדים מסוגננים, שרבים מהם
היא תיכננה לבדה. במשך הזמן נולדו
להם שני ילדים, וכך הם ניהלו חיי-
מישפחה שקטים וטובים שנראו גם מאו שרים.
השבוע
התבשרתי שלחיים פשוט נמאס.
נמאס לו מהכל. אחרי שחברת־ההפקה
שלו נקלעה לקשיים כספיים ביגלל שפל
בתעשיית הסרטים, הוא הרגיש שהוא רוצה
הפסקה מהכל. מהעסק, מהאשה, מהילדים,
מהאחריות.
דנה דווקא הבינה, והיתה מוכנה לתת
לו חופש כמה שהוא רוצה. אבל הוא
החליט שהוא הולך עד הסוף. סגר את
העסק, התגרש, ומה שהוא רוצה עכשיו זה
להיות לבד, עם עצמו.
שמעתי שהוא הולך לכתוב ספר. יש
לי הרגשה שחומר דווקא לא יחסר לו.

ורד ציכעץ
דיאלוג בשפת התנועה

משה פץ והדסה מור
חתיכות בתערוכה
יודע, מלבד העובדה שהיא גרושתו של
הבימאי קלוד ללוש, היא גם אחת ממלכות
חיי־הלילה של עיר האורות, ומכירה
את כל מי שצריך להכיר בעיר.
אחרי רומן שנמשך חצי שנה, היה משה
מעורה מאוד בחיי פאריס. כשלא צייר,
אפשר היה לראות אותו מבלה אצל רג׳ין,
שלא צריך לספר לכם מיהי, ומשם נהג

להפנות לקוחות לגלריה שבה הציג את
ציוריו.
השבוע הוא הגיע לארץ לרגל תערוכה
שלו שנפתחה כאן, וגם כדי לבדוק את
.מצב העניינים, ואולי גם להשתקע כאן
בסוף. לפי הסטאטיסטיקה שלי, בדיקות
כאלה נשארות בדרך כלל בגדר של בדיקות
בלבד.

היא פגשה את אלון, שכשמו כן הוא,
גבוה וחסון.
איך שוורד ראתה אותו, היא שכחה
את כל ההצהרות. כי אלון הוא חתיך משגע
באמת, ונוסף לכל גם ספורטאי, וגם בוגר
קיבוץ, וגם הספיק להיות שנתיים ביונייטד
סטייטס אוף אמריקה.
כשהם הגיעו עם המעלית למטה, הם
כבר הבינו שהם לא ייפרדו זה מזה כל־כך
מהר. משם הם המשיכו לסטודיו של ורד,
ומשם ישר אליה הביתה.
מאז הם מדברים בשפת התנועה כבר
יותר משבוע, כשוורד מבשרת בכל העיר
שפגשה את גבר חייה.

כך חולפת התהילה

חמשו הסידרה על כוכבי הועבר: גירעון זינגר מופיע בווינה,
ראובן שפו פוש למושב, יערקלה ברסירא בתיאטרון לנוער,
שיממון בר בבית וליאורה לגיחת בצר השני של המסלול

לנל

בר כיום
מקווה לחזור לבימה

בחינניותה, באופן הגשת החומר וברמת
הנושאים. נקודת המוצא לא היתד הקופה,
אלא טיב החומר, ואיכותו האמנותית
של המופע כולו. את שלד התוכנית היוו
מערכונים ופיזמונים, כשהדגש הושם על

יות. לא באנו עם סכינים, וביגלל זה
אהבו אותנו. נתנו גם לקהל הרגשה
שהוא חכם, ואיפשרנו לו ולחשוב.״
״חוסר האמצעיות של הרביעייה והקשר
המיידי שהצליחו ליצור עם הקהל, היה
אחד המרכיבים העיקריים בהצלחתם הגדולה.
רוב השירים והמערכונים שלהם
זכורים עד היום: שיר הסיירים, אין
כמו יפות בלילות׳ה, יש בחיפה חתיכה,
ג׳וני איז א גוי פור מי, ואיך הפישפש
עלה למעלה.

שפר ביום
פרחים וים במיכמורת
שנינות, על בימוי מלוטש ומהוקצע ופי
נייה אל קהל הקרוי ״משובח״.

!4011£$

רביעיית המועדון בשיאה: בן־־פירא, כר, שפר וזינגר ()11(64
ללעוג בלי רוע
^ ל עשור והגשש החיוור.שלו. שיט•*
עון בר -ראובן שפר, גירעון זינגר
ויענקל׳ה בן־סירא עשו לקהל בשנות
ה־ 60 את מה שפולי, גברי ושייקה עושים
לנו היום.
גם פה התקבצו גברים ששרו והופיעו
במערבונים, כשהגוון וההדגשים שלהם
סאטיריים. במשך כימעט עשר שג־ם היו
הארבעה אהובי הקהל וסוגרי־קופות. שמם
בלבד, רביעיית מועדון ׳התיאטרון, משך
קהל רב למועדון קטן ברחוב מנדלי
בתל־אביב, ושנקרא על שמם — מועדון
התיאטרון. המקום היווה להם אכסניה
קבועה, והם היו דייריו הטיבעיים. הקהל
נהר לשם מדי ערב, לוגם מרק מהביל

או כוס. משקה, מתמוגג ומקבל במחיאות
כפיים סוערות את ארבעת הגברים שקיפצו,
רקדו, שרו, שיחקו והצח־קו על
הבימה.
אך בעוד שאת הגשש החיוור הצמיחו
הלהקות הצבאיות, הרי שרובק׳ה, גידעץ,
יענקל׳ה ושימעון באו מן התיאטרון. ובעוד
שאת הגשש החיוור הפיק, ניהל
והריץ אמרגן ממולח, והפך אותם לעסק
מסחרי ומכניס, הרי שאת הרביעייה
ילדו הבימאי יוסף (״פסו״) מילוא ויצחק
קדישזון, וניהלו אותה כמו הצגת תיאטרון
שרצה טוב• ,וארבעת שחקניה עבדו
על משכורת.
סוד קיסמה של הרביעייה היה טמון

ירי אחר פירוק המטאטא, בשנות ה*
50׳ ,נוצר חלל ריק ששיווע לממלאי־מקום.
מילוא, שהרומן שלו עם התיאטרון
הקאמרי עמד לפני סיומו, שלף ארבעה
שחקנים צעירים ועולים מתוך התיאטרון,
ובהשראת האחים דאק, רביעייה צרפתית
פופולארית באותם ימים, יצר תופעה
חדשה בנוף הבידור המקומי.
גידעון זינגר הגבוה מול יענקל׳ה בן-
סירא הנמוך, היוו צמד מצחיקנים טייעי,
שהזכיר צמדים אחרים כמו השמן והרזה
ואחרים. שימעון בר שיחק את הטיפוס
הפיוטי והלירי ורובק׳ה שפר היה האיש
שעשה הכל.
למרות שהם התקיפו אישים פוליטיים,
אירועים אקטואליים ובעיקר את השתלטות
הדת על המדינה, נהרו חברי־כנסת
ואח״מים, שרים ואורחיהם להופעות הרביעייה.
הם באו לשמוע כיצד מצליפים
בהם, ונהנו מכך מאוד.
״זאת לא ד״יתה סאטירה רעה,״ מסביר
שפר, היום שחקן בתיאטרון הקאמרי.
״זאת היתה סאטירה בחיוך, ברמז בדקו-

בן־סירא כיום
בלי נוסטלגיה

וגובה מסויימים. ברגע שדוגמנית משמינה
מעט, או צורתה החיצונית משתנה,
היא נפלטת מן השוק, שהתחרות בו
גדולה מאוד.
לכן התחלופה במיקצוע גדולה ומהירה
מאוד. מי שעיסוקה בכך, מוצאת עצמה
משועבדת להופעתה החיצונית, ושרוייה
במתח רב עם הופעת כל פיצעון או
קילוגרם שומן מיותר. מה גם שיפהפיות
צעירות נפלטות מדי יום מבתי־הספר או
הצבא ומאיימות על הגווארדיה הוותיקה.
פעמים רבות די מעציב לראות דוגמנית
מבוגרת, המתעקשת לשמור על מקומה
ומסרבת לפנות דרך לצעירות ממנה.
אחת מאלה שהבינו שעליה לפרוש
כשהיא עוד בשיאה ועדיין מבוקשת, היא
ליאורה לפידות. ליאורה היפהפיה, שהיא
היום באמצע שנות ה־ 30 שלה, נמנתה
עם דוגמניות־הצמרת של ישראל, והיתה
בין הבולטות והמיוחדות י שבהן.
17 שנה היא חיה ונושמת את עולם
הקולבים, הבדים, מסלולי התצוגות והמצ למות.
גם לה זה קרה במיקרה. ליאורה
הגבוהה ובעלת המראה האקזוטי המעודן,
היתרי אישה צעירה שרק השתחררה מ׳
צה״ל ונישאה,
היא עבדה אז כמזכירה בבית-חרושת
לסריגים, שדוגמנית־הבית שלו היתה דוג־
(המשך בעמוד )78

הקוריוז הבא מדגים את האקטואליות
שלהם: כשכרושצ׳וב דפק עם נעלו על
השולחן באו״ם, התקשר מייד דן אלמגור
למועדון, ועל מפית נייר הכתיב להם
את קטע התגובה שלו. וכך שרה אותו
הרביעייה עוד לפני שהקהל שמע על כך
בחדשות.
הארבעה, שהפכו מוכרים בכל בית בארץ,
עסקו בשעות הפנאי בכל מה שהציע
שוק הבידור המקומי: קולנוע, רדיו,
תוכניות לילדים ופירטי פירסומת. יחסי
ההרמוניה, ששררו בין חברי הרביעייה
גם מאחרי הקלעים, החזיקו מעמד תשע
שנים רצופות, שאחריהן פנה איש־איש
לדרכו. היו אלה תשע שנים טובות,
שזכורות לכולם כתקופה של ״כיף״ ,שהם
מתרפקים עליה באהבה רבה.

א מי תי

ף זכר רובק׳ד! שפר, המגלם היום
* את תפקיד הגמד בהצגה יסודי איוב
בתיאטרון הקאמרי :״מחיאות הכפיים
זה מין חום כזה. תענוג שקשה להגדירו.
כסף לא היה אז בתודעה שלנו.
אבל זו היתה הרגשה נהדרת• אתה נישא
על כפיים. כל אחד מכיר אותך. דלתות
נפתחות לפניך. אבל למרות שהרגשנו
אז את הסיפוק העצום של ההצלחה במ נות
אדירות, לא הסתנוורנו, ושמרנו על
צניעות וענווה. ביגלל זה הקהל אהב
אותנו עוד יותר.״
יענקל׳ה בן־סירא היה המצחיקן שבחבורה.
פניו הצוחקות מסגירות ער כמה
מתגעגע הוא אל התקופה ההיא :״להיות
סטאר זו הרגשה נהדרת• היינו ממש מלכים.
ניהלנו חיי־חברה תוססים, דיברו
עלינו, כתבו עלינו, היינו מזה טוב, נסענו
הרבה לחו״ל, היה כיף אמיתי.״
אחרי 12 תוכניות יבש המעיין. כותבי
החומר התעייפו והרביעייה הגיעה אל
סוף הדרך. הארבעה, שדרכיהם הצטלבו
במשך כ״מעט עשר שנים, מצאו עצמם
על פרשת דרכים חדשה, ועל כל אחד
מהם היה לפלס את הדרך בכוחות עצמו.
אך ניראה שפירוק הרביעייה לא לווה
במשברים קשים. היות וכולם צרחו בתיאטרון
הרפרטוארי, לא היו הלבטים
גדולים במיוחד. כל הארבעה חזרו אל
כור מחצבתם. אל התיאטרון, בסהם רק
מלוטשים ובשלים יותר.
גידעון זינגר מופיע כיום כא ש לחושה
במחזמר המועלה בווינה, וזוכה שם
בהצלחה גדולה. ראובן שפר חזר אל
התיאטרון הקאמרי, וגילם שם תפקידים
בהצגות רבות.
יענקל׳ה בן־סירא מופיע בתיאטרון
הנוער של אורנה פורת, ושימעיו בר —
אחרי שורת תפקידים מפוארת בתיאטרון
הקאמרי, מחלים היום בביתו ממחלה
שפקדה אותו, ונמצא בחופשה מן ה תיאטרון.

תקופת הרביעייה הם מדברים כיום
בנוסטאלגיה, באהבה, וללא מרירות. הם
מבינים שכמו כל דבר טוב שבסופי להסתיים,
שכך הקיץ הקץ גם על הרביעייה.
הם רואים בכך תופעה טבעית•
רובק׳ה שפר, שהיה מנהלה של הלהקה,
מסביר :״עד היום עוצרים אותי ברהוב
ושואלים למה אנחנו לא חוזרים. אבל
הזמנים השתנו. ויחד עם זה אנ־ גם יודע
שלכל דבר יש סוף. אנחנו גם לא אותם
ארבעת הצעירים שעמדו וקיפצו על
הבימה.״
למרות שהוא מודה שהוא מאוד מתגעגע,
יש לו ספקות אם הז׳אנר הזה
היה תופס היום .״אני חושב שאמן צריך
לדעת לכוון את עצמו. הוא חייב לתת
*:ת הדעת על מצבו, לכן הוא צריך
גם לדעת מתי להפסיק.״
רובק׳ה מודע לכך, שמבחינה מסויימת
היתה הרביעייה שיא בקאריירה שלו, אך
החזרה לתיאטרון היתד, טבעית עבורו.
״תחושת השינוי היתה טובה. לעבוד שוב
עם בימאי ושחקנים אחרים בסוגי הצגות
שונות.״
מאז ימי הרביעייה, שבה היה כוכב, הוא
זכה לבצע בעיקר תפקידי מישנה — גם
אם בולטים — בתיאטרון. הוא מקבל זאת
באהבה :״אני יכול לעשות אפיזודה. מה
שחשוב זה לעשות את זה טוב.״
לפני ארבע שנים עזב רובק׳ה את העיר
ועבר להתגורר בבית שבנה במו־ידיו
במיכמורת. הוא נהנה מאוד מהתקופה
החדשה בחייו :״יש לי גינה, בית יפה,
ים, שקט, אוויר, טבע וירק. אני מגדל
פרחים ומגלה את ההנאות הקטנות שבחיים.״
הצלחה
בעיניו היא היכולת לעשות את

דוגמנית לפידות בשיאה (11968
מבוקשת —
האמת .״לדעת שגרמת חוויה לצופה. כל
היתר הם שיירי הסעודה.״

גו סטא לגי ה ״
ך ידעון זינגר ויענקל׳ה בן־סירא
מ* הפכו לצמד מצחיקנים, שהירבה להופיע
בסירטי-פירסומת ובתוכניות־בידור
רבות. כשקיבל גידעון זינגר את תפקיד
דון קישוט באיש למנשה, נמצא יענקל׳ה
במבוי סתום, שנמשך תקופה די ממושכת.
בתקופת חיפושי הדרך שלו ביצע כמה
תפקידים בהבימה, ולאט־לאט מצא את
מקומו בתיאטרון לילדים ונוער של אורנה
פורת. שם הוא משחק, שר ורוקד ומוצא
בכך, לדבריו, סיפוק רב.
״אני מאוד אוהב נוער. זה דבר לא
מקולקל, ואצלם אין בעיות: אם הם לא
מקבלים אותך אתה שומע את הרעש
של הכיסאות. ואם הם מקבלים אותך,
יש שקט מוחלט בקהל. זו עבודה קשה,
אומנם, אך התמורה נהדרת. הם קופצים
עליך, מנשקים אותך, נושכים אותך.״
יעגקל׳ה אינו מרגיש היום מתוסכל
או ממורמר. השינוי במצב הוא טיבעי
בעיניו. הסתיימה תקופה אחת, וכיום הוא
בתקופה אחרת .״הייתי מת לחזור היום
לרביעייה,״ הוא מתרפק לרגע על העבר,
״אני מאוד מתגעעג לרביעייה, אך אין
לי נוסטאלגיה. נהניתי. קיבלתי במיקצוע
הזה כל מה ששחקן יכול לשאוף אליו.
וכשאומרים לי: תיראה, היום אתה בתיאטרון
נוער, ואז היית סטאר במועדון,
אני עונה: ברוך השם. היה לי בחיים
הכל.״
היום מנהל יענקל׳ה אורח־חיים שקט
ורגוע יותר .״אני קורא הרבה, שומע
מוסיקה ומתפתח יותר לעומק. נעשיתי
יותר יושב־בית ואני נהנה מכך מאוד.
״ההצלחה,״ ממשיך יענקל׳ה בחיוך של
אחד שיודע ,״ההצלחה צריכה לתת סיפוק
עצמי. היא צריכה להצמיח את האדם.
כסף? האדם לא יכול לאכול יותר
משלוש ארוחות ביום ולישון על מיטה
אחת. אבל אדם בתוך עצמו הוא חי,
ואת עצמו הוא לא יכול לשקר.״
לעומת רובק׳ה שפר ויענקל׳ה בן-

סירא, שמבחינות רבות היוותה עבורם
הרביעייה שיא, הרי שאצל שימעון בר
היא היוותה רק את אחד השיאים, בקאר-
יירה עשירה ומגוונת מאוד. כשחזר לתיאטרון
הקאמרי, לאחר שביצע שורה
של תפקידים בולטים, הוא זכה להופיע
בתפקיד המלט, תפקיד שאליו נכסף כל
שחקן. הוא ביצע תפקידים גדולים נוספים
במחזות של פינטר, שייקספיר,
ייגול, וברכט. כאמור, היום שימעון איז
מופיע, אך הוא מקווה לחזור לעבוד
בקרוב מאוד.
״המעבר אצלי לא היה מלווה במשברים.
כי לשחק את המלט זו הרגשה
נפלאה. אתה משחק את הגדול מכל התפקידים.
תפקיד שכל שחקן חולם לעשות.
וזו הרגשה טובה לדעת שהגעת לנקודה
שבשבילה נלחמת כל החיים.
״כמובן. כשהקהל אוהב §ותך ואתה
מרוויח כסף, זו הצלחה. אך מה שאתה
מרגיש כשאתה חוזר הביתה זה כבר
עניינך. אז אולי אני מפורסם היום פחות,
אך אני לא פחות מסופק. אמן צריך
לעשות דברים שיביאו לו סיפוק. ודברים
חיצוניים לא מביאים סיפוק.״
למרות שייקספיר, צ׳כוב וברכט, תופסת
הרביעייה מקום חשוב ונפלא בחייו:
״לפעמים אני מתגעגע מאוד לאווירה,
למועדון, לנסיעות בדרכים, לארוחות החטופות,
לחברים. הם אף פעם לא לקחו
את החיים ברצינות.״

ג שלפה מאח רי
שו לחךהכ תיג ה
נות ה־ ׳60 היו תקופה מיוחדת,
לא רק בקולנוע ובתיאטרון הישראלי.
גם לעולם הדוגמנות היו אז פנים
אחרות. גם כאן מתגלה יחס עמוק יותר
של כבוד ואהבה למיקצוע, וקצת פחות
רדיפה אחרי כסף וזוהר.
לכל תקופה הכוכבים שלה, אך בעוד
שזמר, שחקן או בדרן יכול להתמיד
זמן רב במיקצועו, הרי שתקופת חייה
של דוגמנית קצרה הרבה יותר•
מיקצוע הדוגמנות מבוסס ברובו על
הופעה חיצונית. הדוגמנית צריכה להיות
בעלת פנים נאות, מבנה גוף, מישקל

הנשים היפות ת אפנ
־ ניבה דגמי הקו החדש -טהו/חורף 81׳82/׳

למע רכ ת דו־ ח ל קי ת; מ כנ סיי ם ובטלדר ^ ע>¥ייי
מאריג כנתמז מברי ק

אפנת הנשים היפות

אלעזר ושות׳ פרסומאים

דגמי הקו החדש
סתו/חורף 81׳82/׳

לפני שחספיקי להגיד 0.1
הארוחה כבר מוכנה.
רק לחמם ולהגיש.

השעה .12.30 עוד מעט יבואו הילדים הביתה אך המנה העיקרית
לארוחת־הצהריים עדיין נמצאת בתא ההקפאה.
אבל את לא דואגת. יש לך זמן. ברגע שתשמעי את קולות הילדים
מחדר־המדרגות, תוציאי אותה, תחממי ולפני שתספיקי להגיד 0.0.
הארוחה כבר מוכנה.

איך אוכלי ם 0 י בתי אבון.

שניצלים מחזה הודו, עשויים כמו בבית.
כתיתות מבשר הודו ועוף, מעדן אמיתי.
קבבלי מבשר הודו ועוף, עשוי בצורת קבב,
בטעם מזרחי. טבעות, סהרונים וכדורונים,
חטיפי הודו ועוף שהילדים מאד אוהבים
לאכול (וגם לשחק חלקי עוף צלויים.
חלקי עוף מצופים. נקניקיות־קוקטייל
הקיבוצים והמושבים שבהרי ירושלים מגדלים,
״עוף ירושלים״ מכין את ״המוכנים״ של 0.3.
ואת יכולה להשיג אותם בחנויות
לשירות עצמי, בחנויות שקם
ובמעדניות מובחרות.

רק לחמם ולהגיש.
מעדני עוף והודו מוכנים מתוצרת עוף ירושלים.

כ שר בהשגחת הרבנות הראשית
ירושלים.

דו ב ר

איזה 0 .^.אתם או ה בי ם י

מעדני העוף וההודו של 0.0.מוכנים לאכילה.
רק לחמם ולהגיש ארוחה בריאה וטעימה.
בעוף ירושלים מקפידים על כל תהליך
ותהליך בהכנה של ;0.0.החל מפיקוח על
טריות, איכות וכשרות ועד תיבלון, טיגון
ואריזה. והתוצאה? עוד תיווכחי בעצמך שיש
להם טעם של עוד...

וגר
ח תול 11
בלב *
מאת

ד״ר יקותיאל שרעבי
ועדנה פיינר!

תחולה מחופשות בית
שלום, מיאדלבם,
זו אני, תמר, החתולה שבתמונה. לפני
כמה ימים היו לי כל הסיבות שבעולם
להיות מאושרת — נולדתי בבית של
אוהבי־חיות, היה לי מזון בשפע, מקום
חם ובטוח לישון בו, והעיקר — קהילה
עליזה: חמש אימהות, ולהן גורים יפהפיים
— זכרים ונקבות — כולם מטופחים ונקיים
כמוני. אלא שבעלי־הבית שלנו חייבים
לעקור מביתם רחב־הידיים לדירה קטנה
ומצומצמת, שבה קשה להעלות על הדעת
חיים נוחים למישפחה כמונו.
בוודאי הבין, מי שקרא עד כאן, כי
אני מחפשת לי בית חדש, ואם המאמץ
ירצה בי ובעוד אחד או אחת ממישפחתי,
מובטחת לו חברה ידידותית מאין כמותה.
נא לפנות למערכת העולם הזה, בבקשה
לאמץ את תמר.

מגיב. הם יתחילו לשחק ביד, ואז אפשר
בהחלט להשאירם לנפשם וללכת לקולנוע.
.3את מזון החתול יש לשים תמיד גבוה
יותר, כי הכלב אוכל כמות רבה יותר
ובמהירות גדולה יותר מן החתול. אם
המזון יעמוד בגובה שווה, הכלב יחסל
את המזון שנועד לשניהם. אם לכל אחד
יהיה הגובה שלו, יימנעו חילוקי־דעות
בנושא.
.4כדאי גם כדאי להביא חתול כשהכלב
שבבית כבר נמצא בו שנתיים ויותר. לכלב
צעיר קשה יותר לקבל את הדייר החדש•,
כי הוא פחות בטוח בעצמו.
והיה, והחתול הוא הראשון בבית, יהיה

סיפור ברהמג׳ו ר
זהו סיפור ברה מג׳ור.
היה היתה, לא הרחק מחלוננו, פסנתרנית
מעולה. הפסנתר שניצב בדירתה הפאסטו-
רלית היה בשבילה גם תחביב וגם לחם,

בכלב שיהיה בן דמותה — ״מה חמוד,
עליז ומשעשע יותר מקוקר־ספאנייל ג׳ינג׳י,
בדיוק כמוך?״ יעצה לה ידידה.
הלכה פסנתרניתנו ורכשה לעצמה גור

שיטה!

את הידיעה הבאה העתקנו מאחד מעי-
תוני־הערב :״ירה בכלב ופגע בנגר״.
פקח עירייה, שבא ביום ר בבוקר לבדוק
את אביזרי הבטיחות בנגרייה באיזור
התעשייה החדש בראשון־לציון, שלף את
אקדחו, ירה בכלב־שמירה שהיה קשור
במקום, ופצע את בעל הנגרייה בן ה־63
באותו כדור.
המיקרה אירע אחרי שהפקח נכנס ל שטח
הנגרייה ונבהל מנביחות כלב שהיה
קשור, אך התקרב עד קצה השרשרת.
הפקח נעצר לחקירה, ואחרי שמסר הודעה
על המיקרה שוחרר בערבות עצמית.
המיקרה המזעזע בוודאי לא היה מגיע
אל כותרות העיתונים, אילו היה הקורבן
אחד — הכלב. אין זה מיקרה ראשון בסוגו,
ואנו חוששים שמא לא יהיה האחרון.
המדאיגה מכל היא העובדה, שהכלב היה
קשור ועשה את המוטל עליו, הוא נבח
בהתקרב אליו הזר. והזר — מדוע ירה
באקדחו כשראה כי הכלב היה קשור?
האם חשבו פעם הממונים במחלקות
המתאימות על העובדה שלא די במתן

התמונה המוצגת בזה אינה אוטופיה,
כי אם תשובה לכמה שאלות של קוראים
שהגיעו לאחרונה למערכת כלבוטק, וכולן
זהות: האם אפשר לגדל חתול וכלב בכפיפה
אחת בלי שתפרוץ מילחמת־אזרחים?
ובכן, אם תרצו אין זו אגדה. אומנם,
מימים־ימימה רווחת לה הדיעה, כי הכלב
ירדוף תמיד אחרי החתול במטרה להשמידו.
אבל, מסתבר שלא כך הוא. בבתים רבים
גדלים כלבים וחתולים בהרמוניה מושלמת,
ולא אחת קרה שכלבה הניקה את גור
החתולים יחד עם גוריה שלה במסירות
ובאהבה. כי אחרי הכל, בעל־הבית, המגדל
את חיות־הבית, הוא ראש העדר ועל פיו
יישק דבר. הוא המכתיב לכלב מה טוב
ומה רע, והכלב צריך להישמע לו ולהתנהג
בהתאם.
אם יש בביתך כלב והחלטת להכניס
חתול (לפעמים נחלקים בעלי־הבית בטעמם
לגבי חיוודמחמד: האחד אוהב כלבים
והשני משתגע דווקא אחרי חתולים),
כדאי שתנהג כך:
.1קח גור חתולים צעיר. הוא אשר
יצטרך להתאקלם בבית ולהתרגל לדייריו,
בין אם אלה הולכים על שתיים או על
ארבע. תחילה תהיה אומנם רתיעה של
החתול מן הכלב — הכלב לא ירדוף אחרי
החתול מייד — אבל התגובה המוזרה
שתהיה לחתול, היא שתגרה את יצר
הרדיפה או התוקפנות של הכלב. דרך
אגב, יצר הרדיפה של הכלב אינו מוגבל
לחתולים בלבד. הוא עשוי לרדוף גם
אחרי חיות אחרות.
בעזרת חינוך אפשר לשלוט בו, במיוחד
כשמדובר בגור חתולים קטן שבא הביתה,
ובעל־הבית, שהוא ראש העדר, נותן לכלבו
להבין שהחתול רצוי במישפחה.
.2בשלושה עד ארבעה הימים הראשונים
תפקחו עליהם עין, עד שיתברר כי גם
אם החתול קופץ על הכלב — הכלב אינו

והיא הקדישה לו שעות רבות, מדי יום-
ביומו. לימים החליטה שהיא מאמצת לעצמה
כלב. והיא, שהיתר, דקת־גו וחביבה, רצתה
כלי-הרג בידי הפקחים? שיש גם צורך
בתירגול מתאים ובהדרכה נכונה?
או שמא המעשה הנבון הוא פקחים
קשורים למלונות וכלבים מאומנים היטב
המוכנים לתקוף רק בעת הצורך? רק
בעת הצורך!

של קוקר־ספאנייל יפהפה, עם תעודות-
יוחסין מכובדות. הגידול היה קשה, הכלבלב
שובב וצעיר וכילה את מירצו בחפצים
רבים ובכמה כורסות־קטיפה, אבל הגברת
לא אמרה נואש. הוא יגדל, יתבגר, והכל
יתיישב במקומו.
אבל בהגיעו לבגרות מינית, החל הכלב
מגלה מודעות מוסיקלית. ולאוו דווקא
חיובית. כשאך בקעו צלילים מסויימים מן
הפסנתר, היה מגיב בנביחות .״תחילה היה
מגיב בסתם נביחות,״ סיפרה הפסנתרנית

לו קשה הרבה יותר לקבל כלב. מאחר
שהחתול יהיה מבוגר ומתון, והכלב נוטה
למישחק, כדרכו של גור בריא, צפוייה
הסצינה הבאה: החתול יקפוץ למעלה על־פי
טבעו, הכלב שיחשוב שהוא רוצה לשחק
אתו יתחיל לנבוח, והחתול לא יענה לו.
במשך הזמן זה יעלה את חמתו של הכלב
ואז יופר שלום־הבית. רק כעבור זמן
ארוך יותר, כשהכלב יגיע לגיל שנה או
יותר, יהיה איזון מסויים.
אך, כמובן, אין בעניין זה כללי־זהב
שאין לערערם: צריך להכיר את אופיו
של הדייר הראשון, ולהתייעץ עם רופא
לחיוה־בית.

הגנבים באים שוב
גם שורות אלה הן כורח השעה. החלטנו
לפרסמן עקב תלונות רבות שהגיעו למדור
כלבוטק מאזורי ראשון־לציון, רחובות
ונחלת־יהודה.
כידוע, אחד מיעודיו של הכלב הוא
שמירה. רבים מחזיקים בכלבים כדי להרתיע
מפני גנבים. גם אם כלב לא יתקוף,
הוא ינבח, ודי בנביחה עזה להזעקה. אלא
שגם הגנבים יודעים זאת, ולאחרונה התחילו
להכשיר את השטח.
כך, כמה ימים לפני הפריצה, הם מרעילים
את הכלב השומר על בית־הקורבן.
עד שיקחו כלב חדש, הם יודעים, עומדים
לרשותם כמה ימי שלווה, והם יכולים
לפעול בנחת.
לכן, אם חלילה הורעל כלבך, קיימת
אפשרות סבירה שזהו אור אדום — אתה
עלול להיות קורבן לשוד. אם כלבך מחוץ
לבית, הגן עליו ומנע ממנו יסורים. שים
זמם לפיו. הוא יוכל לשתות מים, אך לא
יהיה הפקר להרעלות מסוג זה ואחרות.
לווטרינאר ,״ואז סגרתי אותו בקצה אחר
של הדירה כדי שאוכל להמשיך ולהתאמן
באין־מפריע. אבל במשך הזמן תוקפנותו
של הכלב גדלה, ובעת שהייתי מנגנת היה
נובח בזעם, דופק והולם על הדלת, ומרעיש
שמיים וארץ.
״כשהגיע לגיל שנה, התחיל לבטא את
מחאתו בנשיכה ברגלי. פשוט היה תופס
ונושך. הנשיכה היתד, קצרה, וכאשר לאח ריה
הפסקתי לנגן היה מלא חביבות אלי.
הבנתי שהנשיכה קשורה לפסנתר.״
וכך, בעזרת הרופא, התחיל המעקב.
ומה הסתבר? שהכלב היה מוסיקלי כל־כך,
עד שנשך רק בהישמע תו אחד ויחיד
— ״רה״ .רק נשמע ״רה״ ,והוא היה קופץ
ונושך.
באין־ברירה, ובהמלצה רפואית, העבירה
הפסנתרנית את הכלב בעל השמיעה האבסולוטית
לידידה ציירת.

נמשו 13 שבועות התי שו גברים ונשים על המאמר הפרו בונן טיב׳
של האשה האוסטרלית, שסע ש שהדגדגן נידבו גוום לאורגזמה
זשית. עכשיו קורא ג נו אוסטרלי תיגו על הנשים ביחסו לגנו
^ גברים יש שיטות רבות להכניס
9נשים למיטתם — אך הם נתקפים
אלם כאשר עליהם לומר להן מה שהם
רוצים באמת. אחרי שהגיעו לשם. גבר
אוסטרלי מתאר את העדפותיו המיניות,
אשר כך הוא אומר, מאפיינות את מרבית
הגברים שהוא מכיר.
¥והי אחריות כבדה מאוד, שאני
י עומד ליטול על עצמי. אני — גבר
אחד, רווק בן ,29 בגובה 180 סנטימטרים,
עכבר עירוני עד לשד עצמותיו, וקצר־ראייה
עד־מאוד — עומד לטעון את
טענותי בשם הגברים כולם, קרובים
ברחוקים, גבוהים ונמוכים, עירוניים ככפריים,
ואפילו אלה שראייתם היא .6/6
ומה שאגי עומד לספר כאן אינו פחות
מזה: כיצד אנו אוהבים שיתעלסו עימנו.
ועתה, יכולים אתם לשאול, באיזו זכות
אני עושה זאת י האם שלחתי עשרות
אלפי שאלונים? האם ערכתי מישאל
טלפוני? האם הזמנתי לכוס־משקה את
קסאווירה הול נדר? לא (אף שהייתי מוכן
לנסות את השיטה האחרונה) .אני עומד
לערוך מה שאפשר לכנות זינוק אינטואיטיבי,
להסיק מחוויותי והשק פותי שלי,
לכנס כל מה שקראתי (עיני אינן גרועות
עד־כדי־כך) ,שמעתי (כמה מידידי
מתוודים לפני לעתים) וחשבתי על, מיניות
הגבר ולסכם את ים המידע הזה
בטיעון אחד מגובש. גבירותי ורבותי —
גא להניח את האסימונים על לוח־ההימורים.

להתחיל בנימה. של צניעות, עלי
לומר שידוע לי היטב שאינני מגלה עולמות
חדשים. חנויוודהספרים גדושות
ומלאות ברבי־מכר הנושאים שמות כמו
ההנאות שבעניין ההוא או החושניות של
העניין הזה או 101 דרכים לעשות זאת.
כמה מספרים אלה מכילים דיון אינטליגנטי
ורגיש במעשי־האהבה, אחרים נקראים
כמדריך לשרברבים. מעניין לציין שדווקא
בספרים שעניינם במיניות האשה, במה
שמרגש נשים, אפשר למצוא את הגישה
הטכנית המעשית ביותר! .וזה מגלה לנו
דבר-סה חשוב, נדמה לי.
עד לזמן האחרון נועד לגבר התפקיד

לפני חמישה חודשים פירסם ״העולם הזה 2288 מאמר
של אשה אוסטרלית, תחת הכותרת ״מיסתורי האורגאזמה הנשית״
.מאמר זה עורר גל גדול של תגובות חריפות כיותר, הן
של הזדהות, הן של תדהמה ומחאה, מצד ;שים וגברים כאחד —
יותר מכל מאמר שפורסם השנה בישראל.
כמשך שבועות רכים לאחר מכן פירפם ״העולם הזה״ תגז
כות של נשים וגברים, בני בל הגילים ובעלי מיקצועות שונים,
שהביעו בכנות רבה, ולפעמים בגילוי־לב מעורר־התפעלות, את
דעותיהם על טענותיה המהפכניות של האוסטרלית.
גם באוסטרליה עצמה נמשך הוויכוח על אותו מאמר, ובמהלכו
כתב גבר אוסטרלי ידוע את המאמר, המתפרסם כעמודים
אלה — המאיר את יחסי־המין כין גברים ונשים מנמודת-הראות
של הגבר. הוא בא ללמד את הנשים לראות ולהבין צדדים מסד
יימים של המיניות הגברית, שאין הגברים נוהגים לדבר עליהם.
כשבועות הבאים תגבה גילה רזין, כתבת ״העולם הזה״
לענייני רפואה, עדויות ותגובות של נשים וגברים על מאמר זה,
כפי שעשתה אחרי מאמרה של האשה האוסטרלית. יש לקוות
שסידרה זו, כמו קודמתה, תעזור לרבים — נשים וגברים — להגיע
לסיפוק ולשלמות כאחד המיגזרים החשוכים ביותר כחיי האדם,
שבו שולטים חוסר-הידע, הפורות והמעצורים.

הפעיל יותר בזירה המינית. נשים —
אלה שהן בנות־דורן של אמותינו, ואפילו
צעירות ;מהן — חונכו באורח מסורתי
״לשכב על גבן ולחשוב על המולדת.״
ההנחה היתה ׳שהנשים חיות במישור רוחני
ורגשי יותר, והאורגאזמה הנשית, כתוצאה
מכך, היוותה יעד מרוחק בערך כמו
הגביע הקדוש שביקשו למצוא אבירי ה שולחן
העגול (והוא הושג באותה מידה
של הצלחה) .אם זה קרה, זה קרה. גבר
לא יצא מגידרו כדי לסייע לאשה להשיג
אורגאזמה והדבר לא הטריד אותו.
כיום, נראה שבני שני המינים מנסים
לשוחח אלה עם אלה בעניינים מסוג זה,
ולגשר על פני פער־ההבנד העדין. הגברים
לא הבינו את מיניותן של הנשים, בעיקר
בתחום הגופני: הדגדגן עדיין מוכר ל גברים
רבים כשם שמוכר להם הקוטב
הצפוני. זו הסיבה, לדעתי, לכך שרבים
מאותם ספרי־עזר מיניים נקראים כאילו
היו ספרי־לימוד בגינקולוגיה, המיועדים
לתלמידי־רפואה.
ואילו הנשים אינן מבינות עד־תום את
הצד הריגשי של מיניות הגבר. הן עדיין
לא תפסו באיזו מידה מושפעים ביצועיו
ישל הגבר בין הסדינים על־ידי פחדיו,
צרכיו ותשוקותיו החבויות. זיכרו־נא
היטב עובדת־יסוד זו, בשעה שאנו ממשיכים
במסע הגילויים שלנו: למרות הפש טות
היחסית של מנגנון המיניות הגברי,
וד־׳יר המיני הבלתי־מוגבל־לכאורה ה מתדלק
אותו, הגבר אינו סתם עריסת-
עצים המצפה לכל אישה, שפשוט תצית
גפרור ותדליק אותו. התעלסות באהבים,
למרבית הצער, אינה עניין פשוט כל־כך
— אפילו כשזה נוגע לגבר.
אך אין זה גם עניין כל־כך קשה.

דנו׳ המעשה
ך* שמדובר כנידוי הקודם להתעלסות
* עצמה, הכלל הסביר הוא שכל מה *
שאת נהנית ממנו, מהינה גם אותו. כן,
כן, אני יודע, יש כמה הבדלים יסודיים
בין שניכם, אך תשיוקותיכם אינן כה
שונות. האם את אוהבת מיזמוז, לטיפה

ועיסוי י האם את נהנית מדיגדוג, מליקוק,
מנישיכה קלה. האם יש אזורים קטנים,
מסויימים, בגופך — נאמר הרווח שבין
האצבע השנייה והשלישית ברגלך, תחתית
תיבת־הצלעות שלך או אחורי־האוזן
— הנכספים לטיפול מיוחד? כל אלה
ורבים אחרים, אני מבטיח לך, נכונים
גם לגבי הגבר שבמיטתך. אלא שהוא לא
יגיד זאת בפה מלא.
לגברים — אני בטוח שכבר הבחנת
בכך — ייש קשיים מסויימים בהבעת-

אך מילה אחת של אזהרה: נראה שיש
נשים המאמינות כי הפין הוא גמיש ללא-
גבול. וזה, רוצה אני לומר, אינו המצב.
תחת טיפולך האוהב הוא יגדל ויתפח,
אך לא עד בלי־סוף, ואין לבלבל גם את
התקשחותו הגוברת עם עמידות וקפיציות.
אל תנסי לבדוק אם יש ביכולתו לבקע
יהלום, או לקפוץ קדימה וחזרה על־ידי
מכת־אצבעך. ייתכן שתצליחי לעשות לו
זאת פעם — אך אחריה לא תראי יעוד
את בעליו.

הגנו אינו סתם ערימת־ מפריזים מאוד בחשיבות
עצים, התנכה לכד אשת האורגזמה המשותפת
שנשום תצית גפרור
הבחמנית.
ותדליק אותו
זה מיתוס שאין בו ממש.

השתתפות כזאת היא מחווה של חיבה
׳וגם חודיה אירוטית (במיוחד אם את
מתפלאת בקול רם כיצד ביכלל ניתן
להעלות על הדעת שקונדום כה קטן
יכיל איבר כה עצום במידותיו. גברים
אוהבים לשמוע דברים מסוג זה).
לזיקפה, זאת צריך לציין, יש דבר
משותף עם מי־שברי האוקיאנוס: יש לה
עונות של גאות ושפל. כאשר דם זורם
לתוך הפין, הוא מתקשח וגדל. כאשר
הדם זורם החוצה, הוא מותיר אותו רך

בכל מחיר (אך אין ספק שדברים אלה
יביאו לגל מיכתבים, שיסבירו מדוע אני
טועה. כך שהדבר נשאר לשיקולכם).
הרגע היחידי בחיי הגבר שבו אין
הוא רוצה, בדרך כלל, שימזמזו את
אבר־המין שלו, הוא מייד אחרי המישגל.
ברגעים אלה, אבר־המין הגברי הוא רגיש
ביותר, ורוב הגברים אינם חפצים ברגע
זה אלא שיניחו לו להצטמק בשקט. הם
מבקשים לחמוק, בעדינות וללא הפרעה,
לתוך חוסר־המעש שאחרי המישגל. לרוב

וונ הגברים אינם הנצים
אחרי הגישגו
אלא ש־ניחו להם
לזום בתוסו־געש.

הסעלסוח ומנה תגזע
גן הגנו להסתעו
קדיגה נזעם ובחום ו־התחשבות
ס עצמם.
יש להם הרבה מה להגיד כדי
להכניס אותך למיטתם — אך כשאת
כבר שם, אין הם יודעים להגיד מה
שהם רוצים באמת שיקרה להם שם.
במיוחד כאשר מה שהם רוצים הוא,
למשל, חיבוק עדין ורך ורגיש — בייחוד
כשהם עלולים לחשוב, בדרכם המעוותת,
שחיבוק כזה הוא טיפשי וילדותי, או,
ישמור האל ,״נשי״ .הם פשוט אינם יודעים
לבקש לחבקם, ללטפם, או סתם
לכר׳בלם בחיקך (אחרי אותם ימים קשים
׳•סל עבודה במישרד) .הם עשויים לנסות
לדחפך בעדינות לכיוון הנכון, אך רק
לעתים רחוקות תצא בקשה מילולית
מפורשת משיפתי הגבר. חוששני שיהיה
׳עליך לזהות בעצמך את הסימנים, יהיו
כפי שיהיו ,׳ולפעול ביוזמתך.
כך, בעצם, תעשי חסד רב עם עצמך,
שכן בעזרת התעלסות נכונה׳ הנעשית .
במומחיות, תוכלי להתגבר על התופעה
הגורמת לתלונה הנפוצה ביותר של נשים
נגד התנהגותם של גברים במיטה: שהם
מסתערים קדימה בזעם ובחוסר־התחשבות
של פלוגת־צנחנים. כשם שהמיזמוז יכול
לעורר ולגרות את האשה, הוא יכול להרגיע
ולהאט את התנהגות הגבר, לפזר
חילק מתאוותו י רבת־העוצמה ולכוונה,
לפחות זמנית, לאיזורים אחרים בגופו,
לאו־דווקא אברי־המין.
אילו איזורים אחרים, במיוחד? ידעתי
שתשאלי. ובכן, כאן יש שאלה של טעם
אישי, אך אפשר להמר כמעט בביטחון
על האיזורים הבאים: הפיטמות, אם תעשי
זאת בעדינות. לחיצה קלה בין האצבע
והבוהן, במיוחד כשהן רטובות קצת, תם־
חוט אנקת־תענוג כימעט תמיד. או מעט
תשומת־לב עדינה וחושנית שתוקדש ל־תנוכי־האוזניים,
לעפעפים, לצוואר ולאיזו-
רים אחרים, שבהן מרוכזות פקעות של
עצבים. גם למען גירוייך שלך, נסי ללטף
את הירכיים, את הבטן, העכוז, הכתפיים,
הגולגולת או (התענוג הפרטי שלך) את
בסיס עמוד־השידרה. ולבסוף, יש איזיר
אחד שבדרך כלל מתעלמים ממנו, לא

רוב הגוברים
אם תקחי גוי נעם
את היוזמה לידיו
בצודה נחרדה ועליזה
יותר משלושה או ארבעה סנטימטרים
רבועים גודלו, שהוא קולט־ברקים טבעי,
אם הוא מעוסה במגע רך מאוד. זוהי
תחתית אגן הירכיים, ממש מאחורי שק-
האשכים.
באשר לידידנו הוותיק, הפין הגברי —
כאן כימעט שלא תוכלי לטעות. יצור זה
הוא אגו־מאניאק עד כדי כך, שייהנה
כימעט מכל טיפול שיקבל, אך הוא יהיה
אסיר־תודה במיוחד אם ישופשף בתנועות
קלות־כנוצה בצד התחתון ישל האבר
ובקודקוד.

אחרי בחירה נבונה של המתאבנים
הנ״ל (אך לא יותר מדי מהם, כדי
שלא יאבד תיאמנו בטרם עת) ,הגיע
הזמן, כמובן, ששניכם תיהנו מהמנה ה עיקרית.
האם יורשה לי להציע יאן,
כדרך שמלצר־היינות מציג את המיבחר
שלרשותו ,׳שתשאירי אור מועט בחדר?
נשים רבות מדי, שהן נבוכות שלא־לצורך
כשמסתכלים בגופן, נוטות לזנק ולכבות
את האורות, ברגע שהן נכנסות לחדר-
המיטות. הגברים, שהם בדרך־כלל נבוכים
פחית בענייני־גוף, מעדיפים להתבונן ב־בנות־זוגם,
ואף להסתכל בחגיגה בשעת
המעשה.
אולם איני ממליץ לגדוש את החדר

במידה מסויימת. מחזור זה עשוי לחזור
על עצמו כמה פעמים אפילו לפני שמתבצעת
השפיכה הראשונה. אל תחשבי,
לכן, בטעות כי התרככות לשעה־קלה
פירושה אובדן הזיקפה. הקשיחות תחזור
ותופיע בתוך רגע, ואפילו קודם לכן
אם — כמו רבות מהנשים הצעירות
בנות ימינו — את בטוחה בעצמך ודי
חסרת־מעצורים כדי ליטול לידך את התפקיד
הפעיל במיטה מעת לעת. אך
זיכרי: גברים שאינם אוהבים אשד, המשתרעת
על גבה והמחכה ״שיגמרו״
איתר״ אוהבים עוד פחות אשד, העושה
הכל בעצמה. על האשד, למצוא את שביל־הזהב
העדין. אך רוב הגברים ישמחו

הגברים יודעים להגיד את הכל נוי להכניס
אשה למיטה -או כאשד הם מגיעים לשם,
אין הם מסוגלים להגיד לאשזז
איו לגרוס להם הנאה
בתאורה זוהרת ובסוללד, של מראות של
שני מטרים. מנורת־לילה אחת בעלת
אה,יל מרכך, או שני נרות שיוצבו במקום
הנכון, יספיקו בהחלט. מראות הן עניין
של טעם. אני כשלעצמי מוצא ׳שהן מסיחות
את הדעת, וסבורני שאני מעדיף
שלא לדעת שאינני נראה במיטה כמו
ז׳אן־פול בלמונדו, כשם ׳שאינני נראה
כמוהו מחוצה לה.
אם את מעוניינת רק בהתעלסות באהבים,
ולא בהולדת תינוקות, יש לנקוט,

אם תקחי מדי פעם את היוזמה לידיך
בצורה נחמדה ועליזה.
ולבסוף, אני רוצה להתייחם לסיבה
החשובה ביותר לכאב־גב בחדר המיטות,
ולחיכוך נפשי וגופני: החתירה חסרת־התוחלת
להשגת האורגאזמה המשותפת
הבו־זמנית.
האם מותר לי להעז ולומר שמפריזים
מאוד בחשיבות האורגאזמה הבו־זמנית?
למרות חריפותה הריגשית, ולמרות שהפכו
אותה למיתוס, מבחינה גופנית, היא

הכלל הוא שכל מה
נשים רנות עדי נסבות
שמהנה אותו, מהנה גם
שלא־דצורו
א1תו -אך הוא לא יגיד
כשגסתנליס בגונו.
זאת בבה מלא
השאירי אוד עגום נחדד
כמובן, כמה אמצעי זהירות. אם את משתמשת
בדיאפרגמה למניעת הריון, כדאי
להניחה במקומה מראש, ובאין רואים,
אלא אם כן הגבר שבמחיצתך מבקש
במפורש יחזות בתהליך (יש הנוהגים
לעשות זאת יחד, אך המ-סיכה המינית
שבעניין זה נשגבת מבינתי) .י אם נעשה
השימרס בקונדום העתיק והמכובד, תוכלי
לפצות את שניכם על ההפסקה הזמנית,
ועל־כך ששותפך מאבד חלק מתחושתו,
על־ידי כך שתעזרי לו להלביש את הקונדום
במקום המתאים. לגברים רבים

מספקת פחות, לעיתים קרובות, מאשר
האורגאזמה הנפרדת והעוקבת. הסיבה לכך
היא פשוטה למדי: ברגע־השיא נוטים מרבית
הגברים לפרוץ קדימה במאמץ מרוכז
אחד, כשלעתים תכופות מתקשח גופם
בשעת מעשה. נשים, לעומת זאת, נוטות
להתנועע ברגע־הישיא כלפי מעלה ומטה,
או להתפתל תחתיהן. שתי צורות ההשתחררות
אינן בדיוק משלימות זו את
זו, ועל־אף היות האורגאזמה המשותפת
מושג אצילי, ואף מהנה כשקורה הדבר,
אינני יודע מדוע חשוב כל-כך לבקשו

הגברים יש דחף עז לנימנום קל אחרי
מעשה־המין, ואם סופקו גם תשוקותיך,
תיטיבי לעשות אם תהיי די חכמה ונדיבה,
ותאפשרי לגיבורך העייף לחלום את חלומותיו
המתוקים במשך כמה דקות, כשאת
מתכרבלת בין זרועותיו. ברוב המיקרים
הוא יתאושש בעצמו עד מהרה, ואז
תוכלי לחדש כל פעילות שתעלה על
דעתך, החל בזלילת־לילה וכלה בסרט-
חצות, ואולי גם המשך ההתעלסות.

אחו המעשה
ין ספק שאותם רגעים של שובע ני-
י נוח נועדו מעיקרם לשיחת־אוהבים, ל־מיילמול
מיילים מתוקות, ולהחלפת חיבוקים
חמימים. אם את מסוגלת באותה שעה
גם לשפוך באופן טיבעי כמה מילות
שבח ומחמאות (שהוא ראוי להן, יש
לקוות) לתוך הבאר חסרת־התחתית אך
הנשכחת, לעתים, של גאוותו הגברית,
תעשי לשניכם שרות גדול ובר־קיימא.
בגלל ההדגשים על טכניקות אכזוטיות
וביצועים אקרובטיים על־אנושיים, הקיימים
בימינו אלה, סובלים גברים רבים
מ״חרדת־ביצוע״ ,ואם תצליחי לגרום לו
להאמין ביכולתו להביא לך עונג (ואפילו
כזה שלא בהכרח מסתיים באורגאזמה)
הוא יוכיח את יעצמו כמאהב מוצלח
אף יותר בפעם הבאה, שתזדמן לכם.
ואם כבר מדברים בכל אותן טכניקות
אכזוטיות — החל מקוביית־קרח המונחת
במקום זה־אדאחר וכלה בשימוש מחושב
במילים גסות, החל בוויברטור הרגיל וכלה
בתנוחות הלא־נוחוית ביותר של הקאמה־סוטרא
— אוכל רק לומר שגם אם רובן
טובות לצורך ריענון ותוספת, בסופו של
דבר אין בהן הרבה ממש. את ומאהבך
תוכלו לשלב כמה מהן במהלך ההתעלסות
הרגילה שלכם. אחדות תוכלו להמציא
בעצמכם, במשך הזמן. אך אנשים רבים
מדי בימינו התחילו להאמין — האל
יודע מדוע — שמעשה־המין הוא דבר

לזיקפה, נגו1לגל
האוקיאנוס• ,ש תקופות
של גאות ושפל,
גם לפני השפיכה
שצריך לימוד, התמחות רבת־תלאות ומומחיות
מיומנת. הם קונים את כל
הספרים, רואים את כל הסרטים, מאזינים
לכל ההרצאות ושוכחים שמעשה־המיו
הוא טבעי, פשוט וקל.
אם כן, מהי האמת הגדולה האחת
שאני יכול להנחיל לך — הסוד האחד
הבטוח והניצחי של התעלסות עם גבר?
אהבי אותו.
אם את מסוגלת לכך, כל השאר יסתדר
מעצמו.

שזה מידו -
מעצבה 1110־,1
.. 10 נית לבגדים,
ציירת !משודרת ־
ונבל תשטחים
האלה הי א
אוהבת לשית

1ן! ^ 113 אתי רייך בסוודר ארוך בסיגנון נועיל פלוס צווארון
1י \ י 1י 1ארוך להתעטף בו בימי־הזזורף הקרים. שרה, שהיתה
קיבוצניקית, גילתה את כישוריה באופנה בעזרת גרפולוגית.

דוח שד
חוויות
ך* יה זה בתוכנית־רדיו. כתב־היד היה
י י מונח לפני הגרפולוגית, יחיא פיענחה
אותו :״זוהי בחורה מאוד מוכשרת בשטח

הציור, האופנה, המישחק ׳והכתיבה. עליה
לצאת מיד ללמוד את אחד המיקצועות
האלה.״

׳11ך סיגל בסוודר מוהר רך י בצבע קמל כשהמוטיביס לקו־
— 1חיס מן הטבע, עלי גפן מבריקים, התפורים על הי
סריג.
שרה משתמשת רק בחומרים טבעיים כצמר, חוטי משי ועור.

כך ׳גילתה ישרה מילר, הקיבוצניקית,
את כישוריה, ובעצת הגרפולוגית, התחילה
ללמוד אופנה. עם סיום לימודיה
הרגישה כי הקיבוץ קטן עליה, ועברה
אל העיר, תל-אביב.
היום שרה מילר היא קניינית ותיקה
ברישת־חנויות ידועה, מעצבת וסורגת
סוודרים בדגמים בילעדיים לה.
״חיפשתי תמיד סריגים מיוחדים ומעניינים
עבור החנות שבה אני משמשת
כקניינית, אך לא מצאתי. אז החלטתי
לקחת את העניינים בידיים, תרתי־משמע.
״את בישרון הסריגה שהיה טמון בי
ירשתי מהסבתא שלי. תמיד סרגתי לעצמי

אש ה
אימרי אהבה בפיסגתך
שדייך רוטטים, ערוותך נסערת
ביטנך לחוצה אל בטן בוערת.
אל תבושי אל מול חיקו
אימרי אהבה אל גאוותו.

השיק והאופנתיות היא עושה במו ידיה.
״אני לא נותנת לאף אחת לגעת. לא
איכפת לי שכמויות הייצור תהיינה קטנות,
אך שכל סוודר יהיה מיוחד. אין שני
סוודרים זהים. כל אשד, יכולה לקנות
את הסוודר ולדעת שיש לה עליו ביל־עדיות.״
והמחירים גם הם בילעדיים :
בין 600ל־ 1300 שקל.
״אני אוהבת חומרים טיבעיים כמו צמר
נקי, מוהר רך למגע ,׳חוטי משי ועור,
צמר־כבשים טבעי צבוע בצבע צמחים.
זהו צבע המופק מצמחים טיבעיים, לא־סינתטיים.״

טי בי ס
מן הטבע
ף* יקוד כחדר־ המיטות שלה הוא
— חוויה חמימה. המיטה מכוסה בסווד־רים,
בצמר, בחוטים ובחרוזים.
המוטיבים הרקומים גם הם מן הטבע:
הרבה עלי-גפן, פרחים וצמחיה. הסוודרים

הבעירי האש, לבי הגיחל
כי נפשך נישמתך עולה על הגל.
שכחי האתמול, כי אושרך כך מובל
מול פני אוהבך התמסרי אל על.
אימרי אהבה בפיסגתך
אשה.

שרה מילר

!שים רומנטיות

שרה מילר המעצבת, אוהבת את האסטטיקה של
האשה. במשך היום ה״א מלבישה את הנשים
בבגדים. בלילה היא מציירת אותן על הבד ומראה אותן בעירום האמיתי שלהן.

כל מיני סוודרים מיוחדים. אבל החורף,
באופן מיוחד, כל מה שהיה אצור בי
התחיל לצאת. כשחברות, ראו את התוצאות,
הן היו מלאות התפעלות ודחקו
בי, :תסרגי לי גם,׳ ,תעשי לי גם.׳ ואז
גמלה בי ההחלטה לפתח ולהפוך את
הסריגה לאופנה, לשלב סריגה עם אפליקציה
וריקמה מרשימה, שיעשה סוודר
לבגד־ערב ,׳ללבוש ישל ממש.״
׳שרה מילר התחילה לתור אחר סורגות,
ביררה במי׳שפחה אצל כל הדודה?
מי יודעת לסרוג, התעניינה ;:גנים ציבוריים
אצל נשים, ששימשו כשמרטפיות.
רבות מהן היו מוכנות להירתם ולסרוג
עבורה, בתשלום כמובן. היא נתנה להן
את ההוראות המלאות מאלף ועד תו.
״את הדגמים הראשונים אני עושה
תמיד בעצמי.״ את כל הסיומים — דיקמת
הזהב וכל מה שנותן לבגד את הייחוד,

״השירים יוצאים
לי בדרך
כלל לפנות בוקר בשחר,׳׳ מספרת שרוג

גדולים וקלים (במישקל) ,זנלבשים כשימ־

לת־מיני או בסוודר עליון על. מפנסי
עור או כל מיכבם אחר, עם חולצה
לבנה רומנטית מתחתיו, או בילעדיה,
לבעלות ההעזה. מיבחר הצבעים הוא
עשיר ביותר — שנהב׳ סגול עתיק, זית,
חום, בורדו, קמל, וזמרה, ורוד עתיק,
כחול ג׳ינס ושחזר.
אלה הם סוודרים לאם ולבת. לא צריך
להיות דוגמנית דקיקה ושברירית כדי

להיראות יפה בהם. הם מתאימים לכל
גיל, ל-כל גיזרה, ולכל מי שאוהבת להתלבש.
שרה
הגרושה מגדלת שני בנים. היא
התעוררה אחרי גירושיה.
״פיתאום הרגשתי משוחררת. חשתי
שאני יכולה להתבטא ביתר חופשיות,
וללא לחצים. תמיד אהבתי נשים, ואני

לבעלות העזה

סוודר בוורוד עתיק כשהמו־
.טיב החוזר בו הוא מן הטבע.
הסוודרים גדולים וקלים במישקל, ונלבשים בסוודר עליון עם

חולצה מזהב או חולצה לבנה רומנטית מתחתיו, על חצאית
ומכנסיים. בעלות העזה יכולות ללבוש גס ללא חולצה. את הסוודרים
סורגות נשים, בתשלום. הדוגמה והקישוטים מתכננת שרה.

פוזה מישפחתית ^ויי^ד״^ ד$

קה ושברירית כדי להראות י9ה בהם. הס מתאימים לכל גיל,

לכל גיזרה ולכל מי שאוהבת להתלבש. למטה: המעצבת, האם
והבת — שרה המעצבת דואגת לתת מגע אחרון ליצירותיה ול־דוגמניותה
לפני הצילום. גם שרה עצמה לובשת את מעשי ידיה.
מאוד אוהבת נשים. אבל שלא תהיה
אי־הבנה — את האסתטיקה של האשה,
את הייחוד שבה.״

ציו ר שי רי ם
ו סוו ד רי ם
ד ד החלה שרה, איטרת־יד־ימינה,
^ לשלוח ידה במיכחול ולצייר את אהבתה
לנשים.
״במשך היום אני מלבישה את הנשים
בבגדים, באופנה, ובלילה, כשאני מציירת,
אני מפשיטה אותן, ומראה אותן בעירום
שלהן.
״הנשים שלי רומנטיות, אפילו עד כדי
קיטש. ככה אני אוהבת אותן.״
החיפוש והצורך שלה ברומנטיקה מש פיע
על היצירתיות שלה גם בשירה.
״השירים יוצאים לי׳ בדרך כלל׳ לפנות
בוקר׳ עם השחר, כשאני מושפעת תמיד
מחוויית אישיות. אלה מחשבות של אשה
אחרי חווייה.״
שרה מילר הצליחה לשלב סוודרים
ורומנטיקה — והכל ביד שמאל.

בעיקבות הזמן האסד של ט רז״נשטאדט

הלה

ה..נב 1אה״ של 1103115־ אסא כשד •#ר אטלס ברטא
בצוק הלבן
צ די קי ם מ טיי לי םבע רו צ, החלל ־ז מן
ל תז לדז ת עם • שר אל
תיעוד
אדלשטיין בלקסיקון יודאיקה * ,בערך יעקב אדל־יעקוב
״אדלשטיין,
כתוב

שטיין,
1944 מנהיג ציוני, מן היהודים הבולטים
בבוהמיהימוראביה כימי הכיבוש
הנאצי. ניספה באושוויץ.״ הניסוח הלק־סיקוני
הקלוש אינו מגלה ולו אף טפח
מסיפורו של אדלשטיין, מי שנתמנה על-
ידי אדולף אייכמן למישרת זקן־היהודים
של גיטו טרזיינשטאדט.
לאחרונה ראה־אור. סיפרה של העיתונאית
רות בוגדי אדלשטיין נגד הזמן*•.
ככתוב על עטיפתו האחורית ״זוהי ביוגרפיה
של איש אחד כראי האופטימיות
הנצחית של עם שלם.״
רות בונדי נכשלה ואף הצליחה בסיפ־רה.
היא נכשלה בנסיון להביא באמצעות
ביוגרפיה של אדם אחד, את מה
שהיא מכנה ״ראי האופטימיות של עם
שלם״ .אלא שמעז יצא מתוק, ובכשלו-
* לקסיקון יודאיקה: הוצאת כתר, ירושלים.

רות בונדי — אדלשטיין נגד הזמן ;
הוצאת זמורה, ביתן מורן ; 487 עמודים
(כריכה קשה).

איזכור

נה זה היא מעלה תמונה פנוראמית של
יהדות צ׳כוסלובקיה, תמונה שמעטים ניסו
עד כה לתארה בהצלחה. התעודות,
העדויות, העובדות והחוויות האישיות
של המחברת, מצליחים להעמיד בסיס
לאנדרטה, אשר תוקם ביום מן הימים
ליהדות מפוארת זו, שהביאה לעולם את
פראנץ קפקא, קארל קראום, כרתולד
פייכל, שמואל הוגו ברגמן, זיגפריד קפר,
אוטוקר פישר, אדווארד גולדשטיקר
ורבים אחרים.
כבר בפתח דבר של סיפרה, נכשלת
מעט רות בונדי, כאשר היא מבהירה את
חד־צדדיותד, בנושא, ודוחה את השקפתה
של ד״ר חגה ארנדט, שקבעה הנחה
עקרונית, כי יהודי אירופה סייעו להש מדתם.
היא מתקשה בהצבת ראיית־עולם
מקיפה לסיפרה, ומחמיצה בכך את עוצמת
ההתמודדות של מחבר ספר־תיעודי
עם נושאו. בכך היא הפכה את סיפרה
לספר משולל חוט־שידרד, כלשהו, שעלילתו
נעה לה בזיגזגים בלתי מבוקרים,
בין דמותו של יעקוב אדלשטיין לגורלה
של יהדות צ׳כוסלובקיה.
אדלשטיין נגד הזמן נפתח בפרק האם
ארס נולד זקן־היהודים, בנימה ספרותית
מעולה, החומקת ונעלמת לה עד מהרה
(״יעקוב אדלשטיין וחכר עוזריו, רוכם
מקרב חבריו ב,החלוץ׳ ,נסעו לגיטו טר־זיינשטאדט
כ־ 4בדצמבר של שנת 1941
ברכבת רגילה, בלי ליווי משטרתי, ובידיהם
מזוודות קטנות, כמטיילים לכל

דבר. בעת הנסיעה הקצרה מפראג הם
התבדחו, ספרו מעשיות ועיקר דאגתם אם
יימצאו את הדרו לעיר טרזין* עצמה
תיאור מרתק זה הופך עד מהרה
לשיעור בהיסטוריה של הזרמים הפוליטיים
בקרב יהודי צ׳כוסלובקיה ומרכז־אירופה,
שבו משולב סיפור חייו וריקעו
של אדלשטיין. תולדות אדלשטיין מתמשכים
גם בפרק השני — חלוץ ללא הגשמה.
בפיק השלישי סוכריות עם צלב קרס,
מתוארת עלייתו של אדלשטיין בתנועת
החלוץ בצ׳כוסלובקיה, והצטרפותו לצמרת
ההנהגה הציונית שם. פרק זה מתאר
גם את הלך־הרוחות עם עליית הנאציזם
בארץ השכנה, גרמניה. הפרק הרביעי —
קונסוליה של מדינה שאינה קיימת —
מתאר את תפקידה של יהדות צ׳כיה כת־חנת־מעבר־והצלה
של יהודים שהצליחו
להימלט מציפורני הגסטאפו.
הפרק המורים ביחשלים, התלמידים
בפראג מספר על טכניקת ההגירה שפותחה
כנגד הספר הלבן הבריטי, שהגביל
עליית יהודים לארץ, ועל חלקו של אדל-
שטיין בכך.
בפרק השישי — ארץ־ישראל לא נועדה
לכל אחד — יש חומר לספר שלם.
הוא מטפל בגישתה של הנהגת התנועה
הציונית, שהעדיפה לברור את החומר האנושי
שהגיע ארצה — ולא תמיד לפי
קריטריונים הומאניים, שבהם מתגדרת

ההנהגה הציונית מאז ועד היום.
הפרק השביעי מתאר, תחת הכותרת
עלייתו של עסקן, את קידומו של אדל-
שטיין לצמרת הנהגת יהודי צ׳כוסלובקיה.
אדלשטיין מחליט בשלב זה לעלות ל־ארץ־ישראל,
שבה הפך בשנת 1937ל מנהל
מחלקת־הנוער של קרך היסוד. ה-
עולרדהחדש אדלשטיין היה מועמד לזינוק
להנהגת מפא״י של אותם ימים, אלא
שהקאריירה לא הלהיבה את דמיונו והוא

• השם הצ׳כי לטרייזנשטאדט.

עצמות משה רבנו

נחלות עצמות משה השוני של מתנחלים אלה מהמתנחלים
לעיתים רחוקות קורה שפארודיות ציניות הופכות למציאות
מזוויעה. פעלתנותו של הרב הראשי שדמה מרן לקבלת של ימינו היה בכך שהחזיקו עצמם כבעלי אזרחות אמריקאית.
הצנזור הצבאי פסל את הידיעה לפירסום, ואסא כשר ממשיך
״עצמות גיבורי בר־כוכבא״ מידיו של הפרופסור יגאל ידין,
ומתאר :״שר־הביטחון ככר ידע על תנועות צכא ירדני לכיוון
וטקס הקבורה הממלכתי הממתין להם בקרוב, הם שיחזור של
איזור ים־המלח צה״ל הגיב מיד בתנועת כוחות משלו.
פארודיה צינית, שפורסמה לפני כשנה וחצי. הפרופסור לפילוסופיה
המטכ״ל פתח בגיוס־מילואים חלקי, וב־אסא
כשר, יהודי מאמין, פירסם אותה
אדצות־הברית פנה אירגון בלתי מוכר

בחוברת מס׳ 3של הריבעון להיסטוריה
בשם גלות־גד ״להגן על שלומם של, עש זמנים
* ,תחת הכותרת מלחמת עצמות
משה.
רות אזרחים אמריקניים, שסכנה נשקפת
לחייהם מידי כוחות ערביים עוייגים, מזסיפור
המעשה נפתח בשני רועים בדואים,
ששוטטו עם עדרם בקירבת החוף
רחה לירדן...״
הצפוני־מיזרתי (ירדני) של ים־המלח והממשלה
היססה ו״פה אהד הוחלט לנגילו
מערה מוזרה. באותה מערה הם
סות לתאם עמדות עם ארצות־הברית.
גילו מטה ועצמות, ולידם אבן שחורה,
אבל לא במחיר ויתור על זכויות היסשעליה
כתובת בלתי״מובנת. אלה הועבטוריות
בלתי מעורערות אלא שהממ רו
לרבת־עמון, ואחרי עיון ולימוד קבע
שלה עמדה על סף נפילה, כאשר מוע־ארכיאולוג
בריטי קשיש כי העצמות הן
צת־גדולי־התורה הורתה לחברי־הכנסת
עצמותיו של משה רבנו. מלך ירדן הכשל
אגודת־ישראל להסיר את תמיכתם
ריז עד מהרה יעל המקום בשמורה ממלכ בממשלה,
בטענה כי למשה רבנו לא
תית והורה לפתח את האתר למטרות
נעשתה קבורה באותה מערה וכי ״לא
תיירות.
יתבן להתיר שפיכות־דמים בזו, במיל־על
התגובה הישראלית כותב פרופסור
חמה שאחריתה מי יישורנו, מילהמה על
כשר :״בישראל הפכו החדשות מירדן
עצמות משונות מחוץ לארץ־ישראל...״
לשיחת היום המשעשעת, אבל הרב ה התוצאה
:״מאוחר יותר קיבלה הממראשי
לא היה משועשע כשפירסם הושלה
את ההצעה האמריקאית לפנות את
דעה שתורתנו הקדושה היא אמת נצהאנשים
מנבו במסוקים אמריקאיים, ליש־חית,
וכתוב בה כמפורש, וימת שם משה
ראל, שתעמיד אותם לדין. בתמורה בייט־וגו׳
ולא ידע איש את קבורתו עד היום
לה ירדן את הכוננות הצבאית. לימים
הזה תגובתו של הרב־הראשי הביאה
התכרר שטמשלת־ישראל נאלצה אותה
לשרשרת תגובות הדרגתית, שהחלה ב שעה,
לוותר על כמה דרישות שנהגה
מודעה בעיתונים היומיים באחד מימי
להפנות לממשלת ירדן כמשא־ומתן ההשישי
בחתימת ״משה גד״ ,ובמהירות
פרופסור כשר
מדיני...״
קמה לד, תנועת התנחלות חדשה.
הרב״הראשי לא היה משעשע
כאשר כתב הפרופסור כשר את הפא־כתב־עיתון
נפ1ץ הוזמן לבוא אל אחת
רודיה שלו הוא לא שיער בנפשו, מן
השכונות החדשות של ירושלים ״כדי לראות
תמונות שהוחזרו ממקום ההתרחשות ...תמונות של, הת־ הסתם, כי תוך פחות משנתיים לפירסומה תחליט ממשלת ישראל
על טקס קבורה ממלכתי לשרידי גיבורי בר־כוכבא. אחרי
גיבורי בר־כוכבא, יקברו מן הסתם בקבורה ממלכתית את
* זמנים — בעריכת עדית זרטל, שאול פרידלנז־ר וחיים יהושוע׳ פו־נון ואת כרב כן־יפוגה. כבר אמר פעם פרופסור
ישעיהו לייבוכיץ :״אין מקום על פני כדור הארץ,
שקד; אוניברסיטת תל־אביב והוצאת זמורה, ביתן מידן; ווו
שבו אין קברים של יהודים.״

עמודים (כריכה רכה).

״זר!!־ יהודים״ אדלשטיין
אכזבה מפגישה עם בן־גודיון
שב למכורתו — מדוכדך לא במעט פד
מראה־עיניו בארץ.
הפרק השמיני ששמו אצלנו זה לא
יכול לקרות, נפתח למחרת האנשלוס
(הסיפוח) של אוסטריה ( 12 מארם ,)1938
ומגלה כי הנהגת יהדות צ׳כוסלובקיה לא
•האמינה כי גורל ארצם יהיה עד מהרה
דומה לגורל אוסטריה. אשלייה זו מתוארת
בפרק מינכן כמיבחן לאומי, שאותו
חיברה בונדי בשיטת הכתיבה המקבילה
— הכרונולוגיה של תולדות ההתעצמות
הנאצית בסוף שנות ה־ ,30 במקביל לשא ננות
היהודית.
הפרק העשירי, שאינו מבוסס די־הצו־רך,
הוא שעתה הגדולה של הציונות.
עניינו של הפרק הוא מאבקה של הנהגת
ציוני ציכוסלובקיה על הגירת מירב יהודי
ארצם לארץ־ישראל, או לכל ארץ-
אחרת, בשל האיום הנאצי עליהם, שבא
אחרי הסכם־מינכן. בשלב זה מתגלה אדל-
שטיין באחד משיאיו. כזה הוא גם הפרק
המתאר את כיבוש חבל הסודטים בידי
הגרמנים, את כיבוש פראג ואת הכרזתו
של היטלר על הקמתם של פרוטקטורא־טים
(אזורי־כיבוש) בבוהמיה ובמוראביה.
בעוד יהדות צ׳כוסלובקיה המומה מה־מפולת,
המשיך אדלשטיין בפעילותו העסקנית
:״בעוד איטר בעיני רוב היהו דים
נראו הגרמנים כגוש בלוני-חדיר,
מפחיד, אחיד, הבחין אדלשטיין מהר
מאוד כתככים שביו הגופים השונים —
ותככים פירושם נקודות חולשה. למרבה
הפתעתם גילו הצ׳כים, שגם נושאי מדים
גרמנים אפשר לשחד, בעיקר בדרגים ה נמוכים,
שאיתם התנהל המגע היומיומי...״
פרק מרגש הוא הפרק ה־ — 12 העיקר
שהעליה תימשך. פרק זה מתאר את סיפור
המשכו של מיפעל העלית מתוך שיטחי-

בחינה מחודשת של קונספציה היסטורית
ביקורתית —,בחינה שיאדלשטיין נגד הזמן
נכשל בה כישלון חרוץ. יחד עם
זאת, הפרטים הרבים שבספר הופכים אותו
לספר שחשוב לקרוא בו, בתנאי שמתח-
הציפיות של הקורא יהיה נמוך.

הכיבוש הנאצי, בגלוי ובסתר, ואת פגישת
אדלשטיין עם אדודן! אייכמן ז ,,כפי
שסיפר אדלשטייו, עם שוכו, לעובדי ה־מי׳טרד
הארץ־ישראלי, דרש ממנו אייכמן,
כי תוף עמה אחת חייבים לצאת שישים
אלו* יהודים. אדלשטיין ענה לו שהדכר
בלתי־אפשרי.״״ אייכמן שולח את אדל-
שטיין לארץ־ישראל לביקור של שבוע,
בעוד אשתו ובנו נותרו בפראג כבני־ת

ערובה (״לילה אחד לן אצל וילי פוייר־ש,מיין,
בקיכדן מרחביה, ודיבר כאכזבה
על פגישתו עם כן־נוריון ...הוא הופיע
לפני חברי מרכז מפא׳׳י בתל־אביב, הבהיר
לנוכחים את רצינות המצב, את
דחיפות השעה, עשה רושם גדול, אכל
קנוד פדרסן, שכינויו הספרותי הוא
הדבר לא שינה הרבה לגבי האפשרויות
קנוט המכון 1952—1859 בן למיש-
המעשיות של הרחבת העליה ...אחרי שובו
מן הארץ, נראה אדלשטיין, בפעם ה פחת איכרים נורבגית, ניסה כוחו בעבודות
שונות — משרת בחנות, רוכל, שוליה
ראשונה מאז הכיכוש, מדוכא כצורה מושל
סנדלר, מורה ועיתונאי — עד שהפך

התמוטטות אבני־הדומינו של עדינות סופר.
אירופה לפני גרמניה, וחלוקת פולין בין ״ עם הופעת סיפרו רעב ( )1890 נתפרסם
גרמניה לברית־המועצות, שינו את הדחף שמו באירופה, וספריו האחרים, פאן ()1894
ובירכת האדמה 1917 העלו את מעמדו
הגרמני להגירה מואצת של יהודים, וההספרותי
עד כדי כך, שבשנת 1920 זכה
גרמנים התחילו לרקום את רעיון ההשמדה
הפיסית. פרק היסטורי מעניין הוא בפדס־נובל. בסוף ימיו תמך בווידיקון
קוויזלינג, מייסד המיפלגה הנאצית ה סיפור
נפיונם של הנאצים להקים מעין
נורבגית ובהיטלר, שאותו אף פגש ב מיני־מדינה
יהודית, בעלת אוטונומיה,
מהלך מילחמת העולם השניה. אחרי ה-
כביכול, באיזור הסלובאקי.
בפרקים אלה עולה סיפורו של אדל־ מילחמד. הוא עמד לדין בעוון בגידה, ומת
כעבור כמה שנים כשהוא מנודה על־ידי
שטיין בשולי המהלכים ההיסטוריים, כאשר
הוא מתחיל לטפח את ראיית העולם העם שבעבר העריץ אותו.
אל ספריו של המסון (רעב, פאן, ויקשלו,
בתיקווה כי יש לעשות כיל שניתן
כדי להעביר את יהודיו עד אחרי עבור טוריה ובירכת האדמה) שראו־אור בשנים
זעם, כאשר הוא טובע את אימרתו ״אנחנו האחרונות בעיבוד מחודש לעברית בהורצים
נגד הזמן״ — אימרה ששימשה ל־ צאת שוקן, נתווסף סיפרו השני של המ-
בונדי כותרת לסיפרה, וכותרת לטעותה סון, מיסתורין * .נושא מיסתורין הוא סיאת
בחינת השואה. טעותה של בונדי היא פור של זר המגיע לעיר נידחת ובכיסו
גם טעותו של אדלשטיין, ומקורה באמונה כמוסת רעל חומצה פרוסית. עולמו של
כי הכפפת־ ראש יש בכוחה להועיל ולה הזר הוא עולם הזיות וחלומות של אציל-
ציל. השקפה זו, שמקורה בפאסיביות ה נפש מתייסר.
יוהאן נאגאל מגיע יום אחד לעיר-
דתית המסורתית, הותירה את עיקבותיה
גם בהנהגות הנאורות והלא־דתיות של חוף נורבגית הניצבת על צוק לבן לחוף
הים. בעיר מתרחשים כמה מאורעות משויהודי
אירופה.
בונדי מתארת את פגישת אדלשטיין עם נים, שבסופם הוא מתאבד בקפיצה לים.
״מלך היהודים״ של גיטו לודז /מרדכי כאשר הוא מגיע לעיר־הנמל הוא מבחין
חיים רומקוכסקי. אדלשטיין אימץ בדגלים שהונפו לרגל אירוסיה של דאג אמונתו
של זה האחרון ב״סדר, כטיש־ ני, בת־הכומר, לקצין־צי, ונאגאל מתאהב
מעת ובמישמר •מל יד חזקה ומטפח בה מייד.
היכרותו המעשית והראשונה בעיר נע-
תיקוות להבטחת יהודים כמאגר תעסוקה
לרייך השלישי.
כך נווט אדלשטיין, ביחד עם הנהגת
יהדות צ׳כוסלובקיה, לאשלייה ושמה
טרייזנשטאדט, אשר נועדה לשמש מחנה
ראווה לכליאת יהודים, למען נציגי הצלב
האדום הבינלאומי. פיתיון שגם מחברת
אדלשטיין נגד הזמן בולעת ממנו, ויעיד
על כך הפרק עיר יהודית נושאת בקיומה,
או כתיאורה :״בכולם דבקה התלהבות
ההכנות לחקמת עיר יחודית. ולא סתם
עיר, אלא עיר לדוגמה, מנוהלת למופת,
עיר שכה ימלאו היהודים את כל התפקידים,
יעשו כל עבודה, שבה יהיו גם ה שוטר,
גם הסכל, גם עוכד־האדמה יהו דים,
כעין ארץ־ישראל כזעיר־אגפין.״״
עיר יהודית שאדלשטיין היה ״זקן היר׳ו־דים״
שלה, למרות גילו הצעיר. בתפקידו
היה עליו לספק הן את האדונים הגרמנים,
הן את הנדכאים היהודים.
בהמשך. פירקי טרייזנשטאדט מתארת
בונדי את ראייתו החד־מימדית של אדל־שטיין,
אשר איבדה את איזונה, בהערות
כמו :״אם נציל לפחות את זדצעירים עד
גיל שלושים וחנוט, יהיה המשך ביולוגי
לעם ישראל.״ פירקי טרייזנשטאדט, ה־דחוסים
בשליש השלישי של אדלשטיין
נגד הזמן, כמו מייצגים את הקונספציה
המוטעית של בונדי. אם הספר היה משתנה
לשני שליש טרייזנשטאדט ושליש תולדות
יהודי צ׳כוסלובקיה, תוך נסיון של
חדירה תלת־מימדית לאישיותו של אדל־שטיין,
הוא היה עשוי להוות מיסמך נדיר.
סופר המכון
בכוחו של ספר כזה היה לפענח לפני
מי הם הייצורים הגנדרניס הללו?
הקורא בן זמננו את השואה, כדבר מוחשי
יותר.
העיקרון של ״הכושי עשה את שלו — רכת עם ננס, דמות ספק טהורה ספק
הכושי יכול ללכת״ פעל ביחסם של הנא מושחתת, שעימה מנהל נאגאל דו-שיח
צים ואייכמן אל אדלשטיין. הוא הודח מ מוזר לאורכו של הספר. אחר־כך הוא
מישרתו, הועבר לאושוויץ, ושם הוא הוצא מפתח אהבה מוזרה למדי לבתולה קשישה
בשם מדתה גודי, ומציע לה נישואין.
להורג.
כותב שורות אלה — שמוצא מישפחתו הוא נזכר בחוויה מזעזעת עם נערה עימצ׳כוסלובלן
יה, ושרבים מבני־מישפחתו
י קנוט המסון מיסתורין ; הנורבגית :
עברו את המסלול טרייזנשטאדט־אושוויץ
והושמדו — לא מצא באדלשטיין נגד הזמן פסח גינזבורג ; עריכה מחודשת של התרתשובות
לשאלות רבות. אין אלה דווקא גום: פינחם שדה ויותס ראובני; הוצאת
שאלות בתחום התיעודי היבש, אלא ב שוקן; 278 עמודים (כריכה׳רכה).

חומצה פרוסית

וורת, שאביה שומר על מגדלור, ועובר
ייסורי תופת של התאבדות, שאותם הוא
מתחיל בלקיחה כמוסת החומצה הפרוסית
שבכיסו. אך רק אחרי ״ייסוריו״ מסתבר
כי הכמוסה שבכיסו הוחלפה לכמוסת מים
בידי הננס.
נאגאל מצליח, לבסוף להתאבד, אך לפני
זה הוא יוצר ומפר היכרויות עם תושבי
עיר־הנמל, ומתערב בכל התרחשויותיה.
מיסתזרין ספוג בביקורת ובזילזול במערכת
החברה של סוף מאה שעברה ו-
במוסכמותיה•
נאגאל מתווכח במהלך הספר עם גלריה
מאפיינת של אנשי־העיירה, המייצגים את
הדיעות המקובלות בתחומי הפוליטיקה, החברה,
הפילוסופיה ואף הספרות. המסון
עוסק בבעייה שהטרידה את בני סוף המאה
הקודמת — בעיית ״האדם העליון״
נוסח ניצשה. נאגאל הוא אדם עליון נוסח
המסון, המעטה עליו כיסויים מילוליים
רבים. אופן בחינתו של נאגאל את העולם
המקיף אותו מעיד על ראייה זו.
נאגאל בז-לתרבות, ובז עשרת מונים
למייצגיה הצרופים, המשוררים (״משודרים
! הו, כן ׳.אכן׳ יש להודות כי הללו
הצליחו לחדור ללב האדם. מי הם היצורים
הגנדרגיים הללו שהיו די ערמומיים
על־מגת להקנות לעצמם השפעה גדולה
כחיי החכרה, אבעבועות צבות שיש לגעת
כהן כזהירות מרובה. כן, יש לשים לב
למשוררים, ובייחוד לטיפשים שבהם. אם
אינך עושה זאת, הם נוסעים לחוץ־
לארץ את טענותיו של המסון נגד
הפוליטיקה ניתן ללמוד מהגדרת הסוציאליסטים
וקארל מארכס :״קח כל
אחד ממנהיגי הסוציאליסטים ! אילו אנשים
הם? טיפוסים בחדשים ועלובים, היושבים
על שרפרפי עץ בעליות גג וכותבים
מאמרים על שינוי סידרי עולם!
איש איננו יבול להטיל דופי ביושרם —
האם מישהו חושב שקארל מארכם אינו
ישר? וזהו כדיוק העניין ; טארכם יושב
וכותב מאמרים בהם הוא מסלק את העוני
מן העולם! באופן תיאורטי. הוא בחן
את בל סוגי העוני, את כל דרגות המצוקה.
מוחו מלא את סבל העולם. הוא
טובל את עטו בדיו ואז, מלא־התלהבות,
הוא כותב עמוד זועם אחרי עמוד זועם,
ממלא גליונות גדולים במספרים, לוקח מן
העשיר ונותן לעגי, מחלק מחדש את
עושרו של העולם ...לכסוף מתגלה כי
ברוב תמימותו הוא התל בנקודה מוטעית
— לפיה כל האנשים שווים...״
נזיסתזרין הוא ספר־מופת שגיבורו לועג
לחברה ומבקר אותה. המסון חש בוז
לנאיביות של המין האנושי ומעלה את
השאלה, אם יכול הגאון או האדם העליון
לחיות בחברת בני־תמותה רגילים.
לסיכום: זה ספר־חובה, למרות שהוא
עיבוד שנעשה על־ידי יותס ראוכני ופינחס
שדה (שעבר רק על 50 העמודים
הראשונים) לתרגומו מנורבגית של
פסח גינזכורג משנת .1928 זו יצירה
של סופר, שהעניין המחודש שמגלים בו
הקוראים מזכיר את תחייתו של חרמן
הסה לפני כמה שנים.

אטלסים
המגיפה השחורה
בימים אלה ראה־אור אטלס כרטא לתולדות
עם ישראל בימי הביניים השמיני
למניין אטלסי כרטא. עמלו עליו
28 מומחים ועורכים בהנהגתו של פרופסור
חיים ביינארט. באטלס 116 מפות
ובהן, בין היתר: בתי־כנסת בארץ־ישראל
במאות הראשונות, מלחמות מוחמד ביהודים,
מלכות כוזר, הישוב היהודי בספרד
ובצפון־אפריקה, היהודים במהלך מסעי־הצלב,
בעלילות־הדם ובמגיפה השחורה,
מסעות רבי בנימין מטודילה, מסעות דויד
הראובני, בתי״דין האינקוויזיציה, פרעות
ת״ח ות־׳ט, פראג היהודית ועוד.
* פרופסור חיים ביינארט — אטלס
כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים;
הוצאת כרטא, החברה הישראלית למפות
ולהוצאה לאור 111 ;,עמודים (כריכה
קשה).

דגל האינקוויזיציה בגואה
תמונה היסטורית של תקופה
כל מפה ממפות האטלס מלווה בטכסט
קצר, המתאר את הנושא ההיסטורי, וכאיור
מלווה לאותו עניין.
העריכה הטיפוגרפית תרבותית, אם כי
עמוסה במיקצת, אך יחד עם זאת יש
בכוח האטלס הזה להנחיל מידע כללי ושטוח
של חולדות עם־ישראל, נדודיו וייסוריו
במשך 1,300 שנה. במפות עצמן
יש גם מישבצות ביאור, נתונים ותיארוך,
המעניקים למעיין את התמונה ההיסטורית
של התקופה שבה נוגעת כל מפה ומפה.
אטלס זה אינו נופל מהאטלסים האחרים
של כרטא, והוא מעניק לקורא המחשה
חזותית של ההיסטוריה.

!מדע בידיוני

אוי־ויי

יש משהו מרענן בסיפרו של איזידור
הייכדום, הצדיק של שבע הנפלא1ת *

אין זה ספר מדע־בידיוני במתכונת המקו־בלת.
זה ספר של מדע־בידיוני־יהודי, המוליד
את הצדיק יצחק כן־ ראובן ביחד
עם סוכן־הנסיעות שלו גרינברג הזוטאי
בערוצי החלל־זמן.
הספר, הרצוף בהומור יהודי־אידישי,
נפתח ב״אוי־ויי, אוי־ויי ובבדיחות
יהודיות נוסח ״מה עוד אפיטר לע׳טות,
כשהזקן שלו תקוע כדלת
כבר בפרק הראשון מתקיים דו־שיח
זה בין. שני הגיבורים :״,גרינברג ,׳ אמר-
תי, ,מה חיה שם המקום ההוא שהיינו
פו חלם מהלם מגיעים השניים
איל אל־קרנאק במצריים, משם הם שבים
ליערות פולין כדי לחלץ נסיכה פולנית,
ועוברים לניו־יורק ורובעיה היהודיים ב־מאה־העשרים.
בסיגנונו מסתמך הייבלום
על העבר הספרותי האידישי, כהולך בעקבות
מנדלי מוכר־ספרים ז ״מדמנה
היא השטעטל שלנו ממש...״
במסעותיו של הצדיק של שבע הנפלאות
לא נפקד גם מקומה של ארץ־ישראל.
שני המשוטטים בערוצי החלל־זמן מגיעים
לקרב מודיעין, אל מתתיהו כוהן גדוד.
יוספום פדוויוס וכר־כובכא, ואל
דויד זי!מ לד טרם הומלך (״בשום פנים
ואופן אינני מוכן לנגן לפני המלך
שאול הם פוגשים גם את עזרא ונחמיה
(״למה לעבור לירושלים, אם
אנחנו יכולים להישאר כאן כפרם ולעשות
חיים?״) ואפילו בחוזה מדינת היהודים
(״,מדינה יהודית בפלשתינה?׳ גיחך תי-
אודור הרצל
בסופו שיל הספר מצוי מילון לגויים:
מונחים באידיש המופיעים בספר, שבו
פירוש מונחים כמו: גורנישט; געוואלד;
געשעפט(ן); היימיש ; מאכער; משוגי־נער;
נודניק; פלונטער; שטיק; שטעטל
ושטריימלעך. תרגומו של עמוס גפן
הוא מעולה, ואיכותו בולטת גם בחידושי
המילים שלו, כמו: מיזכרקול ; זעירונים ;
מנמס ועוד מילים של עברית המחר.
* איזידור הייבלום — הצדיק של שבע
הנפלאות ; עברית: עמוס גפן ; הוצאת
מסדה ; 164 עמודים (כריכה רכה).

גליזן ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפכי 25 שכה בדוור, הקדיש
את שערו למאמר המדור ״הנידון״ ,תחת הכותרת ״פשע הטיטנוום״
שפיענח את ״הברית הצינית בין רודן מצריים ושליטי הבית
הלבן״ .כתבה זו תיארה את האספקטים המדיניים, שהפכו
מבחינתה של ישראל את מיכצע־קדש למילחמה מיותרת. עמום
קינן, במיסגרת מטעיו באדן, השן* תחת הפותרת ״ניכנס וודקה
יצא חכ״ד״ את הפולקלור החסידי המיוחד של כפר־חב״ד. צוות
מיוחד של השבועון תיאר את התמונות המיוחדות במינן, המצויות
במינזר העתיק סנטה־קטרינה, השוכן למתלות הר־סיני תחת
הפותרת ״קתרינה הקדושה״.
במדור הספורט של השבועון, תחת הכותרת ״הלפיד השפוד׳,
דווח על אולימפיאדת מלבורן שנפתחה באוסטרליה, וששימשה

לזירת מאבק בין שני הגושים (ארצות־הברית וכרית־המועצות),
תוך התעלמות מהכללים האולימפיים העתיקים של יוון. שולמית
כופמן, שעיסוקה הוא במיקצוע העתיק כיותר עלי־אדמות, גוללה
בסיפורה האישי פתב־אשמה נגד החברה הישראלית כולה, תחת
הכותרת ״המישטרה מונעת אותי ׳מלחזור למוטב ! ״
בשער הגליון: נשיא מצריים, גמאל עבד אל־נאצר.

איו רבווץ מצוד * מידחמה מרנינה חטאים * הצעת
שרום שושנה ה * רו אשמר עד העיסה רמצו״ס

״העולם הזה״
תאריך 28.11.1956 :
הליצנים של נסית :״חצי־האי סיני מלא
טנדרים המחכים לגואל...״

העם
ה ד חי פהד רו מ ה
כמחצית אזרחי ישראל, בייחוד בני
הגילים הצעירים, עמדו ליד המחסומים,
וניסו לשווא להסתנן לרצועודעזה כדי
לראות את אשר יש לראות. המחצית
השניה היתר, בתוך הרצועה עצמה —
מכוניות עמוסות חיילים, בני־משק וסתם
אנשים, שדהרו מעזה לרפיח, הסתובבו
בדיר אל־באלח וחאן־יונים, השתדלו לרכוש
(בניגוד להוראות מושל־הרצועה) קופסת
סוכריות ״גמאל״ (עם תמונת גמאל עבד
אל־נאצר — 500 פרוטה) ,או תמונת שר־המילחמה
עבד אל-חכים עאמר עם סמל
הנשר של תנועת־השחרור המצרית (שלוש
ל״י) ,או כפייה (שלוש עד חמש לירות).
המטיילים הגיעו עד רפיח ונעצרו מול
מחסום המידבר. הם ידעו כי אחרי שלוש
או ארבע שעות, נסיעה הגיעו רק לסף
חצי־האי סיני, וכי המרחב העצום, בעל

המישטחים האדירים והרי הוך־הקדומים,
משתרע מעבר לאופק.
האלפים הרבים, שכבר הספיקו לסייר
בסיני, הביאו הביתה סיפורי־פלאים, שנטעו
בלב כל השומע געגועים עמוקים לאיזור
הכבוש. געגועים אלה התערבבו עם החשש
הנורא כי ישראל תיסוג מחצי־האי לפני
שתינתן האפשרות לראות את שרם אל-
שייח׳ וא־טור, או את האוצרות הגנוזים
של מינזר סנטה־קתרינה.
כל זה הפך את השאיפה דרומה לשיגעון
לאומי. תמורת טרמפ בטוח למיפרץ־סואץ
יכול היה בחור זריז לקבל, השבוע, מכל
גבר או אישה, את כל העולה על רוחו.
רגלי צד! ״ל. כפי שהודיעה ישראל
לאו״ם, כבר התחילו חיילי צה״ל לסגת
בשיטתיות מאיזור־התעלה חזרה לגבולות
הארץ. אם תאבד ממשלת ישראל גם את
רצועת־עזה — ואפסותה המוחלטת בשטח
התעמולה המדינית עזרה לכך מאוד —
תהיה מדינת ישראל אחרי הסיבוב־השני
דומה, בעוד זמן קצר, למדינה שפתחה
בסיבוב זה.
אבל דבר אחד ישתנה תכלית שינוי:

מושגי המרחק של אזרחי־ישראל עצמם.
אחרי הסיבוב השני שוב לא יתפאר שום
איש בטיול לנגב הדרומי. הזוהר הרומאנטי
של הערבה חלף לבלי שוב. אחרי שעלה
על הר מוסד( ,משה) ,אמר השבוע האיש
שייסד במו רגליו את הפולחן של מצדה,
שאליה עלה בטקס חגיגי אחת לשנה :
״המצדה היא הר 1המצדה היא
המדינה שאחרי הסיבוב השני תהיה
מדינה קטנה, וצעיריה ירגישו בהרגשת־מחנק
יותר מאשר בכל תקופה קודמת.
השאיפה לפרוץ החוצה, אל המרחב, תהיה
הרבה יותר חזקה. אם לא תמצא לה פורקן
בטיולים לפאריס, ואחרי שנכשל הנסיון
הכשרוני ביותר לפרוץ החוצה בכוח הנשק,
ייצטרך הצעיר העברי המשכיל לתרגם את
געגועיו לתשובה על השאלה הפוליטית:
איך תוכל ישראל לפרוץ את המצור באמצעים
אחרים 1

השר
על עכב רי ואנשי

מישלחת ישראל לאולימפיאדת מלבורן

שניים מתוך שלושת חברי המישלחת הישראלית לאולימפיאדת מלבורן: שושנה ריבנר
(שחיינית) ודויד קושניר (אתלט) ,בהגיעם לשדה־התעופה במלבורן. מלבדם השתתפו
במישלחת יואב רענן (קופץ־למיס) ,שני מלווים ושופט כדורסל, וארבעה כתבי ספורט.

וו..ו

הפיתגם אומר כי העכברים נוטשים את
האוניה כשהיא בסכנה. בישראל קרה
ההיפך: ברגע שיצאה הספינה הלאומית
למסע״הסכנות של המילחמה, מיהרו כל
העכברים לעלות עליה. החשבון: באוניה
לוחמת איש לא ישים לב לעכברים הזקוקים
למעט שקט, אחרי שעוררו פירסומת
רבה מדי בימי־שלום.
ערב המילחמה ניצל ח״ב יצחק (״דרך
גבר״) רפאל את שעת־הכושר כדי לבטל,
בלי שום נימוק, למעט ״לאור חומרת המצב
המדיני והביטחוני״ ,את התביעה שהגיש
נגד ד״ר ישעיהו לייבוביץ על הוצאת־דיבה.
לייבוביץ לא ביטל את האשמותיו
ולא התנצל עליהן. כך הודה רפאל למעשה
כי כל ההאשמות הנוראות שהוטחו בפניו
מעל לעמודי העולם הזה היו נכונות —
דבר שלא מנע בעדו להופיע למחרת היום
בכנסת כאחד הדוברים הפטריוטיים ביותר.
עוד כמה אנשים ניצלו הודות למילחמה
מכמה אי-נעימויות. אחרי התחלת הגיוס
ההמוני, גבה בית־המישפט־המחוזי בתל-
אביב את עדותו של אליהו ספקטור, לשעבר
אחד ממיטב לוחמי האצ״ל, במישפטו של
עמום בן־גוריון. ספקטור, שכבר לבש מדים,
גילה שורה ארוכה של גילויים מזעזעים.
בעיקר על התחברותו של עמום עם מבריחים
ועיסקה מוזרה של כלי־זכוכית —
אולם עדותו לא עוררה כמעט כל תשומת-
לב ציבורית. היא טבעה בגלים הסוערים
של ידיעות ערב המילחמה.
באותה צורה נוחה ניצלו מקבל מכונית-
השי, שלמה ארזי, שהדו״ח על מעשיו
פורסם בדיוק בשיא הקרבות, והאחראים
לעיסקות השוק-השחור של הסוכנות היהודית,
שמישפטם נסתיים בעצם ימי-
המילחמה.
שיר !הטנדר. השבוע הסיק עוד איש
את המסקנה הביטחונית: ישעיהו (״שיי-
קד.״) ירקוני הודיע שוויתר על תביעתו
נגד מישרד-הביטחון, בקשר עם ביטול
עיסקת הטנדרים המוזרה בידי שימעון
פרם. שייקה טען ש״התפשר״ ,ולא הסביר
את פשר הפשרה. הירהר בקול רם אחד
* אלוף (מיל׳) רחבעס זאבי, מייסדו של
פולחן ההעפלה אל המצדה, שמליה חגג
את ימי־ההולדת של ילדיו.

עיראק ההצעה בטלה
שבועיים לפני פרוץ המילחמה בסיני
פירסמה ממשלת בגדאד הודעה על בעיית־פלסטין:
עיראק מוכנה להכיר בישראל
בתנאי שתסכים לגבולות החלוקה של
,1947 ותעזור לשקם את הפליטים במקומם
הקודם.
בישראל לא שם כמעט איש לב להצהרה
של בגדאד. כבר לפני שינה אמר גמאל
עבד אל־נאצר את אותם הדברים, והיישוב
העברי חדל להתרגש מהם. אלא שבמדינות
ערב התקרב גל לאומנות לשיא גיאותו.
הצעות נורי אל־סעיד נשמעו שם כבגידה
באינטרס הערבי — הושטת יד לישראלים
בשעתם הקשה.
כל תחנות השידור הערביות החלו ממטירות
חיצי ביקורת ולעג על בגדאד. ואז
חצה צה״ל את גבול סיני. כעבור יומיים
התכנסה הממשלה העיראקית לישיבה דחופה.
הנושא שעל סדר־היום היה: בעיית־פלסטין.
התוצאה היתד, החלטה רשמית,
שבה הודיעו העיראקים כי התחרטו על
ההצעה הקודמת, וכי מעתה יסכימו לפיתרון
אחד בלבד לבעיית־פלסטין: חיסולה המוחלט
של מדינת ישראל — והשד יקח
את החלטת החלוקה של האו״ם.
אנשים 0שר־האוצר לוי אשכול, בהסבירו
את המעמסה הכספית של הסיבוב השני:
״ביציאת מצריים נאמר, :ואחרי-כן יצאו
ברכוש גדול.׳ אבל הכניסה למצריים מצריכה
רכוש גדול.״
• ראש ממשלת ישראל, דויד גן*
גוריון, באיגרת למרכז מפא״י :״הצלחנו
במערכה הצבאית, אך האויב הצליח במערכה
הפוליטית.״
0העיתונאי יצדול! זיו־אם, במאמר
ביקורת על כישלון ההסברה הישראלית:
״הצבא המנצח עודנו תועה במידבר־סיני
של ההסברה הישראלית.״
+הסופר יהושע כר־יוסף, אחרי
ביקור בתיאטרון :״יש הצגות בתיאטרון
הישראלי שמן הראוי להכריז עליהן, כי
הכניסה למבוגרים מעל גיל 14 אסורה בהחלט.״

ראש-הממשלה, דויד בן־גודיון,
ערך השבוע ביקור בשארם אל־שייח׳
בחברת אשתו פולה. כשהציע אחד המפק דים
להסביר לה את המצב הצבאי, תוך
עיון במפות, ענתה אשתו של ראש־הממשלה
:״איני זקוקה לשום הסברות
ואין לי מה להסתכל במפות. די לא להתבונן
בפניו של דויד, ומיד אני רואה את

• מנהיג מפ״ם, מאיר יערי, טרם
שכח את הלקח שלמד בשעת גילוי מכשיר-
האזנה במישרדו בתל-אביב — כשנראה
השבוע מקיים התייעצות עם אנשי מיפ־לגתו
בקפה עטרה בירושלים, הסביר יערי
מדוע אינו מקיים התייעצויות כאלה במיז-
ינון הכנסת :״שם לא מקשיבים למה שצריך
להקשיב.״

1981 וז 0ו31־ו 0כן ו 0 0 0ו 0ז 013ק י< 5 /\.ט 096,1 \/1355..וזסרח 3ס, ח 0ו31־ז 0כן־ז 0 0 0ו 0ז 013ק זס < 1ז 3ווז 3 0 6ז010׳ 15 3 1־? 0131

״גרנד סטר נעל ה טני ס רזמלן צועית
כשאתה פור ץבמ הי רו תלרשתאו עו צ ר
_ בפתאומיות ; כשאתהמתמודדעםי רי בקשה
והמשחקנמשך ונ משך ; כשאתהמבצעהנחתותאו
׳י מכותפ תי ח ה -אתהז קו ק לנ עלטניסמק צו עי ת.
8ג רנד ספיד׳ מתוכננתל ענו ת על ה ד רי שו תהק שו תשל משחקטניסמק צו עי:
סולייתהפו לי א ו רי טןה מו זרקתע שויי ה ש תי

ש כ בו תומבטיחהאתחוזקהוע מי דותה של הנ ע ל.
סולייתהבינייםע שוי המחומרפו לי או רי טן

קל, ג מי ש ורך ו מי ועדתלמנועז עזו עי ם מי ותרים

כשאתה רץ או קו פ ץ.

פתחאתהמישחק של ךבנקודתית רון ע ם ״ג רנד ס פי ד ״.

׳גרנדספיד׳-לטוכיס כיותר

ספורט
כ דו רג ל
שסער ! ,פצע, ופרוות

ר־זזזז —־־זז 1ונם!— —ווו1נו 1ו—1

״שוערים נפצעים יותר מכל שחקן
כדורגל,״ אמר יוסי מיזרחי ,״אני, למשל׳
קופץ אל מתחת לרגלי השחקנים,
כדי לתפוס כדור.״ הערכה זו מפי השוער
מס׳ 1של נבחרת ישראל הושמעה בעת
אימון בשפיים לפני חודש.
יום לפני המישחק מול פורטוגל, כשנש אל
מיזרחי לשלומו, הוא השיב :״הכל
בסדר, העיקר שעוד לא קילקלו לי את
הפרצוף !״
אך במהלך המישזזק מול פורטוגל, כש הוא
קפץ אל הכדור, פגעה רגלו של שחקן
פורטוגלי באפו, וזה נשבר. מיזרחי לא
היה מסוגל להמשיך לשחק, והשוער השני,
אריה חביב, תפס את מקומו בין הקורות.
השבר באפו של מיזרחי לווה בזעזוע-
מוח, ואריה עלה למיגרש גם במישחק
הבא של הנבחרת — בצפון־אירלנד.
יותר מהפציעה כאבה למיזרחי החמצת
המישחק. העובדה ששוער אחר חסם את
שער קבוצתו, כשכל יבשת אירופה צופה
בו, העכירה את רוחו יותר מהשחתת-
פניו.
מחיאות־ כפיים למחליף מקרב
השוערים בקבוצות הליגה הלאומית בארץ
מוכר רק השוער הראשון בכל קבו-
י צה. משום שהוא השחקן המגן מדי שבת
על שער קבוצתו. השוערים המחליפים
נידונים, בדרך־כלל, להביט מהצד.
רק שני שוערים אלמוניים כאלה עלו
העונה לכותרות. הראשון הוא אדיר שמיר
— שוער צעיר, שנרכש על־ידי קבוצת
בני-יהודה אחרי שהשוער בנימין (״בו*
מה״) ויינברג, עבר ניתוח מיניסקוס. לאדיר,
ששיחק בעונה הקודמת בליגה ארצית,
היתה זו ההזדמנות הראשונה לעמוד
בשער של קבוצה המשחקת בלאומית.
שמיר הוכיח עצמו כשוער מצויין, והפר,
בעיקבות זאת, לשווה במעמדו עם
בומה ויינברג, שהחלים בינתיים.
מיקרה דומה אירע באגודת מכבי־היפה.
השוער הראשון, ירון בראון 26 הוותיק
והמנוסה, סבל מפציעה בצלעותיו.
די היה בשבת אחת, לפני שבועיים, שבה
נעדר בראון מהמישחק, כדי לבנות את
המוניטין של השוער הצעיר אבי רן (,)18
שעד אותו המישחק לא היה מוכר כלל.
אבי רן עלה להגן על שער קבוצתו דווקא
במישחק שמשר קהל רב, כי בקבוצה
־ היריבה — מכבי תל־אביב — שיחק, בפעם
הראשונה העונה, אבי כהן.
לעיני הצופים הרבים, שמילאו את היציעים
במיגרש בלומפילד, הצליח השוער
הבלתי־מוכר של מכבי־חיפה להגן בצו
שוער
מיז ר חי( כ טי פו ל)
שבר באף
ה עו ל ם הז ה 2308

רה מרשימה על השער. אפילו אוהדי מכ בי
תל־אביב מחאו לו כף. למחרת זכה
אבי רן בכותרות בכל מדורי-הספורט.
מנהלי מכבי־היפה סברו שיש לתת לשוער
הצעיר הזדמנות נוספת כדי לבדוק
את רמת היכולת שלו. אך כדי שלא
לפגוע בירון בראון, הם החליטו לדחות,
לפי שעה, את הצבתו של רן במיגרש.
בשבת האחרונה, במישחק מול הפועל
באר־שבע עמד בראון בשער. אך, למרות
שהיה כשיר לשחק, הוא ספג שני
שערים. ידידיו אומרים שכשלונו זה לא
תרם למוראל הירוד שלו, שמקורו בתחושה
שמעמדו, כשוער מס׳ ,1התערער.
לפני המישחק בבאר־שבע אפשר היה
לשמוע מפי אוהדים חיפאים שמוטב להציב
את אבי רן ולטפח אותו מהר ככל
האפשר :״רן הוא שוער שגדל בקבוצה,
ולכן יכביד פחות על קופת־האגודה מ-
בדאון, שהוא זר שנרכש כשחקן־חוזה.״
לירון בראון. המשלב את עיסוקו הספורטיבי
עם לימודים באוניברסיטת חיפה
יש בעיה — אך אוהדי־הספורט צריכים
לראות בעין יפה את ההתמודדות
על הזכות ללבוש את אפודת־השוער.
יתכן שגם לפני יוסי מיזרחי, השוער
הפצוע של נבחרת ישראל, תצוץ בעיה
בקבוצתו, בית״ר ירושלים, אם השוער
השני של בית״ר, אורי סוויסה, יתגלה
כשוער טוב.
להזדקן ביז הקורות .״כל שחקן
כדורגל שואף לעלות לשחק,״ אומר הפי-
זיוטרפיסט אוריאל נאמן (בני־יהודה) ,וגם
אם השחקן סובל מפציעה, הוא יעשה הכל
כדי שבשבת יוכל לעמוד על הרגליים.״
שחקנים הסובלים מפציעות ממשיכים
לשחק מבלי להחלים, ולכן הקאריירה שלהם
נקטעת בגיל צעיר. לשוער הפגוע,
לעומתם, קל יותר להגן על שער מאשר
לשחקו פצוע, שצריך לרוץ על המיגרש.
לכן הקאריירה של השוערים ארוכה הרבה
יותר מזו של שחקני־השדה.
מה עוד, ששוערים נפגעים פחות מהשחקנים
האחרים .״השוערים נפצעים הרבה
פחות משחקני־השדה !״ קבע אוריאל
נאמן אחרי שערך בדיהה סטטיסטית לבקשת
העולם הזה. עד לבדיקה זו סבר גם
הוא, כמו האחרים, שההיפד הוא הנכון.
סהירה חטופה על פני רשימת השוערים
בליגה הלאומית מגלה שהם נפגעים פגיעות
חמורות רק לעיתים נדירות.
בליגה הלאומית בולטים היום שני
שוערים ותיתיס — אריה בז׳ראנו, מה־פיעל
תל־אביב והרצל קביליו, ממכבי-
יפו. שגיד,ח נעדרו בעונות קודמות מה-
מלגרש בגלל פציעות קשות, אך כל שוער
אחר לא איים על מעמדם בהרכב ראשון.
ההסבר היחידי לכך — מאמני כדו־

הז מנ ה לרהל מכבי תל־אביב, אלופת אירופה ויש ראל
בכדורסל, תפתח ב־ 10 בדצמבר בהיכל
הספורט ביד־אליהו את קרב־ההגנה
על הכתר במישחקי בית־הגמר לעונה זו.
השבוע התחילו באגודת־מכבי להנפיק
כרטיסי־כבוד למוזמנים מכובדים.
בכל השנים הקודמות היו משה דיין
ואשתו, רחל, המוזמנים שהתקבלו במיג־רש
בכבוד הרב ביותר. מנהלי האגודה
החליטו לשלוח השנה הזמנה לרחל דיין,
ביודעם שהיא נהנתה, אף יותר מבעלה,
לבוא ולחזות במישחקי־הכדורסל. כמו בשנים
קודמות ישמחו לארח אותה במיש־הקים
יחד עם נכדיה, ובאגודת־מכבי מק ווים
שרחל תיענה בחיוב להזמנה.
רגל אינם משקיעים מאמץ בהכנת עתודת־שוערים
צעירים !
שחקן־כדורגל, בעל־שם ככל שיהיה,
צפוי תמיד להחלפה במיגרש, אם יתגלה
שאין הוא מצוי בכושרו המלא. אין כך
הדבר באשר לשוערים. איש מצופי הכדורגל
בארץ אינו זוכר מיקרה שבו הוחלף
שוער גרוע במהלך המישחק.
השוערים הצעירים אינם זוכים בהזדמנויות
הוגנות להוכיח את כשרונם. המאמנים
אינם מטפחים אותם, וכל שנותר להם
הוא לחכות ליד־המיקרה (או המזל) ,שתגרום
לפציעתו של שוער ותיק. אך השוערים
המנוסים אינם נוטים להיפצע. הם
פשוט מזדקנים בין הקורות !

מישוחק !וודש דונ ה״ד
על קיומם של מישחקי־ליגה בראגבי
יודעים רק כמד, עשרות צעירים. אך עובדה,
יש בארץ איגוד לראגבי, ממש כמו
איגוד לכדורסל ואיגוד לכדורגל.
לראשונה הובא המישחק לקיבוצים על־ידי
מתנדבים זרים. מהם למדו הישראלים
את רזי־המישחק, ואף הקימו נבחרת.
קציני־ספורט שחזו במישחקה של קבוצת
סטודנטים תל-אביבית מול נבחרת
דרום־אפריקה, החליטו לשלב ספורט זה
בענפי־הספורט הנהוגים בצה״ל.

שוער ויינברג >על הארץ)
מיניסקוס

רחל דיין
:ותר מבעלה
קשה מאוד, אומרים שחקני הראגבי,
להביא את המישחק לתודעת הציבור היש ראלי,
למרות שהוא מתאים לאופיו של
הצבר. זהו מישחק מהיר, ללא פשרות.
ולדבריהם, למרות שהמישחק נמשך 70
דקות, יש בו פחות פציעות מאשר במיש־חק־הכדורגל.
בינתיים,
עד שהקהל הישראלי יבוא
לשחק או לחזות במישחק, מסתפקים אוהדי
הראגבי בעובדה שעיריית תל־אביב
איפשרה לקבוצה לשחק במיגרש שבספור-
טק אחרי שגם אוניברסיטת תל־אביב וגם
מכון וינגייט סירבו להעמיד את מיגרשי־הם
לשרותם, מחשש הרם כרי-הדשא.
כירה ומילים כסות. בשבת הקרובה
ייצאו השחקנים התל־אביבים, כולם אק דמאים,
לשחק בקרית־שמונה, מול הנבח רת
המקומית. לא פחות מתוצאת המישחק,
מעניין מה יתרחש בדרכם חזרה הביתה.
״אחרי כל מישחק נחים השחקנים בבר
כשהם לוגמים כמויות עצומות של בירה.״
סיפר חיים פאר, פיסיקאי במיקצועו .״ואז,
כשהכירה עולה לראש, פוצחת החבורה
הגברית בשירים מטובלים במילים גסות.
מאוחר יותר נסחפים גם לריקודים.״
דייב קפלן, המאמן יליד אוסטרליה, או מר
:״את הישראלים צריך ללמד לשחק
ראגבי. אבל לפני לימוד טכניקת־המישחק
צריך ללמוד לשתות בירה!״
האם הוא ינחיל לצה,״ל גם את טכניקת
השתיה ואת האתוס הגברי, הקשור בה?

שוער כר און
שבר בצלעות

המישפט השני שד אבו־חציוא:
שונה בשם מישפחתו של הנאשם היא החורצת
את גורלה בידי איזה שופט יפול
תיקו. האותיות א׳—ד׳ מיועדות לשופטת
אוסטרובסקי־כהן, וכך עוד לפני שהוגש
כתב־האישום לבית־המישפט, ידעו הכל
כי באופן הטיבעי יידונו אבו־חצירא ועוזריו,
משה גבאי, לפני השופטת אוסטרוב־סקי-כהן.

בידי נשיא בית־המישפט המחוזי,
השופט בנימין כהן, הסמכות לעשות שי

היה ברור כי בך, שרה סירוטה ועדנה
ארבל, שייצגו את התביעה, מרוצים מזהות
השופטת, וכי הטניגוריה, שקיוותה כי הנשיא
ייקח את התיק לעצמו, עמדה לפני
דילמה. הנשיא היה מוכן לדון בתיקו של
השר, אבל הוא חשב כי אין זה נאה שאי-
מודהדין וחרב־המישפט תהיינה תלויות
על צווארו של שר בישראל זמן רב. לשם
כך הציע לצדדים כי הוא יתחיל בשמיעת
התיק לאלתר. הוא התנדב למצוא שעות -

ומשוחח איתו לעיני המצלמות. הוא גס מרבה לשוחח עם עיתונאים ונראה מעורב במישפט.
טוריה אוסטרובסקי־כהן. מישפטנים יודעים
כי אישיות השופט קובעת לא־פעם
את התוצאות בתיק. לא בגלל שחיתות,
חם וחלילה, אלא מכיוון שגם שופטים הם
בני-אדם, בעלי השקפות־חיים משלהם, ו־דרכי־חשיבה
מסויימות. בארצות־הברית
חוברו לאחרונה מחקרים מעמיקים על
השפעת אישיותו של השופט על תוצאות
הדיון.

חשיבה של
תו בעמיקצועי

ישב בדין, נשיא בית־המישפט
המחוזי, השופט
בנימין כהן. העיתוי לא התאים לסניגור.

נימעט

^ מו פצצה התפוצץ גילויו של הנשיא
~ לשעבר של בית־המישפט המחוזי בירושלים,
פליקס לנדא, כי היו עליו לחצים
במשך כל תקופת מישפטו הראשון
של השר אהרון אברחצירא. לנדא ישב
בראש ההרכב שזיכה את השר, בסופו של
דבר. הדברים הללו התגלו במיקרה, בעת
הרצאה שנשא השופט, שיצא בינתיים ל״
גימלאות.
השבוע החל מישפטו השני של השר,
ורבים שואלים את עצמם אם גם במישפט
זה יופעלו לחצים על השופטת.
הפעם יושבת בדין שופטת יחידה, ויק

מישפט שהחל השבוע היה ברור
מראש כי אחד היעדים הראשונים
לקרב תהיה השופטת. ויקטוריה אוסטרוב-
סקי־כהן ידועה כמישפטנית טובה, וחלק
גדול מאוד של חייה בילתה בהופעות בב־תי־מישפט.
היא החלה את הקאריירה ה-
מישפטית שלה כפרקליטה צעירה עוד לפני
קום המדינה, ועד לפני כחמש שנים עדיין
עבדה בפרקליטות המדינה.
היא החלה כפרקליטה זוטרת, והצליחה
להגיע לשתי המישרות הגבוהות ביותר
באיזור תל-אביב. היא היתה פרקליטת
מחוז תל־אביב וגם פרקליטת מחוז המרכז.
מכיוון שמעולם לא עברה את המיתרם
לצידו השני, ומעולם לא ייצגה נאשם, יש
לשער כי הורגלה בחשיבה של תובע מיק-
צועי, וכי היא רואה את הראיות בעין של
פרקליטה מנוסה. חלק מעורכי-הדין רואים
אותה כ״שופטת שבאה מהתביעה״.

ה סגיגו רי ה
ב די למה
לוקת חתיקים בבית־המישפט המי
י חוזי בתל-אביב נקבעת בצורה שרירותית,
שעליה מקפידים במזכירות מאוד. ה חלוקה
נעשית לפי האלף־בית, והאות הרא־

נויים ולהעביר תיקים משופט לשופט.
סמכות זו מוקנית לו מהיותו גם המנהל
האדמיניסטרטיבי של בית־המישפט.
כאשר הוגש כתב־ז־,אישום נגד השר,
בחודש מאי השנה, שמע אותו בתחילה
הנשיא. הוא הקשיב לדבריו של פרקליט־המדינה,
גבריאל בך, שהסביר שאף כי
בעת המישפט הראשון. בירושלים ביקשה
הפרקליטות כי ימונה הרכב של שלושה
שופטים לדון בתיק, הרי שבמיקרה זה

נוספות ביומנו המלא והעמום ולסיים את
המישפט בזמן מזערי.

ע תי ר ה
ל בג ״ ץ
^ כל שהיי הסניגורים מעוניינים בהח־
* לפת שופט — כהן במקום אוסטרוב־סקי־כהן
— היו מעוניינים עוד יותר לד־

הבקשה האחרונה שד הסניגורים
להחלפת מקום הדיון, היתה תרגיל ששו
אין הוא רואה זאת כהכרחי. הוא הסביר
כי שם הואשם השר במיסגרת תפקידו
כשר בישראל, בעוד שהתיק הנוכחי מתייחס
לתפקידו כראש עיריית רמלה, ולא
כשר.

חות את שמיעת התיק. העיתוי, זמן קצר
לפני הבחירות לכנסת, היה קטלני לשר.
הוא היה בשלבי אירגון מיפלגתו החדשה,
וגיוס קולות בוחרים. הרשעה בדין, או
אפילו הכפשת שמו, היו יכולות לחסל

וגע לפני כניסת השופטת

הלישכה. ליד בס־המישפט (מימין) יושב המקליט ולפני כסא השופטת ניצב המיקרופון.
מתחת לדלפק יושבת המתמחה של השופטת. על הספסל הראשון, עם הגב לצופים,
את הקאריירה הפוליטית שלו. מכיוון שהעיתוי
היה כל־כך חשוב, לא הסכימו הסניגורים
לשמיעה מיידית של התיק על־ידי
הנשיא, וזה דחה את שמיעתו בהתאם
לנוהל הרגיל, לתאריך שנקבע מראש, לחודש
יולי, לפני השופטת שהיתר, קבועה
לדון בו.
כאשר הגיע לבסוף מועד הדיון לפניה
של השופטת, טענו הסניגורים טענה מקדמית,
כי אין סמכות לדון את השר, עד
שלא תסיר הכנסת שנית את חסינותו,
שהוקנתה לו בעת בחירתו לכנסת העשירית.
השופטת דחתה את הטענה ועמדה
להתחיל בדיון, כאשר פנו הסניגורים, שלמה
תוסיה־כהן ורם כספי, לבית-המישפט
הגבוה לצדק, כדי שהוא יחליט אם יש
צדק בבקשתם זו, אם לאו.

הנימוקים שניתנו לבקשה היו, כי
אם המישפט יתנהל בירושלים, יהיה
לשר קל יותר למלא את חובותיו בכנסת,
מאשר אם המישפט יתקיים בתל-אביב.
אולם נאשם במישפט פלילי חייב להיות
נוכח בבית־המישפט במשך כל מהלך הדיון.
לכן יהיה על השר ממילא לבלות את רוב
זמנו בתוך אולם בית־המישפט, עד לסיום

יושבים עורכי־הדין ( :משמאל לימין) עדנה ארבל, פרקליטת המחוז שרה סירוטה
(בפרופיל) ,פרקליט־המדינה גבריאל בך, הסניגור תוסיה־כהן, והסניגור רם כספי. האחרון
בשורת הפרקליטים הוא עורך־הדין משה מרון, סניגורו של גבאי. בקידמת התמונה,
עם הגב לצופים: יושב מימין — :השר אהרון 1אבו־חצידא ולידו משוז גבאי.
מישפטו, אלא אם כן יפטור אותו בית-
המישפט מחובה זו, ויתיר לו להיעדר מהישיבות.
לכך יש כבר תקדים של הח״כ
לשעבר שמואל פלאטו־שרון. מישפטו היה
ארוך מאוד והשופטים נעתרו לבקשת הסניגורים,
ופטרו את הח״כ מחובת ישיבה
בבית־המישפט. וכך היה פלאטו־שרון חופשי
למלא את תפקידו בכנסת.

עי להלפ סו ל
אתה שו פ ט תז

העתירה ארכה זמן רב, ובינתיים קבעה
השופטת תאריכים חדשים למישפט, והחליטה
שהוא יתקיים במועדים אלה, אלא
אם כן יחליט בינתיים הבג״ץ אחרת. הבג״ץ
קיבל את דעתה של השופטת, ודחה את
עתירתו של השר. ואז יצא המרצע מן
השק.

התקדים של
פלא טו -ש רון
ן * כקשה האחרונה של הסניגורים,
י י להחלפת מקום הדיון מתל-אביב לירושלים,
היתה תרגיל שקוף. אם לבקשות
הקודמות היו סיבות מישפטיות אמיתיות,
הרי הבקשה שהוגשה לנשיא בית־המיש-
פט העליון להחליף את מקום השיפוט,
היה לה רק פירוש אחד — הסניגוריה
מבקשת שופט אחר.

אם יבקש השר בקשה כזו מבית־המיש־פט,
וישוחרר מחובת נוכחות, יוכל, כמובן,
למלא את כל חובותיו בירושלים. ואילו
אם לא ייעתר לו בית־המישפט, יהיה ממילא
עסוק במשך פרקי זמן ארוכים בתוך
אולם ביודהמישפט, ולא יוכל להגיע לכנסת.
התרגיל היה שקוף עוד יותר, מכיוון
שלסניגוריה היה ידוע יותר מחצי שנה
מראש כי המישפט עומד להיערך בתל־אביב,
והיא לא התלוננה קודם לכן.

הססמיס

פרקליטת־המחוז שרה סירוטה מציגה מיטמכיס לטורך־הדין שלמה
תוסיה־כהן, סניגורו של אהרון אבו חצירא (משמאל) .באמצע,
פרקליט־המדינה גבריאל בך, שמייצג את המדינה יחד עם שרה סירוטה ועדנה ארבל.

^ אשפת החיצים המישפטיים של
י הסניגורית ׳נותר רק עוד חץ אחד.
הסניגורים יכלו לפנות לשופטת בבקשה
מקדמית שהיא תפסול את עצמה, אילו
מצאו עילה לכך. אולם צעד כזה היה עלול
לקומם את השופטת נגדם, ולכן, גם אם
שקלו הסניגורים צעד כזה, הם נמנעו
ממנו. אולם כמו בכל מישפט אחר, אם
במהלך המישפט תאמר השופטת מילים
שיוכלו להתפרש כהבעת דעה, יוכלו הסניגורים
לבקש אז את פסילתה. אך אין
כל ביטחון כי הזדמנות כזו תצוץ.
בישיבה הראשונה שהתקיימה השבוע,
הופיע לאולם הדיונים גם ידידו ואיש־סודו
של השר, המיסעדן אלי רונן. הוא
נראה זורח ומלא מרץ, והסתודד עם השר
רגעים ארוכים. עורכי־דין שזכרו את מיל־חמתו
של רונן בזיגל, נזכרו בחדוות הקרב
של המיסעדן. האיש גייס לפעולה ירקנים,
קצבים ועסקני-שילומים מגרמניה, כדי
שיעידו נגד בנימין זיגל. האם ינסה כעת
את כוחו במילחמת חורמה בשופטת ז

אילנה אדון ׳

במדינה
ת ל־ אביב
1וד שד״פזז מדלמוחן

אחד המועמדים לתסקיר
דובר עיריית תל־אביב
הוא דוברו לשעבר
של פלאטו־שרון

מודעה קטנה, שפורסמה לפני
שבועות אחדים במדורי־הדרושים
:עיתונים, קראה לבעלי כישורים
:תאימים להציע את מועמדותם
1:תפקיד דובר עיריית תל־אביב.
־,דלפה שפורסמה בעיתון בשבוע
שעבר, סיפרה שראש העיר, שלמה
׳הם, קיבל פניות מצד שישה
:ועמדים, שאותם הוא דחה, ולעו־נת
זאת פניות יזומות מצידו לאחים
נדחו על־ידם. בין אלה: דוב ה מישרד־הבריאות, דבורה גנני,
כתב קול ישראל, משה נסטל־אום.

מי שקרוב ללישכת ראש־עיר
יודע שאיוש תפקיד הדובר
נומד כרגע בראש דאגותיו של
:׳יצ׳ .לא רק משום שזו שנת
:חירות, אלא גם משום שלהט סול
בחודשים האחרונים מביקורת
ויינת, כמו בפרשה של מיסגד
סן־בק, בעניין מניעת לימודיהם
1ל ילדים חריגים מערים שכנות
:פרשה האחרונה, המעוררת עדיין
חלוקת חריפה — כוונתו של
/יצ׳ למנות את רחבעם (״גנדי״)

זאבי לתפקיד מנכ״ל מוסיאון ת־ארץ.
הדובר
הפורש, עיתונאי-תארץ
לשעבר, רוני רימון, סיים דיש־מית
את תפקידו בסוף אוקטובר.
עוזרת הדובר, דליה בונס, עזבה
אף היא את המחלקה בתחילת נובמבר.
להט, שחרד לדימוי הציבורי
שלו, קיווה לסיים את פרשת
המינוי בתוך ימים אחדים. על־פי
מה שקרה בעבד יתכן שגם הפעם
תהיה זו שליפה מהמותן, ואולי
צפוי מינוי של דובר שלא יהיה
מקובל על כל חלקי הציבור.
מדובר בצבי וילדר — דוברו,
עד לתחילת חודש נובמבר, של
פלאטו־הח״כ-לשעבר
שמואל
שרון.
ראיון אישי. וילדר הגיש את
מועמדותו לתפקיד, ואף זומן לראיון.
מלישכתו של צ׳יצ׳ נרמז ש־ראש־העיר
גילה עניין רב בהעסקתו,
אחרי שהתרשם מאישיותו.
במישרדיו של פלאטו־שרון סירבו
לפרט את הסיבות לפרישתו של
וילדר, שהיה דוברו הנאמן של
איש־העסקים המפוקפק בשנים ה אחרונות.
אך לעומת זאת טענו ב־עיריה
שווילדר עזב את פלאטו-
שרון אחרי שהובטח לו שהוא יקבל
את תפקיד דובר עיריית תל-
אביב.
עוזרו של להט, חנן בדיהודה,
דחה את הרעיון שווילדר הוא
המועמד הוודאי. לדבריו הגישו
את מועמדותם 150 איש, ביניהם
עיתונאים ועורכי־דין, וכולם זומנו
לראיון אישי, כמו וילדר. בן־
יהודה היפנה את תשומת״הלב לעובדה
שישנם מועמדים טובים
מווילדר, ושסיכויו אינם גדולים.

דובר וילדר ופלאטו־שרון
להתרשם מהאישיות
מי שמכיר את צ׳יצ׳ יודע שההחלטות,
שהוא מקבל, אינן תואמות
תמיד את הציפיות של אנשי־לישכתו
ותושבי עירו, אך יתכן ש דווקא
הפירסום מוקדם יביא למחשבה
חדשה.

ע־ריה אל־נלר.
בית המישפט העירוני
קבע שעיריית תז־אביב
פועלת בדרבים פסולות
ננד תושבי־העיר.
פסק־הדין אומנם הרשיע את
הנאשמים, אך ראש עיריית תל-
אביב לא ירווה נחת מעיון בגזר־הדין
של בית־המישפט העירוני נגד

תחנת המוניות בית סוקולוב ב־תל־אביב.
תחנת
המוניות ברחוב קפלן קיימת
כבר 25 שנה. לפני חמש שנים
התבקשו נהגי התחנה על־ידי ה־עיריה
לעבור מרחוב קפלן מס׳
1לעברו השני של הכביש, לצד
בית מס׳ .2אנשי המחלקה לשיפור
חזות העיר ביקשו מהנהגים לה קים
מיבנה לתחנה (״בודקה״) ש־יתוכנן
על-ידי העיריה. תמורת
זאת נדרשו הנהגים לשלם דמי
הרשאה בסך 12 אלף לירות לארבע
שנים מראש, שהם 180 לירות
לחודש. סעיף קטן בחוזה הורה
לנהגים לבקש חידוש. הרישיון
לפני שיפוג תוקפו, ולא, העיריה
תקבע שרירותית את גובה דמי

!! טו ה א דווי ס
בעל־ טור דנקנר
״לא רוצה חברים !״
את אורחי המיזנון בבית סוקו־ב
— בניין אגודת העיתונאים
זל־אביב — הסעירו השבוע כמה
שפטים שכתב אמנון דנקנר,
:ל הטור ״ראיתי שמעתי״ ביומון
1רץ. דנקנר לא פירסם את המי-
כ המסעירות בטורו, אלא במיסת
ביקורת על הטלוויזיה. הוא
זליף בתפקיד זה את הדה בושם,
וזו יוצאת לחופשה.
דנקנר כתב על תוכנית הטל-
זיה דילמה, שדנה בשבוע זה
נייני רפואה• אך הוא לא התק,
ובפתח הרשימה כתב כמה
שפטים על התוכנית שעסקה בזונות.
באותה תוכנית אמר כתב
רץ מתי גולן, שאילו מנכ״ל
מישרד ממשלתי היה מציע
לגנוז ידיעה, ולקבל תחתיה

היא ״מחפירה״ .על כך כתב דנק־נר,
בלי לנקוב בשמו של ברנע:
״אלמלא ידעתי שאותו איש עצ מו
היה מעורב לא מכבר בעיסקה
שונה, שבה סחר ברשימה בעיתון
תמורת טיסה לחו״ל, היה ליבי
מתמלא גאווה על שענקי־מוסר כאלה
הם עמיתי למיקצוע.״
מהקשר הדברים אפשר היה לה בין
שדנקנר מרמז לכך שברנע
גנז ידיעה תמורת כרטים־נסיעה.
אך האמת שונה.
רשימה מפוייגת. תחילת
הפרשה לפני כשנה, כאשר קבו-
צת־עיתונאים הוזמנה לפתיחת קו
חדש של חברת אייר פראנס. העיתונאים,
שנשלחו לטיול־החינם
על־ידי מערכות היומונים, היו זאב
יפת מהארץ, אהרון בכר ושייקח
בן־פורת מידיעות אחרונות,
נורית דוברת מם עריב, מאיר מרחב
מג׳רוזלס־פוסט ונחום ברנע
מדבר.
כאשר חזרו, כתבו איש־איש בעיתונו
רשימות שהיללו את הקו
החדש. ברנע פירסם את הרשימה
המסוייגת ביותר, במדור לבית ול־חישפחה.
הוא ציין שאינו מוסמך
לומד שהתוכנית, שבמיסגרתה
נסע׳ היא הטובה ביותר, מכיוון
שלא ערך סיורים אחרים באותו
קו, כך שאינו יכול לשפוט.
בעיקבות רשימה זו פירסם דנק־

תונות, או תביעה על הוצאת־די־בה.
ברנע
:״אני מרבה לתקוף אחרים.
אם פעם אחת אני מותקף,
גם אם לא בצדק, אני צריך ללמוד
כיצד להתאפק.״ לדבריו, מצפונו
נקי לגבי אותה רשימה שפירסם
בעיתונו, שהיתה עילת ההתקפה
עליו.
ברנע טוען שדנקנר עויין אותו
מתוך קינאה. היה זה ברנע שהתחיל
לפרסם, עם שובו מוושינגטון
בנובמבר ,1977 את טורו יומן במוסף
היום השישי של דבר. טור
זה היה בבחינת חידוש בעיתונות
הישראלית: הוא היה כתוב בחריפות
רבה, בנימה אישית, תוך שימוש
רב בהברקות הומוריסטיות,
כאשר מתבטלת ההבחנה הקלאסית
בעיתונות בין ידיעה, כתבה
ומאמר. בטורו של ברנע פורסמו
סקופים רבים, ולימים הוצאו קט עים
ממנו בספר.
בינואר 1980 התחיל אמנון דנק־נר
לפרסם את טורו בהארץ, ומייד
טענו רבים שהוא מחקה,
למעשה, את ברנע. שני בעלי־הטו־רים
כתבו לעתים קרובות על נושאים
דומים, ומילחמת הטוריאדו־דים
התחילה.
בינתיים הצטרף למילחמת בעלי־הטורים
גם אמנון אברמוביץ במעריב,
שכתב קודם לכן טור

כעל־טור כרנע
״הוא אמל־קינאה !״

ההרשאה. הסדר דומה נעשה• עם
תחנות אחרות.
ביולי 1980 פנו הנהגים לעי־ריח
וביקשו לחדש את ההסכם, אך
מהעיריה נאמר להם שמכיוון שלא
פנו כמתחייב בהסכם, לפני שפג,
החליטה העיריה לגבות מהם 8000
לירות לחודש, החל מנובמבר ,1980
בתשלום אחד מראש לארבע שנים,
צמוד למדד.
כך גם קרה עם תחנות אחרות
כמו איכילוב, הקסטל, פלטין,
בית־ה-מישפט ועוד, שגם הן שילמו
דמי הרשאה לפי מיקום התחנה,
גודלה ומיספר הנהגים החברים בה.
עורכי־הדין של אירגון המוניות
ביקשו חוות־דעת מישפטית,
ובעיקר רצו לברד מהם הקריטריונים
שעל פיהם קבעה העיריה
את דמי ההרשאה החדשים.
חריצותו שד מפקח. העירית
התבססה על אותו סעיף בחוזה,
שאיפשר לוז לקבוע את הסכום
אם לא תוגש הבקשה לחידוש
ההרשאה בזמן הנקוב. איר־גון
המוניות, שטען שהסכומים
החדשים הם ללא פרופורציה למה
ששולם בעבר, הציע הצעת־פשרה,
שבית־המישפט ימנה שמאי מוסמר
שיפסוק כמה הם צריכים לשלם.
גם לכך לא הסכימה העיריה.
הנהגים בתחנת בית־סוקולוב
סירבו לשלם. הם אף הודיעו שהם
מוותרים על הדוכן של העיריה.
אז נשלחו פקחים עירוניים לרשום
לבעלי התחנה דו״חות על ניהול
עסק ללא רישיון. העיריה הגישה
גם תביעה לבית־המישפט העירוני.
פקח העיריה העיד בבית־המיש־פט
:״קיבלתי תלונה במחלקה ה־מישפטים
של העיריה לגשת ולבדוק
את העניין. אמרו לי שנתנו
להם הוראה לפנות את המקום
מכל אדם וחפץ, ולא פינו. אמרו

שבהן מופיעים קלסתרי־אנשים.
טורים אלה נחשבים כקריאים ביותר
בכל העיתונים, אך דווקא בעיתון
הראשון שבו הופיע טור
כזה, דבר, חדל ברנע מלכתוב את
טורו, למחרת הבחירות, ביוני
.1981
על גבול השיחור. עכשיו
טוען ברנע שדיבר עם דנקנר עוד
לפני שפירים, לפני כשנה, את ה התקפה
עליו, וניסה למנוע את ה־פירסום
.״הפרשה שהוא מרמז
עליה היא שקר וכזב,״ טוען בר־נע
,״אמרתי לו זאת מיוזמתי, עוד
לפני שפירסם זאת בפעם הראשונה.
עכשיו הוא נטפל לזה שוב,
לפחות בפעם השנייה. הבחור
אכול-קינאה, וזאת העיח שלו.
לי אין שום ריב איתו.״
ואילו דנקנר אמר שזה מתחת
לכבודו להגיב על הטענה שהוא
״אכול־קינאה״ .לדבריו כתב נגד
ברנע דווקא, ולא נגד העיתונאים
האחרים, משום שברנע מרבה לתקוף
עיתונאים אחרים בעניינים
של טוהר־המידות .״אדם שמתיימר
לשפוט עיתונאים אחרים — ואני
בעד זה — צריך להיות בסדר גמור
בעצמו. אני נגד זה שעיתונאים
יסעו בנסיעות כאלה, ויכתבו על
זה. זה על גבול השיחוד.״
שאלה: אתה וברנע לא תהיו
חברים יותר טובים בעיקבות הפרשה
הזאת•
רנקנד 1אילו הייתי מחפש
חברים, לא הייתי בוחר במיקצוע
העיתונות. אולי הייתי הולך להיות
איש יחסי־ציבור של חברת־תעופה.

ולב נוסף במאבק של בעד־ ה טור גייהארץ״ וג ד 3עד־
!טור של.ודברי ,־ כרטיס־ טיסה תמורת רשימה בעיתון?
עה אחרת, היה גולן שוקל את
פאת הידיעה שבידו. כאשר נש ,מאוחר
יותר, נחום ברנע
ניין זה, אמר שעיסקה מסוג זה

נר בטורו בהארץ תגובה עוקצנית
נגד ברנע. זה לא הגיב. לדבריו,
שאלו אותו כבר אז חבריו מדוע
אינו מגיש תלונה למועצת־העי־

דומה במל המישנזר. כל הטורים
הללו דומים לא רק מבחינת סיג־נונם,
ולעתים גם תוכנם, אלא גם
מבחינת עיצובם הגראפי. בגלופת

הכותרת מופיע שם המדור באותיות
של מכונת כתיבה, וילא באו־תיות־דפוס
! הרשימות הן קצ רות,
ונעשה שימוש רב בגלופות

ברנע מוכן לומר רק זאת :״כל
העסק מזכיר לי מה שאמר יוסי
שריד על עמוס הדר בזמנו :״מה
הוא בל הזמן נדבק אלי?״

לי להגיש תביעה. אני לא יודע
מה הקשר ביו הבקשה של המחלקה
המישפטית לעניין רישוי עסק,
אבל יצאתי למקום וערכתי דו״ח.״
לעומתו טען מנהל מחלקת ה דיור
והשירותים באגף הנכסים
של העיריה, שהוא נתן הוראה למחלקה
המישפטית להגיש תביעות
מישפטיות על אי־תשלום שכר־דירה
ועל הסרת התחנה, בלבד.
אגודת בעלי״ד!מוניות של בית־סוקולזב,
והנהגים מאיר יוסף ויוסף
פלס, החליטו להגיש לעיריה
בקשה לרישיון לניהול עסק.
הבקשה הוגשה במרס השנה ועד
ספטמבר לא התקבלה תשובה מהוועדה
לתיכנון ולבנייה•
לנהגי התחנה יש היתר לחניית
מוניות ברחוב קפלו מס׳ ,2שהוצא
על־פי חוק העזר לתל־אביב, ותוק פו
עד סוף שנה זו. מכוח צו זה
היקצתה העיריה לנהגי התחנה
מקום לחנייה. שאם אכן היתה התנגדות
לקיומה של התחנה, כפי
שיכול היה להשתמע מהעיכוב
בקבלת הרישיון לעסק, הרי שה־עיריה
לא היתה מוציאה את ההיתר
לחניית המוניות במקום.
קבעה השופטת אסתר קובו:
״לא רק שלא הוכחש הקשר שבין
מחדלה של העיריה להעמיד לדין
הנאשמים, במשך ארבע שנים ש בהן
עמד ההסכם בתוקפו, ובין החריצות
שבביקור המפקח אצל ה נאשמים
לכשנתגלעה מחלוקת הכספית
ביו העיריה והנאשמים
והעמדתם לדין דווקא עתה, אלא
שגם לא ניתן כל הסבר בדיון ש לפני׳
לעיכוב בדיון בבקשה לדיש־יון
עסק שהוגשה על־ידי הנאש מים.״
פרקליטם
של הנאשמים, עורך-
הדין דן בן־נר טען, שחוק רישוי
עסקים שימש בידי העיריה כשוט
להשגת מטרות כלכליות, ומכאן
שהעיכוב בדיון בבקשה לרישיון
העסק נעשה משיקולים פסולים.
השופטת הזכירה שרשות מקומית
צריכה לשמש דוגמה לאזרחיה
בשמירה קפדנית על החוק,
ועליה להשתמש בשיקול דעתה ב-
תום־לב, ובהתחשב עם כל העובדות
הנוגעות לעניין. לדעתה, על
העיריה, במיקרה של סירוב במתן
רישיון לניהול עסק, לנמק את סירובה.
במיקרה הזה לא היתה לעי־ריה
שום סיבה שלא להעניק ריש־יון,
ומכאן :״עיכוב הדיון בבקשה
לרישיון עסק של הנאשמים כדי
ללחוץ עליהם במשאם עם העיריה
על גובה דמי ההרשאה המגיעים
לה, הוא מעשה פסול ושיקול זר
שאינו עולה עם מטרות החוק.״
העיריה תבעה לסגור את התחנה,
אך השופטת קבעה שצו־סגירה ב־מיקרה
זה ינציח את הפסול שבהתנהגות
העירייה ויגרום למעשה,
לסילוק הנהגים שלא על דרך תביעה
אזרחית. השופטת טענה שב-
מיקרה זה האינטרס הציבורי הוא
המחייב אי־היענות לצרהסגירה ו-
קנסה את הנתבעים בסכום פעוט
של 250 שקל בלבד.
גזר־הדין המפתיע ניתן בסוף
חודש אוקטובר, ויאלץ עתה את
העיריה להעניק לתחנה רישיון
לניהול עסק מחד, ולנהל מאבק
מישפטי בנוגע לדמי ההרשאה ועם
עמדות פתיחה רעות ליועץ המיש־פטי
של העיריה, מאידך. לאירגון
המוניות שימש מישפט זה מיקרה־מיבחן,
שבעקבותיו הוא מקווה
לאלץ את העיריה למנות שמאי
כבורר בסיכסוך שביניהם.

מנגנ ון
סטאט־ ס ט־ ק ה
של עיזו —,ד*1
תו ך כדי הצעה ל הנ הג ת
רפו ר מו תבב תי־ מי שפ ט,
מביא ח ״פ שב ח וייס
נ תוני ם מאלפי ם ע?
מ הנו ת הצדק ה אי טיו ת.
כשתסתיים שביתת עובדי בתי־

האיש שהניא את פאזה פוסט
לישראל ולמצריים הביא גם את
ההזיה לגילוי סרטן השד
** שרים רופאים שהתמחו ב-
? טיפול בגידולים ממאירים,
סיימו לפתח חזיה, שבאמצעותה
תוכל אשה לגלות בעצמה גידול
בשד. השבוע הם התכנסו בפאריס,
לאחר שקיבלו את אישור מישרד־הבריאות
האמריקאי לפיתוח המצאה
זו. הצוות שפיתח את ההמצאה ה חדשה,
כולל רופאים אמריקאיים
וצרפתיים.
נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה
בישראל מורים על
כך שמדי שנה מתגלים גידולים
ממאירים בשד אצל אלף נשים

כך, שככל שהגידול מאובחן מוק דם
יותר, כן גדלים הסיכויים ש הוא
יורחק, והאשה תבריא.
רופאים שפיתחו את ההזיה לגילוי
מוקדם של גידול סרטני טו-
גנים, שחזיה זו מאפשרת לכל
אשה לבצע בעצמה את הבדיקה,
ולגלות את הגידול בראשיתו, עוד
לפני שהוא ניתן לזיהוי במישוש.
החזיר, משמשת רק כעטיפה, ה־מהדקת
פיסת בד רכה ועגולה אל
עור השד. בתוך הבד קבועות 18
נקודות, המכילות חומר כימי מיוחד,
המשנה את ציבעו בבואו במגע
עם גלי חום בדרגה מסויימת.
מכיוון שכל גידול פולט חום, יקלטו
נקודות אלה את הסימן. אולם
גם דלקת לא ממאירה פולטת
חום, ועלולה לשנות את צבע ה נקודות.
לכן לא די בבדיקה זו.
אשד, שגילתה שינויים בצבע ה נקודות,
חייבת לגשת אל רופא־מומחה,
ולהשאיר לו את קביעת
האבחנה.
כבר בחודשים הקרובים יופצו
פיסות בד אלה בבתי־המירקחת,
במחיר משוער של 30 דולר לזוג.
השימוש בחזיה זו פשוט: מדי
בוקר, במשך רבע שעה, יש להצמיד
עיגול בד אחד לכל שד. גידול
אינו מתפתח באופן סימטרי בשני
השדיים, וכך עיגול בד אחד יהווה
אמצעי השוואה עם העיגול השני
לצורך זיהוי סימן יוצא־דופן. גם
רופא־מומחה אינו מסתפק בסימן
אחד לצורך קביעת אבחנה, אך
הוא יוכל להסתייע בתוצאות הבדיקה
העצמית ויקבע. אם יש צורך
בבדיקה מדעית יותר.
פרטים על ההמצאה החדשה
מביא לידיעת ציבור הנשים
הישראליות חיים אשל, שהוא סגן
נשיא בחברת תמרוקים בינלאומית.

היוזם

חיים אשה, הצטלם בחברת פארה פו;סט ליד הפירמידות
במצריים. הוא האיש שהמליץ לפני נשיא חברתיהתמרו־קיס,
שבה הוא עובד, לתרום כסף לפיתוח ומחקר רפואי במילחמה בסרטן.

1x8 8 6 0 * 11*18605״ > 0 0 1 1 6 0 ? 011 5 6 0 1 1 0 * 5־י*״יז 4 £ז1

ק סז
816* 7,

66*\,מ0
8685י״זט*

71ך ! ך י 11 ! 11 האשה מניחה
יי * י * >1פד על השד
החזייה מהדקת את המיתקן לגוף.
לפחות. זהו הגידול הסרטני השכיח
ביותר באוכלוסיית הנשים בעולם,
והוא מהווה כ־ 25 אחוז מכלל המחלות
הגידוליות.
הנשים העשויות להיפגע מגידול
בשד הן בנות 35 עד .64 הש כיחות
היא גבוהה יותר בקרב ילידות
אירופה ואמריקה, ונמוכה יותר
בקרב יוצאות אסיה ואפריקה. ילידות
הארץ מצויות באמצע סולם
השכיחויות.
חשיבות הגילוי המוקדם היא בהמישפט
לא יוקל העומס המוטל
על השופטים — דבר זה הוא ברור
לכל. יתכן שבעקבות השביתה המצב
אף יוחמר, וספק אם נראה
פיתרון לאותם אלפי תיקים הממתינים
לדיון מישפטי.
ח״כ המערך שבח וייס, חבר
ועדת־חוק־חוקה-ומישפט, שהוא גם
פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת
חיפה, שלח באחרונה מיכתב
לשר־המישפטים, משה ניסים, שבו
קרא לו לפעול להגשמת הרפורמות
שהוצעו על־ידי ועדת־לנדאו.
למיכתב צורפה טבלה סטטיס טית
מאלפת על המצב בבתי-
המישפט בארץ. היא מטילה ספק
חמור ביעילות של המערכת המיג־הלית
של בתי־המישפט, גם אם
אין משווים אותה למצב השורר באנגליה,
כפי שעשה וייס.
בשנת 1950 הוגשו לכל בתי-
המישפט בארץ 96686 תיקים• ב־
1979 הוגשו ,673464 מתוכם 4368

6011סשדוסס .
.560X 10*5

11016608
16 .קקו *

* 0 * 18685 אי 6 1 1 0ץ * זוא \ 0 * 5ו ז 0 x x 6 0 6 0 1 1 5 6 0ס ( *1י^ * 6 8 */־

:ו ן 1 י בחלק הפנימי של הפד מצויות שלוש פיסות מחומר
״ 0 11111 מתנתי, נקודות המתכת משנות את ציבען לפי
השינויים בחום־הגוף. הבדיקה אורכת 15 דקות בלבד. מדי בוקר.
לבית־המישפט העליון (לעומת 596
ב־.)1950
לפני שנתיים המתינו 93471 תיקים
בלתי־מטופלים בבתי־מישפט
השלום ו־ 42326 תיקים המתינו במחוזי.
טיפול בתביעה אזרחית ב־ן
בית־המישפע. המחוזי בתל־אביב
אורך בממוצע כארבע שנים.
בעוד שבאנגליה מוגשות 6.9
תביעות לכל אלף נפש, מוגשות
בארץ 72 תביעות לכל אלף.
אף בפניות לבג״צ משיגים הישראלים
את האנגלים. לפני שנתיים
הוגשו באנגליה 224 עתירות
ובישראל 897 עתירות.
לדעת וייס קיים חוסר-איזון מדאיג
בין הרמה המוסרית והמישם־
טית של מערכת־הצדק בארץ ובין
היעילות המינהלית שלה. לדבריו,
רוב המחקרים מצביעים על הקשר
בין מידת האמון של האזרח במע-
רכת־המישפט ובין אמונו בעצם
המישטר. וייס קובע ששיפור המערכת
המישפטית חורג ממיסגרת

הזרוע השופטת — למעשה, הוא
במהות המישטר.

דר בי־ חיי ם
רימו! ב ח *תגלי
האם א חר אי תינו ק
סן שגה לרימון־יד
ימגמצא ב חי תוליו?
המידע המוקדם שנמסר למישט־רת
קריית-עקרון מסר, כי בביתו
של רזיאל סעדי נמצא רכוש גנוב
וסמים. המישטרה ערכה חיפוש
בעקבות מידע זה, אך לא מצאה
רכוש גנוב וגם לא סמים. אולם
תוך כדי חיפושים בחצר הצריף,
מצא אחד השוטרים רימון־יד עטוף
בחיתולי תינוק, מוסתר בין השיחים.
סעדי
לקח סדין וכלי-רחצה ויצא
עם השוטרים לבית־המעצר. אך הוא
מסר מייד למישטרה כי הצריף ש
אשל
התפרסם בעיסוקיו הקול נועיים,
כאשר הביא את פארה
פוסט לישראל ואת אליזבט טילור
למצריים.
בשנים האחרונות, אחרי שפרש
מעולם הסרטים, הוא מחלק זמנו
בין פאריס ותל-אביב, ועוסק בתעשיית
התמרוקים. אשל שיכנע
את חברת התמרוקים שהוא נציגה,
לתרום מיליון דולר לפיתוח
האמצאה הרפואית.
עולם הרפואה היה זר לחיים
אשל אך הקשר היהודי עזר למצי את
שפד, משותפת בינו ובין הרופ אים.
ד״ר גוטמן, אחד הרופאים
היהודיים שהשתתפו במחקר לפיתוח
החזיה, פונה לחיים אשל ב־זמילים
:״הישראלי שלי,״ ומוסיף
בחיוך :״אני ארגיש טוב אם
אציל כמד, נשים מישראל שלך.״
בו נמצא הרימון אינו ביתו, אלא
ביתו של סבו המנוח. לדבריו,
יותר משלושה חודשים לא התגורר
בצריף זה, ולא היה לו כל
קשר איתו. ולכן. אין לייחס לו
את החזקת הרימון שנמצא במקום.
התובעת, דורית שפירא, הביאה
עדויות שהוכיחו, כי סעדי התגורר
בצריף זה מפעם לפעם עם
אשתו ועם בנז התינוק בן השנה.
לכן ביקשה התובעת להרשיעו באשמה
המיוחסת לו.
סניגורו של סעדי, עורך־הדין
יוסי שוהם, טען כי מכיוון ש מרשו
לא התגורר בצריף בגפו,
אין לו חזקה בלעדית במקום, ולכן
אין להרשיעו בהחזקת הרימון.
״גם אשתו התגוררה אתו שם,״
טען הסניגור, והשופטת ויקטוריה
אוסטרובסקי־כהו גילתה חוש־הו-
מור ואמרה :״גם התינוק התגורר
איתם שם. אולי הוא בעל החזקה ן״
אבל על דעת הכל הוחלט מיד
כי התינוק אינו בר־עונשין.

האהבההמסובכתשל יעוד דיין
(המשך מעמוד )9
ובעולם עטו עליו* הספרים האחרים גם
לא זכו בהצלחה מיסחרית, למרות שהשם
דיין התנוסס עליהם. אולם יעל חשבה
שספריה עשו את שלהם. היא קיוותה
שהצליחה להעביר דרכם את המסר לאביה•
כששוחח עימה פעם משה, באחת
״השיחות הרציניות״ שהיו אהובות על
שניהם, ואמר לה :״אני יודע שלא הייתי
איש־מישפחה טוב׳ אבל את יודעת שכזה
אני,״ היתה יעל המאושרת בעולם. היא
חשבה שמישפט זה הוא התשובה וההתייחסות
לאלפי המילים שכתבה בספריה.
דיין מעולם לא העיר ליעל על־כך
שהיא משתמשת בשמו כדי לפלס לה דרך
בעולם הגדול. יעל, שאהבה נסיעות, היתד,
מסתובבת בבירות־אירופה ובארצות־הב־רית,
מטלפנת לאישים המפורסמים ביותר,
מציגה את עצמה כבתו של דיין ומתיידדת
איתם. באחת מנסיעות אלה, כשהגיעה
ליוון׳ היא פגשה את מיקום קוקויאניס,
בימאי־סרטים יווני בעל שם עולמי. יעל
התאהבה בו כפי שלא התאהבה מעודה.
היא רכשה בית באי יווני אהוב על קוקו-
יאנים׳ ובילתה שם חודשים רבים. דווקא
דיין המחוספס הבין את סיפור־האהבה
של בתו. הוא נסע ליוון, ביקר אותה ואת
קוקויאניס בבית שבאי.
כשנאלצה יעל להיפרד מקוקויאניס, היא
עברה משבר חריף, ששינה את חייה מהקצה
אל הקצה. שוב לא גברים מבוגרים,
שוב לא ריצה מטורפת אחרי רומנים חדשים
וחפוזים. המשבר שלה עם קוקויאניס
הוא שהכין את הקרקע לנישואיה עם תת־אלוף
דוב שיאון (שגם הוא מבוגר ממנה
בשנים רבות) ולהיותה לאם ולעקרת־בית.
בתקופת המשבר התפנה דיין מכל עיסוק
אחר והפך שוב האב הרגיש, והמבין מתקופת
נהלל.
ההתמודדות בין יעל ומשה נמשכה. כשהחליטה
יעל שאינה מוכנה עוד שיכנו
אותה בשם החיבה ״יולד כינוי בוגר
יותר מ״יוליק״ של היותה בת שנה, היא
הודיעה על כך לכל בני־מישפחתה ול-
ידידיה. בן־לילה הפכה מיולה ליעל. דיין
לא התרגל לשם החדש במשך תקופה
ארוכה. בכל פעם שהיה פונה אליה בשם
״יולה״ היתר, נענה בתגובה צוננת עד
כעוסה :״אמדתי לך ששמי יעל !״

,,א סו ר ה
ל ב על הול בו עלה ״
^ על. התחילה להעניק ראיונות לעיתונים
על אופיו של אביה. היה זד,
בעיקבות המשבר הרציני הראשון ביניהם
— משבר גירושיה של רחל מבעלה,
עורך־הדין דבינוביץ.
קשה לדעת עד היום אם ידה של יעל
היתד, במעל או לא. הרבנים הכניסו לתוך
הגט של רחל את הפיסקה :״אסורה לבעלה
ולבועלה,״ כששם הבועל צויין במפורש:
משד, דיין. מי הודיע על כך
לרבנים? ידוע רק שבסמוך לגט של
רחל הודיעה יעל לאמה, רות :״אל תדאגי,
הוא אף פעם לא יתחתן איתד!,״
אם אכן היה זד, מעשר,־ידה של יעל, הרי
שהוא לא נעשה משום שיעל דאגה לרות,
היד, זה עוד קרב במילחמה המיוחדת שבינה
ובין אביה, קרב שבו ניצח, כמו
תמיד, משה, שנשא לבסוף את רחל ל־אשה.
יעל
הפכה הפרשנית מם׳ 1של הגנרל
בעל הרטייה השחורה, גם בעיתונות הישראלית
וגם בעיתונות הזרה. העיתונאים
התמוגגו ממש למראה ״האובייקטיביות״
של בת־המנהיג. תאוריה של יעל את
אביה היו, לרוב, חיוביים, אם כי היתד,
בהם מידה לא קטנת של ביקורת. יעל
הסתפקה בכך שהיא לקחה לעצמה מונופול,
ללא קבלת זכות־יוצרים, על פירוש מעשיו
וחייו של אביה, וידעה היכן אסור
לה לעבור את הגבול. סיפרה יעל :״כש־מצב־רוחו
של אבא טוב, הוא מקסים
מאוד. אבל אין לו די סבלנות להמתין
עד לתוצאות,״ וכאילו להמתיק את ההאשמה
:״רוב האנשים משעממים אותו.
אחדים מייד, אחרים כעבור חצי שעה.״
התפתחו אצלה אותן מחלות שבהן לקד,
אביה. מחלת כיב־הקיבה היא מחלד, פסי-
כו־סומאטית, והיא היתד, המחלה הראשונה
שבד, לקה דיין. גם יעל לקתה בה
מילדות. כשאצבעותיו של דיין חדלו לפי
בשל ספר זה. והוויכוח שהוא עורר,
בחר העולם הזה ( )1148 ביעל דיין כבאשת־השנה
תשי״ט

עול במשך תקופה מסויימת, בעיקבות
קדחת־המערות שבה לקה בעת שחפר בסביבות
יריחו, אושפזה יעל בבית־חולים
ועברה טיפול בידה. היא טענה אז שידה
משותקת ביגלל כתיבה מאומצת.
על מישפט אחד לא יכלה יעל לסלוח
לאביה. באחת השיחות ביניהם הוא אמר
לה :״אילו הוטל עלי לחיות עוד פעם
את חיי — לא הייתי מקים מישפחה.״ יעל
קיבלה זאת כפגיעה אישית בה. היא
לא קישרה מישפט זה לסיגנון־החיים ה-
מסויים מאוד של דיין, שבמידה רבה
בלמו אותו, חיי המישפחה, וגם לא הסכימה
לשייך זאת לכישלון חיי־הנישואין
שלו עם רות. היא נפגעה באופן אישי,
וככל הנראה תירגמד, את המישפט כך:
״אילו הוטל עלי לחיות עוד פעם את חיי
— לא הייתי מביא אותך לאוויר־העולם.״

בח הבנקאי מראשזך לציו!
שירתה ככקידה בצהיל -
וניצלה את הפסקות־זמתו״ם
לקבלת לקמה

קינ א ה

לא שה א חר ת
ף• שהתגרשו רות ומשה, הקפידו
י אסי ואודי לבוא אל רות עוד באותו
היום, כדי להיות איתה ברגע הקשה ביותר
בחייה. יעל נעלמה אז. היא לא באה
אל רות. כעבור שנה וחצי היא נעלבה
משום שלא שותפה בשימחת אביה, כש נשא
את רחל. רחל טילפנד, אחרי החתונה
לשתי בנותיה, משה טילפן לאודי בנהלל.
היחס הראשון שלה אל רחל היה יחס
טיבעי של קינאת בת לאשר, אחרת, יחם
הקיים בדרך כלל בין בת מעריצה ואמה.
היחסים בין השתיים היו קרים במיוחד.
אולם כשקרא דיין ליעל, ובמילים ברורות
תיאר לפניה את אהבתו לרחל וציין
שהוא לא ירשה לאיש, גם לאנשים הקרובים
לו ביותר, להתערב ביחסיו עם
רחל — החלד, יעל להבין את הרמז.
מאוחר יותר היא למדה, שכדי לשמור
על יחסיה עם אביה, עליה לקבל את
רחל ואפילו להתקרב אליה, דווקא על
עורו של אחיה הצעיר אסי.
זה קרה כך: אסי הביע תרעומת על
גרושי אביו מאמו ועל יחסיו עם רחל.
כדרכו לא בירר אסי במילים, והדברים
הגיעו לאזניו של דיין. ואכן אסי אמר
אותם כדי שהם יגיעו לאביו ולרחל.
תגובתו של דיין היתד ׳,מיידית, ובשיטת
הזבנג־וגמרנו המפורסמת שלו: אסי, שהתגורר
באותה תקופה עם רעייתו, אהרו־נד״
בדירה שהיתר, שייכת למשה דיין
ביפו, קיבל הוראה לפנות את הבית.
אחר-כך נוצר במישפחת דיין משבר ש השפיע
על מערכת־ד,יחסים בין בניו של
דיין ובין רחל. אסי המשיך לבקר את
אביו, למרות צו־הגירוש מהדירה. באחת
הפעמים פנתר, אליו רחל ואמרה לו :
״בפעם הבאה שאתה רוצה לבוא לבקר,
תטלפן קודם!״ אסי נעלב, ולא הוסיף
לבוא. אודי ויעל הוזעקו על־ידו. אודי
לא אהב מעולם לבוא לצהלה לביקורים
סתמיים, גם ללא קשר לרחל. הוא היה
דואג רק להביא את בניו, מנישואיו
הראשונים, משום שידע שדיין אוהב את
שני הנכדים האלה. לעיתים קרובות היה
אודי משכנע את גרושתו, אביגיל, להביא
במקומו את הנכדים לביקורי־סבא.
יעל הבינה, בחושים הדקים שלה, בכל
מה שנגע לאביה, שאם רחל אמרה דברים
אלה לאסי, סימן שהיא יכולה היתה להרשות
לעצמה לומר אותם, עד כמד, שזה
נוגע ליחסיה עם משה דיין. היא שינתה
את הטקטיקה שלה והחלה מתקרבת לרחל.
בני-הזוג שיאוו היו המבקרים התדירים
ביותר בבית שברחוב יואב 11
בצהלה, מאז נישואי משה עם רחל.

ל עיני העולם

ל על דיין לא ידעה לבכות. אביה
חינך אותה שלא לבכות. בהלווייה ראו
מיליוני צופי־ד,טלוויזיה בכל רחבי העולם
את יעל ממררת בבכי. היא איבדה לא
רק אבא, אלא גם תסביך. היא איבדה
את המילחמות הקטנות והגדולות באדם
שאהבה ביותר. היא איבדה את האושר
שנגרם לה ב״שיחות הרציניות״ עם אבא,
היא איבדה את האדם בששמו ובקשריו
נעזרה כדי להפוך למה שהיא. היא איבדה
את האיש היקר לה ביותר בעולם, את
האדם שלו הציקה יותר מכל, את האדם
שאהבה שיסלח לה, שיתעלם ממנה ו־שיאהב
אותה. יעל דיין איבדה את עולמה.

כרטיס בי

של יעקוב אדלר־נשר, קרוב־מישפחה של אחד הרבנים
המפורסמים בארץ. על־פי הכרטיס יעקוב הוא מוהל
מוסמך, או האמת היא שהרבנות שללה ממנו את ההסמכה. לדבריו, הוא הוסמך לרבנות
על־ידי הרב גרוסמן ממיגדל־העמק, אדלר הרשים בחקירתו את כל באי אולם המישפסיס.

ך* מודעה שהופיעה בלוח הכפול לפני
י י כחצי שנה בין עשרות מודעות השידוכים,
לא משכה תשומת־לב מיוחדת.
״כדאי לך לקחת אותי, חיילת בת 20 ומיוחדת,
תמורת מענק נדיב. ייענו רק בעלי
טלפון.״
אחד מאנשי המישטרה-הצבאית (מצ״ח),
שקרא י להנאתו בלוח, הבחין במודעה. הוא
מיהר לדווח למפקדיו שאחת, המציגה עצמה
כחיילת, מציעה שרותי-לווייה תמורת
תשלום. מצ״ח התחיל לחקור, אך לא הצליח
לאתר אותה.
התיק הועבר למחלקת־המוסר של מיש-
טרת תל־אביב ופקד שלום אפל, מפקד
המחלקה, החליט למצוא את המתחזה.
אנשי־המישטרה ביררו למי שייכת תי-
בודה,דואר שצויינה במודעה, והגיעו, להפתעתם,
למישרדו של עורך־דין פלילי ידוע.
עודדה,דין לא ידע כלל על כך שתיבת־הדואר
שלו מנוצלת למטרות מיפגשים
מסוג זה, והחשד נפל על פקידתו.
ואכן, הסתבר שהפקידה נענתה להפצרותיה
של ידדה,־חיילת בשם סיגלית פר־קש,
שסיפרה שבכוונתה למצוא חבר דרך
מודעה בעיתון. היא הירשתד, לחיילת להש תמש
בתיבת־הדואר של מעבידה.
חושו הבלשי של אפל הורה לו להמשיך
ולחקור. בעזרת פקידתו של עורו־הדין
הוא גילה את כתובתה של החיילת,
רחוב נווה יהושע ,15 ברמת־גן. אולם
לבלשים שנשלחו למקום התברר, שהחיי

אינה מתגוררת שם יותר. שכנים ידעו
לספר שסיגלית אומנם התגוררה בכתובת
זו, אך עזבה מבלי להשאיר כתובת.
החקירה הובילה את השוטרים לכתובת
אחרת, ברחוב רופין 28 בתל-אביב. אך
גם שם לא נראתה תנועה מיוחדת. כש*
זוהתה הדירה ונמצא מיספר הטלפון שלה,
התברר שאל הטלפון מותקנת מזכירה אלקטרונית.
קול
עמוק ונעים של אשה, שכינתה עצ מה
בשם ורד, היפנה את ר,מטלפנים למיס־פר
טלפון אחר. הכתובת שבה הותקן הטלפון
היתד, באותו רחוב, בבית שונה, מיס-
פר .36
על הבית שברחוב רופין 36 הוצב מעקב.
השוטרים הבחינו באנשים הנכנסים ויוצ אים
מהדירה, ובאדם שנהג לטייל לידה
יחד עם כלב, ונכנס חזרה רק כאשר עזבו
המבקרים את המקום. לחוקרי מחלקת-
המוסר נראה האדם מוכר. אחרי שפישפשו
בזיכרונם הם ניזכרו: היה זה יעקוב אד־לר-נשר.

ת־טו
בי ם

ך* מה חודשים קודם לכן, בחן הצוות,
״י שעסק בחקירת פרשת צלם־הפורנו
דניאל גרנות, את סרט הצילום הסמוי הנועז
ביותר שצילם גרנות. בסרט נראה

גרנות מקיים יחסי מין.עם שתי צעירות:
אחת מהן זוהתה אחר־כך כסיגלית פרקש.
גרנות לא השתמש בכוח נגד השתיים.
סיגלית היתד. חופשית לגמרי, וגרמה אפילו
לשוטרים הוותיקים ביותר של המחלקה
להסמיק.
כאשר זומנה סיגלית למישטרה, כדי למסור
עדות נגד גרנות, היא ביקשה רשות
להביא עימד. ידיד. הידיד נחקר אף הוא,
ומסר לחוקרים כרטיס ביקור שלו, שעליו
צויין שהוא רב ומוהל.
השוטרים, שהיו במעקב אחרי הדירה
שברחוב רופין, זיהו את הגבר שטייל עם
כלבו כאותו רב ומוהל, ידידה של סיגלית
פרקש. באותו לילה נעצרו יעקוב אדלר־נשר
וסיגלית פרקש. השניים הודו מייד
בניהול בית־בושת וסיגלית מסרה וידוי
מלא ומפורט.
סיגלית בת ד ,19-,המשרתת במישרד
צבאי בקרייה בתל־אביב, עסקה בחודשים
האחרונים בזנות. את לקוחותיה היא אספה
באמצעות מודעות מפתות בעיתונים
ובעזרת מכשיר הטלפון. י היא בת למיש־פחה
ותיקה מראשון־לציון. אביה, ישראל,
הוא פקיד בכיר בסניף בנק־המיזרחי בעיר.
מצבה הכלכלי של המישפחה איתן, ולחוקרים
אין ספק שלא היתד, זו מצוקה כלכלית
שהביאה את החיילת לעסוק בזנות.

סיפרה השבוע סיגלית:

כל העניין התחיל לפני כמה חודשים.

והתחלקנו ברווחים. כשהייתי מקבלת לקוחות
ברמת־גן, הייתי מעניקה לכל. אחד
שעה. בתל-אביב כבר הייתי נותנת לכל
אחד רק חצי שעה. לפני הזמן שהלקוח
היה צריך להגיע, יעקוב היה לוקח את
הכלב ויוצא החוצה. ככה הוא היה שומר
מפני המישטרה.
כשהלקוח היה צריך כבר לסיים, יעקוב
היה חוזר לדירה. אם הלקוח לא סיים,
יעקוב היה מחכה בסבלנות. בשלב מאוחר
יותר הסכמתי לקבל, וכך גם כתבתי במודעות
בעיתונים, רק בני 40 ויותר. הם
יותר טובים ויש איתם פחות צרות.
המחיר שהייתי לוקחת היה 50 דולר.
בדרך־כלל, מאנשים שכבר הייתי מכירה,
הייתי מבקשת מהם להפקיד את הכסף
בבנק,אמריקאי ישראלי, שבו היה לי חש בון,
ולבוא אלי עם הקבלה. אם הם לא
היו עושים את זה, הייתי מקבלת מהם
כסף.
אף־פעם לא הייתי עובדת בימי שישי
ובשבתות. אני באה מבית דתי. למדתי
בבית־הספר הדתי ׳סיני בראשון־לציון.
את הדירה הראשונה שכרינו על שמי.
היינו בה שלושה חודשים ונאלצנו לעזוב.
אז שכרנו את הדירה השניה, גם היא ברחוב
רופין. את הדירה הזו כבר שכרנו
על שם שנינו. הטכניקה של העבודה היתה
פשוטה אנשים היו כותבים לי למודעות
ואנחנו היינו עונים להם, בדרך־כלל ב־

שם בזוי

על תיבת־הדואר בבית שברחוב רופין ,36
שנו היתה מקבלת את הלקוחות שלה, רשמה
סיגלית את השם המיקצועי שלה, ורד ליפשיץ. יעקוב השמיט

עצרתי טרמפ, וביני ובין הנהג התפתחה
שיחה, שהפכה אחר־כך לידידות. הנהג
היה יעקוב. מייד ראיתי שיש בינינו הרבה
מן המשותף והוא מצא־חן בעיני. הוא
סיפר לי שהוא מוהל ורב. אני יודעת
שהוא עבד בתנובה, בתחילה כמשגיודכש-
רות ועכשיו הוא עובד כספק הבשר של
תנובה באזור הדרום.
יעקוב הוא גם מוהל. הוא היה מוהל
מוסמך, אבל לפני שנתיים שללה לו הרבנות
את ההסמכה. הוא התחיל להשתמש
במכשיר אמריקאי, שהרבנות לא אישרה
בארץ. לכן הם התרגזו עליו ושללו לו
את ההסמכה.
הוא הציע לי לגור אצלו, בסטודיו שהיה
לו ברמת־גן. הסכמתי למרות שהוא אמר
לי מייד שהוא נשוי. הוא לא היה בא הרבה
לדירה, בערך פעם בשבוע.
סיפרתי לו עלי את הכל. הוא יודע שאני
דו־מינית וזה אפילו מצא־חן בעיניו. החלטנו
לפרסם מודעה בעיתון ״זוג סוער
ומעניין מעוניין בבחורה דדסיטרית.״ את
המודעה פירסמנו בעיתון העיר. הגיעו
המון תשובות. הגיעו גם תשובות מזוגות
שהציעו לנו תמורה כספית עבור הבילוי,
וכך אני חושבת התחיל כל העסק שלנו.
ככה עלה לנו הרעיון לעשות כסף. פיר־סמנו
מודעות בעיתונים, על זה שאני
חיילת, והתחילו להתקשר אנשים. היינו
מאוד זהירים. אני הייתי מדברת בטלפון
והצגתי עצמי בשם ורד. על הדלת של
הדירות כתבנו את השם ורד ליפשיץ. לא
רציתי שיכירו אותי. הייתי מקבלת רק
כאלה שעשו עלי רושם טוב בטלפון.
אף־פעם לא קיבלתי אנשים כשאני במדים,
אם כי כולם ידעו שאני חיילת. לא
קיבלתי אף־פעם יותר משני אנשים ליום.
בדרך־כלל הייתי מקבלת אחד בהפסקת
הצהריים שהיתר, לי בצבא, ואחד בין חמש
ושש וחצי אחר־הצהריים.
יעקב היה זהיר מאוד. הוא לא הכריח
אותי לעשות שום דבר. הוא לא
היה הסרסור שלי, הוא היה החבר שלי

רובין 28

מיכתבים מודפסים, או שהיינו מטלפנים
להם.
לכל לקוח פתחנו כרטסת, והיינו נותנים
לו מיספר. במגעים הבאים היה הלקוח
נותן את המיספר שלו, היינו פותחים את
הכרטסת ורואים את הפרטים. בכרטסת
הייתי מציינת כל מיני פרטים כמו אם
האיש אגרסיבי במיטה או שקט. זה עזר
לי לדעת לקבל אותו בפעם הבאה.
היום שהמישטרה תפסה אותי, היה אחרי
תקופה די ארוכה שלא היו לי לקוחות.
היתה לי בעיה רפואית ברגל. אבל טילפן
בחור אחד, קראו לו זאב, והוא היה מיספר
106 בכרטסת. הוא היד, מהימן ולא רציתי
לסרב לו, אז הזמנתי אותו לבוא.

ג ם או רגיו ת
בתש לו ם
^ ל הלקוחות הגיעו דרך מודעות ב־
~ עיתונים. לפעמים היינו עונים על מודעות
של גברים שהציעו תמיכה בבחורות.
לפעמים גם היינו הולכים, יעקוב
ואני, לאורגיות עם זוגות ומקבלים עבור
זה תשלום.
אני לא רוצה לשבת בבית־הסוהר עם
כל הזונות שיושבות שם. אני לא אוהבת
את הציבור הזה. אני לא חושבת שעשיתי

את השם נשר משמו. סיגלית, בתו של עובד בכיר בבנק
בראשון־לציון, לא רצתה שחבריה בצבא יידעו על עיסוקיה ב־שעות־הפנאי,
וגם לא רצתה שהוריה יידעו שהיא עוסקת בזנות.

בתל־אביב היא כתובת הדירה השניה שבה
קיבלה סיגלית את לקוחותיה. סיגלית
הקפידה לקבל רק שני לקוחות ביום, ומעולם לא עבדה בימי
הששי ובשבתות. חוזה־השכירות היה רק לשלושה חודשים.

אביב, הצליח במקום בו נכשלה המישטרה
הצבאית. למרות צעדי הזהירות של השניים,
הצליח לחשוף את בית־הפגישות.
משהו רע. מותר לי לשכב עם מי שאני
רוצה, גברים או נשים, ומותר לי גם לקחת
בשביל זה כסף. אני לא פגעתי בצבא.
אף־פעם לא עשיתי את זה על חשבון העבודה
שלי בצבא, ואף־פעם גם לא הייתי
מקבלת לקוחות כשאני במדים.
עד סאן סיפורה של סיגלית.
סיגלית ויעקוב הופיעו לפני שופט-ד,מע צרים
ללא עורך־דין. סיגלית רק ביקשה
מהשופט שלא יאריך אח מעצרה, אך יעקוב
ניצל עד תום את זכות החקירה שלו.
הוא ערך חקירה נבונה, שהפתיעה אפילו
את השופט, את נציב המישטרד, שניצב
על דוכן העדים.
למרות שהם הודו באשמתם, החליט
השופט לעצור אותם לשישה ימים. זמן
זה מספיק, לדעת השופט, כדי שהמיש-
טרה תמצא את כל הגברים המופיעים
בכרטסת, לתרגם את המיספרים לשמות,
ולגבות מהם עדויות — מבלי שסיגלית
ויעקוב המתוחכמים יוכלו לשוחח עימם.

היא כתובת הדירה השלישית, שאותה הפכו
וונין 3 6סיגלית ויעקוב לבית־בושת. הלקוחות הופנו
לכתובת זו על־ידי מזכירה אלקטרונית בטלפון שבכתובתה
הקודמת. בדירה זו נעצרו סיגלית ויעקוב על ידי המישטרה.

ל א צדיק, ל א פושע!
(המשך מעמוד )42
של אבו עבד בביודהחרושת פניציה שב־איזור
התעשייה במיפרץ־היפה. הוא יצא
לפנסיה אחרי תאונת־עבודה.
אבו לא רצה להביא את הוריו להעיד
במישפטו הראשון, ועד היום לא התפרסם
עליהם דבר. גם הוא עצמו סירב לדבר
עם עיתונאים, והשיחה עם העולם הזה
היא הראשונה מאז מאסרו, לפני 11 שנים.
מישפחת אבו עלתה מאלג׳יריה בשנת
.1956 שניים מהאחים עזבו את הארץ.
סלומון עזב את הארץ בגיל ,20 מיד אחרי
שנישא. עם אשתו הוא נסע לפאריס,
שם עבד עם כמה מקרובי־מישפחתו ב־עיסקי־בגדים.

מטר
א חד
ועכב רו שי ם
ח רי הרשע תו התגרשה ממנו אש־י
* תו, הנמצאת היום בארץ. עימה נמצאת
גם בתם, שהיא היום בת .13
אבו מתאר את הנסיבות שקדמו למישפט
הרצח, שבו נמצא אשם. לדבריו, הוא
נסע לרגל עסקיו למאדריד, בירת ספרד.
העיר מצאה־חן בעיניו, והוא החליט לפתוח
שם מיסעדה. באותה עת ביקרה איש

ךחולפתהת חי ל ה

כשנמצא אשם ודינו נגזר למאסר־עולם,
הוא לא הבין את המתרחש. קשה היה לו
לעכל, לדבריו, את גורלו. כאשר התאושש,
החליט להילחם בכל דרך אפשרית כדי
לצאת לחופש. הוא הרגיש שמקומו אינו
בכלא. הוא רצה בחופש.
מייד אחרי ההרשעה, שיגר אבו מכתב
לשופט זאב צלטנר, שגזר לו מאסר־עולם,
וביקש להיפגש עימו. צלטנר בא אחרי
שבוע.
חבריו של אבו, האסירים האחרים בכלא,
השתוממו. רבים מהם פנו לצלטנר אחרי
שנגזר דינם. רובם לא נענה כלל, חלקם
המתין לתשובה במשך חודשים ארוכים.
כאשר ביקש צלטנר לדעת לשם מה
ביקש להיפגש עימו, אמר לו האסיר שנעשה
לו עוול איום. לדבריו, אמר השופט
(שנפטר בינתיים) כי הוא מוכן לעזור.
צלטנר הביא לו חפיסת סיגרים משובחים,
מהסוג החביב עליו, ואמר :״אביא
לך גם ספרים טובים ומעניינים, כדי שתוכל
לקרוא כאן. הרי יש לך זמן רב.״
צלטנר בא לבקר את אבו פעמיים נוספות
בעת שהותו בכלא, ואחר־כך חדל.
אבו המשיך לזעוק שהוא חף־מפשע,
וכי נעשה לו עוול. הוא התבודד בכלא,
ולא התרועע עם האסירים האחרים. הסוהרים
רחשו לו כבוד.

לי כל השנים. אחי צ׳רלי, לא מפסיק לרוץ
בשבילי. הוא בא מפארים כמה פעמים
בשנה רק כדי לראות אותי ולעודד אותי.
וכל ההון שזה עולה. עורכי־הדין, למשל.
מה יעשה אדם שאין לו מישפחה כמו
שלי? הוא ייאבד את החשק לחיות!״
על חייו בכלא סיפר סלומון אבו :״ניסו
לשבור אותי בכל מיני צורות. כאן
בבתי־הסוהר הם מומחים בזה. זרקו אותי
לבידוד בבית־המעצר. זה מקום הכי גרוע
— מיבנה מתחת לאדמה, שם עוברים צי-
נורות-הביוב, ושם שומעים כל הזמן את
הרעש של המים.
״יש שם כפור ! קרן־אור של שמש לא
נכנסת. יש חלון קטן, והאור דולק בחדר
כל הזמן. כשאנשים מסתובבים בחצר מכוסה
החלון בשמיכה, וכך קורה שבמשך
23 שעות ביממה לא נכנס אור מבחוץ,
ורק במשך שעה אחת נכנם אור. אנשים
לא יכולים לתאר לעצמם איך חיים אסירים
כמוני.
״אני יודע שניסו לשבור אותי בכל
הדרכים, וכך אמרתי גם למנהל־הכלא.
אבל אותי לא הצליחו לשבור. מה שהח זיק
אותי ונתן לי כוח זו האמת, והתיקווה
שבסוף הצדק חייב לנצח.
״יום אחד הוציאו אותי מהבידוד, ושמו
אותי באגף של המיוחסים. קוראים לאגף
הזה אגף של טעוני־הגנה, כאילו שיש
מישהו בכלא שהוא לא טעון־הגנה. יושבים
שם משתפי־פעולה, מלשינים, דברים
כאלה. התנאים שם נהדרים. יש חדרים
מרווחים, יש טלוויזיה, ואפשר לקרוא.
״אני קיבלתי את זה אחרת. בשבילי
זה היה שיא העלבון, לשים אותי ביחד
עם החומר הזה? קראתי למנהל־הכלא וביקשתי
להחזיר אותי לבידוד ולחושך. שם
היה לי יותר טוב על הלב.״
באגף של תאי־הבידוד, טוען אבו, לא
מבקרים עיתונאים או חברי־סנסת .״יש
שיטה,״ הוא אומר ,״לוקחים את האורחים
לחדרים שבאגפים הנוחים ומסתובבים אי-
תם שם שעה וחצי. אחר־כך לוקחים אותם
לחצי שעה לחדר-האוכל, ופיתאום נעשה
מאוחר מדי, והם צריכים ללכת. כך הם
לא רואים את האמת.״
בינתיים השתפרו תנאי־מאסרו של סלומון
אבו. הוא שוכן באגף ט׳ בכלא,
הנחשב אגף טוב, ונתנו לו לצאת לבי-
קור־בית — כל זאת מאז הוחלט לערוך
את מישפטו מחדש.

;; הסבא1
מאלוהים
האח צ׳רלי (באמצעה כביודהמישפט
תמיד בא לבקר
תו בישראל, ושהתה כאן עם בתו התינוקת.
סלומון
שוחח בטלפון עם אשתו באופן
קבוע, ובאחת השיחות היא ביקשה שיבוא
לארץ כדי לקחת אותה ואת בתם לספרד.
היא סיפרה לו גם שאחותו עומדת להינשא,
והמישפחה מבקשת שיהיה נוכח בטקס־הנישואין.
סלומון
עלה על מטוס ובא לארץ. הוא
שהה אצל הוריו בחיפה, אך יום אחד
נסע לתל־אביב. זה היה היום שבו נרצחו
עזרא שם־טוב מזרחי ואהרון מליח.
דוברי־המישטרה טענו• שסלומון אבו
שייך ל״מאפייה הצרפתית״ ,וקשרו את
שמו בשמותיהם של האחים אלי ולילי
אבוטבול, והאחים וילי ואדגר זמור, ששהו
אז בישראל.
במישפט הרצח טען סלומון אבו שהוא
חף־מפשע. הוא טען שהגיע לארץ להש תתף
בחתונת אחותו וכדי לקחת עימו
את אשתו ובתו לספרד. מכיוון שלא רצה
לערב את הוריו, לא הזמינם להעיד שהיה
אצלם, ולא בתל־אביב, במשך כל השבוע
שקדם לרצח.
במישפט עצמו סיפר סלומון אבו דב רים
תמוהים, שאינם ברורים עד היום.
הוא סירב לדבר מאז עם עיתונאים שניסו
לא פעם לרא״עו בכלא. כאשר נשאל לסיבת
סירובו לתאר את גירסתו, השיב אבו
שלא היה סבור שמישהו יכול לעזור לו.
האסיר המפורסם, שמחצית מזמן שהותו
בכלא הישראלי פילה בבידוד, מספר:
״הלבישו עלי חליפה שלא התאימה לי.
אני לא צדיק, אבל אני רחוק מלהיות
אותו גנגסטר ׳ מסוכן, כפי שניסו לתאר
אותי כאן. סיפרו שאני שייך למאפייה
הצרפתית. איזו מאפייה? את האחים זמור
לא היכרתי כלל, ואיני מכיר אותם. את
האחים לילי ואלי אבוטבול הכרתי רק
בכלא רמלה, זמן קצר לפני שלילי נפטר
בכלא מהתקפת־־לב.

ב־ ,1974 כאשר חדל צלטנר לבקרו, הוא
חטף סוהר כבן־ערובה, ותבע שהשופט
יבוא מייד. לטענתו, ביקש לשוב ולעורר
תשומת־לב ציבורית למיקרה שלו :״שידעו
כולם שאדם חף־מפשע הושלך לכלא״.
בסופו של דבר צלטנר לא בא.
אחרי המעשה* הוכנס אבו לבידוד בחדר
מס׳ 36 בכלא־רמלה. הוא מתאר את תא-
הבידוד ואומר ששיטחו הוא לא יותר ממטר
מרובע אחד, שלא היה בו אור וש-
עכברושים התרוצצו ללא-הרף על ריצפתו
ונשכו אותו. היום כבר אין עושים שימוש
בתא זה.
בעת שנותיו הארוכות בכלא כתב אבו
הרבה. לדבריו, הוא צבר מאות עמודים
והצליח להבריחם מבית־הסוהר. יש בדעתו
לפרסם את הדברים. הוא סבור שפיר-
סומם בספר ישפוך אור חדש על היחסים
בין האסירים בבתי־הסוהר בארץ. הוא
אינו סבור שיוכל לשנות סידרי־עולם, אך
תקוותו היא, שהספר יעזור בכל־זאת, לאסירים
אחרים.

הצדק חיי ב
לנ צ ח!
1978 ברח סלומון מהכלא, והוח-
י זר אחרי שנתפס. על כך הוא מספר:
״בעניין הבריחה הייתי שלם עם עצמי.
כל דרך נראתה לי בסדר, רק לצאת
משם. זה לא המקום שלי. אני נמצא כאן
בטעות. אני רק מקווה שהצדק ינצח, וש אהיה
במקום אחר. אני יושב אחת־עשרה
שנים מהחיים, ואני לא מרגיש איך עברו.
אני כאילו דורך במקום. אני בכלל לא
יודע מה קורה בעולם, בחוץ. אני מנותק
לגמרי. מה שאני כן יודע, ורואה כל י־דם,
זה שאנשים חפים־מפשע יושבים בבתי-
הסוהר בארץ. אני לא יחידי.
״יש לי מזל, שיש לי מישפחה שדואגת

ל פרקליטיו, נחמה וזלמן סגל, הוא
? אומר :
״הם באו מאלוהים. הם אנשים נהדרים.
זלמן סגל לוקח כל דבר ללב. כאשר בזמנו
סירב היועץ המשפטי לממשלה לחדש את
המישפט, הוא ישב מולי בכלא־רמלה ובכה
עם דמעות בעיניו. ממש כמו ילד
קטן. הוא גם בכה עד דמעות כשקיבלנו
את האישור לחידוש המישפט. אני מקווה
שגם אסירים אחרים יזכו לזה.
״בהתחלה, כשהיועץ המישפטי שלל את
חידוש המישפט, הוא טען שהיתה רשלנות
מצד הסניגור שלי במישפט הראשון,
ושאילו הוא היה פועל בחריצות
היתה הראיה החדשה (הנוגעת לאקדח)
יכולה להיות ידועה לו. לעומת זאת, הסכים
נשיא בית־המישפט לחידוש המישפט.״
בהסכמתו הסתמך !נשיא בית־המישפט
העליון על חוק בתי־המישפט מ־ ,1957 שסעיף
9א׳ סעיף קטן 2בו אומר :״אם
נתגלו עובדות חדשות או ראיות חי-
שות, שהיו עשויות לשנות את תוצאות
המישפט לטובת הנידון, ולא יכלו להיות
בידי הנידון, או לא היו יכולות להיות
ידועות לו, ניתן לחדש את המישפט.״
נשיא גיודהמישפט העליון, שהחליט לחדש
את מישפטו של אבו, עשה זאת אחרי
שהתברר לו שלפרקליטו של אבו במישפט
הראשון נמסרה חוות־הדעת של המומחה
המישטרתי לבאליסטיקה, אך לא נמסרו
לו דפי־העבודה, שעליהם התבססה חוות-
הדעת.
על המישפט הראשון אומר אבו:
״אצלי במישפט היו כמה דברים משונים.
אני חושב כבר 11 שנים איך הגעתי
לכאן, והופך כל דבר לכל הכיוונים. לפעמים
אני חושב שהגעתי לקצה חוט, ופית-
אום בורח לי הכל ואני כבר לא יודע מה
לחשוב.
״היו אז הרבה דברים לא מתקבלים
על הדעת ולא הגיוניים, אבל אני לא
יכול לדבר על זה עכשיו, בגלל המישפט
החדש. אני רק מקווה שהאמת והצדק
יתגלו, ואז אהיה בן־אדם חופשי, כפי
נעמי אדווה
שמגיע לי.״

(המשך מענזוד )57
מנית ותיקה, לאה שוורץ. אחרי כמה
שבועות שלפה אותה לאה מאחרי שולחן-
הכתיבה, וביקשה ממנה לדגמן לפני הקנ יינים.
וכך התחילה הקאריירה של לפידות.
ליאורה לא הפעילה מרפקים, ולא נדחפה
בעולם קשה זה, הכל קרה לה כי
כנראה כך היה צריך לקרות. פיטר הרצוג,
מבכירי הצלמים בארץ, עשה עימה סידרת
צילומים שהיוותה כניסה מרשימה
מאוד. לאחר מכן נבחרה לדגמן בתצוגת-
אופנה של אופנאי צעיר ושאפתן שניסה
לחדור לשוק — גידעון אוברזון.
ליאורה פרצה את גבולות הארץ, ובין
היתר ייצגה את בגד־עור במסע מכירות
ברחבי העולם. היא אף נבחרה לדגמן
עבור חברת־תמרוקים בינלאומית, ששנה
קודם לכן העסיקה את ג׳ין שרימפטון,
הדוגמנית הלונדונית המפורסמת. משנת
1968 היא נחשבה לדוגמנית־צמרת מעולה
ומיקצועית ביותר. צילומים שלה התפרסמו
בווג מאגאזין ובשבועונים בינלאומיים
רבים• היא השתתפה בסירטי
פירסומת רבים, זכתה להופיע עם הגשש
החיוור בסרט השכונה שלנו, והוכיחה
שיש לה כישרון מישחק. עד היום מת נוססת
במישרדי אל על בחו״ל כרזה שבה
מצולמת ליאורה כשהיא יוצאת מן המים
בחוף דהב.

ר אי מ סו ל ף
ו ע קו ם
ן * ב חינ ה מי ק צו עי ת היה לי תר/
/׳ בה סיפוק,״ מספרת ליאורה, שנישאה
בשנית, לגידעון רוזנשטיין .״הייתי
מאוד מבוקשת. אבל אף פעם לא הייתי
קארייריסטית. הדברים פשוט קרו לי.
ההצלחה בעבודה לא שינתה אותי. עבדתי
הרבה, כי אחרי גירושי מבעלי הראשון
הייתי עם ילד והייתי צריכה לפרנס אותו.
לא, שיחקתי אותה׳ ,לא היתד, לי מכונית
מפוארת, ולא הייתי נערת־זוהר. ניהלתי
חיים שקטים. בישלתי, כיבסתי, ניקיתי.״
היא מתקוממת נגד התדמית שיש לדוגמניות
בציבור, ועד היום, כשהיא מעלעלת
בעיתונים, היא נדהמת מחדש .״הרי יש
נשים שעושות דברים הרבה יותר חשובים
ולא כותבים עליהן. מה שמציגים
בעיתונים על חיי הדוגמניות הוא ראי
מסולף ועקום.״
ליאורה מנפצת את המיתוס הזוהר שיש
למיקצוע :״זו עבודה פיסית קשה מאוד.
צריך להחליף בגדים בקצב מסחרר, ול לכת
קילומטרים על המסלול. בקיץ מצל מים
ביגדי חורף, בחורף ביגדי קיץ,
וההשכמות הן בשעות מוזרות. לא פעם
אפילו התעלפתי בצילומים. כמובן, בקטלוגים
זה ניראה משגע, אבל להיות חשופה
לשמש החזקה, בחולות המידבר, ולא
לשתות ולא לאכול — זה מתיש מאוד.״
למרות הקשיים והתחרות העזה היא
מודה שאהבה מאוד את עבודתה ונהנתה
ממנה. אך עד היום היא מתעבת את
הפולחן סביבה .״מה זה דוגמנית־צמרת?
זו אישה שעובדת קשה מאוד ולא כמו
שנראה — בתי־מלון מהודרים ומסיבות
חברתיות. וכל העיתונאים שרצים אחרייך
— מצד אחד זה אולי מחניף; אבל כל
החיטוט שלהם בחייך, נמאס עלייך מהר
מאוד, ומעצבן אותך.״
כל הסחרחורת הזו נמשכה עד לפני
שנה. ליאורה עבדה ללא הפסק ודחתה
הצעות רבות. לפני שנה נולד לה ול גירעון
בן, שלו ייחלו. שנים רבות.
התינוק והמגע היומיומי עימו שינו
את סולם העדיפויות שלה. היא גילתה
שעולם חדש נפתח לפניה .״התינוק הזה
ממלא את שנינו. וזה עושה לי הרגשה
נפלאה. אני מרגישה רגועה יותר, ובש לה
יותר. אני מגלה דרכו עולם חדש
ויש לי רגעים נפלאים במחיצתו.״
אך יום אחד אחרי שמונה חודשים
של ישיבה בבית והתמסרות לתינוק, ציל־צל
הטלפון בביתה. בתצוגת-אופנה היתד,
חסדה מנחה ושאלו אותה אם היא מוכנה
להנחות. ליאורה היססה בתחילה, אך
השתכנעה לנסות. היא התייחסה לעניין
כאל דבר חד־פעמי. אולם כשהנחתה את
התצוגה וזכתה לתגובות חמות, התחילו
ההצעות לזרום אליה. והפעם לא כדוגמנית
אלא כמנחה. ומאז משמשת ליאורה
מנחה בתצוגות אופנה ונהנית מן השינוי.
״מאוד מצא חן בעיני לפרוש מן הדוג מנות
בכבוד, כשאני בשיא ועדיין מבוקשת.
גם נשארתי באותו תחום, רק בז ווית
אחרת. הדוגמנות היא תקופה ש מתה
בשבילי. אם לא הייתי מנחה, הייתי
בוחרת מיקצוע אחר.״ שו ש מיי מון 1
העולם הזה 2308

אל סבון בתחליב-יש לו טבע לפנק.

פרסום מלניק/בן לס/דייגי־לויו

קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע-מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה
הידועים מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור.
אל סבון קמיל בלו -מותאם במיוחד לחומציותו הטבעית של העור, הוא אינו מסיים
פעילותו בגמר הרחצה ושומר על העור בפני יובש וגירויים, יוצר שכבה מגינה על העור
ומקנה לו רכות ורעננות.
קמיל בלו -הינו ממשפחת מוצרי הקמיל אשר פותחו ויוצרו במעבדות דר׳ פישר
המתמחות במיוחד בייצור תכשירים קוסמטיים טבעיים בידע רפואי.
קמיל בלו טבעי...כל מה שעורך מבקש.

חזרה לתחילת העמוד