גליון 2311

ג׳ורדאש
הצלחה דוהרת
בארצות הברית

להשיג בתל־אביב :״ סו פ ר גיינ ס״,
יהודה!המכ בי 57 טל־ 1901911916.456351׳,אלנבי ,} 1דיזנגו ף , 119 אלנ בי 1 ,14 יימ 4ס\ 7ור דיזנגו ף ; 130״גיינ סי סנ ט ר״ ,דיזנגו ף ; 66״ מיי גיינ ס״ בן־י הו ד ה ; 14 וו ס ט גיינס״ דיונגוף .171 בן־י הו ד ה , 1״ בו טי ק 109״ א בו ג בי רול ; 109א פנ ת סג להע לי ה ; 6״ צמרת״ הע לי ה ; 7

״לי״ בור א מ רי ק אי, ס לו מון ; 20״ ס א בי ״
״גיינס לי״ .בי א לי ק 28
:י״ אבן גבירתו 21י י פו :״ מזו׳ ,שדי ירו שלי ם .48ב ת־י ם:״זהמה שיש״ ,רוט שילד ,27 רחובות :״ סופר גיינ ס״ ,הרצל 181 קיראון :״ טופ גיינ ס״ ,מ ר כז מסח רי רמת־גן :״סופר גיינס. ד״ ר כ הן ( 2פנת בי א לי ק ,) 66״גיינ ס לי״ ,א ר לוזו רו ב 1
גבעתיים :״ טופ־גיינ ס״ וי צ מן 23 ראשון לציון: גיינס ״ לי״ רוט שילד 58 אשדוד :״ רו קי״ .פתח־תקו ה :״ ש אול״ ,חיי ם עוזר 10 רמת־ השרון :״לי״ ,סו קו לו ב 64 רעננה /1£:זזו/וו 0א א חוז ה ; 137״ קו בי״ ,בורוכוב 8כפר ־ סבא:גיינ ס ״ לי״ וי צ מן 82 הרצליה :״ לי ״ סו קו לו ב .47 חולון :״ א פנ ת דבש״ ,סו קו לו ב ; 66
8באר־שבע :״גיינס סנ ט ר״ ,ה חלו ץ .81 עפולה: או פנ ת סיי מו או פנ ת שו ל מי ת טבריה: או פנ ת אורן.
״שייע״ סו קו לו ב .75 נתניה :״בלו גיינס״ ,דיזנגו ף פינ תהר צל ,״ אדםו חוו ה ״ ,הרצל 29 ירושלים :״ סו פ ר גיינ ס״ ,יפו 50 בנין ע מו די ם ; ״גיינס לי״ בן ה לל ; 7״ ס פו רטרח בי ה״ ק ק ״ ל . 29״ מ ח סן הגיינס״;
הי בו אני םוהמ פי צי ם: א חי םנקש
ובחנויות נוספות בכל הארץ.
קרית־מלאכי :״ רו קי״ חיפה :״ בי ת הגיינ ס״ הרצל ; 20״ או ר הגיינ ס״ הרצל .7קרית־ביאליק :״גיינס לי״ העמ קי ם ,3בי ריד המצ רי ף ק רי ת חיי ם אי ל ת :״ ב מ בי ״.

--מ׳׳ א. רח׳ י הוד ההמכ בי 57 טל׳ 456351

בחוגת השיער הק׳דמ׳ :

כתבתהע 01דהא חו ר׳ :

האם התאבד
אורניה גאון
ואוזל זימימרסקו? הוזות בתשובה?
כתבת ״העולם, תזה״ נבחה בשי
חת־הסיכום המישטרתית, בתום
פרשת־הדמים המזעזעת כחולץ.
מה שנאמר כשיחה זו אינו מח
שנמסר לעיתונאים. באשר נוכחו
שם רק שוטרי היחידה
המיוחדת של ה
מישטרה — וראול ״
דימיגזרסקו. מה קרהז ז
״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העור־הראשי:
אורי אכנרי. ראש המערבת: יופי ינאי עורך־תכנית
יוסי שנון רכזי מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי ביתוב: תמי
ראשמערכת: ציץ צפריר וענת סרגוסטי
--וגיורא.נוימן. צלמי
--־וי מן מוטוביץ
חמו׳׳ל :
המינהלה: אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני הלה רחוב
החדש״
תל־אכיב, ר רווג;
כע״מ, רג 7

כ״הדפום חחוש
מודפסס ח ד 9ד 0
בע״מ .״ ורפ
הזה״ פטי ־ ט
״העולם םהזה ״
״ העו7
כן־אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי׳׳ כע״מ.

דרכיו של סקופ עטופות מיסתורין.
יילעיתים הוא מתאשר עוד ביום פירסומו.
לעיתים עוברים שבוע־שבועיים. לעיתים
דרושות לכך ישנים ארובות.
כך קרה לסקום שפורסם לראשונה בפסוק
מוצנע אחד במדור ״תשקיף״ ב־העולם
הזה ( )2124 בחודש מאי . 1978 הוא
עבר דרך ארוכה ומרתקת. לפני שבוע —
הוא אושר
אחרי שלוש שנים וחצי
רישמית.

מידע
מו די עיני
המישפט הבודד במדור ״תשקיף״,
כחצי שנה אחרי ביקורו ההיסטורי של
אנוור אל־סאדאת בירושלים, אמר :״חני

בו. בגין החליט אחרת :״מדוע לא לה עביר
את המידע במישרין למצרים?״
כך נעשה. ראיש־המוסד טס למארוקו;
נפגש עם עמיתו המצרי ומסר לן את
החומר. אל־סאדאת הגיב מייד: הוא פתח
בהתקפה צבאית על לוב, וחיסל את ה מחנה
שבו התאמנו הטרוריסטים.
כעבור ארבעה חודשים, אחרי כמה מה לכים
סודיים, בא הנשיא המצרי לירושלים.
היה ברור כי אותו מעשה חכם
של בגין עזר לסלול את הנתיבות לליבו
ולעורר בו אימון לראש ממשלת־ישראל.
הסקופ של העולם ׳הזה התגלגל בעולם,
ובצורה זו או אחרת פורסם בכמה מן
העיתונים החשובים כעולם, ביניהם שבו־עון־החדשות
סיים, ולאחר מכן ניו־יורק
טיינזס. את גילגולו של הסקופ פירטנו
כעבור כמה חודשים נוספים, בינואר 1979
(העולם הזה .)2160
ממשלת־ישראל לא אישרה את הסקופ,
וגם לא הכחישה אותו. זה היה ברור. אך
מיסתורית יותר היתה התגובה המצרית.
כאשר פורסם הסקופ גם בניו־יורק סיימם,
פירסם הביטאון המצרי הרשמי־למחצה,
אל־אהראס, הכחשה זועמת. הוא דרש מן
העיתון האמריקאי לפטר את האחראים ל־פירסום,
שכללו את העיתונאי הישראלי
אורי דן.
כך היו הדברים מונחים עד לפני שבוע.
והנה פירסם אניס מנצור, בשבועונו אוק טובר,
שתי ידיעות, שכנראה נמנע ממנו
לפרסמן כל עוד חי אנוור אל־סאדאת.
הידיעה הראשונה נגעה לאותו מיחווה
מודיעינית של מנחם בגין. אוקטובר אי שר
סוף־סוף את הסיפור במלואו. היה זה,
באיחור רב, ניצחון ׳גדול למהימנות של
העולם הזה.

לד ע ת
מר א ש

שער ״העולם הזה״ ()2100
גילגולו של סקופ
שיא סאדאת חב חוב אישי למנחם בגין,
שאותו לא ישכח לו לעולם.״ לא יכולנו
אז לפרט.
עברה יממה אחת בילבד. וגנרל אמ ריקאי
פירסם בהרצאה בארצות־הברית
| למה היתה הכוונה. כתוצאה מכך ניתן
להעולם הזה לפרסם כעבור שבוע סיפור
מפורט למדי (העולם הזה .)2125
הסיפור נגע לפרשת־מודיעין עלומה.
ביולי .1977 אחרי שמנחם בגין כבר זכה
בבחירות-המהפך, אך לפני שנכנס לתפקידו
כראש־הממשלה, העביר לו מוסד־המודיעין
ידיעה חשובה. מערכת־הביון הישראלית
גילתה כי במחנה נידח בלוב
נעשות הכנות לרציחתו של אנוור אל־סאדאת.
בגין נשאל כיצד לנהוג במידע.
כאשר שאל בגין כיצד נהגו במיקרים
כאלה בעבר, נמסר לו כי רגילים להעביר
מידע כזה למוסד־הביון האמריקאי,
ולהניח לו להחליט בעצמו מה לעשות

גם הידיעה השניה של אוקטובר
היתד, מעניינת. וגם היא מאשרת מידע
שמסרנו לא־פעם מעל עמודי שבועון זה.
הודענו כי אנוור אל־סאדאת בא לבי קורו
ההיסטורי בישראל רק אחרי שמם־
שלת־ישראל הודיעה לו בחשאי, ובצורה
מחייבת, שהיא מוכנה להחזיר את כל
חצי־האי סיני, עד המילימטר האחרון,
תמורת ׳שלום.
אל־סאדאת לא היה בא לירושלים לולא
קיבל הבטחה זו בראש.
עתה בא אוקטובר ואישר גם ידיעה זו.
יש בה לקח לעתיד. טוב ויפה לדבר
על ״משא־ומתן בלי תנאים מוקדמים״
אך בחיים אין הדברים מסתדרים לעולם
כך. כאשר שני צדדים פותחים במשא־ומתן,
צריך כל צד לדעת מראש מהם,
בערך, תחומי ההסכמה עם הצד השני.
אם תרצה ישראל אי-פעם לפתוח ב־משא־ומתן
עם גורם ערבי נוסף — סעודיה,
אש״ף או ירדן, למשל — היא תצ טרך
להודיע מראש על נכונותה לוותר
על השטחים שכבשה — גם אם כלפי חוץ
ידובר שוב על ״משא־ומתן בלי תנאים
מוקדמים״.

ה טנ קי ם עולי ם

ילא בא !

ח *ם ו״ צ מן הברי ק
למשה שרת ;
ייאלטלנה׳י מסוכנת
גינזך המדינה שיחרר לפיחסום נואות מיסמכים על
ימיה הך אשונים של מדינת־ישראל. הנשיא הזמני
מיברק, שממנו
שממנו

חיים וייצמן, הבריק למשה שרת 1
השתמע כי אלטלנה עלולה לסכן
את הפסקת״האש. על פרשת ברנא-
דוט, הפליטים הערביים והיחסים
עם איש־המלוכה במצריים.

איש בכבישי הארץ נראה
כשבועות ה
.אחרונים מראה מוזר
100 :קילוגרמים
לכושים קרעים
רוכבים על
אופנוע ענקי. זהו
רפי מיזרחי, המכונה
בו גנז ה, האיש
שאוהב לאכול, והמתגרה
יום־יום כסכנה
ובמוות.

העיתונאי הלוחם יעקוב טימרמן
מגלה בראיון להעולם הזה :״השוטרים
ששמרו עלי היו בטוחים ש־הקומנדו
הישראלי יבוא לחלץ
אותי !״ טימרמן מספר על מעצרו
ועינויו, ועל האנטי״שמיות בארגנטינה.
גס בארגנטינה, כמו בשטחים
הכבושים, מתרצים
מעצרים מינהליים
בסיבות ביטחוניות,
הוא אומר.

אהבה שוו ה
כס ף

על או פנוע

מיליונים רבים של שקלים מתגלגלים בעיסקי הלבבות.
הכסף מושך לענף השידוכים גם טיפוסים מפוקפקים. אנשי
מס ערך מוסף שתלו עובדים בתוך מיש־רדי
השידוכים וגילו פרטים מדהימים.
העולם הזה סוקר את עיסקי השידוכים.

שוסו
סוב או סחטן־מין?

האם היה אמנון בורגיל שהתאבד שוטר טוב — או אדם

שנחשד בסחיטה מינית של נערים ערביים?
בשיחה עם העולם הזה טוענת
היה

״בעלי
אתי :
אלמנתו,
הומו ר

מה קרה לילד האפילפטי שנעלם: ראובן ומרים ממתינים לגופה
סיפור-אהכה בדואי: הרומנטיקה הובילה לרצח
העיתונאים הרגו אותו, אך הוא שב לחיים: פרס חי או מת
היא הומתה בדקירת סכין: רצח הגרושה במרתף

מ דורי ם ק בו עי ם: תשקיף כמדינה
אתה והשקל — זיוף המיכתב
מלישכת נשיא־המדינה, לקראת
התחלת השנה בבורסה
מכתבים תשכץ הורוסקופ עולם קטן — סין, אריתריאה,
אנשים כעולם אנשים ממסיבה למסיבה בלונים הנדון — היורד שעלה לגדולה:
גנגר־נה

העולם הזה 2311

׳הה! מ!

הכלתי־נמנע התרחש: פקידי המיפלגה
הקומוניסית כפולין חז^שו שבפולין
יהיה שילטץ ׳ל פועלים, והפעילו את
ז!צבא והמישטרה. מוזדייי

ועידה ברומא

אשתו כת ה־ 21 של הזמר יהורם
גאון לומדת תנ״ך, ו״מרגישה קרובה
לדת יותר מאשר אי-פעם.״
ידידותיה אומרות •טהיא הולכת
כדרכה •טל אלונה אייגשטיין, אשתו
של הזמר אריק
איינשטיין, וחוזרת כתשובה.
אורנה לא
מאשרת ולא מכחישה.

יומן אישי — פינטו ומט, הקרנות
הגרמניות, הדולרים ופרופסור ליי־ 38 בוביץ׳

רחל המרחלת
קולנוע

— ברטולוצ׳י, ואידה, איירה

נוהל
שידור מדריך שידורים
חשבון עוכר ושב
איש ממאדים
נמר של נייר — קורט וונגוט, בת־

שבע שריף, ג׳ורג׳ מנסה ויצחק אורפז 00

זה היה העולם הזה שהיה
מה הם אומרים — מנחם סבידור,
יוסף לפיד, רמי גינת

ספורט

סכס וד
עם עוזר אחר
עובדי מישרד־הכיטחון כתל־אביב תטילו
חרם על אחד מעוזרי אריק שרון, אלי
אל-חדד.
אל־חדד נכנס למיזנון הקטן שבמישרד ודרש שיכינו
לו סלט־ירקות טרי. מנהל המיזנון, צבי בר־לב, שהוא
אחד העובדים הוותיקים של מישרד־הביטחון, סירב
להכין לו סלט, וטען שהוא יכול לקבל רק דברים
מוכנים. בעיקבות זאת הודיע לו אל־חדד שהוא ידאג
לפיטוריו.

עוכדי־המישרד החליטו כתוצאה מכך
להחרים כליל את אל־חדד.

ל מי סי פ ר בג!
בניגוד למה שאמר בנאומו בכנסת׳ תיכנן ראש־הממשלה,
מנחם בגין, את החלת החוק הישראלי
ברמת־הגולן כבר לפני יותר משבוע, שעה ששכב
בבית־החולים.

השניים הראשונים ששמעו על־כך מפגין
היו רעייתו עליזה והפרופסור מרווין
גוטסמן, רופאו האישי. שניהם בירכו על
הרעיון והבטיחו שלא לספר עליו לאיש.

עיכרי לא קיבל הצעה ישירה משר־הביטחון
לתפקיד זה, והודיע למקורביו שגם אם
היא תועבר אליו, ייענה לה בשלילה.

ירידה חלה גם בהאזנה למהדורות החדשות
ולמגזינים של החדשות של ״קולישראל״,
למרות שמערכת־החדשות של ״גלי־צה״ל״
מצומצמת כהרבה מזו של ״קול־ישראל״.

ל א היו איומים
ככל הנראה לא היו שום איומים על כני
מישפחתו של אריה גנגר, כעיקבות הסערה
הציבורית עם מינוי כנם היורד לתפקיד
בכיר כמישרד־הכיטחון.

ת ק לו תבהנפ קו ת
א ש רו תלאמ רי ק ה
ישראלים רכים, שביקשו בשבוע
שעבר אשרות־ביקור כארצות־הברית,
לא יוכלו לקבל את דרכוניהם כחזרה
עוד זמן־מה.
גג הקונסוליה של שגרירות ארצות
הכרית קרס תחתיו, כעיקכות שיפו
צי־כנייה שנערכו כמקום, ועתה עוס קים
אנשי־השגרירות כנסיונות למיין
את הדרכונים ולנקותם.

קי סי נגיר

א רי? -ימית

יושב־ראש הכנסת, מנחם סבידור, הוזמן באופן חשאי
לביתו של ראש־הממשלה, מנחם בגין, ביום השני
בצהריים, ושם סיפר לו בגין על הכוונה להציע
לכנסת את החלת החוק הישראלי ברמת־הגולן.

כגין הסביר לסבידור, שהוא רואה בדיון
ככנסת ״חג לדמוקרטיה״ ואמר שיהיה
מאושר מאוד אם הדיון יהיה ״מכובד וללא
הפרעות.״ סכידור הכין את הרמז ונהג
כדיון בנוקשות רכה.
בינתיים מתכוונים חברי־כנסת מסיעות האופוזיציה
להקים לובי נגד סבידור, שלדבריהם לא נהג
באובייקטיביות הראויה, שצריכה לאפיין את יושבי
ראש הבית.

בגין התבטא
נגדבר מן
כלישכתו בבניין־הכנסת, לפני פתיחת
הדיון על החלת החוק הישראלי כרמת
הגולן, התכטא ראש־הממשלה כחריפות
רכה וכמילים לא־פרלמנטריות נגד שרי
האנרגיה, יצחק כרמן.
ברמן לא הסכים להצביע בעד החוק, בישיבת
הממשלה, שנערכה ביום השני האחרון, ועזב
לפני ההצבעה.

ד לי ס ה
לאמ רי ק אי ם

בתחילת השבוע נערכה שיחה סודית ובלתי־רשמית
בין שר־הביטחון, אריק שרון, ובין כמה מהמנהיגים
של מתיישבי חבל־ימית.

השיחה נערכה ביוזמתו של אריק,
ומשתתפיה הכטיחו שלא להדליף ממנה
דכר. היא התנהלה כרוח טוכה, והסכמה
מלאה הושגה בין שרון, שלא ייצג את
את עמדת הממשלה, ובין המתיישבים.

כישראל, סמואל
כוונת הממשלה
החוק הישראלי
הבוקר של היום

אריל!
ל א או>ראמח
שר־הביטחון, אריק שרון, לא אמר את האמת לעורכי־העיתונים
ולציבור הישראלי שצפה בתוכנית מוקד
בטלוויזיה, כשאמר שהיורד אריה גנגר קיבל
אישורים ביטחוניים מתאימים.

שום מוסד כיטחוני ישראלי לא העניק
לגנגר אישור ביטחוני.

ובארץ

שר־החוץ האמריקאי לשעכר, הנרי קיסינג׳ר,
עומד להגיע כחודש הבא לארץ לחופשה.
קיסינג׳ר יחלק את חופשתו בין ירושלים ואילת.

בן ־ פו רסישתחרר
תת־אלוף יואל בן־פורת, מי שכיהן כעוזר נספח־צה״ל
וכדובר צה״ל, לא ימשיך ללבוש מדים.

כן־פורת ישתחרר מצה״ל, למרות פירסומים
כאילו הוא עומד לקכל תפקיד בכיר כצכא.

קנל צ ל״ ש
שר־הפנים, הד״ר יוסף כורג, ומפכ״ל
המישטרה, רב־ניצכ אריה איבצן,
החליטו להעניק את ״עיטור האומץ״
המישטרתי לניצב אכרהם תורגמן,
כעיקכות פועלו כליל־הזוועות בחולון.
תורגמן יהיה הקצין היחידי כדרגת
ניצב שיזכה לעיטור זה, שהוא הגבוה
כיותר כמישטרה.

פינטו בי ק ש
טוראי דניאל פינטו אכן פנה לרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל איתן, בבקשה למצוא את הדרך להחזיר לו
את דרגת הסגן שלו.
פינטו אומנם לא פנה ישירות לרפול, אולם בשיחה
שנערכה בין רפול ובין חותנו של פינטו, האלוף
דני מט, העביר מט את בקשתו של פינטו לרפול.

ח קי רהנגד

לואיס ערך כמה בדיקות אצל מקורות ישראליים שלו,
שמסרו לו שהדבר אינו נכון.

מפקד חיל־האוויר, האלוף דויד עיברי, לא יהיה
מנכ״ל מישרד־הביטחון.

שיחו ת

3 0חו
קי ב ל הנ חיו ת

אל שגריר ארצות־הברית
לואיס, הגיעו ידיעות על
להגיש את החוק להחלת
כרמת־הגולן, עוד כשעות
השני האחרון.

עיטר ל א יהיה
מנ כ״ ד

חלולה בהאזנה לכל רשתות קול־ישראל, לעומת עלייה
גדולה בהאזנה לגלי־צה״ל ולקול־השלום.

אי ש־ צי בו ר
כמוסד ממשלתי בכיר נערכת חקירה
מקיפה נגד איש־ציכור מפורסם.
אל המוסד הועבר חומר שלפיו מקבל איש־הציבור
פנסיה מוגדלת ובלתי־חוקית מהמוסד הציבורי שבו
עבד בעבר.

אם יתאמתו פרטי החשדות, יתברר
שאיש־הציכור קיכל עד כה מיליוני לירות
שלא כדין.

ד אג ה
.. 3קול־* שראל״
בהנהלת קול־ישואל שוררת דאגה רבה לנוכח
סקרים פנימיים שונים, המוכיחים כי חלה ירידה

מפקד חד ש
כמקומו של רכ-כלאי רוני!ניצן, כמפקד
כית־המעצר כרמלה, יבוא יוסף פולק,
מי שהיה עד כה מפקד כלא דמון.

שו סטקיפטר
א ת מזדן *
שר־הכריאות, אליעזר שוסטק, ערך כמה
שיחות עם שרי־הממשלה, והביע לפניהם
את רצונו לפטר את מנב״ל מישרדו,הפרופסור כרוך מודן.

ל קור אי

ה עו לטה

א ר צו ת־ ה ב רי ת
כעוד שכועיים תופסק חלוקת
״העולם הזה׳׳ כנקודות־המכירה כ
ארצות־הכרית.
אנא, הכטח לעצמך את קבלת
השבועון בביתך מדי שכוע על־ידי
חתימה על מנוי — לשנה שלמה (90
דולר ל־ 52 גליונות) או לחצי שנה
( 51 דולר ל־6צ גליונות ).כך גם תחם וך
ככסף.
כל אשר עליך לעשות: שלח לנו את
כתובתך כאותיות־דפוס כצירוף צ׳ק
לתקופה שתכחר.
בין מודן ושוסטק חל קרע כבר לפני זמן רב והשניים
כימעט ואינם מדברים זה עם זה. עתה, בעיקבות
סירובו של מורן להעיד לפני ועדת־מיכאלי,
החוקרת את פרשת בית־החולים פוריונ החליט
שוסטק, ככל הנראה, להיפטר ממנכ״ל מישרדו.

במדינה העם עורו! 3ה, שסו ונוס
וטרדן תפס את מקומו
שד בגין, ואיש 7א היה
מסוגל לעצרו
זה דמה להצגה של ״בקרוב״ —
קטעים מובחרים מתוך סרט ש יוצג
במלואו באותו האולם בזמן
מאוחר יותר.
מה יקרה אם ייאלץ מנחם בגין
לרדת מן הבימה הפוליטית?
במשך השבוע, שבו היה בגין
מושבת מכל פעילות, שיחקו ה שחקנים
את המישחק. במרכזו עמד
אריאל שרון.
יהודים ויהודים. במשך כל
השבוע היה ברור כי שרון הוא,
בהיעדר בגין, האיש הדומיננטי.
כל הממשלה כולה לא יכלה לע מוד
בפניו. הוא יצר את הידיעות,
הוא שלט באמצעי־התיקשורת,
הוא קבע את תוכן (וחוסר־התוכן)
של ישיבות הממשלה.
הוא פתח, בתוכנית מוקד בטל וויזיה,
בהרצאה על השקפותיו.
היה זה, למעשה, המצע של ממי
שלת־שרון שתבוא, לדעתו.
לא היה בה הרבה חדש. הוא
חזר על החלטתו הנחושה להשליט קוויזלינגים בשטחים הכבושים
(״מנהיגים מתונים״) תוך התקפה
חריפה על העיתונאים הישראליים
שאכן קראו לשכירי־חרב אלה של
המימשל הצבאי בשם ״קוויזלינ־גים״

הוא גם אישר מחדש כי הוא
מבדיל בין שני סוגים של ״יהו דים״
.הוא סיפר כי אביו השביע
אותו, בהצטרפו להגנה, שלא ייל חם
לעולם ביהודים״* .משום־כך
אין הוא מוכן להילחם במתפרעי
חבל־ימית, גם כאשר אלה מתגרים
בצה״ל. אולם כשנשאל מדוע פקד
על אנשיו להתנפל באכזריות על
* ההתקפה היתה, כנראה, מכוונת
אל העולם הזה, שמאמרו ״קוויך
לינגים״ במדור הנדון (העולם הזה
)2308 תורגם בעיתונות הערבית
בירושלים. באשר סיקרה הטלוויזיה
הישראלית את סגירת העיתון
אל־פג׳ר, הראתה המצלמה
כי מאמר זה היה מונח על שולחן
העורך, מוכן לתרגום.
** פרט זה כבר סופר גס בכתבת
העולם הזה על איש־השנה שרון
(העולם הזה ).2300

הפגנה של יהודים, שבאו לרמאללה
כדי להפגין נגד סגירת האו ניברסיטה
של ביר־זית, השתמט
מתשובה. היד, ברור כי שדון אינו
סבור כי מיצוות־אביו חלה על יהודים
כאלה .
גם בפרשת היורד אריה גנגר,
שהציג את עצמו השבוע לעיני ה ציבור
הישראלי (ראה הנדון) ,הבהיר
אריאל שרון שאינו מתכוון
לשנות את החלטתו, גם מול פני
הדיעה המאוחדת והנחרצת של
הקהילה הביטחונית בישראל, ה שוללת
מינוי זה מכל וכל.
מנהיג הימין. מעשיו של שרון
דיברו בשפה ברורה לא פחות מ-
מילותיו.
במשך השבוע המשיך שרון
להתייחס בזילזול גמור לממשלה,
המנוהלת על-ידי שימחה ארליך.
הוא התעלם כימעט לגמרי מקיומה.
מכיוון שנעדר מחלק מישיבתה, ש בה
היה צריך להידון ״מיזכר*
ההבנה״ עם ארצות־הברית, נמנע
גם אישור מיסמך זה. בצדק טענו
נגדו השרים האחרים, ובראשם ירי בו
הוותיק, מרדכי ציפורי, שהוא
מסר ״בסוד״ לעורכי העיתונים ה יומיים
את הפרטים שהוא נמנע
מלמסורם לחברי־הממשלה.
בפרשת ימית שיחק שרון מיש־חק
ערמומי. הוא בא אל המתנח לים,
הקשיב לדיבריהם, יצר אצ לם
את הרושם שהוא מסכים גם
לדרישותיהם הסחטניות ביותר.
לאחר־מכן מסר את הדרישות ל ממשלה,
מבלי להביע דיעה. הממ שלה
דחתה אותן, כמצופה, והחזי רה
את הטיפול לוועדת־שרים, ש אין
שרון חבר בה. התוצאה של
התימרון המסובך: שרון נשאר ב עיני
המתנחלים, אנשי גוש־אמו־נים
ואוהדי ארץ־ישראל־השלמה
כמי שמצדד בהם, מבלי להסתכן
במאומה ומבלי לקבל על עצמו כל
אחריות. כוונתו לעתיד: לבצע את
הפינוי לשביעת־רצונם שלי המצ רים
והאמריקאים, ולהישאר באותה
עת גם מנהיגם של אנשי ארץ־
ישראל־השלמה, שיתמכו בו במא מציו
להיות לראש־הממשלה.
פרי כשל. סיכום השבוע הר אה
בעליל כי כל הממשלה גם
יחד אינה מסוגלת לעצור את אריק
שרון או לכפות עליו את רצונה.
רק מנחם בגין מסוגל לעשות זאת
— לפי שעה.
המסקנה מתבקשת מאליה: כאשר
יירד בגין מן הבימה, תיפול
ראשות־הממשלה כפרי בשל לידיו,
כשם שתפקיד שר־ד,ביטחון נפל
לידיו, מבלי שאיש רצה בכך.

יגעון

אין דבר מסוכן מלהשאיר את מנחם בגין לבדו
במיטה, כשהוא מנותק מן המציאות ונתון
להשפעת סמים. כי אז הוא רואה את עצמו כדמות
היסטורית. האחריות היומיומית של השילטון נו שרת
ממנו. הוא מפליג במרחבי דמיונו.
השבוע היתד. למנחם בגין שהות של. ימים
ארוכים להתבודד עם עצמו. התוצאה היתד, פצ צה
שהידהדה מסביב לכדור־הארץ, ושהכריזה בקול
אדיר: מנחם בגין חי וקיים.
סטירה למצרים. החלטתו של בגין לספח
את רמת־הגולן היתד. בעלת משמעות חמורה ביותר
מבחינת תוכנה. היא היתד. המורה גם מ בחינת
העיתוי.
רבים בעולם חששו שמא ינצל בגין את החו דשים
האחרונים לפני פינוי שארית־סיני כדי לבצע
מעשה פרובוקטיבי קיצוני. למשל: פלישה
ללבנון וכיבוש מחציתה, התפוסה בידי אש״ף.
זביגנייב בז׳ז׳ינסקי, יועצו־לשעבר של ג׳ימי
קארטר לענייני הביטחון הלאומי, ניבא זאת לפ ני
כמה ימים בילבד. הוא צפה לכך שבדרך זו
יעמיד בגין את מצריים לפני בחירה אכזרית:
לשבת בשקט ולאבד את שארית יוקרתה בעולם
הערבי, או להתערב, ובכך לספק לבגין תירוץ
שלא לפנות את ימית.
הגיון זד, הינחה את בגין לגבי סיפוח הגולן.
הוא מהווה הפרד, ברורה וחד־משמעית של הסכמי
קמפ-דייוויד. הוא היה סטירת־לחי מצלצלת
לנשיא מצריים, חוסני מובארב. הוא העמיד אותו
לפני הברירה: לשבת בשקט, ולהצטייד בעולם
הערבי כבעל־ברית של מי שמספח אדמה ער בית,
או לנקוט אמצעים חריפים, תוך מתן תי רוץ
להפסקת הנסיגה.
בגין הסיק מראש את המסקנה כי המצרים
יישבו בעל־כורחם בשקט. מנוי וגמור עימו לנ צל
את הזמן שנותר עד להשלמת הנסיגה כדי
לעשות את המעשים שלאחר מכן יהיה קשה לע שותם.
בגין אף הודה בכך, ברמז, בנאומו בכנסת.
אך זהו חשבון מדהים בקוצר־ראייתו. אם
נאלצת עתה מצריים לבלוע עלבונות ולספוג
מסות, כדי שלא לסכן את השלמת הנסיגה היש ראלית
— הרי מטיל הדבר משכנתא כבדה מאוד
על היחסים שייווצרו אחרי הנסיגה. הצמרת ה מצרית
לא תשכח.
עזרה לסובייטים. הוא הדין לגבי ארצות־הברית.

עתה חתמו האמריקאים, באי־רצון מסויים,
על ״מיזכר הבנה״ לשיתוף־פעולה אסטראטגי עם
ישראל. הם זיהו את עצמם, פומבית, כבעלי־הברית
של ישראל, וכאחראים לכל מעשיה.
בעולם הערבי לא יהיה איש שיפקפק בכך
שסיפוזז רמת־הגולן נעשה בתמיכתה של ארצות-
הברית ועל דעתה. יהיה זה עידוד רב לידידיה
של ברית־המועצות במרחב.
גם מבחינה אחרת תהיה ברית-הימ׳ועצות המר וויחה
העיקרית מן הצעד הזה.
בגין בחר בעיתוי זה גם מפני שהניח שהעולם
יהיה עסוק בפרשת פולין (ראה עמוד .)7בכך
על דמותו של המישטר, אשר
אריאל שרון יעמוד בראשו, ניתן
לעמוד ממעשיו.

ס יפ ו ו ־ ו

הלך בעיקבותיו של דויד בדגוריון, שפתח בהת־תקפה
על מצריים, באוקטובר ,1956 בעיצומה של
הפלישה הסובייטית להונגריה. בן־גוריון סבר אז
כי העולם, המזועזע ממעשי הסובייטים לא ישים
לב למעשי ישראל בסיני.
קרה בדיוק ההיפך. העולם פנה אל מילחמת־סיני
ושכח את, הפלישה להונגריה. ואילו השבוע
הרחיק מעשהו של בגין את פרשת-פוליו מן
הכותרות הראשיות ישל העיתונות. כך עזר מני
חם־חרות, האסיר-לשעבר במחנה-ריכוז סובייטי,
במישרין למדיניות הגלובלית הסובייטית.
אהדה לסורים. בגין תיאר את מעשהו גם
כעונש לסורים, שהפליגו לאחרונה לקיצוניות
בשלילת קיומה של ישראל.
ואכן, חאפט׳ אל־אסד החליט לאחרונה להח ריף
את סיגנון מישטרו מבחינה מילולית. הוא
לא עשה דבר שיפגע בישראל, אך הציג את
עצמו כמנהיג חזית־הסירוב. הוא הטיל וטו מוח לט
על כל מעשי אש״ף, שנועדו לקרב את ה־אירגון
בהדרגה ובזהירות לקראת עמדת־פתיחה
של משא־ומתן עם ארצות־הברית וישראל.
אך במה פוגע המעשה בסוריה? ההיפך ה גמור
הוא נכון. סיפוח רמת-הגולן, שיקומם את
ליבו של בל ערבי ממארוקו ועד כוויית, מתימן
ועד מצריים, אך יגביר את האהדה לסוריה. אל-
אסד ייצא מן הפרשה כשהוא מחוזק.
המסר שבמעשה זה לעם הסורי הוא פשוט
וחותך: אין טעם להפיל את המישטר, אין טעם
לחתור למדיניות אחרת. ישראל אינה רוצה בשלום
עם סוריה גם אם יעמוד בראשה מנהיג
שוחר־שלום, סאדאת שני. בשום מחיר לא תחזיר
ישראל את הגולן, כפי שהחזירה את סיני — גם
לא תמורת ׳שלום כולל. זוהי תקיעת סכין בגב
לכל מגמת־שלום סורית — ובעקיפין גם לכל מג-
מת־שלום פלסטינית.
באופן מעשי לא ישתנה דבר. רמת־הגולן הי יתה
בידי ישראל, ותישאר בידיה כל עוד לא
יהיה שלום. שום מדינה לא תכיר בסיפוח, כשם
ששום מדינה בעולם לא הכירה בסיפוח ממרח־ירושלים
בידי ישראל 14 .שנים אתרי אותו מע-
שה־סיפוח, נשארה ירושלים המיזרחית להלכה
ולמעשה על שולחן הסיכסוך והמשא־והמתן. ממ־שלת־ישראל
לא יכלה אף למנוע בעד אנוור אל-
סאדאת מלראות בעיר ד,מסופחת את בירתה-
לעתיד של המדונה הפלסטינית.
אין אופוזיציה. מעשה־הסיפוח הוא אקט
חסר־תוכן, הפגנתי, פרובוקטיבי. הוא מרגיז את
כל העולם, מחזק את אויבי ישראל, מחליש את
אהדת ידידיה, מסכן את השלום הרופף עם מצריים•
אך הוא מחזק את מנחם בגין בעיני עצמו
ובעיני הציפור הישראלי.
העובדה שבגין יכול היה לסמוך על ״קונסנ זוס
רחב״ ,שבו שותפים גם חלקים נכבדים של
האופוזיציה הרישמית, העלובה והמגוחכת, היא
תופעה טראגית. בכנסת העשירית אין עוד או פוזיציה
עצמאית, עיקבית ולוחמת של מחנה-
השלום.

אי שי ם
3דס -ח״ או?1ת
בעודו ישן שגת־ישריב
במלונו, בוושרגגטון, פשטה
בין העיתוגאים השמועה
כי שימעון פרס מת

ממלא ה מקו ם
העולם הזה 2311

למחרת הופיעה רק ידיעה קטנה
ומוצנעת באחד מעיתוני־הערב. אך
יום קודם לכן, ביום הרביעי ב שבוע
שעבר, סערה הארץ. בקרב
כמה מאות אנשי־תיקשורת ופו ליטיקאים
פשטה השמועה כאש
בשדה־קוצים: שימעון פרס מת
בוושינגטון, מהתקף לב פיתאומי.
מקור הידיעה היה, ככל הנר אה,
העיתונאי פייר סלינג׳ר, מי
שהיה בשנות השישים המוקדמות
אחד מעוזריו הבכירים של הנשיא
ג׳ון קנדי, ויועצו לענייני עיתו נות.
סלינג׳ר נפגש עם פרס בוד
שינגטון, ולאחר הפגישה שוחח עם
כמה מעמיתיו העיתונאים, וככל
הנראה הובן שלא כהלכה. כמה
מהכתבים האירופיים והאמריקאים
מיהרו לטלפן למערכות עיתוני הם,
לתחנות־הטלוויזיה ולמישרדי
סוכנויות-הידיעות. הידיעה הרא שונה
שהועברה בדרך זו היתה ש פרם
נפטר אחרי התקף־לב פית-
אומי. עד מהרה הגיעה הידיעה גם
לישראל.
עד כמה שניתן לברר, הגיעה ה ידיעה
הראשונה בערך בשעה שש

בבוקר ביום הרביעי. אחר־כך הגי עו
למיפלגת העבודה שיחות־טלפון
מן השגרירות הישראלית בפאריס,
שם נפוצה הידיעה על ״מותו״ של
שימעון פרס במהירות. מקור ה ידיעה
בפאריס היה כנראה בסוב־נות־הידיעות
הרשמית למחצה, ה־
(סוכנוח־העיתונות הצרפ תית).
כאשר
הגיעו שיחות־הטלפון ה ראשונות
למרכז מיפלגת העבודה
ברחוב הירקון 10 בתל־אביב, היו
שסברו שם כי מדובר במתיחה. אך
כאשר גבר זרם השיחות, החליט
יועצו של פרם, בועז אפלבאום,
להתקשר אל יו״ר מיפלגת העבודה.
פרם התאכסן במלון הילטון, ו ישן
בשעה שצילצל הטלפון בחדרו.
הוא הרים את שפופרת־הטל־פון,
ואפלבאום זיהה מייד את קולו.
״אה, אז אתה חי,״ אמר אפל-
באום .״מה פירוש?״ שאל פרם.
אפלבאום הסביר ליו״ר מיפלגת
העבודה במה דברים אמורים, ו לאחר
ההסבר, טוען אפלבאום, היה
פרס קר־רוח ושאל :״ומה חוץ
מזה חדש?״ פרס לא גילה ליועצו
שהסיפור אינו חדש עבורו: אחיו,
גיגי סרס, העיר אותו שעתיים קו דם
לכן, והספיק לבשר לו על ה שמועה.
אפלבאום
שוחח עם פרס בשעה
10 בבוקר, לפי שעון ישראל. ב וושינגטון
היתה השעה שתיים לס־נות־בוקר.
קשה לדעת אם פרס
ישן היטב באותו לילה שבו נודע
על מותו* .

עשי!עסי שושן.
בגיל 18 התחתנתי. מ ל26
החד5ילדים. בגיל 27
בעליהיבה אותי בפעם הראשונה.
בגיל 28 הדתי שנאבד.

במקביל נעמי עבדה קורס
מקצועי שהבטיח לה
תעסוקה, לאחר שיסתיימו
ההליכים המשפטיים.
היום נעמי היא אשה עובדת.
ילדיה מתחנכים במעת יום
ובבית ספר חקלאי של ויצו.
לפעמים עדיין קשה לה,
אבל עכשיו היא רוצה לחיות.

בגוו 29 פגשתיאת חחגת...
זיוה גת אינה מלאך. היא
אשה רגילה עם בעיות
משלה. אבל יש רבדים
שהיא לא מוכנה להשלים
איתם.כמו.נשים מוכות.
זיוה גת היא מתנדבת
של ויצו.

ויצו הקימה 180 סניפים
ומרכזי נשים ובהם 5מועדוני
כביסה) 60 חוגי הורים 26 .
תחנות ייעוץ לנשים 6 .מרכזי
מידע על זכויות האשה,
25 לשכות משפטיות בעניני
משפחה 3000 ,קורסים
להכשרת האשה.
למישהו היה איכפת.

הפגישות עם זיוה החזירו
לנעמי את האמון בעצמה
ובאנשים. ניתן לה ייעוץ
משפטי של שרבות דין
מקצועיות של ויצו. הילדים
הוכנסו למעונות יום של ויצז.

יש עוד הרבה נשים שלא
יודעות שיש להן זכויות.
אנחנו רוצים להגיע
גם אליהן. בעזרתך.

תרום למגבית השנתית של ויצו במבצע ״ויצו תרום׳ שיחל ב־.5.1.82

זי ה קרה ביום הראשון בבוקר: פולין
כולה הפכה שטח כבוש.
בשעה זו אין הבדל בין ורשה ורמאללה,
לודז׳ ועזה, גדאנסק וג׳נין. מה שאסור
שם, אסור גם שם. אפשר לגרש, לאסור
בלי בית־מישפט, לסגור עיתונים, למנוע
אסיפות והתבטאות פוליטית. אסור להפגין,
לשבות, להשמיע ריעות• להתאסף.
כל מילה כתובה טעונה צנזורה מוקדמת.
יש רק הבדל אחד: בפולין שולט הצבא
המקומי, הפולני, בעוד שבגדה המערבית
שולט צבא זר, הצבא הישראלי. אולם

טון הסובייטי ישלים לאורך־ימים עם איגוד
מיקצועי חופשי במדינה קומוניסטית.
הדבר סותר לחלוטין את הפיקציה ה תיאורטית,
שעליה מבוסס המישטר ה סובייטי
וכל מישטר קומוניסטי אחר.
פיקציה זו אומרת כי במדינה הקומוניסטית
שולט ״מעמד הפועלים״ ,באמצעות !נציגו
הבילעדי, המיפלגה הקומוניסטית.
ברגע שקמה אגודה מיקצועית חופשית,
בלתי־תלויה, המייצגת באמת את הפועלים,
מתנפצת פיקציה זו בגלוי לאלף רסיסים.
זהו מצב בלתי־נסבל למישטר המבוסם
לא רק על כוח, מישטרה חשאית ומחנות-
ריכוז, אלא גם על אידיאולוגיה.
בעיני איש-שילטון סובייטי, הדבר אינו
עניין פנימי של פולין. כי אילו נקבע
התקדים שייתכן במישטר קומוניסטי חופש
של איגוד מיקצועי — ובמילא גם חופש-
השביתה, חופש־הביטוי וחרויות דמוק רטיות
אחרות — לא היה ניתן להגביל
זאת למדינה קומוניסטית אחת. במוקדם
או במאוחר היה שואל את עצמו גם
הפועל ההונגרי, הצ׳כוסלובקי, הבולגרי,
ולבסוף גם הרוסי — אם זה יתכן שם,
מדוע אין זה אפשרי כאן ו
פירוש הדבר: התמוטטות המישטר ה סובייטי
מבפנים. התערערות סידרי־השיל-
טון היסודיים של המישטר הקומוניסטי.
מניעת הדבר האחד שאין המישטר הסובייטי
יכול לסבול לחלוטין: הדרישה ל-
חופש־האדם, לבחירות חופשיות, לשביתה.
מה שקרה השבוע הוא ביטוי להחלטה
הנחושה של המישטר הסובייטי שלא לס בול
התערערות זו. מבחינת התיאוריה
הקומוניסטית, יש בכך הרבה מן האבסורד.
שהרי לפי תיאוריה זו, על המדינה בחברה
הקומוניסטית הלא־מעמדית ״להיעלם מ עצמה״
.אך הנה 54 ,שנים אחרי המהפכה
הבולשביקית ברוסיה, המדינה לא זו בלבד
שאינה ״נעלמת״ ,אלא להיפך: היא מש תמשת
באמצעי־כפייה טוטאליטריים כדי
למנוע ״היעלמות״ זו.

ה דו ב
ה אי טי

יוזן? פילסודסקי
מפלה לצבא האדום
זהו הבדל למראית עין בילבד,י כי׳ השיל־טון
הפולני פועל, למעשה, כזרוע של
השילטון הסובייטי. פולין הפכה כימעט
בגלוי שטח כבוש של ברית־המועצות.
קיים בה המצב שאליו נכסף אריק שרון:
שילטון של קוויזלינגים, המתיימר לייצג
את העם המדוכא, בעודו פועל כמכשיר
בייד השילטון הזר.

ה ח רו ת
ה א סו ר ה
ך* דכי היה בלתי־נמנע.
י י רק תמימים יכלו להאמין כי השיל-

וי* עיני האנשים השולטים בקרמלין,
״ הדוגמה הפולנית מסוכנת הרבה יותר
מאשר הדוגמה הרומנית.
המישטר הרומני אמנם פרק מעל עצמו
במידה רבה את האפוטרופסות הסובייטית
בענייני־חוץ, אך הוא נשאר בעל דפוסים
קומוניסטיים קפואים ואדוקים בענייני-
פנים. הדבר התקבל, איכשהו, על דעת
הסובייטים, או לפחות נסבל על-ידם. ואילו
הדוגמה הפולנית, ההפוכה, של נאמנות
בענייני־חוץ אך פירוק המישטר בפנים,
אינה קבילה לחלוטין.
ראשי הקרמלין רגישים לאין שיעור
יותר לענייני־פנים מאשר לענייני־חוץ, כי
ענייני־פנים הם הקובעים את שילטונם.
אף יש לפרשה הפולנית גם היבט של
ענייני־חוץ. תנועת סולידריות הצטיינה
מן הרגע הראשון בנימה לאומנית חזקה
ביותר. אחד מכוחות-הדחף שלה היה
השינאה המסורתית של הפולנים לרוסיה,
שדיכאה אותם במשך דורות רבים. בוודאי
נדלק במוסקבה אור אדום נוסף כאשר
נאלצה הממשלה הפולנית להתיר, ב11-
בנובמבר, חגיגות לכבוד יום־השנה ל לידתה
של פולין המודרנית אחרי מילחמת־העולם
הראשונה — חגיגות שהיו אסורות
הן בימי הכיבוש הנאצי, הן בימי השילטון
הקומוניסטי. כי חג זה קשור בזיכרו של
יוזף פילסודסקי, הדיקטטור האנטי־סובייטי,
שהנחיל לצבא האדום אח מפלתו הגדולה
ביותר בשערי ורשה, בשנים הראשונות
של המהפכה הבולשביקית.

לד ואלנסה
יוריד את הראש?
מול פני הסכנה הכפולה של התמוטטות
הדיקטטורה הקומוניסטית באחת מארצות
הגוש המיזרחי ושל פרישתה ההדרגתית
של פולין מן הגוש הזה עצמו — היה
ברור לגמרי כי הסובייטים יפעלו.
אולם הדוב הרוסי נע לאיטו.
בקרמלין שולטים כיום אנשים זקנים.
אין הם פועלים באופן אימפולסיבי, מתוך
התרגשות של רגע. אין הם ששים לקראת
הרפתקות מסוג הפלישה להונגריה ב־,1956
או הפלישה לצ׳כוסלובקיה אחרי ״האביב
של פראג״ .הנזק היה אז גדול מדי.
לכן כילכלו הסובייטים את מעשיהם
בזהירות. הם נסוגו לפני סולידריות, צעד
אחרי צעד, כשם שמתאגרף מצטיין נסוג
לפני יריבו וממתין לרגע הנכון להנחתת
הנוק-אאוט.
סידרת הניצחונות סיחררה לא-מעט את
ראשיהם של אנשי סולידריות. הם החלו
חולמים על דמוקרטיה של ממש, על בחי רות
חופשיות, על מישטר רב־מיפלגתי,
על השתלבות במערב. אחרי שלב ראשון
של זהירות בלתי־אופיינית, הם החלו
חוזרים לדפוסי-ההתנהגות הקלאסיים שהיו
בעוכרי הפולנים פעמים רבות: התקוממות
בלתי־מחושבת, חסרת־תוחלת, מתוך הע דפת
הכבוד והגבורה על פני החישוב
הסביר של האפשרויות. ובינתיים הידרדר
המשק הפולני, כאשר הפועלים והאיכרים,
שיכורי־החופש, עבדו פחות ופחות.
כל אותו זמן הכינו הסובייטים את המכה
הנגדית. היה מנוי וגמור עימם שלא
להפעיל את הצבא הסובייטי, אלא אם
כן אין מנוס מכך, וגם אז רק כאפשרות
אחרונה. תחת זאת ביקשו להטיל את
המשימה על הקומוניסטים הפולניים עצמם,
ועל הצבא הפולני.
לצמרת של המיפלגה בפולין לא היו
כל אשליות לגבי המטרה של סולידריות.
אילו ניתן למהפכה הפולנית להתקדם
באין מפריע, היתד, הפקידות המיפלגתית
העצומה כולה נשלחת לכל הרוחות וקבוצה
חדשה של מנהיגי־פועלים היתד, תופסת
את כל עמדות־המפתח, יחד עם זכויות-
היתר הכרוכות בהן. הצבא, שעליו מופ קדת
קצונה בעלת תודעה קומוניסטית
גבוהה, הוא מכשיר יעיל בידי המיפלגה.

כך הוכנה המהפכה הנגדית. בראש
השילטון המדיני והמיפלגתי גם יחד הועמד
גנרל. אין ספק כי בשקט, אך באופן
יסודי, הוכן הצבא לתפקיד של השתלטות
על המדינה, ולעימות עם המוני הפועלים.
הכל הזכיר במידה רבה את הדרך שבה
הפעילו מישטרים בורגניים את הצבא נגד
הפועלים במאה שעברה. התנועה הסוציא ליסטית
קמה, בין השאר, כדי לשים קץ
למצב זה. צחוק־הגורל הוא שעתה נאלץ
מישטר סוציאליסטי להשתמש בצבא כדי
לדכא את הפועלים.

מרחץ
ד מי ם?
^ עולם כולו עצר את נשימתו בשעות
י י ובימים הראשונים שאחרי הקמת ה-
מימשל הצבאי בפולין.
השאלה שהזדקרה מאליה היתה: האם
יחזרו הפולנים על נסיון עשרות המרידות
הקודמות שלהם, שכימעט כולן הסתיימו
במרחץ־דמים ובהגברת הדיכוי הרוסי ז או
שמא ינהגו הפעם בזהירות, וייכנעו לכוח
הקומוניסטי, שמאחריו עומדת העוצמה
הכבירה של ברית-המועצות?
במידה רבה היתד, ההחלטה נתונה בידיו
של האיש, שהפך המנהיג והסמל של
סולידריות: לך ואלנסה. בחודשים האח רונים
נקרע האיש בין שיכלו, שציווה
עליו לנהוג בזהירות ולהטיף לזהירות, ובין
הצורך לשמור על פופולריותו בתנועה
שהחלה להסתחרר מרוב ניצחונות.
האם יחליט ואלנסה להיכנע לכוח הגס,
ויצליח לשכנע את חבריו להוריד את
הראש ו האם יוכל השילטון הצבאי להת פשר,
בצורה כלשהי, עם סולידריות, כדי
למנוע מילחמת־אחים, שתביא בלי ספק
לפלישה סובייטית? האם תוכל ד,כנסיה
הקאתולית, מיבצר הלאומיות הפולנית,
למנוע עימות?
ומעל לכל: האם הסתיימה כך הפרשה
שהרטיטה לבבות בעולם כולו, פרשת
ההתקוממות הדמוקרטית של העם הפולני?
בתום היום השלישי של המהפכה הנגדית,
כל השאלות האלה היו עדיין פתוחות.

^ כ־כלאי רוני ניצן אהב את דמותו
י של ברובייקר, כפי שגולמה בסרט
מצליח על־ידי השחקן רוברט רדפורד —
מנהל בית־הכלא הצעיר והנמרץ בארצות־הברית,
שהפך כלא מושחת למקום אנושי.

ך לד על הסוס

לפני כחודש אמר ניצן בראיון עיתונאי :
״ההבדל ביני ובינו הוא שברובייקר נכ של
ואני הצלחתי.״
ברובייקר, על־פי התסריט ההוליוודי,
סולק מתפקידו אחרי שזכה בהערכה רבה

רוני ניצן בן 13 רוכב עד סוס להנאתו בגבעת־חיים
.״תמיד אהבתי לעבוד עם בני־אדם, בבית־הספר
הי יתי במועצת־התלמידים. אבי רצה שאהיה קבלן, בחרתי לעסוק בחינוך.״

מצד האסירים הקשוחים. ניצן לעומתו,
נקטל, ביום הראשון השבוע — כנראה
בידי אסירים לשעבר.
רוני ניצן היה צעיר מנהלי בתי-
הכלא בישראל. הוא עשה את דרכו

חייל בג״ פ

במהירות לצמרת — בתוך שפע שנים
הפך מסוהר פשוט, למפקד מיתקן־המעצר
של כלא־רמלה.
תלמידת בית־הספר העממי בשכונת ה ראשונים
בראשון־לציון ׳,שעמדה מטרים

רוני ניצן בתקופת הטירונות. כאיש־חינוך הייתה עבודתו בעיקרה
עם נהגים שנכנסו לכלא .״היה ברור לי שאמשיך בעבודתי זאת
גס לאחר שיחרורי מהצבא. ראיתי בכך את ייעודי בחיים,״ סיפר רוני ניצן על עצמו

ספורים מרוני ניצן ומרוצחיו׳ היתה עדה
לצרור־היריות שזיעזע הן את המימסד ה ביטחוני
בישראל, הן את העולם התחתון.
אחד מחוקי־הברזל במישחק בין שני כו חות
לוחמים אלה — אין לפגוע בסוהרים
ובמנהלי בתי־כלא.
ככל הנראה, לא זיהה ניצן את צמד
נוסעי מכונית הטרנזיט שחסמה את דרכה
של מכונית הר נו 4הקטנה שלו, בעת ש היד•
בדרכו מביתו לכלא־רמלה. האנשים
שבהם חשד שהם ששמו לפני כמה חודשים
מיטען־נפץ בדלת־ביתו, כדי להורגו,
אלה יצאו זכאים בבית־המישפט.
רוני ניצן לא רצה למות. הוא אהב
את בתו ואת אשתו רחל. הוא אהב את
עבודתו וידע שהיא מבטיחה לו קאריירה
מזהירה. הוא התחנן לפני רוצחיו שיחוסו
על חייו, הציע להם את כל רכושו, אך
התשובה היתה חד־משמעית :״מה פית-
אום. גמרנו עם הדיבורים!״ צרור־יריות
נורד. מטווח קצר וניצן נפל מתבוסס ב דמו.

שנוי

מ ח לו ק ת
ף* ב־הכלאי הצעיר הוא מפקד־הכלא
הראשון שנרצח בישראל. האם היה

זה סימן ראשון לסיגנון חדש במאבק בין
הפושעים ובין החוק, או שמא נקמה
אישית 1
דמותו של רוני ניצן היתה שנויה במחלוקת
עד יום מותו. מחד, הוא הצליח
ליצור לעצמו, בין השאר, בעזרת יחסי-
ציבור מוצלחים, שם של מתקן חברתי.
פעילותו לשיקום אסירים הקימה לו עדת
מעריצים, כמו אסיר־העולם סמי אלקיים.
מאידך, שיטותיו הבלתי-מקובלות בהנהגת
המישמעת בביודהמעצר העמידו לו שונ אים
שהיו מוכנים, כך מסתבר. אף לר צוח
אותו.

להילחם נגד
ה מנ הי גי ם
ך פגי ארבעה חודשים העניק ניצן
/ראיון להעזלם הזה בבית־המעצר רמלה.
מהראיון המקיף אפשר ללמוד על דרכו
של מפקד-כלא צעיר, מוכשר ושאפתן זה.
ממשפטים נבחרים מראיון זה (העולם
הזה )2292 ניתן, אולי, להבין את הסי בות
שהביאו למותו.

אמר אז ניצן:
תוך כדי עבודתי למדתי שכדי לשנות
משהו אני צריך להיות קרוב למנהל.
וכשאני צריך לשנות הכי הרבה, אני
צריך להיות המנהל. והשאיפה שלי היא
לחיות נציב שירות בתי״הסוהר, כדי שאוכל
להזיז דברים.
עשרה תאי-צינוק ישנם במיתקן החדיש
של בית״המעצר רמלה, אולם מזה
כחצי שגה אף אסיר לא ישב בהם
ותתאים עומדים שוממים. אינני מאמין
בשיטת הענישה הזאת. אצלי, כל אסיר
בבית״המעצר שואף להגיע לאגף מס׳ ,3
שהוא המשוכלל, ועל הקלף הזה מבוססת
כל השיטה.
אני פיתחתי באסירים תמריץ חיובי —
מצב שבו מקבל האסיר את מה שהחוק
קובע שיש לתת לו. אולם כדי לה גיע
למצב טוב יותר, עם תנאים מעולים
יותר, חייב האסיר להשתדל ולהשקיע.
אם אתה נותן — תקבל מעל
ומעבר למה שחלמת. לא נתת ז — תישאר
בתנאי״חיים פחות טובים. מעלת
באימון שניתן בך, ולא הוכחת את עצמך
מבחינת הקרדיט — תתחיל הכל
מחדש.
את האסירים האלימים׳ המתפרעים,
אני מעניש על-ידי סגירה בתא נפרד, באגף
בודד, עד שאני מחליט, על פי שי חות
בינינו, שההתפרעות לא תחזור.
בבתי-כלא ישנה מנהיגות פנימית אלימה,
הקובעת את אורח־החיים בתאים
ומחוצה לחם. על פיה ישק דבר. נגד
הקבוצה הזאת אני נלחם. הקושי העי קרי
הוא להתמודד עם הבעיה הזאת
מדי יום ביומו, מפני שכאשר אני מגלה
אסיר אלים, ואני מרחיק אותו מאחרים,
מייד צץ השני. לצורך מעקב אחרי
אסירים כאלה, יש בבתי״הסוהר מה שנקרא
בשפה נקיה ״מעבירי אינפורמ
..צריכים
להסתנן!״

בדירתו בראשון־לציון, עם אשתו רחל ובתו, מיון בת ה־.5

ציה״ .אלה אנשים שתפקידם לשהות עם
האסירים, ולהודיע על כל אלמנט שלילי
ועל כל תנועה חשודה באגפים. שיטה
זו הוכיחה את עצמה במשך שלוש
שנים.
קיימים בכלא משכבי-זכר מרצון ואי-
אפשר למנוע אותם. אולם אונס ברוטאלי
אינו קיים כאן מסיבה פשוטה :
אני החלטתי לוותר מבחינה מסויימת
על פרטיות האסירים, לטובת הסדר והשקט.
קציני״הביטחון ומפקדי האגף השומרים
על התאים, מציצים לעיתים
קרובות יותר הן לחדרים והן למיקלחות.
עד כאן, דבריו של סוני ניצן.
בראיון טלוויזיוני, שנערך יום אחד

״אשתי ידעה שאני נשוי לבית־הסוהר. אני עציר עם חופשות.
הנהגתי בכלא מישמעת קפדנית ביותר וידוע לכל מי
נותן את ההוראות בבית־המעצר, וכי בכלא הזה אין אלימות.״

אחרי הרצח, סיפר הניצב־לשעבר של
שירות־בתי־הסוהר, גונדר חיים לוי, שניצן
חי 11 היורשים תחת שמירה צמודה. מיב*
שור אלקטרוני יקר־ערך, כולל טלוויזיה
במעגל סגור, הותקן בדירתו, ואנשי-
המישטרה ליוו אותו ואת בני מישפחתז
בכל אשר פנו.

מע שה
ב ל תי -חוקי
ר וי גילה שצמרת המישטרה לא
* ייחסה מישקל רב לאיומים על חייו
שלו אד על חיי אחרים בשרות בתי-הסוהר,

מלבד איומים על אחד — דוני ניצן. יש
בעובדה זו יותר מרמז לכך שצמרת ה־מישטרה
ידעה על סיכסוך אישי כלשהו
בין רוני ניצן ובין הכלואים, או חלקם,
במיתקן שעליו הופקד.
על רוני ניצן, כך סיפר לוי, נמתחה
ביקורת במסקנות ועדודקנת לחקירת המצב
בבתי־הסוהר, על שיטות הפעולה
הבלתי־שיגרתיות שבהן נקט — הוא הנ היג
חיפושים על הגוף ובתוכו, בעזרת
חוקן, לגילוי מבריחי־סמים. על שיטה זו,
שיש בה לקומם כל אדם השומר על
כבודו העצמי, ננזף ניצן גם על־ידי בית-
המישפט העליון, שתיאר אותה כמעשה
ני ר ה גל 1
בלתי־הוקי.

הסבם השכר
ב ענו היהלומים
יתפוצץ בתחילת

מאת מאיר תדמור

יום בהיר אחד החליטו מנהליו של
מישרך פירסום חיפאי קטן בשם קלע,
ניסן פוליאקוב ויוסי גל-ים, ללכת ״בג דול״
.צר היה להם המקום, ולכן היה
מובן וטבעי שצריך להתרחב. הרעיון נמ צא:
לבחור בעסקים בענפים שונים, בש לוש
הערים הגדולות, ולהעניק להם תואר
״העסק הנבחר״ .תמורת השימוש בתואר
ובסמל גבו השנה 6000 שקלים.
כדי שהעניין יהיה עניין, אירגנו את
תמיכתו של מישרד התעשיה והמיסחר,
באמצעות חיפאי נוסף, אלי קולס, אז עוזר
בכיר לשר־התמ״ת, והיזם יושב־ראש וע דת
חוקה־חוק־ומישפט של הכנסת, מטעם
הליברלים. כשנשאל אלי קולם מד ראה
לתת חסות של המישרד למיבצע עיסקי־פרטי,
השיב שעשה זאת בגלל פניית
התאחדות הסוחרים אליו, שנתנו חסותם
למיבצע וכי החסות היא חד־פעמית. כש פנו
אל מזכיר התאחדות־הסוחרים, נהרי
הוא טען, שנתן חסות מכיוון שמישרד־המיסחר־והתעשיה,
ובעיקר הממונה־על-
המלאכה־התעשיה־הזעירה־והמיסחר, ביקש
זאת. בתואר הארוך הזה נשא אז, ניחש תם,
לא אחר מאשר מיודענו אלי קולס.
מיכתבו של קולס ליזמים היה מנוסח כאי לו
הופנה לזוכה בתואר העסק הנבחר,
אף־כי נשלח כברכה ליזמים.

כדי להאדיר שם ורושם, פנו
השנה אנשי ״קלע״ נם למוסדות
ואישים נוספים, שיתנו בירכתם
למיכצע של השנה .1981/82
למברכים הצטרפו המועצה לצרכנות,
המכון למיטהר הוגד ועוד.
אך כאלה לא היה די. על־פי המלצתו
של אלי קולס, שלח מזכירו
האישי של נשיא-המדינה כרכה
למיכצע, מכלי לדעת שמשתמשים
כשם הנשיא לצרכים מיסחריים.

חששות פג שנו
״החחרת השנה״
מה יקרה בעוד 10 ימים בבורסה?
זו שאלה קשה שכולם שואלים. התשובה
קשה עוד יותר. כרגיל, לשאלות קשות
יש תשובות שונות, אחת מהן בוודאי
נכונה. כל אחד יבחר לו את הנוחה לו.
אבל, לפני שנשיב על השאלה הקשה,
ניקח פסק־זמן.
כמה מן המבצעים באולם המיסחר ב בורסה,
ביקשו ממני להגיד לחיים פלטנר
מהטלוויזיה ולאנשי ציוותו, שלא כדאי
להם לבוא בכל יום חמישי בצהריים
ולצלם את אולם המיסחר• אותם אנשים
יושבים באותו מקום ומדברים על אותם
דברים. כדאי יותר להשאיר את כל הצוות
( )6בירושלים ולהשתמש בסרטי ארכיון.
כך אפשר יהיה לחסוך כמה עשרות אלפי
שקלים למשלם המיסים. את חיים פלטנר
אפשר לראיין באולפן בכל שבוע, מה
שבאמת קורה לא פעם. ועוד משהו :
אשתו של אחד הברוקרים תפסיק לשאול
אותו כל פעם :״מה זה צביקה, לא
הראו אותך בטלוויזיה בצהריים, אז איפה
היית?״

׳התנתה אצל הקונות :

וזניוח.,תסותהת״
עכשיו נחזור לבורסה.

אני מקכל את ההנחה כעדת
הכפים, שעוד החודש, לפני סוה
דצמכר, תגיע רמת השערים לשיא
של .1981 הקרנות ירימו את השערים,
אכל לא כימים האחרו

כשעמדו על־כך, היה כבר מאוחר. הש נה
התחדש המבצע :״העסק הנבחר
.1981/82״ מיכתב חדש מלישכת הנשיא
אי-אפשר היה לקבל, אך עניין זה לא
היווה בעייה לאנשי קלע. ,פשוט, מהקו
את התאריך של השנה הקודמת ותחתיו
הודפס תאריך חדש — 15 בנובמבר .1981
כשבאמתחתם אישורי חסות של מיש־רד״המיסחר־והתעשיה
— בחתימת השר
גידעון פת, של הנשיא — בחתימת מזכי רו
ושל גופים ציבוריים אחרים, אפשר
היה לגשת למיבצע השנתי החדש. לכל
הזוכים בתואר הובטחה השתתפות בנשף
מפואר, בהשתתפות השר גידעון פת, שימסור
לזוכים את התעודות. נשף כזה
אומנם נערך בשנה שעברה, והשר פת
חילק את התעודות, הכל על־פי עצתו
הטובה של עוזרו הבכיר לשעבר, אלי
קולם.

השנה אילי ייעדר נשף מפואר,
אך ספק אם שר־התעשייה־והמיס
הר יחלק את התעודות וילחץ את
ידי הזוכים .״אני לא רוצה לשמוע
יותר עד העסק הזה,״ אמר למי
ששאל אותו עד העסק הכיש הזה.
לא פלא. השר בוודאי ראה את התמונה
שבה הוא לוחץ את ידו של דויד גיל,
מנהל מישרד השידוכים רעים, שהיה אף
הוא בין הזוכים, ולא מכבר נעצר על-
ידי המישטרה בחשד העלמות מס.

שר פת
נשף מפואר

ל שכת נשיא המדינה

יכבו ד
הנה לת ״ 9י׳נ״
סארגני 1יוז 0י ״הסס הננחר ״
>״הן סק הנב חר״ ניסואל
רח אולוזורוב 2
חיכה 33152

הנ סיאמביו. את מננץ ״הסס הננחר ״ ו״ה׳נסק הנ בחר ״ ומייחסחסינות ונר.
ו סי פו ר הסירות הני תן

ל דינו ר.

ברבת דידודסלוחהאיפואלמארגני סבדץ ״הסם הנב חר ״ ו״ה׳נסק הנ בחר ״ ,
ו סנ חמיוחדלנבחריםהמזנטיינים .
ב בר כה וגנבוד רב.

דמי גלוסקא
מזכיר אי סי לנ סי א המדינה

המיכתם שהתאריך שלו זוייף
ברכה ליזמים

נים. הקרנות יקנו את המניות
״המסומנות״ .גם הציכור הרחם
יקנה את אותן המניות.
השערים יעלו. ואז, ברגע הנכון, ישח ררו
הקרנות מ ״מסו
ניות
מנות״
,שהצי בור
ימשיך לק נות
אותן. ואז,
צריך לדעת מתי לצאת. כי כמו שאמר לי
ברוקר זריז ,״צריך לספור את הכסף ב־31
בדצמבר. והוא ממשיך ומסביר שיהיו כמה
ימים של ירידות, ואז יחזור המצב של
״יש כסף ואין אלטרנטיבה.״

הגורסה

השימה של הסונרחנמים:

איו לנחה נזמו
השיטה הזו עובדת בערך כך: אם
הם (הכוונה לכל היתר, חוץ מהחכמים
״סופר״) חושבים שתהיינה ירידות בשבוע
האחרון, אז אנחנו נמכור בשבוע שלפני

מה קרה? למעשה דבר לא קרה וכאן
מקור הבעייה. כל התחזיות על שיפור
צפוי במכירת יהלומים ותכשיטים משו בצים
ביהלומים, לקראת ראש־השנה האז רחית,
נתבדו. המיתון בארצות־הברית
נותן את אותותיו! הפעם בהיקף רחב
יותר מבעבר. תנועת הקונים חלשה ,״הסחורות
מחכות לקונים.״ קונים בעיקר
מוצרים זולים. עם אלה לא נמנים היהלומים.
אם עד לאחרונה היתה תיקווה
למכירת .,אבנים קטנות״ ,גם זו נתבדתה.

המשכר כתעשיית היהלומים
מחריף. רק החזקים כיותר ממשיכים
להחזיק מעמד. רכים נפלטים.
ככר עתה כרור שענף היהלומים
לא יוכל לעמוד כתשלום התוספת
של * 39 לעוכדי התעשייה, על-פי
הסכם השכר האחרון, שנחתם
כתיווכה שד ההסתדרות לאחר
ההפגנות האלימות של פועלי היהלומים.
תוספות
השכר הצפויות בינו-
אר וכפכרואר אינן מותירות
תיקווה. התעשיינים לא יוכלו
לעמוד כהן. הפועלים לא יוותרו
עליהן.

למה רק
בבנק־הטעוים
ידזסליס, י ״ ה. תסיי, תעמייג
15נזנסגר 1911

לנלפ׳נולה סחנליתהסובח הא זר חוהדרנו ,

1982

האחרון, תהיינה ירידות שערים, אנחנו
נחכה על הגדר, וכמה ימים לפני המועד
הקובע, ביום החמישי, ה־ 31 בדצמבר,
נתחיל לקנות, השערים שוב יעלו וכד.
לשיטה זו יש שם נוסף: שיטת •הבטן
הרכה.

יש גם רכים השואלים את עצמם,
מתי לכרוח * לא חשוכ למה,
כעיקר כדי להיות כטוח ו״לספור
את הכסף.״ אדה נמצאים כדילמה
.״יושבים״ על מניות טוכות
שעושות כל יום כמה אחוזים, אך
פוחדים שיום אחד, המתקרכ והולד׳
תתהפך המגמה ודא יוכלו למכור
את הסחורה שכידם, או יהיו
נאלצים למכור, כהפסד ככיכוד.
יש גם כאלה, שיושבים עם מניות
שעדיין לא עשו מה שקיוו שיעשו, ול דעתם
יש להם עוד סיכוי, למה לא?
חלק בטח יזכה, אבל איזה חלק?

רקחה ם ומ 3ער ווקדנוס
החכמים הכי גדולים הם אלה שטוענים,
שמד, שטוב לקרנות הנאמנות טוב

סיפר לאחרונה עובד בכיר באחת
מחטיבות כור :״אני מקבל את משכורתי
באמצעות סניף בנק־הפועלים ליד מקום
מגורי. ביקשתי להעביר את המשכורת
לבנק אחר, שבו מקבלת אשתי את מש כורתה.
פניתי למנהל הכספים של החטי בה
והוא אמר לי: לא בא בחשבון,
אי־אפשר. עכשיו כל חודש אני מעביר
את כל המשכורת, פחות 3שקלים, לחש בון
שלי בבנק אחר.״
גם להם. או ״לעלות לאט אבל בטוח.״
גם פה יש שתי אפשרויות, להיכנס לקר נות
המתמחות במניות, או לבדוק על
איזה מניות מתלבשים הבנקים עבור
הקרנות שלהם. יש עוד כמה נותני עצות
שאומרים שעכשיו הזמן להיכנס למניות
הבנקאיות דווקא .״תראה״ ,הם אומרים,
״איזה מאבק צמוד! רוב המניות הבנ קאיות
עשו 0:׳ 1659 מאז התחלת השנה.
עכשיו מתחיל המירוץ הצמוד. כדאי להת לבש
על שתי מניות ואפילו שלוש, ול הרוויח
כמה אחוזים בטוחים ולהיות גם
בטוח מירידות ומפולת.״

הסברי אידייב*

לא וושננעיס
אני חוזר ומזכיר לכם, שאני מביא
דברים בשם אומרם. לי אין מחלקת
מחקר־תחזיות־ציפיות.
• מניות הבנקים למשכנתאות ירוצו.
הם נמצאים בכל הקרנות השואפות לראש
התור.
• 1מה קרה לישרס אחרי הכישלון
בהנפקה? מישהו צריך לדאוג לסחורה.
• הנה רשימה חלקית, לא מעודכנת,
של מניות שהאחריות להן על הקונה
אותן בלבד: כרמל, מודול בטון, סקיו־ריטס,
פניקס ,0.1כלל תעשיות, קליל,
דיסקונט השקעות, ארלדן ,0.1הסנה, ים
המלח, פולגת.
ו• מי שרוצה לעוף באף־ 16 יקנה תאת.
מי שמצחצח שיניים פעמיים ביום יקנה

ת #אה, מה קרה ל״פי־כי״
ולכנק הבינלאומי ׳השגה? הכל,
כנק דינמי שעכר את שיאו ונכשל
בעסקי ניירות הערך.

כשאני בורחתמהקלוריות אבלבא ל׳ פתאום משהו טוב
יש ל׳ פגישה עם ״מילק׳ ״ שטראוס,מעדן חלב ושוקולד עם קצפת.

ובכל ה ת ענוג הז הישרק 8 0וקלוריו ת...

תכליני נלטימור עושים אוכל מעניין!
חדש! תבלינים טהורים נוסח אמריקה:
פלפל שחור; פלפל לבן; קנמון; כורכום; מוסקט טחון; גריל בשר; גריל דג; גריל עוף;
תבלין לסטיק; כמון; מרכך בשר; אורגגו; גרגרי שום; פלפל אדום חריף; אבקת קרי; פפריקה.
רוצים לקבל חינם חוברת מתכונים מעניינים?
שלחו גלויה אל תבליני בלטימור תד 1334 .תייא מיקוד 61013
תבליני בלטימור, להשיג בסופרמרקטים ובחנויות נבחרות לממכר מזון. כשר.

פרשת ״ אלט לנ ה ״ ,ה הנ חיו ת ל כי בו ש ה עיר ה ע תי ק ה,
רצח הרוזן ברנא דו ט וגי שו שי־ ה שלו םעםמצ ריי ם -
ב 71י ס 71 כי הגנו!׳ 71־ 4 8ש שו ח ר רו ה ש בו ע ל פי ר סו
׳י *יי.

ן*די שנה מפרסם מישרד־החוץ הבריטי
כרכים על גבי כרכים של תעודות, מיסמכים
ומיכתבים מן העבר, הגנוזים במרתפיו.
החוק הבריטי מאפשר פירסומם של מיסמכי־עבר
וחשיפתם 25 שנה אחרי ההתרחשויות.

נציגי אצ״ל רצו שהנשק יימסר ליחידותיהם
בירושלים, שם הוסיף האירגון לקיים מיס־גרת
צבאית נפרדת. נציגי הממשלה דרשו
שהנשק יימסר ישירות לצה״ל, ללא־תנאי,
אם כי בשלב מוקדם של המשא־ומתן

הרוזן ברנאדוט (משמאל) עם עוזרו כירושלים
זכויות רוחניות בירושלים

הסכימו ש־&׳סב ממנו יוקצו לירושלים.
בעניין זה לא הצליחו הצדדים להגיע לידי
הסכמה.
אלטלנה הגיעה לחוף כפר־ויתקין בליל
ה־ 21/20 ביוני, ושם הורדו מרבית העולים
ומיקצת הנשק. בשלב זה הציגה הממשלה
אולטימטום לאצ״ל ודרשה למסור את
הספינה על נישקה לצה״ל. דרישה זו
נדחתה.
אחרי חילופי־אש בין הצדדים הפליגה
הספינה אל מול חוף תל־אביב, והגיעה
לשם אור ליום ה־ 22 בין ני. כאן נעשה
נסיון לפרוק את שארית הנשק, ופרץ
קרב בין אנשי אצ״ל ובין יחידות צה״ל.
הספינה נפגעה בירי־תוחח (״התותח הקדוש״)
,שהוצב על החוף, ועלתה באש.
פרשת אלטלנה נחשבת לאחת הפרשיות
הלוהטות ביותר ב־ 34 שנות קיום המדינה,
וכמה מהמיסמכים החסויים, המתפרסמים
עתה, מטילים אור חדש על פרשייה זו.
ראשון המיסמכים דוא מיברק מוצפן,
ששיגר מפאריס ב־ 15 ביוני, נשיא המדינה
הזמני, הד״ר חיים וייצמן, אל שר־החוץ
בממשלה הזמנית, משה שרתוק (שרת),
וזה תוכנו:
״עיתונים מדווחים על שתי אוניות שעזבו
את מארסיי עם עולים צעירים ונשק. עלינו
להמשיך ולשמור על קיומה של הפסקת־האש
ותנאיה, אחרת נואשם בהסגת החוק
הבינלאומי. דבר זה יזיק למצבנו הכללי.
אני משוכנע שאתה תדאג להתנהגות הולמת
של כל נציגינו בכל מקום. חיים וייצמן.״
ביוני , 1948 ישבה ברודוס מישלחת
ישראלית בראשותו של ראובן שילוח,
וניהלה משא־ומתן עם מתווך האו״ם
למזרח־התיכון, הרוזן פולקה ברנדוט,

במדינת־ישראל הואצלו סמכויות־הפירסום
של המיסמכים הגנוזים לגנז־המדינה, מנהל
גינזך המדינה.
השבוע פירסם גנז־המדינה כרך ראשון
של תעודות ומיכתבים של מישרד־החוץ
מאי — ספטמבר , 1948 שבו 558 תעודות,
מיכתבים ודו״חות, המשתרעים על פני 659
עמודים.
מיסמכים אלה חושפים כמה מהפרשיות
הנודעות של מילחמת־העצמאות :

• שות על אדטדנח
בשעות הערב של ה־ 11 ביוני ,1948 שעות
ספורות אחרי שנכנסה לתוקפה הפסקת־האש
בארץ־ישראל, הפליגה מנמל פורט־דה־בוק
בצרפת הספיגה אלטלנה, כשעל
סיפונה כ־ 900 עולים וכמות גדולה של
נשק ותחמושת. העולים — רובם צעירים
יוצאי־צבא — רוכזו ואומנו על־ידי אצ״ל
באירופה. הנשק סופק ברובו על־ידי הרשו יות
בצרפת, בעיקבות מגעים בין נציגי
אצ״ל ומישרד־החוץ הצרפתי.
כשהתברר שהספינה עומדת להגיע לחופי
הארץ, נפתח משא־ומתן בין נציגי הממשלה
הזמנית וראשי אצ״ל, שנסב על מקום
הורדת האנשים ועל יעודו של הנשק.

״ארטלנה״ בוערת כחוף! תד־אביב
״ברנאדוט שיבח את התנהגותנו״

המלף פארול,
יהפוך קיסר ערב
מו״מ עם

המישלחות

שניהל במקביל
הערביות.
על פגישה שערכו אנשי המישלחת
הישראלית עם הרוזן ברנדוט, ואשר נסבה
על פרשת אלטלנה, כתב ראובן שילוח
בדו״ח למשה שרתוק (שרת) .המיכתב
מסווג — מקור ,130.02/2424/20 :ותאריכו
הוא 22 ביוני . 1948
קטעים ממיכתבו של שילוח מובאים
כאן:
״בדרך משדה־התעופה למלון סידרתי
את העניינים כך שנסעתי במכונית יחד
עם (ראלף) באנץ׳ .סיפרתי לו את פרשת
האצ״ל, ונתברר לי כי עד שבאנו אנחנו
לא הגיע אליהם שמץ מכל מה שקרה בארץ,
מלבד שקיבלו מברק דחוף מבונדה *,
המבקש שהרוזן יבוא מייד לתל־אביב. לפי
עצתו של באנץ׳ החלטתי להביא את עניין
האצ״ל לידיעת הרוזן בלי כל דיחוי.
״מייד לאחר שהגענו למלון, נפגשנו
עם הרוזן והצגנו לפניו את הדברים ברוח
מיכתבך לבונדה. הרוזן הביע צערו על
הדם שנשפך ועל הקשיים שממשלת־ישראל
נתקלת בהם, אולם שיבח את התנהגותנו
ואמר כי התנהגותנו זו תוכיח לעולם כולו,
כי אנו ממשלה העומדת בדיבורה, אשר
יש לה כוח לנקוט גם באמצעים דרסטיים
בשעת הצורך...
״לאחר ארוחת הערב נפגשנו לשיחה
נוספת ...מסתבר כי בין שיחתנו הראשונה
לארוחת־הערב הספיק לאדאס ** למסור
לרוזן גירסתו הוא על פרשת האצ״ל וה־
(המשך בעמוד )56
* תורד בונדה, קולונל בצבא שוודיה
— ראש־מטה משקיפי־האז״ס בארץ־ישראל
עד יולי .1948
** אלכסיס לאדאס — איש צוות משקיפי־האו״ם
בארץ־ישראל.

אין שום סיבה
שלא יהיה לך

מכתבים
א* 3ה
ישראל הפפה עבד נרצע
לארצות״הברימ, טועו הקורא׳
ומביא אסמכתה :
״כי ימכר לך (ארצות־הברית)
אחיך העברי או העבריה ועבדך
שש שנים, ובשנה השביעית תשל-
חנו חופשי מעימך״ .והיה כי־יאמר
לך: לא אצא מעמך כי אוהבך
ואת ביתך כי טוב לי עימך; ו לקחת
את המרצע ונתתה באזנו
ובדלת והיה לך עבד עולם.״
פסוק זה לקוח מספר דברים,
פרק ט״ו, אך על מה שקרה כאן
אפשר להוסיף פסוק אחר, ידוע
עוד יותר:
איכה היתה לזונה, קריה נאמנה.
יהושפט ארפד, ירושלים

וידיאו מץ

בשיטת 2000 סשסו/ג 5 ,א \/או א 4וץ ו 4ז:ו 6
במחיר

נ/שכ1וזזיר שו־ואן ד

לא כלוד בד״דם

ב 25,000 שקל ז
30,0000 שקל!
35,0000 שקל!
אתה תחליט! אנו יכולים לאמר לך שמחירי הוידיאו נעים
בין 35,000.-שקל ל 48,000.-שקל. אולם תוכל לרכוש
את ה״וידיאו מץ״ שלך

גם בפחות, במחיר ובתנאים הנוחים לך.
בחר את הוידיאו המתאינולך ביותר ונציג ״מץ״ ירכיב
עבורך תכנית שתתחשב באפשרויותיו הכספיות ובשיטת
התשלומים הנוחה לך. למשל: חלק במזומן וחלק בתשלומים,
הכל בתשלומים ,״טרייד-אין׳ /״שכר-מכר״ וכדומה.
שלח עוד היום את התלוש המצורף ואנו נמצא את הדרך
שתאפשר לך להנות מוידיאו מעולה וגם לגמור את החודש
בלי ״לחץ״.
וידיאו מץ״-איכות, אמינות ושירות מהטובים בישראל.

על שביתות־רעב כאמצעי
להשגת יעדים פוליטיים.
כמה מפעילי גוש־אמונים, ש חלקם
הגדול דתיים, הודיעו כי
ישבתו שביתודרעב במחאה על
שדרישתם לעצור את הנסיגה לא
נענית.
חלוץ בשטח זה היה ד״ר מישע
מישבן, שהוא יהודי דתי.
מן הראוי להזכיר לאנשים אלה
כי אמצעי זה ׳של מאבק אינו

לפניך 3אפשרויות:
.1לפנות לאחד הסוכנים המורשים של ׳׳מץ״ ברחבי הארץ.
.2לשלוח אלינו את התלוש המצורף למודעה זאת.
.3לגשת אלינו ל׳׳בית מץ״ מודיעין 19 בני-ברק.

תלוש ש׳

שחקנית ווד

קורא אדון
כלול בדיני־ישראל, והוא אסור
בהחלט על־פי דינים אלה.
אלי אלון, תל־אביב

לעציה ־ כן, אבל מהל

בחמישה תחומים

אסטרולייט בע״מ — טלפון 218713
רה׳ אבן־גבירול ,66ת״א (על-יד קולנוע גת)
ת. ד 16387 .ת״א מיקוד 61163
רובקס מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות׳
ועדי עובדים וקיבוצים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים!
אפשרות יצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קיבת גלויות ,26 תל-אביב
טל 830141 — 822926 .

הרבה שומעים בעת ה אחרונה
את הסיסמא
״לעצור את הנסיגה בסיני.״
אני,
במחילה מכבודכם, הייתי
מציעה לשנות במיקצת את הסיס מה׳
כדי שזו תתקבל על דעת
רוב אזרחי־המדינה, ולא רק על
דעת מיעוט שבהם.
לעצור, כן. אבל לא את הנסיגה
בסיני.
לעצור את הנסיונות׳ הבלתי־פוס־קים
מצד מיעוט קיצוני, המעוניין
לכפות רצונו על הרוב.
לעצור את אדישות הממשלה ל נוכח
אזרחים, הלוקחים לידיהם
את החוק.
לעצור את אלה הרוצים להכשיל
את השלום, והמעוניינים להחזיק
בארץ־ישראל ״השלמה״ בכל מחיר
(ויהיה יקר ככל שיהיה).
לעצור את אלה החושבים כי
אלימות היא הדרך היפה ביותר
להיאבק על אידיאלים.
לעצור את אלה שאינם יודעים
סדר׳ חוק ודמוקרטיה מה הם.
לעצור, לפני שיהיה מאוחד מדי.
טוב סמדר, ירושלים

הקורא רוצה לכתוב
משהו אישי לשחקנית
ההוליוודית נטלי ווד
שנפטרה.
משהו אישי, משהו מדליק,
מטריף ובלתי נשכח לעולמים
בליבי. אני רוצה לצרף לכך
גם שיר:
גם חלומות, כאנשים /יש

חלומות כאנשים

יאסור להתאבד

.1הורוסקופ אישי
.2הורוסקופ אישי לצעירים
.3לוח שנה אסטרולוגי
אישי
.4הורוסקופ אהבה אישי
.5הורוסקופ משותף
לשניים

לנטל

כל המזמין את נציג ״מץ״ לביתו, יזכה מידיו במצית
כיס-חינם!
לכבוד ״בית מץ״ מודיעין 19 בני-ברק 51263
אני מעונין לרכוש ״וידיאו מץ״ בהתאם לאפשרויות שלי: י
ברשותי מזומנים בסך שקלים
באפשרותי לשלם סך ...שקלים מידי חודש
אני מעונין לקבל מידע נוסף על סוגי הוידיאו שלכם
עם פירוט מלא של כל תכניות הרכישה.
נא לשלות אלי את נציגכם.
שם ומשפחה
כתובת...
טל. בעבודה ...ט ל. בבית ...י•

הורוסקופ אי שיים

השר אריאל שרון טען כי
בתולדות ישראל עוד לא
נחתם חוזה בזה, ובחג-
החנוכה הקרוב ידליק השר
יעקב מרידור חנוכיה
באור שיבעת הפטנטים.

וימותו פעם ! /בלא עיתם /
על לא עוון לטעם /אף
חלומות יש נרצחים ! /בחרב
האכזבה /בלהט של בגידה /
בתער שיכחה פושעת /
וחלומות /יש מאבדים עצמם
לדעת /יש ויכרע אדם אל
קבר חלומו /כאל קבר אח /
ויתייפח /כילד /אל מול
חלום נרצח /
ישראל פוגל, תל־אביב
לכן, אומר החמשירן, אפשר
לשיר כ ן:
סביבון, סביבון, סוב־סוב־סוב /
הירדן לאחור עוד יסוב /בא
הרגע הגואל /משכנותיך ישראל!/
הוי מה טובו הסכמיו ישראל.
אס, תל־אביב

הצדעה למבגיג־ם
האיש שתפקידו מונע ממנו
להזדהות בשמו מבקש להזדהות
עם האנשים שהפגינו
נגד סגירת העתון

אילו יכולתי׳ הייתי ניצב עם
העיתונאים שהפגינו נגד סגירת
העיתון אל פג׳ד. זאת לא יכולתי
לעשות, אולם אבקש להביא לפני
הציבור את הידיעה שפורסמה ב-
אל־פג׳ר ואשר בעטייה נסגר ה עיתון
בעוון ״הסתה״.
הידיעה של אל־פג׳ר נפתחה ב מילים
:״יוסוף אל־חטיב, ראש
הליגה הכפרית האנטי־לאומית ב-
איזור רמאללה, הממומנת בידי
הישראלים, נפצע באופן אנוש בדג
בנובמבר, כאשר אנשי-גרילה
פלסטינים ירו אל תוך מכוניתו ליד
העיירה ביתוניה במחוז רמאללה.
(המשך בעמוד )16
העולם הזה 2311

וטוס חיש טם אוקיעצזטר לאיוזפה
בליהגולה !!>

מערכת ישיבה דגם * 0££7
תוצרת הארץ

חדר שינה דגם 1(51/3א£׳\
תוצרת 0ז״ $01£אק איטליה

ספה תלת־מושבית +ספה דו־מושבית (אפשרות לתוספות)
מחיר 13,300 - :שקל בולל מ.ע.מ - .ללא בד הריפוד
• ב מו ת הבד 18,7 -מטר.

מיוצר מעץ אגוז ,.
מיטה 2שירות ! 2מגירות) * שירה גדולה ( 3מגירות) +מראה
מחיר 25:000.- :שקל בולל מ.ע.מ.

״דירן״ -יבואן מס׳ 1של רהיטי איכות מאירופה,
בשיתוף עם ״ארקיע צ׳רטר״ ,מזמינים אותך לרכוש
את רהיטיך ב״דירן״ בסכום של 35,000.-ש׳
במזומן, ולטוס הלוך וחזור לאירופה -חינם !
(פרנקפורט, דיסלדורף או מינכן -לבחירתך).
זאת ועוד, תנתן לך האפשרות להנות מכרטיס אחד
נוסף עבור בן/בת זוגך, במחיר הנמוך בהרבה ממחירו
הרגיל.
בוא לממלכת הרהיטים של ״די רן״ הכוללת מבחר מגוון
מתוצרת הארץ ותוצרת חוץ, בעיצוב קלאסי ומודרני, באיכות
ללא פשרות ובמחיר סביר.
לבחירתך גם מבחר מרשים של ד הי טי ״נצר סי רני״ הידועים
באיכותם. עצב עכ שיו את ביתך במיטב רהיטי ״די רן״ וטום
עם ״ אר קיע צירטר״ לאירופה וחזרה -חינם !!!

ז46ז 3ת 0

צ׳רטר

המבצעכ פו ף ל ״ תקנוןהמבצע ״ הנמצאב ״ דירן,:
מבצעזהמבטלכלמבצעאחרעלקניתר הי טי ם ב ״ דירן ״.
ס כו םהקניהלפ ני מ. ע .מ__ .

!אפעזוות רכישה של עד 8תע1לומים-מח1ין למבצע!

מנהומועויסעולוהיגוי * נצוסידני׳׳
בי תהאופנה לריהוט מ 1ד רני

תלא בי ב -אבו גבירול 30

252470־ ( 0 3בגין גאות אביב)

229238־ 0 4

4ו ג רי ם: תייא הירקון 321 טל 444932 .

יו אלא בי ט ל

ירו שלים -יד החרוצים ,14 איזוד תעשיה תלפיות טרומפלדור !, 54/56והש און
חי פ ה -

716368/9־ 02 נעיי כויגת)

מכוזבים

שרפ-פחסמן
לחנוכה:

(המשך מעמוד )14
בנו בן ו 23*1קאסם, שנהג במכו נית,
מת מייד.״
אחרי תיאור עובדתי של ה פיגוע,
הוסיף העיתון:
״ יוסוף אל־חטיב, שמקורו בכפר
בילעין, אינו אהוב על בני כפרו.
כפי שנמסר, איש לא בא לנחם
את מישפחתו. היתה לו היסטוריה
ארוכה של שיתוף־פעולד. נגד בני
עמו — תחילה עם הבריטים, לאחר
מכן עם הירדנים, ולבסוף עם הכובשים
הישראליים. לאחרונה היה
מעורב בעיסקי־קרקע, והשתמש ב־מיסמכים
מזוייפים כדי לתפוס אדמות
מבעליהן הפלסטיניים החו קיים
ולמכרן לחברות־קרקע ישר אליות.
הוא השתמש בעזרה ישר אלית
כדי להפעיל לחץ על מוכתרים
וכפריים אחרים כדי שיצ טרפו
לסניף שלו של הליגה ה כפרית,
שהוקמה בחורף האחרון.
״באחד המישפטים שבהם היד,
מעורב, הוציא בית־מישפט אזרחי
פסק־דין בגדו. יומיים אחרי כן
סגרו השילטונות הצבאיים הישר אליים
את השטח, בטענה שהוא
דרוש למטרות צבאיות.
״ההתנקשות באה אחרי שלושה

שואב אבק
דגם ־9800־£0
1,000 ואט,
להשיג בשקם.במשביו־ לצרכן ובחנויות החשמל המובחרות

כמה שוקל ת
סוללה?,

הכרזה שנשאה כהפגנה נגד סגירת ״אר־פג׳ר׳׳
העתונות הפלסטינית במצור

עם בחירת מזב״ל מיפלגת העבוטיסה
כדי לדבר אל לב פורעי-
החוק. זהו המערב הפרוע האמיתי, דה נגמרו ההתכתשויות הפנימיות
ויש להיערך ליציאה לדרך העם
לפני היות השריף.
והמדינה. במערכת הבחירות נגנזה
תל־אביב
קנדל, אהרון תוכנית הסוציאליזם מחשש לבריחת
השכבות המתעשרות מד״ש לשע בר,
ורווח זד, יצא בהפסד השכבות
החלשות, שנדחפו לליכוד. תנועת־העבודה
צריכה לבצע בתחומי ההסתדרות
המצוייר, בשליטתה אח
מי מפחיד ומי לא מפחיד.
הסוציאליזם (נוסח ישראל) — עכארבעה
סיוטים היו לי.
שיו. בלי פיקפוקים ובלי התחכפחדתי
שיום אחד יזניחו הרו מויות,
ולא לפי דוגמות ממדינות
סים את העימות עם המערב, את
אחרות.
הריב עם סין, את לך ולנסר, ואת
אפגניסתאן. אז הם יתלבשו עלי יש
לבחור בשיטות כאלה שיתנו
נו עד הנץ האחרון. יאסר ער־לאזרח
ולפועל את ההרגשה שהוא
פאת יתגייר ויוכרז מלך יהודה,
אדון המדינה, כאשר במילא הם
שומרון ופלשת. הרב גורן יהיה
נושאים בעול קיומה הכלכלי וההכהן
הגדול, ורב נטורי-קרתא קו ביטחוני.
יש לצמצם את המינהל
מיסר לענייני חוץ. .
ושיכבת הבזבזנים ולהגדיל את ה אני
מצפצף על הסורים!
.ייצור. יש לשפר את תנאי-ו־,עבודה
מלך שרון
אבל הקובנים, איזו סכנה ! הם
ואת הסיפוק של העובד ממנה. יש
יכולים להופיע ביום בהיר על
להעלות את רמת־החיים של כל
חוף־הכרמל, כולם חמושים בקני-
השכבות המקופחות וד,חלשות. יש
סוכר. ירביצו לנו מכות רצח ויכניסו את כולם לחוות קולקטיביות
לאפשר את חופש־הפרט אם אינו
לגידול טבק. העולם יתמלא סיגרים הוואנה ״מייד אין יזראל״.
רוצה להצטרף, אולם למנוע את
אני גם לא נבהל מן הסעודים.
פגיעתו ברוב.
מדאיגים אותי הרבה יותר הפיזרח־גרמנים. עוד שביתר, בעמי
ליבנה, עין־חתד מאוחד
אל על והם יחליטו לעשות סדר אצלנו. הם אפילו לא יטריחו את

עצמם עד תל־אביב. נקבל אולטימטום: עליכם להקים ממשלת
ליכוד לאומי ! זהו. ורבין יהיר, הקומיסר להסברה והשכלה רעיונית.

את העיראקים אני בכלל לא לוקח ברצינות. כבר הראינו להם !
אבל הצפון קוריאנים, או, או, או! כל אלד, שיש להם עיניים
אורי אבנרי מעיר על ה אלכסניות
מסוכנים ביותר. זד, היה הסיוט הבי קשה. בבוקר התביטויים
/׳יש לי את״ או
עוררתי כולי צהוב.
״אין לי את״ שהם ״שיבוש
אבל לא אלמן ישראל. יש לנו אריק שרון מלך ישראל. הוא
מגעיל שחדר גם לשפתם
נסע לאמריקה וקנה לנו פוליסת־ביטוח נגד כל הסכנות. לא כמו
של כתבי הטלוויזיה וה־מרידוד
שמדבר שטויות — הוא עושה אותן.
ראדיס מי שמתייחס אל
עכשיו אני יכול לישון בשקט. אריק תודה.
השפה שלו כמו אל זבל
צכי מרום, רמת־השרון
— השפה תתנקם בו.״
(יומן אישי ,״העולם הזה״
שבועות של אי־שקט כללי
.)2308
בגדה סוציא*דיזם עסעויו
המערבית כמחאה על כפיית האוטונומיה,
המינהל האזרחי והלינות
רבים, ובהם משכילים ומשכילות,
במיפלגת העבודה נגמרו
המריבות, ואפשר לצאת ל־ נכשלים בכך. עשיתי לעניין בלק הכפריות.
ב־ 10 בנובמבר שימש גם
דרן, כך מציע לה הקורא. סיקון לשיפור הלשון שלי (ערך
בישארה קומסיה, ראש הליגה הכפרית
בבית־לחם, מטרד, לפיגוע.
״אין לי את״) ואני מוסיף לעשות
לכך בשיעוריי ובהרצאותיי. והנד,
קבוצה אלמונית ניסתה להצית את
ביתן בבית־צחור, אך לדיברי מש נצנץ
עוד רעיון במוחי בכיוון זד:,
קיפים, לא היו נזקים.
הימים האלה הם ימי אינפלאציה
(נפחת — לפי הצעתו של הסופר
״לפני כן תקפו מפגינים את
משה שמיר) והבאנקים בימינו הם
מוצטפה רודין, ראש הליגה הכפרית
מקומות המפגש הפופולאריים בהראשונה,
שקמה בחברון. הם יידו
יותר. מדוע לא יפרסם איזה באנק
אבנים במישרדו במרכז העיר ו גדול,
שיש לו כך וכך מאות סני קראו
לו, משתף־פעולה׳ .הוא ניצל
בידי הצבא הישראלי.״
פים, את המודעה הזאת:
עד כאן מד, שנכתב באל־פג׳ו.
יש לנו הכול (לא את הכול) לכל
הסתה היא לומר שזו הסתה.
אישה׳ ואיש!
נ.ג ,.ירושלים
יש לנו הכספים בשקל, דולאר,
ל״יש !
יש לנו האפשרויות לכל מיני
״צמודים״ !
המערב והפרוע
יש לנו ד,פקידות־ד,פקידים הכי
נחמדים !
המצב בימית מדאיג מאוד
אלינו בוא ותעשיר, ראה, לא
את הקורא.
תתחרט !
וגם תלמד שאין לומר ״יש לנו
בימית מותר לפלוש לבתים. ב את...״
ימית
מותר לבצר את העיר נגד
הצבא. בימית מותר לשרוף בתים.
השימוש בפזמונת הפרסום הזאת
בימית מותר הכל. שם אין חוק,
מותר לכל באנק שירצה, חינם
לשונאי סיוון
אין דין ואין דיין. לשם נכנסים
אין כסף!
שרי־צבא בזחילה ושרי־ממשלה ב־ראובן
סיוון, ירושלים
את מה?

לישון בשקט

2 0ח ס 0 4 6א 4ז 4 3ז /4 8ץ
עומדת בדרישות התקן

\ גותית׳ שיות״ ט לד*1י לדעת

סו ב ל צרכן? -ת הו א׳ שסדללת
1ריזלכוז,
( פעיל וש םיט בוז שי עו ר מיוצרי

!״סי ^כ״י״׳״ייר״ל ^• יאם לא״סי״י י
ב״י״ה י26.8.8

יה משובחוג
יורי יייייז ארך 1

יבוא ושיווק:

בוק סוללות בעיים

עוזיאל ,139 ימת-גן.טל 777075,746480,777160

אבן חן נדירה או חקוי מוצלח?

0.1.63.ותות ותדעי לאמי חן ויוילומים
מרכז ללימודי גמולוגיה
לבחירתך שני קורסים:
* תשד יהלומים
־*ו גמולוגיה אבני חן ויהלומים
המנון הגמולוג הישראלי לאבני ח! ויהלומים בשימ
ר־ג. בצלאל .52 חדר 2יי. ט ל 03*217102

חד ש ב ארה״ב

ניב ־ שוות׳ פרסום והדפסה

• כל שרותי סדר־צילום (עברית*,אנגלית).
בצוע מיידי של עבודות דפוס בטיב
מעולה.
• מבצעי פרסום והפצה.
• מחירים מיוחדים לבעל העסק הישראלי.

למידע נוסן? טלפון 3371־ )212(847 ניו־יורק

העולם הזה 2311

אופל קדט ׳82מ א חד ת בתוכה חידושים רבים ומפתיעים.
יחד עם זאת תמצא בה את מבחר היתרונות הידועים של ״אופל״:

יותר בטיחות

יותר אמינות וחפכוץ

״קדט״ מעניקה הגנה מירבית ל־ 5נוסעים מבוגרים. השילדה
שלה כוללת ״אזורי מעיכה״ מיוחדים מלפנים ומאחור אשר
חושבו על ידי מחשב מיוחד. במקרה של תאונה נשאר תא
הנוסעים שלם. שתי מערכות בילום עצמאיות ומגבר בלם —
מבטיחים יציבות ובלימה בטוחה.

ל״קדט״ מנוע חזק עם הנעה קדמית. חלק מהדגמים מצויידים
בגל זיזים עליון עם כיוון שסתומים אוטומטי. יתרונות אלה. ,
יחד עם עיצוב אירודינמי מיוחד מביאים לצריכת דלק
חסכונית .

יותר נוחות

יותר תמים

ב״קדט״ מושבים אורטופדיים, מרחב פנימי בשפע ומערכת
שעונים ומתגים המאפשרים קליטת אינפורמציה מהירה
ונהיגה קלה.

לבחירתך ״קדט״ ׳82 עם מנוע 1200 או 1300 סמ״ק; עם תיבת
הילוכים רגילה או אוטומטית ועם 4או 5דלתות(״סטיישן״)
״קדט״ —׳82 המכונית הנותנת לך יותר ״אופל״.

לבחירתך 7קדט׳ 1300 אוטומטית ודגמי *א 4300 סמסאש*
ליץ וו גולדברג בעיים

מ שדד ראש• ; תל־אביב,דרו פתח תחווי 86
טלפון .284111 סניפים ום ובנים בכל הארנך

מכחכים

על מנהיג אופוזיציה בעל
מינהג מבין.
לפני שנים רבות, בארץ אחת
שכולנו מכירים היטב, היה מנהיג־אופוזיציה
בעל מינהג מביך: הוא
היה צועק ״גם אני, גם אני !״ בכל
פעם שמנהיג הממשלה החליט אחת
מהחלטותיו הקטנוניות, המטופשות,
הפרובוקטיוויות והיהירות, ובכל
פעם שנשא אחד מנאומיו הקנאיים,
מעוררי־הסערה. מנהיג־האופוזיציה
הטוב פחד, כי אם לא יצעק בקול
רם וברור ״גם אני, גם אני,״ גברת
גאולה כהן והרב חיים דרוקמן
יאשימו אותו שאינו פטריוט כמותם•
משום
כך, היה צועק ״גם אני,
גם אני!״ כאשר הוקמו יישובים
במקום הלא־נכון ובזמן הלא־נכון,
למטרה הלא־נכונה ; כאשר נאסרו
ועונו אזרחים ערבים ללא מישפט;
כאשר גורשו ראשי־עיריות ערביים.
הוא צעק ״גם אני, גם אני !״
כאשר עיתוניהם והאוניברסיטה
שלהם נסגרו, כאשר נערכה ה פלישה
ללבנון, כאשר בגדאד ו
מאוזן

Iכך הם מבטאים עלי מוז
בשפה זרה ()6
.4לו מר שביט היה משתף
את קופת־חולים, ייתכן שתכנית
זו לא היתר, נכשלת ()5
.7קיימת מדינה דרום אמרי קאית,
שמניותיה נסחרות בבורסה
הישראלית ()5
.8מתערב על פי צו ממשרד
החינוך ()4
. 10 לבריאות או לחרות הדרך
מתמשכת (מ) ()5
. IIגם אם מבנה זז יתוקן,
לזללן זה לא יעזור ()3 ,3
. 12 המפעל ־המספק חלומות
יקרים לאנשים עניים ()3
. 13 השר לשעבר חזר והוא
כעת שר ()3
.14 לרץ היו תרגילים כאשר
לא הסתפק במה שניתן לו (,3

.15 בחור טוב וישר, תוצאת
החינוך שקיבל עוד לפני בית־הספר

. 17 זה בפרוש רחוב לא גדול
בתל־אביב ()3
.18 הנחה המבוססת על הגי דול
בראש ()5
.20 חשק בכוכבת העבר ואני
בהחלט יכול להבין אותו ()3
.21 בנוסף לכך קיים פה משהו
אלסטי ()4
.24 בשבתות היא מצפצפת על
כל העבריינים ()7
.26 לא נעלה אל ערוגות ה בושם

.27 הנערה הזאת מופיעה ב־צהל
תמיד לקראת הסוף ()3
.28 מר שרון הסתבר בחובות
ועכשיו זה מה שהוא עושה ()6
.29 אמנם הוא כבר בצבא, אך
חס וחלילה במילואים (מ) ()5
.30 זה קורה לעיתים קרובות

שכל אזרחי־הארץ מקיימים יחסי
ידידות ()4

3תרוןתשבצופן 21309

הנשיא הזה מקווה ש .31
נפיק
יהלומים ()5
.32 הלא היא חוזרת בחוסר
צניעות ()5
.33 באמצעות הקש אפשר ל הסיק
שהוא ממש שבור ()4 ,2

מאונך
. 1הם ממש עושים צחוק מ העבודה

.2הגיעה העת שמר עברון
יופיע בטלוויזיה ()4 ,2
.3הנערה הזו מנסה לברר את
זהותם של המעורבים בסכסוך

.4ההוכחה בעינים ()5
.5אצל סבידור אין דליפות

.6אני לא יכול להישאר אדיש
ליחסו של האוויל אלי (מ)

.8באקלים נוח הוא נוהג ב ישוב
דעת ()4
.9אתה רוצה להתחתן באופן
דחוף! שלם! ()3
. 12 ביצע עבודה אומנותית ב פיו,
בעזרת כלי השחזה ()5
.14 בקיצור: שמו לב לרוע
לב ()5

.16 הוא תמיד מחפש דרך
להימנע משזוף, וזה נורא מצ חיק

. 17 איש מרושל נתן לה את
ההיתר בראשי־תיבות ()5
.19 בין יתר הנכסים, האמרי קאית
משאירה לקרוביה עוד
חפץ ידוע ()6
.21 נוכרי הסיר את האבק מ היצירה
המפורסמת ()6
.22 טון כפול במרכז העצבים
יכול להוות מכשול ()4
.23 בחברת הדלק הוא עסוק
מאוד באפיית עוגה ()6
.25 עם כל הכבוד, השר לש עבר
שיהיה לי בריא, עושה
יותר מדי רעש ()5
.26 רבית־קצוצה בעזרת השי-
נים ()3
.28 זה ענין סבוך ביותר, ש הוא
מתגורר במקום ההוא בעליה

כתשכצופן 2309״28
מאוזן״ צ״ל קומוניסט ו
קלפן (לא סלפן) .סליחה
על טעות הדפוס.

מנהיג אופוזיציה פרם
״גס אני, גס אני !״
ביירור* הופצצו, כאשר ראש־הממ־שלה
— בתבונתו הפוליטית הרבה
— דחה את תוכנית־השלום הסעודית,
או את הצעתם של הבריטים,
הצרפתים, האיטלקים וההולנדים
להצטרף לכוח-השלום בסיני.
במלים אחרות, האיש הטוב שלנו
צעק ״גם אני, גם אני!״ בהסכימו
לכל מה שהפך את ארצו לכת־המנודים
של העולם — המערב,
המיזרח, המיזרח התיכון, המיזרח
הרחוק, העולם השלישי, הנוצרים,
המוסלמים ומרבית היהודים בתפו צות.
וכאשר הגיעו כלי־התיקשורת
בחו״ל למסקנה שראש־הממשלה
הוא הנודניק הגדול ביותר שהיה
אי־פעם, גם־אז צעק איש־האופו־זיציה
הטוב שלנו :״גם אני, גם

וכאשר הפתיע ראש־הממשלה והחליק,
בצאתו מן האמבטיה, ושבר
את ירכו, הופנו כל העיניים אל
איש ה״גם אני״ הטוב, לראות בצאתו
ובבואו אל האמבטיה.
יוסף שריק, תל-אביב

לא שולחים

ה ס בו ן היו טדא לי ¥ם 83־?8נ
?1 0 *1111ו >0 0ו׳! 1ה ו 9ד״ 1ן וד
1111310^ 211

נווויס-קוספפיקה-פדיקוו סניקוו

הוצאת שער בחשמל (אפירציהז
ז1י.

•31•11111
* סלון

תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול.
צביעה,פסים.טיפול פנים. איפור,
הוצאת שיער ב ש עוו ה

** 1171 11111

סחירים עממיים • 110ת מעולה• __
חל-אביב יודפת 4ליד דיזגגוף 229383 226066 190
דנזת-גן הרצל 86 מול בנין צוואזזים ״ סלון אוה יי

רוצים את ״העולם הזה״
במצריים.
שמחתי למצוא בקאהיר דוכן שבו
נמכרים העיתונים הישראליים, אבל
שימחתי נפגמה כשביקשתי את
העולם הזת ונאמר לי שאין אני
הראשון אלא אחד מבין רבים ה מבקשים
זאת. אבל, מה לעשות
— חזר ואמר לי בדיר, בעל הדוכן
— לא שולחים אלינו את השבועון
למרות בקשותי החוזרות ונישנות.
אני מבקר להביא את הדבר לידי-
ז!ה המערכת ולדאוג שהשבועון
המבוקש כאן יגיע אלינו.
מצרף אני את קולי לבקשתו של
בדיר. תנו לנו לקרוא את ״העולם
הזה״ גם בקאהיר•
לטיף דודי, רכז העניינים
הערביים במפ״ס
העולם הזה 2311

הצלחה רודפת הצלחה
מקררי 0וחז.£1_£0ו6₪\1£64
וטלוויזיות \1£0£.ו\ כבשו את השוק.
מכשירי־בית נוספים־
ב הולכים בעקבותיהם.
* 196י י 6101

מכונת־ כביסה

מדיח כלים 0וא /4ג

500

מדיח כלים משוכלל ביותר,
עם מרכך מים. פנים המדיח
עשוי פילדת אל־חלד.
12 מערכות־כלים, פיקוד
טרמוסטטי לכל התוכניות.

מכונה אמינה, אוטומטית
לחלוטין, בעיצוב חדיש. מעוון
רחב של תוכניות לכל סוגי
הכביסה. מתג לחיסכון במים,
בחשמל ובאבקת־כביסה.

מכונת־ כביסה
מינימט

מדיח כלים מינידיש

מדיח כלים קומפקטי,
אוטומטי וחסכוני, להצבה על
השיש. אידיאלי למיקום בכל
מטבח.

מכונת־כביסה אוטומטית,
קומפקטית וחסכונית.
אידיאלית להצבה בשטח
מצומצם. קטנה במידות
וגדולה בביצוע.

מייבש כביסה
^ 11= 2 8 1

עם אפשרות להעמדה מעל
למכונת כביסה 500מ\.

*010111196

> 3א1־ 1ז1ץ

כולם-מתוצרת \/18£80 ום_ו8
חברת־ענק בגרמניה המערבית,
ששמה הולך לפניה בכל בית.

יבוא, אחריות ושירות -

ג׳נרל מהנדסים בע״מ

מקבוצת חברות בנק דיסקונט.
אולמי תצוגה: תל־אביב, רח׳ אחד העם ,11 טל ;653143 .ירושלים, רח׳ הלל ,24 טל 227381 .
ואצל הסוחרים המורשים מטעמנו. משרד ראשי: הרצליה ב׳ ,אזור התעשיה,רח׳ משכית, טל;052^ 52233.

העולם הזה ז 231

הורוסהוס

מדים בנימיני

מזל
החודש:

קשת
קו־שמש נווד
מבטיח הצלחה
בני מזל קשת ידועים כאנשים המבורכים
במזל. גם באשר הם נתקלים בקשיים
ובסיבוכים במרוצת חייהם, יש
להם סיכוי לצאת מהם בשלום. האופטי מיות
שבה הם ניחנו, מאפשרת להם
לחדש אוי הוחם ומירצם, ואף להאמין
בעתיד טוב יותר.
למרות מה שנאמר כאן, אי־אפשר
להתעלם מן העובדה שיש לבחון כל
קשת לפי תאריך לידתו, בדי לדעת
אם אין איזה גורם המשפיע עליו, ולא
מאפשר לו ליהנות מהמזל שנפל בחלקו
ביום לידתו. אך יש דרך נוספת ופשוטה
יותר, שבה אפשר לבחון אם האדם אבן
בורך בתבונה מסויימת — קריאת כף-
היד.
בכף״היד קיים קו הנקרא קו השמש.
יש המכנים אותו קו ההצלחה, קו המזל,
קו האמנות או קו אפולו. כל השמות
מתכוונים לאותו קו, אך לא תמיד
ניתן למוצאו אצל כל אחד.
לאנשים עם קו שמש ברור אופי אופטימי
ושופע ביטחון. יש להם מיצבור
של קסם אישי. הוא מבטיח הצלחה,
מזל, רווחים כלכליים ומתנות. הוא גם
עוזר לקדם את שמו הטוב וכבודו של
בעליו.
כשאומרים שהקו מייצג הצלחה, ה-

כוונה היא לבל עיסוק או תפקיד בחייו
של אותו אדם. כך שביד של פושע,
משמעות הקו היא שהפשע ישתלם בהחלט
עבורו. ואילו לשוטר הגון, יהיה הקו
סימן להצלחה וקידום בדרגה.
ליד שבה האצבע השלישית (הקמיצה)
ארובה (אצבע כזו מראה את סימנו של
המהמר) ,וקו שמש ברור, צפויים מזל
והצלחה בהימורים. אגב, יש לדעת שחשוב
מאוד להתייחס גם לצורת היד
ולצורת הקווים, שכן נתונים אלה יבולים
להפוך את בל הקערה על פיה.
אפילו ביד שלה קווים גרועים, קיומו
של קו השמש יפצה על מרבית המיגרעות
הנובעות מכך /ויביא גורל טוב יותר.
ללא קו כזה, אפילו נוכחותם של שכל,
בישרון ואנרגיה לא יועילו, וחיי אותו
אדם יהיו חשובים ומתוסבלים.
קו שמש ברור וחזק מעיד על כך
שבעליו יזכה בפירסום ובהצלחה בשטח
שאותו מייצגת היד עצמה. אם בי יש
להזכיר שהיעדר קו בזה לא מראה
בהכרח על היעדר הצלחה, אלא שזו
תבוא לאחר מאבקים וקשיים.
כמו בשאר הקווים, בך גם בקו זה,
כדי שהתכונות הגלומות בו תהיינה
בעלות משמעות, הכרחי שהקו יהיה
ישר וברור. קו שמש גלי, שבור, או דמוי
שרשרת, הוא סימן מבשר רעות —
בעליו ייכשל מחמת היעדר ריכוז ומסירות
למטרה אחת ברורה.
לקו בזה נקודות התחלה שונות. הקו
האידיאלי מתחיל משורש כף היד, ופונה
ישר למעלה ללא הפרעה לכיוון הקמיצה.
קו בזה יסמל עושר ואושר ללא הפרעה.
אבל הסיכויים להיתקל אי״פעם בקו
מסוג זה הם נדירים מאוד.
— קו שמש שמוצאו מקו החיים, וסיומו
למול אצבע הקמיצה, מצביע על
הצלחה, כבוד גדול ועושר, שיהיו תוצאה
של מאמציו של בעליו, ומתכונותיו המבריקות.

קו שמש המתחיל בקו הגורל,
משמעותו דומה. בעליו יגיע להצלחה
ופירסום בכל מיקצוע שבו יעסוק, וגם
באן הישגיו תלויים בבישרונותיו שלו.
— כשהקו מתחיל מגבעת ונוס עצמה,
בעליו רגיש ליופי והרמוניה, ונוטה
לעבודה אמנותית או ספרותית. בני-

יסייעו

״הידועים בציבור״ — כמו כוכבי קולנוע.
כדאי להזכיר שסימנים נוספים על
הקו עלולים לשנות את משמעותו. לבן
אין להסתפק רק במה שנאמר כאן,
על-מנת להגיע למסקנה סופית לגבי
המזל.

למאזניים צפוי שבוע מעט מעורפל. אתם
נמצאים בהתלבטויות כבדות בקשר לבן-
הזוג. עליכם להזהר
במיוחד מדיבורים מיותרים
שלאחר שנאמרו,
תתחרטו על בך.
בעימותים עם בני-
הזוג עדיף להאזין, אך
לא לנקוט עמדה, ובמידת
האפשר אף לא
להשיב. בנסיעות קצרות
שעשויות להתבצע
השבוע, יש להישמר

החודש הקשה שעברתם הותיר אתכם מותשים
ועייפים. משימות כמעט בלתי־אפ־שריות,
הקשורות למקום
העבודה, עומדות
להסתיים ולשחרר את
הלחץ שבו הייתם נתונים.
גם המצב הכספי
משביע רצון, ומתברר
שהדאגה שחשתם בקשר
לכך היתה מיותרת.
21בדצמבר •
תוכלו להעז ולסכן חלק
10 בינו א ר
מכספכם על־מנת לקדם
תוכנית חשובה. בכלל,
מתחילים להרגיש מרץ מחודש, ורצון
להראות את כישרונותיכם בעבודה ובאהבה.

מישפחתו, מכריו ובישרונותיו
בידו להגיע להצלחה המיוחלת.
— מגבעת הירח — קו שמש העולה
מגבעה זו, מסמל הצלחה התלויה במיד-
דה רבה בטובות ובהשפעות הבאות מבן
המין השני. קו כזה מופיע בידיהם של

נסיעות שתוכננו מתעכבות ואולי אף לא
ייצאו לפועל. הסיבה לבך נעוצה בנראה
בבן־הזוג, שמצבו מח-
בו. מתיחות רבה ביניכם
ובין שותפים ב-
ייב שינוי והתחשבות
בני״זוגכם. נסו לשלוט
עבודה, או ביניכם ובין
בעצמכם ולהימנע ממריבות.
לעומת זאת
: 1 21 מרס ־
מפגשים חברתיים ו:
1 20 אפריל
דיונים בענייני עבודה
ועסקים אלה יוכתרו
בהצלחה, ויקדמו עניינים רצויים. שאיפות
רומנטיות עשויות להתגשם השבוע.

11ו1

שוורים יהיו במצב־רוח מוזר ואולי אף
מדכא. הדברים אינם נדסוזדרים לפי רצונ__
נסיבות
שאינן

תלויות בכם גורמות
לכם להתרחק לזמן־מה
מבן־זוג קרוב ואהוב.
למרות שבדרך־כלל קל
לכם לחזור לעצמכם,
הפעם יקשה עליכם לשלוט
במצב, ותחושו חס־רי־אונים
נוכח השינוי
שנכפת עליכם. במקום
העבודה תמצאו נחמה,
ושם תוכלו לפגוש מבני המין השני, ש בחברתם
תוכלו להתעודד. צפויה הצלחה.

£תאומים חשים עצמם מבולבלים מעט,
£עקב מצב חדש שנוצר לא מזמן. רל ה־דברים
שנראו חשובים

וקובעים, מאבדים מעט
ממשמעותם ומחריפו־תם.
חשים פחות מרץ,
כוח והתלהבות לעריכת
מילחמות ומאבקים
למען עצמכם ולמען
קידומבם. יתכנו
תוכניות לנסיעה, טיול
או נופש, אולי בתפקיד
ואולי אפילו לשם
עבודה. הרומן החדש שנפתח, מעסיק
אתכם ביותר עד כדי התמכרות חושים.

תאוחיס

במקום העבודה מאבדים מעט שליטה על
מצב העניינים. התוכניות אינן מתבצעות
כמתוכנן. אלה העובדים
עימכם מגלים חוסר
יוזמה, וגורמים
דיגשייס גורמים לשנות
את הגישה לעבודה בכלל,
ועליכם להישמר
מסלחנות ומוויתור, ש כן
הדבר עלול לגרום
נזק מאוחר יותר. מתי21
ביוני -
20 ביו לי
חות רבה שוררת בביתכם
וקשה לשאת
את המצב. כל דבר ק טן גורם להתלק חו ת
מהירה. יש למתן את התגובות בסבלנות.

האריות חשים צורך לעסוק בתחביבים
שהוזנחו זמן רב, במיוחד מתגעגעים לעסוק
בנגינה, מחול ודרמה.
אריות שניחנו
בבישרונות אמנותיים
בבל תחום שהוא, מצליחים
במיוחד בתקופה
זו, עקב ההשראה
החזקה שחשים. אח רים
יוכלו לנצל את
התקופה לבילויים, מ:!
1ביו לי -
21באוגוסס
סיבות, טיולים וביקור
במופעי־בידור שונים.
גם בספורט צפויות הצלחות לא מבוטלות.
ילדים ידרשו יותר תשומת״לב.

לקשיים הכספיים שמציקים לאחרונה, תוכלו
למצוא פיתרון חלקי השבוע. אפשר
שוב לקחת יוזמה, וההחלטות
תבוצענה בצורה
נמרצת וללא התלבטויות.
אחרי זמן־מה שהחלטותיכס יתברר
ושיפוטכם היו נכונים
— רצוי לא להתייעץ
עם אחרים על עניינים
אלה. בבית שוררת
מתיחות הקשורה למצב
בריאותו של אחד מי
בנ״המישפחה. במקום העבודה תמצא 1אוח
קשבת, שתוסיף עידוד וביטחון לחייך.

אף ן 11

מאץ נ״ס

מפני ערפל ו מפני חו ל מנו ת בע ת הנ סי ע ה.

אלה

להוות

עלולים

סכנה

ממשית.

הצעות הקשורות לעבודה שונה, עשויות
לעלות השבוע בפי ידידים, אך יש לשקול
את אמינותן ורצינותן.
רצוי להיזהר מההרגשה
שקיימת אפשרות להרוויח
כספים בקלות, ש כן
בעוד זמן־מח יתברר,
שאלה היו אשליות
נעימות ומסוכנות. אהבות
חדשות מתפתחות
בסתר, ששוב לשמור
עלימן בסודיות מוחלטת.
עייפות שתחושו
לקראת סוף השבוע תגרום לרצון להתרחק
ולהתבודד עם עצמכם. אך זה יעבור.

קשתים נתונים להתלבטויות רבות. שינויים
שנבפים עליהם מכניסים אותם
להרגשת לחץ והתמר-
דות. בני״הזוג מאיימים
על חירותכם ואתם
חשים חוסר-ביטחון באשר
לעתיד. בכל הח לטה
שתיעשה נסו לממצב־הרוח התעלם העכשווי
ולצייר לבם
את עתידכם בצורה
3וז?*ת־^וי.ז ריאלית. עדיף לדחות
החלטות לפחות למשך
שבוע. נסיעה קצרה או טיול בארץ,
עשויים לשנות את מצב-הרוח וההרגשה.

קשרים חדשים עומדים להיווצר השבוע,
אך אהבתכם לנוחיות עלולה לגרום לאי -
נעימות ועימותים מיותרים.
רצוי לכם לבקר
את עצמכם ולראות
את הדברים בעי ניהם
של אחרים. נט-
ייתכם להשמנה גוברת
בתקופה זו — טוב
לשמור על דיאטה ולהקפיד
לא להיתפס
20 בינואר -
8ז־בפברואר
להגזמות. חברויות ישנות
יעמדו למיבחן,
שכן השבוע מתפתחת נטיה לריב בגלל
אי״הבנות וחוסר סלחנות. נסו להתאפק* .

בעיות כספיות יטרידו אתכם השבוע, וקרובי
מישפחה יטילו עליכם אחריות גס
לכספם שלהם. במקום
העבודה קיימת הזדמ־נות
ליצור קשרים עם
מכרים חדשים שמגלים
בכס עניין. בן הזוג
עסוק בבעיות לא קלות,
^ 88ז ן 188*1 !1ומצב־ רוחו לא טוב.
עליכם לוותר הפעם ו־
0ן1קקץ 1ן יו *! 8לבוא לקראתו, לנסות
להסכים לשגיונות ומו־זרויות
שיגרמו לו להתנהגות
שונה מהרגיל. במקרה זה טיול
או נסיעה מחוץ למקום עשויים לעזור.

ן ב רי ס
פו ר ט *

מ בו רג

ט ה רן

רו ע די ם

7ן היר

!ןקינ
§ 4יי

17117 /ס

סהפאול
נטבי7
הדרך ליצוא קלה/יותר ופשוטה יותר
בשהיא עוברת/בבנק הפועלים.
גכנס לאחד מסניפינו בכל רחבי האר;
ו הקם את הגשר/הביגלאומי שלך

נצל את הגשר הבינלאומי

לגדול אוננותה

זה התחביב שלי והמקצוע שלי
טל־ארויו

האנשים היפים שלי -זה לא בדיוק מה
שחושבים בדרך כלל.
האנשים היפים שלי אלה הילדים שלך ושלי,
ויחד אנו יוצאים לגלות את ארץ ישראל היפה.
אילו באתם איתי וראיתם כיצד ילדים אלה
היוצאים לטיול באוטובוסים של ״אגד תיור״
מתלהבים מהארץ היפה שלנו, הייתם מבינים
איך הפך המקצוע שלי גם לתחביב.
אני אוהב להסיע באוטובוסים החדשים
והממוזגים של ״אגד תיור״ ילדים ומבוגרים
ולהראות להם את הנגב, הגליל, מדבר יהודה,
עין גדי, ים המלח ועוד עשרות פינות חמד
בכל רחבי הארץ.

מאחורי התואר :״מדריך מוסמך של אגד תיור׳
שרכשתי ב 1965-עומדים שנים של נסיון
בנהיגה וטיול, קורסים והשתלמויות בתחומים
רבים, ידיעת הארץ, יחסי אנוש, חינוך, עזרה
ראשונה, ידע בשימוש בנשק, הדרכה חברתית
ועוד.
לכן כשאתה מזמין את ״אגד תיור״ להסיע
את ילדיך לטיול בארץ, אתה יכול להיות שקט
ובטוח שהם בידיים טובות, אתה יכול לסמוך
על ״אגד תיור״ שתראה להם את הארץ היפה
באמת.

יצחק פוקסמן,מדריך ב״אגד תיור.״

דרך יפה לגלות ארץ יפה

העיתונאי הלוחם יעקוב טימרמן מספר על מעצרו1 ,נינוייו 1ושחרורו, עד
הסחיטה שהופעלה עליו באמצעות מישודהחוץ 1וישראלי כדי שלא
יפרסם את האמת על ארגנטינה ועל הסכנה האורבת לדמוקרטיה בישראל
ה״תי כסת מרבית הזמן,
עיני היו ממפות, לא
היתה לי אפשרות לשבת
או לעמול מאלצת•
לעשות צרב בבגדי

ציחנובר לא לחץ עלי.
הוא קרא לי לשיחה
ואמר לי שאם מאמר
על המצב בארגנטינה
יפורסם הם יהרגו את אמי

הייתי שנה וחצי במעצר־בית
עם שוסר צמוד
ועשרה שומרית בכניסת
חבית. תם תשבו שהקומנרו
הישראלי ׳בוא לחלץ אותי

מה הטעם לדבר עם
בגין? אין ל׳ מה לדבר
איתו. הוא ץ רע אח
המצב בארגנטינה
וממלא את פיו מים

הם היו בסוחיס שהציונות
השתלמה על וושינגטון
והקרמלין. הם פירסמו
את שמות היהודים
השולמית בקרמלין

למה ממשלת ישראל אינה
אומרת ליהורי ארגנטינה
לעזוב ולעלות ארצה?
להיפר, היא א1מרת
שלא צפו״ ה להם סמה!

יעקג טימרמן עייף. העיתונאי הלוחם
מארגנטינה נשען על הספה הלבנה שבדירתו
המרווחת בנוה״אגיבים בתל-
אביב׳ והעייפות ניכרת על פניו. הוא
חזר פעמים אין ספור על סיפורו ותיעד
אותו בספר. הוא הפן גיבור אמצעי-
התיקשורת האמריקאיים בעיקבות סיפרו
״אסיר ללא שם, תא ללא מיספר״ ,שהפך
רב״מכר וזבה בפרסים.
הוא רואיין באין ספור תוכניות טל
וויזיה,
ראיונות בעיתונות הכתובה וברדיו.
הוא עייף. בית-הספר ללימודים
מתקדמים באוניברסיטת ״פרינסטון״,
מיסודו של אלברט איינשטיין, הזמין
אותו לשהות בין כתליו ולסיים את
כתיבת סיפרו השני, הדן בריגשותיו כלפי
מדינת ישראל.
חברת הטלוויזיה האמריקאית ״אן-
בי-סי״ רכשה את זכויות ההסרטה של
סיפרו הפופולרי. לתפקיד הראשי, תפקידו

של טימרמן — עיתונאי לוחם, שרוחו
אינו נופלת אף בעינויים הקשים ביותר
— הועידו את שחקן הענק מרלון ברנדו.
ברנדו אמר שהוא מוכן לקחת את התפקיד
בתנאי שארתור מילר יכתוב את
התסריט ואילייה קאזאן יביים• מילר
סירב לעבוד עם קאזאן וטען, שבתקופת
ציד־המכשפות של מק״קארתי היה קאזאן
משתף־פעולה והלשין על כמה מחבריו
הטובים ביותר. ברנדו, לעומתו, אמר

שלא ישחק אם קאזאן לא יביים.
בינתיים עבד טימרמן ענ 1מילר על
התסריט. סוכם שמילר יבוא לנווה-
אביבים והשניים יעבדו על התסריט ב-
תל״אביב. מילר, המתגורר בקונטיקוט,
לא מצא את הזמן המתאים והפגישה
בארץ לא נערכה. השניים החגיטו לסמוך
על ״אן״בי״סי״ שתחפש ונסריטאי
מתאים .״סיפורי הוליווד״ קורא לבך
טימרמן.

״ לי שרא לי

(המשך מעמוד )23
מועמד אחר שהוצע היה אורסון וולס
— מי שגילם את התפקיד הבלתי־נשכח
של ״האזרח קיין״• טימרמן, שגם הוא
כונה לא אחת ״האזרח קיין״ ,אמר:
וולס הוא בסדר, אבל יותר מדי שמן
בשביל התפקיד. אחר״כן הציעו את וולטר
מתיאו, שעליו אמר טימרמן: הוא אמנם
יהודי, אך בזאת מסתיים הדמיון בינינו.
הציעו את דאסטין הופמן, שהיה צעיר

כלום!״

אליה והשניים משוחחים חרישית. האהבה
קורנת מפניהם. תמונה יפה.
טימרמן הוא ציוני :״אם את רוצה
להבין את הגולה בואי אלי, אין מי
שמבין אותה טוב ממני,״ הוא אומר.
הוא אוהב את ישראל, שלא כמרבית
חבריו, שכשעזבו את ארגנטינה בחרו בברזיל
או בארצות-הברית •הוא בא בעיק-
בות מישפחתו לתל-אביב ואף ניסה
לעבוד כעיתונאי ב״מעריב״ .לא, הוא

בנו הצעיר, אורי בן ח״ , 20 מתגורר ב־בית״הוריו
בנוה-אביבים ולומד באוניברסיטת
תל־אביב•

• מר טימרמן, ספר לי, כבקשה,
מתי התחלת את הקאריירה העיתונאית
שלך
כשהייתי בן ,20 קצת לפני ׳תקופת פרון.
כשפרון היד, נשיא, ב־ ,1946 וכאשר דוא
חזר לשילטון, ב־ , 1955 הייתי ברשימה
השחורה ולא יכולתי לעבוד באף עיתון
בגלל דיעותי האנטי־פרוניות. לכן עבדתי
ככתב בסוכנות ידיעות צרפתית איי־אף־פי
והייתי עורך של עיתון הקרן הקיימת, של
העיתון השבועי של השומר הצעיר ושל
הקומנטרי במהדורתו הספרדית. התפרנסתי
גם מתרגומים. כשנמחק שמי מהרשימה
השחורה עבדתי בעיתון חשוב בשם לה
רסון — שפירושו: הסיבה — ככתב

הגזח היהודי ע 1נד )!תות
מכל מוח א1ושי. הוא
מאמין שלו זה לא קו ה.
אס זה יקדה,
זה יקדה למישהו אחו

בעד אש״ף ופירסמו הצהרה שאמרה כי
״הציונות והתורה הנאצית הן היינו הל,״
עניתי להם מעל גבי עיתוני בהצהרה
חתומה בשמי. הייתי היהודי היחיד שהעז
לענות להם וסיימתי באומרי :״אני ציוני,
הייתי ציוני ואהיה ציוני. ומשום שאני
ציוני, אני מסוגל להילחם למען הדמוקרטיה
בארגנטינה״.
כאשר ניסה אש״ף להגיע כמה פעמים
להסדרים עם אירגיוני הטרור השמאליים
וניסה לקנות אותם בכסף, הצליח לה־אופיניון,
על־ידי דיווח שוטף, מעקב ובי קורת,
למנוע את העיסקות האלה.

• מה היתה תפוצתו?

70 אלף עותקים. אבל קראו אותו הרבה
יותר. הוא היה בעל השפעה עצומה —
הן פוליטית, הן תרבותית.

• ברשותך אשאל עד המיליונר
היהודי דויד גרייכר, שנהרג כ־תאונת־מטוס
ושהארגנטינים טענו
כאילו נעלם. הוא הואשם על־ידם
כאילו היה הממן של אנשי־הגרילה
ה״מונטנרום״ .מי היה האיש?

הוא היה שותפי, והוא נהרג בתאונת-
מטוס — למרות טענתם של ד,ארגנטינים
כאילו נעלם. האף־בי־איי הוכיח שהוא
נהרג וחייב את חברת־הביטוח לשלם את
דמי־הביטוח שלו.

• מדוע, אם כן, התעקשו ה־ארגנטינים
לטעון כי נעלם?

משום שדרכן של מדינות טוטאליטריות
היא להפוך כל דבר למסתורין. במדינה
דמוקרטית אתה אשם כאשר שופט קובע
שאתה אשם. בארגנטינה אתה אשם כאשר
המישטרה מאשימה אותך.

• האמנם היה דגרייכר קשר
עם ה״מונטנרוס״ץ

ובפרשו פוליטי. עבדתי ברדיו ובטלוויזיה,
הקמתי שני *שבועונים ומכרתי אותם.

• מתי הקמת את עיתונך ״לה־אופיניון״

טימרמן בראיון
״אני אזרח ישראלי. הצבעתי בבחירות האחרונות — והפסדתי.״
מדי. אפילו הצליחו להעליב את טימרמן
כשהציעו לתפקיד את אד אסנר, המגלם
את ראש-מערכת ה״לוס־אנג׳לס טריביון״
בסידרת הטלוויזיה ״לו גראנט״ .״רק
בהוליווד יכולים לחשוב שמי שמגלם
את לו גראנט יכול לגלם גם את יעקב
טימרמן,״ התלונן טימרמן.
אולם סיפורי הוליווד הם רק החלק
הקל שבשיחה עם יעקב טימרמן• השיחה
איתו היא מאמץ נפשי. האיש נמנע
מלספר פרטים על סידרת העינויים שעבר.
גם כשהוא מתאר את העינויים
בספר אתה חש מעין ניכור. האיש פשוט
ממעט לדבר על כך :״כשהשתחררתי

אינו מתכוון לעזוב את הארץ — זהו
ביתו. הוא השתתף בבחירות האחרונות
״ואפילו הפסדתי,״ הוא אומר בחיוך.
בנו הבכור, דניאל ,31 ,לומד פילוסופיה
באוניברסיטת תל-אביב ונשוי לבת קיבוץ
עיו״שמר. דניאל הוא אביו של נחום,
נכדו הראשון, שנולד יומיים אחרי שהגיע
לישראל. בנו הקטור ,28 ,המתגורר
בניו-יורק, הוא תלמיד הפקולטה ליחסים
בינלאומיים באוניברסיטת ״קולומביה״.

בשנת .1971 לה־אופיניון היה עיתון ש ידיעותיו
הפוליטיות היו פחות או יותר
מהשמאל למרכז — מאוד דמוקרטי והת נגד
לקיצוניות אלימה של השמאל ושל
הימין. אנחנו יצרנו את ההגדרה ״לה
איסקארדייה לוקה״ — השמאל המטורף —
והטפנו נגד אירגוני הטרור הימנים חפרו־פרוניים,
שהרגו את מתנגדיהם, וזה את

כשפרון חזר לשילטון התחילו הצרות
שלי מחדש. ביתי הופצץ, עיתוני הופצץ.
הימניים הפציצו וחטפו עיתונאים והשמאל
ניסה להלאים את העיתון. נוסף לכל זה
היתה לי עוד בעייה: הייתי ציוני ועיתוני
היה פרו ישראלי.
שני האלמנטים, האלה גרמו לבעיות
חדשות, שונות מהאחרות. כשמנהיגי השמאל
והפועלים בארגנטינה הביעו דיעות

מהכלא, ה ש אל ה הרא שונה ששאלו או תי

היתה על העינויים. זוהי השאלה הפחות
חשובה מכולן,״ הוא אומר.
פרק מרגש ביותר בשפר הוא מייחד

גוש־אמווים ת1א מוסד
טוטליטרי, חמסנו את
הדמוקרטיה. סרות
״אדפאג׳ר״ חיא אקט
מאד לא דמוקרטי,
ואזי איחס מ
לאשתו רישה. בשיחה הוא מספר שהיא
דור שלישי בארגנטינה, שלא כמוהו,
שעלה בגיל 5עם מישפחתו מרוסיה.
רישה, הלומדת כעת עברית, נכנסת
במהלך השיחה לדירה — אשה יפה,
מאירת-פנים, שיערה בלונדי שזור חוטי-
כסף. היא לבושה בחולצה אדומה ובחצאית
אפורה. יעקוב — חקובו בספרדית,
ג׳אקובו באנגלית — מאיר פניו

יעקוב ודישה טימרמן
,אני מנסה להבין את הישראלים, אבל לא מבין.

מעולם לא הוכיחו זאת. הם האשימו
אותו, מישפטו היה סודי — מישפט צבאי
— מעולם לא הציגו ראיות. הם ניצלו
את גרייבר כדי ליצור שערורייה. הם
השתמשו בו כשם שהשתמשו בזמנו בקצין
היהודי דרייפוס — יצרו שערורייה כדי
לכסות על בעיות אחרות.
מישפחת גרייבר היתד, מישפחה מאוד
מכובדת — אביו, הנמצא בבי׳ת־הסוהר
כבר 12 שנים, היה ראש לישכת המיסחר
ישראל־ארגנטינה, דודו היה ראש רשת
החינוך היהודית של ארגנטינה, בן־דודו
יסד את סניף הקרן הקיימת בארגנטינה.
מישפחה אמידה ומכובדת.

• מה עלה כגורל כני מישפחתו
הקרובים אחרי מותו?

אביו, אימו -אחיו, גיסתו ואלמנתו נמקים
בתי־סוהר. ילדתו הקטנה- ,שד,יתד, בת
שנתיים כאשר מת וצריכה להיות היום
כבת שש, נמסרה לקרובי־מישפחה.

• מה קרה לרכושו, להכרות היו
בבעלותו?

הגרייברים היו מישפחה מאוד עשירה.
המישטרה לקחה את כל הרכוש, הלאימה
הכל. השוטרים בזזו את ביתו עד אחרון

הפריטים שבו. תם תגיעו לבית עם משאיות
ענק ולא תותירו בו דבר.

0מדוע, לדעתך, האשימו אותו
אחרי מותו ז
העובדה שהאשימו אותו אחרי מותו

בשטחים הכנזשיס 1913 ,
בארגנטינה! ,׳עורכים
מעצרים סחל״ם ולא
האשמות, לרא סיבות.
גם בארגנטינה מתרצים
זאת בסיבות ביטחוניות
מראה מה קורה בארגנטינה. הרי זה נוגד
כל חוק בינלאומי, שאדם יואשם אחרי
מותו, כשאין בכוחו אפשרות להגן על
עצמו.

• אתה היית ידידו הקרום. האם
כאמת לא היה לו קשר עם ה*
״מונטנרוס״ ץ
מעולם לא ידעתי דבר על כך.

• הוא היה שותף שווה לך כ
״לה־אופיניון״ ?
לי היו 45 אחוזים ולו היו 45 אחוזים.
היה לנו שותף נוסף, בשם אברשה רוטג-

טימרמן בעת הראיון
.אולי אין אנו עס־בחירה. אולי אנחנו עם חולה?
עטופה בבטון בנהר, קוברים אותם תחת
קברים אחרים. הם העלימו מישפחות
שלמות, בניינים שלמים: נהרסו ותחתיהם
נבנו פארקים.
הם פחדו שמישהו יפרסם את שמות
הנעלמים, כי ברגע 1שהשמות יפורסמו
פירוש הדבר שהאנשים אמנם חיים באחד

את תנאי — אפילו איפשרו לי לראות
את מישפחתי לחמש דקות בכל יום.
כשהייתי אסור בבתי־הסוהר הסודיים,
הייתי כפות מרבית הזמן ועיני היו קשורות.
לא היתד, לי אפשרות לשבת או
לעמוד. לעיתים נאלצתי לעשות את צרכי
בבגדיי ועברתי עינויים במה שהם קראו

יהודים בעולם וכי אנו מתכוונים להשתלט
על חבל־ארץ זה ולהקים בו מדינה יהודית.
הם היו משוכנעים שיש לנו שליטה
על וושינגטון, הם האמינו כי הקרמלין
הוא בכיסה של הציונות. הם אף פירסמו
את שמות היהודים האחראים, לדעתם,
על הפעלת הקרמלין. הם האמינו שמיל-
חמת העולם השלישית התחילה, ושאר-
גנטינה היא אלמנט חשוב מאוד במילחמה
הזאת. פשוט דברים מטורפים!

• כאשר שוחררת ובאת לישראל,
כתבת כ״סעריב׳׳ ועמדת לפרסם
סידרה כת שישה פרקים
על המצב בארגנטינה. לפתע נקראת
למישרד־החוץ, ומנב״ל ה
מישרד יעץ לך שלא לפרסם את
המאמרים.
זה לא מדוייק. מנכ״ל מישדד־החוץ,

חבוי־הננסח, הולחמים
למען אטיויצית בברית־המועצות,
אינם!לחמים
למען היהודים. חם
נלחמים נגד השמתיוס

טימרמן מטלפן (מאחור: אשתו במיטבה)
״לישראלים פשוט לא איכפת !״
ברג, המתגורר כיום ברזיל, שהיו לו
עשרה אחוזים. אך למרות שהיינו שותפים
שווים הוא לא היה שותף פעיל.

• מתי התחילו כעיותיך שלך ¥
עשר השנים האחרונות היו שנים משוגעות.
הייתי העורך והמוציא־לאור של
העיתון ביו השנים — 1976—1971 ובשש
השנים האלה התחלפו שישה נשיאים בארגנטינה.
כל אחד מהם סגר את העיתון,
כך שתמיד היו לי בעיות.
הבעייה העיקרית התעוררה עם הדיק טטורה
הצבאית ב־ . 1976 הם האמינו כי
חטיפת מתנגדיהם והעלמת גופתם היא
פשע משתלם. לכן הם המציאו שיטות
משיטות שונות: הם היו חוטפים אנשים
באישון־לילה, מטביעים את גופתם דד

מבתי־הכלא הצבאיים. הם מעולם לא
הודו בחטיפה, מעולם לא הודו כי היו
מעורבים בהעלמת אנשים. הם התנהגו
כאילו לא היו דברים מעולם. והנה, באתי
אני ופירסמתי בעיתוני את שמות הנעלמים.
כאן כאילו חתמתי על גורלי.
היו כאלה שחשבו כי בחרתי להתאבד.

״המכונה״ .במשך שנה וחצי הייתי ב־מעצר״בית
בביתי, עם שוטר צמוד ועשרה
שוטרים בלובי. הם פחדו שקומנדו ישראלי
יפרוץ לבית ויחלץ אותי, בסיגנון מיבצע
אנטבה. מה את צוחקת? זה רציני, זה
אפילו פורסם בעיתונות הנאצית בארגנטינה,
עד כדי כך זה מטורף.

• ספר לי על החקירות.

• ספר לי כבקשה על החטיפה
שלך.

חקרו אותי.

הם באו וחטפו. לקחו אותי 20 אנשים
בשלוש לפנות־בוקר.

עינו אותי.

• איד ז

לא יודע. הם כיסו את עיני, זרקו
אותי לריצפת מכונית ולקחו אותי למקום
סודי. בשנה הראשונה למאסרי הייתי בחמישה
בתי־סוהר. בשנה השנייה הייתי
אסור במשך תקופה מסויימת בבית־סוהר
צבאי באופן רישמי׳ וזה כמובן הקל

• על העינויים.

• מה הם רצו לדעת?

דברים מטורפים על הקשר של הציונות.
שמעת על תוכנית אנדיניה? הם האמינו
שהציונים בחרו בחבל־ארץ בדרום ארגנטינה,
הנקרא אנדיניה (על־שם האנדים),
כדי להקים, בו מדינה יהודית. הם האמינו
כי מדינת־ישראל אינה מספיקה לכל ה־

יוסף צ׳חנובר, קרא לי לשיחה ומסר לי
אינפורמציה. הוא לא לחץ, הוא היה מאוד
ידידותי. הוא אמר לי שאם אפרסם את
המאמרים יהרגו ארבעה אנשים: אחי,
הרב מרשל מאייר, הרב רוברט גרייף,
ורוברט קוקם — העורך של ההארלד
בשפה האנגלית, היוצא־לאור בבואנוס־איירס,
שהוא ידידי הטוב ושעזר לי
מאוד.
צ׳חנובר אמר לי שמחובתו למסור לי
את האינפורמציה הזו, המצוייר, בידו,
אך אני חופשי לעשות מה שאני רוצה.
תשובתי הבלתי־מתפשרת היתה, כי עלינו
לבקש מארבעתם לעזוב את ארגנטינה.
אם הם יסרבו לעזוב ויעדיפו לחיות
בסכנת־מוות, הרי שזו החלטתם. לנו, מכל
מקום, אסור להיכנע לאמצעי הסחיטה
שמפעילה ארגנטינה.

• האמנם ניסו להתנכל לארבעת
האנשים זרק
לגרייף, שעזב את ארגנטינה והמת־גורר
כיום בברזיל — הם ניסו להרוג
אותו. רוברט קוקם עזב לארצות־הבריה.
לא היתר, לו ברירה, ניהלו נגדו מסע
של הפחדות וניסו לחטוף את בני בן דד.10
אחי והרב מאייר עדיין בארגנטינה.

• מדוע לא פורסמו לכסוף מאמריך?
היתד,
לי פגישה נוספת עם צ׳חנובר,
שבה הוא מסר לי שיש לו מידע מהוריהם
(המשך בעמוד )58

ל בני הכותנה

ה מ עו לי ם

ל א הג דו ל • ביו ת ר -אברה טו ב • ביו ת ר

הקניה׳י?/
.־*׳הטובה
ביותר
״ *,1812

יא^^ראלי האופניים הטובים ביותר בעולמי

סוכן בלעדי לישראל ״טכניקה״ י. בוקשטין וזברה נע״מ

הפצה ומכירה לכל הארץ: מ .מצמן ־ אולמי התצוגה לאופני ״ראלי״ .דרך פתח־תקוה 110־ : 112 תל־אניב, טל.251789 .
* בלה שי ג ג בחנויות המורשות

עם( :לפי א בי)
תיקי דיין, שלמה וישינסקי
מיכאל ורשביאק אבנר חזקיהו
זהרירה חריפאי, חני נחמיאק
אלכס פלג, אסתי קוסוביצקי

הערב יום ג׳ 15.12ב ,8.30-מחר יום ד׳ 16.12ב 4.30-וב . 8.30-יום ה׳ 17.12
ב . 8.30-מוצ״ש 19.12ב 6.00-וב . 8.45-יום א׳ 20.12ב . 8.30-יום ב׳ 21.12ב־. 8.30

ל מס עדות, בתימלון
מוסדות ושירותי קייטרינג
מלון מודרני ונעים בבעלות יהודית.
חדרים יפים,
ארוחת בוקר עשירה.
מיקום מצוין במרחק־הליכח
מהמרכז התוסס של לונדון.
07£1א 0 0 883, 0 0 ^ 68 8 1 01
1£ 1 . 830-2115

אספקת כלי אובל ב איכו ת מעולה
היישר ללקוח

ל תנו ע ה
ול מ חול אי רו בי
בהנהלת ורד צבעון
מודיע על פתיחת סניף ברמת־גן

מועדון־ 5
למדסת ^זדשה

רוו׳ הם ,5הל־אייכ
טי׳ ״ 147263

יום שלישי 22.12.81

נו ט ס אידיאל

אבן גביתל 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

ה ק רנ ה
החרה
של הסרט הפוליטי
הישראלי

הגיע ונמצא במלאי
קרטון טריפלקס
^ 11?1דו אמריקאי

ק שו הדבש
של הבמאי

יעוד לבנון

663מ״מ x 917מ״מ 300 גר׳
טל 827315 ,822926 :

המועדון פתוח בימי שליטי
משעול 8.30 בערב. התוכניות
בערב.
מתחילות בשעה

תן טרמפ
ל חיי ל

רחוב יהודה המכבי ,81ת״א

טלפונים:
03-734595
03-725590

קבעת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערבת

טל 746480 1777075 .־03

ססוויו 81
ברחוב שדרות התמרים 4א( /ליד המשטרה)

אירובי

— ורד צבעיו

מ חו ל

בלט מודרני — חיה הלפרין (מבון וינגייט)

התעמלות ותנועה יוצרת
לילדים החל מגיל 4

התעמלות בקצב הג׳אז לנערות ולנשים

קורסים מיוחדים בהתעמלות
לנשים לאחר הלידה

התעמלות ואקרובטיקה לילדים מחוננים

יוגה — מייקל גפן

בלט קלאסי — נורית נתן (מיה ארבטובה)

ג׳אז — חיים אוחיון (מלהקת בת-שבע)
ההרשמה ביסים א׳ — ה׳ - 16.00י 19.00
בסטודיו ,81 רח׳ יהודה המכבי 81
ליד קפה. עונתי״ — פודם , 13 , 14 ,24 ,25 ,5
טלפון .458910
או לסניף רמת־גן, טל 730292 .

סין :

בשנות וד 50׳ הראשונות לחם צבא סין העממית
בקוריאה נגד כוחות מערביים, שהתייצבו למערכה תחת
דגל האו״ם. איש לא תיאר לעצמו שיבוא יום והסינים
יעלו את תרומתם הכספית להחזקת כוחות או״ם לשמירת-
השלום בחלקים שונים של העולם, בעיקר במיזרח התיכון.

ו ו וי

הגנוב של מובוטו בסכום כפול: שישה מיליארדי דולר.
לכל המשקיפים ברור שרק התמיכה הצבאית והכלכלית
המערבית משאירה בשילטון את מפקד המיבצר המפואר
הזה של העולם החופשי.
גם ג׳עפר נומיירי, שהקדיש שנים רבות להשמדה
שיטתית של השבטים הנוצריים בסודאן, נחשב במערב
כשליט צמא־דם. השבוע הותקף על־ידי כלי־התיקשורת
באירופה. נומיירי, בציניות אופיינית, סגר את הגבול
שלו עם אריתריאה. שיירות־המזון והתרופות לאריתריאה
נעצרו. שליט־סודאן הגיע לדx ,ם חשאי עם שליטי-
אתיופיה והפקיר את אריתריאה למדיניות ג׳נוסייד אתיו-

אריתריאה. העיתונאי המהימן ג׳ון פילג׳ר, שדיווח בשעתו
על זוועות קמבודיה וצידד דווקא בווייט־נאמים הפרו־סובייטים
בפרשה זו, מדווח בהרחבה על הסיוע הסובייטי
לג׳נוסייד המתבצעת באריתריאה. לדברי פילג׳ר מתפעלים
הסובייטים 24 ספינות נושאות־הליקופטרים 200 ,הליקופ טרים
נושאי־גייסות וכ־ 200״יועצים״ בפיקודו של גנרל.
הכוח הזה, ומטוסי המיג הסובייטיים, המופעלים על ידי
טייסים אתיופיים, מבצעים השמדה שיטתית של העם
האריתריאי, במטרה כמעט מוצהרת להגיע שם ל״פיתרון
סופי״.
פילג׳ר מדווח על מצב תברואתי נורא באריתריאה,

11181

סין חייבת לאו״ם כ־ 59 מיליון דולר. באחרונה איימו
עליה מוסדות האימון, שאם לא תשלם את חובה תאבד
את זכות ההצבעה בעצרודהאו״ם. סין אינה רוצה להפסיד
את המעמד הבינלאומי הבכיר, שבו זכתה ב־ , 1971 כש־החליפה
את טייוואן כמייצגת הרשמית של העם הסיני
באו״ם.
מזכירות האו״ם נקטה בגישה פייסנית כלפי פקין.
היא הסכימה לוותר על החוב, בתנאי שסין תתחיל לשלם
מעתה באורח סדיר. סין כבר שילמה 5מיליון דולר,
והביעה תמיכה בפעילות האו״ם ושמירת־השלום בלבנון.
באו״ם מקווים שמדינות אחרות, בכללן דרום־אפריקה
וברית־המועצות ייאלצו גם הן ללכת בעיקבות סין ולשלם
את חובותיהן לאירגון.

אריתוריאה:
הפגנה אנטי־ גרעינית ברומניה

רצח עם
ישראלים הניצבים משתאים ומלאי־הערצה נוכח הישגיו
הדיפלומאטיים של שר־הביטחון, אריאל שרון, עדיין
צפויים לטיפול־בהלם נוסף. אחרי שהצליח, בעזרת מנחם
בגין, לשכנע את הממשלה להפוך את הסובייטים לאוייב
רישמי של ישראל, התחילו עוזריו לשכנע את כלי-
התיקשורת בעדויות ממקור ראשון על הצלחת המסע
האפריקאי שלו .״שוב לא נהיה מבודדים,״ לחש אלי

שיתוף פעולה כל־אירופי
פית, בחסות ברית־המועצות. מיליון דולר, שנתרמו על ידי
מועצת הכנסיות העולמית לסיוע רפואי לפצועי הפצצות
הנפאלם באריתריאה, מוקפאים בבנקים בחרטום. נומיירי
הבטיח לאתיופיים שהוא לא יאפשר למשקיפים זרים
לסקר את זוועות אריתריאה, והוא עומד בהבטחתו.
גנרל סובייטי. אריתריאה היתד, תמיד קורבן למדי־ניות
רצחנית של אתיופיה ולאדישות העולם. ב־1962
איפשר העולם החופשי לקיסר היילה סילאסי להשמיד
עשרות ערים וכפרים באריתריאה, ולאסור על העם
האריתריאי להשתמש בשפה שלו. הסובייטים תמכו אז
בתנועה המרכסיסטית באריתריאה, וגייסו את ידידיהם
בכל העולם למאבקים ציבוריים ינגד האתיופים.
אבל עם ההפיכה הצבאית באתיופיה התבססו הסוב ייטים
בארץ זו, והפכו לבעלי־בריתם של האתיופים נגד

כ ר אנחנו 1ר אי
התמונה הזו לא נלקחה טביטאון של אש ״ף,
או מפירסום עויין אחר בעיתונות הערכית•
היא מלווה מאמר פרו־ציוני מובהק של יורד
ישראלי החי עתה בלונדון — אלון סאלמון שמו —

שליט סודאן נומיירי
ידיד שרון והסובייסיס
לנדאו על אוזני העיתונאים ,״בקרוב יהיו לנו בעלי
ברית חדשים. לא רק מובוטו ססה סקו מזאיר, אלא אפילו
שליט סודאן, נומיירי.״
נשיא גנב. לשני השליטים יש שם רע באפריקה
ובעולם. שניהם ידועים כרוצחים קרי־דוח, שהשמידו
שבטים שלמים בשיטות הגובלות ברצח־עם. מובוטו טיפח
במשך שנים את שכיר־החרב מיקל הור, שניסה באחרונה
את כוחו בהפיכת־נפל נגד נשיא סיישל, אלברט רנא.
נשיא זאיר הוא גם.גנב, במשמעות הראשונית של המילה.
העיתונאי יואב קרני דיווח לאחרונה בצהרון ידיעות
אחרונות שהונו הפרטי של מובוטו מוערך על ידי עיתונאים
אמריקאיים בסכום המגיע לשלושה מיליארדי דולר.
יומן חדשות־החוץ של הבי־בי־סי, שהקדיש לפני כשנה
תוכנית שלמד. למעלליו של מובוטו, העריך את אוצרו

שהתפרסם השבוע בשבועון היוקרתי הבריטי אקו־נומיסט.
זהו
כיום דיוקנה של ישראל כמעט בכל אירופה.
עיתונים קומוניסטיים, סוציאליסטיים, סוציאל-
דימוקראטיים, ליברליים ושמרניים מפרסמים את
אותו המידע, וכמעט את אותם דברי־הפרשנות•
כדאי לדעת.

על קטיעות אברים ללא־הרדמה, על מחסור בתרופות
ובפלאסמה, על אלפי־אנשים המתים ממחלות, הניתנות
בקלות לריפוי אילו רק התנאים היו סבירים יותר.
גאז־עצבים. עיתונאים ממעטים לדווח על אריתרי-
אה, שאין בה שום מתקני טלקס, טלפון או מיברקה.
עם זאת הצליחו האריתריאים להציג עדות משכנעת
שהסובייטים שיגרו לאסמארה (הבירה האריתריאית
הכבושה בידי האתיופים) משלוח של גאז־עצבים ב־5
ביוני . 1980
עדיין אין הוכחד, שהגאז־הסמית נמצא בשימוש צבאי.
שליט סודאן. ג׳עפר נומיירי, אינו מאפשר בדיקה. דוב ריו
הדליפו שההסכם שלו עם אתיופיה מחסן אותו בפני
סיוע סובייטי־אתיופי ישיר לאוייבו המושבע, שליט לוב,
מועמד קד׳אפי. שוב נוצרה קואליציה מוזרה בין שליט
בחסדי־המערב, ובין שליטים בחסדי הסובייטים במטרה
לחסל אומה קטנה וחסרת־מגן.

תנועת ה שלום :
תנ 91ה חד שה
ההפגנות נגד הצבת טילים גרעיניים על אדמת־אירופה
ביטאו תנועת־מחאה אדירה, וגם סייעו להרחבתה.
ביוני 1982 תיתכנס, כנראה ברומא, ועידה של כל תנועות־השלום,
כדי לתאם את המאבק נגד המילחמה. מצפים
להשתתפות תנועות־השלום, האיגודים המיקצועיים, איר-
גוני־כנסיות, רשויות מקומיות, ואירגוני סטודנטים ומרצים
מכל רחבי־אירופה.
פליטים מהמי-זרח. ועדת ההכנה שסיימה השבוע
את ישיבותיה ברומא, זומנה על ידי חבר המיפלגה
הנוצריודדמוקראטית(!) לואיג׳י גראנלי! .נציגים בכירים
מהמיפלגות הסוציאליסטיות של הולנד, פינלנד, אוסטריה,
ספרד ובריטניה השתתפו בדיונים. בין היתר נאמו בוועידה
שני פליטים ממיזרח־אירופה, ראש־ממשלת הונגריה
לשעבר אנדריאם הגדוש והסופר המיזרח־גרמני המבריק,
רודולף בארו. שניהם דירבנו את.מארגני הוועידה לשתף
כוחות־שלום מיזרח־אירופיים, שכוחם הולך וגובר, במאבק
כל־אירופי נגד הנשק הגרעיני.
השתתפותם של מתנגדי־המישטר ממיזרח־אירופה לא
מנעה את •נציגי המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית להשתתף
בדיונים. משקיפים סבורים שאת הוועידה ביוני 82׳,
שתהיה אירוע בעל חשיבות בינלאומית ראשונה במעלה,
ינהל ארנסטו מלו אנטונש, שר־החוץ־לשעבר של פור טוגל,
ומראשי תנועת הכוחות המזויינים, שהדיחה את
הרודנות הפשיסטית בארץ זו ב־.1974

ח״ ס ברעם

מה עליך לדעת
על צילום אירועים בווידאו
כדי להבטיח הנאה לשנים ולמנוע מפח נפש ואכזבה ממשפחתך.
חתונת הזוג הצעיר, חגיגת בר־המצווה
של הבן האהוב, ברית המילה לילד ה ראשון,
כל אלה ושמחות ׳מרגשות אחרות
הם מהחוויות היפות של חיינו.
משום כך אנחנו משתוקקים תמיד לשמר
ולהנציח אותן לאורך ימים• וההנצחה
הוויזואלית היא המבטיחה זאת.
אמצעי הצילום המקובלים, העומדים
לרשות בעל השמחה הם צילום במצלמה
רגילה, הנותנת תמונות ״סטילס״ (סטטיות)
וצילום במסרטת 8׳מ״מ, מבין
שתי אלו מעדיפים אנשים רבים את השניה•
אולם חסרונותיה של שיטת צילום
זו (ב־ 8מ״מ) עולים על יתרונותיה. העלות
הגבוהה של כל שניית הסרטה מייקרת
עד מאוד אמצעי זה, וכן גורמת,
בהכרח, לסינון בבחירת הרגעים שיצול-
מו ; משך. הזמן של סרט 8מ״מ הוא
בסך הכל 3דקות ברוטו. כך קורה, לא
אחת, שדווקא השניות הקריטיות והחשובות
ביותר (ניפוץ הכוס, למשל מוחמצות,
שכן באותו רגע ממש נאלץ הצלם
להחליף פילם ! וגם אם עברו רגעי ההסרטה
המגושמים בשלום, עדיין רבים
המקרים, שבעת ההקרנה בבית מסתבך
הפילם במקרנה ונפגם.
מסיבות אלו אנו מציעים לפתור את
ההתלבטות הכל כך מוכרת של מי יצלם
את האירוע החשוב על ידי בחירה בשיטת
הצילום החדישה בווידאו. אף לא אחת
מן התקלות שהוזכרו לעיל יכולה לקרות
בשימוש באמצעי זה. הצילום נעשה על
גבי קסטות, שאורך הסרט בכל אחת
מהן הוא שלוש שעות. באופן זה אין
אפשרות להחמיץ ולו דקה יקרה אחת
מן האירוע, כיוון שהמצלמה דרוכה לצילום
כל זמן הימשכו. צילומי הווידאו
הם בקול ובצבע, צבעיהם טבעיים ואיכותם
נשמרת שנים ארוכות (לכל אלה מביניכם
שוודאי ישמחו להיזכר בחברת
הנכדים

יתרונו של הצילום בוויד או
ואולם רשימת יתרונותיו העצומים של
הצילום בווידאו על פני צילום במסרטת
8מ״מ אינה מסתיימת בהשוואה הראשונית
שעשינו.
• בצילום בווידאו לא זו בלבד שאין
אנו צריכים לחשב כל שניה ולחסוך בסרט,
אלא ככל שנרבה לצלם כך ניטיב
לשמור את רציפות האירוע, ותוכנו יהיה
אותנטי לחלוטין. אנו מרוויחים גם את
השניות היקרות והרבות שאורכת החלפת
הסרטים במסרטה שכן, כאמור, אורכו
של סרט וידאו הוא שלוש שעות. ובעוד
שמחיר שלוש דקות של סרט 8׳מ״מ
ברוטו עלול להגיע ל־ 400 שקל ויותר,
הרי שצילום הווידאו, בן שלוש השעות,
אשר נעשה במכשירים משוכללים, מחירו
זול יותר ללא שום פרופורציות.
• פיתוחו של סרט 8ימ״מ נמשך שבועות
רבים, והוא כרוך במשלוח לחו״ל ובהמ־תנה
מייגעת. הצילום בווידאו מאפשר
לחתן כלה, למשל, להתחייל להיזכר בטקס
כבר למחרת יום התרחשותו ! ומי מאתנו
לא ירצה בכך ז שהרי ההתרגשות העצומה
תוך כדי השמחה משכיחה עשרות פרטים
קטנים, שאחר כך כה נעים לצפות ולהיזכר
בהם.
• השימוש היומיומי בווידאו הרבה יותר

נוח ׳מאשר בציוד ה־ 8מ״מ. כל ישיש
לעשות הוא לשלוף את הקסטה מן הארון,
להכניסה למכשיר וללחוץ על כפתור.
ואילו צפייה בסרט 8מ״מ דורשת
הוצאת המקרנה, הכנת האקרן, השחלת
הסרטים, טיפול בהחזרתם לאחור ועוד
— הגורעים ביותר מן ההנאה המיידית
ו הרצו פה.
יתרונותיה הברורים של שיטת הצילום
בווידאו גורמים לביקוש גובר והולך של
הציבור לשימוש בו. ואם גבור הביקוש
גדל גם ההיצע, ועמו התחרות, על יתרונותיה
ובעיקר חסרונותיה. ננסה להקל
עליכם את ההתמצאות בסבך האינפורמציה
הקשורה בנושא מתפתח זה, ולנווט
אתכם בין מכשלות אפשריות.

מקצועיות מעל לכל
בימים אלו, שבהם כל בע׳ל מצלמת
וידאו ממהר להכריז על עצמו כעל צלם
מומחה, עלולים אנשים רבים למצוא
עצמם מול שוקת שבורה. בנסיונם ״לח־סוך״
בהוצאות מיותרות, כביכול, פונים
בעלי השמחה אל צלמים המציעים שירותיהם
במחירים זולים יותר. אלא שאז
הם ׳מגלים לרוב, ששכרם יצא בהפסדם
הכבד: אצל מי שאינו בעל מקצוע מהימן
הם נתונים לחסדיהן של תקלות אין
ספור: החל מתמונות קופצות, קטעים
שלמים שנמחקו, צילום ללא פוקוס, פסקול
פגום וכלה בציוד שהתקלקל ברגע
׳האחרון ואין לו תחליף. בעלי השמחה,
שסמכו על צלם הווידאו וכמובן לא לקחו
בחשבון אפשרות זו נקלעים למצב שאין
לו תקנה.
בתוך ׳הים המתרבה והולך של צלמים
כאלה, אנחנו רוצים לספר על חברה
רצינית ומהימנה, המספקת את כל השירותים
׳הכרוכים בצילום וידאו, לשביעות
רצונם המלאה של לקוחותיה הרבים:
חברת ״וידאוסרט״ .למותר לציין,
שאצל חברת ״וידאוסרט״ לא יכולה לקרות
כל תקלה ׳מסוג זה או אחר: בנוסף
לכך שהם משתמשים בציוד משוכלל ומעולה,
אנשיהם מגיעים לכל אירוע עם
ציוד כפול. ואין זה דבר של מיה בכך,
שכן מחיריהם העצומים של המכשירים
ושל חלקי החילוף שלהם, הטיפול העדין
והידעני בהם המתבקש בהתאם אך אינו
מובן מאליו אצל מי שאינו בעל ׳מקצוע
כמותם, והמיומנות הנדרשת בהפקת כל
סרט וסרט, כל אלה דורשים מן החברה
מקצועיות מושלמת. ו״וידיאוסרט״ אכן
עומדת בדרישות הגבוהות שהעמידה לעצמה,
ונותנת תמורה מלאה ומעולה
לסכום שהיא גובה, צילום טוב הוא בראש
ובראשונה פונקציה של ציוד טוב. וזה
האחרון פירושו — מחיר. לבעלי השמחה
המתלבטים מומלץ להשקיע מעט יותר
— ולקבל הרבה יותר.
אחד הסיפורים היותר עצובים ששמענו
בנושא החובבנות היה על אותו צלם,
אשר גילה רק בסוף הערב, כי שכח ללחוץ
על כפתור ההפעלה. גם תקלה זו
אינה אפשרית אצל ״וידיאוסרט״ :לכל
אירוע שהם מצלמים מגיעים לא פחות ׳מארבעה
אנשי צוות(!) אחד מהם צמוד
למכשירי הבקרה (קול ותמונה) ,שניים
׳מצלמים בשתי ׳המצלמות ואיש קשר
האחראי על התאורה. בעניין זה ראוי

לציין, כי אנשי החברה משתמשים בתאורה
של 10,000 ואט, בשעה שראינו
כבר צלמים המסתפקים כמעט רק בתאורה
של האולם עצמו — הפוגעת מאוד
באיכות הצילום. בנוסף לכך קשורים אנשי
הצוות בינם לבין עצמן באמצעות מערכת
אוזניות, על מנת להבטיח הצלחה מקסימלית.
הצלמים החובבים שמחיריהם, כאמור,
זולים יותר, חוסכים לשם כך גם
בכוח אדם, ואין בעלי ׳השמחה ׳מובטחים
לעולם בתוצאות. הלא מקצועיים שוברים,
אמנם, את השוק מבחינת המחירים,
אך גם האיכות נפגמת, והסיום עלול
להיות עגום.
לשיטת עבודתם של אנשי צוות ״וידיאו־סרט
באמצעות שתי מצלמות יתרונות
נוספים, פרט לעצם הבטחת הנצחתו של
האירוע. בעת צילום במצלמה אחת
(אשיר, כמובן, ניתן להשתמש בו גם במסגרת
שירותיה של חברה זו) כרוך המעבר
מאזור פוקוס אחד למשנהו בכמה שניות
של טשטוש או בצילום רגעים מתים).
בצילום בשתי ׳מצלמות התופעה אינה
קיימת. חילוף התמונות ייעשה בין שתי
המצלמות, בין אם בהעברה מהירה או
ביצירת אפקט של תמונות משולבות. באמצעות
מכשיר הבקרה, שאליו מחוברות
שתי המצלמות, ייבחרו הצילומים שיוקלטו
על הקסטה, ועל כך מחליטים אנשי
הצוות בתיאום מלא ביניהם. שיטת צילום
זו מבטיחה גם שהסרט יהיה חי ומעניין
כל דקה, בעוד מצלמה אחת עסוקה בצילום
ה״גיבורים״ והזירה, תרה ׳השניה
אחר נושאים חדשים ללא הרף. ההבדל
במחיר בשימוש בין ׳מצלמה אחת לשתיים
הוא 75 דולר בלבד.
לצוות המפעילים של ״וידיאוסרט״
יתרון בולט נוסף: האנשים מגיעים ל-
׳מקום השמחה שעה לפני האירוע, מתקינים
את המכשירים, עושים ביקורת
והתאמת ציוד ומונעים כל אפשרות לתקלה.
ייחודם הוא בכך, שהם נשארים
עם בעלי השמחה עד תום המסיבה וממתינים
לפרישתם של אחרוני האורחים,
בלא להקפיד על לוח זמנים קצוב. והלקוח
יוצא נשכר ומרוצה.

גם למי שאין ב בי ת...
משכבר החלטת לצלם בווידאו _ איך
תדע במה לבחור ז
בשוק הווידאו קיימים סוגים אחדים
של מכשירים, אשר ׳מותאמים אליהם
שלושה גדלים שונים של קסטות. בסוג
הראשון, הנפוץ ביותר, ואשר כולל את
מכשיריהן של החברות ג׳י.וי.סי, נשיונל,
אקאי וסאבא, משתמשים בקסטות מסוג
,¥. 11.8.שהן בגודל הסטנדרטי השכיח.
פחות נפוץ מאלה הוא המכשיר של
חברת סוני, הפועל באמצעות קסטות
^ 1 8 £ ׳1והסוג השלישי והפחות
נפוץ מכולם, זה של פיליפס, משתמשים
בקסטות של אותה חברה.
לחברת ״וידיאוסרט״ י׳ש כל הציוד שהוזכר.
כך יכול הלקוח להזמין קסטה
מצולמת בהתאם לציוד שבביתו. זאת
ועוד — אם הדודה מצרפת, שלא זכתה
להשתתף בשמחה, רוצה לצפות בו בביתה,
אך המכשיר שלה שונה משלכם, יכולה
״וידיאוסרט״ להעתיק למענה את ׳הקס

הדרושה לשימושה וזאת — תוך פרק
זמן של 24 שעות בלבד !
מי שאין בביתו ציוד וידאו — עשוי
להתלבט באשר לאפקטיביות של ההשקעה,
אך כדאי לו לבדוק את עצמו —
האם לפני כמה שנים חשב שיהיה בביתו
מכשיר טלוויזיה ז שלא לדבר על זו הצבעונית
! קצב התפתחותו של הצילום
והשימוש בציוד הווידאו יהפוך מכשיר
זה לבן־בית בעוד שנים ספורות, וההשקעה
לטווח ארוך משתלמת.
גם לתקופת ״הבינתיים״ ,של עד קניית
הציוד הבייתי, מציעה חברת ׳ ״וידיאו־סרט״
שירות יעיל ללקוחותיה: בכל עת
שעולה הרצון מלפניכם להתמלא נוסטלגיה
מרגשת, ולצפות בקסטות שצולמו
בשבילכם, כל שעליכם לעשות הוא להתקשר
אל אחת המזכירות הסימפטיות של
החברה, ובו ביום יגיע הציוד ׳המושכר,
בצירוף טכנאי שיפעיל אותו למענכם. וכל
זאת תמורת תשלום סמלי.
אם יום חגכם התרחש לפני שנים
אחדות, טרם היות הווידאוטייפ, אל לכם
להצטער שהדבר קרה ״לפני הזמן״ .את
סרטי 8המ״מ שצילמתם לפני שלוש,
חמש ועשר שנים, תוכלו להעביר לקסטות
וידאו, לשמרן לאורך ימים, ולחסוך ׳מ עצמכם
את הסרבול המוכר שבהפעלת
ציוד ההקרנה. אם לסרטים הללו לא
׳מתלווה פס־קול, יוכלו הטכנאים של
״וידיאוסרט״ להתאים להם מוסיקת רקע
לפי בחירתכם. כיוון שבכל מקרה כזה,
מרגע שהחלטתם, העניין נעשה בוער, נוכל
שוב להרגיעכם: כל התהליך המסובך
הזה של העברת הסרט לקסטה, יתבצע
גם הוא בתוך 24 שעות ״ אחת האפשרויות
המפתות הנוספות שבתחום ה•
ווידאו היא, שניתן לשכפל כל קסטה כמספר
הפעמים שתחפצו.
נקודה נוספת שכדאי מאוד לזכור :
כשאתה נכנס אל צלם בסטודיו להזמין
צילום וידאו קח בחשבון שלאותו ״פוטו״
אין ציוד משלו והוא ייאלץ לשכור אותו.
כך גם מתייקרים המחירים ללא שיעור,
בנוסף לזאת שאינך מובטח בתוצאות. לכן
מוטב לפנות אל המקור עצמו. שם תח סוך
את דמי התיווך — ותקבל תמורה
מעולה להשקעתך.
לפני שאתה מחליט אל מי לפנות, אנו
ממליצים לך להתקשר אל ״וידיאוסרט״,
לקבוע פגישה בלתי מחייבת עם מנהל
החברח, יורם יצחקי, שישמח להוסיף ולהרחיב
את השכלתך בתחום זה. בין היתר
תוכל לראות הדגמות חיות מצילומי
הווידאו המעולים שנעשו בידיו ובידי
אנשיו.
חברת ״וידיאוסרט״ היא מחלוצות החברות
להסרטות אירועים הקיימות בא
ר ץ. זו השנה השלישית לה בענף ותחום
ההתמחות שלה אינו מצטמצם רק ל־הסרטת
שמחות משפחתיות שונות, אלא
גם להפקות אירועים. לרשותם כמה מערכות
ציוד, אשר מאפשרות להם לצלם
אירועים אחדים בו־זמנית.
משרדי ״וידאו סרט״ נמצאים ברחוב
רוזנבאום 5בת״א (מול בית ציוני אמרי קה)
ומספרי הטלפון שלו הם ,296662 :
.280666 ,280943 המשרד עומד לשירותכם
בין השעות 19.00—8.00 כל יום.

מוגש בשירות לציבור ע״י וידאוסרט

לקוראי ״העול הזח׳״
מבצע אנו נצלםעבורךסרטשל 3שעות
בוללמע׳ מוקסטה
תמורת $ 2 4 9בלבד

רח׳ רוזנבאום 5וד א.
טל׳ 296662

11*111111בשוס

טד קנדי הבן ומד קנדי האב: סוף שבוע בפאריס
אותם התלתלים, אותם תווי הפנים, אותו ה חיוך,
אותו השם — טד קנדי. ככל שגדל הבן,
כך גדל ורב גם דמיונו לאביו. לא רק הפיסי, אלא
גם הנפשי — כך לפחות מסתבר מן החיבה הית רה
שהשניים מגלים זה לזה בעת האחרונה. למ רות
שטד הבן לומד בפאריס, קופץ אליו האב
ולא לסוף־שבוע בלבד.
בהזדמנות זו גם צולמה התמונה, המנציחה את
השניים במצב־רוח מרומם, כשהם מטיילים ביחד

ליד הקאתדרלה של שארטר, הנחשבת לאחת ה יפות
ביותר בעולם. אחרי הביקור בקאתדרלה
יצאו השניים לדיסקוטק בשם אפוקליפסה, מקום
חביב במיוחד על טד הצעיר, שאינו מניח לאיש
להבחין בעובדה שהוא רוקד על רגל אחת בלבד.
רגלו השניה, נקטעה לפני שמונה שנים בגלל מח לת
הסרטן. קטיעת הרגל לא שיבשה את מהלך
חייו, הוא נושא פרוטזה, והוא עושה זאת בצורה
דיסקרטית למופת.

אדונם מק־גאבון:
הילדה זז!0בה
הננה אשה קטלנית
הפנים שייכות לנערה צעירה,
בת 19 בסך־הכל, העתי דה
להפוך לאחת הנשים היפות
והעסוקות ביותר בקול נוע.
עד היום הופיעה אלי
זבת מק־גאכרן תפקיד
אחד בלבד — היא היתה חבר תו
של קונראד (השחקן טי״
מדתי האטון) ,שהופיע ב תפקיד
הבן בסרט אנשים פשוטים.
אליזבת
לא נאלצה להמתין
זמן רב לתפקידה הבא: היא
מגלמת עתה את דמותה של
אבליו נסכיט בסרט רגטיים.
אין זה תפקיד קולנועי
טוב בלבד, כי אם גם הזדמ נות
לעבוד עם הבימאי מי־לרט
פורמן -ואחרי רו־ברט
רדפורד זהו בהחלט
המשך מעורר הערצה.
העולם הזה 2311

גי״נזס בוייד: מ ציל שניצל בנס
זה קרה לפני שמונה חודשים, ב־ 30 במרץ. הכדורים שנועדו לפ
גוע
בנשיא האמריקאי רונאלד רגן פגעו ביועצו, ג׳יימם בדיירי,
שסוכך בגופו על הנשיא. בריי־די
כבד־גוף ובעל מידות נדי בות,
שימש חומת מגן לנשיא,
אך נפצע אנושות מכדור ש חדר
לראשו (בריידי, המוטל
חסר־הכרה על הארץ נראה
בתמונה הקטנה למטה, מ שמאל).
הרופאים
הגדירו את מצבו
כקשה ביותר. אך בריידי נא בק
על חייו. אחרי טיפולים
אינטנסיביים ושורה של ני תוחים,
הוא יצא מכלל סכנה
והתחיל מחלים בקצב מדהים.
אחרי שעזב את בית־החו־לים,
על כסא־גלגלים, הוא בא
עם רעייתו ושתי בנותיו לח גוג
את שובו אל הבית הלבן.
הפגישה בוושינגטון עם הנ שיא
רונאדד רגן ורעייתו
ננסי נראתה כלקוחה מסרט־קולנוע
(בתמונה למעלה) כש־בר״די
כמעט בכה מאושר.
״עד לפני זמן קצר לא האמנ תי
שאזכה לראות את העולם
החיצוני, ועתה אני לא רק בוושינגטון כי אם בבית הלבן. אני חייב
להבריא ולחזור לעבודה. סוף־כל־סוף, הנשיא זקוק לי.״

*1 1 3 1 1 1 3 11*1111

ביל מקואה אלון בדי־ניע
פיל פוקואה מתמחה בסוג מיוחד של מישחק: הוא דוגמן דומם.
פירושו של דבר: הוא מחזיק בארבעה שיאי גינס על יכולתו להישאר
חסר תנועה במשך שמונה שעות תמימות. בזכות כישרונו זה
הוא מרוויח 1300 דולר לשעה, כשהוא מופיע בירידים, בכינוסים,
בצילומים מיסחריים ובמסיבות פרטיות.
פוקואה בן ה־ 35 התחיל את הקאריירה ה״קפואה״ שלו בהיותו בן
,14 כאשר השתתף במסיבת חג־מולד כחלק מן התפאורה. מה שנח שב
בעיניו כבדיחה פרטית צד את עינו של אחד האורחים, ששם
בכיסו של פוקואה כרטיס ביקור. מאיש זה זכה לעבודתו הראשונה
— כחייל־בובה קפואה בפארק שעשועים.
מאז שיכלל את תנועותיו, או ליתר דיוק את חוסר־תנועתו, והיום
הוא מתכונן להשיג שיא חדש — תריסר שעות ללא תנועה.

פיליו ליאון 2 :מעיל מינזן 21 ,זונות חול״ם 14 ,אונסיס,
30 שמלות 15 ,בגד־יס 9 ,תיבות איפור -
ציוד תובה למיס־תבל
״היו הרבה יותר יפות מנני,״ התייפחה פילין
ליאץ מאושר, כשהונח הכתר הכבד על ראשה ב־

כאלה פוסט(משמאל) :נל ילד אויניל
פארה פוסט זוהרת בפגישה מישפחתית עם ידידה הנוכחי,
ראיין או׳ניל ושני ילדיו, טייטום זגדיפית. לפארה, היום בת
,35 צפויה תחרות מבית, כשטייטום בת ה־ 18 גדלה ויפה מיום ליום.
אך גם לטייטום תחרות מבית — אחיה גריפית, בן ה־ ,17 התחיל גם
הוא משחק בסרטים. עכשיו מחפשים כולם תסריט לארבע נפשות.

רויאל אלברט הול (אולם הלונדוני המפואר) .בלילה
מאושר זה היא היתה. למים תבל 81׳ ,התואר המל כותי
הנכסף ביותר, שנפל פעם אחת גם בחלקה
של רינה מור* הפעם זכתה בו הנערה המתוקה
מוונצואלה.
היא בת 18 בסך־הכל, ובעלת מידות מרשימות
— גובהה 179 סנטימטרים, ו־ 61—91—61 בשאר

המקומות הקובעים. צוות השופטים בחר בה ברוב
הגדול של שישה קולות נגד אחד. פיליו הגיעה
למקום הראשון מתוך 66 מתחרות, ויצאה ברכוש
גדול 40 :אלף דולר, שני מעילים מפרוות מינק,
21 זוגות נעליים 14 ,ארנקים 30 ,חליפות ושמלות,
15 בגדי-ים 9 ,תיבות איפור, תכשיטים ואביזרים
תואמים, והעיקר: שורה של חוזים מרשימים לצי לומים
מיסחריים ולסרטי־פירסומת, המבטיחים או תה
לכל החיים.
העולם הזה 2311

צריך להיטיב עם אלה שנדפקו8״ פסק הרב
ודכשלמה לורנץ. ואריק שדון גמור סוף־סוף
אוניברסיטה
! 18 ראש המוסד לא האמין
למראה עיניו. ביום־הראשון
שעבר הוא בא לפגישה עם
נשיא־המדינה, יצחק נבון,
כדי לדווח לו על נושאים שו נים׳
ובפתח המתינו עיתונאים
וצוותי־טלוויזיה ישראליים וז רים.
הוא סגר את דלת־המכד
נית, הסיט את הווילון וביקש
מנהגו לזוז מהפתח. אחד מאג־שי־הלישכה,
שהבחין בו, מי הר
לרכב שחנה בריחוק מה כניסה,
והוביל את ראש־המו־דד
דרך פתח צדדי למישכן.
( 8העיתונאים שהמתינו
במקום לא חיכו לראש־המר
סד. הם באו לסקר את פגישת
הנשיא עם הד״ר המפוקפק
משה (״מישע״) ,מישבן.
הכל תמהו כיצד, אחרי 60 ימי-
שביתה, נראה מישכן במצב
בריאותי תקין, כשסימני שבי תת
הרעב הארוכה אינם ניכ רים
עליו.
8בניגוד לרושם שנוצר,
שר־החוץ הצרפתי, כאילו קלוד ש א סון, שינה את די-
עותיו מן הקצה אל הקצה בעת
ביקורו בארץ. הוא טען בשי חה
עם הנשיא שהקמת מדינה
פלסטינית בגדה המערבית היא
הפיתרון הכדאי לישראל. נבון
נמנע מלומר את דעתו, אך
העלה לפני שאסון את הטע נות
המוכרות נגד הרעיון.
81 ביום הלשון העיברית
הציע ח״כ שכח וייס שה מונח
הלועזי קואליציה ישונה
ל״בריתה״ ,או ״לחבר״ ,ואילו
אופוזיציה תהיה ״נגדה״ .הד״ר
אברהם וולפנזון הציע, ל עומת
זאת, שהקואליציה תיקרא
״תאגודת״ ,והאופוזיציה
״תנגודת״.
8שר־הפנים, הד״ר יוסף
בורג, נשאל איך תיפתר בע יית
המנכ״ל של מישרד־הד־תות,
גדליה שרייכד. ענה
בורג :״צריך מצפון נקי, לב
חזק וקצת שכל, כדי לחסל
את הפרשה — ושלושתם יש

אנשי בורג סיפרו לו

שהם טענו לפני שר־החינוך,
זבולון חמר שניצחון הצ עירים
בשאלת מינויי המנכ״ל
למישרד־הדתות יהיה עבורם
ניצחון־פירום. אמר בורג :
״המר בוודאי שאל מי זה
סירוס.״
8במפד״ל מתלוצצים ש רק
שם ישנם שני סגני־שרי-
חוץ. האחד הוא ח״כ יהודה

בני שליטא

ח״ב הדם אדום בכנסת. שליטא התבדח
מרשה שימצצו את דמי, אם

כן־ מאיר, סגנו של שר-
החוץ יצחק שמיר, והשני הוא
ח״כ חיים ד רו ק מן, שכבר
אינו מכהן בתפקידו במישרד-
הדתות.
81״רק עכשיו, כשהתמני-
תי לתפקיד ח״כ, קיבלתי מש כורת•
עד עתה חייתי רק מ תמלוגים
ששולמו לי על ספרי,״
סיפר הד״ר מיכאל

הליברלים, היה בין אחרוני תורמי־ביום
המיבצע שאורגן על־ידי מגן־דויד־עם
האחיות שהיו במקום :״כאן אני
עוד נשאר משהו אחרי שמצצו לי.״

(״מיקי״) כר־זוהר. לדבריו,
את 16 הספרים שחיבר עד
היום הוא כתב באנגלית. מ שום
שהוא פונה קודם־כל ל קהל
האמריקאי. הוא הושש
שאם יתרגמו אותם מעיברית,
רוח הספר תיפגע. הוא מספר
שאת הרעיונות לספרי הרי גול
והמתח שלו הוא שואב
מטיולים בעולם, בדרך כלל

דורון עירן
העולם הזה 2311
81 ארד לא האמינה למישמע
אוזניה. אחד מסדרני־הכנסת
ניגש אליה בזמן שישבה ב־מיזנון
הח״כים ואמר לה שיש
לה טלפון מבנה. ארד המודאגת
לא הבינם כיצד הצליח
עלי בן ה־ 9לאתר אותה, וח ששה
שמא יש לו בשורה
רעה עבורה. עלי סיפר שהוא

בן־צין ן רובין

ן־השר מסיעת תמ״י, הפתיע את אג־מגן־דויד״אדום.
בתחילה הוא נכנס,
השתהה כמה דקות בחדר ויצא. אנשי־הצוות היו בטוחים שהוא
מתחמק, ולא יבוא לתרום דם. אך רובין חזר כעבור רבע שעה.
רבי־

יועצו של ח״כ המערך מיכה חריש לענייני תקשורת ואנרגיה, לא רווה נחת
כשהוא בא לכנסת. רבים מחליפים אותו בשחקן שלמה ניצן ושואלים אותו
מה יומר בתוכנית הקרובה של מני פאר ״שעה טובה״ .יש המותחים ביקורת על דברים שאמר, ולאחרים
הוא נאלץ להראות את אישור השהייה שלו בכנסת, כדי להוכיח שהוא אינו שלמה ניצן. מיכה חריש עצמו
נראה משועשע מכל העניין, והוא מקווה שבדרך זו יוכל דורון למשוך עוד ח״כים לנושא האנרגיה.

ח״כ המערך נאווה

במסלולים לא־מוכרים,
הרפתקאות.
׳ 8בדיון בוועדת־הכספים,
על שינוי תוכנית־הח־ככון של
בנק טפחות, אמרח כלכלנית
הוועדה, סמדראל הגני, ש מטרת
התוכנית המוצעת היא
להיטיב עם חוסכים, שנדפקו
מקיומן של תוכניות־חיסכון
טובות יותר. בסיכום הדיון
אמר יושב־ראש הוועדה, הרב
שד מ ה דורנ ץ אכן, צריך
להיטיב עם אלה שנדפקו מ התוכנית.״
אחרי רגע של תדהמה
כללית הוסיף :״כדברי
הכלכלנית.״
! 8בעידכון האחרון למח זה
הסאטירי סטריפטיז אחרון
הציג המחזאי יהושע סוכדד
חידה: מה התחיל בארבע
עיניים, נלחש מפה לאוזן, התנסח
ונכתב על רגל אחת,
נחתם על הברך, נמסר מאחורי
הגב ושווה לתחת. התשובה:
מיזכר־ההבנה.

התקשר למלון שבו היא מת אכסנת
כשהיא בירושלים, וכ שאמרו
לו שאמו יצאה לכנסת,
הוא ביקש את מיספר הטלפון
של המישכן. הוא התקשר ל מרכזיה
והופנה לחדרה של
אמו, משם לסיעת המערך, ומ שם
למיזנון־הח״כים. ההמתנה
נמשכה יותר מרבע שעה. ה אם
המודאגת התעניינה לדעת
מה היתד, הסיבה לשיחת־ה־טלפון
הבהולה, ועלי שאל או תה
אם היא מרשה לו ללוות
מהשכנה 12 שקל, כדי לשלם
מם־חבר בצופים.
! 8סיפור שלא יופיע ב מאמרו
של הקולנוען שאול
דישי, המסכם את חוויותיו
כנלווה לבמאי הסרט גולדה,
הוא המקור לשמות העבריים
של הסרט. דישי מספר שהיא
התעניין אצל התסריטאי היהו־די-אמריקני
של הסרט, הרדלד
גסט, מה מקור השמות שהו פיעו
בתסריט, כמו אריאל

8 1באותו ערב סיפר ה שחקן
גדליה כסר שבניגוד
לשרים דויד לוי, אליעזר

ואחרים. גסט סיפר לו שלפני
שהתחיל לכתוב את התסריט,
הוא קנה את סיפרו של איסד
הראל, הבית ברחוב גריבל־די,
העוסק בפרשת לכידת
אדולף אייכמן ומשם ליקט
את רשימת השמות העבריים
שבהם השתמש בסרט וולדה.

שוסטק ויעקב מרידוד,
שר־הביטחון אריאל שרון

גמר אוניברסיטה. למשתוממים
הסביר :״אריק גמר את או ניברסיטת
ביר־זית.״

כן־אפרים, יואל

נשרי

״תיראו, תיראו, איזה שריר!״

קראה הדוגמנית תמי כן־עמי,
״זה הכל בזכות

נימי

ואיילי״.

נימרוד (״נימי״) ואיילין דריי־פוס
ערכו מסיבת יוכרהולדת ל
מכון
הבריאות שלהם, אליה הזמינו
את כל המתעמלים במכון וחב רים
קרובים •ס* איילין, שחז רה
יום לפני המסיבה מביקור ב־ארצוודהברית,
היתד, מלאת חוד
יות :״הייתי בכל הסרטים וההצגות
שרק אפשר,״ היא סיפרה ב התלהבות
.״ומה עם הקניות 1״

/א0״ מ מ
התעניינה הדוגמנית פינצ׳י מור,

אחרי שסיימו האורחים במסיבתם של נמרוד
^1ןין
| / 1# 1י ואיילין דרייפוס ליהנות מהמכשירים, הם עלו

דיסקוטק ונהנן מהלהיטים הלוהטים ומרחבת-הריקודים המהודרת.
הארוכות ברגליה המפורסמת תמי בן־עמי ופינצ׳י באו
יחד למסיבה ללא כל ליווי גברי,
והליצנים שבחבורה התבדחו ואמ רו
שהשתיים הן זוג ושאם פינצ׳י
לא היתד, תפוסה הן היו מתחתנות.
פינצ׳י נשואה לאיש אל־ על עמי
מו ר והיא אם לשני ילדיו, ואילו
תמי, שנפרדה מחברה אולמי פרי
בפעם המי־יודע-כמה, עברה להתגורר
בביתם של עמי ופיני
הזמר צביקה פיק

שבא למסיבה, סיפר שהוא חובב
כדורגל מושבע .״פעם שיחקתי ב ליגה
ק/״ הוא התגאה ,״אבל
עכשיו אני נזהר, כי קיים חשש
שיש לי מים בברך.״ זה יכול ב החלט
להפריע לזמר בקאריירה ה ספורטיבית
שלו ן נימרוד,
שהיה עד לפני זמן קצר קפטן
הפועל תל־אביב, שרוי בעיצומו
של סיכסוך עם חברי הקבוצה.
שניים שהצהירו שלמרות הכל הם
עדיין אוהבים ״וגם נמשיך לאהוב
אותו,״ הם השחקנים ריפעת
תורב ויוסי זאנה, העוסק גם
בצילומי אופנה מעת לעת, שבאו
לחגוג יחד עם נימרוד ואיי-
לין ו את תחום הכדורסל
ייצגו שחקני הפועל רמת־ גן
סטיכ מלוכיק, שנהנה מאוד מ־תשומת־הלב
שהרעיפו עליו הצל-

בטן הורותו
עלתה

וירדה

במדרגות

שייכת לרקדנית הבטן דגי גולדמן־סהר.
דבי לא התעייפה מן הריקוד. היא
וריקדה גין כל שולחנות הדיסקוטק.

חתימת ונד הגריל

נשיא מיסדר אבירי הגריל,
מוריס בנין (מימין) ,שרון
ומנכ״ל מלון דיפלומט, אילן וקסלר, לפני שהתחילו בסעודה.

152

אם איו אני לי
המועצות

בישראל,

הוזמנה

אנילי האלונן, סגנית הקונסול בשגרירות
פינלנד והיא האחראית על ענייני ברית*
לארוחה אשר ערכו אבירי הגריל.

מים והסכים לכל בקשותיהם המו זרות,
וקורקי גלסדן, שבא יחד
תמי
עם חברתו מיכל
בן־עמי, שפגשה במסיבה את אבי-
הפצועים שימחה הולצכרג,
הצהירה ללא היסוס :״אני מוכנה
להצטלם עם שימחה רק בתנאי ש הוא
ימצא לי בעל.״ שימחה ביקש
להדגיש שבא למסיבה לאחר יום
עמוס בביקורי פצועים ,״שזהו עי סוק
הרבה יותר חשוב מן המסי ״אני
נשבע כי אף
בות״
פעם לא אקלקל אוכל טוב, אשמור
תמיד על טיב הצלי׳ על השיפוד
ועל הגריל. אני נשבע למלא תמיד
את חובותי ולהתייחס בכבוד לכל
יתר חברי מיסדר אבירי הגריל.״
שבועה זו נשבע כל חבר חדש
המצטרף למיסדר שחבריו הם גס-
טרונומים מיקצועיים וחובבים. על
אבירי הימסדר לדעת ליהנות מ אוכל
בעל איכות טובה ולא להפסיק
לאכול ולשתות עד שהשביעו את
תיאבונם האבירים, ש נשיא
מיסדרם הוא איש העסקים
!מורים כנין, עורכים מיפגשי
סעודות מידי 3חודשים ומיפגש
זה, שנערך במלון דיפלומט, היה
ערב בסיגנון מיזרח: המיסדר הו קם
ב־ .1950 בשנה שעברה הצט רך
אליו סניף חדש: מצ ריים
ו לאחר שסיימו האבי רים
ואורחיהם את הארוחה רבת
המנות ועשירת הקלוריות הופיעה

71׳ 11!0 1 1ל 111 עושה מירי, שהסכימה להצטלם, אך לא
1#1111111 #י ! הסכימה לגלות את שם־־מישפחתה. מירי
נמנית עם קבוצת המתעמלים במכון־הבריאות של מישפחת דרייפוס.

שוירי ם

עליהם אחראים נימרוד ואיילין. תמי בן־עמי באה
תצוגת־אופינה, אחרי ועייפה
אומנם רעבה
אשר בה השתתפה, אולם היא לא התעצלה להפגין את שריריה.

בפניהם רקנית־בטן בשם דכי
גולדמן, שהיא אמריקאית המופיעה
בעיקר בבתי־מלון ושמה ה־מיקצועי
הוא סהר • 1 בבואם
למיפגש עונדים אבירי הגריל
מדליות על צווארם. הצבע הכחול
של הסרט שעליו מונחת המדליה
מלמד שבעליו הוא מיסעדן, ואילו
בעל הסרט האדום הוא נשיא ה־מיסדר.
כל צבע מלמד על דרגה
שונה בסולם הדרגות הגסטרוני-
מי סביב שני שולחנות

גדולים רוכזו שגרירי מדינות רבות
ונשותיהם, אך כדי לעשות ערב
זה למעניין במידה מירבית הפ רידו
בין הנשים ובעליהן. הפטרי ארך
האורתודוכסי ישב ליד אשת
שגריר מקסיקו, הגברת אלפונסו
דה גאראיי, ואילו שגריר צר פת
מארק בונפואה, שנוסף
להיותו שגריר הוא גם אביר ב־מיסדר,
שיעשע את אשתו של שג ריר
קנדה, הגברת גוז׳ף סטאנ־

פורד.

טיבי זפרוני ;

מירוץ בעמידה מד.
הדוגמניות מור, תמי בן־
עמי ובעלת המכון איילין דרייפוס. תמי ופינצ׳י היו

לבושות בלבוש כימעט זהה: מיכנסיים שחורים
וחולצה מוזהבת. מול האופניים ניצבת מראה
והמתעמל יכול להתבונן בעצמו בשעת התרגילים.

וזבובבים קובעים: תהיה מילחמה ב ל בנ1ן. נושה! קרה
ל דונל ד רגן. ומוחם בגין צריך ל שמור על בריאותו
! 8אורחי-הכבוד בהצגה
יסודי איוב, שהוצגה בירושלים,
היו יושב-ראש הוועד-
המנהל של רשות־השידור,
ראובן ירון, חבר הוועד,
העיתונאי דני כלוך, מנהל
הטלוויזיה יצחק י,צחי״)
ואיש־הטלוויזיה, שימעוני אכיטל מוסינזון. הם באו
לבדוק שוב אם ההצגה מתאי מה
לשידור על המירקע. ל תדהמתם
לא התפשטה השח קנית
רוז משיחי, כפי ש היא
עושה בדרך כלל, והם
היו בטוחים שהסיבה לכך היא
נוכחותם, או החשש מפג־ הציבור
הדתי בירושלים. מד
סינזון לא התעצל ובדק את
העניין. התשובה שנתנו לו
אנשי התיאטרון הקאמרי היתה
שגם לרה משיחי אין ברירה,
ושלושה ימים בחודש אין היא
מוכנה להתפשט.
! 8האסטרולוג הרצל
ליפשיץ כבר הכין מפר, אס טרולוגית
לשנת ,1982 ולדב ריו
יש בה מיספר הפתעות.
לאריאל שרון הוא צופה שנה
גדולה. תהיה לו הצלחה מסח ררת,
ומכאן והלאה הוא רק
יטפס למעלה. מנחם יפגין
חייב לשמור על בריאותו ב חודשים
מאי־יולי. לעומת זאת,
בחודשים ינואריאפריל הוא
ייהנה מבריאות טובה. לקראת
סוף הקיץ תהיה הפתעה פולי טית
מרעישה. עזר וייצמן
יחזור לפעילות פוליטית בליכוד.
המצאת האנרגיה של ה שר
יעקב מרידוד תתגלה
כנכונה. הנשיא האמריקאי
רונלד רגן יסיים את תפקי דו
בסוף השנה האזרחית. פי נוי
סיני לא יתממש, ואין כל
ספק, לדעת ליפשיץ, שבצפון
תפרוץ מילחמה.
! 8חוויות מוזרות פוקדות
אנשים המופיעים בתיכניות־טלוויזיה
פופולריות. הבדרן
דופי גל סיפר שאחרי שד,ו

״ ייי

ראיין על תחושותיו בתקופת־המעבר,
סיפר ניצן :״בפעם
הראשונה שהדלקתי אור בשבת
הייתי משוכנע שהיד
תיפול לי.״
81 אחרי שצוות תוכנית־הרדיו
חמש בעיקבות אחד
חשף את זהותו של נעלם־
התוכנית, ח״ב דב כן־מאיר,
אמר מנחה התוכנית, שמואל
שי, שלא ברור לו למה התכוונה
האסטרולוגית אס וגר
נצר, כשאמרה שלבן־מאיר
יש קווי־אופי של ״גבריות
מעודנת״ .בן־מאיר הציע שישאלו
בנושא זה את אשתו.
נצר הסבירה שהתכוונה לטעם
מאופק בלבוש ובהופעה. אמר
שי :״באמת אף פעם לא
ראיתי את בן־מאיר בא לכית
ברנד, לא בסמוקינג ולא ב בגדים.״

8מיכתב משעשע הגיע
לאולפני הטלוויזיה הלימודית
והיה מופנה לשייקה או פיר.
הכותבת, פרי סימון
מחיפה, הציגה את עצמה כרק-
דנית־בטן וכתבה לאופיר :״כ־אוהדת
נלהבת של הופעותיו,
ובמיוחד של רעיון השיעורים
לערבית בטלוויזיה, הייתי ריצה
לנדב את שרותי כרקדנית־בטן
לגיוון תוכנית הלימודים
בשפה הערבית, אולי בפרק
הלימוד על אנטומיה. בטוחני
ששילוב קטע־ריקוד לצלילי־מוסיקה
עשוי להפיג את מתח
הלימוד, ולקרב את תלמידך
לתרבות ולפולקלור הערבי.״
צוות התוכנית סאלם ותעלם
התלהב מההצעה, אך היא לא
תצא לפועל, משום שכל ה תוכניות
כבר הוקלטו.
81״לא ירדנו מהארץ,״
סיפר התיירן גד גרייפר ב מלאת
שנה להריסת ביתו ב גדרה.
גרייבר, שפרשת בניית
ביתו הלא־חוקי הסעירה את
הארץ, סיפר שבאותו שטח הוא
מגדל כיום פרחים.״ הוא טוען

היה נגן־אורח בהופעת״הבכורה טל
1 | 1] 11,1 ] 11 * 1 1
להקת ״קליק״ .הוא ביצע יחד עם
4 4י 1# 1י | 1 הלהקה שיר חדש, פרי יצירתו. סנדרסון צולם בהפסקת ההופעה,
מאחורי הקלעים, עם מתופף־הלהקה, ז׳אק גולדברג, בעל העי ניים
המתגלגלות. טנדרסון, שאינו נראה מפוחד מהמתופף, לא
החזיק בידו תיק ג׳יימס־בונד, כפי שנדמה, אלא את הגיטרה שלו.
_ יזרעאלי הציע לשחקני תי-
י אטרון הבימה להפוך את קיר־הלבנים
שבמיזנון השחקנים, ש מאחורי
הקלעים, לכותל המע רבי
שלהם. הוא יעץ להם לת־

אמר ל ^

ר׳ל״ ,ר גן ע ם

! 8אחרי שהקבלן אפיהם
גינדי מינה את תא״ל (מיל׳)
אפרים (״פיחוטקה״) חירם

י ל ^ גייי׳
לן׳גי ע 0
ל/יי׳ .לי מי/

כמנכ״ל החברה שלו, נחתם
הסכם דומה בין ׳מיפה ויגאל
גינדי ובין תא״ל (מיל׳) אחר,
אכרהם כרעם, שהיה עד
לאחרונה מפקד בכיר בשריון.
האח יגאל הסביר שאין זו
מלחמת־גנרלים בין שתי החב רות
הגדולות בראשון־לציון,
אלא שהם החליטו לנסות איש-
צבא בתפקיד מינהלי. לדבריו,
הם הכירו את ברעם כשבא
אליהם לרכוש דירה.

אמריקנו אמרטו רום וודקה לימון הרביעיה החדשה

משקה ראשון• אצלכם בבאר

כרמל מזרחי

שולחן בבית־קפה בתל-אביב,
שאליו הסבו הד״ר לספרות
גבריאל מוקד ומשוררים
צעירים מסיעת עכשיו, הוא
טען שהוא מועמד לקבלת פרס
נובל.
81ח״כ המפד״ל לשעבר,
דויד גלס, התבטא בראיון
בדבר השבוע שיש לעצור ב־מפד״ל
את מה שכינה ״המריזם״.
במפד״ל הספיקו להגיב על כך
ביום השישי בצהריים ואמרו
שהוא התכוון לפטישיזם.

:מריל׳ גי ״ ״7ג גי לי מ ^׳

הגיב בביטול על מתן פרס־

ישראל למשוררים יהודה
עמיחי ואמיר גלבוע. ליד

תנו בן ה־ 14 של הח״ב החיפאי, ליווה את אביו לערב ראיונות שבו הוא רואיין

111914י 11 בתל־אביב. בעוד האב מעשן מקטרת, החזיק נועם בפיו מזלג, ונראה כאילו הוא
מחקה את אביו ומעשן אף הוא. נועם הוא תלמיד הכיתה החמישית, באותו בית״ספר שבו למדה אמו.
פיע בתוכנית תשע בריבוע,
עצר אותו מישהו ברחוב ואמר
לו :״אורנה פורת, הא?״
׳ 8השחקן שלמה ניצן
סיפר בערב־ראיונות עם מני
פאר שהוא התחנך בבית דתי,
ולמד בישיבה. לשאלת הס־

שמי שתרם, בעקיפין, להריסה
היתד, העיתונות, שלא הירפתה
מהנושא. כיום הוא נמצא, ל דבריו,
בתהליך של שיקום נפשי
מהפרשה, שפגעה קשות באשתו
ובששת ילדיו.
81 בימאי התיאטרון יוסי

חוב לסדקים פיתקות שונות,
וכראייה לרצינותו הוא התנדב
להיות הראשון. אחר־כך, כש פתחו
את הפתק שהניח, מצאו
שהיה כתוב שם :״להתראות
בקאמרי.״
! 8המשורר דויד אפידן

81 לשולחנם של סגן־שר־התחבורה,
דויד שיפמן, ו-
שר-התיירות, אפרהם שריר,
התקרב אחד מהמוזמנים למיז-
נון הח״כים ופנה לשריר :״ה חליפה
שלך יפה. באמת יפה.״
שריר חייך אליו וענה :״אשתי,
ריפקה, היא שקנתה לי את
החליפה. היא קונה לי את כל
הבגדים.״ התערב שיפמן ב שיחה
:״אצלי זה אחרת. מי
שקונה את הבגדים זה אני,
גם לעצמי וגם לאשתי.״

מיקבי ראשו! לציון וונ ר 11יעקב

העולס הזה 2311

אנ שים
פסוקי ה שבוע
• שר־ הביטחון ארי

יטרון, על איומי־השבי-
תד. של עובדי מישרדו :״אק רא
לוועד־העובדים, אכניס או תם
לחדר הישיבות, אעשה
להם, בר, והם יבהלו!״
י• הנ״ל :״ישראל לפותה
בצווארה על־ידי סוחרי-
נשק בעלי השפעה במערכת-
הביטחון.״
• אריה גנונר, יועצו
המיועד של שרון :״מעולם

בלונים

מאת

דניאלה שמי

והשני הוא סתם קריפלד.״
$הג״ל נ ״אני לא פוחד.
דק ערבים פוחדים.״
9הנ״ל נ ״אני שומר
שבת כבר שנה וחצי. אתם
לא יודעים איזה תענוג זה
לשמור שבת. נרות, חלות.
הנה, יש לי כיפה בכיס.״

6יושב־ ראש הכנסת,

מנחם סכידור, בעת מיבצע
של התרמת־דם במישכן :״נר אה
שהיום תהיה ישיבת־כנסת
חיוורת.

ח״כ המערד מיכ

כר״זוהר, באותו מעמד
:״האם מקבלים פה דם
כחול 1״

אני אפתח
א ת הפה !

בורדה ממרר

(מימין) ,נספחת־התרבות של שגרירות
אושטריה, באה להצגת-
הבכורה של ההצגה של תיאטרון באר־שבע ״אגדות מיער וינה״
מאת האוסטרי פון־הורבאס, המספר על נערה העומדת להינשא
לגבר שבחר אביה. היא באה לבאר״שבע עם השגריר האוסטרי
בישראל, ד״ר אוטו פליינארט( .משמאל: עומדת המנהלת
פינס). ציפי באר״שבע,
תיאטרון של האומנותית

ל הישראלי בעל רשת המועדונים בגר-
מניה, חזר מחופשה בסנט־טרופה עם

1 1 1 1 /1 111
חתיכה בלונדית, ולדבריו זו חיתח חופשת נהדרת — חוץ
מהעובדה שגנבו לו מהכספת של בית־המלון 12 אלף מארדן.
לא נכשלתי בשום דבר שקיבלתי
על עצמי.״

*< ח״כ המעיד, הרב

מנחם הכהן, בעניין גנגר:
״שרון רוצה שמול הביקורת
וגלי־הקיטרוג, מישהו יגנגר
עליו.״

• מנב״ל ״מוסיאון ה
ארץ״
,רחכעם (״גנדי״)
זאכי, על המסע שניהלו נגדו
״אחד מהם
שני ח״כים :
רמאי, שקרן, עריק מצה״ל,
שברח ממילחמת יום־כיפור,
העולם הזה 2311

; • הנ״ל, על המאבקים
במערך :״אנשי השורה הש ניה
במיפלגה החליטו שלא
לשמש עוד בשר־תותחים ל־מילחמות
הפנימיות בצמרת.״

• ה״כ המפר״ד יהו

כ ן ־ מאיר, כשהציע לדחות
מסדר־יומה של הכנסת
את הנושא של יום־זכויות־האדם
:״חוק זה הוא חוק
שינאת־ישראל, ופוגע בעם
ישראל.״

בחר
את המתאימה דן־
6שראח ריו ת
נגדחדורהבמכסות נו ס עי ם.

המחיר החל מ־*

284,812ש׳

המחיר החל ט־׳

323,937ש׳ 505

המחיר החל מ־י

*״׳״יי 04ו

המחיר החל מ -

196,212ש׳ 305ז £1 (£ 0 €ק

המחיר החל מ־־

*״״״י 504

המחיר החל מ־י

£1 (0 £ 0 1 3• 0 5סטיישן ק

ס טיי שן

המחיר כולל מע״מ נכון ליום 12.81׳11

ה ארי

שונ תסרה

המפיץ הבלעדי: דור לובינסקי בע״מ, תל־אביב: רח׳ שונצינו ,16 טל6 333214 ירושלים: רח׳ הס 3סל. 228488 .סוכנויות ירושלים: מוסך גסנר,
איזור התעשיה טל2 523221 חיפה: אוריאל כהן, רח׳ אלנבי ,51 טל3 .־.531282 רכב הצפון בע״מ שדרות בן־גוריון(שד׳ הכרמל) 8טל.520461 .
נצרת: מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התעשיה החדש, טל .56860 - 71339 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל ,25 טל .31689 .שכם:
עומר כליפא, רה׳ פייסל, טל .7894 .רמאללה: מכון ״אל מצרי״ אל בירה, איזור התעשיה, טל .3657 .באר שבע: מוסך אכספרם, איזור התעשיה,
טל .78292 .אשנב הנגב, דרך חברון .3טל.33210 .אשקלון: אלבי ושות׳ סוכנות לרכב פיג׳ו, איזור התעשיה, טל 52757 051 כפר סבא: מוסך פוספלד,
טל .20161 .נתניה: לוינקופף הרמן, רה׳ שוהם ,4טל.35081 ;37821 .

העולם הזה 2311

או ששני יהודי-כורסה אלה הריחו, כחושי־הם
העד-טיכעיים, כי כד השקעה כגנרל הזה
תשא, כבוא היום, תשואה של אלפי אחוזים?

1 1 1

ולי אין זו אשמתו.
י אולי זו אשמתי גילבד.

פשוט אינני אוהב את הטיפוס הזה.

ראיתיו בטלוויזיה. חזרתי והסתכלתי בקטע הזה כמה
וכמה פעמים.
הוא נראה לי כיהודי חלקלק, רדוד, ערמומי, לא הבם,
כדאיניק, חמקמק, מתחסד, צבוע.

כקיצור: באותו טיפוס של יהודי נודד, איש
הכורסה, חסר השורשים והמולדת, שבו מרדה
הציונות כאשר קמה.

אותו טיפוס של יהודי אשר בנימין זאב הרצל תיאר
אותו, באירוניה קטלנית, בעמודים הראשונים של אלט־נוילנד,
כאשר ביקש להסביר מה גרם לו לגיבורו לרצות
להתאבד.

באשר איש בזה הופר סמל־המדינה, זוהי
הכרזה פומבית על פשיטת־־רגל — פשיטת
רגלה של המדינה, של הציונות, של כל ערכי
חיינו.

האווירית עוד פעלה כראוי, לא עלה על דעתו של אריה
גנגר, בן ה־ ,22 למהר הביתה?
אחר־כך באה מילחמת יום־הכיפורים. אריה גנגר
היה בן .28 הוא לא בא.
״אי־אפשר היה להגיע,״ הודיע לאקונית בראיון־הטל־וויזיה.

אריה גנגר הגדוד? האיש המצליח
ככל דבר כחיים? האיש הטס כיום במטוסים
פרטיים, והנוחת על גג הפנטהאוז שלו?
הוא לא יכול היה להגיע?

קשה להאמין.

ר יום קל להגיע. יש מטוס פרטי. אין מילחמה. יש
״ אריק שרון. ויש משולם ריקליס.
תפקידו של ריקליס בכל הפרשה אומר גם הוא דר שני.
כמו גנגר׳ ריקלים הוא יורד. כמוהו, הוא לא ד.צ־

! 1תעלומה הצופנת כקירבה שתי חידות ן
מדוע רוצה גנגר לקבל את התפקיד, ומדוע
הטיל עליו אריק שרון תפקיד זה.

למה לו?

הקשבתי לדבריו של גנגר, הקשב היטב. הסתכלתי
בפניו, בשעה שאמר אותם.
צר לי לומר: איני מאמין.

ההסבר הפשוט הוא אכן פשוט: הוא מצא יורד
ממולח. הוא התרשם ממנו. הוא החליט להחזירו לארץ.
הוא הציע לו תפקיד — הבה נקרא לו בשמו — של
סגן־שר־הביטחון בפועל.
אלא שאין זה כל־כך פשוט כאשר מדובר ביהודי
שהוא גם מממן חשוב של הקאריירה הפוליטית שלו,
ושהוא יד־ימינו של מי שהעניק לו את החווה הגדולה
שהפכה אותו לבעל־בעמיו.
מזה כבר נודף ריח מסויים.

איני מאמין לו שנתקף לפתע, בעיקבות
שיחה עם אריק שרון, התקפה עזה של פטריוטיזם
ישראלי, כבחינת יצר שאינו ניתן
לכיבוש.
הנה קם לו יהודי בבוקר, בפנטאוז שלו בשדרה
החמישית, מתחת למינחת. של שני המסוקים הפרטיים
שלו, ומחליט שעליו לעזוב את הכל ולחזור לארץ, שאותר.
נטש לפני 19 שנים.

אך לא זה העיקר.

לעזוב את הבל? לאו דווקא.

אין זאת תמונה של אדם שלקה כהתקף
עז של יסורי״מצפץ, שהחליט לשרוף אחריו את
הגשרים ולחזור ולהיות לישראלי לכד דבר.
זוהי תמונתו של אדם שהחליט לצאת להרפתקה
מסויימת לזמן מוגבל, תוך הימור על משהו שאינו
ברור לו די צורכו.

ומכיוון שאריה גנגר
ככל אשר עסק עד כה,
פתקה כרווח מופלג, יש
גם מן ההרפתקה הזאת
הצליח ותמיד להניח כרווח

— לדבריו —
יצא מכל הר שלדעתו
ייצא
גדול.

ינטרמצו קטן: הפטריוטיזם
י * והשרות בצה״ל.
לדבריו, שירת שרות־חובה כמם־כף בחיל-האוויר, לפגי
שיצא לארצות־הברית כסטודנט לכלכלה.
במילחמת ששת־הימים היה בן .22 מיטב הגיל ללוחמים.

אריה

גנגר

הוא
לא הגיע לארץ.

מדוע? לדבריו, המטוס הראשון היה מייועד לטייסים
ולטנקיסטים בילבד. מכיוון שלא היה אלא אזרח לא־חשוב,
לא ניתן לו לטוס. כאשר השיג מקום במטוס,
התעכב זה במשך שלושה־ארבעה ימים ביוון. כשהגיע,
לבסוף, כבר נגמר הכל.

זהו סיפור מוזר כמיקצת.

המילחמה החלה ב־ 5ביוני. אך לפחות שבועיים לפני
כן כבר דיה קיים בישראל מתח עליון. הוכרז על גיוס
טוטאלי. כל ילד ידע כי עומדת לפרוץ מילחמה.
האם במשך כל השבועיים האלה, כאשר התחבורה

אדם המופקד על מערכת זו רוכש תוך זמן
קצר ידע עצום. הוא גם רוכש קשרים אישיים
ויחסים אישיים, שלא יסולאו כפז(פ שוטו כמשמעו)
כאשר יחזור לעסקיו הפרטיים, הכוללים
מיסחר כנשק.

אין כל הוכחה לבך שריקליס־גנגר אמנם חושבים
מחשבות כאלה. אבל האפשרות נפתחת לפניהם. זוהי
עובדה אובייקטיבית.

ך* חידה השנייה הכלולה בתעלומה הגדולה נוגעת
י י למניעיו של אריק שרון עצמו.

1 1 1
^ פרשה כולה עטופה בתעלומה בלתי־חדירה.

אין הוא מתכוון לוותר על האזרחות האמריקאית
שלו — זו שהוענקה לו כאשר נשבע לוותר על הנאמנות
לכל ריבון אחר וכל מדינה אחרת, ולשמור אמונים ביל־עדיים
לארצות-הברית של אמריקה.
(למעשה טוען גנגר שהוא נשבע אז לשקר. בשפתו
האופיינית :״הנאמנות שלי לארץ היא ¥ 0 1 0
ישראלי 0 £א — 0ישראלי
׳0011811

אי ן הוא מתכוון למכור את הפנטהאוז שלו. הוא
רק משכיר אותו. הוא יהיה מוכן לשיבתו בכל עת.
אין הוא מתכוון כלל וכלל להעביר ארצה את רכו שו,
חברותיו ונכסיו בארצות־הברית. להיפד. הוא אומר
שאינו זקוק למשכורת רצינית בארץ, מכיוון שימשיך
לחיות מן הנכסים האלה.
משמע: מיסטר אריה גנגר יישאר אמריקאי, בעל
דירת־פאר במרכז מנהאטן, בעל חברות ורכוש ונכסים
בארצות־הברית( .אין עיני צרה בו — כל עוד אינו
מתיימר להנהיג בו־זמנית את המדינה שלי).

די* אם יכול להיות כדאי לצמד ריקליס—גנגר לוותר
י • לשנח־שנתיים־שלוש על שרותו של גנגר, תוך ויתור
על משכורת שנתית של רבע עד חצי מיליון דולר (אם
אכן הוא מוותר עליה) כדי לשרת כמנהל מיסחר־הנשק
של מדינת־ישראל?
על כך יש למומחים הישראליים דיעה שאינה אובייק טיבית,
אך שהיא בהחלט מעניינת.
ישראל היא אחת מגדולי הסוחרים־בנשק בעולם. מים־
חר זה יגדל עתה עוד יותר, בעיקבות שיתוף־הפעולה
האיסטראטגי עם ארצות־הברית, המעניק לישראל תפקיד
של קבלן־מישנה ושכיר״חרב בכמה ארצות באפריקה
וביבשות אחרות.
על מערכת כבירה זו אין שום ביקורת יעילה. ביקורת
כזאת כלל לא תיתכן בשטח שבו מתנהלים עסקי-ענק -
במזומנים, בדרכים עקלקלות, תוך תשלום סכומי־שוחד
כבירים מתחת לשולחן למלכים, לנשיאים, לשרים ולפקי-
דים בכירים.

על־ידי הבאת איש זה מן החוץ — תרתי־משמע ותלת־משמע
— מוציא אריק שרון את כל הממלכה האדירה
של מיסחר־הנשק הישראלי מידי המערכת הקיימת, על
פקידיה ואלופיה, ומוסר אותה בידי איש הנתון באופן
בילעדי לביקורת שלו עצמו.
כלומר: כל הפעילות הזאת, שיש לה השלכות מדיניות,
כלכליות וצבאיות כבירות, תהפוך אחוזתו הפרטית
של אריק שרון, בעזרת ידידיו המיובאים, התלויים בו.

אריה מג ר: כל דבר הופך לזהב
ליה להגיע לכל מילחמות־ישראל. גם לא למילחמת־העצמאות,
שנמשכה יותר משנה תמימה.
ריקליס הדים את גנגר מאשפתות והפך אותו למה
שהפך. הוא גם ערך את ההיכרות הגורלית בינו ובין
אריק שרון. ולדברי גנגר עצמו, ריקליס עוקב עתה
בענייו רב אחרי תהליך הפיכתו לאיש־מפתח במערכת־הביטחון
של ישראל.

שני יהודים ממולחים, היודעים להפוך זבל
לזהב. שני יורדים, שלא סיכנו מעולם את
עורם כמידחמות־ישראל. שני סופר־פטריוטים
ישראליים על נהרות ניו־יורק.

שניהם הימרו עוד בשלב מוקדם על הסוס אריק
שרון. ריקליס מימן — בעסקות סיבוביות מסובכות —
את החווה של אריק. שניהם נתנו מכספם הפרטי למיפלגת
שלומציון. שניהם עזרו לממן, יחד עם ממשלת גרמניה
וגורמים אחרים (ראה יומן אישי) את מיבצע־התעמולה
של שרון במערכת־הבחירות האחרונה — הטיולים ההמו ניים
בין ההתנחלויות בגדה המערבית, אשר רוח גוש־אמונים
אפף אותם.
(גנגר טוען כי ״נתן לכולם״ ,וכי תרם לכל המיפ־לגות.
הוא לא פירט. למי? לרק״ח? למפ״ם? לשל״י?
לד״ש? ואולי ל״רב״ מאיר כהנא או לתחייה?)
מה היה המניע להשקעה המאסיווית הזאת באריק
שרון?
האם רק נסיון זול של משתמטים לקנות לעצמם
בדיעבד כשרות מוסרית בישראל, על-ידי הזדהות עם
גנרל עתיר־קרבות?
(כמו הגרמנים, להבדיל, שיש בעברם כמה כתמים
נאציים מימי השואה, המממנים כיום לאומנים ישראליים
כדי להצטייר, בדיעבד, כחובבי-יהודונים).
האם זה רק ביטוי למה שקרוי, שוב בשפתו המייו־חדת
במינה של גנגר עצמו1 ,זב< 8 שהוא

12* 73־ 1

אריק שרון מוריד מסך־כרזל כין הציבור
הישראלי וכין פעילות זו. הציבור לא יידע
עליה דכר וחצי־דכר — לא הציבור, לא הכנסת,
לא הממיטלה, לא מכקר־המדינה.

זהו חלק ממאמצו הבלתי-נלאה של שרון להפוך את
האימפריה החדשה שלו, על כל חלקיה — השטחים הכבושים׳
הרכש, מישרד־הביטחון, צה״ל — לנחלתו הבילעדית.
לשם כך עליו לסלק ממנה את כל מי שאינו סומך
עליו אישית, ולשים במקומו את אחד מאנשי־אמונו
ואנשי־שלומו. לשם כך עליו גם לסלק ממנה כל סיקור
עיתונאי.

כל זה ככר נעשה. תוך שנה-שנתיים, כאשר
אריק יהיה סוכן לשים את ידו על הנהגת
המדינה, יוכל להתבסס על אימפריה פרטית זו.

> 91 9

^ ך, כפרשה אחת, אנו מוצאים את כל התכונות
״ של המחלה, האוכלת עתה את גוף המדינה.
יש פה פשיטת־רגל ציונית, כי הנה מיובא ארצה,
לאחת העמדות הבכירות ביותר בצמרת, אדם שהוא גם
יורד שאינו־חוזר־בתשובה, ישראלי־זמני וישראלי־חלקי,
שלא התייצב אף לאחת ממילחמות־ישראל.
(הלקח לישראלי המצוי: רד מהארץ, איש צעיר. היה־נא
שוב ליהודי נודד, לצועני ניצחי. אם תצליח, ממתין
לך כתר־הכבוד בישראל. ואילו לאלפי הישראלים שנשארו
בארץ, ושאינם נופלים בכישרונם מאריה גנגר, אין שום
סיכוי).
יש בפרשה ריקבון מוסרי, מכיוון שהיא פותחת פתח
לשחיתות בכל הכיוונים.
יש בה סיכון ביטחוני חמור ביותר, ועל כך אין
צורך — וגם לא ניתן — להרחיב את הכתיבה.
ויש בה, מעל לכל, שקיעת הדמוקרטיה הישראלית,
תהליך הנמצא כבר בעיצומו.

מכל הפרשות המסעירות מדינה עתירת
פרשות זו, זוהי אולי הפרשה האופיינית כיותר
למחלותיה.
יש מחלה ששמה נמק. היא תוקפת איבר פצוע, ומביאה
להרקבת הגוף בעודו בחיים. האיבר הנגוע מדיף ריח
בלתי־נסבל של ריקבון, כאילו כבר היה הגוף החי לפגר.

כלאטניית קרוייה מחלה זו — גנגרנה .

הודעה

ביום שנולד צבא־ההגנה־לישראל, נשבעתי לו אמונים.
אני בעל מנית־היסוד מס׳ .44410
שילמתי עבורה בכמה טיפות של דם.
כבעל מניה זו אני מצהיר:
איני רוצה שפושע־המילחמה דניאל פינטו יהיה קצין
ומפקד בצבא זה. אדם שהורשע בכך שרצח אזרחים
חפים־מפשע על־ידי חניקתם במו־ידיו בחוט־ניילון, אינו
ראוי לשאת את מדיו של צבא זה. אם לא נגזר עליו
מאסר־עולם (עחנש־החובה שהיה מוטל עליו על פי חוק,
אילו נשפט בבית־המישפט הממלכתי, להבדיל מבית-
המישפט הצבאי) — לפחות יוקע־נא מציבור נושאי־הנשק
של המדינה — גם אם הוא חתנו של אלוף (דני מט).
ויהי מחננו טהור.
צבא אשר אדם זה ישא בו דרגות של פיקוד —
שוב לא יהיה הצבא שהקמנו, שהכרנו, שהתגאינו בו.

אישית

אי-אפשר היה לדעת אם הוא גרמני, הדובר עברית, או
ישראלי, המתחפש כגרמני.
בין חיוך לחיוך היה בפיו סיפור מזעזע.
מסתבר כי הממשלה של קהיליית־הברית הגרמנית
(כך קרוייה גרמנית המערבית) מממנת שלוש קרנות,
שאי-אפשר לראות בהן אלא קרנות־שוחד מבישות.

המישו.ה הוא יתום
ועוד על האלוף דני מט.
השבוע הופיע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת
והתנצל. נעשה מישגה. הלחץ שהופעל על הדרוזים
ברמת־הגולן, כדי לאלץ אותם להצטייד בתעודות־זהות
ישראליות, גרם לתוצאות הפוכות.
בכך הודה האלוף כי אכן הופעל לחץ כזה — וכי
כל ההכחשות שפורסמו היו שיקריות. אך מדבריו לא
היה ברור מי היה אחראי לאיוולת מונומנטלית זו.
למישגה אין אבא.
במילא גם לא עלה על דעתו להתפטר, למשל, מתפקיד
מתאם־הפעולות בשטחים הכבושים.
מה פיתאום? כבודו כקצין וכג׳נטלמן לא נפגע.
מדוע יתפטר אדם הנושא באחריות לביזיון פנטסטי כזה,
ביחוד כשהוא מחזיק באחד
מתפקידי־המפתח הגורליים
ביותר לעתיד המדינה?
אך בעצם אין דני מט
ועמיתיו האשמים העיקריים.
בראשית היתה המילה. המושגים
קודמים למעשים.
האיוולת המעשית אינה אלא
תוצאה של האיוולת המח שבתית.
במילים
אחרות: הקצינים
המיסכגים נתפסו במל כודת
בלשנית.
הכל התחיל כאשר הח ליט
מי שהחליט בישראל,
לפני הרבה שנים, כי הדרו זים
הם אומה נפרדת. היתד.
זאת הגדרה תועלתית. אם
הם אומה נפרדת, אפשר להשתמש בה כדי לדכא את
הערבים. למשל, אפשר לגייס את בניה למישמר־הגבול,
שעיקר תפקידו הוא דיכוי התושבים בשטחים הכבושים,
וגם את היהודים המבקשים להביע להם, מדי
פעם, סולידריות.
כל בר־דעת יודע שהגדרה זו היא שטות. הדרוזים
הם ערבים לכל דבר — על פי המוצא, המורשת,
התרבות והלשון. בשום מדינה ערבית לא עלה על
דעתו של דרוזי לטעון אחרת. מנהיגי הדרוזים תופסים
עמדות־מפתח בסוריה, לבנון וארצות אחרות.
אף מבח״בת הדת ניתן לטעון כי האמונה הדרוזית
אינה גירסה קיצונית של האמונה השיעית, וכי הדרוזים
הם מוסלמים כשם שהבאפטיסטים, למשל, הם נוצרים.
כאשר החליט מי שהחליט לסלף מציאות זו, הוא
לא שינה את המציאות. הוא רק שינה את תדמיתה
של המציאות בעיני עצמו. וכך מצא את עצמו פועל
על פי מפה מסולפת. זהו מירשם לאסון.
הדרוזים ברמת־הגולן שייכים לעדה הדרוזית של
סוריה, שראשיה תומכים במישטר הסורי הקיים. גם
לולא כן, לא יכלו המנהיגים בהר־הדרוזים ובהר־ד,לבנון
להרשות לכמה כפרים בגולן להבאיש את ריח העדה
בעיני שכניה, ולהחשיד את כל הדרוזים בעולם הערבי
כסוכנים ציוניים.
לכן, ברגע שדני מט ושחד, ברוב חוכמתם, העלו
את הבעייה לראש התורן, נתנו מנהיגי העדה הוראה
פשוטה לראשי הכפרים בגולן: להחניק סכנה זו באיבה.
הדבר נעשה ביעילות, שיש בה כדי לעורר.כבוד רב
לעדה הדרוזית. בלי טרור, בלי אלימות, בלי אמצעי-
לחץ פיסיים כלשהם, באמצעות נידוי דתי בלבד, הוצאו
הקוויזלינגים מכלל פעולה. מול המישמעת הפנימית של
העדה, אחדותה והחלטתה הבלתי־אלימה, עמד המנגנון
האדיר של מימשל־הכיבוש חסר־אונים.
כמה מן הדרוזים בישראל עוררו בי לא־פעם רגשות
של זילזול. אני מתנצל על כך עתה. כל הכבוד למי
שיש לו כבוד.

בסף. בסף
בתוכניתו של רם עברון (שהשתפרה, תוך כמה שבו עות,
עד ללא-הכר) הופיע בחור צעיר, בעל חיוך עקום.

נוסף״ ,בדי להתאים את הסכומים למחירים העולים,
מבלי לשנות את התקציב עצמו. זהו תרגיל מיותר,
ריק מתוכן, שהצורך בו נובע אך ורק מן העובדה
שהתקציב ערוך בשקלים, המאבדים את ערכם במהירות.
בעצם, מדינה המתחננת על ברכיה לפני ארצות־הברית
שתשתמש בה כבסים צבאי ובנכם אסטראטגי —
מדוע לא תערוך את תקציבה בדולרים? במה היא
שונה, מהותית, מאותה חיילת־יצאנית?
אך אם הדבר אונו ־נעים, מסיבות שונות, יש לי
הצעה אלטרנטיבית, ואני מניח אותה (ברצינות) על
שולחן הדיונים.
אני מציע לקבוע מטבע ישראלי חדש — למשל,
הסלע. מטבע זה לא ״היה קיים בפועל, ולא יהיה עובר־לסוחר.
הוא יהיה קיים רק על גבי הנייר.
מטבע זה יעלה ויירד (כלומר: יירד) אוטומטית,
בהתאם למדד־המחירים. אם ביום מסויים יהיה סלע אחד
שווה שקל אחד, הרי כעבור שנה יהיה שווה שני שקלים,
וכן הלאה. פעם בחודש, בשבוע או ביום, יודיע בנק
ישראל מהו ערכו של הסלע בשקלים.
תקציב־המדינה ייערך בסלעים. משמע, סכומי־השקלים
ישתנו אוטומטית, בלא כל צורך באישורים פורמליים
ובתקציבים נוספים. אפשר להצמיד לסלע גם את השכר
(אם רוצים בתוספת־יוקר אוטומטית ׳ומלאה, כפי שמכריז
יורם ארידור) ,ואלף ואחת פעולות אחרות של חברות
ויחידים.
ואם אותה הגברת לובשת־המדים וחברותיה ירצו
לגבות אתנן בסלע, מדוע לא?

העריץ ה11.1ז
קרנות אלה הוקמו, כביכול, כדי לעזור למדינות
נחשלות. כמו איי־פיג׳י, למשל. וכמו מדינה לוונטינית
ששמה ישראל.
הכסף מועבר באמצעות המיפלגות הגרמניות הגדולות,
וזורם במישרין לכיסי העסקנים של המיפלגות
הישראליות הגדולות.
קרן האנס זיידל, למשל, שייכת למיפלגת הימין
הקיצוני של באוואריה, שבהנהגת פראנץ־יוזף שטראוס —
איש שהמוני גרמנים מתעבים את שמו, ודי בצדק. קרן
זו מממנת כמה מעסקני המיפלגה הליברלית בליכוד.
היא שולחת אותם, יחד עם נשותיהם, לטיולים בגרמניה.
היא מממנת את הפעולות הפוליטיות שלהם. היא מימנה,
למשל, את הטיולים ההמוניים של אריק שרון בשטחים
הכבושים ערב־הבחירות (וכך מצאה את עצמה בסירה
אחת עם אריה גנגר ושאר היורדים־המיליונרים, שהימרו
בעוד מועד על אריק שרון).
להצדקתו אמר אותו מוזחזה-גרמני או גרמני־מתחזה,
כי גם שתי הקרנות האחרות עשו כך. הן מימנו את
המערך.
קשה למצוא מילים כדי להביע באוזני הממשלה
הגרמנית את ריגשי התיעוב והסלידה על מעשים אלה.
יש כאן שחיתות גלוייה, כי אין כל פיקוח ישראלי
על הכספים הזורמים לכיסיהם של עסקנים מסויימים.
לא גורם ישראלי בוחר במקבלי-ההנאות, אלא מישהם
בגרמניה. אפשר רק לדמיין מהי התמורה לשוחד.
חלק מן הכסף שימש להתערבות ישירה בבחירות
הישראליות, על־ידי מימון מיפלגות מסויימות, נגד
האחרות.
כל העניין הזד. מסריח. כאשר הימין הקיצוני הגרמני,
החולם על מילחמת־נקם ועל גרמניה־השלמה (״דויטשלנד,
דויטשלנד איבר אלם מממן את הימין הקיצוני
הישראלי, החולם על ישראל־השלמה, זה מסריח שיב־עתיים.
בשני הכיוונים.
ולגבי ההיבט הפנימי:
ממשלות זרות (ארצוודהברית, גרמניה, ארצות הגוש
המיזרחי ומי ידוע מי עוד) מזרימות כספים ארצה,
כדי לממן מיפלגות ישראליות מסויימות. יהודי־העולם,
מיליונרים יהודיים למיניהם ומוסדות גלויים וסמויים
אחרים מזרימים כספים נוספים לכיסי מיפלגות מסויימות.
כל זה מתורגם ביום־הבחירות לקולות, למנדאטים, לעבד
דות־כוח פוליטיות.
איזה מין דמוקרטיה היא זאתי
יתכן שממשלת גרמניה טעתה, כאשר סיווגה אותנו
יחד עם איי־פיג׳י. אני משער ששם קיים מישטר מכובד
יותר.

בסף מן הסלע
הסיפור שפורסם בשבועון זה על החיילת־היצאנית, ש ניהלה
את עסקיה בניצוחו של רב־מוהל, היה פיקאנטי
מאוד. אך היה בו גם פרט מזעזע אחד. הגברת נקבה את
האתנן שלה בדולרים של ארצות־הברית 50 :דולר ל-
מישגל.
עד כה בנקבו בדולרים מחיריהם של סחורות מסו-
יימות, שכר־הדירה של דירות בלתי־מוגנות ועוד. התפש טות
מינהג זה לעבר המיקצוע, שהוא כימעט העתיק
ביותר בעולם, מעוררת דאגה. יש דק מיקצוע אחד
שהוא עתיק יותר — הפוליטיקה.
בשעתו שאלתי בליגלוג את שר־האוצר בכנסת מדוע
אין עורכים את תקציב־המדינה בדולרים. הדבר היה
מונע את הצורך להגיש בכל כמה חודשים ״תקציב

פרופסור מוזמן, יחד עם שניים אחרים, להרצאה
בעיירת־פיתוח. הוא נוסע לשם, אומר את דברו, משיב
לשאלות, מתווכח. סוף.
אז מה?
מעשה באנאלי, הקורה מדי יום.
האם אפשר להפיק סרט, שזוהי עלילתו?
שטויות. בוודאי שלא.
אלא אם כן...
אלא אם כן הפרופור הוא ישעיהו ליבוביץ, חוגה-
דיעות מקורי. ביותר, המחונן בכישרון מבריק להתבטאות
פרובוקטיבית, המעוררת למחשבה.
ואלא אם כן יש בימאי, המסוגל להעניק לדברים
פשוטים ושיגרתיים מימד דרמתי. כזהו יגאל בורשטיין.
חזיתי השבוע בסרטו של בורשטיין, פרופסור ליבוביץ
במעלות, שעליו נטוש עתה ויכוח מר. הלכתי להקרנה
כדי למלא חובה. יצאתי משם נרגש. זאת היתה חווייח.
...בוקר חורפי, ירושלמי. גשם. מכונית גדולה גולשת,
אוספת מרצה אחד, אוספת מרצה שני. עוצרת לפני
בית. הסרט עוצר את נשימתי. אדם יוצא מבית, כמו
שחקן העולה על הבמה. ליבוביץ.
נוסעים במונית בגשם. המצלמה עוברת לעיירה ה גלילית
המצפה למרצים. הכל נע לעבר המיפגש הגורלי —
האיש והמקום. ולמרות שאתה יודע שאין מדובר כאן
אלא על הרצאה שיגרתית, אתה נדבק בתחושה דרמתית
בלתי־מובנת.
במונית סוער הוויכוח בין ליבוביץ וישראל אלדד,
האנטי־ליבוביץ של הימין הקיצוני. האם עימות מילולי
כזה בין שני ההוגים, המכבדים זה את זה והחולקים
זה על זה בכל, יכול להיות דרמתי יותר מחילופי יריות
במערב הפרוע? כן, הוא יכול.
מגיעים לעיירה. הקצב גובר. בישיבה לומדים גמרא
ומתכוננים לעימות. בבית־הספר נערך ויכוח לקראת
המאורע. העיירה כולה, וגם
תרשיחא השכנה, כאילו
משנסות את מותניהן. משהו
עומד להתרחש.
זהו. הוויכוח מתחיל.
שאלות כדורבנות. תשובות
של ליבוביץ. הרוחות מת להטות,
כפי שהן מתלהטות
תמיד כאשר ליבוביץ מדבר.
בעוד רגע תהיה ההתפר צות.
הכל דרוך לשיא. אבל
אין התפוצצות, אלא אך
מטח של רעיונות בלתי-
דיברי-כפירה,
שיגרתיים,
טעינות מסמרות־שיער.
הכל נגמר, ונדמה שחזית
בדרמה של שקספיר...
הסרט הוכן עבור הטלוויזיה. זו מסרבת להקרינו.,
אלא אם כן יושמטו מתוכו כמה קטעים — מהם שאינם
חיוניים, מהם שהם חיוניים ביותר.
אפשר לטעון כי יש כאן הפלייה. שום דבר דומה
לא נדרש מאותו הבימאי עצמו, כאשר הפיק סרט על
אורי־צבי גרינברג. אסור להסכים לצנזורה רעיונית.
אך חשוב יותר: הנה מוכח שיש בארץ כוחות,
היכולים לעשות עבודה מצויינת. כמו הבית, סירטו של
עמוס גיתאי, שנגנז אף הוא (ושתיארתיו במדור זה),
זהו סרט למופת, עבודה טלוויזיונית מצויינת.
האם נגזר עלינו שתהיה לנו טלוויזיה באנאלית,
כאשר יש בה יוצרים מוכשרים ומסורים כאלה?
בינתיים יש לנו שני ערוצי-טלוויזיה: הערוץ שעל
המירקע והערוץ הגנוז. ובין השניים, הערוץ השני
מעניין לאין שיעור יותר.

מעכשיו הכספומט פתוח גם לצעירים
הכרטיס המגנטי המיוחד המופעל
ע״ י קוד אישי מאפשר לכל צעיר
וצעירה מגיל 6ו ומעלה למשוך
בכספומט עד ססו שקל ביממה.
כספומט לצעירים הוא שרות מיוחד
הניתן לחברי מועדון ״חצב״ של
בנק לאומי ולחברי חוג הצעירים
״עד $ו״ של בנק דיסקונט.
פנה עוד היום לסניף הבנק שלך4
ודרוש את כרטיס כספומט האישי של

מגיל !6
ומעלה!
כ ם פו מ ט
4א ם אין לך עדייו חשבון
עובר ושב לצעירים, כדאי לך לפתוח
חשבון עו״ש וליהנות מכל ההטבות.

לצעיריכו

לחבח סועדון״חצב־בנק לאומ>
ולחבח חוג הצעיהם
$ו״ -בנ ק דיסקונע

כ כו פו מ ם -שירות משותף של

בנק לאומי• בנק די סקו ס

קפה נמס עלית בגרגרינזגזפלנדיד.

כך שותים היום קפה נמס בעולם.

בעול ם ספלנדיד -פירושו נהדר. כזה הוא קפה נמס עלית בגרגרים.
הטעם שלו-ספלנדיד. הניחוח שלו-ספלנדיד. וכל גרגר נותן לך ־ 1007 קפה טהור.
מי שנתן לו את השם ספלנדיד מבין בקפה.

וימר יעקבסון טמיר

השיער שלך זקוק להרבה יותר מטיפול קוסמטי. שמפו פירידקס.
כדי להעניק לשיער מראה יפה ומטופח יש להעניק לו בראש ובראשונה את המרכיבים החיוניים להזנתו,
שמפו פירידקס הידוע בתכונותיו המועילות למניעת קשקשים מכיל את כל המרכיבים הדרושים לטיפול נכון
בעור הקרקפת וליצירת שיער בריא ורענן. שמפו פירידקס מיוצר במעבדות ד״ר פישר ע״י אנשי מקצוע
מנוסים תוך יישום ידע מתקדם בתחומי הרפואה והקוסמטיקה גם יחד. שמפו פירידקס !
פועל לייצוב וחיזוק השיער לאורך זמן ומסייע בשמירת יופיו ורעננותו. שמפו פירידקס

*טלשיער בריא יותר ויפה יותר לכל בני המשפחה ולכל סוגי השיער.

0 0קו/ץ ו 14ו 8

את סוגיו (משמאס, אסונת
השוטר שהתאנד אחו׳ שנחשד
בסחיטה מינית מנערים ערב״!:

ך* צתי לחדר וראיתי ש הוא
מחזיק אקדח ביד.

חשבתי שהוא עוד לא ירה בעצמו
והורדתי לו את האקדח מהיד. הס תכלתי
לו בעיניים וראיתי שהעין
נפוחה, והוא רועד• צעקתי :״אמנון
למה עשית לי את זה.״ הוא לא
דיבר, רק הרים את הידיים והזיז
את הראש. הרגשתי שהוא אומר
לי, :אתי, החיים לא שווים.׳ לא
אשכח את פניו. מאשימים אותו
בכוח.״
אסתר בורגיל ,34 ,אשה צנומה
הלבושה בשחור ובחום, דיברה ב שקט
וסיפרה להעולם הזה על
בעלה, השוטר שהתאבד, ועל יומו
האחרון. היא ביקשה להזים את
הידיעה שהופיעה בידיעות אחרונות
(ב־ 30 בנובמבר) לפיה התאבד
בעלה בירייה אחרי שהתגלה למפק דיו
שהיא הומוסכסואל. נערים
ערביים, כן נכתב שם, התלוננו
שהוא פיתה אותם ואילץ אותם

טלוויזיה בחדר היתה דלוקה ואני
הייתי במיטבח•
פתאום שמעתי רעש. כאילו ש משהו
נשבר׳ לא לא קול של ירייה.
רוני בא ושאל איתי מה זה. אמרתי
לו :״תיגש לחדר שאבא נח
ותראה. הילד הזר מבוהל ואמר:
,אמא תראי מה אבא עשה לעצמו.״
נכנסתי וראיתי. פרצנו בצעקות,
אני והילדים.
שכנים ששמעו את הצעקות עלו
לדירה. מישהו צילצל למגן־דויד-
אדום והם באו אחרי שלושת־רב־עי
שעה. אחרי שנכנסו לחדר יצא
אחד מהם ואמר לי, :לצערי הרב
בעלך מת.׳׳ באה מישטרה. הם נכ נסו
לחדר ואני אפילו לא שמתי
לב שהם לקחו את המיכתבים משם.
אחר־כך פנו אלי מהמישטרה
לעודד אותי. כל אלה ששירתו איתו
קיבלו הלם. החברים שלו בתחנה
בבת־ים לא האמינו. כולם אהבו
אותו. אמא שלו עומדת להשתגע.

שוטר כורגיד (כין חברים)
״כולם אהבו אותו״
לקיים עימו יחסי־מין. אם יסרבו
לו, כך טענו, איים לעצור אותם.

מספרת אתי כורגיל:

אמנון התאבד ב־ 4באוקטובר.
זה היה אחרי־הצהריים, בערך ב־
•4.30 היינו בבית בני, בתי ואני.
הבת הקטנה היתד, למטה: אמנון
חזר מהמטה הארצי בירושלים.
כשקיבל את ההזמנה לא ידע למה
זומן. כשחזר, שאלתי אותו מה רצו
ממנו. הוא סיפר לי שהם הזמינו
אותו בקשר לשוטר מתלמד שאותו
הוא מדריך.
הוא נכנם להתקלח, כשיצא ישב
בפינת־האוכל ואכל. כשגמר הוא
כתב משהו. עכשיו אני מבינה ש הוא
כתב את המיכתבים שהשאיר
לי ולמישפחה. אחר־כך נכנם לח דר-לנוח.
תמיד כשהיה נכנס לחדר
השינה הוא היה סוגר את הדלת
כדי שהילדים לא יפריעו לו. ה־

בני־המישפחה לא הבינו מה קרה
לו, רק אמרו, שאלוהים ישלם עבור
מה שקרה לאמנון.

נתן א ת
הנשמה
^ פני שבועיים קניתי עיתון
י וראיתי את הכתבה. לא חשב תי
שזה קשור לאמנון. קודם־כל,
לא יכול להיות שהוא עשה מה ש כתוב
בעיתון. חוץ מזה היה כתוב
•שם שהשוטר שהתאבד הוא בן .30
אמנון היה בן .36 בעיתון היה
כתוב שלשוטר היו שני ילדים,
ולאמנון היו שלושה.
הייתי מאוד עצבנית. לא יכולתי
לישון. אני חולמת הרבה על אמ נון,
ואחרי שקראתי על זה בעי תון,
אמנון בא לי ואומר לי, :אני

אמנון ואתי כיום־ הכלולות
״היה בעל למופת״

לא אשם. הם ליכלכו אותי סתם.׳
שאלתי את קצינת הרווחה של
המישטרה אם היה עוד מיקרה של
התאבדות של שוטר בזמן האחרון,
כי שם היה כתוב שזה קרה לפני
שבועיים, ואמנון התאבד לפני חודשיים.
היא אמרה שלא ידוע להם
על מיקרה נוסף, ואז הבנתי שמדובר
על אמנון בצורה נסתרת.
מאז שפורסם בעיתון שאמנון
היה מפתה ילדים, מסתכלים עלי
בסביבה כמו על אשתו של מטורף.
רק השכנים בבניין, שהכירו אותו,
לא מאמינים למה שכתוב. הם הכי רו
אותו והם יודעים שאמנון לא
היה כזה.
הכרתי את אמנון בקרית־גת.
היינו נשואים 13 שנה. אמנון שי רת
במישטרה 17 שנה והיה מסור
לעבודתו. אמנון שירת בכל מיני
תחנות. גם באשדוד וגם באילת.

לפני 10 שנים עזרו לנו לקנות
דירה, כאן בתל־כביר. והוא עבר
לשרת בבת״ים.
כל השוטרים אהבו אותו והיו
לנו חיים מאושרים. הוא היה בעל
דואג, אוהב. היו לו פנים של מל אך.
הוא לא יכול היה לעשות רע
למישהו. הוא אהב לקשט את ה בית,
לעשות קניות, לשחק עם ה ילדים.
ועליו אמרו שהוא הולך
עם נערים ן
פעם איזה שכנה הרביצה לבבי,
אז אמנון בא אליה ושאל אותה
מדוע היא הרביצה לו. היא הת נפלה
עליו והוא התגונן ולא נגע
בה. היא התלוננה במישטרה ולקחו
את אמנון למכונת־אמת, שם ראו
שהוא לא משקר.
הוא היה עובד בלילות בסיור
ב׳ .עבד בשבתות ובחגים, וכש־
(המשך בעמוד )44

,יבעל ל א הי ה הומו!״

ח ר ׳2

שפת
.הידידות

השי הנפלא
לאוהבים
י לי״ 5לעילית

המ*ר

״ ש פונ האר בי

(המשך מעמוד )43
שאלתי אותו למה תמיד הוא, אז
הוא היה אומר לי, :אני רוצה ש יגידו
שאמנון שוטר טוב ,.הוא
נתן את הנשמה לעבודה. הוא היה
לוקח איתו לסיור חבר שוטר ש היה
טבח באבו־כביר והיה אומר
לי, :מיסכן, כל היום הוא עם ה סירים
המלוכלכים. אני קצת מוציא
אותו משם. אולי על זה הס תכלו
בעין רעה.
אמנון אהב חברים. תמיד היה
מסובב בחברים. אהב לעזור, להל וות
להם כסף, ללכת איתם לקנות
כל מיני דברים. היה ידיד כן ולא
היה אחד ששנא אותו.
הוא היה שמונה שנים בקיבוץ
עמיר ושם מספרים עליו ניסים
ונפלאות.

״גםגעולס

היום אני בת .34 עד המיקרה
עבדתי חצי יום. עכשיו אני שבו רה.
אני לא יכולה -לעבוד. אני בטיפול
ואני מרגישה שאני בן־אדם
אחר אחרי מה שקרה. אני חולמת
עליו יום־יום והוא אומר לי כל הז מן,
:אתי אני לא אשם, אני חף
מכל אשמה. היו לי חיים מאושרים
מאוד. חבל שזה עבר אחרי 13
שנה,.
עד כאן דבריה של אתי.
כרגע מקבלת אתי משכורת מה-
מישטרה. לאחר החודש השלישי
הודיעו לה שהיא תקבל משכורת
ממישדד־הביטחון ואחר־כך אמרו
לה שהיא תקבל אותה מהביטוח
הלאומי. אתי אומרת שהיא אינה
מתכוונת לפנות למישטרה — לא
בעניין הפירסום ולא בעניין המש כורת.
לדבריה, היא אינה יודעת
אם הם רוצים לעזור לה.

בידיעות אחרונות מהשישה ב אפריל
1981 מסופר על שני שוט רים
שקפצו למים והצילו אשה ש ניסתה
להתאבד בחוף הים. אחד
מהם היה אמנון בורגיל. האם היה
אמנון שוטר מצטיין, אוהב בריות,
מסור לעבודתו ולבני־מישפחתו,
או שהתעלל בנערים ובילדים תוך
ניצול דרגתו ותפקידו? אמנון התאבד
והחקירה בתיק, אם אכן היה
כזה, נפסקה. אשתו, על כל פנים,
מסרבת להאמין שאמנון הודה לפ ני
מפקדו הישיר שהוא נוהג לקיים
יחסי־מין עם נערים בשעות עבודתו
במישמרת הלילה, ואף שבי קש
לקבל טיפול רפואי כדי להיג מל
מכך. אין היא מאמינה, גם,
שהוא היה הומוסכסואל.
היא בטוחה שמדובר בעלילה ש אמנון
לא יכול היה לשאתה.

בן ציון ציטרין

הב א ,,

טני

ס פ ריי * נוספים

מחיר כל ספר 65 שקלי(מלל נזע״קו)

ויראמס

חן טרמפ לחייל

רי פני כמה חודשים הוא בא
• אלי וסיפר לי שהקצין שלו,
שאני לא אגיד את שמו, היה יחד
איתו בסיור. נהג־מונית התלונן
ששלושה נערים ברחו בלי לשלם
לו. הם תפסו את הנערים והקצין
היכה אותם מכוודרצח. אמנון אמר
לי, :הרגשתי שהוא מרביץ כאילו
לילדים שלנו. אחד מהם היה אחרי
ניתוח ואיך לא כואב לו הלב להרביץ
להם? ,אחר־כך אמנון ירד
עליו ליד שוטרת בתחנה ולא עזב
אותו. יכול להיות שהקצין חיפש
את אמנון להתנקם בו, אני לא יו דעת.
אם אמנון היה כזה, כמו ש כתוב
בעיתון, אז למה נתנו לו
פרסים, ואפילו כתבו עליו בעיתו נים
שהוא שוטר טוב?
אחרי שהוא התאבד, המישטרה
החזירה לי מיכתב שהוא כתב ב אותו
יום בפינת־האוכל. היה כתוב
שם :״לאתי, אושרת רוני ואבי גיל:
תדעו שאהבתי אותכם יותר
מכל דבר בעולם הזה, ואני מבקש
שתיסלחו לי וגם בעולם הבא. אני
אוהב אותכם ותמיד אהיה איתכם.״
הלוואי והיה זורק לי רמז. מה ש כואב
לי שלא הכניסו אותי לתמונה.
חקרו אותו וזהו זה. זה מה
שלושה נערים ברחו בלי לשלם

מיכתב־הפרידה של בורגיל
״לא ידעתי נזה כתב לידי״

חדר־ המיטות שבו בוצעה ההתאבדות
״שמעתי רעש, כאילו משהו שנשבר״

העולם הזה 2311

אני חושבת שאתחיל לעקוב אחרי ה בחורה
הזאת ביתר תשומת לב.
לא מזמן סיפרתי לכם שנעמי שוורץ
ואילן לפידות חזרו משבוע סוער ב יית׳
ומאז הם כל הזמן משתדלים להי מצא
ביחד. השבוע יש לי שני סיפורים,
כי הרומן הזה התפצל.
לדבריה של נעמי׳ שהיא מנהלת מח לקת
אירועים של מלון גדול בהרצליה,
קצינה־לשעבר, דיילת־לשעבר ובחורה
רצינית באמת׳ משהו כל הזמן הפריע
לה. כי פטר, שהיה החבר שלה לפני
שפגשה את אילן, הכניס אותה ללבטים.
פטר, שהוא גם סוכן ביטוח. וגם המנהל

סור עוד סיפור אהבה יפה הגיע כנראה אל קיצו.
איכון מיכאלי היפה ויפתח קצור תמיד עשו לי צביטה
נוסטאלגית בלב. הצמד־חמד הזה, שנפגש על בימת הצילומים
של הסרט יוצאים קבוע, המשיך לצאת קבוע גם אחרי שהסתיימו
הצילומים. אם אתם עוד זוכרים, איבון עשתה אז סקנדאל לכועז
דוידזון משום שצילם אותה בעירום, למרות שהיא לא הסכימה.
היא אפילו תבעה אותו לדין, ויפתח כל הזמן עמד לצידה
ועזר לה במאבקה.
אחדי הסרט הזה נשבע יפתח, שיותר הוא לא ישתתף
בסרטים מן הסוג הזה. הוא התחיל ללמוד בחוג לקולנוע באוניברסיטת
תל-אביב. איבון מצידה נשבעה, למרות שקשה לי
להאמין לה; שהיא לא תשחק בסרטים בכלל.
השניים שכרו דירה ליד העירייה, וגרו יחד כמו זוג
יונים. מה בדיוק קרה שם אני לא יודעת. אני רק יודעת שהם
נפרדו. כשהתקשרתי ליפתח, כדי לברר מה קרה, ענה לי קול:
,יפתח קצור כבר לא גר פה,׳ וטרק את הטלפון.
אני מקווה שזהו רק משבר חולף. כי שניים כאלה יחד לא
רואים כל יום. וגם אם הפרידה סופית, אני לא דואגת, לא
ליפתח ובוודאי שלא לאיבון.

אילן לפידות לא הוטרד במיוחד מ־בחירתה
של נעמי שוורץ. נעמי הלכה,
אז בא סימונה. אין בעיות.
סימונה בלומנטל, שחוץ מהעובדה

של הגלריה הלבנה וציפורי־לילה די מוכרת
בתל־אביב, הגיע אלינו אחרי עשר
שנות שהות בניכר.
ובכן, העלמה נכנסה לדילמה, כי גם
פטר וגם אילן חיו שווים עיון מעמיק,
כשמה שחסר באחד היה בשני ולהיפך.
ככה אחזו השניים בטלית, כשהגברת
מאוד נהנית מהמצב, כי בסך הכל זהו
מילכוד נעים. עד שהגיע הרגע שבו היתד,
צריכה להחליט.
לא אשאיר אתכם במתח, ואספר לכם,
במי היא בחרה לבסוף. השבוע ראיתי את
שניהם ביחד, גבוהים ובולטים בשטח.
ונעמי, שעונה על זרועו של פטר, הצ הירה
באוזני שזהו סיפור אהבה אמיתי.

לשימעץ פרס אין הרבה נחת מעם
ישראל, אבל מצד שני יש לו נחת מהילדים
שלו. לחתן שני בנים בשנה זה
אומנם לא כמו להיות ראש־ממשלה, אבל
גם זה משהו.
לפני חודשיים סיפרתי לכם שיוני ,
פרם ופילים גלזר דצמחונית התחתנו.
והשבוע התחתן הבן הצעיר, חמי, שהוא
בן 24 וטייס בחיל־האוויר. בחירת לבו,
היא גילה, חיילת משוחררת, והם נפגשו
בבסיס שבו שירתו שניהם.
החתונה, שנערכה בשקט בביתו של
אבא פרס בנווה־אביבים, כמעט ונדחתה,
כי יום קודם לכן, כשחזר פרם מארצות-
הברית, במיוחד לרגל האירוע, הוא חש
ברע במטוס. אמבולנס שחיכה לו בשדה־

אל פ ס
ומישהי אחרת

כבר לא יוצאים קבוע

התעופה הסיע אותו מייד לבית־החולים,
ושם אושפז פרס במחלקה לטיפול נמרץ.
אבל הוא התאושש והגיע מבית־ד,חולים
הישר לחופה, כשכולם נושמים לרווחה.

קול חתן
וקול בל ה
יונתן •טס־אור, שהוא במיקרה גם
האח של מידית והבן של אורה שם
אור, החליט שהגיע הזמן לעשות״ קצת
נחת להורים, והוא עומד להתחתן בקרוב
עם חברתו מזה שנים.
קוראים לד, חיה הרדוף והיא סטודנטית
שנה ג׳ באוניברסיטת תל־אביב.

לפני שבועיים סיפרתי לכם שבשבוע
שבו שהה אלכס נילעדי בארץ, היתד. ,
צמודה אליו מאוד יהודית ארדיטי.
יהודית התקשרה אלי בכעס, ואמרה
שזו לא היתה היא.
כנראה ראו איתו מישהי שדומה לה,
ודיווחו לי לא נכון.
יהודית, סליחה.

פארה פוסט ישראלית?
אתם זוכרים את כל ההתרגשות שאחזה
בישוב כשביקרה בארץ פארה פוסט ץ
אבל במיקרה אחד, פארה פוסט התרג שה
יותר מכולנו. קוראים לו כני טל
והוא שימש אז כשומרהראש שלה. פארה
היפה, שהיתה אז עדיין נשואה ללי, מיי־ג׳וד,
התאהבה בגורילה שלה עד־כדי-
כך שנכנסה לדילמות.
בני בן ה־ ,28 שהוא בעל הופעה גב רית
מאוד, כנראה שמר עליה כל־כך
טוב, שהיא רצתה שישמור עליה באופן
קבוע. אבל בסוף, כמו שבני מספר בעיר,
הוא החליט להישאר בארץ, והיא חזרה
אל בעלה.
מאז זרמו הרבה מים בנהר, אבל קצת
קשה לשכוח טראומה כמו פארה. בני
הרחיב את חברת־האבטחה שלו והפך
אותה עסק רציני. היפיוף הזה גם לא
נשאר מיותם הרבה זמן. מהר מאוד הוא
מצא לו פארה פוסט אישית, בדמותה של
יעל, דוגמנית צעירה ויפה שממלאה את
מקומה של פארה בליבו של בני.
אחרי רומן קצר ומהיר. החליט בני
שיותר טוב ויותר בטוח שהיא תישאר
בבית. לפני שיבעה חודשים הם התחתנו.
ועכשיו יעל בהריון, בחודש השלישי.

יפתח קצור ואיבדן מיכאלי

נחתמ הי ל די םלפ חו ת
האומץ נעמי שוורץ

פתח ואיבו! ־

בין פרקליט לציפור לילה

סימונה כלדמטל
יוזמה אישית
שהיא בת ,23 והיתד, הסגנית של אורלי
חידה ב־ ,1976 היא גם דוגמנית. לפני
שבוע, כשפגשתי אותם חבוקים מאוד בתערוכת
ציורים, כשהיא מסופרת בתספורת
פאנק ולבושה בחליפת חלל, שאל תי
איך נפגשו ומה קורה. וכאן סיפרה
לי סימונה, מה שידעתי. תמיד — שלא
תמיד צריך לחכות לו שהוא יהיה היוזם
והמחזר. ואם הוא מוצא־חן בעינייך, אז
קדימה, לכי והגידי לו. זה מה שסימונה
עשתה.

על אילן לפידות היא שמעה, כמו כו לנו.
אבל כשראתה אותו במסיבות ובאירועים,
היא גם הבינה או הרגישה ש הוא
מאוד מוצא־חן בעיניה. מה עשתה?
כששמעה שהסיפור עם נעמי הסתיים,
לקחה את היוזמה לידיה. חיפשה את שמו
בספר הטלפונים, והשאירה לו הודעה ב־מישרד.
כשאילן התקשר אליה, הבהירה
לו העלמה האמיצה הזאת שהיא רוצה
להכיר אותו קצת יותר מקרוב. עוד באותו
ערב הם נפגשו, ומאז הם ביחד.
אבל כמו שסימונה אמרה לי :״אמנם
זה לא קשר ריגשי, אבל מאוד טוב לנו
ביחד. היה לי חבר שנתיים ועכשיו אני
רק בעניין של לעבוד. אילן ואני הולכים
הרבה לקונצרטים, תיאטרון, מסעדות, סר טים
ומטיילים הרבה ביחד. יש בינינו
ידידות נפלאה.״
על זה אמא שלי אומרת, שהאהבה באד,
עם הזמן.

יונתן שם־ אור וחיה הרדוף
גס הוא בנופלים
יונתן, שקודם עסק בפירסום, והיום יועצו

של שר-התיקשורת מרדכי ציפורי,
הכיר את חיה אצל חברים, ומאז הם על
יתקן של זוג.
החתונה, שנקבעה ל 24-בדצממבר, תי ערך
בבית של ידיד שלהם, צייר המתגורר
ביפו. יום הנישואין, שחל ב־ד׳ דוד
נוכה, הוא במיקרה גם ערב חג המולד,
וכל פעמוני הכנסיות ביפו יצלצלו גם הם
לכבודם של בני־הזוג.

קולנוע
אג שי ם
גאון או ח 1ר1ן>*8ת?
בית קולנוע תל־אביבי שב ומציג השבוע
את ,1900 אותו פיל לבן של ברנארדו
ברטולוצ׳י, סרט ענק (במקור 5שעות
ו־ 20 דקות, בישראל 4שעות בלבד) המכיל
בתוכו מעמדים אופראיים עוצרי־נשימה,
יופי פלאסטי בלתי־רגיל, שימוש מרשים
בעוצמת התמונה ושילובה עם עוצמת
מוסיקה בפגדקול, אבל יחד עם זאת מציג
דיאלקטיקה פוליטית שקופה ובוטה כל בד,
עד שנדמה לעתים כאילו תועמלן
פוליטי קטן מנווט את מאסאצ׳יו וורדי
גם יחד.
סרט זה העמיד בצורה ברורה מאוד
את השאלה הבאה לאוהבי הקולנוע ב עולם:
האם ברנארדו ברטולוצ׳י הוא ב אמת
גאון־הדור האיטלקי הצעיר, העילוי
שבא לרשת את פאזוליני, אנטוניוני ופליני
גם יחד, או שמא אין הוא אלא תרמית,
איש המאוהב בכישורי עצמו ומייצר הרבה
מאוד עשן מאש קטנה ן
מי שזוכר את סרטיו הראשונים של
ברטולוצ׳י נוטה להאמין בהנחה הראשונה.
תימרוני המציאות והאגדה בסרט כמו
אסטרטגיה של עכביש, הפאשיזם הזוחל
לשילטון באין מפריע, בקונפורנזיסם,
נוסטאלגיית תור הזהב המדומה שבלפני
המהפיכה — כל אלה הצביעו על יכולת
ביטוי קולנועית ניכרת, יחד עם שימוש
מעניין בתורותיהם של מארבס ופרויד
גם יחד.

בימאי כרגארדו כרטולוצ׳י (משמאל) מביים את ״טרגדיה של אדם מגוחך״
אינו אומר מאומה על שום־דבר
רומנטי למילחמה במימסד, נוסח רובין
הוד במאה ה־ ,20 וכדי שלא להתחייב
בשום נושא, הם מוצאים לעצמם מיפלט
בתוך עולם של תיאוריות והכרזות רע שניות,
המלוות בכל צבעי הקשת של
האסתטיקה.
יש להניח שרתי צודק. אבל, גם אם
מה שעומד מאחורי המרדנים הללו הינו

מהווים שינוי בגישה שלו לקולנוע, מעין
כתיבת היסטוריה תוך כדי התרחשותה,
הוא עונה שאין בכך כל חידוש. הוא
עשה זאת תמיד, החל בסרטים הראשונים
והמפורסמים שלו, קאנאל ופנינים ואפר.
גם אם יש משהו בתשובה זאת, היא
לא כל־כך מדוייקת. אם אחרי איש השיש
אפשר היה עדיין לתהות׳ ,הרי שאחרי

שחקן ז׳ראר דפארדייה כ״15*00״ של כרטולוצ׳י
דיאלקטיקה פוליטית שקופה
מי שמתבונן בסרטיו האחרונים, מ־1900
והלאה, יכול לחשוד, ובצדק, שהחוש הראוותני
של האיש חזק מן המסר שבפיו,
ושהוא מנסה להצדיק את קיום סרטיו,
בפני חסידי פרויד, על־ידי הכנסת רובד
פסיכואנאליטי לבעיות סוציאליות, ולחזר
אחרי המארכסיסטים, על-ידי הטפה למה-
פיכה במיסגרת תרגילים בסיסיים בפסיכו־אנאליזה.

מסתמן ב־ , 1900 זה מתברר בלה
לונה, שם מתחרים תסביכי אדיפוס עם
מרד הנעורים, וזה מגיע לידי משבר גלוי
בטראגדיה של איש מגוחך, סרטו החדש
ביותר והמרגיז ביותר, עד עכשיו.
טדאגדיה של איש מגוחך צריך להיות
סיפור על יצרן גבינות בסביבות פארמה,
שבנו נחטף לכאורה על-ידי קבוצת טירור
שמבקשת עבורו כופר. אבל זו גם יכולה
להיות מסה על המצב הסוציאלי ואי-
שביעות הרצון שם, המתגלה לפני התע שיין,
כאשר הוא יוצא לחפש אחרי בנו.
מצד שני, אין שום מניעה לראות בסרט
מעשה נקמה של האם והבן באב, עשיר
חדש שהחל בפועל פשוט עד שהפך ל-
קאפיטליסט, ואשר ניראה בעיני מישפחתו
כבור ועם הארץ, שעה שרעיתו היא בת
טובים אמיתית, והבן רוצה לראות את
עצמו בתור שכזה. ומי שינסה להבחין
כאן בתסביך אדיפוס הישן והטוב, עם

הבן שמסרם, סמלית, את האב (כספו הוא
הרי אונו של הקאפיטליסט) משום שהוא
מאוהב באם, ימצא גם לכך סימוכין,
בסצינה האחרונה של הסרט.
אפשר גם להחזיק בדעה שהסרט מדבר
על הטירור באיטליה, אולי הנושא האקטואלי
ביותר שם, ואם הוא אכן עושה זאת,
ניתן להניח כי הטירור, בעיני ברטולוצ׳י,
הוא מוצדק במידה מסויימת, אבל גם
מעוות, צבוע ובלתי מזיק, בסופו של דבר.
בקיצור, ברטולוצ׳י אומר בסרט הזה
כל דבר, לכל אחד, מנסה להיות עדסני
ומתוחכם בניתוחיו, ולמעשה אינו אומר
מאומה על שום דבר. אמנם הוא עדיין
מסוגל להעלות על הבד תמונות שובות-
עין ביופיין, ושחקניו, אוגו טוניאצי ואנוק
אמה, מסורים מאוד לתפקידיהם, גם אם
קשה להם להבין לאיזה כיוון צריך למשוך
את העגלה. אבל אחרי סרט כזה, קשה
שלא להסכים לאלה המכנים אותו רמאי.
לפראנצ׳סקו רוזי, מגדולי היוצרים של
הקולנוע האיטלקי, יש הסבר פשוט מאוד.
הוא אינו מדבר על ברטולוצ׳י בלבד,
אלא על כל האינטליגנציה האיטלקית של
התקופה, המתקשה לנקוט עמדה ברורה
כלפי מה שמתרחש בארצה. מצד אחד,
הם שמרנים, מצד שני, הם חשים חובה
קדושה למהפיכה. הם בוחלים באלימות
אבל נידמה להם שהטירור הוא ביטוי

שחקנים יז׳י רדז׳ילוכיץ ובריסטינה יאנדה ב״איש השיש״
עלייתו ונפילתו של גיבור העבודה
מפוקפק ביותר, צריך לומר לזכותם שיש
להם לפחות נשמה של אמנים. וגם אם
ברטולוצ׳י הוגה־הדעות חשוד, ברטולוצ׳י
צייר התמונות, עדיין חי וקיים.

סר טי ם
הוו1יע* וה^שדזל
כאשר שואלים את אנדז׳י ואידה, בכיר
בימאי פולין כיום, אם הסרטים האחרונים
שעשה — איש השיש ואיש הברזל —

איש הברזל, שהיה במוקד ההתעניינות
בכל פסטיבלי הסרטים השנה, אין כבר
שום ספק. ואידה השליך לכל הרוחות את
הפרספקטיבה ההיסטורית — שכל משקיף
אובייקטיבי אוהב להתגאות בה — וכ דבריו
:״זהו סרט המתאר את מאורעות
אוגוסט 1980 בגדאנסק, מנקודת המבט
של אוגוסט 1980 בגדאנסק.״
מיספנות גדאנסק. המפיצים היש ראליים,
שהם כידוע זריזים מאוד בכל
מה שקשור למוצרים מיסחריים מקובלים,
בעיקר כאשר הם באים מאמריקה, השתהו
העולם הזה 2311

מספיק זמן, כדי שאיש השיש (החלק
הראשון בתיאור הקולנועי של המאורעות
בפולין) יוצג בישראל, בדיוק כאשר העולם
כולו מדבר על איש הברזל. לא נורא,
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, מה עוד
שכאשר רואים היום שוב את איש השיש
אפשר לחוש באי־השקט הגובר והולך,
אשר עתיד להסתיים במרידה של ממש
שלוש שנים לאחר מכן (הסרט הופק בשנת
.)1976 שלא לדבר על הסימליות שבסיום
הסרט, במיספנות גדאנסק, המקום שממנו
יפרצו זעקות המחאה הרמות של סולידאריות.
אין
שום ספק שהמעלה העיקרית, בשני
הסרטים, היא השתתפותו הפעילה של
הקולנוע במאבק האידיאולוגי הפולני. ל איש
השיש היה אולי אליבי פוליטי כל-
שהוא, מאחר שהוא דיבר על דברים שקרו
בעידן הסטאליגיסטי, וזה כידוע, כבר אינו
נושא מקודש מאחרי מסך הברזל. אם כי
מה שנאמר בסרט אינו מוגבל לאותה
תקופה בלבד, והוא דורך על כמה וכמה
יבלות מודרניות כואבות מאוד.
המיבנה העלילתי של הסרט מזכיר מאוד
את האזרח קיין של אורסון וולם: ביו גראפיה
של אדם מנקודת המבט של מי
שמתכוון לעשות עליו סרט. במיקרה זה
עושה את הסרט סטודנטית צעירה. במים־
גרת עבודת הגמר שלה. הסרט צריך לתאר
את עלייתו ונפילתו של מתיאוש בירקוט,
גיבור חזית העבודה בתחילת שנות החמי שים,
שנעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
את הסרט מפיקה הטלוויזיה הפולנית, אך
המפיק אינו מאושר כל־כך מן הנושא

£ן ןן ^

אהבה בלי
גבול

הבחור הטוב (פאריס, תל-
אביב, ארצות־הברית) — זהו

סרט נדיר ומיוחד במינו. סרט
נדיר ומיוחד במינו• סרט תעודי שנראה כמו סרט עלילתי,
שעוסק בעובדות שנלקחו מן המציאות, אבל מצליח לתמצת
אותן ולהגיש אותן בדרך כה מרתקת, שטובי התסריטאים
והסופרים לא היו יבולים להמציא טובה ממנה.
איירה ווהל, צלם ובימאי של סרטים תעודיים, עקב
במשך שלוש שנים אחרי בן־דודו, פיל, הבחור הטוב, שהוא
פיסית בן ,53 אבל שיכלית הוא נעצר אי-שם בגיל .5
אבל הסרט אינו מתרכז רק בפיל, ובדרך שבה לומד הילד
המזדקן הזה לעמוד ברשות עצמו, אלא גם באמו, באביו
ובמישפחתו. וכל זה תוך רגישות, תבונה ואהבה אין־קץ
לבל אחת מהדמויות.
הוריו של פיל, שניהם בני יותר מ״ ,70 מבינים כי
עליהם להכין את בנם לקראת האפשרות שלא יהיה עוד מי
שיטפל בו. הסרט מספר כיצד נוצר בהדרגה ניתוק מרצון
של ההורים מן ה״ילד״ .זהו ניתוק שההגיון מכתיבו, אך
הרגש מסרב לקבלו.
הסרט הוא מיסמך אנושי מרשים לא רק על הטיפול
באדם המפגר בשיבלו, אשר מסוגל, בהדרכה נבונה, לתפקד
במידה רבה של עצמאות, אלא גם על אנשים המתבוננים
לקראת קיצם וסוקרים את חייהם, ועל תא מישפחתי שבו
האהבה אינה הפגנה בלפי חוץ, אלא רגש עמוק ומושרש
הקושר את כולם יחד.
מי יודע במה דפים של דיאלוגים, במה תיבנונים
מחוכמים וכמה הברקות בימאיות, היה צריך להמציא בדי
להשיג את הרגשת החום, החיבה והדאגה, שניבטים מתוך
סצינה פשוטה בבית ווהל, כאשר פיל רוחץ את הבלים
במיטבח והאם יושבת ליד שוהחן האוכל ומספרת על

ראווה שהופכים את הצדק לבדיחה תחת
כל שילטון דיקטטורי.
כל זה מתרחש בעבר. אבל המיכשולים
שמציבים לפני הסטודנטית — התנגדות
המפיק ליוזמותיה, הרתיעה של אנשים
לדבר גלויות, ההתברגנות הממוסדת של
חוגי האינטליגנציה וקיום שילטון החושך,
בצורה מתוחכמת יותר — כל אלה מתייחסים
בהחלט להווה 1976 הסיום, בו
נודדת הצעירה, יחד עם בנו של בירקוס
במיסדרונות בניין הטלוויזיה כדי לחפש
עדיין אישור לסרטה, הוא סיום פתוח,
אולי ביטוי לאותו אופטימיזם שואידה
זוקף לזכותו, למרות הכל.

בימאי אנדז׳י ואידה

אבק שריפה. דבר אחד ברור מעל
ומעבר לכל ספק. ואידה אינו משקיף אוב ייקטיבי
מן הצד. הוא אינו מניח לאירועים
לדבר בעד עצמם. המצלמה שלו נתקעת,
חסרת רחמים, בפני דמויותיו. הוא משתמש
בעדשת רחבת זווית הנוטה, ממרחק קצר,
לעוות את מה שהיא רואה ולהדגיש דינא מיקה
של תנועה (שוב זה מזכיר את
וולס, שהירבה להשתמש בסוג זה של
עדשה) והוא דוחף את שחקניו מאחור,
ללא רחם, עד כדי כך שהם נראים אחוזי
קדחת.

פילי ווהל: ילד טוב בן 53
נעוריה, או כאשר המישפחה ממתינה לאב שישוב מבית״
החולים, לאחר ניתוח בעיניו.
אין ספק שהנכונות של המישפחה לקבל את צוות
ההסרטה כחלק בלתי נפרד ממנה, התגובות הספונטאניות
והכנות של כולם, החל בפיל, שכל צל של רגש משתקף
בפניו הבוגרות־ילדותיות, וכלה באביו, המנסה להסתיר
מתחת לחזות חמורה את דאגתו לבנו, כל אלה עזרו
במידה רבה לווהל בעבודתו. עם זאת, צריך לומר שרק
לעתים נדירות מאוד מאבדת הטכניקה הקולנועית כל
משמעות או חשיבות בצפיה, והעדשה הופכת להיות חלק
בלתי נפרד מגוף הצלם, הקשורה ישירות למערכת עצביו.
זוהי אחת הפעמים הנדירות.

במיוחד נכון הדבר לגבי כריסטינה
יאנדה, תגליתו של ואידה, שזה לה סירטה
הראשון (מאז הופיעה בשני סרטים נוס פים
משלו, ומגלמת את רעייתו הראשו נה
של גיובר מפיסטו) .צעירה בלונדית
ותמירה זו, משלחת את ידיה ורגליה ה ארוכות
לכל כיוון, עיניה זועקות מחרדה,
היא נושכת את שפתיה ללא הרף, אינה
מסוגלת לשבת רגע אחד במנוחה. אם
זו צריכה להיות ההשתקפות של הדור
הצעיר בפולין, אין ספק שהמדובר בחבית
אבק שריפה. וסופו של הסרט, בגדאנסק
(דאנציג בפי הגרמנים) ,יכולה להזכיר
לאחדים את הכינוי של עיר זו לפני מיל-
חמת העולם השניה.
מיקשה אחת. עד כמה שסרט זה,
עם השילוב שלו בין קטעים עלילתיים,
לקטעים תעודיים אמיתיים ולקטעים תעו־דיים
מבויימים (מצולמים בשחור־לבן),
נראה בזמנו נועז וחריף, הרי שאיש הברזל
הוא נועז וחריף שבעתיים. גם הוא
מתחיל מתוך חקירה עיתונאית, אלא ש הפעם
עושה ואידה את את הצעד הנוסף,
וכבר מן הרגע הראשון קובע את הצבי עות
והעיוות של אמצעי־התיקשורת במו לדתו.
כתב רדיו נשלח להכין מראש כת בה
מרשיעה על מנהיג פועלים, שבה אם-

אליבי פוליטי צנוע
והיה מעדיף סרט ברור, בריא ומעודד
על תעשיית הפלדה.
ביקורת פראית. ואידה מראה מה
קורה לסטודנטית במהלך התחקיר שלה,
כאשר כל פגישה עם אחד ממקורביו של
בירקוט, הופכת לפלאש־בק, החושף חלק
נוסף בחיי מי שהיה איש השיש (כינוי
שניתן לו בסרט משום שבשיא תהילתו
נחקקה דמותו באבן, והוצגה לראווה ב מוזיאון
הלאומי).
הביקורת היא חריפה, נוקבת, כמעט
פראית. בירקוט הוא התמים הנצחי, בן
איכרים שקיבל את הסוציאליזם הלכה
למעשה, כתורה מסיני שיש להגשימה,
ונתקל על כל צעד ושעל בשחיתות, צבי עות,
בירוקראטיה ובשילטון החושך של
המישטרה החשאית. לתהילה הוא זוכה
בטעות, כאשר הוא משמש כלי בידי בימאי
צעיר ושאפתן של סרטי תעודה, היוזם
מיבצע לשבירת שיא בנייה (הנמדד ב־מיספר
לבנים שמניחים ביום עבודה) ,ואשר
אותו הוא מצלם ומפיץ אחר־כך, כהישג
נדיר במאבק להשלטת הדיקטאטורה של
הפרולטריון. מפלתו נגרמת אף היא עקב
טעות, כאשר הוא מתעקש לסנגר על חבר
שנאשם כי שיתף פעולה עם חוגים חת רניים
נגד המישטר, באחד מאותם מישפטי-
העולם הזה 2311

רדז׳ירוכיץ כתפקיד מתיאוש כירקוט, גיבור הסרט ״איש השיש״
לאן נעלם הגיבור הלאומי?

שר יהיה להשתמש אם מנהיג זה יפתח את
פיו יתר על המידה.
המנהיג שבו מדובר אינו אלא בנו של
בירקוט, אשר נשא בינתיים לאשה את
הסטודנטית שרצתה לעשות סרט על
אביו באיש השיש. הם גרים בגדאנסק
וקשורים לגל השביתות במיספנות. הקט עים
התעודיים מתייחסים לתקופה שבה
נעשה הסרט — חלקם לקוח מתוך יומ נים
וכתבות טלוויזיה, חלקם מבויים כך
שיהיה דומה להפליא ליומנים וכתבות
אלה.
דמות בולטת העוברת כחוט השני בסרט
הוא לך ואלנסה עצמו. לעתים הוא
נראה על המסך בחומר תיעודי, לעתים
בחומר עלילתי, למשל בטקס הכלולות של
בירקוט הצעיר (הנושא את השם טומצ׳יק,
שם אמו אשר עזבה את האב כאשר חינו
של זה שר מעיני השילטונות) עם הסטו דנטית
לקונלוע לשעבר. לעתים, שחקן
הדומה מאד לואלנסה מגלם אותו, למשל,
כאשד נראה על המסך טקס חתימת ההס כמים
בין עובדי המיספנות להנהלה.
כאן, המציאות והדמיון הופכים למיק־שה
אחת, כאשר ואידה דוהר כל הזמן
כדי להדביק את ההתפתחויות הפוליטיות
שהתרחשו תוך כדי עשיית הסרט, ובמק ביל,
להשלים את הפרטים הרבים שהח סיר,
על סופו של מתיאוש בירקוט, עוד
מן הסרט הראשון.
תופעה מעניינת. איש השיש ואיש
הברזל מהווים יחד תופעה יוצאת-דופן
ומעניינת ביותר בעולם הקולנוע. יתכן
שאפשר לבוא לשני הסרטים בטענות רבות,
בכל מה שנוגע לאתיקה של האמן (האם
זה מוסרי להטעות את הצופה ולהראות
לו חומר שנראה כתעודי אבל אינו כזה?),
או לאינפורמציה של הצופה, על-ידי הצ גת
דמויות שהן קרובות לעתים יותר אל
הקאריקאטורה מאשר למציאות.
ואידה דוחס, ללא שום ספק, את מס קנותיו
לתוך תודעת הקהל, ומדגיש אותן
בעזרת זוויות הצילום וצורת הבימוי. אבל,
כפי שנאמר, הכל הוגן באהבה ובמילחמה.
ובמיקרה זה, מדובר במילחמה וואידה
רואה עצמו כחלוץ ההולך לפני המחנה.
יתכן שהאופטימיות, המדרבנת אותו להש איר
סוף פתוח גם באיש תבוזל, הינד.
מוגזמת, כפי שסבורים רבים מבני ארצו,
אבל זה חלק בלתי נפרד ממנו.
מכל מקום, מעניין היה פעם לראות את
שני הסרטים הללו, בזה אחר זה, ומי יודע,
יתכן שברבות הימים אף יוצגו כך, כ-
אפום הגדול של ההתעוררות הפולנית,
אשר סופה עדיין לוט בערפל.

עצירות? נפיחות?
עזרת ביקוניס היא
עזרה טבעית

עצירות — זאת בעיה!
אז מדוע ביקוניס ולא משלשל אחרל כי ביקוניס הנו
משלשל עדין המכיל צמחים רפואיים טבעיים. כי
ביקוניס מקל על העצירות בעדינות ובטבעיות ואינו
גורם לשלשול ולכאבי בטן.
כשאת/ה שותה תה ביקוניס טעים וריחני בלילה
לפני השינה, הוא מעורר בעדינות תהליכים טבעיים
בגופך כדי לגרום להקלה בבוקר שלמחרת.
זה טבעי, כמו הטבע עצמו. ביקוניס, השם
המפורסם באירופה, מצוי גם בבתי ה מרקחת
בישראל בצורת תה עלים, תה נמס־אינסטנט, או

\ הותיק שיען לצחיתות
בשיטת י עשה זאת בעצמן
״פרמה טוויז״ הוא מכשיר אלקטרוליטי,
המרחיק לצמיתות שיער בלתי רצוי מכל
חלקי הגוף: שפה עליונה, סנטר, חזה, בטן
וכיוצ״ב.

...והטבע
יעשה את שלו

טילאק
ל הסר ת
כתמי ניקוטין
ואבן שן

1^01314:
להשיג בנק בתי המרקחת דיסק׳ ס

הצעה והזדמנות חד-פעמית כתיכוניסטים!
כמדו בחופשת חנוכה ( 6ימים)
בהנחה מיוחדת ובהצלחה מובטחת

ק צ רנו ח ^ ג ,״
בקורס בוקר בהדרכת המורה הידוע
מר חיים בר״קמא
הירשמו מיד :״אולפן גרג״ ,תל־אביב,
רה׳ וייצמן ,22 טל 254826 .־03
קורם ערב למבוגרים נפתח בת״א ובחיפה
(טל 664922 04ב־3.1.82

פ טנ טאמ רי ק אי בלעדי חו ס ך זמן
וכסף
״פרמה טוויז״ הומצא בארה״ב לפני מספר
שנים במטרה לאפשר לכל אשה לחסוך
כסף, זמן וטרחה על טיפול במכונים
להרחקת שיער ולהשיג תוצאות שאינן ,
נופלות בטיבן במאומה מהתוצאות
המושגות במכונים אלה.
נבדק ואושר על ידי רופ אים
יעילותו ובטיחותו של ״פרמה טוויז״ נבדקו
מבחינה רפואית על ידי רופא מומחה ,
פרופסור לדרמטולוגיה מביה״ס לרפואה
באוניברסיטת קליפורניה שמסקנותיו היו :
המכשיר יעיל, קל לשימוש ובטוח בשימוש.
מיליוני מ ש תמ שות בכל העולם
מאז נבדק לראשונה עברו מספר שנים
והמכשיר הספיק להוכיח את עצמו אצל
מליוני נשים מתוכן אלפים בארץ.
בנוסף, מצוי המכשיר בשימוש אצל אלפי
רופאים ובתי חולים.
חסכי גם את אלפי שקלים על טיפול
במכונים ורכשי את ״פרמה טוויז״ עוד
היום.
1מכירה ויעוץ אצל:

1היבואן: ד.ד. שיווק בע״מ

שדרות נורדאו ,44 תל־אביב טלפון׳ 233872 לפנה״צ

1וכן אצל סוכנינו ברחבי הארץ :
1ת״א: פרפומריה ״שרף״ ככר דיזיכגוף ,1טל • 282637 .חיפה: פרפומריה ״זירה״
1הרצל ,49 טל • 529116 .ירושלים: פרפומריה ״ורד״ ,יפו ,30 טלפון .222652

העולם הזה 2311

ואו נ ומדי, זז
שנו ע ״ ם. מדוע

אפיופט! ,,הסובר מדיקו׳ מוחי, נערם ו פני
אין המשטרה עוררת חיפושים אחריו?

;י במצוקה, עיזרו לי,״ ביקש
/ /י ראובן כרמלי, אביו של יואל בן
ה־ 13 וחצי, הנער החולד, בסחלת־הנפילה,
שעיקבותיו אבדו לפני שבועיים.
בחברת אשתו, מרים, אף היא חולה
במחלת־הנפילה, ושלושת ילדיו הצעירים,
ישב השבוע כרמלי בסלון ביתו בגיבעת־שמואל.
הם מקשיבים לכל מהדורת־הח־דשות,
לשמוע אם מבקשת המיש־טרה
מהציבור לגלות עירנות ולסייע
באיתור בנם. הם מביטים מחלון ביתם
הצופה לפרדס, כדי לראות אם המישטרה
שלחה את אנשיה למסע החיפושים, אך
אינם רואים מאומה.
״אנחנו לא נחשבים לאנשים מספיק

אין זו הפעם הראשונה שבה משוועים
מרים וראובן כרמלי לעזרת מוסדות צי בוריים.
״עכשיו
אחרי שיוא^ נעלם, דואגים
לנו העובדים הסוציאלים מהשכונה.״ אומ רים
ההורים. אך בעבר, כשביקשו עזרה,
נידחו :״העובדת הסוציאלית אמרה ש אנחנו
צעירים, ולכן יש לנו הכוח לדאוג
לעצמנו.״
מרים ,33 ,נולדה בהונגריה, שני הוריה,
נכים מרדיפות הנאצים, היגרו עימה ל ישראל.
בקרית־ים, הסמוכה לחיפה, היא
פגשה בבעלה ראובן, שהוריו היגרו מ־אלג׳יריה.
הוא גדל במישפחה הרוסה —
אחותו היא חולת־נפש ואביו אדם אלים,

ראובן ומוי״ס

את ההכרה כאילו הוא מת לי בידיים,
זה היה הרבה יותר מזעזע מרם לי לאבד
את העשתונות.״ בבית־החול-־ם שוב צעק
יואל ונתקף בעוויתות. עיניו התגלגלו
בחוריהן, קצף עלה על שפתיו והאבחנה
החד־משמעית היתה: התקף אפילפסיה.
מאז חזרו שוב ושוב ההתקפים. הרופאים
קבעו שעל יואל לבלוע תרופות מדי יום
כדי למנוע אותם.
גם יעקב חלה באותה המחלה, וכל
עומס הטיפול נפל על כיתפי האב, שנותר
האדם הבריא היחידי במישפחר. בימים
שבהם הוא נאלץ לטפל בילדיו ובאשתו
החולה בבית, או לנסוע עימם לבית־החו־לים,
לא נהגו מעסיקיו במקום־העבודה
להעיר לו על כך שאיחר או לא הופיע
לעבודה.
כשיואל היה בן 8קבעו מוריו בבית-
הספר היסודי שבו למד, שאינו יכול
להמשיך במיסגרת זו. על ההורים, כך
אמרו המורים, למצוא לו מיסגרת אחרת,
בכיתה שיש בה חינוך מיוחד. מכיוון
שלמישפחת כרמלי נוספו עוד שתי בנות,
חיה ונטאלי, שאף הן נפגעו במחלה, הח־

חשובים,״ אמרו ההורים. זכורים להם
היטב החיפושים הקדחתניים שערכה ה־מישטרה
אחרי הנערה האוטיסטית שלו מית,
שנעלמה מבית־החולים איתנים לפני
שנה בדיוק. גם בנם, יואל, אושפז עד
לפני שנתיים במחלקת־הילדים שבבית־החו־לים
הפסיכיאטרי איתנים.
בית־הספר לחינוך מיוחד אורים בגיב־עתיים,
שבו לומדים גם יואל וגם שלושת
אחיו הצעירים — הצעירה שבהם בת 6
היא אוטיסטית, והאחרים סובלים מפגם
שיכלי אורגני, המתלווה אל מחלת־הנפי-
לה החמורה שלהם — לומדים עוד ילדים
ממישפחות מכובדות.

ד עו ת
ק דו מו ת
ד* מישטרת תד־אביב כעסו על
שכתב הטלוויזיה, שדיווח על העל-
מותו של יואל כרמלי, קבע בדבריו
שהמישטרה לא מיהרה לצאת לחיפושים.
דובר מישטרת תל-אביב מיהר לדווח
שמייד עם קבלת הידיעה יצאו שוטרים
ממישטרת־מסובין לחיפושים.
לדיברי ההורים, אמנם הגיעה מייד
אחרי תלונתם ניידת לרחוב. ברשות ה שוטרים
היה כלב־גישוש, והם המתינו
למפעילו, לגשש, שאיחר. לבסוף הם איבדו
את סבלנותם ונסעו מהמקום מבלי
לשוחח עם ההורים המודאגים. רק אז
הופיע הגשש, וגם הוא עזב, כי הכלב
לא היה במקום.
״אף אחד לא ביקש בגד של הילד,
כדי שהכלב יריח ויוכל לצאת לחיפוש,״
אמרו ההורים .״אנחנו ממשיכים להמתין
לבד בבית, ומביטים כל הזמן בדלת.
אולי יבוא סוף־סוף שוטר וייכנס אלינו
לבית.״
שבועיים אחרי היעלמו של יואל הוא
לא הוזכר עוד בכלי־התיקשורת• הציבור
אינו ער לדרמה המתחוללת בבית־המיש־פחה
ואינו מסייע בחיפושים.
כשנעלמה לפני שנה הנערה האוטיס־טית
שלומית היה המצב שונה. בכל מה״
דורת־חדשות פורסמה תמונתה, והמיש־טרה
נעזרה בחיפושיה בהודעות הטלפו ניות
של הציבור.
אך גם אז לא התערב פסיכולוג מיש-
טרתי או איש־מיקצוע רפואי כדי לסייע
למישטרה, והדבר מעורר תמיהה. מלבד
גביית־העדות מפי ההורים לא שוחח עימם
פסיכולוג מישטרתי, שיכול היה לגלות
פרטים שיסייעו במציאת הילד החולה.
משאבים עצומים הושקעו בחיפוש אח רי
שלומית: מסוקים, צילום שטח־החי-
פושים בסירטי אינפרה־אדום, גיוס כיתות
תלמידים מבתי־ספר. שוטרים וחיילי מיש־מר־הגבול
סרקו איזור נרחב בהרי-ירד
שלים ויצאו לבדוק כל ידיעה טלפונית
שהגיעה למטה החיפושים, אך לא העלו
דבר. שלומית לא נמצאה, תיק־החיפוש
נסגר, אך מישפחתה ידעה לפחות, שנע שה
מאמץ קדחתני למציאתה. בני־מישפח-
תו של יואל כרמלי, הורי הילדים החרי גים
האחרים, הלומדים בבית־הספר אורים
והורי יתר הילדים החריגים בארץ, למדו

ממת ! לגופ ה
משתי הפרשות: המישטרך, אינה מצליחה
למצוא ילדים חולים שנעלמו.
יחסה של החברה מטיל על מישפחות
אלה עומס נורא: מצד אחד, נחשב ילד
חריג במישפחה כישלון של הוריו. רי עות
קדומות פחדים וסתם אכזריות אנו שית,
מדרבנים את ההורים להפריד את
ילדיהם מן הקהילה שבה הם חיים ולש לוח
אותם למוסדות.
מהצד השני, אין הם יכולים לסמוך
יתר על המידה על עזרת המדינה —
במוסדות הקיימים אין די מקום לכל
הילדים החריגים שחיים בארץ. מוסדות
אלה ערוכים, בדרך־כלל, לטפל בילדים
בני גיל מסויים בלבד, לכן יש להחליף
את המוסד מדי כמה שנים. המישפחות
גם חיות בדאגה מתמדת מפני הצפוי ליל דיהם
כשאלה יתבגרו והוריהם יזדקנו או
ילכו לעולמם.
כשקורה אסון וילד חריג נעלם או
נפטר. כתוצאה ממחלה או מתאונה, נש ארת
המישפחה בודדת בצערה. אחרים
נוטים, לא פעם, לראות בטרגדיה סיומה
של דרך־ייסורים.

שהתפרצויותיו שיבשו את החיים בבית.
ראובן פגש שוב במרים אחרי ששוח ררה
מאישפוז של שלוש שנים בבית־ההו־לים
הפסיכיאטרי מזרע.
גם מחלת־הנפילה שבה היא לוקה, וגם
התרופות שהיא בולעת מדי יום, כדי
למנוע התקפים, לא הרתיעו אותו מלהי נשא

שניהם גדלו בבתים הרוסים, וחשבו
למצוא את אושרם ביחד. לידת בנם הב כור,
יואל, הסבה להם נחת רבה. באותם
ימים עבד ראובן בתעשיה הצבאית, סמוך
לחיפה, ומהמשכורת שהרוויח הם הצליחו
לרכוש דירה ולרהט אותה. חלפו שנתיים
ונולד להם בן נוסף — יעקב.
כשיואל היה בן ,3הוא חלה בדיזנטריה
והחום הגבוה גרם לו עוויתות. האב, ש ראה
סימנים כאלה בהתקפי מחלת־הנפי־לה
של אשתו, ידע היטב את משמעות
התופעה. הוא מיהר עם כנו לבית־החד
לים רוטשילד.
״הייתי יכול להיות רגוע כשראיתי את
מרים בשעת התקף,״ נזכר ראובן ,״אבל
לראות תינוק, שהוא הבן שלי, מאבד

ליטו המטפלים הסוציאליים בחיפה להו ציא
את יואל מהבית. הוא נשלח לאיש-
פוז בבית־החולים הפסיכיאטרי איתנים
ליד ירושלים.

ילד בו ד ד
ועצוב
ר* אותה התקופה הורע מצבה הכל כלי
של המישפחה. הם נאלצו למ כור
את הדירה והריהוט כדי לממן את
הטיפול הרפואי בילדיהם.
הילדה הקטנה, נטאלי, אושפזה מייד
אחרי לידתה במחלקת־הילדים בבית־החו־לים
רוטשילד, משום שלא יכלה לשתות
חלב פדה, וסבלה מהתייבשות.
כעבור שישה חודשי-אישפוז, כשביקשה
האם להחזיר את בתה אליה, הראה הרופא
לאב מיכתב חתום על-ידי העובדת ה סוציאלית,
ובו הוראה להוציא את הילדה
מרשות הוריה ולדאוג לה לסידור במוסד.
ההורים איבדו את עשתונותיהם והפעי-
(המשך בעסוד )50

יי ממתינים ל גו בהי
(המשך ממעוד )49
לו אלימות כלפי העובדת הסוציאלית. אך
בבית־הסישסט נגזר דינו — שלושה חודשי
מאסר־על־תנאי.
לדיברי ההורים, התרשמה העובדת. ה סוציאלית
מהטיפול המסור שלהם בילדה
והבת נטאלי הוחזרה לבסוף אל ההורים.
אך בהמשך הזמן נתגלה במעקב הרפואי
אחרי הילדה שהיא אוטיסטית.
בגלל המריבה עם העובדים הסוציאליים
בחיפה, ובגלל הרצון להתקרב אל יואל,
ביקשו ההורים משרות־הרווחה לממן עבו רם
שכירת דירה בירושלים. משום ש־שכר־הדירה
בירושלים היה גבוה, הסכים
השירות לשלם עבורם שכר־דירה בגיב-
עת־שמואל, הסמוכה לתל-אביב.
האב, שעזב בחיפה את מקום העבודה
הקבוע, מצא לעצמו עבודה בבית־דפוס
בתל־אביב. העדרויותיו התכופות מהעבודה,
בגלל מחלות הילדים, הביאו לבסוף
לפיטוריו. הוא פנה לעובדת הסוציאלית
כדי להסדיר למישפחתו תמיכה כספית
כמובטל, אך נענה בסירוב. היום סובלת
מישפחתו ממחסור, והוא יוצא מדי פעם
לעבודות מזדמנות, כדי שיהיה לפחות
אוכל לבני ביתו.
כשיואל הגיע לגיל 10 הודיעו להורים
מאיתנים שעליהם לקחת את בנם הביתה,
כדי לפנות מקום לילד אחר.
יואל חזר הביתה. מחלתו אוזנה על־ידי
תרופות שהוא בלע מדי יום, לפי הנחיות
הרופא באיתנים. מדי יום הוא נסע בהס עה
מיוחדת, יחד עם שלושת אחיו, לבית־הספר
אורים בגיבעתיים. בשעה 1.00
בצהדיים הם היו חוזרים הביתה.
לפני כחודש שלחה מנהלת בית״הספר
שני מיכתבים למישפחת כרמלי, שבהם
היא התלוננה שיואל נרדם בשעת השיעורים
בהשפעת התרופות. לכן, היא דר שה׳
שעליהם לקחת אותו לרופא כדי
שזה ישנה לילד את התרופה• היא סיימה
כל מיכתב באיום שאם ההורים לא
יגשו עם יואל לרופא היא לא תיתן לו
להיכנס לבית־הספר.
ההורים המבוהלים, שחששו שיואל יו צא
שוב מהמיסגרת שבה הוא לומד,
מיהרו אל רופא בבית־החולים שיבא בתל-
השומר. זה רשם לילד תרופה אחרת.
מאז אותו היום שבו יואל בלע תרופה
חדשה הוא התחיל לסבול מהתקפים תכופים
יותר. היו לילות שבהם פקדו את
יואל שישה התקפים. כדי להשגיח עליו
לא עצמו עין גם ההורים. יואל היה
מבולבל ומטושטש, ולכן לא נסע לבית־הספר
בשבועיים האחרונים לפני היעלמו
ונשאר כל הימים בבית.
הוא לא היה ילד שקט, ולהורים היה
קשה להשתלט עליו. בני גילו מהשכונה
דחו אותו כשיצא לשחק ברחוב, לכן הוא
נהג להסתגר, עצוב ובודד, בביתו.

שידור
צ לי ש
החו שפים ה אלגנ טיי ם
ן• לדן רכיב, כתב הטלוויזיה באמ ריקה,
שחשף בראיון אלגנטי את פרצופו

1של אריה גנגר (ראה 1הנדון) ,ולאלימלד
רם ולרון כן ישי שעשו את אותו הדבר,
באותו בישרון, לאריק שרון, הפטרון של
המיליונר־היורד.

צ ל ״ג
עונש קולקטיב
91 למרדכי פרימן עורך מישדר־הדת
שורת הדין, התופס את זמן־השידור הטוב
ביותר ביום השלישי ( 10 עד 11 בלילה).
מישדר חודשי זה, המביא את בית־הדין
הרבני, כפי שאינו קיים במציאות (בני גוד
ל״מיסמך נקדי״ ,המחייב את שמירת
האותנטיות של מוסדות מעין אלה) .שורת
הדין משחזרת אירועים שהתרחשו ב־בית־דין
זה באיפור וביפוי, וכל קשר בין
המוקרן למציאות הוא מיקרי בהחלט.

סיכסוכים בין ועדי־העובדים בטלוויזיה
ובין הנהלת רשות־השידור עשוי להת חסל
בעתיד הקרוב. העילה למרבית ה־סיכסובים
היתה מכשירי־עריכה (וידיאו)
של 3/4אינטש, שהיו מונחים במחצית
השנה האחרונה במחסני הטלוויזיה, כאבן
שאין לה הופכין. עורכי־הסרטים ראו ב עצם
הכנסת מכשירים אלה לבניין הטל וויזיה
את ראשית נישולם.
בפגישה שנערכה בשבוע שעבר אצל
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, בהשתתפות
)זמישנה־למנכ״ל ונציגי ועד־הפקה־טכנאים
הושגה פשרה זמנית בענ יין
מכשירי־העריכה החדשים. הוחלט כי
טכנאי חדר־הבקרה ועורכי־הסרטים ייכנסו
למרכדההדרכה של הרשות לקיים
׳קורס לתיפעול משותף של מכשירי־הערי-
כה החדישים. בעוד שבוע תיערך ישיבה
בהשתתפות ההנהלה וועדי־העובדים, ובה
יסוכמו דרכי התיפעול של מכשירים אלה.
אם יגיעו הצדדים בשבוע הבא לידי
הבנה על הצורך בתיפעולים של מכשירי־העריכה,
תוכפל יכולת התיפעול של ה טלוויזיה,
והנשכר יהיה הצופה.

מ די א ה די סלת

מאח רי הקל עי ם
כדעת עולו!
אחרי שלושה שבועות, שבמהלכם סיר בה
מערכת־הביטחון לאפשר לדובריה להביא
את גירסתה על המתרחש בשטחים
(ביר־זית, אל־פג׳ר, ראשי המועצות ה כפריות,
ועוד) חל שינוי עקרוני.
בפורום החדשות הודיע מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד, ששוחח עם שר־הביטחון
אריאל (״אריק״) שרון על הור אות
הדיבחור • של ׳מערכת-הביטחוו, ש הגיבה
על כל אירוע בהודעה ״אין !תגו בה
!״ כתוצאה מאותו מיפגש נכנע השר,
אז — כפי שלפיד אמר בפורום — ״מ עכשיו
תהיה תגובה...״

שא דתההסתד רו תי ח
לחצים של נציגי־מיפלגות, היושבים ב־וועד־המנהל
של רשות־סשידור, אינם
באים רק מצד הליכוד והמפד״ל (אהו

מרון, אהרון פאפו ומיכה

ינון) .באחרונה, אחרי כל כתבת־חדשות
הנוגעת למזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל,
סגנו, או כל גוף הסתדרותי, שביתה והת־

מליאת רשות־השידור, הגוף הנבחר ה עליון
של הרשות, התכנס בראשית הש בוע
שעבר כדי לדון במישדרי הטלוויזיה
הערבית. מדיון זה נעדרו מרבית נציגי-
הציבור, המחפשים כל הזדמנות אפשרית
כדי לתקוף את לוח־המישדרים של הטל וויזיה
בעברית (בין הנעדרים: אהרון
באפו, אהרון אלמוג, הפרופסור יו׳
סף כן־שלמה, ישעיהו אכיר !ועוד
רבים).
הבולט במשתתפים היה נציג המפד״ל,
צבי ברנשטיין, שביקש להפעיל ב מליאה
נוהג של שאילתה, כמקובל בכנ סת.
בהמשך דבריו !תבע ברנשטיין ״להו סיף
במישדרים הערביים תוכניות־דת, בדי
שערביי ישראל ידעו ויכירו את חגי ה יהודים...״
שבחים
לטלוויזיה הערבית העניק נציג
הליכוד במליאה, דניאל נחמני, שציין
כי ״הטלוויזיה הערבית היא יותר אובייק טיבית
מהטלוויזיה העברית נחמני אף
יצא נגד עקיצותיו של המגיש מאיר
שליו בתוכנית ארץ אהבתי. רגע של
צחוק במליאה היה כאשר הזכיר נחמני
את ליגלוגו של שליו על ״מייסדי צפת״.

צלי 2 1נ

קבר ״
^ פניי שקבע הרופא לו תרופה אח א
רת, נהגה אימו לתת ליואל כסף כדי
שילך למכולת ויקנה לעצמו ממתקים.
אך בשבועיים האחרונים הוא לא היה
מסוגל לשלוט עוד בפעולותיו, איבד את
הקשר עם המציאות ואי־אפשר היה להניח
לו להמצא רגע אחד ללא השגחה.
-,החורף הקר בלי מים חמים בבית,
׳העוני ומחלתה של האם גרמו לאב לאבד
לעיתים השליטה על עצביו ולהכות את
הילדים,״ העידו כמה שכנים של מישפחת
כרמלי .״אני לא אדם אלים,״ הסביר
השבוע ראובן ,״אך הסבל מעביר אותי
לפעמים על דעתי.״
בבוקר יום החמישי לפני שבועיים נעלם
יואל. סיפר האב :״לא יכולתי לסבול
את המצב. יואל יצא החוצה ואני הלכתי
לקופת־החולים שבשכונה, כדי להסדיר
טופס הפניה לטיפול בבית־החולים תל־השומר.״
האב אמר שאינו מסוגל להע ריך
לכמה זמן נעדר מהבית — לדעתו
הוא חזר סמוך לשעה .10.00 ליד ביתו
פגש באשתו ובעוד שכנה. שתיהן היו
אחוזות בבהלה: יואל נעלם•
״עכשיו, אחרי שיואל נעלם העובדים
הסוציאלים דואגים לנו טוב יותר,״ או מרת
האם .״אך אף אחד לא יכול להבין
מה עובר עלינו,״ קובל האב.
״עברו עשרה ימים ואין סימן מיואל.
המישטרה לא עושה מאמצים למצוא או תו,
והוא לא יכול לחיות בלי התרו פות,״
מסביר האב את יאושו. הוא ואשתו
אינם סבורים שיואל יחזור לביתם חי.
״תיכננו להכין ליואל מסיבת בר־מיצ-
ווה, אך עכשיו אנחנו יושבים ומחכים
לשוטר שיביא לנו את גופתו, כדי שנוכל
גידה רזין ון ן
להכין לו קבר.״

מנותח אלוני איחולים ארגנות־פועלים מחוץ למיסגרתה של ה הסתדרות,
באה שאילתה של נציג המערך
בוועד־המנהל, איש דבר דנ יאל בלוד
~׳סידרה של ,״ כתבות, שהובאו בחודשים
האחרונים על-ידי כתבי־הטלוויזיה בעניין
תסיסת הפועלים נגד ההסתדרות ( 13הוועדים,
מיפעל הטקסטיל בבית־שאן, פו עלי
מלטשות היהלומים ועוד) ,המריצו את
ראשי ההסתדרות לנסות ללחוץ באמצעות
שאילתות על מחלקת-החדשות של הטל וויזיה,
כדי לרכך במעט את הדיווח על
הנתק שבין הפועלים להסתדרות.
ההסדר קיימת האפשרות שהגורם העיקרי ל-

קרא לפיד :״אם מייסדי צפת עודם בחיים,
הרי שהם זכו לעבור את גילו של
מתושלח...״
ישיבת המליאה נסתיימה שעה לפני ה מועד
שנקבע לכך. העיר אחד מחבריה:
״עכשיו, כשהעבירו את הישיבות ממלון
פלאזה לבניין כלל, והפסיקו להגיש לנו
עוגות־קצפת ושוקולד, ספק אם חברי ה מליאה
ימשיכו להגיע לדיוניה...״

רדיו
ה/וצוח ש ל הנ שיא
במהדורתיחדשות ב״יום השפה העב רית״
בקול ישראל הופיע נשיא-המדינה,
נתק ששוחח על השפה העברית. במהלך השי דור
החי פנה הנשיא, יצחק נבון, אל
שדרי מגזידהצהריים בחצי היום, אריה
גולן ויוסי קורן :״אילו אני הייתי
מנהל את הרדיו במקום גיד עון לב״
ארי, לא הייתי מקבל אתכם לעבודה,
מפני שאינכם מדברים בח׳ וע׳ כנדרש...״
גידעון לב־ארי, שניצב בחדר־הבקרה
מאחרי הזכוכית, פנה אל נשיא־המדינה
באשר זה יצא מהאולפן, ואמר לו :״יש
לי כמה הצעות בדבר אופן התיפקוד של
נשיאות־המדינה הנשיא, שלא הבין
את דקות הדברים, הגיב :״אז תשלח
אותם בכתב לל״שכתי.״

מלכתה 3 0יע1
על הפעלתנות הרבה של דובר רשות־הישידור־לשעבר,
משה עמירב, בתפקי דו
הנוכחי כמנהל מינהל־הבטיחות, בפיר-
סומות ובתשדירים למניעת תאונות־דרכים,
אמר אחד מראשי הטלוויזיה ״אילו היה
עמירב פעיל אצלנו כפי שהוא פעיל ב־מישרד־התחבורה,
היתה תדמיתה של הט לוויזיה
בציבור שונה״ #61 הסידרה
שואה עומדת להיות מוקרנת הקרנה חו זרת
ברשת־הטלוויזיה הארצית של גרמ ניה,
בשל מעלותיה החינוכיות, אך מס תבר
כי אין בכוונת הטלוויזיה הישראלית
להקרינה שוב. לדברי דוברת רשזת־השי־דור,
אריאלה רבדל ,״הסידרה אינה
נמצאת אצלנו כרגע בתיכנון לשידור חו זר״
!! 6מגישת החדשות !והמישדרים
בטלוויזיה, דליה מזור, המתגוררת ב־גוש־דן
!והעובדת בירושלים, זכתה בפי
עובדי החדשות בטלוויזיה בכינוי ״מלכת
הכביש״ ,ביגלל נסיעותיה התכופות ב כביש
תל-אביב—ירושלים. אגב, מזור אי נה
מקבלת לנסיעותיה תוספת על המקובל
ברשות־השידור, למעט בתקציב נסיעות
הגלובלי שלה, היות ונסיעה לעבודה אי נה
נסיעה משימתית, במיסגרת תקנון-
השרות של עובדי־המדינה #61 בעייה
אחת נפתרה זמנית: בעיית מגוריו של
מנהל חטיבת-החדשות בטלוויזיה, טוביה
סער. בתקופה שבין מינויו לתפקיד ועד
לתום תקופית־הניסיון ישלו בתפקיד, הת גורר
סער בחדר במלון הילטון (סער הוא
תל־אביבי, המתקשה לרכוש דירה במתח
מחירי־הדירות של ירושלים) .איכסונו ב־הילטון
עלה לרשות־השידור סכום של
600 דולאר לחודש. בימים אלה שכר
סער דירה, בשכירות של 250 דולאר. זהו
חיסכון לרשות ! 6 6האיסור העקשני ש הטיל
מנכ״ל רשות-השידור, יוסף לפיד,
על השדרית אורלי יניס לשוב למישר־תה
במבט ספורט, אינו חל על רשת ממ לכתית
אחרת, גלי צה״ל. מזה חודשיים
מגישה יניב בגלי צה״ל, מדי יום בשעה
7.00 בערב, מישדר מרתק בשם מוטיקה
היום, שהוא מגזין לענייני מוסיקה, הזוכה
בהאזנה הולכת וגוברת 6בשבוע
שעבר נותח מנהל מחלקת סרטי־התעודה,
יאיר אלוני, בבית־החולים הדסה בירו שלים.
אחרי הניתוח זכה אלוני בביקוריהם
של רבים מחבריו לעבודה. מלבד
איחולי החלמה, איחלו לו שלמרות הכל
יזכה במיכרז למישרת מנהל מחלקת־התוכניות.
העולם
הזה 2311

יום רביעי

• כלכלה: מהון להון
( — 11.05 שחור-לכן).
מגזין לענייני כלכלה ובורסה
בהנחיית יצחק טישלר.

16. 12
• מדע כידיוני: חלוצי־החלד
6.15 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).

חלוצי־החלל
נתקלים באש ה נורית
מהכוכב ברומוס ומשמידים
את הבסיס באמצעות תותח
התנועה הגלית.

יום שיש

18. 12

• סידרה: צילה של
לואיזה ( —6.32 שידור
בצכע, מדבר אנגלית).

• סידרה לילדים ולנוער:
היידי כת ההרים
( — 3.00 שידור כצכע,
דיבוכ עכרי) .הפרק השיבה

אלגרה מודיעה ללואיזה שהיא
עוזבת את מישפחתה ועוברת

הביתה. לקלרה קשה הפרידה
מהיידי ואביה מסביר לה שנסי
האקדמיים
של דיוויד פולוק
(גריגורי פק) ,פרופסור אמרי קאי
לשפות עתיקות המרצה
באוכספורד, משתנים לבלי הכר
כאשר הוא מתבקש לרגל אחרי
איל־הנפט הערבי נג׳ין בשרא-
ווי, למען שלום העולם. תמורת
סכום של 90 אלף דולר הוא
מנסה לפענח כתובת עתיקה,
המופרעת על־ידי פגישה קצרה
עם אשת איל־הנפט, יסמין
אזיר (סופיה לורן) .השאר
כבר ידוע לצופים.

• כפייה: פסוקים לשכת
11.55 שחור-
לבן, כתוב מאוייר ומדכר
עכרית) .נסיון לכפות פסוק
מקורות יומי על אזרחי-ישראל
הדתיים, המחללים את קדושת־השבת
והצופים בטלוויזיה ביחד
עם אלה הכופרים בקדושתה.

שבת

19. 12
• סידרה: ידיד לעת
צרה 6.02 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
בפרק תיקון טעות עוד אחת
מעלילותיו של כלב הטלוויזיה
המופלא, המסייע לאנשים שונים
ברחבי ארצות־הברית. ה פעם
משחרר הכלב רקדנית
הנחטפת מטעמים פוליטיים.

• דת: דינים, מינה־גים
ושירים לחנוכה (8.00
-שחור־לכן) .תוכנית ל
סגל:
רולטה רוסית
יום רביעי, שעה 10.05

פאריס מתכננת רודה להוכיח
לבעלה, החי בנפרד ממנה, כי
היא רחוקה מלהיות אדם משע מם.
כשג׳ו פולט משהו בכיוון
זה, מתיישבת רודה עם אחותה
ברנדה והגורל מוביל אותה
להגשמת חלום־חייה — שיחה
עם וודי אלן בטלפון.

יום חחיש•

17. 12
• סרטים מצויירים :
מיקי ודונאלד (— 5.30
שידור כצבע, סדכר אנגלית)
.סידרה של סרטים מצד
יירים המפגישים את הצופים
עם דמויות מוכרות מעולמו של
וולט דיסני.

• מידע: לקראת שידור
8.50 שחור־לבן).
תוכנית בשחור־לבן על סירטי
הצבע שיוקרנו בשבוע הבא.
מנחה: דליה מזור.

• תעודה: התמודדות
( — 10.10 שחור-לכן).

ארבעה סיפורים של עיוורים
המתמודדים. עם נכותם ועם
הדעות־הקדומות של החברה.

דרמה שאותה חיבר לארי וייס,
המספרת על מערכת יחסים
רגישה שמתפתחת בין נער
צעיר (״לוליט״) ובין אשד.
מבוגרת. בתפקידים הראשיים:
פטרישיה הייס ובובי קולינס.
הסרט נעשה בהפקת טלוויזיית
יורקשייר הבריטית.

• תוכנית אולפן: דילמה
10.25 שחור־לכן).
מישדר אתיקה בהנחייתו ה מעולה
של ירון לונדון.

כנסון
• סידרה :
( — 11.15 שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .מתוך סקר
דעת־קהל עולה של־ 19 אחוז
מהבוחרים אין מושג מיהו ג׳ון
גטלינג, מושל־המדינה. פיט
מציע שהמושל יפנה אל האז רחים
באמצעות שיחה ליד
האח, שתוקרן בטלוויזיה. בערב
השידור מתרחשת מאחרי הקל עים
דרמה בין מרסי לבין
הבימאי, הגורמת למושל לשאת
את דבריו.

(כן ל ש בו ר)
ש בי תתה
מאי
ב ־ 1948
סירסו התיעודי של יוזודה
(״ג׳יאד״) נאמן על ״מרד הימאים״
,שהתחולל ב״,1951
ושהיה אחד מגילויי״המרי ה אחרונים
של הנוער העברי,
במאבקו מול מנצלי פימת-

יום שני
21. 12
• מדע כידיוני: חלו־צי־החלל
0.15 שידור
בצכע, מדכר אנגלית).

מסך, שירה וקולנוע.

• סידרה: דאלאס
( — 10.10 שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .ג׳יי אד

• תעמולה: עם לכדד
ישכון 8.25 שחור
לכן) .סרט המבוסס על מוצגים

מותחן המספר על מירוץ נגד
הזמן, כאשר ראש־ממשלת ברית
המועצות נמצא על הכוונת,
בעת ביקורו בוואנקובר. המשי מה
נמסרת לאיש המישטרה
הקנדית, שאותו מגלם השחקן
ג׳ורג׳ סגל. לידו מככב גורדון
ג׳קסון•

אברעכ ען!

9שעשועון: צא מזה
8.08 שידור כצכע,
מדבר עכרית).
• תרכותון: שמונה
וחצי 8.30 שידור כצבע,
מדכר עכרית גכו
הה) .מגזין לענייני ריקוד,

• סידרה: רודה (8.03
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .בפרק סופשבוע ב

סרט: רולטה רוסית
10.05 יטידור
כצכע, מדכר אנגלית).

• דרמה: סערה בכוס
שכורה 0.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

קפטן גידעון מתכנן למשוך את
כוכב השביט למלכודת. חלוצי-
החלל נקראים להשמיד את
כוחו האווירי.

ללונדון הבירה. לואיזד, שמחה
ומקווה שיחסיה עם אחיה יש תפרו
עתה, אך היא מגלה שגם
הוא החליט לנסוע ללונדון.

ודגמים המוצגים בבית־התפו*
צות. הסרט מנסה לבחון כיצד
התקיים עם ישראל בגולה ובנה
חיים שלא הושפעו מהחוץ,
אלא במעט.

סידרת טלוויזיה בת 8חלקים,
שתשודר יום אחרי יום.

דקדאזז שיחו•

לי וורד: אורסון וולם
מוצאי־שבת, שעה 11.20
עתה של היידי הכרחית. הוא
מבטיח לה ביקור אצל היידי.
היידי מאושרת לחזור להרי־האלפים
ולהיפגש עם סבה
ומכריה.

צופי הטלוויזיה הדתיים, המכי רים
כבר את המינהגים ואת
השירים של חנוכה, ולאלה
שאינם מכירים ולא רוצים
להכירם.

• סרט ערכי: יוצר
הכוככים 5.32 שידור
כצבע, מדכר ערכית).

• סידרה: המלון של
פולטי 8.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

סעיד הוא שחקן בתיאטרון
שולי, וכאשר ניתנת לו האפ שרות
לשנות אווירה ולעבור
לעולם הקולנוע, הוא אינו
מהסם, למרות שהדבר קשור
בניתוק כל הקשרים עם ארוסתו
ועולמו הקודם. כאשר הוא
מגלה שהחיים בקולנוע אינם
כה מלהיבים כפי שתיאר ל עצמו,
כבר מאוחר מדי. מככבים:
מחמוד יאסין, טוהר
רמזי, נאחד ג׳אבר.

הסידרה הקומית המעולה, החד
שפת את המזג האנגלי והאב-
סורדים שבו.

• כידור: שעה טוכה
עם מני פאר ואורחיו —
— 0.15 שידור כצכע,
מדכר עכרית ולעיתים
אנגלית) .תוכנית הבידור והראיון
היוקרתית של הטלוויזיה
הישראלית, בהפקת אהרון גולד־פינגר.

סרט קולנוע: ער־כסקה
— 10.15( :שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

גריגורי פק וסופיה לורן מככ בים
בסירטו של סטנלי דונן,
המבוסם על הרומן הצופן מאת
!ורדון קוטלר. חיי השיגרד
מבט ספורט :

ספורט 0.30 שחור
לבן).
• מותחן: אורסון
וולס — עולם המיסתורין
( — 11.20 שידור כצבע,
אנגלית) .הסרט מדכר חשדות מספר על פסנתרנית
קונצרטים, המנסה להפליל את
בעלה כבוגד במולדתו. על־פי
סיפורו של נורמן אדוארדס,
ובכיכובה של ג׳ניס רול.

יום ר א שון
2 0 . 12
• דת: הדלקת נר רא שון
של חנוכה (— 8.03
שידור בצבע, מתפלל כ־עכרית)
.החלק הראשון מ־

מחליט שהחזרת בובי למישרד
היא הדרך הטובה ביותר להו ציא
ממנו את האב, ג׳וק. באותו
זמן הוא זומם להביא לקידומה
של פאם בעבודתה, כדי להח מיר
עוד יותר את הבעיות
בחיי-נישואיהם, ובכך להסיח
את דעתו של בובי מענייני־העסק.
פאם מקדישה יותר ויותר
זמן לעבודתה כדי לשכוח את
כאבה. דיי מוצא שוב אהבה,
כאשר שבה אליו מנה קאלוור.

• תוכנית אולפן .:זה
הזמן 11.00 שחור־לכן).

יום
ש לי שי
22. 12
• תוכנית ילדים: מר־ציפר
5.30 שחור־לכן
ו/או צכע, מדכר עכרית).
תוכנית מגאזינית בעריכת פי לים
בלוד, רעייתו של חבר
הוועד־המנהל של רשות־השי-
דור דניאל בלוד.

• תרכות: מגזין לאמנות
7.00 שחור
לכן, מדכר ערכית) .בתוכנית
)1( :אישים בקולנוע
— הזמרת צבאה ( )2להקת
הקליק ( )3בתערוכה ( )4בקול נוע
( )5מיבזק־ידיעות. תוכנית
זו של הטלוויזיה הערבית היא
דוגמה לעורכי התוכנית העב רית
שמונה וחצי כיצד ניתן
להפיק תוכנית מעולה בנושאי
תרבות.

אשל: מרד הימאים
יום חמישי ()24.12
הנצחון של מילחמת תש״ח.
גיבור הסרט הוא רב-החובל
נימרוד אשל — מראשי המורדים
ודוברם. את הסרט הפיקה
מאיה דוקלר. הוא יוקרן
ביום חמישי, ה־ 24 בדצמבר,
בשעה 9.30 בערב.

• לימוד: סלם ותעלם
( — 8.08 שחור־לכן).
• כידור: עוד להיט
( — 8.30 שידור כצכע,
מדכר ומזמר כלשונות
לועזיות) .שירים לועזיים מ־מיצעדי־הפזמונים.

מולדת: נקודת חן
( — 8.50־טידור כצכע,
מדכר עכרית של נהגי
אג״ד) .קולו של אורי דביר
מצליח להכהות את הנופים
הציבעוניים והיפים שמוצגים
בסידרה זו.

• צרכנות: כלכוטק
( — 0.30 שחור־לכן).
תוכנית הצרכנות של הטלוויזיה
הישראלית, ששיאה הוא בקטע
שבו מוצגים מחירים שונים
של אותו מיצרך.

• סרט קולנוע: קני
דיד 10.00 שידור ב
צכע, סדכר אנגלית).
נוסח טלווייזוני לסיפורו הסא טירי
של הוגה־הדיעות וולטר.
איאן אוגלבי מגלם את דמותו
של קנדיד. באמצעות סיפור
חייו הדרמטי של קנדיד, גיבור
הסיפור, תוקף וולטר את ה־כנסיה
הקתולית, את מוסכמות
החברה, את דרכי המחשבה
שהיו נהוגות בתקופתו, ובעיקר
את הפילוסוף הגרמני גוטפריד
וילהלם לייבניץ.

במדינה
מי שפ ס
ס חי ט ת זונות
כתב־אישום גדוש
באלימות וסחיטה הוגש
גגד מי שגחשד
כמ 7ך פתח־תיקווה.
הוא רק בן ,19 אבל גופו ה מגודל
ומיזגו הסוער הקנו לו שם
בפתח־תיקווה. לדברי כתב־התבי־עה,
שהגישה נגדו התובעת תמר
פינקוס, הפך שימעון דעבול לחר-
דתם של בני פתדדתיקווה.
הפרשה התחילה כאשר שני אנ שים
שנדקרו בצודה קשה, הגיעו
לבית־ד,חולים בילינסון אד סירבו
בכל־תוקף לגלות את זהות תוק פם.
ימים ספורים אחר־כד מול-
כדה מכוניתו של דעבול, והמיש־

דעבול. הוא ביקש מאסתר כי גם
תשלם לו בכל יום סף של 200
שקל, ולא, הוא יכה אותה ויגר־שה
ממקום עבודתה הקבוע. אס תר
נכנעה גם הפעם אחרי שה גבר
משך בשערותיה והיכה או תה.
היא מסרה לו את הכסף.
בקבוק בפרצוף. אסתר לא
היתה הקורבן היחידי של דעבול.
לדברי כתב־האישום, הוא זתטיל
חיתיתו גם על גברים גדולים ו קשוחים.
נהג־מונית מפתח־תיקווה
היה קורבן להתקפה אלימה מצידו
כאשר נדמה היה לדעבול כי הנהג
לא הרשה לו לעקוף את ריכבו.
הוא היכר, את הנהג, זרק עליו
כיסאות, וגרם לו חבלה. הוא גם
איים עליו כי אם יתלונן במיש־טרה
ירצח אותו.
בעל סטקייה בפתח־תיקווה, הת לונן
במישטרה כי דעבול נכנס ב

פרקליט
פינקום
מיהרה לערער
טרה, שערכה חקירות שונות, עצ רה
גם את בעל המכונית. רק כאשר
נכנס דעבול לביודהכלא, ואימתו
הוסרה מעל השכונה, הצליחה רד
מישטרה לגלות עדים שהסכימו
לספר על כל פרשיות האלימות
והסחיטה שהפעיל נגדם דעבול.
מעצרו הראשוני היה כל־כך סו די,
עד שהמישטרה סירבה לגלות
אפילו לסניגורו של הנאשם, אבי
אורן, את מהות החשדות נגד שול חו.
אולם השופטת הצעירה, שרה
פריש, הסכימה לעצור את דעבול
על־פי החומר הסודי שהוגש לה.
הפגנת בוח. עוד לפני פתיחת
המישפט, החליטה הפרקליטות
להשמיע את שתי העדות הראשו נות
שלה בתיק זה — שתי פרו צות
העובדות באיזור התעשיה ב־פתח־תיקווה.
אחת מהן, לדברי
כתב־התביעה, נפלה קורבן לסחי טה
מינית וכספית מצד דעבול.
הפרוצה, אסתר אדרי, העידה ב־בית־המישפט,
כי יום אחד, בסוף
,1980 הגיע דעבול למקום עבוד תה
ודרש ממנה לקיים איתו יח סים
ללא תשלום.
כדי להראות לה את כוחו הוא
תפס בכתפיה בחוזקה ואמר לה :
״תיראי איזה כוח יש לי!״ הכוח
שיכנע, והפרוצה נענתה לו• אולם
ימים אחדים אחר-כך חזיר דעבול
למקום והביא איתו את ידידו, דויד
עובדיה, וציווה עליה להתמסר גם
לו ללא תשלום. אסתר, שראתה
כי מקור פרנסתה אובד לה, לא
הסכימה. אז עלה דעבול על הג׳יפ
השייך לו והחל רודף אחריה. היא
חששה לחייה, והסכימה לשכב גם
עם החבר.
ביוני 1980 גדלו דרישותיו של

חודש יולי למקום והזמין שוואר מה.
כאשר התמהמה הטבח להגיש
את ההזמנה, התרגז דעבול, חטף
בקבוק קוקה־קולה וזרק אותו על
פועל במיסעדה. הפועל נפגע ב פניו.
הוא המשיך להשתולל וזרק
מעל הדלפק את כל הסלטים וכמ עט
החריב את המקום. בעל ה־מיסעדה
נאלץ לסגור את העסק
באותו ערב בגלל השתוללותו.
מידחמת כנופיות. שמונה
אישומים על סרסורים לזנות, שידול
לזנות, סחיטה באיומים ותקיפה
הוגשו נגד דעבול בכתב־האי-
שום. והתביעה ביקשה מבית-
המישפט לעצרו עד תום ההליכים
המישפטיים נגדו. אולם השופט דוד
ולך מצא משום־מה, כי מאחר ש הזונות
כבר העידו ודעבול שוב
לא יוכל להתנכל להן, יש מקום
לשחררו. הוא התחשב בגילו הצ עיר
של הנאשם ובכך שאין לו
הרשעות קודמות. באשר לכמות
העבירות המיוחסות לו אמר השו פט
:״הכמות אינה מעידה על ה איכות.״
הפרקליטות
מיהרה לערער על
החלטה זו לפני בית־המישפט ה עליון,
ושם בוטלה החלטת השופט.
דעבול נעצר עד תום ההליכים.
בעוד דעבול מתגונן מפני כתב-
האישום הארוך, הוגש כתב־אישום
נוסף נגד אביו, כרים דעבול, ו אחיו,
זמיר דעבול, על הדחת
עדים. האח נעצר עד תום ההלי כים.
והאב, עקב גילו, נעצר ב־מעצר־בית.

אשר קורה בפתח־תיקווה
הסביר הסניגור אבי אורן. לדבריו,
זוהי מילחמת־כנופיות, בין כנופיית
האחים אלפרון וכנופיית דעבול.
העולם הזה 2311

ושד בעינ

3יי ק ר

באסטרטגיה הצבאית מקובל שעל התוקף
לדאוג לכך, שיחס הכוחות בינו
ובין המגונן יהיה שלושה לאחד, כדי
להבטיח את הצלחת ההתקפה וכיבוש
היעד. והנה, בך מפרסמים העיתונים,
גדול היקף המאזן של הבנקים במדינה
שלנו, אותה גרורה אמריקאית, פי שלושה
מהיקף התוצר הלאומי. כלומר :
אילו רצו הבנקאים, יבולים היו לכבוש
את המדינה, ואם אינם עושים זאת, אין
זאת אלא משום שהמדינה בבר מזמן
נמצאת בידיהם.
הירהור מוזר זה עלה במוחי, משום
שבימים אלה שיגר אלי חבר שנמצא
בפאריס מיסמן מעניין מאוד. אותו חבר
יושב לו בסיפריית ״הסורבון״ ,ודולה

ויקטור־־אנרי דה־ווז׳
אנטי־שמיות מתחילת <1מאה
משם מיסמבים שונים שעניינם האנטישמיות
האירופית בתחילת המאה שלנו
— אותה אנטי-שמיות שהביאה לשואה
הידועה.
אחד האנטי״שמים הידועים בפאריס
באותה תקופה היה אחד בשם ויקטור-
אנרי דה-ווז׳ .להלן רשימה קצרה ש-
פירסם בעיתון הימני-המלובני ״לה פריזיין
רויאל״ (ה״פאריסאי המלכותי״) .כותרת
הרשימה היתה: מדינת היהודים.
לא מזמן הזדמן לי לקרוא את סיפרו
של תיאודור הרצל אלטנוילנד, שם הוא
מתאר כיצד תיראה מדינת־ה״הודיס, כאשר
תקום. כל מי שמכיר יהודים, כמונו, לא
יוכל להתאפק מלצחוק למקרא התיאור
הזה.
איזו מדינה תהיה זו למעשה י ברי
וברור שישלוט שם הכסף. מיהו היהודי?
היהודי הוא שיילוק, ד,״הודי הוא זים,
היהודי הוא רוטשילד. שיילוק, זים ו רוטשילד
יהיו שליטיה של המדינה הזאת,
והכסף שיהיה בידיהם, גלוי וידוע שיהיה
רב מכל אוצרות־המדעה הזאת, מכל הו־1

שביתת הועב שר הדד

יש משהו מרתק בעניין המוות. אני
מניח שחלק מהעניין נובע מכך שהתופעה
היא נפוצה כל-בך. סטטיסטיקאים
חקרו ומצאו ב־* 98.4מכלל האוכלוסיה
מתים בסופו של דבר.
יש גם גיוון עצום בשיטות המיתה.
מחד גיסא, יש בענייו המוות משהו
מעורר פלצות וזוועה, ריגשות פחד, חיל
ורעדה. אך אין להכחיש שיש גם סוגי
מוות אחדים — נער יספרם — העשויים
להביא לא רק להתעלות נשמתו של
הנפטר, אלא גם להתרוממות הנפש מצד
המשקיף הבלתי-תלוי.
אחד מאלה* הסוגים הוא המוות
מרצון, מה שמכונה בלשון העם התאבדות.
תת״סוג של מוות זה, הינו שביתת-
רעב-עד-מוות מסיבות פוליטיות. כותב
שורות אלה, מיום שעמד על דעתו, תמיד
השקיף בעניין רב מאוד אחרי האנשים
שמאיימים להתאבד אם ממשלתם לא
תבצע דבר זה־או-אחר.
עניין זה, שגיליתי בתופעה, לא היה
נטול צדדים מעשיים. הנה, למשל, לפני
כמה חודשים טען הצייר הידוע אנדריי
קלצ׳ינסקי, בי ירעיב עצמו עד־מוות אם
לא ייעשה משהו — כבר איני זוכר
מה, אך אני במעט בטוח שהיה לו איזה
קשר לשגרירות הגרמנית. כתבת אחת
שלנו, שהביאה את הידיעה המרתקת,
היתה בטוחה בבנות כוונותיו של האיש.
עד בדי-בך היתה משוכנעת שהסכימה
להתערב עימי על בקבוק ויסקי שאבן
קלצ׳ינסקי ימות. אנוכי, שבבר עקבתי
בעבר אחרי שובתי־רעב מסוגו של קלצ׳ינ־סקי,
במו ראשי המועצות המקומיות
היהודיות בגדה המערבית, ידעתי יפה
שמר קלצ׳ינסקי יעדיך• שיחה עם מר
בגין על-פני המוות. למען האמת, קשה
לי להאשימו על בך. אף אני מעדיף
שיחה עם מר בגין על-פני המוות, אף
שרצוי כי השיחה לא תארך יתר־על־המידה,
ותהיה נעדרת מגעים גופניים
כלשהם. מכל מקום, זכורני שאותה התערבות
הביאה לי בקבוק ויסקי מסוג
100 חלילנים. זהו ויסקי לא רע, שאני
מעדיף אותו על פני יונתן המהלך, אך
^ 6אני אוהב יותר.
והנה, באשר התחיל הד״ר מישע
מישבן את שביתת־הרעב שלו למען עצי״
רת״הנסיגה בסיני, הייתי בהחלט מובן
להעשיר את מזווה-המשקאות שלי בבקבוק
ויסקי נוסף, אך לצערי לא היה
מובן איש ממיודעי להניח שד״ר מישכן
אכן ירעב עד מוות, אם לא יקבל הבטחה
מפורשת שהנסיגה שם תיפסק. קטני-
אמונה שבמותם.
צאות צבאה ומכל !מה שיש בידי החקלאות
ובידי התעשייה גם יחד. היהודי הוא
מלודה־בריבית, והמלווים־בריבית ישלטו
במדינת־היהודים, ומי שיבקש למצוא היכן
הריבית הקצוצה הגבוהה בעולם — ילך
שמה.
גלוי וידוע שלא תמצא יהודים רבים
בין ׳פועלי-ד,כפיים, עובדי־החרושת והאי כרים.
כך גם במדינת־ד,יהודים. בוודאי
ימצאו להם איזה עם אחר שיעשה ה מלאכות
הללו, והם עצמם יהיו בחינת
מנהלים ומשגיחים. אפשר שמתי־מעט יהודים
נחותים — דבר זה מוצא אתה גם
באירופה — יהיו עובדים ישם, אך גם
הם יבקשו להיות ספסרים בבורסה או
מלווים בריבית.
אנשי ריב ומדון הם היהודים לכל עם
אחר, שאוהבים רק זה את זה ובטוחים
תמיד בצידקתם, ובוודאי תהיה המדינה
שלהם נתונה בריב ובמילחמה עם מדיניות
רבות שסביבה, וגס כשירצו הללו להשלים,
תמיד ימצאו היהודים איזו עילה להימנע
סכך.
ובכל זאת, תהיה סמוך ובטוח שכמיג־הגם
כאן, ימצאו להם גם כשתהיה להם
מדינה גדולה, איזה אדון חזק להישען
עליו ולחסות בצילו. יקחו להם את ה־עותומנים
או האנגלים, ואולי את האמרי קאים
או הגרמנים׳ ויהיו מחניפים אליהם
לשון ומוכנים לעשות כל שירות בזוי
שבבזויים, ובילבד שתינתן להם החסות
שאין הם יכולים בלעדיה.
עד באן דברי דה־ווז׳ ,שנכתבו בינואר
1910 בגליון יום הראשון של ״לה
פאריזיין רויאל״ .אותו דה״ווז׳ ,מוסר
לי ידידי מפאריס, נפטר מן העולם ב־מילחמת
העולם הראשונה כסגן בצבא
הצרפתי, ולא זבה לראות בהתנפצות
1כל נבואותיו באשר קמה מדינת״ישראל.

שביתת רעב עד־מוות
ומה שממתין למפסיד
אני איני מביר אישית, כמובן, את
הד״ר מישבן. מדוע, אם בן, בוודאי יתהה
הקורא, הייתי מוכן לסבן בקבוק ויסקי,
שמחירו בימינו אינו נופל מ־ 200 שקל,
על בסיס ההנחה שלא ימות?
ובבן, אני מעריך שיש לי הברה כלשהי
בעניין הטבע האנושי. אילו היה*הד״ר
מישבן חייל (האומנם היה ! סתם שאלת
ביניים) ,או אסיר (האומנם לא היה?
מדוע?) הייתי נוטה להתייחס לאיומיו
ביתר רצינות. המזון בצבא ובבתי־הסוהר
הוא מסוג בזה, המקל על שובתי־רעב
עד-מוות — ראה לוחמי החופש האיריים.
אך מכיוון שמשום־מה לא היה הד״ר
שלנו חייל או אסיר, נטיתי להאמין
שלא יגשים את איומו הנורא. בזהו
הטבע האנושי. אדם מוכן לוותר על
עניינים רבים, ולעתים אפילו על החיים,
אך לעולם לא על מזון טוב.
סטייק לבן, למשל, ברוטב פיטריות,
בוס יין לבן, צונן ובוסר קצת, או אפילו
גבינה בקינמון מגולגלת בחביתייה —
הראו לי את האיש המסוגל להעדיף את
המוות על פניהם, ואפילו מזומנת לו
סעודת שור וליוויתן הגונה בחברת צדיקים,
שם למעלה. זה מה שאני תמיד
אומר: טוב מושב-לצים עם טוסט גבינה
למטה, מאשר סעודת-צדיקים עם בשר״
השור למעלה.
יש לי הרגשה שכמוני חושבים גם
טובי הרבנים שלנו, שאם לא כן לא
היו עושים מאמצים רבים כל״כך שלא
להיפטר מן העולם — במו שעשה,
למשל, הרב גורן כשנסע לניתוח ידוע

שירה בציבור
אני באמת שמח שסוף־סוף הוחלט
לעשות סדר בעניין השירה-בציבור, שבידוע
היא מימד חשוב מאוד בתרבות
הלאומית שלנו, ומסמלת את הקשר העמוק
שלנו עם השורשים החלוציים.
ואך טיבעי היה, שמי שעושה סדר
בעניין היא המשוררת, המלחינה והפיז-
מונאית נעמי שמר, שיש לה זכויות עצומות
בשטח זה של שירה בציבור.
ובבן, כיצד, על-פי נעמי שמר, קוראים
למאורע שבו יושבים להם האנשים ה יפים
בבתים היפים ושרים בצוותא את
השירים היפים?
שירת רבים קוראים לזה.
ואיך קוראים למאורע שבו עומדים הפועלים
בשדה ובחרושת, ושרים את שיריהם
שלהם?
שירת ערבים, קוראים לזה>

עד לארצות״הברית של אמריקה — ובלבד
שלא לאכול בחברת הצדיקים.
אך נחזור לענייננו. מכיוון שלא נמצא
לי מועמד להתערבות, ולמעשה לא היה
לי עוד עניין אישי בהמשך קיומו האנושי
של הד״ר מישבן, התחלתי לקוות
שבכל זאת יקרה הנס, והוא יגשים את
איומו עד תום. למה לא? כל בלל
זקוק ליוצא-מן-הבלל, ולי היתה הרגשה
שהכלל שלי — שאנשים סתם אינם
מרעיבים עצמם עד-מוות — לא יזבח
במהרה ליוצא־מן־הבלל משובח כמו מישע
מישכן. בבל זאת — איש עם הדרת
פנים, זקן ותואר אקדמי.
אך לא. לצערי הרב, נתלה חד״ר
מישע מישכן במין תירוץ קלוש — איזו
עצרת משונה ליד הכותל — בדי לזנוח
את עניין עצירת״הנסיגה ולחזור אל הסטייקים,
היין והחביתיות. אני אמנם
מעריך את העובדה שבמשך במה שבועות
— זה לפחות מה שהוא מספר —
התנזר הד״ר מן הזלילה ומן הסביאה,
אך זו הערבה מוגבלת• זה לא אותו
דבר במו למות.
ובכל זאת, יש לי הצעה מעניינת, אני
חושב, לד״ר מישע מישבן.
וזו ההצעה• שנינו — הוא ואני —
נפתח בשביתת־רעב עד״מוות. הוא —
בעד עצירת-הנסיגה בסיני, ואילו אני —
נגד עצירת-הנסיגה. מכיוון שלד״ר מישבן
יש כבר נסיון בכגון־דא, סבור אני שמן
ההגינות שייתן לי ״פור״ ,מה שנקרא
בעברית מיקדמה, ויתחיל בשביתה שלושה
או ארבעה ימים לפני, או לפחות
יומיים.
אני מציע שהתחרות תהיה על בסיס
העיקרון הספורטיבי הידוע ״בל המקדים
זוכה״ .בלומר: אם יקדים הד״ר מישע
ויתפגר — תיעצר הנסיגה. ואילו אם
אנוכי אתפגר ראשון — תימשך הנסיגה
בסידרה. בך תהיה לבל אחד מאיתנו
מוטיבציה גבוהה לרעוב היטב־היטב, ולא
״לסבן״ ,במאמר הצברים.
ההצעה הזאת רצינית בהחלט מצידי,
ולקוראים המופתעים, המכירים אותי
כאדם אוהב חיים, אסביר את הרקע:
בימים אלה אני עובר תהליך מכאיב
ומדכא של עקירת כמה שיניים, וממילא
אני מנוע מתענוגות הלעיסה. ואם אפשר
לעשות באותה הזדמנות קצת הון פוליטי
— מה טוב. ממילא אני בטוח שבסופו
של דבר נוזמן שנינו אל הרבנים הראשיים
או אל מר בגין, ולבל אחד מאיתנו תינתן
הבטחה רצינית.

ג ג 1אשתושר
יהורם

גאון

הצטרפה, כנראה,
ל או ננתה קוד ש

הבוהימה

התל ־ אביבית :

ך* שמועה עברה מפה לאוזן והיכתה
י י את כל שומעיה בתדהמה. כעבור
ימים ספורים היא הפכה לשיחת היום
בעיר. חוגי הבוהמה בחנו את העניין
על כל היבטיו משום הקשר של אורנה
גאון, אשתו הצעירה של הזמר יהורם
גאון, אליהם. החוגים האחרים, ביניהם
מעריציו ומעריצותיו הרבים של הזמר
הפופולרי, נהנו מפיסת רכילות חדשה,
או כפי שקראה לכך אורנה :״עוד שמועה
כמו כל היתר.״
השמועה, שאורנה גאון נמצאת בתהליכי
חזרה־בתשובה, הפכה בימים אלה ליותר
מעוד שמועה.
אורנה בת ה־ 21 לא אישרה את השמועה,
אך גם לא הכחישה אותה ״נכון,״
היא סיפרה השבוע ,״שאני לומדת בחוג

ך) 1 1 1 (11!11י הטקס נערך בבית־כנסת לא טל־מנת להביט
1 1 1 1 1 1 1 1 -1רגשות דתיים, אלא משום אהבתו הידועה
של יהורם לירושלים ולבית־הכנסת שבו נהג לבקר יחד עם סבו.

לתנ״ך ואני מרגישה היום קרובה יותר
לדת מאשר אי־פעם.״

ספר די ת
אמי תי ת
ד דידיה הקרובים של אורנה ובני-
מישפחתה, שביקשו שלא להזדהות, כדי
לא לפגוע בצעירה הנשואה לזמר המצליח
ואם לשני ילדיו משה והילה, סיפרו כי
היא מדברת על הדת בהתלהבות רבה.
״אורנה אף שינתה את לבושה,״ סיפרו
יודעי־דבר .״היא התחילה להתלבש בצ ניעות,
ולמרות שתמיד שמרו על מסורת
במישפחת גאון, התנהגותה היום היא
יותר *שמירה על מסורת. ואם היא עדיין

את טקם הנישואין ערך הרב הראשי הספרדי, הראשון לציון
עובדיה יוסף. הראשון לציון הוזמן יל־ידי בני הזוג, עשרה חודשים
לאחר מכן, כדי לקיים את טקס ברית־המילה, לבנם הבכור.

לא חזרה בתשובה, זה רק עניין של
זמן.״
אורנה היא חיפאית במקורה. היא
הכירה את יהורם גאון כשהיתה בת ,17
במסיבה אצל חברים משותפים. גאון,
שהיה אז בן ,37 שמר את הרומן, בינו
ובין מי שנקראה אז אורנה גולדפרב,
בסודי־סודות, ואף טרח להכחיש את ה שמועה
שהשניים עומדים להינשא.
לאחר כמה שבועות, בראיון מיוחד
שהעניק להעולם הזה 2064 סיפר גאון
את הסיפור המלא של היכרותם.
אורנה סיימה אז את לימודיה בבית־הספר
התיכון במגמה של ראיית-חשבון.
היא בת לאב שהוא קבלן במיקצועו,
ואמה היא בעלת מיסעדה סינית על ה כרמל.
ארבעה
חודשים אחרי היכרותם החליטו

בני־הזוג כי הם רוצים להמשיך את חייהם
ביחד. אורנה המשיכה לגור אצל הוריה
בחיפה, ונפגשה עם יהורם בסופי-ך,ש בוע,
כשבאה לדירתו ברמת־גן. עובדת
היותה אשכנזיה לא הפריעה ליהורם, ש טען
אז :״היא אשכנזיה, אבל עם קצת
שטיפת־מוח היא עוד תהיה ספרדיה
אמיתית.״
סיפור אהבתם של השניים עלה לכו תרות,
בעיקר בגלל הצו שאסר על יהורם
לשאת את אהובתו הצעירה לאשה. כש ניתן
צו־האיסור, עברה אורנה להתגורר
עם יהורם בדירתו הרמת־גנית.
כשהוא נסע לסיבוב הופעות בוונצואלה
והשאיר אותה בארץ, השתנתה אורנה
לבלי־הכר. מנערה צעירה ומפוחדת, היא
הפכה אשה בוגרת ובוטחת בעצמה. היא
התחילה להראות בבתי־הקפה ובמסיבות
של הבוהמה, והשיבה לשאלות העיתו נאים
באשר לתאריך נישואיה בחוצפה
וללא בושה.
באוגוסט ,1977 חמישה חודשים לאחר
שהכירו, נישאו השניים בבית־הכנסת על־שם
רבן יוחנן בן־זכאי, בעיר העתיקה
בירושלים. לאחר טקס־הכלולות הם ערכו
מסיבה רבת־משתתפים. ירח־הדבש היה
קצר מאוד — בן לילה אחד, שכן למהרה
בבוקר היה על יהורם להתחיל בחזרות
לתוכניתו החדשה.
חודשיים אחרי נישואיה טענה אורנה
שנמאס לה להתקיים בזכותו של בעלה.
היא פיטרה את העוזרת שהיתה ליהורם
בתקופת רווקותו, ועשתה את כל עבודות
הבית בעצמה, והיתד, עקרת־בית למופת.
בבעלותו של יהורם היה מיפעל למוצרי
אופנה, שייצר דגמים אופנתיים ומכר
אותם לבוטיקים. את המיפעל ניהלה צעי רה
מיוקנעם, מירי כהן, שהציעה לאורנה
לעבוד כדוגמנית־הבית של המיפעל. אור נה,
שהקפידה מאוד על לבושה, נהנתה
מהעבודה ההדשה וממדידת כל הקולקציה.
״די השתעממתי כל הזמן מלשחק בעקרת
בית,״ סיפרה אז אורנה ,״והעבודה גורמת
לי לצאת מן השיגרה.״
אורנה נהנתה מן הפירסומת, התראיינה
בעיתונים, וסיפרה בהרחבה על חייה
המשותפים עם הזמר המפורסם.

כו ל ם
ידעו הכל

ף לבוש צנוע

אותה גאון, כשהיתה דוגמנית־הב
של מיפעל־האופנה שהיה בבעלותו 1
| בעלה, יהורם. אורנה סיפרה אז כי היא נהנית מאוד ללבו

את כל הקולקציה של המיפעל, שכללה בין השאר, שמלות בטלות
מחשוף, מן הסוג שאינו נלבש על־ידי נשים דתיות• אורנה
התחילה לעבוד במיפעל כדי לצאת משיגרת חייה כטקרת־בית.

ך* תקרבותה של אורנה לדת לא
י י קרתה בדלילה. במשך כל שנות ני שואיה
ליהורם היא חיה בצל הדת. יהורם
בא מבית דתי, ונהג תמיד לספר על
ביקוריו עם נבו בבית־הכנסת שבו נשא
את אורנה לאשה. חלומו היה להתגורר
בבית סבו בירושלים.
עשרה חודשים אחרי חתונתם ילדה
אורנה את בנה הבכור, משד-,דויד, חרף
דבריה בטקס הנישואין, ש״קודנדכל נעשה
חיים ורק אחר־כך נקים מישפחה.״
נשיא־ד,מדינה היה הסנדק של הרד
הנולד והרב הראשי הספרדי, הראשון-

לציון עובדיה יוסף, שהשיא את בני-
הזוג ובא על־מנת לנהל את טקם ברית-
המילה, התקוטט עם הרב שהוזמן מטעם
בית־החולים. אולם למרות הכל נערך
הטקס בעליצות רבה, וכמו כל שלב
אחר בחיי בני־הזוג, זכה גם אירוע
זה בכותרות ראשיות בכל העיתונים.
גם הפעם ידעו כולם הכל באשר ללידתה
של אורנה, ועל כך שהיא ילדה בניתוח
קיסרי.
הג׳ינג׳ית כחולת העיניים המשיכה לע שות
כותרות. במרץ 1979 פשטה שמועה
שהיא חלתה ומאושפזת כצמח בבית
לווינשטיין.
בתחילה היא ניסתה להפריד שמועה
זו, אולם בשלב מסויים נואשה ולא טר חה
יותר להכחיש. כל צעד שעשתה, כל
שלב בחייה, גררו תמיד סיפורים וכו תרות
מרעישות, אולם אורנה לא הת רגשה.
היא ידעה שנישואיה לזמר מפור סם
מעניינים את הציבור הרחב. ה שמועות
לא הטרידו אותה מעולם .״זה
יעבור,״ היא נהגה לומר, כשפנו אליה
עיתונאים כדי שתגיב על השמועות או דותיה.

א צני עו ת
אלא קו ר
ך ם הפעם אין אורנה מוכנה להרחיב
י״ את הדיבור בעניין חזרתה בתשובה.
בביתה שברמת־השרון היא מגדלת את
שני ילדיה, משה והילה, דואגת לבעלה

לפני הנישואין

כשניתן צו איסור־הנישואין
משום שאורנה היתה קטינה,
היא עברה להתגורר עם יהורם. השניים לא היו מעולם מעורים
היא אינה מוכנה להרחיב את הדיבור.
ההסבר היחידי שנתנה היה שעכשיו חורף
ולכן היא גורבת גרביים ולובשת סוו
בחוגי־הבוהמה
ולא הסתובבו במסיבות ובבתי־הקפה של הבוהמה,
רק לאחר נישואיה החלה אורנה הצעירה להראות בבתי קפה ובמסיבות.
החיידק שהדביק חוגים אלה, חיידק החזרה־בתשובה, דבק בה.

דרים סגורים. בטענה זו ניסתה אורנה
גאון לתרץ את השינוי שחל בה ובחייה
וסיימה בהתרסה :״אף אחד לא יתערב

בחיי. אין גם אחד שיגיד לי מה ללמוד
יאיר להתלבש. אז מה אם אני אשתו
של זמר מפורסם?״ טיכי זכרוני )

דוגמנית

הבית של גאון לא
היתח• דתית כשלבשה
שימלה זו, אולם בהיותה דוגמנית
יחידה נפלו בחלקה גס השמלות הצנועות.
ולבית. היא אינה מוכנה לספר הרבה
על אודות החוג לתנ״ך שבו היא לומדת.
״אין לי מה לספר,״ היא אמרה. כנראה
שבנקודה זו היא החליטה לחרוג ממיג-
הגה ולא לחשוף את עצמה. היא הס כימה
לומר שהיא לומדת בחוג לתנ״ך
כבר חמש שנים. החוג מתנהל בבית
גיסה ומלמד בו רב• ״החוג הוא חילוני
לגמרי, וכל מי שלוקח בו חלק עושה
זאת אך ורק מתוך עניין.״ לדבריה מש תתפים
בחוג שכנים וחברים, אולם היא
היחידה המשתתפת בו באופן קבוע.
גם באשר לשמועה כי היא התחילה
להתלבש בצניעות, כיאה לאשה דתית,

האמא וחנשיא
הכבוד. משמאל, אמו של

בחתונתם של אורנה ויהורם
היו יצחק ואופירה נבון אורחי
הורם גאון, שרה. הסיפורים על

אמו של יהורם הפחידו י את אורנה עד להיכרותה מימה.
״כל אם אוהבת את בנה,״ טענה אורנה כאשר נשאלה
כיצד היא מסתדרת עם חמותה וסיפרה על היזזסיס הטובים שלהן.

11 55

בין פ א רו קלב רו א דו ט
(המשך מעמוד )13
אנייה. ברנאדוט פתח ואמר כי קיבל תלונה
שלא איפשרנו למשקיפים לבקר במקום
המערכה. הוא סבור כי זה היד. מישגד.
מציתו, ביחוד לאור השמועות שמיספר
!ניכר, העולה למאות, של עולים הספיקו
לרדת מן האנייה ולהתפזר על־פני כל
הארץ.
״אמרתי לו, כי הצענו לקולונל בונדה
ללוות את אנשיו למקום המערכה, וקולונל
בונדה אמר כי אין לו צורך בליווי, וכי
המשקיפים יגיעו בכוח עצמם למקום. על
זה השיב לאדאס כי אמנם כן היה בבוקר,
אולם אחר־הצהריים ביקש הוא ממ(שה)
ש(רתוק) אפשרות להעמיד משקיפים על־יד
מפקד המחוז, על־מנת שיוכלו להיווכח
ולעקוב אחרי מהלך הפעולות. מ(שה)
ש(רתוק) הבטיח כי יתן הוראות למטה
להיענות לבקשה זו. לאחר שהמשקיפים
חיכו שעות אחדות, הודיע להם קולונל
ברוך* כי לא יוכל להרשות למשקיפים

משה שרת (יוק)
הצבא מכריע ולא מישרד־החוץ
לבוא למטדדהקרב, מחשש שמא יתגלו
על־ידי־כך למשקיפים דרכי־מילחמתנו,
סוגי־נישקנו וכר. אמרתי כי יש הבדל
בין ביקור בחזית ובין ישיבה במטה

את התייחסותו במיכתב לפרשת אלטלנה
מסכם ראובן שילוח :״אשר לשמועות על
עולים אשר הצליחו לרדת ולהסתנן לפינות
שונות של הארץ, אמרתי כי אין לי כל
אישור לידיעה זו, ואף שאלה זו אני מעביר
אליך. ציינתי כי עד סוף המערכה׳לא נוכל
לאסוף ידיעות מפורטות בעניין זה. בדרך־
כלל היה ידוע לנו כי אנייה זו, כל חשיבותה
שהיא הביאה נשק לארץ בלי ידיעת ובלי

בעניינים כאלה מכריע הצבא ולא מישרד־ נשיא הצלב־האדום השוודי, נבחר ב*20
החוץ, ואין מישרד־החוץ יכול לשמש אלא במאי 1948 כמתווך מטעם האו״ם לארץ-
ישראל. הוא השיג את ההפוגה הראשונה
מליץ־יושר ומסייע. משפניתי אל המטה
(ב־ 11 ביוני) ,והציע הצעות לפיתרון ה־נתברר
לי כי לא חזיתי מראש את כל
התוצאות המעשיות הנובעות מביקור כזה, סיכסוך, שבמרכזן הכללת ירושלים בשטח
וקיבלתי את דעת המטה, כי חדירה לפני הערבי, תוך הענקת אוטונומיה לעדה
ולפנים אינה אפשרית ...אם החשד שלהם היהודית בה.
הרוזן ברנאדוט נרצח ביום השישי, ה־17
הוא שהסירוב בא למנוע בעדם מלראות
את העולים שבאו באנייה, הרי חשד־שווא בספטמבר , 1948ב־ 5אחרי־הצהריים, כאשר
שיירתו נחסמה על-ידי צעירים לבושי-
הוא ...אילו באה אניית עולים בלבד, היתד.
חאקי. אחד מהם הרג את המתווך השוודי
בזה סכנת הפרת־ההפוגה, ויש להניח כי
כל דאגתנו היתד. מופנית לנקודה זו. ואת הקולונל אנדרה סארו. את הרצח
ביצעו חברי גוף שנקרא בשם ״חזית
״מכיוון שעיקר עניינה של האנייה היה
המולדת״ ,שהודה באחריותו למעשה. אנשיו
במיטען־הנשק שבה, ואילו העולים, כפי
באו משורות לח״י.
שביררנו, נלקחו רק בהיסח־הדעת, שלא
כתוצאה מכך נעצרו עשרות חברי לח״י.
להוציא את הנפח לבטלה — האפיל עניין
הממשלה פירטמה את הפקודה למניעת
הנשק על עניין העולים מבחינת סכנת־טרור
ויחידות אצ״ל ולח״י בירושלים
ההפרה. למה הדבר דומה, אם בא פושע
פורקו. שני מנהיגי לח״י, נתן ילין־מור
לגזול ולרצוח, הרי כל מעיינו להתגונן
בפני הרצח, ואילו הגזל אינו נחשב ומתתיהו שמואלביץ, נדונו ל־ 8ול־ 5שנות־מאסר.
ביום הירצחו הגיעה לעצרת האו״ם

המלצתו בדבר בינאום ירושלים.
משה שרת(וק) לא היד, חד־מימדי ביחסו
כמה מהמיסמכים, שהותרו לפירסום הלאצ״ל,
בעיקבות פרשת אלטלנה, ובהמשך
מיכתבו הוא בודק את אפשרות החזרתם׳ שבוע, מתייחסים לתוכניותיו ולהצעותיו
של הרוזן ברנאדוט. אחד המיסמכים מדווח
של גולי קניה — אנשי אצ״ל — ארצה:
״...תשובת מישרד־החוץ הבריטי לפנייתנו על שיחה, שאותה ניהל ליאו כוהן (בעבר
בשאלה זו היתד. כי הם עצמם פונים אל המזכיר המדיני של הסוכנות היהודית)
ברנאדוט בשאלה, אם החזרת הגולים האלה עם ג׳ון ריידמן, נציג מיוחד של המזכיר
הכללי של האו״ם וחבר בציוותו של
תוך ההפוגה מותרת או אסורה...״
ברנאדוט. השיחה נערכה ב־ 13 ביולי
שר־החוץ מוסיף סייג והערה לאנשיו
.1948 כהן מדווח בין השאר על תפיסת
נציגי האו״ם את עניין ירושלים :
״...והוא איננו רואה איך יכולים להתעלם
מהעובדה, שירושלים מוקפת ערבים מכל
עבריה. אם כפי שאנחנו טוענים, הקשר
שלנו עם ירושלים הוא בעיקר רוחני, לשם
מה נחוץ לנו שילטון מדיני יהודי בירושלים?
מדוע לא יספיק לנו ההסדר שהם
מציעים, אשר לפיו כל זכויותינו הרוחניות
תהיינה מובטחות, ונוסף לזה יהיה לנו
שילטון מוניציפלי בתוך החלק היהודי של
ברודוס :״אם יעורר הרוזן שאלת נאמנותם
העיר החדשה...״
למדינה ולהפוגה של הבחורים האלה, השיבו
נציג האו״ם בחן באותה שיחה אפשרות
כי זאת דאגתה ואחריותה של המדינה. אם
נראה צורך לעצור אותם בארץ — נעשה לפיתרון אחר, מהפכני. וכך מדווח עליו
זאת. אם נראה אפשרות להסתפק בנטילת כהן :״הוא שאל אותי איך אני אביט
התחייבויות. מהם על התנהגות טובה — על הצעה אחרת, דהיינו שירושלים לא
נסתפק בזאת. ננהג בזאת לפי ראות־עינינו, תהיה עיר בינלאומית, כי אם בירת האיחוד
הן לשם מניעת הפרת־ד,הפוגה והן להבטחת בין מדינת־ישראל והמדינה הערבית —
הסדר הפנימי בארץ. אין שיקולים אלה זאת אומרת ששם יתרכזו כל השילטונות
וכל הרשויות המטפלות בעניינים המשונוגעים
לעניין ההחזרה. האנשים ד,ם תושבי-
תפים של שתי המדינות...״
ישראל ואזרחיה. ייתכן שמקומם בבתי־אברהם
קצנלסון (ניסן) ,מנכ״ל מישרד־סוהר
של ישראל, אך על־כל־פנים אין
למישהו זכות להחזיקם בחוץ־לארץ הבריאות וחבר מועצת המדינה הזמנית,
את מיכתבו לרודוס סיים שרת(וק) ב שימש כראש מישלחת־ישראל לוועידת
הערות על האנרכיה הצבאית, שעדיין שררה הצלב־האדום הבינלאומי, שנערכה בשטוק-
בארץ :״המצב בארץ עודנו חמור, אם הולם, שוודיה, באוגוסט .1948 בוועידה זו
גם היריות פסקו. יש שמועה על תכונה פגש קצנלסון ברהן ברנאדוט ובעוזרו,
לחטיפות מצד אצ״ל, בתגובה למאסרים. ראלף באנץ׳ .דיווח על כמה מעמדותיהם:
״הצעתו הקודמת על ירושלים אינה
גם המצב הציבורי רעוע מאוד...״
קיימת עוד, אולם הוא אינו מאמין ביכולתו
של או״ם לקיים בה מישטר בינלאומי.
בכל זאת יוחלט, לדעתו, על האינטרנציו־נליזציה
(בינאום) ,כי רוב האו״ם יעמוד
על זה. הוא אינו חסיד הקורידוריס״,
אולם יתכן כי אין מיפלט מזה לגבי
ירושלים—תל־אביב...״
מיסמך מם׳ 332 הוא מיברק בהול,
ששיגר ראש־ד,ממשלה הזמנית, דויד בן־
גוריון, ב־ 15 ביולי 1948 אל מפקד חטיבת
״עציוני״ בירושלים, שבו הוא תובע ל שמור,
במיקרה של גיבוש העיר העתיקה,
על ״טוהר הנשק״ של החייל הישראלי:
״במיקרה שתצליח לכבוש העיר העתיקה,
במיכתב ששיגר מושלה־הצבאי של ירו יש
סכנה חמורה והרת־אסונות מחיילינו:
שישדדו ויחללו מקומות־קודש נוצריים שלים, ד״ר דוב יוסף, לשר־החוץ משה

• נן־גוו־ון ע 7שוד
!חידודחשוש

• חב ׳וסך על הגנת
החזן נונאדוס

דויד כן־גוריון
כוח מיוחד, נאמן וממושמע
קשר עם סידרי עבודתם באיזור שלנו,
היה ויכוח עקרוני ביני ובינם: אני עמדתי
על כך שהם יהיו מלווים על-ידינו בכל
מקום שילכו ...נימקתי את עמדתי גם
בטענה, שלא רצוי שיתהלכו בקירבנו בלי
ליווי, כי יש אצלנו הגורם של פורשים,
והמלווים שלנו יהוו גם כן הגנה למשקיפי־

אירוע מוזר, שהתרחש בתל־אביב באותו
לילה שבו נרצח המתווך פולקה ברנאדוט,
מתגלה במיכתבו של שמואל פרידמן (אלי שיב)
אל צירת ישראל במוסקבה, גולדה
מאירסון (מאיר) מה־ 28 בספטמבר : 1948
״...קרה אינצידנט מוזר, שאין לנו הס ברה
מספיקה למענו. בליל אותו היום,
שבו נרצח ברנאדוט, נעשתה על-ידי אל מונים
חבלה במכונית ובמוטור של הצירות
הרוסית. נשבר מקל הדיגלון, והדיגלון
עצמו נעלם. הובהלתי אליהם בלילה. אחר־כך
קרה מיקרה דומה עם המכונית של
הצירות האמריקאית...״

• אייתו ששון נגד
מדיניות שר
התנשסות וכיבוש
אליהו(״אליאס״) ששון היה בימי ראשית
המדינה מנהל מחלקת המיזרח התיכון
במישרד־החוץ. הוא עמד בראש הצוות
למשא־ומתן עם נציגים ערביי בפאריס.
ששון הגיע לפאריס בתחילת יולי ,1948
במטרה להגיע ליישוב הסיכסוך הישראלי-
ערבי. בין עוזריו של ששון היו זלמן
(״זיאמה״) זליקסון (שמואל דיבון) וטוביה
ארזי. פגישות ראשונות בפאריס ערך ששון
עם השגריר הירדני עבד אל־מג׳יד, שהיה
בשליחות המלך עבדאללה, במטרה ״להח ליף
דעות איתי ולבדוק את האפשרויות
להבנה...״
במיכתב הנחייה, שאותו שיגר שר־החוץ
לששון, מיום ה־ 26 באוגוסט ,1948 קבע

בשעה שתיכנן את כיבוש העיר העתיקה במילחמת־העצמאות
חשש דויד ב ן ־ ג 1ר י 11 לטוהר הנשק שד החייל העברי
הסכמת ממשלתנו, וכי את פריקת מיטען-
הנשק אנו מעוניינים למנוע. מסרנו להם
גם פרטים על תוצאות המערכה בכפר
ויתקין...״
מתשובתו למיכתב של ראובן שילוח ניתן
ללמוד על מעט מעמדותיו ומשהשקפותיו
של משה שרת(וק) בעניין אלטלנה. המיכתב
ממוען אל ליאו כהן וראובן שילוח ברודוס,
הוא נושא את התאריך 24 ביוני ,1948
ובו מגיב שרת על עירוב אנשי־האו״ם
בפרשה זו:
״...היה צריך להיות מובן מאליו כי
* סגן־אלוף ברוך ברוך (קומארוב)
— קצין־קישור ראשי למשקיפי־האו״ם.

ומוסלמיים — ואם יש סיכוי ממשי של
כיבוש עליך להכין כוח מיוחד, נאמן
וממושמע, שישמור על כל המבואות ויאסור
על חיילים כניסה לעיר העתיקה. כדאי
לשם כך אפילו למקש כל הכניסות ולהודיע
על כך. תודיע לי באם אתה אוחז באמצעים
אלה. ד .וכן־גוריון.״

שרת(וק) אחרי רצח הרוזן ברנאדוט, מיום
וד 21 בספטמבר ,1948 הוא כותב, בין
השאר :
״אני רואה במכתבו של באנץ׳ אליך
פיסקה. האומרת שביטחון הרוזן ועוזריו
היתה אחריותה של ממשלת־ישראל. איני
יודע אם רצוי שאנחנו נכנס לוויכוח איתם
בשאלה זו אם לא יחזרו להדגיש את הדבר.
אולם ברצוני להזכירך, כי כאשר בראשונה
נכנסנו למשא־ומתן עם משקיפי־או״ם ב

החזן נתאוווס

* הכוונה למיסדרון תחבורתי, שהיה
אמור לחבר את ירושלים עם תל־אביב,
בדומה לפרוזדור המקשר בין מערב־ברלין
ומערב־גרמניה.

• לחי״ הצח
הרוזן פולקה אף ויסבורג

ברנאדוט.

שרת בין השאר :״אין זה מענייננו להת פשט
על פני ארצות־ערב, כי מהותה של
תנועתנו היא ריכוז ולא פיזור! אין לנו
תקומה לאורך-ימים אלא בפיתוח יחסים
כלכליים אמיצים מאוד עם הארצות השכ נות,
הרינו מעוניינים בהגדלת יכולת
קנייתן — מה שייתכן רק על־ידי חיזוק
עצמאותן והפיכתו למכשיר של התקדמות
כלכלית.
״...היעלה על הדעת כי נעלם מאתנו,
שעל־ידי מדיניות של התפשטות וכיבוש
לא רק נפסיד את התמיכה אלא נגייס
!נגד עצמנו לחץ שלא נוכל לעמוד בפניו?
הופעתנו על הבימה הבינלאומית כגורם
תוקפני מוכרחה להתנקם בגורלם של

הקיבוצים היהודיים בארצות שונות, ואף
שיקול זה מוכרח לבלום את יצרינו...״
במיכתב ששיגר אליהו ששון אל סגן
מנהל מחלקת המיזרח התיכון במישרד־החוץ,
הוא סיפר :״כאן רצוני למהר ול העיר,
כי נדמה לי ש,מחלקת המיזרח־התיכון׳
מתעסקת יותר מדי בענייני ערביי
ארץ־ישראל. לאלה יש מישרד מיוחד
ועליו להתעסק בהם. עלינו להתרגל לכך,
כי אנו שייכים למישרד־החוץ, וכי עלינו
להתרכז בעבודות חוץ בלבד, כמובן תוך
תיאום עם האחרים...
״מחובתנו לחרוג מן המיסגרת הזאת,
שנראה לי כי אתם מצטמצמים בתוכה,

״הוראה שנייה, להופעותיה הבלתי־רשמיות
של המישלחת, לשיחותיה הפר טיות
וכף, ניתנה לא מטעם הממשלה
(ומשום שדיון על הוראה כזאת בממשלה
היה מעורר ויכוח מיפלגתי, שרצוי למנעו)
אלא מטעם שר־החוץ לבדו, והיא: ממשלת
ישראל תהיה בוודאי מוכנה לדון בהחזרת
חלק מהפליטים, וכן בהשתתפות קונסטרוק טיבית
במיפעלים אחרים לפיתרון הבעיה,
במיקרה ובתנאי שמדינות ערב יגשו באופן
רציני ליישוב הפליטים מחוץ לתחומי
ישראל...
״ייתכן שבבעיית פליטים זו יש באמת
הבדלי־דעות בינינו. אולם בכל יתר רמזיך

ישראל ובין מצרים. השליחות הוטלה עליו
באופן פיתאומי, לפי הוראה מיוחדת מאת
המלך (פארוק) .נדמה לו, כי מיכתבי אל
ראש לישכת־החצר, אברהים עבד אל-
האדי פחה״ ,עשה את שלו. וכן הניגודים
היסודיים בהשקפות ובאמביציות בין ה-
עבר־ירדנים ובין המצרים, שנתגלו בכינוס
האחרון של הוועדה הפוליטית של הליגה
הערבית, הוכיחו למלך ולתומכיו, שטובת
מצריים מחייבת לנקוט במדיניות חיצונית
נפרדת, שלא במיסגרת הליגה הערבית...
״הוא רשאי להיות ונוכח בישיבות של
המישלחת וגם להילוות אליה בהופעתה
במושב־האו״ם. משיחותיו הפרטיות עם
אחדים מחברי המישלחת הוא הבין כי
שתי המישלחות, הבריטית והמצרית, עומדות
לקיים ביניהן כמה פגישות סודיות
לשם דיון ידידותי על הסיכסוך המצרי-
אנגלי ולנסות להגיע לידי איזה הסכם
פרלימינרי. בין יתר הדברים שעומדים
על הפרק — עתיד הנגב. האנגלים רוצים
לקבל את הסכמת מצריים לצירוף הנגב
לעבר־הירדן. הם בטוחים, כנראה, שמושב-
האו״ם יאשר את הדין־וחשבון של ברנאדוט
בשלמותו.
״בחלק זה של השיחה הרחיב את
הדיבור על ״נבזות״ האנגלים. אלמלא
האינפורמציה המוטעית שלהם, אלמלא
העידוד וההבטחות שלהם — אמר — לא
היו המדינות הערביות נכנסות למילחמה
נגד ישראל.
״האנגלים רכשו, לדבריו, את רוב ה עיתונות
הערבית במצריים, בעיראק, בסוריה
וכר, וכיוונו את דעת־הקהל בארצות־ערב
לפי רוחם. במיקרים רבים שמו בפיהם
של המנהיגים דברים שלא אמרום, או
הצהרות שלא נתנו אותן ועצרו בעדם את
אפשרות התיקון וההכחשה. וכן מסרו
ידיעות על,מזימות׳ מצד היהודים, שנתברר
אחר־כך כי לא היה להן כל יסוד.
״נוסף לכך נטעו האנגלים בליבותיהם
של מלכי־ערב ושליטיה כל מיני אמביציות.

אליהו ששון
תסדר נפרד עם מצרים
להסדר זה, ולא לדרוש זאת מאת המצרים.
בעצם זוהי מטרת ביקורו בפאריס...״
מעניין, שלפני שהגיע מיכתבו של ששון
למישרד־החוץ, נשלח מיברק מאת שרת(וק)
לששון. כתב שרת :״מציע קו מנחה לדיונים
עם המצרים. הם מעוניינים שהבריטים
יהיו מחוץ לנגב מאחר והם חוששים כי
הבסיסים הבריטיים ישלטו בתעלת־סואץ
וימנעו את פינוי הדלתה של הנילוס. אנו

אב !,שד ה שגויו הנוכח, שר ישראל בקאהיו טען ב־1948
שלדברי הנציג המצרי הוא הפר לאיש פופולרי במצריים
ולצאת אל המרחב. אילו הייתם עושים
זאת, ברי לי כי לא הייתם נרתעים מפני
הרוח השולטת בארץ כיום, והייתם משקיפים,
למשל, על שאלות הפליטים הערביים
והמשכת המילחמה בצורה אחרת. לפחות
הייתם מגיעים למסקנה, כי לא רק על־ידי
נצחמנות צבאיים אפשר לסיים את המיל-
חמה ולפתור את סיכסוכנו עם העולם
הערבי והייתם, ללא ספק, מנסים להחדיר
את הדבר בליבם של קובעי־המדיניות
שלנו.
״בראשית המילחמה אמרתי כי לא נוכל
להכריע את העולם הערבי בכוח, ואם
נוכל — ניבצר מאיתנו, מתוך שיקולים
רבים ושונים, לעשות זאת. אם תתחדש
המילחמה, אין לי כל ספק כי אפשר יהיה
לנו לכבוש את טול־כרם׳,שכם ועוד. כן
אפשרי יהיה לנו להכות בצבא המצרי,
הסורי וכד. אולם נוכל רק להזיז את
הערבים ממקום למקום וזה הכול. המתיחות
לא תחלוף. השקט לא יבוא והשלום לא
יתקרב. והשאלה היא: אם אנו מעוניינים
בכך? אני מצטער מאוד שאינני בימים
אלה לידכם וליד, הגבורה /כי אז לא
הייתי נרתע מלשחות נגד הזרם לטובת

לא מצאתי כל דבר שלא הייתי מוכן לחתום
עליו. אילו, למשל, היית מופיע בארץ ומו כיח
לעומדים בהנהגה שהמילחמה לבדה,
ואפילו תוכתר בניצחון, לא תפתור את
הבעייה פיתרון סופי׳ לא היית כלל וכלל
,שוחה נגד הזרם /כפי שאתה חושד. גם
אנו מביעים וחוזרים ומביעים אותה דעה
עצמה ...שימעוני.״

• נגישה עם נציג חצו
1המדונה המצרית
ב־ 23 בספטמבר 1948 שיגר אליהו ששון
מיכתב למישרד־החוץ בתל־אביב, שבו

לשוכרי אל־קוואתלי בדמשק הסבירו, כי
המילחמה בציונים לא זו בלבד שתוריד
לגמרי מהפרק את תוכנית סוריה הגדולה **,
אלא גם תביא לידי הרחבת גבולותיה של
סוריה על־חשבון הגליל הארץ־ישראלי.
לפארוק אמרו, כי הוא יכול להיפך לקיסר
ערב וכר. לעבדאללה אמרו, כי קרוב
לוודאי שהוא יצליח לצרף לארצו את כל
ארץ־ישראל, ולא רק את החלק הערבי
של ארץ־ישראל ...יטעה כל מי שיטען,
כי מנהיגים אלה קוצרים היום את אשר
זרעו. הם קוצרים את אשר זרעה להם
אנגליה...״
על סופה של אותה שיחה עם נציג
החצר המצרית, הוסיף אליהו ששון וכתב :
״בסוף השיחה ביקש לדעת אם אנו מעוג-
יינים בהסדר נפרד עם מצריים. לדעתו,

• העמוה הרשמית:
הפרסית וא יורשו לחמר במיכתב תשובתו של סגן־מנהל־המחלקה
מתל-אביב לאליהו ששון בפאריס, מיום
ה־ 16 בספטמבר ,1948 הוא כותב :״אשר
לבעיית הפליטים, הרי מסר לנו משה
(שרתוק) — ונדמה לי שיש לי הרשות
למסור את הדבר גם לך — כי המישלחת
שלנו לאומות המאוחדות קיבלה כהוראה
רישמית מאת הממשלה את ההוראה להופיע
בכל הופעותיה הפומביות בעמדה הידועה,
שכל עוד נמשכת המילחמה לא יורשו
הפליטים לחזור, ואילו שובם אחר המיל-
חמה יהיה נושא וסעיף בדיוני השלום.

פארוק ואשתו על כול מצרי
ניסיון להשיג הסדו־שלום נפרד
דיווח על פגישה שניהל עם נציג חצר-
המלכות המצרית בפאריס. במיכתבו כותב
ששון :״ב־ 21 לח.ז. הופיע אצלי
במלון. סעדנו ביחד את ארוחת הערב
ושוחחנו כארבע שעות. לדבריו, הוא נשלח
במיוחד על-ידי אנשי־החצר כדי לבדוק
איתי את האפשרויות של הסדר נפרד בין
* במקור, כאן ולהלן, שמו של נציג
החצר המצרית — האסור לפיויסוס.

השעה הנוכחית כשרה לכך. לדבריו הפכתי
לאיש פופולארי בארצו, הן בגלל מיכתבי
אל המנהיגים המצרים והן בגלל הפירסומים
שהיו בזמן האחרון בעיתונים על מאמצי
לשלום. אולם עלינו להציע את הבסיס
* המכתב לא נמצא והעניין אינו ידוע.
** תכוונה לתוכניותיו־חלומותיו של האמיר
עבדאללה לאחד תחת כיתרו את
שיטחי סוריה, לבנון, א״י ועבר־הירדן.

רוצים לתפוס מה שיותר מן הנגב לעצמנו.
קיים בסיס בינינו לתיאום ההבנה...״
בשלב זה, של ניסיונות מצידו של אליהו
ששון לקדם את עניין השיחות עם המצרים
להשגת הסדר נפרד, מסתיים הכרך הרא שון
של תעודות למדיניות־החוץ של מדינת
ישראל ( 14 במאי — 30 בספטמבר .)1948
סביר להניח, כי הכרך השני יביא תגליות
מרעישות יותר על משא־ומתן זה.

דן עומר

ראיון ע טימד־מן יי

יעקב שרת /איש ממאדים

מה בדוור*
שלא יהיה שום ספק. הקרב הישראלי-פלסטמי רק התחיל.
חכמי החרשים העומדים בראש ישראל סבורים, משוס״מה,
שהם גם בעלי זכות וגם בעלי יכולת לתמרן בפלסטינים שב־שילטונם
במיטב שיטות הפרד־ומשול, סכסך־ושלוט, תמרן־
ודפוק. הבש״ש העיוור (בגין־שרון־שמיר) החליט לנקוט
״מדיניות חדשה״ בשטחים, ויש להם גם פרופסור רענן המוכן
להזדהם במלאכה. אם יש עם בעולם, המצווה להימנע ממדיניות
״חדשה״ שכזאת, שיש לה זקן ארוך מאוד בהיסטוריית
כיבושים, הרי זה העם היהודי.
כן, ספק אם העם היהודי מזדהה ברובו עם המדיניות
האמורה. עצם העובדה שהוא איננו פה, שהוא אינו בא,
היא בעת ובעונה אחת עדות להסתייגותו ממנה וגם סיבה
עיקרית לכישלונה, שכן אחד המישורים העיקריים שבו מוכרע
המאבק על הגשמת המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים
הוא המישור הדמוגרפי, ובאחרונה הגיעו דברים עד־כדי״כן
שזקני העם בישראל, מדולדלי האבר וחרבי משן־הזרע, מטיפים
להגברת הילודה כמוצא אחרון מן המצוקה המיספרית היהודית
בארץ. להם אולי נעים להיזכר, אבל הנוער מצביע
באמצעי-מניעה, ולא צריך לשאול מדוע.
מספרים, שבמילחמת החפירות במילחמת-עולם הראשונה,
כאשר הגרמנים היו תוקפים באלפיהם את אוייביהם והללו
היו קוצרים בהם במכונות יריה ללא־רחם, חיה מגיע רגע
שהיורים היו נתקפים בחילה מרוב קטל, ומפסיקים לירות.
כך גם אפשר מאוד שיגיע רגע, שחיילים ישראליים יפסיקו
לרצות להיות כובשים, להלחים דלתות ולירות באוויר, ואני
מנחש שזה יקרה זמן רב לפני שהם יסרבו לצאת לפעולה
באיזור המפרץ הפרסי.
כמובן, לא יחסרו מיקרים הפוכים. הרוב, בלי ספק, יבחר
כמקובל בקיצוניות, ומה גם שהנסיבות יאירו פנים לאלימות.
זח ברור. אבל סרבנות כיבוש תתחיל להיות תופעה רווחת
ובלתי״מסותרת, בתי״סוהר יתמלאו משני הצדדים בסרבנים
ובמרדנים, וסירחון הכיבוש ייהפך לצחנה שתאטום אף יהודים
בתפוצות מעלות, ותבריח מכאן לא אנין־נפש אחד• העולם,
כמובן, ישום וישרוק.
והעיקר, מכיוון שאלימות מולידה אלימות, ככל שהפלסטינים
שלנו והפלסטינים לא״שלנו יכו זה בזה בנשק שנספק
להם אנו מזה ואחרים מזה, הרוב הפלסטיני יתחשל במריו
עד שיום בהיר אחד שום הלחמה לא תועיל. ואז מי שיהיה
בשילטון — שרון או רבין, היינו-הך בהקשר זה — יכריז על

ושר־החוץ שרון בתחום זה יוכתרו בהצלחה, ייזקף ההישג
לזכותם אם כי, למעשה, מקורו הישיר בחוזה השלום
הישראלי־מצרי.
השאלה המנקרת היא זו: העובדה, שמדינות אפריקה
אינן מתפרצות לחדש את הקשרים, מעידה שהמצב עדיין
אינו אי־אי־אי כל־כך• אפילו מובוטו הזהיר מזאיר, החבר
הכי טוב של שרון אחרי מגר, מבטיח לחדש את הקשרים —
אבל בלי להתחייב יותר מדי, ותוך התניית הדבר במה יעשו
הגויים השחורים האחרים. במצב זה, מה טעם להרעיש
עולמות י או כמו שאומר הפיתגם הערבי: אתה רוצה
להתקוטט עם השומר, או לאכול ענבים ן
אם מסתמן תהליך חיובי של נכונות גוברת מצד האפריקאים
לקשור יחסים, יש להכשיר לכך את הקרקע עד
להבשלתו הגמורה והבלתי־חזירה. כמו שאומר הפיתגם הערבי
:״חכה הוי הסייח עד אם העשב יצמח״ .השד יודע
מדוע שר־הביטחון היה צריך לפרסם את מסעו הפמלייתי
האפריקאי (על עצם המסע כבר דיברנו פה) ; סוף־סוף, איננו
עומדים לפני בחירות. השד יודע גם מדוע היה צריך לעשות
עניין כל־כך גדול מהגאולה האנטי־סובייטית או אפילו
האנטי-לובית שתביא ישראל לאפריקה, גאולה מופרזת ביותר,
אם לא שיקרית לחלוטין• משונה מאוד, שדווקא אריאל שרון,
מצביא לשעבר, שכח כי בתחבולות תעשה לך דיפלומטיה. וגם
בהפתעה.
עכשיו האפריקנים נבוכים, והערבים מחוממים, והרבה
חכמים יצטרכו להתאמץ ולתקן מה שקילקל שרון אחד.
אך בינתיים המוני ישראלים עושים חיים באפריקה,
וכמו ששמענו יש בניגריה לא פחות משלושה בתי־ספר
ישראליים ונכון עד לשעה זו — סולל בונה חוסך למישרד־החוץ
שלנו הרבה כסף על גינונים שגרירותיים. כמו שאומר
הפיתגם העברי :״כל הרודף אחרי הכבוד — הצילינדר
בורח ממנו.״

^ מצבת מישע
אני חשדתי בו כל הזמן, במישע מישכן• הטיפוס חזה
לא הרשים אותי כרציני כבר מן הרגע הראשון. בא יהודי,

הזהיר מזאיר הוא החבר הכי טוב של אריק שרון ־
אחדי גנגר * עור משוגע אחד ברחובותינו
״מדיניות חדשה״ — הקמת מחנות ריכוז ללאומנים —
שבהתחלה אומנם תקומם את הפלסטינים, ויטען שהצלחתה
תוכח רק לאורך ימים. ואם לא ז
נו, אתם לא יודעים מה בתור אחרי מחנות ריפוזז

אני מניח שקיום קשרים דיפלומטיים, כלומר יחסים
רשמיים גלויים בין מדינות, הוא דבר בעל ערך מסויים בחיים
הבינלאומיים. אפילו יש לקשרים אלה, בראש ובראשונה, ערך
של ״יחסי־ציבור״ ,אין לזלזל בהם. ישראל, כמדינה מנודה
למדי, העומדת באו״ם כשיה מול זאבים המבקשים לטרפה,
וכדי להפיק זממם משתדלים תחילה לבודדה ולהמאיסה,
בוודאי אינה יכולה להרשות לעצמה זילזול ממין זה• לכן,
ניתוק קשרים דיפלומטיים הוא לה מכה, וחידושם — היי״ג
לא מבוטל.
ועם זאת, אין להפריז בדבר. שנים היו לנו קשרים דיפלומטיים
עם ברית־המועצות, אך במהלכם כמעט שלא היה
תוכן של קח־תן כלשהו ביחסי השתיים. כשעשיתי בשעתי
שנה בתפקיד מזכיר בשגרירות ישראל במוסקבה, הייתי עד
חי לקשרים מחוסרי כל תוכן אלה. התנחמנו אז, שלפחות
דגלנו הלאומי מתנוסס במוסקבה ונוסך בלבבות יהודים
תיקווה לימים טובים יותר. הימים הטובים יותר בוא באו,
ו 260-אלף יהודים אזרחי ברית־המועצות הורשו להגר לישראל
(סיפור לחוד הוא לאן הם היגרו, ומה קרה בגלל זה, ואיזו
החמצה לאומית גורלית כרוכה בדבר) — אבל דווקא אז
הקשרים היו מנותקים.
לעומת זה, בין ישראל ואיראן של השאה היו יחסי פילגש
וגביר, שלכאורה היו מביישים ובזויים, ואף־על־פי־כן היו
מלאים תוכן עשיר ומגוון ביותר. גם לכך הייתי עד במו
עיני שכן הודות לשאה עשיתי שנה מעניינת באיראן כאשר
אשתי הופקדה כמורה ראשית בבית־הספר הממלכתי למחול
פולקלור בטהראן כמובן, ראוי שהצורה תתאם את התוכן
והתוכן יתאם את הצורה, אבל עם כל הכבוד לצורה, למיס-
גרת, התוכן עיקר.
הכל יודעים, כי חרף ניתוקו את קשריהם הדיפלומטיים
עם ישראל בלחץ הערבים, המשיכו מדינות אפריקה לשמש
כר נרחב לפעילות ישראלית מגוונת. אף־על־פי־כו, ישראל לא
מחלה על כבודה וחתרה לחידוש היחסים הרשמיים. אין זה
אלא הגיוני, כשם שהגיוני הוא, שאם מאמצי שר־החוץ שמיר

מחרף נפשו על שלמות ארץ־ישראל השלמה — אומר שלמען
עיקרון קדוש זח הוא הולך להרוג את עצמו, לא פחות ולא
יותר, עושה לנו הצגה מקאברית ממדרגה ראשונה, שובת
רעב, גונח ולוחש למיקרופונים, נעלם לו ומתגלה באיזה יער,
מודיע שגם הפסיק לשתות, וממשיך לסגף את עצמו ולענות
את הציבור שכבר מת לראותו אותו מת ולהציב על קברו
הלאומני הקדוש מצבת מישע שניה לדראון עוכרי שלמות
הארץ, ומה קורה לבסוף ז לבסוף, אחרי תחבולה מתואמת
בין נשיא המדינה והראשון־לציון, שהאכילו אותו ״לוקשים״
ארוכים והבטיחו לו, כמו שאמי עליה השלום היתה אומרת,
״צלחת מן השמים״ ,כלומר את הירח, הוא מפסיק לרעוב
ומניח לרב יוסף להאכילו אטריות של ממש בכפית.
מילא, עוד משוגע אחד ברחובותינו לא יעלה ולא יוריד
אצלנו. אבל לפחות נדע עם מי יש לני עסק.
כי בן״אדם שמכריז קבל עם ועדה שהוא הולך להמית
את עצמו למען הארץ, ובמקום לתקוע כדור ברקה, לקפוץ
מגג, לבלוע אלף כדורי שינה או להסתער על קטר רכבת
וחסל, מתחיל לדחות את הביצוע מיום ליום, מיום ליום,
ועושה לעצמו יחסי־ציבור בעזרת אנשים חשובים מאוד המחזרים
אחריו, הופך מגיבור האומה למופרע מגוחך ונלעג ממש,
ואיגו ן>שיג לעצמו דבר, אפילו לא מצבת עם שם היסטורי
כל כך יפה.
אם ככה ייגמר גם כל הבלוף הזה של ״נעצור את הנסיגה״
ו״אל נא תעקור נטוע״ — בלוף, מפני שאין כאן ״נסיגה״
אלא התקדמות אל סיכוי לשלום, כלומר לאי־שפך-דם, כלומר
לחיים שאותו מאבד־את־עצמו לדעת יודע להעריכם היטב ן
ואין כאן עניין של ״עקירת נטוע״ ,שכן כל העסק היה על-
תנאי מלכתחילה, ורק שקרנים מסוגלים להתכחש לכך במצח
נחושה ורק גאונים עולמיים בראשון-לציון מסוגלים לפסוק,
שפינוי סיני והחזרתו לבעליו המוכרים הוא ״חרפה״ ו״דבר
זמני״ — אז אין לשרון ולממשלתו מה לדאוג•
והרי זח, בעצם, מה ששרון וממשלתו רוצים: להעמיד
פנים כנגזלים אומללים עד הרגע האחרון של החזרת הגזילה,
שהיה לה טעם כפיקדון מוחזק עד בוא השלום, אך לא
היו לה שום רגליים כנכס קבע בידי מי שכל העולם רואה
בהם גזלנים שהתאהבו בגזילתם. ומוכרחים להגיד: המחזה
מתנהל להפליזד מן הבימאי ועד אחרון השחקנים, שאיש
מהם לא שוכח את מחירו.
הצרה היא שבעד המחזה הזח חעם כולו משלם כסף,
הרבה מאוד כסף, הנוער התמים מתחנך על שקר ומונחה
בביטחה לאכזבה מיותרת בתכלית, ומבלי שאיש רציני בעולם
משתכנע, כי אותו מחזה-כזב לא יתרחש שוב בגזרות הכיבוש
האחרות — בהגיע תור הסדרי חשלום אליהן.

(המשך ־מעמוד )25
׳של !נערים צעירים: אם אפרסם את המאמרים
יהרגו את ילדיהם. לפגישה הזו
הלכתי עם עורך מעריב דאז, שלום רוזנ פלד,
כי הייתי זקוק לעד.
הייתי בבעיית קשה. בניגוד לארבעה
הקודמים, הנערים !והנערות היו כלואים
בבתי־סוהר ולא היתד, להם אפשרות לעזוב
את ארגנטינה. אמרתי לצ׳חנובר כי אחשוב
על כך, אך לא הבטחתי דבר. רוזנפלד
אמר לי כי יתמוך בכל החלטה שלי —
אם ברצוני לפרסם, מעריב יפרסם. אבל
זו חייבת להיות החלטתי, ואני האדם
היחיד היכול להחליט בעניין כזה.
כשנסעתי לניו־יורק ופגשתי מנהיגים
יהודיים, הצעתי להם לכנס מסיבת־עיתו־נאים
בינלאומית ולהאשים את ממשלת
ארגנטינה בסחיטה. הסברתי להם עד כמה
סחיטה היא דבר מסוכן, עד כמה אי־אפשר
לדעת מתי היא תיפסק. אמרתי להם שלנו,
כיהודים, אסור על אחת כמה וכמה להי כנע
לסחיטה. הייתי בטוח שאתרי כינוסה
של מסיבת־עיתונאים שכזו לא יעזו ה-
ארגנטינים ׳להרוג את הנערים והנערות,
מפחד דעת־הקהל הבינלאומית.
לתדהמתי, השיבו לי אותם יהודים מכובדים
כי הם אינם רוצים להיות מעורבים.
הם הסבירו לי כי מי שצריך לכנס את
מסיבת־העיתונאים הם ראשי-הקהילה ה יהודית
בארגנטינה. המימסד היהודי ב ארגנטינה
הוא במצבו של ה״יודן ראט״,
הם פוחדים ולא יעזו להכריז מילחמה
בגלוי.
חודש קודם לכן השתחררתי מבית-
הסוהר. הייתי חלש והחלטתי שלא לפרסם
את ששת הכתבות במעריב. אילו היתד,
הבחירה בידי כעת הייתי מפרסם! הייתי
מספר על הסחיטה! עכשיו אני יותר חזק
ומרגיש טוב, מרגיש בטוח.

• סיפרו כנוסף להיותו רכימכר
שגרף ביקורות מצויינות, גרם לשערורייה,
כאשר כעיקכות פיר־סומו
לא מדנה אחד מאנשי רונאלד
רגן לתפקיד סגן מזכיר הוועדה
לזכויות־האדם כסנט.
כשהופיע סיפרי, דנה הוועדה ליחסי-
חוץ של הסנט במועמדותו של מר לפובר
לתפקיד סגן מזכיר הוועדה ׳לזכויות־האדם.
לפובר היה מ׳ועמדה של ג׳יין קליפטריק,
שגרירת ארצות־הברית באו״ם. הגברת
קליפטריק נמנית עם אותה קבוצה הטוענת
כי יש להילחם למען הגנת זכויות האזרח
רק במדינות הקומוניסטיות. היא איגד,
כוללת את ארגנטינה ברשימת הארצות
שיש בהן מישטר טוטליטרי. אז בדיוק
התפרסם סיפרי, וכמה סנטורים הציגו
אותו כעדות לאלימות בארגנטינה, שאינה
ארץ קומוניסטית. סיפרי שיחק תפקיד
חשוב בפרשה הזו — הסנטורים, בעת
הדיונים, קראו קטעים מתוכו, ועיתונאים
השתמשו בו כדי להביע את התנגדותם
למועמדותו של לפובר.

• איך אתה מגדיר את עצמך
היום ץ
אני אזרח ישראלי. השתתפתי בבחירות
והפסדתי.

• מדוע כהרת דווקא כישראל ץ
זה המקום הטיבעי ליהודי ציוני, הרוצה
להרגיש בן־חורין בארץ דמוקרטית.

• האם לדעתך ישראל היא ארץ
דמוקרטית?
זוהי שאלה קשת מאוד. .ישראל היא
דמוקרטיה עם קבוצות מרכזיות המנסות
להשליט מישטר טוטליטרי. אל תשכחי
שגם בארצות־הברית יש קו־קלום־קלאן,
וזוהי עדיין ארץ דמוקרטית.

• מה דעתך על גוש אמונים?
זהו גוף טוטליטרי. הם מסכנים את
הדמוקרטיה — הם והאירגונים הדתיים
הפנאטים למיניהם.

• מה דעתך על סגירת העתון
הערכי ״אל פג׳ר״?
זהו אקט לא דמוקרטי.

• מה אתה, כעיתונאי שעיתונו
נסגר, עושה כעניין זה?
אני נלחם. לצערי איני יודע עברית,
וזה קשה מאוד. אבל אני נלחם בדרכי
שלי. בתקופת הבחירות קראתי לכל עולי-
דרום־אמריקה להצביע למערך ונגד בגין.
אני מקווה למצוא דרכים ׳להיות מעורב
יותר בחיים בישראל. הבעייה היא שאני
כותב בספרדית, ולעולם לא אלמד לכתוב
בשפה אחרת. לדבר לא מספיק, ומיקצועי
דורש ידיעה עמוקה של השפה — תמיד
אכתוב בספרדית אך אני מקוות למצוא
דרך אחרת להביע את עצמי. זה לא קל
(המשך בעמוד )74
העולם הזה 2311

לישראל ש מועמד בטוח
בהתמודדות על המ7ן ום הראשון
בדרוג הבינלאומי.
§1נעל• הספורט של ״גלי״
כשאתהמשחק עם שחקני
טניס הטובים בעולם, אתה לומד
להכיר גם א ת הנעלים הטובות
בעולם, וכשראיתי א ת נעלי הספורט
של״גלי״אמרתלעצמי שלישראל
יש נעלי ספורט שבהן יצרני הנעלים
הגדולים בעולם יכולים לה תג או ת.
ברור שהדבר הח שוב ביותר
ל שחקן טניס הוא הכושר האישי,
אבל נעלי ספורט ברמה בינלאומית
כמו״גל׳״ בה חלט מסייעו ת להגיע
לתוצאות טובות יו ת ר
ג׳ימי קונו ר ס

ארה״ב

לדלדס• הנעל שהולכת

?> גי קיימת בשל אהבתי אליך...
אתה המנחמני בשיממוני, בלעדיו
יהיו חיי כלילה אפל או כקבר קודר
וחשוך.״ כך כתבה עבודה אבו־סעיד,
צעירה ערבייה ממחנה־פליטים שליד עזה
לאהובה הישראלי, מוחמד אבו־סביית.
סיפור אהבתם של השניים שהיה כל-
כך רומנטי בתחילתו, הפך דראמה נוראה
והסתיים באסון. המסורת והחברה השמ רנית
התגברו על אהבתה של הצעירה
המרדנית, שהיתה מוכנה להילחם במיני
הנים העתיקים ולבחור בעצמה את האיש
שלו תינשא.
עבודה, בת למישפחה טובה, נולדה
במחנה הפליטים בריג׳ שליד עזה. היא
למדה בבית־ספר, והעדיפה להתלבש ב מכנסי
ג׳ינס וחולצות טריקו תחת בגדים
של נערה מוסלמית אדוקה בדתה. היא
צבעה את ציפורניה באדום לוהט, ולא
נמנעה משיחה עם גבר נאה שפנה אליה.
כך הכירה בשנת !978 את מוחמד, קבלן
עשיר, המבוגר ממנה בשנים, ובעל לשתי
נשים. מוחמד הוא בדואי אזרח ישראל.
מוחמד התאהב בצעירה היפהפיה, בעלת
השיער השחור והארוך ועיני־השקד. הוא
החל מבקר במחנה־הפליטים לעיתים קרו בות
כדי לראות את עבודה.
השניים התחילו להיפגש. עבודה אפילי
העזה ויצאה עם הגבר לטיולים במכינ-תו,
הצטלמה אתו כשהם מחזיקים יד ביד,
והסכימה להינשא לו ולהיות אשתו ה שלישית.
אך את פגישותיהם ואהבתם
הם שמרו בסודי־סודות מפני מישפחתה.
כאשר פנה אבדסביית למישפחתה של
עבודה וביקש מהם רשמית את ידה, סירבו
ההורים. הם טענו כי יש לו כבר שתי
נשים אחרות, וכי הוא אינו בן־שיבטם.
עבודה יועדה לבן־מישפחתה, מוסטפה אל-
נבאהין שמו• בסוף דצמבר 1978 מסר
אל־נבאהין את המוהר לאביה של עבודה
והיא עברה להתגורר בביתו.

מישפחתה של עבודה, והללו החלו דואגים.
בלילה הם הלכו לביתה כדי לראות מה
קורה שם•
האחים שמעו את קולו של המאהב אומר
בעברית לעבודה :״פתחי מהר את הדלת!״
מישהו צנח מהגג ופתח את דלת החצר
מבפנים, וקבוצה של תוקפים נכנסה לחצר.
במהומה שקמה נכנם יחד איתם אחד
מאחיה של עבודה. התוקפים התנפלו על
בעלה של עבודה ועל אנשים אחרים שהיו
בבית. אחיה של עבודה הצטרפו לקטטה,
ואחד מהם דקר את המאהב.
כמה אנשים התנפלו על אחיה של עבודה
והיכוהו, והיא רצה למקום וצעקה כי זה
אחיה, וביקשה שיעזבוהו. שניים מהתוקפים
פנו אליה, החזיקוה משני צידיה ומשכו
אותה מחוץ לשער. היא שמעה קול הקורא
״תירו בו!״ ואחריו יריה. אחר־כך ראתה
את אחיה, ח׳ליל, מוטל שותת־דם על ה ארץ.
גם אחיה השני, איברהים, נפצע ונלקח
לבית־החולים• ח׳ליל מת למחרת מפצעיו.

עני שה
מי די ש מי ס

ז רו ע ת־ קו צי ם

כודה היתד! חסרת־אונים. היא
? נכנעה לרצונו של אביה ועבדה ל בית
בעלה, אך היא כתבה מיכתב שובר
לבבות לאהובה :
״גם אם כל האהבות, בכל הלבבות,
יתקבצו יחדיו — אהבתי עזה מהן.

מינ תנ עם לב

שלחת עבודה בעלת השיער הארוך לאהובה מוחנזד,
אחרי שהוריה הכריחו אותה להינשא לאחר. מוחמר
לא רצה לוותר עליה, ויצא לחטוף אותה יחד עם חברים חיילים ממישמר־הגבול.

הסניגור

משה ישראל הצליח
להוכיח לבית־המישפט
העליון כי לא היו כאן רצח
ולא זזטיפה, אלא סיפור־אהבה טרגי.

״אתה גזלת את ליבי והפכת חלק מ גופי.
נטולת־יכולת אני להרחיקך ...אני
קיימת בשל אהבתי אליך וקיום הבטחתך.
אתה, המנחמני בשיממוני — בלעדיך חיי
כלילה אפל או כקבר קודר וחשוך. אני
מבטיחה לך, אהובי ולשד כבדי, ברית־אהבה
שלא תחלוף, למרות כל הנסיבות
והמצבים.
״אני חיה בפחד מהעתיד! מה טומן
בחובו הזמן הבוגדני — פירוד או איחוד?
אם איחוד הוא׳ הידד! אמור לו שיבוא
בדחיפות. אך אם פירוד הוא, נשבעת אני
כי כך יהיה — ממוות אין מנוס.
״אהובי, דבר עימדי גלויות. אני אבודה
ואיני מוצאת מאין אלך ולאן אכתת רגלי
בדרך לא סלולה, שאורכה לא נמדד וסופה
לא ידוע. אני מעדיפה ללכת איתך בדרך
זו, דרך ללא סיום וזרועת־קוצים. אף
אם קיצה יקטול את חיי — אגיש את
נפשי על מיזבח אהבתנו הקדושה.
מזאת אשר לא תישכחך!״
כאשר קיבל מוחמד את מיכתב־הפרידה,

שהבהיר לו כי עבודה נישאה לאחר למ רות
אהבתה אליו, נתקף בזעם וייאוש
נוראי והחליט להחזיר אליו את עבודה
בכל מחיר. הוא פנה לכמה מחבריו,
ששרתו בצה״ל ונשאו נשק. יחד עם
שניים מהם יצא השכם בבוקר למחנה־הפליטים
שבו התגוררו עבודה ובעלה.
מוחמד ושני חבריו חיכו ברחוב עד
שראו את הבעל מתקרב אליהם. מוחמד
שאל אותו אם הוא מוסטפה, וכאשר נענה
בחיוב ביקש ממנו לבוא איתו לביתו של
המוכתר. הבעל סירב.
מוחמד שאל את הבעל אם הוא התחתן
עם עבודה. אחרי התשובה החיובית המ שיך
מוחמד ושאל אם הוא יודע למי
היא שייכת. הבעל הביע תמיהה על ה שאלה
וביקש ממנו להזדהגת. המאהב אמר
לו כי ״ישרוף את דמו,״ והראה לבעל
תמונות של עבודה, שצולמו איתו לפני
החתונה. הוא אמר לבעל כי ״יראה לו,״
ן ציווה עליו להסתלק.
הבעל סיפר מייד על המיקרה לבני-

ן* ודלו של המאהב לא שפר גם הוא.
^ אחת המכות שקיבל בעת המריבה
פגעה בראשו והוא נפצע קשה. כתוצאה
מכך הוא שכב חודשים רבים מחוסר־הכרה
בבית־חולים• עבודה נלקחה על־ידי
יתד התוקפים למקום מחבוא, ונמסרה
לידי נשים, אשר טיפלו בה ושמרו עליה.
אחרי יומיים נמסרה עבודה למישטרה
והוחזרה לבעלה.
בבית־המישפט בבאר־שבע הוגש כתב־אישום
נגד המאהב, מוחמד אבו סביית,
ונגד ידידיו שהיו עמו — ג׳ומעה פריג/
סגן בצה״ל המשרת במישמר־הגבול, ונגד
ג׳ומעה ומחראב אבו־כיף, גם הם חיילים
במישמר־הגבול. לדברי התביעה השתתפו
כולם בחטיפתה של עבודה וברצח אחיה.
בתחילת 1980 דן בית־המישפט המחוזי
בבאר־שבע את כל הנאשמים למאסר־עולם,
אחרי שמצא אותם אשמים בתיכנון
ובביצוע הרצח והחטיפה.
הסניגורים עירערו לבית־המישפט העל יון.
עורך־הדין משה ישראל, שייצג את
המאהב, טען כי לא היה תיכנון לרצח
וכי המאהב לא ציפה כי היא תתנגד
ללכת איתו .״לא היתה כאן חטיפה,״
טען הסניגור ,״המאהב קיווה כי עבודה
תלך איתו מרצונה ותינשא לו אחרי
שהעניין יוסדר עם אביה.״
בית־המישפט לעירעורים קרא את מיס״
תביה של עבודה ומצא כי היה מקום
להסיק מתוכם כי הנערה מצפה למאהב,
ורוצה ללכת איתו. לכן סביר הוא שה נאשם
לא ביקש לפגוע בה לרעה .״כל
שיכול היה לקוות בנסיבות היה כי עבודה
ואביה ייתרצו, כי היא תתגרש מבעלה,
שהיתר, נשואה לו רק יום או יומיים,
וכי תינשא למערער הראשון.״
בימים אלה זיכה בית־המישפט את ה ארבעה
מחטיפה ומרצח בכוונה־תחילה.
כל הארבעה הורשעו בעבירות הקלות
הרבה יותר של כליאת שווא וקשירת-
קשר לביצוע פשע.
עונש מאסר־העולם, שהוטל עליהם, בו טל;
מוחמד, המאהב, נדון לשמונה שנות־מאסר,
משום שהוא היה היוזם, וייצרו
הוא שהשיאו ליטול את עבודה מבעלה.
הוא שגייס לשם כך את חבריו, אשר
סיבכו עצמם ללא טעם בעניין לא להם.
בית־המישפט שקל לקולא את עובדת
פציעתו הקשה של המאהב וקבע, שהיה
בה למעשה ענישה מידי שמיים.
שלושת החברים נידונו למאסר מארבע
וחצי שנים ועד שש שנים. עורך־הדין
ישראל נקט בצעד יוצא-דופן — אחרי
פסק-הדין בעירעור ערך בבית־הכלא מסיבה
לנאשמים. הוא קיבל רשות להביא
ממתקים ולערוך מסיבה צנועה לבדואים
שניצלו ממאסר-עולם. אילנה אלון 1

בשלושת מי שווי־ ה שיווני ם הגדודים במדינה דשזמיס 20אוו לקוחות ו מזוגדגר
שם כסך ו ב הקורץ גם לנוכלים. אנשי מחלקת מס״ערך מוסו שתלו עובדים בתוך
המי ש רדי ם וגילו פרטים מדהימים. מי מפרסם את מזרעותזהשיזוכים בעיתונים,
ו כי צ ד זו כי םהמ״ ש ד רי ם האלה
בתואר הנכסף של ״העסק המובחר״ ?

במישרדים הגדולים ביותר בארץ לא ניש אים
במשך שנה יותר משניים־שלושה
זוגות. וזאת עם כל הרצון הטוב של
בעלי־ד,מישרה
במישרדי־ד,שידוכין הגדולים משלם כל
נרשם דמי־רישום גבוהים. הסכום אינו
קבוע, והוא משתנה לפי לבושו של ה לקוח
ויכולתו לעמוד על המקח. יש ה משלמים
עד אלף דולר דמי־רישום. המת־מקחים
יכולים להוריד את דמי־הרישום
לעשרת אלפים לירות בלבה
למרות הדעה המקובלת, כי יש עודף

!ומי הוישזם במישו־ד׳
!השידוכין חם גמהים
חוסחיד אינו קבוע
ומשתנה וני לבוש הלקוח
נשים במישרדי־השידוכין, מסתבר כי
החלוקה היא בערך חצי־חצי. שני המינים
משלמים אותו סכום ברישום.
לדוגמה, יומנים שנלקחו במידגם מיקרי
מרישומיו של מישרד־שידוכין גדול :

• ביום 18 באוגוסט 81׳:
שילמה מיקדמה בסך

60 אלף

אשד,
לירות.
אשד, שילמה מיקדמד, בסך 72 אלף
לירות.
גבר שילם מיקדמה בסך 50 אלף לירות.

• ביום 26 באוגוסט 81׳ :
שילמה מיקדמה בסך

מנהל ״רעים׳׳ דויד גד
צרות עס המס
ל* ש הרכה כסן 5בעיסקי שידוכין.
למסקנה זו הגיעו בימים אלה גם
אנשי מס-ערך־מוסף, אשר ערכו פשיטה
על מישרד־השידוכין רעים, ועצרו את
בעליו דוד גל ואת המראיינת ירדנה
נאור. שילטונות המם טוענים כי במשך
ששת החודשים האחרונים הרוויח גל 32
מיליון לירות, וירדנה, שעבדה לפי אחוזים,
הרוויחה בתקופה זו למעלה מארבעה
וחצי מיליון לירות.
מחלקת־המם שמה עין על מישידי-
השידוכין כבר לפני זמן מה, ושתלה ב תוכם
עובדים שהיו למעשה אנשי מחלקת-
המיסים. תוך כדי עבודתם הכירו את
סודות המישרד מבפנים, ידעו בדיוק כמה
כסף גובה המישרד וכמה לקוחות נרש מים
בו. מידע זה הועבר למישרד מס-
ערך־מוסף בטרם נעצרו החשודים בהע למת

עסקים אלד, הם טובים ביותר — במידגם
מיקרי בעיתון של ערב־שבת נמצאו ב-
מדור־השידוכין 110 מודעות. רק 30 מתוכן

היו מודעות של אנשים פרטיים, כל היתר
— 80 במיספר — פורסמו על ידי 16
מישרדי־שידוכין.

סי כויי ם
א פ סי י ם
ך ראה כי אפשר לעשות כסף קל
י במיקצוע השדכנות. מקימים מישרה
פותחים תיבת־דואר ומפרסמים מודעות
בעיתונים. רוב הלקוחות מגיעים למיש־רדים
השונים דרך הפירסום בעיתונות,
ולכן זהו גם סעיף ההוצאות הגדול ביותר
של מישרדי־השידוכים.
מעניין כי גם היום, אחרי שהשדכנית
המפורסמת הלנה עם־רם עזבה את הארץ
והשאירה הרבה לבבות שבורים, עדיין
פונים אגשים בודדים, מלאי־תיקווה, ל־מישרדים
אלד, כדי למצוא בן־זוג.
אדם המקורב למישרדי־שידוכין מסר
להעולם הזה חומר פנימי, וגילה כי גם
אשה לירות•
גבר שילם מיקדמה בסך 65 אלף לירות.
גבר שילם מיקדמה בסך 60 אלף לירות.
סכומים ומיספרים אלה נותנים מידע
ראשוני עם גודל הסכומים, המחליפים
ידיים כל יום במישרדים.
בשניים או שלושה המישרדים הגדולים
במדינה רשומים כ־ 20 אלף איש בשנה.
הם ממויינים בכרטסות, לפי שנודד,לידה.
כל נרשם מוסר את פרטיו האישיים. את
מקיצועו, את תחביביו ואת מבוקשו. ה דברים
נרשמים בקפידה, אך, בדרך־כלל,
איש אינו דורש את תעודת־הזהות של
הנרשם, כדי לוודא את אמיתות דבריו.
על כל ארכיון כזה ממונה פקיד או
פקידה. במישרד הגדול ביותר יש שלושה
פקידים בארכיון. הם מתחילים את ה חיפוש
לפי שנת־הלידד, המבוקשת על־ידי
המשתדך.
הם מוציאים, למשל, את כל הכרטיסים
של ילידי ,1928 ומחפשים מתוכם מועמד
בגובה הנדרש, במצב המישפחתי הרצוי,
מיספר הילדים, העדה והתחביבים.
אולם, מכיוון שאפילו במישרדים הגדו־לים
ביותר יש רק כעשרים כרטיסים של
בני מין אחד לכל שנת־לידד״ הסיכויים
למצוא את המבוקש, או אפילו קרוב אליו,
הם כמעט אפסיים — וזאת במיקרה הטוב
ביותר, כשהפקידים משתדלים והמישרד
גדול.

שדכגית ורדי
״העסק הנבחר 1982״

72 אלף

במישרדים קטנים, מיספר הרשומים הוא
לפעמים פחות ממאתיים איש, ומציאת בן־
זוג מתאים מתוך מיבחד זה היא פשוט
בלתי־אפשרית. על כן מפרסמים ד,מיש־רדים
מודעות בעיתונים — בעיקר של
מועמדים אטרקטיביים, העשויים להביא
הרבה תשובות. כאשר מגיעות תשובות,
עונים הפקידים כי כדי לערוך את ההיכרות
המבוקשת יש לבוא לפגישה ראשו־

או בעי משרד המכבד
את עצמו, לא שיו
כסו ללקוחות שהתייאשו,
אלא עם אלה
•איימו בשעחו״ה
נית למישרד, וכמובן לשלם סכום מסויים.
הבאים למישרדים הם לרוב אנשים
שחיפשו בני־זוג שנים רבות ולא מצאו
את מבוקשם — אם מחמת פגמים ב אישיותם
או בחיצוניותם, או משום שהם
בעלי דרישות מוגזמות ובלתי-אפשריות.

אחרי תשלום גבוה במישרד־השידוכים הס
מצפים להתגשמות חלומותיהם. אולם ה פגישות
הראשונות דיין לצנן את ההת להבות
במהירות הבז,ק״
לעורר שערורייה
למנה נאה בת .35 מרצה באוני ה
* ברסיטה ואם לשלושה ילדים קטנים,
פנתה למישרד וביקשה גבר בגובה מטר

אחרי כמה פגישות כאלה, ואחרי ש־האשה
טילפנה פעמים רבות למישרד,
התייאשה וביקשה את כספה בחזרה.
כמעט כל הנרשמים מגיעים לכך לבסוף.
אולם אפילו בעל מישרד אחד, המכבד
את עצמו, לא יחזיר כסף. הם מבטיחים
שוב הרים וגבעות, מתנצלים ושולחים
שוב כמה מועמדים בלתי־מתאימים. ב־דרך־כלל
מתייאש הלקוח, מבקש להפסיק
את השירות ומוותר על כספו. רק כאלה
העומדים על שלהם והמוכנים למריבה
כמעט אלימה, יכולים לבוא למישרד ב שעות
שבהן נמצאים בו לקוחות, לעורר
שערורייה ולצאת עם הכסף.
ברוב המישרדים, היחס אל הלקוח הוא
נעים ומחניף, כל עוד לא שילם את
הכסף. אחרי התשלום משתנה היחס לבלי-
הכר.
אלמנה כבת שיבעים החליטה למכור

היחס אל הלשה
בחב המשווים
׳הוא זעים וגז,
כל עזו לא שירם
הלשה כסו
מו־דעות־שידו־בין
רוב למשרדים
ו־ 80 סנטימטרים, אקדמאי, בן ,40 ללא
ילדים.
הפקידה שחיפשה לפי שנת־הלידה, מצ אה
לה גבר בן ארבעים ובגובה הרצוי.
היא לא שמה לב כי מיקצועו היה פועל
בניין. גם בן־הזוג השני שנשלח אליה,
לא היה מתאים הרבה יותר — הפעם היה
נמוך בעשרה סנטימטרים, בערך, מהגב

בית־המירקחת שלה, למצוא בעל
ולבלות איתו את שארית־ימיה. היא באה
לאחד המישרדים הגדולים ושטחה את
בקשתה לפני המראיינת. הגברת הבטיחה
לה הרים וגבעות, וקיבלה מידיה, כמיק-
דמה, סך של 90 אלף לירות. רק יצאה
הקשישה מפתח הדלת, התחילה המראיינת
צוחקת ומלגלגת על הלקוחה, שעמדה
עדיין בחוץ ושמעה הכל.
קלים במיוחד לניצול הם הורים הבאים
למצוא בני־זוג לילדיהם, ללא ידיעתם.
הם מספקים למישרד, בדרך־כלל, שסי
של אדם מסויים, לרוב קרוב־מישפהה,
כאליבי — כלומר, שהוא כאילו אשר
מסר את מיספר הטלפון של הבן או הבת.
אולם בדרך־כלל לא מוצאים המישרדים
מועמדים לפי רצונם של ההורים. שכן,
ההורים משאירים למישרד את תיאורו
של בן־הזוג הרצוי להם, ולא של זה
הרצוי לילדיהם. מכיוון שהם חוששים
כי הילדים יגלו שהם פנו למישרד־שידו־כין,
הם גם נזהרים מלשאול יותר מדי
שאלות, ואינם יכולים כלל לדעת אם
אמנם נשלחו מועמדים על־ידי המישרד
וכמה. הורים כאלה הם בין הראשונים
להתייאש משרותי־המישרד.
במידגם המיקרי התברר כי מרבית

שדכנית הלנה
עכשיו בניו־יורק
מישרדי־השידוכין שפירסמו מודעות ב־אותו
יום נמצאים בתל־אביב. מישרד אחד
מרכזו בחיפה עם סניף בתל־אביב. יש
מישרד אחד ברחובות, אחד ברעננה, שניים

אין שידוך, אין כסף
ת עיצה של יהודית אייזנמן, מנת

י * בת 43 מנתניה, צדה הידיעה שמיש-
רד־השידוכים ״רעים״ זכה בתואר ״העסק
הנבחר לשנת 80/81״ .יהודית, גרושה
ואם לבת, מיהרה לפנות למישרד מתוך
תיקווה שאולי הוא ימצא לה את בן•
הזוג המיוחל.
כשנרשמה במישרד היא הבהירה לפקידה
שקיבלה אותה מהו המועמד
המתאים בעיניה: עליו להיות עד גיל
,47 גרוש או אלמן. יכולים להיות לו
ילדים, אן עד גיל עשר בלבד. היא ביקשה
שהוא יהיה משכיל, ממוצא אירופי
ורצוי מאוד שיהיה גם בעל אמצעים.
לדברי יהודית, הראתה לה הפקידה
עשר כרטיסיות של מועמדים מתאימים,
והבטיחה לה שיש לה באמתחתה מועמדים
רציניים ביותר עבורה.
הגברת אייזנמן השאירה שתי תמונות,
שילמה אלף ו־ 390 שקלים כדמי־רישום
למשך שנה, והמישרד התחייב לשלוח
אליה מועמד אחד בשבוע, במשך כל
אותה השנה. כמו כן היא חתמה על
הסכם, שבו היא הסכימה לתשלום של
350 דולר, אם היא תינשא למועמד
שהכירה דרך מישרד ״רעים״.

לטענתה, היא לא קיבלה קגלה על
הסכום ששילמה, ובן לא קיבלה העתק
מההסכם, שעליו חתמה.
כבר למחרת היום לא פסק הטלפון
בדירתה של יהודית מלצלצל. מעברו
השני של הקו היו גברים שביקשו להיפגש
עימה. אולם, כששאלה אותם לגילם,
למיקצועם ולמצבם המישפחתי, הסתבר
לה שאף לא אחד מהם הוא בן ,47
גרוש ואב לשני ילדים קטנים.
יהודית אייזנמן לא נפגשה עם איש
מהמועמדים, משום ש״הסחורה לא נראתה
לה,״ כדבריה.
אחרי שלושה ימים התקשרה יהודית
למישרד ״רעים״ בבקשה לבטל את ה-
עיסקה, ודרשה לקבל את בספה חזרה.
היא טענה שלא ניצלה את שירותיהם
ושהודיעה להם על בך מייד. לטענתה,
צחקה לה הפקידה וטרקה את הטלפון
בפניה.

וי תו ר
מר א ש
^ מבת לו ד >ל, בעל מישרד ״רעים״,
• שהשיב לשאלות ״העולם הזה״ לפני
מעצרו :״אין שחר לטענותיה של הגברת
אייזנמן.״ כדי לחזק את דבריו הוא אף
הראה העתק מן החוזה, המהווה גם
קבלה משום שהסכום 1390 שקלים נקוב
בו. כמו בן הוא הראה חשבונית״מס,
מיספר 0367 מתאריך 24 בפברואר 81׳.

הסכום הנקוב בקבלה גם הוא 1390
שקלים. יהודית אייזנמן מתעקשת: היא
לא קיבלה קבלה.
לטענת דויד גל, לא שיתפה הלקוחה
פעולה עם המישרד .״אנחנו
לא מחשב שיכול לפלוט מועמד המתאים
במידותיו בדיוק לדרישותיה. לא נראה
לנו מוגזם לקשר אותה עם אדם בן
.55 פער הגילים לא נראה לנו גדול
מדי, והמועמד נראה לנו מתאים לה
ביותר.
״היא לפחות היתה יבולה לפגוש אותו
ואז להביע דיעה, ולא לחתוך בך על
סמך שיחת־טלפון.״
לדבריו, יהודית אייזנמן לא תקבל את
כספה. בחוזה שעליו חתמה יש סעיף
האומר במפורש :״והואיל והסכמתי שלא
אבקש חלק איזשהו מדמי שירותי ההיכרות
השנתיים ששילמתי, במיקרה ו- -
מאיזו סיבה שהיא לאחר מבן אבקש
את, רעים׳ לחדול לתת לי שירותים
אלה.״ יהודית, בך אמר, חתמה על
החוזה אחרי שנתבקשה לקרוא אותו
בעיון.
דויד גל החתים את לקוחותיו על
חוזה ששימש גם קבלה, באשר בחוזה
עצמו כתוב שבשום תנאי כמעט, לא
יקבלו הלקוחות את כספם בחזרה. מנהל
,,.רעים״ ידע להגן על עצמו מפני יהודית
אייזנמן, ועכשיו נותר לראות כיצד יצליח
להגן על עצמו מפני המישטרה. ספק אם
מישרד״השידוכים ״רעים״ יקבל תואר
״העסק הנבחר״ גם בשנה הבאה.

בירושלים ועוד אחד בחיפה.
כל מישרד משבח עצמו במודעות. אחד
מהם כתב :״היחיד שזכה בשני תארים —
העסק הנבחר 1982 והקנייה הטובה ביותר
— 1982 זו תוצאה של אמינות ומיקצו־עיות.״

מישרד אחר טען שהוא העסק ה נבחר,
וכתב :״מישרד המיסחר והתעשייה
העניק לנו תעודת הערכה עבור שירות
הוגן, יחס אישי ומסור ומיספר רב של
חתונות — העסק הנבחר ת״א 1981־.1982״
מישרד שלישי, קבע :״כשאת בוחרת

נדרו כלל מנצלים
׳מישור, השידוכים
ואת ההווים אשר
באים למצזא
בני־זוג לילדיהם
חתן, שאלי מי אביו. כשאת בוחרת ב-
מישרד־שידוכים, שאלי על הקבלה ועל
החשבונות. אצלנו הקבלות הן בשקלים
ולא בדולרים.״
או :״גורם ציבורי קובע (לאחר בדיקה
סודית ביותר) — מיספר מדהים של
זוגות נישאו בשנים האחרונות באמצעותנו,
וכן מיספר רב ביותר של מצטרפים
חדשים.״
נראה כי העצה הטובה ביותר ניתנת
באחת המודעות בעיתון, האומרת :״כש־בוחרים
בן־זוג צריך לברר מי הוא. כש ניגשים
למישרד־שידוכין צריך לוודא ש העסקים
כשרים.״ ואכן, כדאי מאוד שלא
לתלות יותר מדי תיקוות בתוצאה, כדי
שלא להתאכזב.

אילנה אלון !

רפימ 1רחה
וא רק בו
2 4ה וא
קורע *1ת כבישי
הארץ וא יל ו
האופנוע כורע
תחת מישקלו

ף* פי מזרחי הוא רק בן .24 הוא
י קורע את כבישי הארץ ואילו האופנוע
כורע תחת משקלו.
יושבי בתי־הקפה ברחוב דיזנגוף עצרו
לרגע את נשימתם. כל העיניים הופנו
לעבר הכביש, אל מראה יוצא־דופן 160 :
קילוגרמים לבושים קרעים יושבים על
אופנוע ענק וכבד. הוא חוצה את הרחוב
כשהוא משאיר אחריו רעש אדיר. הפיות
מלחששים, תמהים לדעת מי היא הדמות
יוצא־הדופן, שחלפה להי ביעף והשאירה
אחריה ענן עשן.

תינוק

״נולדתי תינוק ענק,״ אומד
בוננזה .״בילדותי הייתי
אלים מאוד וכולם פחדו מפני. בבית-
הספר ישבתי תמיד ליד שולחן נפרד.״

הדמות הזאת מכונה בוננזה, שם שניתן
לו עוד בילדותו, כשסידרת הטלוויזיה
בוננזה היתה בשיא הפופולריות שלה.
אחד הבנים בסרט נקרא בוננזה על שום
ממדיו העצומים. יום אחד, כשצפו חבריו
בטלוויזיה, צעק לעברו אחד הנערים ,״היי
בוננזה!״ וברח. למחרת כל השכונה אימ צה
את השם׳ ומאז אפילו חבריו אינם
יודעים את שמו האמיתי.
״בהתחלה הרגיז אותי הדבר מאוד,
והייתי מגיב באגרופים,״ מחייך בוננזה,
״אולם היום אני ממש מאוהב בשם הזה.
רק אמא שלי עדיין לא התרגלה לרעיון
וכשמבקשים אותי בטלפון היא לפעמים
מנתקת.״

״נ היי תי
מ שוגע״
יי ת מו האמיתי הוא רפי מזרחי, בן
״ למישפחד. מומצא תורכי. שיגעון ה אופנועים
שלו התחיל כשהיה בן .8דודיו
עבדו באותה עת בגני־התערוכה ב״קיר
המוות״ .״נהייתי אז משוגע,״ נזכר בוננזה.
״הייתי מתבונן בבני־הדודים שלי כמהופנט
ורץ לאיזור החולות שבו היו מתאמנים
בתרגילים מסוכנים, רציתי להיות כמותם.
השיגעון הזה נכנס לי לראש ולא הירפה
ממני. הייתי בורח מבית־הספר כדי לראות
את הדודים שלי עושים תעלולים על קיר
המוות.

בגיל 24 יושב בוננזה ב־ביטחה
על אופנועו, האר־שאותו
קנה בגרוטאה.

״זוהי התגרות יום־יומית בסכנה ובמוות.
החלום שלי היה 1לעלות יום אחד על קיר
המוות, ואמנם, יום אחד לא עמדתי בפי תוי.
היות שעבדתי באותה עת. במוסך,
באתי יום אחד מוקדם בבוקר, הדלקתי
את האופנוע והתחלתי לרוץ על קיר
המוות. לפתע נוכחתי שאני לא יודע
איך יורדים מהדבר הזה. אחז בי טירוף.
קפצתי מן האופנוע, נזרקתי למטה, ה אופנוע
המשיך להסתובב ושבר אותי
מאחורה. אין מה לעשות, על קיר כזה אין
פשרות.״

הוא הכינוי שהודבק לרפי מזרחי על־ידי חבריו, בעיקבות סידרוז

הטלוניזיה שסיפרה על אב נשלושה בנים שאחד מהם היה שמן מאוד.
^1 1 1 4 ^ 1
.פעם שנאתי את השם הזה, היום אני לא יכול בלעדיו, וכמעט שכחתי את שמי האמיתי-.

ליד שולחן בגלל ממדי העצומים. הת מרדתי
נגד כל הנושא ששמו בית־הספר
והמורים לא ידעו מה לעשות איתי. הייתי
אימת בית־הספר, חיכיתי את הילדים.
״לעומת זאת, הייתי הילד הנקי והמסודר
ביותר בבית־הספר. לאחר מכן העבירו
אותי לבית*ספר שנקרא מרגוע ובו גיליתי
את אהבתי הגדולה לעבודת כפיים. הייתי
בחוג לנגרות והייתי בונה באחוז תזזית
נחשים ולטאות קטנים שהיום עושים עליהן
עבודוודגמר בתיכון. עד היום אני יושב
בביתי על כיסא שאותו בניתי כשהייתי
ילד. בניתי גיטארות ומנדולינות, ומכרתי
אותן לאחר מכן.״
בגלל ממדיו העצומים׳כינו אותו בצבא
במבינו, על־׳שם חברו השמן של טריניטי,
הדמות הקולנועית. היום ישנו ילד המת עקש
לקרוא לו פלוטו. בוננזה הצליח
לשכנע את הילד שהוא יגבר לבסוף על
פופאי, והילד לא ישן שבועיים ימים.

;/ה או פנו ע
חזק כ מוני ״
יגעון האופנוע לא עזב אותו מאז
״ ילדותו .״בגיל ,14״ הוא מספר .״תפס-
תתי טוסטוס שמצאתי במצב מפורק ופשוט
הרכבתי אותו והתחלתי לנסוע. הצרה
היתד, שהוא נסע אחורה במקום קדימה.
המכונאי הסביר לי את טעותי, תפסתי
ביטחון ונסעתי עם האופנוע לירושלים.
נראיתי אז כמו איש קטן על אופנוע.
המישטרה עצרה אותי בשער־הגיא, ללא
המשך בעמוד )78

160ק״ ג

ישובים על אופנוע קטן, שאותו בנה רפי
במו־ידיו .״אני חי את האופנוע 24 שעות
ביממה. מצב־הרוח שלי תלוי במצב האופנוע. כשאני משפץ אופ־נוע,
אני לא ישן חודשים. אופנוען אמיתי הוא אדם שאכל חרא

בחיים שלו כדי להגיע אליו. רק אדם כזה יודע להעריך אופנוע׳.
כל חבריו של בוננזה, הם חברים ׳מילדות, שגדלו כמוהו על
אופנועים. הס נוהגים כל שבוע להיפגש ולהחליף חוויות. הנושא
היחידי בשיחותיהם הוא האופנוע. שיחות שנשמעות לזר משעממות.
התאונה על קיר המוות לא הפחיתה
את אהבתו וטירופו של בוננזה לאופנועים.
היא נם היתד, רק הראשונה בשרשרת
תאונות שבהן היד, מעורב בוננזה, ושחש־אידו
אותו יום אחד ללא קרסוליים. היום
הוא בעל קרסוליים מפלטינה, ומרגיש
עצמו כמו סטיב אוסטין .״הקרסוליים גור מים
לי כאבים איומים, מפגי שבחורף
המתכת מתכווצת ובחום היא מתרחבת
והדבר גורם לסבל גופני. איום.״
בתאונה אחרת נאלצו להשתיל לו עור
על הרגליים, שנלקח מחלקי גופו האחרים.
״אצלי ההתהפכויות הן מציאות יום־יומית,
שהתרגלתי לחיות איתר .,לפני שבוע הת הפכתי
ושברתי שתי צלעות.״

פ לו טו ינ צ ח
א ת פו פ אי
^ שהיה בוגנזה ילד קטן, נאלץ ללמוד
בבתי־ספר לחינוך מיוחד כיוון ש לדבריו
:״הייתי ילד קשה ואלים. נראיתי
כמו איש קטן. בבית־הספר ישבתי לבד

ך 1 1 1 1 1בוננזה מריס את חברתו
י 1 1 1 1 1הרזה על ידיו .״הבדלי
המישקל אינם מפריעים לי,״ היא אומרת.

חילום אמריקא, אחר
אוורבזך

ופ תר ה תעלומת הוחו־ז}

״אזנה כוריי״ה ללב טי ה וטל האשה...״

13 )5 (3
רוזווטר קורט וונוגוט 1922 נחשב לאחד
הסופרים האמריקאיים הבולטים של ימינו.
ספריו שראדאור בעברית עד כה: אמא
לילה ; בית מיטבוזייס חמש ו עריסת
החתול * .בימים אלה ראה־אור בתרגום
לעברית ספר רביעי מפרי עטו של סופר
מעולה זה׳ תחת הכותרת יברך אותך
אלוהים אדון רוזווטר **.
וונוגוט עוסק בספר זה בגדול הפולחנים
האמריקאיים — החלום האמריקאי — הוא
פולחן חופש״היוזמה ועגל־הזהב, הפולחן
אשר מודד את תושבי ארצוודהברית לפי
הכסף שמצוי ברשותם. בפתיח לספר מצויה
ציטטה מדבריו של אליוט רוזווטר,
נשיא קרן מ חו ט ר, האומר :״מלחמת־העולם
השנייה הסתיימה — ואני הדלף
לי, בצהרי יום, וחוצה את כיפר טיימס
עם, לס ארגמן׳ על חזי
למרות שדומה כי אותו רוזווטר הוא
הנפש־ הפועלת המרכזית של הספר, ה גיבור
האמיתי הוא הממון, ככתוב ב ראשית
הפרק הראשון :״סכום כסף הוא
הדמות הראשית כסיפור הזה על־אודות
כני־אדם, ממש כשם שסכום רכש עשוי
• שני הראשונים ראראור בהוצאת
זמורה־ביתן־מודן והשלישי בסיפריה לטס
של עס־עובד.
** קורט וונוגוט — יברך אותך אלו הים
אדון רוזווטר ; עברית: אבירמה
גולן; הוצאת זמורה־ביתן־מודן ; 165 עמודים
(כריכה רכה).
** לב הארגמן הוא עיטור המוענק
לחיילים אמריקאיים שנפצעו בקרב, או
כתוצאה מפעולות אוייב.

כהחלט להיות הדמות הראיטית כסיפור
על אודות דבורים״.״ הסכום הוא :
87,472,033.61 דולר — הונה של משפחת
רוזווטר ב־ 1ביוני , 1964 ההון המישפחתי
ה־ 14 בגודלו בארצות־הברית. הסכום הוכ נס
לקרן כדי שפקידי מס־ההכנסד .״ושאר
חמסנים ששמם אינו רוזווטר, לא יוכלו
להניח עליו את ידיהם נשיאות הקרן
עוברת בירושה בין בני רוזווטר, על־פי
תקנות שאינן רחוקות ממינהג הכתר ה בריטי.
עורך־דין
צעיר ממוצא לבנוני בשם
נורמן מושרי מניח את עיניו על ההון
האמור. מושרי, בוגר מצטיין של בית־הספר
למישפטים באוניברסיטת קורנל, ה עובד
כפרקליט במישרד הפרקליטים דך
מטפל בעיסקי הקרן, מסמל את האמביציה
למימוש של החלום האמריקאי. במשך
תקופה ארוכה הוא מתכנן כיצד להביא
כליה על הקרן. הוא מפשפש בתיקים
הסודיים של הקרן, ומתמקד בעיקר על
אותה פיסקה הקובעת ״את סילוקו המיידי
של כל נאמו שהוכרז בלתי־שפוי ב ידיעה
כי ״אליוט רוזווטר, כנו של ה־סנאטור,
הוא מטורף...״
תחבולתו של מושרי, המתבססת על
אי־המשך ישיר של השושלת, היא למנות
לנשיא הקרן ״דודן מרוד־איילנד ש־מושרי
ישמש לו נציג.
אחד המיסמכים, שעליו מניח מושרי
את -ידיו, הוא מגילת שושלת בני רוזווטר,
הנפתחת בנוח ואחיו כ׳ורכ /שירשו
קודם מילחמת־האזרחים 600 דונאם אדמה
חקלאית. סיפור התעצמות ההון של מיש־פחת
רוזווטר, הוא סיפור הברונים השו דדים,
ככותרת סיפרו של מתיו ג׳וזס־סדן,
המתאר את עלייתם של מישפחות־העילית
האמריקאיות, והאופן שבו מצצו
את לשדה של אמריקה ואת לשד עובדיהם.
וונוגוט עוסק בתהליך הניוון של נצר
לחלוצים אלה.

ציידה או ר פז

החווייה הישראלית
לפני כמה שנים פירסם פרוזה, כתב־העת לספרות( ,חוברת
, 15— 16 יוני־יולי ) 1977 שני שירים מאת משורר אלמוני ובלתי-
ידוע בשם י.א. אוורכוך, תחת הכותרות החיים הם חגיגה
ויש רגע כזה על העיר (באחד מהם כתב
אותו אוורבוך :״כשנפלתי מן הקומה
העשירית היתה מהומה גדולה / .אלף בני
אדם שלחו אלי ידיים /אלף כני אדם
הניעו ראשיהם /ואני עופפתי על פניהם
כמו דגל כחגיגה גדולה
בדיקה קצרה באופני שימוש הלשון,
הדימויים, פרטים שבתוך השירים (קומה
עשירית, כיכר וכר) הוליכה לכיוון אחד
ויחיד, למחבר יצחק אורפז (שבלכסיקון
לספרות העברית כך התברר, מופיע שמו
הקודם אוורבוך) .סידרה של שאלות אצל
עורכים ועסקני־ספרות, ביססה את ההנחה
כי י.א. אוורכוך הוא לא אחר אלא
יצחק אורפז.
עובדה זו פורסמה בנמר של נייר והביאה
לכמה גיחוכים מלאי־סיפוק בבתי-קפה,
שבהם מתכנסים עסקני־ספרות בתל־אביב,
ולמיכתב-אישי של אורפז, שבו הוא טען
כי אין לו קשר עם אותו י.א. אוורבוך
וכי אכן קיים אדם בשם זה — והוא אשר
חיבר את השירים. נמר של נייר פירסם
את דבריו של אורפז תוך הבהרה, כי
למרות זאת, אין לו ספק בכך שמחבר
אותם שירים הוא יצחק אורפז.
אורפז, אשר שיא־הישגיו הספרותיים
היה בסיפרו הראשון והמעולה עור בעד
עור, הצליח בתוך תקופה קצרה לייצר
סידרה של ספרים, אשר המכנה המשותף
שלהם הוא השיעמום המתמשך וההולך בין

מושרי מנצל את הליכי הגירושין של
אליוט רוזווטר מרעייתו פילביה, המתגו ררת
בפאריס, שוכר כספת גדולה, ופונה
בתוקף תפקידו ד,פרקליטי אליה, בתביעה כי
תשגר אליו את ההתכתבויות בינה ובין אל*
יוט במשך שנות נישואיהם .״כדואר חוזר
קיכל מושרי חמישים ושלושה מיכתבים,״
שאותם הוא מצרף לתיק שהוא מכין ל הדחת
רוזווטר אחד, ולהכתרת אחר.
סיפור חייו של אליוט רוזווטר (״נולד
כשנת 1918 כוושינגטון די־סי״) ,מסביר
את הרקע לראיית־העולם השונה שלו.
בדצמבר 1941 הוא עזב את בית־הספר
למישפטים של הארוויאוד כדי להתנדב
לחיל־הרגלים. במהלך המילחמה־העולמית
השנייה הפך מפקד־פלוגה בדרגת סרן.
לקראת סוף המילחמה עבר התרחשות
דראמטית, שבמהלכה ירה בנער בן . 14
אירוע זה שיבש את חייו, והפך אותו
ללא-יוצלח במונחי החלום האמריקאי. הוא
החל מבצע מעשים תמוהים, כמו השתת פות
בכינוס של סופרי מדע־בידיוני וחלו קת
המחאות לנוכחים באולם, שיכרות
מתמדת בחברת כבאים ושאר מעשים אשר
עשויים להיראות לציבור כטירוף.
אליוט רוזווטר התגורר במחוז רוזווטר,
בקהילה ששמה אבונדייל, ביחד עם רעייתו
— עד שזו לקתה בהתמוטטות־עצבים.
הוא התגורר בספק־דירה ספק-מישרד, ש בה
היו שני טלפונים. האחד שחור —
אשר נועד לאומללים ולמוכים למיניהם,
שלהם היה מעניק מחסדי קרן חזווטר,
וטלפון שני, אדום — שהיה קשור לתחנת
מכבי־האש שממולו, שהוא היה אחד ממפקדיה.
חייו התנהלו בין הטלפון השחור
והאדום.
חייו המוזרים של אליוט רוזודטר קיבלו
מיפנה, כאשר סילביה, רעייתו, שבה לאר־צות־הברית
כדי להתגרש ממנו, בעיקבות
תכסיסיו של נורמן מושרי, שתיכנן בתח־בלנות
מזהירה את צעדיו לחילופי־הגברי
בקרן רוזווטר. סילביה מספרת לסנאטור

עמודיהם (צייד הצביה ; מות ליסנדה ; נמלים ; מות דניאל ובית
לאדם אחד) .מריאליזם ישראלי נוקב, בעל איכויות לשוניות וע־רכים
חברתיים, העביר אורפז את סיפוריו לנתיב המוליך לסמלים
מאוד לא משכנעים — חלות ונרות־שבת,
זיכרונות גילוח ותלישות ממערכות החיים
והחברה בישראל. הדבר הגיע לשיאו ב־סיפרו
האחרון רחוב הטומדנה.
באחרונה פירסם אחד מכתבלבי הספרות
רשימה באחד הצהרונים, תחת הכותרת
אוורבוך: אורפז בתוספת, ובה סיפר
לקוראיו שאורפז ״כפרום שנת תשמ״ב
החליט לתקן מעוות ולהחיות את שם
המשפחה הישן מן הנשייה כהצמידו אותו
אל השם העברי מעשה אשר אינו
עניין של מד, בכך, אלא נסיון בולט ומוחץ
לחצות בינו ובין הישראליות, לשוב אל
הגלות — דבר שאותו עושה יצחק אורפז
בעבודותיו הספרותיות.
מזלה של הספרות הישראלית הוא, שמחר
בבוקר לא ימצאו הקוראים בחנויות הספ רים,
ספרים מאת, עמוס קלויזנר (עוז) ;
אהרון גרינברג ( מג ד חנוך הפלגוד
(ברטוב); משה שמדהים (שמיר);
בנימין המרשטיין (תמוז) ושמות נוס פים
שלא יאמרו דבר לשוחר הספרות
הישראלית.

מחבר אורפז ו/או אוורכך
חוסר יושר

הסבת השם של אורפז היא בעלת מש מעות
חמורה. מסתתר מאחריה חוסר־אמון
בתהליך ההמשכיות של הספרות הישראלית.
פנייתו לפני שנים למדור זה וההתכחשות
אז לשם אוורבוך היתה חוסר־יושר אלמנ טרי,
אשר אינו פחות מחוסר־יושר אינ טלקטואלי.

פזלחן
החייל תמת
רוזווטר האב ולפרקליטיו את סיפור הת אהבותה
באליוט. מערכת היחסים בין
האב והבן מתוארת על משבדיה ועל אי-
ההבנה העקרונית השוררת ביניהם. האב,
שהוא אחד מראשי הימין בסינט, אינו
מרוצה מדאגתו של הבן אליוט לחלכאים
ולנדכאים של אמריקה. הוא מטיח בו
באחת מפגישותיהם ״הגענו לרגע אירוני
מאוד כהיסטוריה, שבו סנאטור רוזווטר
מאינדיאנה עומד לשאול את כנו, האם

ציניקן וונוגוט
האיש השפוי ביותר באמריקה
אתה — או האם היית פעם — קומוניסט?״
והבן משיב :״טוס, יש, לי מה שהרכה
אנשים כוודאי מכנים מחשבות קומוניס טיות״
.אכל כשם אלוהים, אבא, אף אהד
לא יכול לעכוד עם עניים כלי להתפרק
על קארל מארקם מפעם לפעם, או להת רפק
רק על התנ״ך, עד כמה שזה עוזר...״
זה עימות ללא תכלית, שכן האב ממשיך
במאבק נגד הקומוניזם והרדיקאליזם של
אמריקה, והבן נלחם באלה בדרכו שלו
(״מנהגו של אליוט לשלוח מניה של
איי־כי־אם לכל ילד שנולד במחוז.״)
הפרקליטים והאב מתאמים מיפגש בין
אליוט ׳ובין אשתו ״כעוד שלושה ערכים
ייפגשו אליוט וסילכיה לשם אמירת שלום
אחרונה, כאולם, בלוברד׳ שבמלון,מארוט׳
באינדיאנאפולים. זה היה מעשה מסוכן
מאוד לגכי שני אנשים כה חולים וכה
אוהבים זימון זה טורף את קלפי ה סיפור,
ומוליך אותו מהשיגרה הרוזווטרית
לקראת אבדון או גאולה. הפרקליט מוש ר,
מקדם במהירות את נסיון ההדחה שלו,
ועלילת־הסיפור עוברת לנצר יוחסין צדדי
ושכוח, פרד רדזדרטר, המתגורר בפיס־קונטוויט,
רוד־איילנד — דמות עלובה,
מעוכה ומרוטה. הוא מתפרנס כסוכן פו־ליסות־ביטוח,
והרגעים היפים בחייו הם :
״זה כא כשבאה אלי כלה ואומרת, ,אני
לא יודעת איד הילדים ואני נוכל להודות
לד על מה שעשית כשכילנו. יברד אותך
אלוהים,־ אדון רוזווטר רגעיו הקשים
מקורם באשתו המתוסכלת, קרדדיין, ה מצויה
תחת השראתה של ידידתה הלסבית
העשירה אמאניטה באנטדיין.
אביו של פרד רוזווטר התאבד בימי
המשבר הכלכלי של שנות ה־30׳ באר־צות־הברית,
ופרד נשא בכל התיסמונות
האפשריות של בן למתאבד. פרד חי
בתחושה שהוא מצוי כל העת על סף הת אבדות.

אל נמל התעופה פרובידנם הגיע מטוס
בטיסה נמוכה, ובתוכו נורמן מושרי, קורא
בעיתון הקיצוני מצפונו של שמרן. אחרי
נחיתת המטוס ,״שכר לו גורמן מושרי
מכוגית אדומה בעלת גג מתקפל, ונסע 29
קילומטרים עד לפיפקוגטוויט, כדי למצוא
את פרד רוזווטר.״״ אלא שפרד, עסק ב עניינים
אחרים (״כני מתאבדים לעתים
קורבות חושבים על התאבדות כערוב־היום,
בשרטת־הם וכר בדמם גמוכה ...פרד
חשב לבלוע המון גלולות־שינה, ושוב
נזכר כבנו ואז הוא מגלה בחדרו של
הבן תצלום פורנוגרפי, שבו ״נראו שתי
זונות שמנות ומנוחכות, שאחת מהן מנסה
לשווא להניע למגע מיני עם סוס פוני
חמור־סכר, הגון ומכובד אחרי עוד
כמה הירהורים של התאבדות, הוא מחליט
לרדת אל מרתף־ביתו.
במרתף מוציא פרד את כתב־היד שב רשותו
על ״ההיסטוריה של מישפחת רוז־ווטר
מרוד־איילנד אחרי קריאת סיפור
המישפחה הוא שב להרהורי־ההתאבדות
שלו, ומתחיל להשחיל ראשו אל תוך
עניבת־החנק, בדיוק כאשר בנו, פרנקלין
הקטן, קורא אליו מלמעלה ומודיעו כי
איש אחד רוצה לראותו. האיש הוא
נורמן מושרי שירד במדרגות בעיקבות
הבן, ובישר לפרד ״כרנע זה ממש מנשלים
בני משפחתך באינדיאנה אותך ואת
יקיריו מהזכות המגיעה לד מלידה. מ מיליונים
על מיליונים של דולרים. הגעתי
לכאן כדי לספר לך על הליך משפטי זול
ופשוט יחסית, שיעכיר את המיליונים ה אלה
לידיך...״
הסיפור חוזר אל אליוט רוזווטר, המת כונן
לפגישה עם אשתו. אלא שהוא
מופתע מביקור של אביו, המבשר לו :
״עורך־דין צעיר אחד, שעובד אצל טקא־ליסטר,
רוכג׳נט ריד ומקגי, אדם שיש
לו גישה אל כל התיקים החסויים שלך,
התפטר. הוא השכיר את שירותיו לרוז־ווטורים
מרוד־איילנד, והם עומדים לחסל
אותך ככית־המשפט. הם מתכוננים להו כיח
שאתה לא שפוי בין האב והבן
מתנהל עימות בנושא השפיות ואי־השפיות
של אליוט, כאשר האחרון מטיח לפגי
אביו את השגותיו, והאב מחזיר לו משלו
(״זאת הצרה עם המדינה הזאת, אנשי
שדרות מדיסון* שכנעו את כולנו ש־כתי־השתי
שלנו צריכים להדאיג אותנו
יותר מרוסיה, מסין ומקובה ביחד
אליוט מתעלם מעצותיו של האב הסנא־סור
ויוצא לדרך לפגוש פגישה אחרונה
את רעייתו. בנסיעה באוטובוס הוא נסחף
בהזיותיו, ובהשראתן הוא מגיע לנקודת־משבר
״אליוט קם ממושבו באוטובוס ו נשא
את עיניו אל סופת־האש המשתוללת
כאינדיאנאפוליס. בחיל וברעדה הביט כ הדר
מלכותו של עמוד האש...״
שנה מאוחר יותר יוצא אליוט מהזיותיו,
ומגלה עצמו בגן בית־חולים פרטי לחולי-
נפש, כאשר אביו מבקרו שם. אליוט מגלה
עותק מהעיתון אינווסטיגטור, ובו כותרת
״האיש השפוי ביותר כאמריקה? (ראה
כעמוד הפנימי בעמוד הפנימי הוא
רואה כתבת־ענק, ובה בני־מישפחתו של
פרד רוזווטר, נורמן מושרי, וסיפור חלק
מהמאבק המישפטי. מתוך בחינת תאריך
העיתון מבין אליוט ״כי הלבה לו לאיבוד
שנח שלמה...״
אליוט מוכן להגן על שפיותו בתנאי
אחד — שסופר הנערץ עליו בשם
טראוט, יעזור לשכנעו בכך. טראוט,
מסביר לאליוט את השתקפות מעשיו ב עיניו
:״נמל שעשית במחוז רוזווטר היה
רחוק מטירוף. זה היה, אולי, הניסוי
החברתי החשוב כיותר שנעשה בימינו,
שכן הוא עסק — כקנה־מידה קטן מאוד
— כבעיה שתוצאותיה המחרידות יתפש טו
כעולם כולו כגלל תיחכום המכונות.
הבעיה היא זאת: איך לאהוב אנשים
שאין בהם צורך?״
אליוט עשוי לשוב ולנהוג לקראת ה־מישפט
כמינהג היישוב, ואז מתברר לו
כי מאז שעלתה פרשת טירופו והנסיון
להדחתו לכותרות העיתונים, טענו 57
נשים במחוז רוזווטר כי אליוט הוא אבי
ילדיהן. כך שצאצאים אלה, אם יוכרו על
ידי בית־הדין, ישללו מפרד רוזווטר את
הסיכוי לרשת את הקרן. אליוט מחליט
* בשדרות טדיסון (״מדיסון אבניו״) ש־במנהטן,
ניו־יורק, מרוכזת מעצמת מיש־רדי־הפירסום
של ארצות־הברית, הנחשבת
כמעצמה השמינית (אחרי העיתונות, שה״א
המעצמה השביעית).

לשים סוף לפרשה וחותם על המחאה בסך
מאה אלף דולר פיצוי לפרד רוזווטר.
אחר כך הוא פונה אל פרקליט הקרן ו שואל
״האם אתה חייב לבצע כל משיטח
משפטית שאטיל עליך, תוך התעלמות
ממה שאבי, או כל אדם אחר, עשוי לטעון
נגדה?״ כשהתשובה היא חיובית, מורה
לו אליוט :״אני מורה לד?משיד לנסח
מייד מיסמך •טיצחיר כאופן חוקי, שכל
ילד במחוז רוזווטר אשר קיימת לגביו
טענה שחוא שלי יהיח כאמת שלי, מכלי
להתחשב בבדיקות דם. כל אלה יקבלו
את חלקם המלא כית שה, כתור בני וגנותי
...מהרגע הזה ייקראו כולם בשם
רוזווטר. ותגיד להם שאביהם אוהב אותם,
ולא חשוב איזה מין אנשים הם יהיו
כסופו של דבר ...ותגיד להם, שיפרו וירבו
וימלאו את הארץ במילים אלה
מסיים קורט וונוגוט את סיפרו.
יברך אותך אלוהים אדון רחווטר הוא
חלום אמריקאי אחר. וונוגוט עושה שימוש
מרתק בכל חמרי החיים האמריקאיים —
בעושר, בעוני, בטירוף ובהזייה — והופך
אותם מיקשה ספרותית מרתקת, שהיא
סאטירה מחרידה אודות אורח־החיים ה אמריקאי
ומצבו של האדם בארץ האפש רויות
הבלתי־מוגבלות. תרגומה של אכי ־
רמה גו לן הוא קולח.

ואכזר מייסודה של שריף

לס. וס.

דוכינר ; לש.פ ; .לשמחה הולצכרג

(אבי הפצועים — למי שאמון על מדורי-
הרכילות)! לי.ד. אוכרמסקי (אשר אינו
עוד בחיים, אדם דגול שהתמחה באיבחון
גרפומניה, ומעניין מה היתד. תגובתו ל שיר
זה, אם היה בחיים) ! לאביכה :

לי. פשטן; לכרבה רמות ולחנה
כוהן.

חסרונותיו של קובץ זה בולטים מעמ׳
5ועד עמוד .47 שיריה של בת־שבע שריף
נקראים כמו היו אנתולוגיה, אשר קיבצה
תחת כנפיה את השורות הלא מוצלחות

ההמוני במילחמה, כפי שהכירה אירופה
לראשונה במילחמת העולם הראשונה —
זעזוע שהביא לחיפושים אחר המוות כסמל
המדאה את הדרך לחיים. בתי־הקברות, ש הפכו
לשדרות הגיבורים, הביאו את מוסד,
להעלות את תולדות התפתחות בתי־הקב־רות
הצבאיים, על כל המשמעויות הכרוכות
בכך. מוסה משלב את התפתחות ההשקפה
על בתי־קברות אלה בניסוחים מרתקים,
כמו :״למשל, כאחד מכינוסי הזיכרון
הרבים שהתקיימו בלאנגנמארק לאחר המלחמה,
נזכר יוזף מנגוס ווהגר כיצד
צעדו להם צעירים, פרחי הנוער הגרמני

שירה1
היוצרת באחת השיחות האיוולת, שהתקיימו ב־מיסגרת
תוכנית־הלילה הטלוויזיונית זה
הזמן, הופיעה מפקחת החינוך כת־שכע
ש רי ף ביחד עם חלילן ממוצא מיזרחי.
הם ניהלו ויכוח עקר לחלוטין, חסר אינ טליגנציה
בסיסית, על נושא התרבות ה מערבית
ותרבות המיזרח — תוך ששתי
התרבויות יצאו נפגעות ממנו.
לאורך כל הדיון המייגע הדגישה בת־שבע
שריף וחזרה והדגישה כי היא
״מחנכת ויוצרת״ .מאחר שלא ניתן לבחון
את כישרונה כמחנכל! ,כל שנותר הוא
לבחון את איכויותיה היצירתיות.
קובץ שירים צנום, שראה־אור באחרונה
תחת הכותרת אקח מועד * ,פרי עטה של
שריף, הביא את תמצית חייה בדש-
האחורי של הכריכה. את שירתה תימצתה
שריף במילים :״שירתח כעלת־יחוד, תו ססת,
צלולת־מבע ומעוגנת כמקורות,
אזנח כדויד ללבטיח של חאשח כעולם

יוצרת ומחנכת שריף
פיוז־דמיון־גוף־גופי
אלים ואכזר, ולבעיותיו חקיומיות של
דורח תמצית, שעליה ניתן להעיר למק:
רא סיפרה: אין ייחוד, תסיסה קיימת רק
אם המעיין בקובץ לוגם גזוז בשעת העיון,
המבע עכור ומעוגן במילונים. באשר ל-
לבטיה של האשה בעולם אלים ואכזר —
לא ברור למה כיוונה המשוררת.
מעלתו העיקרית של הקובץ, היא בכך
שקיים דמיון בינו ובין ספר טלפונים.
שירים רבים בקובץ מוקדשים לכל מיני
אישים, החיים, מן הסתם, בעולם אלים

* בת־שבע שריף — אקח מועד ! הוצאת
הקיבוץ המאוחד; 47 עמודים (כריכה רכה).

ניצחון המוות*
של השירה העברית מנתן אלתרמן ועד
מאיר ויזלטיר (שריף לא השכילה לל מוד
את הטוב ממשוררים אלה) .הקובץ
עמוס בנסיונות של מישחקי־לשון עילגים
למדי (״לבה אף לבה /לבה כי לכה /
לכה אל הממלכה המעידים על המח ברת
כי קלטה את עניין החריזה בשירה
בתרגיל הסיומות.
כאשר כתבה המחברת על עטיפת סיפרה
בענייו אזנה כרמיה ללכטיה של האשה
בעולם היתה כוונתה מופנית מן־הסתם
לחריזה כמו את בטן־לא־תשבע /
חלום הסולמות והקווים והזדוידת /המע לים
ומורידים ומוליכים אל הטמיון /לשאול
פערה פיה־דמיוו־גוף־גופי עד ש דומה
כי לבטיה של האשד, בעולם הם
המקפים, שבהם היא מרצפת את החללים
שבין המילים, בשל חוסר־הקשר שביניהם.
חבל, שבעניין זה לא התמקדתה יצירתה
של המחנכת שריף מעט בשיריהן של
נשים־משוררות בדליה רכיקופיץ,
יונה יי ל ד ואחרות.
שיריה של בת־שבע שריף מתמיהים
למדי. זו שירה סטרילית, לא־ריגשית,
המבהירה לקורא עובדה אחת — כי אל
תואר המחנכת הצטרף לו התואר היוצרת
יש מאין.
שדרות הגיבורים
הריבעון להיסטוריה זמנים הצליח להתביית
בקהיליית כתבי־העת בישראל, ול הפוך
כל חוברת וחוברת שלו לחגיגה עבור
אוהבי ההיסטוריה. חוברת 6של ז מני ם•,
מביאה כמה מאמרים מרתקים, הן בנושא
והן בצורה האילוסטרטיבית שלהם. המא מר
המרתק ביותר בחוברת זו מופיע -תחת
הכותרת פולחן החייל המת; ב תי־ קב תת
לאומיים ותחייה לאומית מאת ג׳ורג, מו סד!
,שהוא פרופסור להיסטוריה חדשה
באוניברסיטת ויסקונסין, ארה״ב.
במאמרו מתמודד מוסד. עם נושא המוות
• זמנים
לנדר, חיים אוניברסיטת מודן; 112

— 6עורכים: שאול פריד־שקד
ועידית זרטל; הוצאת
תליאביב והוצאת זמורה־ביתן־
עמודים (כריכה רכה).

בשירה על שפתיים, כביכול, אל עבר
מותם. מתנדבים אלה לא איבדו את התלהבותם
מלאת־השמחה לקראת ההקרבה
— אפילו אל נוכח פני הקרב. ווהנר הא מין׳
שכוח החיים של הנופלים קם ועלה
מקבריהם כדי לחדור אל תוך הסטודנטים
החיים — מתנדבי המלחמות הבאות...״
על ראשיתו של פולחן בתי־הקברות
הצבאיים כותב מוסד .״רק כימי מלחמת
האזרחים האמריקאית נאספו הגופות כאו רח
שיטתי טשדות־הקרב ונקברו במקום
אחד. בית־הקכרות כגטיסכורג () 1863
היה אחד המקומות הראשונים קדם ל כך
אחד מרעיונות ד,מד,פכר, הצרפתית,
אשר ״עודדה את רעיון שורת הקברים,
משום ש,יש לקיים שוויון ככתי־קכרות
כמו כערים. החירות אינה תלויה כעשי רים׳
כך כתב קמברי ב־ 1972ב,מאמר
על הקברים
באחד מקטעי הסיום של המאמר מרמז
מוסד — ,במעורפל, כך נדמה — למיתוס
המקומי בעניין זה, וכותב שדרות ה גיבורים׳
ובתי־הקברות הצבאיים הפכו את
ההירהורים על־אודות המוות למיתוסים
מרגיעים ומרוממי־נפש, ולסמלים. השטח
הסגור והקברים הצפופים נתנו ביטוי ל טרגדיה
של המוות האישי למען המטרה
הלאומית הגדולה יותר. חוויית המלחמה
עצמה היתה נשגבת, רוממה את האנשים
מעל לשיעמום שבחיי היום־יום והיתה
לדרמה קדושה, שכה חם היו עשויים
למלא תפקידים רבי משמעות, ואילו פולחן
הנופלים היה שיאה של הדרמה הזאת
ומופת לדורות הבאים...״
מאמר אחר הוא מאמרו של נחום
מגד דיוקנו של משחרר יבשת: סימון
בוליבר, שאמר כי ״רודנים רבים יצאו
מקברי״ ,וסירב לקבל מלוכה, ואף הסתלק
מהשילטון. דיוקנו של סימון כוליבר,
הוא יוצא־דופן בהיסטוריה הרצופה בחולי־שילטון
ושררה.
את החוברת נועל מדור ביקורת מעולה
לספרים העוסקים בהיסטוריה, ביניהם בי קורת
של דן;הלוי על ספרו של פסקל
אורי הנאצי המצוייר לילדים שראה-
אור בצרפת בימי הכיבוש הנאצי. אליהו
רוזנוף מבקר את ספרו של שימעון
רשף זרם העובדים בחינוך ועוד ספרים
בנושאי היסטוריים. עמודיו של זמנים מל אים
בתצלומים, אילוסטרציות ואלמנטים
חזותיים שונים להמחשת החומר המתפרסם
במאמרים. כתב־עת מעולה ומומלץ.
• ניצחון המוות :
פרד ראטל (.)1849

הדפס־עץ מאת אל־

וו 1*11 הווו 0 !1

ה 1ה ש 1ו| 1ו

כליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
כלל, תחת הכותרת ״זרע הפורענות׳ /מאמר מערכת שהתייהם
לפרשת כפר־קאסם (ראה: שער) .כמיכגרת מיוחדת כתב
סופרו המשוטט של השכועון עמוס קינן, תחת הכותרת ״אגדות
לילדים״ ,ביקורת משלו על הטכח ככפר־קאסם. תחת הכותרת
״מה לעשות עם הערבים ף״ הובאו תוצאות מישאל־כזק, שאותו
ערכו כתבי ״העולם הזה״ בין ילדי הכיתות הנמוכות בבתי־הספר
כגוש דן, על בעיית הערכים.
הסידרה המיוחדת, המוקדשת לזכר חללי ״מיבצע קדש״׳ ,תחת
הכותרת ״נופלים ההולכים ראשונה״ ,כללה דיוקנות קצרים של

הנופלים במערכה. מדור הקולנוע דיווח על הסרט המעולה
״אין אנו מלאכים״ ,ומדור הספרים סיקר את ״מרג׳ורי מורניגסטר״
מאת חרמן ווק.
כשער הגליון: אחת מאלמנות הטבח שעשו חיילי מישמר־הגבול
ככפר־קאסם.

ממשלה מחנה דנס של חנונה * י איש הסנסציות
ממיש וד־הדתות * מוידוווהחזות השטחים
העם הפריץ א 1הכלב
אחת הבדיחות היהודיות הנושנות ביותר
מספרת על היהודי שקיבל על עצמו, תמו רת
תשלום מתאים, ללמד תוך שנתיים
את כלבו של הפריץ לקרוא. כששאלה
אותו אשתו הנפחדת כיצד ייחלץ מן ה צרה׳
השיב־ היהודי בחיוך :״את יודעת
מה יכול לקרות תוך שנתיים? או שה־פריץ
ימות, או שהכלב ימות, או שאני
אמות !״
הקו המדיני של ממשלת ישראל היה
מבוסם, השבוע, על הסיפור הזה. ישראל
התחייבה לסגת מכל חצי־האי סיני, לא
הוציאה במפורש מכלל הסכמתה אפילו
את רצועת־עזה ומיצרי טיראן. אולם אף
לאדם אחד בישראל לא היד, חשק רב
למלא אחרי ההתחייבות.
היה ברור כי בכל מיקרה יהיה צורך
לסגת מן השטח העיקרי של חצי־האי. אולם
פה ושם עוד היתר, קיימת התיקווד, להחזיק
בקו־הגנה נוח מעבר לגבול — למשל
בקו אל-עריש־אבדעגילה־קוסיימה־ראס-אל-
נקב — ולהחזיק באותה שעה גם באיזור
א־טור ושארם־אל־שייח׳ ,החולש על ה כניסה
למפרץ אילת.
אוריינטציה על גיסים. איך עושים
את זה? לא היתד, שום תוכנית ברורה,
בהעדר קו מדיני ברור לפיתרון ממשי.
הכלל היה פשוט להרוויח זמן.
כל יום, כל שעה יכלה להיות חשובה.
בשטח המדיני תמיד יכול לקרות נס. יכו לה
פיתאום להתחולל הפיכה במצריים,
המצב הבינלאומי לאורך מסך־הברזל יכול
להשתנות, יכול לקרות משהו שיסיח את
דעת העולם לחזית אחרת.
אימרה אנגלית אומרת כי ״הזמן הוא
כסף״ .במדיניות לפעמים ,״הזמן הוא
שטח״.
בודגאנין אמריקאי. השבוע לא היה
כל סימן לנס כזה• פה ושם נרכשה מעט
אהדה בחוגי הממשלות של אירופה המע רבית,
אולם הדבר היה חסר חשיבות.
באמריקה נתמנה תת־שר חדש ומתקדם
יותר במישרד־החוץ, שהיה בעבר אוהד
הציונות. אולם גם כריסטיאן הרטר* לא
שינה את העמדה האמריקאית. העיר דויד
בן־גוריון :״איני יודע מה יביא הרטר.
אני יודע רק שקודמו, הרברט הובר, היה
הבולגאנין של אמריקה״.
בינתיים עברו הימים. חילות־החלוץ של
כוחות היוגוסלביים עוד היו רחוקים מגבו לות
ישראל.

3פ ק 1דו 1ה פי חרד
כל הסבור כי בישראל אין גאונים ל תעמולה,
אינו מכיר את שמואל זנוויל
כהנא. בה בשעה שהמנגנון הרשמי של
המדינה הולך מדחי אל דחי, וממויש
פרלמן למויש פרלמן, מנצח מנהל החרוץ
של מישרד־הדתות על מסע־תעמולה ה פורץ
מדי פעם לכותרות העיתונות המקו מית
והעולמית.
שיטתו של כהנא התפרסמה בשעתו ב •
הארטר מונה מאוחר יותר, אחרי מותו
של ג׳והן פוסטר דאלאס, כשר׳החוץ ׳האמריקאי.

בעמוד הראשון :״מיסמך סנסציוני, ה שופך
אור חדש על פרשת התאבדותו של
היטלר בסוף מילחמודהעולם השנייה, נת גלה
בירושלים. בין הספרים שמישרד-
הדתות קיבל לאחרונה, במהלך הצלת
סיפריות מהגולה, נמצא גם ספר נאומיו
של היטלר, שהוצא לאור במינכן.
״בשער הספר הקדשה בכתב ידה של
א, בראון, מזכירתו ואהובתו של היטלר,
הנושאת את התאריך ...7.5.45 עד כה היה
יום ד,־ 30 באפריל מקובל כיום התאבדותם
של היטלר ואווה בראוו.״
מקור הידיעה, היה כמובן, שמאל זנוויל
כהנא. הוא הבריק מייד את הידיעה למוס דות
בינלאומיים ולהיסטוריון הבריטי ש חקר
את מותו של היטלר. ידיעות ארוכות
יותר הופיעו גם בעיתונים ישראליים אח רים•
רק פרט אחד שונה: ההקדשה לא
היתה בידי אווה בראוו, אלא ארנה בראון.
אשת המיסתורין בבונקר. הסיפור

פרשת השופר השחור. כלי קטן זה הוצג
בהר־ציון כמוצג היסטורי: השופר שבו
תקעו יהודי אושוויץ לפני שנכנסו לתאי
הגזים. ציניקאים טענו, אמנם, שכל יהודי
אושוויץ חשבו אז על לחם ולא על
תקיעה בשופר, אך דברי-הבל חילוניים אלה
לא הרתיעו את כהנא לרגע.
באחד הימים פתח מישרד-הדתות בזע קה
אלמוני גנב את השופר. הידיעה הר עישה
את העיתונות. הודעה רדפה הודעה.
כהנא עצמו פנה אל ליבו היהודי והרחום
של הגנב. הארץ כולה דאגה לשופר הקטן.
כשהגיע המסע לשיאו, נמצא לפתע ה שופר.
הוא הוחזר באורח פלא למקום ש ממנו
נעלם, בחשכת לילה. איש לא ידע
איך. אולם שוב הקדישה העיתונות מקום
נרחב לשופר, עד שלא נמצא איש שלא
שמע עליו.
מפתח חלוד בדילה. בפעם אחרת
ביקר בארץ החזן משה קוסוביצקי, לשע
זעדחמ״ה!!!!יקרתהקזנעתאתעתידן)

|ה^־-רזדדו
שר! זשואד בזס גין ׳יד הניתות|

,מוז לע שות ע וזע

11 11

ערבי טוב, ערבי רע

מישאל׳בזק, שאותו ערכו ציוותי
העולם הזה בבתי־וזספר בשאלה ״נזה
לעשות עם הערבים?״ הניב יבול של תגובות. בין התגובות גם שני ציורים. האחד —
״ערבי טוב״ (מאת נורית בנטובי) ,והאחר — ״ערבי רע״ (מאת יעקוב בולבול).
מישאל זה צוטט לאחר־מכן בדיוני האו״ם ובנדאות פירסומיס ברחבי העולם.
בר חזן בית־הכנסת ברחוב טלומצקה ב וורשה.
בקבלת־פנים שנערכה לכבודו קם
נואם אחרי נואם, ונשא נאום שיגרתי.
האחרון היה שמואל זנוויל כהנא. נאומו
לא היה שיגרתי.
במחווה דרמטי הוציא מכיסו מפתח גדול
וחלוד. דמעות עלו לעיני המסובים לשמע
הסיפור: יהודי אלמוני התפרץ בלילה
גשום וסוער לדירתו של כהנא, וסיפר ש היה
האיש האחרון שביקר בבית־הכנסת
ברחוב טלומצקה לפני השמדתו בידי ה נאצים׳
הוציא את המפתח מן המנעול.
הוא ביקש את כהנא לשמור על המפתח
ולמסרו לאיש הראוי לכך.
הסיום היה ברור: כהנא הגיש את
המפתח באופן חגיגי לקוסוביצקי, כאדם
הראוי לכך. היה זה רק אחד הערכים
ההיסטוריים שנוצרו על-ידו ביד אמן.
מתי מת היטלר. ככל תועמלן טוב,
ידע כהנא שאין להפסיק ממלאכת הקודש
אף ליום אחד. נושא־התעמולה חייב להי ראות
לעיני. הקהל בלי הדף. לכן, אף
שרק החודש הופיע כהנא במאמר גדול
בשבועון־החדשות האמריקאי טייס (שהכ תיר
אותו כ״שר־הדתות של ישראל״) ,יצר
שוב ידיעה מרעישה.
הידיעה הופיעה תחילה בידיעות אחרונות

היה יכול להפוך לסנסציה בינלאומית.
אולם אצל הבקיאים בפרשת מותו של היט-
לר עורר רק חיוך ספקני. מיטב החוק רים
טיפלו במותו של היטלר, בבונקר
של מישרדו, וכמעט שלא השאירו שמץ
של ספק ביחס לפרטים: הפיהרר ירה
באווה בראון, אשתו החוקית, ובעצמו.
אחר־כך הוצאו הגוויות על־ידי נאמניו
לחצר לישכת הקאנצלר ונשרפו כליל ב עזרת
כמה פחים של נפט.
בבונקר לא היה שום אדם בשם ״ארנה
בראוו׳ .העיר משה חבור, פרשן דבר:
״מישהו מחוסר־טעם חמד לצון ...הידיעה,
שיש לה ריח סנסציוני זול, הוברקה על-
יד כתבי־חוץ לעולם, ועתה צוחקים על
חשבוננו בכל רחבי תבל...״
אולם אפילו ביקורת חריפה זו לא יכלה
לייאש את שמואל זנוויל כהנא. הוא לא
הכחיש שמסר את הפרטים לכתבי־חוץ,
אולם שאל בתמימות ; ״מניין הביטחון
שלא היתה גם ארנה בדאון בבונקר של
היטלר? מהפניות שהגיעו אלי בעניין
זח *ש לי רושם שמתייחסים להקדשה זו
באופן רציני.״
הרצינות היתד, מוטלת בספק. מה שלא
היה מוטל בספק הוא ששוב זכה שמואל
זנוויל כהנא לשפע של פירסומת.

״העולם הזה״ 1001
תאריך 12.12.1955 :
כחתל מרד נזכדורגלנים
מה קרה למכבי תל־אביב? זאת ה־שאלה
המעסיקה כיום ביותר את חובבי
הכדורגל במדינה. כי אלופת השנים ה אחרונות
גילתה כבר בתחילת מישחקי
הליגה הלאומית חוטר אונים משווע. מ־שלושת
מישחקיה, עד כה, גברה בקושי
רב על הפועל רמת־גן ויצאה בתיק״ו
בשני מישחים אחרים נגד קבוצות די-
הלשות. האלופה הלאומית מצליחה בקושי
להעמיד 11 שחקנים למישחק מדי שבת.
קבוצת הכדורגל של מכבי תל-אביב
עוברת משבר חמור. ההתמרמרות בקבוצה
הגיעה למצב של תסיסה. שחקנים אינם
מופיעים לאימונים, ובאסיפות מדברים ב-
גלוי על מהפכה בסידרי־הקבוצה. המשבר
פרץ שעה שחזרו חברי הקבוצה מאמריקה.
בעוד שההנהלה חסכה באמריקה מתקציב
כלכלה, דרשו השחקנים שההפרש יוחזר
להם בצורת תשלום עבור דמי עודף ב מטוס
חזרה• ההנהלה סירבה.
כשחזרו השחקנים לארץ, באו בלי מל ווים•
גם מנהל הקבוצה, זלמן קליאוט,
והמאמן, ג׳רי בית־הלוי, נשארו באמריקה.
מלבדם הותר גם לדויד דוברין, שלא שיחק
באף מישחק בארצות־הברית, להישאר

כחזרה דפיסגה. מכבי תל־אביב היא
קבוצה שבניגוד לשאר חברותיה במדינה,
היא עצמאית מבחינה אירגונית. אין היא
חייבת לסבול עסקנים מכשילים. באסיפה
הכללית, הנערכת מדי שנה, בוחרים ה שחקנים
עצמם בעסקנים שיטפלו בענייני
הקבוצה.
בהתאם להלך־הרוח הנוכחי, אין ספק
שהנהלת הקבוצה תוחלף, מנהליה יפוטרו
ויתכן אף שיוזמן מאמן מחוץ־לארץ במקום
ג׳רי בית־הלוי. שינויים אלה, כך מק ווים
השחקנים, יזרימו דם חדש בקבוצה
ויעלו ואתה לפיסגה שממנה ירדה.

אנשים
8ך דד
ח״כ חרות יעקוב מרידוד :״ה ממשלה
שתפסיד את עזה בחודשים הקרו בים׳
תפסיד גם את הקיריה בבחירות
הבאות.״
י• ח״כ מק״י משה סנה, כפי שצוטט
על־ידי העיתונאי הכיב כנ ען :״מוטב
לטעות עשר פעמים יחד עם ברית־המועצות,
מאשר לצדוק פעם אחת נגדה.״
• מנהיג תנועת החרות, מנחם בגין,
אחרי שמעריציו נשאוהו על כתפיים ב הפגנה
בירושלים :״ההבדל ביני ובין
מנהיגי מפא״י הוא, שהם רוכבים על ה ציבור
בכל ימות השנה, ואני רק בשעת
הפגנות.״
• שר־האוצר, לוי אשכול, הסביר
השבוע במסיבת עיתונאים כי עוד ידו
נטוייה להטיל מיסים חדשים בשפע, נוכח
צורכי־הביטחון. לשם שיכנוע הוא סיפר
את המשל הבא: אדם קרח היה מסתפר
אצל ספר אחד באופן קבוע. מדי היכנסו
למיספרה, היה הספר מתחיל לספר סיפורי
זוועות עד שכל הנוכחים התחלחלו, וסיים
רק כאשר סיים לספר את הקרח. אחר
כך היה הגלב מסביר לנוכחים :״אני
מוכרח לספר לו סיפורי זוועות כדי ש שערותיו
תסמורנה, ואוכל לקצצן ביתר
קלות.״

מי טל

• בנק הפועלים בע״מ • בנק המזרחי המאוחד בע״מ • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע״מ • בנק קינטיננטל לישראל בע״מ • בנק מסד נע״מ • בנק הנגיה לישראל בע״מ
• בנק יהב לעובדי המדינה בע״מ • בנק אמריקאי ישראלי בע״מ • בנק אוצר החייל בע״מ • בנק פועלי אגודת ישראל בע״מ • בנק לפון אמריקה בע״מ • בנק למימון ולסחר בע״מ • בנק עין חי בע״מ

<ומכ<ץ

של פלדה זכוכית וגבס

גית ם מ ער כו ת תדמית

ישראל של תגיב־ גבם משורין
תגיב בונה גבס משורין.
גבס -חומר הבניה הנפוץ ביותר בארצות הברית
הופך בשנים האחרונות לעובדה מוצקה גם בישראל.
>־ 960/מקירות הגבס בארץ הוקמו על ידי תגיב.
תגיב -גבם משורין, לחציצה בין חדרים,
לחלוקה מחרש של הדירה, ולשיפור פני הבית.
גבס משורין מהליך את שיטות הבניה המיושנות והוא זול,
נוח ומהיר להקמה. קירות תגיב שומרים על עמידותם
שנים רבות לאחר שקיר בלוקים נסדק.

תגיב

פתח תקוה, טל׳ 03-917174

תגיב-עובדה מוצקה

הם או מ רי ם מה הם או מ רי ם מההםאומרים מ ה הם * ו מ

91ו ח

לדו־קיום בשלום!

וסף ר *3ד :

ר *3ג׳ווו:

לא יעמידו א 1ת י
לפני עובדות קיימות!

א 1י האיש הרע

מנכ״ל רשות״השידור, יוסף (״טומי״) לפיד, נמצא
כל שבוע בחדשות. בשבוע שעבר הוא היה בחדשות
כאשר דרש מהבימאי יגאל בורשטיין להוציא שלושה
מישפטים מדבריו של הפרופסור ישעיהו לייבוביץ׳ ,ב
סירטו ״פרופסור לייבוביץ׳ במעלות״ (ראה יומן אישי).
בסוף השבוע הוא היה בחדשות כאשר פסל כתבה על
עזה, שהכין רפיק חלבי ליומן השבוע. שאלתי את יוסף
לפיד :

• מדוע לא אישרת את הסרט על הפרופסור
לייבוכיץ׳ להקרנה?־
המצחיק הוא שאני את הסרט אישרתי, על־דעתם
של מנהל הטלוויזיה ומנהלת התוכניות. בסך־הכל ביקשנו
להוציא שלושה קטעים. רק עיתונות שיקרית ורודפת
סנסציות יכולה להאשים אותי כאילו פסלתי את הסרט
להקרנה. אם היית מראיינת אותי ואורי אבנרי היה
דורש ממך להוציא שלושה מישפטים מהראיון גם היו
עושים מזה כזה עניין גדול י הסרט אושר לשידור
והוא ישודר בלי הקטעים.

• אידו קטעים?־

יישב־ראש״הכנסת מנחם סבידור הפתיע רבים
כאשר בהרצאה שנשא במועדון רוטרי בנצרת, הביע
דיעות, שעוררו הדים רבים הן בקרב העיתונאים והן
בקרב חבריו בליכוד. הוא תקף את הממשלה על יחסה
לציבור הערבי, ובין השאר אמר גם שיש להחזיר לפליטים
את צלם־האלוהים. שאלתי את מנחם סבידור :

• מתי שינית את דעתך כיחס לערכים ץ
דעתי לא שונתה. דיעה זו היתד, נחלתי מאז ומתמיד.
לדעתי צריך לעודד את האוטונומיה. יתרה מזאת, ערביי
ישראל צריכים לעודד את אחיהם מהשטחים לקבל את
האוטונומיה. צריך לתת צ׳אנס ליחסים בין ערבים
ויהודים, כי הצ׳אנס הוא הגשר לפיתרון מלא.

#מדוע, אם*כך, לא אמרת זאת?ודם ץ
אמרתי זאת כמה פעמים בפורומים בינלאומיים. תמיד
האמנתי בדדקיום. הרי היהודים והערבים יצטרכו לחיות
זה בצד זה תמיד. לכן צריך לעשות כל מאמץ כדי
להגיע להבנה בין שני העמים.

יש קטע אחד, שבו מכנה לייבוביץ׳ את הכותל בשם
״דיסקו כותל״ .רשות־השידור מנועה, על־פי החוק,
מלפגוע ברגשות דתיים. הקטע השני מתייחם לגולדהמאיר: לייבוביץ׳ מכנה את גולדה מירשעת זקנה. לא
ייתכן שיפגעו בצורה גסה בזיכרה של אשה דגולה.
הקטע השלישי מתייחם לבן־גוריון ולייבוביץ׳ אומר :״לא
פגשתי בחיי אדם ששנא את היהדות כמו בן־גוריון.״
מכיוון שהוצאנו קטעים הנוגעים לגולדה ובן־גוריון,
אין חשש שהצנזורה היא מטעם הממשלה. הטלוויזיה
היא ממלכתית ואינה עומדת לרשותו של אדם הרוצה
להטיח עלבונות בגדולי האומה.
לגבי טענתו של לייבוביץ׳ כאילו לא נותנים לו להביע
את דיעותיו — אילולא רציתי לתת לו אפשרות להביע
את דיעותיו, לא הייתי מאשר את הסרט מלכתחילה.
הסרט ישודר ללא שלושת המישפטים.

#למרות התנגדותו שד
כורשטיין?

הכימאי

יגאל

אני לא זקוק להסכמתו של בורשטיין. הוא עשה
לעצמו ריקלאמה זולה. אני רואה בזה רדיפת־פירסומת
זולה.

#מר לפיד, מדוע פסלת את כתכתו של
רפיק הלכי עד עזה?־

לא פסלתי את הכתבה. אפילו לא ראיתי אותה. אני
ומנהל הטלוויזיה אישרנו ביום הרביעי את תוכן יומן
השבוע, ואז החליטו בדרג נמוך לשנות את היומן. רק
שכהו לדווח לי או לשאול את דעתי. לי לא משנה
אם זו עזה או היקב בראשון־לציון. אותי לא מעמידים
לפני עובדה !

ביום השלישי שבו ביקש דניאל פאר מעם־ישראל
לכבות את האור, הצצתי מבעד לחלוני ולתדהמתי כבו
כל האורות כאחד. אחר״כך היה העניין עם הכינמת —
נאלצתי להשקיע 300 שקל טבין ותקילין במישחות
למיניהן כדי להשתתף כמו כולם במיבצע חפיף.
הכוח העצום שיש לתוכנית כולבוטק אינו מוטל
בספק. פניתי לרפי גינת, מפיק התוכנית, ושאלתי אותו :

• איך אתה מרגייט כשאתה אומר לעם-
ישראל מה לעשות והעם ממלא אחרי ההוראות?־

הייתי מחליט להגיד לעם ישראל: עכשיו כל
הבעלים לקום מהכסא ולהכניס סטירה לנשים שלהם,
אני לא בטוח שהם היו עושים את זה כאיש אחד.
יש פרופורציות גם להפגנת־כוח. אין ספק שהעובדה
שכולם כיבו את האור ושכולם חפפו את הראש זו
הפגנת־כוח אדירה, אך הפגנה כזו יכולה לצאת אל
הפועל רק אם היא משרתת את האינטרס של הצופה.
יושב לו קריין בתוך הקופסה, אומר לך להזיז
ת׳תחת, לכבות את האור, לחפוף את הראש. אחרי הכל
אתה לא מכיר את האיש, ועושה מה שהוא אומר לך
וזה יכול קצת להבהיל. אבל לעולם לא הייתי אומר
לצופה לעשות משהו סתם לפי קריזה שלי. אם הייתי
מנסה להורות על עשיית מעשה פרובוקטיבי לא הייתי
מצליח.

• ההצלחה של כיכוי האור ומיכצע הפיך
הפתיעד אותך?־
לא. כל בר־דעת ברשוודהשידור יודע, שכולבוטק
היא התוכנית היחידה היכולה להזיז משהו ! היא השלאגר
של המדינה! יש לנו 9690:צפייה.

• אתה כעצם עומד מאחרי הקלעים של
״כולכוטק.״ האיש כרחוב מזהה את התוכנית
עם דניאל פאר. אתה דא מתוסכל?־
ככה זה בטלוויזיה. המפיק, הכתבים והתחקירנים עו שים
את כל העבודה והמגיש זוכה בתהילה. יצאתי מזמן
מהתיסכולים שלי, אך בניגוד למפיקים אחרים אני
מאמין שיש מקום למעורבות שלי על •המסך. אני משתתף
בדיונים פרובוקטיביים. דני הוא איש טוב. הוא לא
מסוגל להיות רע. אני האיש הרע של כולבוטק.

ו ו 1ד*ו 1ז

השופט הנכבד הסתבך
בהרפתקה זולה...
לפעמים גם שופטים נופלים
בפח ...על כך יעיד הסיפור
הבא :
מר א. גבעוני (שם בדוי) ו אשתו
חיו את חייהם בשקט
ובשלווה. בשעה שהוא בילה
את מרבית זמנו בין סיפרי חוק
ומשפט׳ היתד. היא ממלאת את
חובותיה כעקרת בית למופת.
השינוי בחייהם הופיע מכיוון
בלתי צפוי: בדירה הסמוכה
נכנסו לגור שכנים חדשים, הוא
יבואן מצליח והיא בעלת בו טיק
נאה ומושכת למרות אר בעים
שנותיה. חיי החברה של
השכנים החדשים היו פעילים
ותוססים וכשערכו מסיבה ב ביתם,
לא שכחו להזמין גם את
השופט ואשתו.
הם נענו להזמנה בהתלהבות
והשופט ניצל את ההזדמנות
כדי לשמוע מעט רכילות ולהק שיב
לאחרים — בלי לנסות
לשפוט אותם...
אוזנו הרגישה קלטה שם סי פורים
פיקנטיים מחדרי המי טות.
סיפור אחד מצא חן ב עיניו
במיוחד והוא הרהר בינו
לבין עצמו, אם לא הגיעה ה שעה
שגם הם ירשו לעצמם
להינות מחוויה שכזאת...
חיוך של שובבות ניצת בעיניו
ובאותו רגע החליט להפתיע
את אשת-חיקו כבר למחרת.
הוא הביא אותו הביתה בחשאי,
בלי שתרגיש. באותו ערב הציע
את המיטה בעצמו והזמין או תה
להיכנס למיטה בנימה חגי גית
ומשועשעת.
אך אבוי ...היא היתר. קרה כ קרח.
המיטה. לזעמו של השופט
לא היה גבול: איך זה שסדין
חימום חדש אינו פועל כ תיקנו

הפעם, לשם שינוי, דווקא ה שופט
הוא האשם: אילו טרח
לחקור קצת את מוצאו של
אותו סדין חימום ״חסר אח ריות״
היה מגלה שמדובר ב סדין
חימום מאיכות ירודה,
מסוג סדיני החימום הזולים ש מציפים
את השוק עם בוא ה חורף.

שאינו רוצה להסתבך בהר פתקה
זולה כזאת, הולך על
בטוח וקונה סדין חימום מוכר
ובעל מוניטין: סדין חימום
זק״ש.
סדין חימום זק״ש זכה בתואר
המוצר הנבחר 81 בזכות יתרו נותיו
הבלעדיים + :מיוצר
בשיטת הבטחון הכפול ו* מצד
ייד בהתקני קשירה המבטיחים
אורך חיים ובטחון בשימוש
* היחידי שניתן לכבסו ב מכונת
כביסה * צריכת חשמל
— רק 25 אג׳ ללילה * אח ריות
ל־ 3שנים.
אם נחזור לרגע אל השופט
האומלל — הוא הסיק את ה מסקנות
ממקרה הביש ורשם
בפנקסו הערה קצרה וחכמה:
אין קונים חתול בשק.

לוחות פלסטיים
לאופסט משי, דקורציה,
גרפיקה, שלוט +:חריטה,
פרסום, תערוכות וקישוטים,
תחליף לזכוכית, תעשיית
משחקים, ואקום, הלחמה,
אריזה, מדבקות, רהיטים
ואהלים.
רבי טרידינג
טל 822926 ,827315 .

״?״יז 55

יפר סי םהעגק

פרטים

חסרי

ב חנויו ת

כתבת תסריט בנושא :
עלילתי

תעודי ־-¥

־ -¥סרט טבע ^ סרט קצר !
אנו נפיק אותו עבורן!
נא להתקשר ל״סרטי שובל״
בימים: א /ב /ד /ה ,
כשעות 18.00 — 11.00 :
טל)03(659288 — 9 .

רשת חנויות ליריק לספרות ולאמנות, מכריזה על מבצע הנחות גדול

לקראתחגה חנו כ ה
ההנחות עד 35 על ספרי ילדים וספרי כישול
המבצע נערן בחנויות ליריק הבאות: ליריק פ״ת — רוטשילד . 77 לירי ק רמת־השרון —
סוקולוב . 53 ליריק בפר־סבא —< ויצמן . 87 ליריק תל״אבי׳ב — ודיזנגוף . 190

מרתף ליריק, דיזנגוף * .190 ליריק — ספרים, תקליטים ואמנות
פתוח יום יום, כולל סזצ״ש עד שעה 11.00 בלידה.

ספורט

הצלהב מי גרש בני־יהודה

כדו ר סל
גירושין !חיוכי
ארל ויליאמס לא הוסיף לעצמו מאז
השנה הקודמת אף סנטימטר לגובהו, אך
הוא משחק העונה יותר טוב וקולע יו תר
טוב, וקולע יותר סלים. במישחק ליגה,
ביום ראשון השבוע, בין קבוצות הכדורסל
מכבי תל־אביב והפועל רמת־גן הצליח ה יריב׳
סטיב מלוביק, לחסום היטב את
ארל. עד תום המשחק קלע ארל 11 נקודות
בלבד.
ניתן היה להניח שארל, הרגיל לקלוע
הרבה יותר, לא יוותר. מאמניו ציפו ש הוא
יגיב בתוקפנות כלפי סטיב.
אך אולסי פרי דאג לנוע סביב ארל
ולצנן את רוחו, בכל פעם כשארל רק
התחיל לגלות סימני רוגז. מנהלי מכבי,
המכירים את מיזגו החם של ארל, דו אגים
שבכל מישחק יהיה שחקן שמתפ קידו
להרגיע את ארל. במישחק ליגי;ז
קודם, מול הפועל תל־אביב, לא הצליח
הווארד לאסוף במשימה, ולכן היה צורך,
בסוף המישחק, להרחיק את ארל בכוח
מהמיגרש — פן תפרוץ תיגרה בין ארל
לשחקן יריב.
במ״שחק האחרון, השבוע, הצליח ארל
להתעלות על עצמו. לא רק שהוא ויתר
לשופט בכל פעם שנידמה היה לו שנגרם
לו עוול, אלא שהוא אף החליף חיוכים
ומילים ברוח ידידותית עם יריבו, סטיב
מלוביק.
מנהלי הקבוצה, החוששים בכל מישחק
מהתפרצויותיו של ארל, קמו בסוף המיש־חק
אופטימיים שלא כהרגלם. מקור החיו כים
והדוח הטובה, המפעמים בשחקים ה מצטיין,
כך הם מניחים, בעובדה שארל
הצליח לסיים את פרשת גירושיו מאשתו,
לשביעות רצונו.
סידורי הגירושין נעשו בהתכתבות עם
אשתו, החיה בארצות־הברית.

היום ו אנחנו לא מספיק טובים להיות
מישחק מרכזי? למה דווקא בבלומפילדז״
גיסים קיוויתי, שדר הספורט הוותיק,
ניסה להתרכז בעבודתו ולהתעלם מהקרי אות
שהופנו אליו .״לטובתנו, כדאי שבני-
יהודה תנצח,״ הוא התלוצץ.
שער לחובת בני-יהודה בדקות הראשו נות
של המישחק, העלה את חמתם של
האוהדים ביציעים .״לד מפה, קיוויתי, אף
אחד לא צריך אותך פה ! לא רוצים
טלוויזיה !״ שאגו ההמונים עם הבקעת
השער השני לחובתם.
האווירה התלהטה. קומץ השוטרים ש היה
במיגרש נכנס לפעולה. אוהד עצבני,
שכיוון תפוז לעבר ראשו של צלם־הטל־וויזיה
מוני שם־טוב, הורחק מן המיגרש.
המיגרש דמה יותר ויותר לזירת־התגו־ששות.
משה סיני, שהורחק בשל עבירות,
לא הורשה להישאר לשבת על הספסל.
אוהדי בני-יהודה דרשו בזעם להוציאו מן
המיגרש. בחברת שוטר ושופט עזב סיני
את המיגרש כשמטר גידופים, יריקות,
וחפצים שהושלכו לעברו מלווים אותו.

כתכת ונץ
אפרסטון בראש

נחנו נזיץ את האמא שלכם!״
/ /י הבטיחו האוהדים המשולהבים של
קבוצת הכדורגל בני-יהודה לצוות הטל וויזיה׳
שהתמקם במיגרש שבשכונת ה־תיקווה,
כדי לצלם את מישחק הקבוצה
מול הפועל תל־אביב.
עמדתי קרוב לנקודת השידור של ה טלוויזיה
וצפיתי במתרחש. היתה זו השבת
הראשונה שלי כצופה במיגרש כדורגל.
חשבתי שקריאות אלה הן חלק מההצגה.
רק כעבור כמה דקות הבנתי שהאירוע
המסעיר עלול להיות מסוכן.
״אתם האשכנזים המלוכלכים של הטל וויזיה
מפלים אותנו לרעה בשידור מבט
ספורט,״ צעקו האוהדים לעבר אנשי ה טלוויזיה
.״למה יורם ארבל לא הגיע לכאן

טניס מישחג!׳ ד 3וא״
הרופאים בישראל משתדלים לעודד את
הציבור לעסוק בספורט. רבים מהם עוס קים
בעצמם, כחובבים, בענפי־ספורט שו נים.
לכן ניסו השנה במחלקה לרפואה
ספורטיבית במכון וינגייט לארגן לרופ אים
בארץ יזם ספורט תחרותי. אך התוכ נית
בוטלה משום שלא נמצאו די רופ אים
שיסכימו להשתתף באירוע.
קבוצת רופאים הנוהגים לשחק טניס,
החליטה שלא די להם לשחק ולתחר ביניהם.
הטניסאים המצטיינים מבין הרופ אים
נסעו לתחרויות אליפות העולם ב טניס
...לרופאים.
אחרי שד״ר איאן פרומן, מנהל מרכז־הטניס
בדמת־השרון, הצליח להעניק ל מקום
שם מכובד בעולם, הוא החליט לה ביא
לישראל גס את אליפות הטניס ל רופאים.
לעזרתו
בא ד״ר אלכסנדר גוטסמן
(קרוב־מישפחה של רופאו האישי של מנ חם
בגץ) .נציג איגוד הרופאים־הטניס־אים.
רופא בן 80 שהפסיק כבר לשחק,
אך נשאר אוהד נלהב. שניהם הצליחו
לשכנע את האיגוד העולמי לקיים בשנת
1984 את תחרויות אליפות העולם בטניס
לרופאים — בישראל.

גירושין בהתכתבות
העולם הזה 2311

פנס בעין

סיו ם המישחק נזעקו רוב השוט־
< רי ם לעבר היציאה. גם צלמי העיתו נות
וכתבי-הספורט רצו עימם.
צוות הטלוויזיה נ£זאר במקומו, ממתין
בסבלנות לפינוי המיגרש. ובינתיים הומ טרו
לעברו אשפה, פירות ואפילו אבנים.
אבן גדולה, שהושלכה לעבר ניסים קיוויתי,
פגעה בגבו. התיישבתי כדי להסתתר מ הקהל
הזועם, שסירב לעזוב את המיגרש.
מוני שם־טוב רצה לצלם את האפרסמון
הקשה שפגע בראשו. הדבר הכעיס עוד
יותר את האוהדים האלימים. אוהד חמום-
מוח ניגש למצלמה והפילה בבעיטה ארצה.
המפיק, משה גרטל, שעקב אחר הארועים
מניידת־שידורי־החוץ שעמדה מחוץ למיג־רש,
רץ להזעיק שוטרים. הבימאי צבי
סלפון, נחרד למראה המצלמה המתנפצת
ורץ לעבר הבועט. הוא לא הספיק להגיע

ארל וידיאמס, סטיב מאדוביק ואודסי פרי במישחק. הליגה

בימאי־טלוויזיה סלפון

שני הרופאים, רופא־השיניים ד״ר פרו מו
והרופא־הפנימי ד״ר גוטסמן, היו מאו שרים
מהישג זה. הם לא זכו בו בקלות,
משום שאפילו בספורט של הרופאים מס תבר
היו נציגי מדינות שהתנגדו, מסיבה
פוליטית, לבוא לתחתיות בישראל.

אליו. חומת אנשים נסגרה עליו והתחילה
דוחפת אותו. הוא ניסה להיחלץ מהם. שני
שוטרים שעמדו בצד צפו במתרחש ולא
זזו. האוהדים התנפלו על סלפון. הוא נפל
על מושב־אבן שביציע, כשעשרות אנשים
עטים עליו בחמת־זעם. הוא נעלם מהעין
לשניות אחדות. לפתע פרץ מתוך ההמון
אדם בעל שרירים שריסן את המתפרעים.
סלפון בן ה־ ,33 נכה מילחמת יום־כיפור,
נחלץ כולו חבול ופצוע וכועס על השוט רים
שלא התערבו.
שוטרים, שהגיעו למקום בעיקבות קריאתו
הבהולה של גרטל, טענו נגד הבימאי
הפצוע שהוא התגרה בקהל. מפקדם, פקד
ורון, אמר לסלפון שהוא לא היה מסכן
את שוטריו ולא היה מכנים אותם להמון
צמא־דם שכזה כדי להוציאו מהם.
ורון סירב לתת ליווי מישטרתי לניידת-
השידור .״מחר,״ הוא הסביר ,״יכתבו ב עיתונים
שקיבלתם ליווי מישטרתי, ושוב
ינפחו את כל נוש־א האלימות בשכונת
התיקווה מעבר לכל פרופורציה. חבל ש בגלל
קומץ קטן של חמומי-מוח, יסבלו
כל תושבי שכונת התיקווה.״
אילולא הייתי שם, לא הייתי מאמינה.

דינה ונץ 1

הבולט מבין הרופאים הישראליים ב ספורט
הטניס הוא ד״ר ראול גלר, רופא-
אורטופד מבית־החולים הדסה בירושלים,
1שזכה בתואר אלוף הארץ, בטורניר ה טניס
האחרון. סגנו של האלוף־האורטופד
הוא ד״ר סמי ירון, רופא גינקולוג.
שחקנים מיקצועיים אינם מתרשמים מ רמת
הטניס הרפואי. בתגובה אומרים ה רופאים,
כמאמר הבדיחה הידועה, שהם —
טובי השחקנים בקרב הרופאים — מצ פים
ליום שבו יפגשו בטובי הרופאים
שבין שחקני הטניס.

גלי ש ה
ת ח רו תראש 1נ ה
בחופשת־החגוכה תתקיים תחרות בגלי שה
בחוף תל־אביבי הסמוך למלונות.
מתכנני התחרות, שתהיה הראשונה מסו גה
בארץ, מקווים שיצליחו להפוך את
האירוע למסיבודהפנינג המונית. רמקולים
שיוצבו בחוף ישדרו מנגינות קצביות. חב רות
שירצו לפרסם את מוצריהן יתקינו
דוכנים לשרות הקהל, שיבוא לצפות ב תחרות.
יוזמי
המיבצע, אורון צחר , 18 ,וחברו,
נתן פליישר, הם גולשים חובבים, המק ווים
שתחרות כזו תביא לענף אוהדים
וחובבים חדשים, שיוכלו, אולי, להשתלב
בעתיד בתחרויות בעולם.
כל 36 הגולשים המצטיינים שנבחרו
להשתתף בתחרות הם בגילים 16 עד . 19
שני היוזמים מקווים להפוך את ספורט
הגלישה לכזה שילהיב צעירים רבים יו תר
משמצליח לשלהב הזמר צביקה פיק.

..דיונוריאל״םלא אי כפת כלו ם! ״
(המשך ממעוד )58
למצוא בארץ מתרגם מספרדית לעברית.
עברית היא שפה קשה מאוד.

* האם ביקרת אי-פעם בשטחים
הבכושים?
לא. העיתונאי אורי דן הזמין אותי כמה
פעמים, ואני לא ידעתי מה לעשות.
אני מתנגד לכך שמדינה יהודית תחזיק
שטחים. אני מרגיש רע מאוד כשאני
חושב על כך שחיילים ישראליים נלחמים
באוכלוסיה אזרחית, כמו שראיתי בטל וויזיה.
זה כואב, כואב מאוד, שישראל
צריכה להיות כל־כך תוקפנית. אני מקבל
מידע שגם בשטחים הכבושים נעשים
מעצרים מינהליים, בדיוק כמו בארגנטינה.
אנשים יושבים בלי אישום ובלא סיבה.

* איך מתרצים מעצרים מינה־דיים
בארגנטינה?
הם אומרים שיש סיבות ביטחוניות.

* מה דעתך על כך ׳טישראד
מקיימת יחסים דיפלומטיים עם
מדינה מדכאת כמו ארגנטינה?

ישראל. לא חשוב כמה טוב, כשיש משבר
היהודים אשמים — הגרייברים, הטימר״
מנים, הלוגים. אז תגידי לי: למה אריה
דולצ׳ין שותק? למד, לא לפקוח את עיניו
של יהודי מיסכן, שאינו מבין היסטוריה?

* היית שם בעצמך, יש לך
ידידים קרובים שראו מה עכר
עליך, על כני־מישפחתך ועל אחרים
שעדיין נמצאים שם. איך אתה
מסביר את זה?
אולי אין הסבר, אולי אנחנו, היהודים,
אנשים חולים, אולי אנו זקוקים לאנטי שמיות
כדי להתקיים, אולי אין אנו עם־
הבחירה אלא עם חולה — אחרת איך
את יכולה להסביר את זה שאיננו בורחים
כשיש סכנה? המוח היהודי עובד אחרת
מכל מוח אנושי, הוא מאמין שזה לא
יקרה לו אלא רק למישהו אחר.

* אולי מאותה הסיכה שבגללה
ביקש ממך צ׳חנוכר שלא לפרסם
את מאמריך?
לא. אני לא מאשים אותו, ואיני חושב
שזה קשור במישרד־החוץ. אתם, היש ראלים,
לא איכפת לכם.
בניו־יורק טיימס התפרסם סיפור איך
הארגנטינים הכריחו יהודים לנבוח ככלבים.
למה לא פירסמתם? כי לא איכפת לכם.
אתם ישראלים והם יהודים — שני דברים
שונים. הסאנדיי טייטס יצא עם שני עמודי־ענק
על מצב היהודים בארגנטינה. אפשר
לרכוש את העיתון בסטיטצקי, אבל לכם
לא איכפת. למה?
אני מנסה להבין את הישראלים. אני
אוהב את ישראל, מנסה להבין, אבל לא
מבין. אולי בגלל •שהמדינה עדיין לא
מעוצבת, אני לא יודע. אבל בדבר אחד
אני בטוח — לישראלים אין רגיש סולי דריות
עם העם היהודי בעולם. אפילו
הליגה למניעת־השמצה של בגי־ברית
פירסמה חוברת על היהודים העצורים
בארגנטינה. בארץ זה לא פורסם. למה?
אני לא יודע.
יהודי המתגורר בישראל והזקוק לעזרה
כאשר קורה דבר מה למישפחתו בארגנ טינה,
נאלץ לפנות לאירגון אמנסטי בלונ דון.
אין שום מקום או מוסד שהוא יכול
לפנות אליו בישראל.

למה את כל כך יהודייה ועונה לי
בשאלה? אני שואל אותך שאלה, נסי
לחשוב.

למה הם אינם עוזבים זה משהו שאף
אחד לא מבין. אבל אימרי לי את: למה
ממשלת״ישראל לא אומרת להם לעזוב?
להיפך ! הממשלה הישראלית, הסוכנות
היהודית והאירגונים היהודיים אומרים:
אין סכנה.

* וככל זאת, אתה מספר כטיפ־רך
על אנטישמיות גלוייה, על מעצרים
של יהודים כשל היותר יהד
דים. מצב זה מזכיר את הנאציזם
כגרמניה. מדוע היהודים לא עוזבים,
האם הנפיץ לא לימד אותם?
אתה תמיד חושב שזה יעבור עם הזמן,
אתה לא מאמין שזה יימשך לנצח. לכן
המנהיגים צריכים להזהיר ולהתריע. אבל
המנהיגים היהודיים אומרים שאין סכנה,
ואתה מאמין — כי זו הדרך הקלה.
ארגנטינה היא דוגמה מצויינת לנוסחה
הציונית. לפי האנאליזה היהודית, יהודי
ארגנטינה הם בסכנה, הם צריכים לעלות
לישראל. ארגנטינה היא ההוכחה שהציונות
צודקת — מקומם של היהודים בארץ-

הבלהות

בחולון

היו

* למה אם כך אתה מתריע רק
על מצב היהודים בארגנטינה?

* רואיינו; על ידי חבר־הכנסת
אהוד אולמרט כ״צוותא״ .מדוע לא
שאלת אותו את השאלה הזו?

* אתה מאשים את הישראלים
שאיגם מתעניינים כגורלם של
יהודי ארגנטינה. מדוע יהודי ארגנטינה
עצמם אינם קמים ועוזבים,
למה הם מחכים?

הא יש

שגר

זה נכון.

זו אינה הבעייה העיקרית.
הייתי רוצה לדעת מהו המחיר שישראל
משלמת תמורת קיום היחסים הדיפלו־.
מטיים. הייתי רוצה לדעת מהו מחיר
השתיקה. אני חושב שהישראלים לא מת עניינים
ביהדות הגולה. אני, בעצם, בטוח בכד איני
הושב כך. יש דברים אלמנטריים,
כמו מסירת מידע. בישראל פשוט מתעל מים
מגורל ׳יהדות ארגנטינה. לא מזמן
פורסם דו״ח על היסס ל־ 350 אלף יהודי
ארגנטינה — הדו״דו אפילו לא פורסם
בארץ. היו על כך כתבות באנגלית, בצרפתית,
בספרדית. אפילו אחת מהן לא
פורסמה בארץ. למה?

* בארגנטינה, אני מכינה, לא
רק היהודים כסכנה?

גם הלונדון אקונומיסט שאל אותי את
השאלה, ואני אעשה לד בדיוק כמו
שעניתי לו: כי אני יהודי.
אני רוצה לשאול שתי שאלות, ואני
רוצה שהעולם הזה ינסה לענות לי עליהן:
השערורייה היהודית הגדולה ביותר ב עשרים
השנים האחרונות היא שערוריית
גרייבר. כל הקהילות היהודיות בעולם
הרגישו בושה גדולה בגללה. ממשלת־ישראל
יודעת שמישפחת גרייבר אינה
אשמה, היא יודעת שהשערורייה אורגנה
על־ידי הצבא הארגנטיני כדי לכסות על
בעיות אחרות. אז למה ממשלת ישראל
אינה מוסרת הצהרה ומספרת את האמת?
שאלה שניה: אם הממשלה הישראלית
אינה יכולה לעשות זאת מטעמים דיפלו מטיים,
מדוע הפרלמנט, שאינו מייצג את
הממשלה, לא עושה.זאת?

* הם מתעניינים כגורל יהודי
כרית־המועצות.

אי ר 1הרג

חונווחח?

* אין לי תשובה כקשר לפרשת
גרייבר, אך אני יודעת כי יש חברי-
כנסת הנלחמים למען אסירי־ציון
ככרית־המועצות.
למה בברית־המועצות כן ובארגנטינה
לא? חשבת על זה? האם הם נלחמים
בעד היהודים או נגד הקומוניזם?

* נגד הקומוניזם.
בדיוק כך. לא איכפת להם מהיהודים,
הם נלחמים בקומוניזם.

* אסירי-ציץ זוכים כאן לכבוד
רב. כשיוסף מנדלכיץ׳ בא לישראל
נערך כאן פסטיבל אדיר לכבודו,
שלווה בשערורייה מביכה. כשהוא
התחתן היו כין אורחיו נשיא-
המדינה וראש־הממשלה. האם גם
אתה זכית לכבוד שכזה מצד ה
מימסד הישראלי?
בשדה,־ה,תעופה חיכו לי שני פקידים
של מישרד־החוץ, ויגאל אלון המנוח,
ערך לכבודי מסיבה.

* האם בגין לחץ את ידך?
הייתי אצל בני בקיבוץ עין־שמר, ובגין
טילפן. אבל את יודעת איך זה בקיבוץ:
ילדה צעירה הרימה את הטלפון בחדר
האוכל ושאלה מי מדבר. אמרו לה שמר
בגץ, ראש־ד,ממשלה, רוצה את טימרמן.
היא אמרה: אני לא רואה את טימרמן.
אמרו לה: אם תיראי אותו תימסרי
לו שראש־ד,ממשלה טילפן. אחרי יומיים
מסרו לי שבגין ניסה להשיג אותי. בי קשתי
מחבר לטלפן לקדישאי ולמסור
שאני מצטער שראש־הממשלה לא הצליח
להשיג אותי בטלפון.

* האם נפגשת איתו מאז?
אין לי על מה לדבר איתו.

* אולי תישאל אותו מדוע,
ממשלת-ישראל אינה מוסרת הצהרה
כעניין גרייכר?
את יועצת או עיתונאית? אין טעם
לדבר איתו — הוא יודע מה המצב
בארגנטינה. הוא היה שם ב־ .1976 זמן
קצר לפני שנבחר כראש־ממשלד, הוא נסע
לניו־יורק, ואמר שיהודי ארגנטינה בסכ נה,
ושצריך לשלוח אוניות כדי לחלץ
אותם. מאז שהוא נבחר כראש־ממשלה
הוא ממלא פיו מים.
למה אנחנו לא אומרים את האמת,
מהו מחיר השתיקה שמשלמת ממשלת־ישראל?
אני באמת לא יודע.

0 1ל י 1ך אברהם עייני מכתים את טיפתן הדירה. כשעלה השוטר
לשכך סיכסוך־מישפחתי, הקיש בדלת, הציג עצמו
011111 #111 1#1 1
כשוטר וביקש להיכנס — פתח עליו ראול דימיטרסקו באש דרך הדלת תסגורה והרגו.
רור־יריות, צעקת־אשה, קולות־גב־רים
ויריות בודדות ! קול תריסי־חלון
מתנפצים, שוב יריות בודדות ואחריהן צרור
— אלה הרעשים, בסדר זה בדיוק, שהחרידו
את דיממת־הלילה החשוך. הם עלו מכיוון
הדירה שבה כלא ראול דימיטרסקו את גרו שתו,
אורנה.
שיאה של הדראמה, שהתחוללה בהישמע
קולות־ירי אלה, התחיל בשעה 2.12 לפנות

בוקר יום החמישי, ונמשך כמה דקות בלבד.
באותה עת נמצאו בבניין, שבו התבצר
דימיטרסקו, גם אשתו, אורנה, ניצב אברהם
תורגמן ובעל אחותה של אורנה, יהודה
בן־צורי.
אך לא רק הם. את הבניין גדשו גם שוט רים
מהיחידה ללוחמה מיוחדת (ימ״ם) ש הוזמנו
במיוחד למקום כדי לפרוץ לדירה.
כשהודיעו לוחמי־היחידה במכשיר־הקשר

בזרועות גיסה, יהודה בן־צורי, בניידת
ה 1 19111|91ץ!1י| | 9
( 71,י
שלתוכה הוכנסו אחרי שהסתיימה הפריצה.
1 /1 111111 11111
אורנה דימיטרסקו היתה כלואה תשע שעות עם בעלה שהחזיק בה ובילדיה תחת איומי
למפכ״ל, אריה איבצן, שישב באותן דקות
רוויות־מתח בבניין מעבר לרחוב, שהפעולה
הסתיימה בהצלחה, הוא נשם לרווחה. מאו חר
יותר הודה איבצן, שכששמע את צרור־היריות
הראשון הוא נחרד — המפכ״ל ידע
שהפעם, שלא כמו בשתי הפעמים הקוד מות,
אין בכוונת העולים לדירה לשוחח עם
הבעל מוכה־האמוק, אלא לפרוץ לדירה ב כוח
ולהשתלט על האיש.
כיצד קרה שבפריצה לא נפגע איש, מלבד
דימיטרסקו? זאת ניתן להבין משיחת״הסי־בום,
שקיים המפכ״ל עם חיילי־היחידה בש עה
3.00 בלילה, שיחה שהייתי עדה לה, מת חילתה
ועד סופה.

ירי. המפכ״ל, שתיאר לפני השוטרים את
הפריצה לדירה, אמר :
״ניצב תורגמן והגיס, יהודה בן־צורי,
נקראו על־ידי ראול דימיטרסקו לעלות ל דירה•
הם הקישו בדלת. אורנה פתחה
אותה והזמינה אותם להיכנס.
״באותו הרגע, כשהדלת היתה פתוחה,
ביצעו שוטרי הימ״ם שתי פעולות. קבוצה

תת־מקלע עוזי ורינזוני־יד. אורנה שיחקה תפקיד־מפתח בדרמה שהתחוללה בביוזוז —
היא שיכנעת את בעלה לשחרר את הילדים, היא דיברה על ליבו לשוחח
עם תורגמן והיא אשר פתחה את הדלת לפני המסתערים מהיחידה המיוחדת.
אחת מילטה במהירות את השלושה אל
חדר־המדרגות. קבוצת שוטרים אחרת פר צה
מייד אל הדירה.״ השלושה היו, כמובן,
ניצב תורגמן, הגיס ואורנה.
מכאן אפשר להבין מדוע נחרד כל־כך ה־מפכ״ל
כששמע את צרור היריות. הוא לא
ידע עדיין אם השוטרים הצליחו למלט במ הירות
את השלושה מפתח־הדירה׳.היה ברור

לו רק שדימיטרסקו פתח באש כשהבחין
שהוליכו אותו שולל, והשוטרים פורצים
בכוח לדירה.
בשיחת־הסיכום שלו לא דיבר המפכ״ל
על הצורה שבה מצא ראול דימיטרסקו
את מותו.
כמו כל העיתונאים, שנכחו מעבר ל רחוב,
שמעתי אחרי הצרור הראשון יריות

ה שוטרים
פרצו מייד
וחחתי עם אחד השוטרים ברחבת ״
הכניסה של חדר־המדרגות בבית שב רחוב
בן־יהודה בחולון. באחת מדירותיו
של בית זה התמקמה סיפקדת־המיבצע.
אל המקום הגיעו גם שאר שוטרי־היחידה.
המפכ״ל, אריה איבצן ומפקד מישמר ד,ג־

מאת

גי ל ה רזיו
צילומים: ציון צפריר
בול, צבי (״ברזני״) בר התייצבו לפני ה שוטרים
לשיחת־סיכום, כשגבם אלי. מישהו
קרא :״לנעול את הדלת שלא ייכנסו עיתונ אים

הדלת אכן ננעלה, ואני נשארתי כלואה
בהדר. השוטרים שגדשו את החדר עמדו ו פניהם
אל השניים. הם ראו אותי, כמובן,
מאחורי גבם של המפקדים, אך איש מהם
לא אמר דבר ולא ביקש ממני לצאת.
כך שמעתי, ממקור ראשון ומוסמך, על
מהלך־הפעולה.
מאוחר יותר סיפר המפכ״ל באוזני העי תונאים
:״רק ברגע שנשמעו היריות, נית נה
ההוראה לימ״ם להיכנס לפעולה. כש פרצו
השוטרים פנימה, התברר להם שדי־מיטרסקו
ירה בעצמו — והתאבד.״
אך בשיחת המפקד עם פקודיו שמעתי
תיאור שונה בתכלית: קודם נכנסו השוט רים
לדירה, ורק אחר־כך התחולל בה ה
גופתו
שלז ימ י ט רס קו

אורנה, לפני שהוכנסה לאמבולנס. שוטרים, אנשי מגן־דויד־אדוס,

צלמי־עיתונות וסתם !סקרנים צופים בתוצאות מעשה־הדמים. מם,
סיום הפעולה הודיעה המישטרה שברזאני התאבד לפני שפרצו
השוטרים לבית, אך העדים שמעו חילופי־יריות ארוכים.

ירה

ה צ רו רו ת

הטרגדיה שד שה׳ נשים
דורות־ הירי קיפדו את חייהם של
-שניים. ראול דימיטרסקו, שאחז ב נשק,
והשוטר אברהם עיני, שנקרא על־ידי
השכנים אל דירת המריבה.
שתי נשים — ויוויאן, אשתו של השו טר,
ואורנה, גרושתו של דימיטרסקו —
נותרו בסיום הדרמה עם ילדיהם היתומים.
כשסירבה הפסיכולוגית לקבל את ראו׳ל
דימיטרסקו ביום הרביעי לטיפול, איבד
האיש אחוז הטירוף את יכולת־השליטה
של עצמו. הפסיכולוגית נקראה בדחיפות
אל מטה־המיבצעים שהקימה הפישטרה
מול הדירה, וישבה במשך שעות רבות
יחד עם שלושה פסיכולוגים של המיש־טרה,
שניסו להבין את מצבו הנפשי של
האיש, שאיים על חיי גרושתו וילדיו.
השוטרים ניסו להיעזר בכל אדם המקורב
אל דימיטרסקו. אורנה ביקשה מ השוטרים
שיזעיקו את גיסה, יהודה בן״
צור. השוטרים איתרו אותו במקום עבו דתו
והוא מיהר למקום.
יהודה, שהכיר את גיסו, הצליח לשכנע
אותו שיוותר על הילדים וירשה להם
לן צאת מהדירה.
במשך שעות ארוכות הוא המשיך לשבת
על המדרגות, לפני הדירה שבה ישבו
השוטרים וטיכסו עצה. הוא ישב ללא
נוע, מכונס בתוך עצמו, ומילמל :״השו טר
נהרג כי הוא הגיע מהר מדי לדי רה.
ראול היה עדיין אחוז טירוף כשהוא
ירה.״

התק פי-זעם
חוז רי ם ונ שנים
^ בית אחר בחולון ישבה ויוויאן
״ עיני ומיררה בבכי :״בכל פעם כשאברהם
חזר מדירה שאליה נקרא כדי
להשלים בין בני-זוג מסוכסכים, הוא בירך
על כך שחזר חי. ליוותה אותו תחושה
שיום אחד ישיג אותו כדור מאקדח של
בעל זזמובדמוח.״
אברהם עיני, אב לארבעה ילדים, שוחח
עם. אשתו על כך, שחרף העובדה שהוא
מכיר היטב את רוב התושבים בחולון,
אין הוא יכול לצפות כיצד יגיב אדם
כשהוא אחוז טירוף.
״פחדתי,״ מספרת ויוויאן ,״אך לא היה
מה לעשות. אברהם אהב את העבודה
שלו במישטרה והיה חוזר הביתה מאושר
כשהצליח להשלים בין בני זוג.״
אורנה נישאה לראול כשהוא עבד כנהג
בחברת משאיות. הוא יצא לנסיעות ארו כות
ושב הביתה בסופי השבוע. נולדו
להם שני בנים, אך העדרויותיו הממד

(המשך מעמוד )75
נוספות. בתחילה עלו קולות־הירי מתוך ה דירה
הסגורה, שהאור בה כבה. אך גם
אחרי שנפרץ התריס היו עוד יריות.
מכיוון שהדירה היתד, פרוצה לא יכולנו
לדעת אם היריות הן בתוך הדירה או
שהחל מירדף בחוץ אחר דימיטרסקו.

ל כ סו תאת
כי ת מי ־ הדם
^ ק אחרי מעשה כשראינו את גו י
פתו של האיש מוטלת בתוך הדי רה,
הבנו שהוא נהרג בתוכה.
עם סיום הפעולה פשטה בקרב העיתו נאים
והסקרנים הרבים, שעקבו אחריה מב חוץ,
השמועה, כאילו נכנס ניצב אברהם
תורגמן לדירה והרג במו־ידו את ראול.
השערה זו התבססה, בין השאר, על כך ש־תורגמן
החזיק בידו, כשעלה לדירה, בחבי לה
.״בטח יש לו שם נשק,״ אמרו מייד
הצופים.
מניתוח־הפעולה עולה, שהשערה זו היא
חם רת*שחר. תורגמן כלל לא נכנם לדירה.
הוא אכן החזיק בידו חבילה — מחצלת
מגולגלת, שבה כיסה את כתמי דם השוטר,
שנהרג בחדר־המדרגות תשע שעות קודם
לכן. דימיטרסקו לא ידע שהוא הרג שוטר,
והיה חשש שאחרי ההשתלטות עליו, בדרך
החוצה, הוא עלול לראות את הסימנים, לה בין
מה קרה, לשלוף מאי־שם עוד כלי-נשק
ולפגוע שוב בסובבים אותו.

גרוש ת דימיטרסקו

אורנה יורדת מדי־רת־התופת
בחולון
אל ניידתיהמישטרה. גיסה, יהודה בן־צור, מלווה אותה לבית
אחותה, שם ממתינים לה שני בניה, אחרי שאביהם ראול, מת.
שכות מהבית גרמו למתחים ביניהם. לעי תים
קרובות נטה להתפרץ ואף להכות
אותה. בני־המישפחה לא הצליחו למ נוע
התקפי־זעם אלה של ראול, וביקשו
עצה אצל אנשי־מיקצוע. אורנה הגישה
גם תלונה במישטרה, אך ביטלה אותה
מאוחר יותר.
חוסר־השקט הנפשי של ראול גרם
לכך שהוא הסתכסך גם עם מעסיקיו ב חברת
המשאיות ופוטר מהעבודה. כשד,ת-
קבל לעבודה בחניון דן בהדר-יוסף, הוא

בהכנת פעולת־הפריצה הסתמכו מתכ נניה,
בין השאר, על שתי עובדות :
• 1פעמיים באותו הערב הזמין דימיטרם־
קו הנצור אנשים לדירה — פעם היה זה
גיסה של גרושתו ופעם מפקד מישטרת
תל־אביב. הוא לא פתח עליהם באש והניח
להם לצאת אחרי שיחה ממושכת.
• 1בשתי הפעמים הוא שלח את גרושתו,
אורנה, לפתוח לבאים את הדלת.
המתכננים ציפו שגם בפעם השלישית
ינהג הבעל הנואש בצורה דומה.
לכן הסיכון, שלקח על עצמו ניצב תורג מן,
היה מחושב. הוא הסתמך על השוטרים
שימשכו אותו, כמו גם את אורנה וגיסה,
מפתח־הדירה ברגע שהדלת תיפתח — ואכן
כך אירע.

ציו ר
מבעד לדלת
^ דרמה בת תשע השעות ברחוב בן-
י ייהודה 14 בחולון התחילה בסיכסוך
מישפחתי רגיל. שכני אירנה דימיטרסקו
שמעו זעקות מדירתה ולא הופתעו.
השכנים ידעו שעוד לפני שאורנה הת גרשה
מבעלה, ראול, היא היתד, סופגת
ממנו מכות, אך בדרך־כלל לא הגיבה
בצעקות. כשהיה ראול, באחת מהתקפות-
הטירוף שלו, מכה באשתו, היא היתד,
מנסה להרגיע אותו במילות נועם, תוך
שהיא מוחה את הדם הניגר ממנה ומנסה
להתגבר על כאביה.

השוטר

ויוויאן עיני נתמכת על־ידי
שני קרובי־מישפחה ביציאה
מבית־הקברות, אחרי טקס קבורת בעלה• השוטר אברהם
עיני, שנורה בעת מילוי תפקיד, השאיר אחריו ארבעה בנים.

שב הביתה בכל יום, הדבר לא שיפר
את מערכת היחסים בין בני־הזוג.

>( שתו ביקשה להתגרש, וראול הפא
! עיל עליה לחצים כדי למנוע זאת. אך
בני־הזוג התגרשו בסופו של דבר. הוא
היה טרוד במחשבה כיצד להחזיר אליו

את אשתו. הוא היה בודד, ללא מיש־פחה
בארץ ונהג לספר לחבריו בעבודה
שאורנה היא קשת־עורף ואינה רוצה
לקבל אותו.
״אין זה דבר יוצא־דופן כאשר ב תיק
התביעה לגירושין רשום שהאשה
התלוננה על אלימות מצד בעלה,״ אומר
עודך־הדיו יצחק שנהב, שייצג את בני-
הזוג דימיטרסקו ברבנות למתן הגט .״זכור
לי,״ הוא סיפר ,״שהצלחתי להקדים את
מועד מתן הגט בחודשיים, כששיכנעתי

כששמעו השכנים את צעקותיה ואת
איומיו של ראול, הם הבינו שהפעם הדבר
יותר רצ״ני. ראול כבר לא היה בעלה
של אורנה, והוא מצא בדירתה גבר אחר,
שגרם לו לאחת מהתקפות הטירוף שלו.
השכנים לא היססו וטילפנו למישטרה.
ניידת־סיור של המישטרה הגיעה בשעה
5.10 אחר־הצהריים. רב־סמל אברהם עיני
טיפל בחייו במאות מיקרים של סיכסוכי
מישפחה. הוא הורה לשוטר השני להמתין
בניידת ועלה לקומה הרביעית. הוא היה
משוכנע שאחרי כמה מישפטי-הרגעה וני חומים
הוא ישכין שלוכדבית.
עיני לא ראה כלל את האיש שהביא
למותו. אחרי שצילצל בפעמון הדלת, נורה
לעברו צרור יריות, מבעד לדלת, מבלי
שהיא נפתחה כלל. אברהם עיני נפל
מתבוסס בדמו.
הנהג, שנותר בניידת־הסיור, הזעיק
באלחוט עזרה. שני חבלנים הגי ע ^ מ קו ם
ועימם שני אנשי המישמר ה עוד
אלה מטכסים עצה כיצד לנהוג, דראול יצא
למירפסת בית-גרושתו כשהוא חגור הגור-
קרב צה״לי והטיל לעברם רימון־יד. האר בעה
נפצעו.
באותו רגע היה ברור שעומד להתנהל
קרב של ממש. כל מערך החתם של
המישטרה הוזעק.
בין הראשונים שהגיעו למקום היה ניצב
אברהם תורגמן, מפקד מישטרת מחוז תל-
אביב. יותר מאוחר, כשהתברר שר,תקרית
עקובת־הדם מתפתחת לפרשה של ממש,
ושעשרות עיתונאים כבר צרו על תורגמן,

הגיעו למקום גם מפכ״ל המישטרה, אריה
איבצן, ושר־הפנים, הד״ר יוסף בורג.
דקות אחדות אחרי שחולצה גופתו של
עיני מהקומה הרביעית, הצליח תורגמן
ליצור קשר ראשון עם הדירה. אורנה
דימיטרסקו יצאה למירפסת ותורגמן מיהר
להתייצב מול הבית. קודם לכן הוא הוזהר
על־ידי פקודיו :״אל תצא. הוא יירה בך.״
אולם דימיטרסקו לא נראה במירפסח.
השיחה התנהלה בצעקות, וניכר היה ב אורנה
שהיא נרגשת ביותר. היא סיפקה
את הפרטים הראשונים, שאיפשרו אחר־כך
לתורגמן. לעשות את מעשה האומץ שלו.
״הוא מחזיק בי ובשני הילדים בבני-
ערובה, רוצה להרוג אותנו ולהתאבד. הוא
מוכן לדבר רק עם גיסי, קח את מיספר
הטלפון שלו.״
המישטרה לא הצליחה למצוא את הגיס,
יהודה בן־צור. רק אחרי מאמצים גדולים
אותר לבסוף בן־צור, והתקשר לדירה שבה
התבצר ראול. השיחה בין השניים היתד,
מאיימת :״אני אהרוג אותם ואתאבד,״
הודיע ראול. הגיס ביקש לשוחח עימו
פנים אל פנים, וראול הסכים.
תורגמן והפסיכולוגים המישטרתיים ש הוזעקו
למקום תידרכו את בן־צור. ה הוראות
היו: לא לספר לדימיטרסקו ש שוטר
נהרג, כדי שלא להביא אותו למעשה
של יאוש, ולהוציא את הילדים מהדירה
בכל מחיר.
בעת שבן־צור היה בדירה, התקשר תור גמן
בטלפון ושוחח עם ראול דימיטרסקו.
תורגמן ניסה להמעיט מערכה של הפרשה

או אי שפוז
או ג ט

את בית־הדין הרבני שאין צורך לחכות
לחוות־דעת של עובדת סוציאלית. ראול
דימיטרסקו ויתר על חבית לטובת אורנה
והילדים. אורנה לחצה מאוד על זירוז
מתן הגט. התרשמתי שהיא סובלת מ בעלה.״
לדברי
השכנים לא היה ראול יציב
בנפשו, אך אילו אישפזו אותו, לא היתד.
מקבלת אורנה גט ממנו.

לשלוח מי מפקודיו, צעיר יותר או מאומן
יותר למצבים כאלה. הוא גם לא הסכים
עם דעת מפקדו, המפכ״ל, ורבים מקציני
מטהו, שלא להסתכן אלא לאשר פריצה
חזיתית של הימ״מ. הפחד לא מנע ממנו
לנהוג כפי שלדעתו מחייבים מדיו ותפ קידו.
עוד
לפני שעלה לדירה ערך תורגמן
תוכנית מסוכנת ביותר, לו, לבן־צור ואולי

אפילו לאורנה. תורגמן ובן־צור היו צרי כים
להיות הפיתיון שיפתח את הדלת.
היה עליהם לסמוך על אנשי הימ״מ, ש יצליחו
תוך הרף שניה, מייד אחרי פתיחת
הדלת, להוציאך אותם מטווח האש של
המטורף החמוש, וללכדו.
ההימור הצליח, ואשתו וארבעת ילדיו
של מפקד המישטרה — שאך לפני כמד.
שבועות הושמץ בפראות על־ידי כמד. חברי-

כנסת ונפתחה נגדו חקירה, נשמו לרווחה.
בנסיבות הנתונות, כשנמצא בדירה איש
חמוש, שכבר הרג אדם, היתד. לשוטרים
הצדקה לפתוח באש, כיד למנוע קורבנות
נוספים. אך לא היתד. למישטרד. שום
הצדקה שלא לגלות לציבור את האמת —
אם אכן נהרג דימיטרסקו מכדורי השוט רים•
האמת תתברר רק אחרי שיפורסם
דו״ח הפתולוג המישטרתי.

מקסים קאזים, חברו לעבודה, סיפר
במהלך הדרמה :״ראול היה זקן ק לטי-
נ פו ל פסיכולוגי. ניסיתי לעזור לו, להק שיב
לו בכל פעם כשהוא ביקש לשוחח
*•איתי. אחרי שהתגרש מאורנה הוא גר
בדירה שכורה בפרדס-כץ. שם תקפו אותו
דכאונות והוא היה ממעט לאכול. העסיקה
אותו רק המחשבה איך יצליח להחזיר
אליו את אורנה.
״בליל יום השלישי הוא עבד אך בבו קר
סירב ללכת הביתה לישון. הוא נשאר
לשבת במישרד. יומיים לפני-כן הוא קיבל
את רשיון הנהיגה באוטובוס. חשבנו לח גוג
איתו, אבל הוא סירב־ .היינו מופ תעים
כי בשביל ראול, שהתקשה לקרוא
עברית, זה היה הישג שהיה צריך לשמח
אותו.״

ה ב עיי ההפר טי ת
של או רנ ה

״ ך חכרתו של הגיס ישבו עוד חמי -שה
חברים לעבודה של דאול, והמתינו.
שני פסיכולוגים של המישטרה יצאו
אליהם מדי פעם כדי לדלות מהם סי פורים.
תשע
שעות עיכבה המישטרה את ה־נסיון
לסיים את הדרמה, וניסתה להבין את
התנהגותו של הבעל החמוש.
״בכל השנים היה עלינו להתמודד לבד
עם בעייתנו,״ השיב יהודה בן־צור ב שקט
ובקור-רוח .״אני לא מוכן היום
לחשוף את חייהם הפרטיים של ראול
ואורנה.״
שתי דקות לפני היציאה לפעולת ה פריצה,
קרא לו ניצב תורגמן לתוך חדר-
המיבצעים. הוא כרך את זרועו סביב
כתפו של יהודה, והסביר לו ששניהם יעלו
אל הדירה.
כעבור רבע שעה ליווה יהודה את
אורנה בדרך החוצה, כשהוא מחבק אותה
ותומך בה. אורנה היתד. המומה. היא
ניסתה לבכות, אך לא הצליחה להוציא
הגה מגרונה. יהודה סייע לה כשחלפה
מעל גופתו של בעלה ושלולית הדם של
השוטר.
מכונית המישטרד. חילצה אותם מההמון
הסקרן. בבית אחותה המתינו לה שני
ילדיה. אורנה נבלעה בתוך הבית, הטרגד יה
של חייה חזרה להיות בעייתה ה פרטית
בלבד.

ולשים דגש דווקא על עתידו של ראול:
״הילדים שלך זקוקים לך. אל תעשה מעשה
פזיז. בוא ונסיים את הפרשונת הקטנה
הזו בטוב.״
דימיטרסקו לא שוכנע להיכנע. אר דב ריהם
של תורגמן ובן־צור שיכנעו אותו
לשחרר את הילדים.

.ל ג לו תאת
האמת
^ ימיטרסקו היה עייף. הוא היה עייף
* גם מהמשא־ומתן והסיר את שפופרת
הטלפון מעל כנה. סמוך לשעה אחת אחר
חצות, נוצר שוב קשר טלפוני בין תורגמן
ובין דימיטרסקו. תורגמן ניסה בכל כוחו
לשכנע את דימיטרסקו ליצור מגע — ולא
רק טלפוני — ביניהם. בסופו של דבר
נעתר דימיטרסקו.
תורגמן גילה שהוא חניך האסכולה
הצה״לית שניראה שעברה כבר מן העולם,
אסכולת ״אחרי״ .הוא הבין שבעיקבות
הקשר שיצר עם דימיטרסקו, יהיה הוא
עצמו צריך לעלות. אל הדירה שבה ישב
אדם תשוש, מטורף ובעיקר פוחד, כשהוא
מזויין מכף רגל ועד ראש.
הוא לא היסס. הוא הודה אחר־כך בפני
עיתונאים :״פחדתי כפי -שלא פחדתי ב חיי.״
אולם פחד זה לא מנע אותו מלעשות
את מה שהוא חשב שיש לעשות — להציל
בכל מחיר אשד, הכלואה על-ידי רוצח-
מטורף. הוא לא חשב אפילו לרגע שעליו

מטח

בני־זוג

לזיכרו של השוטר רס״ל אברהם עיני,
שנורה מתת־מקלע עוזי לפני דלתם
מסוכסכים. הוא נקרא לדירה כדי להשכין

שלום, אך מצא את מותו מבעד לדלת נעולה, בטרם
ידע מה מתרחש בה. מפכ״ל המישטרה, אריה איבצן, ספד
לו מול הקבר, וכיתת שוטרים ירתה מתח־כבוד לזיכרו.

איש קטן גחל1
(המשך ממעוד )65
קסדה על הראש, ללא רשיון, ללא ביטוח.
השוטרים סירבו להאמין לגילי הצעיר,
החרימו לי את הטוסטוס ועשו לי מישפט.״
נסיונו הראשון עם המישטרה לא הר תיע
את הילד המרדן, שרכש בפרוטות
חלקי אופנוע תארלי דווידסון ולאט-לאט
בנה לו את האופנוע המפואר, השווה היום
כמיליון וחצי לירות ישראליות .״זה
ההרקולס של האופנועים. אני חי איתו
לפחות עשרים שעות ביממה.

״לפני שאני מתחיל בשיפוצים יש ל י -
חודשיים ישל חלומות זוועה. אני לא ישן,

כל מחשבותי נתונות לדבר אחד בלבד:
איך ייראה האופנוע לבסוף? אני מתכנן
כל חלק שבו. אני מריח אותו, מדבר
איתו, נוסע עליו בגשם ובקור הגדול.״
חבריו של בוננזה, בעלי חנות למוצרי
צלילה, תפרו לו חליפה. מיוחדת כדי להגן
עליו מפני הקור. למטרה זו השתמשו
בכמות בד שיכלה. לכסות שלושה אנשים.
מחירה של הליפה כזאת היום הוא 100,000
לירות.

דינה נחנקה 11ד קרה למוות ־ גופתה נמצאה בחצר
רצח מרחף

ך* מראה שנתכלה לדייר הבית ב י
י רחוב חובבי ציון 15 בתל־אביב,
בשבת, ה־ 12 בדצמבר 1981 בשעה 7
בערב, היה מחריד. גופת אשה כבת 40
היתד, מוטלת במיגרש החנייה בחצר הא חורית
של הבית, כשחלק גופה העליון
חשוף לחלוטין, פיסת בד קרועה מחול צתה
שמוטה על הפרק התחתון של ידה
השמאלית, רגליה גרובות בגרביים בלבד,
ובצד ימין של מותנה פעור פצע ענקי,
שהעיד בבירור על דקירה בסכין. צווארה
היה מכוסה בסימנים כחולים, ופניה נפו חים.
השכן
המזועזע הזעיק מייד את ד,מיש-
טרה, שהגיעה למקום כעבור דקות ספו רות.
ניראו שם, במדים וללא מדים, מפקד
המחוז ניצב אברהם תורגמן, צייד הכיי סים
משה טוב — המטפל עכשיו גם
בנושאים אחרים של המדור המרכזי, ורב־פקד
אפל, ראש מיפלג המוסר. חקירה
קצרה הובילה את החוקרים אל הפאב
בוננזה, השוכן בסמוך לבניין שבו התגל תה
הגופה.
במרתף הפאב שהה באותה עת אחד
העובדים, שעסק במקום בעבודות נקיון.
התברר ששמו עלי, בן ,23 תושב עזה,
העובד בפאב יחד עם שניים מחבריו,
האחד, אחמד, גם הוא מעזה, והשני
מאום־אל-פחם. צוות־החקירה, בראשותו
של רב־פקד אבן־חן, הבחין בסימני שרי טות
ופגיעות על פניו ועל ידיו של עלי.

עלי את הדיבור. הוא טען שאת המעשה
עצמו ביצע אחמד, והוא רק סייע בידו.
לאחר שקיימו השניים מגע מיני עם
הנרצחת, פרץ ביניהם ויכוח על גובה
האתנן, והפרוצה נדקרה למוות. לאחר
הרצח במרתף גרר אותה עלי אל חצר
הבית הסמוך, שם היתד, הגופה מונחת
במשך כל הלילה, מבלי שתתגלה. בפאב
נימצאו גם סכינים שעל אחד מהם נמצאו
סימני דם. בדיקות הדם של המחלקה
לזיהוי פלילי יוכיחו אם אומנם נירצחה
דינה בסכין זו.

ה שכני ם
ל א התרג שו
דץ וקרי המישטרה יצאו מייד לעזה,
י י כדי לאתר את אחמד, אשר לדברי
חברו עזב את תל־אביב מייד לאחר הפשע

וחזר לביתו. בעת ביצוע הפשע פעל
מועדון בוננזה כרגיל, ושכנים העידו על
המוסיקה והרעש שבקעו באותה שעה
מהמקום.
לפי עדויות שניגבו מדיירי הסביבה
הסתבר, שחלק מהם אומנם שמע צעקות
של אישה סמוך לחצות הליל, אולם לדב ריהם,
צעקות הבוקעות בשעת לילה מאו חרת
הן דבר שכיח. ביותר, ולכן לא
ייחסו להן השכנים חשיבות מיוחדת, ולא
דיווחו עליהן למישטרה .״חשבתי שיש
פה בסך הכל ריב בין זונה לסרסור,״
אמר אחד השכנים .״גם מהמועדון יוצאים
לא פעם שיכורים המפריעים לנו בצעקות,
אז חשבנו שזה עוד מיקרה מני רבים.״

מעדות שגבתה המישטרה מבעל פאב

בוננזה נודע, שהחשודים לנים פעמים
רבות במרתף הפאב שלו. כמו־כן היא
שכר למענם דירה ממול לבניין שבו נינד
נירה גל !
צאר, גופת הנירצחת.

וי כו ח על
גוב ההא תנן
^ ינתיים ;יסד החוקרים לזהות את
הגופה. אל המקום הובאה מארחת
בשם פאני, העובדת באחד הבארים ה מצויים
בסביבה. פאני זיהתה את הנר צחת
בעיקר עקב צלקת שמעל לעינה
השמאלית. שם הנרצחת הוא דינה, מארחת
כבת ,40 תושבת רמלה, גרושה ואם
לחמישה ילדים, שהקטן שבהם בן 5
והגדול עומד לפגי גיוסו לצה״ל.
לאחר יום חקירות מאומץ נשבר עלי
במישטרה. בשעה 6לפנות ערב יכלו
כבר החוקרים לשחזר את מעשה הרצח.
כשהוא כבול באזיקים ולעיני מצלמות
המחלקה לזיהוי פלילי, שיחזר עלי לפני
החוקרים את השתלשלות הפרשה.
לפי גירסתו הוא בילה יחד עם אחמד,
חברו מעזה, בחברת הנרצחת, בחדרון
המרתף הקטן הממוקם מתחת לפאב. הם
נהגו ללון שם, למרות האיסור על הלנת
עובדים מן השטחים לאחר שעת חצות
בתל־אביב. על המניע לרצח לא הרחיב

— 731

במנזה לבוש כמעט תמיד בג׳ינם קרו עים
,״כי כך אני אוהב.״ כיסיו מלאים
תמיד בחלקים חלודים של אופנועים לשעת
הצורך. עם הנעליים יש לו בעיה בגלל
קרסולי הפלטינה המחוברים עם מסמרים.
אולם הלבוש אינו מדאיג את ביונבזה
במיוחד. הוא יודע שהוא מושך תשומת-
לב. אנשים מסובבים אחריו מבטים והוא
גאה באופנוע.
״הארלי דווידסון הוא כבד, איטי(מהירות
180 קמ״ש) ,הוא דומה לי, הוא חזק
כמוני, רק שהוא יותר יפה ממני, כי אני
מעצב אותו.״
את פרנסתו מוצא בוננזה בעבודות*
כפיים שונות, שאותן הוא מכנה חאלטו־רות
.״היות ואני צוללן מומחה, בניתי
את הגדר בחוף שרתון, המפרידה בין
מתרחצים חילוניים ודתיים. מספיקה לי
ארוחה אחת ביום, אבל על ממתקים איני
יכול לוותר. רוב הכסף מושקע באופנוע.
אני אוכל מה שנשאר אחרי הוצאות
האופנוע. עליז אני לא חוסך. יש לי סטוק
עצום של חלקי חילוף שאותם קניתי
ואספתי עוד כשלא היתד, מודעות לנושא,
׳והיום אני נהנה מכך.״

ב פי סגת
ה עו ל ם
ך בוננזה יש חברה השוקלת 50 קילו *
7גרמים בלבד, ואשר נהנית מהמבטים
הנשלחים אליהם ברחוב .״החברה שלי
יודעת שאצלי האהבה הראשונה זה ה אופנוע,
רק אחר־כך מגיע כל השאר.
שום בחורה בעולם לא ׳תצליח להוריד
אותי מהאופנוע שלי, והיא גם יודעת שלא
כדאי לה בכלל לנסות להעז. היא גם
יודעת שאסור להרגיז אותי — מצבי־הרוח
שלי הם לפי מצב האופנוע.״
בוננזה לא אוהב היום את הנוער
ההולך לאבא העשיר וזה קונה ליו אופנוע.
אותו נער רואה עצמו גבר אם הוא נוסע
במהירות על הכביש. אם יש תקלה,
הוא שולח את האופנוע למוסך ולא יודע
בכלל מה קורה איתו .״אופנוען אמיתי
הוא אדם שירק דם כדי להגיע לאופנוע.
אוכנוען הוא זה שבונה ומשפץ לבדו
ומכיר כל חלק וחלק, יודע היכן כיואב
לו, מרגיש בישבן את המנוע, בשיש
תקלה עוברת ויברציה בכל הגוף. האופנוע
שורף אותך, אתה חלק ממנו.״
החברים שליו הם חברים מילדות שגדלו
כמוהו על אופנועים. הם אוהבים להיפגש
ולהחליף חוויות. השיחות ביניהם יכולות
להישמע משעממות מאוד לאדם מן הצד.
הם מדברים אך ורק על נושא אחד —
האופנוע. והם יכולים לדבר שעות.

חקירה במקום

הרצח ערכו חוקרי המישטרה. השכנים שמעו צעקות
של אשה בחצות הלילה, אך לא ייחסו להן חשיבות,
בחושבם שזהו ריב רגיל בין זונה. וסרסור, המתרחש לא אתת ליד המועדון שבמרתף.

״אנחנו מטיילים עם האופנועים בכל
הארץ. פעם נסענו בלי רשיון כי לא
היה כסף. את הכל השקענו בגרוטאות
שהפכו לאופנועים. המיפלצות שאנשים
קונים היום זה לא זה. הם. מדברים
על מהירות. אני מדבר על איך לסדר
נזילה או ברקסים. כשאני על האופנוע
נירה גל ן:
אני בפיסגת העולם.״
העולם הזה 2311

מוקד

מתאים

חזרה לתחילת העמוד