גליון 2308 מתאריך 25 בנובמבר 1981

חשוןתשמ ״ כ 2 5 .1 1 .1 9 8 1 ,

מיפפר 2308

קפה טהור טעם טהור.1000/0,
עלית לקחה את הטעם הטוב שבקפה ונצרה אותו בכל גרגר

ספלנדיד!
החרוש הטכנולוגי הנפלא
״קפה נמס המיוצר בשיטת האגלומרציה״ הגיע לישראל.

ספלנדיד!
עתה בא אל שולחנך וטעמו על לשונך...

ספלנדיד !
קנו אותו, כל גרגר...

ספלנדיד!

קפה נמס-.סטו טהור

מעיקה נ

100 גרם

טוב די

__ ה ש 1/ר הח־ו־מ :

כתביו! הע1ער האחורי :

יעל, משו! ,ו1ת, וזזו

היצאנית והמוהל

יעל דיין חשפה עצמה כתוכנית-
הטלוויזיה מוקד• ,טכה דיברה
על יחסיה עם אביה. מה באמת
היו יחסיה עם
אביה משה, עם
אמה רות, ועם רחל
דיין *

מה הביא את סיגלית פרקש,
חיילת כת־טוכים מראשון־לציון,
להיות ל יצאנית ץ סיפורה המלא
של החיילת,
שגתפסה עם המוהל
בחשד של
עיסקי־זנות.

הריבית תחנוק אותנו!
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי ינאי עורד־תבנית:
יוסי שנון רכזי מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורבי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערבת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

שבועון זה הוא עיתון של חדשות.
הוא צמוד למאורעות השבוע, בכל מעזרי
החיים, ומשתדל לדווח עליהם בצורה המספקת
את הרקע והמנבאה את ההמשך.
אך מדי פעם נותן העולם הזה מקום
למאמרים החורגים מן המיסגרת המצומצמת
של הזמן הקרוב, והמספקים תיאוריה חדשה
לתהליכים ארוכי־טווח. אנו עושים
זאת, בדרך כלל, כאשר אנו מגלים הוגה־דיעות
שיש בפיו בשורה חדשה.
עשינו זאת, כמובן, במשך הרבה שנים
בשטח החשוב ביותר לעתיד המדינה ול חיי
אזרחיה: יחסי ישראל-ערב, בעיות
השלום. אך שבועון זה גם פירסם את
סידרת־המאמרים החשובה ביותר על צה״ל,
שפורסמה אי־פעם בעיתונות הישראלית :

בלבלגית אלבסנדר
ארידור מבצע
מאמרי־הפרשנות המעמיקים והנועזים של
בנימין עמידרור, שחיסלו כימעט את כל
המוסכמות בשטח הצבאי, ששלטו מאז
קום המדינה ועד אחרי מילחמת .1973
לסוג הזה של הוגי־דיעות שייכת גם
אסתר אלכסנדר.

ב לי ג ת ״ ד
מ ט ״ ח וונ ל ״ג

בצמרת המישרדיס הכלכליים יש
הטוענים בלהט ששר־האוצר, יורם ארידור.
מנהל את מדיניותו על־פי העולם הזה.
מי שקורא את מאמריה של הכלכלנית
אלכסנדר, בוודאי אינו מופתע מכך.
כאשר התחילה אסתר אלכסנדר לפרסם
את מאמריה הכלכליים, לפני שנתיים וחצי,
היה ברור שאין היא עוד פרשנית מן
השורה. הלהט -סיגנון הדברים ולשונם,
וחשוב מכל — התוכן — חרגו מכל
מה שמקובל בעיתונות הישראלית.
בדרך־כלל מתעניינים הקוראים במאמרים
כלכליים הרבה פחות מכפי שהם
ה עו ל ם הז ה 2308

מתעניינים בכלכלה עצמה, ולעתים קרובות
קשה להאשימם על כך. עיתונאים
ופרשנים כלכליים נוטים להשתמש בז׳רגון
מיקצועי מאוד, הגדוש ומלא בראשי תיבות
וקיצורים כגון תל״ן ונת״ד, תל״ג
ומט״ח. הם מדברים על ״כוחות שוק״
מיסתוריים, על גישה ״מוניטאריסטית״ או
״קיינסיאנית״ ,וכל אלה הופכים את קריאת
הפרשנות הכלכלית למיבצע שלא כל אדם
מסוגל לעמוד בו. אסתר אלכסנדר טרחה
הרבה כדי לפזר את ענן המיסתורין ולהבהיר
את המתרחש בכלכלה הישראלית
בשפה של בני־אדם.
תוך כך היא יצאה נגד כל המוסכמות
שהיו מקובלות (ועדיין הן מקובלות) על
מרבית הכלכלנים הישראליים.
כאשר כולם — פוליטיקאים, מנהלי בנקים
ועיתונאים — הצביעו על התקציב
הממשלתי ועל תוספות־השכר כעל הגורם
העיקרי להאצת האינפלציה, והמליצו לקצץ
בתקציב, לצמצם בסובסידיות ״ולא
להיכנע״ לתביעות העובדים, עשתה אסתר
אלכסנדר בדיוק את היפוכו של דבר:
היא טענה שכדי להוריד את שיעור ה אינפלציה
יש דווקא להגדיל את התמיכה
הממשלתית במוצרים החיוניים, ולהצמיד
את השכר ב־ס/ס 100 לעליית המדד.
כאשר כל האחרים טענו שיש לרסן את
האשראי על־ידי העלאת הריבית הבנקאית,
טענה אסתר אלכסנדר שיש דווקא להוריד
את שער־הריבית.
עכשיו כבר אין ספק שהצדק היה עימד.,
שר־האוצר לשעבר, יגאל הורביץ, שהיה
חביב המדורים הכלכליים שתמכו במדיניות
ה״אין לי״ שלו, זכה בביקורת קשה מצד
אסתר אלכסנדר• ׳ואכן, מדיניותו ״האנטי-
אינפלציונית״ של הורביץ הביאה את האינפלציה
בישראל לשיא עולמי.
כאשר התמנה יורם ארידור כשר־האוצר,
הוא התחיל לנהוג על-פי המלצותיה של
אסתר אכלסנדר. הוא לא קיצץ בסובסידיות
אלא החזיר אותן, וגרם הוזלות, שאכן.
הורידו את שיעור האינפלציה.
ארידור גם תומך בהנהגת תוספת־יוקר
צמודה ב־^ססז למדד, ומאיים להעביר
בכנסת חוק שיחייב זאת, אם לא ישיג
את הסכמת ההסתדרות.
החודש שוב נהג ארידור על-פי עצותיה
של אסתר אלכסנדר. בחודשים האחרונים
פירסמה הכלכלנית בהעולם הזה שורה
של מאמרים, שבהם תקפה את שער־הריבית
הגבוה כגורם חשוב בעידוד האינפלציה
ובעצירת הצמיחה במשק. עכשיו,
אחרי שנים רבות שבהן שער־הריבית עלה
ללא הרף, התחיל מישרד־האוצר ללחוץ
על הבנקים להורדת שער־הריבית.
לקוראי העולם הזה כדאי להתגבר על
הרתיעה הטיבעית־כימעט מפני מאמרים
כלכליים, ולקרוא בעיון את דבריה של
הכלכלנית בעלת הדיעות הנועזות (ראה
עמוד .)23 הקוראים שיעשו כן לא זה
.בילבד שיבינו בצורה בהירה יותר את
המתרחש עתה במשק הישראלי, אלא ש אולי
גם יידעו מראש משהו על הצעדים
הבאים של מישרד־האוצר.

הכלכלנית אסתר אלכסנדר חושפת את תפקידה ההרסני של הריבית
הגבוהה. כיצד מכלה הריבית הגבוהה בעולם את הייצור ואת
הייצוא, וכיצד מתעשרים הבנקים? האס יש לשו־האוצו יורם
ארידור סיכוי במאבקו להורדת שער־הריבית, או שהוא יגלה שהאוייב
— החזית המאוחדת של הבנקים — חזק מדי?

האסיר סוומון אבו
נואיון!רעדי:
אני אדם מאמין!
לראשונה מזה 11 שנים הסבים
אסיר־העולם, שמישפטו־החוזר נפ תח
עתה, להיחשף בעיתונות. בראיון
בילעדי להעולם הזה, טוען
אבו שהוא מאמין שפרקליטיו,
נחמה וזלמן סגל, הם שליחי ה-
אלוהים, שיוציאו או•

תו לחופשי. בתכה
• £ 1מצולמת עם פתיחת
המי״טפט.

במיטה יש גגבר!
הסידרה על מיסתורי האורגאזמה הנשית הסעירה נשים וגברים
במשך 13 שבועות. בגליון זה, בפתח הסידרה
החדשה על מיטתו רי המין הגברי, מגלה גבר
אוסמראלי מת צריכות הנשים לעשות כדי
שהגבר ייהנה במיטה.

אתמול ־ הכל, היום -הרבה פחות
בפרק השלישי כסידהה על גורלם של כובבי העבר התיאטרון מובאים סיפוריהם של אנשי רביעיית מועדון ו והדוגמנית לי,אורה לפידות. גידעון זינגר בווינה, ראוב־שפר
כמושב, יענקלה גן־סירא כתיאטרון לנוער, שימעו,
ג ר בכית, וליאורה לפי־רות מנחה כתצוגות־אופנה —
העבר השני של המסלול.

אברח ציו א נגד השופטת
העולם הזד. מגלה את האמת על תימרוני פרקליטיו של שר־הדתות.
הס עשו הכל כדי שהשופטת, ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, לא תשב
במישפטו של אהרון אבו־חצירא. מדוע הס חוששים ממנה?

מדוע לא, נכפה חוק דמי־הכטיחות: אין חוק, יש תאונות

מ דו רי ם קב ווני ס: תשקיף כמדינה

הנ דון — קוויזלינגים

אתה והשקל מכתבים תשבץ
הורוסקופ — נחל קשת
חשבון עוכר ושב
עולם קטן — תורכיה, מצריים, 27 ברית־המועצוח ודרום־אפריקה 28 אנשים כעולם 33 אנשים 34 ממסיבה למסיבה 36 בלונים
יומן אישי — הסרט ״מפיסטו״;,
ג׳ינג׳ית;

האנגלית של אוואן,
במיטה ומוחיי־אל־דין
מה חם אומרים -מרים גלזר-
תעסה, ישראל קיסר, נימים מישעל,
דן מרגלית, אמנון ביטון ואהרון

איפלה קולנוע — מרקוס אימהוף, האשה
ממול ונערת־הכפר
שידור איש ממאדים
רחל המרחלת כלכוטק חלון ראווה — מדור חדש של
אורנה גלזן על בגדים ואופנה ועל
האנשים שמאחריהם. הפעם — על
הקיבוצניקית־לשעבר שרה מילר
והסוודרים שלה
נמר של נייר — יעקוב אדל־שטיין,
אסא כשר, קנוט הממון,
אטלסים ומדע בידיוני

זה היה העולם הזה שהיה

ספורט — האם תמשיך רחל את
המסורת של משה דיין
תל־אביב? האם
נפצעים יותר?

הסובקר בחב

עיסקת־אלקטרונ״קת

נגד מודע

גדול ה

רק עתה התברר מניין באה השמועה שעל פיה
הגיש ח״כ יהודה חשאי שאילתא שהחשידה את
שר־האנרגיה־לשעבר, יצחק מודעי, בקבלת שוחד.

בימים אלה עומדת להחתם אחת מעיסקות
האלקטרוניקה הגדולות ביותר בתולדות
המדינה.

מבקר־המדינה, הד״ר יצחק נבנצל, שיגר
׳מיכתב אישי לראש־הממשלה, מנחם בגין,
שבו הודיע לו על חשדות שהועלו על־ידי
אמנון הרציג, מנהל המחלקה כמישרד

גורמים מיסחריים ישראליים עומדים לחתום על
עיסקה עם סול גולדמן, מנהל חברת סולגור, הסוכנת
בישראל של חברת האלקטרוניקה האמריקאית
הגדולה, יוד אי וקרפט קונזפני.

הו 1יו 111ו ת גנז ה 3 1 0 0היסטורי :

רב !,סירב להתיר לפרס
להיפגש עם סאדאת
עיתוני ישראל גנזו או הצניעו ידיעה
בעלת משמעות היסטורית, שאותה גילה
ברונו קרייסקי כהקדמה לספר על אנוור
אל-סאדאת :
בימי ממשלת רכין, כאשר קרייסקי סיפר
לסאדאת כי לדעתו יהיה שימעון פרס ראש־הממשלה
הבא של ישראל, הציע סאדאת
לקרייסקי להפגישו בחשאי עם מי שהיה
אז שר-הביטחון של ישראל. קרייסקי העביר
את ההזמנה לישראל, אך ראש־הממשלה,
יצחק רבץ, סירב להתיר את הפגישה.
אילו נפגשו אז סאדאת ופרס, יתכן
מבקר־המדינה, שהיתה ממונה על מישרד
האנרגיה. המבקר לא הודיע לכגין אם
בכוונתו לחקור חשדות אלה או לא. ראש־הממשלה
לא השיב לנכנצל על מיכתבו.
ח״כ יהודה חשאי הגיש את חשאילתא שלו יום אחד
אחרי שהרציג פרש מתפקידו ועבר לכהן בהנהלת
בנק הפועלים.

אריק לוחץ
למינוי ג רו ססרד
שר־הביטחון אריק שרון מפעיל לחצים
כבדים על ראש־הממשלה ועל שר-התחבורה,
חיים קורפו, למנות את מנכ״ל מישרד־התחבורה
לשעבר, אריה גרוסברד, לתפקיד
מנכ׳׳ל ״אל־על״ .קורפו מתנגד לדרישה זו
של שרון.

מסיבת

ידה
יקרה מנכ״ל מישרד מבקר־המדינה, יעקב
ככור, עומד לערוד ביום הראשון, הקרוב
את אחת המסיבות היקרות
בתולדות המדינה. בכור עורך מסיבת־פרידה
למכקר־המדינה, הד״ר יצחק
נבנצל, שתעלה למשלם־המיסים יותר
ממיליון וחצי לירות.
המסיבה תיערך במושב אורה שליד
ירושלים, והוזמנו אליה כמה אלפי
אורחים.

בינתיים החליט שרון להשאיר את גרוסבורד בתפקיד
ראש ועדת־המישנה לענייני־תחבורה בשיחות
האוטונומיה, למרות שגרוסבורד שוב אינו מכהן
בתפקיד מנכ״ל מישרד־חתחבורה.
גרוסבורד מתגורר בבית של שרון בצהלה, תמורת
שכר־דירה ( 850 דולר לחודש).

הו ח לט להחדיר
הנהלת ״אל-על*
בישיבת צמרת מישרד-האוצר, שנערכה
כיום השני האחרון, בהשתתפות שר־האוצר
יורם ארידור, הוחלט, בהסכמת שר־התחבורה
חיים קורפו, להחליף את כל
הנהלת ״אל־על״.
משתתפי הישיבה׳ וביניהם גם ארידור, החליטו
להמתין כמה שבועות, עד שהרוחות באל־על ידגעו.

מאוד כי יוזמת-סאדאת היתה מתבצעת כשלב
מוקדם יותר, וכי המערך היה נכנם
למערכת-הבחירות של 1977 כמי שפרץ את
הפריצה ההיסטורית כדרך לשלום. יש
להניח שבמיקרה זה היה המערך מנצח
בבחירות, ושמנחם בגין לא היה מגיע ל
שילטון.
לא ברור מדוע התנגד רבין לפגישה —
אם הדבר נבע משינאתו לפרס, או מהחשש
שפגישה כזאת תפתח בתהליך שיביא להקמת
מדינה פלסטינית, או מחוסר רגישות
להזדמנות ההיסטורית.

משבר בע יר ה ת ״רו ת
פירסומי מישרד־התיירות, כאילו חלה ירידה
של כ־ 15 אחוז כמיספר התיירים המגיעים
לישראל, אינם נכונים. הירידה גדולה
בהרבה יותר, ומגיעה לכ־ 30 אחוזים לעומת
׳השנה שעברה. התחזית היא קודרת עוד
יותר, ומנבאה ירידה של כ־ט 5אחוזים.
ראשי מישרד־התיידות עשו תרגיל סטאטיסטי,
כשהכניסו לתחשיב התיירים המגיעים לישראל את
התיירים המגיעים באוניות־שיט, הנשארים בארץ
כמה שעות בילבד.

דיין הראשון הספר אחרי הספר כתבו
כפיר

הראשון על משה דיין, שנכתב
מותו עומד להופיע כשבוע הבא.
ייקרא ״שיחות עם משה דיין״.
אותו העיתונאים יעקב ארז ואילן
והוא ייצא בהוצאת ״מסדה״.

שני העיתונאים ערכו במשך שלושה חודשים שיחות
עם דיין, שעמדו להופיע במיסגרת האנצקלופדיה
שבעריכתם, צוד׳ל בחילו. עתה הם החליטו להוציא
ספר זה בנפרד.

החיילת לא נענשה
על־פי בקשת ראש־הממשלה, לא נקטו שילטונות
צד,״ל כל צעדים מישמעתיים נגד חיילת חיל־האוויר
שפרצה בקריאות גנאי נגד בגין ונגד הנסיגה מסיני.

כשביקר ראש־הממשלה בבסיס עובדה,
פרצה חיילת חיל-האוויר, שאביה הוא אחד
מוותיקי חרות וידיד של בגין, בצעקות
מעליבות כלפי ראש-הממשלה. מפקדיה
החליטו להעמידה לדין, אך למחרת הגיעה
פניה מבגין שביקש שלא לנקוט נגדה
באמצעים משמעתיים.

בוטלה ו#סי

שרים מתנגדים

בגין מחבל

לנסיעת שרון

כמה שרים הביעו בשיחות אישיות תרעומת
רבה על ראש-הממשלה, מנחם בגין, על
שהפך את ישיבות־הממשלה האחרונות
לישיבות פולמוס עם המערך.

בעל הגלריות התל־אביבי, יצחק מוראל, השוהה
בשנים האחרונות בניו־יורק, אירגן יחד עם תנועת
החרות בישראל מסיבת חנוכה ליורדים ישראליים.

השרים מתלוננים במיוחד על כך שבגין גילה
בישיבת הממשלה את המיספר הגדול של בתים
ערביים שפוצצו בעת שילטון המערך .1224 :אותם
שרים טוענים שפירסום מיספר זה פוגע קשה בתדמית
ישראל בחו׳דלארץ ובמערך ההסברה הישראלי,
ומספק תחמושת להסברת אש״ף.

בסופו של דבר פורקה השותפות, ביגלל חילוקי דעות
לגבי חלוקת ההכנסות מהמסיבה.

כמה שרים בממשלה שוקלים אם להעלות
הצעה, שלפיה ידחה אריק שרון את נסי נסיעתו לוושינגטון, המתוכננת לשבוע הבא.
התנגדות השרים, שבראשם עומד השר־בלי־תיק
לענייני יהודים, יצחק מודעי, נובעת מהתבטאויות
של אישי־ממשלה אמריקאיים בכירים, המטרפדות,
לדעת אותם שרים, את נסיעת שרון עוד לפני שהיא
גוצעה.

חרוח בניו״יורק
הנהלת חרות הבטיחה לטוראל, שהאישיות
המרכזית במסיבה יהיה שר־האוצר יורם
ארידור, שיקרא מיברק-ברכה מיוחד
מראש־הממשלה, מנחם בגין.

במדינה העם רוסים !מודניס
אילו הוזמו?ד ואזגסה
לישראל. ,היה מוצא כאן
סימגיס מוכרים למרד
גמימסד הרוסי־פולגי.
בפולין מתרחשת מהפכה. האי׳
גוד המיקצועי החופשי, סולידריות,
שנולד יש מאין, חיסל את כוחה
של הסתדרות־העובדים הכללית,
שהיא חלק מן המישטר הקומוניסטי.
מכיוון שבמישטר הקומוניסטי
המדינה היא המעבידה, הפכה
הסתדרות־העובדים מכשיר בידי
המעביד לדיכוי העובד, לצימ־צום
מאבקו המיקצועי, למניעת
שביתות ועיצומים.
מכיוון שהמישטר הקומוניסטי
מזוהה עם הרוסים, האויבים ה מסורתיים
של העם הפולני, היתה
ההתמרדות של סולידריות גם
למעין מאבק־שיחרור סמוי נגד ה הגמוניה
הסובייטית.
מעביד או עובד? הסתד-
רות־העובדים הישראלית הוקמה
י על-ידי דור־המייסדים, שהיו ברובם
המכריע עולים מרוסיה ומפולין.
בעיני רוב חבריה, שהם כיום
בני עדות־המיזרח, היא מהווה חלק
מן המימסד הרוסי־פולני.
במשך השנים, שבהן הקימה ההסתדרות
מיפעלים כבירים בחרושת,
בחקלאות, במיסחר ובבנק אות,
היא הפכה אחות־תאומה למעביד
הגדול ביותר בארץ. בעיני
רוב חבריה, ההסתדרות הפכה מכשיר
לצימצום המאבק המיקצועי,
למניעת שביתות ועיצומים — לטובת
המעבידים.
על רקע זה נעשו מדי פעם נם־
יונות של עובדים להתארגן למא בק
מיקצועי נפרד, בצורה שתשחרר
אותם ממרות ההסתדרות. לאחרונה
זה קרה שוב.
משל לא הזמין. כאשר הכריזו
ועדי העובדים באל־על על
שביתה נגד הודעת ההנהלה על
פיטורי מהנדסי־הטיס, התייצבו
לימינם ״ 13 הוועדים הגדולים״.
י גוף בלתי-רישמי זה התגלה כמה דורה
ישראלית של סולידריות.
זה היה רע בעיני הצמרת ההסתדרותית.
גרוע מכן היתד, בעיניה
התוצאה: העובדים ניצחו• הם
הביאו לפיטורי בומה שביט, יו״ר
מועצת־המנהלים עזל אל־על. שר
מרכזי בממשלה, דויד לוי, התייצב
בגלוי לימינם.
הלקח היה ברור. כל פועל בארץ
הבין אותו.
השבוע היתה צמרת ההסתדרות
שחייה בפאניקה, שלא נפלה מזו
של ראשי־ההסתדרות בפולין. היא
גינתה את הוועדים, העמידה פנים
כאילו יש להציל את העובדים מפני
נבחריהם הישירים, לטובת הביורוקרטיה
המיפלגתית האדירה
של ההסתדרות.
אילו בא לך ואלנסה לביקור בישראל,
היה מוצא עניין רב במצב
השורר כאן. אך ירוחם משל, בן-
פולין כמוהו, לא הזמין אותו.

מ דיניו ת
שדוחות ע דו!לה
בשלושה ביוונים נסתמה
דרכו של אריק.
עכשיו הוא מנסה
יי ד רביעית.

מקורות־חוץ ידעו לספר כי שרון
מסייר אי־שם באפריקה, בשליחות
עלומה שנועדה להדק את היחסים
בין ישראל ובין מדינות מסויימות.
אם ינחל שרון הצלחה בגיזרה
זו, יועיל הדבר מאוד להמשך דרכו•
כי בינתיים נחסמה דרכו בשלושה
המיגזרים שבהם ניסה
ה פו ל ס הז ה 2308

לחולל שינויים גדולים מייד עם
היכנסו לתפקידו כשר־הביטחון:
היחסים עם ארצות־הברית, לבנון
והשטחים הכבושים.
#ארצות־הכרית: שרון
פיתח תפיסה מהפכנית. חדשה של
״שיתוף־פעולה אסטראטגי״ רחב
וגלוי עם ארצות־הברית.
לשם כך השמיע באוזני האמריקאים
תוכנית מפורטת ומרחיקה-
לכת. הוא הציע להפוך את ישראל
לבסיס האמריקאי העיקרי במרחב,
לאחסן בה כמויות־ענק של
נשק מיבצעי, כדי שבמיקרה הצורך
יוכל הצבא האמריקאי לזנק מיש ראל
לכל נקודת־תורפה במרחב.
הדבר היה מחייב, כמובן, את
הפיכת ישראל לבעלת־הברית העיקרית
של ארצות־הברית במרחב•
הפירוש המעשי: מתן גוש פנקה
אמריקאית מוחלטת ובלתי־מסויגת
למדיניותה של ממשלת־בגין
בכל השטחים.
השבוע, אחרי הימהומים רבים,
באה תשובה שפירושה ״לא״ .קברניטי
וושינגטון הבהירו שאין הם
מקבלים דבר מכל אלה, מילבד
האפשרות לאחסן בישראל ציוד
רפואי.
וכאילו כדי להרגיז את אריק
עוד יותר, פירסמו האמריקאים ש הם
קיבלו למעשה את כל התפיסה
של שרון — אלא שיישמו אותה
בסעודיה. שם יאוחסן הנשק האמ ריקאי,
היא תהיה בעלת־הברית ה מרכזית,
ועל המדיניות שלה
(״תוכנית פאהד״) משליכה אמריקה
את יהבה.
•• ל בנון: אין זה סוד שאריאל
שרון סבור כי יש
לסלק מאדמתה את המימסד וה כוחות
הצבאיים של אש״ף, ולהפכה
למדינת־חסות ישראלית, תחת
שילטון המימסד הנוצרי הימני ה־פרו־ישראלי.
בימים
האחרונים נעשה הכל כדי
להכשיר את הקרקע הפסיכולוגית
ממשלת־ישראל ניהלה
מערכודהסברה נמרצת לשינד
נוע העולם כי ״המחבלים״ מפירים
את הפסקת־האש ומתכוננים להתקפה
גדולה על ישראל. רב-סרן
סעד חדאד פתח במאבק נגד כוחות
יוניפי״ל. הרמטכ״ל הזהיר
מפני ההידרדרות. תוך רתימת כל
אמצעי־התיקשורת למערכה, נוצרה
מתיחות מפוברקת•

נראה כי ארצות־הברית אינה
כזאת.
מוכנה לסבול
וושינגטון הודיעה כי פיליפ חביב,
הדיפלומט האמריקאי הערמומי, יחזור
למרחב כדי לבסס את השלום
בלבנון. יוניפי״ל הכחיש את כל
טענות ישראל. רב־סרן חדאד תואר
כבובה ישראלית, המופעלת
על־ידי המטכ״ל הישראלי.
• הגדה המערבית: כאן
הבטיח שרון את ההתקדמות המהירה
והסנסציונית ביותר, כאשר
הקים את ,׳המינהל האזרחי״ והבטיח
לשפר את מצב האוכלוסיה.
הוא פתח בכך עידן חדש של שלווה
ודו־קיום.
מכל זה לא נותר השבוע דבר.
הגדה כולה היתה כמרקחה. מיליונים
ברחבי העולם הזדעזעו למראה
המעשים הברוטליים של שיל־טונות־הכיבוש,
כאבו את כאב ה בתים
המפוצצים והמישפחות ש נשארו
חסרי קורת־גג, התפעלו
מאומץ־הלב של התלמידות שהתגרו
בחיילים הישראליים החמושים.
אחד משלושת העסקנים שנבחרו
על־ידי ״המינהל האזרחי״ כדי
להוות גרעין ל״מנהיגות המותונה״
ב״יהודה ו(ה) שומרוך, הוצא־להו־רג
על־ידי המחתרת (ראה הנדון).
שני חבריו, שבאו להלווייתו, ממשיכים
לחיות תחת מישמר ישרא לי
כבד. קשה להניח שמישהו בשטחים
הכבושים יתן להם יד.
ההלווייה עצמה היתד, אירוע
עצוב, שבו עלה מיספר אנשי־

ביטחון הישראליים על מיספר האבלים
הערביים.
מסעות אריק. בכל השטחים
האלה, יזדקק אריאל שרון למחשבה
חדשה. אחרת יעמיק להיכנס
אל תוך מבוי סתום, שבו עלולה
להיתקע גם הקאריירה הפוליטית
שלו•
יתכן כי מסעותיו של שרון יפתחו
לו דרך חדשה — בכיוון אחר.

י ח סי םמרח בי י ם
ע&מיויווז ב או ד ר
יתבן בי המגצח האמיתי
בוועידת־הסיסגה הערבית
יהיה מנחם בגין
אילו היו המלכים והנשיאים של
העולם הערבי מקבלים השבוע בוועידתם,
בעיר פאם במארוקו, את
תוכנית־השלום של האמיר הסעודי
פאהד, הם היו מנחיתים מהלומה
על מדיניותה של ממשלת בגץ.
עיקריה של התוכנית (ראה מיס־גרת)
מתאימים לקונסנזוס שהתגבש
זה מכבר בעולם: שיש להבטיח
לישראל קיום־בשלום והכרה ער בית!
שיש להעניק לפלסטינים את
הזכות להגדרה עצמית, שפירושה
המעשי הוא הקמת מדינה פלסטי נית
בגדה וברצועה! שירושלים
צריכה להישאר מאוחדת מבחינה
עירונית, אך שהחלק הערבי שלה
צריך לשמש כבירת המדינה ה
הופנית
פאריד:

נסיגה ישראלית משטחים ערביים שנכבשו ב״( 19$7לרבות
ירושלים).
הסרת כל ההתנחלויות בגדה המערבית ובשטחים כבושים
אחרים.
מתן ערובות לחופש־הפולחן לכל הדתות בארץ־חקודש.
הכרה בזכויותיהם של שני מיליון הפלסטינים לשוב למולדתם
ומתן פיצויים לאותם שאינם רועים לשוב.
הטלת חסות האו״ם על הגדה המערבית לתקופת״מעבר בת
כמה חודשים.
הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שחלקה הערבי של ירושלים
ישמש כבירתה.
הכרח בזכות כל המדינות במיזרח התיכון לחיות בשלום.
מתן ערבויות של האו״ם או של חלק מחברות האו׳׳ם, לרבות
ארצות־הברית וברית״המועצות, לגבי כל הסכם שייחתם.

פלסטינית ! שיש להעניק למרבית
הפליטים הפלסטיניים פיצויים כספיים,
ולהחזיר חלק סימלי למולדתם!
שיש לשתף את שתי מע-
צמות־העל בהבטחת השלום.
אילו קיבלו הערבים תוכנית
ברורה כזאת, היתה ממשלת־ישראל
מוצאת את עצמה מבודדת לחלו טין
בעולם. במוקדם או במאוחר
היה קם בישראל מערך מדיני חדש,
שהיה מתאים את עצמו למציאות
פוליטית זו.
לוליינות פוליטית. אולם העולם
הערבי הוא גדול. יש בו 21
מדינות, שלכל אחת מהן אינטרסים
משלה. כאשר מתכנסים מנ היגיו,
יש התרוצצות כללית בכל
הכיוונים. .
כל ההתרוצצויות האלה משתק פות
בזעיר-אנפין במיסגרת הגוף
האחד, אשר יכול היה להכריע:
אש״ף. אילו תמך אש״ף באורח חד־משמעי
בתוכנית־פאהד, היא היתה
מתקבלת בוועידת־פאס. אך בקרב
אש״ף מתרוצצות כל המגמות, הקיימות
בעולם הערבי הגדול.
במצב זה איו ליאסר ערפאת
ברירה אלא לבצע תרגילים של
לוליינות פוליטית, מן הסוג שהוא
רב־אמן בו. תחילה הביע תמיכה
מסוייגת בתוכנית פאהד. כאשד
לחצו עליו הסורים, הסתייג. אחד
מעוזריו ויריביו, צלאח (״אבו-
אייאד״) חלף, הביע דיעה פרג מטית:
שאם ארצות״הברית תאשר
את תוכנית־פאהד בשלמותה, יתמוך
בה גם אש״ף בשלמותו. כלו מר:
הכרה אמריקאית בזכות הפלסטינים
למדינה משלהם בגדה
וברצועה, תמורת הכרת אש״ף בזכותה
של ישראל לקיום בשלום־״
ארצות־הברית, הכפופה ללחץ•
ציוני-ישראלי, אינה מסוגלת לכך
בתנאים הקיימים.
בגין ניצל. מצב זה אינו מאפשר
פריצודדרך דרמאתית. אך
תוכנית־פאהד כבר מילאה את תפקידה
העיקרי. היא נתנה לגיטי מציה
לרעיון של הכרה ישראלית-
פלסטינית. מי שיעלה מעתה הצעה
זו בעולם הערבי, יוכל להסתמך
על האמיר הסעודי אדיר־ההשפעה.
זהו צעד חשוב קדימה, שישפיע
בטווח הרחוק. אך בטווח הקצר
ניצלה מדיניותו של מנחם בגין.
כרגיל, הוא קיבל את הסיוע ה עיקרי
שלו מידי הקיצוניים ה ערביים.

* 882י* 0ט

ה תמיד מ
קווי!ליוג•

שונא בוגדים.
\ בוגדים מכל הסוגים. מבני כל העמים. בני כל
התקופות.
תמיד שנאתי אותם. תמיד אשנא אותם.

ומכל הבוגדים, השנואים ^לי ביותר הם
הקוויזלינגים.

ך ! אייט ׳שנתן את שמו לסוג זה של בגידה —
ושרכש לעצמו בדרך זו חיי־נצח לשוניים — היה
עסקן נורווגי.
וידקון קוויזלינג היה מנהיג מיפלגה לאומנית קטנה
בארצו, כאשר פרצה מילחמת־העולם השניה. נורווגיה
שמרה על ניטרליות קפדנית, אף שמרבית אזרחיה אהדו
בליבם את מדינות־המערב.
בראשית 1940 החליט אדולף היטלר לכבוש את
נורווגיה. כאשר הועלתה תוכנית זו לראשונה על־ידי
חיל־הים הגרמני, היטלר הסתייג ממנה. הוא שינה את
דעתו כאשר נפגש עם קוויזלינג. המנהיג הנאצי שוכנע
כי קוויזלינג הוא אדם פופולרי בארצו, וכי תודות לו
יתקבל הצבא הגרמני הפולש על־ידי העם הנורווגי
בזרועות פתוחות.
אכזבתו היתד. מהירה ומרה. הצבא הגרמני פלש,
אך הנורווגים התנגדו במרץ. הפרלמנט הנורווגי, שהתכנס
בעיצומם של הקרבות הנואשים, דחה בבוז ובזעם את
האולטימטום הגרמני, שכלל את הדרישה למינוי קוויזלינג
כראש־הממשלה. מלך נורווגיה וממשלתו הצליחו להימלט
לבריטניה, ועל־פי קריאתם עברו כל אוניות צי-
הסוחר הנורווגי לנמלים הבריטיים.

נתלתה ברגליה בתחנת־בנזין. רבים אחרים הוצאו להורג
אחרי מישפטים מסודרים, אחרי מיגור הכובשים. אחרים
נורו מן מארב בימי הכיבוש עצמו, בידי לוחמי-מחתרת
שסיכנו את חייהם כדי לסלקם. אחריהם התאבדו ברגע של
אמת.
(אני מהסס לכלול ברשימה זו את היודן־ראט ,״מועצת
היהודים״ שהוקמה על-ידי הנאצים בגטאות. מצב היהודים
באירופה הנאצית, שהפכה להם כולה מחנה־מוות,
היה כה מייוחד במינו, עד כי כל המושגים המקובלים
נמחקו. ראש היודן־ראט בוורשה התאבד, כשנוכח לדעת
כי אין ביכולתו לעזור לבני-עמו, וכי הפך מכשיר בידי

1י את כל התכונות הבזויות של השיטה כולה.

רק עכשיו, באיחור של 14 שנים, נעשה
נסיון להנהיג שיטה זו מטעם מימשל־הכיבוש
״האזרחי״ הישראלי. כדי להגיע לכלל רעיון
גאוני כזה היה דרוש פרופסור, וזה נמצא כדמותו
של הפרופסור מנחם מילסון.

שילטון פ טן: כרזת גיוס למי שטרה
המשמיד. אחרים המשיכו עד הסוף המר, והושמדו אף

ך ־ נפיץ של כד הקוויזלינגים, בכל הארצות, בכל
מישטרי-מכיבוש, הוכיח כי השימוש בהם אינו כדאי.

הוא מתנקם תמיד בכובשים.

לא רק הגרמנים למדו זאת. למדו זאת גם האמריקאים
בוויאט־נאם. לומדים זאת כיום הסובייטים באפגניסתאן.
למד זאת השילטון הלבן ברודזיה, כאשר ניסה להשתמש
בכישוף שחור, שניתן לו תואר מצלצל של ראש-
ממשלה, כדי לדכא את לוחמי־החרות.
יש הבדל גדול בין הכובשים השונים. אין להשוות
את האמריקאים בוויאט־נאם לנאצים, ואין להשוות את
הסובייטים באפגניסתאן לכובשים הלבנים בתדזיה. הכיבוש
הישראלי בגדה המערבית בוודאי שונה מכולם.
אך תפקידו של הקוויזלינג, שיטתו וסופו שווים בכל
מקום.

על כך נתנו את דעתם פסיכולוגים וסופרים. זה
עניינם.

אחרי ככלות הכל, הכובש הוא זר, והוא פועל לטובת
האינטרסים (האמיתיים או המדומים) של עמו. ואילו
הקוויזלינג הוא בוגד, אדם המוכן למכור את חרות
עמו ואת זהותו למען רווח אישי, מעמד ושילטון.

בניטו מוסוליני, שהפך בשנה האחרונה של חייו
קוויזלינג נאלח, נורה למוות בידי לוחמי-השיחרור, וגופתו

ההחלטה היתה שלילית.

יש לכך סיבה פשוטה לגמרי.
כל עם שונא כובש זר, והל עם מתעורר, במוקדם
או במאוחר, כדי להילחם בו.

ואילו בני-עמיהם של הקוויזלינגים חרצו
את דינם בצורה פשוטה יותר. הם הרגו אותם.

הקוויזלינג אינו יכול לספק את הסחורה שלמענה
בחרו בו הכובשים — השגת שיתוף־הפעולה של האוב־לוסיה
הכבושה. קורה ההיפך: בעצם קיומו מגביר ה־קוויזלינג
את שינאת האוכלוסיה לכובש. האוכלוסיד,
שהיתר, מוכנה להסתדר זמנית, איכשהו ולוא בחריקת-
שיניים, עם המימשל הצבאי של הכובש הזר עצמו,
מתמרדת נגד הקוויזלינגים.

קשה לדעת איך התקבלה החלטה זו, אם ביכלל
התקבלה אי־פעם בצורה מודעת ומסודרת.
יתכן שפעל כאן החוש הבריא של משה דיין, שר-
הביטחון. דיין לא קרא מעולם ספרים על כיבוש, אך
היתד, לו אינטואיציה. כשם שקיבל את רעיון ״הגשרים
הפתוחים״ — רעיון בלתי־שיגרתי ומחוכם ביותר —
כן פסל את השימוש בקוויזלינגים.
אמנם, דיין ועמיתיו חיפשו ״בעלי־שיח״ בשטחים
הכבושים. דיין עצמו התיידד עם מוחמד אחמד אל-
ג׳עברי, ראש עיריית חברון. אך אל־ג׳עברי, שועל זקן
וערמומי, ידע היכן הגבול ולא עבר אותו מימיו.

כזה היה, למשל, המרשל פילים פטן. הקצין הזקן,
שהפך גיבור לאומי בקרב על ורדן במילחמודהעולם
הראשונה, קיבל לידיו את השילטון עם נפילת צרפת
במילחמת־העולם השניה. תחילה בוודאי סבר כי הוא
מציל את ארצו ועמו מהרס ומהשמדה, על־ידי ריכוך
ליבם של הכובשים והידברות עימם. הנאצים ידעו לנצל
את האמביציה של הזקן המתוסכל, החניפו לגאוותנותו
והעמידו פנים כאילו הוא בעל־ברית רצוי בבניין ״הסדר
החדש״ באירופה. אך בסופו של דבר הגיע פטן לשפל-
המדרגה, שיתף פעולה בהשמדת היהודים וברצח לוחמי-
השיחרור הצרפתיים, ותמך בשילטון הנאצי בלב שלם.
הוא נדון למוות, ורק תודות לזכר ימיו הגדולים,
במילחמת־העולם הראשונה, הומר עונשו למאסר־עולם.

מה מתרחש בליבו של קוויזלינג? איך
נוצרת המזיגה המורעלת של שאפתנות אישית,
ההתרפסות לפני הכובש, תאוות־שילטון
שאינה יודעת מצרים, שפלות־נפש ושחצנות,
היוצרת דמות כזאת של משתף־פעולה בוגדני 1

שילטוגות־כיבוש ר כי ם. כ הי ס טו רי ה למדו שהשימוש
בקוויזלינגים הוא חרב־פיפיות.

הנורווגים בזו לבוגד מעומק-לב, והשלמתו על-ידי
הגרמנים רק הגבירה את שינאתם לשילסון־הכיבוש.
במשך כל שנות הכיבוש, סר העם הנורווגי כולו, על
כל מיפלגותיו ושיכבותיו, למרותה של המנהיגות הגולה
בלונדון. הוא מילא אחרי הוראותיה של מנהיגות זו,
ובין השאר הבריח את כל יהודי נורווגיה לשוודיה
השכנה, במיבצע נועז שייזכר לתהילה.
וידקון קוויזלינג הוצא להורג על-ידי הנורווגים אחרי
השיחרור, בגיל .58 לפני כן הפך שמו כינוי לשורה
ארוכה של פוליטיקאים מסוגו, ששירתו את שילטונות־הכיבוש
הגרמניים ברחבי אירופה — החל בפיאר לאוואל
הצרפתי (הוצא להורג) וכלה בגנרל ולאסוב הרוסי (הוצא
להורג).

יש קוויזלינגים הנגררים אד דרך־הבגידה
אט־אט, צעד אחרי צעד. תחילה נדמה להם
שהם פטריוטים נאמנים, המגינים על בני־עמם
המובסים בתנאים קשים. כאשר הם נוכחים
לדעת שהפכו מכשירים בידי כובש זר,
שוב אין הם מסוגלים לחלץ את עצמם.

מנהיגות כזאת יכולה לתפקד בנכר, כמו מלך נורווגיה
בימי המילחמה, או כמו שארל דד,־גול הצרפתי,
או במחתרת. העם הכבוש יודע, או חש בליבו, כי
סיכוייו להתגבר ולזכות לבסוף בחרות תלויים בשמירה >.
על האחדות הלאומית, תחת הנהגה המסמלת אותה.
הקוויזלינג הוא מכשיר של השילטון הזר כדי לשבור
את האחדות הלאומית של העם הכבוש, לערער את
נאמנותו למנהיגותו הלאומית, ולהפכו בדרך זו לאבק-
אדם חסר־זהות.
משום כך פונה כל עם בחימה שפוכה נגד הקוויזלינגים
שלו. אנשים בלתי אלימים, המתנגדים לשפיכות־דמים,
מובנים להצדיק את הריגתם בראשי־חוצות.

^ אשר כבש צר,״ל את הגדה המערבית ורצועת־עזה,
״ במהלך מילחמת ששת־הימים, היו שילטונות־הכיבוש
החדשים צריכים להחליט אם להקים מערך של קוויז-
לינגים, או לא.

השילטון הנאצי מינה את קוויזלינג כראש
הממשלה. אך הוא נוכח במהרה לדעת כי היה
זה מישגה.

מאז עבר השם לכל בוגד המשתף פעולה
עם שילטון־כיבוש זר נגד בני־עמו, ויהיו מהותו
ולאומיותו של הכובש באשר יהיה — אמריקאי,
סובייטי, ערבי או ישראלי.

ך ! נפיץ של הקוויזלינג המקורי כבר נושא בחובו

קנה רצוץ

הקוויזלינג הוא תמיד מישענת־קנה־רצוץ.

אך בל עם שונא שבעתיים את בניו שלו,
המשרתים את הכובש הזר. השינאה לקוויזלינג
קיצונית יותר מן השינאה לכובש עצמו.

חשוב מזה: עם החי תחת כיבוש זר יודע
כי הנכס העיקרי שנותר לו הוא קיומה של
מנהיגות לאומית, השומרת על האחדות והזהות
של העם הכבוש.

לפתע צצים בכפרים, ועל המירקע ,״אנשי־ציבור״
ערביים המוכנים להלל ולשבח את הכיבוש, לשתף עימו
פעולה, להקים גופים שנועדו לשמש תחליף למנהיגות
הלאומית הקיימת. בפיהם הסיסמות השגורות בפי עמיתיהם
מאז ומעולם: שלום, דו־קיום. הכוונה היא לשלום
בתנאי־כיבוש, לדו־קיום של הכובש והנכבש, בדומה
לדו־קיום בין סוהר ואסיר.
דרושה שחצנות לאומנית אין־קץ מצד אדם ישראלי,
וזילזול אין־קץ בעם הכבוש, כדי להאמין באמת ובתמים
כי השיטה שנכשלה בכל מקום בעולם, ללא יוצא־מן-
הכלל, תצלח כאן. רק מי שמתייחס אל העם הפלסטיני
כאל בהמה (״שיטת המקל והגזר״) ,יכול להעלות אפשרות
כזאת על דעתו.
האלוף (מיל׳) שלמה גזית, מי שהיה מתאם הפעולות
בשטחים הכבושים בימי משה דיין, כבר פסל בפה מילא
איוולת שחצנית זו. רבים מהמושלים, בעבר ובהווה,
פוסלים את השיטה מכל וכל, בשיחות פרטיות.

כי זה גרוע מפשע. זה טימטום.

6 ! 61
ל תכן יטאיל* העניקה ממשלת־ישראל ב־ 1967 לתושבי
הגדה והרצועה את חופש הפעולה הפוליטי,
ואילו הציעה להם פיתרון סביר להגשמת מאווייהם הלאומיים,
היתד, קמה אז הנהגה לאומית מתונה, שלא היתד,
כפופה לאש״ף. כיום הדבר בלתי־אפשרי לגמרי.
אחרי שאש״ף זכה בהכרת העולם כולו, אחרי שכל
חלקי העם הפלסטיני התאגדו בו, אחרי שד,מתונים
ביותר מצאו בו את מקומם לצד הקיצוניים, כל נסיון
לעקוף את אש״ף הפך מגוחך.
נסיונו של אריק שרון להצליח בכך עכשיו, על־ידי
שליפת כל מיני עסקנים כפריים, מבטא נאיביות מסוכנת.
מסוכנת, קודם כל, למיסכנים המתפתים לכך, שתאוות
הבצע והשילטון מעבירה אותם על דעתם.

במיקרה הטוב כיותר, הם צפויים לנידוי.
לשינאה ולבוז. במיקרה הרע והסביר ביותר.
הם צפויים להוצאה-להורג. מעטים מאוד ישפכו
דמעות על קברותיהם.

זהו גורלו המר של הקוויזלינג: הוא זוכה לא רק
לבוז של בני־עמו, אלא גם לבוז של הכובש המשתמש
בו. איש אינו אוהב בוגד, גם לא בוגד נוח ושימושי.
קברניטי הכיבוש הישראלי יכולים עדיין לחזור בהם
מן ההיתפסות לשיטה זו. היא מזהמת עוד יותר את
האווירה בין שני העמים. היא מכתימה עוד יותר את
שמנו. והיא לא תביא שום תועלת. להיפך. היא אך
תגביר את השינאה, את ההתנגדות, את שפיכות־נדמים.

אולי כדאי לשלוח מישלחת של ח״כים
לנורווגיה. אפשר ללמוד שם הרבה — ודא
רק על ריבוי הבסאות בכנסת.

בהיעומז לפו״ת הע1ר ארידזר

מ 1כ רנ 1די רז ת נוספו תבשל בי
ב מ חירי חוד ש יולי 1981

1ו ב תו ספת ריהוט סרא חיו >

מחירון יולי 1981
ברא שוך־לציון

מ חי רון יולי

מ חי רון נובמבר

דירו ת פאר בנו ת 4חדרים ( 2די רו ת)
די רו ת יוקרה דו -מפל סיו ת ב איזו ר
היפה ביו ת ר במערב תעיר.
שכלולים לרב -בגון: טלוויזיה
במעגל ס גו ר 2 ,חדרי רחצה ו עו ד.
( 2די רו ת בלבד).

2די רו ת יוקרה בנו ת 4חדרים עם
מירב השכלולים: טלוויזיה במלגל
סגו ר 2 ,חדרי רחצה ו עו ד.
דירת ג ג
ברמת־השרון

תנאי רכישה למבצע:
10,000 שקל בהרשמה
300/0בחוזה
משכנתא 400,000 שקל
היתרה בתשלומים נוחים

בפרויקט חדש ברחי או סי ש קין די רו ת
בנו ת 3חדרים.עם מירב השכלולים
( 2די רו ת בלבד)

בתל־אביב
בתכנית לי ב ב ניו חדשני ו מיו ח ד עם
מירב ה שיכלולים :

לרגל המבצע יהיו כל משרדינו פתוחים
החל משעה 6.00 בערב.
במוצאי שבת

דירת 6חדרים
דירת גג

יעיל׳^

ימות ומטפנתאי*מ>גדל1ת — .

תכוי ת מ שוד ה טיני(
טלויזיה 81111111.1
־ים י.1ו.11

וכורסת

ב ט חו ןמלא לכספי הרוכ שי ם

*הריהוט כולל: ריהוט לסעו ן ,
כוללים מע״מ.
המחירים
׳עז אינם _-

*#גו ה ם גינד
־־״יי ׳-״ירוד

הנ ב ״י

פתח -ת קו ז

תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר סו

ץ וברהם גיגדי בונה דירו ת שאנשים ץ ווהבים
ה עז ל ס הז ה 2305

נשנאיח רות רהלוו״ה,
לא חסנימח יער
שהיא תגור נב יעה

אב יה א 8ל: איוו
ת׳ ש וב לא ה יה
מהים מישנחה

ההל 1ג*ו שווש־עשוה
חינשו! את אהבתם
של גברים השישים

תותו

אחרי

ה ע 1הלהבואה
נהודתו -ולבנות

האהבה המסובנת
שד ונד דיין
אהב לכתוב מיכתבים ושירים, ולעיתים
אפילו לבכות. בשנת לידתה של יעל, או
— כפי שרות ומשה דיין כינו אותה אז
— יוליק, נכלא דיין בכלא עכו.
מיכתביו מהכלא מלאים רגישות, גם
כלפי רות, אך בעיקר כלפי יעל. כתב
דיין מהכלא לרות :״כימעט בכל לילה אני
מתעורר (המזרונים עשויים מאיזה עשבים
מחורבנים העשויים גושים־גושים, הלוח צים
על הגב, והאוויר בחדר נורא) ונזכר

--מאת

יוסי ינאי

כשהיתוז יעל ילדה קט־
0111711
נה, לימד אותה אביה
י 1 1 1 *9 #1
שלא לבכות. בעת ההלווייה שלו היא
הימרתה את פיך, לא הצליחה לעצור בעד
כאבה, ומיררה בבכי לנוכח המצלמות.
בתפנית ״מוקד״ של השגוע שעגר
קבעה יעל דייו שתי עובדות. האחת:
בהיכנסה לכל בית בישראל היא הפכה
את מערכת״היחסים בינה ובין אביה לנושא
ציבורי. והשניה: היא מינתה עצ־מה
כיורשת הבילעדית של משה דיין
בכל הנוגע למורשת האישית והמישפח־תית
שלו.
בספריה ובראיונות שנתנה לעיתונים
שונים לא הקפידה יעל דיין מעולם לצייר
תמונה אידילית של אב ובתו. ב״מוקד׳/
ימים ספורים אחרי תום מועד ה״30
למותו של דיין, היא ניסתה לצייר, שלא
כהרגלה ושלא כהרגלו של דיין, תמונה
מנותקת מהמציאות, ורודה יותר, מעוגלת
בקצוות — ופחות מעניינת.
יעל דיין פתחה את הוויכוח הציבורי
על משה דיין שלאחר מותו. כדי להבין
את אישיותו של דיין, מנקודת״ראות
זו, מתאר ״העולם הזה״ את מערכת-
היחסים המיוחדת בין שנים אלה.

דיין של פברואר ,1939 חודש
י י הולדתה של יעל, היד, אדם שונה
מהדימוי שלו היום. הוא היה רך, רומנטי,

בכן, רות שלי. רות שלי, אם לפעמים
(אולי גם בביקור) ,סבר־פני זעום, או
נדמה לך שאינני חי די את חיי המישפחה,
הנה לו יכולתי להעביר לד רק את חלק
האלף מהאהבה שאני רוכש לכן בלילות,
אולי היית מרגישה מה אתן לי. זה בעצם
כל שרציתי לכתוב. רציתי גם שתדעי
שאם אמרתי לך שלא כדאי שתביאי את
המותק הקטן הזה, הרי זר, מפני שפה
ליכלוך עצום ומפני שאינני בטוח שלא
אתחיל ממש לבכות כשאראה אותה מעבר
לגדרות חוטי־הברזל.
״רות שלי, איני חושב שכדאי להביא
את יעל הנה, אף שאני מתגעגע אליה
נורא. כימעט כל לילה אני מתעורר ונזכר
בכן, מיסכנות שלי.״
אולם רות הביאה את יעל לביקורים
בכלא עכו. היא הלבישה את הילדה במה
שדיין תיאר אחד-כך כ״לבוש חגיגי.״
רות הרימה את יעל כדי שמשה יוכל
לראותה מרחוק, מעבר לגדר, אולם יעל
כבר היתה קשורה לאביה — אותו הכירה
רק מזה כמה חודשים — בעבותות שאינם
רגילים לגיל זה.
היא ניתקה מזרועות אמו, וזחלה בעד
הקונצרטינות, לכיוון אביה האסיר. רק
קריאתו של סרג׳נט בריטי לעבר רות:
״אם לא תוציאי את הילדה החוצה, אני
יורה!״ הפרידה בין האב ובתו.
שלא כמו ילדים אחרים, אשר המילה
הראשונה שהם לומדים לומר היא ״אמא״
או ״אבא״ ,היתה המילה הראשונה שיעל
הוציאה מפיה :״עכו״ .אחר־כך כשלמדה
לומר גם ״אבא״ ,והיתד, נוסעת עם יות
לביקורים בעכו, היא היתה מוציאה את
ראשה מחלודהאוטובוס, מנפנפת ידה לכל
אסיר שהיה ניצב בדרך, וצועקת אליו:
״אבא! אבא!״ רות היתד. מרכינה את
ראשה בבושה למראה נוסעי האוטובוס
המגחכים.
בביקור אחר של רות ויעל בכלא עכו
חיפשה רות לשווא את משה. לפתע ניתקה
יעל בת השנה מידיד, של אמה ומיהרה

החיבה

היה כינויה של יעל בהיותה תינוקת. דיין אהב את יוליק התינוקת,
ונהג לשחק איתה במשך שעות. מאוחר יותר קיבלה יעל את כינוי
יולה״ ,אולם כשבגרה, דרשה מהוריה ומידידיה לשכוח את כל כינויי־החיבה.

לעבר אסיר, שהלך בין שני שוטרים
צבאיים, כשהוא נושא עצייהסקה. רות
ראתה קודם לכן את דמות האסיר, אך לא
הכירה במשה ביגלל המרחק ומשום שראשו
היה מגולח.
כך, בצורה לא-רגילה, החלה מערכת-
יחסים לא־רגילה בין האב ובתו, מערכת
שהתמשכה על פני 42 שנים, בה עליות
ומורדות, כאב ושימחה, אהבה וטינה.

^ אין מקום
לאמא
ל על דיין דומה לאביה — בזאת אין
לאיש ספק. היא ירשה ממנו את קווי-
הפנים הדייניים הטיפוסיים, את אותו חיוך
צר, את העין האחת הקטנה מהשניה,
שהיא סימן־זיהוי לבני מישפחת-דיין (ללא
קשר לפציעת העין, היתה עינו האחת של
משה דיין קטנה מהשניה לפני הפציעה).

היא ירשה ממנו גם את אצבעות-הידיים
המעוקמות. את התנועה של הסטת הראש
אחור.
יעל ירשה מאביה גם תכונות־אופי רבות.
במידה רבה הוא הוריש לה את המוזרות
שבו, אם כי לא את הכישרון, את יחסו
למילה הכתובה, את הכישרון הגאוני ל-
יחסי־ציבור.
מערכת חייהם של משה ויעל דיין היתד,
מורכבת ביותר. יעל העריצה את אביה,
ניסתה לחקותו בכל צורה אפשרית ולא
היססה אף פעם לפלס לעצמה דרך בעזרת
שמו.
למרות המשברים הרבים ביניהם, הרי
שעד לשנים האחרונות נחשבה יעל ל קרובה
לו יותר משאר בניו. כשהתגרש
משה מרות, ונדמה היה לו שיעל אינה
מתייחסת בכבוד הראוי לרעייתו השניה,
רחל, הוא קירר את יחסיו עימד, וכימעט
וניתק מגע. כשהבינה יעל שהפעם אין
״ברוגז״ זה מסוג ההתמודדויות בינה ובין

אביה שהיחה רגילה להן, היא ערכה
נסיגה כללית׳ והיחה היחידה מכל שגט
הדיינים שהתקרבה אל רחל.
אחרי מותו של דיין הגיע הדבר ל אבסורדים,
למרות שאיש כימעט לא שם
לב אליהם באווירת הכאב והאבל. שעתיים
אחרי פטירתו של דיין הגיע עזר וייצמן
לבית בצהלה. בבית היו כבר שלושת בניו
של דיין. יעל לקחה את הפיקוד על סידרי-
ההלווייה, קבעה מי ייכנס אל תוך הבית
כדי לנחם את האבלים ומי יישאר בחוץ.
וייצמן סיפר שרות דיין, גיסתו, התקשרה
אליו מוושינגטון והודיעה לו שהיא מגיעה
למחרת היום כדי להשתתף בהלווייה.
לרות דיין, השוהה כבר מזה כמה שנים
בחוץ־לארץ, אין מקום־מגורים בישראל.
את הבית בצהלה היא עזבה עם הגירושין,
ואת הבית הקטן שהיא בנתה לה
בהרצליה-פיתות היא השכירה.
תגובתה של יעל הימר אני לא רוצה
שהיא תגור אצלי!״ עזר ואשתו, ראומה,
אחותה של רות, נדהמו. הנושא לא הועלה
שנית. בסופו של דבר התגוררה רות בביתו
של אודי דיין בנהלל.
גם בהלווייה היתר, התנהגותה של יעל,

ספק שהיא רוצה שאקרא לה בעוד מועד,
כדי שתוכל להשתתף במילחמה.״
אבל כשיעל היתה קטנה, ניסה אביה
להפוך אותה לדיינית אמיתית, כפי שהוא
חש שדיין צריך להיות. את אודי ואסי
הוא לימד שלא לפחד, ולירות ברובים.
לגבי אסי הוא נכשל. אודי אינו יודע
פחד מהו, ומסוגל לפגוע בחוט־השערה
בכל מטרה, ברובה ובאקדח. את יעל הוא
החל לקחת לסיורים כבר מגיל צעיר. סיפר
על כך דיין :״פעמים לקחתי לסיורים את
בתי יעל, ילדה שחורה וצנומה שעדיין לא
מלאו לה אחת־עשרה. עטופה מעיל־רוח
וכפיה ירדנית ישבה דחוקה בין חיילים
וג׳ריקני־הדלק שמילאו את הקומנדקר,
ובלעה בצמא את סיפור הסיירים ונוף
המידבר• לעיתים חששתי שאני מכביד
עליה יותר מדי, אך כשראיתי כיצד נעצרת
נשימתה למראה להקת־איילות חולפות בדהרה,
שמחתי.״
כשד,יתד, יעל קטנה, לימד אותה אביה
שלא לבכות :״כשיעל בתי היה נופלת
ובוכה, הייתי טוען, :לא די שקיבלת
מכה וכואב לך, את עוד מוסיפה על זה
ובוכה ד יעל היתד, מסבירה לי שהיא
בוכה מפני שכואב לה, ואני טענתי שהבכי
הוא כאב בפני עצמו, והיא מייסרת בו
את עצמה ללא צורך. ספק אם שיכנעתי
אותה.״
כשד,יתד, יעל בת ,13 החלה דרך-
חיסורים ביחסים בינה ובין אביה. את
יעל, בתקופה שבה גרה המישפחה ברמת-
גן מתארת אמה רות כך :״ליעל לא היה
חדר משלה, ומכיוון שלא רצתה להתחלק
עם הבנים, שכרנו לה חדר בדירה ש למטה.
היא נהנתה להיות אדון לעצמה,
אולם התבדר שהחופש היה רב מדי לנערה
צעירה, נערה, כך הסתבר לי, שאינני
מכירה כלל. התחברותה של יעל עם גבר
מבוגר היתה אחת המהלומות הראשונות
ליסודות מישפחתנו.
״עד שהיתה בת ,13 נראתה יעל כילדה

יעל ותת־אלוף דוב שיאון ביום כלולותיהם. יער הכירה את דוב
בסילוזמת ששת־הימים, אחרי שעברה משבר אישי קשה בעיקבות
פרידתה מהבימאי היווני מיקום קוקוי׳אניס, שאותו אהבה כפי שלא אהבה איש מעודה.
רגילה לגמרי, פיקחית ומשעשעת מאוד,
ולא עוררה כל דאגה. בלי ספק היתד,
כרוכה מאוד אחרי אביה הזוהר. כבר
בגיל מוקדם הבחינה בבוז שרוחש אביה
לכללי־התנהגות מסויימים. היא הכירה ב־עמדת־הכוח
המוקנית לה בתוקף היותה
בתו. תמיד היתד, מפותחת מכפי גילה.
בבית־הספר השתדלה לעלות על חברותיה,
שתמיד היו מבוגרות ממנה, לא רק ב

1 ^ 1 ן האב ובתו ערב מיל׳חמוז
ששת־הימיס. היא קצינה
!111
בדרגת סגן והוא שר־הביטחון. כבר מגיל
צעיר נהג דיין לקחת את יעל לסיורים.

בכל הנוגע ליחסה לרחל ולרות, משונה.
בעוד שאודי ואסי הקפידו לעמוד ליד
אמם, עמדה יעל במשך כל המלודיה ליד
רחל דיין ובנותיה. היא שוחחה בקושי
עם רות, וכימעט התעלמה ממנה כליל.
לשונות רעות טענו שיעל פשוט ״התחנפה
לרחל משום שידעה שצוואת משה דיין
מותירה את הכל לרחל.״ אולם מי שמכיר
את יעל יודע שהקידבד, שלה אל רחל,
גם אחרי מותו של דיין, היתד, ביטוי
לרצונה למלא אחרי מה שנראה לה כרצון
אביה.

עם חת
באה לארץ,

יעל״יחד עם אמה, רות, כשבמרכז דוב שיאון. בסיפרה האוטוביוגראפי
תיארה יעל את אם הגי בורה בצבעים חיוורים ובצורה פוגעת. כשרות
להלוויית בעלה לשעבר ,.סירבה יעל לארח את אמה בביתה.

לי רו ת
ול אלב כו ת
ך איש לא היה ספק, עוד כשהיתה
* קטנה, שיעל מוכשרת. דיין היה גא
בכישרונותיה. במשך שנים היה נוהג לספר
שיעל ידעה כבר קרוא וכתוב בגיל חמש,
וכי החלה בגיל זה את הלימודים בכיתה
ב׳ .משך כל שנות לימודיה היתה יעל
דיין צעירה בשנתיים מיתר תלמידי כיתתה.
בשנים
הראשונות היה זה דיין שלקח
על עצמו את חינוכה של יעל. הוא התנהג
כמו כל אבא לבת בגיל זה, ואף תיאר
בלשונו המחוספסת :״בשעות־הפנאי השתעשעתי
עם יעל. היא באמת היתד, חמודה
יותר מכל הילדים.״ שנים רבות אחר-כך,
ערב מילחמת ששת־הימים, סיפר דיין איך
הבריק ליעל, שהיחד, ביות, לחזור מייד
לארץ :״אני קשור מאוד ליעל, אוהב
ומעריך אותה. הדרך הטובה ביותר להתנהג
עימד, הוא לשער מה היא רוצה. איו לי

לימודים אלא גם בעיסקי נערים וגברים.״

ג ב רי ם מ בו ג רי ם
מאבא
ין ספק שחלק ניכר מ״ד,התבגרות״
י של יעל דיין בגיל כה צעיר, בעיקר
במה שנוגע לגברים, היה ביטוי למחאה,
למרד ולהתמודדות עם אביה. מי שיודע
מי הם הגברים שעימם היו ליעל הצעירה
יחסים קרובים, משוכנע שבכל פעם שהיתר,
יוצאת איתם, כוונתה היתה לשלח
חץ באביה. היו בין גברים אלה מהמתנגדים
החריפים ביותר למשה דיין, והיו
ביניהם מידידיו הקרובים ביותר, חלקם
בני־גילו וחלקם אף מבוגרים ממנו. היו
בהם אנשי־צבא ואישים מפורסמים, ממש
כמו אביה. היא היתד, נהנית להכריח
את ידידיה המבוגרים לבוא לבקרה בבית
בצהלה, להיפגש שם, כאילו באקראי, עם
דיין, שעימו היו אותם האנשים, בשעות־הבוקר
של אותו יום, בפגישות־עבודה.
משה דיין מעולם לא העיר לבתו על
כך. הוא הותיר מלאכה זו לרות, ולעיתים
ביקש גם מידידי־מישפחה לשוחח עם יעל,
מבלי שהיא תדע שהוא היוזם. פעם הוא
גם ביקש משרות-הביטחוך הכללי לעקוב
אחריה, כדי לגלות פרטים על יחסיה
עם אחד ממתנגדיו, הכל מבלי שיעל תדע.
התעלמותו זו הוציאה אותה מכליה.
יעל הפגועה עשתה שני דברים. היא
התחילה לפתח שינאה לאמה ולכתוב ספרים,
שבהם היה אביה, מבלי לציין את
שמו, הדמות המרכזית.
על היחס של יעל אל אמה מספרת
רות עצמה :״יעל היא בלי ספק בתו
של אביה, ובזאת רצתה תמיד. ברומן
הביוגראפי שלה, פנים חדשות במראה,
שיצא לאור בהיותה בת ,19 מתוארת
מערכת־ד,יחסים של המספרת עם אביה
כחשובה ביותר. אמה מתוארת שם כדבר
טפל וזנוח. אינני יודעת אם דמות זו
היא פרי דמיון ספרותי, או אם כך ראתה
אותי יעל או כך רצתה שתהיה אמה.״
אולם יעל רצתה לפגוע באביה בצורה
ישירה ביותר, אולי בנקודה הרגישה ביותר
שלו. יעל ידעה שרבים מאשימים
את דיין בכך שהוא מנסה כל הזמן להוכיח
לעצמו לאחרים שהוא ״גבר״ .היא
למדה שפני אביה מתקשות בכל פעם ש היא
ניסתה לעורר שיחה על נושא זה.
יעל ישבה וכתבה ספד נוסף, קנא בנפי
חדים, שגיבורו הוא אדם ההופך עצמו
לבעל-מום נפשי, מפני שרצה להוכיח כל
הזמן לעצמו שהוא גבר. למעשה תיארה
את אביה כאיש מופרע קשה.

גבר
ב אי יווני
בכנס היסוד של תל״ם שנערך בומת־אביב. למרות שבתחילה

לחמה יעל ברומן של אביה עם רחל, היא הבינה עד מהרה שהיא
״ ייי ׳
עלולה להפסיד את האב הנערץ אם תתמיד במילחמה זו. היא החלה להתקרב לרחל.

^ פריה של יעל הם נטולים כל ערך
״ י ספרותי. הראשון שבהם זכה בהצלחה
מיסחרית משום שהיה אוטוביוגרפיה של
בת האליל, וקוראי מדורי־הרכילות בארץ
(המשך בעמוד )76

מאתמ אי רתדמ 1ר

המימושים הורידו את המניות החופשיות
מילת המפתח של השבוע החולף היתד.
״מימושים״ .עד לתחילת השבוע היו ״הרווחים״
על הנייר. בסוף השבוע מימשו רבים
את רווחי־הנייר והעבירו את הכספים למניות
הבנקאיות, המשמשות עיר־מיקלט
בטוחה. עדיין, העירו באוזני, כמות הכסף
במערכת גדלה; אין בריחות, וזה לכל
הדיעות סימן טוב לבאות. אתנחתה קצרה
לא תזיק. שוק־המניות ירד קצת, פסק
זמן למנוחה, ושוב יתחיל המירוץ. כמו
שאמר לי אחד היועצים: השוק ירד קצת,
אך כמו במגנט יימשכו אליו חזרה, שוב
תהיינה מציאות חדשות ושוב הוא יתסוס.
עדיין לא הגענו לרמה של ינואר השנה,
וטוב שכך.

הם לא עשו השנה את המדד. מישהו אמר
שזה אטרקטיבי. אולי, שישקיע.

״הונבידנך תושבים

שיהיו עדיות שעדים
יש גם ״הסברים״ אחרים למה שקרה,
ותמיד טוב לשמוע הסבר נוסף ,״כדי לרכוש
נסמן״ .וכך אמר לי היועץ המתוחכם :
נוצר מעגל קסמים. מניות הבנקים שנעצרו

כרוקר אחר אמר לי: השוק
עצכני על רמה גבוהה; כל הגורמים
החיוביים שפעלו כשבועות
האחרונות עדיין קיימים ;
בל הכסף עדיין כמערכת. יש במה
גורמים שליליים שמלווים שוק זה.
קודם כל המצב כמדינה, המצב
הכלכלי. יש כשוק המניות מין הרגשה
של רתיעה, או חשש מפני

יו״ר ״דנות״ מושכיץ
התחילו להגביר הקצב והתוצאה שהחלה
זרימה מהשוק־החופשי למניות הבנקים.
הצרה היא שכולם עשו את זה בבת אחת,
וזה בעצם מה שגרם לירידות של י סוף-
השבוע. וזה עוד לא כל הסיפור. כתוצאה
מהידידות נבהלו אלה שגרמו להן וזרקו
עוד סחורה לשוק, שגרמה לירידה נוספת.

זה נכון, זה הזמן —

כולם, כל ״המכינים״ ,עם וכלי
מדכאות, הסכימו להנחה, שעד להופעת
גליון זה של העיתון יחזרו
השערים לרמתם מלפני שכוע
ויותר. שום דבר כפיסי לא נשתנה.
הכסף נשאר כמערכת.

מתם שיעוור

הכאות, ויש דכר שהוא מוחשי
מכל — הירידה כרווחיות של ההכרות.
שים לב, שוק המניות עלה
כאוקטוכר בכמחצית עליית המדד.
מישהו ה פ סי ד ריאלית.

סוב דננו׳ תשרימה

אפילו מניות כבדות מאוד מפגרות. קחו
את הסנה, את דיסקונט־השקעות ואת דלק,

אופנה חדשה פשטה ככורסה :
עושים• שיערוך של נבסי־החכרה.

חבוות־ביטוח חצות

הטכניקה היא פשוטה: משערכים את
רכוש החברה (שיערוך מלשון הערכה מחדש
והתאמת ערך־הנכם לשוויו בשוק).
צעד שני הוא חלוקת מניות הטבה (שהיא
למעשה חלוקת העוגה למיספר גדול של
פרוסות) ,ואז בא הצעד השלישי — הנפקת
חדשה, כשהמחיר (האופטי) נמוך ורד
מכפיל גבוה. המשקיע הישראלי המצוי
אוהב לקבל מניות־הטבה.
לעיתים אהבה זו מוצדקת על ידי עליות
שערים, לעיתים זו אהבה נכזבת. לסיכום
נושא זה מן הראוי להפנות את תשומת
הלב לתרו, שהודיעה לבורסה על, ניחשתם,
שיערוך, מניות הטבה, הנפקה.
במקרה הזה לפחות מחלקים את עורו של
נמר שהתחפש לפיל ועדיין לא עלה על
המלכודת. הפיתיון, אם לא ניחשתם, זה
השיערוך והעור הוא שלכם, לא של הנמר.

הקרני
של בנק מסננות

— לרכוש את בנק־הספנות

מנב״ל ״הסנה״ אכניאון

זה טוב לבעלי השליט האך קצת
פחות טוב לכעלי המניות מן השורה.

6שוב
שמועות על ־נות. אפילו בעי־תוני־הערב
הוזכר ד,?,יין. השמועה מס פרת
שדנות רוצה לקנות את את הבנק־לספנות.
תשאלו למה, למה לא? אם מציעים
מחיר טוב, אז על פי שיטת אייזנברג
יש למכור כל דבר. לדנות יש הרבה כסף
שמחפש מטרה. אבל העיסקה לא תתבצע.
בדקתי ומצאתי — קבוצת אייזנברג לא
מוכנה למכור את הבנק, הפעם זה לא
המחיר, זה העיקרון.
• שמתם לב שבשבוע שעבר היתה
פעילות ערה במניות הקונצרן של אייזנ-
ברג (מחזור שנתי של שני מיליארד דולר,
כלומר 30 ,מיליארד שקל)? קחו, למשל,
את ספנות, קיסריה ואתא ב׳ .היו ביקושים׳
היתה עליה חזקה ומישהו הרוויח
הרבה. אולי כל זה קשור במניות פריון,
אולי. האופציה שלהם נגמרת בסוף דצמ בר,
ובכל שנה בתקופה זו הם יוצאים
בהכרזות והנפקות חדשות. לאן הם יגיעו?
אגב, את האופציה כדאי לנצל כבר עכשיו.
אה, כן, עיקר שכחתי, אחד מיודעי-הדבר
אמר לי שהם יחלקו דיבידנד במזומן של
4הס יחלקו גם מניות-הטבה. אותו יודע-
דבר אמר עוד: איך הם יכולים לחלק
100^,מניות־הטבה זה ברור ומובן, אך איך
יש להם לשלם מ 40/דיבידנד במזומן, זאת
קשה להבין. אגב, פריון מלאה בצמודים.
• עוז, כן, שוב עוז. מדברים על
שיערוך ומניות־הטבה. ובעצם למה לא?

• ״הסנה״ — זוהי מניה נס
סית כבדה. החכרה עוד יותר. לאחרונה
מתהלכים כד מיני סיפורים
שהמשותף להם הוא שמשהו
מתרחש כתוך החכרה, משהו
כעד השלכות על מניות־החברה.
אם זה נכון, אז זה הזמן.

5גחנסדס סוכן: תטוס ק ז לאנשים נשוסיס

מונות ברוקוים
מה יותר טוב ומועיל מזיווג של ממון
וידע? הרבה ממון מצד אחד, ידע ונסיון
עם רשיון מצד שני. זוהי בוודאי נוסחה
המבטיחה רבות.
לאחרונה התחילו חברות־ביטוח עתירות-
ממון להתעניין בבורסה מהיבט נוסף: שתי
חברות־ביטוח מקימות בימים אלה חברות-
השקעה חדשות, המבקשות להיות חברות
בבורסה. זה לא פשוט, אבל בטח כדאי.
אפשר גם לקצר את הדרך. למשל, לקנות
ברוקר פרטי, וזה מה שבאמת קורה
לאחרונה.

מאז הועלה שמו שד יצחק מו•
ריץ (מבעלי ״מוריץ את טוכלר״)
כמועמד אפשרי דמישרת נגיד
כנק־ישראל, הגיעו אל חברה זו
עשרות פניות לקניית מחצית הבעלות.
עד לרגע זה לא סוכם
דכר.

פניות מסוג זה היו גם אל כמה ברוקרים
פרטיים אחרים, אך עדיין לא יצא מגישו-
שיו אלה דבר. אמר לי אחד הברוקרים :
למה לי למכור? מה אני כבר יכול לעשות

מי שו ד ה בי ט חון

שלם עדיך
סו טי ם מגנ טיי ם
עד עכשיו אפשר היה לשלם, ולא חשוב
עבור מה, בכסף מזומן, בהמחאה או בשטר,
בכרטיס אשראי וזהו. עכשיו, נוסף לרשימת
אמצעי־התשלום המגנט. ליתר דיוק —
הסרט המגנטי. איך זה עובד? החל מרא שית
דצמבר יפסיק מישרד־ד,ביטחון לש לוח
לספקים שלו המחאות. תחתיהן הוא
ישלח להם הודעה ש״הכסף בבנק״.

מישרד-הכיטחון יעכיר את תשלומיו
ישירות לבנקים כצורת סרטים
מגנטיים הכוללים את בל המידע
הדרוש, ולספקים ישלח את
ההודעה. עם קכדת הסרטים ייזכו
הבנקים את החשבונות שד הספקים.
אם לוקחים כחשבון שמע
רכת־הכיטחון מוציאה יותר משליש
של תקציב־המדינה, שהם
עשרות ולפעמים מאות מיליוני
שקלים ביום, אפשר להבין איזה
חיסכון עצום יש כשיטת התשלומים
״ללא ניירת״.
החידוש בשיטה זו הוא בכך שעד כה
לא נעשה דומה לו בשום מקום בעולם.
תשלום משכורות של עובדי־מדינה נעשה
בצורה דומה, אך לא תשלומים לספקים,
ויש הבדל.
ברגע שמגיע הסרט המגנטי לבנק, ובכל
סרט כזה יירשמו כל התשלומים המופנים
לספקים דרך אותו בנק, יכול הבנק
לזכות את הספקים על-ידי הרצת הסרט
במחשב שלו. וזה עוד לא הכל. תוך חמש
שנים עם גבור השימוש במיני־מחשבים
ובמסופים ביתיים, אפשר יהיה להעביר
תשלום ישירות לבנק, או באמצעותו. תנאי
לכך יהיה מכשיר-טלפון. אך כידוע-בארץ,
עניין התקנת הטלפנן לכל דורש הוא חזון
לאחרית הימים, ועד אז, מי שאין לו, או
לא יהיה לו טלפון, ימשיך לרוץ לבנק.

ע צ 1ת
ללאתש לו ם
נשיונאל קוניסלטנטס (יועצים לאומיים),
למרות השם הלועזי הקשה להיגוי, היא
חברה ישראלית, ריווחית, בבעלות בנק
לאומי 70 וחברת ההשקעות דנות
(ס/ס .)30 מה עושים 25 עובדי החברה:
ניתוח של חברות, ניתוח של ניירות ערך
והכנה להנפקות, מיזוג של חברות, ניתוחים
כלכליים וייעוץ בנושאי נדל״ן. מי
הם הלקוחות? קודם כל בנק לאומי, ואחר
כך השוק החופשי.
עבור הבנק ולקוחותיו ד,ם מוציאים מדי
שבוע סקירה שבועית מבט שבועי לבורסה
; אחת לשבועיים סקירה בשם מבט
למטבע חוץ ואחת לחודש סקירה על שוק-
ההון. דפי מידע אלה מחולקים חינם ללקוחות
הבנקים (צריך לבקש) .כדאי לבקש
ולקרוא, הם יעזרו למשקיע להתמצא
במבוך שוק-ההון. המידע הוא אמין, מתומצת
וקל לקריאה ואולי בשל כך, אי־אפשר
למצוא את הדסים אצל היועצים לניירות־ערך.
האורך
3מטרים והגובה 1.7מטרים. כאשר
הכנפיים מקופלות אורכו 4.6מטרים.
המישקל, שימו לב 104 ,קילוגרם בל בד.
מהירות שיוט 144 קמ״ש, מהירות
מכסימלית 192 קמ״ש. צריכת דלק 8
ליטרים לשעת טיסה.

״הורנט 130 אס״ — כנף מעופפת
לא צריך לדעת לטוס
עם הכסף שאקבל, אחרי שאשלם חצי למס-
הכנסה? גם היום לא צריך לרחם עלי ואני
גם לא אוכל צהריים פעמיים ביום.
ועוד תופעה: פניות קוסמות של ראשי
חברות־ביטוח אל ״כוכבים״ בבורסה, כדי
להקים איתם חברת ברוקרים.

הורנט 130 אס מטוס שהוא ״כנף טסה״
מתקפלת, המיוצר על ידי חברה אוסטרא-
לית. הנה כמה פרטים טכניים שבלעדיהם
אי־אפשר: המטוס עשוי פלדה, אלומיניום
ופלסטיק משוריין; הוא מצוייד במנוע
בנפח 430 סמ״ק 3 ,בוכנות, מקורר
באוויר. מוטת הכנפיים היא 7.9מטרים.

ועכשיו להדק המעניין. אינך
חייב להיות טייס כדי לטוס כמטוס
זה. צריך אימון של כמה
־טעות בלבד. המטוס מיוצר כ״קיט״
והחכרה היצרנית מוכנה לחתום
על הסבם ייצור עם חברות מתאימות.
להמראה ונחיתה צריך ה מטוס
מסלול שד 110 מטר עם
מיטען מכסימלי שד 180 קילוגרם.
טוב לחקלאות (ריסוס) ,לספורט,
לעסקים ולטיולים. מי רוצה להיות
סובן?

מעכשיו הכספומט פתוח גם לצעירים!
הכרטיס המגנטי המיוחד המופעל
ע״ י קוד אישי מאפשר לכל צעיר
וצעירה מגיל 6ו ומעלה למשוך
בכספומט עד ססו שקל ביממה.
כספומט לצעירים הוא שרות מיוחד
הניתן לחברי מועדון ״חצב״ של
בנק לאומי ולחברי חוג הצעירים
״עד $ו״ של בנק דיסקונט.
פנה עוד היום לסניף הבנק שלך*
ודרוש את כרטיס כספומט האישי שלך.
*אם אין לך עדיין חשבון
עובר ושב לצעירים, כדאי לך לפתוח
חשבון עו״ש וליהנות מכל ההטבות.

כםפומט
לצעירים

לחברי סועדוו״דוצב־בנק לאוסי
ולחברי חוג הצעירים
$ר׳ בנק דיסקונע

וימר יעקבסון טמיר

כ ספוכז ם ־ שירות משותף של

בוק לאומי• בוק דיסקווט

גנריגז.

הסידרה החדשה לגבר היא משהו שאתה חייב
לעצמך, משהו שמלוה אותך מקרוב, לאורך כל היום.
סידרה ריחנית ושופעת רעננות: קצף־גילוח,
מישחת־ גילוח, אפטר־שייב, דיאודורנט ואריזת שי -
הכל ממ שפחת ״יצהר״.

ז ש 5ז קו ס

1יב.
ט>כ מץ!יזץ* >גר

ג. נ .לנ ש תז
כד אי לך ל בדו קמק רו ב איך הגבר שלך
מגיב על א ריז ת השי.

מי ש רד־הת ח מ רה אי נ 1אובן י או 1התקנה ה מחי י בו 1את
הימצאותם של קציני־בטיחות בכל מיפעל בעל 1 20 מכוניו1ת

ך| עשרה באוגוסט היה היום הי
י ׳שחור ישל כל -העוסקים בתחבורה
בארץ. בשעות הבוקר התנגשה טיולית
שבאה מרצועת עזה עם מוביל טנקים
צבאי. בתאונה המחרידה בצומת אשדוד
נהרגו 24 פועלים ולמעלה מ־ 40 נפצעו.
לא עברו שעות אחדות, ואוטובוס טיולים
התהפך דרומית לסדום, ולמעלה מ־50
איש ׳נפצעו.
בעקבות אירועי אותו היום, הוחלט
במישטרה ובמישרד התחבורה להגביר את
פעילות הפיקוח בכבישים. דובר על החמרת
הענישה לנהגים שיהיו מעורבים
בתאונות־דרכים. דובר על בדיקות־פתע
של כלי־רכב, רשיונות, מהירות הנהיגה
ותקינות בלי־הרכב.
אך גם אם צומצמו ממדי התאונות
והנפגעים, מיספרם עדיין מחריד.
בשבוע שעבר נהרגו תישעה ישראלים

ו־ 246 בני־אדם נפצעו, חלקם קשה, בלמעלה
מ־ 150 תאונות. אלה המחשבים
את עלות התאונות למשק, מעריכים אותן
במיליוני שקלים לשנה, ולאיש אין פית־רון
של ממש לצימצום ההרג בדרכים.
לאיגוד קציני־הבטיחות בתעבורה יש
ראיות בדוקות לכך שניתן — אם לא
למנוע כליל את תאונות־הדרכים, לפחות
לצמצם אותן — אם יוספו שישה פקחים
ושלוש ניידות־פיקוח למחלקה לקציני־בטיחות
בתעבורה במישרד־התחביורה
עצמו, ואם ייאכף החוק בדבר חובת הפעלת
קציני־בטיחות במיפעלים. אך מדיניות
מישרד־התחבורה כלפי המחלקה וכלפי
איגוד קציני-הבטיחות, מעוררת תמיהה
בקרב כל מי שקרוב לנושא, בפרט אחרי
התאונות הקטלניות שהתרחשו בחודשים
האחרונים.

ק ציגי-ג טי חו ת
מו ב ט לי ם

ך* חוק מחייב להעסיק קצין־בטיחות
י י בכל מיפעל או מוסד שיש בו לפחות
20 כלי־רכב. על קצין הבטיחות לפקח
על כך, שהנהגים המועסקים על-ידי הי־מיפעל
יידעו את תקנות התעבורה׳ ׳ויימלאו
אחריהן. עליו לדאוג לכך שמצב
בריאותם של הנהגים יהיה תקין. הקצין
צריך לפקח על תקינות הרכב, והפעלתו
בתוך המיפעל ומחוצה לו. הקצין אמור
להדריך את הנהגים בענייני נהיגה, טעינה,
פריקה וטיפול ברכב, ולהמליץ על
שליחתם להכשרות מיוחדות ולהשתלמו־

יות. הקצין רשאי ׳לאסור את השימוש
ברכב ׳שבבעלות המיפעל, ולהתנות את
השימוש בו בתיקונו ובהבאתו למצב
שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות־התנועה.
על קצידהבטיחות מוטלת החובה לדווח
לבעל־המיפעל על כל ליקוי שמצא ברכב
ושעלול לסכן את התנועה, על כל
פגם בעבודת הנהגים ועל כל ליקוי
במצב בריאותם.
אם פוטר קצין־הבטיחות, יש לדווח
על כך מייד למחלקה לקציני־בטיחות
במישרד־התחבורה, ואז נערך בירור ש בעקבותיו
או מוחזר הקצין שפוטר, או
נשלח אחר במקומו.
למעשה מועסק קצין־הבטיחות על-ידי
המיפעל, אך הוא אחראי, מבחינת החוק,
כלפי המחלקה לקציני־הבטיחות במישרד*
התחבורה, על תקלות שלא דיווח עליהם
או שהתעלם מהן.

כל מי שהוא--בעל נסיון מעשי מוכח
ישל עבודה במכוינאות־רכב ושעסק בכך
חמש שנים לפחות׳ בעל רישיון נהיגה,
ונהג במשך חמש שנים בכל סוגי הרכב
העיקריים הנמצאים בשימוש המיפעל שבו
הוא עתיד לעבוד, ואם יש לו עבר נקי
וסיים קורס לקציני־בטיחות, יכול להיחשב
כקצין־בטיחות מאושר.
קציני־הבטיחות מאוגדים באיגוד ארצי,
המונה כ־ 700 חברים, שעברו בחינות
בטכניון וקיבלו הסמכה של מישרד־התחבורה.
השנה לומדים בקורסים דו־
׳שנתיים כ־ 150 איש, במיסגרת הטכניון
בתל־אביב וחיפה. ישנם המאוגדים באיגוד,
שלמדו יעל חשבונם והם היום
מחוסרי עבודה, מאחר שהחוק לא נאכף.
כיום יש בארץ כ־ 2000 מיפעלים החייבים
על-פי החוק להעסיק קציני־בטיחות.
לכאורה יש חוסר עצום בבעלי־הסמכה,
אך העובדה המדהימה היא שרק
בכ־ 300 מיפעלים מועסק קצין־בטיחות.
אם לא די במצב הרע בשטח, הרי

שמי שאמור לאכוף את התקנות נמצא
במשבר חמור של כוח־אדם.
המחלקה לקציני־בטיחות תעבורה בדרכים
מונה כיום מנהל מחלקה׳ צבי
גולן, פקידה, מטפל בקורסים, מפקח וממונה
על ההפשרה. לחמשת המופלאים
האלה נלווית ניידת־בדיקה, והם אמורים
לפקח ולאכוף את החוק בנושא קציני-
בטיחות בכ־ 2000 מיפעלים, שבהם יש
כ־ 400 אלף כלי־רכב וכ־ 600 אלף נהגים.
המחלקה הוקמה בראשית שנות ה־60׳,
ומסיבות שונות לא הורחבה. להיפך, בתקופת
היותו של גד ייעקובי שר־התח־בורה,
עד ,1977 חלה נסיגה בתיפקודי
המחלקה. במישרד־התחבורה תולים את
הסיבה לכך במצב יחסים מעורער שהיה
אז בין השר והמחלקה.
בשלוש השנים האחרונות השתנה יחסו
של מישרד־התחבורה למחלקה׳ וכיום

יכולים להפעיל את החוק בכ־ 1000 מיפי
עלים, תיאורטית. אך בתנאים הנוכחיים
של מצבת כוח־האדם אין אפ-שרות לאכוף
את החוק.

היו עץהמישפטי
__ לאאוכף
מצב כשטח משקף את חולשת
י י המחלקה. בעוד שלחברות דן ואגד
יש קציני־בטיחות, וכך גם לחלק מחברות
התובלה הגדולות, הרי שמרבית ד,מיפ־עלים
הפרטיים והציבוריים לא שמעו׳על
התקנה.
מינהל־הרכב הממשלתי, שיש לו כ־9000
כלי־רכב -לא מינה קציני־בטיחות לצי־הרכב
שלו, ומדובר בכלי־רכב של כל
מישרדי־הממשלה, כולל מישרדי־הביטחון,

התיקשורת ומע״צ
לעומת זאת, כלי הרכב של שירותי-
הביטחון נבדקים באופן סדיר על־ידי

קציני־בטיחות מוסמכים, וכל מי שמכיר
את הנושא מקרוב, מודה שכלי־רכב אלה
אינם מעורבים בתאונות־דרכים.
היועץ המישפטי לממשלה, שבידו הסמכות
לאכוף את החוק על מינהל־הרכב
הממשלתי, לא פועל בנדון. כשבאים
אנשי המחלקה של צבי גולן למיפעל
פרטי, ודורשים שימונה קצין־בטיחות,
שואלים אותו מה נעשה בנדון במינהל.
עיירות כמו רחובות, חולון ובת־ים
אינן מעסיקות קצין־בטיחות. בתי־חרושת
שמשאיות מובילות את סחורתם, כמו
בית־החרושת לבירה אביר, בית־החרושת
למשקאות טמפו, המועצה לשיווק פרי-
הדר ועוד, אינם מעסיקים קצינים כנדרש.
תחנות כיבוי־אש, שאינן כפופות לעיריות
וריכבן מוגדר כרכב־ביטחון, מפעילות,
גם הן, את ריכבן ללא פיקוח.
לגבי הפעלת החוק בצה״ל ובמישטרה

יש בעיות תחיקתיות, שמפחיתות את
חשיבותו ותיפקודו של קצין־הבטיחות.
בצה״ל יש קציני־בטיחות, שסיימו באופן
פרטי את הקורס, אך לא מופעלים כקציני־בטיחות.
קצין־הרכב, המוכר למשרתים
בצבא, הוא למעשה סדרן־עבודה, ה־מעוניין
לשלוח רכב לעבודה. אך את
תקינות הרכב אמור לבדוק קצין־הבטי-
חות.
הרכב הצבאי עובר טיפול שבועי,
חודשי ושנתי ומבחינה מכנית הוא מטופל.
אך גם בצה״ל הבינו שאי־אפשר
לקיים צי־רכב גדול כל*כך ללא קציני-
בטיחות, והחל בספטמבר השנה, מונו
קציני־בטיחיות יחידתיים בדרגות רב־סרן
וסגן־אלוף, שעליהם ה#1לר, המשימה לפקח
על הבטיחות׳ גם בסדר גודל אוגדתי.
גם במישטרה, כמו בצה״ל, מתנהל ויכוה
עם מישרד־התחבורה על סמכויות
קצידהבטיחות. על־פי החוק, הוא כפוף
׳למישרד־התחבורה, והוא אחראי כלפיו,
מבחינת הדין הפלילי. אך המישטרה, כמו
(המשך בעמוד )76

מכוזבים

• פותחים את העונה •
ב -לנו

ר. שבית 1תסל דו
מערבולת השביתות מאיי מת
לשבש כליל את תיפ-
קודח של המדינה, טוען
החמשירן :

לבעיית האנרגיה, פיתרון הרבה
יותר טוב מהמצאתו של יעקב
מרידור ומדעניו.
את ההמצאה אני עדיין שומר
בסוד, אך בעיקרה היא מאפשרת

השביתות שהתחילו לדעוך /
שוב המשיכו לרמוס ולדרוך /
על המשק הדל /שמזמן כבר
חדל /את חשבון נפשו לערוך.
אס, תל־אביב

מ כנ סי גיגס
מ תנ ה
!קורדרוי.

פ לי טתפה

הדגמים החדישים

דבריו של הפרופסור משה
ארנס בארה״ב, מעוררים
שאלה חשובה.

בדיעבד קראו לכך בירושלים
פליטת־פה, אך הנסיבות שבהן
אמר פרופסור משה ארנס, יושב־ראש
ועדת־החוץ־והביטחון של

המצאה ׳מקורית

להפוך ליטר אחד של מים לשני
ליטרים של נפט.
רפי אליהו, קריית־אתא

נידיאנסרט

דוגמנית הצמרת
לא ויתרה על התענוג

הסרטת ארועים בוידיאו !
י צילום חתונות.בר מצווח זאדזעים מיוחדים
רח׳ וחנבאום ,5ת׳׳א, טל 296662 .
ח ז ירושלים 13 חיפה טל 1662757
לוחות פלסטיים

0$10ו 4
מלון מודרני ונעים בבעלות יהודית.
חדרים יפים,
ארוחת בוקר עשירה.
מיקום מצוין ב מרחק־הליכה
מהמרכז ה תו ס ס של לונדון.
.זשז־סא *ש 0 8ח*
81 01ח ש^סס 83,
636-2115״1£1

למשרדי פרסום וחנויות
למכשירי כתיבה ומתנות
ספרי טלפונים, אלבומים
אלפוני כיס, תיקי תיוק,
תיקים לארועים וכף
בטיב מעולה
ובחומרים מיוחדים.
קיבוץ גלויות
,26ת״א
טל 830141 .
827315

שוטף מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים,
צבעים ודוגמאות שונות,
קשיחים או רכים (כולל כסף
וזהב) עם או בלי דבק.
וכן פלטות רובקם.

רבי טרידינג
טל 822926 — 827315 .

הגיע ונמצא במלאי
קרטון טריפרקס אמריקאי 663מ״ני x 917מ״מ 300 גר׳
טל 827315 ,822926 :

111 1 >!1111־

חדש בארה׳3 ,

״ 1י ב״ ־ שחתי פרסו והדפסת

כל שרותי סדר־צילום (עברית־אנגלית).
בצוע מיידי של עבודות דפוס בטיב
מעולה.
מבצעי פרסום והפצה.
מחירים מיוחדים לבעל העסק הישראלי.

למידע נום!* טלפון 3371־ )212( 847 ניו־יור ק

כל גבר חולם, בסתר ליבו,
לכבוש אי פעם את ליבה של
דוגמנית יפהפיה ואולי אף
לגלות את סודותיה בחדר ה מיטות.

קרה לתעשיין מתל־אביב
מצליח וצעיר (וגם נשוי לפעמים)
.לאחר תקופת היכרות
קצרה, הזמינה אותו דוגמנית
הצמרת לבלות ערב שקט בדירתה.

שהתחיל בסלון נמשך, כצפוי,
בחדר המיטות. אלא
ששם הופתע המחזר הנלהב
לגלות במיטתה של דוגמנית
הצמרת את ...זק״ש.
כן, זק״ש המפורסם שהצליח
לחדור לחדרי המיטות של
נשים מצליחות ומפורסמות —
הגיע גם למיטתה של דוגמנית
הצמרת.
כן, זק״ש הוא סדין החימום
המבוקש והבטוח ביותר, וזאת
בזכות יתרונותיו הבלעדיים :
הוא היחידי הניתן לכביסה במכונת
כביסה, מיוצר בשיטת
הבטחון הכפול, ניתנת לו אח ריות
ל־ 3שנים וצריכת החש מל
שלו היא רק 25 אג׳ ללילה.
דוגמנית הצמדת הנ״ל, שיודעת
להנות מהחיים, סיפרה
שאינה מוכנה לוותר על התענוג
להיכנס בחורף למיטה
חמה עם זק״ש.
מנסיונה האישי היא מוכנה
להעיד, שזק״ש הוא הטוב והבטוח
ביותר במיטה. וכשהיא
אומרת זאת — זה נשמע די
משכנע.

כשהער בי ם
הםא רו כי ם
והחיים הם בבית פנימה, הפלש הוא
המכניס את אור היום הביתה.
מבחר פלשים גדול, במחירים שונים.
מבחר אביזרי צילום גדול.
ביצוע פיתוח צבעוני על־ידי שלוש
המעבדות הגדולות ביותר בארץ !
צילומי־פספורט, בו״רגע!
בימי שלישי, סגור בל היום !

חיפה,רחוב. ה חבלורק !נ 3ד
ב 1נו1

בכלזאת נג ד
הקורא קרא את טיעוניו
של יעקב שרת בזכות
השמעת ואגנר, ולא השתכנע
(״איש ממאדים״,
העולם הזה .)2305

מסכיר ארנם
ניגוד אינטרסים
הכנסת, שהתוכנית הסעודית היא
צעד בכיוון הנכון, אכן מחזקות
טענה זו.
השאלה שמתעוררת למשמע דבריו
של הח״כ המכובד היא, אם
נאמנותו לאינטרסים של ארצות־הברית,
שהוא והממשלה נשבעים
להם אמונים השכם־והערב, לא
גברה על נאמנותו למדיניות ממשלת
הליכוד.
כאשר האינטרסים של ארצות־הברית
ומדיניות ממשלה זו עולים
בקנה אחד, אין שום בעיות. כאשר
יש סתירה ואחד מדוברי הממשלה
מתבלבל בין שתי קבוצות האינ טרסים,
נוצרות בעיות, ואחר־כו
קוראים לזה פליטת־פה.
גדי אדליד, תל-אביב

נדיר כימיוו
תודח מיוחדת למחלקת
המנויים של ״העולם הזה״!,

רציתי
לציין בשימחה את יחסכם
הנחמד ללקוח. וכל־כך למה?
עיתונכם חדל להופיע אצלנו,
ומאחר שלא נגמרה תקופת החתימה
בררנו, ותמיד נענינו בחביבות
ובנכונות לברר.
לא די בזה — אתמול הגיעני
מיכתבכם, המבשר על הארכת
מנויינו בחודש — כפיצוי על החודש
שהוחסר.
כמה נדיר בימינו, ועל-כך תודה,
תודה.
עדנה, קיבוץ נתיב הל״ה

א ל כי מי ה
לא עוזבים את מרידוד.

סוף־סוף מצאתי פיתרון הולם

כהרגלו בקודש נתן לנו מר
שרת דיסרטציה נפלאה על־אודות
סמלים ומשמעותם, ובדרכו המיוחדת
הראה לנו את הטיפשות
העומדת, לרוב, מאחריהם. בזמן
אחר ובהקשר אחר אין ספק שמאמר
כזה היה משכנע את אחרון
הספקנים בדבר אווילות הסמלים
והשימוש המיסטי בהם, אך לא
במיקרה הזה.
באחד הפיליטונים שלו מתאר
אפרים קישון שיחה בין ישראלי
מתקדם ובין ניצול שואה. האחרון
מסכים לכל טיעוניו של ה ראשון,
אך לא למסקנה• כאשר
הוא נשאל לבסוף :״היכן ההגיון?״
תשובתו היא :״נשרף באושוויץ״.
כאן טמון הפיתרון לכל הבעיה.
פרשת ואגנר אינה צריכה להידון
על בסיס הגיוני, אלא ריגשי בלבד.
כל הטענות ההגיוניות נכונות —
אן לא מבחינתו של מי שעבר
את הגיהינום ושרד. זכותו לנסוע
בפזלקסוואגז, זכותו להתבונן בטלוויזיה
גרמנית, ובכל זאת להחרים
את ואגנר. ניצול השואה, הוא
ורק הוא, תמיד צודק בכל הנוגע
לדבר הקשור בגרמניה. איך תוכל
לדרוש הגיון מאדם שעבר את
מחנות־המוות?
נא לזרוק לכל הרוחות את הנימוקים
הקרים והרציונאליים ול התחשב
ברגשות הניצולים, כי זהו
מותר האדם מן הרובוט.

משה כנען, רסת־השרון

מ כי ר ת חי סו ל
פרקליטתו של הקבלן אהרון
רובינשטיין מכחישה
את קיום השיחה שערך
עם ישראל סחרוב (״מכירת
חיסול״ ,״העולם הזה״
: )2305

מדשנו מצא לנכון להודיע כי
לא התקיימה כל שיחה בין מדשנו
לבין מר סחרוב בנושא רכישת
אחת מחברות הבת של הת־עשיוז
האווירית.
עוד מצאנו לנכון להסב תשומת־לבכם
לעובדה שאין כל ממש בטענת
הכתב כאילו לא ניתן היה
(המש ך בעמוד )16
ה עו ל ם הז ה 2308

תמיד חשבתי
שיש רק סיגריה אחת-
עד שגיליתי את . 8£ )1 \ 0 80

ת ע רו בתאמריקאית 80מ ״ מ

למטרת
ני שו א ץ!

מכוזבים

העסק הנ בחר 1980/81 -
בחסות מ׳צ 1רד המסחר והתטשיה

20 שנות נסיון והצלחה!
ת ל־ א בי ב, בן־י הוד ה 58י

טל׳ 452728־285991-282932

מרתף״ליריק

ד*ווג 1ף 9 0ו. ת־ א

(המשך מעמוד )14
לקבל את תגובתו של מרשנו, ש כן,
אחרי שכתבכם השאיר הודעה
למרשנו ביום הראשון בשעות
הערב התקשר מדשנו אל מר ינאי
ביום השני בשעות הבוקר (לא
היתה תשובה במיספר הטלפון שהשאיר)
,וביום השני בשעות אה־רי־הצהריים
אף השאיר הודעה
עבורו.

עו״ד דורית רפיב־־בדסון,

תל־אכיג
י• יוסי ינאי טילפן יותר מעשי
פעמים למר רובינשטיין, הן לביתו
והן למישרדו• מר רובינשטיין מיל־פן
אליו רק אחרי שלושה ימים,
כשהעיתון היה כבר מודפס.
לגופו של עניין — השיחה, כפי
שפורסמה, נערכה בין מר רובינשטיין
לבין מר סחרוב.

היכן ההצדעה

ראש־ ממשלה בגין ונשיא רגן
הצדעה או סידור מישקפייס?
• סימן השאלה, שבא אחרי
המילים ״הצדעה למנהיג״ ,אמור
לבטא שאלה — כדרכם של סימני
שאלה.

•ספרים
•תקליטים
•ציורים

מתחת לתמונת בגין ורנן
(ראה גלופה) הופיעו המילים
:״הצדעה למנהיגן
בגין מול רגן בבית הלבן״
הזה,
העולם
(הנדון,
.)2305

מה היה מכשיר את ה תוכנית
הסעודית ז

פתוח יום יום(כולל נזוצ״ש)
ע 11.001 בלילה

ראש הממשלה נראה כמי שמסדר
את משקפיו, אולי כדי לעמוד על
טיבו של האיש העומד מולו, ולא
כאיש המצדיע לו.
לאן הגיעה דרגת ההשפלה כש אין
מבחינים בין הצדעה ובין סידור
משקפיים?
נעים דניאל, נתניה

אני בטוח שראש ממשלת יש ראל,
מנחם בגין, לא היה מתנפל
בשצף־קצף על התוכנית הסעודית,
שלמעשה אין בה שום דבר חדש,
אילו היה מלך סעודיה נכון לנחות
בירושלים, ולהתחבק ולהתנשק עם
בגין שלנו. הרי בעיקרו של דבר
לא הציע נשיא מצרים המנוח,

איתן ענו

התנאי -נ שיקה

הדברת מזי7דם
פוסחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי קץ, חרקי טפרים ובגדים.
בשמירה קל בריאותך ורכושך.

נעמי שמר נשמעת הרבה,
ולא כולם אוה בים
זאת.

רמת-גן, דחו מח־יעין .18 תד 2272 .
7 9 0 1 1 4 4 6 7 0 ,רע־ מס־ 21 עסק 481/75

מועדון לתרבות חד ש ח
רח׳ ר,כ י.־ י״לאכיב
טי׳ נאנלייי

יום שלישי 1.12.81

מצריג שלאחר מו ת
.סאדאת — לאן 1

בעת האחרונה מגיחים לנו
גורמים תרבותיים שונים לחשוב
שפיזמונאית לאומית יש
לנו רק אחת.
הכל יודעים במי המדובר,
שהרי לא עובר יום ומכונת
יחסי־הציבור ששמה נעמי שמר
דואגת להזין אותנו בקורותיה
המרתקים ובקולה הצלול (רח־מנא־ליצלן).
תגידו
ברצינות — כמה מכם
עוד זוכרים את חיים חפר,
חיים גורי, נתן זך, סשה ארגוב,
דידי מנוסי, דוד קריבושי ועוד
חברה טובים שאין כוחם דווקא
ביצירת יחסי־ציבור לעצמם ו
קשה לומר שהמוסיקה הפשוטה
והמילים הנפוחות והצד־קניות,
שאכן עושות לנו משהו
בלב, הם פאר היצירה. זה
אומנם מדבר אלינו, כמו כל

הופיע בשעה טובה עם אשתו,
הגברת שמר, לרגל הוצאת
ספר שיריו.
אין ספק שמפיקי התוכנית,
ובראשם המראיין החביב מני
פאר, לא חשו בנוח כשהגברת
גילתה נאמנות לבעלה ולא
רצתה, חם־וחלילה, להפקיר
אותו בודד לפני מצלמות ה טלוויזיה.
באותו הרגע היד־הרתי
בשאלה מדוע העיתונאי־סופר
שייקר, בן־פורת, שה ת־ראיין
בעיקבות פירסום סיפרו
שיחות (להבדיל) ,לא סחב עימו
אל המירקע את אשתו הציירת,

קבית מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת

נו ט ס אזיאל
אבן נבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

פיזמונאית שמר
רובקס מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות׳
ועדי עובדים וקיבוצים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים!
אפשרות יצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קיבוץ גלויות ,26 תל-אביב
טל• 830141 — 822926

אחת ויחידה
דבר שנכתב מתוך מניעים
מיסחריים ושפונה למכנה המשותף
הרחב ביותר. אך מבחינה
מוסיקלית טהורה זה
בהחלט לא ״ביג־דיל״.
מעניין אותי לדעת, אגב,
כמה מהמרואיינים בטלוויזיה
נוהגים לקחת איתם אל מול
המצלמות את מישפחתם, כמו
שעשה זאת מר הורביץ, ש
כדאי
לסעודים לדעת ש כאשר
הם מגישים תביעות
טריטוריאליות בתוכנית
השלום שלהם, הם
חשופים לתביעות נגדיות.

עוד לפני התקופה האיסלאמית
היתד, מדינה יהודית גדולה, עשירה
וחזקה בח׳יבאר שמצפון לעיר
מדינה, בסעודיה. כאשר יצא מד
חמד עם צבאותיו להנחיל לעולם
את האיסלאם, ניתקל מייד בתחילת
דרכו ביהודי ח׳יבאר ולא הצליח
להכניעם. רק אחרי תקופה
ארוכה הצליחו המוסלמים להכניע
את היהודים שם•
כאשר מדברים על הסדר עם
סעודיה, צריך להיות ברור ש מדינה
יהודית בח׳יבאר היא תנאי
לכל הסדר וצדק ראשוני, היסטורי
ומוסרי ליהדות. ואם נזכור גם
את יתרו, חותן משה וכהן מדיין,
שמדינתו היתד, בשכנות לח׳יבאר,
על גבול. מיפרץ־אילת וים־סוף,
נראה שמגיע לנו שטח נרחב ב־צפון־מערב
סעודיה.

עמי ליבנה,

מדוע איני רוצה להיות
בנעליו טל מנחם בגין,
שואל הקורא.

יש אחרים
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

ב ס עו די ה

צ עד ק די מ ה>־

עיתונאית מוזס
טל 746480 ; 777075 .־03

ריסנוח שראד־וז

עין־חרוד מאוחד

דיון בהשתתפות המזרחן

ד״ר א מי ל תו מ ה

סאדאת, משהו אחר, אך נכונותו
למגעים גופניים מן הסוג האמור
עם ראש הממשלה שלנו הפשירה
את הקרח.
דרור מצליח, תל־אביב

שבעבר היתה דוגמנית מס׳ 1
של ישראל, ושנראית טיפ״טיפה
טוב יותר מהגברת שמר.
אפשר לשאול — אם המנגינות
והמילים הן כל־כך
פשוטות, מדוע לא קופצים
הזמרים והמוסיקאים המקומיים,
המוכשרים לא פחות מנעמי
שמר, ורוכבים על הגל שהוכח
כמוצלח מבחינה מיסחרית 1
התשובה היא שאמן אמיתי
רוצה להתפתח עוד ועוד. הוא
אינו מוכן לדרוך במקום ול התפשר
על השמעת כמה צלילים
בנאליים, השבים וחוזרים
בשיר.
בקיצור, עשו טובה ותנו
צ׳אנס גם לחברה אחרים להש מיע
קולם, בבקשה.
ג׳ודי מוזס, רמת־גר

לא הייתי רוצה להיות בנעליו
של ראש־הממשלה היקר שלנו,
מנחם בגין.
הוא, עורך־הדין מווארשה, מעולם
לא ניהל תביעה ; הוא,
טוראי־ראשון פולני, מעולם לא *
אחז ברובה ; הוא, פוליטיקאי
ישראלי, השתמש משך 29 שנים
מחוללת־המהומות —
בלשונו
״השריר החזק ביותר בראשו,״
כפי שאמר עליו ג׳יימס רסטון
מהניו־יורק טיימס.
מנחם בגין, שאותו כינה ערפאת
״בן־בריתי הטוב ביותר״ בשבועון
ניחוויק, רימה את עצמו כאשר
חשב שהוא מסוגל לרמות את
כולם, כל הזמן, עם ״תוכנית ה אוטונומיה
המלאה״ של קמפ־דייויד,
כאשר התכוון למעשה
לסיפוח מלא.
מנחם בגין, שאותו כינתה פלורה
דייווים, בעלת־הטור לענייני-חוץ
״סיכון גדול מדי לגבי העולם כולו,
כמו לגבי ישראל,״ רימה את
עצמו כאשר שיבח את הנשיא
רגן כ״שותף האסטרטגי שלנו״,
ורגן מכר את מטוסי האייוואקס
לסעודיה, והגדיר את התוכנית זד
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 2308

אין שוס סיכה
שלא תהיה לך
טלויזיה צבעונית

במחיר של __

ס 10,000
12 .0 0 0 0
15 .0 0 0 0
2 0 .0 0 0 0

שקל!
שקל!
שקל!
שקל!

אתה תחליט: אנחנו יכולים לאמר לך רק
שהמחיר הקטלוגי לצרכן הוא כ־ 20,000 שקל.
אולם תוכל לרכוש את הטלויזיה

גם בפחות, במחיר ובתנאים הנוחים לך.

כלכד.

לפניך 3אפשרויות:
.1לפנות לאחד הסוכנים המורשים של ״מץ״ ברחבי
הארץ.
.2לשלוח אלינו את התלוש המצורף למודעה זאת.
.3לגשת אלינו לבית ״מץ״ ,מודיעין 19 בני־ברק .־

תלוש-שי
| כל המזמין את נציג ״מץ״ לביתו, יזכה מידיו
| במצית כים -חינם !
לכבוד ״בית מץ״ ,מודיעין 19 בני־ברק 51263
אני מעונין לרכוש טלויזיה ״מץ״ בהתאם
| לאפשרויות:,
״ ברשותי מזומנים בסך ...שקלים.
| באפשרותי לשלם סך ...שקלים מדי חודש.
.אני מעונין לקבל מידע נוסף על סוגי הטלויזיה
1שלכם.עם פירוט מלא של כל תכניות הרכישה.
| .אני מבקש לשלוח אלי את נציגכם.
״ שם ומשפחה ...
| כתובת ...
טל. בעבודה ט ל. בבית ...

* בין שולחי התלושים ורוכשי הטלויזיות יוגרל ״וידיאו-מץ״ דגם 9801 :

בהגרלה האחרונה זכתה במכשיר//וידיאו• מ ך רחל אשכנזי משד רוטשילד 75ת״א(בית מנורה)

יואל אביטל

באיזה מחיר ובאילו תנאים?
תלוי בגודל המכשיר, באפשרויותיו הכספיות
ובשיטת הרכישה שתבחר לך.
לדוגמא: חלק במזומן והיתר בתשלומים, רק תשלומים,
״טרייד־אין״ ,״שכר־מכר״.
כתוב לנו מה הן האפשרויות שלך ואנו נמצא את הדרך
להתאים לך תוכנית שתאפשר לך להנות מטלויזיה
מעולה ולגמור את החודש בלי ״חריקות״.
בכל מקרה, כאשר אתה רוכש טלויזיה ״מץ״,
אתה רוכש איכות, אמינות ושירות הטובים בישראל.

מכוזבים

ט העולם הזה

(המשך מעמוד )16
סעודית — שאותה דחה בגין מכל
וכל — צעד בכיוון הנכון.
מנחם בגין — שאת מנהיגותו
הגדיר השבועון ניו ריפאבליק כ־
״פראנואידית, ותלושה מן המציאות
! איום על חוסנה המוסרי של
ישראל,״ רימה את עצמו כאשר
שלח את משה ארנס, יו״ר ועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת, לאמריקה,
להביס את תוכנית־השלום
הסעודית, וארנס הפך את עורו שם
וכינה את התוכנית ״,צעד קדימה״.
האם ברור כבר, מדוע איני רוצה
להיות בנעליו של מנחם בגין?
יוסף שריק, תל־אביב

מאוזן:
)1בך אדם רצוץ ומדוכא !
)5מלון־מוטל ! )10 תבואה :
)11 בסיס )13 :חמל )14 :
שמא ! )15 כבש מפוטם ! )16
תאור ברישום ! )18 תווית !
)20 יסוד התורשה ; )21 אימפרוביזציה
; )22 תאריך בחודש
>ר״ת 24 תרנגול ! )25
עושה רע בכוונה ; )26 מצבו
של הצד שנוצח במלחמה ; )28
לפי התלמוד — יין פשוטי!
)30 בן צבע! )31 גוף בעל
צורה ונפח בחלל העולם ! )32
אבן כבדה! )34 תור ומסביבו
דבר מאפה ! )35 צמח בר בעל
תפרחת כחולה ! )38 חודו של
כדור היריד )39 ! ,חדרו של
אסיר ! )41 משתחווה ! )42
אסור שיהה אל בגדו של
תלמיד־חכם ! )43 ילוד זכר !
)45 קרקעית של כלי ! )47
אציל ! )48 יחידת תדירות של
גלי הרדיו ! )50 ערבב, בלבל !
)51 מזכרת ! )52 בעל־חיים
ממש׳ הזוחלים ! )54 עמק בארץ!
)57 שתה! )61 זיז בסלע!
)62 כתובת! )64 מידת
נוזלים ! )65 אבן בחושן ! )66
למענה ! )67 גם ! )69 צמח
בר ממש׳ הדגניים ! )70 רגע !
)72 הצלע הארוכה במשולש
ישר־זווית ! )74 רב גדול ! )75
מידה ! )77 שקט, שלווה ! )78
שם המפלגה העממית הדמוקרטית
במצרים ! )81 רעיה !
)83 יחידת הספק חשמלית !
)85 מטרופולין ביחס לערים
שבסביבותיה ! )86 אידיאה !
)88 בן משפחה ! )89 שוויצר !
)91 נשיא ! )93 התנא הראשון
(ר״ת)! )95 מקום גבוה ומבוצר!
)96 משקה סיני! )98
חג לצ,אן! )100 קל־דעת!
)102 זר בתוכנו! )103 איבר
מישוש ; )104 אנגליה ! )105

ז כו תולדה
הקוראת מתרעמת על ביקורתו
של דן עומר (נמר
של נייר״ ,העולם הזה
.)2302
הכתבה עולבת בזלדה, עו^בת
באלה שאוהבים ומעריכים את
שיריה, באלה שכתבו ביקורות
טובות על שיריה ובאלה שזיכו

ולחברותיה, ולא חשבה לקשור
לעצמה כתר של משוררת ולא
חשבה לקבץ שיריה לספר.
ידידיה שזכו להכיר את שיריה,
הם שדחפוה להוציאם יחד לאור
מתוך רצון שהזכות שנפלה בחלקם
תהיה נחלת הרבים.
ואכן, היום, שיריה של זלדה הם
נחלת הרבים, מכל השכבות ומכל
הגילים, וכל ספר חדש שלה הוא
חג לאוהבי שירתה.
צירה מונינו, קיבוץ כברי

קרן זווית
מה בדיוק רוצה ממשלת-
ישראל1
• האירגון המכונה פי־אל־או
היה מוקצה מחמת מיאוס, עד
שקיבל הכשר משר־החוץ יצחק
שמיר. אש״ף שריר וקיים ויכול
אפילו לשלום בירדן.
* מנחם בגין חזר וטען במשך
תקופה ארוכה כי סעודיה אינה
חשובה בגיאופוליטיקה של המיזרח
התיכון. עכשיו אין תוכנית שמונה
הסעיפים של פאהד יורדת מסדר
היום בדיוני ממשלת ישראל.
!• ישראל פוסלת מכל וכל את
מדיניותה של ברית־המועצות ב־איזור,
וכאשר ארצות־הברית מנ הלת
כאן מדיניות כרצונה, נופל
רוגזנו גם על זאת. אולי נבקש
מאפריקה או מאוסטרליה לנהל את
ענייני המיזרח התיכון?
• ממשלות ישראל טענו ללא
ך,רף כי מילהמותינו הן מילחמווד
מגן, ואין פנינו לכיבושים. עכשיו
לא יכולה הממשלה להיפרד בשום
אופן מ״שטחים מוחזקים״ או ״כבושים״
,גם בתנאי־שלום.
נראה שללא תוכנית שלום ארו־כת־טווח
נידחק כל העת לקרן-
זווית וניאלץ לוותר יותר ויותר,
ובתנאים קשים והולכים.
דן יהב, תל־אביב

מא ונן :
)1נפץ, רסוק! )2עם מס׳
10 מאוזן — כינוי יווני לנוכרים
! )3משקל עתיק לזהב !
)4ישן ! )6יבש או רטוב
בחלקו ! )7אורח נשים ! )8
סוף ״סוף 9גמול על חטא :
)12 שמש, משגיח ! )15 פאר
אגמינו ! )16 עור, הקליפה
המכסה את בשרנו! )17 צמח
מזון ומספוא ממש׳ הקטניות !
)19 החלק העליון של הגרגרת!
)20 כוך בסלע! )21
עץ נוי ! )23 חיק ! )24 מזל !
)26 פרר באצבעותיו ! )27
מורח בשמן ! )29 קשר או יחס
קרוב ! )30 אבי יפתח השופט !
)33 חדיר לאור! )34 האבן
הקדושה במכה ! )36 מחשבה,

ש ח זו ראה
הרהור ! )37 לא זמני; יציב !
)40 לא עכשיו! )41 פעוט!
)44 לתאורה חגיגית! )46 אות
הנצחון ! )47 מיניסטר ! )49
רוטב למאכלים! )50 תבואה
או פירות טרם הפרשת המעשרות
! )53 מסכם מספרים
מכני! )54 מי שטפלו עליו
אשמה ! )55 אל היערות ה יווני
! )56 אחד השוואים ! )58
נחשול ! )59 פלח של האוב־לוסיה
! )60 המספרים שמעל
לקו בשבר חשבוני ! )62 מילת
שאלה ! )63 בשר שלא בושל
די־צרכו ! )66 נשק יורק אש !

)68 חולה תאווה להצית רכוש !
)71 העלה עור! )73 בא ברציפות
! )76 גבבא ! )77 ביב !
)79 נוזל המופרש מבלוטות הקבועות
בראש! )80 קוסם!
)82 זחתן! )84 שם כולל לבריאה!
)85 אולם! )87 חוזר!
)90 חלש ! )92 גודל, עליונות ;
)94 גרגרי שבלים שנקלו באש !
)96 לפני ! )97 מידה — כמות
המכילה יד קמוצה ! )99 אותיות
בר״ת ליד שמו של נפטר;
)101 פקודה ! )102 עם מס׳
102 מאוזן — פרי יחיד ; )103
בוסתן.

! 131131

מי עו דאל

לסב רו ת

1ו 1ו ״ 0

^ ו 0מ ט) ק ה

ופד ״!9ו ר

!1-די 13ד 18י שו
1ר 1111305 ׳6נ שיס 13*0110111-
הוצ אתשערבחשסל (אפילציה!
יוני
11( 0וסמן

תסרוקות, תספורות.החלקות,סלסול,
צביעה,פסים.טיפול פנים. איפור,
הוצאת שיער בשעווה

* 111(11 גוו ת*

•מחירים ערוגו״ם • שרות מעילה •
תל-אביב יודפת 4ליד דיזגבוף 229388 226066 190
דנזת-גן הרצל 86 בזול בניו אואזים ״סלון אוה״

1 0£ 3. 11£0ז 3ק 5 3.׳ 11״
״ 111116 במכתבו של אור-
סין וולס ליקי יושע, תור״

משוררת זלדה
חג לאוהבי שירתה
אותה בפרס ברנר של עיריית תל-
אביב—יפו לשנת תשל״ב, באלה
שזיכוה בפרס אלפר ובאלה שזיכוה
בשנת תשל״ח בפרס ביאליק.
ביו אלה שכתבו בהערכה של
שיריה נמנים: יעקב בר־און, יש ראל
הראל, יותם ראובני, תמר
אבידר, מרדכי גולדמן, משה צור,
מירד, אלמוג, נורית זרחי ועוד.
כבר בשם שדן עומר נותן לכתבה
— סבתא זלדה — ובהש וואה
לסבתא מוזס יש ליגלוג גם
ופוגע. גם גיל הזיקנה משמש
לו ארגומנט לליגלוג•
מי שמך, דן עומר, שופט על
אוהבי שיריה, בקביעתך שהם ״קהל
נבער משירה״ ? מי שמך, דן עומר,
שופט על כותבי הביקורת החיובית
על שירי זלדה בקביעתך ש״הם
מנסים להיבנות מדמותה, עולמה
ודתיותה של זלדה״?
השורות המעטות שאתה מצטט
מתוך שיריה כדי ל״קלל״ משיגות
את ההפך — מעשה בילעם. הן
מדברות בעד עצמן ומקרינות משהו
מאוד פנימי, בלתי אמצעי, כנה
ושירי ואנשים רגישים יבינו שמי
שמחשיד את זלדה ב״פיברוק מראות
ונופים באמצעות מילון״ צריך
לבדוק בדוק היטב את עצמו.
היא אישה דתית שרבים מחבריה
וחברותיה הם לא דתיים והקשר
ביניהם נפלא.
היא כתבה מגיל צעיר לעצמה

שחקן־בימאי וולס
תפקיד־חיים
גם באופן חופשי מדי
״זוהי חתיכת חיים״ (״מה
הם אומרים״ ,העולם הזה
.)2303
...זוהי הפחתה מערך מה שנאמר
במיכתב. שכן המשמעות, כמובן,
בתרגום חופשי, היא ״זהו תפקיד
שמוצע פעם בחיים,״ כלומר —
תפקיד חשוב ומיוחד מאוד.
ד. רכיד, יהוד
י• הקורא צודק. העולם הזה
מצטער על הטעות בתרגום.

הפרס המדהים!
שבוע חינם בלונדון,
בחופשת החנוכה, ל־ 30 צעירים
וצעירות כולל:
טיסה הלוך־חזור בליווי מדריכים

מוסמכים.
7ימי לינה בבית־מלון כולל ארוחת־בוקר.

הופעה חיה של מלך הגל החדש
אלביס קוסטלו5 0037£1-1-0 ,ו.£1_\/
משחק כדורגל בליגה האנגלית הראשונה.
ה בילויים וכיופים בלונדון, כיד הליוויס הטובה.

זנו ליוויס ותשתתפו בהגרלה הענקית!
כל הקונה, בתקופת המבצע, מוצר של ליוויס מקבל עם הקניה
תלוש המקנה לו את זכות ההשתתפות בהגרלה שתערך ביום
. 13.12.81 גיזרו גם את התלוש המתפרסם בכל יום ב״ידיעות־אחרונות׳
,מלאו את כל הפרטים ושילחו את 2התלושים ל: ת.ד.
, 1334 תל־אביב ( 61013 עבור ״הופעה חיה בליוויס״ן. בין
כל השולחים תערן הגרלה 30 .יזכו בפרס המדהים.

ועוד אלפי פרסים מידיים בכל החנויות.
כל הקונה מוצר של ליוויס מקבל — נוסף על תלוש
ההשתתפות בהגרלה — גם מתנה.
קניית מוצר אחד מזכה בעגיל נהדר או בתליון יפ הפ ה -חינ ם.
קניית מכנסיים וחולצת פלנל מזכה בחגורה שגעונית -חינם.
אז למה אתם מחכים? גשו עכשיו לחנויות וקנו ליוויס.
בהצלחה ולהתראות בלונדון. ד״ש לאלביס קוסטלו .
מוסף הצעירים
שמרגישים בשיתוף עם

ידיננות אחרונות
המבצע עד
1 1 . 12.81

ארגו! וביצוע הטיול

יש לליוויס הופעה שמרגישים.

הורוסהנס

מדים בנימי!׳

!מזר החודש:

כים להיות בעלי־מישפחה, הם חשים
את מלוא כובד האחריות כלפי ילדיהם
ונוהגים בהם כשווים. קשתים הודים
מעוניינים כמו שאר בני המזל, ללמוד
ולהתפתח, וילדיהם ישתתפו בחוגים
רבים, ויהיו מודעים לחשיבותם.
כישרונותיהם של בני־המזל כל־כן
מגוונים, שאפשר לומר שכמעט כל דבר
שבו יגעו יצליח בידם. יותר מכל הם
נמשכים לציור וגרפיקה, אך אסור לשכוח
את אהבתם לספורט, מוסיקה,
מחול, סיפרות, כתיבה, התבטאות בעל-
פה ובכל שטח אחר הקשור לתחום אמנות
ויצירה.
אישיותם על״פי־רוב אופטימית, גם
כשהם שוקעים בקשיים ובעיות הם יוד
עים
ובטוחים שהדברים יסתדרו תוך זמן
קצר. ואכן, יותר מבני שאר המזלות, הם
בני-טזל. לכל קשת ניתנות הזדמנויות
רבות, שבהן הוא יכול לשנות את מצבו
מהקצה אל הקצה. למזלם, הם בדרך-
כלל אינם פוחדים משינויים קיצוניים
ואפילו נהנים מעצם השינוי, גם אם יהיה
קשה מאד בהתחלה. בבחירתם את בני-
זוגם הם אינם שמים־לב במיוחד למראה
החיצוני, הם יחפשו בעיקר אישיות
מעניינת ואדם שמבחינה רוחנית יוכלו
לחוש אליו קשר.
לאחרונה דובר והוזכר לא אחת שבני-
קשת עומדים להיכנס לתקופה חדשה
ושונה. חייהם עשויים, או עלולים, להשתנות
מהקצה אל הקצה. וכאן חשובה

קשת קשת הוא מזל מורכב ביותר. על בני-
המזל ניתן לומר שהם קשורים כמעט
בכל שטח ותחום בחיים. אישיותם מק׳
רינה בדרך־בלל סימפטיה לטביבה, מ שום
שהם אוהבי אמת, צדק ויושר.
גם אם הם עולים בכישרונותיהם וב-
שיכלם על אלה הנפגשים עימם, הם לא
יתנהגו בעליונות. הסנוביות אינה כלולה
בחסרונותיהם. ההרגשה שכל האנשים
שווים טבועה בהם כל-כן חזק, שגם אלה
שאינם בטוחים בעצמם זוכים בהרגשה
טובה, בגלל יחסם הטיבעי והפשוט.
הצורך של בני קשת לבטא את האמת
כפי שהיא נראית להם גורמת להם לא
מעט בעיות — וזהו חסרונם הגדול. הם
אינם מתכוונים לפגוע, ודווקא בגלל חוסר
התיכנון של דיבריהם הם פוגעים
יותר מכל אחד אחר. ההתחשבות וה-
טקט זרים להם לחלוטין. קשה לשכנע
אותם שלא בכל מצב רצוי להכריז את
האמת בקולי-קולות•
תכונה נוספת המאפיינת אותם היא׳
אהבת החופש. אין כמותם שונאי־מיס-
גרת. כבר מילדותם בולטת אצלם המר׳
דנות. ילד קשת אינו נכנע, למרות ביתהספר
או הוריו. אם במיקרה ׳הוריו אי נם
מבינים שיש לכבד את עצמאותו, הוא
הופך לילד הלוחם על שלו בעקשנות,
וגורם להם בעיות אינסופיות.
גם כמבוגר, כשמגיע הזמן והקשת רו־צה
להקים מישפחה, הוא חש בתוכו
התנגדות חזקה להקים מיסגרת שתכבול
אותו לכל ימי חייו. לכן הוא דוחה
את נישואיו עד כמה שאפשר, ו״מנצל״
בהנאה כל רגע מחייו החופשיים.
מעניין שדווקא הקשתים נחשבים ל-
הורים נפלאים, וכאשר הם סוף־סוף הופ
מפת
הלידה האישית של כל אחד. קשה
לומר מה יקרה לכל אחד ללא התייחסות
לתאריך שבו הוא נולד. מבחינה
אסטרולוגית השינוי שהם עומדים לעבור,
קשור בכוכב אוראנוס, ששהה עד
עתה במזל עקרב, ובימים אלה עובר
.מעקרב לקשת. הוא ימצא במזל קשת
כשבע שנים.
בתקופה זו תקרינה לקשתים הפתעות
רבות — חלקן רצויות וחלקן פחות.
הקשת קשור בכוכב יופיטר — שמסמל
בין השאר דת — קרוב לוודאי שבתקופה
זו תשוב הדת לתפוס מקום
חשוב. סביב עניין זה עלולות להתפתח
מילחמות לא מעטות, לא רק בישראל
אלא גם בשאר מדינות העולם. יש לצפות
שקשתים רבים יחזרו בתשובה, או
שיחפשו להם דרך להתקרב לצורת חיים
דתית למרות אהבתם לחופש.
השפעתו של כוכב אוראנוס בדרך כלל
חזקה מאוד, פיתאומית ודרמאטית. כל
שינוי שקשור בכוכב זה משנה את ה אדם,
את גישתו לחיים, או את החיים
עצמם.
בני קשת יוכלו לצפות שהשינוי הפית-
אומי יגרום לאישיותם להשתנות. הם
יתעניינו בתחומי־עיסוק חדשים. אהבתם
ללימודים תביא אותם חזרה לספסל ה לימודים.
רעיונות חדשים ומקוריים
יביאו לחלקם הצלחה. אחרים יחליפו
דירות, ובדרך־כלל יעברו לדירות גדולות
ומרווחות יותר. יתכן שחלקם יעבור ל-
גור בארץ אחרת לכמה שנים. אלה ה-
סובלים מבעיות כספיות יוכלו למצוא
פיתרון למצבם.
רבים מבני״המזל צפויים למשברים
מישפחתיים, פרידות וניתוקים שיבואו
באופן פיתאומי. אחרים יינשאו במפתיע,
ודווקא אלה שתמיד ראו את עצמם
חופשיים מהתחייבויות. גם בתחום ה-
קאריירה יופתעו רבים מהשינויים המו-
זרים שיעברו עליהם.
בעוד כשנה ורבע, כאשר יופיטר יכנס
למזלם, הם צפויים לתקופה כל-כך מל-
היבה ומיוחדת, שכבר כעת כדאי להם
להתעודד.
גם בני״מזלות אחרים יושפעו מאותו
השינוי, אם כי לא באותה עוצמה כבני־קשת.
מדובר בעיקר בבני תאומים, דגים
ובתולה.

קשרים פיתאומיים עם ארצות אחרות
יתרחשו השבוע. תיזכו במיכתבים ובשי-
חות־טלפון, שיגרמו ל-
מצב־רוח משמח ומ עודד,
אחרי התקופה
הבלתי־נוחה שחשתם.
הצעות עבודה, הקשורות
אף הן לנסיעות עתידות לחוץ־לארץ,
לגרום השבוע לשינוי.
21 במרס -
סטודנטים עשויים לק 20
באפריל
בל תוצאות משביעות-
רצון — למעשה, כל
מי שקשור בלימודים ירגיש השבוע התקדמות.
היו זהירים בנהיגה בכבישים.

1 1נ11

רצוי לא להזניח שני דברים — הראשון
זו הבריאות. בתקופה זו אתם רגישים
במיוחד ונתקפיס ננל
נקלה בבל מיני הרגשות
גא־טובות ובעיות
בלתי־נעימות• הדבר השני
הוא בעיות נספים.
הנטיה לקנות דברים
מבלי לתכנז את
הקניה עלולה לגרום
למצב כספי קשה. יש
21ב אפריל -
20ב ט אי
לנהוג בזהירות. התפיתאנמיות אהבויות צפויות
כעת, אך מיכשולים בלתי־צפויים
יגרמו לכך שלא תוכלו לבטא את אהבתכם.

דגש על עבודה ובריאות. יתכן שעבודתו
של אחר תיפול עליכם למעמסה, דווקא
כשאתם תחושו עייפות
וצורך לנוח. כדאי לחשוב
ברצינות על שינוי
השיטה במקום העבודה.
יתכן אפילו
שתיאלצו להעביר את

•העסק או המישרד למקום
אחר. אורחים בלתי
קרואים עשויים לה21
ביוני -
20 ביולי
גיע לפתע לביקור ולהוסיף
על הטירדות.
שיחה גלויה עם בן המין השני תגרום
לפירוק המתח שהצטבר וכך תדעו המצב.

11(10

הניתוקים שהתרחשו לאחרונה אינם
צריכים להדאיגכם. פרשיות חדשות עומ דות
בפתח, והן תבוא נה
בהפתעה. בכלל,
במשך כל החודש הנוכחי
תהיו מוקפים באהבה
ובאווירה עליזה
ונחמדה. מסיבות,
יציאות לבילויים ופגישה
עם מכרים חדשים
וישנים ירוממו
את מצב־הרוח. במקום
העבודה יובאו לפניכם
הצעות מעניינות, שיקדמו אותכם הן
מבחינת הקאריירה והן במישור הכספי.

אויז!

הצעות עבודה מיקריות ומפתיעות עוזרות
לכם בתקציבכם. הקשיים הכספיים
שהעיקו והדאיגו אות-
כם עומדים להגיע לידי
סיום. ידידים יעזרו
במציאת עבודות
ומקדמות. מעניינות קרובים ובני-מישפחה
גורמים לכעס ולסיכ-
סוכים, אך אלה קצרים
והפיוס מגיע כמג
2בספטמבר -
22ב או ק טו ב ר 1עט מייד. תוכניות לרומנים
חדשים מת-
בשלות לאיטן, אך אינכם מעיזים להו ציאן
לפועל. תוך זמן קצר תבוא אהבה.

1זאזניי!1

העקרבים — תוכלו לרשום לעצמכם פרק
חדש בחיים. מעכשיו תוכלו לפצות את

עצמכם על כל האכד
בות, המתח, המחסור
בכספים, ההסתגרות מכורח
והעבודה המתסכלת.
סוף־סוף נפתחה
הדרך לפניכם. תוכלו
לזכות בקצת נחת, קידום
בעבודה, קשר נחמד
עם בני המין השני
0 0 והכנסה כספית מספקת.
תוכלו לקנות, ולהשיג
דברים שכה חלמתם עליהם בעבר, שלא
היו בהישג ידכם. תהיו פופולריים בחברה.

עקוב

חיי־חברה סואנים גורמים לעייפות. פגישות
עם אנשים חדשים גורמות לכס מתח
ורצון להוכיח את עצמכם.
כל אלה גורמים
לרצון להתבודד מעט,
להמצא בחברת עצמכם,
לתכנן תוכניות חדשות
ולהכין את העתיד
בצורה מאורגנת ויעילה
הרומן שמילא
. 21 בדצמבר •
אותכס בציפיות מת19
בינז א ר
עכב בשל בעיות טכניות.
אל דאגה — העניין
יסתדר לשביעות־רצונכם. היזהרו מ־קינאת
בני מינכם ונסו להתעלם מאיומים.

ידידים מוכיחים את עצמם ובאים לעזרתכם.
אתם מוקפים באנשים בעלי רצון £
טוב. למרות זאת,

מצב״רוחכם נוטה לדי
כאון,
ודווקא בתקופה
שבה יש ביכולתכם לשפר
את מצבכם. פעילות
חברתית וציבורית
תנעים לכם את הזמן,
והיא עשויה לעזור ל-
קידומכם בעבודה. זה
20־ בינו א ר
18בפב רו א ר
הזמן לתכנן מעבר למקום
עבודה חדש. אהבה
חשאית מתפתחת לאיטה — חכו
בסבלנות, היא תצא לאור ותפרוץ בעוז .

אהבות מחודשות ממלאות את ליבכם, למ *
רות שלא האמנתם שזה מה שיקרה. אתם !
מפתיעים אפילו את

מהפכה בחייכם מתחילה בימים אלה.
שינויים בכל מה שקשור לבני-הזוג צפו יוזמה רבה בתקופה זו. המרץ והרצון לשיים
השבוע. בעיה פתאומית שעתידה
נות, מביאים אותכם להעיז להחליף אח כל עולמכם משתנה — השקפת העולם,
לצוץ לפתע, תביא את
מקום מגוריכם, וכן להעיסוקים.
מיסגרות-
הקשר לנקודת מיפנה.
עצמכם. חיפושכס אחשנות
את גישתכם לעחיים
קבועות משתנות
עליכם יהיה להחליט
בודה. המצב הכספי גוועומדות
להתפרק. ה רי
טרף קל הוכיח שמהו
הכיוון הנכון.
רם לדאגה — בקשונשואים
רוצים בחופש
לא תמיד הדשא של
בן״הזוג עצמו יגרום
תיכם להלוואות תיתקלוהחופשיים
רוצים •בהשכן
ירוק לותר. ולפלהפתעות,
וצדדים בלנה
בקשיים, אך קרוכבלים.
העזרה, שלה
עמים הישן והבטוח
תי מוכרים באישיותו
בים וידידים יחלצו לאתם
מחכים, תבוא
עדיף על פניו. קידום
יגרמו לתדהמה, ואו עזרתכם,
ויוציאו אתכם
בדרכים נסתרות ולא
פתאומי בקאריירה צפוי
לי אף לבילבול. במ מהמצב
שנראה, לכאו22ב
או גו ס ט -
כל-כך כשרות — הז-

בצורה מיקרית ביותר,
9ז בפ ב רו א ר
> 2בנו במבר
.22בספטמבר
קום העבודה עשויים
20בדצמבר
רה, מדאיג. בני מזל
20במרס
הרו. אל תתפסו לובהתערבותס
של ידילהתחולל
דברים בל-
גדי יקסמו לכם במיוחד
שאננות יתר, זו רק
דים דורשי טובתכם.
תי־צפויים. נסיעות פיתאומיות, קשרים השבוע. קרוב לוודאי שבני־הזוג יהיו מבותזיק
לכם. למהמרים — השגיחו על כס -מסיבת שאליה תוזמנו עשויה לגרום להת^
חשובים לטווח ארוך עם ארצות אחרות.
--רציני ועוזר.יחסם יהיה
גרים מכם,
שקטים# .

...עצומה.
--פכם, הסיכויים להפסיד — מרובים. להבות 2 0 *+צצצ>צ-צ-צ-צצ-צ-צ-צצצ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צצ-צ-צצ-צצצ-צ-צצצ-צצ-צצצצצצ-צ-צ-צצ-צ-צצ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ>צ-צ¥א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א*-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-אא-א-א.א.א-א-א.א.א-א.א-א£.

תאוחיס

]111111

זניט

סטודנט, עשה חיים
בהנחה.

צא לבלות בהנחה
בין בחינה לעבודה שים פס ירוק. צפויות
לך הנחות על הצגות, מופעים, חופשות
בארץ, בפלמה דה מיורקה או ברודוס!
תוכל להנות מהנחות על מוצרים שונים:
בגדים, מגבות רחצה, כלי זמר, מוצרי
חשמל, מכשירי כתיבה ואביזרים שונים.

כמו כן מציע לך מועדון פס ירוק, מגוון
של אפשרויות בילוי מקוריות, למשל:
שיעורי צילום, ימאות וניווט במחירים
מוזלים, אפשרות לרכישת עיתונים
וירחונים בהנחה ועוד ועוד.
פרטים: בכל סניפי בנק הפועלים.

בוא לגדול אתנו
31= 14

מערבת 4 0 0מאחרת במהירות
את השלוחה הפורה במשרד
מערכת סב<^(£ו 0ו 7ט 8ו 1578ם _ו_0 0£1ו ^7ו\/ו 7 0ט^) פיתוח חדשני במרכזת הטלפונים החדשה.
תד קס 60X7מאפשר מענה או טו מ טי מו קלטו מו סי ק ת רקע ללקוח הממ תין,
כאשר כל ה שלוחות תפוסות, השיחה הממ תינ ה תנותב מיד כאשר תתפנה ה שלוחה הראשונה.
פיתוח זה מיועד בעיקר לחברות הנותנות שרות כמו :
משרדי נסיעות, חברות גז, חברות תעופה, סניפי בנקים,
מ חל קו ת ניירות ערך ו מ חל קו ת של תיקוני ם ושירות.
ניתן ל הו סי ף מערכת ^ 0 0ושאר תכונו ת ק x
לכל מרכזיי תתדקס .60
תדיראן ח טיב ת תק שורת רח׳ ה סיבי ם ,18 אזור התעשיה, פ״ת טל 03-926641 ,928585 .
״סברלופון״ בעי׳מ, רח׳ צה״ל 10 קרי ת אליעזר חיפה ; טל 539227 .־ 04
״רנדטל״ בע״מ -מערכות תק שורת, רח׳ תפוצו ת ישראל 3גבעתיים, טל 03-770141/2 .
שמרד אל ק טרוני ק ה ( )1977 בע״מ רח׳ השומר 72 בני ברק ; טל 03-772171 .
״איילת תק שורת״ -רח׳ הלני ה מלכ ה ,5ירושלים, טל 02-240404 - 222606 .
״אורטלקו״ בע״מ -רח׳ לוינס קי 56 תל־אביב, טל 824882 ,823731 .
״טל־גל״ -רח׳ בי אליק 137רמת גן, טל 03-732094 .

תעעזיות עזראל לאלקטרוניקוזנעח 1
ח טי בתהתק עזו רו/

לשם הורדת שער־הריבית.
מילחמה זו אינה קלה כלל-
ועיקר, בלשון המעטה, אך תוצאותיה
תהיינה מכריעות לעתיד המשק
הישראלי, ולכן לא נשאר
אלא להחזיק לאוצר אצבעות ולאחל
לו הצלחה.
אכן, המילחמה בשער הריבית
הבנקאית דומה למילחמה במים־
לצת האגדית בעלת שבעה הראשים,
אלא שלשער־ריבית זה
יש לפחות מאה ראשים. יש ריבית
דולרית ויש ריבית על אוברדראפט
מאושר, ויש ריבית על חריגה
מאוברדראפט מאושר, ויש סתם
ריבית על הלוואה בנקאית ויש
גם ריבית נפרדת ללקוח גדול,
ואחרת ללקוח קטן. ויש ימי־ערך
ויש דמי הנהלת־חשבונות המהווים
חצי שקל לרישום פעולה כאשר
הלקוח נמצא בתחום האשראי ה מאושר
אך עולה ב־ 1.2שקל כאשר
החשבון חורג מתחום זה, כפי
שמסביר בנק לאומי ללקוח.
האם מישהו מבין מדוע דמי
הנהלת־חשבונות, שהיא פעולה
אחידה, משתנה כך, אלא אם כן,
מדובר בריבית מוסווית?
אין קושי להבין את הבנקים!.
ריבוי שערי הריבית מועיל להם.
מי שקשה להבינו הם הכלכלנים!.
אלה לוחמים בחירוף־נפש נגד
ריבוי שערי־המטבע בשם היעי״;
לות הכלכלית, השוק החופשי, ועוד
מיני דברים כאלה, למרות
ששער־מטבע אחד מקשה על עידוד
הייצוא ועל הורדת האינפלציה.
אם שער אחד חשוב כל־כך, למה
לצמצם זאת לתחום־המטבע בלבד?!
למה לא יוצאים נגד המון שערי-
הריבית? מהי הקדושה בהם?
כמו באגדה, כאשר האביר מוריד)
למיפלצת ראש אחד, שלושה אח רים
גדלים תחתיו. חיסול שער־ו
ריבית מסויים בוודאי יצמיח עשרה
אחרים. אך כמו לכל המיסלצות
באגדה גם למיפלצת שער־הריבית
יש נקודת־תורפה, שאם פוגעים

מאת

אסתר אלכ סנד ר

רונאלד וגן ומוגוט ת א ציו כ בו גילו בי הריבית הג בו ה ה
היא הגורמת לשילוב האבטלה והאינפלציה -עכשיו זה מתגלה בישראל

ת חו ד ש האחרץ קרה מאורע
י חשוב בחיים הכלכליים בישראל
— עניין שער הריבית עלה
על סדר היום.
זה זמן רב יש התלחשויות
בעניין זה. התעשיה הזעירה התארגנה
להשגת אשראי זול, ביגלל
שלא יכלה לעמוד בשער־הריבית
שנדרש ממנה על הלוואות בנקאיות
; הריבית על משיכת־היתר
הגיעה עד ל־ס/ס 70 ריאלית. היו
גם ״מרידות״ אחרות, וסוף־סוף
העניין פרץ החוצה והונח על ה שולחן.
הנה
קורות השבוע שהתחיל
באחד בנובמבר, בעניין שערהריבית.
בשבוע
זה פירסמה העיתונות
את תוצאות הסקר שנערך ע״י
חברת הייעוץ הכלכלית נאשיונאל
קונסולטנט, לפיו הגיע שער־הרי־בית
הריאלי ברבע השני והשלישי
של 1981 לרמה של 40 הארץ,
מעריב, דוס־יום מהשניים בנובמבר
.)1981 העיתונות ציטטה גם מן
הדו״ח האחרון של בנק־ישראל על
עלויות אמצעי התשלום, והמסקנה
שם היא ששער־הריבית ה ריאלי
גבוה מאוד, במיוחד משום
שהבנקים לא הורידו את הריבית
הנומינלית שלהם בהתאם לירידת
קצב האינפלציה, בעוד שקודם לכן
העלו אותה בקצב זה, כאשר ה אינפלציה
גברה (הארץ, שניים ב_
נובמבר
.)1981
והנה לא עבר יום והתפרסם
במדור ״המשק״ במעריב, שסגן-
שר־האוצר מציע חוק להורדת ה ריבית.
ם גן־שר־האוצר, חיים קאום-
מן, ביקש לקבוע בחוק תיקרה
של 1570—1070 לשער־הריבית ל־

האביר אדדור
ודרקון הריבץ ן
אחר ההצמדה, כי לדבריו, הבנקים
גובים היום 20070 ריבית נומינלית
באינפלציה של 4070( 10070
ריבית ריאלית) .נודע גם שזאת
לא היתה הפעם הראשונה שמר
קאופמן התריע נגד הריבית הגבוהה,
וזה זמן־מה הוא עושה
זאת בהרצאותיו השונות, אך מ־שום־מה
הדבר לא הגיע לעיתונות
עד כה.

כארבעה כנוכמכר ,1981
כאותו מדור כעיתון (״מעריב״)
,הופיעה ידיעה נוספת,
לפיה תוכע שר־האוצר
מכנק-דיסקונט, להוריד את
שעורי־הריבית. הידיעה מציינת
שלפנייה זו היו גם שיניים.
כי היא ״לוותה בעי•
בוכ של האוצר כאישור
תשקיף לגיוס כ 500-מיליון
שקל בכורסה.״ ובבלל ״שר
האוצר פועל זה כמה שבועות
להביא להורדת הרי
בית
הבנקאית.״ סוף ציטוט.
אך משום מה זאת הפעם
הראשונה שהעיתונות
מדווחת לנו על פעילות זו.
באותו יום הופיעה בהאוץ עמדת
הבנקים, שמאשרת את קיומו של
שער־ריבית ריאלי בגובה של>,407
והם גם מוכנים להסכים שהדבר
בלתי־רצוי כי ״לקוחות טובים
עלולים לכרוע תחתיו,״ אך אין
בדעתם להוריד את הריבית אלא
דווקא להעלות אותה בדמות של
העלאת ריבית על החריגות מן
האשראי.
כך זכינו סוף־סוף לקובץ של
ידיעות מוסמכות ודיון ציבורי
ראוי-לשמו בעניין שער־הריבית
גם בארצנו. בעולם הגדול לא יורד
עניין זה מעל סדר היום. זה הנושא
הכלכלי המרכזי היום. לא
השכר, לא המחירים, לא מאזן
התשלומים, אלא שער־הריבית. ואכן,
עם כל ההבדלים שבינינו

ובין המשקים האחרים בעולם,
אפשר לראות בשער־הריבית מפתח
לפיתרון בעיות רבות במשק שלנו.
אין הוא המפתח היחידי, אך ללא-
ספק הוא מפתח הכרחי שבלעדיו
אי־אפשר. הדבר הודגש כבר במאמרים
הקודמים שפורסמו ב־העולם
הזה׳.

מאהרא שי ס
ל רי בי ת
ין ספק שבשבוע הראשון
י של נובמבר הופיע שער־הרי-
בית בתודעה הציבורית בצורה
ברורה ומאיימת. המסר החשוב ביותר
שהועבר לציבור בעניין זה
היה שהאוצר מוכן ומזומן להשיב
מילחמה־שערה לבנקים ומוכן להשתמש
לא רק בדיבורים ובשיכ-
נוע מילולי אלא בנשק אפקטיבי
נגדם, כגון חקיקה או סנקציות,

בה אפשר להרוג את המיפלצת
על כל ראשיה במכה אחת.
האם ישכיל האוצר למצוא את
נקודת־התורפה של הכוח הבנקאי?
כמו באגדה, הריגת מיפלצת שער־הריבית
בוודאי תפתח את הדרך
אל הפרס הגדול, אל יד בת־המלך,
שבמיקרה הישראלי היא חידוש
הפיתוח המשקי ללא אינפלציה.
מה טיבה וטיבעה של מיפלצת
פיננסית זאת? מה היא אוכלת,
על מה ומי היא מאיימת, מה מקיים

אותה כך, גדולה ומאיימת? מה
הן הסכנות המאיימות על הלוחמים
נגדה? מהי נקודת התורפה שלה
ואיך לנצח אותה?
ננסה, במאמר זה, לענות על
שאלות אלה.
שער־הריבית הגבוה הוא לב־ליבו
של המצב הכלכלי המכונה
סטגפלציה — אינפלציה מלווה באבטלה
— השולט היום ברוב
משקי העולם המתועש (להוציא
יפאן) ,ובמידה רבה גם בישראל.
בתקופת שר־האוצר יגאל הורביץ
טעם המשק טעם של ממש ממישטר
כלכלי זה.
האמצעים לכינון הסטגפלציה
הם: קיצוצים בתקציב הממשלתי,
בשרותים הסוציאליים, הורדת ה שכר
הריאלי, ביטול סובסידיות
י ושער־ריבית גבוה• האמצעי ש שומר
על מישטר הסטגפלציד, כך
שלא יביא למשבר כלכלי עמוק,
הוא המישחק עם כמות הכסף ב מחזור.
פעם מרחיבים אותה, פעם
מקצצים בה, לפי הצורך, בהתאם
לממדי האינפלציה והאבטלה.
קברניטי המשקים המתועשים
הגיעו לשכלול יוצא מגדר הרגיל
(המשך בעמוד )52

213

לבג הכותנה המעולים

סמ!*מ0

לא הגזול ביותר-אבל הטובים ביותר

אחרי 34
חודשי נהיגה
אלפי נהגים
נהנים להתניע מכוניתם כמצברי גילד

המצבר האמין
בי1תר בעולם.
* ללא טיפול
* ללא הוספת מים

לרכב פרט•

3 6חדשיז- אחויוח סוכנים לישראל:

הפצה תל־אביב והמרכז:

ם ורויס פון ב!
סוכנויות•בוא

בעמי

* ללא קורוזיה י
* מצבר סגור
36 חודעוי אחריות

פ רו רטה־

תל־אביב,רח׳ לינ קולו .19 טל 284976 03ת.ד884 .

חשמל שמשו! ,334033 מוסך אוריע\4ופ , 337426 זיק אור , 253802 היימליד יעקב , 331817 חשמל יעקב ;333465 מגדל שלום , 650984
פולקסווגן מוסך הדרום ,832268 מוסך תושיה פולקסווגז , 336825 פולקסווגן פליקם ,331823 מומו אריה מגרשי התערובת .441084
גת יס: עוזי שחמרוב .862536 חולות אזור התעשיה עוזרי משה .803265 יפת מוטקה , 832859 בבעם .831654 אלי את אלי . 821463
ראשוז לציה: המתניע 941647 רחובות: טפנואור 51484־ .054 פולקסוונז רבב הנגב 51650־ .054 רמלה: מאור 25094־ .054 גדרה: קרני אוד
בתחנת סיגול 91877־ 055 אשקלת: תלמי הנגב 97311־ .051 בני ברק: אור נע ,774236 מיכה במוסך ביג .708096 פתח תקוה: פסח הלר .912977
גפר סבא: הוד השרון רמות השבים, בן ארי שרת 8־31387־ .052 אזור נתניה: יורם רז, כפר ויתקין 96804־ ,053 טכנואוך חשמל אורי 38013־.053

הפצה באר שבע והדרום:
חשמל ״שאול״ אזור התעשיה בביש חברון 35111־ .057 חשמלאים מורשים: מוסך ברעם פולקסווגן 72011־ ,057 איציק חלקי חילוף
74045־ ,057 מוסך הנאמן פולקסווגן 77195־ ,057 פולקסווגן ריטם 71744־ , 057 המניע צומת גילת 83424־ ,057 עוזי צומת קסטינה 81868־.055

הפצה חיפה והצפון :
מצברי נולד חיפה גולדנר, המגינים 533293 100־ ,04 חשמלאים מורשים חיפה והצפון: אור חדש ,728655 אוטו אור ,666922 מוסך ארז ,724374
לפשיץ , 524148 מרויץ , 669710 פיקס אור ,720371 רם אור ,643737 מוסך תלפיות , 674977 אלט שולר תל חנן .231127 טב_עע! עציון . 932062
עכר זרם הגליל .913306 פרדס חנה: כהן שמיר 79407־ .063 בנימינה: אודי את בני בתחנת פז 61216־ .063 חדרה אלקטרו רכב 26200־, 063

ברונו גולדשטיין 22685־ .063 נצרת: בודג׳נה יוסף 56438־ ,065 מוסר הצפון פולקסווגן 72046־ .065ע פולה: קואופרטיב-התבור 93506־. 065
גפר תגור: מוסך צפון 67702־ .067 צפת: אוטוסטרט 31142־ .067 יסוד המעלה: מוסך יסוד 37200־ .067ק רית שמונה: פולקסווגן רבב הבשן
40939,־ ,067 קואופרטיב גליל עליון 40713־.067
הפצה ירושלים: גוטמן דוד אזור התעשיה תלפיות 781818־ ,02 לוינסון צבי בתי אונגרים 283110־.02

ה עו ל ם הז ה 2308

בעד קריטריונים מוחלט
איו לי מושג למה העניין הזה של עליית העוני פי ארבעה
בין השנים 1978ו־ 1980 כל־כך מטריד את האנשים. ככה זה
בחברה, לא ! יש עשירים, יש עניים, יש כאלה באמצע, ויש
שוויון הזדמנויות ושוק חופשי. מי שמצליח עולה, מי שמצליח
יורד, ומי שלא מצליח נעשה עני. מה
הצעקות ! אז נניח שבשנים ההן 1978 ,
נו, אם זה לא הסבר יפה של בעיית
עד ,1980 היו יותר אנשים שלא הצליחו,
העוני, אז אני קוגלאגר. זה בדיוק מסתדר
ונעשו עניים. זה יכול לקרות אפילו
עם מה שאני חושב על העניין. אם לבן־
באמריקה, לא !
אדם יש כסף לקנות לחם ומרגרינה,
חושב,
שאני מה בדיוק
וביגלל שזה
לקנות נעליים פעמיים בשנה ולבקר מדי
כל-כך מצא־חן בעיני מאמר שכתב הפרשן
פעם בקולנוע — הוא לא עני ! אם גם
הכלכלי של עיתון ״הארץ״ ,אברהם
יש לו כסף לשלם שכר-דירה, מים וחשטל,
תחת הכותרת ״כיצד נוספו רבבות
מל, ולאכול בשר מדי פעם — אז הוא
עניים״ .אברהם טל בטח חושב כמוני,
כבר כמעט עשיר !
אבל לא מסביר את מחשבותיו בצורה
כל-כך וולגארית כמו שאני עשיתנ-יכאן,
ברור שיש צייד לבחון את עניין העוני
אלא בשפה יפה, כמו שרק פרשן כלכלי
מבחינה מוחלטת, כי אחרת נגיע ל-
יכול.
פראדוכסים נוראים. למה אנשים צריכים
להסתכל על מה שקורה לאחרים !
וככה מסביר לנו אברהם טל את השכל
אחד יסתכל בצלחת שלו, בבקשה !
עניין המדאיג, לכאורה, של עליית המה
הקינאה הזאת ! ככה אפשר לבנות
עוני :
מדינה ! צריך להפסיק מייד עם הקרי״כאשר
אומרים בלשון יום־יום כי
טריונים המסולפים של אנשי הרווחה,
ולקבוע באופן מוחלט וסופי שאיש עני
מישהו נעשה עני יותר, מתכוונים בדרך-
זה אחד שעומד על סף רעב, גר על ספסל
כלל לכך שמצבו נעשה רע משהיה קודם
בתחנה המרכזית ומתכסה בעיתונים, ואז
לכן, במונחים מוחלטים: אם יכול היה
יתברר לנו שמיספר העניים במדינת ישלהרשות
לעצמו לקנות חמאה — הרי
ראל לא גדל ב 25-השנים האחרונות,
עתה עליו להסתפק במרגרינה. אם קנה
עני אמיתי
נעליים פעמיים בשנה — יוכל מעתה
מאז שהפסיקו לבנות ספסלים בתחנה
לקנותן רק פעם אחת; ואם ביקר מפעם
רק 200
המרכזית. ואם כבר עושים את זה, אפלפעם
בקולנוע — הרי עתה עליו להדיר
שר גם לקבוע קריטריון מוחלט לעושר,
רגליו משם. לא כן אנשי הרווחה. הם גורסים כי עוני הוא
שזה דבר לא פחות חשוב למניעת הקינאה שאוכלת אותנו.
מושג שינתן להגדירו אך ורק במונחים יחסיים. אם ״ההכנסה
למשל • עשיר הוא רק אחד שיש לו לפחות מיליון וחצי דולר.
החציונית״ במשק עולה, עולה כמאליו גם ״קו העוני״ ומי
וככה, אם נשתמש במונחים מוחלטים, ייצא לנו שיש בארץ
שהיה מעט מעל לקו זה ולא נחשב עני מובהק, מוצא את
באופן קבוע כמאתיים אנשים עניים, ועשירים אין בכלל, וזה 1
עצמו לפתע מתחתיו, ונחשב עני לכל דבר.״
יעשה הרבה לטיהור האווירה וגם יקל מאוד על חישובי
הסטטיסטיקאים.
ולהלן מסביר לנו מר טל ש״לטווח הארוך״ אולי צודקים
אנשי הרווחה, אבל מה שצריך לעשות בינתיים זה לבדוק
מה קרה לעוני מבחינת ״לשון היום־יום״ .וכאן, טוען טל,
אם בודקים מה קרה לעוני מבחינתו ״המוחלטת׳ /מתברר
לנו שלא רק שהעוני לא עלה, אלא שהוא אפילו ירד. זאת
אומרת: העניים נעשו עשירים !

ט לוויזי ה?

הלו, זה טלוויזיה !
לא, אדוני.
הלו, הלו, זה טלוויזיה !
לא, אדוני, כבר אמתי לך, זה לא
טלוויזיה.
הלו, הלו, זה אפס״שתיים־חמש-חמש•
שבע״שתייס״חמש-שמונה !
כן אדוני, זה המיספר.
חבוהימן כולם הולכים לייצור בימינו. סנובים,
בשרותים כבר הייתם ן תלכו, תלכו.
שרותי״התחבורה, למשל. וליתר דיוק :
שרות המוניות בין תל־אביב וחיפה ביום
שישי אחר־הצהריים. טי שלא היה בזה
לא היה בשרותים מימיו.
מגיע בן־אדם שרוצה לנסוע לחיפה
לתחנה המרכזית ונעמד בתור הארוך.
ביום שישי יש תור ארוך ומוניות קצרות.
התור הולד לאט, המוניות מהר. מגיע
פיתאום בחור עם שפם, מסתכל על זה
שניצב מאחורי בתור, ואומר לו: שמע,
אני לא מכיר אותך מאיזה מקום ן אני
לא חושב, עונה הבחור שמאחורי. לא
חשוב, אומר הבחור עם השפם. אתה
רואה את המרצדס הלבנה שעומדת שם
בפינה, היא עוד חמש דקות נוסעת
לחיפה. אל תעשה הרבה רעש, תבוא
איתי. מחיר אוטובוס.
בינתיים מתקדם התור. אני כמעט
נכנס למונית. התיק שלי, זאת אומרת,
כבר נכנס לתא המיטען, אבל כשאני
רוצה להיכנס לתא הנוסעים, אני רואה
ששניים בלי תיק שבאו ככה סתם
מהרחוב, נכנסו כבר לפני. אני שואל
טלווייה ישראלית
את הנהג: מה זה י אני לא סדרן, במירפסת אדוני, הוא עונה לי. אני הילך להוציא
את התיק שלי מתא המיטען, וגברת
אז מה זה, אם זה לא טלוויזיה ן
אחת מוציאה משם את המיזוודה.
זה הטלוויזיה הישראלית, אדוני, זה
לא טלוויזיה• שלום, אדוני.
טוב, לפחות אני הראשון במונית השלום.
באה.
טעות. פיתאום אני מוצא שלפני
שניים. מה זה, אני שואל אותם ז שתוק,
שתוק, אומר לי הגבר. מה איכפת >ך!
הלו, הלו, זה טלוויזיה ן
לא, אדוני.
אתה ממילא נכנס. לא בא בחשבון, אני
אומר להם, אני נכנס אתם לא. אל
הלו, הלו, זה אני שטילפנתי קודם.
תדבר ככה, אומרים לי הם, יש לנו
אולי אתה יכול לומר לי מה לעשות
פתק, הנה, תראה.
עם הטלוויזיה הישראלית שלי !
ברצון, אדוני. עציצים יש לך י
וזה עוד לא הכל, כי יש עוד מישהו
יש, יש.
בתור, עם שישה שקים גדולים. באה
איפה אתה שם אותם, אדוני 1
מונית. הוא מכניס את השקים לתא
הלו ! במירפסת אני שם אותם :
המיטען — ואין מקום לתיק שלי, ואין
מקום למיזוודה של הגברת שהיתה לפני
.אז תשים בבקשה את הטלוויזיה
האדון עם חשקים וכמעט נכנסה כבר
שלד בין העציצים במירפסת, אדוני,
למונית הקודמת. אני רוצה להגיע לותתחיל
להשקות אותה בכל בוקר.
חיפה, ומאיים על האדון עם השקים
תשים גם קצת דשן, אדוני. שלום
אדוני.
במכות אם הוא לא עושה מקום לתיק
שלי. הוא מצופף את השקים שלו ועושה
.הלו, שלום, תודה רבה.

אני איש לאומי, אדוני. ככה חינכו
אותי בבית. אדמה נקנית בדם וביזע.
דיונים, שיחות, הסכמים, שלום — כל
הכבוד להם, אבל קודם כל העם והארץ.
התיישבות, עבודה, צבא וביטחון, זה
מה שאני אומר. ואחדות העם, כמובן.
שום שביתות פראיות. כל עובד וכל
פועל שחור מרים פה ראש וחושב שהוא
מלך.
אז מה אני רוצה לומר! שיותר אני
לא הולד לעשות טעויות, זה מה שאני
רוצה לומר. פעם אחת עשיתי טעות,
פעמיים עשיתי טעות, אבל פעם שלישית
אני לא הולד לטעות. אני לא
הילך יותר לבחור בתחליף, רק במקור.
תראה בעצמך. מי אומר שצייד לבדוק
עוד פעם, את הסכמי קמפ-דיוויד,
ושאולי אפשר להציל את ההתיישבות
המופלאה בחבל ימית ז מי אומר שצריך
להחיל מייד את החוק הישראלי ברמת
הגולן! מי רוצה באמת בממשלת אחדות
לאומית ! וטי מגלה אחריות לאומית
בפרשת ״אל־על״ ומתייצב באומץ
מקום. לגברת עם המיזוודה קשה לאיים
במכות. לה יש מקום בתא הנוסעים,
אבל למיזוודה אין מקום בתא המיטען.
היא תחכה למונית הבאה, אין ברירה,
אולי שם יהיה מקום לשתיהן.
במונית צעקות. מה זה פה ! איזה
ברדיו ן איך נדחפים ! .הנהג מסתובב
ומאיים: אם לא נגמרות הצעקות אני
לא נוסע. אני רוצה לנסוע בראש שקט.
כולם משלמים כמו בובל׳ך.
עד חדרת הנהג נוסע בראש שקט.
ברמזור בחדרה יש מונית אחרת לחיפה
עם חבר של הנהג שלנו. הנהג שלנו
חברה׳מן. הוא לא יתן למונית השניה
לעבור אותו• המונית השניה נוסעת
מאה וחמש, הנהג שלנו נוסע מאה
ועשר. המונית השניה נוסעת מאה ועשר,
הנהג שלנו עולה למאה עשרים. המונית
השניה נוסעת מאה עשרים, הנהג שלנו
לא יכול יותר, ונוסעים ביחד כמה קילומטרים
על מאה עשרים. אף אחד לא
מוותר. הנהג שלנו חברה׳מן, וגם הנהג
השני חברה׳מן. נסיעה תענוג לחיפה ביום
שישי אחר־הצחריים. חבל שמגיעים כל-
כך מהר, חצי דרך על מאה ועשרים,
כי הנסיעה לחיפה זה הדבר הכי מעניין
בחיפה, כידוע, אם יש מזל ומגיעים.
כשמגיעים כבר אין מה לעשות, כי זה
חיפה.

נגד העובדים הפראיים ובעד ההנהלה
האחראית! התשובה לשאלה הראשונה:
יצחק רבין• התשיבה לשאלה השניה :
אברהם כץ־עוז. התשובה לשאלה השלי שית:
שימעון פרס. התשובה לשאלה
הרביעית: ההסתדרות וגד יעקובי. תבדוק
בעצמך.
אני מודה שלכמה זמן היטעו אותי
הסיסמות של בגין. אבל זה נגמר. סיסמות
זה תחליף עלוב לשורשים. למיפ-
לגת־העבודה יש שורשים. כן אדוני.
שושנה ארבלי״אלמוזלינו, שלמה הילל,
אריק נחמקין, אלה אנשים עם שורשים
אמיתיים. זה המקור. אלה שם בליכוד,
רומילוארנס וכל האחרים זה סתם תחליף
זול, אדוני. אני לא הולך להצביע
בפעם הבאה בעד העבודה בי. אני הולך
להצביע בעד העבודה אי. בית־דין לא
יעצור אותי.

שרמה גליקשט״ן,
אר תיסע!
שלום לך שלמה, שמעתי שאתה עומד
להשתתף בטורניר טניס ביוהנסבורג
שבדרוס-אפריקה, ואני רוצה לבקש ממך:
אל תיסע.
שמעתי שטניסאים כמו ביורן בורג,
ג׳ון מקנרו וג׳ימי קונורס לא ישתתפו
בטורניר הזה, מפני שאיימו על חייהם.
אני לא חושב לאיים על חייד, שלמה
גליקשטיין. אני סתם רוצה לבקש.
אני יודע שהפרס גדול והפיתוי גדול.
אני יודע שגם האתגר הספורטיבי גדול,
וגם זה חשוב מאוד, ובכל זאת, שלמה
גליקשטיין, הייתי רוצה שתזכור מאיפה
אתה בא ולאן אתה הולך.
אתה בא מעם ששליש ממנו הושמד
על״ידי אנשים שהאמינו שיש גזע לבן,
נאצל ונעלה, שזכותו לנצל גזעים אחרים,
כהים ממנו, וזכותו גם להשמיד
אותם.
ואתה הולד לארץ שנשלטת על־ידי
אנשים שיש להם אותה אידיאולוגיה.
הם מאמינים שאדם לבן יכול לעשות
כל מה שעולה בדעתו לאדם כהה ממנו.
אני בטוח שאתה טניסאי טוב. ראיתי
בטלוויזיה. טניסאי יכול להיות גם בן-
אדם. אל תיסע.

82ד £1ס ^11 שק0

נלהיתרונותהטונים של״אהל״
והרנההרנה יותר:י
אופל קדט ׳82מ אחדת בתוכה חידושים רבים ומפתיעים.
יחד עם זאת תמצא בה את מבחר היתרונות הידועים של ׳׳אופל״:

ירתרכטיחרת

יותר אמתות וחסכון

״קדט״ מעניקה הגנה מירבית ל־ 5נוסעים מבוגרים. השילדה
שלה כוללת ״אזורי מעיכה״ מיוחדים מלפנים ומאחור אשר
חושבו על ידי מחשב מיוחד. במקרה של תאונה נשאר תא
הנוסעים שלם. שתי מערכות בילום עצמאיות ומגבר בלם —
מבטיחים יציבות ובלימה בטוחה.

ל״קדט״ מנוע חזק עם הנעה קדמית. חלק מהדגמים מצויידים
בגל זיזים עליון עם כיוון שסתומים אוטומטי. יתרונות אלה. ,
יחד עם עיצוב אירודינמי מיוחד מביאים לצריכת דלק
חסכונית .

יותר נוחות

יותר רגמים

ב״קדט״ מושבים אורטופדיים, מרחב פנימי בשפע ומערכת
שעונים ומתגים המאפשרים קליטת אינפורמציה מהירה
ונהיגה קלה.

לבחירתך ״קדט״ ׳82 עם מנוע 1200 או 1300 סמ״ק; עם תיבת
הילוכים רגילה או אוטומטית ועם 4או 5דלתות(״סטיישן״).
״קדט״ —׳82 המכונית הנותנת לך יותר ״אופל״.

לבחירתך׳7קדט׳׳ 1300 או טו מ טי ת ודגמי *ו\ו 0נ< 0 * 3א 0א£א

ליאו גולדברג בעיים

משדד ראשי: תל־אבי ב,דרופתח תקוה 86
טלפון . 284111 סניפים וסוכנים בבל הארץ

תורכיה:
ההפיכה הצבאית בתורכיה בשנה שעברה התקבלה
בארצות־הברית בתרועות שימחה. גם עיתונים ישראליים,
בכללם עיתוני המערך, ברכו על המיפנה בתורכיה,
לקראת שילטון של חוק וסדר.
קשה להסביר את כל הדברים היפים האלה ל־40
אלף האסירים הפוליטיים בתורכיה. המישטרה הפוליטית
של הגנרלים אינה נופלת בכושר המצאתה מהגסטאפו
הנאצי או מהסאוואק של השאה האיראני. הדו״ח של
אמנסטי אינטנשיונל בנושא זה היה חד משמעי: התורכים
מפעילים שיטות עינויים מחרידות, הכוללות מכות

שמאלנים על
עו ל ס

קוון

הצלב

ההסכם ככתבו וכלשונו, הוא יזכה בתמיכת האופוזיציה
במצריים.״
חית לאומית מצרית. גם מנהיגי־אופוזיציה
אחרים מתנבאים באותו סיגנון. מיפלגת העבודה הסוציאליסטית
תמכה בהסכם עם חתימתו, אך שינתה את
דעתה נוכח המדיניות האנטי־פלסטינית של מנחם בגין.
אחד ממנהיגיה הבולטים, איברהים שוקרי, רואה כעת
סיכוי לשיתוף פעולה עם מזבארב :״אם הנשיא יתעקש
על הגשמת הסעיפים הקשורים בזכויות הפלסטינים,
לא תהיה לו בעיה איתנו.״
אפילו ח׳אלד מוחי־אל־דין, חמנהיג השמאלני, שהתנגד
באורח עיקבי להסכמי קמפידייוויד מיום חתימתם, מגלה
הבנה לעמדתו של מובארב :״גם אנחנו מבינים שהנשיא
אינו יכול להפר הסכם בינלאומי באורח שרירותי. אם
מובארכ יעמוד על זכויות, הפלסטינים, הוא יוכל לגבש
קו משותף עם כל העולם הערבי. במיקרה כזה הוא יוכל
לגבש חזית לאומית מצרית בהנהגתו ללא כל קושי.״
שר־החוץ המצרי לשעבר, איסמעיל פהמי, סבור
שהישראלים מנסים להכשיל כל אפשרות של התקרבות
בין מצריים והעולם הערבי :״לכן הם רוצים שמובארב
יחתום על תוכנית, אוטונומיה׳ ,שתאפשר לאריאל שמן
להשתולל בגדה ולהמשיך במדיניות ההתנחלות. מובארב
מבין זאת היטב והישראלים יצטרכו להתרגל למציאות
חדשה.״

אמנת־הסגרה הדדית עם מישטר הגנרלים הפרדאמרי-
קני, הניאדפאשיסטי, בתורכיה !
גם לבנון לא נתגלתה כמיקלט בטוח. כוחות־הביטחון
הלבנוניים ניסו להסגיר שני חברי קורטולוס לתורכיה,
באמצעות הסורים. רק במאמצים רבים, כולל שוחד,
הצליח טארקאן לשחרר את שני חבריו ולהימלט
לבריטניה.
עתה מסרבת ממשלתה של מרגרט תאצ׳ר להעניק
לטארקאן מיקלט מדיני, בתואנה שלא הגיע לבריטניה
ישירות, אלא דרך סוריה ולבנון. ידידיו בלונדון עושים
כל מאמץ למנוע את הסגרתו לתורכים. אם יוסגר, אין
כל ספק שצפויים לו עינויים והוצאה להורג.

סיפור אהבה סעודי

מצריים: פוסלים

בתיווך פלסטיני

רשימות של

לא רק הסעודים מיתנו לאחרונה את הטון האנטי-
סובייטי המסורתי שלהם. גם ברית־המועצות עשתה כן
לגבי הסעודים.
סטאלין ניתק את היחסים הדיפלומאטיים עם הממלכה
הסעודית אחרי מילחמת־העולם השנייה. מאז תפסה

חסידי סאדאת

ברית־המועצות :

מסגיר שמאלנים לכלא התורכי
בעקבי הרגליים, הלם חשמלי, מעשי אונס, הרעבה שיטתית
ובמיקרים חריגים אף הוקעה על הצלב!
נשיא ארצות־הברית, רונאלד רגן, מסרב באורח החלטי
להתערב ב״עניינים פנימיים של תורכיה.״ הלובי
הליבראלי בוושינגטון נחלש מאוד מאז הבחירות האחרונות,
וזכויות האדם כבר לא באופנה. המידע המזוויע
מתורכיה מגביר עוד יותר את הדאגה לגורלו של
עורך־עיתון סוציאליסטי תורכי, דוגאן טארקאן, המנסה
עתה למצוא מיקלט מדיני בבריטניה.
אמנת הסגרה. טארקאן הוא חבר בכיר באירגון
השמאלני קורטולוס, הנאבק למען זכויות הכורדים ונגד
הפאשיזם. אירגון קורטולוס הוצא מחוץ לחוק, וחבריו
ממלאים כיום את בתי־הכלא של תורכיה. שני חברים
באידגון הוצאו בחודש שעבר להורג.
טארקאן הגיע לבריטניה דרך סוריה ולבנון. איי
לתמוה על שלא נשאר בסוריה. מישטרו הפרו־סובייטי
של חאפט׳ אל אסד, הסוציאליסטי כביכול, חתום על

בשבועות האחרונים פסל היומון המצרי רב־ההשפעה,
אל־ אהרם, רשימות שנכתבו על־ידי מקורביו של הנשיא
המנוח, אנוור אל־סאדאת, מפני שנקטו טון תוקפני
מדי כלפי מדינות ערב. הנוסח הזה אינו מקובל עוד
במצריים, ויש המתקשים, כנראה, לעכל את המציאות
החדשה. למשקיפים זרים אין כל ספק שמדיניותו של
אל־אהרם, הרישמי למחצה, מקובלת בהחלט על הנשיא
החדש, חוסני מובארכ.
המישטר החדש החליט לשמור על הסכמי קמס־דייוויד,
כלשונם המדוייקת וכרוחם, אבל לא להגזים בכניעה
לדרישות ישראליות שאינן כתובות באורח מפורש בהסכמים.
העיתונאי האופוזיצוני עאדל חוסיין הפר שתיקה
בת ארבע שנים שנכפתה עליו על־ידי סאדאת, והעניק
ראיון לעיתונאית הבריטית הלנה קובאן .״הסכמי קמס
דייוויד,״ הדגיש חוסיין ,״אינם מחייבים אותנו לספק
לישראל מים מנהר הנילוס, להעניק לאמריקאים בסיסים
צבאיים, או להרשות לישראל להפציץ בעיראק יבלבנון.
אם מובארב ידבק בקמם־דייוויד אבל יעמוד על הגשמת

וווס־אט־יזוה: הננסיות
מחריגות גזענים

שר־החוץ הסובייטי גרומיין ו
התקרבות למיבצר הריאקציה

מועצת המיסיון העולמית איננה, כמובן, אירגון
שמאלני. המועצה היא מעין אירגון־גג של כנסיות
פרוטסטנטיות, בעיקר אנגליקניות, העוסקות בפעולה
מיסיונרית בכל רחבי העולם. בעיקר פעילות
הכנסיות המאוגדות במועצה באפריקה.
השבוע החליטה נשיאות המועצה פה״אחד,
למשון את כל הכספים המושקעים בחברות הסוחרות
עם דרום־אפריקה. יותר ממיליון דולר, שהושקעו
עד כה בפירמות משגשגות כמו בארקליס
בנק, בריטיש־פטרוליום וג׳נראל־אלקטריק, הופנו
לחברות שהתחייבו במפורש שלא לסחור עם ממ שלת
האפרטהייד.
זוהי רק חולייה נוספת במילחמת-החורמה
שהכריזו חוגים כנסייתיים, בהנהגת הוורלד קאת־סיל
אוף צ׳וצ׳ס, נגד דרום אפריקה. גיזבר מועצת-
המיסיון, פיליפ וייד, הודיע שלא היו שום קשיים
במציאת אפיקים חדשים להשקעות .״לכנסיות
העולמיות ולחברות צדקה נוצריות יש כוח כלכלי
עצום,״ הכריז וייד .״בדעתנו לגייס את כל הנוצרים
למסע־צלב חדש למען שוויון בין כל הגזעים וחיסול
האפליה הגיזעית בדרום־אפריקה.״
וייד אינו חבר באינטרנציונאל הסוציאליסטי,
כמו ח״כ ירוחם משל, למשל״ חברות הסתדרותיות
רבות, בכללן חברת כור, עובדות בדרום־אפריקה,
מעסיקות פועלים שחורים בתנאי ניצול, ונותנות

מזכ״ל ההסתדרות משל
דוגמה מהכנסיות
בכן יד למיבצר האחרון של נאציזם אדיאולוגי
בעולם של שנות ה־80׳.

סעודיה מקום נכבד במילין הסובייטי :״מדינת עריצות״
,״ממלכת ימי־הביניים״ ,״מיבצר הריאקציה במיז־רח־התיכון״
,הן רק דוגמות מתונות של המינוח הסובייטי
כלפי ריאד. למען האמת, כל שמות־התואר האלה
מוצדקים בהחלט. אלא שעיקביות אידיאולוגית אינה
מאפיין מובהק של המדיניות הסובייטית.
מוסקבה מכירה בסעודים ככוח רב־עוצמה במרחב,
והם נוקטים בפעולות מגוונות כדי להתקרב לריאד.
אין ספק שהתקרבות זו מתאפשרת בעיקר הודות למאמצי
התיווך של יו״ר אירגון השיחרור הפלסטיני, יאסר ערא-
פאת. הסובייטים אינם ממהרים לדחות את תוכנית־השלום
של האמיר פאהד. הם רוצים לגבש תפיסה
שתתקרב לעמדה האירופית בעניין הסיכסוך, ובכך תדגיש
עוד יותר את הבדלי הגישה בין אירופה וארצות־הברית.
המעורבות הפלסטינית בנושא, מעידה גם על העובדה
שעראפאת נוטה לקבל את עיקריה של התוכנית הסעודית,
כולל ההכרה בישראל. הסובייטים לא ביטלו מעולם
את הכרתם במדינת־ישראל בגבולות הקו הירוק, ומבחינה
זו אין להם שום בעיה לקבל את תוכנית פאהד.
יש לצפות, לכן, לחידוש מהיר של היחסים הדיפ לומאטיים
בין ברית־המועצות ובין סעודיה, ולהרחבה
משמעותית של הסחר בין שתי המדינות. בין השאר
יתכן שברית־המועצות תקנה כמויות קטנות של נפט
סעודי, לא כל-כך מתוך צורך כלכלי, אלא כהפגות
נוכחות באיזור הרגיש ביותר מבחינת ארצות־הברית.

) ( 11*1111בשלס

מושה מייסזן: להשקיף אל וזאוסקך
האם המישקפיים יעזרו לאוסקר להתקרב אליה? כבר שלוש
פעמים ראתה מרשה מייסון את פרס האוסקר כימעט בידה. שלוש
פעמים היתד, מועמדת, ושלוש פעמים — רק מועמדת. אבל יום
אחד הוא יבוא, היא מקווה, ובינתיים היא משתובבת בהפסקת
צילומי סירטה החדש, רק כשאני צוחקת, בחברת בריסטי מק־ניקול,
ילדת־פלא שהפכה לנערת־חמודות.

כונסזאו פאב׳אן: נלווה טונה לאוהבים
האשה היפהפיה המעריצה את פרוות השועל
שבתמונה, היא השחקנית פרנפואז פאכיאן. וה איש
הפורש אותה לפניה הוא פרדריק קאסטה,
הפרוון הראשי לבית כריסטיאן דיור. ההזדמנות:
למעשה לא קרה שום דבר מיוחד.
פראנסואז, אחת השחקניות היפות של הבימה
והבד הצרפתי (שנה טובה לאוהבים עם לינו ווג־

טורה) ,טוענת שכל חלומותיה עטופים בפרווה.
מאז ומתמיד, גם כשלא יכלה להרשות לעצמה,
היתד, חולפת בדרכה אל התיאטרון על־פני רחוב
פובור סנט־הונורה (הידוע בפאריס בשל בתי־האום־
נר, היקרים שלו) ,ומלטפת במבטיה את הפרוות.־
היום היא אינה חייבת להתאפק, ויכולה להתפנק
בחלום ממשי במחיר של 60 אלף פראנקים צרפתיים.

..׳ה״לדיס מוסיפים
1׳ בלי אות ר
לא מזמן מלאו העיתונים
בסיפורים על מאמציה של
סופיה לורן להיכנס להריון.
זה היה רק אתמול, כשילדה
בשווייץ את בנה הבכור קאר־לו
הבן. אחר־כך חזרו השמועות
על קשיים בהריונה הש ני,
והיא שבה וילדה, בשעה
טובה, את אדוארדו. ואחר-
כך, באו שמועות על קשיי
הגידול של הילדים ועל חש שה
לגור. ברומא, מפחד הטרוריסטים,
ועל החלטתה לגור
בפאריס. ושוב פשטו שמועות
על בעיות בחיי־הנישואין שלד,
ושל בעלה המפיק, קארלו
פונטי. השמועות לוו בתמו־נות
של בלונדיות מיסתוריות
שהחליפו את סופיה לצידו של
קארלו, בצילומים של הזמר
הצרפתי פרז׳ לאמה, שהחליף
את פונטי לצד סופיה.
אבל נשיאים ורוח וגשם אין.
מכל זה נשארה רק העובדה
המצערת, שלפני כמה שבועות
אושפז לפתע קארלו פונטי ב־בית־החולים
סנט־אנטואן בפאריס,
ומצבו הוגדר כמדאיג.
בינתיים חלפה הדאגה ד
קארלו חזר לאיתנו, כשהוא
מבלה חופשה בז׳נבה עם שני
ילדיו. הוא טוען שהוא מרגיש
כה טוב שיכול היה להרשות
לסופיה לנסוע לניו־יורק, כדי
לבחון כמה הצעות קולנועיות
ולהשאירו כימעט לבד .״אני
מרגיש נפלא,״ הוא קורן מנחת
בין שני בניו, ומוסיף :״לא
רק שהם לא מעייפים אותי,
הם מוסיפים לי בריאות.״

ה עו ל ם הז ה 2308

פונסואה מיטואן:
חיוכים מן הגאנגס
הנשיא הצרפתי, פרנסואה
מיטראן, ערך זה מכבר מסע
ארוך בארצות־הברית ובמכסיקו׳
שכונה בפיו ״מסע התיק-
ווה״ .אולי משום שבסתר לבו
קיווה שמדיניות החוץ שלו
תוכל לטייח את משברי הפנים
החמורים, הפוקדים את
צרפת מאז הבחירות האחרונות.
בכל
צילום וצילום, בחברת
הנשיא רגן ובלעדיו, הקפיד
מיטראן לחייך מאוזן לאוזן,
אף שלא פעם ניראה מתאמץ.
אבל בתמונה המוצגת כאן
הוא מרוצה מעצמו באמת. ראשית
דבר, היה זה בקאנקון
שבמכסיקו, שם הכין לו׳ הנ שיא,
חוזה לופז פורטיו,
קבלת־פנים חמה במיוחד, וניצח
על התושבים שיצאו לר חובות
כשהם מניפים כובעיהם
אל על.
בהזדמנות זו הוא נפגש גם
עם ראש־ממשלת הודו, איג ־
דירה גאנדי, ותיכנן את ביקורה,
בחודש הבא, בפאריס.

לו ואוזנסה: א׳ח סולידריות!
כבר זמן רב לא ניראה מנהיג תנועת סולידריות הפולנית, במחווה
כזאת של התלהבות ואושר עילאי. ואומנם, קשה לדעת מד,
צפוי לו בשובו לפולין לאחר החופשה הפאריסית שלו. זו הגיעה
לשיאה בלילה האחרון לשהותו בעיר האורות, כשהלך לשמוע ולראות
את איכ מונטאן בתוכניתו החדשה (הוא השיג כרטיס!) .בתום
התוכנית מיהר ואלנסה אל מאחרי הקלעים, כדי לחבק את מונטאן.
״איני מבין את השפה,״ התבדח ואלנסה ,״אבל מי כמוני מבין כל
מה שאמרת בשיריך.״
האם אפשר לומר שהקומוניזם משותף לעברם של השניים, וניגון
העתיד יצלצל אחרת ז
ה עו ל ם הז ה 2308

וסח חקר: פוליטיקה לא זק בימי חול
מי לא זוכר את ילדי פיויאוס ואת היצאנית
בעלת לב הזהב ששרה ״תמיד אתן לך את אהבתי,
בכל יום מן השבוע, אבל רק לא בשבת, כי זהו
יום המנוחה היחיד שלי.״
מאז זרמו מים רבים בים־התיכון, והגברת־השוד
קנית, רעייתו של ז׳ול דאסן הפכה שרה בממשלת־יוון.
לא שרת־העבודה, כפי שניתן היה לחשוב
ממילות השיר, כי אם שרת־החינוך והתרבות.
היה זה ב־ 12 ביוני ,1967 כששר־הפנים היווני

פאפטוקם, הודיע למדינה מרקורי שהיא או-
ייבת־ה,מדינה, וכי אזרחותה היוונית נשללה ממנה.
״המילים נעתקו מפי,״ נזכרת שרת־ד,תרבות. היא
לא נכנעה, יצאה לגלות, ושרה ברמה שירים של
מיקים תיאודורקיס, משורר החרות היווני. לא
פעם עמדו חייה בסכנה. אחרי 14 שנה היא יכולה
להתחיל קרב חדש, הפעם בסלוניקי :״להילחם
בזיהום האוויר ובבערות, להחזיר את הגולים הפוליטיים
הביתה.״ תוכנית קצת יותר מסובכת מעלילה
קולנועית.

0 *111111בשום

פעם נהגו להציג אותה כך: נא
להכיר, ג׳יימי לי קרטים, נו.
זאת שהיא בתם של טוני קד טים
ונ׳נט לי. היום כבר מציגים
אותה אחרת: זאת (שבתמונה
העליונה) היא ג׳יימי לי —
מלכת עור האווז.
הכינוי׳״מלכת עור האווז״ ,ש בא
לה עקב צווחות־האימים ש השמיעה
בלהיטי־אימים כמו ליל
המסיבות, הערפל, הלילה של נשף־
הסיום וליל המסיבות נזם׳ ,2אינו
מפחיד אותה. היא נהנית למראה
כל אלה ששיניהם נוקשות
מפחד כשהם רואים אותה צורחת
באימה על הבד.
היום, בגיל ,22 היא משנה כיוון.
בסרט טלוויזיה חדש, ושמו
מותה של נערת־החודש — סיפורה
של דורותי סטראטן. בסרט
היא מגלמת את נערת הפלייבוי
דורותי סטראטן( ,בתמונה הקטנה)
מי שהיתה נערת השנה בירחון
המפורסם ונרצחה בידי
בעלה.
הפעם מוטל על ג׳יימי לא להפחיד׳
כי אם להיות יפה וזוהרת,
ובפעם הראשונה גם להתפשט.
״העירום אינו מביך אותי,״ היא
מצהירה ,״להיפך, אילו הייתי מסתתרת
מאחרי בגד-ים או חזיה
גם בשעת צילומי־העירום, היו כולם
אומרים: בטח מילאו לה את
החזיה בצמר־גפן. כך רואים כולם
שאיו לי במה להתבייש.״

אנווו אל־סאדאת: האיש שאהב וחץ עם בתו
זהו צילום יוצא־דופן של הנשיא המנוח, אנוור
אל־סאדאת, באחד הרגעים הפרטיים ביותר
שלו: ריצת בוקר עם בתו נוהא.
נוהא היא הבכירה בילדיו (האחרים הם ג׳יהאן,
שביקרה בישראל, לובנה וגמאל) .היא תמירה

ומטופחת, נשואה ואם לשניים: שריף וג׳יהאן
(שנולדה בעת ביקורו של סאדאת בישראל) .חותנה
של נוהא סייד מרעי; היה בעבר יו״ר הפרלמנט
המצרי. הוא נפצע בהתנקשות בנשיא, ולפני שבועיים
מסר את התפטרותו.

אגא תאן:

שרום לסין
הנסיך בארים אנא חאן ביקר
בסין, שם השתתף בשיחות
בינלאומיות בנושאי אסיה, אפריקה
ואמריקה הלאטינית. הנסיך,
המנהל חיים זוהרים בחברת האנשים
היפים של אירופה, יצא מ-
גידרו בהכירו את סגן-ראש־הממ-
שלה, גו מו (איתו בתמונה) .לפי
מראה פניו, היתד, זו הרתפקה
מהנה לא פחות משייט היאכטות,׳
שבו השתתף שבוע לפני־כן.
ה עו ל ם הז ה 2308

להראות את הארץ היפה
לאנשים היפים

זה התחביב שלי והמקצוע שלי

האנשים היפים שלי -זה לא בדיוק מה
שחושבים בדרך כלל.
האנשים היפים שלי אלה הילדים שלך ושלי,
ויחד אנו יוצאים לגלות את ארץ ישראל היפה.
אילו באתם איתי וראיתם כיצד ילדים אלה
היוצאים לטיול באוטובוסים של ״אגד תיור״
מתלהבים מהארץ היפה שלנו, הייתם מבינים
איך הפך המקצוע שלי גם לתחביב.
אני אוהב להסיע באוטובוסים החדשים
והממוזגים של ״אגד תיור״ ילדים ומבוגרים
ולהראות להם את הנגב, הגליל, מדבר יהודה,
עין גדי, ים המלח ועוד עשרות פינות חמד
בכל רחבי הארץ.

מאחורי התואר :״מדריך מוסמך של אגד תיור״
שרכשתי ב 1965-עומדים שנים של נסיון
בנהיגה וטיול, קורסים והשתלמויות בתחומים
רבים, ידיעת הארץ, יחסי אנוש, חינוך, עזרה
ראשונה, ידע בשימוש בנשק, הדרכה חברתית
ועוד.
לכן כשאתה מזמין את ״אגד תיור״ להסיע
את ילדיך לטיול בארץ, אתה יכול להיות שקט
ובטוח שהם בידיים טובות, אתה יכול לסמוך
על ״אגד תיור״ שתראה להם את הארץ היפה
באמת.

יצחק פוקסמן,מדריך ב״אגד תיור.״

דרך יפה לגלות ארץ יפה

99כ ל!!וקל עוני מסק דונו ת ה צי בו ר
מו צ א בי די ההמק צו עיו ת
ש ל אנ שי ה בנ ק ויו ל ט. א
אירית זילהה, סניף ירושלים

זו ההובחה הטובה ביותר לאתון שהציבור נותן בנו.

בנקל או מי

טל־ארויו

סס לואיס הוא הסוציאליסט היחידי בישראל.
ופלס נותן לכל אחד להבין מה שהוא רוצה
91׳ ראש־הממשלה, מנחם
כנין, סיפר לחברי מרכז

חרות שאפילו השווייצים חותמים
עם ישראל על חוזי-
מיסחר, ובין השאר הם מנמקים
זאת בכך שהישראלים
הם דייקנים,, .מאז ברית־המי-
לה שלי, לא שמעתי על־כך
שיהודים הם דייקנים,״ התלוצץ
בגין.
! 9לביקור־תנחומים בבית
מישפחת קרמרמן בא
ראש־הממשלה בליוויית בנו,
כנימין זאב, שאינו נראה
לצד אביו באירועים ציבוריים.
| 9כשנפגש נשיא־המדינה,
יצחק נכון, עם ג׳יהאן
אל־סאדאת, בבואו לביקור-
תנחומים במצריים, הוא קרא
לה את המיכתב האחרון שקיבל
מבעלה הנרצח, אנוור
אל־סאדאת. במיכתב כתב
אל־סאדאת שהוא מצפה ב־כליוך
עיניים לפגוש בנשיא
הישראלי, כדי לדון איתו בהעמקת
היחסים ביניהם. בנו
של הנשיא, נמאל, התרגש
מתוכן המיכתב וביקש העתק
ממנו. ואכן, אחרי שהנשיא
ורעייתו שבו לארץ, הם שלחו
לו צילום של המיכתב.
91 בשיחה שהתקיימה בין
נבון ו חו סני מדכאדכ, ניכר
הבדל תהומי בין הנשיא המצרי
כשהוא מדבר ערבית
ובין האיש כשהוא מדבר אנגלית.
כשהוא מדבר ערבית,
הוא מדבר במהירות, בצרורות,
מניף ידיו ומניע את
גופו. הבעוודפניו משתנות כל
הזמן. שפתו היא עממית ומובנת.
לעומת זאת, כשהוא מדבר
אנגלית הוא הרבה יותר
איטי. הוא שוקל כל מילה,
ומקמץ בהתבטאויותיו.
! 9נבון העיר למובארב
שאינו רוצה לראות רק יש ראלים
המבקרים במצריים,
אלא גם מצרים המבקרים בארץ
בהמוניהם. מובארב טען
שלמצרים רבים יש הסתייגות

מביקור בישראל, כל עוד היא
מחזיקה בשטחים מצריים כבושים.
לדבריו, אחרי השלמת
הנסיגה מסיני, המחסום ייפרץ.
מובארב שאל את נבון :״יכולים
לבוא מיליון מצרים. איך
תסתדרו איתם?״
91 בעת ביקור הנשיא ופמלייתו
במצריים הם העבירו
שני מיכתבים מאם שכולה,
כטי כ הן מדגניה, לג׳יהאן
ולמובארכ. בטי, שבנה הטייס
נעדר מאז מילחמת יום־הכי־פורים,
ושמקדישה את חייה
לחיפוש אחרי נעדרים, ביקשה
מעמי נלוסקא, יועצו
של הנשיא ודובר בית־הנשיא,
שיעביר לתעודתם את שני
המיכתבים שנכתבו בעברית
ובערבית, ושקראו להמשך
תהליך־השלום.

׳ 9רעיית הנשיא, אופי רה,
העומדת לצאת בשבוע
הבא לוונסואלה, תעביר לשר-
לפיתוח־האינטליגנציה־של־הא-
דם שם, לואי אלכרטו מצ דו,
את רשמיה מתוכניודלי-
מודים מיוחדת של הצייר הישראלי
יעל!כ אגם הבנוייה
על שיטת־הוראה חזותית של
צבעים וצורות. אופירה, שראתה
בבית־ספר בירושלים איך
פועלת השיטה, תשוחח על
כך עם מצדו, שהוא תומך נלהב
ברעיון.
! 9צירי ועידת קרן־ד,פי תוח
של ההסתדרות, שבאו
לביקור־התרשמות בארץ, הוזמנו
לארוחת־ערב במלון היל־טון,
בהשתתפות שגריר אר־צות־הברית
בישראל. השגריר
סם לואים היה המוזמן היחידי
שלא ענב עניבה. ח״כ
המערך דב בן־מאיר, שהיה
לבוש בחליפה ומעונב בעניבה,
ניגש ללואיס ואמר לו:
״אתה היחידי כאן הנראה כמו
סוציאליסט.״ סאלי, אשת ה שגריר,
אמרה לבן־מאיר שהיא
התפלאה שבעלה יוצא לארוחה
ללא עניבה, אך הוא

נכדתה של ג׳יהאן אל־סאדאת, זוכה בנשיקה מאופירה נבון

בעת ביקור״תנחומים שערכו נשיא״המדינה ורעייתו אצל אלמנת

הנשיא הנרצח. ישמין כונתה על״ידי שבה ״נכדת השלום״* והיא בתו של׳ גמאל אל-סאדאת.

הסביר לה את מהות האירוע
והוסיף :״אני בטוח שבן-
מאיר יבוא בלי עניבה. אז גם
אני יכול.״
91ח״כ המערך, גד יע־קובי,
התבקש בשבוע שעבר,
להסביר את מניעיו של חברו,
יושב־ראש מיפלגת־העבו־דה
שימעון פרס, שפעל
בגלוי ובאופן אישי למען הצטרפות
המערך לממשלה. ל-
יעקובי לא היתה תשובה ישי
תע^זז^ז)
חלאס 11 דאלאס
צופי־הטלוויזיה בארץ ובארצות־הברית רתוקים
לסידרה הדרמטית דאלאס. אחת הדמויות
בסידרה, השחקן לארי הגמן, מגלם את דמותו
של אחד האחים, ג׳יי-אר וואינג, איש־עסקים
קשוח ונבל. עליו ועל הסידרה מגיבים במישאל־בזק
של העולם הזה :
#עדי אמוראי, ח״כ מערך, חבר ועדת
הכספים ישל הכנסת, יועץ בלבלי :״אני רואה
את כל דאלאס ולא מחמיץ אפילו פרק אחד. הוא
טיפוס של איש־עסקים קר, בלתי־סימפטי. מסמל
את כל הדברים הרעים של הקפיטליזם. מה ש מעורר
בי הערצה זה ההימור שלו. אני לא יודע
איך זה יימשך, אך להמר על כל הקופה — אני
לא הייתי עושה זאת.״
#סמי הירש, מנהל־מועדון, אחיין של
פוקה הירש המנוח :״לא עוקב אחרי הסידרה.
ראיתי אותה שלוש־ארבע פעמים, אך כשדיברתי
עליה עם חברים הסכמנו שג׳יי־אר הוא היחידי
שנסבל. היתר בלתי-נסבלים. כשלעצמו הוא לא
לטעמי, אך בהשוואה לאחרים, הוא יודע מה
שהוא עושה. יש לו כיוון. הוא נאבק ביריבים
שנאבקים בו בדרכים בלתי־הוגנות.״
!• שמואל סולר, דובר ההסתדרות :״הוא
איש יהיר. לא מהימן. לא דמות חינוכית. מוכן
לדרום הכל בגלל בצע-כסף.״
ו• חנה קופמן, אשת סגן שר־האוצר, ומנהלת
בחברה המשפחתית לייבוא צעצועי לגו :
״אדם שמוכן לדרוך על כל־אחד למען האינטרסים
שלו. איש־עסקים לא צריך לנהוג כך.
יותר יפה והוגן שנוהגים אחרת. הוא הרי דורס
גם את בני-מישפחתו. לא הייתי עושה עסקים,
לא מולו ולא לצידו.״
#הרצל שפיר, מנכ״ל חברת הביטוח

ה עו ל ם הז ה 2308

אליהו :״לצערי הרב אני לא צופה בתוכנית הזאת,
פרט לפעם אחת שראיתי אותה. כך שאיני
יודע על מה מדובר.״
;• נתן אלמהלינו, גיזבר ההסתדרות :
״טיפוס לא־סימפטי. פועל ללא מעצורים, כשהכל
מקדש את המטרה. בשום פנים ואופן לא הייתי
עושה איתו עסקים.״
י• נירה לידסקי, עורכת־דין :״הוא לא
כל־כך פופולארי אצלי. רואה אותו רק בהזדמנות
כשהטלוויזיה פתוחה. הוא שלילי, אגוצנטרי.
העדפתי אותו כבעלה של ג׳יני, בסרט־ילדים בעל
אותו שם, שם היה צעיר כזה וסימפטי.״
>• כדמה שפיט, היושב־ראש הפורש של
מועצת־המנהלים של אל־על :״אני לא עוקב
־אחרי הסידרה, אך ממה שאני שומע עליה —
הוא לא מוצא חן בעיני.״
#ישראל קיסר, ממלא־מקום מזכ״ל ה הסתדרות
:״לא רואה הרבה את הסידרה, כי
אני טרוד בבעיות אחרות, אך הוא דמות שלילית.
לא הייתי עושה איתו עסקים.״
!• חיים שיף, בעל רשת־מלונות :״אני
אפילו לא ראיתי את זה. יש לי זמן לטלוויזיה?
אני חושב על דברים הרבה יותר רציניים, כמו
איך להביא מיליון תיירים לארץ.״
ו• דויד קוליץ, מנכ״ל חברת אלול :״שלילי
מוחלט. ככה לא עובדים !״
• גידעון אוכרזון, אופנאי :״אני לא
עוקב כל-כך אחרי הסידרה, כך שקשה לי לענות

!• דויד שיפמן, סגן שד-התחבורה :״הוא
מגלם את אחד הטיפוסים השליליים ביותר בתחום
של התעצמות כלכלית. אם הייתי צריך לבחור לי
שותף, לא הייתי מתקרב אליו.״

רה, אך הוא איפיין את פרס
כך :״שימעון נותן לכל אחד
להבין מה שכל אחד רוצה
להבין.״
| 9במסיבה אצל הפסיכולוג
הד״ר ריצ׳ארד קו־רנהויזר
נפגשו שניים, ש נטשו
בצעירותם ארצות קומוניסטיות,
והחליפו חוויות.
מנתח־הלב המפורסם, הד״ר
מורים לוי, סיפר שהחליט
לצאת מבולגריה, בהיותו בגיל
,19 כאשר גילה לו ידיד, בעל
עמדת־מפתח במישטר הקומוניסטי,
שהוחלט לסלק את ה יהודים
ממוקדי־השפעה רגי שים,
מפני שאי־אפשר לסמוך
על נאמנותם, בשל ריבוי קרוביהם
בחוץ־לארץ. עורך מיסף
הארץ, רומאן פריסטר,
סיפר כיצד נטש את פולין,
בהיותו בן ,25 אחרי שהתמנה
כסגן־עורך של שבועון קומוניסטי
חשוב, כאשר הפכו היהודים
שם שעיר־לעזאזל לכישלונות
המישטר. העילה לוויכוח:
הסרט מפיסטו, המראה
כיצד גורמת האמביציה
האישית לאנשים צעירים ב-
מישטרים טוטליטריים להיכנע
לפיתויי השילטון.
91 פרק מרתק בעשייה
דמוקרטית למדו על בשרן
תלמידות בית־ספר מיקצועי,
שבאו לכנסת לביקור מודרך
להכרת הבית ואנשיו. בעוד
שח״כ-חרות ׳מיכה רייפר
עונה לשאלה מדוע אולם־הט-
ליאה ריק ומה עושים הח״כים
בשעה שמתקיימים דיונים במליאה,
נשמע צילצול הקורא
לח״כים למהר לאולם־המליאה
להצבעה• רייסר נחפז לצאת
מהחדר, לתדהמתן של התלמידות.

9הסופר והמתרגם א ה ״,
רון אמיר, ערך ביקור במושב
שדות בפיתחת־רפיח, ויעץ
לאנשי המקום שלא להילחם
בכוחות עצמם בלבד על
זכותם להישאר במקום. אמיר,

איש קבוצת הכנענים, טען ש יש
לשתף במאבק גם את ערביי
הסביבה, שגם להם יש
אינטרס בהמשך השילטון הישראלי
בסיני.
׳ 9עורך־הדין צכי גרוס־מן,
הציע באותו מעמד, בב-
דיחות־הדעת, שממשלת ישראל
תאמץ את תוכנית פאהד,
ותודיע שהחל מאותו רגע בטל
הסכם קמפ-דייוויד ואין צורך
לסגת מהפיתחה.
91 הרב מיטה לוינגר,
שבא לכנסת ביום השלישי
האחרון, הוא זה שהשלים את
המניין שהיה דרוש לתפילת־מינחה
בשש בערב, ליד ה־מיזנון.
לווינגר שבא מבית־המישפט
הצבאי בשכם, שם
נדונו למאסר-עולם מי שירו
במתפללים ליד בית־הדסה,
היה טרוד בשיחות עם ח״כים
שונים, אך התפנה והלך ל השלים
את המניין.
91ח״כ התחייה, חנן
פורת, סיים לאכול את ארו־חת־הערב
במיזנון הח״כים,
והחל מתפלל בדבקות, בקול
רם, כשהוא נע מצד לצר. יה
לא הפריע לח״כ תמ״י, כן״
ציון רובין, להפריע לו ולהזכיר
לו שעליהם להיפגש
ולשוחח בעניין מסרים.
91 בהתקפה על יוסי שריד
יצא ח״כ המערך ד״ר מיכאל
(״מיקי״) כר״זוהר. בישיבת
סיעת־המערך בכנסת טען בר־זוהר
ששריד הוא איש־תיאט־רון
לא־רציני, ופליטוניסט מתחיל
,״הגיע הזמן שנהיה רצי ניים,״
אמר•
91 שריד קצר־הראייה מתגלה
כבעל חוש־ראייה תקין
כשזה נוגע לנשים. בשבוע
שעבר כשסעד במיזנון-הכגסת
והסתפק במנת גזר קצוץ, הוא
ראה שמזכידת סיעת־הליכוד
בכנסת, ירדנה מלך, יושבת
לאכול צהריים בשולחן מרוחק.
הוא מיהר להזמין אותה
לשבת לידו.

שנס דומם

יורם קלצ׳בסקי, אחד משלושת
השותפים במועדון,
בודק את הבובה העתיקה שנקנתה בשוק הפישפשים

מידי אספן בובות• ״רגלי הבובה נשברו והידיים
שלה בדרך,״ הסבירו הבעלים. הבובה נקנתה
בכסף רב ורק לאחר מאמצי שיכנוע ארוכים.

מומחים במרמך
|!11ך 1׳ 1111 הבדרן דובי גל היה ביו אלה שבאו לחגוג את
פתיחתו של המועדון התל״אביבי החדש. הוא התיי־
11 11 4 1
ב בפינת השולחן, לא הצטרף לשרים, והביט עליהם ממרומי מושבו.

״שאון התותחים נדם, שדה ה וזל
נתייתם. בשדה חייל בודד
ווח, יזמר עם עננים ברוח.״
שירה הרמה לא נשמעה אומנם
זוץ למועדון בשל קירותיו האימים
ובשל היותו ממוקם במר-
אולם היא נשמעה היטב בכו
אחת ליומיים, בערך
!תה מועדון חדש בתל־אביב,
דיין אין היכן לבלות בעיר
את. מועדון נוסף שנפתח בימים
ה וששמו בתל-אביב, הסליק,
תיימר להיות המקום שיעיר את
עיר מתרדמתה. מבטיחים לנו
הוא יהיה מועדון עברי וישירו
שירים ישראליים בילבד. איש
נו ערב לכך, כי המקום, ששי-
ש מישבן לארבעה מועדוני־נפל
עבר, אומנם יצליח הפעם. לפיתה
באה ״כל העיר״ כי אין
תל-אביבי הגון אחד שיחמיץ

הזדמנות לחגוג אני ה אבא
של ענת עצמון, הציג
את עצמו השחקן הוותיק שמד ליק
עצמון לפני הצעירים שהיו
במקום .״היום אני לא יודע
איך להציג את עצמי לפני הנוער.
אולי הם מכירים את ענת טוב
יותר הפכת את הבית
שלך למוסיאון?״ נשאל האמן־
גרפיקאי דויד >טרטא) מרט־

קוכר. לאחר שפורסמה בעיתון
כתבה ובה צילומים על ביתו היפה
שבנוה צדק. היו שביקשו מטרטא
ומאשתו, מעצבת האופנה ג׳ניפר
ברלג, לערוך סיור בביתם 1
״סוף סוף עזבתי את גלי ואת
החברה שלה אודי בשקט,״ סיפרה
שדרנית הרדיו שוש עטרי. שוש
ואחותה הזמרת גלי עטרי, אשר
באות כימעט לכל מקום ביחד,
גרו עד עכשיו בדירה משותפת
בשיכון בבלי עם החבר הפרטי
של גלי. אולם לאחרונה שכרה
שוש דירה משלה ״לא יותר מדי
רחוק מגלי ו•!• האמנים ש נחו
במקום הופתעו כאשר עיתו נאית
הבידור, נעמי רון, לקחה
אקורדיאון,״ עלתה לבמה והתחילה
לשיר ולנגן. לשאלות המופ תעים
הסבירה נעמי שפרנסתה
העיקרית באה לד, מאירגון שירה
בציבורי במחנות צה״ל ובמסיבות
פרטיות, ודופי גל מיהר להדביק
לה את הכינוי שרהל׳ה שרון
דוד (״טרטא״) טרטקובר
ביקש מבעלי המקום אח אחת

מבט מסויים

מפנה אירינה שיממן, אשת יחסי־ציבור,
לעברה של הזמרת גלי עטרי. אירינה
עומדת בחברתה של אחותה של גלי, שדרנית הרדיו שוש עטרי.

הכרזות שניתלו על קירותיו. זוהי
כרזה אותנטית של ההסתדרות,
שאותה קנו שלושת הצעירים מידי
הבובה שמקבלת את אספן פני האורחים בכניסה למועדון
היא בובה עתיקה שעלתה בכסף
רב. לאחר נסיונות שיכנוע רבים
הצליחו שלושת השותפים לקנות
אותה מידי אספן בובות בשוק
הפישפשים. הם הוזהרו, אומנם,
שעליהם להתייחם אל הבובה בעדינות
מירבית, אולם הם לא
התייחסו לאזהרות, וכתוצאה מכך
נשברו לה שתי הרגליים ,״אולם
היא עומדת בגאון,״ הם הכריזו.
ידי הבובה נישכחו במונית, אך
הן בדרך. יש סיכוי שהבובה
תהיה שלימה ביום מן הימים
ו • ביום השישי האחרון לב

כל המפורסמים של ירושלים
את מיטב ביגדיהם, ובאו למועדון
החאן כדי לחגוג שם יחד עם
אילן רומן, שהוא מבעלי המקום
ועם אשתו ציפי, את צאת
סיפרה הראשון הירושל מים
העייפים, העדיפו לעמוד ול פטפט
עם משקה ביד. רק העיתונאית
נעימי גל לא הצליחה
להתאפק ונתנה הופעת סולו ב ריקוד
סוער לקצב צלילי מוסיקת
הדיסקו שהתנגנה ברקע. נעמי
לא הצליחה להדביק בהתלהבותה
איש מהירושלמים, שנשארו מכורבלים
במעילים בקירבת הבאר
איש הטלוויזיה יאיר
שטרן התנדב לשמש מוזג, ודאג
להשקות את האורחים ״כדי שה־עליזות
תהיה מירבית וכדי להר־

^ 1 |!911 1 1 3ך ן משמאל, העיתונאי יגאל גלאי מחבק את
* 111111111 -1 1עוו־ד״חדיו יעקוב כץ. ביו השניים איו כל
קישרי מישפחה למרות הדמיון ביניהם. הם חגוגו את פתיחת המועדון.

קרחת מנוסה

האופנאית רותי גלזר זכתה לחיבוק
מידי מי שמוכר כרווק הכי מבוקש
בירושלים, סמי אלקלעי. מאחוריהם, עומד הפרופסור אליעזר (גיזי)
רחמילביץ׳ .כולם באו לחגוג עם ציפי את ספרה הראשון.

אצבע מאשימה

עם מברכיה של ציפי. דן היה בין אלה שהקפידו

לעמוד קרוב לבאר ״כדי להתחמם״ .את תפקיד
המוזג התנדב למלא איש הטלוויזיה יאיר שטרן,
אשר דאג להשקות את האורחים ברוחב״יד.

אות לתל-אביבים עד כמה יודעים
הירושלמים לשמוח 1״אש תך
הפכה להיות כוכבת טלוויזיה?״
שאל מנכ״ל מישרד האנרגיה
ג׳וקי הגואל את אילן רומן,
לאחר שחזה בתוכנית הטלוויזיה
שעה טובה, שבה התראיינה ציפי
על סיפרה, המספר על מישפחה
מוסלמית החיה בירושלים בקרב

הזמיר המזמר
הזמרת משמאל,
זמירה אדם, משוחחת
עם יצחק ליבני. אשתו של ליבני, נשארה

דפי

הקהילה היהודית
שטרן, אשתו של יאיר שטרן,
שהיא צורפת במיקצועה, סיפרה
שהם גרים בבית שממש נועד ל מסיבות
״אבל בכל פעם שאני
רוצה לערוך מסיבה אני פוחדת
מכישלון וחושבת מה יהיה אם
לא ירצו לרקוד אלא רק יישבו
וידברו ולא יהיה שמח.״

בבית לשמור על בנם הקטן. זמירה, שהיא טורה
לספורט, החליטה לשנות כיוון והיא מתחילה ללמוד
קרימינולוגיה. משמאל: עורך הדין לייזי ריבלין.

סטארסקי. האץ־ ואיידונסייד מסתערים שלושת
על צ יצי. וגם שוטר לא עזר לו לסיים את נאומו
יוסי

! 29ח״כ המערך,
שריד, אינו מתכוון לעזוב
את הכנסת לעולם, ביגלל ה־מישטרה
דווקא. שריד סיפר
שכאשר היה פקיד אלמוני ב-
מישרד־העבודה, לפני עשר
שנים, באו לדירתו שוטרים
כשבידם צו לחיפוש אחר חפצים
החשודים כגנובים. שלושת
השוטרים, שלא היו ידידותיים,
היו מצויידים בצו
חתום על־ידי שופט, והתייחסו
אליו בזילזול. כשביקש להסביר
את עצמו, אמרו לו :
״שמענו עליכם!״ כשביקש להתקשר
עם עורך־דין, אמרו
לו :״עזוב משטויות.״ למעשה
הוא היה צריך להעצי,
אך ברגע האחרון הם הבחינו
שהם נמצאים בדירה הלא־נכונה
— דבר שיכלו לוודא
ברגע שביקשו את צו־החיפוש
מהשופט .״זה היה סיוט שלעולם
לא אשכח. אז החלטתי
שלעולם לא אתן להם אפשרות
לחזור על כך והלכתי
לכנסת, ואשאר בה כל חיי.
לא יעזרו ועדות־מינויים, מחסום
60 אחוז, שום דבר. אני
לא יוצא מכאן!״
! 8ראש עיריית תל־אביב
שדמה (״צ׳יצ׳״) להט, ניסה
לעניין את עורך מוקד, יעקב
אחימ אי ר, שיזמינו לתוכנית׳
אך אחימאיר השיב בשלילה.
להט היה מרוגז :״הוא
אינו מבין את בעיות העיר
הגדולה בישראל,״ אמר.

81צ׳יצ׳ טען שאחרי שני
כוכבי־טלוויזיה שהתלבשו עליו׳
הופיע כוכב שלישי. לדבריו
זה ״התחיל עם סטאר־סקי
והאץ׳,״ הח״כים אהוד
אולמרט ויוסי שריד, ועכשיו
מדובר באיירונסייד, הלא
הוא ח״כ-שינוי מרדכי ויד־שזכסקי.
השלושה תקפו אותו
בעניין הכוונה למנות את
רחבעם (״גנדי״) זאבי לתפקיד
מנכ״ל מוסיאון הארץ.
וירשובסקי טען שלא נפגע
מההשוואה, אך הסביר שעכשיו
הוא מביו מדוע זקוק להט ל-

0 1 1 1 !¥ך | 111 ממהר ללבוש את מעיל־החורף שלו וייצא לאירוע הבא. ביום החמישי נאם
| 11 1 11 1 1 /1בגין בשעה שש בערב בישיבה של מרבז־חירות שהתקיימה בתל״אביב; בשעה
שבע וחצי מיהר למלון ״הילטון׳ /שם התקיים טכס ארצי של גורמי״התיירות בישראל. הוא נאם
שם כעשר דקות, וברגע שסיים כיוונו אותו אנשי״הביטחון אל עבר היציאה. תוך כדי הליכה ושיחה
עם מזכירתו, יונה קלימוביצקי, הוא לבש את מעילו (בתמונה) ,חבש את כובעו ומיהר ל״היכל-
תרבות״ בתל״אביב, שם החל בשעה שמונה בדיוק טבס״זיכרון במלאות שלושים למותו של משה דיין.

81 כשנאם צ׳יצ׳ בכנס
סטודנטים בשכונות־מצוקה, ב היכל
התרבות, הוא לא הצליח
לסיים את נאומו המתוכנן.
חברי קבוצת אר״ה, שישבו
באולם, הפריעו לו לאורך כל
נאומו, ואפילו. שוטר שהוזמן
לאולם לא הצליח להרתיע אותם.
כשסיים להט את דבריו,
הוא עזב את האולם בכעס.

עלד׳ י׳ י 1. ,ל י׳׳ נ לי מי׳
* מוי ל׳ ג 7/ ,גגי צימי ׳/

* מי? *יסייי׳
ר׳ ל ל׳ ^ ו ג יי י7
י׳ ,ע ם

! 8נואם אחר בכנס, סגן
השר אהרון אוזן מתמ״י,
נשיא הפדרציה הספרדית בישראל,
טען שיש לבטל את
המחלקות הספרדית בסוכנות
היהודית ושהממונה על המח לקה
שלמה טלפירו יהיה
גיזבר הסוכנות במקום צ קי ־
בא לוינסקי, שיוכל להתמנות
כמנהל מחלקת יהודי-
אשכנז. אריה דולצין, שנאם
אחריו, טען שדווקא ה ספרדים
יתנגדו לביטול המח לקה.
אוזן דחה זאת .״הספרדים
לא יתנגדו, אם יתנו להם
את הגיזברות.״

אמריקנו אמרטו
וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״

משקה ראשון• אצלכם בבאר

$כרמל מזרחי

111111 0 ** 0יושב במקום השמור לראש־הטמשלה, ע!
בימת״הכבוד, בטכס גורמי התיירות. מאח!
| 111 יי ובגין לא ישב בשולחן הנשיאות, אלא בא רק לנאום והסתלק, מיו
לאחר מכן, הרשה שיף, איש חירות, לעצמו לשבת מאחורי השלט

א׳יירוב

סייד, רק בעלי הלדרוח מיז-
רחי־סגפני יכולים לעמוד.״
׳ 8על הרעיון למנות את

גנדי הגיב החרזן אבשלום

קור ז ״אם ימונה גנדי כמג-
כ״ל המוזיאון — לא יהיה קץ
לאושרי.״

! 8אהוד אולמרט לא נראה
מודאג מההכחשה החד־משמעית
שמסר לעיתונות יועץ
ראש־הממשלה לעניני תקשורת
אורי ׳פורת בעניין
הכוונה למנות את אולמרט לתפקיד
סגן־שר במישרד ראש-
הממשלה לענייני הסברה. כ שנשאל
על כך השיב :״אף
אחד לא יודע במה העניין.

גם פורת אינו יודע על מה
הוא מדבר.״
81 צופי תוכנית הטלוויזיה
חיים שכאלה עם איצ׳ה
ממכוש, שתוקרן בשבוע הקרוב
בטלוויזיה, לא יבחינו ש חלק
ממנה שוחזר. בתום שש
שעות־הקלטה של התוכנית,
לפני כחודשיים, התברר ש רבע
מהתוכנית לא צולם. מכיוון
שהיה מדובר בקטעים
חשובים, הוחלט לזמן שוב את
ממבוש וחבריו להקלטה שניה.
עורך התוכנית, העיתונאי
׳עמוס אטינגר, שהוא גם
המפיק והמנחה פנה לממבוש
והפעם, שלא כמו בהקלטת־הבכורה,
הוא בא ברצון ועימו
השתתפו בהקלטת החלק העוסק
בתקופתו בפאריס: חיים
חפר, יוסי (״יוסקה״) יריב,

יורם קניוק ומנחם תל מי.

8בהקלטה השנייה לא
חזרו על אותם סיפורים, אך
לעומת זאת חולק ויסקי, ששיפר
את מצב־הרוח. הבעייה
היתה לגבי הגובלן, ששימש
בהקלטה המקורית כתפאורה
מאחורי ממבוש. יום לפני ה־שיחזור
נשלח הגובלן לתערוכה
שעורך ממבוש בארצות־הברית,
ואטינגר נאלץ ל השתמש
בגובלן אחר•
! 8את התוכנית, שבה
יוקרנו סרטים שממבוש, איש

יזייזב• ראשו! י גי (1וזכרו קנ

ה עו לםהזה 2308

אנשים
כפר עין־הוד, השתתף בהם,
וייקרא שיר שחיבר עבורו
חיים חפר, לא ייראה כוכב
חיים שכאלה. איצ׳ה יהיה ב־ארצות־הברית,
בתערוכת־הגו־בלנים
שלו. הוא טען שהוא
שמח להיות בחו״ל בזמן שהתוכנית
תשודר, אך בכל
מיקרה אין הוא חושש מביקורות
שליליות .״אם תצליח
התוכנית, יגידו, כמה איצ׳ה

בלו! ,

מאת

דניאלה שמי

פט המחוזי בתל־אביב, א ״
רהם מלול• האשד, היתה
לבושה שחורים, ונשענה על
מקל. היא נדדה מאולם לאולם
וחיפשה את בנה שנעצר, שעמד
להיות מובא באותו יום
לבית־המישפט לשם הארכת
מעצרו• איש לא שם לב לזקנה
המיואשת, אבל השופט
מלול, שהיה קודם לכן שופט
בבאר־שבע, ריחם על הישי-

אריה גווסבוווד חרות חיים
נאם,
ברגע

המנכ״ל היוצא של מישרד־התחבורה,
פגש גישיבת מרכז־את
מחליפו, חד״ר עוזי לנדאו, בנו של שר״התחבורה המנוח,
לנדאו (מימין) .השניים שוחחו בכניסה לאולם, בשעה שבגין
וממה שאפשר היה לשמוע היתה זו שיחה בענייני עבודה.
שנוכחו לדעת שמצלמים אותם, פנו לכיוונים שונים.

והעניין מסודר!

מאיד שיטרית

הח״כ הצעיר, המשמש גם כראש
המועצה המקומית של יבנה, בא
באיחור לישיבת מרכז־חרות. שיטרית, שהיה לבוש בהידור, ניהל
ליד הפתח שיחות עם עסקנים שונים, ועיין בהתכתבויות שהגישו
לו, למרות שיו״ר הישיבה ביקש מהם כמה פעמים להיכנס ולשתוק.

היה טוב. אם לא, יגידו כמה
עמוס היה גרוע.״
! 8באחד מימי העיצומים
בבתי־המשפט הגיעה אשד,
ערביה זקנה לאולמו של השד
ה עו ל ם הז ה 2308

שה. הוא ביקש מהשוטרים
לבדוק היכן נמצא בנה. כאשר
חזר השוטר ומסר כי הבן נמצא
בבית־מישפט השלום, כתב
השופט פתק ומסרו לאם, וביקש
מאחד השוטרים ללוותה
לשם.

בומה שביט במסיבה.

1 3 7

רק בגרונדיג
נותנים לך
ביטוח מלא
חצי חינם
לכבוד גיל אלקטרוניקה,

מט לי ט לזיזי הצב עוני ת ג רונ דיג
ואני מעתיין ב בי טו חמלא ״חצי חינ ם
ב שי ט ת 60/40
אני אשלם רק ס 60?/מדמי הביטוח, עם ההרשמה,
ומיד א הי ה מבוטר. א ס במשך השנה תתקלקל
הטלויזיה, אזכה לשרות ה מ הי מן של גרונדיג,
המבוצע ע״י מעבדה מקצועית, שהוסמכה ע״י
גרונדיג* ורק אז א שלם אתס/ס 40 הנותרים מדמי
הביטוח -לא צמודים למדד! במידה ולא תקרה
לטלויזיה כל תקלה, הייתי מבוטח וחסכתי.40*70
נא שלחו לי בדאר, ללא התחייבות מצדי, א ת העלון
של התכנית ואת תעודת הביטוח. אני אשלם או תה
בבנק והביטוח יכנס מיד לתוקף.
כמו כן אבקשכם לשלוח לי את השובר המיוחד
המעניק חינם טלויזיה ניידת נשיונל ש/ל 602־111

לכל בעל טלויזיה צבעונית גרונדיג הקונה ווידאר
טייפ נשיונל פנסוניק *7000
בכבוד רב,
שם __ כתובת טלפון _
דגם __

תאריך מכירה .

מכשיר.

מזר תמלח ל:גיל אלקטרוניקהבט״ט. רח־ אבך־גבירול מ1,זל־אביב.64077,
8 888!?!8118118118111

אתה
הייתי המום. זה מכבר לא עברתי חווייה קולנועית
כה ״טוטאלית״ ,שיכלית וריגשית כאחת, כמו בסרט
מפיסטו, המוצג עתה בארץ.
השם מטעה במיקצת. גיבורו אינו מפיסטופלם, השטן,
אלא דווקא הדוקטור פאוסט.
האגדה הגרמנית העתיקה, שהונצחה על-ידי וולפגאנג
פון־גתה, מספרת על המדען הסקרני־ללא־גבול ,׳שהתייאש
מלדעת את סודות־היקום. מפיסטו מציע לו עסקה:
אם ימכור לו את נישמתו, בעולם הבא, הוא ונחיל
לו בעולם הזה את כל
התענוגות הרוחניים וה חומריים
— הצלחה, אה־בת־נשים,
עושר, דעת וחוכמה.
הגיבור
בסרט, שחקן
גרמני בשם הנדריק הופגן
(בסרט: קלאום־מריה
בראנדאור) משחק את
מפיסטו על הבימה — אך
בחייו הוא פאוסט אמיתי.
תחילה, כשחקן זוטר ב-
האמבורג, הוא קומוניסט
סאלוני ומדבר על מהפכת
הפרולטריון. אחרי עליית
הנאצים לשילטון הוא מוכרגדאואר

את נישמתו לשטן ה חום
ומעפיל לפיסגת ד,הצ־לחה
תוך בגידה בעצמו, במישפחתו, בסביבתו ובכל היקר

זה היה יכול להיות סרט די באנאלי, כי הבעייה
המרכזית — חייו של אדם הגון במישטר פושעני —
היא די באנאלית, למרבה הצער. אבל הסרט הופך אותה
לכלל חודיה אנושית ופילוסופית, מפני ששני היוצ רים
(מחבר הספר, קלאום מאן, בנו של תומאס מאן
הדגול, והבימאי ההונגרי אישטוואן סאבו) העלו אותה
לרמה של אמת אוניברסלית.
איני אובייקטיבי לגמרי, מפני שהבעייה המרכזית
הזאת ריתקה אותי בכל ימי חיי, מאז ראיתי כילד את
הפלוגות החומות צועדות ברחובות. טיבעי הוא שה ציבור
הישראלי מרותק אל השלב השני של המהפכה
הנאצית — השואה האיומה שנגרמה על־ידה ליהודים
ולעולם כולו אחרי שקם הרייך השלישי. אך בעיניי
היה תמיד חשוב להבין דווקא את השלב הראשון —
אי ך התחוללה מהפכה כזאת בארץ תרבותית, ומה עשו
בה מאות אלפי האנשים התרבותיים, ההגונים, הנורמליים,
שהפכו עבדי המישטר, ושבילעדיהם לא יכול היה
המישטר לתפקד.
כפי שניסיתי להסביר בסיפרי צלב הקרס, איני מאמין,
שצפוייה לישראל סכנה כלשהי של שואה. אנחנו חזקים
ושולטים בגורלנו. אך צפוייה לנו, כמו לכל מדינה
בעולם, הסכנה של התמוטטות פנימית, של עליית
פאשיזם מקומי בצורה זו או אחרת. על כן חייבים
אנחנו להבין את דרכה של המחלה, נגיפית ונוגדניה.
הסרט מתאר את המחלה בצורה ניפלאה. צעד אחרי
צעד, החלטה אחרי החלטה, נכנע פאוסט למיפסטו. הדמות
המרכזית בסרט׳ המשוחקת בצורה גאונית על-
ידי שחקן אוסטרי צעיר, אינה איש רע. להיפך, זהו
איש רגיל׳ הגון, אזרח מן השורה, כמו אנשים רבים,
הוא שאפתן ומשתוקק לתהילה. אך הוא מוכן להופיע
באסיפות קומוניסטיות, להשתדל למען חבר, אף להסתכן
במיקצת כדי להצילו.
אולם אחרי שעשה את הצעד הראשון אל הגיהינום,
גורלו נחרץ. הוא נתפס ברשת השטן. תחילה הוא מנסה
״להבין״ את הנאצים. אחרי-כן חוא מסתגר בעבודתו
ומשלה את עצמו כי התיאטרון הוא אי בודד, המנותק
מן ״הפוליטיקה״ ,גם כאשד גלי־הזוועה גואים מסביב.
אחר־כך הוא מוכן לגרש את אשתו ואת פילגשו הכו־שית־למחצה
(אשה נהדרת, המשוחקת על-ידי קארין בויד
המקסימה) ,כדי להצילן. אחר־כך הוא מוכן לקבל תפ־קיד־מפתח
במערכת־ה״תרבות״ של הרייך, כשהוא מנחם
את עצמו שכך הוא יוכל להציל חברים הנתונים בצרה,
ושאם יתפטר יבוא במקומו מישהו גרוע יותר. לבסוף
אין מוצא — הוא הופך שותף מלא לפושעים, שנציגם
בסרט הוא גנרל המזכיר את הרמן גרינג, ראש־ממשלת
פרוסיה והאיש מם 2 ,ברייך הנאצי — ביריון מגודל,
גיבור־מילחמה, חובב מדים ודיברי־אמנות שדודים, פטרון
האמנויות ומחנות-הריכוז. גילום תפקיד זה בסרט
הוא הישג קולנועי כביר בפני עצמו.
אילו היה הנדריק אדם רע׳ היתד, הבעייה כולה
פשוטה יותר. אך הוא אדם די טוב. היכן הוא שוגה?
באיזה שלב היה צריך לאמר לעצמו: עד כאן, עכשיו
אני מהגר, או מצטרף למחתרת, או מתאבד?
כדי להקשות על הבעייה, מביא הסרט נאצי ותיק,
דמות נאלחת למדי, שיש לו האומץ להתקומם נגד ה־מישטר
שהוא היה אחד מחלוציו, והמקריב את חייו
במחווה חסרת־תוחלת של מחאה. גם הקומוניסט הוותיק,
הפועל במחתרת, משלם בחייו ונרמס בלי רחמים. ורק
גיבור העלילה, האיש הנורמלי, הטוב, בעל העקרונות
הרופפים, עובר את כל שלבי הזוועה מבלי שיאונה לו
רע. אחרי המילחמה הפך האיש מן הסתם אזרח דמוקרטי
הגון, המבכה את חבריו, קורבנות הזוועה, כפי
שעשה אלברט שפר, שר־החימוש של היטלר.

זהו סרט חשוב, מפני שכל צופה, היוצא מן האולם
החשוך אל הרחוב, נאלץ לשאול את עצמו, בעל כורחו:
מה הייתי אני עושה במקום הנדריק? איד הייתי
אני עומד במיבחן אכזרי זה? האם אני גיבור גדול
ממנו? האם לא הייתי גם אני מוכר את נישמתי תמורת
ההצלחה, אילו ניתנה לי ההזדמנות?
זוהי חודיה חינוכית מאין כמוה. חשוב לראות את
הסרט, להציג את השאלות האלה ולנסות להשיב עליהן
בכנות — עד כמה שאדם מסוגל לכך, כשעליו לסמוך
על הדמיון בילבד.

רגע של עברית
לראות ולשמוע את דייוויד אוואן — זהו תענוג אמיתי.
זכיתי לכך בחודש מאי, כאשר הייתי בכנס־המומ־־
חים העולמי לענייני המרחב שלנו, שנערך בטירת דיצ׳-
ליי ליד אוכספורד. אוואן כיהן כיו״ר הכנס — ואי-
אפשר היה שלא לחבב את תבונתו המהולה בהומור,
את הסיגנון המלוטש, את מזיגת האידיאליזם והמעש יות.
עכשיו, כשהופיע בתוכניתו של רם עברון בטלוויזיה,
יכלה הארץ כולה להתרשם ממנו.
מייד לפניו הופיעו על המירקע כמה מדענים ישר
אליים,
שהתווכחו על מחקר פסיכיאטרי. הנושא היה
חשוב, והמשתתפים היו אנשי־תרבות, מישיכבת־העילית
של החברה הישראלית, אנשים שגדלו והתחנכו (ואולי
גם נולדו) בארץ, אנשים ששפת־אמם היא עברית.
והנה — איזה הבדל בכושר־הביטוי !
אי-אפשר היה להעלות על הדעת שהד״ר אוואן ישגה
באנגלית. כל מילה שיצאה מפיו היתד, נכונה, מדוייקת,
וביטאה בדיוק את אשר רצה האיש לאמר. לא יתואר
אחרת אצל איש שהתחנך במוסדוודהחינוך של העילית
הבריטית, שהיה ישר, חבר־פרלמנט ורופא.
ואילו הישראלים — איזו שפה קלוקלת, דלה ומשו-
בשת בפיהם! אחד מהם הודיע בגאווה ש״יש לי את״
ו״אין לי את״ — שיבוש מגעיל שחדר גם לשפתם של
כתבי הטלוויזיה והרדיו.
מי שמתייחס אל השפה שלו כמו אל זבל — השפה
תתנקם בו. מי שמוותר על כל אפשרות של דיוק בהתבטאות
— איך הוא יכול לדייק במחקר, במלאכה, בחרושת?
שלא לדבר כלל על הדיוק במחשבה — שהרי
המחשבה כלל אינה יכולה להתקיים בלי מילים.

ג״יע׳ית במיטה
כימעט והתייאשתי כאשר קראתי את התשובות ל־מישאל־הבזק,
שערך המדור אנשים של העולם הזה
בשבוע שעבר. הנשאלים היו אנשי־ציבור, חברי־כנסת
וראשי־עיריות, והשאלה היתה: מה היית אתה עושה
אילו הציע לך איש־עסקים !שוחד מיני?
הנושא נבע, כמובן, מפרשת החשדות שהועלו נגד
חבר־הכנסת בני שליטא, ראש־מועצת מנחמיה.
הנשאלים ענו ברצינות נוראה. לא, לא, חס וחלילה.
איש מהם לא היה מתפתה אף לרגע. מה פיתאום? הם
נשואים, לא? שום פיתוי לא יצלח.
אף אחד מהם לא העז להכניס לנושא טיפ-טיפה של
הומור. אף אחד לא אמר שאכן, אילו היה חוזר לחדרו
בבית־המלון באילת והיה מגלה במיטה ג׳ינג׳ית משגעת,
בעלת עיניים ירוקות (או תימניה ארוכת־גפיים, בעלת
עיניים לוהטות) היה מתלבט לרגע-קט, שמא, אולי...
לא, לא. אנחנו בידיים טובות. יש לנו אנשי-ציבור
שהם הגונים לגמרי. או שהם, לפחות, חסרים לגמרי
חוש־הומור.

דברים מוזרים
בדרך לשלום
שמחתי לקרוא שהנשיא חוסני מובארב קיבל לשיחה
את חאלד מוחיי־אל־דין, ראש האופוזיציה השמאלית
במצריים. כי הדבר שם קץ למצב שגרם לי מצוקה
אישית רבה.
הכרתי את מוחיי-אל-דין בראשית שנות ה־70׳ .השמאל
המצרי היה אז חלוץ רעיון השלום עם ישראל,
והוא פעל להגשמת רעיון זה באומץ־ולב רב. חאלד
מוחיי־אל־דין, מפקד טנקים, מראשי קבוצת הקצינים
הצעירים ׳שחוללו את מהפכת יולי ,1952 מקורבם (אז)
של עבד-אל-נאצר ואנוור אל־סאדאת, נודע כנציג הקו הזה.
באותם הימים היה השמאל באירופה הפטרון היחידי
שפעל למען הפגשת ישראלים וערבים. היה זה על כן
טיבעי שאפגש בעיקר עם מצרים מאנשי־השמאל, למרות
שנפגשתי גם עם כמה מאנשי־המימסד, בסודיות.
את מוחיי־אל־דין פגשתי אישית לראשונה בעת ההכנות
לוועידת־בולוניה הגדולה בראשית .1973 זכורה
לי פגישה ארוכה בטרקלין של ביודמלון, לפני הוועידה,
שבה דיברנו על המצב המתפתח במרחב. הגענו
שנינו למסקנה שאם לא תהיה תזוזה מהירה לקראת
השלום, תוך כמה חודשים, תפרוץ מילחמה. ניסיתי להנחיל
הכרה זו לראשי המימסד בארץ, בנאומים בכנסת
ובשיחות אישיות, אך מכיוון שגולדה מאיר פתחה ב־ציד־של-מכשפה
על משתתפי ועידת־בולוניה, לא נקלטו
הדברים. לא פעם תמהתי, לאחר מכן, אם גולדה,
דיין ודדו היו מגייסים את המילואים ערב יוכדהכיפו־רים,
אילו הקשיבו לדברינו. וחשוב עוד יותר: אילו
היו נמנעים מהקמת ימית ומפתחים יוזמת־שלום ישראלית,
אילו התייחסו ביתר רצינות להערכות שגיבשתי
אחרי שיחותי עם המצרים.
ביום האחרון של ועידת-בולוניה בא מוחיי־אל־דין
לבית־המלון שבו גרו המשתתפים הישראליים, וקיימנו
שיחה משותפת ארוכה. הוא היה נבוך. הוסכם בינינו
מראש שלא תהיינה בוועידה החלטות׳ והוא הבין היטב
שהפרת עיקרון זה תזיק מאוד לכוחות־הישלום. אולם
הסובייטים לחצו, ואף שחאלד (כפי שכולנו קראנו לו)
הצליח לרכך את הנוסח, פורסמה הודעת-סיכום רעה.
אחרי הוועידה כתבתי לחאלד מיכתב, שבו סיכמתי
את הלקח וחיוויתי את דעתי על העתיד. מכיוון שלא
היו קישרי־דואר בין שתי המדינות העוינות, שלחתי את
המיכתב דרך קפריסין. הוא נתפס על־ידי שרות־הביטחון
המצרי, והתוצאות היו חמורות.
הן לא היו חמורות
עוד יותר דק מפני שקשה
לפגוע באיש שהוא מאבות
המהפכה.
אחר־כך באה יוזמת אנ־וור
אל־סאדאת, ומיפלגתו
של מוחיי־אל־דין תקפה
אותה בחריפות. בעיני היתד,
זאת טרגדיה. עם כל
הביקורת על היוזמה, על
צורתה ועל תוצאותיה (ה עניין
הפלסטיני, הרם היחסים
בין מצריים והעול(*
הערבי, האוריינטציה ה־ארצות- על בילעדית
הברית)
,אסור היה לשלול
את היוזמה כשלעצ מה,
ואת השלום החלקי שהושג בה. לדעתי, הייתה זאת
טעות היסטורית. הבעתי באזני חאלד דיעה זו.
ביום שקמה השגרירות הישראלית בקאהיר ערכו
חאלד וחבריו מסיבת-עי־תונאים. כמה מידידיי, עיתונאים
אירופיים בקאהיר, הציעו לי לבוא עימם לשם. לא
נכנסתי למ״שרד, אלא ביקשתי ידיד בריטי להיכנס ולשאול
את חאלד עם נוכחותי רצוייה. כעבור רגע יצא
אלי חאלד עצמו, כשיעל פניו הבעה של מבוכה עזה
ואי־נוחות, וביקש ממני לוותר על הביקור. המסיבה
נועדה להודיע על ניתוק כל היחסים של המיפלגה עם
ישראלים, ואיך תוסבר נוכחותי? תחת זאת נקבעה לי
פגישה עם אחד מראשי המיפלגה, ומאז אני ממשיך
להיפגש עימד מדי פעם, בהיותי בקאהיר — הישראלי
היחידי שעימו מקיימת מיפלגה זו קשר כלשהו.
כל זה מעציב. אך אחרי רצח אנוור אל־סאדאת,
שגונה על־ידי מיפלגת־השמאל, ראיתי את חאלד בהל-
ווייה, כשהוא צועד בשורה הראשונה של האבלים. עתה,
כאשר מובארכ קירב אותו מחדש, יש סיכוי כי השי בוש
המעציב יתוקן. מי שהיו חלוצי השלום אינם יכולים
להתנגד לשלום. גם זיקתם לברית־המועצות אינה
צריכה להעבירם על דעתם. מותר להם למתוח ביקורת
על המחדלים של קמפ-דייוויד, ועל אי־פיתרונה של
הבעייה הפלסטינית. כך עושים גם אנשי-השלום ביש ראל.
אך אסור להם להיות במצב שבו הם מתנגדים,
כאילו, לשלום עצמו, ומטילים חרם על ושראלים, שדי-
עותיהם קרובות לדיעותיהם שלהם. זוהי עמדה מוזרה,
בלתי־טיבעית, והיא צריכה לבוא אל קיצה.

מישפט אבו:

הדראמה
ה ס תו ת
בנעם השנייה בחייו יושב סלומון אבו עד

עוזי נבות, אשר ערך
את התרשים בעת ה־מישפס
הראשון, התפתסם במישפט ברנס.

לוחמים בשחור

הסניגורים. בזמן המישפט שורר מתח רב וכל !

ב הנרצח

משה מיזרחי, בנו של עזרא שנזטוב מיזרחי, שהיה ילד
בעת שנרצח אביו ביחד עם נהגו אהרון מליח, ישב באולם
מתוח ונרגש. הוא הביט בסקרנות באבו, אשר הורשע לפני 11 שנה ברצח אביו.

* 4אכקו של סלומון אבו גלוי לעין,
• 1הגבר בן ד.־ ,38 יושב בבית־הכל*
כבר יותר מ־ 11 שגים, ואם לא יזוכה ב־מישפטו
החוזר, יהיד. עליו לבלות את
שארית חייו בבית־הסוהר. הוא זכה בדבר
!נדיר: ניתן לו לנהל מחדש את מישפטו,
ולהוכיח כי הוא חף מפשע. אולם תוך המאבק
המישפטי הגלוי, נערכים מאבקים שונים,
חלקם גלויים לעין וחלקם סמויים.
כמעט לכל אחד מהמשתתפים במישפט

יש אינטרס פרטי, המשתלב במישפט ומש פיע
עליו. האינטרס של התובע, עוזי
שרטר, ברור, כפרקליט בעל נסיון רב
ונציגה של המדינה, כל רצונו הוא לזכות
במישפט, ולהוכיח כי התביעה צדקה גם
לפני עשר שנים. הוא רוצה להביא לפני
בית־המישפט את כל מסכת הראיות, ול שכנע
אותו שאכן סלומון אבו הוא שרצח
את עזרא שמטוב מיזרחי ואת נהגו אהרון
מליח, ב־ 6באפריל .1970

אליהו וינוגרד, סבלני
ושליו, מאזין בתשומת־מרובה
לשני הסניגורים ולתובע.

כל־כך הרבה השמצות הוטחו בתביעה
הכללית על כך שמיסמד מסויים של המומחה
הבאליסטי לא הוגש בזמנו לבית־המישפט,
שהדבר פגע ביוקרתה של הת ביעה.
יש לה אינטרס ברור להראות כי
לא היתד, פגיעה בצדק, וכי התביעה הכל לית
עשתה את עבודתה בתום־לב ובחריצות
ראוייה, והשיגה את התוצאות ההכרחיות
לפי הראיות.
מכיוון שאינטרס זה הוא לגיטימי וגלוי,
אין על התובע לחץ מיוחד והוא עושה
את עבודתו בזריזות וביעילות. מצבו במיש-
פט זה אפילו קל יותר מאשר במישפט
רגיל, מכיוון שמצויות כבר בידיו כל העדויות
מהמישפט הקודם, וכל שעליו לעשות
הוא לרענן את זיכרונם של העדים.
מי שנמצא תחת לחץ חזק, הם הסניגורים.
גחמה וזלמן סגל נמצאים בפעם הרא שונה
בחייהם באור הזרקורים. זהו המיש־

מתוח, אבל שולט בעצמו בעצב׳ ־נוזל

ן לשמאל) עוזי שר־וזלמן
ונחמה סגל
ד מהלוחמים עושה

כמיטב יכולתו כדי לנצח. בהפסקזז מנסים היריבים להרגע בעזרת
סיגריות וחיוכים. אך המתח נותר בפניהם לאורך כל תדרך. למטת:
מזכירתם של הזוג מגל — דקלין כהן, המכירה את התיק לפרטיו.
פט החשוב ביותר שניהלו עד כה, וב מידה
מסויימת כל עתידם המיקצועי תלוי
בתוצאותיו.
זלמן סגל היה במשך שנים אחדות ראש־לשכתו
של השר יוסף בורג. לפני כחמש
שנים הוא פתח בירושלים מישרד עורכי-
דין. אשתו היא שותפה במישרד. עד היום
טיפלו השניים בעיקר במישפטים אזרחיים,
ושמם לא התפרסם לעיתים קרובות מדי
בעיתונים. המצב השתנה מהרגע שבו !טלו
לידם את תיק סלומון אבו. כל צעד
שעשו זכה בכותרות, וכאשר זכו להשיג
מישפט חוזר ללקוחם, הפכו מייד
לגיבורים מישפטיים.
המישפט הוא מיבחנם הגדול. בני־חזוג
השקיעו חודשים ארוכים ללימוד התיק
באופן מדוקדק. הם ישבו לילות שלמים
על כל עדות וראייה, וכך גם הגיעו לגי לוי
פיסת־הנייר, שעליה כתב המומחה

וגע של עימות

בין הסניגור במישפט הנוכחי, זלמן סגל (משמאל),
והתובע במישפט המקורי, אורי וגמן. השניים,
שנפגשו בהפסקה, החליפו רק חיוכים. ביניהם שלי ולך, המתמחה של עוזי שרטר.

יי מ ישב ט א בו
(המשך מעמוד )42
הבאקיסטי בהתייחסו לאקדח הרצח :״הקנה
מגורז בגריז יבש, ונראה נקי.״
״הם יכולים לדקלם את התיק מתוך
שינה,״ סיפרו מכריהם. גם מזכירתם היפה,
ז׳קלין כהן, הפכה מומחית בתיק הרצח,
והיא נמצאת במשך כל הישיבות בבית־המישפס.
טישפחתו
של אבו טוענת שאין לה כסף
לשלם. לעורכי־הדין, וכי היא מכסה רק
את הוצאותיהם. היחסים בין מישפחת אבו
ובין עורכי־דינו יוצאי־דופן. אמו של אבו,
מופיעה מדי יום באולם בית־המישפט, וממהרת
לנשק את לחיה של עורכת־הדין,
ממש כקרובת מישפחה. הסניגורים תימרנו
עצמם למצב, שבו הם חייבים לזכות בתיק
בכל מחיר. אבו ומישפחתו מצפים לכך,
וגם עתידם המיקצועי דורש זאת. לכן הם
נתונים במתח רב, מחליפים איש את רעהו
בחקירת העדים ומתייעצים ללא הרף.
בחקירת העדים ניכר ההבדל הרב בין
התובע והסניגורים. התובע מסתפק בחקירה
קצרה ותמציתית, דואג לכסות את
כל הנקודות העיקריות ואינו ״מנדנד״ לעדים,
ונותר קר מזג גם כאשר העדים
אינם זוכרים או אינם עוינים על שאלתו.
לעומתם, הסניגורים ״סוחטים״ כל עדות
עד תומה. הם לוחצים על העדים, חוזרים
ושואלים פעמים רבות את אותה שאלה,
ונכנסים לפרטי פרטים של המיקרה עד
כדי כך, שהם מלאים את השופטים ומעוררים
הערות וביקורת.
רצונם העז להצליח מתבטא גם בהת־נגדויותיהם
המתמידות לבקשות התביעה.
התנגדות הסניגורים להגשת תרשים של
איזור הרצח היתד, תמוהה. תרשים זה
נעשה בזמנו על־ידי עוזי נבות (קצין המעורב
כיום בפרשת עמום ברנם — שאול
מרקוס) .בתוקף תפקידו כמשחזר של ה־מישטרה,
אשר לא השתתף כלל בצוות החקירה.
הוא צייר את התרשים על־פי נתונים
שקיבל, בדבר מקום הימצאו של האקדח,
מקום הגוויות והמקום שבו נתפס
אבו.
גם התנגדותם להודות בזהותם של ה-
קרבנות לא היתד, מובנת. אין כל מחלוקת
בדבר זהותם, ואין לכך גם כל השפעה
על אשמתו או חפותו של אבו.

בראיון הראשון שנתן לעיתונאי מזה 11 שנים, מספר אס:

נושע!
ף* כונית של שירות בתייר,סוהר עצי
י רה בחזית בית־מגורים בחיפה. מן
המכונית ירדו שני סוהרים, קצין משירות
בתי־הסוהר ונהג.
ביניהם, כבול באזיקים, ירד אחד האסירים
השמורים ביותר בישראל, שזכה
בביקור־בית בפעם הראשונה אחרי 11

תמונת־סקופ. אבו נראה כאן בבית הוריו בחיפה,
/1ן ו 1ן ן 1י( ל! ן \
ליד השולחן שאליו הסב עם בני־נוישפחתו כאשר

קיבל חופשה מהכלא. אבו לא היה מוכן לחשוך את הוריו ואת עצמו מאז מישפטו.

עניין מיוחד
ל כו ל ם
יגלל צורת ניהול ההגנה, אין דואים
* מרוב עצים את היער. הפרטים
הקטנטנים שאליהם נטפלים הסניגורים,
מערפלים לחלוטין את קו ההגנה שלהם,
אם יש בכלל קו כזה. עד כה נראים הסניגורים
כיורים באפילה, לעבר כל דבר
הנע בשטח. כאשר התנגדו לבקשתו של
התובע שרטר, למסור לבדיקה בליסטית
נוספת את אקדח הרצח, הם בילבלו לגמרי
את השומעים. שרטר אמר לבית־המישפט
כי הוא רוצה להוכיח שוב, באופן חד־משמעי,
כי זהו האקדח שממנו נורו. היריות
הקטלניות.
דבר זה חשוב להגנה יותר מאשר לתביעה.
שכן, הסיבה שבגלללה זכה סלומון
אבו למישפט חוזר, הוא האפשרות כי אק דח
הרצח, שאותו לא יכול היה אבו לנקות
במרוצתו, נמצא נקי. אם יתברר במישפט
כי האקדח שממנו נורו מיזרחי ומליח
אומנם נמצא נקי בבוקר שלאחר הרצח,
יישאר ספק כיצד נוקה האקדח. ומכיוון
שאבו לא יכול היה לנקותו, יכול הספק
לפעול לטובתו. כאשר הוכחת נקודה בא-
ליסטית זו היא עיקרה של ההגנה במיש־פט,
לא הבין איש מדוע התנגדו הסניגורים
לביצוע הבדיקה החדשה.
מבעד למלל הרב, מבצבץ שמץ של קו
הגנה — הסניגורים מנסים למצוא רוצח
אלטרנטיבי. הם חוקרים אנשים מן העולם
התחתון, שהיו בקירבת מקום הרצח. הם
שואלים על ישראל דנוך ואחיו שימשון.
חוקרים בדבר יוסף (״יוסקאי״) מיזרחי,
שנכח במקום בשעת הרצח, וגם הביאו
עדותו של תייר, שסיפר כי מכרו, טייס
אנגלי, אמר לו שהיה עד־ראייה לרצח.
באופן מפתיע, אפילו לשופטים היוש-
בים־לדין יש עניין מיוחד בתיק זה. ראש
ההרכב, השופט אליהו וינוגרד, מועמד
להתמנות שופט בביודהמישפט העליון. זו
השנה הראשונה שבה יושב השופט הוותיק
בראש הרכב. עד כד, היד, תמיד חבר
בהרכב שבראשו עמד מישהו אחר. יש
אומרים כי מישפט זה יהיה אבן הבוחן
עבורו. אישור לכך, כי גם הוא עצמו מיי חס
חשיבות למישפט, נתקבל כאשר אש תו
ובתו ישבו באולם ביום הראשון למיש־

נחמה סגל משוחחת עם אחיו של סלומון אבו,
11י 1
ייי * יייצ׳רלי. אבו רואה בפרקליטיו ״שליחי אלוהים״,
ומרבה להתגאות בעזרה הרבה שהעניקו לו בני מישפחתו בעת מאמרו הארוך.
שינות-מאסר. סלומון אבו קיבל רשות לבקר
את בני־מישפחתו.
בבית היתד, ההתרגשות רבה. כל בני-
המישפחה היו נוכחים: הוריו הקשישים
של סלומון, שלוש אחיותיו בחברת בעליהן
וילדיהן ושני אחיו של סלומון, המתגוררים
בחיפה. אחיו השלישי צ׳רלי
פט, כדי להאזין לעדויות. וינוגרד מנהל
את המישפט באורך־רוח ובנימוס ומאפשר
לעורכי־הדין לשאול ולחקור בלי הפרעה.
גם לשני השופטים האחרים בהרכב,
זוהי הפעם הראשונה שבה הם חשופים
כל-כך לאמצעי־התיקשורת. השופט אברהם
מישר נתמנה זה מקרוב לבית־המישפט

אבו, בעליה של מיסעדה בפאריס, הגיע
מאוחר יותר כדי להיות נוכח במישפטו
של אבו. הוא לא היה בפגישה.
לכבוד ביקורו של סלומון הוכנו מעדנים
רבים. בני־המישפחה, אנשים דתיים,
אומרים שהם סומכים על אלוהים. אביו
( .המשך בעמוד )78
המחוזי בתל-אביב, אחרי שהיה שנים רבות
עורך־דין, ועסק בעיקר בנזיקין. השופטת,
עדנה שצקי, עלתה גם היא רק בשנה
שעברה לבית־המישפט המחוזי, מבית-
משפט השלום. מישפט זה מהווה עבורם
ללא ספק במה להוכחת כשרונם ויכולתם.
שריד יחיד למתח ולדראמה של המישפט

* ! 1ל *1אחיו של סלומון אבו, הוא
בעל מיסעדה בפאריס, ו^

הגיע לארץ לרגל חידוש המישפט. צ׳רלי
הירבה לבקר את אבו בכלא בכל השנים.
הקודם נתגלה כאשר הופיע באולם בנו
של ד,קרבן שמטוב מיזרחי. הבן, שהיה
בזמן הרצח ילד קטן, הוא היום כבן עש רים.
הוא ישב מרותק למושבו כשעיניו
תקועות באבו. אמו לא באה לבית־המיש-
פט, אך שתי אחיותיו של המנוח אינן
מוותרות על אף ישיבה. אילנה אלץ 1
ה עו ל ם הז ה 2308

מבחוץ ־ ״פנדה״ נראית
כמכונית קטנה. אחרי
שנכנסים אליה ־ מגלים ׳
שהיא מכונית גדולה -עם
הרבה יתרונות גדולים.

ב״פנדה״ 5 :מקומות ישיבה
מרווחים שאת הריפוד
שלהם אפשר להסיר, לכבס,
ולהחזיר למקום! את המושב
האחורי, אגב, ניתן לנצל
(לקפל, להוציא) ב־ 7אופנים

שונים...

ל״פנדה״־יש גם כח עצום:
מנוע 903 סמ״ק ו־4
צילינדרים, המונח לרוחב,
עם הינע קדמי. מנוע אמין זה
מותקן ביותר מ־ 5מיליון
מכוניות פיאט .127 צריך עוד
להוסיף? כן, כמעט שכחנו:
הוא מסתפק בליטר דלק
אחד ל־ 19,6ק״מ ב90-
קמ״ש, בתנאי הניסוי של

ביהח״ר .
ל״פנדה״ ,מערכת בילום,
קפיצים, מרכב ופגושים שלא
היו מביישים גם מכוניות
גדולות יותר. יש לה 3דלתות
והוצאות אחזקתה נמוכות
במיוחד. בוא לראות אותה
עוד היום.

במחיר חנינחך

?191 ?311)13

המפתיע ביותר

אסס3ה מהירה

אחריות נגד חלודה עד 6עמים
ה מ חי ר ל פי מ חי רו] החכרהמס׳ 7/82־

׳האחדיות כפופה לתנאים בפנקס האחריות.

*ו מ רי ם ...מ ה הם *ומרים ...מה הם *ו מ רי ם ...מה הם *ומרים..

ישראל קיסר :

מו־יס גלור־חוו סה:

ט׳ אוטושישפוסשאדטה
עשו ועדים? עם הקומיסיון

״דא נודה ו ס תו ם
את פיו שר ביטון!״

בכל פעם שצצה בעייה הדורשת את התערבותה של

הסתדרות״תעובדים״תכללית״בארץ־ישראל, נמצא
מזכ״ל, החבר ירוחם משל, בחו״ל. הוא, כמובן, לא
מבלה חלילה״וחס בקאזינו של מונטה־קארלו. הוא עובד
קשה בענייני ההסתדרות. גם מסיבה של האיגודים
המיקצועיים האמריקאיים בוואלדורף אסטודיה זו
עבודה, ביחוד שצריך ללבוש לכבודה פראק ועניבת־פרפר.

האיש
שמחליף את המזכ״ל בארץ הוא ממלא
מקומו, ישראל קיסר. פניתי אל מר קיטר ושאלתי אותו :

• לא מתסכלת אותך העובדה, שככל פעם
שיש כעייה האדץ משל...
החבר משל.
בשבוע שעבר התפרץ חבר הכנסת צ׳רלי ביטון מעל
דוכן־חנואמים של הכנסת, הישווה את שר-הביטחון
אריאל שרון להיטלר, וטען שהוא חופן את חיילי
צה״ל לקלגסים נאציים.
בין יתר הדברים החמורים, שהוטחו מפי חברי-
הכנסת נגד ביטון, הידהד באולם מישפט אחד מפיה
של חברת״הכנסת מטעם הליכוד, מרים גלזר״תעסה.
אמרה סגנית שר־החינוך, הגברת גלזר-תעסה :״יש פת
יותר מדי דמוקרטיה ! ״

• חברת־הכנסת גלזר־תעסה, למה התכוונת
כשאמרת שיש ככנסת יותר מדי דמוקרטיה זו
כשעומד חבר־כנסת, נבחר־ציבור ׳וקורא מעל דוכן
בית־המחוקקים של המדינה שלי לשר־הביטחון שלי היט־לר,
ולילד שלי קלגס נאצי, אני חושבת שצריך להש תיק
אותו !

• הרי בכנסת נהוג חום ש־הכיטוי ז־יש
גבול לחופש־הביטוי ! ואם אדם אינו יודע לשים
מחסום לפיו, צריך להפסיק לתת לו אפשרות לדבר.
צריך לנתק לו את המיקרופון. איני יכולה לסתום את
פיו של צ׳רלי ביטון, אבל אני יכולה לגרום לו שלא
ישמע.

ניסים מישעל :

• החכר משל נמצא בחו״ל, אתה עושה
תחתיו את העבודה וההצלחות נזקפות לזכותו זו
קודם כל — נוסף לזד, שאני ממלא את מקומו, אני
ממשיך למלא את תפקידי הרגיל. אם צריו להתייעץ
מתייעצים. מרימים טלפון למקום הימצאו של משל ב־חוץ־לארץ
ומתייעצים.
אני לא מתוסכל, אין זמן לתיסכולים — יש הרבה
עבודה. האמיני לי — כדי לטפל בבעיות שיש לנו, אני
זקוק להרבה יותר מאשר 24 שעות ביממה. כך שאין
לי זמן לתיסכולים.

• מה דעתך על 13 הוועדים זו
מי אמר לך שיש 13 ועדים? מישהו זרק מיספר
ומאז זה הולך. הוועדים נמצאים בקשר הדוק עם האי גוד
המיקצועי. עובדה — הרבה זמן לא שמענו על
בעיות עם איגוד הימאים, וזה לא מיקרי. אותו הדבר
עם התעשייה האווירית, אותו דבר עם הנדסודדואר
ועם הדואר. הוועדים לא ינגחו את ההסתדרות — אנחנו
נדאג שהם יפעלו במיסגרת ההסתדרות.

• מה דעתך על התערבותו של השר דוד
לוי כפרשת ״אל על״ץ
לפי צורת ההתערבות, ברור שהיא נעשתה לצורך
פוליטי ולא לצורך העניין עצמו.

להב הטלוויזיה לענייני מיפלגות, ניסים מישעל, זכה
בפרס רשות״השידור לעיתונאי המצטיין.

• גיסים, איך אתה מרגיש זזה
מחמיא לי. זה עושה טוב על הלב כשאתה יודע
שיש מישהו שמעריך את העבודה שלך.

• הופתעת מקכלת הפרס ז־לא.
אבל הפתיעה אותי העובדה שהציבור הגיב. לא
ציפיתי לתגובה של הציבור הרחב. פוליטיקאים התקש־רו
— זה טיבעי. אבל שאנשים שאני לא מכיר יצלצלו
ויברכו אותי, או שאנשים יעצרו אותי ברחוב?! זה
אולי הפיצוי הגדול על העבודה הקשה שאני משקיע
בסיקור המיפלגות. מה עוד שעד עכשיו חייתי בתחושה
שהציבור עוייו את הטלוויזיה.

• אתה כתב המקובל על כל המיפדגות,
החל מהליכוד ובלה כרק״ח. איך אתה מצליח
להיות כסדר עם כולם זו
אני עושה את עבודתי ביושר מיקצועי, ללא משוא-
פנים ובצורה אמינה. אני גם דואג שדברים אלה ייראו
על המסך.

• איך אתה מצליח להסתיר את השתייכותך
הפוליטית זו
משה דיין אמר לי פעם שהעובדה שקשה לזהות את
דיעותי או את דיעותיו של אלימלך רם, הכתב המדיני
של הטלוויזיה, היא תעודודכבוד לשנינו.

• איך הגיבו האישים הפוליטיים, שאתה
עובד איתם, על קבלת הפרס ז־שימעון
פרם שאל אותי מה עם הקומיסיון המגיע לו.

?זההם * 11מ רי ם מההםאומרים חההםבוחרים מההם *זוב

דן נלרגדיס :

אחרון א׳

אמנון ב״טון:

״אני לא אוהב שמשווים
״קטע חריף על
לשרת בעיירות פיתוח!״ אות׳ לחיים ם וטל!
דוקטור אמנון ביטון, רופא-מישפחה, בוגר המחזור
הראשון של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן־
גוריון, הוא בן למישפחה מרובת״ילדים מחצור הגלילית.
כשרוב ילדי עיירות־הפיתוח מצליחים לגמור בקושי
עשר שנות״לימוד, דוקטור ביטון ראוי לתואר ״סיפור
הצלחה״.

• איך הצלחת לסיים את הפקולטה לרפואה

אפרת (״פרידה״) ילין־מור רואיינה במדור זה על
הצנזורה שהטיל, כביכול, שר״המישפטים לשעבר, שמואל
תמיר, איש אצ״ל, על ספרו של בעלה המנוח, נתן
ילין־מור. הספר יצא לאור מטעם הוצאת־הספרים של
איש״סודו של מנחם בגין, הד״ר ראובן הכט, בעל ממגורות
״דגון״ .פרידה התלוננה אז כי העיתונאי דן
מרגלית, שפירסם את הידיעה בטלוויזיה, לא נהג על־פי
כללי האתיקה העיתונאית, אלא בא אליה כאדם פרטי,
וקיבל מידיה את כתב״היד של הספר. הוא יצר, לדבריה,
״סנסציה עיתונאית״.
שאלתי על כך את דן מרגלית, שהוא תלמיד השנה
השלישית במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית,
שם הוא לומד לקראת התואר השני :

+האמנם רימית את הגברת ילין־מור, באשר
לקחת את כתב־היד המקורי כתואנה כי
הוא נחוץ לך למחקר, ולמעשה עשית בו שימוש
כעיתונאי?
נהגתי כפי שהבטחתי לגברת ילין־מור. הכנתי עבודה
סמינריונית אוניברסיטאית על ההיסטוריוגרפיה של לח״י,
שתופיע בכתב העת כיוונים. מן הרגע שעבודה כזאת
נשלמת, היא פתוחה ועומדת לרשות הציבור, ומותר
לפרסם מתוכה כל דבר נכון. וזה מד, שעשיתי.

• הדבר שבעצם הרגיז את הגברת ילין-מור
הוא הפירסום כאילו היתה צנזורה על סיפרו
של כעלה המנוח, צנזורה שנעשתה על־ידי
שמואל תמיר. האמנם כך?
אחרי שראיתי את כתב־היד המקורי של הספר, הש וויתי
אותו עם הספר כפי שהופיע בדפוס. שמעתי הן
מפי המו״ל, הד״ה-יר־אובן הכט, הן מפי שמואל תמיר
עצמו, שילין־מוה -הסכים לתביעת הכט שתמיר יקרא-
את כתב־היד ותוציא ממנו מישפטים המקניטים.את אצ״ל,
ובמיוחד את \דויד רזיאל. בץ השאר מצאתי כי קשע
חריף על מנחם בגין הופיע בכתב היד, אבל לא בספר.

היה קשה. היה לי מזל שהפדרציה הספרדית מימנה
לי את הלימודים. מרבית השנים עבדתי כאח כדי לפרנס
את עצמי. הורי, כמובן, לא עזרו לי באגורה אחת —
פשוט אין להם.
תמיד חלמתי להיות רופא וכעת הגעתי לכך. אבל
עדיין אין לי בית ואין לי מכונית.

• עוד יהיה לך.
לא עם המשכורת של קופת־חולים.

• מה גובה המשבורת שלך?
שיבעים אלף לירות לחודש. ואני עובד משבע בבוקר
עד תשע בערב.

• האם אתה יוצא דופן כמישפחתך ברוכת־
׳הילדים?
יש לי אח שהוא בוגר מיכללת שנקר, אחות העובדת
כגננת, אחות העובדת כמזכירה בכירה. כל הילדים במשפחתי
גמרו לפחות י״ב כיתות.

• זה קצת בלתי רגיל.
זה תלוי בהורים ובמוטיבציה של הילדים. כל היינו
חיינו בצימצום, אבל מאז ומתמיד היה ברור — מי
שרוצה ללמוד יכול ללמוד. אבא, שהוא פועל־בניין,
תמיד הדג״ש זאת באוזנינו.

• איך הרגשת כשהעניקו לך את תואר־הדוקטור?
^כיתי.
השבתי על אבא שלי — בשבילו זה היה
עצום ! זה היה פיצוי על כל מה שעבר עליו.

\ • האם זה מיקרה שארבעה בוגרים של
^הפקולטה לרפואה בני עיירות־פיתוח חזרו לשרת
ברופאים כעיירות-פיתוח?
אנחנו ארבעה בני עדות־מיזרח, באנו מעיירות־פיתוח.
אנחנו יודעים מה זה שידות רפואי גרוע, היה ברור
מראש שנלך לעיירות־פיתוח, לא יכולנו אחרת.

תפקיד ראשי במחזה של פיטר יוסטינוב על בימות
הווסט־אנד הלונדוני, ועוד לצידה של כוכבת כמו דבורה
קר — הרי זה הישג לא קטן, בוודאי תסכימו איתי.
אהרון איפלה, יליד מארוקו, גדל במעברת רמת-
ישראל והתחנך בסימטותיה של יפו. הוא עזב את
הארץ לפני 12 שנים ונסע ללונדון ללמוד מישחק. מאז
שיחק בכמה סרטים הוליוודיים ובכמה סידרות טלוויזיה.
המפורסמות שבהן: המהגרים וספינת האהבה.
בימים אלה הוא מבקר את אביו החולה, וזו
ההזדמנות לשאול אותו מדוע בתוכנייה המפוארת של
המחזה ג<11€31-־01ע 0לא צויין שהוא ישראלי 1

• למה לא נכתב שאתה ישראלי?
בגלל הערבים. המפיקים פחדו מהערבים.

+האם העובדה שלונדון מלאה כערכים
גרמה למפיקים לחשוב שהם יפסידו קהל בגלל
שחקן ישראלי ץ
לא. הם פחדו שהערבים יזרקו פצצות, שיעשו בעיות.
היה לנו סיבוב הופעות מחוץ ללונדון, וכשהופענו בערי־השדה
היה כתיב שאני יליד מארוקו ושאני שחקן יש ראלי.
אבל בלונדון המפיקים פחדו.

• האס:הבריטים משווים אותך לטופול, גם
הוא שחקן ישראלי שהצליח בלונדון?
איני )!והב את ההשוואה הזאת.

י וו 5ר*ת יעו

אין חוק יש תאונות
(המשך מעמוד )13
צד,״ל, דורשים להיות ר,ממונים זד,מפטרים
של קציני־ד,בטיחות. בעוד הוויכוח נמשך,
נמסר ממישרד־ה תחבורה שהדיון עם הד
מישטרד, הגיע לתוצאות חיוביות, ובקרוב
יהיו בה קציני־בטיחות כחוק.
לגבי קציני־הבטיחות בצה״ל, טוען ה־
.ממונה על הבטיחות במישרד־ד,תחבורה,
יוסקה ברוש, שמישרד־ה,תחבורה, אינו
יכול לפקח — מסיבות מובנות — על
קציני־הבטיחות בצבא, אך הוא מאשר
שהם עברו אותה הכשרה שעברו שאר
קציני־הבטיחות המוסמכים.
הישערוריה האמיתית של אי-קיום החוק
קשורה לחברת הגרירה מגור. חברה זו
זכתה במיכרז מטעם המישטרה לגרירת
כלי־רכב. בחברה יש אמנם קצין־בטיחות
אך לא מאפשרים לו לתפקד.
בבדיקת־פתע שנערכה לפני כחודש
לכלי־הרכב של החברה, הורדו מהכביש
כמה מכוניות, כנראה אותן המכוניות
שהורדו כבר לפני שנה, בבדיקה קודמת.
המישטדה ידעה שלחברת־הגרירד, מגור
אין רשיון־הפעלה מטעם מישרד־התחבורה
ובכל זאת, החברה זכתה במיכרז.
במישרד־התחבורה נמנעים מלעסוק בעניין
ופוטרים את השואל בתשובה, ש־המישטרה
היא זו שהגיעה להסכם עם
החברה, ומישדד־התחבורה אינו יכול
לעשות דבר מעבר לאי־מתן רשיון הפעלה,
והורדת רכב מהכביש לאחר בדיקות־פתע.

מי פ ע לי ם
מ עו גי י גי ספשקט
זרי גר שוב, יושב־ראש איגוד קצי־ני־הבטיחות,
בחברת מחשבים פרטית,
זכה להישגים ממשיים בחברה שבה הוא
מועסק. הוא מטפל ברכב ובנהגים של
החברה, ואף בנשות העובדים הנוהגות
ברכב של החברה. חברת-הביטוח של
חברת המחשבים העניקה לו בונוס מיוחד,
בעיקבות הורדת עקומת התאונות שבהן
היו מעורבים כלי־רכב ונהגים של החברה.
לדעתו, הסיבה העיקרית לאי־העסקת
קציני־בטיחות היא הידיעה שברגע שישנו
קצין כזה, ומישרד־ד,תחבורה מאשר אותו,
אי-אפשר להפסיק את היחסים שבין הקצין
והמיפעל. על פיטורי קצין־הבטיחות
יש לקבל אישור ממישרד-התחבורה, ובמקום
קצין מפוטר יבוא אוטומטית אחר.
מיפעלים מעדיפים שלא למנות קציני־בטיחות
כחוק, או להעסיק קצינים חסרי-
שיניים, מיוזמתם. כלי־הרכב נשלחים לבדיקות
במוסכים פרטיים, לעיתים לא־מאושרים,
ובאופן שכזה נחסכים כאבי-
הראש לבעל-המיפעל, משכורת לקצין־
בטיחות בתקן מלא, והוצאות שיידרשו
בהמשך, כדי לטפל ברכב הפגום.
״בבדיקה מיקרית שערכנו לרכב הציבורי
של י עיריית רחובות, הורדנו מתוך
19 כלי־רכב — ,19 ושיתקנו להם את
כל מחלקת־התעבורה. בעיריית־חולון נבדקו
חמישה כלי־רכב וארבעה הורדו
מהכביש. בבית-החחשת אביר נבדקו
שניים, ואחד הורד,״ אומר גרשוב.
גרשוב, המכיר היטב את המצב ב־מישרד־התחבורה,
ניסה בעבר להביא
לשינוי הגישה של השר ומקורביו לבעייה,
אך ללא הצלחה יתרה. הוא מקווה ששרד,תחבורה
החדש יטה אוזן לדרישותיהם,
שפורטו בעיקבות כנם חירום ארצי, ש ערכו
כל קציני-הבטיחות לפני כחודש.
גם במחלקת קציני־הבטיחות תולים
תיקוות בשר חיים קורפו, ובעקבות הקמת
מינהל־בטיחות, בראשות משה עמירב,
מניחים שיחול שינוי ביחס למחלקה.

האיגוד שיגר
ד רי שו ת
י * מע שה, דרושים כיום למחלקה
* עוד שישה מפקחים, שניים לכל מחוז
ועוד שלוש ניידות־בדיקה. מדובר בתוכנית
שהוגשה כבר ב־ 1971 ולא יצאה לפועל,
כשד,טענה הרישמית היתה שמדובר ב־צימצומים
של כוח־אדם במישרדי־הממשלה.
הצוות המצומצם הזה, המוצע על-ידי
שני הצדדים, בתוספת מתנדבי האיגוד,
חולש על כ־ 80 אחוז של כלי הרכב
במדינה, שהם כ 400-אלף כלי־רכב׳ ועל
כ־ 600 אלף נהגים.
בהשקעה מיזערית יכול היום מישרד־התחבורה
לצמצם ממשית את ההרג בדרכים,
אך לא די בזה.
החל בחודש האחרון התחילו להפעיל
את התקנה בדבר חובת מינוי קצין־
הבטיחות באופן שונה. אגף-הרכב והממונה
על התעבורה לא מחדשים רשיונות־

הפעלה במיפעלים ובמוסדות שאין בהם
קציני־בטיחות, בעיקר בחברות אוטובוסים.
היו מיקרים חריגים שבהם חודש הרשיון
בתנאים מסויימים. אד היו מיקרים
שהרשון ׳לא חודש כלל, כמו במיקרה
של חברת מגור.
הצעד הבא הוא הגשת תביעה מישפטית
נגד מפעילי כלי־הרכב ללא רשיון. על-פי
החוק, מי שמורשע בעבירה פלילית זו,
צפוי לשנתיים מאסר ולקנס של 100
אלף לירות, או שניהם יחד. אך כידוע,
גם הגשת התביעות מתעכבת בגלל מחסור
בכוח־אדם.
השאלה המתבקשת היא, אם אכן קציני-
בטיחות יצמצמו את מיספר תאונות-
הדרכים והנפגעים. אי-אפשר להשיב על
בך במדוייק, כי הסטטיסטיקאי, שאמור
לבדוק זאת, לא מתפקד ביגלל צימצומים
בכוח-אדם.
קצין־הבטיחות, שישלוט על מרבית כלי״
הרכב והנהגים במדינה, שולט למעשה
על שניים משלושת הגורמים האפשריים
לתאונות הדרכים: הנהג והרכב. רכב
לא תקין, נהג לא מיומן, או בעל מיג־בלות
רפואיות, לא יעלו על הכביש ובכך
תצומצם סכנת התאונות, טוענים במחלקה
ובאיגוד.
אך איגוד קציני־הבטיחות אינו מסתפק
בהגדלת המחלקה במישרד-התחבורה, שייכלל
בה גם סטטיסטיקאי, שיהיה אחראי
על בדיקת מיספר כלי־הרכב שתחת חסות
קציני־הבטיחות, שהיו מעורבים בתאונות.
האיגוד שיגר לשר-התחבורה שורת
דרישות, שאם יתקבלו יצמצמו באורח
דרסטי את תאונות-הדרכים הקטלניות העולות
בכסף רב ובדמים.
האיגוד תובע איחוד כל הגופים המטפלים
בנושא בטיחות־בתעפורה, שיטפל בצדדים
השונים של הבעייה.
לדעת גרשוב, על המישטרה להקים
אגף־תנועה ולהעמיד בראשו ניצב עם
סמכויות רחבות ביותר. המצב כיום הוא
ששוטרי אגף־התנועה של מישטרת־ישראל
הם שוטרים לכל דבר, ומטפלים גם
בנושאים אחרים. הדרישה היא שהם
יועסקו אך־ורק במישטרת־התנועה. אליהם
מוצע לצרף מתנדבים שיופעלו על־ידי
המערך המיקצועי של קציני-הבטיחות
בתעבורה.
האיגוד דורש ביקורת קבועה של תקי נות
הרכב בכבישים, והקמת כוח תנועה
ושיטור סמויים. הוא מקווה שאם יידעו
בציבור על קיומם, יקטן מיספר העבר יינים
הפוטנציאליים בכבישים.
האיגוד מציע להגדיל את בימות ההסברה,
הייעוץ והעזרה הטכנית שאנשיו
יכולים לספק, במיפעלים שבהם יועסקו,
ובכבישי הארץ כמתנדבים.
בהמשך ההחלטות, מפרט האיגוד את
דרישותיו לחינוך לנהיגה־מונעת בבתי״
ספר, ושיתוף מוסדות הרפואה בהרצאות
על בעיות בנהיגה.
אנשי האיגוד ומישרד־התחבורה פועלים
לשינוי החוק שיאפשר ׳לקציני־הבטיחות
להיות נוכחים, לצד אנשי המישטרה,
בכל תאונת־דרכים, כאנשי מיקצוע מיומנים
שיבדקו את הסיבות הטכניות ל־תאונות-הדרכים.
כיום, אין מניחים לקצין־
בטיחות להיות נוכח במקום שבו אירעה
תאונת־דרכים, בטענה שהוא עלול להפריע
למהלך החקירה.

קולנוע

סרטים סטיו־־ח־־לוח לשו><ץ
אילו היה מרקוס אימהוף ישראלי, ואילו
עשה סרט כמו הסירה מלאה על העם
היושב בציון, יש להניח שהיו צולבים
אותו מייד ומעלים אחר-כך את הצלב
באש, כדי להשמיד כל זכר לקיומו של
שרץ שכזה. אבל למזלו, אימהוף הוא
שווייצי, הסירה מלאה הוא סרט על
שווייץ, ואם כי זאת אולי סטירת הלחי
המצלצלת ביותר לכבודה הלאומי של
ארץ האלפים, היה הסרט להצלחה גדולה
מאוד בבית• הוא כבר תר את העולם
כשנה, כנציג רשמי של תעשיית הקולנוע
השווייצית.
לח צות א ת הגבול. המעלה הגדולה
ביותר של הסרט הזה, היא הפשטות שבה

דיל ואנגל כ״סירה מדאה״
משיגי הגבול הזרים

טינה אנג ל( כמר כז) ו ק כו צ ת הפלי טים הי הודי ם מוחזרים לגר מני ה הנ א צי ת
להחזיר את הפליטים בנוחות נזיובית

מי שהוהקפיא
אתהתק צי ב
ך * סיפור הכ א ידגים, אולי, את הלך-
י ׳ 1הרוח במישרד־התחבורה כלפי האיגוד
והמחלקה של קציני-הבטיחות בתעבורה.
לפני שנה הוכרז במסיבת עיתונאים
משותפת של מישרד־התחבורה ואיגוד
קציני־הבטיחות על מיבצע רב־!שנתי, שבו
ישתפו שני הגורמים פעולה לצימצום
התאונות בדרכים. דובר על פתיחת
תחנות־ייעוץ ובדיקה בדרכים, בימות הסברה
ולחץ על מיפעלים ׳למנות קציני־בטיחות.
מייד
אחרי סיום השלב הראשון של
המיבצע, התחילו בתיכנון השלב הבא,
אך הוא נעצר. מלישכת דובר מישרד־התחבורה
הודיעו שאין תקציב להודעות
לציבור. אחר־כך, כשבירר האיגוד מדוע
לא או׳שוי התקציב, התברר לו, להפתעתו,
שהתקציב דווקא אושר, אך מישהו ב־מישרד
העדיף להקפיא אותו ולא ולהעבירו
למטרה שלשמה נלקח.
השאלה המרחפת עתה מעל לכל התוכניות
של מישרד־התחבורה, כולל מיבצע
החורף הנוכחי, היא אם ייעשה משהו
ממשי למען צימצום ההרג בדרכים, או
שימשיכו להעמיד פנים שעושים משהו,
אך בעצם יחבלו בכל פעולה.

מ א תי א ס גנדינגר בבעל פונדק, טינ ה אנגל ומיכאל גאמפארטה שו ט ר
להוציא לפועל את החוק כלשונו
הוא מספר את סיפורו, המבוסם על רומן
המגולל פרשה אמיתית שהיתה. ב״1942
מצליחה קבוצה קטנה של פליטים לחצות
את הגבול מגרמניה הנאצית לשווייץ.
בקבוצה — ישיש ונכדתו הקטנה, יהודיה
(השחקנית טינה אנגל) ,שבעלה הנוצרי
(השחקן האנס דיל) נמצא כבר בשווייץ,
באחד ממחנות העבודה לפליטים, אחיה ה מתבגר,
ילד בן 6שאיש אינו מכירו והוא
אינו מדבר שום שפה אחרת לבד מצרפתית,
ועריק מן הצבא הגרמני. הקבוצה הקטנה
צועדת שעות עד שהיא מגיעה למחסן ש ליד
פונדק, ומסתתרת שם במשך הלילה.
כאשר מגלה אותם בעלת הפונדק, בבוקר,
תגובתה הראשונה היא זעם על
משיגי הגבול הזרים שהעזו לחדור לתחומה
הפרטי. היא מתרככת בהדרגה, כמוה

גם בעלה הצעיר ממנה (השחקן מאתיאס
גנדינגר) .יתכן שהילדים הם שנוגעים
ללבה, משום שהיא אינה מסוגלת ללדת,
בדיוק כפי שחזותה של הנערה היהודיה
מזיזה משהו בפונדקאי הכרסתן, השניים
מוכנים לעזור.
העמדת פני ם. אולם חוק הוא חוק
והם לא יעשו דבר נגדו. ובחוק כתוב
שאין שווייץ מקבלת פליטים אלא בת נאים
מסויימים, למשל: עריקים מן ה צבא
כשרים למעמד זה, וכך גם מישפחות
שלמות עם ילדים מתחת לגיל .6כדי
להתאים לדרישות, הופכת היהודיה ל אשתו
של העריק הגרמני, שלצורך זה
מעמיד פני יהודי. היתום הצרפתי הקטן
ונכדתו של הישיש צריכים להיות שני
ילדי הזוג, ואילו הישיש עצמו יהיה אבי
ה עו ל ם הז ה 2308

האשה. אשר לאחיה, הוא לובש את מדי
החייל הנאצי, ומעמיד פני עריק.
העמדת הפנים נכשלת בסופו של דבר,
הזהות האמיתית מתגלה, ושוטר הכפר
(השחקן מיכאל גאמפארט) מוציא לפועל
את החוק כלשונו. הוא ובני־כפרו הם
אנשים הגונים, שאינם עוברים על החוק,
ואם מישהו החליט כך, הם אומרים,
בוודאי ידע מדוע. חוץ מזה, הם מרננים
,מתחת לשפם, כל הזרים הללו, הפולשים
לתוך שווייץ הקטנה ואוכלים את לחמה,
מי בכלל צריך אותם? מוטב, לכל הדעות,
שיישלחו בחזרה אל המקום שממנו
באו. מה שיקרה להם שם, זה כבר לא
עניינם של האזרחים השווייצים הטובים
• וההגונים.
אנשים טובים. אימהוף מתייחס לכל
הפרשה כמעט כאל סיפור תעודי, ועצם
העובדה שרוב שחקניו אינו מוכר ביותר,
עוזרת לו להשיג אמינות בלתי רגילה
בכל מה שהוא מתאר על המסך. מה
שמטריד, מפחיד ובעיקר מדכא בסרט
הזה, היא העובדה שאין בו שום נבלים.
הכפריים הם אולי אנוכיים קצת, אבל
כולם אנשים טובים, שמוכנים לעזור
ולחשוב כיצד אפשר להחזיר את הפלי טים
אל הגבול הגרמני בנוחיות מירבית,
ואפילו נותנים להם שוקולד כצידה לדרך.
הכל מתנהל על מי מנוחות• אין כאן
דראמה סוערת אלא פשוט תקרית הנפתרת
מן הרגע שהחוק מראה את הדרך
הנכונה.
במיקרה, משקף החוק גם את האינ־
־ טרם של הכפריים הללו לנוחיות ולשלווה.
לכל היותר אפשר לומר עליהם כי הם
נושאים באחריות כמו פונטיוס פילאטוס.
הם פשוט רוחצים ידיהם בכל אשמה,
מאושרים בצידקתם ומרגיעים בה כל צל
אפשרי של יסורי־מצפון.
״רציתי להראות ששווייץ אינה אותו
גן־עדן עלי אדמות שמצטייר בעיני
רבים,״ הסביר אימהוף כאשר הציג את

מס עלמח שכי
הנפ ש
האשה ממול (צפון, תלשזביב,
צרפת) — פרנסואח טריפו שב
אל הנושאים הקטנים והאינטימיים
הקרובים ללבו, בסרט זה על שני נאהבים שנפגשים
שוב, שמונה שנים לאחר שנפרדו, ואינם מסוגלים לעמוד
בפני להט הרגשות. האהבה שדעכה ניצתת מחדש, ומעכלת
את שניהם, מאחר והם אינם מסוגלים לחיות לא ביחד
1* 011,.
ולא לחוד.
הסיגנון אופייני מאוד לטריפו. מספרת מציגה את
העלילה בפתיחת הסרט ונועלת אותה בסופו, ובכך מצדיקה
את המימד הסובייקטיבי שיש לכל הסיפור, המוצג מבעד
לעיניה.
כל הדמויות, בלי יוצא מן הכלל, מעוררות אהדה
בולטת. אפילו א ת מגרעותיהם מיטיב טריפו להציג כאני״
שיות ובלתי״נמנעות• המצלמה מצניעה לכת לכל אורך
הדרך, ונמנעת בזהירות רבה מלחדור אל תחום הפרט,
לחשוף יתר על מידה את הגיבורים, גם פיסית וגם נפשית.
כאשר דלת נסגרת על המסך, אין היא חודרת בעדה כדי
לראות מה מתרחש בחדר שמן העבר השני, אלא אם כן
הדבר חיוני באופן מיוחד.
גישה זו מצריכה שחקנים בעלי תכונות מיוחדות מאוד,
ואמנם גם ז׳ראר דפארדייה וגם פאני ארדן מצליחים לרמוז
שמתחת לפני החיצוניות הסולידית מתרחשות סערות עזות,
ההולכות וצצות בהדרגה על פני השטח, עד שהן משתלטות

עליהם.

דפארדייה דארדן: תכונות מיוחדות מאד
מה שמוזר הוא, כי בסוף הסרט, אם מנסים לערוך
מאזן של מה שהוצג על המסך, מסתבר שהצופה יודע
די מעט על הדמויות. רמזים מסויימים מפוזרים לאורכו,
באפשרויות של הסברה: הבעל עוסק בניווט מטוסים,
המאהב, בניווט אניות, האשה, שהפילה פעם, ולא ילדה
מאז, מציירת ספרי ילדים. לצופה מותר לפרש עובדות
אלה כרצונו. לגבי טריפו, זהו מסע אל הכמיהות של-
מחשכי הנפש פנימה, ומה שבחוץ הוא בעל חשיבות
משנית. בתחום מוגבל זה, הוא בהחלט מצליח.

ח שיב ה

בעיר האורות
נערת הכפר (גורדון, תל״אביב,
צרפת) — מי שיתייחס לסרט הזה
ברצינות יהיח חייב להסיק שהדרך
היחידה, לאשה לא-נשואה, להתקיים בפאריס, הוא
להפוך זונה. זה קצת מוגזם וקצת שרירותי, גם אם האיש
האחראי להנחה זו הוא בימאי רגיש ואינטליגנטי כמו
קלוד (״רוקמת התחרה״) גורטה.
בת הפרובינציה שנשארה מחוסרת עבודה במיקצועה,
שרטטת בניין, יוצאת לפאריס כדי לחפש את מזלה. שם
היא נתקלת במעסיקים השולחים ידיים עוד לפני שהם
מדברים עימה על השכר ; בדלתות נעולות ; בהרפתקת
אהבים עם גבר נשוי העולה על שירטון; במעביד
פוטנציאלי המתאבד מרוב יאוש על שאשתו עזבה אותו ;
ובשחקנית לעת מצוא, אם לשני ילדים, הנאלצת למכור
את גופה כמה פעמים בשבוע, בשעות קבועות, כדי שתוכל
להמשיך ולעסוק במקצוע האהוב עליה. הסרט מסתיים
במסיבת־כפר שבה נדרשת הגיבורה, יחד עם כמה נשים
אחרות, להשתתף במישחק משפיל, תמורת פרס כספי.
כל זה, בידי בימאי אחר, יכול^היה להיות מרגיז ומעצבן
ביותר. אבל גורטה מצליח להקנות לאירועים מימד אמין
כל-כך, ונטאלי ביי, בתפקיד הראשי, היא טבעית ושפויה
כל כך, ובדונו גאנץ מהימן כדרכו, עד שכמעט אפשר
להשתכנע כי מדובר בניתוח רציני של מצב האשה חמודי-

בייוג אנ ץ: נזינזד אמין כל־כך
נית, ניתוח שקול ומדוד שבו גורטה עוסק הן בצדדים
האישיים והן בצדדים החברתיים של הבעיה באותו יחס.
כמעט, אבל לא לגמרי. אומנם, יתכן מאוד שכל הדברים
המתוארים בסרט אפשריים, אבל הם נוגעים למיקרה
בודד אחד ואינם מייצגים מאומה. אם ב״רוקמת התחרה״
היו האירועים בלתי־נמגעיס והסוף הכרחי, כאן אפשר
למנוע כמעט הכל, והסוף הוא חסר משמעות.

אנגל כתפקיד הפליטה היהודיה
העמדת־פנים נכשלת

הכימאי מרקום אימהון! מביים את ״הסירה מלאה
רציתי להראות ששנוייץ ׳איננה גן־עדן
ה עו ל ם הז ה 2308

הסרט בסאו־פרנציסקו לאחרונה, לפני
קהל שהתקשה להאמין כי דברים כאלה
אכן קרו. אימהוף, שגר כבר ארבע שנים
במילאנו, משום שהוא חש, דבריו, מחנק
במולדתו, טוען שהסרט היה כורח המציאות
משום ש״רבים בבית אינם מודעים
כלל לעובדות אלה. מעולם, כשלמדתי
בבית־הספר, לא נאמרה לי מילה אחת
על כל הפרשות הללו, הנתונים אמנם
קיימים, אבל הם נעולים בארכיון המדינה
מפני כל עין בוחנת, ורק אחרי מאבקים
רבים אושר פירסום חלק מהם.
״שווייץ עסוקה מדי בשמירה על מה
שיש לה, והיחס לזרים, שמוצג אולי
באורח חריף יותר בסרט, משום שהוא
מתרחש בתקופה יוצאת־דופן, קיים עד
עצם היום הזה. אבל כאז, כן עתה,
מטאטאים הכל מתחת לשטיח.״
אחריות קולקטיבית. כאשר הגיש
אימהוף את התסריט לוועדות הרשמיות,
על־מנת לקבל עזרה בהפקה, נענה בשלילה׳
הכד, למטר של הערות על גישתו
הלא־שקולה לנושא .״זה נכון שבזמן
המילחמה היו בשווייץ כ־ 115 אלף פליטים,
מתוכם כ 24-אלף יהודים, אבל
לפחות עשרת אלפים נוספים נשלחו חזרה,
למרות שהיה עבורם מקום בשפע,״ עונה

אימהוף, ומדגיש שנושא הסרט הוא ״האחריות
למותם של אנשים אלה, שהיא
אחריות קולקטיבית של עם שפסח על
שתי הסעיפים במשך זמן ארוך, עד אשר
הבעייה נפתרה מאליה באורח טראגי.״
תדריך חוב הליאות :
תל אביב — נוישפטו של סגן נזוראנט,
מונטנגרו, אהובת הקצין הצרפתי, שודדי
התיבה האבודה.
ירושלים — אהובת הקצין הצרפתי,
שודדי התיבה האבודה, התוודעות.
חיפה — שודדי התיבה האבודה, בתו
של כורה הפחם, מונטנגרו.

תל אביב
מו נטנג רו (בן־יהודה, שוודיה)
— בורגנית משועממת עוברת 24
שעות בין פועלים מהגרים מן הבלקנים
וחושפת בתוך עצמה חיוניות שלא ידעה
על קיומה. קומדיה מבריקה ומלאת הפתעות
של דושאן. מאקאבייב.

שיחר
צל״ ש
כימעט* *מגד,
י• למראיין יעקב אחימאיר, שהציג
במישדר מוקד דוגמה, שהיא נדירה בטלוויזיה
הישראלית, של מלאכת־ריאייון
נקייה, אלגנטית, עדינה, ובכל זאת חריפה
ונוקבת. אחימאיר לא ויתר אף על
שאלה חשובה אחת כאשר ריאיין את יעל
דיין, ולא נרתע גם מן העניינים האישיים
ביותר, אך עשה זאת בנימה שקטה,
כימעט־אנגלית. אולם אחימאיר לא הש תחרר
מן המחלה של רוב מראייני־הטל־וויזיה:
הצמדות לשאלות שהכין לעצמו
מראש, תוך הסתייעות ברשימה כתובה.
כתוצאה מכך ״פיספס״ את התשובה החשובה
ביותר של יעל דיין, כאשר זו
אמרה, בסיפא של אחת מתשובותיה, שהיחסים
בינה ובין אמה החורגת, רחל דיין,

כתב־מיוחד סגד
דיווח מתא־הטיים
״תמו״ עם מות דיין. אחימאיר לא קלט
כנראה את הפסוק הקצר, מפני שהיה
שקוע בנוסח שאלתו הבאה, וכך לא יכול
היה לחקור את יעל על נושא מרתק זה.
צ ל ״ ג

ת שז־יר־ב שרו ת
9לבימאי יוסף אבי שי על סרט-
השירות שלו כשר, שהביא למסך מסכת
מוזמנת של צביעות, שבמהלכה מיללו
רבנים, שוחטים ומשגיחי־כשרות את מעלות
הכשרות. סרט זה, שהובא במ״סגדת
של סרטי־תעודה, היה חד־צדדי והתעלם
מהתקדמות הרפואה, שסילקה עם הזמן
את סיבותיה ה״בריאותיות״ של הכשרות.
הוא התעלם מהצדדים הכלכליים של מע-
רכת־הכשרות, כמו ״קניית כשרות בכסף״•
כשר המחיש את המגמה, שמנסים
נציגי המפד״ל להשליט במליאת רשות־השידור,
של העברת תוכניות הדת בסרטי
תעודה, זלאחז את עיניהם של צופי־הטל-
וויזיה. סרט זה כונה על־ידי אחד מבכי-
רי־הטלוויזיה כ״תשדיר כשרות״.

מאחרי הקל עי ם
מי דחמת
,,הב תב־ם ו&מתחדיס״
במהלך האירגון־מחדש, שערך בחודשים
האחרונים עורך מבט, מיבה לימור, ב-
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, הוא העניק
לקבוצה של כתבים ותיקים מעמד של
״כתבים מיוחדים״ .בכך יצר משבר־יח-
סים, נוסף על שאר המשברים הפוקדים
את מחלקת־החדשות.
בשיאו של ״משבר אל על״ נשלח ה־כתב־הוותיק,
ישראל סגל, במעמד של
״כתב מיוחד״ ,לסקר את השביתה. הכת־

הפוט ש
של גורן
אחת הסיבות להתפטרותו של המנכ״ל הראשון של רשות־השידור,
שמואל אלמוג, היתה נעוצה ב״פוטש״ שאירגנו נגדו
(נובדי הטלוויזיה. נראה ש,התפוטרות׳ זו של אלמוג עמדה לנגד
עיניהם של עובדי הטלוויזיה, שניסו השבוע לחולל הפיכה כנגד
מנכ״ל רשות־השידור, היו״ר ומנהל־הטלוויזיה.
ה״הפיכה״ התחילה כאשר כמה עשרות מעובדי־הטלוויזיה,
בראשות הכתב לענייני השטחים הכבושים, יגאל גורן, מפיק
תוכניות־המוסיקד, אילץ גוייטן ואחרים, התארגנו, נפגשו
ופירסמו קול-קורא להדחתה של צמרת רשות־השידור בשל
תיפקוד כושל. בין השאר הודיעו מארגני הפוטש שהם התחילו
באיסוף עדויות, הנוגעות לניהולה הכושל של הטלוויזיה והרשות.
כתבים בכירים כחיים יבין (כנסת) ורפיק חלבי (שטחים
כבושים) מיהרו לפרסם ברבים הודעה, שאין להם יד בהתארגנות.
ביום השישי שעבר ערכו המארגנים פגישה בדירתו של אחד
מהם. מחלקת־ר,חדשות היתה מיוצגת רק על-ידי גורן. הוא
התקשר עם ראש שולחן ביטחון־הפנים, דן סממה, וביקש ממנו
להצטרף לפגישה. סמטה השיב, לדבריו :״אני לא יודע מה זה.
אם אתה מבקש, אז אבוא.״ כשהגיע סממה לדירה, קרוב לחצות
נקלע לשיחה נלהבת שבה תבעו כמה מן הנוכחים מיגאל גורן
להודיע ברבים ״כי לא יתכן לדבר על הדחות.״
ההתארגנות שהחלה בהודעה לעיתונות ובמיפגש לא תמה.
גורן הבטיח גילויים מרעישים, ואף רמז על פנייה למישטרה.
בה, שבמהלכה דיווח מתוך תא־הסיים של
אחד המטוסים, שימשה עילה למחלוקת
בינו ובין ראש השולחן הכלכלי, אלישע
ש פיג ל מן, שהגיעה לטונים גבוהים. סגל
אמר לשפיגלמן ״אתה בכלל אינך. מסוגל
להביא כתבה מהשטח,״ וביטויים קשים
נוספים.
במחלוקת זו ניצב לימור מאחורי סגל
ושאר ״הכתבים המיוחדים / ,שראו בתק רית
עימות עקרוני לגבי המשך עבודתם.
ראשי־השולחנות במחלקת־החדשות ראו
ביצירת מעמד של ״כתבים מיוחדים״ ,ניסיון
של חדירה לשטחים שעליהם הם מופקדים.
הגיב על כך לי׳מור :״בכל מערכת-
חדשות מצויים כתבים מיוחדים. אני מבין
את מחשבת הבלעדיות של ראשי־השול־חנות
אבל הם מתעלמים מהעובדה כי
מעמדם מעניק להם אחריות — ולא בל עדיות
בנושא שעליו הם מופקדים.״
הבטיח לימור :״אנחנו נמשיך לשלוח
את הכתבים המיוחדים (ישראל סגל, אורי

גולדשטיין, מיכאל קרפץ ואלימלך

רם) לסקר בכל התחומים, כדי שישפרו
את הדיווח מנושאים אקטואליים שונים.״

מד״אה בדוחוה הנהלת הוצאת סכומי־עתק על-ידי
רשות־השידור לשם התקנת אולם־ישיבות
מפואר ורחב־ידיים במישרדי הרשות שבבניין
כלל בירושלים, לשם קיום ישיבות
מליאת רשות־השידור הנערכות אחת לחודשיים,
היתה, כנראה, לריק.
ישיבתה הבאה של המליאה, העומדת
להתקיים ביום הראשון, ה־ 6בדצמבר,
תיערך כמימים־ימימה באחד מאולמותיו
של מלון פלאזה בירושלים. השינוי ה יחידי
הוא בשם האולם.
עד כה נערכו ישיבות המליאה באולם
קומזיץ, ואילו הישיבה הקרובה תיערך
באולם טחנת־ רוח שבמלון. פרט תמוה
למדי: בהזמנות שנשלחו לחברי־המליאה,
חלה טעות בשם האולם. רשום שם :״אולם
תחנת־רוח״ תחת ״אולם טחנות רוח״.

לקת־החדשות בטלוויזיה, טוביה פער :
״ניסוח זה אינו קשור להנחיית הוועד המנהל.
נוסף על כך, אין הנחיות לעורכים,
כיצד עליהם לכנות את השטחים האמורים.
עורך רשאי לכנותם כ,שטחים
משוחררים, ,,שטחים כבושים, השטחים
מוחזקים׳.,״
הרב עי םשלרם וג&רון
לפני יותר מארבע שנים יצא שדר-
הטלוויזיה רס עכרץ, אז מגיש השבוע
— יומן אירועים, לכהן כנספח־התרבות
של ישראל בלונדון. למטרה זו קיבל עבי
רון חופשה־ללא־תשלום מעבודתו. עם שו בו
מתפקיד זה, לפני כמה חודשים, האריך
עברון את החופשה־ללא־תשלום לתקופה
נוספת, והחל מכהן כמנכ״ל מרכז־המוסיקה
במישכנות־שאעים בירושלים.
במקביל הוצע לעברון להנחות את מיש-
דר־המלל הלילי, זה הזמן. התעוררה
בעיית התשלום למנחה. הפיתרון נמצא
בקביעת תשלום המסתכם ב־ן של מש כורת,
ממינהלת רשות־השידור.
כאשר נשאל המישנה־למנכ״ל״הרשות
לפשר כפילות ההסדר — חופשה־ללא־תש־לום
ותשלום \ של משכורת — השיב:
״הסידור עם רם עברון קובע כי הוא נמצא
ברבע חופשה־ללא-תשלום, והוא מקבל
! משכורת.״
סידור־ זה מעמיד את עברון בראש
רשימת מקבלי־השכר כמנחה תוכניות
טלוויזיה. כאשר נשאלה דוברת רשות־השידור
אם הסדר דומה קיים עם מני
פאר, המנחה את תוכניודו׳,יוקרה של

מ..גדה״
ל .,שטחים משוחררים״
דומה שהחלטות הוועד־המנהל של רשות־השידור
מטפחות אצל עורכי־ד,חדשות
בטלוויזיה רפלכס־מותנה. דבר כזה התרחש
אחרי החלטת הוועד־המנהל לכנות
את הגדה המערבית בעברית קלוקלת כיהודה
ושומרון( ,צריך להיות :״יהודה
והשומרון״).
במהדורת כמעט חצות של היום השלישי
האחרון, הביאה המגישה, שרי רז,
הודעה בזו הלשון :״הקרן הקיימת לישראל
עומדת להתחיל בייעוד המורדות ה־מיזרחיים
של ירושלים, ששוחררוב־מילחמת
ששת הימים.״ הודעתה היא בבחינת
סטיית־יתר מהנחיות הוועד־המנהל
לגבי איזכור השטחים הכבושים.
בתגובה על ניסוח זה ציין מנהל מח
חכרת־
ועד מרון
מיפלצות ב״כימעט חצות״

הטלוויזיה שעה טובה, ענתה :״פאר אינו
עובד רשות־השידור, ולכן לא היה ניתן
להגיע עימו להסדר דומה.״

פסקול
,יהמיקצשנים! ,,ומניד ,

שר •שריאד ,
תוכנית-ד,טלוויזיה הבריטית המיקצוענים,
שהוקרנה גם בטלוויזיה הישראלית, עד
לפני זמן קצר — מופיעה שוב על
המירקע הבריטי. אחד הפרקים החדשים
של הסידרה מביא סיפור־מתח על חטיפ תו
של שר ישראלי על אדמת בריטניה.
בסיומו של הסרט מצליחים המיקצועגים
לשחרר את השר, דקות ספורות לפני כניסת
השבת. כאשר נודע סיפור זה לעובדי
הטלוויזיה יהדשאלית, החלו בטוטו פנימי
על שגי נושאים: מי יהיה השר הישראלי
שייחטף, ומתי תתרחש החטיפה 9 9בישיבת
הוועד־המנהל של רשות־ד,שידור,
שעסקה בחלקה בשאלה אם הורדה כר מית
גיא מהמירקע בגלל נשיותה, העירה
חברת הוועד־המנהל, אהובה מדון:
״יש כמה גברים מיפלצתיים, המגישים חדשות
בכמעט חצות, וטוב שילדים אינם
רואים מהדורות אלה — אחרת לא היו
ישנים בלילה״ 9 0בישיבה אחרת של
הוועד־המנהל, שהתייחסה לניסיון הפוטש
של כמה מעובדי־הטלוויזיה (ראה לעיל),
אמר אהרון פאפו :״מה קורה כאן ו
כתב־ינוקא עם עוד שניים וחצי צלמים,
לוקחים לידיהם את תפקיד החקירה והאינקוויזיציה!״
קודם לכן, העיר מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד :״אני יושב
כאן ותוהה אם אני מפחד יותר שמא
יאמר פאפו דברי־שבח או דברי-גנאי.״
הגיב על-כך חבר אחר של הוועד־המנהל,
איש־המפד״ל! ,מיסה ינץ ז ״זה נשמע
כמו הצעודהחלטה להביע אמון בפאפו״
• 9ינון המשיך ושיבח את יומון המפד״ל
הצופה, שפירסם מאמר מערכת בגנות ני־סיון־הפוטש
של עובדי רשות־השידור, וה עיר
כי זה היומון היחידי שהתייחס לנושא
של ועד־הפעולה של עובדי הטלוויזיה.
חבר הוועד־המנהל מטעם המערך,
העיתונאי דניאל !בלוד, שאל את ינון :
״האם אתה לא חיברת, במקרה, את דבר-
המערכת הזה 9 0 ״ 1תוכנית הצרכנות
של הטלוויזיה, כולבוטק, ששידרה בשבוע
שעבר כתבה על מכירת מכוניות שלאחר־תאונה
במכוניות שלא עברו תאונה, הביאה
דיווח על מכוגית־פאר שרכש אחד
מבכירי הפקידים במישרד־החינוך-והתר-
בות, אבחה ם צביון, ועל גילגוליה. בסופה
של הכתבה הובא ״סוף־טוב״ של המיק-
רה. הסיבה: לחצים מצד מוסך ירושלמי,
באמצעות עורך־הדין עמוס האוזנר, על
מערכת כולבוטק ועל היועץ־המישפטי של
רשות־השידור, נתן בוהן• אנשי כולבו־טק
גם לא הזכירו בכתבתם שהם נוצלו
על־ידי אותו פקיד בכיר כדי שאותו בעל-
מוסך ירושלמי יחזיר לו כספים.
ה עו ל ם הז ה 2308

1^6. . 79

11י

י1*0

9 9 ׳8

מי־נול

^~7:* 68 111 81

^ייי *

זי *4
.1*8 *11

ן 11

• בנק הפועלים בע״מ • בנק המזרחי המאוחד בע״מ • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע״מ • בנק קונטיננטל לישראל בע״מ • בנק מסד בע״מ י בנק הבניה לישראל גע״מ

שיייז*י +י(¥ד**ל דו\״יל • דייז

אמריללה ד ט ״ מ • 3ג7ל ל מי מוו ולסחרבע ״ מ * גגל< 0

הנעל שאת נועלת היא יותר מסתם נעל. היא כח אירועי, מפתח להבנת
אישיותך ופענוח המסתורין שבך. גבר מנוסה ילמד על אופייך דרך נעלייך
לפני שיחליף אתך מילה.
בוודאי מסקרן אותך לדעת מה
חושב הגבר הישראלי עלייך ועל
נעלייך. איך הוא אוהב אותך?
חצופה בנעל עור בוהקת בניצנוע
מתגרה? משוחררת בנעליים
חסובות? או אולי ביישנית במגפיים?
דרח חזי יתן לך את התשובה:
הציגי לפני בעלך או אחד מחברייך
מודעה זו .״צווי״ עליו לגזור את
נה האהובה עליו ולהכניסה
ה בצירוף שמך וכתובתך.
הולכת לקנות את נעלי חזי
,בקשי ממנו שיתלווה אליך.
א מהחנויות ממתינה לו ת. ד.
לתוכה יזרוק את המעספה.

סחקוטל סיניותה1ט

בין משתתפי הדו״ח נגריל
75 זוגות נעלי רוזי.
תוצאות ההגרלה והמחקר יפורסמו
בעיתונים בסוף העונה.
לא עושה חשבון לאף אחד. אדום ומבריק זה הסגנון. מצידה, שכל
הנעל תהיה משובצת כוכבים. כדאי להזהר מהשפיע שלה.

סולידית ואלגנטית, הליידי. בנעלי משבצות שחור לבן ועקב פילזולו
דוגמת פריז ורומא.
ת״ א: רוזי -די ז נ גו ףסנטר
ח נו תהנזפ׳ נ ל -גו אביגדור 20
א רו -דיזנ גו ף 118
גייני -י הו ד ה הנונ ב • 01
ו׳ו ה -ריזנ גו ף 137
ר וו ח ה -אלנב׳ >1
ר״ג: אטרנוז -ניא לי ק 53
בני־ ברק: קנגורו -עקינא 7
קי ר אוו: אבנ׳ ר -מ ר נו ססחר׳
חולון: ל ״ רי -שנקר 52
נ ת ־ י ס: ל ״ ד י -גלפור 34
ראש לי צ: א .רו. או -.רו ט שי ל ד 52
רמת־ ה ש רוו: דו־ רו -סו קו לו ב 39
הרצ לי ה: הרצל׳ ה -ס ו קו לוב 26
ר עננ ה: או ר לי -א חוז ה 102
ר לו ת״ ם: נעל׳ ג רו ס
נ ת ני ה: פופ -די ז נ גו ף 26
חדרה: אנינ -הנשיא 49
זברון יעקב: נ ע לי עוז
י רו שלי ם: פ רי ד מו -י פו 45
ר חו בו ת: נאום ־ הרצל 166
ר מלה :׳ וגלה -הרצל 85
א ש דו ד: עלית -מ ר נו א׳
ק רי תמלא כי: ח ו -מרנזמסח רי
אשק לוו: ס פ׳ ר מו -ר, ע בו ד ה 2
באר־ שבע: עופר -י אי ר 55
נז רי ת -מו ר ד׳ הגטאות 40
ערד: א ו ניו ן ־ מ ר נז מסחר׳
חי פ ה: דן ג ב רי א לי -הרצל 18
נ תו -הרצל 34
צמרת -ש ד, ה נ שי א 117
שנטר -הרצל 55
ק רי תאתא: וולקו -העצמאות 58
ק רי תטבעה: ח ו -מרנזמסח רי
ק רי תים: טלי -מ ר טי ן ביבר 5/3
ק רי ת בי א לי ק :׳ וספה -סביניה
ק רי ת מו צ קיו: שרה -השופטים 74
ע פו ל ה: לי ל ד -ר ח׳ הר ב לוין
ע כו: ארבע עו נו ת -ב ! עמי 43
נ ה רי ה: רוזי -ש ד׳ הגעתון 26
ט ב רי ה: אילנה -ר ח׳ הג לי ל
ק רי ח ש מו נ ה: ג לי -בניו ר . 1.א .

מלאך קטן. ממש נשמה טובה. תמימה, ביישנית, עם משיכה חזקה
לפינות. תמיד תמיד במגפיים לבנים.

חופשייה, טבעית, מתרחקת מטקסים. כתוהה עם הצבעים השולטים
בטבע: שמלה ירוקה ומגפון חום עם צווארון מעוטר בשרוך.

המגף בצבע בסגזה נועוטו בחוחים,
הבחורה מלאך מרע ופעילות.

נושאת הדגל של שחרור האשה. את דרכה אל הקריירה היא עושה
במגף המהפכה עם תפר מודגש וסמל תרנגול מוזהב. התוספות הו שלנו...

16 הפרנזים של-המדינה

יום רביעי
25. 11
• מגזין לנוער: שמיניות
כאוויר (— 5.30
שחור־לכן — מדבר עברית).

סידרה: צילה של
לואיזה 0.32 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
בהפגישה נפגשת לואיזה עם
אחיה הבכור, אנתוני, המגיע
אף הוא לאחוזה, ועם חברתה
החדשה, אלגרה, בתם של
בעלי־אחוזה שכנה.

• סרט קולנוע: פריחה
ושלכת (— 10.05
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.השחקן ג׳יימס מייסון
ולצידו השחקנית סוזאן ג׳ורג׳

קלרח, היידי וקלרה מוזמנות
לבקר בביתה של סבתא קלרה,
המחבבת את היידי השובבה.
היידי משתפרת בלימודיה, ויחסיה
עם קלרה מתהדקים.

לית) .הפרק שומרי היער
מספר על מאבקם של השומרים
בהכחדת חיות המשתלבת בהרעלת
ילד, הניצל בעזרת הכלב
גיבור הסידרה.

* סרט ערכי: על פרשת
דרכים 5.30 שידור
כצבע, מדבר ערבית)
.הסרט מספר על נערה

+סידרה: ספינת האהבה
10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

(נוארה) בת למישפהה שבה
רודה האב באם ובילדיו. נוארה
מנסה לחיות על פי עקרונות
מודרניים יותר של אהבה ושוויון,
הנוגדים את ערכי-
מישפחתה. משתתפים בסרט :
מרוות אמין, חוסיין פאהמי
ואחרים.

• סרט קולנוע: קיסר
וקליאופטרה (— 0.15
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סירטו של גבריאל פס קל,
המבוסם על מחזהו של
ברנרד שאו. בתפקידים ראשיים

+מותחן: עולם ה-
מיסתורין של אורסון וולס
( — 11.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .עוד אחד

מייסון וקופלנד: פריחה ושלבת
יום רביעי,׳ שעה 10.05

רווק הולל (דק רמבו) ,המספר
לנערתו(ברבי ב-נטון) כי נותרו
לו חודשי חיים ספורים לחיות
כדי להתחמק מנישואין, נדהם
לגלות כי הבדייה הפכה למציאות.
אלינור גרדנר (ברברה
ראש) היפה והגדושה, שבה
למסע נוסף על סיפון האוניה
בתיקווה שהקפטן סטואיג יעזור
לה להסתגל מחדש לחיי-
רווקות. אלא שהוא אינו מפרש
נכונה את כוונותיה ומתאהב
בה. מתיקה ג׳ימס (קרסטן
קאופמן) וטרי גיבסון (טימותי
מרפי) ,בני העשרה, עולים על
סיפון־האוניה בהחלטה נחושה
להשתמש בדירת ירח־הדבש.
אך קפיטן סטובינג מקבל מיברק
מאבי הנערה, ארנולד ג׳יימס
(פרנק אלתר) ,סגן נשיא-
החברה, וכל אנשי הצוות עולים
לסיפון בנסיון להרחיק
את שני הנאהבים זה מזה.

ממכוש: חיים שבאלה
יום שלישי, שעה 10.00

מסיפורי־המתח המובאים בידי
אורסון וולס, ומלווים במוסר
ההשכל שלו. סרט זה מבוסס
על סיפור מאת המחבר או׳ ,
הנרי, בכיכובו של אלי ולאף.

מתמלאים בצער, כאשר מתברר
שיש בכוונת המושל לשגר את
בתו לפנימיה.

יום ראשון

יום שני

29. 11
• אהבת מולדת: ארץ

30. 11

בידור: צא מזה

(כלבי הקש) ודיאנה קופלנד
מופיעים בתפקידים הראשיים
בסירטו של הבימאי פיטר
האמונד. הסרט מבוסס על מחזהו
של ביל ניוטון, שגם חיבר
את התסריט לסרט. העלילה
מספרת על חייה של מישפחה
המתגוררת בצפון־אמריקה.

ארגז: מבט שני
יום שני, שעה 9.30

יום חמישי

• מישדר אולפן: זה
הזמן 11.00 שחור-
לכן, מדבר עברית) .תוכ

ניתו של דויד מיכאליס בהנחיית
רם עברון.

+סרטים מצויירים :
פנטסיה כארץ הפלאות
( — 5.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
+סרטים מצויירים :
מיקי ודונאלד (— 0.00
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סידרה של סרטים מצו
יום
שלישי
1. 12

יירים בצבעים, שכוכביהם הן
הדמויות המוכרות מעולמו של
וולט דיסגי.

• תעודה: עלייתו ונפילתו
של השאה הפרסי
0.30 שידור כצבע,
קריינות עברית).
סרט המספר על עלייתו של
השאה הפרסי, ומתאר את נסיבות
שהביאו לנפילתו ולמהפכה
בארצו. הסרט שזור בראיונות
עם השאה, עם שאד,פור בחטי-
אר, ובקטעים תיעודיים המספרים
על שילטונו של אבי השאה.

יום
שישי
27. 11

סידרה לילדים :

היידי כת ההרים (3.00
— שידור כצבע, דיבוב
בעברית) .בפרק סבתא של

+לימוד: סלם ותעלם
( — 8.03 שחור לכן, מדבר
ערבית) .והפעם — על

לונדון וצוות: דילמה
יום ראשון, שעה 10.25
מככבים ויוויאן ליי, קלוד ריינס,
סטיוארט גריינג׳ר ופלורה רוב־סון.
העלילה מספרת על אהבה
דמיונית בין יוליוס קיסר לבין
קליאופטרה מלכת מצרים. קיסר
מוצג כמדינאי מזדקן, נבון
ולמוד נסיון, המשמש לקליאד
פטרה, מלכת מצריים הצעירה
והאימפולסיבית, מדריך רוחני
יותר מאשר מאהב.

שבת
28. 11
• סידרה לילדים :
ידיד לעת צרה (— 0.02
שידור כצבע, מדבר אנג־

אהבתי 8.03 שידור
כצבע, מדבר עברית).
בשידור חי משדודבוקר, לציון
יום השנה לפטירתו של דויד
בן־גוריון.

• סידרה: כנים ואוה בים
0.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).

בעלה של קלרה תוקף באכזריות
את פול. אמו של פול
לוקה בסרטן.

מישדר אולפן: דילמה
10.25 שחור לכן,
מדבר עברית) .גם תוכנית

זו, שבהנחיית ירון לונדון,
עוסקת באתיקה של מיקצוע
הרפואה.

* סידרה: בנסון (11.20
שידור בצבע, מדבראנגלית) .שם הפרק: פנימיה.

כל אנשי

צוות

בית־המושל

( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית).
• תיעוד: מבט שני
( — 0.30 שחור לכן, מדבר
עברית) .הכתבה המורחבת
עוסקת בשאלה אם הוח מצה
ההזדמנות לפתח ולבסס
את היישובים האזרחיים בנגב.
את הכתבה הכין הכתב יצחק
ארגז, תוך תיאור תנופת-
הבינוי בשטח לצורף הצבתם
מחדש של יחידות, צה״ל שיש לימו
את פינויין מסיני באפריל
.1982 הכתבה עוסקת גם בנושא
שמירת איכות הסביבה, החי
והצומח בנגב.

* סידרה: דאלאס
( — 10.10 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק מים
אלי מצילה את המצב.

כלי מוסיקה איסלמיים כמו
העוד, הרבאבה והקאנון. חלק
מכלים אלה יוצגו בתוכנית
על ידי שייקה אופיר וידידו
המוסיקאי.

• בידור: החבובות
מארחות את ואלי כוג
( — 8.25 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
אורחת התוכנית היא ואלי
בוג, המופיעה בספר השיאים
של גינם כמי שפתחה את
ההופעות הפומביות בדיסני־לאנד.

צרכנות: כולבוטק
( — 0.30 שחור לכן, מדבר
עברית).
• בידור ונוסטאלגיה :
חיים שכאלה (— 10.00
שידור כצבע, מדבר עברית)
.תוכנית הנוסטאלגיה

של הטלוויזיה, שבה פעם נוספת
אל המסר. גיבורה הפעם הוא
איצ׳ה ממבוש מעין־הוד.

האביר אר־ידור ודרקון הריבית

סטודיו 8
רה׳ ארלוזורוב ,80ת״א, טל 237026 .

החרה ההרשמה דוצמבו 81׳
מחולאי רו ב י

התעמלות

בושר גופני
כליווי מוסיקה

שיפור יציבה, חיזוק,
הארכת שרירים,

בשעות: הבוקר, אחה״צ, ערב

בשעות: הבוקר, אחה״צ, ערב

מחולג׳ אז
שרון גולן
של מ ה רוז מ רין
טו בי ה טי של ר

סטפס -קגז
בהדרכת הרקדנית

שרון גולן
למתחילים ולמתקדמים

מתקיימים חוגים כ
יוג ה — רחל זילברג
ט אי צי — ברבה נו ט קביץ
מוד רני — סוז אן קדם
חוגים לילדים
דרמה יוצרת
מחול יצירתי
לסטודיו דרושה מזכירה לשעות אחה״צ
(תנאי עכודה מיוחדים)

קרא את ״עידן הדלי
מגאזין ראסטוורוגיה
* גרפולו גי ה
* נו מ רו לוגי ה
* ד ב רי ם ש מעל ומעבר
מהדורה שניה הופיעה
ונמצאת למכירה

את הספר המשגע

מידיס

ז \ 0 7 -־ 7גו
כתובות קיר עסיסיות
במהדורה חדשה מורחבת

להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה: א .ערמוני, טל )0 3 ( 292026

קרטל חזק שד כנקים
שומר עד שער־הריבית, כי
הוא יודע ששער הריבית
שומר על מישטר כלכלי שמאפשר
את קיומו של קרטל
זה ומעניק לו את כוחו,
עד מישקל השיר ״אס נשמור
על המורל (שער־הרי-
כיתז הוא ישמור עלינו.״
משפחת רקנטי מבנק דים
קונט, ארנסט יפת, יו״ר מועצת
המנהלים של כד ׳ 7ואפרים
ריינר מבנק הפוע

(המשך מעמוד )23
בכל מה שנוגע לשימוש באמצעים
אלה. תורתו המוניטריססית
של מילטון פרידמן מספקת את
הבסיס התיאורטי למדיניות הסטג־פלציה,
וכל המעוניינים בה עושים
שימוש טוב בתורה זו, ובאמת
הצליחו עד כה לשמור על האינפלציה
והאבטלה בגבולות ״נס בלים״
במישקיהם. אין שום ביטחון
שיצליחו גם בעתיד. קרוב לוודאי
שלא יעלה הדבר בידם. .
נהוג לחשוב שהסטגפלציה באה
לעולם כתוצאה מהתערבות כוח
עליון, כמו מחירי האנרגיה. דבר
שאינו נכון.
הופעת הסטגפלציה במשקי העולם
המערבי אינה מיקרית, והיא
לא באה לעולם בגלל מחירי הנפט.
עובדה היא שיפאן מספקת 9070
מצורכי האנרגיה שלה על־ידי יבוא
נפט ואין בה סטגפלציה, בשעה
שאנגליה נהנית מאספקה עצמית
בנפט והסטגפלציה הקשה ביותר
שוררת שם.
הסטגפלציה מהווה שינוי של
מישטר כלכלי, שנגרם מחילופי־מישמרות
בין קבוצות הכוח הכלכליות
השולטות במשקים המערביים
המתועשים. המישטר הכלכלי
הקודם, ששלט במשקים אלה במשך
25 שבה, מאז גמר מלחמת
העולם השניה ועד ,1970 היה ה משטר
״הקיינסיאני״ * של פיתוח
משקי מהיר. הוא התחלף, כאמור,
במישסר החדש של הסטגפלציה
שמצטיינת דווקא בחוסר פיתוח
כגן־שר קאופמן
משקי ובאינפלציה מהירה.
תיקרה אחרי הצמדה
אנשי־כספים ומתווכים למיניהם,
והבנקים בראשם, התחזקו עוד ב־מישטר
הקודם, ומשבר הנפט ש לים יוצרים כאן חזית אחיהזרים
כספים רבים לידיהם מעודפי דה.
ההכנסות של הארצות המפיקות
מה הם הדברים ששער־הריבית
נפט, נתן את השלטון הכלכלי הגבוה כבר עולל למשק, ובגללם
לידיהם. רק בצורה זו קשור משבר־ הוא כה יקר לשומרי החומות של
הנפט בהופעת הסטגפלציה,
הנפט.ולא הסטגנציה המשקית?
ישירות, באמצעות מחירי
ס שער־הריבית פועל כמו מש אין
זאת אומרת שלא פועלים אבה ענקית ששואבת את כל ה ״כוחות
השוק״ .אלא ש״כוחות ה רווחים הנוצרים בסקטורים היצשוק״
ניתנים למניפולציות, ותוצ רנים של המשק אל קופות הבנקים.
אות פעולתם תלויות במידה רבה, היום׳ כיס 407 ממחיר המוצר ה בזהותו
של מי שמחזיק את הרסן. סופי שייכים למחיר המימון שהיה
לשליטים החדשים של המשקים דרוש לייצורו. פירוש הדבר ש-
המערביים אין שום עניין בפיתוח ! 407 מסה״ב המכירות של המוצמשקי,
אך יש להם עניין רב רים הסופיים במשק הם רווחים
בשער־ריבית גבוה, כי מרוויחים פיננסיים.
עליו ישירות, והוא גם שומר על
אומרים שאם יחילו את המיסוי
המישטר של הסטגנציה שלא יהפוך
בניכוי האינפלציה על המשק (כפי
חס־וחלילה לפיתוח.
שמתכננים עכשיו באוצר, לפי
לרונלד רגן האמריקאי ולמרגרט המלצת ועדת־גבאי) התעשיה לא
תאצ׳ר הבריטית ברורה חשיבותו
תשלם מס־הכגסה בכלל, כי אין
של שער־הריבית, והם יודעים כיצד בה רווחים ריאליים אחרי תשלומי
לתמרן עימו.
הריבית.

שי ל טון
ה מ תוו כי ם
ן * תפ ת חו ת דומה אירעה בי
1ישראל, וזאת למרות השוני
שבין בעיותיה הכלכליות של ישראל
לבין אלה של העולם הגדול,
ולמרות ההבדלים החברתיים. גם
כאן התחלף מישטר הפיתוח הכל כלי
במישטר של סטגנציה כלכלית,
ומתוך אותה סיבה — החברתית
בעיקרה — דהיינו: העברת ה־שילטון
הכלכלי לידי קבוצות פיננסיות
ומתווכים למיניהם, בעיקר
הבנקים.
ולכן, כל מי שיוצא נגד שער־הריבית
הגבוה צריך לקחת בחשבון
שני דברים: ראשית, שהוא
יוצא נגד כוחות חזקים מאוד ש עושים
את הכל כדי לנצח, ושנית,
שהוא יוצא נגד הדבר היקר מכל
לכוחות אלה — הרווחים — ובוודאי
שאלה יעשו את הכל כדי
לשמור עליו.
שר־האוצר רוצה להוריד את
שער־הריבית בתור צעד נוסף במאמציו
לרסן את האינפלציה. אין
ספק שזה צעד אנטי-אינפלציוני
נכון. אך מי שיוצא נגד שער־הריבית
לוחם לא רק באינפלציה
אלא בכל כלכלת הסטגפלציה.
* על־ש ס הכלכלן הידוע ג׳ון
מיינארד קיינס.

פירוש הדכר שהעיסוק
הרווחי כיותר במשקינו הוא
הלוואה כריבית, כזמן שהאינטרס
המשקי היה דורש
להעמיד דווקא את הייצור
כמקום זה. מה מוסיפים ה־

עצמם לפני שערים סגורים. אם
ת ה לי ך כזה מתחיל, הוא עלול
לפתח תגובות שרשרת ולקבל
ממדים גדולים.
• המיפעלים הקטנים והבינוניים,
הנחלשים ודיעומדים לפני
סכנת סגירה, נהפכים לטרף קל
למיפעלים הגדולים• המיפעלים ה גדולים
פשוט בולעים אותם.
לאחרונה מתרחש תהליר כזה
בענף המזון. זוהי פשוט מונופולי־זציה
של הכלכלה. המשק עלול
להשאר עם מיפעל אחד או שניים
בכל ענף, והוא קרוב מאוד למצב
זה. שער־ריבית גבוה ומונופולי-
זציה משקית הם אחים תאומים.
תהליך זה, של התגברות המונופולים,
מתפתח כמובן תחת הסיסמה
האירונית של ״עידוד השוק
החופשי״.
ס כל עוד שורר במשק שער-
ריבית גבוה, כל צעד נגד האינפלציה,
כגון סיבסוד, הורדת מסים
ותוספת יוקר של , 10070 האטת
קצב הפיחות ועוד צעדים אותם
נקטה הממשלה, וגם צעדים אנטי־אינפלציוניים
אפשריים אחרים, לא
יהיו אפקטיבים. שער־הריבית ה גבוה
תמיר ידחוף את המחירים
למעלה.
9כל עוד שורר במשק שער־ריבית
גבוה הרי שכל צעד נגד
הסטגנציה והאבטלה, או שלא יהיה
אפקטיבי, או שיעלה לממשלה ב כסף
רב בדמות מענקים וסיבסו־דים
אחרים למיפעלים. שער־ריבית
גבוה תמיד יאיים בגרימת אבטלה.

י• לא רק היצרנים משלמים
עכור שער-הריבית הגבוה
כמיטב רווחיהם אלא
גם האוצר משלם עכורו כ*
מיטב מיסיו. הריכית וההצמדה
עכור ההלוואות של
המיפעל ניתנים לניכוי מן
מן ההכנסות החייבות כמס
של מיפעל זה. כמיפעלים
רכים מאוד, אחרי שמנכים
את הריבית וההצמדה מן
ההכנסה החייכת כמס, לא
נשארת כל הכנסה החייכת
כמס, ולכן גם לא ישולם מם
לאוצר. דיווחי המיפעל
פשוט עוכרים בשלמותם אל
הבנקים, תחת שיתחלקו כין
המיפעל והאוצר. האמנם
מס־ההכנסה שמשלמים ה בנקים
מפצה את האוצר על
הפסד זה? ספק גדול.
• שער־הריבית הגבוה מונע
השקעות, כי שום השקעה יצרנית
לא מסוגלת להניב רווחים העולים
על — 4070 מחיר המימון. וכאן,
לא תעזור שום מניפולציה פיננסית.
כששער־הריבית הוא כזה, לא כדאי
להשקיע בייצור, נקודה. כל ההשקעות
במשק, ובמיוחד בייצור ובייצוא,
נעשות בשערי־ריבית מסובסדים
ע״י הממשלה, עובדה.
9שער־הריבית הגבוה גורם

,חילופי ישירות ביו קבוצות־הנוח
הכלכליות השולטות ביישקי תיעוב חיא
שגויה למישטו הכלכלי הקווי טגפלציח.
כוקווה גם כששואל: השילטון הכלכלי עובר
לירי קבוצות פיננסיות ומתווכים לייניהם.״
עוסקים כהלוואה כריבית
לרכוש הלאומי הריאלי?
!• רק מיפעלים גדולים, בעלי
מחזור גדול מאוד, יכולים לעמוד
בתשלום ריבית ריאלית בשיעור
.4070 על הרבה מאוד מיפעלים
קטנים ובינוניים, ואף גדולים, ש סובלים
ממכה אחרת של הסטג*
פלציה, מירידת כוח הקניה של
עובדים, מאיימת סכנה של סגירה.
מיפעלים אלה עזרו לעצמם עד
כה על־ידי מישחקים פיננסיים, אך
מעל לגובה מסויים של שער-ריבית
משחקים אלה לא עוזרים, ועובדי
המיפעלים הללו עלולים למצוא את

להעברת הון מישראל לחו״ל. ה בנקים
אוספים את רוב דיווחי
המשק שנוצרים בייצור. זה הוד
עתק, ואין להם מה לעשות בארץ
בכל ההון הזה. להלוות אותו יכולים
רק במידה מוגבלת (ולא רק
בגלל הגבלת האשראי על־ידי בנק
ישראל אלא משום שלהשקיעו בייצור
לא כדאי, כאמור, בגלל
שער־הריבית הגבוה) ,ולמטרות
אחרות השוק בהכרח מוגבל. דד
פיתרון הוא להשקיע את דיווחי
הריבית בחו״ל.
כמה פעמים טענה כותבת שורות
אלה שבמישטר הססגפלציה קיימת
ה עו ל ם הז ה 2308

חלוקת־הכנסות רגרסיבית, מן ה עני
אל העשיר, מן העבודה אל
ההון ומן ההון היצרני אל ההון
׳הפיננסי־ספקולטיבי. זאת הסיבה
שהגורמים הפיננסיים, בעיקר ה בנקים,
הם המחותנים הראשונים
של מישטר זה ורוצים לקיים אותו
בכל מחיר.
לזרימת ההכנסות מן העבודה
אל ההון דואגת האינפלציה שמבטיחה
מהירים גבוהים, והאבטלה
שמבטיחה גם שכר נמוך
(זאת בניגוד למישטר הפיתוח,
שקדם לסטגפלציה, כאשר בצד
עליית המחירים היתה גם עליית

קרטל זה, לפי טיבעם של קרטלים,
מעדיף להעניק אשראי מוגבל
במחיר גבוה, תחת אשראי רב
במחיר נמוך. הוא גם מעדיף
שיחידות האשראי יהיו גדולות
ומיספרן קטן, מאשר שיהיו קטנות
ומיספרן גדול. את רווחיו ואת
הונו הפנוי משקיע הקרטל בחו״ל
— ובכך מצמצם את היקף היצע
ההון בארץ, שעלול ללחוץ על
שער־הריבית כלפי מטה• גם בחו״ל
יש סטגפלציה וגם שם הולך טוב
לבנקים.
עם כל זאת, קרטל הבנקים
שהוליד את שער־ר,ריבית הגבוה

..שיעז תרבית ׳הגסה

810

חי 9יוו,1

ני 008ה׳שקסה •גונית לא מסוגלת מעיב
תותים העולים עד מחיו ׳תמון. זאת
הסיבה שנד ההשקעות במשק -במיותר
בייצור ובייצוא -נעשות בשער ויבזו
שמסובסזים ערירי הממשלה.״
השכר הריאלי, ובצד האבטלה
הופיעה ירידת מחירים• חלוקת ה הכנסות
אז היתה פרוגרסיבית והמשק
נהנה מגידול מהיר).

הורדת השכר הריאלי ושער
ריכית גכוה מולידים
את מישטר הסטגפלציה, ותהליך
הסטגפלציה עצמה,
אינפלציה עם אכטלה, דואג
להמשך תהליך זה שד חלו-
קת־הכגסות רגרסיבית וכך
הסטגפלציה מקיימת את
עצמה. רק עכיטיו הופיע ה־דו״ח
שד הביטוח הלאומי,
המראה עד גידול אי־השוו
יון הכדבלי כשנים האחרונות
של קיום הסטגנציה.

נשאלת השאלה איך נוצר שער־ריבית
גבוה כזה, ומה שעוד יותר
חשוב, איך הוא נשמר בגובה כזה?
האם זו תוצאה של מישחק בין
היצע וביקוש?
מילטון פרידמן עצמו טוען, באחד
ממאמריו האחרונים בניוד
וויק, שאין זה כך לגבי שוק־ההון
האמריקאי. הוא בפירוש אומר ש הדבר
לא ייתכן, כי יש מאגרי-
הון עצומים•
הדבר נכון גם כאן. הון זה
מסתובב ״על ריק״ בבורסה, בהשקעות
בנכסי דלא־ניידי, בהש קעות
בזהב, בתמונות ובמט״ח,
ובורח לחו״ל.
פעם אולי היתה ישראל עביה
בהון והיה צורך בהשקעות מחדל.
היום אנו עשירים מאוד בהון ואחד
התפקידים החשובים ביותר של
הממשלה הוא להחזיר הון זה להשקעות
בייצור.
אך בינתיים, למה היצע ההון
הגדול אינו מוריד את מחירי־האש־ראי
ואת שער־הריבית י כיצר אירע
ששער־הריבית טיפס ועלה במקום
לרדת עם גידול כמות ההון?
איזה הגיון יש בדבר? הגבלת
האשראי מטעם בנק־ישראל אינה
הסבר מספיק.

לא היה מסוגל להחזיק אותו ברמתו
לולא כמה תנאים משקיים
נוספים :
י• קיומן של השקעות ריווחיות
יותר, או לפחות ריווחיות כמו
שער־הריבית. לצורך השקעות אלה
כדאי לקהת הלוואה בריבית הגבוהה.
להשקעות אלה שייכות
ההשקעות במניות־הבנקים.
הבנקים דואגים לעליות מהירות
במחירי המניות שלהם, יותר מהירות
מאשר האינפלציה, ויותר מהירות
מאשר האינפלציה בתוספת
,4070 מחיר האשראי. לקניית מניותיהן
אלה הם מעניקים אשראי,
וכך הבנק מרוויח פעמיים: פעם
על האשראי ללקוח ופעם על עליית
ערך המניות שלו.
(מדי פעם הם מפילים את מחיר
מניותיהם, ואז הם קונים את הכל
בחזרה בזול, ומוכרים אותן שוב
ביוקר בסיבוב הבא).
יש עוד השקעות רווחיות אח רות,
עבורן לוקחים הלוואות ביוקר,
כמו קניית בנייני־מישרדים.
למשל :

חברו ת
קונו ת חברות
ך* הסכר היחידי הוא, שהבג-
י י קים בארץ יצרו קרטל שקובע
את מחיר־האשראי באופן שרירותי,
לפי טעמו, כפי שאופ״ק
קובע את מחיר הנפט. אין הצדקה
לכך ששער־ריבית זה יהיה קדוש
בעיני המצדדים ב״שוק חופשי/ ,
כי לא השוק החופשי*קובע אותו,
אלא קרטל, .־0/ס*׳ אינו ״המחיר
הריאלי״ של האשראי שאותו חייב
המשק לשלם לשם היעילות המש קית,
כפי שקוראים כאן לכל מחיר
שבשוק (ובצורה זו גם מצדיקים
אותו) .זהו סתם מחיר שקבע קרטל
הבנקים.
ה עו ל ם הז ה 2308

יו״ר יפת
חזית אחידה
׳ 6השקעות בקניית חברות. חב׳
הביטוח אררט קונה את הסנה,
אוסם קונה את פרתוין וכר. עים־
קות כאלה בתהליך המונופוליזציה,
מקיימות את שער־הריבית הגבוה.
האשראי הבנקאי ניתן לחברות
גדולות שמסוגלות לעמוד במחיר,
וכדאי להן לקבל את האשראי.
החברות האלה קונות את המוכן.
אין כאן סיכון, אין זמן שדרוש
להבשלת ההשקעה, אך אין גם

פיתוח או תוספת לתוצר הלאומי.
יש רק מיסחר וצבירת עוצמה.
תהליך המונופוליזציה הוא הגורם
היחיד החשוב ביותר שמחזיק את
שער־הריבית ברמתו הגבוהה.

@ המיפעלים הקטנים ש־קורסים
תחת שער-הריכית,
מוכנים לקבל הלוואה ככד
מחיר כדי להאריך את חייהם.
כאן פועל החוק של הריבית
הקצוצה. לקיחת ריבית
קצוצה על-ידי מחוסרי
אמצעים, גורמת להזדקקות
לריבית קצוצה נופפת, עד
שבסוף מתמוטטים המיפע־לים
הקטנים או נמכרים. בך
מקיימת את עצמה הריבית
הגבוהה.

גורמי־המיסוי. האפשרות לנכות
את ההצמדה ואת הריבית
מן ההכנסה ההייבת במס עדיין
מאפשרת לקיחת הלואות בריבית
גבוהה.
נכון ששער־הריבית הגבוה בא
לעולם במסווה של מילחמה באינפלציה.
בזה אין הוא נבדל מחבריו,
מיתר גורמי הסטגפלציה. גם ביטול
הסובסידיות והקיצוץ בתקציב הממשלה
מולבשים בסיסמה זו.

אחדו ת-דעים
מופל זא*י~1ה

^ ך אין מה לעשות. במימסד
>י * של המחשבה הכלכלית היש ראלית
שוררת אחדות־דעים מופלאה.
כאילו חיים על פלנטה אחרת.
הכלכלנים באוניברסיטות, הכתבים
הכלכליים בעיתונות, הכלכלנים
בבנק־ישראל, ובחלקם גם באוצר,
כולם מסבירים אחד לשני את אותו
הדבר — כך בכל אופן מופיעים
כלפי חוץ — תחת לקיים ביניהם
ויכוח, ער כפי שמחייבת המציאות,
וכפי שעמיתיהם בחוץ־לארץ עושים
בלהט ראוי לשבח.

״אחדות״ זאת אינה לטובה.
בתוצאה סמנה, כל ממשלה
שתנסה צעדים כלכליים
לא קונבנציונליים תספוג
מכה הגונה ״ומאוחדת״.
קשה מאוד כתנאים האלה
לגבש מדיניות כלכלית חדשנית,
שלה זקוק המשק.
איפה התמיכה כאוצר במאמציו
להוריד את שער-
הריבית? האם באמת כולם
ששער־ריכית משוכנעים גבוה הוא כל-כך טוב, או
שהוא דברי אדוקים חיים?־
האם קיים פחד מתגמול הבנקים?
אחריות רבה רובצת
עד כל אחד שעוסק כ־מהשבח
ובכתיבה.

אס שער־הריבית לא הצליח
לעולל עד כה משבר במלוא עוצמתו,
אלא ״רק״ משבר חלקי של
סטגנציה וחוסר פיתוח והשקעות,
הרי ידו עוד נטויה.
לפני שנה היה שער־הריבית
הריאלי כ־ 1870 והשנה .4070,עד
היכן הוא יגיע אם לא יעצרו
אותו?
ואם שער־הריבית הגבוה גורם
נזקים כה רבים למשק, והרבה
טובים וחכמים אכן מסכימים לקביעה
זו, מה הסיבה לכך שרק מעטים
לוחמים נגדו וכותבים נגדו?
אין להשוות את עוצמת המילחמה
שאותה קידשו הכלכלנים באקדמיה
ובעיתונות נגד השכר לעומת קול
הענות החלושה שהם משמיעים
נגד שער־הריבית, אם בכלל. האם
אין שער־הריבית מוסיף לעלות
המחירים? .הסיבה היא שלדידם
שער־הריבית הגבוה הוא ״אנטי-
אינפלציוני״ (אך קשה להבין מדוע
השכר הגבוה אינו אנטי־אינפלציוני
לפי אותו קנודמידה?).
בגלל ״האחדות הלאומית״ הזאת
ניצב האוצר כמעט לבדו מול
הקרטל של הבנקים. על הטענה
״האנטי-אינפלציונית״ נגד מאמצים
אלה של האוצר, טענה שאומרת
שהורדת שער־הריבית תרחיב את
היקף האשראי ויחד עם זה את
האינפלציה, אפשר לענות בשאלה :
(המשך בעמוד )54

עצירות? נפיחות?
עזרת בי קוני ס היא
עזיה טבעית

עצירות — זאת בעיה!
אז מדוע ביקוניס ולא משלשל אחרל כי בי קוניס הנו
משלשל עדין המכיל צמחים רפואיים טבעיים. כי
ביקוניס מקל על העצירות בעדינות ובטבעיות ואינו
גורם לשלשול ולכאבי בטן.
כשאת/ה שותה ת ה בי קוניס טעים וריחני בלילה
לפני השינה, הוא מעורר בעדינות תהליכים טבעיים
בגופך כדי לגרום להקלה בבוקר שלמחרת.
זה טבעי, כמו הטבע עצמו. ביקוניט, השם
המפורסם באירופה, מצוי גם בבתי ה מרקח ת
בישראל בצורת תה עלים, תה נמס-אינסטנט, או
טבליות.

$וחט<861
להשיג בכל בתי ה מרק חת
ראה עלון לצרכן שאו שר
ע״י מ שרד ה ב רי או ת.

...והטבע
יעשה את שלו

אם בביתך בוערת אח
יש לנו עבורך

משור האיכות

11.־5111

עצים״״
וגיזום£4£
משור ״מיני״ לחיתוך ^

וקורות בשיטת עשה
זאת בעצמך

׳ש. ונציה ובמו בע״מ

ת״א הגדוד העברי ( 2ליד ככר המושבות) 612553
הפצה לצפון: מ .רוזגבלום בע״מ
חיפה דרך העצמאות 661085,664891,49

ה א בי ר א רי דו ר

יעקבשרר / 1אי ש 1מ מ אד

הדמ תיו תיסו טווי ת

ריח של מילחמה עולה באפי, ריח טוב כל־כך.
מזמן כבר לא היתה איזו מילחמה טובה. השלום הזה ממש
מטמטם את האנשים עד שהם כבר שכחו לגמרי איפה הם חיים.
פה, חביבי, איזור של מילחמות מימים ימימה. מעולם ועדי ער.
״ותשקוט הארץ״ ן רק ממילחמה עד מילחמה. שלא יהיה שמץ״
ספק. במיזרח התיכון לא היה, אין ולא יהיה שלום. כאן יש
הפוגות. הפוגות בתוך מילחמות והפוגות בין מילחמות. מי
שמתחשק לו יקרא להפוגה שלום. יבושם לו עם השלום הזה.
מישחק מלים ולא יותר. המישחק האמיתי הוא מישחק המיל־חמה.
והמילחטה בלתי־נמנעת. קרא לה מילחמת מיצתה, מנע או
אין־ברירה. עובדה, כל שמונה שנים מתחדשים הכוחות המילחמ־תיים.
ובכלל, דורות חדשים, מיזרח״תיכוניים כמובן, שלא התנסו
במילחמה משתוקקים לחוות אותה. אצלם זה בדם.
והאם לא הבשיל הזמן ז
הנה, עוד מעט נגיע לאפריל .1982 המצרים יחזרו לגבול
הישן והכל יתחיל מהתחלה. מובארכ הוא מאה אחוז, אבל גם
הוא יכול לקבל כדור, ואז מה ! מילחמה ז איזו שאלה ! אבל
למה לא קודם! מדוע צריך לחכות לנאצר חדש? הרוצה בשלום
יכון למילחמה, והנכון למילחמה יתחיל בה. כל זמן שהמצרים
מזמרים זמירות שלום, מתגפפים עם האמריקאים ומעמידים פני
יונים — אנחנו חופשיים בדרום. האם לא ברור מה גלום במצב
הנפלא הזה ן האם נשאר לנו הרבה זמן לעשות משהו רציני
בצפון! לגמור עם אש״ף ועם אסד פעם אחת ולתמיד ז
זוהי הזדמנות היסטורית. איננו יכולים להרשות לעצמנו
שתי חזיתות. צריך לעקר את הצפונית לפני שתתחדש הדרומית.
אחר״כך יהיה מאוחר, ובכלל, מי יודע מה יהיה אחר־כך.
אפריל ,1982 אתה לא יודע איזה מיזרח תיכון מכינים לך,
ואשרי מי שיחיה ויראה, ושלום על ישראל ונאמר בום, ואולי גם
ממשלת אחדות לאומית.

מחול העצמות
כשהרבי שלמה גורן,
במימי תרי״ג בלי עוגן
של מובה־טירוף, זב״ריר, עיניו ק מו ת —
אז מין ריק נורא לפתע,
בתוכו הוא חש בלי רתע,
וירעב ככלב־עור־ועצמות !
עצמות ג נפשו הרעידה,
וי ח מו ק ה עיר־דוידה
שם אי־אז נולדו ומתו יהודי ם —
הוא חי ט ט בלי ח ת בלי הרף
עד הבוקר מיני ערב
וליקט, כירסם, גרס שברי שלדים י
הוי שלדים ! גרמי קודמינו,
״טוב למות בעד ארצנו 1״
אך לשכב עם אבותינו זה הדין —
חש הרבי לביצוע,
עצמות לו שם יצוע,
אן עם שחר צץ הופיע שם ילין י
הוי ידין ! זד, שד משחת,
במדע ידגול בנחת
ויסמוך לא על האל א ן על צבא —
אפיקורוס, שודד־קבר
במצדה, בנחל חבר,
מחלל גם י הו ה גם בר־כוכבא !
בר־כוכבא זה סו ס ארכב לי,
מי ידין ומה הרכבי ז
לו ח מין משוועים כה לקבורות —
אז הפשיל הרב מקטורן,
השתלשל בנס מתורן,
כמו גורילה או מוטב איש־מערות !
מערות אי מ ה ״ ״איגרת״,
הנציחוני שם בסרט !
כי אני היהדו ת על אד מו ת —
ה מסוק על חשבון צה״ל
ותקציב לב״י לי יעל
הבה נצא נא במחול העצמות !

^ מה בשטח המדיניות?
יש אי״אלה יפי״נפש, או סתם בני״אדם חסרי סבלנות, שאינם
מסוגלים לראות בית״מגורים מפוצץ ומרימים קול מחאה כאילו
נפלו עליהם השמים. או הגגות. קודם כל, מה יש ! מה כל־כך
נורא ו אז היה בית. היה — ואיננו. האומנם יש בכן משהו
מיוחד, יוצא דופן, מבחינת אלפי שנות היסטוריה ארץ־ישראלית
(או עולמית) ז בית. ועוד בית. אז כמה בתים כבר פוצצנו ונפוצץ ז
בוודאי עוד לא הגענו לאלף. מה פה כל־כך נורא 1ההיסטוריה
תעבור על זח לסדר היום כמו שהיא עוברת על כל אסון מישפחתי־פרטי.
אם נעשה עסק שכזה מכל בית מפוצץ, לאן נגיע ן בדיוק
לאן שנגיע אם נעשה עסק גדול מכל תאונת״דרכים. הלך בן אדם ז

הלן. בית, לפחות, אפשר להקים מחדש, ותתפלאו באיזה קוצר
זמן. ואת הרהיטים הלא נתנו להם להוציא.
שנית, זה בפירוש לטובתם. אולי הם לא מבינים את זה
ברגע הראשון. סוף סוף פיצוץ בית עושה חתיכת הלם. לא רק
שזה שלך. זה משנה פיתאום את הנוף המוכר, וגם לא באופן
הכי יפה. וצריך לארגן את החיים עד הבנייה מחדש, שגם עולה
כסף, למרות העבודה הזולה והשיתוף המישפחתי ביציקת הגג
(הלוואי עלינו) .אבל זה רק ברגע הראשון. אחר־כך לא רק
שהם מתרגלים — בני אדם מתרגלים לכל מיני דברים לא
נעימים, אפילו במחנות־ריכוז פיכו חיים, פרחו אהבות, ניצנצו
תיקוות — הם מתחילים לחשוב: למה ומדוע, ומה היה ומה
יהיה, ומה כדאי ומה לא, ולאט־לאט מתחילים להבין שאוטו־נומיה־שמוטונומיה,
את הישראלים לא עשו באצבע. ומה יותר
פשוט מהמישוואה :״תהיו ילדים טובים — לא ניגע בבתים״.
פעם, בימי המנדט הבריטי, היו באוטובוסים שלנו, הנייטיבס,
שלטים :״לא לעשן ולא לירוק.״ אולי באוטובוסים הערביים
זה נשאר, ואז מה יותר פשוט מלהוסיף בסוף עוד שתי מלים,
באופן שיהיה :״לא לעשן ולא לירוק ולא לזרוק״ 1בשם החוק ג
כן, זה בהחלט לטובתם. שיתרגלו להיות בשקט• שיחיו להם,
יעבדו, יולידו, יעשו כל מה שהם רוצים — אבל שיהיו בשקט!
מה יש, זו דרישה כל־כך קשה ! מה, בית מפוצץ זה לא יותר
גרוע? אין ספק, הם לא יגידו את זה ישר בפנים, אבל בתוך־
תוכם הם ממש מאושרים כאשר אנחנו הורסים להם בית. זה
רק מחזק אצלם את הגורמים המוכנים לחיות איתנו בדו־קיום.
הם ממש זקוקים לזה. זה ממש סם ארגעה. עובדה, עם כל
בית מפוצץ מתחזק כוחם של משתפי־הפעולה. לא צריך לשים־לב
להפגנות. זה רק למען רושם. שיפגינו להם. שיצעקו עד שייצא
להם האוויר. רק שלא יזרקו. לא לעשן ולא לירוק ולא לזרוק.
יקח עוד שנה שנתיים והם יתרגלו לחיות עם זה, וכמו שהם
יתרגלו, גם אנחנו נתרגל. אולי אפילו כבר התרגלנו. אחד מוציא
פקודה, אחד מנפק חומר נפץ, אחד מניח ואחד מפוצץ — ודי
במיקצועיות, יש לציין. לחיצת כפתור — ובית שלם ״קורס
תחתיו״ ,כמו שאומרים. ובלי שום נזק סביבתי. ובמיקרים קש־ם
במיוחד לא מפוצצים׳.רק אוטמים. זה נקרא מוח יהודי. איינשטיין
המציא את האטום ודיין את האיטום. לפוצץ ולאטום, לאטום
ולפוצץ. שיבנו להם כמה שהם רוצים. הם חושבים מהיום למחר —
אנחנו לאורך ימים. כי לנו יש גישה היסטורית. עוד נגיע, עוד
נגיע לכל בית. רק שלא יהיה יותר מדי שקט. ואם הם יפסיקו
לזרוק, נמציא עוד חוק: לא לעשן ולא לירוק, לא לזרוק ולא
לשרוק. ולא לצחוק. ולא לזעוק• ולא לינוק. ולא לשתוק.
מה, מישהו מוצא כאן סתירה? קודם אמרנו שכל מה שאנחנו
רוצים זה שקט ועכשיו ההיפן! קודם אמרנו לא לצעוק ועכשיו
לא לשתוק ז אידיוטים, מה אתם מבינים במדיניות ! תשאירו
את זה לנו.

^ הרמזורים החומים
קורא חביב ! אם אתה לא קורא את הירחון הזעיר ״ביוספירה״,
ביטאון השירות לשמירת איכות־הסביבה של מישרד־הפנים, יש
לך מזל, מזל גדול! עליך לשמוח בחלקך, ואולי אפילו לפסוח
על קטע מקאברי זה. אני מודה ומתוודה, ברגע נדיר זה של
גילוי־לב, שכבעל נטאי פסימיסטי ,״הביוספירה״ הוא לי מיצרך
חיוני לשימור כושר ראיית השחורות שלי. ובשחורות אני מתכוון
לשחורות, פשוטו כמשמעו. לפיח ולערפיח.
הנה, למשל, מה עשה לי ה״ביוספירה״ האחרון: בשכונה
התל־אביבית שלי, צהלה, שממנה אני יוצא לעבודתי בבוקר
ושאליה אני שב לפנות ערב, הבחנתי באחרונה בתופעה דוקרת־עין :
פה ושם החלו עצי אורן־ירושלים, הנטועים פה ושם — למות.
עץ מת אינו מראה מרנין, בכל אופן לא אותי.
מה קרה ו איזו מחלה מכה באורני־ירושלים שבצהלה, המתים
אחד־אחד, זקופים! עוד אני שואל את עצמי שאלה נכבדה זו
(ועלי להוסיף, כי מאז התקנתי בביתי תנור הסקה בעצים,
מעשה־ידי להתפאר, עיני צדות כל עץ יפה לניצול אנרגטי) ,והנה
אני מבחין באורן־ירושלים המתנשא לתיפארת ליד בית־הכנסת
מול שכונת מעוז־אביב — המשחים והולך במהירות אף הוא !
המחלה הגיעה מצהלה למעוז־אביב ! או שמא להיפך ו לעזאזל,
מה קורה פה 1
ואכן אנו חוזרים ל״הביוספירה״ האכזרי, אשר בחוסר־רחמים
מגלה לך כי המחלה היא אמנם מחלה, אבל לא של עצים אלא
של בני־אדם, ואפילו יש לה שם מפורש: זיהום־האוויר !
מי שרוצה להשחיר כשולי קדירה, או כפיח זה שמטטירים
עלינו כל מיני הגורמים המזהמים, הגורמים לך, אם אתה תל־אביבי,
לעשן ארבע סיגריות ביום גם אם לא הגשת סיגריה אחת
לפיך — כן, כך קראתי באיזה מקום — יקרא ב״הביוספירה״
של אוקטובר 1981 את מאמרו של פרופ׳ זאב נאווה ״זיהום
אוויר ממכוניות — סיכון הבריאות החמור ביותר לתושבי הערים
בישראל.״ על אחריותו.
אני, מכל מקום, למדתי מקריאתו כי בצד הטבק, אורן־
ירושלים מצטיין ברגישות לריבוי גז האוזון באוויר, ואוזון —
אומר פרופ׳ נאווה — הוא ״אחד ממזהמי האוויר המזיקים
ביותר לאדם, לחי, לצומח ולחומרים שונים, הנוצר בהשפעת
קרינת שמש חזקה בעת פליטת תחמוצות חנקן ופחמימנים
ממנועי־מכוניות, והמהווה את אחד הרכיבים העיקריים של
הערפיח...״
מה מגוחך, שתל־אביבים עירניים נלחמים נגד בית־קברות
חדש בתחומם, שעה שעליהם להילחם קודם כל באוזון המבשר
להם את מותם באמצעות ״אותות אזהרה ביולוגיים״ ,שאינם
אלא אורני־ירושלים, הניצבים כמלאכי״מוות על אם הדרך.

(המשך מעמוד )53
מהו גובה שער־הריבית הדרוש
כדי לצמצם את האשראי? ס/ס, 10
ס/ס 40 או אולי ס .100?/האם כל שער
ריבית ״הולך״? גם היום יש פיקוח
על האשראי, וזאת אפשר להפעיל
בבל שער־ריבית, אם רוצים.
אפשר להוריד את שער־הריבית
על־ידי הגבלתו בחוק (כפי שמציע
סגך שר־האוצר) ל־ס/ס 10 עד .150/0
אפשר גם (כפי שעושה שר־האוצר)
ללחוץ על הבנקים שיעשו כן גם
בלי חקיקה. השאלה כאן היא
טכנית־פרגמטית.
השאלה העקרונית נפתרה בהוד
לטה לפעול נגד שער־הריבית הגבוה.
השאלה כעת היא איזה אמצעי
יועיל.

ה או צרי כו ל
להכ גי עהבנקים
ך אופן עקרובי, לפי מיבנה
י שוק־ההון שלנו יש בידי האוצר
כוח כלכלי רב שאותו יכול
להפעיל נגד הבנקים, בנוסף לכוח
החקיקה. השאלה היא, באיזו מידה
הוא ירצה להשתמש בכוח זה, וכמה
כוח יהיה נחוץ לו להשגת מטרתו.
זה תלוי, כמובן, בשאלה בכמה
אחוזים של הורדה הוא יסתפק.
מידת הכוח שיצטרך האוצר להפ עיל
עומדת ביחס ישר למיספר ״
האחוזים שיבקש להוריד משער-
הריבית.

למשל: לאוצר יש תקציב
כגובה של ההכנסה ה |
לאומית שלנו. הוא מזרים
תקציכ זה, גם כצד ההוצי |
אות וגם כצד ההכנסות, ן
דרד הבנקים. האוצר מחזיק
את פיקדונותיו כבנקים, הוא
משלם לספקים דרך הבנקים,
הציכור משלם חלק
גדול ממסיו דיר הבנקים
(ומי יודע כמה ימי־־ערד
עוכרים עד שהבנקים מזכים
את השכונות הממשלה כהפקדות
הציבור?) אם האוצר
יחליט להזרים -את תק
ציכו דרד אמצעים עצמאיים
משלו, הבנקים יתייבשו בוואדי
כקיץ.

ודוגמה אחרת: את ההלוואות
המסובסדות מתקציבי המישרדים
הממשלתיים אפשר להעניק גם
בלי׳ תיווך הבנקים, גם אם היקפם
של הלוואות אלה לא גדול (אפשר
כמובן גם להגדיל אותם על חשבון
ההלוואות הבנקאיות) .הבנקים מרוויחים
הרבה מאוד רק מעצם
התיווך ביו הממשלה ובין ציבור
מקבלי ההלוואות המסובסדות, ואין
שום בעיה לעקוף את הבנקים
בהענקת ההלוואה המסובסדת מכס פי
הממשלה. הם בוודאי לא יאהבו
זאת, אך מקבלי ההלוואות יצליחו,
אולי, בהזדמנות זאת, להשתחרר
מכבלי־הביטחוגות שהבנקים המיס-
חריים דורשים מהם ללא רחמנות
על ההלוואות מכספי־הממשלה.
אין ספק שמגיני ״השוק החופשי״
יצעקו תמס בראותם התערבות
ממשלתית כזאת. לדעתי, מי שב אמת
מגן על השוק החופשי, ולא ״
רק כסיסמה, מוטב שיצטרף לאוצר
במאמציו להוריד את שער־הריבית.
אם השער הגבוה ימשיך ויתקיים,
ימשיך ויצמח, הוא יהרוס את השוק
החופשי, וגם את החברה החופשית.
המונופוליזציה בעיקבות שער-
הריבית הגבוה תהרוס את ההתחרות
החופשית. בענף הבנקאות זה כבר
קרה, וזה יקרה גם בענפים אחרים.
גם שם המונופולים יקבעו את
המחירים ואת כמות התפוהה.

אם שער הריבית הגבוה
״יצליח״ לגרום לדצירת גל
גלי-הייצוד ולחוסר־עבודה
המוני, אז הממשלה תצטרד
לנקוט אמצעיחירום כלכליים׳
כפיקוח כללי על המחירים
— על כל המחירים,
ולא רק על מחירי האשראי. .
הפיקוח על מחירי־האש•
ראי הוא המחיר הנכלוף כיותר
שכלכלה חופשית והכרה
חופשית חייבים לשלם
בדי להציל את עצמם.
ה עו ל ם הז ה 2308

שימחה בשרם העיתונות אישית, אני לא אוהבת פקידי־ממשלה.
יש כאלה שטוענים שאני גם לא אוהבת
נשים יפות. אבל במיקרה של זאה ומירי
חפץ, אני פשוט אוהבת את שניהם,
למרות שזאב מקבל את משכורתו מקופת־המדינה,
ולמרות שמירי חפץ — או כפי
שאתם אולי זוכרים אותה בשמה הקודם,
מירי זמיר — היא אחת הנשים היפות
שאני מכירה.
זאב הוא מנהל לישכת־העיתונות הממ שלתית,
ומירי היא לא רק יפה, אלא גם
פקידה במישרד־השיכון. השניים הם ממש
זוג מהשמיים: כשהשמיים העניקו לזאב
את הנעימות והחוכמה ולמירי את אלה
וגם הרבה מאוד יופי.
למה אני מספרת לכם פיתאום את כל
זה? מכיוון שיש לי בשורה טובה. בעוד

ושוב בי ח ד
כששימי חכורי חזר לארץ נשוי לנ׳ניפר, הוא הדהים
את כולם, אפילו את עצמו. אחת הסיבות לתדהמה היתה העובדה,
שהוא מדבר רק עברית והיא רק אנגלית. אבל הם כנראה הבינו
זה את זו היטב בשפה הבינלאומית המוכרת, או שחוסר השפה
היה המזל שלהם, כשג׳ניפר עברה חבלי־קליטה קשים רק כדי
להיות עם שימי.
לפני שבוע שמעתי שהיא עזבה את הבית, בטענה שהיא לא
יכולה לסבול יותר את העובדה שהוא מזניח אותה ועסוק מדי
בקאריירה שלו. ושבכלל לא כך היא תיארה לה את חייה איתו.
כשהתקשרתי אליהם לברר מה העניינים, סיפר לי שימי שהם
באמת רבו קצת, והיו מתחים, אבל ג׳ניפר כבר חזרה הביתה
ועכשיו הכל בסדר.
בסדר עד-כדי־כך, שג׳ניפר מתחילה להשתלב בעסקים שלו.
מה זה בדיוק? שימי בישר לי שהוא שר בשביל הכיף, אבל
כסף הוא לא רואה מזה. ולכן הוא החליט להיכנס חזק לעסקים.
יורד ישראלי בשם מייק מור, שאותו פגש בניו־יורק, רצה
להשקיע כסף בעסק לייצור מכנסי ג׳ינס. שימי שיכנע אותו שכדאי
לעשות את זה בארץ. מייק בא, ראה כי טוב וחזר לארץ עם
אשתו ושני ילדיו. וככה עסק שימי גם קצת בציונות. המכנסיים
שייצרו השניים יקראו ג׳ינם שימי.
ג׳ניפר ושימי כבר הצטלמו בתמונות הפירסומת למכנסיים,
חבוקים ואוהבים. כך הם גם מראים לכולם שבבית הכל בסדר.

ס סי ס טי ק ה
יקה

מירי וזאכ״חפץ
הסעות של שאו
כמה חודשים, אני לא יודעת בדיוק כמה,
כי למירי אין עדיין בטן, יהיה יורש למיש-
פחת חפץ. אני יודעת מה שכרנארד
שאו אמר לאותה אשה שביקשה ממנו
ילד, שמא יהיה לו השכל שלה והיופי שלו.
הפעם הבעיה פחות חמורה, כי התכונות
הטובות פשוט נמצאות אצל שניהם, כימעט
באותה מידה.

אתם זוכרים את מנחם גפן? הצייר
הישראלי שחי בלונדון והתפרסם בעיקר
בזכות הרומנים והנשים שלו מלבד בזכות
הציורים שלו?
יש לי הרגשה שקם לו יורש, או לפחות
מתחרה רציני מאוד. קוראים לו משה
כץ, והוא חיפאי במקור. אבל אלינו,
לפרובינציה, הוא הגיע מדיף ניחוח של
פאריס. משה, שהוא גם צייר וגם עסק
קצת בכישוף וברזי המיסטיקה, הבין שכדי
למכור ציורים הוא צריך להכיר את האנשים
הנכונים. לכן, כשהגיע לצרפת לא
נסע לפאריס, אלא ליער בולון, שם מתכנסת
אצולת הבוהמה. שם הוא גם פגש את
כריסטיאן ללוש. למי מכם שעוד לא

ג׳ניפר ושימי תכורי
עסקים ואהבה

מהמעלית למיטה
זרד ציבעון משוכנעת שהיא נמצאת
באמריקה. איך שהיא חזרה אלינו מלוס־אנג׳לם,
אחרי שהתגרשה שם מבעלה, היא
התחילה לעשות כאן הרבה רעש עם הריקודים
האירוביים שלה. למען האמת, גם
לא כל־כך מתחשק לי לכתוב עליה, כי
זה מתחיל להזכיר לי את ההפגזות של
פ;י:ה רוזנבלום, אבל הפעם הסיפור
הוא באמת סיפור.
אחרי שוורד התגרשה מבעלה. ,שהפיק
את הסרט גולדה, היא נשבעה שיותר היא
לא מתחתנת ושבכלל — היא לא רוצה
להיות מקורקעת עם איש אחד. מה שהיא
רוצה זה להיות בתנועה. אז היא הלכה
ופתחה לה מכון לתנועה.

בשבוע שעבר היא ביקרה במחלקת-
הספורט של עיריית תל־אביב, כדי לסדר
כמה דברים. ושם, במעלית, בדרך למטה,

על פר ש ת דרכי סיפור קצת לא נעים, אבל מה לעשות,
גם מצבים כאלה יש בחיים.
דנה וחיים שריר היו דוגמה לזוג
מצליח וטוב. הוא היה מפיק־סרטים מצליח,
שהרוויח בעיקר מסירטי פירסומת, ולה
היתה חנות לבגדים מסוגננים, שרבים מהם
היא תיכננה לבדה. במשך הזמן נולדו
להם שני ילדים, וכך הם ניהלו חיי-
מישפחה שקטים וטובים שנראו גם מאו שרים.
השבוע
התבשרתי שלחיים פשוט נמאס.
נמאס לו מהכל. אחרי שחברת־ההפקה
שלו נקלעה לקשיים כספיים ביגלל שפל
בתעשיית הסרטים, הוא הרגיש שהוא רוצה
הפסקה מהכל. מהעסק, מהאשה, מהילדים,
מהאחריות.
דנה דווקא הבינה, והיתה מוכנה לתת
לו חופש כמה שהוא רוצה. אבל הוא
החליט שהוא הולך עד הסוף. סגר את
העסק, התגרש, ומה שהוא רוצה עכשיו זה
להיות לבד, עם עצמו.
שמעתי שהוא הולך לכתוב ספר. יש
לי הרגשה שחומר דווקא לא יחסר לו.

ורד ציכעץ
דיאלוג בשפת התנועה

משה פץ והדסה מור
חתיכות בתערוכה
יודע, מלבד העובדה שהיא גרושתו של
הבימאי קלוד ללוש, היא גם אחת ממלכות
חיי־הלילה של עיר האורות, ומכירה
את כל מי שצריך להכיר בעיר.
אחרי רומן שנמשך חצי שנה, היה משה
מעורה מאוד בחיי פאריס. כשלא צייר,
אפשר היה לראות אותו מבלה אצל רג׳ין,
שלא צריך לספר לכם מיהי, ומשם נהג

להפנות לקוחות לגלריה שבה הציג את
ציוריו.
השבוע הוא הגיע לארץ לרגל תערוכה
שלו שנפתחה כאן, וגם כדי לבדוק את
.מצב העניינים, ואולי גם להשתקע כאן
בסוף. לפי הסטאטיסטיקה שלי, בדיקות
כאלה נשארות בדרך כלל בגדר של בדיקות
בלבד.

היא פגשה את אלון, שכשמו כן הוא,
גבוה וחסון.
איך שוורד ראתה אותו, היא שכחה
את כל ההצהרות. כי אלון הוא חתיך משגע
באמת, ונוסף לכל גם ספורטאי, וגם בוגר
קיבוץ, וגם הספיק להיות שנתיים ביונייטד
סטייטס אוף אמריקה.
כשהם הגיעו עם המעלית למטה, הם
כבר הבינו שהם לא ייפרדו זה מזה כל־כך
מהר. משם הם המשיכו לסטודיו של ורד,
ומשם ישר אליה הביתה.
מאז הם מדברים בשפת התנועה כבר
יותר משבוע, כשוורד מבשרת בכל העיר
שפגשה את גבר חייה.

כך חולפת התהילה

חמשו הסידרה על כוכבי הועבר: גירעון זינגר מופיע בווינה,
ראובן שפו פוש למושב, יערקלה ברסירא בתיאטרון לנוער,
שיממון בר בבית וליאורה לגיחת בצר השני של המסלול

לנל

בר כיום
מקווה לחזור לבימה

בחינניותה, באופן הגשת החומר וברמת
הנושאים. נקודת המוצא לא היתד הקופה,
אלא טיב החומר, ואיכותו האמנותית
של המופע כולו. את שלד התוכנית היוו
מערכונים ופיזמונים, כשהדגש הושם על

יות. לא באנו עם סכינים, וביגלל זה
אהבו אותנו. נתנו גם לקהל הרגשה
שהוא חכם, ואיפשרנו לו ולחשוב.״
״חוסר האמצעיות של הרביעייה והקשר
המיידי שהצליחו ליצור עם הקהל, היה
אחד המרכיבים העיקריים בהצלחתם הגדולה.
רוב השירים והמערכונים שלהם
זכורים עד היום: שיר הסיירים, אין
כמו יפות בלילות׳ה, יש בחיפה חתיכה,
ג׳וני איז א גוי פור מי, ואיך הפישפש
עלה למעלה.

שפר ביום
פרחים וים במיכמורת
שנינות, על בימוי מלוטש ומהוקצע ופי
נייה אל קהל הקרוי ״משובח״.

!4011£$

רביעיית המועדון בשיאה: בן־־פירא, כר, שפר וזינגר ()11(64
ללעוג בלי רוע
^ ל עשור והגשש החיוור.שלו. שיט•*
עון בר -ראובן שפר, גירעון זינגר
ויענקל׳ה בן־סירא עשו לקהל בשנות
ה־ 60 את מה שפולי, גברי ושייקה עושים
לנו היום.
גם פה התקבצו גברים ששרו והופיעו
במערבונים, כשהגוון וההדגשים שלהם
סאטיריים. במשך כימעט עשר שג־ם היו
הארבעה אהובי הקהל וסוגרי־קופות. שמם
בלבד, רביעיית מועדון ׳התיאטרון, משך
קהל רב למועדון קטן ברחוב מנדלי
בתל־אביב, ושנקרא על שמם — מועדון
התיאטרון. המקום היווה להם אכסניה
קבועה, והם היו דייריו הטיבעיים. הקהל
נהר לשם מדי ערב, לוגם מרק מהביל

או כוס. משקה, מתמוגג ומקבל במחיאות
כפיים סוערות את ארבעת הגברים שקיפצו,
רקדו, שרו, שיחקו והצח־קו על
הבימה.
אך בעוד שאת הגשש החיוור הצמיחו
הלהקות הצבאיות, הרי שרובק׳ה, גידעץ,
יענקל׳ה ושימעון באו מן התיאטרון. ובעוד
שאת הגשש החיוור הפיק, ניהל
והריץ אמרגן ממולח, והפך אותם לעסק
מסחרי ומכניס, הרי שאת הרביעייה
ילדו הבימאי יוסף (״פסו״) מילוא ויצחק
קדישזון, וניהלו אותה כמו הצגת תיאטרון
שרצה טוב• ,וארבעת שחקניה עבדו
על משכורת.
סוד קיסמה של הרביעייה היה טמון

ירי אחר פירוק המטאטא, בשנות ה*
50׳ ,נוצר חלל ריק ששיווע לממלאי־מקום.
מילוא, שהרומן שלו עם התיאטרון
הקאמרי עמד לפני סיומו, שלף ארבעה
שחקנים צעירים ועולים מתוך התיאטרון,
ובהשראת האחים דאק, רביעייה צרפתית
פופולארית באותם ימים, יצר תופעה
חדשה בנוף הבידור המקומי.
גידעון זינגר הגבוה מול יענקל׳ה בן-
סירא הנמוך, היוו צמד מצחיקנים טייעי,
שהזכיר צמדים אחרים כמו השמן והרזה
ואחרים. שימעון בר שיחק את הטיפוס
הפיוטי והלירי ורובק׳ה שפר היה האיש
שעשה הכל.
למרות שהם התקיפו אישים פוליטיים,
אירועים אקטואליים ובעיקר את השתלטות
הדת על המדינה, נהרו חברי־כנסת
ואח״מים, שרים ואורחיהם להופעות הרביעייה.
הם באו לשמוע כיצד מצליפים
בהם, ונהנו מכך מאוד.
״זאת לא ד״יתה סאטירה רעה,״ מסביר
שפר, היום שחקן בתיאטרון הקאמרי.
״זאת היתה סאטירה בחיוך, ברמז בדקו-

בן־סירא כיום
בלי נוסטלגיה

וגובה מסויימים. ברגע שדוגמנית משמינה
מעט, או צורתה החיצונית משתנה,
היא נפלטת מן השוק, שהתחרות בו
גדולה מאוד.
לכן התחלופה במיקצוע גדולה ומהירה
מאוד. מי שעיסוקה בכך, מוצאת עצמה
משועבדת להופעתה החיצונית, ושרוייה
במתח רב עם הופעת כל פיצעון או
קילוגרם שומן מיותר. מה גם שיפהפיות
צעירות נפלטות מדי יום מבתי־הספר או
הצבא ומאיימות על הגווארדיה הוותיקה.
פעמים רבות די מעציב לראות דוגמנית
מבוגרת, המתעקשת לשמור על מקומה
ומסרבת לפנות דרך לצעירות ממנה.
אחת מאלה שהבינו שעליה לפרוש
כשהיא עוד בשיאה ועדיין מבוקשת, היא
ליאורה לפידות. ליאורה היפהפיה, שהיא
היום באמצע שנות ה־ 30 שלה, נמנתה
עם דוגמניות־הצמרת של ישראל, והיתה
בין הבולטות והמיוחדות י שבהן.
17 שנה היא חיה ונושמת את עולם
הקולבים, הבדים, מסלולי התצוגות והמצ למות.
גם לה זה קרה במיקרה. ליאורה
הגבוהה ובעלת המראה האקזוטי המעודן,
היתרי אישה צעירה שרק השתחררה מ׳
צה״ל ונישאה,
היא עבדה אז כמזכירה בבית-חרושת
לסריגים, שדוגמנית־הבית שלו היתה דוג־
(המשך בעמוד )78

הקוריוז הבא מדגים את האקטואליות
שלהם: כשכרושצ׳וב דפק עם נעלו על
השולחן באו״ם, התקשר מייד דן אלמגור
למועדון, ועל מפית נייר הכתיב להם
את קטע התגובה שלו. וכך שרה אותו
הרביעייה עוד לפני שהקהל שמע על כך
בחדשות.
הארבעה, שהפכו מוכרים בכל בית בארץ,
עסקו בשעות הפנאי בכל מה שהציע
שוק הבידור המקומי: קולנוע, רדיו,
תוכניות לילדים ופירטי פירסומת. יחסי
ההרמוניה, ששררו בין חברי הרביעייה
גם מאחרי הקלעים, החזיקו מעמד תשע
שנים רצופות, שאחריהן פנה איש־איש
לדרכו. היו אלה תשע שנים טובות,
שזכורות לכולם כתקופה של ״כיף״ ,שהם
מתרפקים עליה באהבה רבה.

א מי תי

ף זכר רובק׳ד! שפר, המגלם היום
* את תפקיד הגמד בהצגה יסודי איוב
בתיאטרון הקאמרי :״מחיאות הכפיים
זה מין חום כזה. תענוג שקשה להגדירו.
כסף לא היה אז בתודעה שלנו.
אבל זו היתה הרגשה נהדרת• אתה נישא
על כפיים. כל אחד מכיר אותך. דלתות
נפתחות לפניך. אבל למרות שהרגשנו
אז את הסיפוק העצום של ההצלחה במ נות
אדירות, לא הסתנוורנו, ושמרנו על
צניעות וענווה. ביגלל זה הקהל אהב
אותנו עוד יותר.״
יענקל׳ה בן־סירא היה המצחיקן שבחבורה.
פניו הצוחקות מסגירות ער כמה
מתגעגע הוא אל התקופה ההיא :״להיות
סטאר זו הרגשה נהדרת• היינו ממש מלכים.
ניהלנו חיי־חברה תוססים, דיברו
עלינו, כתבו עלינו, היינו מזה טוב, נסענו
הרבה לחו״ל, היה כיף אמיתי.״
אחרי 12 תוכניות יבש המעיין. כותבי
החומר התעייפו והרביעייה הגיעה אל
סוף הדרך. הארבעה, שדרכיהם הצטלבו
במשך כ״מעט עשר שנים, מצאו עצמם
על פרשת דרכים חדשה, ועל כל אחד
מהם היה לפלס את הדרך בכוחות עצמו.
אך ניראה שפירוק הרביעייה לא לווה
במשברים קשים. היות וכולם צרחו בתיאטרון
הרפרטוארי, לא היו הלבטים
גדולים במיוחד. כל הארבעה חזרו אל
כור מחצבתם. אל התיאטרון, בסהם רק
מלוטשים ובשלים יותר.
גידעון זינגר מופיע כיום כא ש לחושה
במחזמר המועלה בווינה, וזוכה שם
בהצלחה גדולה. ראובן שפר חזר אל
התיאטרון הקאמרי, וגילם שם תפקידים
בהצגות רבות.
יענקל׳ה בן־סירא מופיע בתיאטרון
הנוער של אורנה פורת, ושימעיו בר —
אחרי שורת תפקידים מפוארת בתיאטרון
הקאמרי, מחלים היום בביתו ממחלה
שפקדה אותו, ונמצא בחופשה מן ה תיאטרון.

תקופת הרביעייה הם מדברים כיום
בנוסטאלגיה, באהבה, וללא מרירות. הם
מבינים שכמו כל דבר טוב שבסופי להסתיים,
שכך הקיץ הקץ גם על הרביעייה.
הם רואים בכך תופעה טבעית•
רובק׳ה שפר, שהיה מנהלה של הלהקה,
מסביר :״עד היום עוצרים אותי ברהוב
ושואלים למה אנחנו לא חוזרים. אבל
הזמנים השתנו. ויחד עם זה אנ־ גם יודע
שלכל דבר יש סוף. אנחנו גם לא אותם
ארבעת הצעירים שעמדו וקיפצו על
הבימה.״
למרות שהוא מודה שהוא מאוד מתגעגע,
יש לו ספקות אם הז׳אנר הזה
היה תופס היום .״אני חושב שאמן צריך
לדעת לכוון את עצמו. הוא חייב לתת
*:ת הדעת על מצבו, לכן הוא צריך
גם לדעת מתי להפסיק.״
רובק׳ה מודע לכך, שמבחינה מסויימת
היתה הרביעייה שיא בקאריירה שלו, אך
החזרה לתיאטרון היתד, טבעית עבורו.
״תחושת השינוי היתה טובה. לעבוד שוב
עם בימאי ושחקנים אחרים בסוגי הצגות
שונות.״
מאז ימי הרביעייה, שבה היה כוכב, הוא
זכה לבצע בעיקר תפקידי מישנה — גם
אם בולטים — בתיאטרון. הוא מקבל זאת
באהבה :״אני יכול לעשות אפיזודה. מה
שחשוב זה לעשות את זה טוב.״
לפני ארבע שנים עזב רובק׳ה את העיר
ועבר להתגורר בבית שבנה במו־ידיו
במיכמורת. הוא נהנה מאוד מהתקופה
החדשה בחייו :״יש לי גינה, בית יפה,
ים, שקט, אוויר, טבע וירק. אני מגדל
פרחים ומגלה את ההנאות הקטנות שבחיים.״
הצלחה
בעיניו היא היכולת לעשות את

דוגמנית לפידות בשיאה (11968
מבוקשת —
האמת .״לדעת שגרמת חוויה לצופה. כל
היתר הם שיירי הסעודה.״

גו סטא לגי ה ״
ך ידעון זינגר ויענקל׳ה בן־סירא
מ* הפכו לצמד מצחיקנים, שהירבה להופיע
בסירטי-פירסומת ובתוכניות־בידור
רבות. כשקיבל גידעון זינגר את תפקיד
דון קישוט באיש למנשה, נמצא יענקל׳ה
במבוי סתום, שנמשך תקופה די ממושכת.
בתקופת חיפושי הדרך שלו ביצע כמה
תפקידים בהבימה, ולאט־לאט מצא את
מקומו בתיאטרון לילדים ונוער של אורנה
פורת. שם הוא משחק, שר ורוקד ומוצא
בכך, לדבריו, סיפוק רב.
״אני מאוד אוהב נוער. זה דבר לא
מקולקל, ואצלם אין בעיות: אם הם לא
מקבלים אותך אתה שומע את הרעש
של הכיסאות. ואם הם מקבלים אותך,
יש שקט מוחלט בקהל. זו עבודה קשה,
אומנם, אך התמורה נהדרת. הם קופצים
עליך, מנשקים אותך, נושכים אותך.״
יעגקל׳ה אינו מרגיש היום מתוסכל
או ממורמר. השינוי במצב הוא טיבעי
בעיניו. הסתיימה תקופה אחת, וכיום הוא
בתקופה אחרת .״הייתי מת לחזור היום
לרביעייה,״ הוא מתרפק לרגע על העבר,
״אני מאוד מתגעעג לרביעייה, אך אין
לי נוסטאלגיה. נהניתי. קיבלתי במיקצוע
הזה כל מה ששחקן יכול לשאוף אליו.
וכשאומרים לי: תיראה, היום אתה בתיאטרון
נוער, ואז היית סטאר במועדון,
אני עונה: ברוך השם. היה לי בחיים
הכל.״
היום מנהל יענקל׳ה אורח־חיים שקט
ורגוע יותר .״אני קורא הרבה, שומע
מוסיקה ומתפתח יותר לעומק. נעשיתי
יותר יושב־בית ואני נהנה מכך מאוד.
״ההצלחה,״ ממשיך יענקל׳ה בחיוך של
אחד שיודע ,״ההצלחה צריכה לתת סיפוק
עצמי. היא צריכה להצמיח את האדם.
כסף? האדם לא יכול לאכול יותר
משלוש ארוחות ביום ולישון על מיטה
אחת. אבל אדם בתוך עצמו הוא חי,
ואת עצמו הוא לא יכול לשקר.״
לעומת רובק׳ה שפר ויענקל׳ה בן-

סירא, שמבחינות רבות היוותה עבורם
הרביעייה שיא, הרי שאצל שימעון בר
היא היוותה רק את אחד השיאים, בקאר-
יירה עשירה ומגוונת מאוד. כשחזר לתיאטרון
הקאמרי, לאחר שביצע שורה
של תפקידים בולטים, הוא זכה להופיע
בתפקיד המלט, תפקיד שאליו נכסף כל
שחקן. הוא ביצע תפקידים גדולים נוספים
במחזות של פינטר, שייקספיר,
ייגול, וברכט. כאמור, היום שימעון איז
מופיע, אך הוא מקווה לחזור לעבוד
בקרוב מאוד.
״המעבר אצלי לא היה מלווה במשברים.
כי לשחק את המלט זו הרגשה
נפלאה. אתה משחק את הגדול מכל התפקידים.
תפקיד שכל שחקן חולם לעשות.
וזו הרגשה טובה לדעת שהגעת לנקודה
שבשבילה נלחמת כל החיים.
״כמובן. כשהקהל אוהב §ותך ואתה
מרוויח כסף, זו הצלחה. אך מה שאתה
מרגיש כשאתה חוזר הביתה זה כבר
עניינך. אז אולי אני מפורסם היום פחות,
אך אני לא פחות מסופק. אמן צריך
לעשות דברים שיביאו לו סיפוק. ודברים
חיצוניים לא מביאים סיפוק.״
למרות שייקספיר, צ׳כוב וברכט, תופסת
הרביעייה מקום חשוב ונפלא בחייו:
״לפעמים אני מתגעגע מאוד לאווירה,
למועדון, לנסיעות בדרכים, לארוחות החטופות,
לחברים. הם אף פעם לא לקחו
את החיים ברצינות.״

ג שלפה מאח רי
שו לחךהכ תיג ה
נות ה־ ׳60 היו תקופה מיוחדת,
לא רק בקולנוע ובתיאטרון הישראלי.
גם לעולם הדוגמנות היו אז פנים
אחרות. גם כאן מתגלה יחס עמוק יותר
של כבוד ואהבה למיקצוע, וקצת פחות
רדיפה אחרי כסף וזוהר.
לכל תקופה הכוכבים שלה, אך בעוד
שזמר, שחקן או בדרן יכול להתמיד
זמן רב במיקצועו, הרי שתקופת חייה
של דוגמנית קצרה הרבה יותר•
מיקצוע הדוגמנות מבוסס ברובו על
הופעה חיצונית. הדוגמנית צריכה להיות
בעלת פנים נאות, מבנה גוף, מישקל