גליון 2309

ץ קי

אספו 12 עטיפות של שוקולד סופרמן
ו/או חטיף סופרמן(אפשר ג שניהם ביחד)
ושלחו בסופר־דחיפות לת.ד 1736 .ת״א עבור
״מבצע סופרמן״ ותקבלו בדואר חוזר וללא כל
הגרלה 3מדבקות נפלאות של סופרמן.
(מיועד להדבקה על מחברות או ספרים)
אותו משלוח של עטיפות מאפשר לכם להשתתף
בסופר־הגרלה עם הפרסים הבאים :
2000 חוברות סופרמן
600 ספלים סופרמן
500 תיקי סופרמן(לבית ספר)
1000 חולצות סופרמן.
כל השולח מספר מעטפות מגדיל סיכוייו לזכות.

ץ 5^ 5 3

טל אתיו
7 בהצלחה
משוקולד סופרמן

כתבת השיער חקיר מי :

כתבת השיער האחור :

מה קוריה
מדוע ויחרה
בחדר האמבטיה? רחל דיין?
העולם הזה מגלה: כעוד שההודעות
הרישמיות אומרות שבגין
החליק כמיקלחת, האמת
היא שהוא התעלף בעודו לכוש.
הרופאים מקווים
מאוד שסיבת ה- 1 נפילה כמחלת ה-
סוכרת שלו.
״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחום גורדון ,3טל 233262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי ראש המערכת: יוסי ינאי עורך־תבנית:
יוסי שנון רכזי מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא,נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני י המו׳׳ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב
בן־אביגדור. הפצה ״גד״ בע״כל. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

למיקרא כתבתו של יוסי ינאי על
יעל דיין (העולם הזה )2308 נזכרתי במאמר
שנכתב לפני 22 שנים. אז בחר
העולם הזה ( )1148 ביעל דיין הצעירה
כבאשת־השנה תשי״ט.
העילה לכך וזיתה פירסום סיפרה הראשון
של יעל, פנים חדשות במראה.
ספר זה, שנכתב במקורו באנגלית, גרם
לשערוריה־רבתי. כאשר כתבתי את הכתבה
על אשת־השנה ניסיתי להבין את
התופעה.

בין השאר נאמר אז בכתבה :

הזעם ההיסטרי, שבו פנו האבות והבנים
בצוותא נגד ספר זה, היה סימפטום ל־עובדת־היסוד
של ישראל: בעוד שהאבות
והבנים לחמו זה בזה על ההשפעה

אשת־השנה דיין ()1050
מילחמה נגד האבות
הפוליטית והרוחנית, נולד וגדל, כמעט
בהחבא, דור של נכדים.
איש לא הרגיש בכך. אך לפתע, כאשר
זרקה יעל את האבן הסיפרותית שלה לתוך
המים העומדים של השלולית הציבורית,
נאלצה המדינה לשים לב לתופעה החדשה:
דור הנכדים המתייחס בבוז שווה
הן לדור הסבים הן לדור האבות.
למרות היותה בעצמה טיפוס יוצא־דופן
ואינדיבידואליסט, מובהק — ואולי בגלל
זה — מהווה יעל דיין בעצמה נציגה אופיינית
של דור שלישי זה. רקע אישי זה
רק החריף את החימר. שנשפכה עליה.
כי יעל דיין היא בת האריסטוקראטיה
הישראלית. אילו חולקו בישראל תארי
אצולה, היה סבה נקרא ״לורד דיין של
נהלל״ ואביה לפחות ״סר משה״.
הסב והסבתא מייצגים את הטיפוס החיובי
ביותר של דור מייבשי-הביצות.
האב, האם והדוד, שנפל במלחמת־תש״ח,
הם טיפוסים מובהקים של דור מקימי-
העולם הזה 2309

דמדינה. יעל, הנכדה, היא היורשת — בת
ודור אשר למענו, לכאורה, סבלו, לחמו
!׳עמלו הסבים והאבות גם יחד.
...גבורת האבות יכולה להיות מועקה
על הבנים. יעל ידעה מועקה זו מילדותה.
ילדה הגדלה בבית בו חיות שתי אגדות
חיות — אגדת שמואל דייו ואגדת משה
דיין — נאלצה להשוות את עצמה בכל
רגע לגדולים עטורי־התהילה, להסיק שהיא
עצמה נחותה ודלה. ומכאן הרצון וזאיננד
טינקטיבי למרוד, להרוס את האגדה,
להוכיח שהגדולים אינם בעצם מה שהם
מתיימרים להיות.
יחם כפול וסותר זה — ההערצה והמרד
— ציין משחר ילדותה את יחסה
של יעל לאביה.
כמוהו היא עצמאית, פקחית, גאונית
ביחסי־ציבור, מקסימה במגע אישי, חסרת־מעצורים,
הרפתקנית, זוהרת, חובבת־בריות
למראיודעין — ומנותקת מהם לחלוטין
למעשה. כמו אביה, היא בסתר לבה אדם
בודד מאד.
אולם דווקא דמיון עצום זר, מבליט את
הניגוד שבין השניים. כי אותן התכונות
פועלות אצל השניים בכיוונים שונים
לגמרי. אצל משה דיין מרוכז הכל למען
המטרה שהציב לעצמו: להנהיג את המדינה.
לגביו אין כל הבדל בין אמביציה
אישית קיצונית לבין מסירות קיצונית
;עניני האומה. שתיהן מתמזגות לדחף
מרכזי אחד.
אצל יעל הדחף הוא הפוך. היא אינדיבידואליסטית
קיצונית. היא רוצה להינתק
מכל ההתחייבויות, מתביעות הכלל.
...הספר הבא, שאותו תיכננה יעל עוד
בשעת כתיבת ספרה הראשון, יהיה למעשה
מערכה נוספת במלחמת יעל נגד האבות.
שם הספר: קנא בנפחדים.
תיארה יעל דיין את רעיון הספר ב־מיכתב
פרטי :״החלק הראשון עוסק בילד
בן מושב, בגיל 9עד .14 הספר מתאר
את החינוך המוגזם לחברה׳מניות ולגבורה,
פיתוח קיצוני של תכונות ילדותיות וגב־ריות־פיסיות,
מבלי לשים לב לאדם או
לגבר שבו, תכונות רגש וכר. בגיל מאוחר
יותר הוא מנסה להשתחרר מזה, אך
אנשים מבכרים לראותו חזק ויגבוד.
״לא, הוא לא מתאבד. הם אינם מתאבדים.
הם ממשיכים סתם ככה, לבד ועצוב.״
היה זה תיאור אכזרי, ביחוד כשהוא
בא מידי בתו של אדם שזכה בתהילה רבה
(וגם בכמה נזיפות) על אומץ־לבו האישי
האגדתי. לשאלותיו של מראיין באמריקה,
ששאל אותה על אותו ׳נושא, השיבה יעל :
״איני חושבת שיש צורך עוד בחסרי־הפחד,
בחזקים, בנוקשים ובגסים. אני חושבת
כי האדם שאינו יכול להרגיש, גם אינו
יכול לאהוב. אני חושבת שאדם נוקשה
מאבד את רגישותו.״
שאלה :״את אינך כותבת על אביך 1
האם אי-פעם פחד?״
תשובה :״איני יודעת. מעולם לא דיברתי
עמו על כך.״
שאלה :״ממה פוחד גיבור הספר?״
תשובה :״הוא פוחד רק מפני הפחד.״

האם איים אודי דיין על אשת
אביו באלימות, או שהיה זה
הסדר ג׳נטלמני? מה הניע את
רחל דיין לתת מתנה, כשווי
עשרות מיליוני לי־רות,
לכתו ובניו
של משה דיין, כ־ניגוד
לצוואתו?

ואמחה מחבות החשמל
איש 13 הוועדים יורם אוברקוביץ חושף בראיון עם
העולם הזה את שאיפותיו האישיות ואת הרגשתו של
מנהיג עובדים. האיש שמייצג את עובדי
חברת החשמל אומר ש־ 13 הוועדים מכניסים
ללחץ אנשים רבים, ושישראל קיסר
פוחד מהס. אוברקוביץ רוצה להיות בכנסת.
נגד ע31
׳פלגה

חטיבת מילואים בצורות
מה יודע איש־המילואים על המתרחש
כסגל הפיקוד הסדיר של יחידתו?
מאבקה של אשת רס״ל.
שנדון למאסר, הביא לחשיפת אי-
שדרים ומילחמות
אישיות, וגררה שורה
של מישפטים
צבאיים.

אישנו! בנוח הזרוע
מדוע אושפז מייק גולדשטיין נגד רצונו
בבית״חוליס לחולי״נפש? מי שהיה גיטריסט
ידוע, מתאר את
הדרך מן הסמים אל ה־טיפול
הפסכיאטרי, שנכפה
עליו.

האם התנפצה אגדת כוחו של
אליהו שפייזר, שבשנה האחרונה
איים לכבוש כסערה את
מיפלגת־העכודה _ —

הפסד כקרב נגד קו בר־לב
יביא את שפייזר
לפתוח כמילחמת
הורמה נגד פרם)׳

שופטים ברחוב הירקון
.,ית־המישפט יצא לרחוב הירקון
כדי לשחזר את הרצח שאירע לפני
11 שנים. סלומון אבי הובל כאזיקים
והשופטים כמעט
שהתחככו כ־נערות־הכארים.

מהה

מצפסד

בעיקבות מאמרו של הגבר האוסטרלי מביעים
גברים ישראליים את דעתם על התנהגות האשה
הישראלית. כיצד הם רוצים שתנהג
במיטה? למה הם מצפים ממנה?
האם מכינה האשה הישראלית את
הגבר?
האם זרקה החרדית את כעלה מן המיטה: הברוך של האברך 53
מאשדוד 54
כן־גוריון ומשה דיין דויד מישפחת שכירו

--גורי 55
זנחה את הבימה למען הסיפון: האשה מספינת האהבה 56 מדוע רצה הגבר הקשיש למות: התאווה למוות
הפרקליט יעקוב נאמן קנה חכרה אחת ועכשיו הוא מפרק את 72 מתחרתה: נאמנות כפולה
היורד גנגר קיבל מישרה כמישרד־הביטחון: כדאי להיות יורד 73

מדו ר? ,פו עי ם: תשקיף כמדינה מיכתכים תשבץ הורוסקופ איש ממאדים -על תולעת

שמיר, פיצוצי בתים והמושיע שחן 21

חשבון עובר ושב

אנשים כעולם אנשים ממסיבה למסיבה הנדון יומן אישי — הכתם השחור על

עולם קטן — ארצות־הברית,
זימבאבווה וסנטה־קלאום האנגלי 25

שווייץ, פרשת ואלנברג, פאס או פז 36
קולנוע — נפוליון של אבל גאנס,
ביטול הצנזורה ביוון והפרס הצר41
פתי
לשחקנית הישראלית
מה הם אומרים -ממה שביט,
ירון לונדון, עמירס. בר־עס, עמוס 47 עוז, אבי עוז ושולה חן
שידור מדריך שידורים
נמר של נייר — ג׳וזף הלר,

צ׳סלב מילוש וציונו! תג׳ר

זה היה העולם הזה שהיה 64 67 אתה והשקל
ספורט — פרשת דרייפוס, האם .
שפיגלר ישחק? השער של שבתאי
לוי ושייטי ה־470

רחל המרחלת

ת ק רי ת
עם הרמטבי^ל
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן, יצר בשבוע
שעבר תקרית דיפלומטית לא נעימה.

כעת מסיכת-קוקטייל, שנערכה בכית
שגריר ארצות־הברית בהרצליה, שוחח

צי חנו בריע סו ק
בי רו ש ה
מי שהיה מנב״ל מישרד-החוץ, עורך־הדין
יוסף (״יוסי״) צ׳חנובר, נטל חופשה
מעבודתו ב״כנק הפועלים״ כארצות־הכרית,
כדי לעסוק כמימוש צוואתו שד משה דיין.

יקה ל א נגנב ה מבית דיין

ר יב וטמיר־ עבר11
כעת ביקורו הקצר שד שר־החוץ, יצחק
שמיר, בוושינגטון, התגלע ריב חריף כינו
ובין שגריר ישראל כארצות־הכרית• ,
אפריים (״אפי״) עברון.
לא נודע מה היתד. סיבת הריב הקשה בין השניים.
בפגישה הסוערת נכח גם דובר השגרירות, נחמן שי.

ש פי ראידע
ע ל הנ סי ע ה
חוגים המקורבים לח״כ מנחם פרוש טוענים כי
ראש־הממשלה מנחם בגין הודיע ליושב־ראש סיעת
אגודת־ישראל בכנסת, הרב אברהם שפירא, על
נסיעתו של שמיר בשבת.

נראה כי כתלונתה של רחל, אלמנת
משה דיין, כאילו נגנבה מבית הדיינים,
כרחוב יואב 11 בצהלה, מוזאיקה עתיקה
ויקרה, אין כל ממש.
שומרי בית דיין, ביניהם אנשי מישרד־הביטחון
ושוטרים שנחקרו על־ידי צוות
מיוחד ממישטרת רמת-גן, טוענים שהמו־זאיקה
לא נמצאת כמקומה ככר מזה יותר
משנה. השומרים והשוטרים ידעו לספר שהם
הבחינו בשנה האחרונה בווים, שעדיהם
היתה המוזאיקה תלויה, כשהם חשופים.
רפוד עם אדמירל של חיל־הים האמריקאי,
שמקום שרותו בלונדון, המבקר עתה כארץ.
האדמירל הזמין את רפוד כנימוס לבקר
אצלו כבירה האנגלית, ורפול התלוצץ :
״אחרי שנככוש את דמשק ואחר־בך את
ביירות, אני אגיע גם ללונדון.״
משתתפי השיחה, וביניהם האדמירל, נדהמו, ואילו
השגריר האמריקאי טרח להסביר לאורחים שזהו
חוש־ההומור המיוחד של רפול.

לדברי מקורבי פרוש, קיבל בגין משפירא,
הסכמה שבשתיקה לחילול־השכת, ולבן גם
לא נזעק שפירא אחרי שהפרשה התפוצצה.

ציפו״ם שינויים
ב 3־ 3ו ד 8גה״ול

רוס ידו־ ועדת חוייב

בחודשים הקרובים עומדים להיערך כמד. שינויים
משמעותיים באיוש המטכ״ל.

ח״כ הפרופסור משה רום יתמנה, ככל
הנראה, כיושב־ראש ועדת־החוץ־והכיטחון
שד הכנסת, תחת הפרופסור משה ארנס,
היוצא כשגריר לוושינגטון.

בי ל בו ל הז רזי רי ס
שלש פייז ר
איש לא הכין למה כדיוק התכוון
המועמד המוכס לתפקיד מזכ״ד מיפי
לגת העבודה, אליהו שפייזר, כנאום
החריף שנשא אחרי ההצבעה, בשכינה
את העיתונאים שלחמו בו כשם
״זרזירי מותניים״.
נראה שגם שפייזר עצמו לא הבין,
והביטוי נבע מטעות. כמידון אכן־
שושן, תחת הערך זרזיר, מופיעות
שתי הגדרות משנה, האחת דזרזיר־מתניים
והשניה לזרזיר־עט.
זרזיר מותניים מוגדר במילון: המשמעות
משוערת כילבד. כינוי לכלב
ציידים קל ריצה, עד פי הפסוק
ממשלי פרק ד׳ פסוקים ד-לא, שבו
נאמר זרזיר מותניים או תייש.
הערך זרזיר־עט, שמקורו כספרות
החדשה, מוגדר במילון כך: הביטוי
זרזיר־עט, עד דרך זרזיר מותניים,
כינוי דיגדוג לעיתונאי קד-בתיכה ו־רודף־סנסציות.
נראה
ששפייזר פשוט התכלכל בין
שני הערכים המופיעים במילון, כזה
אחר זה.

לפחות שלושה אלופים בכירים יפרשו
ויפשטו מדיהם.

מלש פעו ת פו לי טי ת
ל שויי פתה מי סגד *
גורמי-כיטחון מנסים לברר עתה אם היתה
כוונה פוליטית מאחרי הנסיון להצית כיום
הראשון האחרון את מיסגד חסן־בק ביפו.
אל מלון היאנו, הנמצא בשכנות למיסגד, עמדה להגיע,
בשעה שבה פרצה הדליקה, מישלחת מצרית בה חמישה
קציני־צבא, לשיחות הנורמאליזציה בענייני
התיקשורת. רק ברגע האחרון נדחה בואה של
המישלחת בכמה שעות.
הועלה החשד שמא ניסו גורמים מסויימים להצית
את המיסגד דווקא בעת שחברי המישלחת היו
אמורים להגיע למלון.

צ׳חנובר, שהגיע בסוף השבוע לארץ, מונה על־ידי
דיין כמוציא־לפועל של צוואתו.

וסן ונו ף
הרמטכ״ל רב־אלוף, רפאל (״רפול״) איתן, ערך שיחה
קשה עם הרב הראשי לצה״ל, האלוף גד נבון,
בעיקבות פרשת בנו של הרב הראזצי לישראל, סגן
אברהם (״רמי״) גורן.
אחרי שהתגלו מעשים שיש בהם חשד לעבירות מצד
בן הרב הראשי, מינה גורן את הרב אלוף־מישנה
יוסי הראל כקצין־בודק בפרשה. הרב הראל ידוע
כאחד מבאי־ביתו של הרב גורן, וכידידו האישי.

כשנודע הדבר לראש אב״א, האלוף משה
נתיב, הוא הורה להדיח את הראל מתפקיד
הקצין־הכודק, ומינה כמקומו סגן־אלוף
מאכ״א.
נראה שמסקנת הקצין־הכודק ׳החדש תהרה
להעמיד את רמי גורן ואת אחד ממפקדיו
לדין לפני כית־דין צבאי.

א— ס ר רי ם
ב הו צ לי׳ פ
מחלקת חקירות־ההונאה במטה הארצי, בראשותו של
תת־ניצב בנימין זיגל, חוקרת אי־סדרים וחשד
לעבירות פליליות במישרד ההוצאה־לפועל של בית-
המישפט בירושלים.

יעל״ה ח קירה־הוטד׳ איפולימלא^משדם׳שזו^,
ככד הנראה, החקירה הראשונה שד זיגל
כנעשה במערכת המישפטית.

א חו ת
ית בגין

הרדא רי ם
פו ע לי ם

עד פי החלטת רופאיו של ראש־הממשדה,
מנחם בגין, תצטרף אחות לצוות עובדי
בית ראש-הממשדה.
על האחות יהיה לטפל בבגין בחודשים הראשונים
אחרי צאתו את בית־החולים, וכן להיות לעזר
לעליזה בגין, בעת שהיא לוקה באחד מהתקפי־הקצרת
הקשים שלה.

כניגוד דפירסומים, כאילו הפסיקו ניידות
המישטרה להפעיל את מכשירי-הרדאר
לגילוי עכרייני־תנועה, כל עוד נמשך
המישפט שד המהנדס המערער על מהימנות
הרדארים, ניתנה כשבוע שעבד הוראה
למפעילי הרדאר לשוב וללבוד בעזרתם
נהגים, הנוסעים במהירות מופרזת.

ניסים מעכב

ק שיי ם ל מו סי און

ועדת־השרים לביקורת על ספרים שנכתבו בידי
אישי־מדינה ואישי־מדינה־לשעבר, בראשותו של
שר־המישפטים משה נימים, מעכבת אישור פירסום
של ארבעה ספרים, ביגלל לחצים פוליטיים.

י שראל

כין הספרים שהוועדה מעכבת את פירסומם
מזה חודשים רכים: כרך המבוא
לאנציקלופדיה ״צה״ל בחילו״ ,ובו מאמרים
משל נשיא־המדינה, יצחק נבון,
והרמטכ״דיפ-לשעבר, משה דיין ויצחק
רכין. כספר מאמרים של אישים אלה על
צה״ל עד שנת .1968

במישטרת רמת-גן הועלתה הסברה שרחל
דיין כעסה על כך שמישמר השוטרים
הוסר מהבית, מיד אחרי הלוויית משה דיין,
אם כי נוטרי מישרד־הכיטחון עדיין ניצבים
עד מישמרתם כחזית הבית. מקור בביר
כמישטרת רמת־גן טען :״יתכן והגברת
דיין ניסתה להכריח אותנו להחזיר את
השוטרים.״
בינתיים נודע בי גם נוטרי מישרד*
הביטחון יסולקו מהשמירה על הבית בצהלה,
כ־ 17 בדצמבר.

ראש־עיריית ירושלים, טדי קולק, תתבקש על־ידי
הנהלת מוסיאון ישראל להיחלץ לעזרת המוסיאון,
הנמצא בקשיים כספיים.

קולק, המשמש גם כיושב־ראש מועצ
מועצת־המנהלים
של המוסיאון, התבקש למצוא
תורמים כסדר גודל של כמה מיליוני
דולרים, בדי שפעילות המוסיאון לא תשותק.

קפה נמס עלית בגרגרים.ספלנדיד.
כך שותים היום קפה נמס בעולם.

בעולם, ספלנדיד-פירושו נהדר.
כזה הוא קפה נמס עלית בגרגרים.
הטעם שלו־ספלנדיד. הניחוח שלו-ספלנדיד.
וכל גרגר נותן לך /״ 100 קפה טהור.
מי שנתן לו את השם ספלנדיד מבין בקפה.

את הדהיר. הוא אף הבטיח לשפייזר
שיתמוך בו בבחירות לתפקיד מזב״ל ה־מיפלגה.
אולם
שפייזר מכיר את פרס ומכיר את
ערכן של הבטחותיו. הוא דרש מפרס
התחייבות בכתב, ופרס נאלץ לתת לו
אותה.
להתחייבות בכתב, כך חשב שפייזר,
לא יוכל פרס להתכחש מבלי לפגוע בשרידי
אמינותו, שכל־כך יקרה לו.
ההבטחות וההתחייבויות ניתנו לפני הבחירות.
לחיים בר־לב הובטח כיסא ליד
שולחן־הממשלה, שהקים המערך בביטחון ׳
כה רב. אך תוצאות הבחירות איימו להו־ >
תיר את בר־לב חבר־כנסת מהספסלים
האחוריים.

__רזי
התככנות
ר* כך לא יכלו חסידי בר־לב להסכים.
״ הם מצאו י להם תומכים בקרב מתנגדיו
האישיים של שפייזר, וכאלה יש רבים
בקרב עסקני מיפלגת העבודה.
ככל שהתקרב מועד בחירת המזכ״ל
הושמעו איומיהם של מתנגדי שפייזר
בקול רם יותר. חברי התנועה הקיבוצית,
שלהם כוח דל במרכז אך השפעה גדולה
באמצעי התיקשורת, איימו, יחד עם ח״ב
יוסי שריד — גם הוא נטול-כוח אך
רב־אמן בפירסומת — לפרוש ממיפלגת
העבודה אם ייבחר שפייזר לתפקיד.
על שימעון פרס היה לבחור בין!נאמנותו
למזכ״ל היוצא, חיים בר־לב, ובין עמידה
בהתחייבותו. הוא ידע שאם יתמיד בתמיכתו
בשפייזר הוא יקים נגדו חלק גדול
של עסקני מיפלגת העבודה — ובכך הוא
לא רצה, כמובן. הוא ידע גם שאם הוא
יפר את הבטחתו לשפייזר הוא יוצג ככלי-
ריק וכמי שהוכיח שוב שאי-אפשר לסמוך
אפילו על הבטחתו החתומה בחתימת-ידו.

ה כל צי פו לנאומים השיגרתיים של
מנצח ומנוצח, וללחיצת־היד המסורתית
של היריבים.
חיים בר־לב נהג ביום החמישי האחרון
כפי שמקובל במיפלגת העבודה. הוא נשא
נאום, שבו שזר את כל הקלישאות המקובלות
:״נמתח קו על העבר,״ ״נהיה נא
כולנו מאוחדים,״ ו״אני מצפה לשיתוף-

פעולה.״ הוא גם לחץ את ידו של אליהו
שפייזר.
אך אליהו שפייזר הפתיע. האיש, שספג
מכה מוחצת, ערך חשבון מהיר וחד עם
כל אלה שהכשילו אותו, לדעתו. הוא תקף
את האלמונים שניהלו נגדו מערכת השמצות
-מכוערת, את העיתונאים שתמכו
בבר־לב ואת אנשי-לישכתו של יושב־

ראש מיפלגת העבודה, ח״כ שימעון פרם.
התדהמה באולם היתד, מוחלטת. כל מי
שקיווה שעם תום ההתמודדות הסתיים
הקרב, הבין, דקות ספורות אחרי שנמסרו
התוצאות, שהמילחמה רק התחילה וכי
תהיה זו מילחמת־חורמה.
במשך חודשים ארוכים הצליח שימעון
פרס לדחות את ההתמודדות. כדי להשיג

פרס בחר בדרך שלישית — שאמנם
לא העידה על אומץ־לב אך שהיחד, בה
הפגנת ידע רב ברזי התככנות הפוליטית.
אי-אפשר היה לסחוט ממנו הכרזה שהוא
מתכחש להתחייבות לשפייזר, אך גם אי-
אפשר היה להבין מדבריו במי הוא תומך.
אפילו חיים בר־לב עצמו לא ידע במשך
זמן רב אם פרס תומך בו, או שמא

ן היריבים: בו־ לב מעקם את אפו, שפייזר נראה כמתאגוו, בו־לב מתוח

בשפייזר. כששכב בר־לב בבית־החולים,
אחרי שנפצע בתאונת־רכיבה, הוא השיב
לכל המישלחות, שבאו אליו לבקשו להתמודד
מול שפייזר: אם פרס יתמוך בי,
אתמודד. אך פרס, שגם הוא היה בין
הבאים לבית־החולים, סירב להתחייב.
רק בשיחה אישית בין השניים שטח
פרם לפני בר־לב את הטקטיקה שלו: הוא
יתמוך בו, למעשה, וידאג לכך שכל חברי
מרכז המיפלגה ידעו שהוא תומך בבר־לב,
אך לא יכריז על־כך בגלוי. רק אחרי
ששמע דברים אלה הסכים בר־לב להצטרף
להתמודדות.
פרם אמנם היה זהיר, ורק לפני הקרובים
אליו ביותר הוא הודה בתמיכתו בבר-
לב. אך גם לכל האחרים היה ברור הדבר.
סימן מובהק לתמיכת יושב־ראש התנועה
בבר־לב היה הפיכת לישכתו של פרם,
ברחוב הירקון ,110 למטה הבחירות של
בר־לב. על פי הנחיית פרס עבדו המזכירות׳
העוזרים והנאמנים בגלוי למען בר-

ריפודמה שהיא הדחה
ף* או תו שלב הבין כבר שפייזר ש״
המערכה שלו אבודה. במיפלגת העבודה
ובמפא״י לא הודח מעולם בעל־תפקיד
בניגוד לרצון הנהגת-המיפלגה. כלל זה
הוא חוק־ברזל, שעבר בירושה ממפא״י
למיפלגת העבודה. שפייזר גם הבין שכוחו
48 של חוג־יחדיו, שבראשו הוא עומד, לא
יכול למנגנון של הגהגת־המיפלגה. אולם
שפייזר כבר לא יכול היה לסגת. הוא
קיווה להפסיד ביחס המסורתי והמכובד:
60 מול 40 אחוזים. אך גם בכך לא הצליח.
בתום ישיבת המרכז ניגשו רבים אל
שפייזר, לחצו את ידו ואמרו לו :״אנחנו
הצבענו איתך.״ שפייזר, שהוא עסקן
משופשף למדי, ידע בדיוק מי הצביע

בעדו ומי נגדו, למרות שהבחירות היו
חשאיות. בעודו עונה בנימוס למנחמיו,
כבר תיכנן שפייזר את צעדיו הבאים.
את הצעד הבא הוא ביצע כבר באותו
הערב. כשישב בכורסתו הנוחה, בדירתו
המרווחת בנוודדאביבים, לא האשים עוד
שפייזר באוזני העיתונאים או האוהדים
שטילפנו אליו, את לישכתו של שימעון
פרם. הוא האשים את פרם עצמו.
הכוונה היתד. ברורה — על פרם לדעת
שהמילחמה עתה אינה כבר על תפקיד
המזכ״ל או על עמדת־כוח, הדומה לה
בחשיבותה, אף לא מילחמה נגד חיים
בר־לב. כל התותחים של שפייזר מטווחים
עתה אל יעד אחד: שימעון פרס.
שפייזר כינה את פרס שקרן, חסר-
אמינות, נטול כוח־הכרעה ונטול כושר־מנהיגות.
בשיחות
שערך עם אנשיו בערב ההצ בעה
ובימים שאחריה, הוא תלה בשימעון
1פרם את קולר הפסדו בבחירות
הוא פיתח תיזה לפיה התיקווה היחידה
של מיפלגת העבודה לחזור לשילטון היא
הדחתו של פרם — ויפה שעה אחת קודם.
הוא תלה את כל חוליי המיפלגה בפרס,
ולא השמיע אפילו טענה אחת נגד חיים
בר-לב, שהביס אותו בבחירות כמה שעות
קודם לכן.
למחרת הודיעו אוהדי שפייזר על הקמת
תנועה חדשה ,״התנועה להתחדשות ה-
מיפלגה.״ דוברי התנועה החדשה, שלא
ידעו עדיין אם לאשר את קיומה או להכחישו׳
דיברו אמנם על הנהגת ריפורמות
במיפלגה, אך לכל ברור לאיזו ריפורמה
בדיוק הם מתכוונים: הדחתו של פרם.
התנועה החדשה של שפייזר היא, לאמיתו
של דבר, חוג־יחדיו הוותיק בשינוי אדרת.
לשפייזר אין תומכים חדשים בתוך המיפ-
לגה. ההיפך הוא הנכון. כמה מאוהדיו,
בוניהם מזכיר מועצת פועלי תל-אביב,
ח״ב דב בן־מאיר, כבר הודיעו שאין הם
מצטרפים לתנועה החדשה — כלומר הם
פורשים ממחנה שפייזר.
אולם שפייזר מעריך נכון את המצב
במיפלגה. הוא פוזל לעברו של יצחק רבין,

מיפלגה על קביים: בו־לב נואם אחדי נצחונו
הממתין עדיין להזדמנות להכשיל את
שימעון פרס, או אפילו לתפוס את מקומו.

מחנה רבין־שפייזד!

ף * בין ו ש פייז ר אינם בדיוק ידידים,
י ואפילו התואר שותפים פוליטיים אינו
מתאים להם. אולם, בבחירות האחרונות
הצליח שפייזר לדחוק את רבץ לפינה.
הוא הצליח לאלץ את רבץ ואת מחנהו
להכריז על נייטרליות — הישג מרשים
בהתחשב בידידות האישית רבת־השנים
שבין רבין ובר־לב.

שפייזר החליט ללבות את חידוש המאבק
רבץ—פרם. על־ידי הבטחת כוח פוליטי
גדול־יחסית׳ כחוג-יחדיו, הוא עשוי לדחוף
את רבץ להתמודדות מחודשת, אפילו לפני
תאריך היעד׳של רבין עצמו: ערב הבחירות
הבאות. את שני האישים מסיקה עתה
אותה דליקה: השינאד. האישית לפרס.
שפייזר ינסה גם לחתוך את מיפלגת
העבודה לשני חלקים רעיוניים, כביכול.
רבץ והוא עצמו, כראשי הפלג הניצי,
או כפי שהם ״נסו להגדיר זאת, פלג
המרכז ואילו פרס עם שותפים כמו יוסי
שריד יעמוד בראש הפלג היוני, או כפי
ששפייזר יגדיר זאת ״המחנה הסוציאליסטי
הישן״.

מחנה רבין־שפייזר יגרום בוודאי בעיה
אחת ליצחק רבין — בעיית הקיבוץ המאוחד.
תנועה זו ניצבה כימעט כאיש
אחד לצד.רביו במאבקו נגד פרם, והיתד,.
למרות עסקניה המעטים, מישענת איכותית
לרבין. תנועה זו התייצבה גם כאיש אחד
נגד אליהו שפייזר בבחירות לתפקיד ה-
מזכ״ל. במיקרה של קואליציה רבין־שפייזר
יאלצו ראשי תנועה זו להכריע בין נאמנותם
לרבץ ובין סלידתם משפייזר.
חיים בר־לב, שלא כפרס, הבין מיד
שסיומו של הקרב אינו מבשר את סופה
של המילחמה אלא אולי את החמרתה.
בעוד שתומכי שפייזר רק מגמגמים על
(המשך בעמוד )72

ב מ דינ ה
׳העם
סולי ד ריו ת
מאתיים סטודגטיס קיב7ו
שיעור שלא יב7ו
7זבות גו באוניברסיטה
מאתיים ישראלים וישראליות
זבו השבוע בשיעור־חינם, שלא
יישכח על־ידם במהרה,
הנושא: מה זה להיות ערבי תחת
כיבוש ישראלי.
שוט המושל. ה־ 200 היו ברובם
סטודנטים ומרצים באוניברסיטות
ירושלים ותל־אביב, בני
שיכבות־העילית של החברה היש ראלית.

יצאו בשבת לרמאללה, בדרך
לביר־זית, כדי להביע סולידריות
עם הסטודנטים והמרצים
של האוניברסיטה המושבתת, ש נסגרה
במיסגרת מדיניות ״היד ה חזקה״
של הפרופסור מנחם מיל־סון,
המושל החדש של אריק שרון
בגדה המערבית.
מילחמת גאזים. בעודם מפגינים
שם, באווירה נינוחה, שמעו
לפתע קול־נפץ. מאותו הרגע התפתחו
הדברים במהירות של קרב.
פצצות של גאז־מדמיע נחתו על
המפגינים. אלה, שלא היו מוכנים
לגאז החונק, החלו בורחים בפא ניקה.
אנשי מישמר־הגבול רדפו

מתרחש, הוכו באופן שיגרתי, כדבר
מובן־מאליו, לעיני העצירים
האחרים. העצורים היהודיים רק
הושפלו. כך נמנע מהם לעשות את
צורכיהם בשעה שהיו במעצר.
אלימות ושקר.־ המפגינים הישראליים
ד,מזועזעים הבינו שהמחזה
המבעית, שהם היו קורבנותיו,
אינו אלא נוהל שיגרתי של
כוחות־הביטחון בשטחים הכבושים.
בין השאר :
• הסתערות ללא אזהרה מוקדמת,
שימוש בגאז מדמיע ומחניק,
עריכת מצוד, הכאות.
י• טענות שקרניות כאילו ניתנה
אזהרה מוקדמת, כאילו הושמעו
על־ידי המפגינים סיסמות עוינות,
כאילו היתר, התנגדות אלימה וכ אילו
״נזרק בקבוק״ .שקר זה היה
חשוב במיוחד, כי הוא עורר ספק
לגבי ההודעות על זריקת אבנים
ובקבוקים, המשמשות עילה לפיצוץ
בתים. האם גם אלד, שקרים,
שנועדו להצדיק פעולות שמטרתן
האמיתית היא הפחדה והרתעה?
״אם כך הם מתנהגים כלפי יהודים,
איך הם מתנהגים כלפי ערבים?״
ד,ירד,רה בקול רם אחת ה עצורות,
ששוחררה כעבור שעות.
״לא ידעתי שכוחות־הביטחון
שלנו פועלים כקלגסים!״ התפרץ
שני.
התוצאה היתה לגבי הישראלים,
כפי שהיא לגבי הצעירים הפלסטיניים
שהתנסו בכך: חישול ה

כשעל סדר־היום עמדו כמה מן
העניינים המכריעים ביותר. במים־
גרת של שעה וחצי, יכול כל שר
להתבטא פחות מחמש דקות ברוטו
— אם אין הרצאת־פתיחה, סיכום
והצבעה.
כך התנהלה קומדיה. השרים לא
קיבלו לעיון העתק של ״מיזכר־ההבנה״
האסטראטגי עם ארצות־הברית,
שאותו נדרשו לאשר. אריק
שרון קרא להם מה שהיה מעוניין
לקרוא להם, כמה שרים יכלו לה גיד
כמה מישפטים, ואחר־כך אושרה
נסיעתו של שרון לארצות־הברית
— לפי דרישת ראש־הממ־שלה.
הרופאים הקדימו ואמרו לשרים,
שאסור להרגיז את ראש־הממשלה,
שמא יפגע הדבר בבריאתו
(ראה עמוד .)10
כך הוצג, לראשונה, בצורה ה גלויה
ביותר שממשלת־ישראל
הפכה זה מכבר לאיבר מת של ה דמוקרטיה
הישראלית — ממש כמו
הכנסת.
נציב עליון. מי מקבל את ההחלטות
האמיתיות? למעשה זהו
ראש־הממשלה, המתפקד עתה כמו
נשיא אמריקאי. יש לו כמה עוזרים
לפי בחירתו — אריק שרון, יצחק
שמיר ושימחה ארליך. זהו ״קא־בינט
המיטבח״ — או, כפי שראוי
לקרוא לו בישראל ,״קאבינט חדר-
הטיפול״הנמרץ״ .שייכים אליו,
כמובן, גם עוזריו האישיים של
בגין.

רחל דיין יו יתדה 11ל מחצית
מעדו הבי ת בצהלה, אחרי
ששלושת בניו של ד״ן החיי!נבו
נגדה לשיחה קשה, שבמהלכה
א׳ ים על יה אוד י די יו

אודי ואס

111 בעת הלוויית משה דיין בנהלל. היתח זו, ככל
הנראה, הפעם הראשונה שבה בכה ׳אודי דיין.
אן אודי לא בא לאזכרה שנערכה בנהלל אחרי פירעוס הצוואה של ׳אביו..

״רק אחד יכול לדבר!״
אחריהם. בעוד המפגינים נסים לפניהם,
הופיעו מן הכיוון הנגדי שוט־רי־גבול
נוספים, שהמתינו במארב.
המפגינים והמפגינות ברחו
אל תוך החצרות, ואנשי מישמר־הגבול
המטירו עליהם שם פצצות־גאז,
ערכו מצוד ותפסו אותם,
תוך חבטות ומכות. במשך כל הזמן
היתד, למפגינים ההרגשה ש אנשי
מישמר־הגבול אך ממתינים
לפקודה לפתוח באש.
אותם שהצליחו להימלט מצאו
מחסה אצל ערבים ידידותיים, ש נתנו
להם שיעור משלהם: איך
להשתמש בבצל כדי להקל על ה סבל
שנגרם על־ידי הגאז. הסתבר
שיש להם נסיון. לאחר מכן עזרו
להם הערבים לצאת מן העיר בדרכים
עקלקלות.
האחרים נעצרו. היהודים הועמ דו
בשורה, נאלצו להחזיק את
ידיהם מעל לראש במשך כרבע
שעה• נערה שהורידה מעט את
ידיה, זכתה מייד בחבטה בצלעו-
תיה. העצורים הערביים, צעירים
שהתקהלו במקום כדי לחזות ב

החלטה
להמשיך במאבק, כדי ש דברים
כאלה לא יוכלו לקרות תחת
דגל ישראל.

הממ שלה
א ס 1ר דוזרג*! !
5עס היה קאביגט
המימבח. עכשיו
יש קאביגט
חדר־הטיסוץ־הגמדץ
לאזרחי ישראל אין כל חלק בהכרעות
הגורליות, שיקבעו את
עתידם. הם עוקבים אחריהן בטלוויזיה,
כאילו היה זה מישחק־כדו־רגל
בין קבוצות זרות.
השבוע הוכח כי גם לממשלה
אין חלק בהכרעות. על כך זעמו
השרים, מחו, והדליפו.
איבר מת. את ישיבת הממ שלה
ניהלו הרופאים, שאירחו אותה
בבית־החולים. הם קבעו כי
מותר לישיבה להימשך שעה וחצי

אך האם זוהי האמת? כמה פע מים
בשבועות האחרונים הוכח כי
ההחלטות האמיתיות מתקבלות בפורום
אחר. פורום זה הוא בחלקו
אמריקאי: שר החוץ אלכסנדר
הייג, שר־הביטחון קספר ויינבר-
גר, הנשיא רונלד רגן ועוזריו, השגריר
סם לואיס, מנחם בגין ועוזריו.
ממשלת־ישראל
רצתה למנוע את
השתתפות האירופים בצבא הרב־מדינתי
שיתפוס את מיזרח־סייי
(ראה הנדון) — ובישיבה מארא־תונית
אחת עם יצחק שמיר בוושינגטון
הובסה החלטה זו. הממ שלה
רצתה לדחות את ״מיזכר־ההבנה״
האסטראטגי, שתוכנו אפ סי
— ודי היד.,בלחץ על בגין ושרון
כדי לקבור החלטה זו. שרון,
כמו שמיר, הוזמן לוושינגטון, כפי
שזומנו בשעתו ראשי הסוכנות ה יהודית
אל שר־המושבות בלונדון.
השפעתו המעשית של השגריר סם
לואיס אינה נופלת כיום בהרבה
מזו שהיתה, פעם, לנציב העליון
הבריטי.

^ ש ה הי ה למנוע את השמד
י ן עות. צוואתו של משה דיין
היכתה בהלם אפילו את ידידיו ה קרובים
ביותר. היא הותירה את
רכושו הענק, הנמדד במיליונים
רבים של לירות, לרעייתו רחל, ונישלה
כימעט לגמרי את שלושת
ילדיו, יעל, אודי ואסי.
הכעס גבר עוד יותר, כשהתברר
התרגיל הדייני הטיפוסי שבצוואר
.,דיין רשם בה, שהוא מותיר
מיגרשים על הר הכרמל ובשפלת
החוף, ליד שפיים, שייחולקו שווה
בשווה בין ילדיו. רק אחרי בריקה
התברר שערכם של מיגרשים אלה
הוא נמה מאות לירות בלבד. המיג־רשים
על הכרמל מופקעים כבר
למעלה מ־ 15 שנה והממשלה מוכנה
לתת תמורתם מיגרשים נטולי-
ערך בנגב. המיגרשים שליד שפיים
נמצאים על אדמה חקלאית הסמוכה
למשק, ושוויים נמוך ביותר.
על־פי החוק, אין כל דרך שבה
יוכל הצד המרגיש מקופח לשנות
את צוואתו האחרונה של המנוח,
אלא אם כן הוא מצליח להוכיח
שהמנוח היה בלתי־שפוי בדעתו
בעת כתיבת הצוואה. איש לא טען
זאת לגבי דיין,
בחודשים האחרונים לחייו של
דיין, ובעיקר אחרי מותו ולפני
פירסום הצוואה, נדמה היה שידידות
של ממש שורד, בין יעל דיין
ובין אמה החורגת, רחל. יעל הקפידה
לבקר את רחל, ואף נקטה

בכמה צעדים הפגנתיים כדי להראות
את קירבתה אליה. בין היתר
אמרה יעל, שהיא אינה רוצה ש אמה׳
רות, אשר הגיעה להלווייה
מוושינגטון, תתגורר בביתה. אולם
היא התחרטה לבסוף ואירחד, את
אמה בביתה.
אודי ואסי לא היו קרובים מעולם
לאשת אביהם• אודי לא הת ערב
מעולם ביחסי משה־רות־רחל.
במשך השנים שבהן היה דיין נשוי *
לרחל, ביקר אודי בצהלה, בעיקר
כדי להביא את נכדיו לביקור אצל
הסבא. ילדיו של אודי מנישואיו
הראשונים היו הנכדים האהובים
על דיין.
בין אסי ובין רחל אירעו כמה
התנגשויות, החל בחודשים הרא שונים
לנישואי משה ורחל. אסי
הדיר את רגליו מבית אביו.
בליל מותו של משה דיין התייצ בה
כל המישפחה בבית בצהלה.
יעל השתלטה על כל הסידורים
המינהליים, חילקה הוראות ואף
קבעה מי יכנס ומי לא. אודי ואסי
שהו בבית שעה קצרה, ואחר־כך
פנו לביתו של אסי בתל־אביב.

טענותיו
של אודי
ך* סימן הראשון לכך שמשהו
י י מתרחש בין ילדיו של דיין
ובין אלמנתו, היה באזכרה שנער-

לו את רחל: משה עשה מעשה
ניבזי בצוואה שלו, ואני מבין את
הכעס של הילדים, אמר הידיד.
אני מכיר את אודי, ואם הוא אמר
שהוא ישרוף, אני מאמין לו. הידיד
הציע לרחל להגיע לעמק-
השווה עם שלושת בניו של דיין
ולחסל את הפרשה.

כה למשה דיין בבית הקברות בנהלל.
אודי, אשר בכה בעת הלוויית
אביו, נעדר מטקס האזכרה.
בעת האזכרה הוא שהה בביתו, במרחק
של כמה מאות מטרים מבית-
הקברות.
הסימן השני לכעסם של בני
דיין על צוואת אביהם ועל אלמנ תו,
התגלה בטקס לזיכרו של דיין, הבית שנערך בהיכר התרבות בתל־אביב.
אודי ואסי החרימו את הטקס. יעל
של עזר
באה, אומנם, אך כימעט שלא החליפה
מילה עם רחל.
^ בית כרחוב יואב 11 בצדי-
מייד לאחר פירסום הצוואה התי
1לה נרכש על־ידי עזר וראומד.
ייצבו שלושת בני דיין בביתה של
וייצמן בשנת .1951 צהלה היתה
רחל בצהלה• המיפגש תוכנן דווקא
על־ידי אודי בן ה־ .38 הנחשב ל -אז שכונה, שבה היו רשאים לרכוש
בתים רק אנשי צבא־קבע, ומתון
ולחביב שבין בני דיין. אודי
התרכזה בה הקצונה הבכירה של
היה גם ראש המדברים, בעוד אסי
ויעל שתקו במשך מרבית השיחה.
צה״ל•
קיימות כמה גירסות לגבי השיחה
יחד עם וייצמן, רכשו בצהלה
שנערכה בבית דיין בצהלה, אך
בתים גם ייגאל ידין, מרדכי(״מוט״
הכל מסכימים שהיא היתה קשה
קה״) מקלף, חיים לסקוב, צבי צור,
והגיעה לטונים גבוהים.
יצחק רבין, אריק שרון ואלופים
רבים נוספים. מחיר הווילות היה
לפי אחת הגירסות דרש אודי,
גבוה, במחירים של אותם הימים,
בשם שגי אחיו, את מחצית הבית
כ־ 14 אלף לירות של אז. אולם
בצהלה. לפי גירסה זאת טען א ד
תנאי התשלום הנוחים איפשרו גם
די, שלמשה דיין לא היתה כלל
לבעלי משכורות צבאיות, שהיו
זכות להוריש את הבית לרחל• הוא
נמוכות אז מהמשכורות הרגילות
היה צריך לחלק אותו שווה בשווה
בשוק, לרכוש בתים בצהלה.
בין רחל ובין שלושת הבנים. הבית
מישפחת וייצמן הספיקה להתלא
היה של אבא, אמר אודי לרחל.
גורר בבית רק שנה. עזר קיבל
הוא נרכש בכסף של צבי ורחל
שוורץ, הוריה של רות, ולאבא את הפיקוד על רמת־דויד. נאמן
לא היתה שום זכות להשאיר אותו לתיאוריה שלו, שלפיה על הטייסים
להתגורר עם מישפחותיהם
לרחל.
רחל התעקשה. היא ניסתה לנהל בבסיס, הוא עבר לגור שם. ב את
השיחה בדרכי נועם. אולם ה אותה תקופה התגוררה מישפחת
אווירה הקשה לא איפשרה זאת. כ דיין ברמת־גן, אך הדירה היתד,
שראה אודי שרחל מתעקשת, הוא קטנה מדי, ולא נוחה לעיסוקיו
הודיע לה, שוב על־פי גירסה זו: של דיין, שהיה אז אלוף־פיקוד.
אני אדאג שישרפו את הבית, ואם
עזר הסכים שראומה תציע לתמכרי
אותו ותעברי לבית אחר, אחותה רות, אשתו של דיין, לאני
אדאג שישרפו את הבית ה התגורר בבית בצהלה ללא תש אחר.
לום.
כעבור כמה שנים עזב עזר
בכך הסתיימה השיחה. רחל מיה את רמת־דויד ועבר למטה חיל רה
לטלפן לאחד מידידיה הקרו האוויר במרכז הארץ. הוא מצא
בים׳ שהיה גם ידידו הקרוב של בית בשיכון קצינים אחר, נווה־דיין,
איש־עסקים מפורסם שהיה מגן ברמת־השרון, והסכים לערוך
עימו בעבר בקשרי עסקים. היא חילופים עם מישפחת דיין. דיין
סיפרה לו על השיחה עם אודי שילם לעזר את מחיר הדירה ב־וביקשה
את עזרתו.
נווה־מגן והדירה בצהלה הועברה
תגובתו של הידיד הפתיעה אפי על שמם של רות ומשה דיין.

סלע המחלוקת :
בצהלה מוערך ב־ 60 מיליוני לירות, ללא התכולה
וללא העתיקוה. הוריה של רות דיין רכשו אותו

׳ 11111 הבית בנהלל. הווילה המיפלצתית
שבנה אודי בנהלל מפריעה לו
להתגרש מאשתו, טליה. אודי הסתבך בבניית הבית

רחל בבית

רחל דיין ניצבת בחזית ביתה ברחוב יואב 11
בצהלה. על־פי הצוואה, הבית כולו שייך לרחל,
אך היא הסכימה לוותר על מחצית ערכו ולתת כסף לבניו של דיין.

עבור משה ורות בתחילת שנות החמישים, אך
דיין שילם לרות את מלוא תמורתו עס גירושיו.
למרות זאת, הסכימה רחל לשלם את מחצית ערכו,
30 מיליון לירות, לבניו של דיין, יעל, אודי ואסי.

ונכנס לחובות, ואילו טליה השקיעה בו חלק ניכר
מהכספים שקיבלה מבעלה הקודבו כדי שיוכל להתגרש,
צריך אודי לשלם לטליה את מחצית שוויו של הבית.

באותה תקופה לא היה דיין עשיר צוואתו של דיין, היא התנתה תנאי:
כפי שהוא היה בשנים האחרונות הכסף לא יימסר להם אלא לבנילחייו.
הוא לא פירסם ספרים, לא הם, נכדיו של משה דיין.
כתב מאמרים ואפילו עתיקות לא
השלושה השיבו בשלילה להצהיו
לו. רות פנתה להוריה, וביקשה
עה: זהו כספנו ואת לא תגידי
עזרה כספית. אביה של רות, עורך -לנו מה לעשות איתו, הם אמרו
הדין הירושלמי צבי שוורץ, נתן לה. אנחנו רוצים את הכסף שלנו.
לבתו את הכסף, ובעזרתו רכשו
מדובר בסכום גדול למדי. הווירות
ומשה את ביתם.
לה של דיין בצהלה מוערכת, ללא
דיין פרע את חובו לרות. כאשר התכולה וללא העתיקות, בכ־60
התגרשו רות ומשה׳ הציע דיין
מיליוני לירות. אחרי שהסכימה
את הבית בצהלה לגרושתו. רות. רחל דיין לוותר גם על התנאי של
סירבה.
הנכדים, יקבל כל אחד מהבנים
דיין שילם לגרושתו סכום נכבד סכום של 10 מיליון לירות.
תמורת הבית בצהלה. בכסף זה
אודי ואסי זקוקים לכסף. יעל
בנתה רות וילה קטנה בהרצליה־ אומנם אוהבת כסף, אבל אינה
פיתוח, על מיגרש ששייר להוריה. צריכה אותו בבהילות כה רבה כמו
אחיה. היא מתפרנסת מכתיבת מאאודי
ואסי מרים לשבועוני־נשים וממשכורתו
של בעלה, תת־אלוף דב שיאון.
זקוקים לכסף ליעל גם רכוש רב: בית במרכז
הארץ, בית אחר בעין־הוד, ובית
^ חל דיין ידעה את כל הפר נוסף באחד האיים היווניים.
,טים האלה, כששוחחה עם
אודי זקוק לכסף כמו לאוויר ל בניו
של בעלה. אולם רחל לא נשימה. היחסים בינו ובין אשתו
רצתה, ככל הנראה, בשערוריות השנייה, טליה, עלו על שירטון.
שיכפישו את שמו של משה דיין, מייד אחרי נישואיהם, התחילו בני
ויתכן שהיא גם נבהלה מאיומיו הזוג בבניית וילה, בנהלל, שהכהאלימים
של אודי. היא הסכימה ניסה אותם לחובות שמהם לא יצאו
לתת לשלושת הבנים את מחצית עד היום. חלק ניכר מהכספים ש ערכו
של הבית, אך מתוך רצון קיבלה טליה מבעלה הקודם, מיללהישאר
נאמנה ככל האפשר ל יונר יהודי אוסטרי, הופנה לבניית

הווילה. אודי יודע שבמצב זה הוא
אינו יכול להתגרש מטליה. עליו
לשלם לה לפחות את מחצית הווילה
בנהלל, ולהוסיף על דמי־המזו־נות
שהוא משלם היום לבניו מאשתו
הראשונה, אביגיל, גם דמי־מזונות
לילדיו מטליה. אודי ממשיך
להתגורר בבית שבנהלל ולהחזיק
את המשק החקלאי שלו, אולם הוא
מאוהב בצעירה שעברה להתגורר
בשכנות לו, בבית אחותה בנהלל.
גם אסי אינו משופע בכספים.
גירושיו של אסי מאהרונה, בת לקבלן
עשיר מסביון, הביאו אותו
למשבר כספי חמור ביותר. במשך
תקופה ארוכה התגורר אסי במיש־רד
ההפקות שלו בדרום תל־אביב,
כשהוא חי מהיד אל הפה. התמיכה
הכספית שקיבל מהוריה של אה־רונה
הופסקה, ועליו לשלם גם
דמי מזונות לבתו.
אודי סירב להגיב על הפרשה:
״זה לא היה בדיוק כך. אני לא
מבין מדוע רחל צריכה לספר את
הדברים האלה.״
רחל דיין אמרה השבוע לידידים:
״הכל נגמר עם הילדים של משה.
אני שמחה שנתתי להם את מה
שנתתי. רציתי לתת להם יותר,
אבל הם לא יודעים להתנהג. אם
הם היו מתנהגים בסדר, הם היו
מקבלים יותר.״ יוסי ינאי !

בגין התערו נחד ו״חואמינטיו!
נש הו א ל בוש בחליפה ־
הרופאים תוהים על הסיבה ומקווים שואת
תוצאה של הסוברת, ולא תסחיראוויר
^ ליזה כגין נבהלה. היא שמעה חב-
בינתיים כבר התעורר בגין מעלפוי
א טה עמומה מחדר־האבטיה שבבית נו. הוא הובהל על־ידי שומרי־ראשו *
ראש־הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים. לבית־החולים הדסה, והד״ר מרווין גוטס־תוך
שניות היא נזכרה בכל אזהרות ה מן, רופאו האישי, הוזעק לבית־החולים.
בגין נפל על ישבנו, נפילה רכה, שבדרך־
רופאים, המלוות את בני־הזוג בגין מאז
לקה הבעל בהתקף־הלב הראשון שלו, לפני ׳ כלל אינה גורמת לשום נזק. אולם כש למעלה
מחמש שנים: הוא עלול ליפול, אנשים מבוגרים, שבעצמותיהם חסר הלפתע
פיתאום, לאבד את ההכרה, ואז יש סידן, נופלים נפילה מסוג זה, הם עלולים
לשבור את צוואר עצם הירך.
להעבירו מייד לבית־החולים•
מחלות הלב והסוכרת של בגין, מחייאשתו
של ראש־הממשלה נכנסה בבהלה
לחדר־האמבטיה. על הריצפה ישב בעלה, בות את רופאיו לתת לו תרופות רבות,
כשהוא נשען על הקיר בזווית מוזרה. בגין מסוגים שונים. תרופות אלה גורמות, בהיה
הסר־הכרה. עליזה ניסתה לעוררו בק נוסף לגיל, לבריחת הסידן מעצמות הגוף
והופכות אותן רגישות לשברים. אצל אנ ריאות
״מנחם ! מנחם !״ ואף סטרה קלות
על פניו. בגין לא התעורר. היא מיהרה שים שבגילו של ראש־הממשלה ,65 ,כימ־אל
דלת־הכניסה והזעיקה את השומר שב עט מחצית מהשבדים הם שברים בעצם
פתח. זה קרא ל״גורילות״ ,שומרי־הראש הירך.
המנהל הזזדש של בית־החולים הדסה בירושלים, ד״ר ראובן
האבחנה של ד״ר גוטסמן היתד. מהירה
של בגין מהיחידה לשמירת אישים, ואלה
פינחס, נראה תשוש באחת ממסיבות העיתונאים המאולתרות
ביותר. בגין קיבל סחרחורת, התעלף ונכנסו
לחדר־האמבטיה.
אחד מהם ניסה לערוך לבגין הנשמה נפל. ראש־הממשלה לא היה כלל בתוך שנערכו בביתיהחוליס. יחד עם פרופסור גוטסמן, הוא ניסה שוב להרגיע את הציבור,
מפה לפה עוד בהיותו באמבטיה, אך עלי־ האמבט כפי שפורסם בהודעות הרשמיות, כאילו שלא אירע דבר, ולהסתיר את האמת על מצב בריאותו של מנחם בגין.

רופא עייר

מחזור־הדם, דבר העלול להביא לתופעות
מסוכנות במיוחד, ביניהן כאלה שאינן
ניתנות לתיקון.
כשלקה בגין בתסחיף־אוויר, הוא התגבר
על תופעות הלוואי, והן לא התירו בו כל
סימן. אולם עתה חוששים גוטסמן ומנכ״ל
בית־החולים הפרופסור שמואל פינחס, ש־הסחרחורות
וההתעלפות הן תוצאה של
הופעה מחודשת של תסחיף־אוויר. בעיקר
חושש גוטסמן מתוצאות הלוואי העלולות
להיוותר אצל בגין, אם אכן היתה ההת עלסות
תוצאה של תסחיף־אוויר.

סיגנון דיווח
אמריקאי

הגדולה תמוה

מנחם בגין צולם יומיים לפני
ההתמוטטות על־ידי צלם־העי־תונות
חנוך גינוסר, שגם עשה את הפוטו־מונטאד. בתמונה נראה
בגין כשהוא נוטל את אחת הגלולות שלו ואחר־כך לוגם מכוס

מים. גילו המתקדם של ראש־הממשלה והכמות הגדולה של
התרופות שאותן הוא בולע ביגלל מחלותיהלב והמוכרת שלו,
יצרו בגופו מחסור בסידן, וזה גרס לו לשבור את חלקה העליון
של עצם הירך בעת הנפילה בחדר־האמבטיה בשבוע שעבר.

^ גץעכר ניתוח פשוט ביותר לקבי•
עת מסמרים בצוואר עצם הירך. ה ניתוח
קרוי בשם ניתוח מור, על־שם ממ ציאת
ואורך בין שעה לשעתיים. בגין סבל
מכאבים עזים לפני הניתוח ואחריו. הכאבים
היו כה גדולים עד שהרופאים חששו
שבגין ייכנס להלם. הוא לא התחכם, כסי
שעוזריו ורופאיו ניסו לספר לעיתונאים.
את הסיגנון החדש, של דיווחים על התחכמויותיו,
כביכול, לפגי, בעת ואחרי ה ניתוח,
למדו מקורביו מעוזרי הנשיא רו־נאלד
רגן, שדיווחו בהרחבה על ״חוכמות״
של הנשיא בעת הניתוח, למרות
שגם הנשיא האמריקאי התפתל מכאבים.
קשה לדעת מה יהיו תוצאות המעידה
ושבירת עצם הירך של בגין. במיקרים
רבים מסתיימת תאונה כזו אצל אנשים
קשישים בצורה פטאלית. ראש־הממשלת
בריטניה וינסטון צ׳רצ׳יל, מת אחרי שכמה
ימים קודם לכן מעד, אף הוא באמבטיה,
ושבר את עצם הירך. כך גם קרה לרעיית
נשיא המדינה הראשון, ורה וייצמן.
לעומת זאת ידוע על אחרים, אשר
החלימו בתוך תקופה קצרה ביותר. עורך-
הדין הירושלמי המפורסם, שלמה תוסיה־כהן,
מעד ושבר את עצם הירד ויצא מ־בית־החולים
כעבור שלושה ימים, כשהוא
נעזר במקלות הליכה, הישר לאולם המיש־פטים,
למישפטו של השר אהרון אבו־

חברי המ מ שלה קיבלו הוראה: אסור להרג! את בגין
ול ה תנגד לדעתו -וכר התקב לו ה חל טו ת ח שובות
זה בגין הפסיקה אותו. היא ידעה בדיוק
מד, קרה לבעלה, וידעה שאין טעם בהנשמה
מפה־לפה.
לא היתד, זו הפעם הראשונה שבגין מקבל
סחרחורת ומתעלף. אך עד למיקרה
של השבוע שעבר, זה קרה לו רק בעת
שהיה שרוע במיטתו או ישב בכיסאו.

אלא בחדר־ד,אמבטיה, כשהוא לבוש במכנסיים,
חולצה ומקטורן ונעליו לרגליו.
נראה שד,סחרחורת וד,התעלפות נגרמו
כתוצאה ממחלת הסוכרת הקשה
שלו, סוכרת לא מאוזנת, ולא עקב
מחלת־הלב. בבדיקה מהירה שערך גוטס־מן,
עוד לפני ניתוח עצם הירך, הוא גילה

שאין סימנים להתקף־לב או לאוטם שריר
הלב.
אך הרופאים חוששים מאפשרות אחרת,
שאותה יבדקו רק אחרי שבגין יחלים כליל
מד,שבר ומתופעות־הלוואי העלולות לבוא.
בגין לקה לפני כשנה בתסחיף־אוויר, אמי
בוליה. הגוף זורק בועות אוויר מהלב ל-

חצירא, שעליו הוא מגן. הרופאים מקווים
שבגין יהיה גם הפעם בחזקת נם רפואי,
כמו שהוא חיה בעיקבות התקפי־הלב ומחלת
הסוכרת הקשה שלו. הם ממתינים
לראות את בגין קם ממיטתו בעוד ימים
ספורים, מבקש מהרופאים שילמדו אותו
(המשך בעמוד )73

מקררי
אסקור * לקראת המליח השל

אחרי ייצור של מליון מקררים
לאמקור אין מתחרה באמינות ושכלול.
לכן. מקרר קונים באמקור. נקודה . ארזמא עורות דלא תחרו ת

להשיג בחנויות אססא וסוחרי מורשי

טל־ארויו

שרות

אחקור ^ טוב להיות בבית.

הספורטיביים החדשים של כיתן.
קורדרוי, פלנליח משובצים במבחר
1ווויוו יש 1וז! התעו ב
לנשים לגברים ולילדים -מ שפ ח ת
הבגדים הספורטיביים של ביתן,
אחרת חורף חמימה חהצווארעד
הקרסול,
לו שותכם בחנויות ביתן. בכל בו
111-ד ! ת, ו ב 1ווד 1ח

אשש שד וסייד בצנא־הקנע, שנדון לשישה חודשי מאסו, פתחה
תיבת־פאנדווה והביאה להחלפת הסגל הבכיר של החטיבה
^ אשרעמד רס״ר דויד עמירה לח-
~ זור מתקופת־הלימודים, היד ברור שעומדים
לחול שינויים בחטיבה׳ אך לא
העלה בדעתו שהשינויים יהיו כד, מרחיקי-
לכת. בתוך כמה חודשים התחלף כמעט
כל סגל־הפיקוד הסדיר של חטיבת־המילו־אים.
קצינים ומש״קים נחקרו על־ידי מצ״ח׳
הועמדו לדין וחלקם נמצא חייב.
עמירה היה איש־סודם של הסמח״ט,
סגן־אלוף משה ושל שליש היחידה,
סרן צחי ויינטראוב. כמעט כל אנשי-
הסגל האחרים היו מסוכסכים עם שלושה
אלה. כאשר חזר עמידה ליחידה, ביקשו
שני מפקדיו להחזיר לו את מעמדו ה קודם
במחלקת החימוש — והתוצאות היו
הרות-אסון.
מאות־אלפי אזרחים ישראלים משרתים
מדי שנה, במשך חודש ויותר, ביחידות־המילואים
שלהם. יחידות אלה מאורגנות
כך, שכמעט כל סגל-הפיקוד — מלבד
הדרגים הגבוהים ביותר — מורכב מאנשי-
.מילואים. אך לרשות כל יחידת־מילואים
עומדים גם כמה עשרות אנשי צבא סדיר
— חובה וקבע — המתחזקים את היחידה
גם בתקופות שבהן יושבים אנשי־המי־לואים
בבית. אלה הם אנשי החימוש,
התחזוקה, הרכב, הנשקים והאפסנאים,
השומרים על מחסני־החירום. כך היה גם

כדי למלא את מקומו של רס״ר עמידה
במחלקת־החימוש, שמע על המתרחש בחטיבה
:״ידעתי בדיוק לאן אני מגיע,״
סיפר פרי בן ה־ ,24 שהשתחרר בינתיים
מצה״ל וכעת הוא מחוסר-עבודה ,״אבל
לא תיארתי לעצמי שהעניינים חמורים עד
כדי כך.״
פרי מתאר את היחסים ביחידה בצבעים
קודרים. היו שם תככים על רקע מיק-
צועי, אישי. ומיני. אחד הקצינים נתפס
על־ידי אחד המש״קים כשבילה עם
אשתו, והבעל המרומה חיבל, כנראה,
בריכבו של הקצין. אותו קצין חיפה על
אובדן נשק של אחד הכפופים לו, שאביו
הוא בעל מיסעדה, שבה נהגו השניים
לאכול. היו טענות על חייל ביחידה
שהופיע רק כדי לגבות את משכורתו.
היו פריצות למחסני־חירום, ואי־סדרים
בשימוש בתלושי דלק.

שוקרי, שלמענו נעשתה ההתחזות, נשפט
ונדון לחודש מאסר, לקנס ולהורדה
בדרגה.
תלונות ללא ביסוס
^ שתו של רס״ל אבי חן, מיכל, טוע־י
נת שלבעלה נעשה עוול. לדבריה,
הודה באשמות שיוחסו לו משום שהתמוטט
מבחינה נפשית. אחרי שניתן גזר-
הדין, פתחה מיכל במסע־צלב פרטי נגד
סרן ויינטראוב, סגן־אלוף משה ואחרים
ביחידה. היא היפנתה שורה ארו
שות,
ויינטרוב, פרצו באישון לילה למח־סני־החירום
של היחידה, והוציאו משם
ביגדי עבודה חדשים, שקי שינה ומנות-
קרב. לטענת מצ״ח נעשתה פריצה זו
כדי לבדוק את עירנות הממונים על
מחסני־החירום, ולאחר -שלא התגלה קושי
בהוצאת הציוד, שפט הסמח״ט את האחראי
על המחסנים, משה אלמליח׳ בעוון
התרשלות במילוי תפקידו.
תלונה אחרת, דומה, של מיכל חן,
נגעה לוויינטרוב ולחייל שהיה תחת פיקודו,
אשר ביימו פריצה למחסני־חירום,
כדי לבדוק אם יימצאו הסימנים על־ידי
האחראי על המחסנים. תלונה זו נבדקה
על־ידי מצ״ח, ונמצא כי יש לה יסוד.

__ מאטד
והורדה בדרגה

^ יה זה מישפטם של מפקד מחלקתי
י החימוש, סגן יואל פרי ושל פקודה
רס״ל אבי חן, שפתח את תיבת הפנדורה.
פרי טוען שהיה ברור לו ״שיחפשו אותר׳

מיכל״ וצאת למילחמה
בחטיבת חיל-הרגלים השייכת לאוגדה במרכז
הארץ.
מפקד־החטיבה היה איש צבא־הקבע, אך
מינויו לתפקידו היד, לתקופות־חירום. את
שירותו הוא עושה בתפקיד אחר. למעשה
ניהל את החטיבה סגנו, משה, שלפני-כן
היה מפקד בנח״ל.
סגן יואל פרי, שהיה עוזר קצין־חימוש
במיפקדת האוגדה, והועבר לחטיבת החי״ר

| | 1 1 1ל רס״ל־לשעבר אבי ז1ן, ש־
# 1 1נמצא אשם בהתחזות ובחבלה
ברכוש צה״ל, ונדון למאסר בפועל.

אחרי שעמידה חזר ליחידה, ומצא שמישהו
אחר — פרי עצמו — עומד בראש
מחלקת־החימוש, ואינו מתכוון לפנות את
מקומו.
פרי וחן עמדו לדין על שורה ארוכה
של עבירות, שד,עיקרית שבהן היתד, התחזות
וקבלת דבר במירמה. אבי חן
הואשם והורשע על כך שעשה בחינת-
שלב במקום מש״ק אחר ביחידה, רס״ל
שימשון שוקרי, בסוף ינואר השנה. סגן
פרי הורשע בשותפות למעשה.
על הדרך שבה נתפסו השניים חלוקות
הדיעות.
השניים טענו במישפטם, וכך טוען גם
יואל פרי היום, שהודיעו מראש לשליש
היחידה, סרן צחי ויינטרוב, על כוונתו
של אבי חן לעמוד בבחינת־חשלב במקום
שימשון שוקרי .״אמרתי לו מה אנחנו
הולכים לעשות -שלושה או ארבעה ימים
לפני מעשה,״ אומר פרי. השניים טענו
כי עשו את בחינת־השלב במקום שוקרי,
משום שהיו לו בעיות עם אשתו, והוא
לא היה יכול להתכונן כראוי. לוויינטרוב
ולשוקרי היתד, גירסה אחרת: הם טענו
ששוקרי נתקף ביסורי־מצפון, והודיע ל־וויינטרוב
אודות העבירה שנעשתה למענו.
מכל מקום׳ כאשר חזרו פרי וחן מבחינת
השלב, כבר המתינה להם תלונה.
לתלונה זו נוספו עשרות סעיפי אישום,
שנגעו לעבירות נגד רכוש, אי־דיווח על
תאונות, חיפוי על עבירות והתנהגות
שאינה הולמת בעלי דרגות. השניים עמדו
לדין בבית־דין צבאי, ונמצאו אשמים.
גזר־הדין ניתן ביולי השנה. אבי חן
נדון להורדה לדרגת טוראי, לשלילת
רשיון, ולשישה חודשי מאסר, אחרי ש הודה
בביצוע 15 עבירות. גם יואל פרי
הודה ברוב העבירות, אך גזר־דינו לא
כלל מאסר בפועל, והוא השתחרר משירותו
מייד אחרי המישפט.

כה של טענות. נגדם למצ״ח, והציפה ב
מיכתבים את הפרקליטות הצבאית, את
הרמטכ״ל ואת שר־הביטחון.
המישטרה הצבאית התייחסה, ככל הנראה,
ברצינות לתלונותיה של מיכל
חן, והעניינים שהצביעה עליהם נחקרו.
לדברי מצ״ח, טענה מיכל חן שיש לה
הוכחות המחזקות את תלונותיה, אך כאשר
ביקשו לראות הוכחות אלה, סירבה להציגן.
באשר לכמה מטענותיה, יש למצ״ח
גירסה שונה באשר למר. שאירע למעשה.
מיכל חן טענה ישאנשי-מילואים שגוייסו
לשירות ביחידה, שוחררו משירותם -שלא
כדין. לא נמצא ביסוס לתלונה.
היא טענה שאחד החיילים הכפופים
לצחי ויינטרוב, הופיע בבסיס רק לקבלת
משכורת. בחקירת מצ״ח התברר שאותו
חייל נתפס ונדון למאסר על עבירה
שביצע מחוץ לצבא, וכלל לא היה בצבא
בתקופה האמורה.
מחסני חירום 1גירסת מיכל חן:
הסמח״ט משה, יחד עם קציו־השלי
נשלו
1רס״ר מישל, שהיה אחראי על
הנשקייה, מצא את נישקו האישי של
סגן ויינטרוב כשהוא מופקר בלישכתו,
והביאו אל הסמח״ט. כאשר חזר ויינטרוב
ליחידה, התלונן לפני הסמח״ט על גניבת
נישקו מארון נעול, שבו היה מצוי, על־ידי
הנשק. הנשק הועמד לדין על גניבת
הנשק לפני הסמח״ט ונמצא חייב ,׳לדברי
מיכל חן התנכל הסמח״ט לנשק
וחיפה על ויינטרוב, לאחר שהנשק שיגר
עשרות מיכתבים לדרגים הגבוהים, ובהם
התלונן על המתרחש ביחידה. יואל פרי
טוען שהמיקרה הזה מאפיין את היחסים
ביחידה, יחסי נקמנות אישית, כשכל אחד
״מחפש״ את האחר. דס״ר מישל כבר
אינו ביחידה.
נהגו של קצין התחזוקה, החייל \+1$ר
גבאי, איבד את נישקו, רובה אמ־.16
במשך חודשים ארוכים לא דווח על איבוד
הנשק. בסופו של דבר הועמד תמיר
(המשך בעמוד )52

מכח כי ם
אור בזהה דו ר
השר יעקב מרידור מתכוון
להציג לפני הציבור את
תגליתו בחג החנוכה, ואם
יתרחש נס אחד, מדוע לא
יותר ז
הפטנט של השר מרידוד /במועד
חנוכה יאיר אור /שירו שיר

שבסיסים כאלה יגבירו את ביטחוננו.
יוסף
שריק, תל-אביב

טו ל קו ד ה
למי באמת דואגת ההסתדרות

הויכרווו עו ב ד
לפינה קולדה אמיתית
לא צריך להוסיף כלום-
רק למזוג ולשתות.

פיו־ה ק1לדר

המשקה שעושה חיים מעניניטם ם...

יבואנים ומפיצים בלעדיים בישראל: י.ד. עסקים בעם.ת״א טל 832236 .

חאלאסעסדאלאס

כבר במכירה!
$£ט 0ו 1זא£ק
ח׳ 1X1מ6 £0ת21ג§ג\ 1

ב עיו ת
ול ב טי ם
בחיי וזמין

X116

גיליוןחודשינואר 1982
08££11נ 1זב6ץ 61 0£ 1116 נן ׳\1X1׳. 01.־׳
(פוסטר ענק — נערת השנה)
18\ 1א 10ז \ €11£1א \81^ 0 \^ 0׳+ 18^ 0 .
216 ?3§65

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

הפצה

הכדורסלן לשעבר מבקש
להבהיר מה מסתתר מאחורי
דיברי הביקורת שמתח
על אגודת הפועל תל-
אביב (ספורט ,״העולם הזה
.)2305
קודם כל, תודה על כך שהייתם
היחידים מבין נציגי העיתונות ש־

הו צא ת ר שפים

בל עדי ת

סטימצקי

מרתף״ליריק׳

דיזזגזף^ו״ת־א

יו״ר ברז׳נייב

•ספרים
•תקליטים
•ציורים

נשק גרעיני

פ תו ח יום יו ם(כולל מו צ ״ ש)
ע ד 11.00ב לי ל ה

! י די א 0 1רסי
בוידיאז ! 8
הסרטת ארועים
צילום חתונות.בר מצווה וארוטים מיוחדים

ד א נגד, סוד־

ד״רמרד כי זי דמן

ההסתדרות דואגת לאלה החיים
ישן־חדש /יבנה ביודהמיקדש /
• 4מתחת לקדהעוני. מיקרה קלאסי
במהרה, במהרה בזה חדש.
אם, תל־אביב של טול קורה מבין עיניך. הביטוח
הלאומי מפריש סכום לקופת־חו־לים,
למען פנסיונרים החיים מ־קיצבת
הביטוח שלהם. וההסתדביטחון
א|הדי^ני
רות מה היא עושה? גובה סכום
כפול. לך ודבר אל הקיר.
השיתוף האסטראטגי היצחק
כהן, חיפה
מוצע של ישראל עם אר-

צות־הנרית, יהפוך את

סאת

פדמם אידיאל
אגן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 77211* , 227117

אני יושבת לי פה, עם המכונה הישנה והמקולקלת של חברה שלי
ומנסה לכתוב כמה מילים לאנשים, הגרים במדינה שבה נולדתי
ישבה חייתי את כל חיי, בכיף.
כבד שנה אני בחזרה בישראל, אחרי איזה כמה שנים טובות
בחר׳ל. יש לי בעיה, ולכן אני פונה אליכם דרך מיכתב זה. הבעיה
שלי היא שבמקום לראות 6־ ,6אני רואה .666
אל תיבהלו, חברה, הארץ המובטחת עדיין ממשיכה להיות מובטחת
לכמה מכם. ואם נהרוג אחד את השני לא ישרדו הרבה הפעם.
ראיתי השבוע בתמונה בעיתון המון דגים מתים, וזה הזכיר לי
שבכל דג היתד, נשמה, ובכל נשמה אלוהים, ממש כמונו, אולי קצת
שונה.
הגזע העליון שלנו כבר התבלבל. אשכנזי? ספרדי? כהן?
חייתי כשנתיים עם בחור כושי (גיזעי) בברזיל, וגיליתי שגם
לכושים יש נשמה. ויש להם גם מוסיקה, ריקודים, מיסטיקה ואהבה.
יש ביניהם גם כאלה השונאים וזוכרים תמיד את הצליפות
ואת עבודת־הפרך שהסבא של הסבא שלהם קיבל על גבו השחור,
ממש כמונו.
ככה שהתא הזה של הזיכרון אוהב לעבוד — שיגעון!
וחוץ מזה, כבר נשבר לי לשמוע את זוג המילים האלה :״יהיה
טוב!״ או ״המקום הכי טוב זר, פה ועכשיו.״
לני, ירושלים

3 |3 0 *10ש ע 1ו $ 2 9 9 :7כולל מטים וקסטה
רו זרוזנב או ם ,5ת ״ א, ט ל2 9 6 6 6 2 .

חן טרמפ
לחייל

ישראל למטרה למיתקפה
סובייטית, במילחמה הבאת.
ליאוניד
ברז׳נייב, יו״ר המיס״
לגה הקומוניסטית הסובייטית, הצהיר
בראיון לשבועון הגרמני.שפי־גל,
כי בריודהמועצות לא תשתמש
בנשק הגרעיני שלה נגד מדינה
שאינה מייצרת נשק אטומי, או
שאינה מחזיקה נשק כזה בתחומה.
מכאן:
ברית־המועצות עלולה
להשתמש בנשק כזה נגד כל מדינה
המייצרת נשק גרעיני, או ה מחזיקה
נשק כזה בתחומה.
לא יאסר עראפאת ולא מדינה
פלסטינית מצויים בסכנה, אלא
בסיסי האוויר, הים והיבשה האמריקאיים,
המצויים על קרקע ישראלית.

אשליותיו העיוורות של מנ חם
בגין עומדות מאחרי אמונתו

כדורסלן־־עכר זוהר
לא זריקת אבנים
היו מוכנים לסרסם את דברי• יחד
עם זאת, אולי ביגלל מיגבלות
מקום, הושם דגש רק על חלק מ־בעייה
מקיפה וכוללת.
הביקורת המפורטת שלי אינה
נגד הפועל תל־אביב, אלא בעד
הקבוצה, ולדיעותי שותפים רבים
וטובים, חלקם עדיין פעילים באגודה
ומרביתם, אלה שהרימו
ידיים באכזבה, נמצאים בחוץ.
מטרתי אינה פוליטית, אינה
(המשך בעמוד )16
הע ו לם ה זה 2309

1לבני הכו תנ ה המעולים

הטובים ביותר
ב__ ל א הגדולים ביותו ר-אבל

אחרי חודשי צהיגה
אלפי נהגים
נהנים להתניע
מכוניתם ,
ב מ צבוי מלד

המצבר האמין
גיותר בשלם.
*ללא טיפול
*ללא הוספת מים

־י־ ללא קורוזיה
* מצבר סגור
36 חודשי אחריות

פרו רטה

סוכנים לישראל:

הפצה חל-אביב והמרכז:

שחיס פ/1ק
סוכנויות בוא

ב עת

תל־אביב, רח׳ לינקולן ,19 טל 284976 03ת.ד884 .

חשמל שמשח , 334033 מוסך אורי ש4ו , 337426 8זי ק אור , 253802 היי מ ליו יעקב , 331817 חשמל יעקב ;333465 מגדל שלום , 650984
פולקסווגז מוסד הדרום , 832268 מו סך תושיה פולק סווגו , 336825 פולק סווגז פליקם , 331823 מוסף אדי ה מגרשי התערוכה . 441084
בת ים: עוזי שחמרוב . 862536 הילוו: אזור התעשיה עוזרי משה . 803265 הפה מו סקה , 832859 ברעם , 831654א לי א ת אלי . 821463
ראשון לציון: המ תניע 941647 רחובות: טבנו אור 51484־ ,054 פול קסווגן רכב הנגב 51650־ .054 רמלה: מ אור .054-25094 גדרה: ק רני או ד
ב ת חנ ת סונו ל 91877־ 055 אשקלון: תלמי הנגב 97311־ .051 בני ברק: אור נ ע ,774236 מיכה ב מוסר ביג .708096 פתח תקוה: פס ח הלר .912977
נפר סבא: הוד השרון רמות השבים, בן ארי שרת 8־31387־ .052 אזור נ תני ה: יורם רז, כפר ויתקין 96804־ , 053 טכנו אור חשמל אורי 38013־ . 053
הפצה באר שבע והדרום:
חשמל ״שאולי׳ אזור התעשיה כביש ח ניו ן 35111־ .057ח שמלאים מורשים: מוסר ברעם פול קסווגן 72011־ , 057 איציק ח ל קי חילוף
74045־ , 057 מוסך הנאמן פול קסווגן 77195־ , 057 פול קסווגן רי טס 71744־ , 057ה מני ע צומת גי ל ת 83424־ , 057 עוזי צומת ק ס טינ ה 81868־ . 055
הפצה חיפ ה והצפון :
מצברי נולד חיפה גולדנר, המגינים 533 293 100־ , 04ח שמלאים מורשים חיפה והצפון: אור חדש ,728655 או טו אור , 666922 מוסר ארז ,724374
לפשיץ , 524148 מרויץ , 669710 פי ק ס אור ,720371 רם אור , 643737 מוסר תלפיות , 674977 אלט שולר תל חנן . 231127 טבעו! :עציון .932062
עבר זרם הגליל .913306 פרדס חנה: כהן שמיר 79407־ .063 בנימינה: אודי א ת בני ב ת חנ ת פז 61216־ .063 חדרה אל ק טרו רכב 26200־, 063
ברונו גולדשטיין 22685־ .063 נצרת: בודג׳נ ה יוסח 56438־ ,065 מוסד הצפון פול קסווגן 72046־ .065ע פולה: קואופרטיב התבור 93506־ . 065
נפר תבור: מוסד צפון 67702־ .067 צפת: או טוס טר ט 31142־ .067 יסוד המעלה: מוסר יסוד 37200־ . 067 קרית שמונה: פול קסווגו רכב הבשן
40939 067 קו אופר טיב גליל עליון 40713־ .067
הפצה ירושלים: גוטמן דוד אזור התעשיה תלפיות 781818־ ,02 לוינסון צבי בתי אתג רי ם 283110־. 02

חן טרמפלחייל

מכחכים

סטודיו 8

(המשך מעמוד )14
זריקת אבנים, ואינה השמצה. מט רתי
להביא להבראת הכדורסל ב־הפועל
תל־אביב על־ידי הוקעת
השיטה המאפשרת לאנשים ברמה
אישית ומיקצועית ירודה להגיע
לעמדות־כוח מכריעות באמצעות
תככים ולהרוס כל חלקה טובה באגודה
היקרה לרבים כל־כך.
אידן זוהר, תד-אביב

בי לתנועה ומחול
רח׳ ארלוזורוב ,80ו1״א, טל 237026 .

החלה ההרשמה לדצמבר 81׳
מחול אירובי

התעמלות

פושר גופני
בליווי מוסיקה

שיפור יציבה, חיזוק,
הארכת שרירים,

בשעות: הבוקר, אחה״ע, ערב

בשעות: הבוקר, אחה״ב, ערב

מחול ג׳אז

דימיון לאמ 3ת*ע
במו כולם התבונן הקורא
בראיון הטלוויזיוני עם
יעל דיין, וכמו בולם הבחין
בדימיון.
אני מניח שעשיתי מה שעשה
חצי העם: הושטתי קדימה את
אצבעי, וניסיתי לראות אם אפשר
להגביר את מידת הדימיון שבין יעל
דיין ואביה משה• הדימיון, כמובן,
אינו מפתיע, ואני בטוח שהגרפי־קאי
שלכם יוכל לעשות שירות
גדול לכל מי שראה את הראיון
וניסה לדמיין.
גדי קרני, ירושלים
• יוסי שנון, העורך הגראפי
של העולם הזה, ניסה, והקוראים
ישפטו.

סטפס -ק&ז

שדון גולן
שלמה רוזמרין
טובי ה טישלר

בהדרכת הרקדנית

שרון גולן

למתחילים ולמתקדמים

מתקיימים חוגים ביוגה
— רחל זילברג
טאיצי — ברכה נוטקביץ
מודרני — טוזאן קדם

ק*בלו מז־״ם ז,
הזרסים או ת ה

חוגים לילדים

קוראת מודאגת מווינה
מספרת על המתרחש בקהילה
היהודית שם.
מי שבא לאוסטריה של 1981
מבין אולי מדוע היהודים זועקים
חמם כנגד השמעתו של ואגנר ב־היכל־התרבות.
באוסטריה
דהיום שוב צועדת
האנטי־שמיות בסך, שוב נשמע
קול הנאצים ברמה, שוב הם מתכנסים
ברובע התשיעי של וינה
ושוב הם צועדים, על מגפיהם ו־מדיהם.
תגובתה
של ממשלת־אוסטריה
— אלם ודומיה. תגובת ממשלת־ישראל
— אלם ודומיה!
הגיע הזמן שממשלת־ישראל
תחדל מן ההפרדה האיומה בין

דרמה יוצרת
מחול יצירתי
לסטודיו דרושה מזכירה לשעות אחה״צ
(תנאי עבודה מיוחדים)

הדפו בארה ״ ב
״ 1 11״ -שווה׳ 01013 והדפסה
• כל שתתי סדר־צילום (עברית־אנגלית).

<• בצוע מיידי של עבודות דפוס בטיב
מעולה.
• מבצעי פרסום והפצה.
• מחירים מיוחדים לבעל העסק הישראלי.

למידע נוסף טלפון 3371־ )212(847 ניריורק

ץ60ץ14ק

0111113X ^1^58 18302
5ז{ \^01186ס 382 ? 2§ 65

יום שלישי 8.12.81

יוקרן הסרט
באורך מלא של

צ׳רלי צ׳אפלין
הנער חמועדון פתוח בימי שלישי
משעח 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

1111׳\\ 16\¥ז\׳111161
\201\ 0 ,

:ץ 5 3ש 1101 יז\,

קוראת יראי־פטפנסקי

מי שבא מבין

5 ^x 81218 0£ 1981

8016 015161311101• :

2X0 0 ¥א ¥ 0 £

יהודי־ישראלי ליהודי-גלותי, ותדאג
ליהודים היושבים בחו״ל, בי
לא כולם הם יהודים־גלותיים מבחילים
היושבים על סיר־הבשר.
אומנם יש גם באלה, אך יש גם
אחרים. יש כאן יהודים קשישים
וזקנים שנפשם יוצאת לארץ־ישר־
(המשך בעמוד )18

הורים מודאג
״הורים מודאגים נגד כיתות״ ,התארגנות שבאה לעולם
בדי ללחום נגד כיתות ״גורו״ למיניהן, פירסמה עשר שאלות
ותשובות, המנמקות ומסבירות את סיבות ההתארגנות.
תשובה מם׳ 1עונה לשאלה מהי כת :״כת מונהגת על-ידי אדם
כריזמטי ושתלטני, והיא דורשת סגידה עיוורת וקבלת מרות מוחלטת...
היא שלטת במחשבותיו ופעולותיו של הפרט ודורשת ממנו התנתקות
מן המישפחה והחברה, שבה הוא
חי קודם הצטרפותו אליה. היא
מגבילה את הבחירה החופשית ו חופש
התנועה ...היא משבשת את
המערכת החשיבתית ומחבלת בכושר
ההבחנה החופשית לגבי קליטת
מידע.״
תשובה לשאלה מס 4׳ ,מדוע
נחשבות הכיתות למסוכנות, קד
בעת :״הכיתות משתמשות בטכניקות
של השתלטות על דרכי-
החשיבה במירמה, ולאחר שהצליחו
בשטיפת־המוח של הטירון, ממל אות
את מוחו במיצבור פילוסופיות,
עקרונות ורעיונות ונוטעים
בו מערכת מילים חדשה. כל זה
הופך את הפרט החזק לחלש, לעבד יא המציית לפקודות בעליו. אם זהו
קורא חסון
המצב שאלפים פועלים ברובוטים
כיתות ״גורו״
אשר אינם מערערים ואינם שואלים
שאלות, מה ניתן לצפות לגבי עתיד הדמוקרטיה בארץ?״
הכל נראה צח ובהיר עד שלא מגיעים לתשובה לשאלה מס׳ ,9
תשובה ספק תמימיה, וספק מיתממת, עד כדי לעורר חשד של
מעורבות המימסד הדתי בנושא, מחשש לפגיעה במניות־הבכורה שלו
בבורסת־הנפשות הישראלית :״הנוער שלנו לא חונך במידה מספקת
להערכת העושר והערכים הטמונים במסורת הדתית. הוא מחפש
שורשים. בשעה שהם מחפשים ערכים דתיים לשם הכוונה ותמיכה
בחייהם, באות הכיתות ובמירמה לוכדות אותם ומספקות פיתרון
מיידי לדילמות של החיים,״
כל מה שנותר לנו עוד לעשות, הוא לכלול בנושא את הרבי
מלובביץ וחבר חסידי חב״ד, וכן את הרב ויינברג מישיבת אוד
שמת ואש התורה — אדוניו של אורי זוהר ואחרים — ואת כל
סוחרי האלוהים למיניהם, ולהבין שאין הסכנה לעתיד הדמוקרטיה
נשקפת מ״כמה אלפים״ ,כי אם ממאוודאלפים שטופי אמונה דתית.
כדי שהורים יבינו את מידת הסכנה הנשקפת לילדיהם, הן בתוך
בית־הספר הממלכתי והן מן הרב השכונתי, כדאי לסיים בסעיף : 10
״כאשר הורים מגלים שבנם או בתם התאהבו בכת, הם מתייחסים
בחוסר אמונה למה שקרה* -מאוחר יותר הם מגלים שאיחרו את המועד.״
האם אפשר להסביר טוב יותר את הצורך בהתארגנות של ״הורים
מודאגים״ או הורים אחרים, שאיכפת להם. כנגד העוסקים בסוגים
שונים של ״חזרה בתשובה״ האם מותר לומר: לי זה לא יקרה?
יצחק חסון, תל־אביב

ה 111לתה זה , 00׳?

רק בגרונדיג
טתוי לך
ביט 1ח מלא
לכבוד גיל אלקטר תי ק ה,

י ש לי טלויזיה צבעונית גרתדיג
ואני מעוניין בביטוח מלא״חצי חינם
בשיטת 60/40
במקום לשלם את מלוא דמי הביטוח ( 1,250.-שקל לשנה)
אני אשלם רק 750.-( 60 שקל) ומיד אהיה מבוטח.
אם במשך השנה תתקלקל הטלויזיה אזכה לשרות המהימן
של גרונדיג המבוצע ע״י מעבדה מקצועית שהוסמכה
ע״י גרונדיג ורק אז אשלם את 4096 הנותרים מדמי
הביטוח ( 500.-שקל) -לא צמודים למדד.
אם לא תקרה לטלויזיה כל תקלה הייתי מבוטח
וחסכתי 500.-( 4096 שקל)!
נא שלחו לי בדואר ללא כל התחייבות מצדי את העלון
של התכנית ואת תעודת הביטוח. אני אשלם בבנק
והביטוח יכנס מייד לתוקף ( ה בי טוח הוא לשנה מ־1.1.82
ועד 31.12. 82 אולם אם אשלם את הביטוח לפני
ה־ 1.1.82 יכנס הביטוח לתוקף מיום התשלום ללא כל
הוספת מחיר).

כמו כן, אבקשכם לשלוח לי את השובר המיוחד המעניק
חינם טלויזיה ניידת נשיונל ש/ל 111-602 לכל בעל
טלויזיה צבעונית גרונדיג הקונה ווידאו-טייפ נ שיונל
פנסוניק סססל-עא.

בכבוד רב,

כתובת __
טלפון __
דגם המכשיר _
מספר המכשיר
תאריך הקניה
סוסחטאס גזור ושלח ל: גיל אלקטרוניקה בע־־מ, רח־אבן־גבירול, 18 תל־אביב.64077,

מכחכים
(המשך מעמוד )16
אל אך הם יודעים בדיוק מה מצפה
להם שם — עוני, רעב ומחסור.
כאן, לפחות, הם מקבלים את
קיצבת־הזיקנה שלהם אשר תבוטל
אם יעזבו. ברור שקשה לאדם
מבוגר להתחיל חיים חדשים בארץ
אחרת. עד היום חיים בארץ פליטי
שואת־אירופה שעדיין לא הסתגלו
לתנאי־החיים ולאקלים האסיאתיים.

לכבוד הוא ליהודים בגולה,
העוקבים אחרי המתרחש בארץ,
כי קברניטי־המדינה, יותר משהם
עסוקים במאבק לטובת המדינה
הם עסוקים במאבק על כיסאות או
בדאגה לענייניהם הפרטיים. לגויים
יש סיבה טובה ללעוג: היהודים
קיבלו מדינה, אך הם הורסים
אותה במו־ידיהם.

.Iואלה לקינוח — מהבנק

.4הגיש פזמון במתנה לעוזרת

.7זה שנכנע אפשר בהחלט
להסתדר בלעדיו (מ) ()5
.8זה ראש העדה שהבריח את
הבהמה ()4
.10 כאשר הפסיקו לגהק עמית
הופיע ()5
.IIחן הפופ מיד לאחר הביקור
אצל רופא השיניים ()4 ,2
.12 שמענו שהוא תלש את העשרות
בגלל גברת)3
•13 מאוד אופיינית לאמריקאים
מהאגף הימני, שפתחו באש מהאגף
השמאלי ()3
.14 בכשרונו המיוחד הוא לא
חיכה לחשכה על מנת לאסוף
מידע מודיעיני ()3 ,4
.15י. סתם מבולבל וכך הוא
גורם לסכסוך ()4
.17 לזה שנשאר מאחור כבר
יש ריח מאוד לא נעים ()3
•18 קיים סלע בים, כך עולה
מגרסתו המקוצרת של הפרשן
הנודע ()5
.20 הביע הסכמה בכיוון של
הקמת מעון ארעי ()3
.21 הוא מאמת מחדש את ה־קורלציה

.24 כשהכלומניק הזה עבד ב־שירותי־הביון,
היה ברור ש העסק
במצב רע ()3 ,4
.26 בקצה חכתו הוא העלה
צירוף לשוני נדיר ()3
.27 גם במשקפת ניתן לדאות
את החונק הידוע ()3
.28 בניתוח שלאחר ההתקפה,
התברר שהוא קומוניסט ובל-

.29 מעצמי ובשרי ומן הדג ()5
.30ד. רביקוביץ, למשל, הש
אילנה
יראי־סטפנסקי,
וינה

נא לבדוק שוב
הקוראת מאוד לא מרוצה
מכיקורתו של דן עומר על
שירי המשוררת זלדה
(״העולם הזה״ .)2305
קרא בבקשה שוב בספר שיריה
של זלדה השוני המרהיב, לא יכול
להיות שלא תמצא בו משהו מאוד
מאוד נוגע׳ או אולי צריך להיות
אשה בשביל לאהוב את שיריה?

חילה אותם אחד אחד ()4
•31 אביו של יהושוע קבור

בי תרון ת שבצופן 413107

* 11י*
* 1ר *ז 1
״ג ג >ז

( 7יע )

׳ 3זר 19 $ 1

יו מ 1מ י

1מירי

ז ־ 4ז
ג י?* ר ר

* 1גל

הפוך ולכן זה לא פשוט ללכת
איתו יד ביד ()5
.32 אפשר להשתמש באות
רטובה לשיפור טעמו של המזון

.33 שכבת מגן מסוג מסויים
אחרי הלילה (.)6

מאונך :
.1מחכים להם בכליון עיניים
בשקם (מ) ()6
.2לשמונה מנת קנוח אחת
מגיחה מן האדמה ()6
.3זה לא בכי אמיתי — כך
טוען הפתי ()4
.4לשום תקר רגיל אין קשר
הגיוני לירידה ההדרגתית בהתלהבותו

.5המקום המתאים לשחרור מלחצים
הוא לא בתעשיה ()6
.6חיפש שמחה הרברבן, תוך
כדי הפעלת הצופרים ()3 ,5
.8למרות שאינו עסוק במיוחד,
הוא מגלה חוסר סבלנות
בפעולות הכפל ()4
.9זה הבי תשלי 1יופי 3
.12 הוא מופיע מפולין בשמו
של מישהו אחר (מ) ()5
.14 אסף בו משקע לילי במקום
פרחים ()5
.16 טיפלו בשערם של המקדי

ס בון
0 * 1* 11

סיווו ר א *

מים לצאת

.17 במבטא פולני הוא מעלה
הצעה להבריח כלי בישול
טורקי ()5
.19 מומחיותו בלשון גרמה לפגיעה
בתומתה של בת־הערובה

.21 מין אוז המעיר אותך כל
בוקר בערב ()6
.22 אל תכחיש שגם במתודה
הזאת יש משהו מן הנימוס ()4
.23 הוא נפטר בקיץ י לא
בטוח, אבל הוא סובל מאוד

•25 העגלון הרי מת, אז מי
דואג לקשירת הבהמה? ()5
.26 קומפוזיטור רומנטי מופיע
גם בחוברות מוסיקה ()3
.28 יש לו אמנם שארם לכדורגלן
הנתניתי, אבל זה חסר
תועלת (.)4
הערה: כתשכצופן ה אחרון
נפלה! טעות כהגד רת
״ 3מאונך״ .כמו כן כפתרון
תיטכצופן 2305
״ 13 מאוזן״ צריך להיות
,,זור״ ולא כור כפי שנד פס.
אנו מכקיטים את פלי-
חת הפותרים.

*211190

אוסססיההומד

!רסים צגחת 1ווו 0013- 0,וו 31ח-רזיקוו ח1יקוו
הוצאת שער בחשמל (אפילציו!)
* 1170 והגון שי
תסרוקות, תס0ורות,רוחלקות.סלם1ל,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער בטעווה

*!נגוגגוו!*

• מ חירי םעחמ ״ ס • סירוס מעולה• __

זל-אביב יודפת 4ליד דיזגבוף 229388 226066 190
־מח־גן הרצל 86 מול בניו *ואזים י׳סלוואוה״

מארונות המתים

לי כו ל לאומי
פיתרון פלאים לכל ה־מדווים
עגלתנו
שקועה עמוק בבוץ /
הדבר ידוע וגם נפוץ /
אך אין קולות של מחאה /
טוב לנו ברפש הביצה.
אבל העגלון קיבל
פיק בירכיים ן
כי בפאתי מערב התקדרו
השמיים /
פנה בעל העגלה לפנים
ולאחור /
צריך לעגלה לרתום עוד חמור.
בצמד הראשון חמור מפולפל
ודאיסטי /
על ידו אתון בעל גוון
שוביניסט• /
בין השניים אין שיג ושיח /
החמור השלישי מחכה למשיח.
בראש הרביעייה חמוד בעל
הופעה נהדרת /
הוא היה בגדוד העברי
וגם במחתרת /
הבעייה איתו שהוא קצת
בלגניסט /
לכן כדאי לצרף לו בן זוג
״סוצ״אליסט״.
ואם העגלה לא תזוז הפעם /
אז לעזאזל, חזיז ורעם /
נעלם כולנו בבוץ הטובעני ן
אבל יהיה לנו ליכוד לאומי.
צבי מרום, רמת־וושו־ון

בטח שהיא איכות אחרת ממאיר
ויזלטיר למשל, ואולי יש דברים
שמפריעים לעין, אבל יש גם שירים
שמצמררים את העור.
איני מכירה אותה, אפילו לא
ידעתי את שם מישפחתה עד ש-
חשפת אותו, וגם זו היתה בעיני
פגיעה בזכויות־הפרט.
אילנה מסר, תל־אביב
העול ם הזה 2309

לקח ל״טמפקס׳׳ 50 שנה כדי להגיע ׳ למסקנה
כי נערות צעירות מאד מעדיפות להתחיל עם טמכון
ללא מוליך״
אך מה עם הטמכון עצמו?
מאז ומתמיד יודעים בארבה כי המוליך.
ארבה מתרחב בעת הספיגה ואוטם
הינו גוף זר ומיותר העלול לפגוע ולהזיק
לחלוטין ובכך הוא מונע אפשרות דליפה.
וכי המוליך הטוב ביותר נמצא בקצות
לעומת זאת ,״טמפקס״ מתארך ומתדלדל.
אצבעותייך. בארבה גם יודעים כי טמפון
(עשי את המבחן בעצמך ותווכחי בהבדל).
ללא מוליך עדיף לכל הגשים בדיוק כמו
לטמפון ארבה ראש מעוגל — המעוצב
לגערות צעירות.
במיוחד כדי לאפשר
חדירה קלה ונוחה
לאחרונה ״טמפקס״
למקום המיועד לו. רק
יצאו לשוק עם טמפון
לארבה יש טמפון
ללא מוליך. אך ויתור
על המוליך עדיין אינו
מעולה ללא מוליך בגודל מעיד על איכותו של
מיני,
הטמפון — ובאשר המיועד לאיכות היה ארבה במיוחד ונשאר הטמ פון לנערות הראשון בין כולם.
צעירות.
ארבה הלנו הטמפון יתרונותיו בעל בושר הספיגה
הבולטים של טמפון
הטוב בעולם.
ארבה מעניקים לך
לפניכן מבחן הכוסות
בטחון, מאפשרים לך
המראה את אופן
להרגיש משוחררת,
פעולתו וספיגתו של
לנוע בחופשיות ולתפטמפון
ארבה לעומת
קד כרגיל בימי המחזור
״טמפקס״ ,המסקנה
החודשי בדיוק כבשאר
הינה ברורה־ וחד־

הימים.
מש מע י ת: טמפון
לא מספיק

לותר על המוליך -צריך גם טמפון
המתרחב עם הספיגה.
לב׳ או־בה מחי ההסברה ת.ד , 2115 .חיפה 020ו ג
נא לשלוח לי את חוברת ההדרכה והשי 3 :טמפונים בנרתיק שם גיל
משתמשת בטמפונים לא משתמשת

ארבה טבעי ובטוח

טמפון או־בה ב־ב גדלים:
מיני־ל ב תול ה ולנערה המתבגרת. נורמל־למרבית הנשים. אקסטרה-לנ שים עם דימום רב.

הורוסהוס מדים בנימיני

מזל החורש:

קשת

התחזית

גאשר הזדמנויות מיקריות תיפולנה לידיהם,
ותגרומנה למעט בילבול, וחוסר־יפולת
להחליט במה לנחור. עיכוב מה
בתוכניות יחול בין ינואר ליוני, נשל
מהלך אחורי של פמה פוכנים. אולם
החל מהקיץ הקרוב, הדברים יזרמו באורח
שוטף. וזו תהיה התקופה שבה
תוכלו להוכיח את נישרונותיכם וכישו-
דיכם. למעשה, אלה שמקבלים הצעות
כעת, יוכלו לממשן ברצינות רק נקיץ
הקרוב.

גם בענייני כספים יחולו עיכובים בחורף
הקרוב, ותרגישו מעט לחוצים, נטל
של חונות יפול עליכם• תרגישו שקשה

חצי
השגה הקרונה, וכמובן רצוי לוותר
על הימורים עד הקיץ.

נסיעות
כל התקופה הקרובה תהיה מלווה בנסיעות
פיתאומיות ובלתי־מתוכננות ל-
חוץ־לארץ. למעשה, אפשר לומר שאחת
השאיפות העיקריות של חייכם — נסיעות
— תתגשם, אתם תמצאו את עצמכם
מרחפים באוויר ממדינה למדינה,
יותר מאשר חלמתם אי-פעם שתגיעו לכך.
אחדים מכם יעתיקו את מקום מגוריהם
לארצות שמעבר לים. אחרים ישובו
לכאן וירגישו נוח בניתם. נסיעות
לצורך לימודים, השתלמויות והרצאות
בחוץ־לארץ — כל אלה יהיו סיבות ל
בחודשים
ינואר ופברואר — אז תגבר
רגישותכם, ואל לכם לזלזל בתוצאות.
הזהרו טנטייתכם להשמנה, במיוחד בזמן
בבריאות־הקרוב,
כי גם זו עלולה לפגוע

כם, בהופעתכם ובהרגשתכם הטובח ל־אלה
שמרגישים די חזקים וממושמעים
לשמור על דיאטה, מומלץ לדרוש מעצמם
לעשות מאמץ בכיוון זה.

א ה בו ת
למרות ההתחלה הטובה והמבטיחה
המצב ישתנה בחורף הקרוב — האהבות
שמתחילות כעת לא תוכלנה להימשך.
הרגשת בדידות תגרום למועקה ומעט
דיכדוך. לעומת זאת יש לצפות להפתעות
בקיץ הקרוב, ולהכין את עצמכם לשנד
חות וחגיגות,

ק״״ נו3ב ההנתעות, אוואנוס, נכנס למזל ויעוווא.ן
קשת לתקופה שד שנק שנים. בתקונה
זאת תזדמנה לבני המזל אפשריות
חושות והם עיברו חוויות חושות -אך
התקופה לא תהיה קלה עבורם לימודים

* ע בו ד ה

בני מזל קשת שהרגישו עצמם מוגבלים
בשנים האחרונות, מרגישים שהגיעה העת
לשנות את שיגרת עבודתם. גישתם תשתנה,
ורעיונות מקוריים יגרמו לשינויים
קיצוניים. יעזרו לכך גם תנאים חיצוניים,

שינויים צפויים גם במצב המישפחתי.
נישואיו שאינם יציבים עלולים להגיע ן
לידי משבר ואפילו לסיום. מאידך, רוו£ -
קים מושבעים, אוהבי חופש וחירות,
יחושו צורך דחוף להינשא, להקים בית
ומישפחה — רצוי לדחות זאת לאביב.
אחרים ירגישו צורך לשנות משהו במיס-
גרת הנישואין — פשוט לחרוג מן ה-
שיגרה כדי לבסס עוד יותר את המיס-
גרת הקיימת.

בימים אלה מתחילה תקופה חדשה
לבני מזל קשת. כוכב ההפתעות, אורא-
נוס, נכנס למזל קשת, וגורם שינויים
פיתאומיים בכל תחומי חייהם. התקופה
תימשך כשבע שנים, שבהן תזדמנה לבני
המזל אפשרויות להתנסות בחוויות
חדשות. הם יוכלו לבדוק דרכי־חיים חדשות
ולהחליט אם לאמצן לעצמם. התקופה
לא תהיה קלה, אך יהיה זה זמן
מרתק ורצוף הפתעות, מהפכות, ודינא-
מיות.

להשתחרר מהמועקה. השמש תתחיל
לזרוח שוב בקיץ, ותביא עמה גשם של
כספים. קרובי־מישפחה וידידים יבואו לעזרתכם
באופן מפתיע ויתנהגו בצורה
שאינה אופיינית להם, ויחלצו אתכם מהקשיים.
גם העבודה החדשה, שתתחילו
בה בקיץ, תביא עימה הכנסות רציניות.
כדאי להיזהר מספקולציות והשקעות ב
נסיעות
המרובות. קשרים עם אנשים
בחוץ־לארץ יהיו גם בענייני עבודה, וגם
הם יחיו רבים מן הרגיל.
יאות בענייני בריאות, רצוי שתישמרו בעיקר

קשתים רבים ירגישו צורך להרחיב את
אופקיהם וללמוד משהו חדש. חלקם *
ירצה להשתלם בתחום שבו הם עוסקים* ,
ואף לנסוע לשם כך לחוץ־לארץ. אחרים *
יתחילו בלימודים גבוהים ויצליחו בכך
מאוד. פירסומיהם המדעיים יזכו בהכרה
וצפויים שבחים על עבודות אקדמאיות.
אנשי יצירה ירגישו השראה, יפתחו רעיונות
מקוריים ויצירתם תעבור שינוי מדהים.

טלאים
המתכננים נסיעות לחוץ־לארץ: בני־המישפחה באים בדרישות שונות, ועליות
וירידות במצב־הרוח מביאות את בתקופה זו חשים מתח גבוה מהרגיל.
¥למרות שאתם נתקלים בקשיים ובמיכ -אתם נאלצים לוותר על זמנכם היקר
כם להתלבטויות רבות מהרגיל. חוסר
נטייתכם לפסימיות מתגברת וכל תקרית

שולים לא מעטים,
יכולת לקבל החלטה
ולמלא התחייבויות. דווקטנה
הופכת לעניין

כדאי לכם להתעקש
עשוי להשאירכם הקא
כעת אתם מוצאים
גדול• עליכם למתן

ולבצע את התוכנית.
שבוע במצב של מבואת
עצמכם בבולמוס

את תגובותיכם הסועזו
תחדש את המרץ
של עבודה ותפקידים
כה• למזלכם, הכוכבים
רות והתוקפניות. ההר$
והכוחות
שהותשו בנוספים,
שאחרים ׳אינם
באים לעזרתכם וה¥
גשה
שמישהו רודף נסי האחרונה. שנה כמעט תיפתרנה בעיות האינ למלא. מסוגלים דיכם
אינה מציאותית,
עות קצרות וטיולים

מעצמן. מבחינה כספית
טואיציה החזקה שבה
ואתם שניחנתם בכושר

בארץ יזדמנו השבוע,
ניחנתם תביא לפיתרון
— כל יום שעובר
ניתוח מעולה ובראיה

ז 2במרס ־
אך כדאי להיות זהישל
מירב הבעיות ה־מקדם
את מצבכם ל¥

2בדצמבר -־
ריאלית של המצב, רצוי
20באפ רי ל

ר א בינו
19 ב לשקוע ולא רים להת ותוכלו
ריגעיות,
שיפור עם יחד
טובה.
682312X31
שתשתמשו
דווקא כעת

חלומות. מבחינה כספנות
לעיסוקים חביבים
המצב מתפתחת בכם

בתכונות אלה. מצב ה* לרווחים צפויים ואתם שיפור, מסתמן פית האהבה לבזבזנות. להפוך שעלולה
נדיבות, לקשרים מתפתחות ריגשיות סערות
יותר.
בריאות
רגיש במיוחד וההרגשה הכל¥
בלתי־צפויים. ממקורות להכנסות או הופעותכם.
תשפר לא ולפינוק לאוכל מהחשש. משתחררים ואתם יותר רציניים
לית
אינה מוסיפה מצב־רוח טוב במיוחד.

¥הצלחות בעבודה עלולות לגרוס לשיפוט תקופה שבה צפויות לכם נסיעות בארץ התקופה שבה אתם מצויים ״מפנקת״ אתכם ידידים בעלי השפעה עומדים לגרום ל-
¥מוטעה באשר למקומכם ומענזדכם — הי ומחוצה לה. תכננו את עתידכם בשקט. ומביאה לא מעט דברים טובים. בעבודה קידומכם בעבודה — אל תהססו מלהביע
¥זהרו מדברי חלקות ואתם
מתגלים במיטב־רצוי
לשקול כל הצעה
את רעינותיכם המקו¥משבחים.
המצב הכספי
כם, והתוצאות מביאות
לשינוי מקום מגורים,
ריים. השבוע כולו
אינו יציב, ואתם נוטים
עימן הצעות לעבודות
ולשלוט באימפולסייהיה
בסימן של עלילנהוג
בכספכס בקלות-
נוספות, ששכרן בצידן.
ביות ובהתלהבות שזות
והקלה מהמתח.
¥ראש. כדאי להמתין כהשבוע
תוכלו להרשנת
גורמות לכם, בדרך־
לבעיות חמישפחתיות,
¥שבועיים, ולא לבצע
לעצמכם לקחת סיכונים
כלל, לבעיות מיותרות.
המטרידות אתכם, יימקניות
גדולות לפני כן.
בעניינים כספיים. כר־השבוע
תאכלסו את
צא פיתרון חלקי, אך
בשטח הרומנטי אתם
טיסי־הגרלה עשויים לרוב
המסיבות, ותופי-
בשלב זה הוא יספק
ו 2באפ רי ל
¥חשים שמשהו גדול עוהביא
לכם סכומים נועו
במיטבכם. מבחינה
אתכם. במיפגשים חב20ב
ט אי
¥מד להתרחש — חלק
ספים. כבר מעכשיו אפחברתית
אתם צפויים
רתיים, שבהם אתם
¥מכם כבר בעיצומה של
שר לתכנן נסיעות ל־להצלחות.
פרשיות״אה-
מרבים לאחרונה, צפו¥
¥¥יאהבה
לוהטת, אחרים עדיין מצפים — .בה חדשות ומסעירות נדלקות בין־רגע, אך חוץ־לארץ, רבים ימצאו את עצמכם נוס יות פגישות מיקריות ומרתקות• בני דלי£ ,
תוך זמן קצר יתגשמו שאיפותיכס.
התנהגותכם גורמת לחן לכבות במהירות. עים בקיץ הקרוב יותר מפעם אחת — .בני תאומים מעוניינים בחברתכם .

¥המתח המלווה את התקופה מוסיף אי -בעיות כספיות מעיקות וגורמות הרגשה של השבוע צפויות הפתעות שונות ומגוונות. בעיות בריאותיות יפתחו את השבוע, אך
¥שקט וחוסר״ודאות באשר לעתיד הקרוב. חוסר־ביטחון. באשר להגשמת התוכניות
חלק מכם מתכנן נסיעה לחוץ־לארץ, ו כבר כעבור יומיים תחושו טוב יותר
המצב הכספי גורם
אחרים מתכוננים ל—
נסו לשמור על הותוכלו
לבצע את הדאגה,
אך ידידים קרושינויים
במקום המגועצבים
ולהתייחס לענתוכניות
הקשורות ל־בים
מוכנים לבוא לרים.
נסיעות וטיולים
יין ביתר קלות. תוך
קאריירה. להצעות חדעזרתכם.
בעוד זמן־מה
יביאו עימם מצב-רוח
כמה שבועות יימצא
שות יש להתייחס בזהיתוכלו
להשתחרר מעליז
יותר. מתיחויות
פיתרון לבעיות אלה.
רות. תוך זמן קצר תיבעיות
אלה. אהבות להי יוכלו במישפחה קרובי־של בריאותם צרו

קשר עם אדם, החשאיות
מתפתחות לפתר
על ידי שיחה
מישפחת גורמת לכם
שוהה בחוץ־לארץ והאיטן
ומפצות אתכם
גלויה עם המעורבים
דאגה — גם בתחום זה
רוצה לעזור. האהבה
על הקשיים בשטחים
בדבר. השינויים הקיהעניינים
יסתדרו. ה9ו
בפב רו א ר
המחודשת מתפתחת ו20ב
מרס
אחרים• בני״חזוג אוצוניים
שאתם עומדים
שבוע תוצע לכס נסיטומנת
בחובה רעיונות
הבים אתכם ומעוניי-
עה לחוץ־לארץ, הצעת
לעבור גורמים כבר
מעניינים. העיקבות ו¥נים
להקל עליכם בכל דרך אפשרית. שתגרום למצב־רוח עליז יותר. פגישה מו עתה לאווירה של ציפיה ותיקווה. ה ההיצמדות למטרה עשויים להביא אתכם ל{
הכרה ביכולתכם תביא קידום מהיר, זרה השבוע עשויה להביא להמשך מסעיר. הצעה שלה אתם מחכים תתעכב מעט. תקופת מאושרת שכמוה לא ידעתם זמן רב.

0וו1

מאזנ״ם

ן ןאומים

1תונה

יייי32

בוכחבים
הו ד ה 1ת
ויושבים ישראליים מיחיס
נגד עונשי המימשל.
תושבים ישראליים, חברים ואוהדי
סניף הנגב של האגודה לזכויות
האזרח בישראל, מביעים את
הזדהותם עם המאבק למען פתיחתה
של האוניברסיטה בביר־זית.
סגירתם של מוסדות־חינון• היא
פגיעה בזכותו האלמנטריות של
׳ האדם לרכוש השכלה.
טיבעי הדבר שסטודנטים בעולם
יביעו דיעותיהם, ובמיוחד כאשר
הדבר קשור לעתידם.
אנו מוחים נגד הענישה הקולקטיבית
של המימשל הצבאי. הריסת
בתים ואטימתם, לא תתרום
לחיים משותפים ודדקיום בשלום
בין שני העמים.

הרב יונתן פרלמן,
רב קולר, מרק סיגל,
ג׳ני גרינברג, באר־שבע

וגד
.ה מ תנ כ ל׳
אגודת בער בעלי חיים
צריכת למחות על היחס
לכינים.
לאחרונה מתנהל בארץ מסע־השמדה
נורא, מלווה בהשמצות
קשות וכינויים שהנייר אינו
סובלן נגד חיות קטנות ועדינות,
שאף אינן יכולות להתגונן
מפני המשמיצים והסש־מידים.
כל אמצעי־התיקשורת,
ושורה של מישרדים ממשלתיים
משתפים פעולה נגד
״נגע״ הכינים, ואיש אינו פוצה
פה ומצפצף, אפילו לא
אגודת צער־בעלי־חיים, שזה
תפקידה המובהק.
אני רוצה להרים קול־זעקה
בשם הכינים המדוכאות! אני
גם רוצה להזהיר שמסע ההשמדה
עלול להיתקל בתגובת נגד
חריפה, שהארץ כולך תיגרר
בעיקבותיה !
ולסיום: אני עומד לייבא
לארץ מיבחר גדול של מכשי־רי־גירור
ידניים ואלקטרוניים
בשלל צבעים. נא להמתין.

אהרון גולדשטיין,
תזת־גן

ד א ״אומן יא 1מן
פגישת הקאנצלר האוסטרי
ישר־הפנים הישראלי עברה
בשלום.
לא יאמן ממש, אבל מתברר שברונו
קרייסקי לא אכל את יוסף
בורג, לא קילל אותו ולא גידף
אותו, לא הוציא אותו לתרבות
י רעה ולא הוציא אותו אפילו לשמד.
ולא רק זאת, אלא שהקאנצלר
האוסטרי אפילו הציע לשר הישראלי
שתייה חמה ! אחרי שבמשך
שנים ארוכות הלעיטה אותנו העיתונות
בסיופרים לרוב על קרייסקי
הנורא, נראה לי העניין הזה מוזר
לגמרי.
רוכרט וולד, חיפה

לידי ע ת
הקורא•
המערכת אינה נוהגת
להחזיר בתכ-יד וחומר
הנשלח אליה. הכותבים
למדור זה מתבקשים לכתוב
כקיצור, על צד אחד
של הדף, ברווחים גדולים
— רצוי כמכונת-כתיכה.

העולם הזה 2309

יעקבשרת /איש ממאדים

תולעת שגיר
ממש לא יאמן• שר־החוץ שלנו, יצחק שמיר, התחיל להיות
רגיש, לפתע פיתאום, לבעיית ״ההסברה״ ,או נכון יותר, לבעיית
התדמית של ישראל והשתמעויותיה לגבי מעמדה הבינלאומי.
אין־ספק, תולעת ה״חוציתיס״ המפורסמת, אשר כירסמה בלב
שרי־חוץ רבים וטובים — או לא כל־כן טובים — בישראל,
חדרה באורח פלא לגופו, ולפי כל הסימנים התיישבה לה דווקא
במוח.
אחרת, יקשה לתרץ את העובדה המדהימה, כי האיש הזה,
יצחק שמיר האיתן והמוצק כל״כך — ממש נץ מפוסל בשחם —
המליץ לפני ממשלת בגין להימנע מפירסום נתונים על היקף
פיצוץ־בתים בשטחים. תולעת שמיר ן
למרבה המזל היהודי, ראש״הממשלה, מנחם בגין, דחה את
ההצעה התולעתית הזאת בו במקום. באבירותו האצילית כי רבה,
אין הוא מסוגל לעשות דבר והיפוכו — לפוצץ ולא לפרסם.
תארו לעצמכם מה היה אילו בימי המאבק בבריטים היו פיצוצי
האצ״ל עוברים ללא״פירסום ; הרי זה כאילו לא היו !
לא. פיצוץ ופירסום הולכים יד ביד• ובינינו ובין עצמנו, כלום
אפשר אחרת ן מה, בצד שכנגד אין בעלי-חשבון, אשר מצרפים
אחד לאחד את הפיצוצים הללו, כל אחד ותמונתו הפסטורלית,
ומסכמים אותם שוב ושוב ז
מכאן, שהדבר שיצחק שמיר התכוון לו — אם אכן אני
קורא נכונה את מחשבותיו מבעד לעשן, לאבק ולהדים המתגלגלים
של שלושת הבתים שפוצצו בבית־סחור — אינו הימנעות מפירסום
נתונים על היקף פיצוצי-בתים בשטחים הכבושים, אלא הימנעות
מפיצוץ. נקודה. כך, מרגע שיצחק שמיר התחיל, למרבה התדהמה,
לחיות שר־חוץ באמת — כלומר מי שעיניו פקוחות ואוזניו
קשובות למציאות האמיתית בעולמנו, ככל שהיא משמעית לגבי
מעמדה של ישראל, לגורל כולנו וצאצאינו אחרינו — מרגע
שהוא תפש את העובדה החמקמקת, שישאל אינה קיימת בחלל
הריק, ולכן אינה יכולה להרשות לעצמה לנהוג בעולם חזה
כבתוך שלה, ממש מרגע זה הוא גם חדל להיות שר־החוץ. מפני
ששר־חוץ כזה, שעיניו פקוחות ואוזניו קשובות והוא מגיב לא
על גרויים תנ״כיים מימי יהושע בן-נון, אלא על מה שקורה כאן
ועכשיו, אינו שמיש לממשלת בגין, ממשלה שאינה חיה ופועלת
במציאות האמיתית.
עכשיו יש לשער, שר״החוץ שלנו נתפס לסיחרור הנורא,
שהוא שלב מובהק ביותר בחולי תולעת החוציתיס. כמי שסבור,
כי אי אפשר ״להסביר״ מעשים נואלים, שכן למעשים נואלים
יש תכונה מוזרה שקם מסבירים את עצמם ואינם ניתנים להסברת-
כזב, עליו, בכל זאת, לתת יד להסברת״כזב — או להתפטר.
אבל התפטרות — כמו פיצוץ — היא צעד שאי-אפשר להימנע

אלא גם כדרך להמאסת החיים על תושבי הגדה במטרה לעודד
הגירה מן השטחים. הוכחה ז לא שמעתי שבימי ״המערך״
נאסר על המפוצצים, אלה אשר מישהו מבני־מישפחתם אכל בוסר
ושיני כולם הן שקהו, לשקם את הריסותיהם. העונש ״המערכי״
היה חד־פעמי. לא כן בימי ״הליכוד״ האחרונים.
נאמן עלי יוסף צוריאל מ״מעריב״ ,שדיווח ב־ 25 בנובמבר,
ברשימתו ״שטח צבאי״ ,בי ״החלקות שעליהן מוטלות הריסות
הבתים בבית־סחור הוכרזו לשטח צבאי. שינוי מעמדה של האדמה
בוצע שעה קלה לפני ההריסה. נציג המימשל הצבאי טרח להודיע
לראשי שלוש המישפחות, כי לא רק בתיהם נועדו להריסה,
אלא גם האדמה לא תהיה ברשותם ...כאשר ביוזמת ראש-
העירייה חנא אטרש החלו הכנות לבניית הבתים מחדש, התברר
שאסור להקים בתים על השטח״!
1124 בתים שפוצץ המערך לא הביאו את הרגיעה, לא
שיכנעו אם לוותר על מאוויו הלאומיים.
חוששני, שכשם ששוטי ״המערך״ לא הועילו, לא יועילו
גם עקרבי ״הליכוד״ .ומן הטעם הפשוט, שלבד מרצח שיטתי
מאורגן של כל ערביי השטחים הכבושים לא יצלח שום צעד
אחר לרוקן את השטחים הללו.
כמובן, יתכן מאוד שאני טועה. יתכן, שמדיניות פיצוצי־הבתים
והפקעת קרקעותיהם תשיג את שלה. נניח שהיא גם
תרתיע וגם ״תעודד״ הגירה. אבל כלום לא ברור, שבתוך כך
תשתנה לא רק ההוויה בשטחים, אלא תשתנה — ובכיוון של
השחתת־יתר — גם ההוויה של חיי הכובשים ז
כלום תהליך ההתקצנות של מישטר הכיבוש הישראלי, האמורה
להמאיס על תושבי השטחים הכבושים את החיים, לא
יוליך במידה גוברת והולכת להמאסת הוויית הכיבוש והתעמרות,
יותר ויותר, על הכובשים ז הנוכל להמאיס את החיים על זולתנו,
מבלי שבתוך כך נמאס על עצמנו ז

שכחתשאתה הר א ש?
האם המושיע אריאל שרון הפליג או לא הפליג לאפריקה בשליחות
ביטחונית־מדינית, כדי למכור סיוע צבאי נגד לוב במחיר
חידוש הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל ז
עושה רושם שכן. ואם כך, הרי שאם הקשרים לא יחודשו
יתחוור לכל, כי היתה זו שליחות־שווא. שליחות כשל מיותרת.
אני מאמין במה שפירסמו שבועונים זרים על המסע המשונה

לנו גוצה שיטת׳ של כל התושבים אין ווו לרוקן את
השטחים הכבושים * לאן אתה וץ, אראל שוון?
מפירסומו, וברי בי הוא יעיד כמאה עדים על מחלוקת חמורה
בממשלה, דבר שיחליש לא רק אותה אלא את המדינה כולה.
ובכן, להתפטר או לא להתפטר! היכן הנזק הגדול יותר: בעניית
אמן אחרי מדיניות בלתי־קבילה, בלתי״אפשרית, ובלבד שכלפי
חוץ (ופנים) לא יבולע לתדמית הממשלה במאוחדת, או בקריאת
תיגר על מדיניות שלילית, שגויה, מנותקת מן המציאות, אבל
במחיר פגיעה קשה בתדמית הממשלה !
מעניין איך תולעת שמיר תפוצץ את הסלע הזה של מחלוקת
פנימית.

^ ההשמדה • 11ד שת?
ברשימה קודמת על פיצוצי־הבתים בשטחים הכבושים ציינתי
בתמימותי, כי מספר הבתים שפוצצו עד כה בוודאי אינו מגיע
לאלף, ואחר־כך שאלתי בלעג ״אז מה יש ז״
טעיתי. מספר הבתים שפוצצו מסתכם לדברי ראש־הממשלה
ב־ 1165 בדיוק 1124 ,בימי ממשלות המערך ו״ 41 בימי ממשלות
הליכוד. מנחם בגין עשה עניין שלם מההבדל הניכר במספר
הפיצוצים בשתי התקופות השילטוניות השונות, ומבחינה פולמוסית
אולי זכה בנקודה או שתיים. דוברי ״המערך״ — הוץ
מאיש אחד שהפגין אומץ־לב ועימות מחשבתית, שאינה כפותה
למקובלות נושנות (אבא אבן) — התפתלו וטענו טענות שונות
ומשונות, שעיקרן הצדקת ״הפיצוצים שלהם״ בחומרה האמיתית
של פישעי יושבי הבתים שפוצצו.
כלום זאת השאלה ז
השאלה היא מהי תכלית הפיצוצים, והאם הם משיגים את
התכלית אשר לנגד עיני המפוצצים. והנה מבחינת התכליתיות
יש הבדל תהומי בין פיצוצי שתי מערכות הכיבוש, ככל שכיבוש
הוא כיבוש ואינו ניתן לחלוקה. ההנחה שביסוד מדיניות הפיצוצים
בימי שלוט ״המערך״ היתה, בנוסף לעצם ההזדקקות לענישה
קשה ברמת הנקימה (הרי אחד מיסודות העונש מימים־ימימה
הוא הנקם) ,גישת ההרתעה• לא כן בימי ממשלות ״הליכוד״,
וביחוד בימי הממשלה השניה, הנוכחית, שבשליטת שר־הביטחון
אריאל שרון.
ממשלה זאת, שכמובן גם היא אינה משוחררת מיצרי־נקם,
מפוצצת בתים בשטחים הכבושים לא רק בשם עיקמן־ההרתעה,

הזה, מפני שהגיונו הצולע עולה בקנו, אחד עם תפישת העולם
השרונית־״ליכודית״ ,הרואה בישראל מעצמה אזורית שאין דבר
נבצר ממנה מהאוקיאנוס האטלנטי ועד המיפרץ הפרסי, ממוצאי
ים־סוף הדרומיים ועד גבולות ברית־המועצות בצפון.
בשם תפישה נלוזה זו, שמקורה בממשלות קודמות ובתקופות
קודמות, הרשתה ישראל לעצמה להשתעשע בגורלות העם הכורדי
הרחוק יותר, ובגורלות חלקים של האוכלוסיה הנוצרית בלבנון,
הקרובים יותר• פרשת ההתערבות בחיי הנוצרים בלבנון טרם
נסתיימה, אם כי כבר מחוור לכל שהיא מסובכת לאין־שיעור
יותר ממה שהעלו בדעתם המתכננים הישראליים הפשטניים.
אשר לכורדים, ברי כי ישראל לא נשברה באורח ממשי מהתערבותה
בעולמם הכאוב והמסובך, אך היא בוודאי ובוודאי נטעה
בלב כורדים לא מעטים תיקוות־שווא, שלא נתממשו מן הסיבה
הפשוטה שלא היה אפשר לממשן. כמה כורדים שילמו על־כך
בחייהם לא מעניין עוד איש בישראל ; מה שלא מפריע לאיש
להתמסר לרומנטיקה כורדית מזוייפת.
עכשיו אנו מרחקיים לכת למעבה אפריקה. ישראל, לא פחות
ולא יותר, היא היא שתציל שם מדינות שחורות מן ה״קולוניא-
ליזם של קד׳אפי״ .אך תמול־שלשום היינו עדים למהומה גדולה
סביב כוונות ההתפשטות הלובית לעבר סודאן. ברוך השם,
המהומה חלפה ואיננה, ללא התערבות מעצמתית ישראלית. וגם
מצ׳אד נסוג השטן המקטרג על אפריקה בלא סיוע ישראלי תקיף.
נראה, שיש עוד כמה כוחות הפועלים בשטח, והם מסתדרים
לא בל־כך רע בלי ישראל, הנדחקת משום־מה להפגין כושר
התערבות גלובאלי במקום לעשות בדק־בית.
אין פירושו של דבר, שאין טעם לחזר אחרי האפריקאים,
ולשכנעם לחדש קשרים רשמיים, ולקנות מוצרים ישראליים
שונים, לרבות ביטחוניים. אבל דברים שכאלה צריך לעשות
בשום שכל, בצינעה, ובלא להסתכן בבזיון במיקרה של א<־
הצלחה. לכן מוזר מאוד, שדווקא שר־הביטחון היה צריך לצאת
למסע אפריקאי מנופח שכזה• יש בישראל מוסדות, ובהם אנשים
שאולי הם פחות מפורסמים, אבל לגמרי. לא־פחות מוכשרים,
המסוגלים לבוא בדברים עם אפריקאים למיניהם ולקשור עימם
עיסקות למיניהן. השר יכול להישאר בבית, או לנסוע לחגיגות
טקסיות (שאינן נעשות במחתרת).
שמעתי מחנוך ברטוב ששמע מפי מי ששמע :״כל הגוף
כולו מתאווה להשתין, אבל כשצריך הוא רץ ומפעיל לצורך זה
את הזין״.
אז לאן אתה רץ, אריאל שרון ז שכחת שאתה הראש ז

* בוז; נמדי ^
מוכר 14 דירו ת אחרונות בתנאי מבצע
במחירי חוד ש יולי 1981
1בח1ס 3ח ריהוט מלא חינם

מחירון יולי 1981
בראשון לציון

מ חי רו ןיולי

מ חי רון נו במבר

בפגישה עם נציגי הארגוגיס
הכלכליים, ביקש השד
ארידור שתוף פעולה בבלימת
האינפלציה. אברהם גינדי נענהלבקשתשרהאוצר ומציע למכירה 14 דירות
בשלבי בניה מתקדמים
במחירי יולי . .1981

במרכז הטקט
די רו ת פאר בנות 4חדרים ( 2ד י רו ת )

שקל

בגבעת לוינסון ,
איזורמגורים יו קרתי במערב העיר
דירו ת יוקרה בנות 4ח דרי ם,
2חדרי רחצה ו עו ד ( 2די רו ת)

860,000 . -

שקל

באיזור היפה ב יו ת ר במערב העיר
די רו ת יוקרה ד ו -מפלסיות
שכלולים לרב -כגון: טלוויזיה במעגר
סגור 2 ,חדרי רחצה ועור 2 ( .די רו ת בלבד) 899,000 . -

שקל

בפתח-תקיה
דירת יוקרה בת 4חדרים עם מירב
השכלולים 2 :חדרי רחצה ועוד
דירת ג ג

9 5 0,000 . -

שקל

י 1 !1 [.׳000 ׳.שקל

1 ,3 0 0 ,0 0 0 . -שקל

1 ,שקל

כמו כן•מבחר גדול של פנטהאוזיםיוקרתייםבמ חירי מבצע.
ברמת-הטרון
ב פ רוי ק ט חדש ברחי אוסי שקין די רו ת

תנאי רבישה למבצע:
10,000 שקל בהרשמה
3046 בחוזה
משכנתא 400,000 שקל
היתרה בתשלומים נוחים.

בנות 3חדרים עם מירב ה שכלולים
( 2די רו ת בלבד)
דירות. פאר ל 3ח דרי ם( 2די רו ת בלבד)

860,000 . -

שקל

במקום

995,000 . -

שקל

במקום

בתל-אביב

לעולים חדשים ולזוגות צעירים:
הלואות משלימות ומשכנתאות
מוגדלות אכאים במסגרת
תכנית משרד השיכון

ב תכנית לי בבניו חדשני ומיוחר
עם מירב ה שיכלולי ם:
דירת 6חדרים
דירת גג

$ 13 0 ,0 0 0 .$ 1 40,000.-
במקום במקום

*הריהוט כולל: ריהוט לסלון, פינת אוכל, חדר שינה, חדר ילדים וכורסת טלויזיה.
המחירים אינם בוללים מע״מ.

אנו ה ס גיוד
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר סו

רמת השרון
סוקולוב 84

פתח-תכזוה
חיים עוזר 28

בטחון מלא לכספי הרוכשים.

ראשון־לעיון
הרצל 62

ץ ובר ה ם גמדי בונ ה די רו ת ש אנ שי ם ץ ווהבים

עכשיו, אחרי הבחירות, כבר ידוע
היטב שמה שכתוב בעיתונים לא משפיע
באופן ישיר על מ ה שהעם חושב.
אבל, אני הקטן חושב, שהצורה שבה
מושגים הדברים בעיתונים משפיעה הרבה
מאוד על איך שהעם חושב, וזו
סיבה טובה מאוד להעיף מבט בכמת
דוגמות עצובות.

דוגמה ראשונה:
רח ן

מיהו האז
לפני
שבוע, בערך, הלכו סיירי הסיירת

פי־נקב•

ז 0זרם מסתנויס
ער דגים,
או זירה
ב תירא ביב
לילה אחד גירד לי באצבע והרמתי
טלפון לחבר שלי, שמולי, שיש לו מקום
משלו .״תיקח מונית ותבוא אלי, ונלך
למקום אחר ששם יש מלצרית שאגי
דלוק עליה,״ אמר לי שמולי, זה מה
שעשיתי, והלכנו למקום ההוא• משהו
נחמד מאוד, המון חמורים יושבים מסביב
לשולחנות ומסתכלים על הדגים.
רק שתבינו עד איפה הגיעו הדברים
בארצנו, ששמים אקוואריומים ובהם
דגי־זהב משייטים במקום שולחנות. סיפר
לי שמולי שלפני שבוע הוא היה
שם במקום ההוא עם חבר מטבריה,
ובטוב ליבם ביין הציע החבר מטבריה
כל סכום, רק שיביאו לו דג זהב אחד
כזה מטוגן עם בצל על הצלחת — ככה
שהיה רעב !
הקיצור המלצרית, ששמולי היה דלוק
עליה, נעדרה מהעבודה, ואנחנו התיישבנו
על הבר והתחלנו לשלשל לגרון
את היין. בינתיים הסתכלנו בכל מיני
תופעות מסביב, כמו המחבט מיספר
שניים רוקד עם השדיים מיספר אחד,
הקבלן מיספר ארבע מסתודד עם האסיר
מיספר שש, ועוד דברים כאלה, והעברנו
את הזמן נעים־נעים־נעים.
סביב שמולי כירכרו הרבה אנשים,
נשים וטף, כי ראשית יש לו מקום
משלו, ושנית הוא מוכר ככזה, ושלישית,
כשהלכתי להיפרד מקצת שאריות
של יין בשירותים, סיפר שמולי שאני
כותב בעיתונים, והיה עליז.
ככה עבר לו הלילה והגיע הבוקר,
ורק כמה קליינטים נשארו ליד הבר,
ושמולי הלך קצת על סכינים מילוליות
עם אחד סטאשק שישב מהצד השני,
שיש לו איזה עסקים משונים באירופה,
ומתברר שהוא ושמולי חברים עוד מהשכונה•
ופיתאום
באה גם המישטרה, שח-
שימחה תהיה שלמה• סטאשק אמר
משהו חריף והתבקש לנפק תעודת־זהות,
שנבדקה בחוץ עם המחשב המישטרתי
ונמצא שהכל בסדר. אבל, כשהוחזרה
תעודת־הזהות, מילמל איזה קליינט
אחר, מוטי קוראים לו, משהו חריף
והתבקש לבוא החוצה. כאן התחילו
כולם להיות מודאגים, כי ירעו שמוטי
והמישטרה מזמן לא ביחסים אי־אי־אי,
ובעל המקום הודיע שאם יהיה כתוב
בעיתונים שעצרו מישהו אצלו בעסק
זה הסוף שלו, אז שמולי הלך החוצה
לחציל את מוטי, ובאמת הציל אותו,
ומוטי חזר אל הוודקה שלו.
כאן התחממו העניינים, כששומלי רומז
בגלוי שביגלל השטויות של סטאשק
לקחה המישטרה החוצה את מוטי, ואיך
שהוא הציל אותו מציפורני-החוק, ואילו
סטאשק מצידו הזכיר מאורע מסויים

נעצרו חשודים שוטרים תור מניעת
פינוי עזים
מאת דני קיפד,
סופר ״דבר״ בנגב
עשרה בדוויב וישראלי: עצרו
אתמול בחשד. שתקפו שוטרים
בעת ניסיון לפי־נוי עדר עיזים בנגב.
התקרית
אירעה בשעה שפקזזי
הסיירת הירוקה של רשות

דכר 22.11.81
הירוקה, גילו עיזים של בדואים, החרימו
!*ותם, ומכרו אותם לשחיטה, לפני שהגיע
צו של בית־המישפט, האוסר עליהם
להחרים את העיזים, והאוסר עליהם
גם למכור אותן• עיתון פועלי-ארץ-
ישראל, דבר, דיווח על התקרית הזאת,
שגם המישטרה התערבה בה, נגד הצד
הנכון, כרגיל. לא נגד הסיירת הירוקה
שפעלה בניגוד לצו בית-המישפט, אלא
נגד עשרת הבדואים והקיבוצניק שניסו
למנוע את ההחרמה הבלתי־חוקית. על
צו בית־המישפט לא דיווח כתב דבר
בנגב, וברור לגמרי לטי אהדתו נתונה.

בכל
מד*נה
מ תו קנ ת
בכל מדינה מתוקנת בעולם היה שר־הביטחון
מתפטר לשמע ההצעה שצבא
מדינתו ייהפך לאפסנאי מקומי של
מעצמה, זרה.
בכל מדינה מתוקנת היה שר־המיש״
פטים מתפטר לשמע החלטת הממשלה,
שכיבוד החוק יידחה לחודש אפריל.
בעבר הקרוב, כשהוא ומוטי היו במקום
של שמולי, ושמולי לא רצה לתת להם
שירות כמו שהם רגילים. מוטי התחיל
להרגיש קצת לא נוח מהמילחמה הזאת
על גבו והלך בלי לגמור את הוודקה ואז
צילצלה למקום אשתו של קליינט אחד
שישב שם, ואחר־כך נודע לי ששבוע
הוא לא הורשה לצאת מהבית.
עכשיו התחיל להיות שמת בכלל,
וסטאשק פחות או יותר אמר לשמולי
שהוא, שמולי, צייץ משהו עליו, על
סטאשק, לשילטונות מסויימים, יוזילו
שמולי מצידו אמר לסטאשק שהוא,
סטאשק, יודע יפה שאילו שמולי היה
פותח את חפה בעניין מסויים, הוי, מה
שהיה קורה !
הקיצור, מילחמה קשה הלכה שם,
ועוד יין הגיע, ועוד ויסקי, והדגים
משייטים להם באורות האקוואריום,
ועד שיצאנו החוצה כבר נסע קו חמש.

בעיתונות

אבל מה שמעניין יותר מכל אלה הן
ארבע המילים הראשונות בידיעה :
״עשרה בדווים וישראלי נעצרו.״
מה זאת אומרת, עשרה בדואים וישראלי
ז ממתי בדואים הם לא ישראלים!
אלא מה, זה כמובן מתאים למה
שכתב דבר באיזור הנגב חושב, ומי
שיודע איך הולכים העניינים בעיתון,
איך ידיעה כזאת עוברת את העיניים
של עורך״הלילה והמשכתב והמגיה, צריך
להיות מודאג מאוד מהמילים שמפרסם
עיתון דבר.

דוגמה שניה: מיהו מיליונר ז

שוב, לפני שבוע, פירסם עיתון אחר,
הארץ, כתבה שנשאה את הכותרת:
״נתמך-סעד העסיק פועלות.״ בכתבה
הביא איש הארץ גדעון אלון, סיפורים
של כמה אנשים שמקבלים קיצבות שהם
לא זכאים להן מן הביטוח הלאומי.
אחד מהם הוא בעל בית״מלאכה גדול
לליפוף מנועים, המעסיק עובדים רבים,
ושהכנסתו מסתכמת במאות־אלפי שק-

היום פיז׳מות, מרביצים לנשים ומוציאים
את הכסף על עארק, קלפים ושש-
בש• זה במיקרה הטוב. במיקרה הרע
הם סתם רמאים.
מיליונרים, לעומת זאת, הם אנשים
מכובדים, ורק לעתים רחוקות מאוד
מרמים מישהו.
נניח שמפיץ הארץ באיזור מסויים,
היה מתגלה כמי שניצל את עבודתו
זו לצורך עיסקי״סמים, שבהם הרוויח
מיליונים. האם הכותרת שהארץ היה
נותן הי תה :״מפיץ הארץ סחר בסמים״
— או אולי ״סוחר־סמים השתמש
לצורך עסקיו בהפצת עיתון״!

דוגמה שלישית: מהי תחרות!

עיתון ידיעות אחרונות הודיע כי ״בעלי
תחנות־הדלק מתנגדים להנהגת תחרות
במחירי-הדלק.״ רק חמורים, שמאמינים
שבעלי-עסקים אוהבים ״תחרות
חופשית״ ושהיא טובה לעיסקיהם,
לא מבינים מדוע לא רוצים בעלי תחנות
הדלק תחרות• הרבה יותר נוח להם

נתמך־הסעד העסיק פ!ועלות
עייי שי שמא -י:,ני ת ;

מא 1ת אזרחים מנסים להונ!ת את הביטחז
הלאומי וליהנות מקיצבת־סעד ללא הצדקה
+מחלקת החקירות של המוסד

נר. א־נגה מצדקת״.
גס זאת. יש יוזדגיש כי ־•אני ־
הבדיקית ירח ד רו ת וזדתטנעית עי־ !
־.״ תייר -רר־סד מעי־ות נ• ר 5.דו־ •
וו-תנ-ם. בחי* .ני כי מד.ן רתגי־י :
כ• תתבי־גר מ צ די ת. יעניי תסד ־
א:ש• ד-חק־יות דס ת״דוז יאח* א -י

הארץ 24.11.81

בעלי תחנות הדלק מתנגדים
להנהגת תחרות במחירי הדלק
בין היתר יש להסדיר את
מאת אברהם דישון -כעלי תחנות הדלק הודיעו כי הם מתנגדים להחלטות מערכת האשראי_רהעמלייז גיז

הדלק,
111131111ל3י7

לאפשר לתחנות להוביל במטר!

שית כענף הדלק• ,במסגרתה תוכל כל, תחנת דלק למכור עצמן את הדלק ולא באפעד
עות חברות הדלק ולאפשר
דלק כמחיר שונה.
לכל תהנה לנהל מו״מ עם
כזכור, הודיע שר האנרגית ן ד,הדשה.

ידיעות אחרונות 25.11.81
לים לחודש, והוא שהעניק את הכותרת
לכתבה. כל זה תופעה שצריך להוקיע,
רק שיש בעייה אחת קטנה: האם אותו
רמאי הוא נתמך־סעד ! ואולי הוא מיליונר!
האם הכותרת לא היתה צריכה
להיות — סתם הצעה — ״מיליונר בעל
מוסך מרמה את הביטוח הלאומי״ !
אלא מה ! מי שנתן את הכותרת,
ידע למה מצפים רבים מהקוראים, שסבורים
שנתמכי־הסעד הם סתם אנשים
שלא רוצים לעבוד, כאלה שלובשים כל
בכל מדינה מתוקנת היה שר-האנרגיה
מתפטר אילו חברו לממשלה לא היה
מביא לידיעתו את פרטי ההמצאה החשובה
ביותר בשטח האנרגיה מאז אייג-
שטיין.
בכל מדינה מתוקנת היה שר-השיכון
מתפטר אילו הצליח מישרדו לבצע רק
רבע מתוכניות השיכון והבינוי המתוכננות.
בכל
מדינה מתוקנת היה שר״החקל־אות
מתפטר לאחר שהתברר, כי הסיירת
הירוקה שלו עוסקת בהשמדת עיזים
של חלק מהאזרחים•
בכל מדינה מתוקנת היה שר״החוץ
מתפטר, כאשר מתברר שמדיניותו נשענת
על ההערכה שסרבנותן של הסרבניות
תימשך.
בכל מדינה מתוקנת היה שר״התח־בורה
מתפטר, כאשר מתברר לו ששר
אחר מנהל את חברת התעופה הלאומית,
הנתונה למרותו שלו.
בכל מדינה מתוקנת היה שר-התעשייה
מתפטר, כאשר מתברר לו שאין לו שום
סיכוי להניע את גלגלי המשק, והתעשיה
מרוויחה רק מספסרות בבורסה.
בכל מדינה מתוקנת היה שר-האוצר
מתפטר, כאשר היה מתברר לו שהבנקים,
ולא מישרדו, חם שמנהלים את
הכלכלה הלאומית.
בכל מדינה מתוקנת היה שר־חחינוך
מתפטר, כאשר מתברר לו ששיעור ה-
אנאלפבתיות אינו יורד כלל.
בכל מדינה מתוקנת חיה שר־העבו-

כך, שהמחיר גבוה ואחיד, ומאפשר להם
רווחים גבוהים. לשם מה תחרות ! לא
רק בעלי־התחנות לא רוצים תחרות.
גם חברות-הדלק לא רוצות, כך נמסר
בגוף הידיעה. גם הן לא רוצות להוריד
מחירים.
אז מה לא בסדר בידיעה הזאת!
בידיעה הכל בסדר. מה שמוזר הוא,
שאין לאיש הערות• מיטב העיתונאים
הכלכליים שלנו, שיומם וליל יוצאים נגד
התערבות הממשלה וקוראים לקצץ ב-
תקציבית, ומגינים על ״כלכלת השוק
החופשי״ וזועמים על 13 הוועדים ועל
עובדי אל־על, לא אמרו אף פעם שבעלי
תחנות-הדלק הם ״מחבלים״״ ״בנדיטים״
ו״תופסים את המדינה בגרונה״,
כשהם מכתיבים מחירים כרצונם.
אין צורך לומר שגם ההסתדרות לא
מוחה על זה. אחרי הכל, גם היא
בעיסקי הדלק, ולאו״דווקא מהצד של
הצרכנים.
דה-והרווחה מתפטר, אילו עמד למיש-
פט פלילי.
בכל מדינה מתוקנת חיה שר״הפנים
מתפטר, כאשר מישרדו משמש צינור
להזרמת כספים לכיסי אנשים•
בכל מדינה מתוקנת היה ראש״הממ-
שלה מתפטר, כאשר השרים האחרים
מסרבים להגיש לו את התפטרותם, למרות
כל מה שקורה בתחום מישרדיהם.
בכל מדינה מתוקנת היה העם יוצא
לרחובות, אילו ממשלה כזאת היתה
ממשיכה כאילו ״אין קילקולים״.
אלא מה ! כדי שתהיה מדינה מתוקנת
צריך גם עם. כשאני חושב אלו
מהומות היו מתרחשות בצרפת אילו
חיה מתמנה בממשלתה שר לענייני צרפתים,
או באנגליה, כשהיה מתמנה שם
שר לענייני אנגלים, אג בנורווגיה, אילו
היה מתמנה שם שר לענייני נורווגים,
אני מתחלחל. אני מתחלחל גם כשאני
חושב אלו מהומות היו מתרחשות פה
אילו בברית־המועצות או בארצות-הב-
רית היה מתמנה שר לענייני יהודים.

. 123

החודש כשתקנו דרמפון באריזות השונות חפשו
*7^!1בקך ן רמבצעז היא עשרה לזכותכם בפרסים
׳,9£למעלה ממיליון לירות פרסים
יקרי ערך . .
יוגרלו בין המשתתפים במבצע:
א &ואא. ו * ץ /ו

ט״פ ווקמן

איך להצטרף למבצע:

לכבוד ת.ד 4338 .ת״א 61042
אספו את המדבקות לסכום כולל

של 10 נקודות.
כתובת
מלאו התלוש בהתאם להנחיות

בהקדם.
אלינו *״וו׳״ן! ^1
ושלחו \־ 0־*״ו

| הדבק כאן המדבקות בסכום כולל של 10 נקודות:

לרל

*־יגיד

10000 שקל
טוס לאן שאתה רוצה
סוכן הנסיעות יתכנן לך טיול
בהתאם לרצונך ולאפשרויות
בסכום זה.

? 0׳ טלגוז

דרג/י התכונות לפי העדפתך
בהתאם, מ 12( 1-12-הניקוד
הגבוה ביותק.

אניאוהב/תדרמפון כי:

אופני ראלי

כולם בבית אוהבים אותו.
מעניק רעננות לכל היום.
מותאם לרמת החומציות של

העור
רב שימושי -טוב לגוף ולשיער.
מבוסס על חומרים טבעיים ואינו
מזיק לעור.
לא צורב בעיניים.
התינוק שלי אוהב אותו.
אני אוהב/ת להתפנק כמו תינוק.
משתמשים בו בכל העולם.
חסכוני, ובאריזה נוחה ומשמרת
טוב לעור רגיש ועדין.
ריחו עדין והוא מקציף מצוין.
הזדרז/י ושלח/י! כמה שיותר
תלושים -כך יגדלו הסיכויים
לא יוגרלו תלושים שיגיעו אחרי
ה—31.12.81

א 1 € 4א 1£א 4

גוז

תנור טוסטר
כל הקוד!וכה

משחקי פאול
1,500
המצטרפים הראשונים
יזכו בפאזל 60 חלקים
של דרמפון, ללא הגרלה!

מגיימיק

פור פרופסור

הזוו ל ח הז ה 0

אר צו ת־ ה בדיוו: משה ארנם צודק!
לא רק משתתפי הפיסגה הערבית בפאס, מארוקו, שננעלה
סמוך לפתיחתה, הסתייגו מתוכנית־השלום של הנסיך
הסעודי פאהד.
פרשנים מדיניים בעולם בטוחים היום, שאימוצה הרש מי
של התוכנית על-ידי ארצות־הברית הוא שאלה של
עיתוי בלבד. רבים רואים בה לא רק המשך טיבעי של
הסכמי קמפ־דייוויד, אלא גם דרך בדוקה להחזרת הסובייטים
לשותפות פעילה בתהליך־השלום.
גם לערבים מהווה עצם הצגת התוכנית אתגר. סעיף
שבע, המדבר על ״הכרה בזכות כל המדינות במיזרח־התיכון
לחיות בשלום,״ הוא חד־משמעי. הבגרות המדינית,
שאותה הפגינו בשנים האחרונות והישגיהם הדיפלומאטיים
הבלתי־מבוטלים עומדים עתה במיבחן של
ממש — רגע של אמת שניתן לדחייה, אבל לא לזמן

בשטחים, מתריע על העדר הצעות למשא־ומתן ממשי
בתוכנית פאהד. התוכנית הסעודית היא, למעשה, אולטימטום.
הפיתרון האמיתי הוא במו״מ בין ישראל והערבים,
כולל הפלסטינים, על בסים החלטת מועצת-הביט-
חון .242
• ניו־יורק טייטס קורא לרגן להבין את חששות
ישראל ולדרוש ויתורים מכל הצדדים. יש להמשיך בתהליך
קמפ־דייוויד, ולדרוש ממנחם בגין לקיים את התחייבותו
לאוטונומיה מלאה לפלסטינים. רגן חייב לשכנע
את ידידי ארצות־הברית בעולם הערבי להצטרף לתהליכי
קמס־דייוויד.
• רק וושינגטון פוסט, העיתון המתוחכם ביותר
בארצות־הברית, מציג, כצפוי, עמדה שונה בתכלית.
הפוסט קורא לממשלת ארצות־הברית לקבל בגלוי את
תוכנית פאהד, ולראות בה בסים לכל המדיניות האמריקאית
במרחב. היעד האמריקאי באיזור היה תמיד
להביא להכרה ערבית בישראל. לכן לא יתכן שוושינגטון
לא תקדם בברכה צעד חשוב בכיוון זה. פליטת־הפה של
ח״כ משה ארנס נראית לפוסט כאישור נוסף לחיוב שבתוכנית
פאהד. הח״כ הסופר*נץ יתכווץ בוודאי למיקרא
הדברים, אבל הפוסט מסיים את מאמרו הנלהב בזכות
הסעודים במישפט ״משה ארנם צודק.״

חוליית מחכדים לכנים. רוברט מוגאבה, ראש-
ממשלת זימבאבווה, נחשב בעיני הדרום־אפריקאים אויבם
המסוכן ביותר. הוא מתוחכם, בעל מהלכים במערב
ורוכש השפעה הולכת וגוברת בפוליטיקה האפריקאית.
השבוע נתפסה בזימבאבווה חוליית חבלה בת שישה

/ווי ם ח סן

זי מבאבחה: הקשר

לבנים, שחדרה דרך דרום־אפריקה בעזרת דרכונים מזו ייפים, שהונפקו על ידי הבוס — המישטרה החשאית
המופקדת על המילחמה באוייבי האפרטהייד. בראש הח בורה
עומד ד״ר פרנסים ברטראנד ,57 ,שהיה פעיל
במיפלגה אולטרה־ימנית — מעין התחיה — ברודזיה.
ממשלת דרום־אפריקה עושה כמיטב יכולתה לחבל ד״ר ברטראינד היה אוייב מושבע של מנהיג הלבנים
ברודזיה, איאן סמית, ודרש מילחמה עד הסוף בשחורים.
במאמצי שכנותיה לפיתוח כלכלי ובניה חברתית.
אהרי המפלה הצבאית שנחלו הפולשים הדרום־אפ־ עם עליית מוגאבה לשילטון ברח לפרטוריה, ושב עתה
ריקאיים באנגולה, יצאה ממשלת מוזאמביק במיתקפה כדי לפגוע במטרות אסטרטגיות בתוך זימבאבווה, בסיוע
מדינית חדשה נגד פרטוריה. ממשלת הפרילימו במו־ ״אזרחים לבנים בלתי־מרוצים״.
מקורות בפאריס טוענים שהחוליה של ד״ר ברטרנד
זאמביק מאשימה את הדרום־אפריקאים בביצוע יותר
מ־ 40 חדירות לשיטחם בשנה־וחצי האחרונות. ממשלת היתד, אמורה להתנקש בחייו של מוגאבה עצמו. אבל
האפרטהייד מקיימת במוזאמביק ״מחתרת״ ,המורכבת משקיפים המקורבים לממשלודזימבאבווה סירבו לאשר
מקוויזלינגים שחורים, על־פי המודל של אוניטה באנ ידיעה זו, וציינו שכל העובדות יתגלו במישפט שייערך
גולה. המחתרת משתמשת בנשק דרום־אפריקאי, ולטע בינואר הקרוב. הדרום־אפריקאים, כדרכם, לא הגיבו. הם
נת עיתוני זימבאבווה גם בנשק ובתחמושת מתוצרת רואים בכל מעשיהם בארצות השחורות פעילות הגנתית
לגיטימית.
ישראל.

הדדום־אפריק א*

תו חל ת הס״ של 1ט ה־ ק ל או ס
ח״כ משה ארנם >עפ מנחם בגין)
פרקליט השטן
ארוך. קבלת התוכנית תעמיד את הערבים במרכזו המכובד
של קונסנזוס בינלאומי נרחב שיכלול את כל אירופה.
המערבית והמיזרחית, ואת המדינות הבלתי־מזד-
הות.
וארצות־הברית? ובכן, ברור שממשלת רונאלד רגן
נוטה לפיתרון כזה. לא משום שהוא ״הגיוני״ או ״צודק״.
המימסד בוושינגטון רואה בו חוליה נוספת בתהליך בל-
תי־נמנע, הנתמך דווקא על־ידי ידידותיה של ארצות-
הברית במרחב. חברות־הנפט והחברות העל־לאומיות תומכות
בתוכנית בהתלהבות. דווקא בעניין זה, מתלוצצים
בוושינגטון, יש הסכמה מלאה בין הג׳נראל אלקטריק
ובין שליטי הקרמלין במוסקבה...
אלא שדעת הקהל האמריקאית עדיין אינה בשלה
לתמיכה בתוכנית פאהד. הסעיפים העיקריים בתוכנית,
המדברים על נסיגה ישראלית כוללת ועל מדינה פלסטינית
עצמאית, מרתיעים את האמריקאי הממוצע. ההתנגדות
להתנחלויות בשטחים הכבושים היא כללית, אבל
דווקא הסעיפים החיוביים בתוכנית הם, לפי שעה, בעייתיים.
״מנטליות
השוק המיזרחי.״ עובדה זו משתקפת
בעיתונות האמריקאית. רוב העיתונים מביעים ספקות
בקבילותה של תוכנית פאהד, ומגלים הבנה, אולי מופרזת,
לחששות ישראל.
• וול סטריט ג׳ורנאל מסביר לקוראיו שאין שום
רמז שאש״ף מוכן לחיות עם ישראל. לכן יהיה זה חוסר-
אחריות מצד ארצוודהברית אפילו להרהר בהקמת מדינה
פלסטינית. לישראל יש סיבה טובה לחשוש שמדינה כזו
תהווה לגביה סכנה חמורה.
• סיאמי הרולד, שגם לו ציבור גדול של קוראים
יהודיים, טוען שתוכנית פאהד אינה קבילה בצורתה הנוכחית.
הוא רואה בה גילוי מובהק של מנטליות השוק
המיזרחי (כפי שנראה המיזרח בעיני תיירים אמריקאיים)
.פאהד מבקש מחיר גבוה תמורת השלום, הישראלים
יציעו מעט מאוד, ואז תתחיל ההתמקחות האמיתית.

מילווקי ג׳ורנאל דורש מממשלת רגן להרגיע את
ישראל שאין שינוי דראסטי במדיניות וושינגטון במרחב.
עם זאת מכיר העיתון בכך, שיש צורך בהערכה חדשה
של חשיבות הגורם הפלסטיני במישוואה המיזרח־תיכו-
נית.
• קליוולאנד פליין דילר דורש מהסעודים להבין
את חששות ישראל לעתידה. ההתחמקות מדיון רציני
בערבויות לביטחון ישראל מרחיקה את סיכויי-השלום.
• לוס אנג׳לס טייטס, עיתון בעל השפעה בקליפורניה,
שהוקיע לא פעם מעשים חריגים של ממשלת ישראל

חג־המולד קודר נוסף קרב ובא על שלושה מיליוני
המובטלים בבריטניה.
במרכזי הערים הגדולות מסתובבים אלפי צעירים
בחוסר־מעש ובחוסר־תיקווה. הם מהווים טרף קל
להסתה גיזעית, ניאו־נאצית.
עיתונאי־ספורט הודי, שחזר ברכבת ללונדון מסי־

דווקא חג־המולד המתקרב הוסיף קו מריר לסיפור
עצוב זה. באיפסוויץ׳ ,עיר במיזרח־אנגליה, פוטרו
שלושה זקנים שעבדו בחנות כל־בו גדולה בתפקיד
״סבא חג המולד״ בחודש שלפני החג. הם הוחלפו
ברובוטים, לבושים בבגדים אדומינדלבנים. שתוכנתו
להחוות קידה ולחלק סוכריות לילדים. דובר הכל־

מזכטדים כריטיים כהפגנה נאצית
פנים אחרות לאנגלים
קור מישחק־כדורגל בנוטינגהאם, הותקף שלוש פעמים
׳במהלך הנסיעה על ידי קבוצות שונות של
ביריונים. אוהדי מנצ׳סטר־יונייטד, ארסנל וצ׳לסי
שונאים אלה את אלה שינאת־מוות. אבל כולם היו
מאוחדים באיבה כמעט רצחנית לעיתונאי שחום-
העור. קו משותף נוסף לכל הצעירים היה שכולם
חיים על קיצבת-אבטלה.

בו טען שד,פיטורין נעשו מטעמי־חיסכון, ושד,רובוטים
זולים יותר. לתמיהת אחד הכתבים הוסיף הדובר שהרובוטים
יוכלו לשמש בתפקידם עשרות שנים, ואילו
הזקנים...
קלסתר קצת שונה של אנגליה. אין זו בדיוק אנגליה
נוסח דייוויד אוואן, שאותו תיאר אורי אבנרי
ביומן אישי בשבוע שעבר.

חיים ברעם ^

* ! ש עו ב עו ל ם

111

קארול״ן קנדי: פחותי שיעשה למעצי מה שתינקל׳ עשה למען גיורי

בצילום זה נראית קארוליין קנדי /בתו של
הנשיא המנוח גון קנדי׳ כשהיא מלווה בידיד
אלמוני בדרכה לבית־מישפט במנהטן. תפקידו של
הידיד — להעיד במישפט נגד קוויך קינג׳ שנאשם
בהטרדתה ובאיום על חייה של קארוליין, מתוך
אהבה כוזבת.
אם הסיפור נשמע מוכר — אין זה מיקרה. בעבר
היה זה ג׳ון הינקלי, שבחר לירות בנשיא רגן
לאחר שכל מיכתבי־האהבה שלו לכוכבת ג׳ודי
פוסטר לא נענו.
קארוליין היתה זהירה מג׳ודי: כשהתחווד לה
שבוגר בית־הספר למישפטים, קוויו קינג, משאיר
אחריו זנב של מיכתבי־אהבה סוערים, מנסה לאתרה
בטלפון ביום ובלילה ומצליח לעמוד על כל תנועו
תיה׳
היא החלה חושדת שמדובר במטורף. כשהגיע
מיכתב ובו איום להרוג מישהו חשוב למענה —
היא הכניסה לתמונה את המישטרה. הסתבר שקינג,
בן ה־ ,35 שאב את השראתו מהינקליי ומליוויד
צ׳פט] /רוצחו של גז ץ לנץ. קטעי־עיתונים ש תיארו
את ההתנקשויות בדגן ובג׳ון לנון נמצאו
בחדרו, יחד עם פרטים על תנועותיה של מישפחת
קנדי כולה.
תחילה היססה קארוליין אם.להגיש תלונה רישמית
למישטדה, אך מרגע שהחל קינג לעמוד ברחוב
ולצפות אל דירתה, הלכה חרדתה וגברה. משנעצר
והובא לפני שופט, הווא הורשע בשמונה סעיפים
של איום והטרדה. מישטרת ניו־יורק לא נטלה
על עצמה הפעם שום סיכון.

דא? נו ל
וגיוח׳ נואסנס: הענקים שלא השהחעו

סילבי וארטן: יצאתי מדעתי
הוואמם שבתמונה אינה גירסה בלונדית של הזמרת שר, ואף
!ז נכדתה הרוחנית של מאילן דיטריו• כך נראית סילכי
ערטן, אשר היתד. הסוכריה־על־מקל הצרפתיה במשך עשרים שנה,
:חרה לצאת מן הביצה בצורה מפוארת ובגילגול חדש: לא עוד
ינס וחולצות טריקו, כי אם שמלות נועזות, שבהן תגיש הגברת
זרטואר חדש של שלושים שירים, בערב יחיד. הביקורות על
תוכנית דווקא מצויינות. אין פלא, איפוא, שהגברת מצהירה :״אין
פק, זו אני שיצאתי מדעתי.״

שניהם היו ענקים. שניהם
מתו מסרטן. שניהם נפטרו קודם
זמנם. שניהם חיו תמיד
בצל המוות שיבוא בטרם עת,
והשאירו אחריהם צוואות משונות:
ז׳ורז,
גראסנם כתב :״אני
עוזב את העולם בלי חרטה,
לעולם לא יהיה לי עוד כאב
שיניים.״ ז׳אק גדל; כתב גם
הוא צוואה, לחבריו הטובים ולאשתו
:״שלום אמיל, אני
הולך למות. קשד. למות באביב
כשהכל פורח. ייקל עלי
וינעם לי, אם אדע שאתם שם
למטה רוקדים וצוחקים.״
הוא גם כתב שיר על גסיסתו
באביב, הרבה לפני שעצם
עיניו לנצח.
בתמונה מימין נראים השניים,
שהעריצו זה את זה
ללא גבול, והשפיעו יותר מכל
האחרים על השאנסון הצרפתי,
בשעה של נחת במועדון
הלילה של הזמרת פאטאשו.
ה עו ל ם הז ה 2309

שלוש תמונות אלה נראות כסצינה מתוך סרט אימים.
הגיבורים: קארולין, נסיכת מונאקו, וצלם־עיתונות ש חיפש
פירסום וזכה בו בצורה מפוקפקת.
בתמונה הראשונה נראה הצלם, שציפה לקארולין

סלוד בוא־ :טיול שד ט שו

במעלית ביתה בפאריס, כשהוא מנסה להיאבק איתה.
בתמונה השנייה נראית הנסיכה, השליווה בדרך־כלל,
כשהיא מנסה להשתחרר מאחיזתו, ובתמונה השלישית
נראה הצלם כשהוא נהדף מעליה.

קלוז* בראפר, שחקן הקולנוע והתיאטרון, החליט לעשות משהו
לבריאות: הוא בחר לגור במרחק של שלושים קילומטרים מפארים,
בעיקר כדי להתמודד עם האתגר ולהגיע לעיר האורות על אופניים.
כדי שהדרך לא תהיה משעממת מדי, מלווה אותו לפרקים בנו בן
ה ,10-אלכסנדר.
גם אם השניים אינם גומעים תמיד את המרחק כולו, הם נהנים
מאוד מרכיבתם. קלוד הוא למעשה רוכב־אופנוע מושבע, וביערות
בולון הוא כבר מכיר את כל השבילים. לכן, אין פלא שבסירטו
החדש, שאותו הפיק בעצמו׳ הוא משחק שוטר המשוגע על האופנוע 1 שלו.
ה עול ם הזה 2309

את הסצינה במעלית הפתוחה הנציח זנב ארוך של
צלמי־עיתונות, שדלק, אחריה ואחרי בן־לווייתה, רובר־טינו
רופליני, והתאכזבו קשות כשפנתה לבדה למעלית.
אחרי רגע התברר שהדראמה חיכתה במעלית.

אליסון ט ואלבוסו סאלאזר: אלופי המרתון
כך נראים אלופים צעירים, יפים, בריאים, ועטורי
פרחי ניצחון. אלה הם אליסון רו ואלכרטו
סאלאזאר, שהגיעו ראשונים במירוץ המרתון המסורתי
ד,־ 12 במיספר, שנערך לפני כמה שבועות
בניו־יורק. כל אחד מהם בוודאי עוד יופיע ברשימת
הרצים באולימפיאדות למיניהן. המרתון הענקי,
שנועד בעיקר לחובבים (השתתפו בו 19 אלף בני־אדם)
היה עבורם הצגת הבכורה.
אליסון רו היפה היא בת ,24 ממוצא ניו־זילאנדי

וילידת אוקלנד (השכנה לסאן־פרנציסקו) .היא סיימה
את המרתון בזמן של שעתיים 25 ,דקות ו־ 28 שניות,
ובכך שברה את השיא שהציבה אצנית נורווגית
בשנה שעברה. אלברטו סאלאזר, צעיר בן ,23
יליד קובה ותלמיד האוניברסיטה באורגון, גמע את
המרחק בן 42 הקילומטר ו־ 195 מטר בשעתיים,
8דקות ו 13-שניות, וגם הוא שבר את השיא
הקודם, שהושג על־ידי רץ אוסטרלי.

212.

מבחוץ -״פנדה״ נראית
כמכונית קטנה. אחרי
שנכנסים אליה ־ מגלים
שהיא מכונית גדולה -עם
הרבה יתרונות גדולים.

ב״פנדה״ 5 :מקומות ישיבה
מרווחים שאת הריפוד
שלהם אפשר להסיר, לכבס,
ולהחזיר למקום! את המושב
האחורי, אגב, ניתן לנצל
(לקפל, להוציא) ב 7-אופנים
שונים...

ל״פנדה״ -יש גם כח עצום:
מנוע 903 סמ׳׳ק ו־4
צילינדרים, המונח לרוחב,
עם הינע קדמי. מנוע אמין זה
מותקן ביותר מ־ 5מיליון
מכוניות פיאט .127 צריך עוד
להוסיף? כן, כמעט שכחנו :
הוא מסתפק בליטר דלק
אחד ל־ 19,6ק״מ ב־90
קמ״ש, בתנאי הניסוי של
ביהח״ר.
ל״פנדה״ ,מערכת בילום,
קפיצים, מרכב ופגושים שלא
היו מביישים גם מכוניות
גדולות יותר. יש לה 3דלתות
והוצאות אחזקתה נמוכות
במיוחד. בוא לראות אותה
עוד היום.

ב מ חיר הנמוך

]?184 ?31163

ה מפ תיע ביו תר

אספחה מהירה

אחריות נגד חלודה עד 6שנים
המחיר לפי מחירו] החברה מסי 7/82־

האחריי ת כפופה לתנאים בפנקס האחריות.

דויד בן־גוריון ר צה לזיין את צה״ול ואליה!

א נ שי ם

שפייזר צ יחצה את שיניו וה ש איר סימן לבר ־ ל ב
פעם הוא שתה מכוס המים
שהוגשה לו, ושעליה נשארו
סימנים לבנים. כשנכנס אחריו
חיים כר־ לה הוא שאל מי
שתה מהכוס. כשאמרו לו שזה
יריבו, אמר :״מה, הוא ציחצח
פה שיניים?״
! 8שפייזר, שנאם בשצף-
קצף לפני אנשי החוג, אמר
בנאומו ואנחנו צריכים
להשתמש באנשים.״ הוא הביט
בנוכחים, וכשגילה שהם מביטים
בו בתימהון, תיקן ואמר:
״אנו צריכים להעזר באנשים.״
81 אחרי שנבחר, קם בר-
לב, המהלך עדיין על קביים,
להודות לצירי מרכז־המיפלגה
שבחרו בו ואמר :״אני רוצה

באחד מבתי־הקפה בראשו!-
לציון, והמשוררים בתוכנית
גלי־צה״ל, שעתיים משתיים.
8נמיר, נוהגת כליידי מושלמת
גם כשהיא אוכלת. למרות
שהכיסא שעליו היא יושבת
צמוד לשולחן, היא פורסת
מפית עלברכיה, כדי שלא
תתלכלך. במיזנון אין מגישים
מפיות לאורחים.
81ח״כ חרות, איתן ליב•
גי, נשאל על־ידי אחד העוזרים
הפרלמנטריים של מיפי
לגתו מדוע הוא כל־כך מוטרד.
ליבני ענה ברצינות :״לולא
הייתי לוקח הכל ללב, הייתי
כבר יכול להיות מפא״ניק
קטן.״

מנפ״ל מישרד־האנז־גיה דויד (״ג׳וקי״) הגואל היה בין מארמי ערב יהדות־ 117 לוב, שאורח־הכבוד בו היה ראש״הממשלה. בגין היה אמור לחיות בין

המברכים בשעה 7*30 בערב, אך הוא איחר מכיוון שהיה בחתונתו של יוסף מנדלביץ. שומרי״ראשו,
שהתפרסו בכניסה, דרשו לדעת אם בגין יעלה לבימה וינאם מייד, או שיובל קודם למקומו. באולם
עצמו נמשכה התוכנית ומארגני־הערב, ביניהם סגן־השר נן־ציון רובין, התווכחו אין ייכנס ראש־הממשלה
לאולם. פסק הגואל :״הוא לא ייכנס באמצע השיר. הוא יחכה עד סופו. לא יזיק.״ כשנכנס ראש־הממשלה
ל״היכל התרבות״ ,באיחור של יותר משעה, אמר לדויד הגואל, שבא לקבל את פניו :
;,מה, גם אתה לובי לידם בתמונה: ח״כ המערך רענן נעים, שכונה באותו ערב ״רנטו.״)
81 בסמינריון שנערך בקיבוץ
נחשונים סיפר הד״ר
יריב בן־אליעזר, מרצה
לתיקשורת באוניברסיטת תל-
אביב, כי •הוא תוהה אם ידע
׳מנחם בגין מהי המילד ,״צ׳ח-
צ׳ח״ ,שאותה השמיע בכיכר
מלכי־ישראל, ערב הבחירות.
הוא סיפר שכשהיה בן 11 נסע
עם סבו, דויד כן־גוריון,
לשכונת־התקווה, שם היה אמור
הסב לנאום. לפני־כן התנהל
ויכוח בין מי שהיה אז ראש-
הממשלה לבין מזכירו, יצחלו
גבון, כיום נשיא המדינה, על
ביטוי מסויים. בן־גוריון רצה
לומר בנאומו ״אנחנו נזיין את
צד,״ל,״ ואילו נבון ביקש ממנו
שיאמר ״אנחנו נחמש את
צה״ל.״ בן־גוריון ביקש לדעת
מהו ההבדל, אך נבון התחמק

מי עו אלב !71

מתשובה ישירה. בן־גוריון, ש היה
מוכר כעקשן, שאל את
נהגו בעת שנסעו לביתם :
״מה זה לזיין?״ הנהג לא הופתע,
אך הציע לבך גוריון ש ישאל
את נכדו. יריב הקטן
הסביר לסבו את פירושה ה־מדוייק
של המילה.
! 8את ההיכרות הראשונה
של נשיא־המדינה עם הבדואים,
שבאו אליו בשבוע שעבר
לשיחה, עשה יצחק נבון לצידו
של מסוק במיצפה־רמון. לפני
חודשים אחדים ביקר נבון בעיירה,
לשם בא במסוק של
חיל־ד,אוויר. בדרכו למסוק, ש היה
אמור להחזיר אותו לירושלים,
הופיעו לפתע בדואים,
שעמדו בשורה וביקשו מהנשיא
שיתכבד לשתות ספל קפה ב־

מה עושים ב־

תושב הרצליה, יצחק >״זיקו״) נהרדעא, זכה בשבוע
שעבר בפרס הגדול ביותר בתולדות הטוטו 21 :
מיליון לירות. אנשים שונים נשאלו במישאל־הבזק
של העולם הדה מה היו עושים אילו הם היו זוכים
באותו פרם, והם השיבו:
• אריה גוראל, ראש עיריית חיפה אצלי
הבעיה קצת צפופה. יש לי ארבע בנות, כך שחלק
הייתי מקדיש להן. חלק אחר, קרוב לוודאי, הייתי
תזרם למטרה ציבורית־עירונית, וחלק אחר הייתי,
אולי, שומר קצת לעצמי, משפר את הדיור שלי.
רגע, איך לוקחים את זה? אתה יודע את הכתובת 1״
• שמואל שי, איש ישידודי ישראל :״שאלה
קשה. הייתי נכנס לחובות׳ כי הייתי קונה כל-כך
הרבה דברים. בקיצור, הייתי בצרות.״
• הלל זיידל, ח״כ הליכוד לשעבר מטעם
חטיבת־אחדות :״ראשית הייתי יוצא לטיול בחו״ל,
ממש עם כל המישפהה. דואג לעתיד שתי בנותי
ושני נכדי, והייתי תורם משהו למוסד לילדים.״
• שלמה צדיק, מכריז מרד-הספרדים :״לא
חשבתי על כך, אך בעצם הייתי מתחתן עם חברתי,
מרוקאית יפהפיה.״
• שאול דישי, קולנוען :״הייתי עושה את
שלושת הסרטים שעכשיו אני עובד עליהם כמו
דניאל — סיפור אהבה והמידבר הלבן. בשאר הכסף
הייתי מוציא עיתון בענייני קולנוע בשם קס״ח —
קולנוע־סם־חיים.

העולם הזה 2309

אוהלם, שנמצא בקירבת מקום.
בעוד אנשי־הביטחון בודקים
את האיזור, צעד עימם נבון
לאוהל, קיבל קפה ואז הם
סיפרו לו על צרותיהם עם
הסיירת הירוקה. נבון הציע
להם להרכיב מישלחת ולבוא
אליו למישכן, לשיחה רצינית
בעניין. ששת הבדואים, ששהו
בבית־הנשיא בשבוע שעבר,
הם נציגי שלושת השבטים
באיזור, שנבחרו לבוא ולשטוח
את בעיותיהם.
! 8ערב בחירת מועמד מים־
לגת העבודה לתפקיד המזכ״ל,
סיפרו שני המועמדים על תוכניותיהם
לחברי החוג־לשילוב
במיפלגה. ראשון הדוברים היה
אליהו שפייזר, ובשעת נאומו
יצא קצף רב מפיו מדי

מיליון ל״ י? זאב זיבוטינסק׳

• עופר כורגשטיין, ממקימי אל׳׳ה למעורבות
בשכונת־התיקווה :״הייתי מקים תיאטרון אמיתי
בארץ, מה שאין כאן היום.״
• יוסן ש מונדי, מחזאי־במאי :״מצחיק אותי.
הייתי עושה מסע ארוך מסביב לעולם!״
• שימחה הולצברג, אבי־הפצועים :״זו
שאלה אינדיווידואלית. אני הייתי מתלבש על העניין
של בתי־החולים לחולי־נפש, שמוחזקים כמו במחנות,
אבל איך אומרים׳ כל אחד לפי יכולתו. אני נהנה
כשאני יכול לעשות טוב.״
• אמנון טיל, ד״ר לפסיכולוגיה :״ראשית
הייתי נוסע לאותן ארצות ׳שבהן עדיין לי ביקרתי:
אפריקה, דרום־אמריקה וסין. שנית, הייתי מגשים
את חלום־חיי. הייית קונה בית בגליל, בחצר שותל
את שיבעת המינים׳ ומגדל שם גם צימחי־מרפא.״
• יוסף (״ומי״) לפיד, מנכ״ל דשות-השידור :
״הייתי קונה בכל הסכום ציוד־צבע לטלוויזיה.״
• יצחק (״איציק״) קול, מנכ״ל האולפנים
המאוחדים :״הייתי משקיע בבורסה. הכל. אלא מה?״
• אליעזר יטוסטק, שר־הבריאות :״יעזוב
אותי עם שאלות היפותטיות כאלה. אני לא חולם
על זה, וזה אפילו לא עולה בדימיוני.״
• אלישע שפיגלמן, הכתב הכלכלי של הטלוויזיה
:״הייתי פורש וחי מהרנטה. הייתי מתמסר
׳לדברים שחביבים עלי, ואלה הם הדברים שאני עושה
היום.״

מובל לונא־המיטען, יחד עם
שאר חלקי התיפאורה, שהוצאו
ממלון ״מארימז״ בבוג־ים, אחרי ערב שערך ״חוג ידידי מכון
ז׳בוטינסקי״ ,שבו השתתף גם ראש־הממשלה. תמונת ז׳בוטינסקי,
גדולת־המימדים, שהיתה תלוייה באולם הנשפים של המלון, השייך
לאיש־חרות חיים שיף, הורדה מהקיר והוחזרה למחסן.
להודות לכם בקצרה ועל רגל
אחת.״
! 8איש הפרלמנט של
ראשון־לציון, זאב (״דוק״)
מאיתביץ, עומד לקבל תפקיד
רישמי ממישרד־התיירות.
הוא הצליח לעניין גורמים
בכירים במישרד ברעיון שהוא
יערוך לכל אישיות בכירה,
המבקרת בארץ, סיור מקיף
במושבות הוותיקות, כמשקל־נגד
לסיורים שמארגנים להם
בקיבוצים. לדבריו, הרעיון
התקבל בהתלהבות. הוא יעשה
זאת ללא שכר.
! 8כשפגשה ח״כ המערך,
אורה גמיר, את ״דוק״ ב-
מיזנון־הח״כים, היא אמרה לו:
״אתה מודיע לי שאתה תכנים
אותי לפרלמנט, ולבסוף אינך
עומד בהבטחתו ואינך מכנים
אותי.״ נמיר התכוונה לדיונים
שמקיימים דוק וחבריו

8ח״ב שבח וייס ערד
בדיקה ומצא ש־ 14ח״כים, מרוב
סיעות הבית, למדו בחוג
למדעי־המדינה אצל אותו מרצה:
הפרופסור הימני בנימין
אקצין. לדברי וייס, זהו דבר
חסר־תקדים בפרלמנטים בעולם.

8לח״כ הליברלים יהו דה
פרח יש הצעה לחידוש
לשוני. לדעתו יש להמיר את
הביטוי ״אדם מרובע״ ,בביטוי
״אדם משולש״ .לדבריו, ריבוע
חסום על־ידי ארבע צל עות,
והשטח שנוצר גדול מ־שיטחו
של המשולש. במשולש,
לעומת זאת, השטח חסום
במינימום צלעות, והשטח שנוצר
הוא קטן ביותר. המשולש
מחודד וקשה להיפגש
עימו. לכן, אם רוצים לומר
על מישהו שהוא מרובע, הביטוי,
אדם משולש ייטיב להבהיר
זאת.

מדם כל מי שנשמע להוראות
הקפדניות, הורשה לרדת ל־רחבת־הריקודים
ולחולל לקול ה להיטים
הלוהטים ביותר. אך היו
גם כאלה שסירבו להשיל נעליהם
מעליהם. אלה מילאו את גרם
המדרגות הצר, שהוביל אל רה־בת־הריקודים
6מאוחר יותר
של הערב נכנעו רבים מהסרבנים
והסכימו לרקוד. אחדים מהמוז-
נים, כמו הדוגמנית בת־שבע
פיכט, רקדו בנעלי־התעמלות.
מי שלא דאג להצטייד מראש,
נאלץ לרקוד בגרביו או, כמו
המאפרת עדה לזורגן, יחף.

משקה לחי־כ

מיכאל (מיקי) בר״זוהר נמנה עם מברכיה
של תמר אבידר״אטינגר. בר־זוהר, שבא
יחד עם אשתו, גלילה, שיבח את הקוקטייל שהוגש לנוכחים.

נומי! הוגליך
המסיבה, שהוציאה תל־אביביים
בים מביתם ושגרמה להם לתכנן
שבועות מראש את מחלצות הפאר,
צאותם ילבשו, ראויה גם לתואר
;מסיבה שכימעט ולא התקיי-
זה גילי נמדיאלי, הספר
צל כל היפות המוכרות ושל כל
;יפות הפחות מוכרות, חיפש מקום
זתאים שבו יוכל לערוך את מסי-
;ת יוס״הולדתו. אחת מידידותיו,
רד ציבעון, בעלת סטודיו למחול,
;סכימה להעמיד את אולם־הריקו־

דים שלה לרשות החוגגים. אך היא
העמידה תנאי: על האורחים לבצע
״טקס חליצה״ ולחלוץ את נעליהם
לפני הכניסה לאולם, משום ש ריצפתו
מצופה בלינוליאום יקר-
ערך • ו המוזמנים אומנם
באו בהמוניהם, וכנהוג בכל מסיבה
תל־אביבית, הראויה לשמה, אף
הביא נספחים ונספחות. מבלי
העיר, כידוע, מאמינים שהצלחתה
של מסיבה תלויה במיספרם הרחב
של המשתתפים ולאו־דווקא במע־

האופנאים אילן ואכיפה פיפקו
ירדו אומנם לרחבת״הריקודים, אך
משום שלא הורידו נעליהם עמדו
בצד והביטו ברוקדים ה־פיזמונאי
קופי אושרת לא ניסה
אפילו לרדת .״בשביל מה אני
צריך את הצפיפות הזו?״ הוא
שאל ,״אני לא אוריד את הנע הצטרף
לדעתו ה־ליים״
מלחין־המעבד
המזוקן, דויד
>קריפו) קריכושה, שנשאר
עומד בכניסה לסטודיו, ולא רק

ך 1ך 1ף 1יחה״פויח״ אמנם יוצרת רושם כי הרוקדת
י 1היא רובוט — התמירה שלבשה אוברול

לבן רקדה במרץ רב כל־כך שלא ניתן היה לברר את שמה.
בתחילת הערב הסכימו רק מעטים לחלוץ נעליהם ולרדת לרקוד.
מאוחר יותר נכנעו רבים מהסרבנים חלצו נעליים וירדו לרקוד באולם.
שלא הוריד את נעליו — הוא גם
לא פשט את מעילו ו בין
היפות שבאו לחגוג בשימחתו של
גילי היתד, גם חנה אדרדן, מל-
כת־יופי לשעבר. אורדן איבדה
אומנם את התואר, אך לא את ה תכונה
שבזכותה זכתה בו, ולמ רות
גירושיה נראתה יפה מתמיד
ו הצלילים הרמים עלו

* 1 1 1 1האלוף (מיל׳) רחבעם
זאבי במסיבתה של

תמר אבידר. משמאל: יאיר ניצן,
מלהקת תיסלם ונטע הדוגמנית.

העכוז של המדינה

כך הציגה עצמה הרקדנית
אורה קינן.
זרי שצילמה מאחור ביקשה אורה שיצלמוה גם מלפנים .״גם

מהפרונט אין לי מה להתבייש,״ אמרה. אורה הקפידה להבהיר
למתעניינים כי היא רוקדת ריקודים קלאסיים ,״ולא ריקודי ג׳אז.״
למרות זאת נשארה לעמוד בין נועלי הנעלים, בכניסה לאולם.

מעלה ונשמעו בכל הרחוב, שבו
שוכן הסטודיו וגם ברחובות הסמוכים
לו. עשרות חוגגים המשיכו
לבוא, למרות השעה המאוחרת, והמסיבה
היתד, בעיצומה, כאשר
התעופפו זיקוקי די־נור 1
על הסליל שהוקלטה המוסיקה הוק לט
גם השיר סימן טוב ומזל־טוב
ובד בבד עם הזיקוקים נוגן השיר.
הזמרת נירה רכינוכיץ, שבאה
יחד עם ידידה הקבוע סמי טוויג,
מחאה כפיים בהתלהבות ״זה שיר

תת אלוף זמג
שביט, גא גם הוא לגרד את וגמר.

שלי״ היא הסבירה, לכל מי שתהה
על הסיבה לעליצותה הרבה
במישנה מרץ חזרו החוגגים
לרחבת הריקודים. רבים נכ נעו
לצלילים הסוחפים וחלצו נע-

אליהו הנביא

איש־הביטוח שלמה אליהו נא, אומנם,
לברן את תמר לרגל הופעת סיפרה,
אולם את עיקר זמנו הקדיש לטעימת המעדנים על טהרת הצימחונות.
ליהם. האחרים התנועעו לקצב המוסיקה
תוך כדי ישיבה על המדרגות
רק עם הזריחה התחילו
האורחים להתפזר, לא לאחר
שגמרו לשתות את הפונץ /שאותו
הגיש גילי מתוך אמבטיה ענקית,
שהוצבה בכניסה לסטודיו של
ורד העיתונאית תמר
אכידר־אטינגר ערכה מסיבה
לרגל צאתו לאור של, סיפרה אמריקה
שלי, שאת ההכנסות ממכירתו,
כך הבטיחה, היא תעביר לאגודה
למניעת ירידה ו לפני
שניתן האות להתחיל בחגיגה ולטעום
מהמעדנים המפתים שהוגשו לאורחים,
נישאו שני נאומים. זכות
המילה הראשונה ניתנה לצבי

להינעל עליה

אחת שהעזה וירדה לרחבת״הריקו׳ד׳
כשהיא נעולה ננעלי״עקב. האורו
המיסתורית לא רצתה לקלקל את גרבי הרשת שגרבה לרגלי

רפיח, ששימש נספח בשגרירות־ישראל
בוושינגטון בתקופה ש־אבידר
כיהנה כנספחת לענייני-
נשים. את הנא! ס השני נשא יושב-
ראש האגודה למניעת הירידה,
ש מו א ל להיס, מנכ״ל הסוכנות
היהודית לשעבר, שהתפרסם גם
במעורבות ובהריגת שבויים ב־מילחמת
העצמאות 101 נשיא
האוניברסיטה העברית, שימחה
דיניץ, לא הצליח לבוא .״הוא ב־חו״ל,״
סיפרה תמר .״קיוויתי מאוד
ששימחה יוכל לבוא משום שהוא
מוזכר בספר, אבל זה לא הסתדר.״
את מישפחת דיניץ ייצגה רעייתו
״עוד
של שימחה, ויוויאן
לא קראתי את הספר,״ התבדח

מנתח הלב מורים לוי, שבא ,
חברת אשתו סילכיה ,״אבל ן
שם כזה, אני בטוח שלא רק ז
הוא יעצור את הירידה. להיפך, ה
יגביר אותה 0מפיק תו
ניות הטלוויזיה, עמום אטינגו
בעלה של תמר, עמד בכניסה
אולם, שבו נערכה המסיבה, וקי!
את פני האורחים, בעוד שתג
הסתובבה ביניהם ובדקה שכוי
אכן נהנים מן הקוקטיילים ו
הכריכים שהוגשו להם ו
הפסיכיאטר ד״ר ריצ׳ארד ק1
רנהאוזר סיפר, שבא מיד לאו
שסיים את יום עבודתו ושאשו
ורדה, תבוא למסיבה יחד?
חברים, מאוחר יותר.

הדוגמנית קארין דונסקי באה למסיבה
1*1 ^ 1*1
מיד אחרי תצוגת אופנה שבה השתתפה.
היא זכתה בנשיקה מפיו של בעל השימחה, הספר גילי גמליאלי.

תיסלם

יושי שדח, אחד מחברי להקת
תיסלם, שבאה בהרכב מלא למסיבה,
הוריד את נעליו ופרץ בריקוד סוער.

ממיסה

הרחוקה באה דפי מרקמו, ס
דנטית לאומנות באוניברסי
חיפה, דפי, שבאה לבקר חברים שלה תל־אביבי

העיתונאית ג אול ה כהן החמיצה את ס ק 1פ ח ״ ה
ואליעזר זיו ר בין עבר את הב חינו ת בבי ה״ס שול ה לי כו ד

יין

81׳ למצב מוזר נקלע ח״כ
הליברלים יצחק זיגר שהיה
צריך לנאום בעת הדיון בכנסת
על הקמת המישרד לתיאום
כלכלי, בראשות השר יעקב
מרידוד. מכיוון שהיה טרוד
בישיבות ועדת־הכספים שבה
הוא חבר, ובישיבה של החטיבה
הליברלית בליכוד, לא הספיק
להכין נאום כתוב. בזמן הדיון
הוא ׳ניגש לסגן יושב־ראש
הכנסת, ח״נדחירות מאיר
כהן, וביקשו ממנו שימחוק
את שמו מרשימת־הנואמים.
ניגש אליו סגך השר דו ג
שילנסקי והעיר לו שכך לא
נשאר איש מהליכוד שידבר
בדיון, וזהו מצב לא־נעים. זיגר
ניגש שוב למאיר כהן וביקש
ממנו שימחוק את המחיקה
הקודמת, ובעוד ח״כ חד״ש
טופיק מוכי נואם, הוא רשם
ראשי־פרקים לנאומו. כשהיה
צריך לעלות לבמה השתנו ידד
סי־הכוחות באולם והקואליציה
החליטה לא לדחות את ההצבעה,
ואז ביקשו מזיגר שיוותר
על זבותו לנאום.
! 8באותו דיון טען ח״ב
המערך, דב כ ך מאיר, ש־מישרד
ממשלתי לתיכנון כלכלי
עומד בסתירה, כביכול,
לגישה כלכלית ליברלית. ראש
הממשלה מנחם בגין, שישב

| 1י||׳ 1דוגמנית״הצמרת( ,מימין) ,באה למכירה הפומבית שהתקיימה ביום השלישי שעבר
במלון ״הילטון״ בתל־אביב, ביחד עם בעלה, גיי פילופ, מבעלי מיפעל לבגדי עור.

במכירה, שיזם אייבי נתן, ושהכנסותיה היו קודש להקמת סיפריה אורקולית למוסיקה יהודית
בבית״התפוצות שברמת־אביב, פגשה חוה את חברתה, הזמרת עדנה לב, המתגוררת בארצות״הברית.
עדנה באה למכירה עם בעלה האמריקאי, רכשה תמונה אחת. כשרצתה לקנות שניה, ביקש ממנה
בעלה שלא תגזים. השתיים צולמו בהפסקה באירוע, כשכל המוזמנים יצאו לפואייה לסעוד את ליבם.
הבימה וחצה את האולם עד
שתפס את מקומו. לא נשמעו
מחיאות־כפיים, אך נשמעו היטב
התלחשויות, ומהשורות האח רונות
התרוממו הצופים י כדי
להיטיב לראותו.
׳ 8במישפטו של השר אה רון
אבדחצירא, חקר הסניגור,
רם כספי, את נציג מישרד־הפנים
:״האם גם בפתח־תיקוה
יש קרן גמילות־חסדים ו״ העד
ענה ״כן״ .״מה שמה של הקרן
1״ שאל הסניגור, והעד
השיב :״קרן שרה.״ פרקליטת
מחוז־המרכז, עורכת-הדין שרה
פירוטח, נציגת התביעה,
היפנתה מיד פניה לשופטת

שלי?

•צכ׳-י* 0
מ־ל-י 0 >^,ו־ך

שיו׳

סגעי

*ל י ^ י ^ ,צי ^׳ן צי^י7
* מרילי ־ י 7/כעית^לימיז׳
<עי;^ 2ר 5י׳י ^
סלל׳ ^ ע ם ^

אמריי 3יםי די׳

ל/י ^ לי מיז
עלד׳

ל? 5י׳י׳•
אמריקנו אמרטו
וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״

משקה ראשון• אצלכם בבאר

^ כרמל מזרחי

ויקטוריה אופטרובסקי־

כהן ואמרה :״הקרן אינה על
שמי !״

ליד שולחך הממשלה, קרא לעברו
:״בכל הנאום הארוך
שלך לא שמעתי את המילה
סוציאליזם.״ ענה לו בן־מאיר :
״לא רק שאני לא מחביא את
זה, אלא אני גא במילה זו.״
השיב לו בגין :״בשום כרוז-
תעמולה של האדון (אליעזר)
ז׳ורכין לא הופיעה המילה
סוציאליזם.״ בן־מאיר לא נשאר
חייב :״אל תשכח שהוא עבר
את בית־הספר שלכם ב־.1977״

כשחזר השר יוסף!

וסורג לארץ מביקור בווינה,
לא הסכים לגלות לחברי סיעתו
את פרטי שיחתו עם ׳קאנצלר
אוסטריה ברונו קרייפקי,
אלא הסתפק בציון העובדה
שכאשר הם שוחחו על אש״ף,
הסביר בורג שקשיי מילחמתה
של ישראל בפלסטינים נובעים
מכך שהם נוקטים אותה שיטה
כמו עיתונאים הכותבים ידיעה.
הם קובעים לישראל את חמשת
הממים: המי, המה, המתי, ה־מדוע
והמקום של ניהול המאבק
איתם.
81ח״כ התחייה, גאולה
כהן, מודה שבתפקידה הקודם
הקודם כעיתונאית היא היתה
גרועה ביותר, ומה שעניין אותה
היה רק אידיאולוגיה. במים־

81 באותה ישיבה הבחין
ח״כ המערך יוסי שריד שחברו
לסיעה, אליהו שפייזר,
נעדר מהאולם, כהרגלו. שריד
קרא לעברו של יושב־ראש
הסיעה בכנסת, משה שחל,
שלא יתכן שיענישו ח״כים הנעדרים
בהפגנתיות מהאולם,
מבלי שיטפלו גם במי שאינם
מופיעים כלל בכנסת. באותה
ישיבה נעדר גם יריבו של
שפייזר לתפקיד מזכ״ל־המיפ־לגה
חיים בר־לב. קרא מיכאל
,בד־זוחר :״שפייזר מקזז את
בר־לב.״
81 אחד מאורחי־הכבוד בערב
יהדות-לוב, שנערך ב־היכל־התרבחז
בתל־אביב, היה
שר הרווחה והקליטה אהרון
אבו־חצירא, יליד מארוקו.
אבו־חצירא, שבא בגפו לאולם
הגיע אחרי תחילת התוכנית.
הוא נכנם דרך הדלת שליד

יצחק אוו

צייר צעיר, פתח תערוכה יוצאת״דופן, המורכבת מציור אחד המכסה את כל
קירות הגלריה• הוא הסביר לקברניט ״אל על״ אורי יופה, שהוא יסמן על גבי
התמונה, בעזרת מיסגרת, את החלק שהקונה מעוניין בו, ובתום התצוגה יעביר חלק זה לבעליו.
לפתיחה (בתמונה למעלה) שבו היה מרדכי ציפורי אורח הכבוד, הגיע במפתיע בצלאל מיזרחי (מימין).

נזי קג׳ ראשו! יצית!זכרו! ״לקב

העולם הזה 2309

אנשים
גרת ראיחנות שערכה במדורה
השולחן המרובע בצהרון מעריב
היא באה לראיין את אחד ממנהיגי
מפא״י, יעקב שמשון
שפירא, שר־המישפטים לש עבר.
הוא סיפר לה שהוא עומד
להגיש את התפטרותו, אך
היא לא שמה לב לכך, ושפירא
גילה, כשקרא בעיתון את הראיון
איתו, שהמסר החשוב

ב ל תי ם

מאת

דני אלה שמי

88 בעליה של אחת ה-
מיסעדות הסיניות בתל־אביב
התקשר עם הזמר ׳מתי כס פי
ואמר לו שהם רוצים לערוך
לו מסיבת־הפתעה ליום-
הולדתו, אך מכיוון שאינם
יודעים את התאריך המדוייק,
הם ביקשו ממנו שיאמר להם
מהו, והם מזמינים אותו ועוד
עשר זוגות׳ לאותו תאריך, ל־

תכלת סמל

בת השנה ורבע, באה עם אביה עדי,
למסיבת יום־הולדת שערך איש יחסי״
הציבור בן ציון (״בנצי״) שירה לבנו, בר, בגלריה בתל־אביב. עדי,
המשמש במנהל התוכניות ואירועי התרבות של מוסיאון תל-אביב,
מסביר לבתו מה בדיוק עושה הקוסם הצעיר, איציק עצמון, בן
ה־ ,14 בנו של השחקן שמואל עצמון. לידם השחקנית עדי קפלן.

אמנון מצונן

בת ששת החודשים, באה בזרועות
אביה, אמנון, למסיבת יום־ההולדת.
הכתב לענייני מיפלגות של הרדיו, ולמרות שהיה
את אילאיל, כדי שתראה איך עושים יום הולדת.

שהתכוון להעביר באמצעותה
בראיון לא הועבר. כששמע
על המיקרה עורך העיתון,
אריה דיסנצ׳יק, הוא נזף
בה קשות. הח״כית הנמרצת
טוענת שכיום זה לא יקרה לה,
משום שהיום היא מבינה הרבה
יותר טוב בעניינים האלה.
העולם הזה 2309

ארוחה על חשבונם. מתי התקשר
עם הציירת עידית
פאנק, סיפר לה על כך וביקש
ממנה שתנהג באותו ערב
כאילו שהיא באה למסיבת
הפתעה, והוסיף ״עכשיו אני
הולך להודיע לעוד תשעה זוגות
על כך.״

עורך־הדין אהרון פאפו

לוחות פלסטיים

לאופסט משי דקורציה גרפיקה
שלוט +חריטה, פרסום.
תערוכות וקשוטים, לתעשיית
משחקים, ואקום, הלחמה
אריזה ומדבקות.
רבי טרידינג
טל• 822926 ,827315

יוצאים ל־
רובקם מעודפי יבוא
להתלבש באפנת

למוסדות, מסעדות,
ועדי עובדים וקיבוצים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים!
אפשרות יצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קיבוץ גלויות ,26 תל־אגיב
טל 830141 — 822926 .

למשרדי פרסום וחנויות
למכשירי כתיבה ומתנות
גריל כמו בימים הטובים !
״הוילאג׳״• בית הגריל• טל׳475550
תחנת הדלק פז, ליד הכפר הירוק.

ספרי טלפונים, אלבומים
אלפוני כיס, תיקי תיוק,
תיקים לארועים וכר
בטיב מעולה
ובחומרים מיוחדים.
^ $.4 0קיבוץ גלויות
,26ת״א
טל• 830141
827315

הגיע ונמצא במלאי
קרטון טריפדקם
^ ע? 7111 אמריקאי
663מ״מ

לאוריאל דה פריס

x 917

,8 2 2 9 2 6

300

827315

מכון ובית־ספר לספרות

חור

חשוב לנשות רמת־גן, גבעתיים
והסביבה!
בקרו במכון לספרות ״בן חור״
ותהנו ממוצרי ״לאוריאל״ הידועים
ותהנו ממוצרי ״לאוריאל״ וכן
מתספורות — 20 שקל • צבעים — 70 שקל
סלסול — 150 שקל • פסים — 150 שקל
ב ה שג ח תו של הספר הי דו ע בן חור
ר״ג, רדו׳ כיאליק — 9טל 736424 .

מלון מו ד רני ונ עי םבבעלותי הו די ת.
חדריםי פי ם,
ארוחתבוקרע שיר ת.
מיקוםמ צוין במרחק ־ הליכה
מהמרכזהתוסס של לונ דון.

* 00 3 0161.
1נ<^ 37 .חשעעסס 83,
638-2115״7£1

ייו

ול טו ס ללונדון כדאי להכנס למצקין,
רשת חנויות האופנה
הגדולה בישראל.
מלתחה עשירה ויפיפיה
מחכה לכם-ביגוד
לצעירות,לגברים ולגברות
ומלבד זאת-גם מבצע
פרסים!
כל הרוכש ביגוד בסכום
של 500ש ויותר ישתתף
בהגרלת

טיסות ללונדון
המבצע יסתיים ב 20.12.81
וההגרלה תעיד ב.15.1.82-תקנין
מלא של ההגרלה בחנויות מצקין:
תר אנינ -ו ח דיזוגור 101-103 סו 03-231680 .
סו 03-650611 .
ווו ארוני 74
סר0 3 - 6 5 0 6 1 1 .
וחי וחוחנוינזין 4 4
ס ר 04-662036
וחר,וצר 37
חיו ה
ירושלים -ו ח יפו נרו הסהזדים סר 02-234883 .

למבצע זה מתקבלים כרטיסי
אשראי ישראכרט ויורוקרד.
הטיסה באמצעות
לוחות פלסטיים

ו, ו 3ל 11111*0 1

שוטף מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים,
צבעים ודוגמאות שונות,
קשיחים או רכים (כולל כסף
וזהב) עם או בלי דבק.
וכן פלטות רובקס.

רבי טרידינג
טל 822926 — 827315 .

את הספר המשגע

מידיס
7ר\! 7ן

כתובות קיר עסיסיות
במהדורה חדשה מורחבת

להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה: א .ערמוני, טל)03 ( 292026 .

תן טרמפ לחייל העולם הזה 2309

יי׳ ראש ממשלת־ישראל עומד מי׳שפטן מתום־

כלומר: אדם שסיים את חוק־לימודיו כ-
מישפטים (באוניברסיטת ורשה) ,אד שמעולם
לא עבד אף יום אחד כחייו כעורד־דין.

וזד. חבל.
בי פעולתו של בגין במיקרים רבים היא פעולתו
האופיינית של מישפטן שלא הספיק לעסוק במישפטים,
והנכסף לעיסוק זה.

מישפטן שעסק די צורכו כמישפטים יודע
בי המילים חשוכות, אך שלא כהן העיקר. החיים
חשוכים מן, המילים. המעשה חשוב מן
הניסוח.

מנחם בגין לא למד זאת מעולם. תנו לו מילים׳ תנו
לו ניסוחים, והוא יכול לעסוק בהם עד בוש, ובתענוג.
לעזאזל החיים, הוא כאילו אומר, העוקר זה הניסוח.

רעיון של צבא רב־מדינתי. האמריקאים הבטיחו
למלא בו תפקיד מרכזי — בתנאי שלא יהיו
שם לבדם.

מ} יל שאינו רוצה להיות לבדו, לא יסתפק בנוכחותו
י של זבוב. הוא ירצה בנוכחותן של חיות נכבדות —
אריה, קרנף או לפחות זאב.
האמריקאים לא רצו להישאר במיזרח־סיני בחברתם
של חיילים מאיי-פיג׳י או מטאהיטי. לכן עמלו קשות
עד שהשיגו את הסכמתן של ארבע מדינות חשובות
באירופה, יחד עם אוסטרליה, ניו־זילנד, ואולי קנדה.
זוהי קואליציה נכבדה המייצגת, למעשה, את העולם
המערבי כולו.

ובך הוא נוהג גם כפרשה המוזרה של היצור
הקרוי ״כוח רב־לאומי״.

(ורק אגב־אורחא
האמריקאית. הכוונה
מדובר בצבא שיהיה
כוח רב־מדינתי. או,

נעיר: זהו תירגום קלוקל מן
אינה לכוח סתם, ולא. ללאומים.
מורכב מחיילי ארצות שונות —
בראישי־תיבות: כר״ם).

ר שם מה דרוש הצבא הזה ביכלל?
* דרוש ביכלל?
לפני המישלחות של ישראל ומצריים, שסיכמו את
חוזה־השלום בין שתי המדינות, עמדו שתי אפשרויות
לגבי הפיקוח על ההסדרים לפירוז סיני. הן יכלו להניח
זאת ליחסים בין שני הצבאות, והן יכלו להכניס ביניהם
צבא זר.
האם

הוא

ר א קל היה למדינות־אירופה להחליט על שיגור
* חייליהן. דווקא מפני שפירוש הדבר תמיכה בחוזה-
השלום הישראלי־מצרי.
היה ע*יהן לעשות משהו, שיוכיח למדינות־ערב, המתנגדות
לקמפ־דייוויד, כי אירופה לא תזנח את מדיניותה
העצמאית, הכלולה בהצהרת־ונציה. הצהרה זו, התואמת
את הקו של מחנה־השלום הישראלי, חותרת לשלום אשר
יתבסס על קיום ישראל והקמת מדינה פלסטינית לצידה,
תוך הברה הדדית. כמו תוכנית הנסיך פאהד, תואמת
הצהרת־ונציה גם את המגמה היסודית של יוזמת אנוור
אל־סאדאת.

ח דש. החזרה על הצהרת-

או, כפשטות גסה: ההצטרפות
מעשה, ההצהרה היא מילים .

היא

אדם רגיל היה אומר: המילים אינן חשובות. חשוב
המעשה.

מנחם בגין, שהוא מישפטן ואינו אדם רגיל,
קבע את ההיפר: המעשה אינו חשוב. חשוכות
רק המילים.

ד ה היה המצב לפני שבוע :
י • ממשלת״ייטראל התנגדה לצירוף האירופים

על כל פנים, תפיסה זז היא שהתקכלה, ד
היא מהווה חלק מחוזה־השלום שנחתם.

בך, כיגלל תסבוכת של שיקולים, נולד ה
תהיה
הסיכה כאשר תהיה — עצם ההצטרפות
היא מעשה חד-משמעי, המחזק את חוזה•
השלום.

ההצטרפות היא מעשה
ונציה אינה אלא המשך .

התפיסה השניה אומרת שמוטב להכניס בין שני
הצבאות כוח שלישי. כוח זה יגשים את הפירה בעצם
נוכחותו. מי שירצה להפר את הסדרי־הפירוז, יסתבך
עם כוח זה.
המיגרעת שבתפיסה זו היא שכוח כזד. מכנים ליחסי
ישראל־מצריים גורם נוסף. כל חלק מכוח זה ייצג מדינה
זרה. לכל אחת מן המדינות יש אינטרסים משלה, אשר
מסבכים עוד יותר את המצב המסובך בלאו הכי.
אך יש לנוכחותו של כוח כזה מעלות חשובות. למשל,
נוכחותו של יוניפי״ל בלבנון ושל הכוח הבינלאומי
ברמת־הגולן תרמה תרומה נכבדה לייצוב המצב ולמניעת
התלקחויות. יתכן שמנעה מילחמות.

הכוח האמריקאי בברלין ממלא תפקיד דומה. הסובייטים
יודעים כי ביגלל נוכחותו של כוח זה, כל התלקחות
מקומית בברלין תביא בהכרח, וכימעט אוטומנזית, להתלקחות
בינלאומית.
בגין וחבריו רצו, בעצם, שסיני כולה תהיה לבסיס
אמריקאי. המצרים לא הסכימו לכך, מפני שהם רגישים
במייוחד, ביגלל סיבות היסטוריות, לקיום בסיסים זרים
על אדמתם. הם גם לא הסכימו לכך שמיזרת־סיני תהפוך
בסים אמריקאי בילעדי. גם האמריקאים עצמם לא היו
מעוניינים להישאר שם לבדם.

מדוע הסכימו לכך הבריטים, הצרפתים והאחרים?
יתכן שנכנעו ללחץ אמריקאי. יתכן כי שיבת חייליהם
לאדמת המרחב, אחרי שגורשו מכאן בבושת-פנים, מחניפה
לאגו הלאומי שלהם.

החשיבות של שני סוגי ההודעות ברורה לכל :

אני, כשלעצמי, דוגל כתפיסה זו. כמיגזר
זה וכבל המיגזרים. עכשיו ותמיד.

כוח זה משמש כ״חוט־מעידה״ .זהו חוט
המתוח בשטח־ההפקר, כגוכה של במה סנטימטרים
מעל פני הארץ. אין ככוחו לעצור
אוייב. אך אם ימעד האוייב המתקדם, די כבך
כדי להעיר ולהזעיק את המגינים על המוצב.

מי שמצטרף לכוח זה מקבל על עצמו את
עול חוזה־השלום, ומתחייב לשמור עליו.

ההצטרפות לכוח הרב-מדינתי היא מי ב צע
י ת. החזרה על הצהרת-ונציה היא מי לולית.

אלה
הן שתי תפיסות שונות במהותן.

זה מכבר הם חולמים על הכנסת כוחות אמריקאיים
למרחב שלנו. הם מאמינים כי עצם נוכחותו של כוח
אמריקאי במרחב יכריח את ממשלת ארצות־הברית
להישאר מעורבת במתרהש כאן. הם בטוחים כי מעורבות
כזו תהיה תמיד לטובת ישראל, מפני שכל ממשלה אמריקאית
תהיה כפופה ללחץ המימסד היהודי בארצות־הברית.
יתכן בי בגין וחבריו חשבו על הכוח האמריקאי
בברלין המערבית, המונע בעצם קיומו פרובוקציות סובייטיות.

הרי
כוח זה מוקם על-פי הסכם־השלום. אין לו שום
תפקיד מילבד הפיקוח על ביצוע הסכם־השלום.

האירופים החליטו להתהלך כין טיפות•
הגשם. הם הצהירו מחדש על נאמנותם לה*צ־הרת-ונציה,
כה כשעה שהודיעו על נכונותם
להצטרף לכר״ם.

התפיסה הראשונה אומרת: מוטב שישראלים וערבים
יעמדו זה מול זה, בטווח מגע. אם יידעו שהכל יהיה
תלוי בהסכם ביניהם, הם יצטרכו להסכים ביניהם.
המצרים יידעו שאם יפרו אי-פעם את הסדרי־הפירוז,
יגיב צה״ל. צה״ל יידע כי ביטחונו תלוי רק בעימותו.

יך נולד הרעיון של כוח רב־מדינתי?
> אני משער שקברניטי ישראל היו מעוגיי
נים ככוח אמריקאי כילכד.

מצרי — חתימה מעשית, כשטח, העולה על
כל חתימה פורמלית.

בגין בקאריקטורה אמריקאית
וכאן החדה התסבוכת, שהציגה לעולם את
המישפטן מנחם כגין במיטבו.

כאורה, אפשר היה לצפות לכך שממשלת־ישראל
תצא מגידרח מרוב שימחה עם הצטרפות הבריטים
ושותפיהם לכר״ם.

מסיכות השמורות עימן, לא קיכלו מדינות
אירופה המערבית את הסכמי קמפ-דייוויד כ־תרועות־יטימחה.

הצביעו מייד על המחדלים הטמונים בהם: אי־הפיתרון
של הבעייה הפלסטינית, המשך הכיבוש הישראלי
בגדה וברצועה, הסכם מעורפל על האוטונומיה, שאינו
אלא הסוואה לאי־הסכמה עמוקה.
האירופים (מילבד הבריטים) תלויים בנפט הערבי.
יש להם עניין חיוני בשמירה על השקט והיציבות
במרחב. הם חוששים, בצדק, שמא תביא הבעייה הפלסטינית
הבלתי־פתורה באחד הימים להתפוצצות־רבתי,
שתמיט אסון גם על אירופה. לדעת־הקהל יש גס רגישות
.מוסרית עמוקה כלפי מצבו של העם הפלסטיני.
חלק מן החששות האלה כבר התאמתו, כאשר נסערה
תהום בין מצריים והעולם הערבי.
לכן התייחסו האירופים בקרירות בולטת להישג ההיסטורי
שהושג בקמפ־דייוויד. במחלוקת שבין מצריים
והעולם הערבי, צידדו האירופים ביריביה של.מצריים.

והנה, עד-ידי עצם הצטרפותם לבוה הרב•
מדינתי, חתמו האירופים על ההסכם הישראלי־

לצבא הרב־מדינתי. היא חזרה לחלום המקורי שלה: שהכוח
יהיה, למעשה, אמריקאי־בילבדי.
>• האופוזיציה הלאומנית בישראל מקווה שה כוח
לא יקום כלל, ושעל כן גם לא תבוצע הנסיגה מסיני.
מכיוון שלאופוזיציה זו יש קשר ישיר לקדוש-ברוך־הוא,
היא רואה בבעיות חדשות התערבות של אצבע-אלוהים.
ן• ממשלת־מצריים רוצה בהצטרפות האירופים.
•:האופוזיציה המצרית מתנגדת ביכלל להקמת
הכוח. היא מצביעה על העובדה, הנשכחת־כימעט, שאי־אפשר
יהיה לסלק את הכוח הזה מאדמת־מצריים, אלא
אם כן יסכימו לכך כל שלושת השותפים. משמע :
גם אם אי־פעם יחליטו ישראל ומצריים ביחד שיש
לסלק את הכוח, יכולים האמריקאים למנוע זאת. אנשי
השמאל והדת במצריים טוענים: זהו כיבוש חדש של
אדמת־מצריים.
ן• האמריקאים אינם רוצים להיות לבדם. מאז
הטראגדיה של ויאס־נאם מתנגדת דעת־הקהל האמריקאית
להתערבות צבאית אמריקאית בחו״ל. קל יותר להסכים
לשיתוף אמריקאים בכוח בינלאומי. חוץ מזה רוצים ה אמריקאים
להדק את שיתוף הפעולה שלהם עם בעלי-בריתם
האירופיים, ופרשה זו משתלבת בתפיסתם הגלובלית.
האירופים רוצים להצטרף, ביגלל סיבות השמורות
עימם, אך לא במחיר של קרע עם העולם הערבי.

התוצאה: המכבש האמריקאי הופעל.

יצחק שמיר הוזמן לוושינגטון והותש במשך שבע
שעות רצופות. לאחר מכן הופעל המכבש במיטה של
מנחם בגין. מנוי וגמור עם האמריקאים להביא את בגין
להשלמה עם הצטרפות האירופים — גם אם תהיה זאת
השלמה צולעת, על רגל אחת.

^ כוח

י * עתה אסור שולי —

הרכ״מדינתי צריך לקום, מפני שהוא מהווה
חלק בלתי-נפרד מביצוע חוזה־השלום.
להניח לשום גורם לחבל — ולוא גם בעניין
בביצוע החוזה.

גם לא לתיסכוליו המישפטניים של מנחם
כן־מנדל בגין.

המצט! ענינ ה שוו״צית
כאשר ירדה האפילה הנאצית יעל אירופה, נותרה
בה שווייץ כאי של אור. מיקרה היסטורי מנע מארץ־
ההרים את גורלן של מדינות נייטרליות אחרות, שהוצפו
על־ידי הגל העכור.
שווייץ היתר כמיגדלור לכל הטובעים בים־הזוועות.
הם חתרו אליה בשארית כוחותיהם. אחדים מהם הגיעו
אליה.
מה קרה להם שם?
זהו סיפור עצוב, מדכא, מבעית. שמעתיו לא פעם
מפי יהודים, שבילו את שנות־המילחמה בשווייץ. ביליתי
פעם שעות בהאזנה לסיפורה
של צעירה יהודיה
בצרפת, שהיתה ילדה במחנה
שווייצי.
שווייץ השבעה, הבטוחה,
העשירה, התייחסה אל הפליטים
היהודיים כאל חל־רבים
את־המץ־האנושי.
מהם
גורשו בחזרה לגרמניה
הנאצית, לזרועות המוות
הבטוח. האחרים נכלאו
במחנות, בתנאים קשים
ומשפילים, כאילו היו גרועים
מפושעים. כל זה התאפשר
תודות ל^עיף בתקנות,
שקבע כי היהודים אימהוח אינם פליטים מדיניים. תרגיל
זה של התחסדות
מבישה איפשר לשווייצים לנהוג כפי שנהגו במצפון
שקט.
השווייצים היו מגדולי המרוויחים מן השואה. אוצרות
״הודיים ללא־ספור היו טמונים בחשבונות־הבנק הסמויים
ישל ציריו ובנותיה. כאשר הושמדו בעליהם, מבלי להש איר
אחריהם עקבות, נשארו האוצרות בידי הבנקאים.
רק אחרי שנים נאלצו לוותר על חלק — ואולי חלק
זעיר — מרכוש שדוד זה.
ידעתי סיפור זה. משום־כך קיצרתי את שהותי בשווייץ,
ולא הייתי מאושר בה, למרות יופייה האגדתי. הבינותי
מדוע השווייצים הם, אולי, העם הפחות־פופולרי באירופה.
גם במישפט אייכמן, כאשר רחב ליבנו לשמע עלילות־הגבורה
של הסקנדינווים, מצילי היהודים, הישרו סיפורי־שווייץ
אווירה עגומה באולם הירושלמי.
המצפון השווייצי, כך נדמה, דומה לגבינה השווייצית.
יש בו חורים גדולים.
סשבוע ראיתי את סירטו של מרקוס אימהוף׳ השווייצי
הצעיר, שחשף את הפרק המביש הזה בתולדות ארצו
על גבי הבד. בשורת הסרט כלולה בשמו: הסירה מלאה.
השווייצים ישבו ביאכטה שלהם, עתירת־המותרות, ומסביב
טבעו האוניות. כאשר ניסה אחד הניצולים לעלות לסירה,
חבטו במשוטים בידיו, כדי שיטבע גם הוא.
העלילה היא פשוטה, כנה. קבוצה של יהודים מגיעה
לשווייץ באמצע המילחמה, יחד עם עריק גרמני. הגרמני
זוכה במיקלט. היהודים מוחזרים כלעומת שבאו.
השווייצים מתוארים כבני־אדם — טובים, רעים
ורגילים, בעלי דיעות קדומות, מרוצים מעצמם ,״ממלאים
פקודות״ .אין אכזריות. איש אינו מכה ואינו מענה.
הזוועה מתבצעת באווירה של אדישות. של לא־איכפתיות
גמורה לגורל הזולת, הזר.
כאשר נדלקים האורות באולם־הקולנוע, נשאר הקהל
יושב המום, מדוכא. הוא מברך על גורלו, שהביאו לארץ
זו. הסרט מחוויר לו שוב מדוע, בעצם, קמה מדינת-
ישראל. הוא ממלא אותו שינאה להם, לגויים.
גם אני חשבתי כך. באותו רגע שנאתי את השווייצים,
את כולם. ואז עלתה בי מחשבה מטרידה.
מה עשינו אנחנו, במדינה שלנו. להצלת אחרים?
מה עשינו להצלת הוויאט־נאמים, הטובעים — פשוטו
כמשמעו — בלב ים, מילבד מחווה גראנדיוזית מתחסדת
של מנחם בגין, שהביאה לקליטת קומץ זעיר? האם לא
הרגענו בנקל את מצפוננו לגבי השואה של קמבודיה
בפסטיבל של תרומות? האם איננו אדישים לחלוטין
לגורל הפליטים הערביים?
איזו זכות מוסרית יש לנו לבוא ולהלין על השווייצים?
איך היינו אנחנו מתנהגים במקומם, אלמלא היו הקורבנות
בני־עמנו? וכי אין אנו מאמינים גם כיום כי
הסירה שלנו מלאה, ושאין בה מקום לאיש שאינו
יהודי?
בינתיים קם בשווייץ, כמו בגרמניה, דור חדש.
בבתי־הקולנוע השווייציים זכה הסרט בהצלחה. דור־האבות,
שהתכחש לאמת ושהדחיק אותה מתודעתו,
מגנה את הסרט. הצעירים מתייסרים בו.
אימהוף עצמו מאס, כנראה, במולדתו השבעה. מזה
כמה שנים הוא חי באיטליה.

ר חו ב ו אלנ ב רג.
ת ל־ א בי ב
כל כמה זמן מתרגשת הארץ ביגלל נושא זה או אחר.
הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות, הממשלה, הכנסת,

״פז״ מביע בוז למארוקו, על מוסלמיה ויהודיה. הוא
אומר שהשם האמיתי של העיר אינו חשוב. חשוב איך
קוראים לה האירופים. כי אירופים אנחנו, ואירופים
אנחנו רוצים להיות.

איש ב כ בי ש
מה יש? זה יכול לקרות לכל אחד.
הייתי בדרכי לירושלים, ולפתע נעצרה המכונית.
מד־הדלק הודיע שהמיכל ריק.
השעה היתד, קרובה לשעת־ד,ערביים. מיהרתי לאסיפה,
ובלא תיקווה רבה עמדתי בשולי הכביש והרמתי יד.
שתיים־שלוש מכוניות חלפו. המכונית הרביעית עצרה.
גבר צעיר שאל לבעייתי. הודיתי לפניו בבדשת־פנים
במה שקרה. הוא יצא, חיפש משאבת־פלסטיק בארגז־המיטען
של מכוניתו ושאב לי מנה מספקת של דלק
כדי שאגיע לתחנת־הבנזין הבאה. הוא סירב לקבל
תשלום עבור הנוזל היקר.
תודה.

מפלת האריה
מצחצחי־הנעליים — כולם מתרגשים בו־זמנית. במשך
שלושה־ארבעה ימים סוערת הארץ. מי שיכול להכריז
— מכריז. מי שיכול להצהיר — מצהיר. מי שיכול לנאום
— נואם.
ואז, לפתע — שקט. העניין !נשכח. אחרי פסק־זמן
קצר לנשימה, עוברים הכל להתרגשות הבאה.
קחו, למשל, את פרשת ראול ואלנברג.
איכשהו עלה העניין שוב, בפעם המי־יודע־כמה.
הטלוויזיה דיווחה. כל מי
שיכול היה להתראיין, התראיין.
הרגשנים שבינינו
הזילו דימעה חרישית.
השוודי הזה. מלאך.
חסיד-אומות־העולם. הוא
הציל, ממש לבדו, מאות
אלפי יהודים. רבים, החיים
עימנו, חבים לו את חייהם.
והוא עצמו נעלם. אולי מת.
אולי הוא כלוא בברית־המועצות.
התרגשנו.
מחינו. בכינו.
ואז, כאילו על פי סימן
מגבוה — הכל נספק.
נפסק — ממש.
ראש־העיר שלי, זה האומר
שמאומה אינו זז בלי
מהומה, לא טרח לקרוא מקום מרכזי בעיר על שמו של
אדם נהדר זה, שבאמת אפשר לומר עליו: הוא היה
דגול מרבבה. בתל־אביב, וברוב הערים והעיירות של
ישראל, אין כיכר ואלנברג או רחוב ואלנברג או מרכז
על-שם ואלנברג — כשם שאין כיכר סאדאת או רחוב
סאדאת או מרכז סאדאת.
האם יהיה זה מוגזם לקרוא על שמו של השוודי הזה,
גיבור ההצלה, את רחוק הירקון, למשל? או את כיכר־המדינה?

מיג
בעת אדו מ ה
מארוקו היא ארץ ערבית.
בארץ הערבית ששמה מארוקו יש עיר ערבית ששמה
פאס.
פאס קיימת מזה 1100 שנים. היא עיר ואם באיסלאם,
מרכז דתי ותרבותי. היא היתה גם עיר ואם בישראל.
על כך מעידות, בין השאר, כל המישפחות המכובדות
של יהודי־מארוקו ששמן אל-פאסי או אלפאסי. ר׳ יצחק
אלפאסי, החכם התלמודי הגדול, חי שם את מרבית חייו, י במאה ה־.12
כאשר כבשו הצרפתים את העיר, לפני 70 שנה, הם
קראו לה בשם צרפתי: פז (מתחרז עם ״עז״ .כך היא
קרוייה גם באנגלית. ואילו הגרמנים קוראים לה פץ
(מתחרז עם ״נץ״) .על שם עיר זו נקרא, כנראה, גם
הכובע המוסלמי האדום, המוכר לנו מימי ילדותנו —
מיגבעת ללא־תיתורה, המאפשרת לחובישיה לנגוע במיצחם
בריצפה בשעת התפילה, מבלי להסירה.
בימים האחרונים נערכה בעיר זו ועידה של ראשי
המדינות הערביות — ועידה ערבית בעיר ערבית, שבה
נדונו עניינים ערביים בשפה הערבית.
והנה, ראה זה פלא — כלי־התיקשורת בישראל דיברו
על ״ועידת־פז״ .פה־אחד החליטו העיתונים, הטלוויזיה
והרדיו לאמץ לעצמם את השם האירופי של העיר הערבית.
לפעמים יש בהחלטות קטנות כאלה, המתקבלות
בתהליך בלתי־מודע, ביטוי להכרעות גדולות. מי *שאומר

בשבוע שעבר פירסם העולם הזה סקופ, שנגנז בעיתו־גות
היומית, אף שפורסם בה. ברונו קרייסקי גילה כי
שיכנע, בשעתו, את אנוור אל־סאדאת להיפגש בחשאי
עם ׳שימעון פרם, שר־הביטחון דאז. הנשיא המצרי הסכים
לכך, אך ראש־הממשלה, יצחק רבין, הטיל וטו מוחלט
על הרעיון.
פרטים אלה לא היו ידועים לי קודם לכן, אך ברגע
ששמעתים נפתר בראשי תשבץ׳ שבו חסרו עד כה
כמה אותיות.
הייתי בווינה כאשר. ביקר בה לראשונה אנוור אל-
סאדאת. שוחתי עם קרייסקי בהפסקות שבין פגישותיו
עם אל־סאדאת, והייתי עד להתרשמותו הרבה מן המנהיג
המצרי( .נפוצו אז שמועות בעיר כאילו נפגשתי בחשאי
עם אל־סאדאת, ורוב העיתונאים הישראליים שם היו
משוכנעים בכך. אך לא היה בזה כל אמת).
באותן השיחות עם קרייסקי גם דיברנו על מנהיגי
מיפלגת־העבודה, יצחק רבין ושימעון פרם. קרייסקי
הוא איש־מיפלגה מובהק, סוציאל־דמוקראט בכל נימי
נפשו, והגורם המיפלגתי ממלא תפקיד חשוב בעולמו
הנפשי. כמו סוציאליסטים אירופיים רבים האמין באגדה
כאילו מיפלגת־העבודה היא מיפלגה סוציאל־דמוקראטית,
ועל כן רצה שהיא, והיא בילבד, תביא את השלום.
קרייסקי התייחס אז אל רבין בבוז ובמרירות. הוא
הגיע לכלל מסקנה כי רביו ״לא קורץ מהחומר הנכון״.
לעומת זאת התרשם משימעון פרם. הוא ראה בו מדינאי
אמיתי, איש־העתיד.
ניסיתי, בעדינות, לשחרר אותו מאשליות אלה, כדי
למנוע אכזבה, אך לא נחלתי הצלחה רבה. בחוזרי
ארצה כתבתי לרבץ והמלצתי על עריכת נסיון מצידו
להתפייס עם הקאנצלר האוסטרי. אז, כעתה, הייתי
משוכנע כי יחסו של קרייסקי לישראל הוא סיפור של
אהבה נכזבת, ושגישה ישראלית רציונלית, בלא דיעות
קדומות (שיש בהם טעם־לוואי של אנטי־שמיות) ,יכלה
לאחות את הקרע ׳שבין ישראל וקרייסקי. יתכן שיוסף
בורג פועל, במאוחר, על
פי סברה זו.
עתה מסתבר כי למרירות
של קרייסקי כלפי
רבין היתד, סיבה מוחשית,
וכי הגישה החיובית שלו
כלפי פרס יכלה להניב
פירות ממשיים. הפגישה
ההיסטורית עם נשיא מצריים,
אשר יכלה להתבצע
ב־ ,1976 לא יצאה אל הפועל
ביגלל מילחמת־הגנד
דים בין שניים אלה. פרס
לא העז לזוז, שמא יתן
נשק בידי רבץ. רבץ לא
הסכים לפגישה, שמא יאדיר
את פרם. היתה דרושה
עלייתו של מנחם בגין —
ואכן, מסתבר שהיתר, דרושה כדי לאפשר את
פריצת־הדרך ההיסטורית.
קרייסקי הבלתי־גלאה לא התייאש ממיפלגת״ד,עבודה,
אף שהתייאש מפרס ומרבין גט יחד. עתה הוא משבח
את המישמרת הצעירה, שהוא מצפה לעלייתה, ומנבא
טובות למוטה גור, שישיב חיים למיפלגה. אך דווקא
הסקופ הזה על יוזמת קרייסקי־סאדאת מוכיח כי מיפלגת־העבודה
לא נהרגה בידי זר. מנחם בגין לא דמה לשימשון
הגיבור, ששיסע את כפיר־האריות. האריה הזה מת
מרוב זיקנה, מאובדן היכולת. הוא נרקב.
קשה לקרייסקי להשלים עם העובדה כי מיפלגה זו
ישוב אינה אלא פגר של אריה, ושבמיקרה זה לא ייצא
מעז מתוק.

ה ץ מז טאד.
ה מערכ ת ה חד ש ה של שיבעה תכ שי רי־ ה טי פו חהמ עו לי ם של
״יצ ה ר״ הי א הנ אהא מי תי ת. ריח משכר, קצף נעים, א ריז ה
יפיפיה, הצלחהמלאהות חו ש ה נעי מה במשך שעות א רו כו ת
לכל תכ שיר -ת פ קי ד משלו והתאמהל סוגי העור והשיער.
כול ם -ה מי לההאח רונ ה בייצור מתקדם.
כשמת חילי םבממ -הכל ניגמר טוב...
ממ צהוב ־ שמפו לשיער שמן • מכי כחול ־ שמפו לשיער
רגיל • ממ ירוק ־ שמפו לשיער יבש • ממ אדום -שמפו נגד
ק שק שי ם • ממ זית -שמפו מרכך ו מיי צ ב (קונדישיונר)
ממופע ־ ס בון ללא ס בון • קצף אמבט -עם ת מ צי ת או רני ם

00 קזעו\58 /

יפו לשיער ח
121-1* 8

12**8

00ק\/1ו* 38

י* שטפו לשיער יבש

12**8

00ק1עו 5*4
זזמפו נגד קשקשים

121-1*8

טוב כשוזוזץ קרוב

רדיאו

בלבד

מערמת וידיאו של \/0ג מייצגות כיום את העידן
החדש בבידור האלקטרוני.
כשאתה נהנה מתמונה טובה ומצליל ברור, מלא
ומדויק -זוהי תוצאה של מערכת מורכבת
ומתוחכמת; בנגיעה קלה אתה מפעיל את
השכלולים המתקדמים ביותר בעולם:

מב 11נ 11ם! 3כ ^ ר ד] א ^מלבד מכשיר הויד:או 1-18-7700 המופיע
בתמונה, לבחירתך מכשירים נוספים של \70ב:
1-18-3330
118-3660 עם שלט רחוק ואפשרות להילוך
איטי ומהיר.
8ד8-3330-ו-ו פועל בכל שיטות הוידיאו
^5 0 ,841.58041 דוא, ומתאים לכל קסטה
בכל מקום בעולם.
118-2200 וידיאו נייד.

מח שב בידו ר 1710
( 708ו 1קו7ו ) 1711*11 0 0
כל המערכת התפקודית בוידיאו \/0ג עוברת
דרך מחשב, המעניק לך אפשרויות בידור עצומות:
הילוך איטי: אתה יכול להיות השופט ולהחליט
אם היה נבדל במשחק כדורגל.
הילוך מהיר: אתה הופך לבמאי של מצבים
״צ׳רלי צ׳פליניים״ בכל סרט.
_ו_וו־ד :84058 3כשתרצה להחליט מי הראשון
שחצה את קו המטרה תוכל ״להקפיא״ את
הסרט בנקודה מסויימת.
הקרנה של תמונה-תמונה:
נותנת לך שיחזור מדוייק של כל
ארוע, שלב אחרי שלב.
_£ודדעת - 5הרצה פי :10
אתה יכול להעביר את הסרט
מנקודה לנקודה ב!
הגדולון^פג-סרזזמהירותו
75 אתה רואה באיזו
נקודה בסרט אתה נמצא גם
כשהוא ״רץ״ ,כך הנך שולט
בנקרות ההתחלה הרצויה לך, בלי לבזבז זמן.

שיטת 5ו-ו/ץ היא שיטת 5ו-וד. שהומצאה ופותחה ע״י
המקובלת כיום בעולם כולו ומרבית ספריות
הקסטות בארץ עובדות בשיטה זו. ל 0 -ז\נ״5
סוגי קסטות מ— 240 —30 דקות. הקסטות
מתאימות לכל המכשירים ורגישותן הגבוהה
מבטיחה את איכות הצליל המוקלט.
התוצאה: מבחר הקסמות המוקלטות העומד
לרשותך, בארץ ובחו״ל,
גדול ביותר.

64 אפ ש רויו ת תיכנו ת
בוידיאו של \/0ד אתה ימללבוקלנמד~8תכניות
שונות ב 8-תחנור^שגם מדבזטנים שונים, לאורך
שונווש -2הקלסוף כלתקופה של שבועיים.
דרתצא לחופשה בת שבועיים. בתקופה זו יש
8תכניות שונות, בזמנים שונים, שאתה רוצה
להקליט. אין בעיה! מה מעניין אותך? ״בועות״,
״קונצרט״ ,״דאלאס״ ,״מורשה״ ,״מבט-ספורט״
ע״י הפעלה פשוטה ביותר יקליט לך מכשיר .
הוידיאו את כל התכניות
שתבחר, במשך
*•י-״שבועיים.

:וא ו שרות

אססא אל
כל מערכות הבידור של \/0ג מיובאות לישראל
ע״י ״אמ^אויאלקטרוניקה״ ,דבר המבטיח לך
כתגבולאמינה ויעילה. לשרותך מעבדות, אנשי
קצוע מעולים ומומחים, עמם תוכל להתיעץ
בכל בעיה. לנוחותך סניפים ברחבי הארץ.
אחריות לשנה על כל מערכות הבידור שלס/זג.
המיובאות ע״י ״אמפא אלקטרוניקה״.

7 1 0 1 £ז £מ

_ 7801א 0 0

השלימה על כל מכשיר הוידיאו
נעשית מרחוק, כך שאס מתחשק לך
״להקפיא״ תמונה מסויימח או לעבור
ל״הילוך איטי״ ,אתה יכול לעשוודזאת
בלחיצת כפתור מהכורסא.
התוצאה: אתה מפעיל את כל התחכום
והשכלולים בנגיעה קלה.
£ 8סאה 7 1 £ 7 \/
במצלמת 0ז\ 3מסך פנינד^הווציג לך סימולטנית
את מה שאתה מצלם ילתנוותך גם

6-200 עד שה המאפשרת לך
.לצלסרוומרחק, זבוב קטן ולקבלו
לבהירות. בעזרת מיקרופון
קונדנסר, שרגישותו גבוהה,
תוכל גם להקליט את הזבוב הנ״ל,
למשל, גם מבלי להתקרב אליו.

לגברים בלבד

וידיאו -סטריאו-טלוויזיות

66*01.601מ

״גרנר ספיד נעל!הטניס הנילן צועית
כ שאתה פורץ ב מ הי רו ת לרשת או עוצר
בפת או מיו ת ; כשאתהמת מו ד ד עם יריב קשה
והמשחק נמשך ונמ שך ; כשאתה מבצע הנ ח תו ת או
אתהז קו ק לנעל טני סמק צו עי ת
מכו ת פ תי ח ה
״גרוד ספיד״ מ תוכננ ת לענות על הדרי שות הק שות
^ ^ 6 0 £שלמשחק טני ס מקצועי:
* סו ליי ת ה פולי או רי טן ה מוז רקתע שוייה שתי
שכבות ומב טי חהאת חוז קהוע מידו ת ה של הנעל.
* סו ליי ת ה ביניי ם עשויה מ חו מ ר פולי או רי טן
קל, גמיש ורך ו מיועד ת ל מנוע זעזועים מיו ת רי ם
1כשאתה רץ או קופץ.
פתח אתה מי שחק שלך בנ קוד ת יתרון עם ״גרנד ספיד״.

׳גרנדספיד׳-לטוכיס כיותר

קולנוע
אנ שים
נ^א11 דוד 901 די
ההישג הגדול ביותר ישל פראנסים פורד
קופולה בשנה והאחרונה, היה סרט בשם
נפוליאון בונפארטה. הסרט יצא למסכים
כ־ 12 שנים לפני שקופולה עצמו ראה את
אור העולם. בימאי הסנדק שלה אותו
מתהום הגשיה, הזמין אצל אביו המו.סיקאי,
קארמינה, מוסיקה שתלווה אותו —
כי הרי הסרט אילם — זאירגן הצגות
מחוף אל חוף. המוסיקה המלווה את
הסרט היא בביצוע תיזמורת סימפונית,
המנגנת את היצירה של אבא. ההצלחה
היתד, מסחררת ומיסגן הראווה — שהועלה,
ועדיין מועלה בבתי. אופרה, באולמות
קונצרטים ובהיכלים המכילים אלפי מושבים
— הוא הישג יוקרתי וקופתי גם
יחד.
באותו זמן הלך לעולמו, שבע ימים
וסבל, איש בשם אבל גאנס. הוא מת
בפאריס בגיל .92 גאנס היה הבימאי שעשה
את נפנליאון בונפארטה בשנת .1927 זמן
קצר לפני מותו, כאשר סיפרו ליו על
הקארייחה המתחדשת •של יצירתו, הגיב
בצער :״מאוחר מדי.״ העיתונים כיבדו
אותו אומנם בטורים אחדים, אבל להל־ודיה
עצמה הגיעו רק כמה ידידים ותיקים
* — ארבעה בימאים וחמישה שחקנים.
הקדים להיוולד. על נאנס אפשר
לומר, בלי היסוס, שהיה האיש הנכון
במקום הלא-נכון, אדם שפשוט הקדים
להיוולד בדור אחד, ומשום כך ראה את
כל יוזמותיו זוכות בברכה ובתהילה שנים
אחרי שביצע אותם, כאשד אחרים מקבלים
את המחמאות.
בל חייו האשימו אותו שהוא דואה
דברים בממדים גדולים מדי. סרטיו המפורסמים
ביותר ד,ם אפוסים אדירי-
ממדים, כמו נפוליאון בונפאדטה, אני
מאשים, הגלגל. בסרטיו הוא הציג את
המהפיכה הצרפתית, את מיילחמת העולם
הראשונה ואת איתני הטבע כמעט בגודל
טבעי. הוא ניפץ מוסכמות והקרין את
סרטיו על •שלושה מסכים, עשרות שנים
לפני שדובר על סינמסקום או על סיגרמה.
כאשר נוסף הקול לראינוע, הוא התעקש
לחבר פסי־קול סטריאופוניים, שעה ש־ה
תעשיה עדיין התפעלה מעצם העובדה
שאפשר בכלל להשמיע ציוץ באולם האפל.

הבימאי אבל גאנס בגיל 38

גאוניות מנופחת המסתירה כישרון בינת
הוא הרכיב מצלמות על חזהו של צלם
רץ, כדי להמחיש את הרגשת החייל ב־מילחמה.
הוא קשר מצלמה לגבו של סוס,
כדי להעביר לצופה •את נקודת המבט של
הפרש הדוהר. הוא טען פעם •שחלומו
הוא להכניס י מצלמה לפגז מתעופף, כדיי
•שהקהל יוכל לחוש את אימת ההרס.
כיזבזו את השלום. סרטיו הכילו
סצינות מרהיבות בעוצמתן, וזה בעצם

הראשי בסירטו של־ איתן גדין, לנה, זכתה
בפרס המישחק בפסטיבל הסרטים הבינלאומי
של אורליאן, בצרפת. פירה מגלמת
בסרט מאמנת כדורסל, עולה חדשה
מברית־המועצות, שאינה יכולה לעסוק ב־מיקצוע
שהיא אוהבת, משום שכל זמנה
מוקדש לפעילות ציבורית למען שיחרור
בעלה, הנתון עדיין בכלא סובייטי. קשר
רומנטי בינה ובין המורה שלה לעברית
מדגיש עוד יותר את הצורך הנפשי שלה
לשוב לחיים נורמליים.

אי ל מז גוני, המפורסם בקולנועני
תורכיה, שבילה את השנים האחרונות בשחקנית
פירה קנטר
כלא באשמת שיתוף־פעולה ברצח פוליטי,
פרס בפסטיבל
נמלט לאחרונה מתורכיה ומסתתר במקום
כלשהו בשווייץ או בליכטנשטיין. גם בזמן
#ערימה של סרטים ישראליים מצטב מאסרו נהנה גוני מתנאים מיוחדים —
רת לאט־לאט על המדף. רצוי שייצאו אל הוא כתב תסריטים ונתן הוראות מדויי־המסכים
בקרוב פן יחול עליהם חוק ההת קות לדרך שבה הוא מצפה כי יביימו אויישנות.
לנה של איתן גדין, על התאק־ תם — זכה בחופשות כדי לבוא העירה
למות עולי רוסיה בישראל ! צלילה חוזרת, ולבדוק אם הבימאים מילאו אחר הוראוסיפור
אהבה בין אלמנת צוללן לחברו ל תיו• באחת החופשות החליט שמוטב לו
קרב׳ בבימוי שימעץ דותן; אלף נשילהסתלק
מן המולדת — מה גם שעם
קות קטנות של מידה רקנטי, על יחסי׳ יציאתו מן הכלא הוא היה צפוי לכמה
אם תובענית ובתה! נועה בת ,17 על עו מישפטים נוספים.
למם של צעירים, כפי שהוא נראה בעיני
אגב, כל מי שביקר אותו בכלא, ובראש
יצחק (״צפל״) ישורון ; האיש שבא
וראשונה הבימאי איליה קאזאן, נדהם.
לקחת של אריה פרוספר, כולם כבר
מן התנאים שעמדו לרשותו שם, ושלא
מוכנים, ועתה עוסקים כולם בחיפושים הזכירו אף ברמז את התמונה שהתקבלה
אחרי אפשרויות הפצה שונות.
נזאקספרס של חצות.

ן 0פירה קנטר, שחקנית הקולנוע
ילידת ברית־המועצות, המופיעה בתפקיד

ובצילום האחרון לפני מדתו, בגיל

ו• אחת היוזמות הראשונות של שרת-
התרבות הטרייה של יוון, מדינה מר
קורי,
היתד, ביטול מוחלט של הצנזורה
לסרטים. על אף סרט לא יאיימו יותר מספרי
הצנזור היווני אלא אם רצונו לקבל
תג המלצה כמתאים לנוער. תג זה לא
יינתן לסרטים העוסקים בצורה גלוייה במין,
בסמים או באלימות.
עם זאת, נשמרת הזכות לכל רשות מקומית
לתבוע לדין את מי שיציג סרט הפוגע,
לדעתה, בשלום־הציבור. לדעת ה מקורבים
לשילטון, זהו אמצעי ביניים כדי
להמתיק את טעמה של הגלולה לאוכלוסיה
השמרנית. צעד חשוב אחר במיסגרת זו,
היא ביטול הצורך להגיש תסריטים לאישור
לפני תחילת הצילומים.

#בימאי הסרטים התעודיים פרדריק
(למות במדריד) רוסיף ז, מכין בימים אלה

סרט תעודי על חייו ויצירתו של הזמר
הבלגי המנוח ד׳אק בהל. הסרט יכיל
צילומים נדירים מהופעותיו של הזמר, וחומר
שצולם במיוחד על־ידי רוסיף בבלגיה
ובהולנד.
אחד השיאים בסרט עתיד להיות ביצוע
משולב של המפורסם שבשירי ברל, אל
תעזביני, מפי ארבע זמרות ; אנה פרו״
צנאל הפולניה (שהופיעה בסרט מתוק וב־עיר
הנשים) ,אינגריד קאוון הגרמניה
(שהופיעה במאלס, נינה סימון הכושית
ומאריה קורטז המכסיקאית. כל אחת
מהן תשיר את השיר בשפתה היא. קלוד
פלטו״ ,מבקר המוסיקה של היומון לח
מונד כותב את התסריט, ומי שנחשב ליורשו
של ברל, הזמר ז׳וליאן קלרק,
יקריץ.

שחקנית מארטין קארול
הכוכבים הופ,יעו, כמעט בהתנדבות
הדבר המעורר היום את התפעלות האינטליגנציה
האמריקאית הרואה את נפוליאון.
אבל הוא גם העז להכניס לסצינות אלה
משמעויות מטרידות. אחד המעמדים המפורסמים
ביותר באני מאשים (,)1919
סרט על מילחמת העולם הראשונה, מראה
שדה־׳קרב שלם, שהפך לבית־קברות, ובז
קמים החללים לתחייה •כדי לתבוע את
עלבונם מן החיים, שהפכו את קורבנם
קורבן שווא, בכך שביזבזז את השלום
שהוענק להם.
מתכנן קפדני. בעייתו העיקרית של
גאנס היתד, שהוא חשב כמו ססיל דה־מיל
•משכיל. אבל במקום האפשרויות
(המשך בעמוד )42

קולנוע
(המשך מעמוד )41
הבלתי־מוגבלות של הוליווד, ד.וא נאלץ
להיאבק בתקציבים הזעירים של אירופה.
את בל חייו ליוותה אגדה על בזבזנות
יתרה. הבימאית נלי קפלן, שעבדה עיסו
כעשר שנים, יודעת לספר על סידרה
אינסופית של עלבונות ודחיות שבהן נתקל
בכל פעם שניסה לעשות סרט הדש. זאת,
היא טוענת, למרות שנאנס היה מתכנן
קפדני, שהכין לעצמו לא רק תסריט
מפורט שלא השאיר מקום לאילתור, אלא
גם מילא את התסריט בהערות הבהרה,
בהערות שהבהירו את ההערות ובסקיצות
מדוייקות שתיארו גראפית את אשר הוא
רוצה להעלות על המסך.
לדעתה של קפלן, שהיתר. עוזרתו בהפקת
הסרט אוסמרליץ 1960 עזרה בידו בקיאותו
הרבה בכל הפרטים. בשעה ששורה
ארוכה של כוכבים מפורסמים, ביניהם
מארטין קארול, לסלי קארון, קלאודיה
קרדינאלה, דאן מארה, ג׳ק פלאנס׳ מישל
סימון, אורסון וול ,6ז׳אן לואי טרינטיאן
וויטוריו דה־סיקה הופיעו כמעט בהתנדבות.

היום נטוש ויכוח חריף מאוד בין
חסידיו ומקטרגיו של גאנס. הוויכוח התחיל
עוד בימי הזוהר שלו. בשנות העש רים,
כאשר אחד מחבריו למיקצוע, ז׳אן
אפשטיין, טען שהוא ״האב הרוחני של
כולנו,״ ואילו חבר אחר למיקצוע, ז׳אן
ויגו, אמר ש״גאנס על שלושה מסכים,
הוא פשוט שלוש פעמים זבל.״ את הזיותיו
הגדולות-מן־החיים ראו אחדים כהשראה
גאונית, אחרים כהמוניות חסרת־טעם.
״גאנס הוא הדבר הקרוב ביותר לשייקס־

זה מ צ חי ק
ב שזה לא כואב
זה כואב רק כשאני צוחקת
(דקל, תל״אביב, ארצות״הברית) —
לכל הסרטים המבוססים על טח־זות
של ניל סיימון אותה הבעיה: מדברים בהם יותר
מדי. לאחרונה, נוספה להם בעייה אחרת — הם נוטים
לקחת את עצמם ברצינות גדולה מדי.
הסרט החדש נראה כמו המשך של ״דירה לשניים׳/
משולב בנימה הדראמטית של ״פרק ב׳״ 1היה זה כאילו
השחקנית החוזרת לבימה — מן הסרט הראשון — חסרת
ביטחון עצמי המתלווה להצלחה, ומתעודדת בבקבוקי
משקה למכביר בכל פעם שהיא נקלעת למשבר רגשי. ואילו
הבת, שהספיקה בינתיים להתבגר, גרה עם אביה אבל
משתוקקת לחזור לדירת אמה.
העלילה מתחילה ברגע שחשחקנית משתחררת מטיפול
במוסד לגמילה מאלכוהול ושבה הביתה. מרגע זה ואילן
היא עושה בל מה שניתן לעשות בדי להרוס א ת עצמה.
היא מסכימה לקבל את הבת בחזרה, למרות שאינה מובנה
לכן, עדיין, מבחינה נפשית. היא מקבלת על עצמה תפקיד
ראשי במחזה של מאהבה לשעבר, שטרם השלימה עם
הפרידה ממנו. ואם לא די בכך, הרי שהמחזה מתאר
בפרוטרוט את היחסים שהיו ביניהם בעבר. דבר בזה היה
ממיט אסון, מן הס תם, גם על מי שאין לו בעיות עם
הטיפה המרה, על אחת במה וכמה באשר מדובר באישיות
מעורערת, כמו הדמות הראשית•
הדיאלוגים של סיימון מנסים לקשט א ת הסיפור בנוסח
מתחכם ומפולפל, אשר הפך לסימלו המיסחרי. העובדת
ששני ידידיה הטובים ביותר של הגיבורה הם שחקן הומו־סבסואלי
שמן, שאינו מצליח להחזיק מעמד בשום תפקיד,
ואשת־חברח נארסיסיסטית, מספקים לדו״שיח עוקצים

האקט, מייסון וקוקו:

מעוקצים שונים. אן כבל שמתקדם הסיפור, והבעיות
נעשות חריפות יותר, נראות החוכמות חסרות״טעם ובפויות
יותר.
שלא כמולייר, אשר הבין כי הצחוק הוא עניין רציני
מאוד, סיימון מתנהג במו אותו ליצן אשר רוצה בכל מחיר
לראות את הקהל מזיל דימעה מתוך השתתפות בצערו.
מי שבכל זאת מציל את העניין, במידה מסויימת, זו
גברת סיימון, מארשה מייסון, שהיא שחקנית בישרונית
מאוד, גם אם לא תמיד קל לה להסתדר בין הצחוק
והדמע. לידה ג׳יימס קוקו וג׳ואן האקט, בשני ידידיה
הנאמנים.

סיפורו של שחקן המוכר את מצפונו, ידידיו
ומישפחתו, תמורת ההצלחה על הבי מה,
כמשל על החובה המוסרית של ה אמנות.
מיבצע מזהיר של הבימאי ההונגרי
אישטוואן סאבו ושל השחקן קלאוס
אמריה בראנדור. סרט חובה.
מונטנגרו (בן־יהודה, שוודיה)
— בורגנית משועממת עוברת טראומה
בת 24 שעות, בחברת פועלים שכירים
מן הבלקאן, שבמחיצתם היא מגלה את כל
החיוניות החסרה בחייה. סאטירה חברתית
מבריקה של דושאן מאקאבייב.

מישפטו של סגן מוראנט
(אורלי, אוסטרליה) — שלושה קצינים נשפטים
על פישעי מילחמה, בסרט המציג
היטב את השאלה: מי הוא האחראי ה אמיתי.
מוסר ההשכל אולי מפוקפק, אבל
השאלה חשובה. סישחק מעולה.

שדה־קרב כסירטו של אכל נאנס ״אני מאשים
החללים קמו לתחייה כדי לתבוע את עלבונם

נוסח מתחכם

ירושלים
ז* שלום לגכר (סמדר, איטליה
— ארצות־תברית) — חזון אחרית הימים
שבו המין הגברי יכחד, משום שאינו מחזיק
מעמד בדרישות דארווין. הבימאי מאר־קו
פררי, מציג את שולי העיר ניו־יורק
כפי שלא צולמה מעולם לפני כן. עם
ז׳ראר דפארדייה, מארצ׳לו מאסטרויאני
וג׳יימס קוקו•

אהוכת

הקצין

הצרפתי

(מיטשל, אנגליה) — עיבוד נבון לרב־מכר
של ג׳ון פאולס, משווה אהבה ויקטוריאנית
ואהבה בת ימינו, ושם דגש על
מעמד האשה. מישחק מרשים של מריל

שודדי התיכה האכודה (תל-
אביב, ארצות־הברית) — סרט הרפתקאות
מלא הומור, המצאות ותנופה, מזכיר את
הימים הטובים, כאשר הליכה לקולנוע
היתה הנאה לשמה, בלי טעם לוואי. במאי:
סטיבן (מלתעות) שפילברג.

פיר שהיה לצרפת,״ טען המבקר קלוד
מוריאק .״גאוניות מנוסחת דמסתירה כיש־רון
בינוני,״ טוענת לעומתו אנציקלופדיית
הקולנוע של רוג׳ה בוסינו.
האמת היא, כרגיל, באמצע. ככל שהזמן
עובר, נדמה שהיא נוטה יותר לצד המחייבים.
בסופו של דבר, ההיסטוריה
תמצא את המקום הנכון לאבל גאנס,
שחי בתקופה שלא הלמה אותו, ובארץ
שהיתה, אולי, קטנה עליו.

תדריך

סטריפ ואיירונם כ״אהוכת הקצין״
מישחק מרשים

חובה לי או ת:
סטריפ וסיוע משכנע של ג׳רמי איירונס.
בימאי: קירל רייז.

תל־אכיכ — מונטנגרו, מישפטו של
מגן מוראנט, מפיסטו, שודדי התיבה האבודה,
אהובת הקצין הצרפתי.

חיפה

ירושלים — שודדי התיבה האבודה,
אהובת הקצין הצרפתי, שלום לגבר.
חיפה — שודדי התיבה האבודה, מונטנגרו,
אנגי ורה, בתו של כורה הפחם.

תל אביב
״*•*ו*•* מפיסטו (פאר, הונגריה) —

שחקנית קלאודיה קרדינאלה כ״אוסטרליץ״
סידרה ׳אינסופית של דתיות

¥1׳**ן* אנגי ודה (שביט, הונגריה)
— נערה תמימה לומדת את מיסתורי ה דיאלקטיקה
הקומוניסטית בקורם מיוחד,
לאחר מילחמת העולם השנייה. ביקורת
חריפה על מישטר שמדכא את הפרט בטענה
שהוא עוזר לכלל, מומתקת על-יז־י
העובדה שהעלילה מתרחשת בעבר• פניה
של ורוניקה פאפא לא יישכחו במהרה.
העולם הזה 2309

אין שום סיכה
שלא תהיה לך
שלויזיה צבעונית
במחיר של

10.0000 שקל !
12.0000 שקל י
סססס 15,שקלי
20.0000 שקלן
אתה תחליט! אנחנו יכולים לאמר לך רק
שהמחיר הקטלוגי לצרכן הוא כ־ 20,000 שקל.
אולם תוכל לרכוש את הטלויזיה

גם בפחות, במחיר ובתנאים הנוחים לך.
באיזה מחיר ובאילו תנאים?
תלוי בגודל המכשיר, באפשרויותיך הכספיות
ובשיטת הרכישה שתבחר לך.
לדוגמא: חלק במזומן והיתר בתשלומים, רק תשלומים,
״טרייד־אין״ ,״שכר־מכר״.
כתוב לנו מה הן האפשרויות שלך ואנו נמצא את הדרך
להתאים לך תוכנית שתאפשר לך להנות מטלויזיה
מעולה ולגמור את ההודש בלי ״חריקות״.
בכל מקרה, כאשר אתה רוכש טלויזיה ״מץ״,
אתה רוכש איכות, אמינות ושירות הטובים בישראל.

לפניך 3אפשרויות:
.1לפנות לאחד הסוכנים המורשים של ״מץ״ ברחבי
הארץ.
.2לשלוח אלינו את התלוש המצורף למודעה זאת.
.3לגשת אלינו לבית ״מץ״ ,מודיעין 9ו בני־ברק.

תלועו -ש

כל המזמין את נציג ״מץ״ לביתו, יזכה מידיו
במצית כים -חינם !
לכבוד ״בית מץ״ ,מודיעין 19 בני־ברק 51263
אני מעונין לרכוש טלויזיה ״מץ״ בהתאם
לאפשרויותי:
ברשותי מזומנים בסך ...שקלים.
באפשרותי לשלם סך ...שקלים מדי חודש.
אני מעונין לקבל מידע נוסף על סוגי הטלויזיה
שלכם.עם פירוט מלא של כל תכניות הרכישה.
אני מבקש לשלות אלי את נציגכם.
שם ומשפחה ...
כתובת ...
טל. בעבודה טל. בבית ...

* בין שולחי התלושים ורוכשי הטלויזיות יוגרל ״וידיאו-מץ״ דגם 9801 :

בהגרלה האחרונה זכתה במכשיר/׳וידיאו־ מ ך רחל אשכנזי משד רוטשילד 73ת״א(בית מנורה)

כלבד.

חזרה למקום הפ שע:
חווי יהמסעי!ו ה
עבדם על ו ח 1ב
הירקון נאשר הופיע
נוס לו גוןאב 1
(מימין, במרכז) 1נ לוו ״ ת
השופטים והנודקליטיס

^ ית־המישפט יצא לרחוב. קשה
י לתאר מחזה מוזר יותר משלושה
שופטים מחוזיים נכבדים, שנקלעו במים״
גרת תפקידם לרחוב הירקון בתל־אביב.
הם נתאו נבוכים במקצת הרחק מאולם
המישפט, בלי הדרת הגלימות השחורות,
ההופכות אותם מורמים מעם.
בצהרי יום־חול, בינות להמולה ולצפי-
רות המכוניות, בין נערות הבארים הקולניות
ועשרות השוטרים העצבניים, יצא
בית־המישפט לביקור במקום שבו נרצחו,
בשנת ,1970 עזרא שמטוב מיזרחי ואהרון
מליח.
מצלמות הטלוויזיה וצלמי־העיתונות גר-

סים לאורך הצומת אלנבי־הירקון, חוסמים
אותו לתנועה ומפנים את המכוניות.
מכונית מישטרה נעצרה לרוחב הכביש
וחסמה את זרימת התנועה, כאשר שוט רים
אחרים רצו לפניה וזירזו את בעלי-
המכוניות, שהשתהו במקום כדי לצפות
במחזה• על גגות בסביבה ניצבו צלפים
והשקיפו על הזינזנה, מכונית המישטרה
הסגורה, שבה הובאל מקום סלומון אבו
כבול באזיקים.
כאשר נפתחה דלת המכונית וחומת
שוטרים הקיפה אותו, פתחו נערות הבא רים
בצעקות חדווה :״אבו ! סלומון אבו \״
בפינה שבה עמדה בליל הרצח מכוניתו

אבו -אז(השבוע

(בתמונה למטלה) נראה אבו בחליפה לב3ה
ובאזיקים בעת השיחזור הראשון בשנת .1970
אז היה אלגנטי, וגס היום (בתמונה למטה) הקפיד על לבושו. השוטרים, כאז כן עתה,
היו עצבנים ונרגשים ולא *יפשרו לאבו לשהות זמן רב מחוץ למכונית המשוריינת.

אטרקציה לאחים

היוו נערות־הפארים שמילאו את הרחוב וקראו
קריאות־עידוד לאבו. שתי הנערות, הנראות
בתמונה מימין במכנסיים קצרים הצליחו להסיח אפילו את דעתם של שני אחיו של אבו.

מו לקהל המסוקרן לחשוב כי מסריטים
במקום סרט. השוטרים נאלצו לצעוק, ולפעמים
גם לדחוף, כדי להתגבר על ההתקה לות.
אבל האנשים לא ויתרו. רבים עלו
למירפסות הקומות העליונות, ואחדים
הגיעו עד לגגות ומשם צפו בעניין במתרחש
למטה.
תל־אביבים ותיקים נזכרו בימי העוצר
הבריטי, כאשר ראו את ה שוטרים
ואת אנשי מישמר־הגבול מתפר־
4 4 1*1

של הנרצח, עזרא שמטוב מיזרחי, הצטופפו
השופטים אליהו וינוגרד, אברהם מי שר
ועדנה שצקי. ללא הגלימות והעני-
בות השחורות הם לא נראו כשופטים.
הגברת שצקי לבשה בטלדרם בהיר ונש אה
ארנק גדל־מידות, וחברה השופט מישר
התהדר בעניבה אופנתית רחבה וגם הוא
לבש בטלדרס ציבעוני. הנאשם, אבו, ש עמד
לידם, נשאר שליו ואלגנטי בחליפתו
הכהה ובאזיקיו.

למרות שהמישטרה עצרה את התנועה,
עדיין היו השאון וההמולה כמעט בלתי־נסבלים.
אוטובוסים, שבהגיהם כעסו על
העיכוב הבלתי־צפוי, צסרו בתימה והקהל
הרב שהתאסף צעק, שרק וחייך לעבר
בית־המישפט•
אחרי שהשופטים ראו בדיוק את המקום;
שבו עמדה בזמן הרצח תיבת־דואר אדומה
ועגולה, שנעקרה בינתיים מהמקום,
החלו הולכים במהירות לעבר בר אדריה,
שממנו יצא באותו לילה סלומון אבו.
נערות שעבדו אז בבר העידו כי הוא
התנהג בצורה מוזרה ועצבנית, ולכן שמו
את ליבן אליו. הן גם העידו, כי מייד
אחרי שעזב את הבר בפעם האחרונה
באותו ערב, נשמעו היריות הקטלניות.
השופטים עייפים

דץ י שוטרים יגעו רבות כדי לצנן את
י י התלהבותן של נערות הבארים, שיצאו
בעיקבות השופטים. מפעם לפעם עברה
שיירת המישפטנים ליד דלתו של בר
פתוח, ועורכי־דין, בחליפות שחורות ועניבות,
כיאה למיקצועם, כמעט שהתחככו
בנערות בר הלבושות גם הן לפי
המקובל במיקצוען.
מהמקום שבו שכן בר אדריה, ששוב
אינו קיים, הלכו השופטים לראות את מו־עדון־הקלפים
ברחוב אלנבי מס׳ ,13 שבו
שהה בזמן הרצח ישראל דנוך, שהצטרף
למירדף ושהביא, ביחד עם החיילים, את
סלומון אבו למישטרה בליל־הרצח.
מסלול השיחזור נמשך בתחנת־המוניות
אילת, שם ישב בליל־הרצח. נהג מונית

שלושת השופטים

נראו נבוכים למדי במרכז
איחר הבארים
והמועדונים. מימין, בחליפה כהה, נשיא ההרכב, השופט אליהו

וינוגרד. לידו השופט אברהם מישר, במיקטורן לבן ועונב עניבה
ססגונית, ולידו השופטת עדנה שצקי, גס היא בז׳קט לבן ובצעיף.
שוטרים ואנשי מישמר־הגבול פינו את הכבישים לפני השופטים.
שוטרים. היא נותרה לעמוד על מקומה
וצפתה בשופטים ועורכי־הדין בשיוויון־
נפש — היא הריי מכירה בתי־מישפט.
בקרב העיתונאים, שהתלוו לשופטים,
היה גם זקן עיתונאי בית־המישפט, יחזקאל
אדירם, שזכר את הביקור במקום שערכו
השופטים בעת המישפט המקורי ב־.1970
גם הם באו למקום כדי לראות במו עיניהם
את המקומות שעליהם סיפרו העדים. אולם
הם ערכו את הביקור בשעות־לילה מאוחרות,
כדי שהתנאים יהיו דומים ככל־האפ־שר
לאלה ששררו בעת הרצח, שאירע ב־חצות־לילה.
גם אז עוררה הופעתו של ה נשיא,
זאב צלטנר ז״ל וחבריו, התרגשות
גדולה בקרב נערות־הבארים ושובני ה רחוב
האחרים.

סלומון אבו עצמו בילה את שני הביקורים
בתוך המכונית הסגורה. אחרי ש הוצא
ממנה לרגעים אחדים, ביקשו ה שוטרים
רשות להחזירו לתוכה, כדי לש מור
עליו מחשש בריחה או הברחה אפש רית׳
והסניגורים נעתרו לבקשה• גם בביקור
הראשון בשנת ,1970 ירד אבו רק
לדקות מעטות מהמכונית, כבול באזיקים
ומלווה מישמר כבד, והוחזר מייד למכונית•
הביקור דמה לפסטיבל עממי רב־מש־תתפים,
ורחוב הירקון לא ישכח את ה אילנה
אלון 1
מאורע הזה במהרה.

׳ שופטים ומאותות

נערות הבארים היו מלאות סקרנות והביעו בקול רם את אהדתן

ששמע את היריות, ראה את הרוצח בורח
צפונה, ויורה בקורבנו השני — אהרון
מליח. לדבריו, היו היריות הללו בכניסה
למיספרה פיגארו, שמול תחנת המוניות.
הפלמיה הנכבדת פנתה גם למידרכה,
שעליה עמד הרוצח כאשר ראה אותו עד
אחר, שעמד במירפסת מועדון־השחמט שבפינת
רחוב הירדן. התחנה הבאה היתה
הבית בפינת הרחובות נס־ציונה—הירקון,
שבין השיחים שבחצרו נמצא אקדח־הרצח.
מיספרו של הבית היה שנוי במחלוקת,
משום שאנשי המישטרה, שמצאו את האקדח,
כתבו בדו״ח שמסרו, מיספר אחר
מזה הנמצא על קיר־הבית.
לדברי התביעה ברח אבו דרך רחוב ה ירקון
ומשם לנס־ציונה. השופטים המשיכו
את הצעדה לאורך רחוב זה. שם, במלון
נס־ציונה, היה בליל המיקרה עד
שאמר כי פגש בבורח כאשר יצא מהמלון.
השופטים ראו כי המלון ניצב ממש בפי
לאבו.
השוטרים ניסו להרחיקן בצעקות ולפעמים גם בדחיפות.
שתי הנערות מימין עמדו, בפתח הבר שבו הן עובדות, וצפו
בשופט וינוגרד (מימין, במשקפיים) ובסניגור זלמן סגל (משמאל).

נת נס־ציונה—אידלסון, ולכן אפשרית גם
גירסתו של אבו, כי הוא ברח מהמקום
דרך רחובות הירדן ואידלסון.
כאשר חצו השופטים, מלווים בתובע
סברין (״עוזי״) שרטר, המתמחה שלו שלי
ולך, והסניגורים, זלמן ונחמה סגל, את
רחוב בן־יהודה, ניכר היה בהם כי המירוץ
המהיר בשמש הלוהטת התיש אותם. כמה
מלווים התעייפו והחליטו לסיים את הטיול
ליד הבית ברחוב חברון מס׳ ,5במקום
שבו נתפס סלומון אבו, תשוש מריצה, על-
ידי חבורת חיילים.
אבל הדרך עוד לא תמה. על השופטים
היה להמשיך ולחזור לרחוב הירקון
כדי לבקר במקום שבו עמד בליל
הרצח מלון בשם גת־ריסון, ושבו אמור
היה אבו לפגוש את אשתו. המלון נהרס
בינתיים, ואבו לא פגש את אשתו באותו
לילה גורלי.
ויכוח התנהל בין הצדדים למישפט ב
אשר
למיקומו של מועדון מיני־טנדים,
שלדברי החיילים הרודפים, הם עברו לידו
בליל־הרצח. מועדון זה שוב אינו קיים,
ואיש מהנוכחים לא ידע את מיקומו ה־מדוייק.

גערות-באריס
נרגשות

כל חזרו לעבר זירת העבירה כדי
י י לשוב ולעבור במסלול שאותו הציע
אבו, שטען כי כאשר נתקל במירדף אחרי
הרוצח, חשש מהמישטרה משום שהיה
מבוקש, ונמלט. הוא רץ, לדבריו, דרך
רחוב הירדן, ולא עבר כלל במקום שבו
נמצא למחרת האקדח.
רחוב הירקון היה גם הוא מלא סקרנים,
שהורחקו על ידי השוטרים. רק הקוקסינל
המפורסמת, שושי־זלמן לא נרתעה מה
התעורר
מדי פמם בין ה־

תובע סברין (״עוזי׳׳) שר־י

טר (מצביע) ובין הסניגור זלמן מגל (מא־חוריו,
חבוש כיפה) באשר לדיוק השיחזור.

*ומרים ...מה הם *ו מרי ם ...מה הם *ו מ רי ם ...חה הם אומרים..

״י רדתי ל מי קלט לא תול דה של כשהטבע מתא נ דד
ולבשתי שחבי׳־ץ! האופי המחורבן שלי ר אשדו מתחכמים

תוכנית הטלוויזיה ״דילמה״ שבחנחיית ירון לונדון,
הופכת בהדרגה לאחת התוכניות הפופולריות של ה טלוויזיה.
ירון לונדון הוא הכוכב הכימעט בילעדי. אף
עתונאי, רופא או עורן־דיו אחד לא הצליחו לגנוב לו
לעת עתה את ההצגה. לא כולם אוהבים את העובדה
שלונדון הוא הכוכב, ואני שאלתי אותו :
אברהם (״נוטה״) שניט היה עז• חשנוע איש עסוק
מאוד — כבר חודש ימים אני מנסה להשיג אותו בטלפון.
השארתי הודעות בביתו ואצל מזכירותיו, שהן תמיד
הודיעו לי בשמו פי מר שניט עסוק, ושהוא יתקשר
עמי נרגע שבו יתפנה.
השבוע תפסתי את שביט בביתו, בשעת־בוקר לא
מוקדמת, כשטיפל בגינת ביתו המטופחת שבאפקה.

• ימר שביט, כרצוני להיפגש איתך ל־
׳ראיון.
אני ירדתי כעת למיקלט, לבשתי שחפ״ץ, שמתי
מעלי כמד, שקי־חול ואני יושב בשקט.

• למה?
כי המשכיל בעת ההיא ידום.

• אולי ככל זאת?
חביבה׳לח, אם אני אפתח את הפה, אפתח כל כך
הרבה קיני צרעות שלא ימצאו די רופאים כדי לרפא
את כל העקיצות. מוטב שאשב בשקט.

אתה מרוצה מעצמך?

קשה לי לשפוט. כשצפיתי בתוכניות דיה נדמה לי
שפה ושם הייתי צריך להנמיך את הטון — להיות
פחות ארומטי, פחות דרמטי.

• כמה עיתונאים שהשתתפו ב״דילמה״
אמרו לי שהיו שמחים להתחלף איתך כתפקיד.
זה בהחלט יבול היה להיות מעניין. אני מוכן להחליף
את הכיסאות. מטרת התוכנית היא להביא אנשים למצב
שבו יסירו מעליהם את מסווה הדתנאות ויוכרחו להשיב
כיצד היו פועלים בתנאים מסויימים. לצורך זה פיתחו
הבריטים טכניקה, הנלמדת בבית־הספר של אוניברסיטת
הארוורד. יש אפילו סיפרי־הדרכה, המלמדים כיצד לבנות
דיון מסוג זה. אני קראתי את הספרים האלה, ולכן
אופן התנהגותי אינו מיקרי, כשם שהתפאורה אינה
מיקרית. הארוגנטיות של המנחה בדיון כזה היא לא
תולדה של האופי המחורבן שלי, אלא הוראד מסיפרי־ההדרכה.
טכניקת •ניהול המישחק דורשת מהמנחה להתנהג
כפי שאני מתנהג. בסיפרי־ההדרכה כתוב שרצוי
כי המפיק יבחר במנחה שיש לו אגו ילא קטן.

ילדי־מבחנה — מה משתמע מזה ז איך זה מסתדר
כשעושים לטבע את העבודה ז
פניתי אל הגינקולוג הצעיר, ד״ר עמירם בר־עם,
ושאלתי אותו :

דוקטור כר־עם, אתה כעד ידדי מכחנה?

בהחלט! אם זה הסיכוי היחיד של אשה ללדת, לא
איכפת לי איפה מתבצעת ההפרייה.

• יש הגורסים שאסור לרפואה להתערב
כמעשי־הטכע.
למה לנתח חצוצרות אצל אשה המתקשה ללדת —
מותר, ולהפרות מחוץ לרחם — אסור? למה שאשה,
שבגלל סיבות מכניות אינה יכולה להיכנס להריון, לא
תלד ילדים?

מפני שזה נגד הטכע?

גם הריון מחוץ לרחם הוא נגד הטבע. אם הטבע
מתאצזר, אנחנו מתחכמים לו.

• אינך סכור כי פירסום שמה של אם
תינוק־המכחנה יכול לגרום כעתיד נזק נפשי
לתינוק שייוולד?
תינוק־מבחנה זה לא תינוק שנולד והתפתח במבחנה
— זה תינוק שאמו הופרתה בעזרת מבחנה. היא אינה
שונה מאשה אחרת, המקבלת זריקות כדי לגרום ביוץ,
או הלוקחת כדורים כדי להביא לביוץ. צריך לשמוח
שהמדע התפתח ומאפשר לנו כיום לבצע דברים שבעבר
רק חלמנו עליהם.

חה הם *ומרים ...מה הם *ומדים ...מה הם *ונקרי מה הם: אזוס

״רא דטצץ בתים ״לפתוח 3ל שיעור ״ומכור את הגבס
מטעמים מעשיים!״ ולהזכיר את ביר־זית!״ לפלאטו ־שרון ! ״
אוניברסיטת ביר״זית עדייו סגורח. שעריה נעולים
על מנעול ובריח ומעונות הסטודנטים ריקים. באוניברסיטה
העברית בירושלים התקיפו חברי ״קסטל״ ,ה תנועה
הימנית״קיצונית ובראשם צחי הנגבי וישראל
בץ, מרצים וסטודנטים חברי ועד״הסולידריות עם אוני ברסיטת
ביר״זית. מרבית הסטודנטים והמרצים בישראל
אדישים לסגירת מוסד אקדמי בתואנה פוליטית. רק
יוצאי״דופן אחדים, ובתוכם המרצה לתיאטרון באוני ברסיטת
תל-אביב, ד״ר אבי עוז, פותחים כל שיעור
בציון העובדה שאוניברסיטת ביר״זית מושבתת בעל-
כורחה. שאלתי א ת אבי עוז:

• איד אתה מרגיש כשאוניכרסיטת ביר
זית סגורה מאונס ז
לא טוב. קראתי לעמיתי, אנשי הסגל האקדמי,
וביקשתי מהם לא לפתוח שיעור מבלי להכריז על
העובדה שלא מתקיימים לימודים בביר־זית.

כמה נענו לקריאתף?

מעטים.

איך הגיכו הסטודנטים?

בהתחלה, אולי ביגלל ההלם, לא אמרו כלום. בעת
קוראים לעברי קריאות, ומשבוע לשבוע הקריאות יותר
קיצוניות.
חיילי־צה״ל מפוצצים בתים בבית״צחור, ואיש אינו
פוצה את פיו. גם לא אנשי־הרוח. פניתי אל הסופר
עמוס עוז ושאלתי אותו :

והמשכיל כעת ההיא ידום ז

לא, בהחלט לא!

• מדוע, אם כן, אינך מרים קודיצעקה,
מדוע אינך אומר דבר ז
לא טוב לפוצץ את הבתים האלה מטעמים עקרוניים
וגם מעשיים. את הטעמים האלה אני עומד לפרסם
במאמר מפורט, שאפרסם בקרוב. לא אשב בשקט ולא
אעבור בשתיקה על פיצוץ בתיהם של אנשים.

• מה עוד אתה עושה למען פתיחת האוניברסיטה

הקמנו, קבוצת אקדמאים מאוניברסיטות שונות בארץ,
את ועד הסולידריות. הכרזנו על פתיחת אוניברסיטת
ביר־זית ואף נתנו הרצאות לסטודנטים מביר־זית בירושלים.
ארגנו
עצרת מחאה במיסגרת קמפוס באוניברסיטה
העברית. זה היה מזעזע. למדתי להעריך את הימין של
אוניברסיטת תל־אביב — מגיעה להם מדלייה כשמשווים
אותם עם פראים כמו ישראל כץ וצחי הנגבי- ,שההתנהגות
שלהם לא יכולה שלא להזכיר סטודנטים באוניברסיטות
במרכז־אירופה בשנות השלושים.
אלוהים אדירים! הרי מדובר באוניברסיטה המחנכת
אדם לנהל ויכוח, לשמוע ולהשמיע, אך צחי הגגבי
וחבריו מטרתם אחת — לפוצץ כדי שלא לשמוע.

הזמרת שולה חן שברח את היד קבל עם, עדח
וטלוויזיה, כשהופיעה לפני שבועיים עם משתתפי ״ברנשים
וחלומות״ בתוכנית ״שעה טובח״.
לשולה היה המזל לשבור את היד במקום הנכון —
לא רק שנכח באולפן רופא אורטופד שהחזיר לה מיד
את העצם ל מקומה, נכח שם גם הפסל יעקב אגם,
שבא להתראיין אצל מני פאר• אגם שלף מיד עט,
צייר לשולה על הגבס וחתם עם הקדשה אישית.

• שולה, מה את מתכוונת לעשות עם
הגכס אחרי שיסירו אותו ץ
הגבס של אגם זה לא סתם גבס. אחרי שאסיר אותו
יקראו לו הגבס של שולה חן ויתלו אותו במוסיאון
לאמנות מודרנית בניו־יורק. לדעתי הגבס הזה עומד
להפוך יצירת־המאה. כבר התקשרו אלי אמנים, שביחד
עם הרופאים ינסרו את הגבס באופן כזה שלא תיפגע
שלמות היצירה. אחרי שיסירו אותו אנחנו נמסגד אותו
בהתאם ונמכור אותו לפלאטו־שרון.

עוויתש .

שדה־

מאחרי הקל עי ם
< 1.ל ך עד הסוף...״
בערב־ראיונות שערך המראיין איתן
דנציג בתל״אביב, התארח סגן שר־האוצר,
ח״כ חיים קויפמן, שדיבר בין השאר על
יחסו של שר־האוצר, יורם ארידור, עם
ראש השולחן הכלכלי בטלוויזיה, אלישע
שפיגלמן. בין ׳ השאר השיב קויפמן לשאלותיו
של דנציג :
• (בתשובה לשאלה אם הוא מוסר
אינפורמציה לשפיגלמן) בהחלט לא, ואני
חושב שדזוא לוקה באינפורמציה.
• (לשאלה מדוע אינו מופיע לאחרונה
במירקע) כשאצטרך וארצה להופיע —
אופיע. תן לארידור לטפל בשפיגלמן. בינתיים
שניהם לא סובלים. להיפך, העיתונאים
האחרים סובלים מפני ששפיגלמן צף
למעלה, והמדינאים סובלים מפני שארידור
כל הזמן בחדשות.
( +לשאלה האס מסרב גם הוא
להתראיין בידי שפיגלמן) אני לא מסרב.
אך יש בעייה עקרונית. ארידור ואיני עובדים
באותו בניין, וישנה בעייה איך מוסרים
חומר לחדשות, ובאיזו צורה. ישנה קבוצה
של עיתונאים שרוצים להכניס לפי המרואיינים
את מה שהם רוצים שהם יגידו.

עירו ומישגד -י
ב..בחול לבן״
בפגישתה האחרונה של מליאת רשות־השידור, שהתכנסה כדי לאשר את
תיכנון־החורף של הטלוויזיה, תקף הפרום׳ יוסן ש בן־שלמה את כוונת
הטלוויזיה לצלם את מחזהו של חנוף לווין, יסורי איוב. בן־שלמה טען כי
מחזה זה ״מלא בעירום ובמישגל...״
דבריו של בן־שלמה עוררו מהומה. כאשר נציג חרות במליאה, עורך־הדץ
דן מרידוד, הצטרף לעמדת בן־שלמה, ביחד עם נציגי המפד״ל, הוחלט
שוועדת־הדרמה תצפה שוב בהצגה זו ״ואם קיים בהצגה עירום או מישגל,
הרי שזה לא יהיה חינוכי להקרינו בטלוויזיה.״״
התוצאה: אחרי היסוסים אישרה הטלוויזיה את הצגת יסודי איוב, בכפוף
להחלטתה של ועדת־הדרמה של המליאה. אלא שבינתיים צץ גורם חדש. מנהל
מחלקת־הדרמה, אביטל מוסינון, שהלך לראות את המחזה אחרי אישורו,
החליט להורידו מתוכנית־הצילום של הטלוויזיה.
במיסדרונות הטלוויזיה, מתלוצצים כי ״מותר לראות בטלוויזיה הישראלית
עירום בסדרות כמו בנים ואוהבים על־פי ד.ה. לורנס, ואסור לראות עירום
,כחול־לבך, נוסח חנוך לוין.״
לטה שעשויה להגדיל את מיספר המועמדים
(ב״מיכרז חיצוני״ רשאים להשתתף
גם המועמדים שנגשו למיכרז ״הפנימי״).
השמועות בפרוזדורי רשות־השידור והטלוויזיה
טוענות בעקשנות שבמיקרה זה

,,הס פר זזלזבך
קבוצת עובדי־הטלוויזיה, שהחלה בהתארגנות
לפני כשבועיים כדי להדיח את
הנהלת רשות־השידור והטלוויזיה, בטענה
כי אינם מתפקדים כשורה, זכתה בבניין
הטלוויזיה בכינוי ״הקצינים הצעירים״ (על
שם קציני הצבא שחוללו את ההפיכה
במצריים ב־ .)1952 ההתארגנות טרם שככה,
ויש בכוונת המארגנים להתמסר לאיסוף
עובדות מטעם עובדי הטלוויזיה על אי-
תיפקודה של רשות־השידור.
בינתיים התרחשו ׳זעזועים׳ בצמרת
״הקצינים הצעירים״ .הכתב והמגיש מנשה
רז נבחר כדובר, יחד עם הצלם יעקב
ספורטה והבמאי אילון גוייטן.
כאשר יצברו ״הקצינים הצעירים״ חומר
די הצורך, יש בכוונתם לפרסמו בספר לבן,
שיביא תמונת־מצב על המתרחש בטל וויזיה.

החוששים כי מימצאי הספר עשויים
לשמש את שר־האוצר ואת מישרדו, ב־מיסגרת
מאבקם נגד רשות־השידור, וה טלוויזיה
בפרט. לדעת כמה מבכירי העוב דים
בטלוויזיה, ישמש הספר הלבן כמכשיר
לעצירת תקציבים לטלוויזיה, ולפוליטיזציה
של המערכת.

הדרמה של רשות־השידור, המאשרת את
תוכניות־הדרמה.
באחרונה גרם בן־שימחון להתמרמרות
רבה במיסדרונות רשות־השידור והטלוויזיה.
הסיבה: מיכתב ששיגר בן־שימחון ליו״ר
הרשות, הפרוס׳ ראובן ירון, עם העתקים
לכל חברי הוועד־המנהל ומליאת רשות־השידור,
ולכמה מאנשי־המפתח של הטלוויזיה.
במיכתבו מתח בן־שימחון ביקורת
על כך שבתיכנון החדש של הטלוויזיה
אין הצגות המעלות את בעיית העדות
בישראל. בין המחזות שאל קיפוחן העך תי
התייחס בן־שימחון במיכתבו: מחזהו מלך
מרוקאי, ללא הציון כי הוא מחברו.
יו״ר הרשות השיב לבן־שימחון במיכתב
שבו ציין כי אינו נוקט עמדה לגבי דבריו,
וכי הוא מוכן לצאת מההנחה שמחבר מלך
מרוקאי צודק. אך בהמשך מכתבו מתרעם
ירון על כך שבן־שימחון הוזמן לישיבתה
של ועדת־הדרמה, שקבעה את רפרטואר
המחזות, ולא הגיע אליה.
בן־שימחון לא ציין במיכתבו שהסיבה
האמיתית לאי־הכללת מלך מרוקאי בתיכנון
היא שהבימה דורשת ממון רב עבור צילום
ההצגה. ואילו הסיבה לכך נעוצה בדרישות
הכספיות המופרזות של המחזאי —
הלא הוא גבריאל בן־שימחון ,״נציג הציבור״
במליאת רשות-השידור.

פס קול
האם גנז ד״בוסי ץ>•
הנהלת־הטלוויזיה מסובכת בוויכוח חדש
על סרט שהופק מטעמה: גיבור־הסרט
הוא הפרופ׳ ישעיהו לייבוביץ, וכותרתו
היא ישעיהו לייבוביץ במעלות. הוא
מתמקד בהרצאתו של הפרוס׳ בעיירת־הפיתוח,
ביחד עם הד״ר ישראל אלדד
והד״ר מנחם כרינקד. כמה מקטעי־הסרט
מתרחשים במונית בה נסעו שלושת המשתתפים
מירושלים למעלות. בסרט מביע
לייבוביץ את דיעותיו בנושאים רבים
השנויים במחלוקת והוא אושר להקרנה

״נציג ה צי ס ר ״
או .,ג>לר מ א רו ק א,׳

סגן־שר קויפמן
הסרט של ארידור לא נשרף

חוק רשות־השידור ממליץ על מינויים

• (לשאלה :״ואם שפיגלמן יציע לך
להתראיין?״) נעשה חושבים.
י• (לשאלה מדוע סגן־השר אינו מפשר
בין השר לשפיגלמן) תשאיר לזמן לעשות
את שלו. יש עיתוי לכל דבר. היתד, הרגשה
של עוינות. למשל, לנו יש הוכחות לכך
שסרט לא נשרף בשוק מחנה־יהודה, כאשר
ארידור צולם שם ערב־הבחירות.
י• (על הפיתרון הנראה לעין) לטלוויזיה
יש ברירה: להחליף את המראיין
הזה. אנחנו נלך עד הסוף.

מועמד אפשרי שפירא
במיקרה של מיכרז חיצוני

מ חו ל העודים ;
סוף או התחלה?
השבוע (יום ג׳) עומדת ועדת המיכרזים
של רשות־השידור להכריע במיכרז על
מישרת מנהל מחלקת־התוכניות, המישרה
השניה בחשיבותה אחרי מישרת מנהל
הטלוויזיה. על ועדודהמיכרזים לבחור ב אחד
משלושת המועמדים: יאיר אלוני
(מנהל מחלקת סרטים תיעודיים) ,אביטל
מופינזון (מנהל מחלקת הדרמה) ויו פי
צמח (במאי-אולפן).
במשך קרוב לחודשיים, מאז התפטרותה
של אסתר סופר ממישרה זו, נערך בין
כתלי רשות־השידור, בוועד־המנהל של הרשות,
בוועדות-החינוך של הכנסת ובין
השרים (חינוך ומישפטים) מחול־שדים של
לחצים והבטחות, שנועדו להבטיח את
התפקיד למועמד זה או אחר.
לוועדת־המיכרזים יש שתי אפשרויות.
האחת: לבחור באחד משלושת המועמדים
לתפקיד, ולסיים את הפרק הזה. השניה:
לפתוח את המיכרז כ״מיכרז חיצוני״ ,הח 418

מוחזר־־בתשוכה
טופז
ייצא מזה
יהיה המועמד המועדף למישרה זו מפקד
ג.לי צה״ל, צגי שפירא, העומד לסיים
בעוד שנה את תפקידו שם.
בינתיים נמצאת מחלקת-התוכניות במהומה
ובמתיחות, ועובדיה תמהים, אם יהיה
השבוע סוף למחול-השדים, או התחלה למחול
חדש.

של נציגי זרמים שוינים בציבור לגוף־העל
של הרשות, מליאת רשות־השידור. אחד
מנציגי הציבור במליאה הנוכחית הוא
גבריאל בן־שימחון, שמחזהו מלך
מרוקאי הוצג לפני כמה עונות בתיאטרון
הבימה.
בן־שימחון הוא אחד מחברי ועדת-

רק בתנאי שיושמטו ממנו שלושה קטעים,
בין השאר קטע שבו מביע לייבוביץ את
דעתו על גולדה מאיר. במאי־הסרט מסרב
להשמיט קטעים אלה. ן•!• אחרי שנודע
בטלוויזיה כי ראש־הממשלה! ,מנחם כנין,
התקשר טלפונית עם מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד, כדי לברכו על הסרט ביקור
אל השלום שערך לשידור צבי גורן,
כונה בגין בפי כמה מראשי הטלוויזיה
כ״מבקר המדינה״ .היו אף שהציעו לכמה
ממבקרי־הטלוויזיה לצרפו לתא מבקרי-
הטלוויזיה. הסיבה: בדבריו ללפיד ציין
בגין כי התרשם מאוד מהסרט, וכי הסרט
הוא חשוב ועשוי באופן ״יוצא מן הכלל״.
אנשי הטלוויזיה ציינו כי בעיקבות 19
פרקי עמוד האש לא טרח ראש־הממשלה
להתקשר ולהביע להם הערכה י הנ הלת
רשות־השידור החליטה להחליף ב קרוב
את מנחה־התוכנית צא מזה, י הודה
ברקן, בבדרן דודו טופז, שלו נועד
התפקיד עוד לפני הבחירות, ובטרם הצ הרתו
המפורסמת בעניין ה״צ׳חצ׳חים״.
שיבתו של טופז למסך נעשתה מתוך הנחה
כי הציבור סלח לטופז על התבטאותו זו.
כמו שאמר אחד מעובדי הרשות :״דודו
.טופז יצא גם מזה.״
העולם הדה 2309

יום רביעי
2 . 12
• נוער: שמיניות כאוויר
5.30 שחור
לגן)• תוכנית בשידור ישיר
ובהשתתפות הצופים.

מגזין שבועי מעולה לענייני
כלכלה, שבו מסבירים מומחים
את הבורסה, ההתפתחויות בשוקר,מניות,
תהליכים כלכליים,
שולפים עצות מתוך השרוול לאלה
שאין להם כסף.

•ום שיש•

• מדע כידיוני: חלוצי
החלל 0.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

4 . 12

כוכב השביט המתקרב ומאיים
על קיום הפלנטה, מאלץ את

• סידרה לילדים :
היידי כת ההרים (3.00

מי טכנאים. בתיקווה שבערב זה
לא יהיו עיצומים כלשהם בטלוויזיה.

שבת

לקראת
שידור: חיציו של קופידין
במיסגרת שינויים, הנערכים בהיכנון החורף של הטלוויזיה
בתוצאה מלחצם של בעלי בתי״הקולנוע, יוקרן ביום ראשון ()13.12
סרט הטלוויזיה ״חיציו של קופידון״ .הסרט נפתח באשה וגבר

• סידרה: ידיד לעת
צרה 0.02 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
הפרק המירדף מביא את סיפורו
של צעיר המואשם ברצח ומחלץ
תוך כדי מנוסתו קשיש שנפגע
בהתהפך מכוניתו.

• שטיפת־מוח: בית•
התפוצות 0.30 שחור
לכן, מדבר ערכית) .סרט
תעמולה בערבית המציג תשדיר
שירות חינוכי על בית־התפוצות
בתל-אביב, כדי שבני המיעוטים
יטפחו מודעות לסבלו של
העם היהודי.

• ספורט: מבט ספורט
( — 0.30 שחור־לבן, מדבר
עברית) סיקור מישחקי
הליגה בכדורגל ומיבחר ממיש־חקי
הליגות האירופיות. על
מישדר זה אמר פעם מנכ״ל
רשות השידור יוסף לפיד :״כאשר
אני רואה אחרי הליגה הישראלית
את הליגות האירופיות,
נדמה לי שהישראלים מש קים
בסלואו־מושן.״

ולריהרפר: רודה
יום רביעי, שעה 8.03
טרלנה להפעיל את כוחה דד
מיסתורי.

• סידרה: צילה של
לואיזה 0.32 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

הפרק הסוד בסידרה המערבת
מציאות עם סיפור־רוחות.

— שידור בצבע, דיבוב
עברי) .בפרק געגועים הביתה
מגיעה סבתה של קלרה לביקור.
היא מעניקה תשומת־לב
רבה לבנות וגורמות להן אושר

• סידרה: ספינת האהבה
10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

צוות הספינה מתכנן הפתעה
מיוחדת לג׳ולי. כדי להיפטר ממנה
לזמן מה הם מאלצים אותה
לשהות מעט במועדון גברי, המזעזע
אותה. רודף שמלות (דיי

חדשות: כותרות
מבט 8.00 שחור־לכן).

מוגשות פעם על־ידי מיכאל
קרפין בחולצת פסים, פעם אח רת
על-ידי אליעזר יערי ב־סוודרים
מטופחים וצבי גורן
הלבוש כמינהג הישוב.

3 . 12

כובן של דמויות מוכרות מעולמו
של וולט דיסני.

• ספורט: מישחק ה־
•טבוע 8.03 טחור־לבן,
מדבר עברית) .מישדר, שבו
ניתן לראות בשחור־לבן מיש-
חקי טניס, כדורגל וכדורסל
באירופה ובארצות־הברית, אשר
צולמו בצבע, למגינת ליבם של
משלמי אגרת הטלוויזיה.

• תעודה: כריחה מאיראן
0.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

שנה וחצי לאחר שרוב תחנות
הטלוויזיה בעולם המערבי הקרינו
את סיפור שיחזור קורותיהם
של ששה אמריקאים באיראן,
שנמלטו לבניין השגרירות
הקנדית בטהרן — זוכים תושבי
ישראל לצפות בסיפור זה.

• כסף: מהון להון
( — 11.15 שחורל-בן).

מגלה מיכתב אהבה ודורשת ממנו
הסבר. אלקס קורד מופיע
בתפקיד של אלוף אולימפי לשעבר,
היוצא לשייט עם בתו פגי
(ננסי מקיאון) ,והוא אינו מודע
לעובדה כי הוא מפעיל לחץ על
הילדה, כדי שתהפוך לספורט־אית
מעולה.

• מותחן: עולם ה
מיסתורין של אורסון וולם
( — 11.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
הסרט סופת קרח הוא עוד אחד
מסרטי האימים של אורסון וולס,
ומוטב לסגור את חדרי הילדים,
בטרם תחל הקרנת הסרט.

• מולדת: ארץ־אהב
תי 8.03 שחורל-כן).
״תוכנית חיובית״ של הטלוויזיה
הישראלית בהנחיית מאיר שליו.

• תעודה: אפשר לעשן
8.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).

• סרטים מצויירים :
מיקי ודונאדד (— 5.30
־טידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סרטים מצויירים בכי
הנפגשים
ברכבת, והגבר מזמין את האטה לארוחת. בסרט ממכבים :
רובין ביילי, ג׳וליאן הולוויי, מרג׳ורי בלנד ולסלי אש. אורכו
של הסרט 52 דקות.

6. 12

ליועץ נישואין, שם חושף
ג׳ו גילוי מדהים. ברנדה מייעצת
לרודה לחשוף את יחסיה
הסבוכים עם בך זוגה שעזב
את הבית.

יום חמישי

יום ראשון ()13.12

יום ראשון

• סידרה: רודה (8.03
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .רודה וג׳ו פונים

סרט המספר על היחשפותם
של לא-מעשנים לסכנות העישון.

הולוויי,
בלנד, ביילי ואש: חיציו של קופידון

כלום: עולמו של אורסון וולם
מוצאי שבת, שעה 11.20

111111311
7 . 12
• בידור: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית) .מישדר-
תשבץ, שבו המנחה, יהודה בר קן,
מפגין את בורותו.

• בידור וריקוד :
שמונה וחצי (— 8.30
שידור בצבע, מדבר עברית)
.נסיון יומרני לעסוק
בתרבות ישראלית, בהנחיית טל
נתיב, התועה בלי נתיב בנושא
איכויות התרבות והריקוד. הכתבות
נראות ככתבוודתירגול,
שהוכנו בבית־ספר לשדרי טלוויזיה,
בשבוע הראשון ללימו דים.

סידרה: כנים ואוהבים
0.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
בפרק שביעי ואחרון של סידרה
מעולה זו, מתה אמו של פול.
לאחר מותה הוא מחליט לשאת
את מרים, נערתו מהעבר, ולנסות
לשנות את אורחות חייו.

סו-אלן מגיעה לעימות עם
ג׳יי אר, שבו משתלבים גם
בובי ופאם. ג׳וק מחליט למכור
את זכיון הנפט במיזרח
הרחוק, בעוד ג׳יי אר מנסה
לעצור בעדו.

• תובנית-אולפן: זה
הזמן 11.00 שחור-
לכן) .תוכנית מלל חסרת יציבות,
שנופלת בין הכיסאות של
שיחה בשניים ושעה טובה.

נאהד מתחילה לחשוד כי בעלה
השני, המקנא לה בצורה מוגזמת,
הוא אשר רצח את בעלה
הראשון. בגלותה את האמת מתחילות
צרותיה. משתתפים: נג־ווא
פואד, חסיין פהמי ומגדי
ווהבה.

בל בשימחד, הצעה להעביר מכונית
קדילק מפוארת מנאפולי
באיטליה לבורדו שבצרפת. סוכן
המכירות אינו יודע כי הוא
הופך בכך שותף להברחת זהב
מאיטליה לצרפת, בקומדיה שביים
ג׳ראר אורי, ומככבים לו־אי
דה־פינס ובורוויל. קומדיה
זו נועדה להקרנה כבר פעמיים
בטלוויזיה, ונדחתה בשלעיצו-

הפרק הדירה. בנסון מנסה לנהל
פרשת אהבים בדירתו החדשה.

• סידרה: דאלאס
( — 10.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).

• סרט ערכי: אהבה
ללא מיצרים (— 0.05
•טחור־לבן, מדבר ערכית).

• חדשות: השבוע
יומן האירועים (— 8.15
שהור־לכן).
• בידור: שעה טובה
עם מני פאר ואורחיו
( — 0.15 שידור בצבע,
מדבר עברית).
• סרט קולנוע: הקא
דילק הלבן 10.15 שידור
כצבע, מדבר צרפתית)
.סוכן מכירות תמים מק
כנסון
11.20 שידור י
כצבע, מדבר אנגלית).

יום שלישי
8 . 12
• לימוד: סאלאם ותעלם
8.00 שחור-
•רכן, מדבר ערכית).
תוכנית ללימוד ערבית.

כל־גדם וגריי: דאלאס
יום שני, שמה 10.30
מונד וילסון) היוצא לשייט בחברת
מזכירו (ג׳ימי ווקר) ואהובתו
הנוכחית(תלמה הופקינס)
מופתע כשהוא זוכה בדבר שאותו
חיפש. עיניו של בארט
(וילסון) משוטטות על פני כל
אשד, בשטח, בשעה שידידתו,
טרייסי, פורקת את המזוודות ו

תוכנית-אולפן: דילמה
10.25 שחור
לכן) .תוכנית היוקרה האולפנית
של הטלוויזיה, בהנחייתו
המעולה של ירון לונדון, העוסקת
בשאלות אתיקה בנושאים
שונים.

• סידרת טלוויזיה :

• בידור: עוד להיט
( — 8.25 שידור בצבע,
מדבר ומזמר לועזית).
• צרכנות: כולבוטק
( — 0.30 שחור-לבן).
תוכנית הצרכנות של הטלוויזיה.

ד ת: שורת הדין
( — 10.05 שחור-לכן).
בעיות של הזרעד,־מלאכותית.
התוכנית אינה מתייחסת ל־השתקפויות
בעיה זו בחוק האזרחי
בישראל, אלא אך ורק
בהלכה הדתית.

ן י1/י.|1ן 1מיי?! גולדשטיין לפני עשר
שנים, כאשר היה גיטריסט

מצליח ופופולרי בן .22 הוא ניגן במחז־מריס
ובתיאטרון, לפני שהידרדר לסמים.
ד* פני עשר שגים הוא ד,יד, אחד
• ד,גיטריסטים הידועים בארץ. מייק
גולדשטיין, אז בן ,22 ניגן במחזמר
קזבלן, בהצגה צץ וצצה, ליווה את יהורם
גאון והיד, גיטריסט מוביל במחזמר האמריקאי
שיער, שהיה אז אחת ההצלחות
הגדולות ביותר של עולם הבידור
הישראלי.
לפני למעלה מעשר השנים הוא היה
חבר בלהקות קצב פופולריות, יחד עם
בכירי המוסיקאים בישראל. היום הוא
יושב בביתו שברמת־השרון, וצופה בחבריו
לשעבר המופיעים בטלוויזיה. צופה
ומתגעגע. הוא רוצה לחזור למקום שבו
געצד ולהמשיך.

לפני עשר שנים היתד, למייק גולדשטיין
דירת־גג ברחוב דיזנגוף בתל־אביב.
היתד, זו אחת הדירות הפופולריות
ביותר בין אנשי הבוהימה. אל דירתו היו
מגיעים אחרי ההופעה שחקנים, זמרים,
מוסיקאים, וכמובן גם מזדנבות ומעריצות.
המסיבות שהתקיימו בדירת־הגג הקטנה,
נמשכו עד לשעות הקטנות של הלילה.
לעיתים אף עד לשעות הצהריים. אז
היו מבלי המסיבה מתעוררים משגת השיכורים
המסוממת שלהם, הולכים לקפה
כסית כדי ללגום את כוס הקפה הראשונה,
חוזרים לדירה של מייק, מגלגלים
סיגריות של חשיש עד לשעות הערב,
הולכים להופעה וחוזר־חלילה.
תל־אביב של לפני עשר שנים גילתה
את הסמים. החשיש הפך להיות סם מקובל
בבוהימה. מי שלא היה ״בראש״ היה
מוקצה מחמת מיאוס. ד,״צינגלה״ ,ד,״פגז״
ו״התותח״ הפכו לאלמנט חשוב ביותר
בשפת הרחוב הדיזנגופית. גם ה״סטוץ״
הפך להיות חלק בלתי נפרד הן מהשפה,
הן מאורח־החיים, ובדירתו של מייק, על
הגג ברחוב דיזנגוף, התרחשו ״סטוצים״
יומיומיים.
אחר־כך החשיש כבר לא הספיק, אז
לקחו אל־אם־די. ספקי הסם כיונו בשם
חברת ״טריפ טורם״ ,וגם זה הפך חלק
מן האוצר הלשוני של הימים ההם, בדיוק
כמו ״שחק אותה״ ,״אכלת אותה״ ,״דאווין״
,״סוטול״ ,ומילים רבות אחרות, ש דן
בן־אמוץ ונתיבה בדיהודה לא הספיקו
לקטלג במילון שלהם לעברית מדוברת.

סמים ואקשן

ייל, גולדשטיין היה חלק ממה ש-
• 1קרה ברחוב דיזנגוף. חלק אינטגרלי.
נערות במזימה, אורגיות פרועות, סמים
קשים — הכל היה חלק מהמישחק .״כל
יום הכרתי מישהו חדש״ ,הוא אומר ה יום
.״לא היה רגע של שקט. כל הזמן
היה אקשן. סמים ואקשן,״ הוא נזכר.
התקופה ההיא תבעה קורבנות. היתה
לילי נובל, נערת-זוהר יפהפייה, חברתו ואם
בתו של הזמר לארי ווקר, שנדרסה
באירופה על־ידי רכבת. לילי היתר, מכו

להירואין. היה סאטל, צייר כישרוני
שמת בטביעה במימי אחת התעלות ב־אמסטרדאם.
היה האדריכל המוכשר רפי
רייפר, שמת בעת שירות מילואים ופרשת
מותו לוטה בערפל.
מבין אלה שלא מתו, היו שחזרו בתשובה,
היו שאושפזו בבתי־חולים לחולי
נפש או שנזקקו לייעוץ פסיכולוגי. היו גם
כאלה שיצאו מהתקופה ההיא ללא פגע.
אחד הקורבנות של התקופה ההיא הוא
מייק גולדשטיין. עשר שנים הוא היה בחזקת
נעלם. אנשים לא ידעו מה קרה לו.
איש למעשה לא טרח לבדוק, לברר. אמ רו
שהוא באירופה, אמרו שהוא באר-
צות־הברית. אמרו שהוא השתגע. לפעמים,
כשמעט חברים ותיקים היו עוברים
ליד דירת־הגג שברחוב דיזגגוף פינת
קרן־קיימת, היה מישהו מרים את
ראשו ושואל :״מה עם מייק?״ איש לא
ידע לענות.
לפני כמה שבועות התקשר מייק גולדשטיין
עם מערכת העולם הזה. הוא צפה
בתוכנית הטלוויזיה שדנה באישפוז בכוח
בבתי־חולים לחולי־נפש, והחליט לספר
את סיפורו.
תקופת הזוהר
מייק
ף*׳ כיתד שברמת־השרון,
״ גולדשטיין הוא אדם שונה מזה שהיה
לפני עשר שנים. הוא עלד, במישקל, שי ערו
הלבין, חיפי כסף שזורים בזקנו.
מייק מתגורר בבית הקטן עם רעייתו מזה
חצי שנה. צפרה.

מספר מייל, גולדשטיין:

יום אחד הבן־אדם מוצא את עצמו בלי
בגדים, עירום כביום היוולדו. לא אומרים
לו איפה, לא אומרים לו מתי, לא אומרים
לו למה. הוא מקבל הידמה מטולאת,
שדורי־דורות של חולים לבשו אותה לפניו,
והמזכירה את ביגדי האסירים מ־אושוויץ.
והבן־אדם שואל את עצמו: איך
אני יוצא מזהן מה קורה איתי?
אני יליד רמת־גן. אמי היא מטפלת
מקצועית בתינוקות, ואבי עורך בשפה
האנגלית בלישכת העיתונות הממשלתית.
למדתי בתיכון גאולה עם קובי רבט.

1ס^דו*׳ מייק גולדשטיין בחצר ביתו
בתזת־השרון, עשר שנים
אחרי שאושפז בפעם הראשונה. מבוגר,
שיערו מאפיר, וחוטי כסף שוזריס בזקנו.
הקמנו ביחד להקת קצב. כך החלה ה־קאריירה
!שלי.
במחזמר שיער ניגנתי גיטארה מובילה.
הייתי חבר בלהקת הלהבות, שבין חבריה
היו בועז שרעבי ויהודה קולטון. פתחנו
את מופע להקת הרוק הבריטית סינג
סינג, שהיתה מאוד פופולרית בארץ. אני
זוכר הופעה לפני ארבעת אלפים איש
בבריכת גורדון. מדוב התרגשות היה לי
פיק ברכיים. הופענו במועדון הרקיע השביעי
ביפו, ארבע הופעות בערב.
וכך נכנסתי לסמים. חבר הציע לי.
אמר: יש משהו עלא-כיף כיפאק, גורם
לך לצחוק, בוא תנסה. הייתי צעיר וטי פש.
ניסיתי חשיש וזד, מצא־חן בעיני.

זו היתד. תקופת הזוהר שלי. עשיתי
פסקול לסרט של יגאל בורשטיין. הופעתי
בערב אימפרוביזציות בצותא יעם מגבר
וגיטארה. השחקנים היו מאלתרים מישחק
ואני הייתי מאלתר אפקטים. התשלום
היה זעיר, אבל הספיק. היה לא גורמלי.
) זו היתה עבודה אמנותית לשמה.
יקי יושע, בימאי הסרטים, הפגיש אותי
עם האמרגן פשנל, והוא ביקש ממני לנגן
בהצגה צץ וצצה עם ריבקה זוהר ועזרא
דגן. אחר־כך ניגנתי בקזבלן עם יהורם
גאון. היו קצת סמים .,קצת חשיש פה
י ושם — לא הייתי עדיין זרוק או מסטול.
יום אחד אני פוגש איזה אמריקאי.
ניגנתי אז בלהקת המיטריות. הוא נתן
לי את האל־אס־די הראשון שלי. אבל
זה היה שום דבר לעומת האופיום. את
יודעת מה זה אופיום ז אתה יושב ולא
זז. חוטף קריזה של גירוד ולא זז מה כסא
במשך חמש שעות. אתה לא זוכר
מה עבר עליך בחמש השעות האלה.
בחוץ, מחוץ למקום שבו אתה יושב,
אנשים לא לוקחים סמים. הם מסתכלים
עליך מוזר, זה לא נעים. אדם שמשתמש
בסמים חושב אחרת. הזמן הפנוי שלו
שזנה מהזמן הפנוי של אדם נורמלי. הוא
לא חושב: אני אלך לרופא־שיניים או
לבנק או לבקר את ההורים. הוא רק חושב
מתי הוא מגלגל את הסיגריה הבאה,
מתי יקח אופיום. זה מה שנקרא התמכרות
— אתה חושב רק על סמים. אינך
מתייחס כלל ליתר ההיבטים של החיים.

״אגי נופל
אחורה.״
^ ד שיום אחד ישב אצלי חבר, בחור
? ידוע מאוד ואמר לי: שמע מייק,
תפוס את הבן־אדם, אני אומר לך את
זה ויותר לא תראה אותי! כשהוא הלך

הילד מייק עם הגיטארה הראשונה שקיבל
מהוריו, כשהיה בן .13 הוא אהב את הגיטארה
יותר מכל דבר. היום, לאחר עשר שנים שלא נגע בגיטרה, הוא שב להתאמן בנגינה.

התחלתי לחשוב למה הוא מתכוון? הבנ תי
שהוא אמר לי בעצם: תפוס את עצמך,
אם תמשיך כך אתה תמות.
זמר ידוע וחברתו הידועה לא פחות,
הלעיטו אותי בטריפים. ניגנתי אז
במחזמר קפוץ, שהיה חיקוי עלוב ל שיער.
בני אמדורסקי, המפיק, זרק אותי
מפני שעישנתי סמים. היו עוד הרבה
סיפורים שאינם ראויים לדפוס. גועל
נפש כל התקופה הזאת! כל יום פגשתי
מישהו אחר, לא ידעתי מה אני מדבר,
עם מי אני ישן, ומי יקום לצידי בבוקר.
ולי לא היה לא אבא ולא אמא. הם
לא הכירו בי בגלל שהייתי בסמים. גם
לא רופא ולא פסיכיאטר. הייתי לבד ולא
תמיד היד. לי כסף. רציתי לצאת מה סמים.
יום
אחד התקשר אלי הזמר אבי אביבי,
ואמר לי שיש אמרגן אחד בשם מרקו
תורג׳מן, שמוכן לשמוע אותנו. הקמנו
להקה מפוצצת. היה לנו גיטאריסט אחד,
מסיומם אמיתי, ועוד משוגע אחד שישב
שלוש וחצי שנים בלונדון על הברחת
סמים ונהיה פסיכי מהכלא.
ציפו ממני שאני אהיה אלווים פרסלי
לפחות. אני לא אשכח לעולם את ההופעה
הראשונה. ההופעה התחילה, ופית*
אום אני מרגיש שנופל לי המפרט. אני
נופל אחורה והגיטארה נופלת עלי, ואביבי
אומר לי :״יה בן־זונד״ הרסת
לנו את ההופעה.״ אחרי זה אמרתי לעצמי
שאני גמור עם הגיטארה! טיים אאוט.
ואז, אחרי כל זה, עברתי ניתוח לה סרת
גידול ממאיר מתחת לאוזן. זה היה
סיוט. לא בדקו, לא הסבירו לי שום
דבר. באתי לבית־חולים לבד, ומצאתי את
עצמי בחדר ההתאוששות שנראה כמו
בית־חרושת. לידי שכבה איזו זקנה בלי
שיניים, מחייכת אלי. התחלתי לצרוח.
אבי בא לחדר. היה ילי שטף דם פנימי.
הוא הזעיק רופאים, הכניסו לי אינפוזיות,
פתחו את התפר — וכל זה כשאני בהכרה
מלאה. עינויים איומים.
אחרי הניתוח לא רציתי לדבר עם אף־
אחד בעולם. אבי אמר: הילד לא מדבר,
לא פוצה פה, הוא זקוק לטיפול פסיכיאטרי.
סירבתי. הוא אמר: או קיי, אז אני
זורק אותך מהבית, לך לרחוב.

״לוקחים אותי
לבת-ים!״
בודה בתור גיטאריסט לא רציתי.
? לא היה לי לא ציוד ולא ביטחון-
עצמי. אחרי שנגמלים מסמים זה קשה
מאוד. לימדתי גיטארה בקונסרבטוריום
בחיפה. חיפה לא היתד. בשבילי. אנשים
הולכים אבל לא יודעים לאן. אף אחד
לא מדבר אליך. חזרתי לתל־אביב.

באתי הביתה, אמרתי: הורים יקרים,
נשבר לי. או שתעזרו לי או שאני מתפוצץ.
אני בן יחיד ואתם לא חסרי־אמצ-
עים. אבי אומר: אני הולך. אמרתי לו:
תלך ואל תחזור! דחפתי וגירשתי אותו
מהבית. קיבלתי את הסעיף. אמא שלי
אמרה: גם אני הולכת.
בתשע דופקים בדלת ישני שוטרים, ז־קלמנט
— אחד גבוה שמן ורשע מבתים.
כל החולים מכירים אותו. השוטר אומר:
יש לי צדאישפוז נגדך מהפסיכיא־טור
המחוזי: בוא אייתנו, יהיה בסדר.
בחוץ היו שתי ניידות ומונית ספיישל.
השוטרים עמדו בצורה מאיימת. אמרתי:
אלך בשקט. שאלתי: ניידת או מונית?
אמרו: אתה בא איתנו. נסענו במונית.
חשבתי שייקחו אותי למישטרת יפו,
(הן זשך בעמוד )52

גיטריסט בנשמה

״מה צופן העתיד!״

למייק גולדשטיין,
אחד הגיטריסטים
הידועים שלפני עשר שנים? אחרי תקופות אישפח בבתי־חולים

לחולי־ נפש וטיפול פסיכיאטרי ממושך, הוא חזר לחיים נורמליים,
נשא אשת ומתגורר בבית קטן ברמת־השרון. כעת הוא רוצה
לחזור לחיים רגילים. הוא מנסה ליצור קשר עם חבריו הנגנים.

מיכל וצאת למילחמה

.,זעקת• לעזרה!׳׳

(המשך מעמוד )13
ראש המטה הכללי

גבאי לדין על איבוד הנשק! ,ונדון למאסר.
בימים אלה עומד־לדין הקצין,
סרן אריק מור, בעוון אי־דיווח וחיפוי
על אובדן הנשק.

דלל! :מיכל חן התלוננה על סרן ויינ־טרוב
שהוציא דלק מתוך רכב־חירום,
והיורה להכניסו למיכלים שעליהם נרשם
שמו באדום, לשימושו האישי. מאוחד
יותר, לקראת סוף ,1980 כשנותרו בידו
תלושי־דלק שתוקפם עמד לפוג, נטל דלק
תמורתם, ושוב הכניס דלק זה למיכלים
ששמו נרשם עליהם. גם תלונה זו נבדקה
על־ידי מצ״ח ,׳ונמצא ישיש לה יסוד.
הומלץ להעמיד את ויינטרוב לדין.

רכב ז מיכל חן התלוננה נגד הסמח״ט
שגרם לתאונה עם רכבו, ולא דיווח עליה
למרות שהרכב האחר ׳שהיה מעורב בתאונה
היה רכב אזרחי, והיתר ,׳חובת־דיווח.
לא נמצא יסוד לתלונה. בתלונה
אחרת טענה מיכל חן שהסמח״ט העביר
בריכבו הצבאי את מטלטליה של ידידתו
מדירה לדירה. הסמח״ט טען באוזני
אנשי מצ״ח שחקרו את התלונה, שהעביר
ספרים בלבד, והם קיבלו את גירסתו.

.,גיא

75׳ י רז

לא דוגמה
לכלל צה״ל

לא ר אינו מקום

*יכתיב הפרקליט הצבאי

בעיקבות חקירת המישטרה הצבאית
הודיע הפרקליט הצבאי
של פיקוד־המרכז למיכל חן את תוצאות החקירה שנערכה בתלונותיה נגד הסמח״ט.

במחלקת־החימוש,
י• מנהל־העבודה
רס״ר עופר דנין, הועבר לתפקיד אחר
באוגדה׳ כאשר חזר רס״ר עמירה למוד
לקת־החימוש.
י • רס״ר דויד עמירה עצמו הועבר
לתפקיד אחר, ואינו משרת בחטיבת ה־חי״ר.

רס״ל אבי חן, ממחלקת החימוש,
הועמד־לדין, נשפט והורשע, ומסיים בייטים
אלה את רי!5וי ששת חודשי המאסר
שנגזרו לו.
י • סמ״ר

שמשון

שוקרי,

שלמענו

באשר לסרן ויינ ט ר או ב הוברר כי יש י סו דלט ענו תיו כנ ג דו
בנושאים הבאים:
א. שימוש בתלושי דלק צבאי ב ני גו ד לפק׳ הצבא.
ב. אי דיווח עד שימוש ברכב צבאי.
ג. כניסה שלא כ דין למחסנים בי חי ד ה.

מפקד מחלקת־התחזזקה, סרן אריק
מור, עומד עתה לדין על אי־דיווח וחיפוי
על אובדן נשק.

מיכל חן שבה וטענה כי בעלה חף־מפשע,
ליל 11ליל
* וכי הודה באשמות שיוחסו לו משום שי
התמוטט. במיסגרת מאמציה פנתה לומטכ״ל, וגם זכתה לקבל ממנו• תשובה בכתב־ידו.

י• השליש צחי ויינטרוב, השתחרר
מהצבא לפני זמן קצר, אחרי החקירות
שנוהלו נגדו.

לאחר בדיקת כל ט ענו תיו כנגד סא״ל
לנקוט כנ ג דו בצעדים משפטיים כלשהם.

י• הסמח״ט, סגן־אלוף משה, הועבר
מתפקידו אחרי האירועים הללו. הוא כבר
אינו משרת בחטיבת המילואים.

עם קבלת ק בי לו חיי ך ש כנדון נפתחה חקירה פול סצ״ח לבדיקוז
הטענות שהועלו על ידך.

שלל האירועים הללו — שכולם
אירעו או נחקרו בתוך תקופת זמן
קצרה של כמה חודשים, הביאו למעשה
לכך, שכמעט כל הסגל הסדיר ואנשי-
הקבע הבכירים של חטיבת המילואים
כבר אינם משרתים בה. חלקם ריצה
תקופת מאסר, ואחרים עומדים למישפט.

ז ׳ ע 0ל ל/

ן* נגד ויינטרוכ הוגשה תלונה שלא
#יי דיווח על רכבו הצמוד ולא שילם מס־הכנסה
על הכנסה זקופה, כפי שמחייב
החוק. לפי גירסת מצ״ח, אכן איחר
ויינטרוב בדיווח ובתשלום, אך לדבריו
נבע הדבר משיכחה, והתשלום בוצע
לבסוף.

נעשתה בחינת־השלב, הועמד לדין והורשע.
הוא משרת עדיין ביחידה בדרגת
טוראי.
הנשק, רס״ר מישל, נשפט לפ1י
הסמח״ט והועבר לשירות ביחידה אחרת.
* כמו כן הוגשו מישפטים, לפני קציד
שיפוט בכיר, נגד חיילים סדירים, כגון
תמיר גבאי, חיים ארביב ואחרים, שחלקם
השתחררו בינתיים משירותם, ואחרים
עדיין משרתים בצה״ל.
בחטיבת החי״ר לא בוצעו עבירות המורות
במיוחד. נראה גם שהמישטרה הצבאית
ושילטונות הצבא לא עצמו עין, וחקרו
את התלונות, ואף הסיקו מסקנות לגבי
האשמים. אך ההצטברות של המיקרים
ביחידה קטנה אחת, היא המעוררת חששות.
קשה להניח שמה שהתרחש בחטיבה
זאת מאפיין את המתרחש בכל יחידות
המילואים של צד,״ל, אך קשה גם
להשתחרר מהחשש שבלא מעט יחידות
מסוג זה, משתררת אווירה של ״איש
הישר בעיניו יעשה״.

גסיון להגחות
עדים

ף* אש־־לישכתו של דובר־צה״ל, רבי
סרן קרני עומר, הגיבה על הפרשה:

להלן תגובתה :
א. כל טענותיה של מיכל חן שהועלו
בפני כתב העולם הזה נבדקו ביסודיות
במיסגרת חקירת מצ״ח.
ב. בטענותיה טענה גברת חן, כי בעלה
(אבי חן) ״חף מפשע״ ,ולא עבר את כל
העבירות שיוחסו לו במישפט (אם-כי היא
הסכימה שבעלה עבר ארבע עבירות).
ג. כן העלתה טענות נגד מפקדיו, אשר
עברו עבירות ׳שונות ואשר כביכול רקמו
נגדו עלילות שווא.
ד. גברת חן סירבה. מפורשות, במהלך
עדותה, לגלות את מקורות המידע שלה,
כך שעדותה נותרה בגדר עדות שמיעה.
ה. במצב עניינים זה לא ניתן היה לקבוע
מימצאים כלשהם על־סמך הקבילה
והעדות במקום, שאין להם תימוכין בחומר
ראיות אובייקטיבי, או שלא קיבלו אישור
על-ידי הניקבלים עצמם.
יו. למרות זאת נבדקו כל הטענות, ובמקום
שנמצאו להן תימוכין בחומר הראיות
שבתיק, ניתנה על־ידי פרקליט
פיקוד־המרכז הוראה להעמיד־לדין מיש-
מעתי את האחראים לכך (כך לגבי שלושה
סעיפים שלגביהם נמצאו תימוכין).
ז. במהלך החקירה התברר, כי חלק
מטענותיה של הגברת חן הן חסרות-
בסיס לחלוטין, ולחלק האחר לא נמצאו
כל תימוכין בחומר הראיות.
ח. במהלך מישפטו של בעלה ניסתה
גברת חן להנחות מספר עדים, לגבי עדות
שעליהם למסור במצ״ח ובמהלך המישפט.
ט. גברת חן קיבלה הסבר מפורט ממפקד
מצ״ח, אולם היא לא השתכנעה, והביעה
הסתייגות מכך שפרקליט־הפיקוד
יחווה דעתו, מאחר שלדעתה הוא ״צד
בעניין״ .הובהר לגברת חן כי חוות־דעת
הפרקליט מבוססת על חומר החקירה.
עד כאן תגובת ראש לישבת דובר־צה״ל.
מיכל
חן הגיבה על הטענה, שניסתה
להשפיע על עדים במהלך מישפטו של
בעלה. לדבריה, אילו היה הדבר נכון,
יהיה מקום להעמידה לדין, שכן השפעה
על עדים היא עבירה סלילית, אך הדבר
שדמה פרנקל 1
לא נעשה.

(החשך מענזוד )51
אבל ראיתי שעוברים את יפו, ממשיכים
לנסוע, ואז הבנתי — לוקחים אותי לבתים.
הייתי היסטרי. משותק מרוב פחד.
מה אני יודע על בתי־חולים למשוגעים.
חשבתי לעצמי שזיו אי-הבנה. שאדבר שם
עם מישהו. אני אדם אינטליגנטי, אוכל
להסביר את עצמי, איכשהו אצא מזה.
עברנו את החומות. השמן, קלמנט, ציל־צל
בדלת. פתחו אותה, הוא דחף אותי
פנימה והלך. מצאתי את עצמי באולם
גדול וריק. פיתאום בא מולי אח עם
בגדים לבנים ואמר לי: אתה צריך להתאשפז.
אמרתי לו: השתגעתי אמר לי:
עוד לא.
עדיין האמנתי שאצא מזה. יצאתי ממצבים
יותר קשים. מולי נעמד אחד בריון
בפוזה מאיימת ואמר: תתפשט! התחתונים,
הגרביים, השעון, הארנק, הכסף
— כל מה שיש לך. וכאן התחלתי
לשקשק. לבשתי את הפידמה הנוראית,
שקלו אותי והובילו אותי למחלקה הסגורה,
הנמצאת בתוך המחלקה הסגורה —
כלומר, הייתי חולה מסוכן מאוד.
המחלקה הזו בנוייה מרשתות, כמו בכלא.
כל רשת נעולה על מנעול ובריח.
הכניסו אותי פנימה, איש לא הסביר לי,
איש לא דיבר אלי. ישבתי, ישבתי ישבתי
לא יכולתי לפצות פה. פחדתי. כל
הלילה צעקתי: תקראו לאמא שלי ! לא
רוצה להיות פה.
בבוקר בא אח עם זריקה ואמר: פה
זה לא בית־מלון. חפש מיטה פנויה ושכב
עליה. שאלתי אותו מה הוא מחזיק ביד.
אמר לי: לא עניינך. איבדתי את הכרתי.
חזרתי אליה כעבור ארבע ׳שעות. שעה
אחרי שהתעוררתי הזריקו לי עוד זריקה.
אין לי מושג מה זה היה.
ביום השלישי ראיתי רופא, ד״ר יוסף
שווילי. הוא שאל אותי: אתה ייודע איפה
אתה ׳נמצא? אמרתי: יודע. שאל: מה
אתה רואה? אמרתי: לבן בעיניים. שאל:
מה אומר לך השם בת-ים? אסרתי: להקת
המטריות, וגם החברה הראשונה שלי
הייתה מבת־ים. זה מה שאומר לי בת־ים.
באותו יום הזריקו לי ארבע פעמים.
בין זריקה לזריקה התפתלתי מכאבים.
הרגשתי מטומטם לגמרי. מקימים אותך
בחמש בבוקר. אתה יוצא מהמיטה, יושב
בחדר־מדרגות עם כל החולים, מחכה ש־הערביות
ישטפו את האגף. המראה נורא:
אנשים מעוותים, נשים זקנות, גברים
זקנים, אישה חולה שצועקת ומורטת
שערותיה.

מכור לוואליום

לו שה חו ד שי ם הייתי באגף ה״
סגור. קיבלתי אוכל, זריקות ומקלחת
פעם ביומיים. הצוות המטפל היה
איום ונורא — לא מיומנים, לועגים לחולים,
מתייחסים בגסות.
אחר*כך העבירו אותי לאגף הסגור לא
למסוכנים. היו שם חולי־נפש ללא תקנה,
שלא יודעים על מה הם מדברים. הבנתי
׳שאני לא אצא מכאן לעולם. ביקשתי להיפגש
עם עובדת סוציאלית. לא ראיתי
איש. ההורים היו מגיעים לחמש דקות,
מביאים לי סיגריות. האח היה מזהיר אותי
קודם שאתנהג איתם יפה.
חלפו שלושה חודשים נוספים. במחלקה
הסגורה עוקבים אחריך. אתה צריך
להתחנן לרופא הרב־כלאי: תי לי בבק שה
להיות בשטח בית־החולים, בליווי
אחות, כדי לראות קצת שמש, צמח, פרח.
הייתי רואה את הבתים מעל לחומות ׳
ביתיים. ראיתי את הכבסים התלויים, וזה
יעורר בי תיקווה. חשבתי לעצמי: אם
מחוץ למקום הזה עדיין חיים אנשים,
אולי גם אני אצא.
יום אחד הוחלט לשחרר אותי. אמרו
לי לבוא למעקב כל חודש. הפנו אותי
לרופאה בת .70 היא לא ערכה לי בדי קות
פיסיות, לא לחץ דם, ושיחררה או תי
עם מאתיים כדורי־הרגעה. ואני —
שאעשה מה שאני רוצה.
שכרתי דירה בתל־אביב. ביטוח לאומי
שילם לי מאה אחוזי נכות. יום אחד אני
צופה בטלוויזיה, והסתבר לי שעברו שלד
שה ימים. נותנים לך כדורים חופשי,
אומרים לך קח שלושה ואתה לוקח ,50
ביחוד עם היית פעם מכור לסמים. כך
עברו שלוש שנים. הפכתי מכור לכדורים
שסופקו לי ברוחב־לב מבית־החולים.
הייתי מגיע בל חודש לפגישה עם הרופא,
הוא היה נותן לי מירשם ושולח אותי
הביתה. שום שיחה, שום התעניינות
במצבי.
לבסוף נשברתי. הלכתי לרופא קרדיו־
(המשך בעמוד )56
העולם הדה 2309

די עת האירוסין לקראת הנישואין
בתנאים — דהיינו, הסכם־הנישואין
לקראת הקידושין — הוסכם במפורש בין
הצדדים כי הנישואין ייערכו על בסיס ידיעתה
והסכמתה המפורשת של התובעת,
שהמישפחה תתנהג ותחייה לפי צורת חיים
חרדית ביותר.
״הוסכם במפורש שהזוג יחיה לפי המקובל
בין לומדי הישיבות החרדיות מזה
דורות, כשהבעל לומד תורה בישיבה והד
אשד, מפרנסת את המישפחה.״
פיסקה זו היא קטע מכתב־ההגנה, שאותו
הגיש אהרון ברלינגר לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, אחרי שנתבע על־ידי
אשתו, דבורה ברלינגר, לשלם לה מזונות.
בטיעוניו, שהוצגו בבית־המישפט על־ידי
פרקליטו, עורך־הדין חיים פאל, הכריז
אהרון שהתובעת חייבת לפרנס אותו
כפי שנהוג בחוגים החרדיים. במשך אר בע
שנים היא אכן מילאה את חובתה זו,
אולם לפתע שינתה טעמה והגישה את
תביעת המזונות.
בני־הזוג ברלינגר נישאו זה לזו ב־30
באפריל 76׳ .חייהם לא עלו יפה מאז.
גוללה דבורה את סיפורה בכתב-התביעה :
״הנתבע, שרוב שעות היממה אינו נמצא
בבית, זונח את מישפחתו. הנתבע איננו
מפרנס את התובעת והוא מסרב לעבוד
למרות שהוא יכול לעבוד תביעתה של

..הוא אינו נמצא נניח,
זונח את מישפחתו
ומסרב לעבוד
טוענת האישח
דבורה ברלינגר הוגשה באמצעות פרק ליטה,
עורך־הדין יוסי ברד ממישרדו של
עודך־הדין אמנון זכרוני.
להגנתו טוען אהרון, כי אשתו היא מורדת,
כי ״מזה כשנה אינה מוכנה לקיים
עם הנתבע יחסי־אישות,״ וכי היא ממררת
את חייו.
״בחוגים החרדיים,״ נאמר בכתב״ההגנה,
״נהוג ומקובל שחובתו של הבעל ללמוד
תורה, וחובתה של האשד, לדאוג לפרנסת
המישפחה כולה, לצאת לעבודה ולדאוג
לצרכי הבית.״

פרקליטים פאל וזכרוני
״היא אשה מורדת!״
אהרון גם הוסיף וקבע, כי אסור לרעייתו,
שהיא אשד, חרדית, לפנות לבית־מישפט.
אם יש לה טענות נגדו, הסביר,
עליה להביאן לפני בית־הדין הרבני.

״לא התחייבתי
לעבדות!״
די ישיבה שנערכה ב־ 17 בנובמבר,
״ לפני השופט יעקוב ינון, טענה דבורה
:״אף פעם לא הסכמתי שאגי אעבוד
עד הפנסיה בלי שום אפשרות לצאת
מזה. הסכמתי שאני חצי מישרה והוא חצי
מישרה. לא זוכרת שאמרתי שרק אני
אעבוד. לא זוכרת שהתחייבתי לעבדות!״
האשד, סיפרה, שהיא חזרה בתשובה
עוד לפני הנישואין, ושהיא רצתה להינשא
לבעל חרדי. אולם בשום שלב ביחסי
בני־הזוג לא הוסכם ביניהם כי היא תהיה
המפרנסת העיקרית והיחידה. הוסכם, לדבריה,
שאהרון ילמד חצי יום בישיבה
ובחצי השני של היום יעבוד. כשראתה
שהוא לא עומד בהסכם ומתבטל, שלחה
אותו דבורה ללמוד בישיבה יום שלם.
״הוא סופר סת״ם,״ אמרה דבורה .״הוא
הוכר לי כבעל פרנסה, אחרת לא הייתי
מתחתנת.

״זה לא נכון,״ הוסיפה דבורה ,״שבחוג
הזה רק לומדים• יש כאלה ויש כאלה.״
על דבריו של אהרון, שאשתו היא מורדת,
ועל־כך שאסור היה לה באיסור מוחלט
לפנות לערכאות, טען פרקליטה של
דבורה :״אין לעורר נטיות התבדלות של
חוגים שונים.״
״בית־המישפט,״ טען ברד ,״חייב שלא
לתת יד לאי־הכרה מצד חוגים מסויימים
במדינת-ישראל, ברשויותיה ובמוסדותיה
המוסמכים.״
עורך־הדין ברד ר,ישווה את מצבם של
החרדים לזה של שיבטי הבדואים בנגב,
הנוהגים לפנות לבתי-המישפט הרגילים
ולכבד החלטותיהם, למרות שבמקביל הם
מקיימים מערכת בתי־מישפט שיבטייס.
בדיוק כמו על הבדואים, כך מוטל גם על
בני־ד,חוגים החרדיים לקבל את החלטת
בית־המישסט המחוזי ולכבדה.
השופט לא הכריע בשאלת סמכותו לדון
בתיק, ודחה את הדיון בעניין זה לישיבתו
הבאה.
פרטים איגטימיים
ל־ ג סי עמודים רבים תיארו בני־הזוג
? את חייהם המשותפים. לטענת אהרון

אילצה אותו אשתו לעזוב את חדר-השינה
המשותף .״התובעת לועגת לנתבע,״ נאמר
בכתב־ההגנה ,״מעליבה אותו ברבים,
רבה איתו, מקניטה אותו ואפילו הגיע
הדבר לידי כך שהיא שרטה אותו באופן
חמור ביותר, והיכתה אותו בראשו.״
לעומתו הצטיידה התובעת בתעודות
רפואיות רבות, שבעזרתן ניסתה להוכיח
בבית־המישפט כי התובע הוא אשר נוהג
באלימות.
״מדי פעם,״ טענה דבורה ברלינגר ,״כא שר
מופיע המשיב בדירת־המגורים, הוא
מכה את המבקשת, עולב בה ואף מסב
לה חבלות גופניות ממשיות.״
כמו ברוב תיקי-ו־,גירושין, הוציאו בני-
הזוג ברלינגר לאור את סיפור חייהם
המשותפים, תוך כניסה לפרטים דקים ואינטימיים.
סיפורי
מריבותיהם ד,צעקניות והקטטות
האלימות נגולו ביבית־המישפט, בצירוף
תעודות רפואיות באמצעות פרקליטי בניד,זוג׳
תוך כדי תיאור מדוייק של המלים
שאותן אמרו האחד לשני__ .
אך לא כמו בכל תיק-גירושין אחר,
יש בפרשה זו שתי נקודות עקרוניות. אחת
היא טענתו של הנתבע, שעל התובעת
לפרנס את המישפחה, משום שכד נהוג
בחוגים החרדיים. הנקודה השניה היא ה־

:.היא אינה מוכנה עוד
לפרנס את המישפחה,
כמקובל בהוגי התרוינד
טוען הבעל
שאלה מי הוא הסמכות להכריע לצידו של
מי הצדק. האם רק בית־הדין הרבני מוסמר
לפסוק במריבה בין בני־זוג חרדיים,
או שגם בית־המישפט המחוזי מוסמך לקבוע
את פסק־הדין.
נקודה זו תובהר בישיבה הבאה של
בית־המישפט המחוזי עוד לפני שיימשך
הדיון •בתביעה לתשלום דמי המזונות.
שכן, אם אכן יוחלט שרק בית־דין רבני
מוסמך לפסוק את הדין במיקרה כזה, הרי
שחבל לבית-המישפט המחוזי לבזבז את
זמנו בהכרעות שלא יכובדו מאוחר יותר.

במדינה

!111
ף* ר, בכי־הממזפחה, מניין
אנשים, עלו ביום־השיבעה ל•
קברו
של דיין. לפתע הגיח גבר
עטור זקן־אבלים וחובש־כיפה, ובצעד
מהסס הניח על הקבר זר
ענק,, .למשה דיין ז״ל — משלמה
שבירר׳ נכתב על הסרט השחור
שעטף את הזר.
ידיו של שבירו רעדו. בני דיין
העבירו לידיו את סידור־התפילות,
הוא קרא פסוקים אחדים וקולו
נשבר• דמעות שטפו את פניו הוא
השתטח על הקבר, נשק לרגבי־העפר,
קם על רגליו והצדיע מול
הקבר. לפני שנפרד בנשיקה מרחל
ומיעל דיין, הוא כיסה את פניו
בידיו ומילמל :״הייתי חבר טוב
של משה, חבר אמיתי. כבר עשרים
שנה אני מכיר אותו. היו לנו
הרבה תקופות ביחד׳.״

מי שטרה
ד״ר־ם ע11 וי 1ים מסוא
מישטרת דימונה העדיפ^
גייסו; עבריין ע 7פ^
גירסת שוט

בן־מריון
בסלון
^ שנפתח בעיתונות מסע
השתפכות אחרי מותו של
משה דיין, זכו לעדנה אנשים
רבים משולי־הדרך — עוזר פלוני
לשעבר, מזכירה פלמונית לשעבר,
ועוד מיני ״בדימוס״ אחרים.
רק אליו לא פנו, אל האזרח האלמוני,
החי מיגיע כפיו והמגדל
את מישפחתו הקטנה במסירות. האיש
שהעריץ, מעריץ ויעריץ את
דמותו של דיין עד יום מותו.
שלמה שבירו -בן ארבעים,
יליד עיראק. הוריו היגרו איתו לארץ
כשהיה בן עשר.

נזשה דיין בחברת

הזוג שבית, שלמה
| 1 • 1114 11 1 ומזל, כשהיא אוחזת את בן־גוריון הקטן. לדעת
שיהיה שלום ושהעם ירגיש טוב.״
שלמה, תושב שיכון־ותיקים בחולון,
הוא בעל-׳מסגריה. אשתו,
מזל, היא מורה למלאכה. השניים
מגדלים את ארבעת ילדיהם בבית
רחב מידות עם חצר וגינה ענקית.
בכניסה לחדר־האוכל בביתם
מתנוסס פלקט של בן־גוריון.
על הקיר בסלון ״בן־גוריון —

אביהם דומה בנו ל״זקן״ והוא עקשן ותקיף כמוהו,
ואילו דיין הקטן אמיץ ותכסיסן כמו משה.
לבתו הבכורה קרא משה ישראל, על שם המדינה.
שא כאב לו מאוד והוא ביקש מאתנו
שלא נרד, שלא נעזוב את
הארץ• עניתי לו שאני מושרש פה
ובעד שום הון שבעולם לא אעזוב.
עכשיו אני רואה זאת כצור
אה שלו.״
הוסיפה מזל, המלווה בהב נה
כל השנים את קשרי בעלה
עם משה דיין :״באנו אליו בחגים
ובראש־השנה. תמיד הוא
היה חם אלינו. הוא היה מאוד אנושי
ואהב אותנו. ראיתי שאצלו פוליטיקה
זה לא עניין אישי• הוא
באמת מאוד אהב ומאוד דאג לעם-
ישראל. נושא הירידה מאוד הכאיב
לו והוא גם ביקש ממני שאשמור
ששלמה לא ירד.״
שבירו גם יצר קשר עם רות

סבא מעיראק. סמוך למכשיר-
הרדיו בסלון שני קודקודים לבנים
— פיסלוני־גבס של בן־גוריון
ודיין. בחדר־הילדים פלקט נוסף
של בן־גוריון, שהוצא לציון יום-
השנה לפטירתו. מדבקת התכלת
״עם דיין — כן״ מציצה מכל פינה
אפשרית. כמוהם גם צילומי־צבע
של דיין במדים.

חשהד!
הוא נשוי למזל, צברית בת ,30
הוריה גם הם מעיראק. לשלמה ולמזל
ארבעה ילדים: ישראלה בת
השמונה, בן־גוריון בן השבע, משה
דיין בן השש, ויעקב איש־שלום
בן השנתיים. כל שם הוא סמל.

חון

בספרו אבני דרך, ציין משה
דיין במישפט קצר, שהאחים
שבירו, שני מסגרים, עזרו לחלץ
אותו מן המפולת שתחתיה נקבר
בעת חפירה לגילוי עתיקות.
שלמה עצמו מוכן לחשוף רק
מעט על הקשר שלו עם דיין. מה
שנגלה הוא קשר מיוחד במינו.
״מאז שנפגשנו לא עזבתי אותו
לשניה אחת. אני חי איתו. הוא
לא מת בשבילי. ומה שהוא אוהב
אני אוהב,״ מספר שבירר, ששיערו
גדל פרא וזקן האבל שלו צמח.
אהבתו את דיין באה אליו דרך
הערצתו לבן־גוריון. בעיני שבירו,
בן־גוריוו הוא הסמל של תקומת־ישראל.
כשהיה בן עשר, עולה
חדש מעיראק, קיבלו הוריו, שהיו
הורים לעשרה ילדים, מאה לירות
מבן־גוריון• היה זה הפרם המפורסם
שהבטיח ראש־הממשלה דאז
למישפחות מרובות ילדים.
בן־גוריון בא אישית אל מיש־פחת
שבידו להעניק את הפרם.
דמותו של הזקן נחרתה בזיכרונו
של הילד בן העשר .״מאז אהבתי
את בן־גוריון, ובחרתי בו בכל
הבחירות לכנסת. תמיד לבן־גוריון
אישית, לא למיפלגה!״
משנפטר דויד בן־גוריון נסעו
משה דיין יושב בבית מישפחת שבירו, כשדיין
הקטן משמאלו וישראלה מימינו. בימי־ההולדת של שלמה, מזל וישראלה לשדה־בוקר,
דיין הקטן נהג משה דיין לבקר את המישפחה ולהביא עימו מתנה. לחלוק לו כבוד אחרון .״השתטחתי
על קיברו ונדרתי נדר: אם
\וו ל ד לי בן אקרא לו בן־גוריון
לכל שם משמעות והסבר:
חייו ופועלו״ — פלקט של תערו ואת הברית אערוך בשדה־בוקר.
״ישראלה — זה ביתי. דויד בן־ כה שהתקיימה במוסיאון תל־אביב. אלוהים שמע לתפילתי, ובפברואר
גוריון — זה מורי. משה דיין — לידו צילום ממוסגר, קטן יותר 1974 ,נולד דויד בן־גוריון הקמן.
חברי. יעקב איש שלום — זה של דיין, המצולם חבוק עם שבי״כשהרגשתי
צורך לראות אותו,
על שם אבי, יעקב, שנפטר ביום דו ואחיו. לא נפקד מקומו של הייתי מרים טלפון ושואל — אפההצבעה
על השלום בכנסת. רעיי צילום דהוי, שבו נראה איש זקן שר לבוא? הוא היה אומר: בבק תי
מזל — שתביא מזל לכל יש בלבוש ערבי, בעל זקן ופיאות לב שה! היינו מדברים על כל מיני
ראל׳ ואני שלמה — כי אני מבקש נים וכיפה סרוגה לראשו — ה נושאים. בעיקר על הירידה. הנו־

דיין וזיין

שג עצרע- 7יד^
עבריין תושב דימונה, של 5
ביטון, שנעצר כחשוד בהתפרצו
יות וסחר ברכוש גנוב, מצא דר
מתוחכמת להרוג שתי ציפורים ב
מכה אחת. הפתיון היה שוטר.
כאשר נחקר במעשים המייוחסי
לו, החשיד שני תושבים אחרי!
במעשים פליליים וטען כי שוט
ממישטרת־דימונה, גבי קסיס, הע
ביר סמים לאסירים בבית־הכל^
המישטרה שעצרה את שני ה
אזרחים, ביקשה להעמיד את גיר)
סתו של ביטון במיבחן והחלה ב
מעקב אחר השוטר החשוד. ביט
נשלח לשוטר, כדי לבקשו למסו
חבילה לאסיר, ואנשי־המישטו)
עקבו אחרי התהליך. השוטר ס

רב לבקשת ביטון.
אחרי שביטון עזב את המקו3
ניגשו קצינים ממישטרת־דימוג
לשוטר קסים, שהיה יומנאי באומן
עת, ומצאו על הריצפה לידו פיסח
חומר, החשוד כסם. השוטר נעצו
למרות הכחשותיו הנמרצות.
והעד איננו. בעת מעצרו נד
קר השוטר באופן אינטנסיבי, נל
קח לבדיקה בגלאי־שקר ונמצ1
דובר־אמת. המישטרה, שהיו)
נבוכה, ואמונה בסיפרו של ביט
התערער, החליטה על מיבחן נוסן
והפגישה את ביטון עם השוטר[
כשהופגשו השניים פנים־אל
פנים והחליפו ביניהם כמה מיש|
פטים חש ביטון שהקרקע בוער
מתחת לרגליו, נטל את רגליו 1
נמלט מהמקום. עקבותיו נעלמו[.
השוטר שוחרר מייד, ועתה מבל
שת פרקליטות באר־שבע לעצו
את ביטון, שהיה משוחרר בעל
בות. התא, שהתפנה על-ידי קסי|
מחכה לביטון.

דרכי חיים

ורחל. גם את שתיהן הוא אוהב
מאוד. רות נהגה לבקר אותם. פעם,
כשראה שלמה בנזשכית תמונה
גדולה של בן־גוריון, הוא ביקש
לקבל אותה, אך היא ענתה לו:
״אוי־ואבוי לך אם תיקח את זה.
זה שלי!״
כשנולדה הבת, ישראלה, הביאה
לה רות את התמונה במתנה. התמונה,
במיסגרת בעיצוב של משכית
מקשטת היום את הסלון.

״ממשה
למשה״

נה אחיי הולדת
י גורגון נולד משה דיין.
״טילפנתי אליו ואמרתי לו: משה,
נולד לי בן, ואני רוצה לקרוא לו
משה דיין. דיין שמח מאוד.״
כשבא דיין לבקר את הפעוט
הוא נתן למישפחה ראש־גמר, ש אותו
קיבל מגנרל אתיופי. למתנה
הוא צירף את ההקדשה :״ממשה
למשה.״
בבחירות האחרונות הצביע שלומו
שבירו — והרי איך יכול היה
אחרת — בעד רשימת תל״ם.
״אחרי התוצאות טילפנתי אליו ואמרתי:
לא חשוב שכל עם יש ראל
לא יאהב אותך, אהבתי אותך
תכסה על כל זה. דיין ענה לי:
יהיה בסדר! שוב נזכרתי במשה
ובני־ישראל, כשהוא הלך להביא
את הלוחות והם עשו בינתיים את
עגל־הזהב. כואב לי שהאיש נלחם
50 שנה למען העם, אך העם פנה
לו עורף.״
על מותו של דיין שמע שלמה
ברדיו :״קיבלתי הלם, עד יומי
האחרון אבכה את משה.״

ז ה׳ ה 1ת
מ 1>11 וודו- 1ן ז>כוהות
בינ 77 סירוב זהתנש
שבר המחזר א
אפה ש 7הגערז
גילה (שם בדוי, השם האמן
תי נאסר לפרסום) רצתה לבלוו
יחד עם חברתה נסעה לבלות 1
מועדון להיכרויות הנמצא ברחו
דיזנגוף, ואשר שמו אור באפיל!
הצעירות מצאו להן מייד מחזר׳
בין באי־המועדון. אחד מהם7 ,
הציג את עצמו בשם אליהו ביטו
נצמד לגילה במשך כל העד,
הוא גם התעקש ללוות את גיק
לביתה.
ליד דלת ביתה ביקש המחז
לעלות לשתות קפה. אבל גי?
הסבירה לו כי היא גרה עם הוריו
ואינה יכולה להביא הביתה גברי
זרים בשעות לילה מאוחרות כי
כך. ביטון ביקש ממנה נשיקה, וג
לה סירבה. מה שקרה אחר־נ
מפורט בכתב־האישום שהגיש
נגד ביטון התובעת, שלומית אר
אל, לבית־המישפט המחוזי בתי
אביב.
בכתב האישום נאמר, כי כאש
סירבה הנערה להתנשק איתו, הו
נתקף בחמת־זעם. הוא החל להכו
אותה וחבט בה. אחת המכות ם
עה באפה של גילה והוא נשבר.
כשהיא זבה דם ועל סף עיל3
הגיעה הנערה למקום שבו היו א
שים. הללו הזעיקו את המישטו
והגישו לה עזרה ראשונה.
העולם תזה 09

שחקנית־תיאטווו
ן א להכיר ננוד ה מחבוה
לח״ם והחליטה
לפתע: נמאס ל׳
על היבשה
מוופינח האהבה
אם אני רוצה, אני יכולה לבוא למלא
טופס ולהיות מספר .401
״התמזל מזלי. עברתי את כל השלבים,
ונבחרתי בץ 35 המועמדות הסופיות. בעל
האוניר״ יווני בשם ג׳ורג׳ ינולום, שוחח
עימי והחליט שאני המתאימה. באותו רגע
נפתח פרק חדש בחיי. ראיתי את יד
הגורל בזאת. אוניות היו אצלי תמיד בגדר
של חלום, אהבתי את הים וזה
קסם לי.״

אורה בפוה
כמו בולי בסרטים
ך* א כפל יום ולא לכל אחת קורה
י מה שקרה לשחקנית תיאטרון־הילדים
אורה בר־אור.
בעיקבות פרידה מחברה־לחיים, נפקחו
עיניה לחוויות חדשות .״הרגשתי צורך
בשינוי״ ,מתוודה אורה .״ביום שנפרדנו
נפלה עיני על מודעה בעיתון מלפני כמה
ימים, שבה חיפשו דיילת לאוניה. מתוך
רגש הרפתקנות טילפנתי ושאלתי אם ה עניין
עדיין אקטואלי. אמרו לי בי לא
כל־כך, כי יש כבר 400 מועמדות, אך

בין שמיס
ומיס

ף* מרץ 0אע 1עלתה אורה בפעם הראשונה
על האונייה. היא לא ידעה
בדיוק למה לצפות. בראיון אמרו לה. כי
על האונייה יסבירו לך הכל .״ההרגשה
היתר, כאילו זרקו אותי למים ואמרו לי

היא לא תיארה לעצמה שבתוך חודשיים
היא תהיה כמו ג׳ולי מספינת האהבה,
תעסוק בניהול ההפלגות, בכל העניינים
הקשורים לנוסעים, במישחק ה בינגו,
ותשמש כדיסק־ג׳וקי בדיסקוטק.
״הימים הראשונים היו נוראים. הרגשתי
קלוסטרופוביה. פיתאום רציתי כרי דשא,
שדות ירוקים ולרכב על אופניים. אך
לאט־לאט הסתגלתי ולמדתי לחיות במקום
סגור, בין שמים ומים.
״לעבוד על אוניה זד, ללא ספק, מעניין
מאוד. מכירים אנשים מסוגים שונים. ה קשר
הוא קצר ובלתי מחייב, הלו ו־גוד־ביי״.

היוונים היא אומרת :״הם עם מאוד
מורכב. ככל שמכירים אותם יותר, לא
יודעים אם אוהבים אותם יותר או שונאים
אותם יותר. הם עם רגיש, ומאוד
קנאי לדת ולמישפחה. האשד, והילדים
הם מעל לכל. את כל משכורתם הם נותנים
לאשה. הם סוגדים לחיי־המישפחה בצורה
היסטרית. מעט מאוד בעלים בוגדים
בנשותיהם, רק המתקדמים ביותר, וגם זד,
מאוד נדיר.
״פעם בשבוע, כשהאוניה נכנסת לרציף
בפיראוס, מתרחש מחזה משעשע ביותר.
הנשים נמצאות בכוננות. אם המלח הוא
בר־מזל וגר בקירבת הנמל, הוא רץ ה ביתה,
אוכל ארוחה ביתית, שוכב עם
אשתו, משחק עם הילדים. מתקן ברז דולף,
וחוזר לאוניה שמח וטוב-לב. אם
מקום מגוריו דחוק מן הנמל, באה האשד,
לאוניה, והם מסתגרים בתאם. אצל
היוונים זהו מחזה שכיח, כי כ־ 60 אחוז
מהתושבים חיים מהים. אגב, כל אשד,
של ימאי גרד, עם ההורים, אף־פעם לא
לבד. אם אין הורים, היא גרה עם מישהו
מבני המשפחה.״
איזו מין הרגשה זאת להיות אשה

מנהלת־,הפלגות בר־אור ורב־חוכר
״היוונים קנאים לכבוד האשוז !״
יחידה בין 100 גברים? כשחיוך רחב
נסוך על פניה, אומרת אורה :״ה יוונים
שומרים בקנאות רבה גם על
כבודי. הם לא מתחילים איתי, לא
משום שאיני מוצאת־חן בעיניהם, אלא
מתוך כבוד. הם לא רומזים אפילו לכיוון
הרומנטי. קיים מין חוק בלתי כתוב ש לא
לפגוע בקולגה על־ידי קשר רומנטי.
זוהי מין שבועה מיקצועית. אך ללא
ספק, זה גם תלוי באופי האשה.״
תנאי העבודה? ״ובכן׳ בלי להיכנס
לפרטים,״ היא עונה כממתיקת סוד ,״יחסית
לארץ המשכורת לא גרועה ומשולמת
במטבע זר. אך אין לשכוח כי היחס
לדולר הוא כמו ללידה. מבזבזים
המון כסף בנמלים על מתנות וארוחות.
מה הפלא שאני מסתובבת באוניה בלי
מדים? התעגלתי פה, המדים כבר לא
עולים עלי, מה לעשות?״

אורה בפוזה
״המדים כבר לא עולים עלי!״

אורה משמת גם ככוח־עזר לרופא היוד
גי הנמצא באוניה .״הוא דובר יוונית
בלבד, ואני עוזרת לו בתרגומים בכל
השפות.״ אורה דוברת שש שפות: עברית,
אנגלית, צרפתית, איטלקית, גרמנית
ויוונית. את השפה היוונית, למדה תוך
כדי עבודה. וסיפורים יש לך? כן הרבה.

ילד יפהפה
ואשה מתאבדת

זמן מה עלה בפיראוס
^ פני
״ נוסע עם ילד בן שלוש. כשהגיע
לחיפה, לא נתנו לו הרשויות לרדת ל-
׳חוף, משום שלא היו לו המיסמכים המתאימים,
לא כסף ואף לא כתובת ביש ראל.
מה עשר,ז זרק את הילד למים
וקפץ אחריו, ואחריהם כל המישטרה. לבסוף
החזירו אותם לאוניה. הבעייה היתד״
שמשום שלא היו להם שום מיסמכים, לא
נתנו להם לרדת בשום חוף.
״הילד היה יפהפה, בעל פני מלאך.
לקחתי אותו תחת חסותי, לתא הפרטי
שלי. אספתי עבורו בגדים מבין הנוסעים,
רחצתי אותו, האכלתי אותו ושיחקתי אי-
תו. לאביו, שישן על הסיפון, ערכתי מגבית
ואירגנתי עבורו מזון.
״כעבור ישישה שבועות עלה עליו האינטרפול
ועצרו אותו על חטיפה. הס תבר
שהאיש חטף את בנו מאימו אחרי
מריבת גירושין, והתכוון לעבוד באחד
מקיבוצי הארץ.״
עוד סיפורים באמתחתה. כמו הסיפור
על זוג גרמנים חשוכי ילדים, נעימים
וחביבים. האשד, סבלה במשך שנים רבות
מדכאונות. כשלא היתד, בהתקפת דיכאון,
היתר, נחמדה, סימפטית ומלאת חיים. באחד
הבקרים התעורר בעלה וגילה כי
אשתו נעלמה מהתא. חיפשוה בכל ה אד
ניה ולא מצאוה. השעה היתד. שמונה בבוקר.
הקפטן החליט לחזור לנקודה שבה
שטו בבוקר.
״יש חוק בים,״ מסבירה אורה ,״שאם
יש אדם בים, צריך לחפשו עד רדת החשיכה.
חיפשנו וחיפשנו, אך לשווא. היא
כנראה התאבדה. האווירה באוניה היתד,
מאוד עכורה. הנוסעים היז מזועזעים מן
ד,מיקרה.״
וסיפורים שמחים אין? יש ויש .״למשל
זוג צרפתי שכשעלה לאוניה, החליט להתגרש.
השלמתי ביניהם, והם ירדו מה-
אורנה גלזן !
אוניה יד ביד.״

155

י ״זעקתי דעזרה!״ י

1מ הו דקס בי ב הצוואר גרם דמות
א־ש -אר מדוע רצה הגבר הקשיש ל מו תי

ה ת אווה ל מוו ת

> יש אינו יודע מדוע הש־תוקק
עוזר גרמן למות. הוא
1השאיר מיכתב התאבדות ולא
וחת על כך עם איש לפני מותו.
־ הדרך שבה בחר כדי להביא
ת המוות סיפרה הרבה על היי־
־ש הנורא שבו היה שרוי.
גרמן היה בן ,78 קשיש בריא בפו,
במצב תזונתי טוב, שהתגו־
־ בדירה נוחה בשכונה נאה של
לון. אך חייו של הקשיש ה ירי
היו, כנראה, קשים מנשוא
הדרך האכזרית והמוזרה, שבהתר להתאבד, זיזעזעה את בתו,
מצאה אותו מת ביום 24 בנובמ־י
.1978
גרמן נמצא מת בדירתו בשבת

בהתאבדות — צורת המוות היתה
מסובכת ואכזרית מדי להתאבדות,
אך במקום לא נראו כל סימנים
לקטטה או לנוכחותו של אדם אחר
במקום.

__ .מוות
״* 1בלתי־אפשרי
ך* וקטור בלח־ בחן את הגו!
פה ואת המימצאים שלידה, וגם
הוא נדהם מצורת המוות. לא
היה ברור לו אם הפצע של הסכין
בחזה, שנגרם בעזרת הסכין, הוא
אשר הרג את הגבר, או שמא היה
זה הכבל החשמלי העבה, שהיה

אבדים, המנסים את הסכין כמה
פעמים עד שהם מוצאים את האומץ
לנעוץ אותה בגוף• פצעים כאלה
מכונים על ידי הרופאים ״פיצ־עי
היסוס״.
החלק המיסתורי ביותר בכל הפרשה
היה הכבל החשמלי, שהיה
כרוך על צווארו של המת. אומנם.
מתאבדים הממהרים אל מותם, נוק טים
לפעמים יותר משיטה אחת
של מוות, כדי לזרז את הקץ. נפוצים
המיקרים של מתאבדים, אשר
נוטלים כדורי־שינה רבים, אך לפני
שהם נרדמים הם מנסים לזרז את
המוות על־ידי חיתוך הוורידים
בפרק כף־היד. כאשר גם זה איטי,
לטעמם — מכינים המתאבדים

לעצמם עניבת־תליד, ומסיימים את
חייהם בתליה•
אך בעוד שאדם יכול להתאבד בתליה,
משום שהעניבה מתהדקת
אוטומטית על צווארו מכוח כובד־הגוף
הרי שכריכת כבל על הצוואר
היא דרך כמעט בלתי־אפשרית להביא
להמתה עצמית. וזאת משום
שכאשר החבל מתהדק על הצוואר,
מאבד האדם את הכרתו. כאשר
הוא מאבד את ההכרה נשמטות,
ממילא, ידיו מעל הכבל, ושוב
אינו יכול להמשיך ולהדקו. כאשר
הוא מרפה אחיזתו, נחלש הלחץ
על הצוואר, והמוות המצופה אינו

^ באתת הריאה

מתאבד גרמן בתצלום הטישטדה
סכין נעוץ בחזה, כבל חשמלי סביב הצוואר

צהריים. הוא שכב באלכסון על
יצפת הדירה, לבוש פיז׳מה. המי־ה
שלידה נפל היתר, סתורה, כאי־ישן
עליה קודם לכן. הלק מ־יפו
נשען עדיין על המיטה, אך
אשו היה מונח על הריצפה. הבת
׳לתה מייד כי אביה מת, משום
עמוק בחזהו היה תקועה סכין־
יטבח עד הניצב.
חדירת הסכין לא היתה סיבת־מוות
היחידה. על צווארו של ה־נוח
היה כרוך ומהודק כבל חש־לי
לבן. הכבל היה מחובר עדיין
מאוורר חשמלי עגול. שניצב על
ריצפה. ליד הגופה. מכשיר *יט־ח
נוסף — פטיש המשמש להש־חת
בשר — היה מונח גם הוא
•ד הגופה.
המישטרה הזעיקה למקום את
״ר בצלאל בלוך, משום שד,מיק־ז
נראה לה מוזר ובלתי־ברור.
אותה, שעה לא היה ברור עדייו
מישטרה אם המדובר ברצח או

מהודק פעמים רבות מסביב ל-
צוואר, אשר גרם לחנק.
בדיקה חיצונית של הגופה העלתה
דבר מוזר נוסף — כף־ידו הימנית
של המנוח היתה מרוחה
כולה בשיכבת־דם, וכמוה גם כף־
ידו השמאלית. רק במרכזה של
הכף השמאלית היה קטע מלבני
נקי מדם.
קטע זה תאם את צורתה של
קת הפטיש. המסקנה היתה כי ה איש
לא הסתפק בנעיצת הסכין בחזהו,
אלא הכין לעצמו את פטיש־המיטבח
כדי שיוכל להלום בו על
הסכין הארוכה, עד שתחדור לתוך
החזה עד לניצב.
ליד הפצע העיקרי בחזה שבו
עדיין היתד, תקועה הסכין, מצא
הרופא שגי פצעי־חתך שטחיים,
וגם על הצוואר נמצא פצע נוסף
כזה. הדבר חיזק את השערתו של
הרופא כי גרמן התאבד. הוא הס־תמך
על תכונה האופיינית למת־

ודם כמיקרה זה השתמש
י כנראה הקשיש בתקע של ה מאוורר,
ונעץ בו את הכריכה הראשונה.
נראה כי לחץ הכריכות
הנוספות נעזר בתקע, וכך הביא
למותו של גרמן.
בדיקה חיצונית של הגופה לא
יכלה לקבוע בבירור מה היתה
סיבת״המוות. כל אחת מהשיטות
יכלה להביא למוות. כתמי־הדם ש נמצאו
על הכבל והתקע, העידו,
כי הסכין נתקעה כנראה ראשונה,
והחנק בא אחריה. אך רק נחיתה
של הגופה יכולה היתה לאשר מסקנות
אלה.
למחרת ניתח ד״ר בלוך את הגופה,
ואימת את קביעותיו הראשונות.
הסימנים שהשאיר הכבל
על הצוואר היו עמוקים עד מאוד,
והם שגרמו את הנזק הקטלני
למנוח. לעומת זאת חיה פצע־הכד
כין חסר״משמעות כמעט• למרות
העומק, שאליו הדרה הסכין. התברר
בניתוח כי לא נגרם כל נזק
רציני לחלק חיוני בגוף. הסכין
היתה נעוצה בחלק העליון של
אונת הריאה השמאלית. פצע זה
אף לא ה־ה מסוכן.
הדו״ח של הפאתולוג הסתיים
במסקנה כי הדקירה נעשתה קודם.
משום שחנק מתפתח במהירות
רבה, ויכולת הפעולה אחריו היא
כמעט בלתי-אפשרית.
הרפואה יכולה לפענח את הסיבה
הגופנית למוות, אך היסורים
הנפשיים הנוראיים. שהביאו את
המנוח לקוץ בחייו ולמצוא דרך
נוראה ומסובכת כזו אל המוות —
את אלה אין מגלים בניתוח הגופה.
אידכה אדון ׳ ,

הסכין הקטלנית ופטיש דמיטכח

(המשך מעמוד )52
לוג ואמרתי לו: אני מכור לוואל־יום.
אני רוצו־ ,לצאת מזה. הוא
אמר לי: אעזור לך, בתנאי שת־גיור
בבית־הוריך. עם התרופות
שתקבל אתה לא יכול להיות לבד.
עברתי לבית הורי ולקחתי את
התרופות. אמא התחיל־ לדבר
שאלך מהבית, שאני מטריד אותם,
׳מאין להם פרטיות. יום אחד אבא
של־ בא מהעבודה מוקדם. הרגש תי
שקורה מישהו. התחיל ויכוח
בינינו. הכנסתי לו בעיטה ואגרוף,
שברת־ לו את האף, והתבצרתי
בחדר שלי. אושפזתי בפעם השניה.
הפעם
זה היה אחרת. בא אלי
רופא צעיר ויפה־יתואר. דיבר
איתי ואמר לי: אדאג שתשהה
פה יומיים־שלושה, בלי תרופות,
ואחר־כך אעביר אותך למחלקה
המתאימה. אל תדאג, אתה תצא
מפה אדם בריא. אני באמת לא
יודע מה שינה את היחס הפעם.
בב־ת־החולים ־שלושה שהיתי שבועות והשתחררתי.
ואז התחילה תקופת השיקום
שלי. הגעתי לרופא נהדר במיר־פאת־חוץ
של קופת־חולים ברמת־הן.
עברתי אצלו טיפול פסיכו־תראפי.
הטיפול ארך הרבה זמן.
מירפאת רמת־חן הצילה אותי.
קיבלתי יחם כמו בן־אדם. עסקתי
בריפוי־בעיסוק, בשיחות קבוצ תיות,
בשיחות ביחיד, ובספורט.
ואז פגשתי את צפרה, אשתי.
היא יודעת כל מה שעבר עלי.
אני מדבר איתר, יים ולילה על
מה •מעבי־ עלי.
צפרה עובדת כמזכירה בכירה.
כשאמה נפטרה, ירשנו את הבית,
ואנחנו מסודרים מבחינה כספית.
כעת, כשאני מבוסס ואיני תלוי
בחסדי איש, ואין סכנה שיאשפזו
אותי, אני רוצה שהעולם יידע.
טיפול כמו בכלב
רוצה שהעולם יידע איזה

י עוול נגרם לאזרח חסר זכויות
במדינת־ישראל. אני עומד
לתבוע לדין את מישרד־הבריא׳וית
ואת הפסיכיאטר המחוזי בבת־ים.
אני רוצה שיבואו וינמקו מדוע
אושפזתי נגד רצוני י האומנם
היית־ כל־כך מסוכן לעצמי ולציבור
י מדוע טופל בי כאילו
הייתי כלב 1מדוע ילא דיברו
איתי, לא הסבירו לי, לא ניסו
לעזור לי לפתור את בעיותי בדרך
מתורבתת ולא בעזרת סמים
מטמטמים?
לא עשיתי רע לאיש, מדוע
כ־ימעט והצליחו להרוס את חיי 1
הרי יכולתי להיגמר במחלקה
הסגורה, יכולתי להירקב שם כל
חיי. אשתי נשבעה שלא תשתוק
ולא תנוח עד שייצא הצדק לאור.
הרסו לי עשר שנים מהחיים.
מגיל 22 עד 32 אף אחד לא עזר

עד כאן סיפורו של מייק
גולדשטיין.
כמקובל, פנתה מערכת העולם
הזה לדוברת מישרד־הבריאות,
דבורה גנני, כדי לקבל את תגובת
הפסיכיאטר המחוזי על טענתו של
מייק גולדשטיין. הממונה על
בריאות־הנפש במישרד־הבריאות,
ד״ר קטיה פילוסוף, דרשה מיכתב
התום בשמו של גולדשטיין, המרשה
לה למסור מידע מתיקי הרפואי•
גולדשטיין חתם והמיכתב
נשלח. אולם כאן הערימה ד״ר
פילוסוף קושי נוסף. היא דרשה
שגולדשטיין יבוא לירושלים ויח תום
על המיכתב בנוכחותה.
מייק גולדשטיין מתאושש מהתקופה
האיומה שעברה עליו. הוא
רוצה לחזור לחיים תקינים. הוא
מתאמן שעות ארוכות בגיטארה
שלו, ומנסה ליצור קשר עם חבריו
המוסיקאים. הוא מצפה
להצעת עבודה. שתחזיר אותו
באופן סופי לאורח־חיים סדיר
שרית ישי !
ונורמלי.

שייכנס עמוק יותר

העולם הזה 2309

פח מגולוון פתרון חגוון

ני תםמער כו תתד מי ת

למבנה תעשיה -חקלאות -מוסכים וסככות. גדר אטומה
בנויה מאיסכורית מתאימה לבתי ספר, מגרשי ספורט
ובריכות שהיה ולמטרות רבות אחרות.
חסכון רב במחיר, בה שוואה עם מוצרי התחלופה.
לכל גובה -אורד וכיס.

העולם הזה 2309

^ וי ס פו ר

111ר־וד׳ג• כידידותבעם
טלפונים: ב צפון0 4 - 7 2 2 3 5 7 :
במרכז 0 3 - 2 5 1 4 4 8 :בדרום 0 5 1 -8 2 5 8 1 :
טלקס3 4 1 4 7 4 :

גנו ים חש ים מג י נ ים עד מאמ ו 1של הגנוהא 1סםרר
שטען ני תנשים אינן יודעות לענג גבו ואינן מכירות את גונו
1ל וסי רחמני — שם שאינו אומר
מאומה. אך המיכתב שהוא כתב, בתגובה
על סידרת הכתבות על מיסתורי
האורגזמה הנשית, עורר תשומת־לב מיוחדת.
״קראתי
׳בעיון רב את סידרת כתבו־תיכם
אודות האורגזמה של האשה וממש
הייתי מאושר כשסוף־סוף התייחס מישהו
גם לאורגזמה של הגבר. אני מתכוון
לתגובתו של הסופר צבי צוויגנברג ביחס
לכך שגם הגבר היה נהנה אם מפעם לפעם
היתד, האשד. טורחת לטפל בו קצת.
הרי עיקר מעייניה לגרום לגבר תענוג.
בהיותי רווק החי בתל-אביב, צר לי
לציין שרוב הנשים אינן יודעות כיצד
לטפל בגבר במיטה. איני מדבר על נשים
שעיסוקן בכך אלא על חברה קבועה או
ידידה ללילה אחד.
״איני מבין מדוע נשים במאה העשרים
משחקות עדיין את תפקיד הביישנית.
הן נשכבות על המיטה ומספרות שאינן
יודעות לעשות דבר. הן פשוט מאוד מחכות
לטיפול המיומן של הגבר.
״יתכן, וסידרת כתבות על מה אוהב ה.גבר
שיעשו לו, וכיצד לעשות זאת מבלי
להכאיב, לשרוט ולנשוך, היתד, פותרת
את הבעיה.
״מדי פעם אני פוגש בבחורה שתוך
כדי היכרות עימד, נודע לי שהיא יצאה
עם גברים רבים לפני, ובכל זאת, כשהיא
מגיעה לביתי, היא מתנהגת כבתולה קדושה.
היא משאירה לי את לקיחת היוזמה
מתחילת יצירת הקשר ועד לסיומו. נראה
לי שנשים כלל לא הגיעו לבגרות מינית.
ובכל זאת יש להן החוצפה לדאוג לאורגזמה
שלהן כשהדרך היחידה שהן מכירות
לשיתוף פעולה היא לשכב על המיטה
ולחכות שהגבר יטפל בהן.
״הייתי רוצה מצב הפוך, שבו האשד,
שהגיעה לביתי, מחוך מטרה לעשות עימי
אהבה, היתד, לוקחת את היוזמה בידיה
ומראה לי מה היא יודעת לעשות. זה
היה מחמיא לי מאוד, פעם אחת, לפגוש
באשה שלא תצפה ממני להפגנת בישרו־נותי
המיניים !״
יוסי רחמני הזדהה בשמו בסיום ה־מיכתב.
הוא לא ציין — בבקשה פרסמו
את מיכתבי אבל לא את שמי. להיפך,
בכתב ברור והחלטתי ציין את כתובתו
המלאה. לכן כשהחלטנו — כפי שהחליטו
גם עורכי המגזין האוסטרלי — להמשיך
בסידרת הכתבות ולדבר על מיניות הגבר,

חמת!

המאמר של הגבר האוסטרלי, שפורסם בגיליון ״העולם הזה״
( )2307 לפני שבוע, תחת הכותרת ״מיסתורי המין הגברי״ ,עורר,
כמצופה, תגובות חריפות כיותר של הזדהות ותדהמה. בבך היווה
המאמר המשך לוויכוח שהתעורר כעיקכות מאמרה של האשה
האוסטרלית לפני 20 שבועות (״העולם הזה״ .)2288
לא רק לגבי נשים רכות היווה המאמר גילוי ששינה את
תפיסתן לגבי מקומן כיחסי־המין, אלא גם כעיני גברים רכים,
כני בל הגילים, היו במאמר דברים שחששו לבטאם עד כה.
גילה רזין, כתבת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגבתה
בחודשים האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגברים על מאמרה
של האשה האוסטרלית ממשיכה ככד בעמודים אלה.
פנינו אל יוסי רחמני. הוא פתח לנו את
דלת ביתו במרכז תל-אביב בחיוך רחב,
והביע נכונות להבהיר בהרחבה את הדברים
שהביע במיכתב.

יוסי רחמני אומר:

הורי ילידי איראן. לכן העובדה שיש לי
דיעות כפי שהבעתי במיכתב, תמיד התקבלו
כתמוהות בעיני הסובבים אותי. אבל

ידידי, המכירים אותי היטב, למדו להבין
שאני פשוט משוחרר מחינוך שמרני, ו מביע
בפתיחות כל מחשבה, אף האינטימית
ביותר.
אמי טופחת לי על הכתף ככל שאני
מביא יותר בחורות הביתה. לעומת זאת,
מאחותי היא מצפה למערכת יחסים עם
גבר אחד, או מיספר מועט של גברים,

כשחשוב בעיניה שתהיה זו מערכת קבועה
ויציבה.
אני מנסה להסביר לד, שעליה להתייחס
אל אחותי בדיוק כפי שהיא מתייחסת אלי.
לאמא שלי קשה להסכים איתי. אבל אני
לא חושב שכל. ידידה צעירה שאני פוגש,
חייבת לשמור על התנהגות שמרנית ו־כפייתית.
למה
תמיד אני חייב ליזום קשר עם
אשד, י לפני שעה נסעתי באוטובוס כש-
לצידי עמדה בחורה. חשתי אליה משיכה.
כמובן, משיכה מינית, כי אני חושב שכל
רצון ליצור קשר עם אשה מסויימת ולא
עם אחרת נובע ממשיכה מינית. היא
חייכה אלי, אבל לא יותר מזה.
נשים מפסידות פגישות שיכלו אולי
להיות נפלאות מפני שהן אינן יוזמות
אין לי כוונה, למרות שאני גר בדירה
שבה המיטה הזוגית היא במרכז הסלון,
להפשיט את האשה מייד ולדרוש ממנה
מגע מיני. אם האשד, שהזמנתי לחדרי
מרגישה נוח יותר לפתח שיחה, היא תזכה
ממני להקשבה מלאה. אבל תמיד, בשיחות
מאוחרות יותר, מגלה לי האשד, שהיא
ישבה מכווצת ומבוהלת כי פחדה שכל
מחשבותי נתונות לתיכנון איך להכניס
אותה למיטה.
ובעצם למה לא? מה האסון אם כבר
בפגישה הראשונה תיווצר גם היכרות גופנית?
המציאות
שחוזרת על עצמה היא תמיד
כזו שהאשה חושבת שתפקידה היא להיראות
מושכת. למה אסור לה להביע משיכה
אלי? לא צריכה להיות פה חלוקת תפקידים
מוגדרת. היי את החכמה, אני
רוצה להתפתות. אשד, לא יכולה לקלוט
מערכת יחסים כזו. היא משאירה לי את
תפקיד המנחה. חשוב לה להיראות כאשה
שאינה מתמסרת בקלות, ועלי ליזום התקדמות
עד להפשטתה. ומי יפשיט אותי?
כמובן שגם אני אעשה זאת לעצמי.
למדתי כל מה שיכול לענג אשה. אני
יודע שיש לה גם חזה המשווע לטיפול,
שיער שמצפה לתשומת לב, שפתיים, צוואר,
והרבה פינוק. חשוב לה שאחמיא לה.
האם היא מעלה על דעתה שגם לי יש
גוף ונשמה רגישה?
אני לא מצפה שאשה תתאהב בי. היא
רואה בהתנהגותה העצורה דבר טיבעי.
יקח, לה הרבה זמן עד שהיא תודה ברגישות,
באהבה. מה הפלא שלוקח להן זמן
עד שהן נהנות?

אם אומר לאשה ,״אני אוהב אותך,״
היא תגיב בחשדנות. לה יהיה ברור שאני
רק רוצה את גופה. לא רוצה להיות איש
הצבא, לא רוצה להיות סופרמן. לא רוצה
לכבוש. רוצה רק למצוא־חן בעיניה. לי
לא קשה להוציא מהפה את המילים: את
לובשת היום שימלה נהדרת, התחרה על
גבי הבד מקסימה, את נהדרת, את שיגעון
במיטה, נעים לי להיות איתך. למה ה־נשים
כל כך חסכניות?
הן משחקות במישחק התנגדות. זה טופח
להן על האגו. מי אמר שהאגו הגברי
אינו חשוב?
נשים אינן מבינות מה נעים לגבר. אני
תמיד מבקש ומנחה כדי להשיג טוף־סוף
גם בשבילי דברים הנחשבים ליוצאי״דופן.
לנשים נדמה שרק אבר המין של הגבר
נהנה מהטיפול בו. לא ברור להן שכפי
שההנאה שלהן מושפעת מהתחושה במוח,
גם אצל הגבר זה כך. לא רק השפיכה

מהווה את שיאו של מתח מיני. אם אני,
שיצאתי לחיים עצמאיים ממשפחה פרסית,
מסוגל להפתח ולשוחח בצורה גלויה —
סימן שזה אפשרי. גם בי קיים הרצון
לעשות רושם על אשה בעוד שאיני נוקט
בגישה כזו כלפי גבר. זה רק מוכיח
שמדובר בסוג יחסים, המושתתים על
משיכה מינית והתחשבות הדדית. לכן
האשה צריכה לשנות עמדות בהתנהגותה.
תאמרי לי ,״אני לא יכולה לעשות כל
מה שאתה מבקש בלי רגש של אהבה.״
זה בולשיט ! אפשר לאונן עם היד, או עם
ויברטור — וליהנות! זה לא אומר שחובה
להתאהב בוויברטור.
תאמרי שחשבת שהיעד הוא רק החדירה,
כי לא ידעת שהגבר אוהב גם
ליטוף, חום גוף, וחיבה. רק תשאלי,
אני מוכן להסביר לך, אם אני לא הענקתי
לד דברים שאת אוהבת — אשמח להקשיב
לך, ולקבל ממך הנחיות. כל מה שמענג
אותך, עשוי להרטיט גם אותי.

״ הונירו לי, מוח
יו -ה טו ב תור!וי׳

ך* מישפטן אמיר גורן נראה מבוגר
י י מגילו .31 ,בבוקר הוא עובד כעורך־
דין, לבוש בקפידה, מעונב, ובעל ארשת
פנים רצינית, כשהוא מופיע בין עמיתיו
למיקצוע. שם דיבורו הקולח חד, מעט
תוקפני. מכוסה בגלימה שחורה הוא מביט
ממרום קומתו על אלה החולפים לידו. יחסו
נראה קר, החלטתי וענייני.
מוזר לשוחח עם האיש הזה על יחסים
אינטימיים בין גבר ואשה. אך עורך-
הדין גורן, יצא זה עתה מאולם בית־המישפט,
אחרי שהגן על נהג מונית שהואשם
במעשה מגונה בתיירת.

בצורה ברורה. אבל זה לא כך בחיים.
אשד, נוקטת — כך אני רואה זאת
כגבר — בגישה מרומזת שיכולה להתבטא
בלבוש נועז, חיוך, תנועת יד. כך
אפשר להבין שהיא מעוניינת. השאלה

גבר נאיבי •ביישן. במיקרים קיצוניים
יותר אחשב אפילו לאימפוטנט. לעומת
זאת, אם אהיה נועז ואנקוט ביוזמה,
אחשב למתוחכם, איש העולם הגדול, וזו
כמובן תדמית עדיפה.
אני חש כעס כלפי נשים שאינן מוכנות
ליזום קשר עם גבר, אם הן מעוניינות
בו. לנשים עדיין קשה להשתחרר מנורמות
מקובלות. אשד, המקיימת יחסים
מיניים עם גברים רבים היא פראיירית
בלשון העם, בעוד שזה לגיטימי לגבי
גברים. גבר כזה יחשב לדון־ג׳ואן שפירושו
העממי הוא — גבר מצליח. למרות
שאנשים הגיוניים יודעים שעל המושג הזה
אבד הכלח.
נשים מפונקות גם במיטה. הן לא
מתביישות לומר לגבר מה הן אוהבות,
אפילו לתבוע זאת, בשלב שהן כבר מכירות
אותו, כשהן חופשיות ומשוחררות,
כי הוא ביקש ונתן להן להרגיש כך.
אז הן קוראות דרור ליצרים שלהן. אם
גבר ואשה לא הצליחו להגיע לכך, ורד
אשה נותרה מאופקת, יהיה הוא זה
שיתווה את הנורמה במערכת היחסים. היא
תשמור על פסיביות, אבל מאוחר יותר,
היא עלולה להתאכזב. היא לא תאשים
את עצמה בכך שלא הנחתה אותי, אלא
תסתלק לה בשתיקה.
מזל שיש גם נשים אחרות. נשים
מנוסות ומשוחררות שאין להן מעצורים.
הן יודעות ומבינות את הגבר. במערכת
יחסים כזו אין טאבו, הכלל לגטימי ואפשרי.
נשים כאלה מגלות מד, הגבר אוהב
יומר, ומה פחות. אבל נדיר למצוא אותן.
מרבית הנשים מקיימות יחסי־מין בצורה
שבלונית — גבר לא יכול ליהנות במערכת
יחסים כזו. אם הוא חש כך, איני מבין
מדוע האשד, לא חשה כמוהו.
אלה הן הרי תחושות הקיימות בצורה

מטעה. הוא ישקיע רגש במערכת היחסים
עם כל אשה. הוא לא חייב לחוש אהבה
כלפי אשד, מסויימת שאיתה הוא יוצר
קשר פיסי. נשים לא יכולות להבין זאת
כי הן מייחסות חשיבות רבה מדי לצורך
בהרגשת ביטחון, שתנתן להן מבן־הזוג.
לשם כך הן מחפשות קשר שיש בו
התמדה. אולם יש מקום גם למערכת
יחסים עם כמה אנשים, וניתן לפצל בין
רגשות כלפי כל אחד. אני מוכן להבין
אשה כזו. למה הן לא יכולות להבין גבר
המפצל ריגשותיו כלפי כמה נשים?
אומנם אשה נבראה חלשה. יותר מהגבר
מבחינה פיסית, אבל אני מאמין בשוויוניות
במערכת יחסי־המין. זה צריך להצביע
על כך שההנאה היא הדדית לחלוטין.
מה שמענג אשד, יכול לענג גם
גבר. אשד, נהנית ממגע עדין, מליטוף,
מפינוק, למה קשה לה להבין שזה נכון
לגבי הגבר?
גבר לא צריך להרגיש שהוא הכובש.
הוא לא משתמש באשה ככלי לסיפוק
יצריו. גם עליה מוטלת החובה להיות
רגישה וערה לצרכי בן־הזוג, כפי שהיא
דורשת זאת לעצמה.
אני מכבד אשד, כבת־אדם, אם היא
חופשית לתת עצמה כפי שהיא מצפה
גם לקבל מבן־הזוג. כל גבר ירגייש חופשי
ויתפקד בצורה רגילה אם האשד, לא
תזרע מתיחות במערכת היחסים ביניהם.
בעייתו של הגבר תמיד בולטת, בעוד
שהאשה יכולה לקיים יחסי־מין בכל מצב.
יהיה חמור ביותר מצד אשד, אם היא
תעיר לו כשהוא מתקשה להוכיח עצמו
מבחינה מינית. אם זה קורה, חייבת האשד,
להניח לגבר לכמה שעות, או אפילו
לאותו היום, ולנסות שוב ביום א״ר.
לגיטימי, לדעתי, שאשר, תחפש בגבר
רק את אבר המין שלו. כל אשה מוצאת

מישפטן אמיר גורן מספר:

התיירת הצרפתית התלוננה שנהג המונית
ניסה לבצע בה מעשה מגונה, שלוש
פעמים. היא טענה שהוא ניסה לנשקה,
לגעת בחזה ובאבר המין שלה. מוזר
בעיני, שאשה שלא רצתה בקשר גופני עם
אדם זר לא צעקה, לא ניסתה לברוח
מהמונית. במונית קל לפתוח את מנעול
הדלת, לכן הטענה שלה אינה מתקבלת
כהגיונית. ניסיתי להוכיח בבית־המישפט
שלאשה זו היתר, סיבה להעליל האשמה
כזו על נהג המונית.
ידוע היה שהיא נישאה בצרפת לבחור
ישראלי ובביקור זה בארץ הם ניסו
לבדוק אפשרות להשתקע בישראל. האשד׳
הצרפתיה לא היתר, מעונייגת בזה והיא
ביקשה להוכיח לבעלה שלא טוב לחיות

לעומת זאת הנהג העיד שהיה ביניהם
סיכסוך על תשלום עבור הנסיעה.
הנהג ביקש שהאשה תשלם והיא סירבה.
היא אף כעסה על שהוא מבקש זאת
ממנה. לנהג היתד, הרגשה שהאשה חושבת
שמגיע לה נסיעה חינם כי היא אשה,
כי היא אולי חייכה אליו בצורה שהתפרשה
כמשמעותית בעיניו.
אך בית המישפט דורש גישה עניינית
בלבד. עשה או לא עשה את המעשה
המגונה?
אני, כאדם פרטי, חושב שזה לגיטימי
שגבר ינסה ליזום קשר עם אשה. אם
היא מוצאודחן בעיניו ומושכת אותו מבחינה
מינית. הרי על אופיר, ושיכלה אין
הגבר יכול לעמוד בפגישה הראשונה.
מכיוון שאני חושב שהרצון ליצור קשר
נובע ממשיכה מינית, נשאלת השאלה
אם היא מסכימה להיענות לי. זו שאלה
עדינה, והתשובה עליה מורכבת ומוש פעת
מהמנטליות של הגבר ומאופיו.
אני רואה עצמי כגבר בעל ניסיון
בקשרים עם נשים, אבל כל גבר מבין
נכונות של אשד, בצורה שונה. זו בעיה
מאוד רגישה. אני מבין שהיא מסכימה
ובעצם העמדה שלה הפוכה. מכיוון שלא
פגשתי אשה שתאמר לי במפורש — אני
רוצה לשכב איתך, אני אנסה ליצור קשר
סיסי.
זה יכול להתבטא בניסיון לשלוח ידיים,
לחבק, לנשק. יש נשים שיקבלו זאת
כחנופה לאגו שלהן, גם אם הן בעצם
אינן מסכימות. לעומתן, נשים אחרות
יראו בהתנהגות כזו השפלה, פגיעה חמורה.
הבעיה כאן היא משותפת לגברים
בדיוק כמו לנשים. קל בשיחה גלויה
והגיונית לומר — דברו, הביעו עצמכם

רואה־חשכון רחמני
״אס אני• כזה, מדוע שהיא לא תהיה מאת?״
היא במה ועד היכן. גבר עלול לשגות,
אם הוא מפרש זאת כהיתר להתקרב
אליה. מותר לאשר, להסביר את משמעות
רמזיה — אם היא לא עושה זאת, אין
עליה אלא להלין על עצמה.
אני בהחלט לא מצדיק גישה אגרסיבית
מצד גבר. אני לא נוקט בגישה כזו.
לדעתי רוב הגברים יאמרו כמוני, אך
לא אכחיש שאם יש לי כוונות ליצור
עם האשד, מגע פיסי, אבהיר לה זאת
בשיחה גלויה, אגייס לשם כך את כל
הידע והרגישות שיש לי.
מין הוא חלק מרכזי וחשוב ביותר
במערכת יחסים בין בני־זוג, נשואים או
לא. הצרה הגדולה שבה אנחנו בעצם
שרויים היא, שבחברה מתירנית שלנו
היום, הלחץ הכבד מופעל רק על הגבר.
אם אני לא אזום, אקבל תדמית של

מישפטן גורן
״גם הגברים עלוליס לספוג מפח־נפש ואכזבות!״

טיבעית אצל כולם. אני רגיש לכך לעי תים
קרובות, בעוד שבת הזוג אינה
מייחסת לכך תשומת לב.
גם גברים מקבלים מעצורים. לא כל
אחד חופשי לומר לאשר, איזו תנוחה
אהובה עליו. יותר מזה, גברים אוהבים
חריגה מן ד,שיגרה. נשים לא מייחסות
חשיבות לפינוק גופני של הגבר. גבר
המקיים יחסי־מין קבועים וממושכים עם
בחורה הנחשבת באופן אובייקטיבי ליפה
והמושכת ביותר, עלול להיות משועמם
אחרי פרק זמן קצר. גבר כזה יחפש
תשומת־לב אצל אשה אחרת. הוא זקוק
לריגשה שבהיכרות עם בחורה אחרת.
הוא מחפש אצל האשה חיזוק לאגו הגברי
שלו, שהוא עדיין מצליח ונחשק.
אני מודה, גבר יכול לקיים יחסי-מין
ללא רגש. אפשר להבין זאת בצורה

בברד,זוג חלקי גוף שמושכים אותה. אני,
למשל, נמשך רק אל נשים רזות ובעלות
חזה שופע. גם לאשה חשוב להעדיף חלקי
גוף מסויימים אצל הגבר.
נעים מאוד לפתח שיחה אינטימית,
שבה השניים מדברים על העדפותיהם —
אבל זה לא הכל. הכרתי בחורה שמצאה-
חן בעיני. קיימנו יחסים כבר בערב
הראשון להכרותינו. היתד, בינינו הבנה,
קשר טוב והנאה. אחרי שנפרדנו היא
נמנעה מליצור עימי קשר. שלושה שבועות
התמדתי בקשר טלפוני עימה. היא
הסתייגה משום־מה• לבסוף כששאלתי אותה
לפשר התנהגותה, היא השיבה: נכון
היה לנו טוב, אבל למה אתה מייחם
לכך חשיבות?
גם גברים הם רגישים. גם הם סובלים
ממפחי-נפש ואכזבות.

159

וות1גט

החתן: אסף רובין
ל וא התעורר בבהלה, בהרגשה שה י
י שעה מאוחרת. היה עליו להיות ער
כבר מזה שעות אחדות. הצצה חטופה
בשעון גילתה לאסף רובין שהשעה היא
11 והיום הוא ר 5-,בנובמבר .1981 הלחץ
על אצבעו הזכיר לו שאמש הוא נשא
לאשה את אתי אגיב, חברתו מזה חודש
וחצי, ולכן הוא אינו צריך למהר לעבודה.
לכאורה, הכל היה כשורה. כלפי חוץ
העמידו בני־הזוג פנים של חתן־כלה,

הנישאים באהבה רבה ומתכננים עתיד
נפלא יחדיו. אך, למעשה, הוויכוחים הקשים
בין בני־הזוג, נמשכו גם לאחי טקס
החופה.
המוזמנים הרבים מילאו את אולם־הח־תונה,
ומעטפות רבות הועברו מידי האורחים
לידיהם של אסי ואתי. המחאות־השי
שקיבלו השניים כמתנת נישואין היוו את
גולת הכותרת של הוויכוחים הסוערים
שהתנהלו ביניהם.
אסף ואתי הכירו חודשיים קודם לבן.
אסי חיפש שותפה לדירה ופירסם מודעה.
אחת מבין הרבות שענו על מודעה זו
היתד, אתי הצעירה, שיופיה כבש את
ליבו של אסי .״הוא חיזר אחרי בהתלה בות
רבה,״ סיפרה אתי מאוחר יותר.
״בתחילה לא נעניתי לחיזוריו, כדי שיבין
שאני לא טרף קל אבל אחר־כך ממש
הוקסמתי ממנו.״
אתי, בת למישפחה בת 10 נפשות ממד

1 1 1 1| 1ל | 1בתמונה נראים בני־הזוג רובין מאושרים ואוהבים. אולם, גם
לפני צילום זה, הספיקו א!סף ואתי לריב. המריבה נסבה הפעם
על הצורה הנכונה שבה הס צריכים להצטלם, כדי שהתצלום ייראה טוב יותר

ייי ייניי י• #י י

שבין השניים. שלושה שבועות לאחר
היכרותם סיפר אסף לאתי על נסיעתו
המיועדת לאירופה לרגל עסקים. גם בכל
הקשור לנסיעה שונים הסבריהם של איש-
העסקים ומנהלת־החשבונות המצליחה.
אתי סיפרה כי אסף הוא בחור קנאי
ורכושני מאוד ולכן ביקש ממנה להצטרף
אליו לנסיעה .״הוא פחד שאפגש עם
אנשים אחרים בהיעדרו ואף הציע לממן
את כרטיס הטיסה שלי ״.אסי טוען שאתי

כמתנה ממני.״ אולם כשנערך הטקס, התכחשה
אתי לדבריה הקודמים, ואסף הוצג
לפני המישפחה כ״לא רציני,״ לדבריו.
אמה של אתי סיפרה, כי לא רק שאסף
לא קנה מתנה לכלתו לעתיד. הוא אף
לא הביא עימו דבר כתשורה להורים.
״לא חסר לנו כלום, אבל בשביל הכבוד
הוא צריד היה להביא לפחות פרח.״
למרות הוויכוחים, נערך הטקס. כולם
העידו שהוא היה מרהיב ביופיו .״טרחנו

הזוג רובין השיג שיא עולמי: שלוש שעות אחו׳
החתונה פרץ ריב בין בני הזוג והם החליטו להתגרש
שב חצב שבדרום הארץ, נענתה לחיזוריו
של אסי בן ה־ 28 ובין השניים התפתח
רומן. בכל הקשור להיכרותם סיפוריהם
זהים, אולם באשר להתפתחות היחסים
והקשרים ביניהם, הדיעות חלוקות.

טקס אירוסין
מסורתי

רומנטיקה

אחד התחביבים של
אתי הוא צילום.
אולם עם אסף היא לא הספיקה להצטלם.

>> סף, שהיה בעבר עוזרו של.פלא-
י טרשרון ועוסק כיום במכירת קרקעות,
מעיד על עצמו כמבין בעסקים.
״אני לא אתן לאף אחד לטפס עלי ולעלות
לי על הראש, ובעיקר לא בענייני כספים.״
לטענתו, ניסתה אתי למן תחילתו
של הקשר ביניהם לגרום לו ״להוציא
עליה כספים״ שלא ניראו לו חיוניים.
אולם אתי מצאה־חן בעיני אסי שחום
העור עד כדי כך, שהיה בטוח שהאהבה
תתקן את דרכיה ותפתור את כל הבעיות

היתה זו שרצתה להתלוות אליו. לא ברור
מה התרחש בדיוק, אולם הסיכום בין
השניים היה, כי היות ואתי באה ממיש-
פחה דתית ושמרנית מאוד, עליהם לפחות
להתארס כדי לשכנע את הוריה של אתי,
ויקטור ואירים אגיב, לאפשר לה לנסיע
עם אסף. השניים נסעו למושב חצב
ושניהם מעידים כי בני מישפחתה של
אתי אהבו את אסף למן הרגע הראשון
להיכרותם. במיפגש ראשון זה סיכמו
הוריה של אתי עם אסף את תאריך
טקס האירוסין שהיה חשוב מאוד לבני-
המישפחה.
אתי הסבירה לאסף כי נהוג אצלם,
שעל החתן לקנות מתנות לכלה ולבני-
מישפחתה. אולם אסף, שהתנגד לקניית
תכשיטים יקרי-ערך, טען כי אינו צריך
להוכיח את רגשותיו וכוונותיו הרציניות
על־ידי רכישת יהלומים.
״אתי קנתה לעצמה צמיד,״ סיפר אסף.
״היא אמרה שתציג אותו לפני מישפחתה

ועבדנו שעות רבות,״ סיפרה אתי ,״כדי
שלא יחסר דבר ושתהיה אווירה נעימה
בבית.״
לאחר טקס האירוסין המשיכו ה שניים
להתווכח ולריב על עניין המתנות•
הם חזרו יחד לתל־אביב, אך האווירה,
לטענתו של אסף, היתה עכורה.
אתי עזבה את הבית ונסעה לאחיה הבכור,
יעקב.
״אחרי שהיא הלכה,״ ניזכר אסי ,״מבחינתי
הרומן נגמר,״ אולם לאחר יומיים,
כשהתקשר יעקב אגיב אל אסף וביקש
ממנו לבוא ולהיפגש עם אתי, נענה
אסי והמריבה הסתיימה.
למחרת בבוקר ניגשו אתי ואסי לרבנות,
נרשמו לנישואין והדפיסו הזמנות
לחתונה.
״הכל קרה כל-כך מהר,״ ניסתה אתי
להסביר ,״הייתי מסונוורת ומוקסמת, או לם
כל הזמן חשבתי שמה שמתחיל מהר,
גם נגמר מהר.״

שלושה
ימים לפני החתונה שוב התעוררו
ויכוחים, אולם אסף ראה בזה מעשה
ילדותי מצד אתי ואילו אתי תיארה לעצמה
שאחרי החתונה יסתדרו הדברים
מעצמם.
לאחר טקס החופה כשהאורחים עזבו
את האולם, פרץ ויכוח בין אסף ובין
בעל האולם. אסי, שהתחייב לשלם לבעל
האולם מייד לאחר שתסתיים החתונה,
סירב לעמוד בהתחייבותו .״אסי חושב
שהוא הכי חכם׳ הוא יודע הכל ויכול
להרשות לעצמו להתווכח עם כולם. לי
ההתנהגות הזו מאוד הפריעה, כי אני
חותרת לשלמות. אולם לא רציתי לפתוח
במריבה גדולה מייד לאחר החתונה,״
הסבירה אתי.
בני־הזוג רובין נסעו לדירתם, שאותה
חילקו ביניהם עוד לפני הנישואין, ומייד
התעורר ויכוח חדש. אסף התחיל לבדוק
את ההמחאות ולספור את הכסף. אתי
ביקשה ממנו 100 אלף לירות כדי להחזיר
את חובה למנהל הבנק, אולם אסי סירב
לתת לה סכום זה.
״המישפחה שלך לא הביאה את הכסף
הזה,״ נימק אסי את סירובו, אולם אתי
עמדה על כך שתקבל את חלקה. השניים
ספרו את הכסף, תוך שהם בודקים מאיזה
צד הגיע רובו, מצד החתן או מצד הכלה.
לפי דבריה של אתי הרעיון של בדיקה
זו הועלה על־ידי אסי, ורק כשהבינה
שאין לה כל ברירה אחרת הסכימה למה
שהיא קוראת בשם ״הדבר המביש ביותר.״
לאחר הבדיקה הסתבר, כי בני מישפחתה
של אתי הביאו סך של 110 אלף
לירות, ולכן היא היתד. זכאית לקבל
את הסכום שביקשה. בין השניים פרץ
ויכוה סוער. אסף טוען שאתי היא זו
שגררה את השיחה לכיוון העניינים הכספיים,
ואילו אתי אמרה שבמקום לפנק
את הכלה הטריח, עסק אסי בספירת הכסף
ובחישובים.
״אמרתי לו שהחשבון משותף,״ נזכרת
אתי ,״ואם אצטרך לשלם ריבית הרי היא
תצא מן הקופה המשותפת. אך אסי לא
לקח את הכסף והכנים אותו
השתכנע,
לכיס מעילו. לא היה זה מכבודי לחטוף
ממנו את המעטפות.״
אסף שיכנע את אתי להצטרף אליו
לפגישה עם חבריו, פגישה שאותה תיאם
מראש .״הסברתי לה שהחברים שלי מח כים
כדי לשמוח איתנו, אז כדאי שנפסיק
לריב ונצא לבלות,״ טען אסי. לעומתו
טוענת אתי, כי נענתה אומנם לבקשתו
והצטרפה אליו, אולם ״עד 5בבוקר
הסתובבנובתל־אביב. זה מה שעושה
זוג טרי כל־כך?״ היא מתלוננת ,״רב
על צ׳קים ומתרוצץ ברחובות?״ עם בני־הזוג רובין לביתם, כשחזרו הזריחה, נכנסה אתי למיטה והלכה לישון
בעוד אסף העדיף להישאר בחדר המגורים
ולהאזין לרדיו.

״התעוררתי בבוקר,״ מספר אסי ״ושמעתי
קולות שהעידו על חיפושים בדירה.
זו היתה אתי, שחיפשה את הכסף, אבל
אני הייתי חכם יותר. החבאתי הכל
במקרר, והיא לא חשבה לחפש שם.״
אתי מספרת כי התעוררה בבוקר, הורידה
את הטבעת מעל אצבעה, החזירה אותה
לאסף ונסעה להוריה.
בני־מישפחתה של אתי ניסו לפשר בין
בני־הזוג. אתי שוכנעה על־ידם לשוב
לדירה המשותפת בשיכון בבלי.
״חזרתי אל אסי, שלא רצה לקבל
אותי. הוא אמר שזה כבר מאוחר ובצורה
מאוד לא יפה סילק אותי מן הדירה.״

;,היא אמרה שאגי
זונת צמרת״
סי מספר כי עזר לאתי לארוז
י את חפציה ואף הסכים שתישאר בדירה
יום נוסף כדי שלא תצטרך לנסוע
במזג אוויר חורפי .״לאחר שסיימנו לארוז,
הזמנתי משאית ואף צירפתי פתק להוריה
של אתי. הם מישפחה נהדרת והרגשתי
שאני חייב להם הסבר.״
גם אתי מצידה מפארת ומהללת את
מישפחת רובין. אולם לפתע היא מוציאה
מתיקה מיסמך מגינקולוג, ובקול רועד
מהתרגשות היא מספרת :״אחת מאחיותיו
של אסף, אטה׳ הפיצה עלי סיפורים. היא
אמרה שאני זונת צמרת וכל הכסף שיש
לי, בא לי מהזקנים של גדרה שאיתם
שכבתי. אני — שבאתי ממישפחה דתית
ובעצמי הייתי כזו עד שעברתי לגור בתל־אביב,״
ממשיכה אתי לספר כשדמעות
בעיניה ,״עבדתי קשה מאוד, כדי להשיג
את כל מה שיש לי היום. עינם של
אנשים צרה בבחורה כל-כך צעירה שהצליחה
לנהל מישרד ולהפוך עצמאית ב־

מיקצועה.״

בני־הזוג רובין פנו בשנית לרבנות,
אולם הפעם נכנסו דרך הדלת הצדדית
ופתחו תיק גירושין. אסף ואתי יכולים
לרשום לזכותם הישג. הם השיגו שיא
עולמי חדש — הנישואין הקצרים ביותר.
3ימים לאחר טקס החופה המפואר,
מחזיקים בידם בני־הזוג רובין מיסמך,
המאשר פתיחתו של תיק גירושין. ב־10
בדצמבר 1981 יגשו השניים לדיון ראשון
עניינם.
אסף אינו יודע עדיין מה בכוונתו לע שות,
ואילו אתי הבטיחה את עצמה על-
ידי שכירת עורך־דין שיטפל בענייניה.
אסף עזב את הדירה המשותפת משום
״שהיא מזכירה לי את אתי יותר מדי.״
הוא נסע לאירופה, לנסיעת העסקים ש בשלה
התחילו השיחות על החתונה, ואילו
אתי מנסה להתגבר על המשבר שבחייה
האישיים. את חובה לבנק כיסתה על־ידי
מכירת מכונית הסובארו שלה. והיא מתרוצצת
בין בית הוריה ובין אחיה הרבים
המנסים לעודדה ולחזקה.
ברוח טובה סיכמה אתי את הנושא:

]עדת־החלומות

אתי היא בחורה כישרונית מאוד. אמה העידה
עליה כי תמיד היתה תלמידה מצטיינת ובת
מסורה. תחביבה של אתי הוא עבודות־יד מיוחדות. בזכות אלה, התאהב בה יוסי.

מבט של אמנה

״למדתי לקח. בפעם הבאה לא אתחתן
מהר כל־כך. אבדוק קודם טוב־טוב עם
טיכי זכרוני 1
מי יש לי עסק.״

אסף רובין מלא כעס וטינה כלפי אתי. לטענתו,
היא האשמה בפרידה. התנהגותה של אתי, לדבריו,
היתה ילדותית מלכתחילה, אולם רק אחרי שנישאו ורבו על כספי־החתונה, גילה את טיבה.

הדרך היהודית ל בי ת הל בן
״פרס קוג ל ־

געוואלד י
18 שנים אחרי שפירסם את סיפרו
מילכוד ,* 22 הנחשב לספר המקאברי
ביותר על המילחמה־העולמית השניה, פיר־סם
גז וזף הלו* את סיפרו השלישי, נולד
באחרונה ראה־אור ספר
שווה זהב
זה בתרגום לעברית.
נולד ש וזה זהב הוא סאטירה על רד
החיים האינטלקטואליים בארצות־הברית.
הנפש־הפועלת המרכזית שלה היא פרופסור
יהודי בשם כרום גולי, המתעניין
בפוליטיקה ומגלם את אב־הטיפוס ״של
היהודי האמריקאי המתבולל לתוך מסורת
הליברליזם האמריקאי. הלר פורש את
כוונותיו כבר במוטו של הספר, הלקוח
מתוך אימרה של נשיא ארד׳״ב לינדון
ג׳ונסון, בתקופה שבה שימש כמנהיג
• באידיש: קריאת בהלה, ,הצילו ו**
ג׳וזף הלר — מילכוד ; 22 הוצאת
זמורה ביתן מורן.
*•* ג׳וזף הלר — גולד שווה זהב; עברית:
דויד נגב; הוצאת זמורה ביתן
מורן; 373 עמודים (כריכה קשה).

החווייה הישראלית

דיוקן ממחצית המאההעשר ,
הרוב הדימוקראטי בסינט :״אני שם את
הקטן שלו בכים שלי.״
מישפט־הפתיחה של הספר :״פעמים
רכות נתבקש נולד לכתום על ההתנסות
היהודית כאמריקה כמו מתמצת את
הספר כולו. כראייה להתנסות זו, מסביר
גולד עד מהרה ,״התכוונתי לעזוב את
הקולג׳ ולנסוע לישראל להילחם, אכל
קיבלתי מילגה לקולומביה...״
גולד עורך חתך וחשבון־נפש של הפרט
ושל הקהילה. בעוד ששליחי הנשיא האמריקאי
מחזרים אחריו, הוא אינו מעורר
כלל את הערכתם של המקורבים אליו.
אביו מתייחס אליו כאל עבריין צעיר,
בתו בזה לו, ורואה בו מרובע. אשתו
סבורה שהוא אינו מעורר התרגשות. את
יוקרתו בקרב צוות עובדי הבית־הלבן
הוא צובר, כאשר הוא ממציא דפוס התנהגות
חדש ביחסי הבית־הלבן עם העיתונאים,
את התשובה :״לא יודע.״
השלבים הראשונים בדרכו של גולד
אל הבית־הלבן, נפתחים באותו עולם־
אקדמי מחניק של מאמרים מיקצועיים, המהווים
נקודות קידום בעולם זה (״היה
זה כשביל גולד מקור לרוגז תמידי, שכמעט
איש ממיודעיו לא קרא אן־ אהד
מבתבי־העת שבהם היתח עבודתו עשוייה
להתפרסם גולד פירסם שישה ספרי
עיון, סיפורים קצרים, ולמעלה משלוש
שנים טרח על חיבורו של רומן, שאותו

זנח עם השנים. אבל הוא נחשב כאיש
מעלות, נכס לפוליטיקה האמריקאית
(״גולד יכול עכשיו לדבר כביטחון על
מדיניות, מדינאות, כלכלה, חינוד, מיל־חמה,
סוציולוגיה, אקולוגיה, פסיכולוגיה
חברתית, תרבות פופ, ספרות יפה ודרמה
— ועל כל צירוף של הנושאים האלה
כשינויי סדר אינסופיים, שכן היה בעל
כושר המצאה ויכול לקשר כל דבר עם
בל דבר מעין אב־טיפוס ליפה־הנפש
האקדמי.
חלומותיו להשתלב במימסד הפוליטי
מתקרבים לכדי מימוש, כאשר חבר ל־ספסל־לימודים
מן העבר, העובד בבית־הלבן,
מתקשר אליו טלפונית, ושואל :
״חשכת פעם לעבוד בממשלה?״ כאשר
גולד תוהה על שאלתו, משיב לו ידידו :
״אלה חיים משוגעים, ברום• יש המון
מסיבות ואתה מוקף חתיכות אפילו שחקניות.״

גולד מלווים שני ידידים מהעבר,
האחד מו״ל מצליח, יחסית, והשני עורך
של כתב־עת ריאקציוני, בעל תפוצה של
עשרות עותקים. מתוך דפי גולד שווה
זהב עולה סיפור מאבקם של שלושת הידידים
להגיע להכרה בחברה האמריקאית.
סיפור, שהוא סאטירה צולפת על
ההצלחה ועל החלום היהודי.
את החלום האמריקאי של יהודי ארצות־הברית,
בדור האבות של גולד, מתאר הלר

דו ר דו רודורשיו

ממשיכה אותה אישיות ספרותית בפירוט ״תרומותיו״ של
לכל דור ספרותי יש הכוכבים וכוכבי הלכת שלו. גם ל״דור
משוררי המדינה״ יש כוכבים ומסביבם כוכבי־לכת הניזונים דור־־קליבנוב לספרות הישראלית :
״למשה דור יש תחביב של תרגום. שירים אנגליים. לא בל
מאבק־הכוכבים. בשנה זו, שבה נקבע יהודה עמיחי כחתן פדס
ישראל, בגלל היותו כוכב־שירה של דור, זכה איש מעריב, משה שיר. רק שירים של משוררים שכדאי לתרגם אותם ...משה דור
דור, המעביר את מרבית זמנו בעסקנות שירה בפרס קוגל מתרגם את פטרישיה ביר ואת רוכרט וולס. ראה את המדור
האחרון. ואהוד בן־עזר כותב. אכל איפה יאיר הורוביץ? הוא
על חוברתו עפיפונים בהמפסטד הית.
בימים אלה הגיע לנמר של נייר מיכתב של אישיות ספרותית * ,לא חי כשלום עם מטה דור. בעבר היה ידידו. עכשיו הם
המעידה על דמותו של משה דור, כמייצג של דור עסקני שירה צהובים זה לזה. ואיפה נתן זף? ולמה לא כותבת דליה רביקו־ביץ?
ואיה א.ב. יהושוע? ולמה לא
המזיקים לשירה העברית, והופכים אותה
מופיעות יצירות של עמוס עוז? ואיפה
בעסקנותם לפלסתר. כמה קטעים ממיכה-
ם. יזהר ואפילו חנוף ברטוב ואהרון מגד?
בה של אותה אישיות ספרותית מובאים
בזה :
י׳ט הנחלת חשבונות. ואפילו יונה, וולד
ובת שבע שריף לא מופיעות אצלו. למה׳ ?
״חלב כואב על השיטה חגנגסטרית׳ש״משה
דור שליט כיד של צנזור ומדבר
חדרה לספרות שלנו. כראש הסולם הזה
גבוהה על חופש. ולא רק ב,מעריב׳ הוא
עומד אדם שמעמיד פני צדיק המוכיח
מתייהר כאנטי־ליכוד. אבל למה הסכימה
תמיד בשער ולכו ופיו אינם שווים:
רשות השידור חליכודית למסור לידיו
משח דור (לשעבר קליכנוב) .חוא מתאת
האחריות על המדור לספרות בטלוויייהר
כארצישראלי ומנסח לחקות את אח זיה
...ומי שולט ב,ספריית פועלים׳ ,שם
רון אמיר ואת מידד שיף. אבל לא
משמש משה דור חפסבדו־שמאלי בתפקיד
אמיתי בהיגוי ולא אמיתי כתוכן דבריו...
יועץ לאחד המדודים? ומי הבוחש כקדימיטה
דור־קליכנוב, המתחנף לעורף הרארה
של, ספריית מעריב׳ ,גס שם מקבל
שי של, מעריב׳ שמואל שניצר השמאלי־משה
דור־קליבנוב שכר בתפקיד של יועץ
הליברלי הידוע (אכל למען האמת צריף
ומשמיץ את כל הסופרים הישרים ופותח
להדגיש: שמואל שניצר חוא אדם ישר
דלתות לאנ״ש (אנשי שלומו) וסוגר דל ועתונאי
מוכשר מאד) ,הוא עזר לגרש את
תות לישרים ותמימי־לבי?
משה ז״ק מהמדור הספרותי (ולא צריף
להתאבל על זה) ולדחוק את רגלי חנוף
״...הוא לא מסתפק כתפקיד של, לחשן׳
ברטוב והעמיד פנים שהוא דואג לאופי
בתיאטראות אחדים. הוא אינו מסתפק כ־המדור
ולתוכנו וטען בל הזמן שאיו לו
,שבע עיניים׳ (יש תוכנית כזאת ב,קול
רצון לקבל לידיו את המדור. אחר כף
ישראל׳) ,שם הוא, עושה פרוטקציה׳ ל הוא
שלח שליחים לשמואל שניצר שיתנו
חברים שלו ומתעלם מסופרים חשוכים ומושמץ
דור
לו את המדור. שמואל שניצר יותר חכם
מוכשרים שהוא לא אוהב...״
שמור לי ואשמור לך
ממנו. נתן את המדור למשה כן־שאול
לקראת סיום המיכתב של אותה אישיות
ולמשיח (דור־קליבנוב) זרק עצם , :אחראי׳
על המדור. לא עושה שום דבר. רק כבוד. אכל לא פסבדו־סופר ספרותית, מצויץ :״חייבים לגלות את פרצופו. חייבים לספר על
כמיטה דור ישב כשקט. לכן, הוא חותר וחותר וחותר. מצנזר. הניגוד כין הטפותיו לבין אורח חייו. על הסתירה בין האיש המתסוגר
דלתות לשונאיו ולאנשים מוכשרים ופותח שערים לאנשים חזה לבין יחסו האמיתי לבני אדם, לסופרים, לספרות, לתרבות.
חסרי כשרון ויכולת. בל החברים הפרטיים שלו מפרסמים חתן,פרס קוגל׳ משה דור־קלכנוב (פרסים אחרים לא העניקו לו
פתאום במדור הספרותי של, מעריב׳ :עודד סכרדליק, דב אף על פי שחברי הקליקה שלו עמלו הרכה כדי לסחוט פרסים).
כר־ניר (זקן מ,על המשמר׳ .הוא גם פנסיונר) .א.ב. יפה הוא סכנה לספרות ולסופרים. לספרות האמיתית. המקורית.
(שמפרסם את משח דור־קליבנוב במדור הספרותי המשעמם של לסופרים האמיתיים שיצירותיחם הן יצירות אמיתיות...״
הערת ״נמר של נייר״ :מדור זה מכבד את רצון מחבר
,על המשמר׳)1 ,שלמה ניצן (עורף, משמר לילדים׳) שמפרסם
המיכתב שדבריו יפורסמו ללא שמו, היות שטובת הספרות
גם את משה דור. שמור לי ואשמור לד...״
העברית, שירתה ועסקנותה ניצבים לנגד עיני מדור זה. יחד
עם זאת, יהיו עמודי מדור זה פתוחים לפני משיה י דור להגיב
על הדברים החמורים שבמיכתב זה.
השם שמור במערכת.

ע פי פ 1ניו ש ל חתן
^ ציידת הנופים
בפרק שום דבר אינו מצליח לפי המתוכנן,
מפי אחד מבני־מישפחתו של ג ולד :
״אנחנו משחקים היום גולף, משתכרים,
לוקחים שיעורי טניס, ומתגרשים, כדיוק
כמו נוצרים אמריקאים רגילים. אנחנו
מנבלים את הפה. אנחנו מזדיינים, בוגדים,
ומדברים הרכה כקולי קולות על
דפיקות...״
גולד מחליט לעבור את כל שמפריד
בינו לבין מיסדרונות השילטון, ולזנוח
את כל מורשתו, עברו ומעט ערכיו. הוא
נוסע לוושינגטון, כדי לטעום את טעם
הדבש, כדי לאתר לעצמו נחלה בהדר
השילטון. בוושינגטון הוא נפגש עם ידידו
מנוער, המתווך בינו ובין הבית־הלבן,
ומגלה את סודות עולם־המין הקסום של
הבירה האמריקאית, תוך שהוא מקשה
שאלות לעצמו, בנוסח של :״גולד נדהם
ככל פעם מחדש ממיספר הנשים הגבוהות
והיפהפיות שהתאהבו בגברים נמוכים יותר
כמוהו, שאהבו בצע, אהבו את עצמם,
ואהבו את מה שכדאי גולד פוגש ב־אנדרה
קונובר (״כאור הבוקר היו
עיניה סגולות. רגליה היו ארוכות וזקופות,
ירכיה צרות, אחיזתה איתנה ובל בשרה
הצח היה ספוג כגוון זהוב שיצר לדעתו
ניגוד נהדר עם צבעו השחרחר יותר
בתו של פיו בידל קונוכר, מאישי המפתח
בפוליטיקה האמריקאית, ואנטי־שמי
לעת־מצוא.
תיסמונת קיסינג׳ר. לנובח הסיכוי
לקאריירה בוושינגטון, מחליט גולד לנ טוש
את ביתו, אשתו וילדיו (״לא הייתי
יפהפיה כשהתחתנת אתי, ולא הייתי יכולה
לחפוף ליפהפיה גם אילו ניסיתי
הלר עושה ליהדות־הקריירה ולפוליטיקה
של וושינגטון, את אותו טיפול חושפני,
שעשה לחיל־האוויר האמריקאי ולמילחמת־העולם
השניה במילכוד ( 22״אין ספק
שחשגריר נראה שוב כריא מאז שהפסיד
את וייטנאם, צ׳ילה, יוון, קפריסין, תורכיה,
פאקיסטן, סין, אפריקה, תאילנד
והמזרח התיכון, נכון?״) או בתשובה
לשאלה ״גולד, אתה יהודי, לא?״ הוא
משיב :״אני יהודי במוצאי, אדוני...״
גולד מספרי לקורא כי הוא לקה ב-
״תיסמונת קיסינג׳ר״ .הוא אוסף גזרי־עיתונות
הנוגעים למזכיר־המדינה לשעבר,
ועם מטען זד הוא מגיע לביקור
בחוותו של אביה של אנדריאה, פיו בידל
קונובר, הפולט לעברו אימרות אנטי־מיות
כמו :״אינני מסוגל להביו מה
יש ליהודי לחפש במימשל חוץ מהכרה
חברתית. יהודים טובים אף פעם לא היו
שם ...אם אנדריאה חייכת להתחתן עם
זר, הייתי מעדיף מישהו כמו אלכרט
איינשטיין או ארתור רובינשטיין או אפילו
ארתורו טוסקאניני• אלוהים, איזה רעמות
שיער חיו להם...״
הפרק הזמן יהודי לבית הלבן (ועשית
אותו לעבדך) ,הוא כותרת של מאמר שאותו
חיבר גולד, ופוחד לפרסמו, מאחד
שהוא ״עלול שלא לקבל עוד לעולם
הזמנה לבית הלכן אבל מאחר שהוא
עומד להיות מוזמן, ובמקביל להיכנס
לשרות המדינה, הוא עובר בדיקה ביטחונית
אצל איש-ביטחון יהודי מהאף־בי־איי,
המספר לו מהודי יהודי הבית־הלבן :״ד״ר
גולד׳ אילו רק יכולתי לימי לד כמה
פעמים לכי נשבר, שוב ושוב, כגלל ה ממזר
חזה הנרי קיסינג׳ר. אנא, אל
תגרום לי לעכור את זח שוב. בחילה
קיבלתי כשהוא הרים את קולו על גולדה
מאיר סוכן האף־בי־איי, גרינשפן,
מנסה לשדל את גולד לשוב לאשתו ולפ רוש
מהפוליטיקה, בטיעון :״ניאוף יכול
לחיות כסדר בשבילם אכל לא בשבילנו.״
אלא שתגובתו של גולד ציורית :״זכור
מה שכתוב כתנ״ד, גרינשפן — אמר לו
גול ד — אנחנו המצאנו את זה ראשונים.
אנחנו אפילו זיינו כבשים כשלא יכולנו
להשיג נשים כנעניות או פלישתיות...״
גולד ממשיך עם שינאתו לקיסינג׳ר,

ציטוטון

בגדי קיסינג׳ר החדשים

אחת מבדיחותיו הנהדרות של מחבר גולד שווה זהב גזוזן ל !הדר( ,ראה: תרגום)
עוסקת בהנרי קיסינג׳ר, מי שהיה מזכיר־המדינה האמריקאי. גיבור הספר׳ גדוד,
המנסה לדשדש בעקבות קיסינג׳ר במעלות הבית־הלבן, מצא את הבדיחה, שהופצה
על קיסינג׳ר בידי סוכנות הידיעות הדנית:
1קיסינג׳ר השיג ככל הנראה אריג מטווי׳ד באיכות מעולה וביקש לתפור
9 9ממנו חליפה. חייטים בוושינגטון ובניו־יורק, לאחר שמדדו אותו, אמרו
^ ~ שהבד אינו מספיק למכנסיים ולמקטרון תואמים. בלונדון, בצרפת ובגרמניה,
לשם הגיע בשליחות דיפלומטית, חזרו על האזהרה טובי החייטים בארצות אלה.
ואז הוא הגיע לירושלים וחייט יהודי אמר לו שישאיר את הבד ויחזור כעבור
עשרה ימים. כשקיסינג׳ר חזר, לאחר פגישות במצריים, ערב הסעודית, סוריה ואיראן,
הופתע למצוא לא רק חליפה שמתאימה לו בדיוק, אלא גם חזיה, מקטורן נוסף
ושני זוגות מכנסיים נוספים, שנעשו כולם מאותה פיסת בד עצמה, .אין ייתכן ׳,שאל
הנוי קיסינג׳ר, ,שבניו־יורק, וושינגטון, לונדון, פאריס וגרמניה אמרו לי
שאין מספיק בד אפילו לחליפה, וכאן בישראל הצלחת לעשות כל״כך הרבה \י
,כי כאן בישראל,׳ אמר החייט היהודי, ,אתה לא בן־אדם כל״כד־גדול

עיתונים, קורבנות הדיאלקטיקה המדינית,
הוגה בעצימת עין את המילה דימוקר־טיח
/ ,שונא את ההנאות הגופניות של
המין האנושי / ,מלא זיכרונות על אלה
שזללו, סבאו והזדווגו וכעבור ת ע חתכו
את גרונם ...מכריז: תרבות ואמנות והושב
על משחקי קירקם ...את היד תמך
בכתבי מרבם, אבל בבית הוא קורא את
הכרית החדשה / .מביט באירוניה בתהלוכה
היוצאת מהפנסיה המנופצת / .כרקע

אמנות

תג׳ר

תוך שהוא מנסה לבחון את עליונותו עליו,
ומהרהר במזכיר־המדינר, לשעבר :״בעיני
נולד היתח זו בושה וחרפה שטיפוס
גיקלה זה, המואשם כתועבות איומות
מבדי׳ להימדד ורבות מספור, מסתובב
לו עליז ושמח במכוניות עם נהג, כמקום
לטייל בכלא שפנדאו עם רודולף הם,
בעוד נולד נאלץ לנסוע במכוניות שבורות...״
לשיא
תיאור הציניות של הפוליטיקה
האמריקאית מגיע הלר, כאשר הוא מתאר
את המשא־ומתן עם גולד על מישרה ב־מימשל
הבית־הלבן :״,בה — ייד,׳ אמר
גולד בוושינגטון כשראלף הציע לו לבחור
בין (מישרת) מזכיר המדינה, שגריר
כאנגליה, שר המישפטים של ארצות-
הברית, או ראש הסי־איי־אי. בתמורה ל מאמרו,
אנו איננו חכרה או איננו שווים
את המלח שלנו ועל ההצעה להיות
מזכיר־המדינה, מסביר ראלף את מעלו תיה
:״ויהיה לד צוות גדול לעזרה.
יהיה לד סגן־תת־מזכיר־המדינה עם מפה
המראה את ערי הבירה של כל המדינות
בעולם ומפה אהדת עם השמות של האנשים
האחראים, כך שלא תצמיד להתקשר
לעיתונים כדי לברר זאת...״
בעוד שגולד מצוי במשא־ומתן. בדבר
עתידו, צץ ועולה בראשו הרעיון לחבר
ספר אודות קיסינג׳ר ולכנותו הפרוסי הקטן
כאשר נודע לבני מישפחתו של
גולד כי ביקר באחוזתו של קונובר, התגובות
הן :״איד אתה מגיע לסוסים?
ממתי יהודי רוכב על סוסים? מתי למדת
לרכב עם סוס מי שהולד לישון עם
כלבים, קם עם פרעושים ...פאשיסט הוא
היה, ונגד ישראל, תמיד...״
מגבהי האולימפוס הוושינגטוני, נופל
גולד עד מהרה אל המציאות. הודעה טלפונית
מבשרת לו כי בתו דינה סולקה
מבית־הספר בניו־יורק. כאשר הוא מגיע
לבית־הספר, הוא פוגש באחת ממורותיה
של בתו, והוא מציע לה ברוב רהב,
לבוא איתו לסטודיו שלו, שם היא משיבה
לו :״אני לא יבולה להזדיין אתן• היום,
אכל אני מוצצת טוב ועד מהרה הוא
מתאהב במורה.
עכשיו מתמודד גולד על המישרה ב וושינגטון,
תוך שהוא נקרע בין שלוש
נשים: אנדריאה הנוצריה, המורה של
בתו ואשתו. ואז מגיע ההלם היהודי
בחזרה. אחיו סי ד מת, והוא שב לניו־יורק
כדי לשבת שבעה. שם הוא מחליט כי
הוא אינו רוצה במישרה ממשלתית וכי
״התקופה שלו כבית הלבן נסתיימה,״
ושב לחיי השיגרה. בעייתו האחרונה היא
לחבר ספר על ההתנסות היהודית באמריקה.
נולד
שווה זהב הוא ספר מעולה. מעל
לרמתם של ספרים אחרים בעלי רקע
יהודי, שחוברו באמריקה מאז המילחמה
העולמית השניה. הוא מתעלה מעל לחוסר
התיחכום של ספרי כרנרד מלמוד,
ומעל לתיחכום העודף ומצופה השמנוניות
של ספרי סול כלו. גולד שווה זהב הוא
בורלסקה מעולה, המתמקדת בתיאור הצביעות,
הקינאה ורדיפת המעמד של יהודי
אמריקה, תוך הצגת השיטתיות הפוליטית
האמריקאית בכל מערומי רדידותה.
תרגומו של דויד נגב אינו מגיע לרמת
תרגום מילכוד 22 לעברית, והוא
לוקה בכמה שגיאות, שאסור היה להן
להתפרסם בעברית, כמו ״קיץ הודי״
(עמוד )19 שצריך להיות קיץ אינדיאני,
או ״דיוויד אייזנהאור״ שצריך להיות

מעט מאוד אלבומים המתייחסים לאמ-
נים ישראלים מהשורה הראשונה רואים־
אור בארץ. באחרונה ראה־אור אלבום כזה,
המוקדש כולו לציירת ציונה תג׳ר (אמו
של ח״ב אברהם כץ־עוז) ,שהיא מ אחרוני
ציירי הנופים האבודים של ארץ-
ישראל. תג׳ר, נחשבת לאמן הראשון שנולי
בארץ־ישראל, בת למישפחה ספרדית,
תלמידת בצלאל שמרדה במייסדו, כורים
ש ץ, למדה בפאריס והנציחה את הנופים
האנושיים והפיסיים של הארץ.
אלבום זה, שכותרתו היא ציונה תג׳ר *,
נפתחה בתיאורה, פרי עטו של שרמה
שבא. בעקבותיו בא שירו של המשורר
יהודה קרני בתערוכת ציונה תג׳ר
( ,)1932 הנפתח ב״ציונה תג׳ר הציירת /
נעשתה בוגרת / ,נתחזקה ונתעצמה...״
קטע מראיון שהעניקה לעזריאל קאופי
מן, ששאלותיו שטוחות ואינו מעניק עומק
לראיית עולמה האמנותית.
חלק מציוריה של תג׳ר המופיעים ב אלבום׳
מייצגים את עולמה הציורי במי־

דווייט אייזנהאור (עמוד ,)38ו״יד וושינגטון״
(עמוד )90 שצריך להיות וושינגטון
ממוויאל.

שירה

משורר גולה
אשתקד מצאה לה לנכון ועדת השופטים
של פרס נובל, להעניק את הפרס
לשנת 1980 למשורר ממוצא פולני, צ׳ס־לכ
מילוש. הוא נימנה עם אלה המייצגים
במערב את דור־המשוררים הפולניים
שערכם עלה לאחר המילחמה העולמית
השניה, כתידיאוש רוזכיץ, זביגנייכ

הארכרט וויסלאכה שימבורסקה.

מילוש, יליד ליטא 1911 עבר עם
מישפחתו את המילחמה העולמית הראשונה
ברוסיה. בראשית הקאריירה הספרותית
שלו התחבר לחוגים ספרותיים מרכסים־
טיים. במהלך המילחמה העולמית השניה
פעל בווארשה במיסגרת תנועת ההתנגדות
לנאצים, וערך את פירסומיה. בשנה ה ראשונה
שלאחר המילחמה כיהן כמזכיר
שגרירות פולין בוושינגטון. בשנת 1951
הוא עזב את פולין, ועבר להתגורר בפאריס.
כעבור 10 שנים קיבל מישרה
בארצות־הברית כפרופסור לשפות סלאביות,
ומאז הוא מכהן במישרה זו באוניברסיטת
ברקלי, קליפורניה. רק לפני
כחודשיים שב מילוש מגלותו לסיור בפולין.
באחרונה
ראה־אור קובץ עברי ראשון
מתרגומי שירתו של מילוש, תחת הכותרת
וזרח השמש 1בא השמש * בתרגומו של
דויד ויינפלד >כרמי) .קובץ זה מכנס
את מיבחר שירתו של מילוש, שהיא
תערובת של ניסוחי שירה הבולטים בפשטותם,
עם כיבוד חוקי שירה קפדניים.
השיר הפותח את הקובץ, פגישה, שאותו
חיבר מילוש ב־ ,1937 נפתח ב :״נסענו
בטרם שחר על פני השדות הקפואים/ ,
הכנף האדומה עלתה, עוד לילה
וארנב עבר פתאום למולנו כמרוצה /
ואחד מאתנו הצביע עליו בידו...״
שיר אחד, מהידועים שבשיריו, הוא קמפו
די־פיורי (״ברומא, כקמפו די־פיורי /
סלים של לימון ושל זית ...באן, בביבר
הזאת /שרפו את גורדנו בוץ נו / ,התל יין
שלח אש כמוקד ...זכרתי את קמפו
די־פיורי /בווארשה ליד הסחרחורת
שיר המוליך אל מוסר־ההשכל השירי,
האומר :״אולי, ילמד מבאן / ,שהמון
ורשאי או רומאי /סוהר מבלה, אוהב /
בחלפו על פני מוקדי חיסורים...״
על וארשה של מילחמת־העולם השניה,
כותב מילוש בכמה שירים, ובעיקר ב וארשה
:״מה מעשיך, המשורר, על חורבות
/כנסיית יוחנן הקדוש / ,כיום
אביבי, חמים זה כמה אתה מהרהר
כאן, מקום שהרוח /הנושבת מן הויסלה
מפזרת /את האבק האדום של.עיי חרפות
את בן־התקופה מתאר מילוש
בשירו דיוקן ממחצית המאה ה־ : 20״נחבא
מאחורי חייד האחווה / ,בז לקוראי ה*
צ׳סלב מילוש — וזרח השמש ובא
השמש ; עברית: דויד ויינפלד ; הוצאת
שוקן +הקיבוץ המאוחד; 90 עמודים
(כריכה רכה).

של המחצית השניה של המאה העשרים.
שירתו מתורגמת לעברית לסיגנון שירי
מעולה. אך יחד עם זאת מתעוררת השאלה
בדבר הסיבה שהביאה את חברי האקדמיה
השוודית להעניק לו את פרם נובל. כמייצג
של השירה הפולנית, עולה עליו המשורר
ביגנייב הרברט בעוצמת שירתו,
כמייצגת תקופה. והסיבה שמילוש
זכה לפרס היא פוליטית, והוענקה לא ל משורר
מילוש, אלא למשורר הגולה מי-
לוש.

משורר מילוש
סבאו, הזדווגו וחתכו גרונם
משמשות לו הריסות העיר בצבע כשר
הסום / .באצבעותיו מחזיק הוא מזכרת
מפאשיסט שנפל במרד...״
המילחמה־העולמית השניה, השואה, תה־ליד
התבהמות המין האנושי, מהווים מרכיב
חוזר ונישנה בשירת מילוש. בשירו
בן־אירופה, הוא מבהיר את עמדתו הסר-
בנית :״כשליחת אחרים למקומות המסוכנים
יותר / ,כשילהובם על־ידי שאגות
לקרב / ,כנסיגתנו כשהעניין נראה אבוד...
אטמנו את דלתות תאי הגאז, גנבנו
לחם / ,ביודענו כי יום המחר יהיה קשה
מיום האתמול ...דע לחזות בדיוק נמרץ
את השריפה / .אחר כך תצית את הבית
ויתגשם מה שמוכרח היה לקרות ...הנה
קם דור רציני עד מוות /המכין כלשונו
את שאנו קיבלנו בצחוק...״
במסה על השירה כותב מילוש ״כי רב
מישקלה של שורה טובה אחת /מכובד
דפים הרוצים הרבה.״
למחזור מתוך, אלבום החלומות /הוא
מביא, בסדר רץ של תאריכים, בשורות
בנוסח של :״ציוו עלינו לארוז את החפצים,
בי הכית יעלה באש במחזור
עיר בלי שם הוא כותב :״איזו חצוצרה
מחותלת בקליפת ליבנה /תריע בפונאר
לזבד הנעדרים...״
שירת מילוש מבטאת עצב מהול בפסימיות,
כמו שירו עצות, שבו הוא מציע
למשוררים צעירים :״הייתי מעדיף שלא
לומר כי כדור הארץ הוא חלום של
מטורף /מעשייה לא נכונה, מלאת שאון
וזעם ובשירים מתוך המחזור וזרח השמש
ובא השמש הוא מוסיף :״אחרי
היריות, אחרי המרורים, אחרי השירים,
אחרי הבכיות /לא לי לקרוע תחבושות
ולשבור חותמות...״
אין ספק שמילוש הינו משורר חשוב

שדונסקי שר תג׳ר
נכס־צאן־בוזל
טבו. החל מציור אמה, דרך נער לבן
(אוסף מוסיאון ישראל) ,הרכבת ברחוב
הרצל (אוסף מוסיאון תל־אביב) ונערה
ספרדיה (אוסף מוסיאון ישראל) .סידרת
הפורטרטים שציירה תג׳ר, היא בבחינת
נכם־צאן־ברזל של התרבות הישראלית, בפורטרט
של המשורר אברהם שדונסקי
(ראה: גלופה) ,גידי גוב, המשורר אורי

צבי גרינברג, אביגדור המאירי.
^מאמר מייגע הוא מאמרו של ד״ר גדעון
עופרת הדיאלקטיקה הציורית של ציונה

תג׳ר. קטע מרתק באלבום הוא הקטע
רשימות, שבו מביאה תג׳ר קטעים מחייה
ומעולמה, ומעולם האמנות הארצישראלי.
בעקבות קטע זה, באים עשרות רישומים
וציורים של תג׳ר מתקופותיה השונות, ש חבל
כי לא מוינו ונופו מעט.
האלבום ננעל בדברים שאותם אמרה
תג׳ר במסיבת יום-ההולדת ה־ 80 שלה.
אין ספק כי אלבום זה מייצג דרך ארוכה
של האמנות הארצישראלית, ואמנית הנח שבת
לאחת מהבולטות באמנות זו.
* ציונה תג׳ר — אלבום ! הוצאת מ!ם דה
(כריכה אלבומים +רפרודוקציות).

זה היה

גליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוין,
תיאר בכתבת־שער, תחת הפותרת ״פרחתי ממצריים״ ,את סיפורם
של יהודי מצריים בתקופת מילחמת־סואץ. כתבה אחרת, תחת
הסותרת ״איו נפלתי בשבי, גוללה את סיפוריהם של במה
מודשבויים, שנפלו בשבי ישראל. סופרו המשוטט של השבועון
עמום קינן, הביא תחת הכותרת ״הדרו להר האלוהים״ את תיאור
ביקורו כהר סיני (״התקדמנו לאורך ואדי יעקובוביץ, הגענו
להצטלכות אברמוביץ והמשכנו לסנה הבוער.״)
מדור הספורט של השבועון הביא את המשך סיפורה של

גוה שחיה

הנווה היה
סיפורם שד מגודש׳ מצרים

אולימפיאדת מלבורן, שבה נערף עימות ספורטיבי חסר תקדים
בין שני הגושים — בין ברית־המועצות וארצות־הכרית.
כשער הגליון: סיפורם הבלעדי של מגורשי מצריים.

פינחס ובון
בוובסוו ד״נוניץ נדחס ביצחק ובאר
מנסה להציל את ההסתדרות * דיין וסינוו סיני
״העולם: הזה״ (>95י

העם
חו שך מצריים
בעיניים מודאגות הסתכלו החקלאים
בשמיים האפורים• שרב כבה כמעט קיי-
צי, העיק על הר ושפלה. החקלאים
שזרעו את שיטחי־הפלחה לפני הגשם
הראשון, כבר ידעו כי המטר הספיק
להנביט, אך לא להצמיח שום יבול, וכי
יצטרכו לחרוש את אדמתם ולזרוע שנית.
השד הקטלני של הבצורת החל מהלך
אימים ברחבי־הארץ.
היה זה מזג-אוויר שהתאים יפה למצב-
הרוח של המדינה. ההתלהבות הגדולה
למרחבי סיני החלה לפוג, יחד עם התכונה
של הטיולים ההמוניים באיזור הכבוש.
ממצריים
עצמה באו הידיעות הראשונות
על מדיניות חדשה של גירוש וקיפוח
יהודים. אף שידיעות אלה הוגזמו תחילה,
ואף נוצלו לצרכים מיפלגתיים, היו
חמורות כשלעצמן במידה מספקת כדי
להשרות אווירה של דיכאון בלב הכל.
אווירה בלתי־מחושמלת. אולם
הציביון האמיתי לרוח השבוע ניתן על-
ידי שפע הידיעות על המשבר הכלכלי
הגובר והולך, שהוא הצד השני של מטבע
הניצחון הצבאי. יותר מכל הורגשו הגבלות
החשמל בבתים * ,שהיו כל־כך דיס-
יוניות עד שבתים רבים לא ניסו אפילו
להגשים אותן, מתוך הרגשה כי גזירה
אשר איו הציבור מסוגל לעמוד בה לא
תתמיד. עקרות־הבית, שרדפו אחרי פח
נפט ברחוב, הבינו בצורה חדשה את
שמחת המכבים על מציאת כד־השמן, אף
כי שבוע החנוכה כמעט נשכח מלב
המבוגרים בדירות המוארות-למחצה.
הקהל קיבל את הגזירות הכלכליות,
עם סיכויי המיסים המוגדלים וההגבלות
המחמירות, כשם שקיבל בשעתו את בשו־רות־הניצחון:
ללא קריאות־הידד וללא
• הגבלות החשמל נבעו כתוצאה מלחצים
כלכליים שהופעלו בידי ממשלת
אוצות־הברית (ממשלתו של הנשיא איי־זנהאור)
במטרה להביא לנסיגת ישראל
ממידבר סיני.

סימני דיכאון. קלע למטרה העורך הכל כלי
של הארץ, שהעיר בהיגיון רב כי
מי שתמך בממשלה בשעה שיצאה לקרב,
חייב לתמוך בה גם בשעה שהיא משלמת
את מחיר מיבצע סיני.
במקביל לחוסר״האשליות בקרב ההמונים,
התפשט גם בחוגים צרים של הצמרת
הרוחנית מצב־רוח של חשבון־הנפש.
יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז
תש״ח, גברה בחוגים אלה הנכונות לבחון
מחדש את דרכה העקרונית של המדינה
מיום היווסדה,
אם ינביט מצב־רוח זה נבטים של מחשבה
חדשה, יהיה זה אולי הפרי החיובי
ביותר של הג יבוב השני, פרי שעשוי
להביא שלום ורווחה למרחב כולו.
שחיחוח 1ית1ק

!מגע

כל חייל יודע כי ניתוק מגע עם האויב
הוא אחד המיבצעים הצבאיים הקשים
ביותר. השבוע למדו זאת שני אנשים
הרחוקים מאוד מן ההווי הצבאי: ד״ר
ישעיהו לייבוביץ וח״ב יצחק רפאל.
לייבוביץ, לוחם־בשחיתות בשעות־הם-
נאי, טען בשעתו כי יחזקאל סהר, הכד
סקח־הכללי קל הלשון של המישטרה,
סיפר שפתח תיק נגד יצחק רפאל, ושכגר
את התיק לפי הוראות ראש־הממשלה
דויד בן־גוריון. אחרי שגם בן־גוריון וגם
סהר הכחישו את הדבר, הגיש רפאל
מישפט נגד לייבוביץ על הוצאת־דיבה.
המערך המישפטי של לייבוביץ היד,
פרוץ לכל הצדדים. היה מובן מאליו כי
סהר יישבע ללא־היסוס שמעולם לא אמר
את הדברים, ואילו שלושת האנשים ששמעו
כביכול את הדברים — עורך של
כתב־עת, פרופסור באוניברסיטה יפקיד
בכיר — לא התלהבו כלל להופיע ולהעיד
נגד צמרת המדינה.
ייתכן שיצחק רפאל לא היה חושש
מפני המישפט, לולא קרה אסון: כעבור
ימים מעטים פירסם העולם הזה !)982
דו״ח ארוך ומפורט על עלילות רפאל,
ובו מאות פרטים על עיסקותיו המסוק-

ה מ סגד
״אני דביטוראי, מפקד ביתו;״
,סיפר מחמוד מח־גוב
,23 ,״המשלט שלי היה
ברפיח. כשהתחילה ההתקפה,
הייתי׳ בחפירה, יחד
עם כמה מאנשי כיתתי .,קשת
לי עדיין לדעת מהי קרה בדיוק.
ראיתי • אורות וברקים.
בקושי הספקתי לירות. .לא
ידעתי גם לאן לירות. פתאום
הרגשתי כאב איום, התעוררתי
רק כעבור חמשה ינזים,
בבית־חולים ישראלי. אמרו
לי שניתחו אותי׳והוציאו לי
את העין. עכשיו אני רק
רוצה לחזור לביתי כמיניה.
אחרי שנה וחצי של אימונים
ושרות נאמן בצבא, אני מקווה
שיניחו לי לחזור לביתי,
להיות מסגר ולחיות בשקט״

נ !64

פקות ועל אורח חייו. כאשר הכין פרקליטו
של לייבוביץ, עורך־הדין שמואל
תמיר 900 ,שאלות לרפאל, הבין רפאל
כי כל העניינים האלה יצופו במישפט.
את זאת ביקש למנוע בכל מחיר.
מריחה של מדיצית. בדרך־כלל,
קל מאוד לחסל מישפט כאשר שני הצדדים
מעוניינים לבטלו. כך היה נידמה
גם הפעם. הושגה פשרה, שהשביעה את
רפאל הזאב מבלי לפגוע בלייבוביץ הכבש.
הצורה: הודעה מעורפלת, שבה לא חזר
לייבוביץ מהאשמותיו, אך לא התנגד
לביטול המישפט (תוך ויתור על הוצאותיו)
.על הכל נמרחה שיכבה עבה של
מליצות על המצב המדיני׳והביטחוני.
אולם ניתוק המגע היה קשה יותר
מכפי ששני הצדדים תיארו לעצמם. בעיתון
הארץ פורסמה שורה ארוכה של מיב־תבים,
ביניהם מיכתבו של הפרופסור
אברהם הלוי פרנקל, שדרש כי הפרשה
תתברר עד תומה, או שרפאל יתפטר מן
הכנסת ויפסיק לנאום על חללי צה״ל.
היה צורך למצוא מוצא חדש. הוא
נמצא בהסכמה להעביר את העניין לבוררות
של אהרון בארט, מנהל בנק לאומי,
או של בנימין מזר, נגיד האוניברסיטה
העברית.
שיפוט פנימי בהחלט. עתה נוצר
מצב אבסורדי לחלוטין. לייבוביץ היה
מאז ומתמיד אחד הלוחמים הקולניים
ביותר נגד ״שיפוט פנימי״ ,המוציא מידי
המדינה את השיפוט על עבירות פליליות.
עתה הסכים להוציא מבית־המישפט פר־שת־שחיתות
ראשונה במעלה ולמסרה לבוררות
פרטית,
כדי להציל את כבודו, תבע לייבוביץ
כי הבוררות תהיה פומבית. אולם זה היה
עוד יותר אבסורדי: אם הבירור ייערך
בפומבי ויגרום לפירסום כל הפרשה —
מה היה בכלל הטעם לבטל את המישפטי
יכול היה להיות רק טעם אחד לכך:
בעוד ששופט מטעם המדינה חייב לגלות
את האמת, אין בורר פרטי חייב לעשות
זאת. לפי המסורת הנקוטה בארץ, תפקידו
של בורר הוא לפשר בין הצדדים ולהח ליק
סיכסוכים.
המקופחת היחידה: האמת.

ההסחדחח
הרב הני מ הר
כימעט באותו יום, שבו נבחר למישרת
המזכיר הכללי של ההסתדרות, נפל פינחס
(״פינייה״) לבון קורבן להתקפת-לב. היה
נידמה שהאיש, שנפל כבר כמה פעמים
קורבן לתהפוכות־הגורל, יצטרך שוב לפרוש
מן הפעילות, וזאת אחרי שבילד,
זמן־רב בביתו, כמחאה על סילוקו מתפקיד
שר־הביטחון בתום קנונייה מפוק פקת.
אולם
השבוע הסתבר כי שלושת ה חודשים
של חופשה־מאונס בבתי־חולים
ובבתי־הבראה, הועילו ללבון. מזכיר ההס תדרות
הוא אדם בעל השפעה רבה מאוד
במדינה, אולי מפני שכל בעלי ׳התפקיד
הזה בעבר* היו אנשים חזקים, שלא
הסתפקו בתפקידי-ייצוג. אילו קפץ לבון
* דויד בן־גוריון, דויד רמז, גולדה
מאיר, פינחס לבון (בפעם הקודמת) ומרדכי
נמיר. חמש שנים מאוחר יותר באשר
,תתפוטר׳ לבון ממישרה זו, היא חדלה
לשמש מטרה לאישים בעלי איכות.

תאריך 5.12.1956 :
מייד, וללא הכנה, לתוך זרם המאורעות,
היה מתבזבז מן הסתם בענייני שיגרה.
אולם בימי חוליו הספיק להגות בתפקידו
החדש, לארגן את מחשבותיו בכמה הצעות
מעשיות ומרחיקות־לכת.
לא רפורמאטו־ר. הצעותיו החדשות
של לבון לא תהיינה פופולאריות
בחוגי־השמאל של ההסתדרות. הן מעידות
כי לבון מוכן ללחום מילחמה קשה כדי
להגשים את דיעותיו. בין השאר:
>• הצעה מהפכנית להלאים את ליש-
כות־העבודה, להפכן לשירות של המדינה,
דבר שגם הציונים־הכלליים לא קיוו לו,
מצב שרוב הנחקקים לעבודה יקבלו באהדה.

הקמתה של מחלקה חדשה למען
האינטליגנציה העובדת, אשר מזכירה,
שימחה בלאם, יהיה שווה למעשה במעמדו
לאהרון בקר, ראש האיגוד המקצועי.
היתד, זאת מסקנה הגיונית ממשברי השנה
האחרונה, שבמהלכם ברחה האינטליגנציה
במיספרים הולכים וגדלים ממיפלגות ההסתדרות
ימינה.
!• ההחלטה להפסיק מייד את בנייתם
של בניינים חדשים מטעם ההסתדרות.
התקציב הגדול שהוקדש בעבר למטרה
זו, ושהרגיז את הציבור יותר מכל דבר
אחר בהסתדרות, יוקדש לתמיכה בחינוכם
האישי של בני חברי ההסתדרות.
ן• רפורמה של מערכת השכר על-ידי
עריכת כל חוזי־העבודה לשנתיים (במקום
שנה) ,שינוי תוספת־היוקר רק פעם
בשישה חודשים (במקום כל שלושה חודשים)
ורק במיקרה של שינוי בגובה
של שלושה אחוזים מן השכר (במקום
שלושה נקודות־מדד, שהן בערך אחוז
אחד של השכר).
היתד, זאת גישה חדשה לגמרי לבעיות
ההסתדרות. אולם לבון עצמו היה צנוע:
״אינני דפורמאטור. אני רוצה רק למנוע
תהליך של ניוון והסתאבות...״

אנשים

• הרמטכ״ל משה דיין; בהסבירו
מדוע לא יסכים להסביר לעיתונאי זר
את מערכת סיני :״כיצד היתה ההתחלה
— לא עלי לספר זאת. מה יהיה
הסוף — טרם ברור ועוד מוקדם להתנבא.
ומה המצב באמצע — ידוע לכל ואין
צורך להוסיף.״
$חבר־הכנסת יוחנן כאדר מחרות,
על ההיטלים החדשים :״הממשלה מצאה
לה פורקן מהמועקה המדינית על-ידי
הטלת מיסים נוספים.״

הסופר שמואל יוסף (ש״י)

עגנוןו ״אני נוהג כמינהג כל הסופרים.
כל הסופרים, כשהם יושבים בחבורה,
מדברים בנשים, וגם אני מדבר בנשים.
ההבדל הוא, שאני מדבר באשתי.״

>• ח״כ מפא״י אברהם הרצפלד,
בנאום בכנסת, בשבוע בו נאסר על חיילי
צה״ל למסור לעיתונות כל חומר שהוא
על מיבצע־סיני כל המרבה לספר
במיבצע־סיני, הרי זה משובח.״
י• הקריין אפרים אבא, בפתח מה דורת
חדשות בקול ישראל :״הרי החדשות
וסליחתו תחילה.״

מתאים לי 801.ט^10ו6

תמיד חשביו? ׳
שיש רק פיגריה אחת־עד
שגיליתי את 81107\ 0¥7\¥ 80

כדאי לייבא
סקופ: מרדכי איינהורן יהיה מדיחי־בלים,
מאת מאיר תדמ1ר

מנכ״לסק־ לאומי
משהו חדש קורה בבנק־לאומי. שינוי
בולט בדרג העליון של הבנק — בהנהלה
המרכזית. בראש בל״ל עומד ארנסט י,

ארנסט יפת הוא גם יו״ר מועצת-
המנהלים של כמעט כל חברות־הבת של
הבנק: בנק־איגוד, בנק־לאומי־להשקעות,
לאומי־לפיתוח־התעשיה, לאומי־חברה־ל-
מימון, בנק־לאומי־טרסט־קומפני-אוף ני ד

יורק, בנק־לאומי (בריטניה) לימיטד, בנק-
לאומי (צרפת) ס׳א׳ בנק־לאומי (שווייץ),
לאומי־אינטרנשיונאל-אינווסטמנט, לאומי-
אחזקות־ביטוח, לאומי־ושות׳־חברה-להשק-
עות.
ליד המנכ״ל פועלים חמישה מנכ״לים
משותפים: איינהורן, יקותיאלי, מאכט,
ראש, ורויך. כל אחד ממונה על תחום
מסויים אחד של פעילות בנקאית. יש
רק מישנה אחד למנכ״ל וששיה סגני-
מנכ״ל, אך יש גם שני סגנים בכירים
למנכ״ל. כל אלה, יהד עם המבקר הראשי
ומזכיר־הבנק, מהווים את ההנהלה הראשית•

כפירמידה
מי לית זו יחוד
שינוי. מרדכי איינהווץ (הידוע כין
חכריו ככינוי מומי) ,המכהן כ
מנכ״ל משותף, ואשר ממונה על
עיסקי החוץ של הכנק, הכוללים
גם את נושאי מטכע־החוץ כארץ,
ימונה למנהל הכללי של הכנק. יפת
ימשיך לכהן כיו״ר הדירקטוריון
כילכד.
שאלתי כמה ממיודעיו של איינהורן,
במה זכה ו אחד מהם אמר לי: פשוט
מגיע לו. כוח עבודה רציני, ומבין גדול
בעניין שעליו הוא מופקד. תבדוך איך
התרחבו עיסקי־החוץ של הבנק.

מנכ״ל ויו״ד יפת
״יושב־ראש הדירקטוריון בילבד
יפת, שהוא המנכ״ל של הבנק ויו״ר
מועצת־המנהלים, שבד, חברים שיבער,
חברים (דירקטורים).

מנכ״ל משותף איינהורן
מנכ״ל בלי שותפים

יטינוי זה יכיא כעיקכותיו ל
שינויי־גכרי נוספים כהנהדת ה
כנק. על שינויים אל נדע, אני מקווה,
לפני שיוחלט עליהם סופית.

הבורסוז חודשדצמבר
יהיה טוב למניות
בשבוע שעבר כתבתי, שעד סוף השבוע
יעלו שוב שערי המניות, שהרי שום דבר
בסיסי לא נשתנה — הכסף נשאר במערכת.
ובאמת, מה קרה? פיספסתי ביו-
מיים־שלושה. ביום הרביעי והחמישי של
השבוע שעבר היו עוד ירידות, אך ביום
הראשון של שבוע זה בא ״התיקון הטכני״
והעלה שוב את שערי המניות. לאלה
ששאלו אותי איך קרה שטעיתי, יש לי
כתובת: כל חכמי־הבורסה, העוסקים
חמישה ימים בשבוע בעיסקי בורסה, וביום
השישי מחפשים את השגיאות של
יריביהם. הם גם אלה שטורחים לספר
לי מה יקרה, לדעתם, בעוד כמה ימים.
בקיצור, אני בחברה טובה. הרי איש
לא ידרוש ממני להיות חכם־על.
ולכן אני חוזר ואומר, עם הסתייגויות
המתחייבות מהיותי אומר דברים בשם
אומרם — וכידוע, המביא דבר בשם
אומרו מביא גאולה לעולם — שאני חף-
מפשע. המאמץ הכרוך בהכנת תחזית,
העלולה להתבדות תוך כמה ימים, הוא
גדול, ואין כל יחס בין גודל המאמץ
ובין כישלון התחזית, או מה שיותר נוח
— נכונותה. בסך הכל, כל אותן עצות
המופיעות במדור זה, רובן הוכחו כנכונות.
עוד מעט, בעוד ארבעה שבועות,
כשתסתיים שנת ,1981 נוכל לסכם דברים.
אז גם נוכל לראות מה היה כדאי ומה

מישהו העיר לי, שאני נותן עצות דו־משמעותיות,
או כאלה הניראות ככאלה.
לעולם איני כותב בנוסח: זוהי מניה
טובה, אבל ...וכר• אני כן כותב, כאשר
אין ביטחון בדברים או שיסודם בשמועה
שאין אפשרות לבדוק אותה, שהסיכון
כאן, במיקרה זה, גבוה, וכך גם הסיכוי.
מי שרוצה שיקנה.

יש הרכה כסף כמערכת. יש
הרכה כפף *שממתין עד הגדר.
קרוב לוודאי שלא צפויות הפתעות
כמדד נוכמכר. קרנות הנאמגות
עדיין מכקשות להציג הישגים לקראת
סוף השנה. צפויות הנפקות
רכות כחודש זה, והחתמים מעוג־יינים
ככורסה טוכה.
יש עוד סיבה טובה. אתם בוודאי זוכרים,
שבשבוע שעבר ניסה שר־האוצר
להכניס בדלת האחורית עז לחדר־הכס־פים.
הוא ביקש שהוועדה תאשר הוצאה
של 4מיליארד שקל, מבלי להגיש תקציב
נוסף. האופוזיציה הקימה צעקות וההצעה
נפלה. אחרי עבודת ריכוק של כל חלקי
הקואליציה, ואחרי שח״כ אברהם מלמד,
הסרבן, הסכים להצביע בעד ההצעה, ודאית
תוצאת ההצבעה, שתיערך השבוע:
11 חברי ועדה יצביעו בעד 10 ,חברים
נגד, וכך תאושר ההוצאה הנוספת של
4מיליארדים לסובסידיות ולתמיכות אחרות.
לסכום
כה גדול יש השפעה מיידית,
עניינית ופסיכולוגית, על שוק ההון. אני
מודה בהזדמנות זו לח״כ עדי אמוראי
על תחזית ההצבעה שלו בוועדת הכספים.
האינטרפרטציה וההשלכות של הצבעה זו
הן שלי.

יש סיכה נוספת, על כל אלה:
אין אלטרנטיכות להשקעה. ההשקעה
כמניות היא הטוכה מכד האפשרויות
האחרות, של השקעה
כנכסי דלא־ניידי, מטכע חוץ, מתכות,
מדליות ומטכעות ואפילו
איגרות־חוכ.

העיסקות הפיננסיות

!נכויות הנמות וסת
נו, עכשיו אני נותן לכם הזדמנות
לבדוק.את תחזית חודש דצמבר: יהיה
טוב.

> 9הידעתם ששופרסל מחזיק *120/
ממניות מלית? איך ו ראו סעיף 19 לחוק
מס-ההכנסה. אבל זה לא הכל. מספיים

לא כדא

לייצרם
יש דברים שאתה לומד בדרך אגב
ומשתאה. למה ז כי הם נוגדים את השכל
הישר. למשל: נניח שאתה יבואן של
מדיחי־כלים. אתה מייבא אותם משוודיה,
או מכל מדינה אחרת• הם מגיעים לנמל
ואתה משלם את המכס ושאר המיסים.
זהו, עכשיו אתה קובע את המחיר, ומוכר.

נניח שאתה יכואן, אכל כמקום
דייכא את מדיחי הכלים, אתה רוצה
לחסוך מטכע־חוץ ודייכא אותם
כ״קיטים״ דהרככה. אתה משלם
מכם ויתר המיסים ומה מת•
כדר ! שאם אתה מייכא מדיח
כדים שלם, אתה משלם מס־קנייה
שד 2036 שקל עד כל מדיח, אך
אם אתה מייכא ״קיט״ של אותו
מדיח ומרכיב אותו כארץ, מוטלים
עליו מיפי קנייה כסך 2436
שקל.
פשוט לא הגיוני׳ אבל

חלם י לא !
קיים.
וזה בדיוק מה שקרה לאילן אהרונוב,
מנהל חברת טלסה, המייבאת מדיחי־כלים
בשם פו־ינסס משוודיה. הוא למד בדרך
הקשה, שבארץ כדאי יורת לייבא מאשר
להרכיב, והאו שואל למה. תראה, הוא
אומר לי, המיפעל בשוודיה מוכן לאפשר
לי להרכיב את המדיח מחלקים, להרכיב
אותם פה, בשלב ראשון, וגם לאפשר לי
לייצא. אני עושה שלושה דברים: חוסך
במטבע-חוץ, נותן תעסוקה על־ידי הקמת
מיפעל הרכבה, מוזיל את מחיר המוצר
ומעודד השקעות של יזמים מחו״ל. אבל
איך אפשר, כאשר המיסים על המוצר
המוגמר נמוכים מהמיסים על החלקים
שממנו הוא מיוצר?
״במכס״ ,הוא אומר ,״הבטיחו לי להקים
ועדה שתדון בעניין .״מה יש פה לדון?
מר גרינברג, מהנהלת המכס בירושלים,
צריך להחליט, לא לדון. צריך להחליט
על־פי השכל הישר. אז גם אפשר יהיה
להסביר למנהל המיפעל בשוודיה לא רק
מדוע עולה המוצר שלו בארץ פי־שלושה
מאשר בארצו, אלא גם לספר לו שחלם
היתה עיר בפולניה ולא בישראל.

המארק הגרמני
מנכ׳׳ד סולד־כונה רוטמן
קנה את הנזניות של בלאס
לי שבשופרסל יושב גאון פיננסי על תקן
של מנהל־חשבונות. אחת העצות שלו
היא להקים חברות־בת ולתמרן כך, שה מיסוי
על ריווחיהן לא יהיה מעל ל־/0,ס15
ובמיקרה הרע ל־ס/ס .20 כל הכבוד. אה, כן.
לשופרסל עודפי נזילות גדולים — קונים
באשראי, מוכרים במזומן וזו אפשרות
מצויינת לתימרונים פיננסיים. אז מה כל
זה אומר •:שטוב לקנות בשופרסל.

#יש משהו חדש כהכרת ההשקעות
״גרניט״ .קונים, מוכרים,
וכין הקונים גם ״סהר״ .גם פה יש
לסעיף ע 1מה לומר.

פי־בי בצרות. תקופת הכיטוח של
הבנק הבינלאומי בחברת לרד נגמרת
עוד מעט. שם, בלונדון, שוקלים אם
לחדש את הביטוח, בגלל ההפסדים (זוכ רים
את היהלומים?) השנה. אם לא בטחו׳
וקרוב לוודאי שלא יעשו זאת, יצטרך
הבנק להפריש סכומים גדולים מאוד לקרנות
הפנימיות. חבל, השנה עשה פי־בי
בקושי את המדד.
9סולל־בונה יוצא בהנפקה חדשה,
לראשונה מזה שנים רבות. בהסדר שבין
סולל־בונה ובין בלאם, מחוץ לכותלי בית-
המישפט, שילמה סולל־בונה שני מחירים.

כלכלנים ומשקיפים שונים חוזים התאוששות
של המשק הגרמני. כבר יש
סימנים מעודדים לכך במאזן המיסחרי,
במאזן התשלומים, בפיריון הייצור ובמ דיניות
המוניטארית של הבנק המרכזי.
מי שיש לו מארקים גרמניים — ולא
חשוב אם מקורם בכספי פיצויים או סתם
השקעה לטווח ארוך — יואיל להשאירם
במנוחה. עכשיו יבואו על רווחיהם כל
אלה שהמתינו בשלוש השנים האחרונות
לעלייתו של המארק.
מי שיש לו השקעות דולריות, אל ימהר
להחליפם במטבעות אירופיים. נכון שהריבית
הדולרית ירדה, ואולי תרד עוד
קצת. נכון גם שהפער בין הריבית האמריקאית
ובין הריבית האירופית קטן, אך
עדיין לא מספיק כדי להפוך דולרים ל-
מארקים, או אפילו לסטרלינגים או ינים
יפאניים. המתנה, זוהי העצה.
על חבילה שבלאס קנה מגורמים שונים
מחוץ לבורסה, ערב העיסקה, קיבל לפי
שער של 29 אלף. על מניות שה־ו בחלק-
תו קיבל לפי שער שנע בין 32ו־37
אלף. יש ערך לעקשנות ולסבלנות.

* ״כלל תעשיות״ — גם פה
קורה משהו. את מי מפגיזה חכרת
הכרוקרים של ״כלל״(״כטוחה״) ץ
העניין יתכרר כקרוכ.

_ - 617

ספורט כדורגל
ש מיג ד ר: דך * 1רוץ
שלום גניש, האיש ׳שהשקיע הון־עתק
בקבוצת הכדורגל של בית״ר תל-אביב,
יודע גם להשיג כותרות בעיתונים —
אחרי ההפסד האחרון של קבוצתו, הוא
קרא למרדכי (״מוטל׳ה״) שפיגלר לנעול
שנית נעלי־הכדורגלן ולעלות לשחק בשבת
הקרובה, כתף אל כתף עם חניכיו.
אם אכן ישחק המאמן שפיגלר, ייתכן
שהוא יצליח למנוע מקבוצתו מפלה, ובכך
גם יציל את מישרתו.
עד כה, כל הפסד נוסף שנחלה בית״ר,
הגביר את צילו של איום ההדחה, המרחף
מעל ראשו של שפיגלר. ההדחה היתה

ההדחה בגלל הפסדים. שלושה ניצחונות
רצופים של קבוצתו, הפועל באר־שבע,
סייעו לו לשקם את מעמדו.
על־פי תורת ההסתברות בכדורגל הישראלי,
שלושה ניצחונות רצופים זה יותר
מדי. לכן, קובעים המנחשים, יש לבית״ר
תל־אביב סיכוי לנצח במישחק שיתקיים
בשבת הקרובה.
ההצעה ששפיגלר ( )37 ירוץ על המיגרש
כשחקן ובכך ישפר את סיכויי קבוצתו
לנצח, יכולה להחמיא למאמן. הכל
זוכרים לו את עברו כשחקו־כדורגל מוכשר,
ויש לפחות אחד, כאמור, המוכן
להמר גם על יכולתו היום.
אם שפיגלר יעלה למיגרש וירוץ בהרכב
הפותח, די לו במסירה אחת טובה
כדי שיוכל אחר־כך לנוח בשלווה על ה־ספסל
כמאמן. אם הוא לא ישחק והקבוצה
תפסיד, יש לו סיכוי ״ללכת״ ,כי
מנהל בית״ר יאיים, שוב, כהרגלו, בהדחה.
ביום
הראשון, אחרי המישחק, ניתן יהיה
לבחור באחת משתי הכותרות :״המאמן
שפיגלר רץ כשחקן,״ או ״המאמן שפיג־לר
הלך.״

שיט
ד הגו ע ל הצוואר -בד סיוע

מאמן שפיגלר
אחרי כל שבת
צפוייה כבר לפני חודש, אך ניצחון מם־
תיע על הפועל ראשון־לציון סיפק הזדמנות
גוספת למאמן.
״הטעות שלי היא שהגעתי לקבוצת
בית״ר,״ אמר אז מוטל׳ה שפיגלר. אך
מומחי כדורגל קבעו לעומתו :״הטעות
של שפיגלר אינה בכך שהוא בא ל-
בית״ר, אלא בכך שהוא לא מעז לעזוב
אותה !״
בעבר נהג שפיגלר לעזוב קבוצות שלא
הצליחו — את הפועל חיפה עזב כשהקבוצה
עמדה לרדת מהליגה הלאומית ואת
מכבי חיפה הוא עזב אחרי שלושה מיש־הקים,
כשהתברר לו שאין הוא מצליח
להוביל אותה לניצחונות. את בית״ר הוא
הצליח להוביל מהליגה הארצית אל הלאומית,
אך כאן, בליגה הלאומית, אין שח קניו
זוכים בהישגים מרשימים.
אסימוני מישחק־ההימורים. בינתיים
שפיגלר אינו עוזב. יתכן שהפיצוי
הכלכלי, שמרעיף הקבלן גניש על הקבוצה׳
הוא פיתוי חזק להישאר בה.
גניש, פטרון הקבוצה, ידוע כמהמר. בערב
דאש־השנר, האחרון הוא הפסיד בקזינו
במונטה-קרלו סכום המתקרב לשישה
מיליון לירות. ישראלים ששהו בחב רתו
סיפרו שהוא שמר על קור־רוחו, למרות
ההפסד הכספי, ואפילו הירבה לחייך.
ידידיו טוענים, כי יחסו למיגרש־הספורט
רומה ליחסו לשולחן ההימורים. ניצחונות
או הפסדים הוא מקבל באותה שלוות-
נפש. את המאמן או את השחקנים הוא
מחזיק כמו היו אסימוני־מישהק.
בשבת הקרובה יאלץ שפיגלר להתגלגל
על שולחן־ההימורים של גניש, מול הפועל
באר־שבע. גם על המאמן של הקבוצה
היריבה, שימעון שיגער, איימה סכנת

בכל יום שבת מתאמן צמד השייטים
הישראליים, שימשון ברוקמן ואיתן פריד-
לנדר, במיפרץ־חיפה. החורף הקר והגשום
אינו מרתיע אותם, להיפך. החורף הישראלי׳
הם מספרים, דומה לעונת־הקיץ של
השייטים האירופיים. בארץ, כל 365 ימי-
השנה אידיאליים לאימוני־שיט.
מיפרץ־חיפה, שבו הם עורכים כעת אימונים׳
דומה בתנאיו, לדבריהם, למסלולי-
השיוט בתחרויות בינלאומיות.
כנדים תחתונים או?}ליונים. האימונים
הרציניים, שבהם הם עוסקים, מתאפשרים
בעזרת הסיוע שנותנת להם חברת
הטכסטיל דלתא. מנכ״ל החברה, אליעזר
פלד — שייט חובב בזכות עצמו —
המליץ לפני חברתו להעניק לשני הישיי-
טים תמיכה כספית. החברה לא ביקשה
מהם תמורת אותה העזרה, כל התחייבות
שהיא. אין הם חייבים — כמו ספורטאים
רבים אחרים, הזוכים בתמיכת חברות
מסחריות — לשיר ברדיו שירי־הלל למוצרי
החברה, להצטלם למענה בעיתונים
בבגדים תחתונים או עליונים, לאכול, לשתות
או להריח בפרהסיה את מוצריה.
גם ידידיהם, שייטים חובבים מהמרינה
בתל־אביב, הקימו למענם את ״הקרן למען
המדליה״ ,כי ברוקמן ופרידלנדר לא זוכים
לסיוע מד,תאחדות־ד,ספורט בארץ.
שני השייטים רוצים לצאת לתחרויות
באולימפיאדת 1984 כדי להגן על תוארם
בסירה מדגם ,470 אך למרות שהגישו
כבר מזמן תוכנית אימונים לוועד האולימפי׳
שהוא הגוף הציבורי ׳שעליו להעניק
סיוע כספי, הם עדיין לא זכו בתגובה.
״בעולם.
מדברים כבר היום על הכנת
צוותים לאולימפיאדת 88׳ ובישראל עוד
לא הכינו צוות ל־84׳״ קובלים השניים
בצער.
אומר פרידלנדר :״לוועד האולימפי
הישראלי חייבים להיות האמצעים הכספיים׳
משום שהספורטאים הישראלים לא
יצאו לאולימפיאדת ,׳80 וכל המשאבים
יכולים היום להיות מוקצים להכנת סגל
אולימפי, שיצא לתחרויות בלום־אנג׳לם.״
הצמד הישראלי מתכוון לבצע את תוכ נית
האימונים המפורטת שהכין ביחד עם
צמד שייטים הולנדים, שיבואו במיוחד
לשם כך לישראל. הצוות ההולנדי השיג
את המקום הרביעי באולימפיאדת מוס-
קווה בסירה מדגם .470
שימשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר מרגישים
מקופחים. הם ספורטאים שזכו בהישגים
בינלאומיים מכובדים, והם היחי דים
בעלי הסיכוי לחזור מהאולימפיאדה
הבאה עם מדליה — אך אף לא מוסד
ציבורי אחד מוצא בהם עניין.
״האם נצליח ן זו כבר שאלה של
מזל,״ אומר איתן פרילנדר .״המזל בשיט
הולך עם הטובים!״

כדורסל
ש תקגיזח־ח׳זזק ז רו ת
קבוצות כדורסל הנשים בישראל נחלו
תמיד הפסדים מול קבוצות נשים אירופיות.
כשקבוצת נשים מרגישה שהישגיה
המיקצועיים בכדורסל משתפרים,
עדיין אין הדבר מבטיח סגירת הפער
המיקצועי בינן ובין השחקניות הזרות.
אחרי לחצים שהפעילו השחקניות על
איגוד הכדורסל -בישראל, הן זכו העונה
לראשונה ביחס אוהד. השינוי מתבטא בכך
שהעונה הי מתאמנות ומשחקות, לראשונה,
רק בעולמות סגורים, ובהקמת סגל
נבחרת ישראל, שהתחיל להתאמן כבר
היום, שנתיים לפני אליפות אירופה.
.אך בכך לא די! קובעות הנשים בנב חרת.
איגוד הכדורסל צריך להסכים לרכוש
לפחות שתי שחקניות כדורסל זרות כדי
שההשתתפות במישחקים באירופה תניב
גם ניצחונות. הדבר מקובל בארץ בקבוצות
הכדורסל של הגברים, והוא נפוץ
בקבוצות כדורסל נשים בעולם.
בנבחרת ישראל משחקת רק שחקנית
אחת — ענת דרייגור — ששיחקה בעונה
הקודמת בקבוצה צרפתית וישהצליחה
להוכיח ישיש סיכוי לנשים הישראליות
להגיע להישגים.
״במישחקי הליגה בארץ לא צריך להתאמץ,״
קובעת איריס פרדה, הנימנית עם
שחקניות נבחרת ישראל. במישחקי הליגה
היא מרכזת את המישחק בקבוצת
הנשים של אליצור תל־אביב.
לפני כחודש קלעה שחקנית מכבי דרום,
אורנה אוספלד, יותר ממאה נקודות ב־מישחק
ליגה. היתד. זו תופעה שאינה
מקובלת בספורט הכדורגל, אפילו של ה נשים,
גם כשהקבוצה היריבה היא חלשה
מאוד. במהלך אותו המישחק מסרו השחקניות
כדורים רק לאורנה ,׳והיא זו שקלעה
אותם לסל.
הטריק גרם להישג שיכול להירשם בספר
השיאים, אך הוא ממחיש שוב, כפי

כדורסלנית בדדה
כל תחרות
שקובעת אירים ברדה, שמישחקי הכדורסל
בליגת הנשים בארץ אינם רציניים.
״אם לא יחזקו אותנו בשחקניות זרות,״
אומרת בצער השחקנית ברדה ,״תהיה גם
להבא כל יציאה שלנו למישחקים בטורנירים
אירופיים לטיול בלי הישגים.״

אשתו שד ניסווז
ד ו 3יוס, ק 3ם ן
הפועל תדא בי ב,
תחדיסה בשבילו :
ל הפ סיק לשחק
באגודה שלא
סינמה ע י מו את
ההוזה לה עסק תו
׳ך* חלטתי שלא לשחק עוד בהפועל
/ /י י תל־אביב,״ הודיע נימרוד דרייפום,
קפטן הקבוצה. הצהרה כזו י מפי שחקן
ותיק, המצוי בשיא כושרו, הינד. יוצאת־ >
דופן.
דרייפוס הוא שחקן המוכר כספורטאי
מוכשר, שזכה אף למינוי קפטן בקבוצה.
יוקרתו עלתה מעלה־מעלה כשהוא זומן,
לפני כחודש, למחנה האימונים עם נבחרת
ישראל בשפיים.
הזימון לשפיים היה תעודת־כבוד אישית
לשחקן עצמו, מבלי שידבק בו כתם האגודה,
שבה הוא משחק, שנחלה העונה
הפסדים והידרדרה מראש טבלת האליפות
למקום השישי.
נימרוד, המעיד על עצמו שהוא שחקן
המצוי בשיא־כושרו, החליט שלא לשחק.
קשה להאמין שהחלטה כזו נופלת בהיסח-
הדעת וללא התייעצות מישפחתית. לאיילין
דרייפוס בוודאי היה מה לומר בעניין.

__ לחזק
שרירי־הישבן
איילין אינה בבית. היא נסעה לפני
י שבועיים לחופשה אל הוריה בפילדלפיה
שבארצות־הברית. מפתיע שעשתה זאת
דווקא עכשיו, כשנימרוד מצוי על פרשת-
דרכים.
ידוע שאיילין היא לא רק יפהפיה,
הבולטת בקהל ביציע, כשנמרוד משחק
במיגרש, אלא שהיא מגלה תמיד התעניינות
ערה במישחקו של בעלה.
נימרוד מיהר להזים את השמועות ש הפיצו
הלשונות־הרעות .״יש לי ריב עם
האגודה, ולא עם האשד, בבית,״ הוא קובע
בהחלטיות .״איילין סייעה לי להחליט
להשעות את פעילותי ככדורגלן.״
לדבריו, היא לא יכלה להבין מדוע אחרי
עשרה מחזורי־מישחקים בעונה זו, עדיין
לא סיכמו עם נימרוד חוזה ותנאי-עבודה.
נימרוד אינו שחקן אנונימי, שהאגודה רוצה
להתרשם מכישוריו. באגודה ייחסו חשיבות
רבה לאישיותו כשחקן וליכולתו לתרום
כקפטן לקבוצה, הזקוקה לדירבון והעלאת
שחקניה, שהורגלו בעונה הקודמת
לתואר אלופים.
לדרייפום אין הסבר ליחס האדיש שמגלה
היום ההנהלה כלפיו.
בגלל יחם זד, החליטה איילין שעל בעלה
להסיק את המסקנה המתבקשת, ולשקול
אפשרות של חופשה.
קפטן הפועל תל־אביב החליט להקשיב
לאשתו. היום אפשר למצוא אותו רק ב־מכון־הספורט
שלו, שבמלון תל-אביבי, שם
הוא מבלה את זמנו נינוח וידידותי.
״אני מסתכל סביבי ברחוב ורואה אנשים
שאינם מייחסים חשיבות לפעילות גופנית,״
מספר השחקן .״יחד עם אשתי, איילין,
חיפשנו תרופה לחוסר־המודעות לתירגול
ספורטיבי.״
את תרופת הפלא מצאו השניים במכשירי
נאומילס, שמייצרת חברה אמריקאית
למען אנשים הזקוקים לתירגול מחודש
של איברים בתקופת שיקומם אחרי תאונה.
מיסגרת המכשיר בנויה משלד עץ שעליו
מורכבים גלגלי-שיניים המופעלים על־ידי
שרשרות־ברזל. בצד המכשיר קבועה ידית,
המשנה את כוח ההתנגדות לפי הלחץ
שמפעיל המשתמש בעת תירגול השרירים.

פרשת
ד ריי פנ ס
אשה יכולה לחזק את שרירי־הישבן,
הבטן והגפיים, כדי שהעור המתוח עליהם
יקנה לגופה מראה נאה.
גברים באים להתאמן במכון כדי לחזק
את גופם ולשפר את יציבותם. כל אחד
יכול להיעזר במדריך המנחה אותו בעת
התירגול.

האיש או האשה מנווני־השרירים ביותר
יכולים לבוא לתרגל אצלנו.״
רונן גלזר, דוגמן צילום, בא להתאמן
במכון כי אימון במיכשור כזה עוזר לו
לשמור על יציבות במשך השעות הארוכות
של הצילומים. הכושר הגופני מסייע לו
להיראות טוב ובריא בתמונות .״המראה

איידין דרייפוס
שיטה אמריקאית

קפטן דרייפוס ומתעמרת כמכון שלו
מראה נאה

שלי משתפר עם האימונים הגופניים,״
הסביר.
כשמגבת כרוכה מסביב לכתפיו טען
בלהט האופטומטריסט המתנשם והמזיע,
אלי גולדברג :״זה פשוט מאוד בריא.
אני מרגיש נינוח ומאושר אחרי כל אימון.״
לורד. פינדלי, בלונדית ילידת סקוטלנד,
העובדת בארץ כמזכירה, קבעה לעצמה
הרגל לבוא כל יום להתאמן במכון. ביקוריה
במכון זיכו אותה ביתרון, נוסף על
הכושר הגופני — כאן היא הכירה את
גוש זלצמן, אלוף ישראל בהיאבקות במשקל
82ו־ 90 קילוגרמים.
״יש צורך לדחוף את הישראלים, כדי
שיעסקו בספורט.״ התלונן נימרוד דריי-
פוס, הכדורגלן השרירי, שהחליט להפוך
את הישראלים לספורטיביים.
הוא אינו עורך את המילחמה. לבדו.
לצידו, תמיד תומכת ומדרבנת, האשד— .
איילין. השבוע היא עומדת לחזור לארץ
עם ציוד נוסף, שתביא עימה מארצות-
הברית.
הקפטן הפורש אינו משיב לקריאות
הטלפוניות של ידידים המבקשים ממנו
לשוב למיגרש .״אני יותר מדי אוהב את

״למיכשור היקר הזה חיפשנו גם בית
טוב,״ סיפר דרייפום .״לכן החלטנו לפתוח
את המכון בבית־מלון יוקרתי, ולא במרתף
עלוב.״

בל אחד
יבול
^ ע ה ארוכה נוהג נימרוד למנות את
׳ מעלות המכון שבבעלותו.
כל האלופים באים לשפר את כושרם
במכון. ביום החמישי האחרון, נראה ה־כדורסלן
סטיב שלכטר, קפטן קבוצת ה פועל
רמת־גן, כשהוא דואג לחיזוק שרירי
הכתפיים. השייט איתן פרידלנדר עורך
אימוני־כושר בימים שבהם אינו יוצא
לשייט בים הפתוח.
בין באי־המכון מפורסמים יותר ומפורסמים
פחות, יפים יותר ויפים פחות. בעלי
כושר גופני גדול יותר וגדול פחות.
״למעשה,״ סיפר הבעלים בסיפוק ,״גם

שחקן דרייפום במגן ימני
מנהלי־האגודה פשוט מתעלמים

האגודה,״ הוא הסביר ,״לכן איילין נאלצה
לעשות בשבילי את המילחמה.״
הם נפגשו לראשונה בקפיטריה של
אוניברסיטת לוג איילנד שבניו־יורק.
כשהבחין נימרוד באיילין, הוא אמר מייד
לידיד שישב לצידו :״אני מוכן עכשיו
להינשא לבחורה הזו !״ הקיבוצניק מגיבעת-
חיים, שלא חסר ביטחון־עצמי, יצר מייד
קשר עם הנערה התמירה, ששבתה את
ליבו.
הנערה היהודיה לא גילתה עד אז כל
עניין בישראל. הידידות עם הצבר היש ראלי
היא שגרמה לה לנסות לחיות כאן.
היא סיימה שם את לימודיה בעבודה
סוציאלית והוא את לימודי החינוך הגופני,
ולפני שלוש שנים השתקעו בארץ.

האשה שמאחורי
הקפטן
אז פגישתם היו מהלכיו של דרייפוס
ז מושפעים מדיעותיה של איילין. היא
המליצה לפניו להזניח את עיסוקו הספורטיבי
כשחקן כדור־מים בנבחרת ישראל ולפתח
קאריירה ככדורגלן באגודת הפועל תל-
אביב. היא השפיעה עליו לבקר את האופן
שבו מנוהלות אגודות־הספורט בארץ. יחד
הם החליטו להקים מכון לספורט שיהיה
טוב יותר מהאחרים.
דרייפוס יודע שהצעד שנקט הפעם,
בהעדרותו מהאימונים ומהמישחק בשבת
האחרונה, לא יסייעו בקאריירה שלו כ כדורגלן.
מנהלי האגודה אף לא פנו אליו —
הם פשוט מתעלמים ממנו.
״דרשתי מהאגודה לשלם לי תמורה עבור
השרות שאני נותן לה,״ הטיח בזעם.
״אני נחשב למגן מהטובים שבין הכדור-
רגלנים בארץ, אך עדיין לא סיכמו איתי
כלום !״
האגודה, כך סבור דרייפוס, לא האמינה
שהוא יירד מהמיגרש ויפסיק לשחק.
מנהליה לא לקחו בחשבון, שמאחורי הקפטן
דרייפום עומדת אשה אמריקאית
החושבת בדרכה היא, כפי שמצטט אותה
בעלה :״עמים, צבאות ואנשים גדולים
מסכמים חוזים למרות שעומדות לפניהם
בעיות יותר גדולות. למה אגודת־ספורט
גידה רזין !
אינה מסוגלת לכך י״

יש חוואים ביוום אונוקוביץ את המהדורה הישואויח שר לו1אווסה -
מנהיג עובדי חבדת־החשמר ואיש?! 13 וועדים מזבו על הדרו שבה קם
גוף 1ה ומה טיבו -ומנבא עתיד שחוו וציבור הנועלים
דבז׳ם עודה פה מהו
מאוו נו שיכול להיות
שאנהן במסת כנו
בקדנציה הבאה, כנציג
מיכלגוו־העבווה

התוחלת׳ את סקאו״וה
שלי בפזעל״צוו
בתחנח־הכוח באשווד.
ענותי לפקידות
ועליתי בשלם הדוגזת

אני צופה במתיו
סגירת מיפעליס, עוני,
׳ויוה, אבטלה,
תיסנול -אלוהיה יודע
לאן נגיע

המתיחות נין זעו־עובדי..אל־ער
ובין
סמה שנים הגיעה
לממדים של
שינאה עימות

אני צופה אנדרלמוסיה.
ההסתדרות, המעסיקים
׳הפוט״ם והממשלה
ימשכו את העגלה כל אחו
לצו שלו והעגלה תתפוס

אני מקדיש את חיי
לעסות׳ הציבורית.
זוהי האהבה
הואשמה שלי אתו׳
האשה!הירדים

יורם אוברקוביץ׳ הוא הכוכב החדש
של אמצעי״התיקשורת• פשם ש״ 13ה וועדים
הם גוום שאי-אפשר להתעלם
ממנו עוד, אי״אפשר להתעלם עוד מ יורם
אוברקוביץ׳ .הנגר הנאה בן ה״,43
המכהן כיושג-ראש אי מון עוגדי חברת-
החשמל, הפך כוכב טלוויזיה בזמן ה-
סיכסוך בחברת ״אל-על״ .מכל נציגי 13
הוועדים, בחרו העיתונאים לדבר דווקא
עם אוברקוביץ׳ .למה דווקא אתה 1

70 1

שאלתי אותו, והוא נראה מרוצה מאוד
מעצמו, כשהשיב: תשאלי את עצמך.
אוברקוביץ׳ הופך לאט אבל בטוח,
לדמות ציבורית. בביתו שבפתח־תיקווה
עדיין לא התרגלו לרעיון שכותבים על
אבא בעיתון, או שרואים את אבא בטלוויזיה.
המישפחה מתרגשת. גם יורם
אוברקוביץ׳ מתרגש. הוא מזכיר ילד ש הפך
פיתאום מפורסם.
״זה מחניף לי ״,הוא אומר בחיוך

מבוייש ,״וזה חדש לי. אני לא מכיר את
זה. הרבה אנשים טועים וחושבים שאני
יושב־ראש 13 הוועדים. אבל אין לנו
יושב״ראש. אני אפילו לא הדובר,״ הוא
מסביר, וממהר להדגיש, כי בין חברי
13 הוועדים אין קינאה וכי איש מחבריו
לא קבל לפניו על שדווקא הוא זכה ב-
פירסום.
קשה שלא להשוות את 13 הוועדים
לאירגון ״סולידריות״ הפולני. ואם אירגון

״סולידריות״ ,הרי שקשה שלא להשוות
את יורם אוברקוביץ׳ למנהיג הפועלים
הפולני, לך ואלנסה. התוצאות הן אחת•
אפס לטובת ואלנסה. לאוברקוביץ׳ חסרה
הכאריזמה של המנהיג הפולני. חסר לו
כושר המנהיגות• בזמן שוואלנסה יכול
להצעיד אלפים ברחובות, לא נראה ש מישהו
יילד אחרי יורם אוברקוביץ׳.
נדמה שמה שדוחף את איש הפקידות
של חברת-החשמל, חן האמביציות האי-

שיות החזקות שניחון בהן — השאיפה ל המשיך
בפוליטיקה, וכפי שהוא אומר
בעצמו: ללכת לכנשת.
דומה כי העסקן מפתח־תיקווה, יושב-
ראש האיגוד הישראלי לכדוריד וחבר
סניף מיפלגת העבודה בעירו, חבר האיגוד
המיקצועי של מיפלגת העבודה וחבר
הוועדה המרכזת של ההסתדרות, הסתג-
וור מעט מאורות זרקורי הטלוויזיה ש הופנו
אליו. השאיפה שלו לרוץ לכנסת
ולייצג שם את הפועלים היא תהליך
שבא בעיקבות הפירסום הרב שבו זכה.
כך או כך, יורם אוברקוביץ׳ הוא מה יום
והלאה גיבור אמצעי־התיקשורת. יש
להניח שנראה אותו אצלנו בסלון לעי תים
מזומנות. הוא מודע לכך• במישרדו,
שבבנין אירגון עובדי חברת״החשמל, ברחוב
לבונטין בתל־אביב, הוא מוכן ל ראיון•
יש לו רשימות והוא יודע על
מה לדבר. בתיקו האישי מתוייקות תמו נותיו
עם אישי״ציבור מהמעלה הראשונה.
יורם אוברקוביץ׳ יודע מה רוצה העי תונות
לראות ולשמוע. הוא זהיר בניסו חים.
שלא כמנהיגי פועלים אחרים, כמו
יהושוע פרץ, הוא לא מתפרץ, לא זועם,
לא דורש ולא משמיץ. הוא מנסה להיות
״בסדר״ גם כשלא צריך. יורם אוברקוביץ׳
חושב על העתיד.

>• כיצד נוסד הגוף הקרוי 13
הוועדים ובאמצע
,1979 בתקופה הכי גרועה של
המדיניות הכלכלית של ארליך, ניסתה
ההסתדרות לקרוא לשביתה כללית. הממשלה
גררה את ההסתדרות לבתי-מישפט
והעסק נגמר בזה שההסתדרות התפשרה
על אסיפת־מחאה. כנציגי עובדים, ראינו
בזה עניין חמור ביותר• היה זה נסיון
לחסל את הנשק האחד שיש בידי ציבור
העובדים.
במילים אחרות, הממשלה ניסתה לקרקע
את ההסתדרות באמצעים מישפטיים,
וההסתדרות לא עשתה שום צעד כדי
למנוע את הקירקוע.
ישבנו על הדשא של בית הוועד הפועל,
לפני אסיפת־המחאה. היינו כמה רא-
שי־ועדים. התחלנו לשוחח על המצב
שאליו הגענו. במהלך השיחה אמרנו,
שמה שקורה הוא התחלה של יישום חוק
בוררות חובה, שאנו מתנגדים לו בכל
תוקף, כי חוק כזה יעביר כל משא־ומתן
בין עובדים ומעסיקים לבתי־המישפט, ושופטי
ישראל יהיו הממונים על יחסיך,עבודה.
זהו מצב הנהוג במישטר טוטליטארי.

אני מכינה שחברי !-.וועדים
שנפגשו עד הדשא, היו העידית
שד התעשייה. דא היו כיניבם
נציגי ועדים שד מיפעדי טכסטיד,
או מה שמוגדר כמיפעדים שחורים.
ישנן בארץ שכבות של עובדים, שהחל
ב־ 1977 נמצאים על סף מעוני. קשה לתבוע
מציבור עובדים כזה לצאת למאבקים.
לאנשים אלה יש בעיות פרנסה. אי-אפשר
להוציא פועלי טכסטיל ויהלומים לרחובות.
לכל אחד יש המישפחה שלו. אמרנו :
חבר׳ה, בואו, נקים גוף שילך על דברים
כלליים וייצג את ציבור העובדים. לא
במקום ההסתדרות, אומנם, אך יש להביא
בחשבון שההסתדרות נחלשת, ולכן עלינו
לנסות להיות הזרוע החזקה של ציבור
העובדים.

#מי היו חכרי הוועדים ש־

דיכרו על ׳הדשא !
הימאים, הנמלים, דואר־הנדסה, חברת-
חשמל, שדות־התעופה, אל־על עובדי הרנטגן
ורשות־השידור.

• ישראל קיסר אמר לי שאין
13 ועדים. הוא טוען שמישהו זרק
מיספר, והמיספר נקלט.
קיסר לא מוכן להכיר ב־ .13 הוא
מתנגד לגוף הזה. הוא פוחד פחד־מוות.

• איך הפכתם לעובדה קיימת ו
התחלנו
להתארגן. אל תשכחי שעם
ד,־ 13 נמנים חברים מכל גווני הקשת
הפוליטית.

• לאן אתה משתייך!

אני חבר מיפלגת העבודה. אני בן־גור־יוניסט.

מה היו הכללים שקבעתם לעצמכם

קבענו
שאנחנו לא הולכים נגד ההסתדרות,
אלא עם ההסתדרות. אבל שנהיה
יותר חוצפנים ונצא למאבקים, ולא נתפשר
כמו ההסתדרות. הכרזנו על שביתה
בת 24 שעות של חברי ה־ .13 כולם
שבתו, לבד מהתעשייה האווירית, שהיא
מיפעל ביטחוני. ההיענות היתה מלאה.

יורם חן ורונית אוכרקוכיץ
״ 13 הוועדים הם הזרוע החזקה, לעומת ההסתדרות הזזלשה״...

י• על מה שכתתם ו

היתד. סוף תקופת ארליך ותחילת
ו71 ן ופת הורוביץ. ביודעין או שלא ביודעין
התעלם האוצר מקיצבות הילדים וממדרגות
המם.

• חיפשתם תירוץ בדי להוכיח
שאתם קיימים ואני
חושב שכן. קיצבות הילדים היוו
טרמפ מצויין. קמה צעקה גדולה, האוצר
ניסה להתעלם, ההסתדרות היתד. כבולה
בהסכם שחתמה עליו. קבענו פגישה עם
הורוביץ ותוך חודש ימים מיום הפגישה,
ישב שר־האוצר עם ראשי ההסתדרות
והושגו סיכומים בנושא.

• מדוע ההסתדרות חוששת מהגוף
הנקרא 13 הוועדים וזהו
פחד לא מוצדק, למרות שאני מבין
שאנחנו מכניסים כל מיני אנשים ללחץ.

• איזה סוג לחץ!

יתכן מאוד שההסתדרות פוחדת ששר-
האוצר ינסה ליישם את המדיניות שלו
באמצעות 13 הוועדים וישתמש בנו נגד
ההסתדרות.

להחליט — בפנים או בחוץ.

#היית מעורה כסיכסוך כחברת
״אל־עד״ .מה דעתך על התערבותו
על השר דויד לוי כפרשה !
הייתי מעורה באופן אישי. ניסיתי לחפש
דרכים לגשר על הפערים. היתד.
נכונות מצד ההסתדרות והיתד. נכונות
מצד שר־התחבורה. אפשר היה לרדת
מהעצים. אבל הנכונות הזו לא סיפקה
כמה חברי־ועדים באל־ על. המתיחות בינם
ובין בומה שביט הגיעה לממדים של
שינאה עיוורת ממש.
באה הממשלה, התערבה, ואמרה: בואו
נעזור לעצמנו מבחינה פוליטית. מכיוון
שכמה יושבי־ראש ועדים באל־ על הם
חברי ליכוד. הם נענו לתביעת השר לוי
להתערב בפרשה.
רוצה לשמוע תסריט שלי ז לוי אמר:
אפתור את הסיכסוך למרות שאני לא
קשור בו ישירות. בתמורה אני רוצה
את ראשו של ממה שביט. חברי־הוועדים
הסכימו, וכך היה. לדעתי השקט בחברת

• האומנם ו
אנחנו
גוף על־מיפלגתי. אני מקווה
מאוד שהפוליטיקה לא תכרסם בנו. אס
אומנם כך יד,יה, אין לנו זכות-קיום.
אני אעשה כל דבר כדי לפרק את הגוף,
אם הפוליטיקה תשתלט עליו. לא זו
היתד, הכוונה כשהקמנו את הגוף. נכון
אומנם, שהדברים משתנים במערכת ה זאת,
אבל אם אראה שאנחנו הופכים
כדור מישחק, אשים לזה קץ.

י• זה יפגע כקאריירה שלך.

יושב־ראש אירגון עובדי חברת־החשמל
זה לא תפקיד לכל החיים.

• למרות בל מה שאמרת עד
עכשיו, נראה כי כפרשת ״אל־על״
היה כירסום פוליטי כגוף הנקרא
13 הוועדים.
יכול להיות שזה היה סימפטום מיקרי.
אם זוהי תחילתה של דרך חדשה, אצטרך

קיסר יא מונן להכיר
131 הוועדים.

הוא מחד נחר מווה

• אם כך, מאין האגרה שאתם
מרוויחים שכר גבוה כל־כך!
זוהי רק אגדה.

• לכל אגדה יש כיסום כמציאות

זה בא מעובדי המישמרות, העובדים
ימים ולילות, מסביב לשעון, ועובדים
חודשיים בחודש אחד. לכן שכרם מגיע
לסכום לא מבוטל. אם עובדי חברת־החש־מל
יעבדו שמונה שעות ביום, לפי הספר,
תצטרך החברה להעסיק עוד שלושת אל פים
עובדים,

אני בן 43 וחצי, יליד פתח־תיקווה,
נשוי לרונית ואב לשלושה בנים. אני
חניך התנועה המאוחדת וחניך הפועל,
שחקן כדורסל וכדוריד ומאמן נבחרת
ישראל בכדוריד• אני בוגר בית־הספר
הטכני של חיל-האוויר. בצבא הייתי מדריך
אימון גופני.,ואני עושה את זד. גם
במילואים, יחד עם שרות ביחידה קרבית.

• מתי התחלת לעכור כהכרת
החשמל ו

מדוע אינכם מאפשרים לחברי
ועדים אחרים להצטרף אל ה־13ו־

כי אין לנו כוונה להחליף את ההסתדרות.
לכן החלטנו להישאר אכסקלוסי־ביים
ולא לקבל אף אחד.

לא מכיר אדם שעושה עבודה שהוא
אינו אוהב.

אל־על הוא ריגעי. כל התוכנית הזאת,
הנקראת תוכנית הבראה, תתעכב או תתבטל
בעתיד הקרוב מאוד.

• פועלי ״כיתן כית־שאן״ ,שאינם
חברים כגוף המתקרא 13
הוועדים, היו זקוקים לעזרתכם, מה
עשיתם למענם !
+אילמלא מצאו פיתרון, מה
הייתם עושים למענם ו
היינו
מנסים לפעול ביתר מרץ. כמו
שאני חוזה את העתיד, אני יודע שסגירת
מיפעלים גורמת לעוני, ירידה, אבטלה,
תיסכול וירידה במוראל. זה מה שיקרה
בעתיד ואולוהים יודע לאן נגיע. מי
שהבית שהוא בונה ללידיו יקר לו, צריך
להיות חרד כי זהו העתיד הצפוי לנו.

• מה דעתך על העובדה שההסתדרות
מתפקדת גם במעסיק
וגם כנציג עובדים ו

בנו אותה. ההסתדרות פיזרה מיפ-
עלים בכל חלקי הארץ כדי למצוא פית-
רונות תעסוקה.

• אינך חושב שיש כאן ניגוד
אינטרסים ולא,
בהחלט לא!

• ברשותך, נחזור לגוף הנקרא
13 הוועדים. האם יאה לגוף
המייצג עובדים להיות אבסקלוסי•
כי ואוכרקוכיץ
כביתו כפתח• תיקווה

עד רובד מסויים, בעיקר בשכבות הצעירות,
מצב משכורות העובדים בחברת-
החשמל חייב להשתפר. לא יתכן להמשיך
ככה.

מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא. עבדתי
כפועל ייצור בהקמת תחנת הכוח
אשדוד בי״ת. בשלב מסויים עברתי מה סקטור
הפועלי לסקטור הפקידותי. במים־
גרת זו התקדמתי עד לתפקיד מזכיר
מחלקת המיכרזים, שהוא תפקיד חשוב
מאוד. לפני שש שנים, בשיחה מיקרית,
פנה אלי יושב־ראש הוועד ושאל אם
ברצוני להכנס לפעילות ציבורית.

הם פנו אלינו לעזרה אבל בינתיים
נמצא להם פיתרון.

״אנחנו מנסים למנוע מישטר טוטליטארי !״

• אתה מדבר כשם הפועלים,
אבד אנשי-חכרת-החשמל נחשבים
לאנשים המרוויחים משכורות־ענק.

• ספר לי על עצמך ו
אני
יודע שכאשר תהיה התנגשות בין
הממשלה וההסתדרות. אנחנו נשחק תפקיד
חשוב. מכאן נובע הפחד.

• האם אתם רוצים להפוך בדור
מישחק כידי הפוליטיקאים ו
תדרות
לאבד מכוחה, ואנו לא מעוניינים
בזה.

כל פתח לקבלת ועד חדש, יכול להיות
נגד ההסתדרות. יש סכנה שנגרום להס

אתה אוהב את ז הו

• פועלי הייצור של ״ביתן טית•

אני לא מאמין. אני מאמין שהם עובדים
קשה ואוהבים את המיפעל שלהם.

• לאן אתה רץ!

אני מכהן היום כיושב־ראש ההתאח דות
לכדוריד. זוהי האהבה הראשונה שלי,
אחרי האשה והילדים. בסך־הכל אני בת חילת
דרכי. במדינה כמו שלנו, כשאתה
עוסק.בעבודה ציבורית ואתה בעל מודעות
פוליטית גבוהה, ההצלחה או אי־ההצלחה
תלויות׳על חבל דק. אני נותן לעצמי
תקופה של שנתיים לבחון את עצמי.

• אתה זהיר מאוד כניסוחים
שלך.
אני רק בתחילת הדדך. חזרי אלי בעוד
שנתיים. אז, אני מבטיח לך, אהיה הרבה
יותר חד בקביעות שלי.

• וככל זאת, מדוע אתה עובד
24 שעות כיממה! מהי מטרתך
הסופית והסתכלי
על רשימת חברי־הכנסת. את
רואה שם נציג פועלים אחד? את חושבת
שיש כיום מישהו בכנסת המייצג את
ציבור הפועלים? אני מאמין שאני מתאים
לתפקיד הזה. אני מאמין שאני יכול
לשבת בכנסת ולהזיז דברים. בקצב שהדברים
קורים, אני מאמין שבקדנציה הב אה
אני אהיה בכנסת. זוהי, בעצם, המטרה
שלי.

| עוררהז,ן נאמן, שחיה המננ״ ד שו !תשו הווביץ ,׳הוא
מפרק ״כימאי י ר־ ־ וגם נציג קוני.,מרום; החברה המתחרה

1א 71וות
כפולה
ךמהעש רו ת טייסים וטכנאים עלו*
לים לאבד את מקור־פרנסתם כהוצאה
מתרגיל כלכלי מחוכם ומסובך, הנמצא
עתה בעיצומו.
על פני־השטח נראים הדברים תמי מים
ופשוטים: חברת-התעופה כימאווייר,
השולטת בישני-שילישים מכלל הריסוס האווירי
בארץ, סבלה הפסדים כבדים, ולכן
מונה לה מפרק, על־פי בקשת בעליה.
אין ספק שזו זכותם. הבעלים של
כימאוויר, שהיא אגודה שיתופית, הם 237

שותפות יהיה ככל הנראה כרבע.
יש גם שמועות באשר לזהותם של
המשקיעים האחרים: מישפחת הורביץ —
שר־האוצר לשעבר והיום ח״כ ייגאל
הורביץ ובניו יוני ויואב. שמועות אלה
אומרות גם שהעיסקה לקניית מרום, בסך
ארבעה וחצי מיליון דולרים, תיחתם
מייד עם חזרתו לארץ של יוני הורביץ,
בימים הקרובים. כדי לברר יעניין זה
פנה כתב העולם •הזה אל יואב הור־ביץ,
מנהל מחלבות טנא־נוגה.

פרקליט נאמן (מימין) ואיש־עסקיס הורביץ (משמאל)
עיסקי ריסוס
קיבוצים ומושבים בכל רחבי־הארץ. הם
פנו, כנדרש בחוק׳ אל רשם האגודות
השיתופיות במישרד העבודה והרווחה,
ועל-פי בקשתם מונו במפרקי החברה הפרקליטים
ד״ר יעקב נאמן ושותפו, מאיר
ליפא.
אלא ששני פרקליטים אלה עצמם —
נאמן וליפא — עוסקים עד היום בפרשה
אחרת — קניית חברת התעופה מרום,
השולטת בשליש הנותר של שוק הריסוס
האווירי בישראל. ירשם האגודות
השיתופיות, יאיר יקיר, אמר להעולם הזה :
״אילו ידעתי ששני אלה עוסקים גם
בקניית נזרום, הייתן שוקל שנית את
הבקשה למנותם במפרקי כיינזאוויר.״

גתח״גאה
מהשיק
ף אמן וליפא עוסקים בקניית מרום
בשם משקיעים מיסתוריים, שזהותם
נשמרת עד עתה בסוד. שמועות בחב־רות־התעופה
אומרות שחלק מהבעלים
הנוכחיים של כימאוויר, אירגוני-הקניות
של מישקי הנגב ומישקי עמק בית־שאן,
יהיו שותפים בקניית מרום. חלקם ב

1111.1 72 וו1ו

שאלה ׳ האם נכון שקניתם את מרום
בארבעה וחצי מיליון דולר?
יואב הורביץ: התשובה לשאלה היא

שאלה ז האם אתם עומדים לקנות
את מרום, ברגע שאחיך יחזור לארץ?
יואב הורביץ: אני לא יכול לומר
שום דבר על העיסקה של מרום.
גם הד״ר יעקב נאמן, מי ׳שמונה על-
ידי ייגאל הורביץ כמנכ״ל האוצר, נמ צא
בימים אלה בארצות־הברית. שותפו,
מאיר ליפא, אישר באוזני העולם הזה
שהוא ושותפו, נאמן, שמונו ׳לפני עשרה
ימים במפרקי כי׳מאוויר ,״השתתפו״ ׳כדבריו,
במשא־ומתן לקניית הברת-התעופה
מרום.
מרום נוסדה לפני 25 שנים על־ידי
דני אגרון, בנו של שלום אגרון, מי שהיה
ראש עיריית ירושלים. לדני אגרון היו
שני שותפים זוטרים.
במשך השנים שונה הרכב הבעלות.
לפני 20 שינה ׳רכיש איש עסקים דרום-
אפריקאי, מאקס קרמר 50^ 1מהחברה,
וזהו חלקו בה עד היום 19 נוספים
נמצאים בידי אבנר בן־עמי, ושותף גדול
שלישי הוא גידעון פינקלשטיין, המחזיק
ב־ו/0ס .17 השותפים האחרים הם עובדים

בחברה, המחזיקים כל אחד באחוזי־בע־לות
מעטים.
החברה, שנוסדה כמיתחרה לכימאוויר,
הצליחה יפה. במשך הזמן כבישה לעצמה
נתח נאה, של שליש משוק הריסוס
האווירי. בניגוד לכימאוויר, ידעו מנהלי
מרום לחסוך בקניית ציוד חדש, לתת שירות
מעולה, ולהימנע מהפסדים.
קרמר, שהוא היום בן ,61 ידוע
כאיש עשיר מאוד. יש לו עדיין שורה
של עסקים בדרום לאפריקה, ביניהם
מונופול שיל תעשייודהיין.
לאחרונה התגרש קרמר, ומקדיש את
זמנו להנאות־החיים. ברשותו יאכטה גדולה,
העוגנת בדרך כלל במארינה של יתל־אביב.
קרמר החליט לחסל את עסקיו,
ולמכור את מרום.
כבר לפני שנה נכשל הנסיון הראשון
למכור את מרום לאירגון מושבי
עמק־חפר, גרנות. נראה שהנסיון הפעם
היה מוצלח יותר. יהמו״מ התנהל בחשאי,
ועד היום לא התפרסם גובה הסכום שבו
נקנתה החברה, כשם שלא מתפרסמת זהות
הבעלים החדשים.
האם ידעו בעליה של מרום כי בו
ברגע שיסכמו את חמו״מ על מכירת חברתם,
יחליטו בעלי כימאוויד למנות
מפרק לחברתם? ואילו היו יודעים זאת,
כיצד היה הדבר משפיע על גובה הסכום
שדרשו תמורת החברה?
מאידך, אין ספק שלפחות חילק מקוני
מרום ידעו על העתיד להתרחש ב־כימאוויר,
אם נכונות השמועות על זהות
הבעלים.
קשה להניח גם שההחלטה על פירוק
כימאוויר באה כהפתעה לעורכי־הדין יעקב
נאמן ומאיר לייפא ,׳שניהלו את המו״מ
לקניית מרום. יתכן שזו הסיבה לדבריו של
הממונה על רישום האגודות השיתופיות,
שהיה ״שוקל שנית״ את מינוי הפרקלי טים
הללו כמפרקי כימאוויר.
בנק הפועלים, השייך להסתדרות, הוא
הנושה העיקרי של חברת כימאוויר,
שחובותיה מסתכמים בכמיליארד לירות.
בבנק הפועלים לא דואגים לעתיד החובות.
מחזורה השנתי של כימאוויר הוא
מיליארד ו־ 800 מיליוני לירות, ובידיו!
רכוש שערכו מוערך ביותר משני מיליארד
לירות. בעלי־החוב הם ׳ 237 קיבוצים
שאין שום סכנה שלא יפרעו את חובם.
לכימאוויר ולמרום יש הנגרי־מטוסים
סמוכים פשדה־התעופד. בהרצליה. עובדי
שיתי החברות נפגשים שם, והחששות הם
כבדים. אחד הטייסים אומר שעבודתו כרוכה
במתח רב, וכדי לבצעה הוא זקוק
לשקט נפשי .״השמועות על מה שקורה
ילא תורמות לשקט הנפשי שלי ושל
חברי, וזה עלול לבוא לידי־ביטוי בתאו-
נות־עבודה קטלניות.״

קו בר־־לזב
(המשך מעמוד )7
הקמת התנועה החדשה, עשה בר־לב את
הצעד הטקטי הראשון: הוא מינה את
מוטה גור לתפקיד יושב־ראש הוועדה
לאירגונה מחדש של המיפלגה. בר־לב
כבר הודיע, פחות מ־ 72 שעות אחרי בחירתו,
שמוטה גור יעמוד בראש מטה ה־ י
בחירות, בעוד יותר משלוש שנים.
לשיך מאזניים

חרושחח^ --

ך״ יה זה צעד מהיר ומבריק, שהוציא
!במידת־מה את הרוח ממפרשיהם של
אנשי שפייזר, נושאי דגל הריפורמה. אך
קשה להניח שצעד זה שימח את ליבו
של פרט.
אל מול עיניו של פרם מתחילים להתגבש
המחנות שיילחמו על הירושה. מול
האיום רבין־שפייזר קמה קואליציה של
חיים בר־לב, המקובל על כל חוגי המיס
לגה, מילבד חוג יחדיו, ושל מוטה גור,
שיותר ויותר חברי־מיפלגה רואים בו דמות
מנהיג לעתיד.
פרס מתחיל להבין או לחוש, שבכל
מיקרה הוא יאלץ בסופו של דבר ללכת.
יותר ויותר פונקציונרים במיפלגה סבלו
בשנים האחרונות מחוסר המהימנות של
פרם. יותר ויותר אנשים קיבלו ממנו
הבטחות שלא מולאו, או שחטפו ממנו
סטירות־לחי פוליטיות בעת שהתרשמו שידו

של פרס מושטת ללטפם.
החטיבות במיפלגת העבודה אמנם פורקו,
אך המיטענים ההיסטוריים עדיין קיימים.
אחדות העבודה אינה אוהבת את פרס
והיא בוודאי תתמוך ברבין. מפא״י הותיקה
רוויה בשינאת פרס עוד מהתקופה
שבה נמנה הוא עצמו על ״צעירי מפא״י״.
חברי רפ״י, מיפלגתו הקודמת של פרס,
היו הראשונים שסבלו מחוסר הנאמנות
שלו. אין כימעט איש רפ״י לשעבר במיפ־לגת
העבודה שלא מחפש דרך להיפרע
מפרס על בגידתו בו.
המערכה, שאותה מתכנן עתה שפייזר,
אינה מערכה קצרה. אך לשפייזר יש זמן.
נותרו לו עדיין יותר משלוש שנים כדי
לנסות להמליך את יצחק רבין, או לנסות
ולמלוך בעצמו בתוך המיפלגה.
מיפלגת העבודה אמורה היתה להתחזק
אחרי הבחירות לתפקיד המזכ״ל, שנערכו
בשבוע שעבר. אך למען האמת היא יצאה
חלושה הרבה יותר משהיתה, והסכנות
האורבות לפיתחה בתחילת שבוע זה גדולות
הרבה יותר מאלה שאיימו עליה ערב
בחירת המזכ״ל.

העובדים יפסידו
הקוגיס ירוויחו
ף עובדים כשתי החברות חוששים.
י י אם תימכר מרום לקונים החדשים
וכימאוויר תפורק, יפוטרו עובדים רבים,
ועם הנותרים ייחתמו ׳חוזים אישיים, שפירושם
הורדה רצינית בשכר.
הטייסים טוענים ששכרם הגבוה מוצדק,
משום שהם חייבים לשלם פרמיות עצו מות
לחברות ׳לביטוח־חיים, שאינן מו כנות
לבטח בקלות בעלי מי׳קצוע מסוכן
כטייסי־ריסוס.
אך ממה שיפסידו העובדים, ירוויח מי שהו
כסף רב. אלה הם השותפים שקנו
את מרום, מבלי שבעליה הקודמים יידעו
שהיא עשוייה להפוך חברת-הריסוס ה יחידה
בישראל. הם יוכלו לקנות את
הציוד שתציע כימאוויר למכירה, אם
תפורק. הם יוכלו לקבל לעבודה חלק
ממפוטרי כימאוויר בתנאים הנוחים להם,
ויוכלו להשתלט על נתח נכבד מן השוק,
אם תישאר מרום החברה היחידה בשטח.
יתכן שהגיע הזמן שייקבעו בחוק נו־הלים
קבועים לגבי מה שמותר לפרקליטים,
המייצגים יותר מגוף אחד, לעשות.
כאשר אין נוהלים מסוג זה, עלולה להתעורר
בעייד. חמורה של נאמנות כפולה,
או של ניגוד אינטרסים.
ברור שכאשר אותם הפרקליטים מייצ גים
קוני חברה אחת׳ ומתמנים כמפרקי
חברה אחרת באותו ענף, עלולות להתעורר
שדמה פרנקל ו
בעיות חמורות.

מזב״ל כר־לב
לחיצת־יד
נראה שאבחנתו של הסטיריקן אפרים
סידון מתארת נכונה את מצבה של מיפלגת
העבודה :״יש לה עדיין סיכוי להצליח,״
טען סידון .״אם היא תמשיך בדרכה ה נוכחית
היא תגיע בסופו של דבר לשישה
מנדטים ותשמש אז כלשון־המאזניים בכל ,
יוסי ינאי ן
קואליציה שהיא.״
העולם הזה 2309

יי ההת מו ט טו ת

(המשך מעמוד )10
לשמור על איזון הגוף ולהיעזר במקל,
ויוצא מבית־החולים.
אולם הם חוששים שההתעלפות ושבירת
עצם הירך עלולים להזיק לבריאותו
הכללית של בגין. יש רופאים, לא רופאיו
האישיים של בגין, הטוענים שהוא חי על
זמן שאול. כל בעיה רפואית קלה עלולה
להחמיר את הסוכרת שלו ולהפוך אותה
לקריטית, או לגרום להחמרה במצב ליבו.

בלון החמצן
של עליזה
ך* רופאים משתדלים גם שבגין לא
י * יתרגז, כי גם להתרגזויות עלולה
להיות השפעה קטלנית עליו• עוזריו ביק-

כגין, יום לפני, ההתמוטטות*
חשש מפני

אריק?!בר תרו ואת מידונים מו׳קריס
ומיוה את עוזרו של ויקליס לאחראי
על סחר הנשק
כדאי להיות
ידיד!
וד לפני שנכנס אריק שרון
למישרד-הביטחון, רבו החששות בקרב
עובדי מישרד זה. השמועות על הדחות
צפויות ועל אנישי־שלומו של השר, ש יאיישו
את כל ד,מישרות הבכירות, גרמו
לנדודי־שינה אצל בכירי המישרד.
אולם אריק שרון לא הדיח. הוא מעה
את אנשיו מעל לראשיהם של העובדים
שכבר היו במישרד.
למרות זאת עומד ועד־העובדים להכריז
על סיכסוד־עבודה, ואולי אף להשבית
את המישרד כולו. זעמם של עובדי
מישרד־הביטחון יצא על המינוי ה אחרון
של אריק: היועץ המיוחד של
שר־הביטחון, אריה גנגר.

רופא גוטסמן
— תסמין־אוויר
שו מהשרים, אשר הגיעו לישיבת הממשלה
המיוחדת שנערכה ביום הראשון האחרון
בבית־החולים שלא ירגיזו את בגין,
ושיסכימו עם דעתו. יש שרים הטוענים
כי אילו היתה נערכת ישיבת ממשלה זו
לפני המעידה של בגין, לא היה אריק שרון
יוצא באותו היום לוושינגטון.
אולם דבר אחד בכל זאת הרגיז את
בגין. רעייתו עליזה, שהגיעה לבית־החו*
לים יחד עימו, דרשה להצמיד אליה בלון
חמצן נייד. עליזה. בגין סובלת ממחלת
קצרת קשה ביותר.
בבית־החולים יש רק בלון חמצן נייד
אחד. הוא נמצא בחדר המיון למיקרי חירום
ועובדי הדסה סירבו לתת אותו לרעיית
ראש־הממשלה, בטענה שבבית־החולים
פזורות נקודות התחברות למערכת
חמצן קבועה. כשנודע הדבר לבגין,
הוא אומנם לא הגיב, אך ניכר בו שהוא
יוסי ינאי :
כעוס.
בכנס -עולי לוב.
העולם הזה 2309
המיליונר העוזר

נגר, הוא צכר בן ,36 בעל לשון
^ חלקות משכנעת. הוא עובד עתה כאחד
מאנשי־המפתח של המיליונר היש־ראלי־לשעבר,
משולם ריקליס. מלבד היותו
יד־ימינו של ריקליס ומנהל־עסקיו, גג־גר
הוא גם נשיאן של כמה מחברותיו
של ריקליס, ביניהן חברות העוסקות בקניה
ומי,מכר של כלי־נשק.
המשותף לגנגר ולבוס שלו, ריקליס,
הוא ששניהם יורדים. בעוד שריקליס הח מיץ
את מילחמת־העצמאות, ורבים מחבריו
הישראליים אעם מוכנים לסלוח לו
על כך, עזב גנגר את הארץ לפני מיל-
חמת ששת־הימים, לא חזר לארץ כדי
להשתתף במילחמה, וגם לא בא למיל-
חמת יום־הכיפורים.
ריקליס קנה לעצמו ריהביליטציה
מסויימת בחוגים נרחבים בארץ. הוא תרם
מיליוני לידות לקרנות שונות בישראל,
ארח ישראלים, בדרך כלל בעלי מעמד
או שם׳ כשאלה הגיעו לארצות־הברית.
והוא הימר — ועתה מסתבר שבצדק
רב — על ישראלי מיוחד אחד: אריק
שרון.
ידידותו לאריק הביאה את ריקלים לכך
שעזר לאריק בענייני־כספים וגם ערב
להלוואות שלו. כשביקש אריק לרכוש
את חוות־תשיקמים המפורסמת שלו, נח לץ
ריקלים לעזרתו. בעלי־החווה ביקשו
תמורתה את סכום־הענק של 400 אלף
דולר, שהם 60 מיליוני לירות בכסף
של היום. אריק ערד נסיעה לארצות־הב־רית
ופתר את הבעייה.
׳משולם ריקליס הציג לפני אריק את
המיליונר היהודי סם זקס. זקם הוא הבעלים
של אקסצ׳יינג׳ נשיונאל בנ?ן אוף
שיקאגו. ריקליס נתן ערבות לבנק של
זקס, והבנק נתן לסוכנות היהודית הלוואה
בגובה הסכום שאריק היה זקוק
לו לחווה שלו.
אריק שילם ריבית בשיעור של שמונה
אחוזים, מהם רק שישה אחוזים צמודים
לדולר. הוא התחיל לשלם את הריבית
בשנת ,1975 שנתיים אחרי קבלת ה הלוואה.
את הקרן עצמה הוא התחיל
לשלם ארבע שנים אחרי קבלת ההלוואה,

בתשלומים של אחת לשלושה חודשים.
הוא התחייב לשלם את ההלוואה ב־64
תשלומים קבועים, כך שהוא יסיים לשלם
אותה בעוד שנתיים 20 ,ישנה אחרי ש קיבלה.
אצל
ריקלים הכיר שרון את גנגר. גנגר
עזב את הארץ בגיל ,21 ובא לביקור-
מולדת רק כשאימו היתד, חולה. לפני כן
גדל ככל ישראלי טיפוסי. הוא היה תושב
תל־אביבי -למד בבית־הספר התיכון גאולה,
שם למד גם אריק שרון בשעתו, אך
לא היה מהמצטיינים. לא פעם נקראה
אמו לבית־הספר ושמעה. שבנה ״מתפלח״
מהשיעורים.
את השרות הצבאי הוא עשה בחיל-
האוויר. הוא הגיע לדרגת סמל, כאיש
השרותים. תפקידו האחרון היה באפסנאות.
מייד אחרי השרות הצבאי הוא
נסע לארצות־הברית• עבודתו הראשונה:
ניקיון חדר־ד,שירותים בחברת מקרורי
של המיליונר ריקליס.
גנגר הצליח להגיע אל ריקליס ועשה
עליו רושם טוב. מנקה חדרי־ד,שירותים
הפך פקיד בחברה, והתחיל לעלות בסולם־
הדרגות. ריקליס קירבו אליו וגנגר, שרכש
את אמונו של המיליונר הישראלי
לשעבר, הפך היועץ הראשי של ריקליס
ונשיא כמה מחברות־הענק שלו, ביניהן
החברה שבה החלד, דרכו, מקדורי.

יורד ריר,לים
ישלם משכורת שניה
דירה גמגהטן

^ אחת מגיחותיו לישראל, כשאמו
היתד, חולה, נשא גנגר צעירה בשם
דינה. היום הוא מתגורר עם דינה ב־בית־דירות
מפואר בשדרה החמישית ב־מנהאטן.
אחרי שקיבל את המינוי מ אריק
שרון, הצהיר גנגר לפני ידיד יש ראלי,
שפגש אותו במלון הילטון בתל-
אביב, כשביקר לאחרונה בארץ לפני
כחודש: אני מוכן לוותר על הכל, על
המשכורת ואפילו על החברות שלי. אבל
על הדירה אני לא מוכן לוותר.
למרות שהוא אוהב את הדירה שלו,
יש לו חשבון פתוח במלון וולדורף אס־טוריה
בננו־יורק. כמה פעמים בחודש
שוכר גנגר את סוויטיודהנשיאיס במלון
ומתגורר בה במשך לילה או שניים. לאריה
ולדינה גנגר שלושה ילדים, אף אחד
מהם אינו יודע עברית.
לאחרונה חל קרע בין גנגר ובין היורשת
לביית ריקליס, מארשה, בתו של
המיליונר. ריקליס אמנם אוהב את בתו,
אך הוא מגן בדרד־כלל, יעל היועץ הנאמן
שליו במריבות שלו עם הבת. כדי
להכין את הקרקע לתקופה שבה תהיה
מארשה בעלת כל עסקי ריקליס, וביב־ללם
חברת מקרורי, הקים גגגר׳ בעזרתו
ובבירכתו של ריקליס, שלוש חברות הרשומות
על שימיו בלבד. חברה איחית עוסקת
בייצור מכישירי־דיאליזה לחולי-
כליות, השנייה בקנייתם ובמכירתם של
קומפוננטים אלקטרוניים עדינים, המיועדים
בחלקם לתעשיית־הנשק ,׳והשלישית,
חברת־השקעות, עוסקת בין היתר במכירתן
ובקנייתן של נשק בכל רחבי העולם,
ובייצוג חברות המייצרות נשק.
אריק מינה את גנגר כיועצו בענייני
סחר הנשק של ישראל. על-פי הנהוג
בעולם סוחרי־הנשק, נעשות חלק ניכר
מהעסיקות במזומן, ותחת ידיהם של סו חרי
הנשק והמתווכים עוברים מיליארדי
דולרים במזומן.
האיש שעד כה היה ממונה על ׳תפקיד
זה, יעקוב (״׳שאפיק״) שפירא, סמנכ״ל
מישרד־הביטחון, לא סולק. אך נרמז לו
שעליו להתפטר, ושפירא אכן עומד לעשות
כן, עם מינויו הסופי של גנגר.
אריק העניק לגנגר עוד תפקיד: לשמש
כמקשר בין שר־ד,ביטחון והרמטכ״ל. היחסים
בין שרון לרמטכ״ל אינם בדיוק
יחסי־חברות, ומקורבי רפול רואים במינוי
זה של גנגר עוד נסיון לנגוס בסמכויות
הרמטכ״ל, ומינוי מעין רמטכ״ל-
על. גם מנכ״ל מישרד־הביטחון, יוסף
(״יוסיקה״) .מעיין, מבין שמינויו של גנגר
מכרסם במעט הסמכויות שנותרו לו, ומתכוון
להקדים את פרישתו.
אריק שרון אינו מתפעל מהביקורת ש הוטחה
נגדו מפאת מינוי יורד ואדם
שהשתמט ממילחמות־יישראל לתפקיד כה
בכיר וכה רגיש במערכת הביטחונית. הוא

מושל מילסון
חוועד מתנגד

מנכ״ל מעיין והרמטכ״ל
לא רוצים בבום
אף הסכים לכך שגנגר ימשיך לקבל את
משכורתו מחברת מקרורי. נראה כי היחידים
העשויים למנוע צעד זה הם חברי
ויעד עובדי מישרד־הביטחון. אלה מתנגדים
למינויו של גנגר, ואף הכריזו על סיב־סוד־עבודה.
נראה
כי הוועד מתכוון למילחמה ברצינות.
חבריו הודיעו לאריק שריון שאם
לא יוותר על כוונתו למנות את גנגר, הם
יפתחו בחזית נוספת, ויתנגדו גם למינויו
של הפרופסור מנחם מילסון, כממונה
על המימשל האזרחי בשטחים הכבושים.
אמנם, עד כה לא קמו עוררים על
מינויו של מילסון, המכהן כבר בתפ קידו,
ולכל ברור שזהו מינוי פוליטי,
לפי סמכות השר. אך ועד־ד,עובדים מציב
עתה את גנגר לעומת מילסיון: אם שרון
יוותר על גנגר, הם יסירו את האיום על
יוסי ינאי 1
מילסון.

77( 07/7 ( 07ע( מ 0 ( 7017
חווה לו
מתחתוח

קול ששון וקול שימחה, קול חתן וקול כלה. כל הארץ
מתחתנת, בשעה טובה. ולא סתם מתחתנת, אלא מתחתנת בפעם
השנייה — וכמו שכבר נאמר, פעמיים כי טוב. עוד אחת
שמתחתנת בשנית היא היפהפייה מס׳ 1של ישראל, מלכת״היופי
והדוגמנית חווה לוי, העומדת להינשא במחצית החודש הבא
לידידה מזה שנה, האופנאי גי פולוס.
גי וחווה הם סיפור־אהבה מהסרטים. היא הכירה אותו עוד
כשהיה תלמיד גימנסיה בשווייץ, והיא היתד. הדוגמנית המועדפת
של אביו, לסלי פולופ, בעל מיפעל בגד עור. כבר אז נקשרו
ביניהם יחסי ידידות.
עם השנים הפכה חווה ליפה ולמצליחה יותר ויותר. היא
שברה לבבות על ימין ועל שמאל — את ליבו של איש יחסיר,ציבור
שלום פורדהאוז, של המיליונר הישראלי היושב
באמריקה הרדון? וולף ואת ליבו של האופנאי האיטלקי רוכרטו
קאכלי, שאת הבוטיק הפאריסי שלו, שבשאנדאליזה, היא
ניהלה.
כשנדמה היה שאו-טו-טו הולכים חווה ורוברטו לחופה,
הסתבר שחווה שברה עוד לב אחד. הפעם את ליבו של המיליונר
האמריקאי ג׳רי כהן, שהפך בעלה הראשון.
הנישואין החזיקו מעמד במשך שנתיים. חווה התגעגעה
לישראל, נפרדה מבעלה, חזרה ארצה, פגשה את גי, ובין השניים
ניצתה אהבה שעל כמותה קוראים ברומן הרומנטי. הם צמד

מראים ווה
שיש להואות
את התמונה הזו קיבלתי למערכת השבוע,
כששורה אחת כתובה מאחור: ל־אניטה
פללי יש רומן עם שמואל
אמיד, בימאי ההצגה. היבטתי בתצלום

פיברוק של יחסי־ציבור

ן ומייד טילפנתי — גם בגלל התנוחה של
הגברת, שלא מותירה שום מקום לדמיון,
וגם משום שרומן בין בימאי ושחקנית בהצגה
הוא תמיד סיפור טוב.
תחילה התקשרתי למישרדי ההפקה של
ההצגה שבה היא משתתפת, כדי לברר אם
יש דברים בגו• הם הכחישו, אבל סיפרו
בהתלהבות רבה שפללי היא תופעה. ההצ גה
שבה היא משתתפת לא משכה קהל.
המפיק והבמאי הבינו, שכדי להציל את
הכסף שלהם ,״כדאי להכניס קצת ציצי
וטוסיק קטן.״
כשראו אותה בסרט מסג׳יסט הצמרת,

עוד חתונה מסתמנת באופק וזה יקדה
או־טו־טו, בשבועות הקרובים. מישהו הצליח
לעשות זאת, סוף־סוף, לרינה מור,
האחת והיחידה, שהביאה לנו נחת עם כתר
מיס תבל.
מאז שבה לארץ, היא שיגעה אותי וגם
אותם. בכל פעם דיווחו לי שהפעם זה רציני.
אחרי שסיחררה את שוקי כן פורת,
נפל ברישתה נוני מהם, שעד היום, כך
שמעתי, לא התאושש מן הפרידה. אבל רק

גי פולופ וחווה לוי
חתונה עם הרבה אור
בל־יפרד. הם מחלקים את חייהם בין ביתו היפהפה של גי
בקיסריה ובין דירה שכורה בתל־אביב. הם עובדים ביחד במיפעל
העור שהקים גי בחדרה, והם עומדים להפוך בעל ואשד, במסיבת־ענק
שהם מתכננים ליד הבריכה בקיסריה. לזוג כזה באמת
מגיע כל טוב. רק שלא יירד גשם שיקלקל להם את החתונה.

מעורך־דין ל פ סיכי אטר
אני תמיד נהנית לעקוב אחריהן, ולראות
מה קרה להן אחרי שכתר היופי הונח
על ראשן. לכולן זה שינה את החיים —
זה בטוח. אם לטוב או לרע — זו כבר
שאלה אחרת.
אחת מהיפות־יפות באמת היא חנה

בלי מישוד חוץ
לפני כמה חודשים סיפרתי לכם שבין1
אלי אכן, הבן של אכא אכן וחדי,
גוכר, מתפתח סיפור־אהבה. היום אני
שומעת שהחופה עומדת להיפרש בקרוב !
מאוד. הזוג הצעיר גר כבר ביחד, ואפילו י
קנה כבר רהיטים לדירה. שאלי הוא מו־ ,
סיקאי, המנגן על חליל בפילהרמונית
את זה סיפרתי לכם כבר אז. חלי היתה
פעם פיסיוטרפיסטית של התאחדות הכדורגל,
והיום היא עצמאית. לפני שפגשה את
אלי היתד, חברתו של יהודה פלקוכיץ1
מפפקו. אבל זד, שייך להיסטוריה.
אז רהיטים כבר יש• ותאריך לחתונה
גם כן. רק הכל נשמר בסוד, כי הם רוצים
חתונה שקטה, בלי מישרד־החוץ ובלי שום
מישרד אחר.

אניטה פללי כפעולה
ממדכה לכלה

הם התלהבו, וכתבו מייד תפקיד בשבילה.
כך היא הוצנחה להצגה, ומאז היא שם
קפצו המכירות למעלה. הכל בזכות התמונה
הזאת שאתם רואים כאן. לא יאומן
מה שזה עושה לבני ישראל...
אבל אני התעקשתי, והתקשרתי לגברת
בכל זאת• גם ממנה שמעתי שלא דובים
ולא יער, ושהכל פיברוק של יחסי־ציבור.
אניטה פללי היא בת ,26 חצי חבשית וחצי
עדנית, ובעלת עור בצבע שוקולד.
היא אמרה שהיא מאוד מחבבת אותו,
אבל מצטערת לאכזב אותי ואין לה שום
סיפור עם שמואל אמיד. אבל היא הוסיפה׳
ש״יש לי חבר עשיר ומבוגר. קוראים לו
אייזיק כאונץ, והוא נמצא כרגע ב־ח״ול
בגלל הביזנס.״
לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותה אם
לא עוברות לה בראש רגשות של בושה
או מבוכה כשהיא נמצאת כל-כך חשופה
על הבימה. אניטה צחקה צחוק גדול ואמרה
:״גם במציאות אני אוהבת ללבוש
בגדים נועזים שמראים גב חשוף, רגל
ארוכה או אפילו חצי ישבן. זה מאוד אסתטי
בעיני.״ ובכלל, קבעה בפסקנות ,״אם
יש מה להראות, אז מראים!״

אורדן, שהיתה מלכת־יופי בשנת .1972
מאז קרו לה כבר כמה וכמה דברים. קודם-
כל, כמו כולן, היא הפכה דוגמנית. את זה
כולנו יודעים. אחר־כך נחטפה על־ידי ער
רך־הדין ראוכן רכס• הם התחתנו ונולד
להם בן, שהיום כבר הולך לבית־הסם ר.
אבל חנה, שהכל נפל עליה מהר מדי
והרבה מדי, הרגישה שהיא צעירה מדי
לכל העניין. היא קמה והתגרשה, וחשבה
שעכשיו תוכל לנהל חיים עצמאיים.
אבל לבחורה יפה כמוה לא נותנים הרבה
זמן להסתובב חופשי. וכשחברה שלה
הכירה לה לפני שנתיים את הפסיכיאטר
יוסף צימרמן, נגמר החופש.
חנה היפה המשיכה לדגמן, לגדל את

דורון גודר, גרוש בן 35 ואב לילד, וגם
סמנכ״ל לודז׳יוו, כבש את ליבה.
השניים עומדים להינשא בסוף דצמבר,
במלון אכדיה.
את השימלה לערב הגדול תופרת לה
פורטונה, אשתו של הספר מריוס, ש היא
מעצבת־אופנה בזכות עצמה• פורטונה
עיצבה לה שלוש שמלות לבנות, ש מהן
תבחר רינה שמלה אחת. על השמלה
שתבחר תרקום פורטונה חרוזים, כיד הדמיון
הטובה עליה.
הם כבר חמישה חודשים ׳ביחד, ורינה
מאושרת מאוד־מאוד. סיפרו לי שדורון
אינו, אומנם, עשיר גדול, אבל גם בית
בכפר־שמריהו הוא טוב בשביל ההתחלה.

היחסים בין אלכם גילעדי והדוגמנית
יהודית ארדיטי מתנהלים בזיג־זגים.
אחרי שהוא נפרד

משרונה

חנה אורדן
חתונח סולידית
הבן ולעבוד במכון הקוסמטיקה של הוריה
ביום, ובערב היד, לה פסיכיאטר פר טי
משלה. לפני שבועיים, בלי הרבה רעש,
הם התחתנו• החתונה הסולידית נערכה
במיסעדה סינית, עם כמה אורחים נבחרים.
כיום הם גרים ברמת־השרון, וחנה נשמעה
לי מאושרת מאוד כשהתקשרתי לאחל
לד, מזל טוב.

מרש,

נראו אלכם ויהודית
בכל מקום ביחד.
עד שאלכס נסע ללונדון,
כדי לעבוד
כמפיק של חברת
שידור לונדונית.
חשבתי שפה זד,
נגמר אבל אז אני
שומעת שהם שמרו
על הקשר ביניהם
באמצעות הטלפון.
יהודית ארדיטי בשבוע שעבר הגיע
אלינו ׳אלכם לחופ חמן
בטלפון
שה של שבוע. את
כל הזמן הזד, בילה הוא יחד עם יהודית
במלון. אלכם חוזר ללונדון, ויהודית שוב
נשארת כאן — עד לפעם הבאה.

נעלים בראש צעיר
פרסום מלניק

הנעלים שבראש

חזרה לתחילת העמוד