גליון 2312 מתאריך 23 בדצמבר 1981

קפה טהור טעם טהור.10070 ,
עלית לקחה את הטעם הטוב שבקפה ונצרה אותו בכל גרגר
ספלנדיד!
החרוש הטכנולוגי הנפלא
״קפה נמס המיוצר בשיטת האגלומרציה״ הגיע לישראל.
ספלנדיד !
עתה בא אל שולחנך וטעמו על לשונך...
ספלנדיד !
קנו אותו, כל גרגר...
ספלנדיד !

קפהנחס .־ סו טהור

טוב •7עם קפה

סביבן*

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל•
אביב, רחוב גורמן ,3טל / 3/4 .צ6צצ3צ־ .03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אבנרי עורן־״תכנית: יופי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערבת: ציון צפריר ועגת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיג, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

בגין נגד
כל העול

שלושה!וניס
במטוס

חלום הבלהות של כל מדינה נראה
כמשאת-הנפש של ממשרת־יש־ראל:
העולם כולו עדנו, ואנחנו
נגד בל העולם. על ההגיון המוזר
שמאחרי החלטתו של
בגין לצאת למאבק
נגד הידידה האחרונה
— ארצות־הברית.

הה״כ מחולל השערוריות עקיבא
נוח הפר צו של כית־דין רבני ועלה
למטוס לפאריס — שם היו גם
הידועה כציבור שלו ואשתו החוקית.
הה״ב הפר את
החוק וזכה לגיבויים
של יו״ר הכנסת ו
מישרד־המישפטים.

..אוי שתה

מכות בדרךל שיל טוון

נ ו גרוש ר

1ימה ז ה ״לחזור בתשובה״? בשבוע
* שעבר היה נטוש על כך מאבק בלשני
( במערכת.
בתודעת הציבור מצטיירת תמונתו של
אורי זוהר — בדרן בעל נטייה בולטת
לפורנוגרפיה, שהיה בן־ליילה לבחור-ישי-
בה בעל פיאות וציציות, והנמצא איישם
בשטח־ההפקר בין אגודת־ישראל ונטורי־קרתא.
תמונה
זו מתאימה רק לאיש אחד, ויש
דתיים רבים החולקים על צורה זו של
חזרה ׳בתשובה. על־פי ההגדרה הנכונה,
״חוזר בתשובה״ הוא יהודי בעל השקפת-
עולם חילונית החוזר אל האמונה הדתית,
הכוללת, כמובן, שמירת־מיצוות.
הוויכוח התעורר לגבי שער השבוע ה אחרון,
שהכריז כי אורנה גאון, אשתו של
הזמר הידוע ,״חזרה בתשובה״ .ההרגשה
היתה שהיא הולכת בעיקבות חוזרות־בת־שובה
מפורסמות כמו אורנה בנאי ואלונה
איינשטיין, שתיהן נשים של אנשי-בוהמה
נודעים. ולא היא.
כפי שהסתבר מן הכתבה עצמה (העולם
הזה )2311 היחד, הכוונה לסוג של חזרה־בתשובה
— התעמקות בתנ״ך, סיגנון־לבוש
אחר, אי־נסיעה בשבת, וכר. זה הצדיק
את הכותרת ״חזרה בתשובה״.
אולם אחרי הופעת הגליון הכחישה
אורנה, בזעם רב, כאילו חל אצלה לאח רונה
שינוי כלשהו. יחסה לדת לא הש תנה
לאחרונה, אלא לפני שנים, כאשר
נישאה ליהורם גאון, שהרקע המישפחתי
שלו דתי. אז הפסיקה לנסוע בשבת,
להתלבש בצורה חושפנית וכר. אז גם
הצטרפה לחוג־התנ״ך המישפחתי.
מובן שאין זה עלבון לייחס למישהו
״חזרה בתשובה״ .ולכן גם אין מקום להת נצלות.
אך אני בצטער על השיבוש במי דע,
מה גם שרבים טילפנו אליה אחרי
הפירסום והטרידו אותה בשאלות על הש קפותיה
הדתיות.

״לאה בנ תי

מ ה קו ר ה ״

האיש שהתקש• עם׳ המערכת למח רת
פירסום הכתבה על הוצאתו להורג
של יהודה-אריה לוי, איש לח״י (״הוצאה
להורג בפרדם״ ,העולם הזה ,)2310 לא
היה מוב להזדהות בשמו. אך מתוכן דבריו
היה ברור שפרשת הריגתו של יהודה-
אריה לוי נהירה לו. הוא ביקש לתאר את
הדברים במדוייק, כפי שאירעו בעת הו צאתו
להורג של לוי, בפרדם שליד
רעננה.

להלן דבריו של איש כיתת־היורים

באותו יום, ה־ 15 בינואר , 1948 אמרו
לי: אדם (עימנואל הנגבי ז״ל, בעלה
לשעבר של גאולה כהן ואביו של צחי
הנגבי) קורא לך. באתי, ועם עוד כמה
אנשים הלכנו לקחת את לוי. אני הכרתי
אותו, ידעתי שהוא ראש המחלקה הטכ נית
של לח״י, ולא הבנתי מה קורה.
לקחנו אותו לבית בודד ליד שיכון עמל
העולם הזה 2312

ברעננה. הבית ההוא קיים עדיין,
כמה שידוע לי.
שם שפטו אותו. המישפט נמשך כל
היום. שפטו אותו שלושה. אחד מהם
היה אדם, השני היה בחור מראש־פינה,
שגם הוא נפטר בינתיים, ושכינויו היה
״יוסף הגלילי״ ,והשלישי היה אחד שכי נויו
היה ״לוי״.
אחר־כך -לקחנו אותו במונית, שהיתר׳
איתנו, למקום ליד רמת־הדר. היה שם
נהג שאחר־כך, בד , 1954 נהרג במעלה־עק־רבים,
אחד שהיה עובד עיריית תל־אביב,
אחד שכינויו היה ״זאב״ ואחר־כך היה
קצין גבוה בצה״ל, אחד שכינויו היה
״חוסיד״ (מלשון חסיד) ועימנואל הנגבי.
הורדנו אותו מהמונית. אני לא יודע
אם הוא הבין מה הולכים לעשות לו.
הלכנו לתוך הפרדס, וכשהיינו עמוק ב פנים,
נעצרנו. אדם (עימנואל הנגבי) קרא
לו את פסק־הדין. זאב, זה שאחר־כך היה
בצה״ל, ניגש אליו והוריד לו את המש קפיים.
היתד, פקודת־אש, אבל רק אחד
ירה — זאב. לוי לא מת מייד, והיה צריך
להכניס לו עוד שתי יריות בראש, מקרוב,
וכך זה היה. אלה שלא ירו אמרו שנתקע
להם הנשק, או שהסתירו להם אח שדה״
הראייה.
אחר־כך, בערב, נסע זאב לגשר היר קון,
וזרק את המישקפיים לנחל.
אחרי מילחמת־העצמאות, ב , 1950-קראו
לי לחקירה במישטרה. היו שם שלושה
קציני־מישטרה: אבטיחי, סופר וולפסון.
הם התחילו ללחוץ עלי, ואני אמרתי שמי לאתי
פקודה, ואם רוצים להעמיד אותי
לדין, בבקשה, שיעמידו לדין גם את חיילי
הפלמ״ח שמילאו פקודה וירו בטוביאנסקי.
מאווזר יותר בא אלי מישהו מהשב״כ,
וביקש שאעזור להם לחפש את האחרים
שהיו בכיתת־היורים. סירבתי.
עד באן דברי איש לח״י לשעבר.
בכל תולדות לח״י הוצאו להורג 19
איש, אך רק שניים מהם היו חברי האיר-
גון המחתרתי.
לפני כמה שבועות פורסמה לראשונה
במלואה פרשת הריגתו של איש לח״י,
אליהו גילעדי. אך אם בפרשה זו יש
אנשים המצדיקים עד היום את ההחלטה
להוציא להורג את גילעדי, אין למצוא
אנשים שיהיו מוכנים להגן על פרשת
הריגתו של יהודה־אריה לוי. גם האיש
שהשתתף בכיתת היורים אינו עושה זאת.
אגב, בכתבה נפלו כמה טעויות מצע רות
בתאריכים. במקום אחד נאמר כאילו
הוצא לוי להורג ״לפני 34 שנים, ב־15
בינואר .1934״ מובן שלוי הוצא להורג
ב־ 15 בינואר . 1948
מקטע אחר עשוי היה להשתמע כאילו
פרש דויד רזיאל מאירגון־ההגנה רק ב תחילת
שנות זד 40׳ ,ואז הצטרף אליו
יהודה־אריה לוי. אצ״ל נוסד ב , 1929-ודויד
רזיאל קיבל לידיו את הפיקוד ב״. 1937
לוי היה שייך לאצ״ל עד שהצטרף ללח״י,
כאשר הקים אברהם (״יאיר״) שטרן את
האירגון, שנקרא תחילה ״האירגון הצבאי
הלאומי בישראל״ ,ביוני . 1940

כתבת העוער ז?ג;ידו> :

כתבתהשער האחור :

כמפד״ל החליפו האגרופים המונפים את הידיים
המצביעות כשיטה להשגת השילטון.
העולם הזה חושף את הסיכה האמיתית
לבך שזבולון הכור החליט לצאת
למאבק על השילטון דווקא עכשיו.

להודות באשמה?
בתוכנית הטלוויזיה דילמה עלתה השאלה :
פרקליט היודע שלקחוהו אשם, להורות לו
להודות בבית־המישפט 1כתבת העולם הזד,
לענייני מישפט מנתחת סוגיה זו וקובעת
לא תמיד !

גנו!{נגידות תשומת ואהבה!
המשך סידרת התגובות
על מאמרו
•טל הגבר האוסטרלי,
ש ט ען כי הגשים
אינן מכירות
את גופו של הגבר
ואינן יודעות כיצד
לענג אותו.
האם האם

אומר בראיון מאמן
אלופת הליגה הלאומית
בכדורגל, דויד שווייצר.

צריך

יי בעלי ירה בי!״
סיפורה האישי של מוזן סעד, שנולדה בפורטסמות שבאנגליה,
הגיעה לארץ בגיל 13 ונישאה בגיל 15 וחצי בלונדון,
כשברשותה תעודות מזוייפות. עתה נייסה בעלה לרצוח אותה,
אך פגע בכתפה. הבעל נדון ל־ 18 חודשי
מאסר על נסיון לרצח, ומסוזן נלקחו ילדיה
וביתה.

סינית ־ בשורות אש־ף?
העולם הזה מגלה את סיפור גילגוליה של
התינוקת המפורסמת ביותר של מילחמת מואץ,
הבדואית סיניה, שנישאה לרופא בדואי שהיה
אסיר ביטחוני בישראל, וחיה באיטליה.

המישטרה נגד אנשי חדוות

אנשי סניף בפר־סכא של תנועת החרות מאשימים: שר־האוצר
יורם ארידור הפעיל נגדם את המישטרה. כסניף
סוערות הרוחות: מתנהל מאבק של ״רומנים נגד עדות-
המיזרח״ ,כאשר הראשונים זוכים בתמיכת ההנהגה? .״

הדוגמנית משכונת העוני חווה לוי נישאת לתעשיין: נישואי סינדרלה 46 64 אשתו של השחקן אשר צרפתי תובעת: עזוב את, הבית : 71 הרב עדי עשכי על משמעות חג החנוכה: הדרך לאבדון :

חדורי קבועים: כמדינה תשקיף
אתה והשקל מכתבים תשבץ
פורום — דוב

14 18 ירמיה נגד אברהם

יפה

חשבון עוכר ושב
אנשים כעולם
עולם קטן — פולין,

מצריים,
זימבאבווה אנשים — מישאל בזק: גנגר עולה
ויורד

ממסיבה למסיבה כלונים הנידון — פידל שרון

יומן אישי
תטוס מברסט־לי־טובסק, שיטת רק־כך, היונים התוק־פניות
ו״כוח אדם״
קולנוע — הגשר על נהר קוואי
והבימאי דייוויד לין

שידור מדריך שידורים
רחל ,!,מרחלת
איש ממאדים הורוסקופ נמר של נייר —

זה היה העולם הזה שהיה
ספורט
מה הם אומרים -ארל ויליאמס,

האקספרס הפא־
.טאגוני הישן של פול תרו

דודו טופז, מאיר וילנר

במדינה
העם
ג 1גרבא, ג 1גרהדך
שוב הוכח: העיתונות
מנצחת כשהיא לוחמת.
אריה גנגר ויתר על המישרה
בצמרת מערכת־הביטחון. לאריק
שרון לא היתה ברירה: הוא הבין
כי מחיר המינוי עולה בהרבה על
התועלת שבו לגביו.
היה זה ניצחון מזהיר של דעת־הקהל.
שוב הוכח כי התקוממות
מוסרית אמיתית של הציבור, בהנ הגת
עיתונות לוחמת הממלאה את
שליחותה, יכולה לשנות דברים
במדינת־ישראל.
אם ניצחונות כאלה הם מעטים
ונדירים, יש לכך רק סיבה אחת :
חוסר הדבקות של העיתונות, ושל
דעת״הקהל בכלל, במשימתן, ב מאבק
על הרמה המוסרית של
מדינת־ישראל.
גשרים תקינים. גג גר הלד
כסי שבא: בענן של התחסדות.
הוא העמיד פנים כאילו הוא
מבקש עבודה בישראל, אחרי ש שרף
אחריו את הגשרים באמריקה.
היה זה עלבון לאינטליגנציה. גנגר
לא התכוון לקבל כאן עבודה כל שהי,
אלא את המינוי שהועיד לו
אריק שרון, ושפתח לפניו אפש רויות
כבירות. הוא לא שרף שום
גשרים. מישרתו בארצות־הברית
היא מטעם המיליונר״היורד משולם
ריקלים, הפטרון הכלכלי של אריק
שרון, ולא תהיה לגנגר כל בעייה
בקבלת מישרותיו בחזרה.
אין שמץ של אמת בטענה כי
הפרשה מוכיחה שאין ישראל מעוג־יינת
בשיבת היורדים. כל יורד
חוזר מתקבל בה בברכה — אלא
אם כן הוא מבקש, כפרס על ירי דתו,
לנהל את ענייני ישראל.

והממשלה
רסחי, הה־סטגריה
רו קדת
שלוש פעמים תוך•
זמן קצר נכש7
אריק שדון ההמשך יבוא.
נדמה לי כי ההיסטוריה היהודית
דומה לבצק. אפשר ללוש אותה,
לגלגל אותה אנה ואנה׳ להכניס
אותה לכל תבנית שהיא.
לפני שבועיים הכריז אריק שרון
הכרזה גראנדיוזית: מיזכר־ההבנה
עם ארצות־הברית, שעליו חתם
זה עתה, הוא ״מיסמך היסטורי״.
השבוע קרע מנחם בגין באופן
מילולי את ה״מיסמך ההיסטורי״
וקבע כי ״עם ישראל חי 3700 שנה
בלי מיזכר־ההבנה, ויוסיף לחיות
בילעדיו עוד 3700 שנה.״
כך רוקדת ההיסטוריה לפי חלילו
של בגין.
מילחמת שוורים. הקורבן
האמיתי של התמוטטות היחסים עם
ארצות־הברית (ראה מיסגות)היה,
בזירה הפנימית, אריאל שרון. הוא
האיש שחתם על מיזכר־ההבנה, ו-
שהטיף להשקפת־העולם שעמדה
מאחוריו (ראה הנדון) .קריעת ה־מיזכר
כפיסת־נייר חסר־ערך מג מדת
את מעמדו.
אין ספק שיצחק שמיר, מתחרהו
על הירושה, אכן רצה לפגוע ב-
אריק, כאשר האשים כי מיזכר־ההבנה
הפך את עם־ישראל ל״בן-
ערובה״.
היתד, זאת המפלה השלישית של
אריק תוך זמן קצר. תפיסתו ב שטחים
הכבושים (המינהל האזרחי,
גיבוש המנהיגות ״המתונה״ ,שמי רת
השקט) התמוטטה תוך ימים
מעטים במיבחן המציאות. מינויו
של אריה גנגר כעוזרו הבכיר הוכ של
על־ידי דעת־הקהל הנזעמת
(ראה לעיל) .כמו במילחמת־שור
רים, ממתינים עתה מתחריו ויריביו
לגיחתו הבאה.

ף} עולם לא היתה

לכן הגיש גם אייזנהואר אולטי מטום
לבן־גוריון. מחוסר ברירה
התקפל בן־גוריון, יממה אחת ביל־בד
אחרי שהכריז על מלכות יש ראל
השלישית ״מדן עד יוטבתה״
(האי טיראן, במינוח הבן־גוריוני) :ן
הוא התחייב להחזיר בלי תנאי את ״
כל השטחים שכבש.

עוד שיחה

— 1כזאת.
הסיגנון לא היה מייוחד־במינו.
בשנות ד,־30׳ נהגו דיקטטורים אי רופיים
לזמן אליהם את שגריריהן
של מדינות שכנות, להטיח בפניהם
מונולוגים ארוכים של זעם מפוברק
וצדקנות מתחסדת, לפרוץ בהת קפים
של חימר, ולשלח אותם מעל
פניהם, רועדים וחיוורים, כדי ש ידווחו
על כך לממשלותיהם.

זה היה לקח ברור. אך בגין נכנס
לאותה המלכודת.

המעשה הישראלי עורר!
בוושינגטון רוגז ככיר. היו׳
לכך סיכות טובות מאוד
וצפויות מראש.

בתקופה מסויימת, אפלה מאוד,
בתולדות האנושות, היה זה הסיג־נון
הדיפלומטי המקובל.

אך ככל המיקרים האלה
דיכר כך מנהיג של מעצמה
גדולה אל הנציג האומלל של
מדינת־זוטא חסרת-אונים.

הקמת הדיקטטורה הצבאית ב פולין,
בהשראה סובייטית, הנחילה
לאדצות־הברית יתרון מדיני ותע מולת,
כביר. הדבר יכול היה לחסל
את התנועה הפאציפיסטית הגואה
בארצות נאט״ו ,,לשתק את המינד
לגות הקומוניסטיות באירופה, ל חזק
את תדמית ארצות־הברית כ נושאת
אור החרות בעולם. לכן
היה לארצות־הברית עניין חיוני
בהתמקדותה של תשומת־הלב ה עולמית
במשבר הפולני.

המייוחד בשיחה שהתקיימה ב יום
הראשון השבוע בירושלים
היה שהפעם התהפך המצב: כך
דיבר ראש־הממשלה של מדינה
בת שלושה וחצי מיליון תושבים
אל נציג המדינה החזקה ביותר
בעולם.

זה יכול היה להיות מצחיק
— אכל זה לא הצחיק
איש. ההרגשה היתה שראש
ממשלת־ישראל, שהפך
שליט־יחיד, איכר את עשתונותיו.
היו שהישוו אותו,
כלחש, למנהיג מפורסם
קד׳אפי, מועמר אחר :
״המשוגע מלוכ״.

המעשה של בגין הרם את הכל, .
הכל הישוו אוטומטית את מעשיו 1
של ראש־הממשלה הפולני בפולין
עם מעשיו של ראש־הממשלה ה־ 1
פולני של ישראל. ארצות־הברית ׳
ירדה, ביני העולם, לרמתה של
ברית־המועצות, כבעלת־חסות של
מישטר־דיכוי. תשומת־הלב העו למית
וכותרות העיתונים התפצלו
בין מאורעות פולין ורמת־הגולן.
התמונות של ריכוזי צד,״ל בגולן
התחרו עם התמונות של ריכוזי
הצבא הסובייטי בגבול פולין. מ ד
עצת־הביטחון גינתה את ישראל.

• מיזכו א״וותבווו
ך*׳ יה ה כגין ״במיטבו״ .הוא
י י דיבר אל סם לואיס, השגריר
האמריקאי, שהקשיב לדבריו בחיוך
קפוא ובפה סגור.
בגין הטיח בפניו 3700 שנים של
היסטוריה יהודית, את האינקוויזי ציה
הספרדית, את מילחמת אצ״ל
בבריטים, את פיצוץ מלון המלך־
דויד, את האנטי־שמיות. לא חסר
הרבה, והיה מאשים את ארצות-
הברית גם בשואה ובששה מיליון
הקורבנות.
כל זה בא ימים מעטים בילבד
אחרי שממשלת־ישראל חתמה על
מיזכר־הבנה עם ארצות־הברית, ש בו
התחייבה לשרת את האינטרסים
האמריקאיים בכל רחבי העולם.
שישה ימים לפני השיחה בירושלים
הכריז אריאל שרון, שנכח בשיחה,
על כל המרחב מהודו ועד כוש
כעל המרחב האסטראטגי, שבו תפ על
ישראל כשותפה של ארצות-
הברית (ראה הנדון).
איך אירע מהפך כה קיצוני תוך
ימים כה־מעטים, שבהם לא אירע
שום מאורע אשר, שינה את ה אינטרסים
של הצדדים 7

היתה זאת הצטכרות של
מישגים, השופכת אור מפחיד
על הדרך שכה מתקבלות
כיום החלטות כישראל.
הדבר בא לידי ביטוי בפסוק
אחד שאמר ביום הראשון שר־החוץ,
יצחק שמיר :״לא עלה על
הדעת,״ אמר ,״שנהיה בני־ערובה
למיזכר־ההבנה.״

האמת היא הפוכה: זהו
הדכר הראשון שעלה על
הדעת. כשאך חתמה ישראל
על מיזכר-ההכנה האומלל,
אמרו כל הפרשנים הרציניים
כי המיסמך הזה יככול
מעתה את ידיה של ישראל.
הדבר לא נאמר במיסמך עצמו.
לא היה גם צורך בכך. כי לאקט
מדיני יש הגיון משלו. כאשר מו פיעה
ישראל במרחב ובעולם כ־בעלת־ברית
רשמית של ארצות־הברית,
נושאת ארצות־הברית ב אחריות
למעשיה, גם אם לא נאמר
הדבר בשום מקום במפורש. היה

העובדה שישראל לא נועצה מ ראש
עם ארצות־הברית ולא קיבלה
את אישורה למעשה כה מרחיק לכת
הגבירה את הזעם האמריקאי. הס ברו
של בגין ללואים — ״כוונתנו
היתד, שלא להביך אתכם
נשמע כלעג המוסיף חטא על פשע.

צפוי שאחרי כל מעשה שלילי של
ישראל יטילו הערבים והסובייטים
את האחריות על וושינגטון. במילא
גבר במידה ניכרת עניינה של
וושינגטון במניעת מעשים ישר אליים
העלולים לפגוע באינטרסים
האמריקאיים. המיזכר העניק ל־ארצות־הברית
בעקיפין — אך ב צורה
החלטית — זכורדוטו על
מעשי ישראל. ישראל אכן הפכה
בת־ערובה למיסמך.
זה היה ברור לכל בר־דעת. אך
נראה שזה לא היה ברור למנחם
בגין, לאריאל שרון וליצחק שמיר.
כדברי שמיר :״זה לא עלה על
הדעת.״

כך הפך ״מיזכר ההבנה״
— תרגום משובש של מו־שג־סלאנג
דיפלומטי אמריקאי
— למיזכר־אי־ההכנה.

• ״אוקאזיון״
בשוק הבישובשיס
י-ההכנה התגלתה במהי-
\ 1רות־שיא ביגלל טעותו ה גדולה
של מנחם בגין.
בצאתו מביודהחולים, ביום ה שני
בשבוע שעבר, היתה לבגין
הברקה. באותה שעה כבר היה ב עיצומו
מסע־הדיכוי של המימשל
הצבאי החדש בפולין. העולם כולו,
וארצות־הברית במיוחד, היו מרו תקים
למתרחש בארץ־מולדתו ה אומללה
של בגין. הוא החליט ל נצל
את ה״אוקאזיוך ולספח את
רמת־הגולן לישראל.

היו גורמים נוספים לעיתוי זה.
בין השאר: בגין רצה לנצל את
ההתאפקות־מאונס שגזרה מצריים
על עצמה עד לנסיגה הישראלית
הסופית מסיני. הוא רצה לחזק את
תדמיתו כמנהיג לאומני קיצוני
ערב ביצוע הנסיגה. הוא רצה לנצל
את המצב העגום במיפלגת־העבודה
המסוכסוכת. אך הגורם העיקרי ל עיתוי
היה המשבר בפולין.

היה זה מישגה קלאסי.
גרוע מזה: זה היה מישגה
שככר נעשה פעם. בגין סירב
ללמוד מנסיון הזולת.
כאשר התנפלו הסובייטים על
הונגריה, בסתיו , 1956 ניצל דויד
בן־גוריון את ההזדמנות ותקף את
מצריים. הוא סבר כי ברית־ד,מו עצות
עסוקה, וכי ארצות־הברית
תשמח אם תנחית ישראל מכה על
גרורה סובייטית (מצריים של אז).
הוא היה בטוח כי נשיא ארצות-
הברית, דווייט אייזנהואר, לא יר צה
ולא יוכל להגיב, מה גם שהיה
עסוק באותה שעה גם במערכת־בחירות.
קרה
ההיפך הגמור. הסובייטים
שמחו על המעשה הישראלי, ש הסיח
את הדעת מן הפעולה הברו טאלית
שלהם בבודפשט. הם הגישו
אולטימטום לישראל ולבעלות־בריתה,
בריטניה וצרפת. חמתו של
אייזנהואר בערה בו להשחית —
לא רק מפני שישראל הפריעה לו
במערכת־הבחירות שלו, אלא גם
מפני שהפעולה הישראלית גזלה פוליטי יתרון
מארצות־הברית
כביר. ביגלל התוקפנות הישראלית
לא יכלה ארצות־הברית לנצל את
תוצאות הפלישה הסובייטית להונ גריה.

כגין
ניצל ״אוקאזיון״.
ופכר שהוא סוחר ממולח.
לאחר־מעשה התכרר כי לא
.היה כאן אוקאזיון, אלא
להיפך. אי־אפשר לספח ארצות
כשיטות המתאימות
לשוק־הפישפשים.

• להגיב ־

ועוד איר י
ך* תגוכה האמריקאית לא
* ״ היתה רק תוצאה של התפרצות
הזעם הלוהט, שנוסף על המיש־קעים
הקודמים. היה בה גם הגיון
פוליטי קר.
בעיקבות מיזכר־ההגנה, שאר־צות־הברית
לא רצתה בו מלכתחי לה׳
אכן מטילים עליה הערבים את
האחריות למעשי־שראל. הדבר
מחליש ׳את מעמדם של המישטרים
הפרו־אמריקאיים במרחב, מעניק
במאבק על דעת־הקהל הערבית
יתרון גדול למדינות כמו סוריה
ולוב.
כדי לצמצם את הנזק, החליטה
ארצות־הברית להצביע בעד ה הצעה
הערבית במועצת־ד,ביטחון
— הצעה שאיימה, בפעם הראשונה,
אם כי בעקיפין בילבד, על נקיטת
סנקציות נגד ישראל.
בניגוד למעשים קודמים של בגין
— הפצצת הכור הגרעיני בבגדאד
והפצצת מישרדי אש״ף ברובעי־המגורים
בביירות — הסיפוח אינו
פעולה חד־פעמית, שאי-אפשר ל השיבה.
הסיפוח הוא מצב מת משך,
ועל כן הוא ניתן לביטול.
בכך התמקדה החלטת מועצת

הביטחון, שארצות־הברית הצטרפה
אליה.
העונשים האחרים היו בעלי מש מעות
כלכלית מוגבלת, ונועדו ב עיקר
לצורכי הפגנה בעיני הער בים.
וושינגטון ביקשה לבטא ב צורה
בוטה ובולטת את התנגדותה
למעשה הישראלי.

הנסיון הקודם מראה כי למע שים
הפגנתיים אלה אין אופי מת משך.
הם מוטלים בעיתוי מסויים,
כדי להפיס את דעת־הקהל הערבית
ולעזור למישטרים הערביים הפרו־אמריקאיים
בוויכוח הפנים־ערבי.
אחרי כמה שבועות או חודשים
ניתן לבטלם בשקט.
המדיניות הנבונה מצד ממשלת-
ישראל, על פי תפיסותיה, היתה
לקבל את הדברים בשקט, להגיב
בהודעה סתמית, ולהמתין לביטול
הגזרות.

אודם מנחם כגין לא היה
מסוגל לכר• שום דבר אינו
קשה לו יותר מאשר לשכת
כשקט. הוא הגיס — ועוד
איד•

• אינקוויזיציה
ואנמי־שמים
^ התפרצות המונולוגית של
בגין באוזני השגריר לואיס
לא היתד חשובה כשלעצמה. אך
היא לימדה הרבה על דרכי־המח־שבה
ונתיבי־ההגיון של בגין עצמו.

י• ״האם אנחנו נזדינת־ואסאלמז
שלכם? האם אנחנו רפובליקת־בננות?
האס אנחנו נערים בני
, 14 שאס אינם מתנהגים כהלכה
מכים על אצבעותיהם?״
יחסי אמריקה־ישראל אכן דומים
עתה במידה רבה ליחסי ריבון־
ואסאל .״ואסאל״ הוא מונח לאטיני
)מימיקהביניים, והוא מתאר את
מעמדו של אציל נמוך יותר כלפי
אציל גבוה יותר בסולם הפיאודלי.
הדוכס היה ואסאל של המלך, ה רוזן
היה ואסאל של הדוכס, וכר.
הוואסאל נהנה מחסות האציל ה בכיר,
המעניק לו ניכסי־קרקע, ו חייב
בתמורה שרות בימי־מילחמה.
זהו תיאור די נאמן של מצב ישר אל,
על פי מיזכר־ההבנה.

הוא לא נועץ בכנסת כאשר הח ליט
לחתום על הממכר, ואז נכפה
הדבר על הממשלה ליד מיטתו של
בגין המעולף־למחצה, מבלי שה שרים
יכלו לקרוא את המיסמך ב עיון.
עתה בוטל המיסמך, שוב בלי
אישור הממשלה והכנסת.
• ״ננס ישראל חי 3700 שנה
בלי מיזכר־ההבנה עם אמריקה,
ויוסיף לחיות בילעדיו עוד 3700
שנה.״
זוהי התבטאות ילדותית. הקשר
בין אברהם אבינו ובין מנחם בגין
קלוש מאוד. במשך רוב 3700ה שנים
חי עם־ישראל בגולה, ורק
בחלק קטן מאוד של הזמן היה
בעל עצמאות ממלכתית.

אם יכולה ישראל לחיות
כלי מיזכר-ההכנה — מדוע
חתמה על מיסמך אומלל זה,
המכניס אותה רישמית לעימות
עם ברית־המועצות צ
• ״כאשר אנו לחמנו (בגנרל
בארקר, מפקד הצבא הבריטי בארץ
בימי מילחמת אצ״ל) ,אתם
קראתם לנו טרוריסטים.״

איזה עניין היה לכגין להזכיר
לעולם שפעם קראו לו
ולאנשיו טרוריסטים —
כדיוק כפי שהוא קורא כיום
לפלסטינים ץ
ומה הטעם בהזכרת העובדה ש אותו
בארקר קרא פעם, בפקודת־יום
לחייליו ,״להכות את היהודים
על הכיס״ ? בארקר נחשד אז,
בצדק, בנטייה אנטי־שמית. ואכן:
• ״עיסקת־הנשק עם סעודיה
לוותה במערכה אנטי־שמית מכו ערת.״
כאן
מוציא בגין מן המחסן את
הנשק החלוד ביותר — הטענה
שכל מי שמתנגד למעשיו הוא
אנטי־שמי. הוא לא אמר בפירוש
כי רונאלד רגן ואנשיו הם אנטי שמים
— אך הדבר נרמז בבירור
בדבריו.

יתכן כי סיסמה זו תעזור
כגיוס היהודים האמריקאיים
התמימים לעזרת כגין. אך
זוהי גם הכרזת-מילחמה על
הכית הלכן, שלא יוכל לש
ראש־הממשלה
רפובליקת
בננות

כוח ולסלוח
ראה זו.

אך בגין החמיר אותה באסוסי־אציה
היסטורית:
• יש אומרים שצריכים סי!
<1ת £0$01 את החוק שהתקבל בכנסת.
זהו מושג מימי האינקוויזי־

ישראל אינה רואה את
עצמה כקהיליית־כננות —
תיאור של מדינות מסויימות
כמרבז־אמריקה. אך הדרך
שכה התקכדה ההחלטה על
סיפוח־הגודן סיווגה אותה
כמדינה מסוג זה.

החוק אשר התקבל ברוב
של שני שלישים...״
זה נכון בקושי באופן פורמלי.
אך למעשה התקבל החוק ב־61
קולות, שהם מחצית הברייהכנסת
ועוד אחד. כל האחרים — מצבי־עים־נגד
,,נעדרים ונמנעים — הבי עו
על פי דרכם את התנגדותם. ב־מישאל
דעת־קהל הביעו רוב הנש אלים
את התנגדותם לחוק, לפחות
בעיתוי זה.

יחסי־הכוחות בין ישראל ואר-
צות־הברית מונעים מראש שות פות
אמיתית. אין שותפות בין זבוב
ופיל, וגם לא בין שועל ואריה.
בחתמה על מיזכר״ההבנה, קיבלה
ישראל על עצמה את עול המיש־מעת
של ארצוודהברית.

• ״מי שאוסר (שסיפוח הגולן
פוגע בהחלטה )242 לא קרא את
ההחלטה או שכח אותה או לא
הבין אותה. נשמת ההחלטה היא
משא־ומתן לקביעת גבולות בטוחים
ומוכרים. סוריה הודיעה שלא
תנהל איתנו משא־ומתן, שאינה
מכירה ולא תכיר בנו, ובכך הוציאה
מ־ 242 את נישמתה.״

• ״שוס חרב דאמוקלם לא תהיה
תלוייה מעל לראשינו. אנו רושמים
לפנינו את העובדה שביטלתם את
מיזכר־ההבנה״
דאמוקלס (דל״ת קמוצה ולא
צרוייה, כפי שביטא מזכיר־הממ־שלה
בטעות את השם) היה ב ך
חסותו של דיונים, מלך סיראקום.
בשעה שאירח אותו כיד־המלך,
תלה המלך מעל לראשו חרב בעז רת
שערה של סוס, כדי לרמוז על
תהפוכות הגורל. מיזכר־ההבנה
תלה מעל לראשה של ישראל שתי
חרבות כאלה: האיום בפעולה
סובייטית בעת מילחמה והאיום ב ווטו
אמריקאי על מעשיה.

כיטדל מיזכר־,ההכנה כאורח
חד־צדדי על־ידי כגין, גם
כדכוש השקוף של ״אתם כי־טלתם״
,כדי החלטה כלשהי
שד הממשלה, הוא מעשה של
חוסד־אחריות הקוכע כי
עתה שולטת כישראל ה־קאפריזה
של איש אחד.

האשמה
נו ציה.
אבותינו עלו על המוקד ולא
111)11118 של אמונתם.״
(בלאטינית

1<1ז110$01
€־€111$<101ש ,£כלומר: לחתוך מ חדש)
היא מילה פשוטה, בשימוש
יומיומי, ואין לה כל משמעות
דתית או היסטורית מיוחדת. ב העלותו
טענה זו מעלה בגין את
סיפוח הגולן לדרגתם של עיקרי־אמונה,
שעליהם נהרגו יהודים בימי
האינקוויזיציה. זוהי חוצפה כלפי
ההיסטוריה היהודית.

זוהי אמירה חמורה כיותר.
ההקדמה היא בגדר חוצפה
פשוטה, מכיוון שהיא מייחסת ל אלכסנדר
הייג, לקספר ויינברגר,
ליועציהם, ואולי גם לנשיא רגן
עצמו, שיכחה, טימטום או בורות.
בראש ההחלטה 242 מתנוסס
עקרון־הברזל שאין להשלים עם
כיבוש שטחים במילחמה. עיקרון
זה הופר לחלוטין על־ידי סיפוח
הגולן.

השגריר לואיס
חרב דאמוקלס

דובר בהחלטה על משא״ומתן ל קניית
גבולות בטוחים ומוכרים.
לא נקבעה מיגבלה של זמן למשא-
ומתן זה. אי־הסכמת צד כלשהו

לניהול משא־ומתן בשלב כלשהו
אינו מבטל את ההחלטה. הוא יכול
להצדיק, לכל היותר, את המשך
הכיבוש עד להשגת הסכם.
הטיעון כולו מופרך מיסודו, ו מתאים
לתעלולים של עורו־דיו
מפוקפק.

אך יש כפיסקה זז הודעה
כיכדת־מישקל, היא יכולה
להתפרש ככיטוד ההחלטה
צ4צ כולה.
החלטה זו, שהתקבלה על-ידי
ממשלת גולדה מאיר בניגוד מוח לט
לדעתו של בגין, היא הבסיס
להסכמי קמם־דייוויד ולכל מע־רכת־היחסים
של ישראל עם ה עולם.
לביטולה — שוב בלי הח לטת
הממשלה והכנסת — יש הש לכות
מרחיקות־לכת.

• העולם
מרו נגדנו
^ גוכתה של ממשלת־ישראל
י על התגובה האמריקאית קרו בה
להכרזת מילחמה על הנשיא
רגן ואנשיו, תוך קריאה ליהודי
ארצות־הברית, ובאמצעותם למערך
הפוליטי האמריקאי, להתקומם נג דו.

לפני
שכועיים, כחתמה
על מיזכר־ההכנה, הכריזה
ישראל מילחמה על כרית
המועצות. השכוע הכריזה
מילחמה על ארצות־הכרית.
המכריז היה איש אחד — מנחם
בגין. מיפלגתו השבויה, ממשלתו
הרופסת, האופוזיציה המגוחכת —
הכנסת העלובה — כולם נגררים
אחריו.

;הנכואה העליזה — ״העולם
כולו,נגדנו 1״ — מגשימה
את עצמה.

קסטות ־ אגרופים -זעקות? -דו ח
נו נראתה המאבק על השילטוו במפר?

עיתון כנשק

מניף אחד הצירים שלא הניחו לו לעלות לאולם שבו
התקיימה ישיבת הוועד־הפועל. הסדרנים התירו את העלייה
רק למי שהיו מצויידים באישור. חברי תמ״י, שלא קיבלו אישורים, התגנבו בדלת צדדית.

המדרגות ,״בבקשה, בבקשה, תעלה,״ קרא
לעברו. הסדרנים הכחישו את טענתו של
המר שלא הניחו לו לעלות לאולם שב קומה
השלישית. הם נ שכח על־ידי האיש
החזק של סיעת למיפנה, רפאל בן־נתן,
שהורה להם לא להכניס איש ללא אישור־כניסה.
הסדרנים אמרו שכאשר זיהו את
המר, היו מוכנים להניח לו לעלות. המר
לא הסכים לעלות.
גרם המדרגות היה צוואר הבקבוק. אך
מהומות היו גם באולם שמאחור. שם היו
תיגרות ידיים קלות וחילופי צעקות. ה
עילה:
סירובם של אנשי המזכירות לחלק
כרטיסי־ציר וכרטיסי־כניסה ל־ 22 מחברי
הוועד־הפועל, שלפי טענת למיפנה הם
אנשי תמ״י.
אך הנסיונות למנוע את עלייתם של
אלה היו ללא הועיל. מימין לגרם המדרגות
היתד .״דרך בורמה״ — כניסה צד דית
שבה לא ניצב איש כדי להשגיח על
היוצאים והבאים. היתד, שיטה נוספת:
מישהו מאנשי סיעת הצעירים אסף מ חבריו,
שכבר נמצאו באולם למעלה, את
אישורי־הכניסה שלהם, והגניב אותם למ

אם אולם הכניסה של בית בני-
יי ברית בתל־אביב ידע מעודו מחזה
כזה. ביום חמישי שעבר, לקראת ישיבת
הוועד הפועל של המפד״ל היה האולם
גדוש ומלא בחובשי כיפות. בסמוך לגרם
המדרגות, צמוד לקיר, ניצב שר־החינוך
בממשלת ישראל, זבולון המר, כשהוא
חיוור לא פחות מן הקיר שמאחוריו. ה סדרנים
שניצבו על גרם המדרגות דחפו

את סגן־ראש־עיריית לוד מטעם המפד״ל,
יוסף כנפו, שלא היה מצוייד באישור כני סה
וניסה לפלס לעצמו בכוח דרך ב מעלה
המדרגות. האנשים שניצבו ליד
כנפו נדחפו אף הם לאחור, ומרפקיהם
פגעו בשר, שנסוג אל קומת המרתף.
אחר־כך, כשעלה המר למעלה, ראה
כיצד מפנים הסדרנים דרך לנהגו של
השר יוסף בורג, אף שלא היה מצוייד
בכרטיס כניסה. המר איבד את שלוותו,
ופניו האדימו מכעס. הוא צעק לעבר
הסדרנים :
״לנהג של שר אתם נותנים לעלות,
ולשר אתם לא נותנים לעלות י אם היה
בא לכאן מנחם בגין, גם לו לא הייתם
נותנים להיכנס בלי אישור־כניסה של ב ך
נתן?״
אחד הסדרנים גחן לעבר המר, תפס
בשרוול המיקטורן שלו, ומשך אותו לעבר

ן שוטרים בהיכל

חוזר
שר הפג ס והדתות
|1 1 11171 * 1 1 1
לשבת במקומו בהתכנסות
#1 11 1 1 .1ע 1י 1יייייי
הנפרדת שקיימה סיעת למיפנה. מימין ניצב האיש החזק של סיעת

כל אחד מהצדדים הניצים האשים את יריבו שהוא
האחראי להזמנת המישטרה. השוטרים לא התעכבו
במקום והסתלקו מייד. משמאל: הסדרנים מסרבים להתיר לאיש המפד״ל לעלות
לאולם בטענה שבאישור שהוא מציג להס כבר נעשה שימוש פעס אחת.

למיפנה, רפאל בן־נתן. בורג נהאה כמשתחווה, או הוא אינו
מוכן להיכנע לזבולון המר ולצעירים. בישיבת חסימה התקבלה ללא
עוררין המלצתם של בן־נתן ובורג להסכים לכינון ועדת־בוררות.

־ כתב י ־פלסתר ־
העשוי להביא לסונה
טה, כדי לאפשר לאנשים שלא קיבלו
כרטיס־ציר לעלות,
סגן שר־החוץ, יהודה בן־מאיר, היד,
פעיל מאוד בתביעה להתיר את עלייתם
של האנשים שבן־נתן לא התיר להם להי כנס•
״קודם לתת להם כרטיס־ציר, ואחר-
כך, למעלה, נברר אם מותר להם להצ ביע׳״
אמר. מישהו מאנשי למיפנה זרק
לעברו :״אלה לא כרטיסי־ציר, אלא כר-
טיסי־שופט. האנשים של אבו־חצירא יהיו
שופטים בין המר ובורג במפד״ל.״
ישיבת הוועד־הפועל של המפד״ל,
המונה 272 צירים, היתד, אמורה להכ ריע
בידי מי יהיה תיק הדתות: בידי המר,
או בידי בורג. בסופו של דבר התברר
שהמהומה למטה היתה מיותרת, משום

באולם הכניסה של בניין בני־ברית
התנהלו ויכוחים זועמים,
שלוו בתנפות אגרופים, ולא פעם גם בחילופי מהלומות. האשה

המדרגות

היוו את צוואר הבקבוק.
דויד כנפו
(בעל הכיפה הלבנה במרכז) מנסה להתגבר
על הסדרנים בבית המפד״ל בתל־אביב.

שהצבעה לא נערכה באותו ערב. אך אם
ביקש בן־נתן להצביע לפני חברי המפד״ל
על העובדה שזבולון המר והצעירים מת בססים
על תמיכת אנשי אבו־חצירא —
הצליח ללא ספק לעשות זאת על־ידי
הצבת הסדרנים, וגרימת המהומה.
למעלה, בחדר הישיבות הצר וד,מאורך,
היתד, האווירה סוערת לא פחות. הצירים,
שלא ידעו על ״הבישולים״ שמאחרי ה קלעים,
היו בטוחים שבישיבה זאת ייגזר
דינה של המפד״ל לשבט או לחסד: האם
תתפלג — או תישאר מאוחדת.
ואז, לפתע, שעה תמימה אחרי שהישיבה

אשר במרכז מתווכחת בזעם עם הגברתן אשר ממולה, כאשר
מן הצד משקיף בחיוך איש הצעירים, יוסי שחר מחיפה.
האווירה למעלה, בחדר־הישיבות, היתה סוערת לא פחות.

היתד, אמורה להתחיל, עלה על הבימה
רפאל בן־נתן, והכריז :״סיעת למיפנה
יוצאת להתייעצות.״
בעיקבות למיפנה יצאו גם הצעירים
ותומכיהם בסיעת ליכוד־ותמורה, שהיתד,
סיעתו של אהרון אבו־חצירא, ונותרה
כצאן ללא רועה אחרי ששר־הדתות־לש־עבר
פרש מן המפד״ל.
בשתי ההתייעצויות המקבילות יצא ה מרצע
מן השק. בישיבה זאת לא יוכרע
גורל המפד״ל. עדיין לא. ארבע הסיעות
הקטנות במפד״ל, הנמצאות בתווך בין
(המשך בעמוד )71

ה מסחריס

הרב חיים דרוקמן
(למעלה) שהתפטר,
.והרב סלומון, היורש־המיועד של בורג.

לעצור את הנסיגה

בישיבת סיעת הצעירים
ואנשי סיעת
ליכוד־ותמורה ניהלו את ההצגה השר זבולון המר וסגן־השר

יהודה בן־מאיר (משמאל) .הסר ביקש להרגיע את הצעירים
שחלק מהס התבטאו בחריפות נגד הצעת הסיעות הקטנות,
והסביר שאין ברירה, ויש להסכים להחלטות הוועדה.

נשא 1ד ח ״ ן ־
בסוסהואשתה.
הו שנו ת שוו בנ ה ר
11.200 תינוקות וילדים
נמצאים במעונות ויצו.
4300 תלמידים מתחנכים
בפנימיות ובבתי הספר של
ויצו 17000 .בני נוער מבקרים
במועדוני הנוער שהקימה
ויצו. למישהו היה אכפת.

לפני שאורי למד לדבר
הוא למד מה זה מכות.
העובדת הסוציאלית
שראתה את גופו הקטן. מלא
חבורות. הזדעזעה. כך הוא
הגיע למעון של ויצו.
כשהראו לו צעצועים. בפעם
הראשונה. הוא שבר אותם.
כשרחצו אותו הוא
צרח מפחד.

במדינת ישראל יש עוד
רבבות ילדים החיים מתחת
לקו העוני ואלפי ילדים
שהוריהם לא מתפקדים.

שנה עברה עד שאורי חייך
בפעם הראשונה. זאת הייתה
נקודת המפנה.
היום הוא ב! שלוש,ילד
שובב ומלא שמחת חיים.
כמו כל הילדים.

אנחנו רוצים להגיע
אליהם. בעזרתו

תרום למגבית השנתית של ויצו במבצע ״ויצו תרום״ שיחל ב־.5.1.82
וימר יעקבסון טמיר

אבי עופרים, שהוציא לאחרונה תקליט מצליח, כותב
את סיפרו בארץ, יחד עם העיתונאי הגרמני
אברהארט פוקס. שם הספר: מחיר השנים הפרועות.

נגד 3103
קבוצת תושבים דתיים, תושבי צפון תל־אביב,
מבקשים להגיש תביעת דיבה נגד
סגן־ראש־העיר מטעם המפד״ל, חיים בסוק.

תוגוון י ך
בגין משתמש
בגלולות ..דיחיום״
את מצבי־הרוח המשתנים של ראש־הממשלה, מנחם
בגין, אפשר לייחס לגלולות־ההרגעה מסוג ליתיום,
שבהן הוא משתמש. בגין חזר לאיתנו אחרי
שהיה שרוי בבית־החולים בדיכאון עמוק׳ וסירב
לקבל מבקרים. עם צאתו מביודהחולים ניתנו לו
גלולות ליתיום, הגורמות לעליצות פיתאומית ולהרגשת
חיוניות עזה.־

רופאים משווים את השפעת ה״ליתיום״ —
• הנפוץ כטיפולים פסיכיאטריים —
להשפעת סם הקוקאין, המעניק לנוטלן
את ההרגשה שאין דכר היכול
לעמוד כפניו.

צמצו המתירנות

אישור לגירסדו

המינית במכון רוד

..העולם הנהי׳ בעניין

לאחרונה חל שינוי מפליג באופי הטיפולים
במכון רודי שבהרצליה. הפסיכולוג
דויד רודי הנהיג כמכון שלו
במשך שנים רכות •טיטות-טיפול מהפכניות,
שהתאפיינו במתירנות מינית.
עתה עוברות תוכניות־טיפול אלה
מיתון מבחינה זו.
הסיכה לשינוי: המכון של רודי לא
זכה עד היום בהכרה רישמית, ורודי
מקווה כי כדרך זו יצליח לזכות בה.

מוחו של דימיטדסקו
בהרצאה שנשא השבוע לפני קציני־מישטרד! אישר
מפקד מישטרת תל־אביב, ניצב אברהם תורגמן,
למעשה, את גירסת העולם הזה לגבי צורת מותו
של ראול דימיטרסקו, האיש שהשתולל בחולון (העולם
הזה .)2311 על־פי גירסה זו יש אפשרות שדימיטרסקו
נורה על־ידי השוטרים שפרצו לדירה.

גירסה זו מוצאת חיזוק גם בעובדה שעד
כה לא פורסם דו״ח הפתולוג המישטרתי,
ולא הופיע גם הדו״ח הבאליסטי.

עיתונים כלכליים

רביו כנס
חומס! ב״נואר

שני העיתונים הכלכליים שער ויוס־יום, עומדים
להימסר לחברת־פירסום שתדאג להפקתם. העיתונים
הללו הם חלק ממלכת־העיתונות של שבתי הימלפרב,
מנהל החברה המוציאה לאור כמה עיתונים
לועזיים ואת שני העיתונים הכלכליים, שהסבו הפסדים
רבים. חברה זו שייכת למיפלגת־העבודה.

עיקר מאמציו של רבין יוקדשו לאיחוי הקרע, שנוצר
בין שני האגפים העיקריים של תומכיו: אנשי-
שפייזר מזה, ואנשי התנועה הקיבוצית המאוחדת מזה.
רבין מעריך שללא איחוי הקרע אין לו סיכוי
בהתמודדות הבאה במיפלגה.

׳ ש ב דינ ר -
לאגף האידגון
על יו״ר מיפלגת־העבודה, שימעון פרס׳ ועל מזכ״ל
המיפלגה, חיים בר־לב, מופעלים עתה לחצים למנות
את אליהו שפייזר כיו״ר אגף־האירגון של המיפלגה,
כדי להפסיק את הידרדרות המצב הפנימי במיפלגה.
כיום משמש בתפקיד זה דן כרמון, איש התנועה
הקיבוצית, אשר ירש את הח״כ אברהם (״כצל׳ה״)
כץ־עוז.

אם יסכים שפייזר לקבל על עצמו את
התפקיד, שהוא השלישי בחיטיכותו
כמיפלגה, צפוי משכר נוסף כין שפייזר
ובין התנועה הקיבוצית, הרואה בתפקיד
זה את נחלתה •טלה.
לקוראי בארצות־הבריח
השבוע הופסקה חלוקת ״העולם
הזה״ בנקודות־המכירה בארצות
הברית, כאשר החכרה האמריקאית
המפיצה את העיתון חדלה לפעול.
אנא, הבטח לעצמך את קבלת
השבועון בביתך מדי שבוע על־ידי
חתימה על מנוי — לשנה שלמה (!(0
דולר ל-צ 5גליונות) או לחצי שנה
( 51 דולר ל־>1צ גליונות) .כך גם תחסוך
בכסף.
כל אשר עליך לעשות: שלח לנו את
כתובתך באותיות־דפוס בצירוף צ׳ק
לתקופה שתבחר.

גניבת^הדדקי

לפני כמה חודשים התבטא בסוק בחריפות נגד
תושבים אלה, כאשר ביקשו לפתוח בית־ספר חרדי
בשדרות נורדו בתל־אביב. התושבים פני ליועץ־
המישפטי לממשלה בבקשה לברר את האפשרות להגיש
תביעה כקבוצה, נגד בסוק. בימים אלה פנה
הפרופסור יצחק זמיר לבסוק כדי לקבל את תגובתו,
וכך לאפשר את הגשת התביעה.

בידי חברת פירסום

לנוכח מיטכר־׳ההנהגה כמיפלגת־העבודה
עומד יצחק רכין לכנס את תומכיו לישיבה
בלישכתו שבקיריה בתל־אביב בשבוע
הראשון של ינואר

רצח בפרשת

הסעודים נועצים
באסטרולוג׳
נשיא אגודת האסטרולוגים הבריטיים
צ׳ארלם הארווי, גובה סחירים מפולפלים
תמורת מפות אסטרולוגיות
שהוא מכין למען שר־הנפט הסעודי,
אחמד זכי אל־ימני. ימני יודע לקרוא
מפות אלה, ומעביר את מסקנותיו
לידיעת הממשלה הסעודית.
האסטרולוג הבריטי טוען כי רבים
מצעדיה שד הממשלה הסעודית, ובכללם
תוכנית־השלום של האמיר פאהד,
מושפעים מן המפות האסטרולוגיות
שהוא מכין.
ההסדר עם חברת-הפירסום הוא ראשון
מסוגו כארץ. בידי המפרסמים תהיה
מופקדת גם האחריות על החלק המערכתי
שכעיתון.

במישטרה יש הסבורים כי נהג־המיכלית,
שהורשע בגניבת דלק מצה ״ל ושנמצא מת
כביתו, לא התאבד, אלא נרצח.

הנהג, משה בן־שימעון, נמצא מת בביתו כשכדור
בראשו, שעות ספורות אחרי שהיה צריך להופיע
בבית־המישפט ולהודות בגניבה. שמועות עקשניות
על לחצים, שהופעלו על כל הנאשמים במישפט,
הביאו את המישטרה למחשבה שמדובר ברצח.

השעיית המפביש -
לא ביג ל ל רפול
יוזמתו של שר־הביטחון אריאל שרון, להקמת
מיפקדת־כוחות־השדה של צה״ל נקטעה.
שרון לא נבהל מהתנגדותו של הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל איתן, להקמת המפכ״ש, על־פי הצעתו של
האלוף (מיל ),ישראל טל.

הסיבה לדחייה היא המצב המדיני
והביטחוני. ההערכה במישרד־הביטחון היא
שהתערערות מעמדה של ישראל והתגברות
המתיחות אינם מאפשרים לגשת עתה
לביצוע שינויים כצה״ל, רחבי־היקף.

תחדיר ההתחרות
בענף טוח הרבב
חברות־הביטוח עומדות להחריף את תחרות
התעריפים ביניהן בענף ביטוח־הרכב. החברות
השונות עומדות לצאת בתוכניות חדשות, אד
במיקרים רבים אין מדובר בחידושים של ממש,
אלא בחידושים פירסומיים בלבד.

לקוחות של חברות־הביטוח, שיסתמכו על
הפירסום כעיתון בלבד לצורך בחירת
.החברה שבה יבטחו את ריככם, עלולים
ליפול בפח. כדי לבחור בחברה הזולה
כיותר באמת, על הלקוח לגדוק את
החוזים עצמם, ולהשוות בין מחירי
החברות השונות.

נבון יוזמן להע״ד

תביעה לפיצויים

נשיא־המדינה יצחק נבון, שר התעשייה
והמיסחר גידעון פת, ויו״ר ועדת־החוק־החוקה־והמישפט
של הכנסת, אדי קודם,
עשויים למצוא את עצמם על דוכן העדים.

עד א—פירסוס מודעה

המדובר בתביעת־נזיקין על הוצאת דיבה שהגישה
חברת העסק הנבחר נגד העיתון הכלכלי מבט, בגלל
סידרת־כתבות שבה נאמר כי זוייף מיכתבו של
הנשיא, שנשלח ללקוחות החברה. פת וקולם נתנו
את חסותם לעסק הנבחר, ואם תגיע התביעה לבית־המישפט
יוזמנו השלושה להעיד מטעם ההגנה.

אבי עופר עומד
לס כתיבת סיפרו
הזמר הישראלי, שחי מזה שנים רבות
בגרמניה, עומד לסיים את כתיבת סיפרו
האוטוביוגראפי.

הוועד לסולידריות עם אוניברסיטת ביר־זית שוקל
הגשת תביעה מישפטית לפיצויים נגד הצהרון
ידיעות אחרונות, על אי-פירסום מודעה שאושרה
על־ידי היועץ המישפטי של העיתון.
ביום שני שעבר היתד, צריכה להופיע בעיתון
מודעה מטעם הוועד, שקראה לסטודנטים לבוא
להפגין נגד שר־הביטחון אריאל שרון, שאמור היה
להיות אורח־הכבוד בכנס הבינלאומי לביטחון
וכלכלה לאומית שנערד באוניברסיטת תל־אביב.

אדטי מחלקת־המודעות של העיתון הפנו
את נציגי הוועד, ביום הראשון שעבר,
ליועץ המישפטי של הצהרון, שאישר את
תוכן המודעה. המודעה הוכנסה לעמוד,
אך ביום־ היטני בבוקר היא הוצאה מהעיתון
על־־ידי אחד מבעלי העיתון.
בעלי־המודעה יטענו כי הוצאת המודעה מהווה
הפרת־הסכם, וכי הדבר לא איפשר להם לדאוג
בעוד מועד לפירסום אלטרנטיבי.

זוחב וה שעושה
הממשלה עשוייה להיאבק כסף
הבנקים ! משיחות־חוץ
נגד מניות
ד״ר מאיר חת, יו״ר מועצת המנהלים של הבורסה, והמועמד
המועדף של שר־האוצר למישרת נגיד בנק־ישראל, אמר בשבוע
שעבר כמה דברים חשובים.
בדיון בוועדת־הכלכלה של הכנסת על שוק ההון אמר ד״ר
חת, שההתנהגות של מניות הבנקים המיסחריים (הכוונה בעיקר
לשלושת הבנקים הגדולים) היא בלתי רצו יה
; למה? יאלף ז מניות אלה הפכו לנכס
פיננסי נזיל (כמו עו״ש כשאינך באובר דראפט)
בית: אין סיכון בהחזקתם (אינם
יורדים, בניגוד לשקל, למשל) גימל נ
מניות הבנקים מעניקות תשואה חיובית
גבוהה (הרווח מובטח, ותמיד יהיה יותר
גבוה מהמדד, השנה למעלה מ־,ס/ס 40 ריא לית)
דלת ג וכל זה לאורך זמן (למה
להשקיע בתוכניות חיסכון או בצמודים,
באשר השקעה במניה של בנק נותנת
רווח גדול יותר לאורך זמן).
אם זה כל־כך טוב, למה זה לא רצוי?
אלף ג אין דבר דומה למניות כאלה בכל
העולם. בית: אם מניה מתנהגת כאיגרת־חוב,
שינפיקו איגרות־חוב. גימל ג מפחית
את כדאיות ההשקעה במיפעלי תעשיה.
דלת ג יוצר מצב שבו שוק ״המניות
החופשיות״ נתון לתנודות מהירות ול-
ספקולציות.
עד כאן עיקר דברי ד״ר חת בוועדת־הכלכלה.
מכאן תשובותיו לשאלותי.
שאלהגד״ר חת, מה איכפת לך ש־יתומים,
אלמנות, קשי־יום וסתם עמך
ישקיעו במניות של הבנקים?

הזמן שמניות אלה יתנהגו כמניות לכל דבר.
שאלהו
ד״ר חת: בן, בהחלט, אם הבנקים לא יבינו שהם
צריכים להפסיק לווסת את המניות שלהם, כפי שהם
עושים עכשיו, תצטרך הממשלה להתערב בעניין.

אתה מציע לבנקים להפסיק לווסת את המניות?

האם יכולה הממשלה ״לדאוג״ לירידת
התשואה של מניות הבנקים? כן, בהחלט.
האם היא צריכה לעשות זאת? לא ! מי
שאינו חושש ש־ 60 מיליארד שקל —
אומדן ערך השוק של מניות הבנקים —
יתחילו לחפש השקעה אחרת, שיעשה מה
שהוא מבין.
אנשי הבנקים יודעים בבירור מה יקרה,
והם טוענים שהבנקים יתנו וימשיכו לתת,
כל עוד המשקיעים במניות הבנקים ירצו
בכך ויתנו אמון במניות אלה. עכשיו קשה
יותר לעצור את המירוץ: נד 1980 עוד
אפשר היה.
מה קרה בארבע השנים האחרונות?
ניקח לדוגמה את סטוק בל״ל. ב־ 1978 עלו
מניות אלה ב־ 52.27,והמדד ב־.48.10/0
התשואה הריאלית היתה * .2.767ב־1979
עלו מניות בל״ל ב־ס 104.47 כשהמדד עלה
ב־ . 111.47 התשואה היתד׳ — 3.330/0אך
ב־ 1980 עלה שער המניות של בל״ל ב־
219.90/0והמדד ב־> 132.97 בלבד. התשואה
הריאלית הגיעה ל״י .370/0השנה עלה שער
מניות בל״ל, מראשית השנה עד לראשית
שבוע זה, ב־* 1717 לעומת המדד שעלה
ב־ 917 בלבד. התשואה הריאלית היא
) .427 יש להניח שעד היום החמישי, ח־31
בדצמבר תגיע התשואה ל־!/0ס.45

ד״ר חת: באמת לא איכפת
לי. בל עוד מדובר באלה. אך מה
מה יקרה ץ נקודת הזינוק שד שחברות שקורה למעשה הוא,
יו״ר הבורסה ד״ר חת
מניות הבנקים ב* 1בינואר 1982
משקיעות במניות אלה, במקום 870 יעשו שהבנקים תהיה גבוהה בכ־/0י< 45 מזו של
להשקיע במיפעליהן. וזה לא
המדד. ככד שיירד המדד, אם יירד,
טוב.
יגדל הפער כינו ובין תשואת המניות שד הבנקים.
שאלה: אז מה טוב ז
ד״רחת: אם הצמודים עושים /0י< 4בשנה, יעשו מי שמחפש ״מפולת בריאה״ במניות הבנקים צריך
מניות הבנקים ,80/0אך לא פי עשרה. בכלל הגיע לדאוג ל״ינואר שחור״.

הייצוא הטוב ביותר של ישראל הוא
זה שכולו ערך מוסף. למשל פטנטים> ,
למשל תוסנה של מחשבים, למשל — ניצול
יעיל של טכניקות תיקשורת ממוחשבות. י
נשמע מסובך? מילא, העיקר שעושים מזה
הרבה ייצוא וחומר הגלם הוא המות
היהודי.

את זה בדיוק עושה חברת
קונסורציום אינטרנשיונל. היא
מנצלת ומפתחת טכניקות קיימות
מעודם המחשבים והיתקשורת, שפותחו
כעיקר לצורכי חברות התעופה,
ומיישמת אותן לצורכי תיק
שורת עסקית רגילה. היא עושה
את זה מהר, ביעילות ובצורה
מתוחכמת. היא מוכרת את שירותיה
ללקוחותיה בארץ, אך את
עיקר מחזורה היא עושה בחו״ל.

מה בעצם היא מוכרת? שירותי תיק-
שורת עם ערך מוסף. היא לא סתם מעבירה
ידיעות והודעות. היא מעבירה אותן מהר,
לנמענים שונים בבת אחת, מעובדים לכל
צורך, באמצעות טלקס של קודי טלפון
(שהוא פי 24 יותר מהיר מהטלקס הרגיל).
היא עושה זאת זול יותר מכל מערכת
אחרת, על-ידי ריכוז של 50 הודעות באמ צעות
המחשב, ושידורן בבת־אחת ליעדים
שונים בכל רחבי תבל.
מסובך? לא נורא. היא גם משדרת כל
רבע שעה את כל ההודעות שנתקבלו,
באמצעות 200 קווי הטלפון שברשותה,
באמצעות מסופי המחשב שבמישרדה בתל-
אביב, למרכז בלונדון ומשם לעולם כולו.
בשביל כל אלה מוכנות חברות גדולות
לשלם הרבה. העיסקה של החודש האחרון
היא עיסקה של ידע, שרותים ומיתקנים
במיליון ורבע דולר עם ממשלה של מדינה
במיזרח הרחוק.

האחים נקש זגיוודש) 1בנ 0י לבורסה
כבר שבועות ארוכים מתרוצצות
בבורסה שמועות שהאחים
נקש, יצרני הג׳ינסים ג׳ורדש,
מנסים להיכנס לבורסה, בבל מיני
צורות ואמצעים.
עכשיו
ברור. ירדניה הבורסה מתנהגת כמו
אחת שקיבלה
במתנה תריסר חליפות ג׳ינם
מתוצרת האחים נקש. ובאמת, מי
שהתיישב על ירדנית עשה חיים,
ובטח עוד יעשה. מספיקה הידיעה
המעופפת שהם, האחים נקש, מתלבשים
עד מניות ירדניה _ והנה
תראו מה שקרה.

לא יהיה פיתות ריאלי

עזר השתל
אני פטור מלספר לכם מה קרח בשבוע
שעבר. מה שמעודד בכל העניין הוא שקר נות
הנאמנות — רוב הקרנות — מכרו
צמודים כדי לקנות את המניות שכולם
ניסו למכור, ועשו את עיסקת חייהם. מי
שהצליח למכור, הפסיד. מי שלא, הרוויח.
איך אמר רוטשילד? הכלל הוא לקנות
בירידה, למכור בעליה. לפעמים זד. עובד
גם להיפך. לא תמיד. בסיכום — יש לנו
בורסה טובה. כל ירידה היא סימן לעליה.
עד מתי?
השבוע קיבלתי הרצאת מבוא על ה בורסה
היום ובעתיד הקרוב.

הנה תקציר הדברים: יש הרבה
כסף במערכת — עובדה. הצמודים
לא נתנו השנה את המדד —

עובדה. מדיניות האוצר, נבון
לשעת כתיבת הדברים, אומרת
שלא ייעשה פיחות ריאלי •טל
השקל לעומת המט״ח, כך שגם
המט״ח לא יהפוך אפיק השקעה
מבטיח. מה נשארץ י המניות
כמובן.
נו, אז מה עם המניות? את אלד. צריך
לחלק לשלוש קבוצות: מניות הבנקים
הגדולים, המניות המסומנות על־ידי הקרנות
והמניות החופשיות. על־פי שלושה אלה
צריך לבנות את תיק ההשקעות.
שכחנו להכניס למערכת גורם ״בלתי
תלוי״ ,שמכניס לבורסה את אווירית העצ בנות
ואי־הוודאות, מאורעות חיצוניים, כמו
למשל חוק רמת־הגולן. אבל על כאלה
מתגברים. עובדה.

מנב׳׳ל צדיק כינו
הבנק הרוויח -והלקוחות?

״הבנק וורוויח ־
חוסוזזות ספסיזד
בשבוע שעבר כתבתי על פי־בי והבנק
הבינלאומי, הדינאמי, ש״נכשל בעסקי
ניירות־ערך.״ בעיקבות דברים אלה, פנה
אלי שלום זינגר, הממונה על עסקי ניירות-
הערך של הבנק, ואמר לי :״הבנק לא
נכשל, מה פיתאום! אם התכוונת לפי־בי,
מה זה נוגע לכל השאר? אומנם נכון
שפי־בי נתנה ב־ 1980 למעלה מ־ס7007
והשנה רק מעט מעל למד — אז מה?
זה כישלון? איפה כתוב שצריך לתת
* ? 407 אנחנו לא מווסתים את המניה.
נכון גם שהיתר. רמת ציפיות גבוהה לגבי
פי־בי, אך צופיות הן לא מרכיב עיקרי
בהתנהגות המניות. ומה בקשר לכל תוכ־=

מנהל נקש
קונים את ״יודניה״
ניות החיסכון, שבהן אנחנו נותנים את
התנאים הטובים ביותר, ותראה איד התפתחו
הקרנות. קרנות הנאמנות של הבנק היוו
לפני שנתיים * 4.67 מכל המערכת. היום
חלקן * .6.67 מובר, אל תשכח, בסכומי ענק.
בכל המערכת של הקרנות מסתובבים היום
21 מיליארד שקל. זהו הישג עצום. במונחים
ריאליים גדלו נכסי הקרנות של הבנק
הבינלאומי, בשנתיים האחרונות, נדי.807
״לפני שנתיים היה הבנק הבינלאומי
במקום השביעי מבחינת המחזורים בבורסה,
היום אנחנו במקום החמישי.״

יצאתי מהפגישה בהרגשה לא נעימה
במקצת, של מי שנכשל בכתיבת דברים
שאינם נכונים, על בנק עם הרבה הישגים.
ליתר ביטחון הלכתי למחלקת המחקר של
בנק שכן, וביקשתי פרטים מעודכנים על
ביצועי הקרנות. לפני שקיבלתי את הנתו נים׳
אמר לי מנהל המחלקה :״הקרנות
של הבנק הבינלאומי גדלו, הבנק הרוויח,
הלקוחות הפסידו.״ הנה העובדות, נכון
ליום השישי, ה־ 18 בדצמבר.

בקבוצת הקרנות המתמחה כ
צמודי מדד, הקרן של הבינלאומי
היא כמקום ה־צ 1מתוך 13
הקרנות שבקבוצה. בקבוצת ה קרנות
המתמחה כמט״ח, הקרן של
הבינלאומי היא במקום האחרון
מתוך מ 1הקרנות שכקבוצה. בקבוצת
הקרנות הגמישות, הקרן
של הבינלאומי היא במקום הרביעי
מתוך חמש הקרנות שכקבוצה זו.

וימר יעקבסון טמיר

מילקי־מעח משלם אחר.

כשאני בורח מהקלוריות אבלבא לי פתאום משהו טוב
יש ל׳ פגישה עם״מילק׳ ״ שטראוס,מעדן חלב ושוקולד עם קצפת.
ובכל התענוג הזה יש רק 80ו קלוריות ...

סופר דק.
גרבי מכנס שקופים כמו אויר.
כשאת יוצאת לאירוע מיוחד.
כשאת יוצאת עם שמלה מיוחדת.
עם מישהו מיוחד-לב שי את גרבי
המכנס סופר שיר.
גרבי המכנס הדקים ביותר
והשקופים ביותר בעולם ( 10 דנייר).
הם מלטפים כמו מגע המשי על
הרגל, ואת מרגישה כאילו רגליך
יפות יותר. ארוכות יותר.
סופר שיר. גרבי המכנס של גבוה

קאן קאן סו פ ר שיר
עכשיו לשרותך בחנויות.

כשהנאשם

צריו להניאו מנו?

ם יבוא אלי קליינט ויאמר כי
/ /י הוא ביצע את העבירה, אייעץ לו
להודות באשמה בבית־המישפט.״ כך אמר
עורך־הדין הוותיק יעקב ׳(״קובה״) הגלר,
בתוכנית הטלוויזיה דילמה ,׳שעסקה ב אתיקה
ישל עיורכי־דין. הוא הוסיף כי אם
יסרב הנאשם להודות באשמתו, ישלח או תו
לעורך־דיו אחר ולא יטפל בעניינו.
רוב עורכי־הדין שהשתתפו בתוכנית
הטלוויזיה הסכימו עם הגלר. מי הסכמה
מלאה ומי בהסתייגויות קלות. רק עורך-
הדין אמנון זכרוני העז ואמר כי גם אם

הנאשם כדי להתגונן מפני כל מנגנוני
החברה.
יותר מתשעים אחוז של הנאשמים
אינם מודים בביצוע העבירות המיו חסות
להם, אפילו לפני סניגוריהם. הם
חוששים כי הוא ״ימכור״ אותם למיש־טרה,
אם. ידע פרטים מרובים מדי, איו
לא יגן עליהם בלהט המתאים אם יח שוב
כי הם אשמים. אותם עשרת האחו זים
המודים באשמה הם לרוב עבריינים
מתחילים. אנשים כאלה אינם בקיאים
כלל בדרכי המישפט, ואינם יודעים לם־

יודה הלקוח כי ביצע את העבירה המיו חסת
לו, לא ייעץ לו אוטומטית להודות
באשמה. ראשית הוא יבדוק היטב את
תיק הפרקליטות ואת הראיות הקיימות
נגד הלקוח, ורק אז יחליט מה טוב יותר
עבורו. אם יגלה איזו פירצה מישפטית,
ייעץ ללקוח לא להודות באשמה.
חלק מעורכי־הדין שהשתתפו במישדר,

עמים בעצמם אם עברו עבירה לפי ח ד
קי-המדינה.
הרבה מהעבירות המודרניות הן טכ ניות
ביותר, ואפילו עורך־דין חייב להת עדכן
מדי פעם בדיני הראיות כדי להיות
בטוח אם לא חל שינוי במרכיביה של
עבירה מסויימת. קשה לדרוש מהדיוטות
שיהיו בקיאים בכל הפרטים הללו.

המישפט נגמר, כמובן, בהרשעתו של
הנאשם, .אילו היה הסניגור שוקד על מלאכ תו
ובודק את תיק התביעה, היה יכול
אולי להציל את לקוחו מהרשעה ועונש.
למרות שהלקוח, שלא הכיר את החוק,
הודה באשמה.

האסהתר של
ה סני גו ר!
חת הסיכות לכך שעורך־הדין
י מייעץ ללקוח להודות, היא הבעיה
של המצאת גידסה לנאשם. אם כופר ה נאשם
באשמה׳ עליו לבוא לבית־המישפט
בדרך־כלל, ולספר גירסה אלטרנטיבית
לזו של התביעה. עליו לשכנע את בית־המישפט
כי היה הסבר סביר להימצאותו
במקום העבירה בזמן שבו בוצעה, למ רות
שלא הוא האשם. עורך־דין הממ ציא
גירסה עבור לקוחו עובר את הגבול
העדין שבין ייעוץ מיישפטי לשיתוף פעו לה
עם עבריין לאחר מעשה.
עורך־הדין אומנם אינו צריך לעבור
גבול זה, אולם אם הוא אינו בודק את
התיק ואינו מברר שמא הסרות לתביעה
ראיות שבלעדיהן לא תוכל להרשיע ב דין,
או כי עומדות לנאשם הגנות טכניות
כמו התיישבות — הרי שהתרשל ב מלאכתו.

פרקליט
זכרוני
לא לתת לנאשם להודות

בתיאוריה, הסניגור הוא דוברו של ה נאשם.
הוא חייב לעשות את מה שהיה
הנאשם עושה בעצמו, לו ידע את החוק
ואת התקדימים כמו עורך־הדין. טובתו של
הנאשם היא חובתו הראשונית של הסני גור,
ועליו לנקוט בכל הדרכים החוקיות
כדי לממשה.
שביל־הזהב בין שייתוף־פעולה עם ה עבריין
לאחר מעשה, ובין הגנה עליו,
הוא לפעמים עדין. ולכן היטיבה להגדיר
זאת עורכת־הדין ׳נירה לידסקי, שאמרה
כי במיקרה שנאשם הודה לפניה בביצוע
העבירה, היא תבדוק היטב את התיק
המישפטי נגדו. אם תשתכנע כי יש לו
סיכוי להגנה מישפטית למרות הודאתו
לפניה, היא תסביר לו אפשרות זו, בלי
לנסות ולשכנע אותו לקבלה.

התאב דויו ת
מי ש פ טיו ת

והשופט בדימוס צבי ברנזון, התחלחלו
לשמע דברים אלה, והעירו על כך לזב־רוני.
גם הדיוטות, שאינם מבינים במיש־פט,
מיהרו לשאול :״אתה יודע שהוא
רוצח ותעזור לו לצאת זכאי?״

לדוגמה מעשה שהיה. פרקליט הכין
׳תיק נגד אדם קשיש שנאשם בכך ש הצית
את ביתו ושרף חפצים רבים שהיו
בו. מכיוון שאדם יכול לעשות ברכושו
כרצונו בתנאי שלא יפגע באחרים, הרי

ך* ודאתו של נאשם היא אומנם כ י
י מאה עדים, אולם ידועים גם מיק רים
פאתולוגיים של אנשים שביצעו
״התאבדות מישפטית״ ,ולקחו על עצמם
אשמה לא להם. לכן גם בתי־המישפט
זהירים עד-מאוד כאשר הראיות נגד נא שם
מתבססות אך ורק על הודאתו, וה תביעה
חייבת למצוא דבר־מה נוסף, דהיי נו
הוכחה אובייקטיבית, שאינה קשורה
ישירות לנאשם כדי לאמת את דבריו.
ידועים במישפט מיקרים -שבהם לא ידעו
הנאשמים את העובדות לאשורן, כאשר

הדוגמה של רוצח נשמעת מפחידה,
וכאילו מטילה על הסניגור חובה מוס רית
לשמור על הציבור מפני רצח נוסף.
אולם רוצחים מהווים חלק פעוט, כמעט
אפסי, בין לקוחותיהם.של עורכי־הדין.
הסטטיסטיקה מוכיחה דווקא כי רוצחים
כמעט לעולם אינם חוזרים על מעשיהם.

עבירת הצתה קיימת אך ורק אם שרף
הנאשם גם חפצים שאינם שייכים לו.
כאשר הכין הפרקליט את החומר התברר
לו, כי חוקרי המישטרה לא בי ר ת נקו דה
זו, ובתיק לא היה שמץ של ראיה
לכך שנשרפו חפצים זרים.
הפרקליט ביקש מאנשי המישטרה כי
ישלימו א׳ת החומר, אך הם הסבירו לו
כי המיקרה אירע לפני חודשים ולא
נותרה אפשרות לברר מה הם החפצים
שנשרפו, ולמי הם היו שייכים. בעוד
הפרקליט מתלבט בשאלה אם לבטל את
כתב האישום איו למצוא ראיות נוספות,
טילפן אליו סניגורו של הנאשם. הוא
הסביר בטלפון כי לקוחו רוצה להודות
באשמה, והוא מוכן לייעץ לו לעשות
זאת בתנאי שהתביעה לא תדרוש עונש
חמור.

הודו באשמתם. במיקרו. מפורסם אחד
באנגליה, הודה אדם כי הרעיל את אשתו,
כששם את הרעל בכוס התה שהביא ל מיטתה
בטרם נרדמה. האשה נמצאה מתה
בבוקר. רק בניתוח שלאחר המוות התברר
כי האשד. מתה למעשה מהתקף־לב פת אומי,
בטרם טעמה מהתה. הבעל לא ידע
על יכך, ורגשי האשם גרמו לו להודות
באשמה.
במיקדה אחר הודה אדם ברצח חברו.
הוא ירה בו בחשיכה. גם כאן התברר
בניתוח שלאחר המוות כי הקורבן נרצח
קודם בדקירת סכין על־ידי מישהו אחר,
וכי היריות פגעו בעצם בגופה מתה. ית כן
כי שני האנשים הללו עברו עבירות
של נסיון ׳לרצח, אבל הם בוודאי לא
ביצעו רצח, ועל סניגוריהם היה לברר
אילנה אלץ !
זאת.

ירץ לונדון כתוכנית ״דילמה״
שאלה מעוררת מחשבה

ר ק עב רייגי ם
מתחילים מו די ם

יי הרי
כמו מם גור

שאלה ׳החשוכה היא: האם חובתו
של עורך־הדין להגן על החברה ז
לשם־כך מקיימת המדינה מנגנונים
המישטרה והפרקליטות, העומדים יו וליל
על מישמר הסדר והחוק. הסני הוא
מעוזו של הפרט. אליו פונה

שופט כרנזון
כן להודות בשם הנאשם

מכרובי
בדרך מערבה
חוק סיפוח הגולן מזכיר
לקורא את החוק לסיפוח
ירושליס.
בעיקבות החוק לסיפוח ירושלים
עשו יותר מתריסר שגרירויות של
ארצות־המערב דרך קצחה למדי
לתל-אביב, מירושלים מערבה,
מהלך כשישים קילומטרים. יש
מקום לחשש שבעיקבות החוק ה
חיה
מחיל את החוק הישראלי גם
על ורשה...
אלהבדקו, תל־אביב
החלטת המערך שלא להשתתף
בדיון על חוק הסיפוח של רמת־הגולן
היתר, החלטה נבונה ונכונה,
שכן למערך, כסיעה, אין שום דבר
חשוב לאומרו בשום נושא חשוב
לישראל.
ג ד זז ל ד, תל־אביב

ראש־ממשלה כגין
בתיאום עם ברז׳נייב
פיראטי לסיפוח הגולן יעשו כמה
שגרירויות דרך ארוכה בהרבה מזו
לכיוון מערב ...בחזרה לארץ מוצאן.
אלי דווידוכיץ, ירושלים
אין ספק שהיתר, כאן מזימה
מתואמת בין מנחם בגין וליאוניד
ברז׳נייב: בך יירד הלחץ מעל
הסובייטים, והם יוכלו לעשות כ עולה
על רוחם לפועלי פולין, ו אילו
הסובייטים, מצידם, לא יזעקו
מרה בעיקבות קבלת החוק האווילי
הזה.
קהל שוהם, חיפה
איזה מזל שמנחם בגין שבר את
רגלו וישב על כיסא גלגלים כאשר

סליחות

י ח!עד!ן
לתרבות חדשה

רח׳ הס ,5תל־אניב
טי׳ 297263

יום שלישי 29.12.81

קו ב ה:
מו לדת או מוו ת

ערב לציון 23 שנים
לנצחון המהפכה
מו סי ק ה ושתיה קו בני ת

סלח לנו על הטילים שלא
הזזנו /מח״ל לנו על הביל-
יונים שבזבזנו /סלח לנו כי
מלאי הדולרים בירידה /מח״ל
לנו כי כל המיצרכים בעליה.
סלח לנו כי התייקרו דלק,
מים ומאור /מח״ל לנו שלא
קיימנו את הבטחת מרידוד /
סלח לנו על מידת השקר וה התחסדות
/מח״ל לנו על הת־פרצותנו
בועידת ההסתדרות.
סלח לנו שאת ידידינו ב אמריקה
הבאנו במבוכה /מח״ל
לנו שאת הארץ העמדנו למ כירה
/סלח לנו כי נטשנו את
הדרך הנכונה /מח״ל לנו כי
שבנו לשבילי ההרפתקה.
חטאנו, אשמנו, בגדנו, הכל
עשינו /לתפארת ז׳בוטינסקי
אבינו /מקווים אנו למחילה
על כל חטאים /ולכפרה קבל
נא את הרבנים הראשיים.

צכי1מרום,

חן טרמפ לחייל

המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

רמת־השרון

נוצרו הנסיבות הבינלאומיות המת אימות,
לדעתו, להחלת החוק ה ישראלי
ברמת־הגולן. תארו לעצ מכם
איזה רעיון עיוועים היה יכול
לבצע אילו היה בריא־ושלם. אולי

...לנוכח הסרבנות הערבית, ד
למרות מחאות השמאלנים, חוק
רמת הגולן היה החוק הנכון, ב מועד
הנכון, שהועבר על־ידי הממ שלה
הנכונה במיסגרת המדיניות
הנכונה.
דינה זרגוב, חולו!

מד שינות ו^וזייע!1
צודקים הערבים שמסרבים
מס־ערך״מוסף, להפריש טוען הקורא.
לאמיתו של דבר, מס זד, הוא
הגורם העיקרי למכת האינפלציה
במדינה שלנו ובחו״ל.
הוא גורם לשחיתות, לפקידות
מיותרת, לביזבוז כוח־אדם ולריבוי
מתעשרים בגין העלמת המם. ה רדיפה
אחרי המשתמטים מהעברת
המס אילצה את הרשויות לפתח
רשת מלשינות ומודיעין.
הכללים ידועים: שולמן ישלם.
הכל על חשבון הברון, הביטוח
יכסה. כללים אלה מוחדרים למוחו־תינו
בעזרת כלי־התיקשורת למי ניהם
ואין פוצה פה.
הושקו משה, מגדיאל

הא*ש 3ס!א 1־ 3או*לו
כבר מזמן ביקש אורי
אבנרי שהקוראים יפנו
אליו בבעיות הכרוכות בקבלת
העיתון•
הייתי רוצה להפנות את תשומת-
ליבו למעטפות שהן קצרות מדי,
וסגירתן אינה הולמת עיתון ה נשלח
בדואר־אוויר לחו״ל, ואפשר
שזו הסיבה לכמה גיליונות שהלכו
לאיבוד בדרך אלי.
אומנם אנו הם החתומים על
השבועון (מזר, שנים רבות) ,אך
הוא נקרא על־ידי מיספר גדול של
ישראליכדלשעבר וערבים קוראי-
(המשך בעמוד )16
העולם הזח 2312

תמיד חשבתי שיש רק סיגריה אחת -
עד שגיליתי את 80ו^ 0/\1ן

תערובת אמריקאית 80מ״מ
העולם הזה 2312

מכוזבים
(המשך מעמוד )14
עברית, המעוניינים
תמונה״.
אגב, בגלל השקפותי וגיליונות
העולם הזה שתמיד נמצאים בידי,
אני נחשב כאן כאיש של אורי
אבנרי בסן־פאולו, להבדיל מ״האיש
שלנו בהבנה״...
״להיות
ב היינץ־־מאננוס
פלומון,
ברזיל

?ר ד חללוגר.
הקורא מואיל להפנות
תשומת״לב הקוראים לטעות
(קולנוע ,״העולם
הזה״ .)2310
אומנם יש קווי דימיון בין ה תמונה
שהצגתם ובין אלכם פלג:
לאיש המופיע בתמונה יש שיער:
גם לאלכס יש. לאיש בתמונה יש
אוזניים, אף ופה — וגם לאלכס
יש. לאיש שבתמונה יש אפילו
סנטר — וגם לאלכם יש. אבל זה
בערך הכל.
דוד,אחרוני, תל־אביב
הקורא צודק, התמונה שהופיעה
אינה של אלכם פלג, אלא של השחקן
שימעון בר.

שוב ם־קדח־ם!
מה עלול לקרות כאשר עם
הסגולה אינו שולט ביצריו.
אור של יום חיוור מפציע על

ח וק

שחקן פלג
האוזן -האף ואפילו הסנטר
אחרי חמש מילחמות טרם הגענו
לשלום כולל, אך מתברר שיש
בארצנו הקטנה כאלה שלא שבעו
מילחמות, ואם אין מילחמות נגד
ערבים, ינהלו מילחמות נגד יהו דים,
ולו גם נגד חיילי צה״ל. למען
דרכם ילכו באש ובמים ועם אש
ומים, בדרכים לא דמוקרטיות, ב אלימות,
בסילופי אמת וערך. כך —
כילדים הפותרים בעיותיהם בדרך
הקלה, בהנאה של הרס, בפורקן
היצר. שהרי אחת מתכונותיו ה הכרחיות
של בוגר היא המודעות
לקיום ערכים מתנגשים והיכולת

הקפה

!העוגה

ירון לונדון והדילמות
הלאומיות

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

כרסום אידיאל

אבן עי רול 110 תל״אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

זוכרים את הזקנה שטיפסה
על אנטנת הטלוויזיה כי רצתה
שיראו אותה שם?
היא היתה בסדר גמור. כי
שם המישחק הוא טלוויזיה.
אבל, יש שחקנים ויש מיש-
חקים.
ומשחק גדול הוא ירון לונ דון.
אלוף הארץ בדילמה. הוא
יודע ומכיר את החוקים, ויותר
מהכל את חוק הקפה והעוגה.
חוק הקפה והעוגה אומר :״לא
יעמוד איש, גדול כקטן, אוויל
משחק לונדון
כחכם, רחוק כקרוב, בפיתוי:
הדילמה והקצפת
קפה ועוגה חינם.״ לא חשוב
מהו הנושא שלשמו יטריחו
אתכם ממרחקים, וכמה זמן שתקדישו לכך. אתם תגיעו, תקבלו
קפה ועוגה בחינם, ואם אפשר תסחבו מהצד עוד פרוסת עוגה,
ותצאו בהרגשה טובה.
אם ירון לונדון רוצה לשחק אותה בגדול, הוא יפעיל את
החוק ל״גדולים״ וישים קצפת על העוגה: להיות שייך לקבוצה
הבכירה שמשתתפת בדילמה. העילית שבעילית.
ומי אכל את העוגה? כל הילדים. העיתונאים, המישפטנים,
הרופאים! וגם אנחנו שצפינו בביתנו במירקע הציבעוני, נאנחנו
מאושר אינטלקטואלי ואמרנו זה לזו ״איזו עוגה יפה, וכמה
חכם האופה ! ״
ממש מול ׳עינינו, אחרי שנכנסנו למלכודת, מפעיל ירון (חסמ־בה
! חסמבה ! חסמבה !) את קסמיו, ומניע את המריונטות 30 .
שניות בשאלת הרת־גורל לשופט 50 ,שניות לרופא המגמגם שלא
הספיק להכין את שיעוריו, והלאה במהירות הבזק לעיתונאי-
הצמרת. גם זה, האחרון, מתחיל להרגיש את דפיקות ליבו מואצות
מול עיניו החודרות של ירון. אז מה אם הוא העיתונאי מיספר
אחד בפוליטיקה וכל צמרת המדינה מתרפקת על הטלפון שלו,
ומי כמוהו יודע את הניואנסים וההשלכות שמאחרי המלה הכתו בה.
כל זה נדחק לשוליים. כאן, מול מצלמות הטלוויזיה, הוא
חייב להיות חד וחלק. כן-לא. שחור־לבן. אחרת ייענש וירון ינ טוש
אותו לטובת שכנו. זאטוט קטן זב־חוטם. טובל בקצפת ואינו
קובל. העיקר שגם הוא משחק.
כן רבותי, רק החייט ירון והילד הקטן יודעים שהמלך הוא
עירום. כי זה אינו מרגיש במאומה. התהלוכה ממשיכה. מי
הבא אחריו?
שרה אלרננט, רמת־גן
גגות הבתים. יום כבד נפל עלינו.
״חיילי צה״ל הותקפו הלילה על-
ידי מתנחלי אופירה, בנסותם לפ נות
את שארית סיני. שני חיילים
נפצעו מלפידים בוערים שהושלכו
עליהם וחייל שלישי נפגע בעיניו
מחומרי הדברה שהותזו לעברו.״
האם כך עלינו לחיות?!

שחקן כר

לבחור ביניהם בכל מצב תוך הק שבה
גם לדיעות מנוגדות.
אני חושש מאד שדווקא בישראל
לא ישלוט ״עם הסגולה״ ביצריו,
לא יידע לבחור בדרך הפשרה
והחיים, לא יצליח להסתגל לכללי
המישחק הדמוקרטיים. אם אכן כך
יקרה, יגיע גם היום שבו יצאו

״מחתרות״ בעם הזה, מזויינים ב מוטות
או ברובים, להילחם ב אחיהם
לעם ויריביהם לדיעה. מיל־חמת
האחים נגסה בנו כבר בהיס טוריה,
וה״סיקריקים״ של היום
עלולים אף הם לגרום להרס, מוות
וחלילה אף לגלות, כשקיצוניותם
הרעיונית והאלימה מקבלת השלמה
וחיזוק מאוייבים מחוץ למדינה.
מיכאל גלעד, חיפה

ש״נאת הגו
ועוד על שמאת הגויים
כפי שהיא באה לביטוי
במסורת היהודית (מכתב
למערכת של שירית שנקרי,
״העולם הזה״ .)2305
לא רק יין שהחזיק בו גוי אסור
בתכלית האיסור, אלא כל ייצור
שייצר גוי. ,אפילו הופרשה ממנו
שביעית, אסור בתכלית. וכאן שאלה
לרבנים: האם קיים עוד עובד
יהודי אחד בין העוסקים בעבודה
שחורה, כגון אלה הרוחצים את
הענבים ומכינים אותם לתסיסה
ביקבי ישראל?
מוכרחים לסנן מהיהדות את ה קטעים
המחנכים לשינאת אנשים
שאינם יהודים.

זוהר (ג׳ז) מלמד,

גרמניה

דגז־ דראש עיר
מה לעשות כדי שהאנשים
שבצמרת ידעו מה מתרחש
בתחתית.
לירח כבר הגענו, אבל הסירחון
הגיהינומי הנודף מזה שנים מבית־הכיסא
של התחנה המרכזית בתל-
אביב נמשך. זה מזכיר לי מה
שאמרה גולדה מאיר למארחיה,
כשבאה לביקור באחת ממדינות
אמריקה והראו לה את נפלאותיהם :
״אני רוצה לראות גם את משכנות
העניים, כי זהו המיבחן האמיתי.״
בית־הכיסא הראשי של תל-אביב
הוא המיבחן האמיתי — לא דיזג-
גוף, לא המוסיאונים.
מכיוון שכל התלונות במשך כל
השנים לא הועילו, אני מציע ל חוקק
חוק ממלכתי לחינוך ראשי-
ערים: מכניסים את ראש־העיריה
לבית־הכיסא הריחני למשך יממה
אחת בלבד, שיריח היטב.
הוא הדין לגבי הספסלים העי רוניים
נטולי המישענת, בעלי ה זוויות
החדות. מושיבים את ראש-
העיריה על ספסל-סדום שכזה עד
שיתחיל להבין שהוא מזלזל ב־בוחריו.

ראש־עיריה זכאי, כמובן, ל בקש
ששני הקורסים יהיו חופפים.
כלומר: ישיבה על ספסל־סדום
בתוך בית־הכיסא הריחני למשך
יממה.
ח נן גו לדגרט, חולון
העולם הזת 2312

העולם הזה 2312

לאסנ ״יו ס
נדסהה ליי־ י שי ב

״ 1שו 1חפר סי ם ־קיר׳ עי ר

נ עז ר רי ^ ר ץול 0

מיטב ״ז?* מני $גמרת

גי^סס

מכ הני ם

ט ג ) הוגולס הוה
קלי או והרב גורן

בלבת הבוקסר עלולה
לעמוד במצבים לא נעימיס.

מאוזן :

לכלבודהבוקסר שלי, קליאו, יש
הרגל מוזר: מדי יום, בעת טיולנו
הקבוע בשדרות רוטשילד, היא
מחפשת אחר עצמות.
כיצד אוכל להסביר לקליאו, ש אסור
לה לגעת בעצם כלשהי, לפני

)1לשון ארצנו במליצה ; )5
נשק קליעה מקובל באוסטרליה,
)10 עול־ימים ) 11 ,דבר־סתר:
) 13 נישא על פני המים! )14
חסד ! )15 צנוע ! )16ר״ת שמו
של חלוץ בשטחו 100 ,שנה
לעלייתו 18 דמות מטוש טשת!
)20 תפר! )21 מפגר,
מסוג היורדים! )22 קצה עגל גל!
)24 נגע ממאיר בעור!
)25 פחד ! )26 כבדת־פה ! )28
ספור אליגורי קצר! )30 קו
נצב היוצר עם קו אחר זוית
ישרה ! )31 חודש בלוח הכללי
ע״ש בתו של האל אטלאס!
)32 סל קלוע מקני הסוף)34 ,
ראשית שמו של מנהיג סיני!
)35 פסגה! )38 חתיכה! )39
מכלי ההקשה בתזמורת; )41
מוכר מערת המכפלה ! )42 נם ;
)43 אחרית! )45 הפסד! )47
שבט משבטי ישראל ; )48 אחד
החושים! )50 התפשט! )51
תואר מוסלמי! )52 אויב ש אינו
רחב! )54 עולה על ה ראש
! )57 אפילוג ! )61 שליח !
סעודה דשנה! )62 נצח; )65
אנטילופה! )66 אליל בבלי!
)67 אורח שנשאר ללילה! )69
חיבר לספר בעיר גדולה! )70
מרדנות ! )72 העוף הגדול
ביותר )74 :מכשיר התעמ לות
! )75 גשם עז ! )77 מרמה !
)78 האדם האוסף ומכוון ה פעולות
הנעשות בידי אנשים
שונים! )81 אדום! )83 קיטור!
)85 דב ספרותי! )86 שמו הלועזי
של המאדים ! )88 לאסוף
בו את הקניות ! )89 תמיד
ראשון! )91 קיים! שם ה-
אלהים ! )9 5מסכה ; )96 עטרה !
)98 לשד; )100 מסמר! ) 102
בעדר הבקר! ) 103 בוסתן!
) 104 סופר, עד בולט במשפט
אייכמן! ) 105 אבי בית חש מונאי.

גורן והעצמות שהמומחה החדש שלנו לארכיאו לוגיה.
הרב הראשי שלמה גורן,
יירד עליהן ממסוק של צה״ל ו יוודא
שאינן שייכות למי מגיבורי-
המילחמה הקדמונים שלנו?
יוסך שריק, תל־אביב

רעעה, לא דו־יור ק
הקורא יוש קלפהולץ פסל
את דיעות הקוראת על
סמן ההנחה שהיא תושבי*
ניו־יורק (״העולם
הזה״ .)2305

מאונך :
) 1״טובל ו בידו״; )2
ארע בו נם חנוכה! )3שווי,
חשיבות! )4עוף טרף! )6
שני שלישים בתוך בוץ; )7
מין דקר! )8אינו עובד! )9
הסתיר 12 חרם ! )25 שיר
זכרון במזמורי התהלים; )16
דבר נכון! )17 בכוון אחד;
) 19 אחת מפרשות השבוע ב ספר
בראשית! )20 בוא (אר מית)!
)21 שכונות בירושלים!
)23 בעל חיים בעל זימים ! )24
דורון! )26 גדל ממדים! )27
סימן )29 ,אולי! )30 בטוי,
הבעה! )33 כנויו של יונתן בן

יוחנן החשמונאי ! )34 עיון
מדעי )36 ,מודה! )37 קללה !
)40 שמא! )41 דין (כ״ח; )44
ימיה ! )46 זורם ! )47 קצה
בגד ! )49 דרגה אחת לפני
אהבה! )50 חוליה! יחידה ב כתבי
הקדש; )53 טעות; )54
שם עוף רב־צבעים המוזכר
בתלמוד! )55 עוף טרף! )56
שדה מרעה )58 ,אל מצרי;
)59 נכון לעכשיו! )60 מנהל
כללי ; )62 כלל הדברים ; )63
תבלין! )66 על חומתה תלו
הפלשתים את גופותיהם של

שאול ובנו; )68 חלקיק יסודי
בפיסיקה נטול מטען חשמלי;
)71 כלי נשק עתיק ! )73 סידר ,
)76 בן־אדם! )77 קמצן! )79
צפור נעימת שיר ! )80 בטנון !
)82 מה שארע לפך השמן ; )84
מסוגי המספוא; )85 בוחל ל עוניים!
)87 אביון; )90 בקיע!
)92 אדמומית; )94 רפש! )96
הקטנה מבין חמש; )97 ילדו;
)99 פילח את תפווח של ויל־הלם
טל; ) 101 אויה! ) 102 שר
בממשלה! )103 מה שנשאר מן
העוגה.

׳דרכי׳ לשבת ברעננה ולא בניו־יורק,
ואני נמצאת כאן בהשתלמות
בחינוך מיוחד. האם היעדרות ל-
משך של תשעה חודשים שוללת
ממני את הזכות להביע דיעות על
המתרחש בארץ?
אגב, מר קלפהולץ (מטה־חובלים
באידיש־גרמנית) מעיד על עצמו
כחבר במיפלגה ליבראלית קטנה
הנמצאת באופוזיציה. חבל שגל
הלאומנות החשוכה מציף גם חברי
מיפלגות אלה. תופעה זו רק מחזקת
את דעתי בצורך לחיזוק הכוחות
הפוליטיים השפויים בישראל.
עדנה שטדלר, ניו־יורק
(זמנית לחלוטין)

טיפול מסור
לאחיות בבית-החולים היו
טענות, אך קרובת־מיש-
פחה של אחד החולים
חושבת אחרת( .הכתבה
על בית״החולים ״ליכטג-
שטדאר׳ /״העולם הזה״
.)2307

וגסבון היעוד אלי * 3 0רו 0
1ו!וי ם 7ן וסתט״הה ו פ די קו ד
זוסז־ם סג ח ת! סי ס 30 ^ 8^ 9ו!די 13ד ) 113111

הוצאת שער בחשמל (אפילציה)
__* סזון וסמן יוגי
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביער^פסי^טיטלפנים, איפור.
הוצאת שיער ב ש עוו ה

11123 מוי*

גודויוים עממ״ם • סודות מעולה •

תד-אביב יודפת 4ליד דיזזבוף 229388 226066 190
רמת-גן הרצל 86 מול בניו אואזיס יי לון אוה״

שישי. אבל צא נא וראה את שמות
העסקים, הבארים ובתי־הקפה, שמע
איך מדבר העם ועל מה הוא מדבר.
אולי היה חלום יפה: עם אחד,
שפה אחת. אבל זה היה רק חלום.
היום אנחנו כבר יודעים שאין עם
אחד ואין שפה אחת. יש גורמים
המשתדלים להכניס רעל בשפת-
העברית — עושים את זה עורכים
נכבדים בלבוש, כביכול, של שינוי
שמם לעברית. האם שינוי השם
לעברית יציל את השפה, ישנה
את האדם, יקרב את האחד לשני?
אני מכיר ציונים טובים ויהודים
יקרים בארץ הנושאים שם לועזי,
ולעומת־זאת אני מכיר יהודים-
ישראלים בעלי שם עברי, והם
ניבזים שבניבזים בכל המובנים.
שם מישפחה הוא לא רק אותיות,

מנסיוננו ברצוננו לציין לשבח
את הטיפול המיקצועי והמסור שבו
זכו בני־מישפחתנו, בעת שהיו
מאושפזים.
הצוות הרפואי, בראשותו של
ד״ר וילנסקי, לא חסך מאמץ בכל
שעות־היממה, בעזרה רפואית ו נפשית
הן לחולים המאושפזים והן
לבני־מישפחותיהם.
אורן חיה, בני־ברק

טוב ש ט 1ב
הצייר שמע את העורך,
אורי אבנרי, בתוכנית-
הרדיו ששודרה ביום ה לשון
העברית, והוא מגיב:
האם האין זה מגוחך לדבר היום
על שפה עברית? אולי היא קיימת
במוספים של העיתונות בימי ה
צייר
כערנשטיין
לא רק 1אותיות
זה שורשים, קשר, אהבה, סנטי מנט
ויחס.
משה כערנשטיין, תל־אביב

ע1ון סי ס עד אופות
כדי להגיע לשלום יש
לבטל את מישטר הדיכוי
והרדיפות.
המימשל הצבאי בגדה המערבית
פוקד בימים אלה עוץ בנים על
אבותם ומפוצץ את בתיהם של
המישפחות שלא חטאו.
הוא סגר שרירותית את אוניבר סיטת
ביר־זית ומדכא באכזריות
כל נסיונות של תגובה ומחאה על

אלה הם מעט מזעיר מהמעשים
הרעים שהם מנת חלקה של ה-
אוכלוסיה הערבית, החיה תחת
מישטר־הכיבוש הישראלי בגדה,
ההולך ומתקשח.
מעשי המימשל וההתנחלות ה תוקפנית
המזויינת בנשק צה״ל,
והנהנית מחסותו הבלתי־מסוייגת,
מזכירים את מעשי-הכיבוש והדיכוי
שנעשו על־ידי עמים כובשי ארצות
לא־להם מאז ומעולם.
אנו מבקשים לאמץ את ידי כל
אלה הממשיכים לשאת את לפיד
התיקווה לשלום־אמת בארץ, שלא
ייתכן ולא יקום כל עוד לא ייפסק
מישטר הדיכוי והרדיפות, המשתולל
בגדה המערבית.

בעים מחול, בנימין דוד,

ירמיה, החוג להתקרבות
יהודית־ערבית בגליל
העולם הזה 2312

פ ת הגולוון פתרון מגוון

מבני תעשיה

למבנה תעשיה -חקלאות -מוסכים וסככות. גדר אטומה
בנויה מאיסכורית מתאימה לבתי ספר, מגרשי ספורט
ובריכות שחיה ולמטרות רבות אחרות.
חסכון רב במחיר, בהשוואה עם מוצרי התחלופה.
לכל גובה -אורד וכים.

גדר מודולרית אטומה

מבני חקלאות

העולם הזה 2312

^ *וי ס פון־

1*11־11־ •1

מ די ד ־ו ד! ב סיג

טלפונים: ב צפון 740245/6 :־04
במרכז 03-251448 :בדרום 051-82581 :
טלקס3 4 1 4 7 4 :

~ חשלםד״זק
שמורת הטבע הפרטית שד
האלוף (מידי) אברה יפה
התפטרותו של מנכ״ל רשות-שמורות־הטבע, אדיר
שפירא, ונימוקיה, הם רק קצהו הגלוי של קרחון
עלילות הרשות ובעליה, האלוף (מיל׳) אברהם יפה.
המנכ״ל המתפטר המעיט בהטברת נימוקיו ולא יצא
למילחמה ציבורית גלויה נגד יו״ר הרשות, שגרם
להתפטרותו.
נראה שמצפונו אינו נקי לגמרי, אחרי ששימש
במשך שנים כיד ימינו של יפה, חלקו בתהליך הסתא בות
הרשות אינו מבוטל.
הייתי אחד הראשונים שהקדישו פרק נכבד מחייהם
לשמירת הטבע, כעובד הרשות מראשיתה• פרשתי מעבודתי
בטרם־עת אחרי מאבק עקשני, שנכשל, נגד
היו״ר ועושי דברו הקרובים, ואני מוצא מחובתי להעלות
את הידוע לי על הרשות, למען יידע הציבור
ויבין את המתרחש בה בימים אלה.
כבר בראשית 1974 הכינונו, קבוצת עובדים בכירים,
מוותיקי הרשות ובוניה, תזכיר לשר״החקלאות ולט-
ליאת הרשות, שבו תוארו בפרוטרוט דרכי ניהולו של
יפה, שנשא אז בשני התפקידים המוגדרים בחוק של
היו״ר ומנכ״ל הרשות, והתייחס לטבע הארץ כלאחוזה
פרטית, ולעובדי הרשות כלצמיתיה.
ממש לפני הגשת התזכיר נסוגו חלק ממחבריו,
פוררו את הקבוצה, והתזכיר נגנז. אופייני הדבר שרובם
ממשיכים בתפקידים בכירים עד היום, בעוד ״שעושי

מוגבל שנתן יפה לנאמנו במקום, מייק, שנתגלה כעבריין
ציד ודיג בלתי־חוקי.
חקירה שניהלתי בעניינו בתוקף תפקידי האחרון
ברשות, הופרעה לאורך כל הדרך על-ידי יפה. כשהצלחתי,
למרות ההפרעה, להשלימה וביקשתי להגישה
לתביעה מישפטית, מנע זאת בטענה כי הדבר יזיק
ל״שמה הטוב״ של הרשות וילכלך גם אותו אישית.
הוא מינה ועדה בודקת מנאמניו שסגרה את התיק
תמורת החלטה על פיטורי האיש, תוך תשלום פיצויים
נדיבים, וקבירת העניין מבחינה מישפטית.
אדיר שפירא, שנתמנה בינתיים כמנכ״ל, ידע על
הנעשה בחי-בר, ולעיתים אף השמיע ביקורת בעניין.
אולם אף פעם הוא לא יצא בגלוי ובאומץ נגד מעשיו
של ״הבוס הגדול״ .אברהם יפה היה מטיף תמיד
לעובדים על תפקידם החלוצי, על הסתפקות במועט
בשכר ובתנאי־שרות צנועים, וניצל עד תום את מסירותם
ואהבתם לטבע.
הוא היה חוזר תכופות על החוכמה שלו :״בעצם,
אתם צריכים לשלם בעד הזכות לעבוד בעבודה הזו
ולא לקבל עבורה שכר.״ ואכן, הצליח לגייס קבוצת

מאשים ירמיה
ייחוד ויופי

שהם קרובים לנושא שמירת־הטבע, שהאחראים להם
בתוקף־החוק הם נרפים ולא יוצלחים ,״ואנחנו נעשה
זאת יותר טוב במשאבים העצומים המתבזבזים על
ידם.״
זה התייחס למישטרת״ישראל, למישרד־הפנים, למחלקה
להגנת הצומח, למינהל-מקרקעי-ישראל, למע״צ

״גינוני חליעווה הגטאות
וחמנניוה האישית הוכיח תומיד
וישבת אחו בצבא, ן אוחו ויבוח
והתנהגות! מעדו לתבליט
את הבוש הוסת״

..עם הונעה הסיירת הירוקה
החרה השתוללות אנסי־עדבית
מתוכננת וסיקבית, שהדיה הגיעו
נעם בנעם אל הציבור
באמצעות כלי־התיקשוחד

הצרות״ שהמשיכו במאבקם העקשני, פוטרו או הת-
פוטרו עד האחרון שבהם.
התזכיר תיאר את נוהגיו השרירותיים של היו״ר
בעניין קבלה ופיטורים של העובדים, קביעת תנאי
העבודה והשכר, קביעת מיבנה המוסד, אירגונו, תיפ־עולו
והקצאת משאביו, ואת הסימון הגס והמזלזל
ביחסו לעובדים ולגורמי-חוץ כאחד.
צויין כי המודד המכריע בבחירתו את אנשי הצוות
ברשות וביכולתם להחזיק מעמד בתפקידיהם הינו צייתנות,
חנופה, והסתגלות לשילטון־חיחיד שלו.
תוארה האווירה העכורה של חשבון ופחד האופפת
את הצוות המוביל, כשמישרדי הרשות רוחשים תמיד
שמועות ותככים שמקורם בלישכתו לפי שיטת ״הפרד
ומשול״ ,שהפעיל תמיד בצורה בוטה.
אנשים טובים רבים ניסו להשתלב בעבודה וברחו
מ מנ הבמהרה בגלל האווירה הזו, ותחלופת העובדים
היתה והינה עצומה.
כבר אז ב־ ,1974 היה מיספר העובדים שעזבו, שפוטרו
או התפטרו, יותר מ״ , 50 מהם 11 בכירים, והרבה
עובדי־שדה מעולים ומסורים. סופר על עיסוקיו הצדדיים
הרבים של המנהל ועל נסיעותיו התכופות לחו״ל שלא
נדונו בשום מוסד של הרשות ועלו לה הון עתק.
נסיעותיו אלה נמשכו גם אחר־כך, ולפי מיספרן
וטווחיהן נוצר הרושם שהאלוף (מיל׳) יפה מנהל רשות
לשמירת טבע של אחת מהגדולות שבמדינות העולם.
פרשה חמורה במיוחד במסכת היתה דרך ניהולו
הישיר את אגף הגנת חיות־הבר• בהתיימרו להיות
המומחה מיספר 1בארץ לנושא (דבר שהיה בו שמץ
של אמת לאור נסיונו עתיר השנים בציד פראי ובלתי
חוקי) .הוא ראה באגף את קודש הקדשים של אחוזתו.

ולקק׳׳ל, שהשמצתם היתה סעיף קבע בישיבות ׳צוות
א׳ מדי שבוע.
התייחסות זו כללה גם טיפוח ניגודים וכריית
תהום של ניכור ושינאה בין הרשות לחברה להגנת
הטבע, שהגתה בעצם את רעיון שמירת־הטבע בארץ,
ועוסקת בה בצורה עממית, נרחבת ויעילה. באותה
רוח זולזלו והושמצו על ידו אנשי מדעי־הטבע האקדמאים,
שהעיזו לחלוק על דרכו, כללית או בפרטים, וגם
איתם יצר מערכת יחסים עכורה שהשפיעה לרעה על
כל עבודת הרשות.
כשהחל בפעילותו הפוליטית במיסגרת תנועת ״ארץ
ישראל השלמה״ ,שהיה ממייסדיה, הפך מישרד הרשות
לצומת־העצבים שלה•
פגישות וישיבות בעניינים פוליטיים בלישכת המנהל
הפכו לדבר של יום ביומו וזמנו התחלק בין הרשות
והפוליטיקה.
התעמולה הפוליטית בישיבות צוות א׳ כבאסיפות
הנדירות של כלל עובדי״הרשות גברה והחציפה, וגזלה
זמן ניכר ויקר.
כשנבחר לכנסת, קיווינו שיפרוש מהרשות וישחרר
אותנו מנוכחותו הדומיננטית. הוא לא עשה זאת,
ותחת זה השלים את תוכניתו לחיים טובים וקלים
ברשות על-ידי מינויו של הסמנכ״ל, אדיר שפירא,
כמיכ״ל ״והסתפקות״ בתפקיד יו״ר הרשות.
דבר זה איפשר לו להמשיך למשוך בחוטים העיק ריים
וליהנות מהילת שמה של הרשות בארץ ובחו״ל.
הבאתו של אדיר שפירא על-ידי יפה כסמנכ״ל
הרשות עוררה את התנגדות רוב עובדי הרשות הבכירים.
היה ברור שהוא חוסם בכך את דרך התקדמותו
הטיבעית של מס׳ 2ברשות, עד אז עוזי פז — מייסדה
האמיתי של הרשות והרוח החיה האירגונית והמיק-
צועית בבניי תתשתיתה ופיתוחה.
אולם לפז היה גם ״חסרון״ גדול. הוא היה עצמאי,
עמד על עקרונות של שמירת־הטבע והמינהל התקין,
ולא היה ״לקקן״ כמינהג מקורבי האלוף (מיל׳).
הסמנכ״ל החדש, שנפלט אז מהנהגת החברה
להגנת הטבע, היה כשר במיוחד אחרי שיצא בטריקת-
דלת מביתה של המתחרה השנואה. ואמנם, בתקופה
הראשונה לכהונתו שררה בין השניים ממש אידיליה.
שפירא, שהיה בעל כושר אירגוני ניכר, הסתער על עניין
התרחבות הרשות והשתלט על תחומים חדשים רבים,
שלא היו כלולים בתפקידיה המוגדרים בחוק.
במשך שנים היה היו״ר/מנכ״ל משמיע ביקורת
והשמצות על אזלת״ידם של כל מישרדי־הממשלה
בעניינים הקשורים בצורה כלשהי בענייני הרשות ועל
הממשלה כולה.
הוא חתר כל הזמן לקבל בקבלנות ביצוע תפקידים

הוא טיפח וריכז בו חבורה משונה של ציידים —
פקחי ציד עם עבר של צייד כשלו, והעניק להם זכויות,
סמכויות, ותנאים מיוחדים.
בו בזמן הגה את רעיון החי-בר, שמורת טבע לטיפוח
חיות התנ״ך ביוטבתה, וכמינהגו עשה לכך פיר־סומת
עולמית, אבל לא שיתף ברעיון, כמו בהגשמתו,
איש מבכירי הרשות ומהזואולוגים המוכרים בארץ,
פרט לעושי דברו.
הוא הביא צייד חיות־בר מהולנד ועשאו לכל״יכול
בשמורה, וכן מינה לעצמו עוזר אישי מעובדי הרשות
הוותיקים, שהיה מוכן להתכופף לפני כל משאלותיו,
ועסק בעיקר בגיוס כספים.
נתברר לימים כי גם אמצעי גיוס הכספים לא היו
כשרים ביותר וכללו בין השאר היטל שרירותי על
הציידים ״לתרום״ סכום מסויים לחי-בר, כתנאי לקבלת
רשיון הציד השנתי. מעשה זה הופסק לאחר מספר
שנים, כשהיה חשש שיפרוץ החוצה כשערוריה•
עם הזמן צצו ועלו פרשות נוספות של מינהל בלתי־תקין
בחי־בר, שהחמורה שבהן היתה החיפוי הבלתי

יו״ר־הרשות יפה
והסיירת הירוקה

״משוגעים לדבר״ ,שהקימו בעבודה מסורה וקשה,
בתנאים קשים ובתמורה חומרית מינימלית, תשתית
מפוארת, אולם, באשר לו עצמו הוא לא חסך אף פעם
בהוצאותיו האישיות, והיה סמל לאורח חיים בזבזני
וראוותני.
מכונית המנהל היתה תמיד מפוארת ומדגם חדיש
ביותר. הנהג הצמוד שלו נהנה תמיד מתנאי שכר
ושרות טובים. גינוני הלישכה המפוארת והמזכירה
האישית הז כי רו תמיד לי שכת אלוף בצבא, ואורח-
דיבורו והתנהגותו איתנו ,״פקודיו״ ,כמו הרוח ששררה
בלישכה, נועדו להבליט בכל זמן את פער הרמות שבינו
וביננו, פקודיו הזוטרים.
נסיעותיו לחו׳׳ל לא נדונו מעולם בצוות א׳ או
במוסד אחר של הרשות, והיו נודעות לרובנו בהפתעה

.,המסקנה המתחייבת ס ח
שתתרחש ברשות שגורות הטבע
היא שיש רברק את הסיירת
לאלתר ולסלק את הארור *׳1׳)
גתלקת האלוהים הטובה
שרכש לעצמו׳
מהשמועה, או אתרי שנסע. הן עלו תמיד הון־תועפות,
וחיוניותן לא שיכנעה אותנו אף־פעם.
הוא ידע להפיק ממעמדו ומתפקידו את מירב
ההנאה החומרית והחברתית, ואת כל פרי עמל הנמ לים
של עובדי״השדה השכיל תמיד לרשום לזכותו
ולהציגו בציבור כהישגו האישי.
יפה שאף תמיד לגדולות ברשות. הקמת וטיפוח
גוף מימסדי עממי לשמירת הטבע, שיהיה חביב על
הציבור ושיעסוק באכיפת-החוק בדרכי״נועם ובשיטות
חינוכיות לא הספיקה לו• תמיד ביקש להרחיב את
גבולות ממלכתו ולהשתלט על שטחים נוספים, בטענה

(המשך בעמוד )64

דוב ירמיה,

נהר׳די

שני בין ה אדתתדבט מיקסר ופודפרוסם ור אמקור

במחיר המיקסר בד ב ר.

0להשיג בהוויות אגז פ א וסוהרים מורשים

טל־ ארויו

^ אסקור טוב להיות כבית

תכליני נלטימור עושים אוכל מעניין:
חדש! תבלינים טהורים נוסח אמרייח:
פלפל שחור; פלפל לבן; קנטון; כורכום; מוסקט טחון; גריל בשר; גריל דג; גריל עוף;
תבלין לסטיק; כמוץ; מרכך בשר; אורגנו; ג ת רי שום; פלפל אדום חריף; אבקת קרי; פפריקה.
ח צי ם לקבל חינם חו ברת מתכונים מעניינים?
שלחו גלויה אל תבליני בלטימור ת.ד 1 3 3 4 .ת״א מיקוד 6 1 0 1 3
תבליני בלטימור, להשיג בסופרמרקטים ובחנויות נבח רו ת למ מכר מזון. כשר.

האם התחיל בנפו־סבא הגרו שד השנונות

נגד ההנהגה האשבננית שר תנועת־החוות?

המ:יוועטרה

בארבע השנים האחרונות שולט בסניף
חרות בכפר־סבא רובין פינקלשטיין, ה עובד
היום במחלקה המוניציפאלית של
תנועת החרות. פינקלשטיין מוכר על־ידי
המוסדות המוסמכים של תנועת החרות
כיו״ר הנהלת הסניף, למרות שלפני חודש
נבחר, באסיפה כללית של חברי הסניף,
אדם אחר לתפקיד זה. פינקלשטיין הוא
גם נציג חרות בהנהלת מיפעל־המים ה עירוני,
ומורשה־חתימה באגודת, הספורט
של בית״ר כפר־סבא. ידידו של פינקל-
שטיין, גם הוא מורשה־חתימה בבית״ר,
הוא יגאל אגמי.
אגמי, שהוא מנהל סניף בל״ל ברחוב
וייצמן בכפר־סבא, הוא גם חבר מועצת־העיר
ויו״ר מועצת סניף חרות. הוא ושניים

חבוי תסניו

עצור עובדיה
״אנחנו לא עבריינים !״
(י שרו ת מתושבי השכונות בכפר־
< סבא שיגרו לפני שבוע מיכתב למפכ״ל
המישטרה, רב-ניצב אריה איבצן, שבו הם
תובעים כי יבדוק את פעולתה של מישטרת
עירם. לטענתם, פעלה המישטרה על־פי
הוראותיהם של השר יורם ארידור וח״כ
מיכה רייסר.
בסניף כפר־סבא של תנועת החרות
מתנהל מאבק חריף ומר על השילטון.
המאבק מלווה בהאשמות ובהאשמות־נגד
על זיופי בחירות, אי־סדרים כספיים וקיפוח
עדתי. כוחות מישטרה גדולים התערבו
נגד אחד הצדדים. אנשיו של צד זה טוע נים
כי המישטרה הופעלה נגדם על־פי
הוראת שר וח״כ, שניהם אנשי תנועת
החרות.
בעיר השלווה כפר־סבא, שיש בה כ־40
אלף תושבים, מגדירים את המאבק בסניף
חרות במילים בוטות :״הרומנים נגד עדות־המיזרח״.
אנשי
השכונות בכפר־סבא זועמים. הם
טוענים שבבחירות קיבל הליכוד את רוב
קולותיו בשכונות, בעיקר בשכונת יוספטל
ושיכון עליה, שרוב אוכלוסייתן היא מבני
עדות־המיזרח. אך ברסן השילטון בסניף
תנועת החרות מחזיקים תושבי מרכז העיר,
האשכנזים הוותיקים.

של תנועת החרות ומזכירות התנועה, תומכים
בגלוי ב״רומנים״ .המורדים מעלים
טענות קשות, המתמקדות בבעיית פינקסי־החבר.
רבים מתושבי השכונות מילאו
טופסי הצטרפות לתנועת החרות ושילמו
דמי־חבר — אך בנימוקים שונים ומשונים
מונעים מהם קבלת פינקסי־חבר בתנועה.
העיכוב מתבטא במיקרים רבים בחודשים,
ובכמה מיקרים אף בשנים.
תושבי השכונות מבקשים לקחת את
השילטון בסניף לידיהם. הם טוענים כי
האנשים השולטים עתה בסניף, וזוכים
לגיבוי מרכז התנועה, ניצלו את מעמדם
כדי לחלק לעצמם ולחבריהם מישרות.
תושבי השכונות טוענים גם נגד הברית
שבין שליטי סניף חרות ובין ה״מיליונרים״.
מאבקם של בני־השכונות נגד ההנהגה
הוותיקה ועסקני מרכז חרות לא נשאר
בגדר סוד. בכנס שיזמו צעירי חרות כדי
לדון בפער העדתי הם לא הניחו למיכה
רייסר, יו״ר אגף האירגון, לשאת את דבריו.
הם זכו, לדבריהם, בתמיכת סניפים אחרים.
לטענתם, פנו אליהם מכרמיאל, חולון,
נהריה וממקומות נוספים, שגם בהם מת נהלים
הדברים בדרך דומה לזו שבה הם
מתנהלים בכפר־סבא.

מבני מישפחתו, אחיו וגיסו, הם חברי
הנהלת הסניף, שבה חבר גם בן־דודו של
פינקלשטיין.

אנ שי -ע ס קי ם
ופו לי טיקאים
ך( ינקלשטיין הוא ידידם של איש •
העסקים מכפר-סבא נסים שהרבני,
ושל הקבלן, איש חרות, אהרון גניש.
הח״כ מיכה רייסר, העומד בראש אגף
האירגון של תנועת החרות, גם הוא ידידם
הטוב של שהרבני וגניש. מיכה רייסר
הוא מאנשיו של שר־האוצר יורם ארידור.
שילוב זה בין אנשי־עסקים, עסקנים
מקומיים ופוליטיקאים, פעל יפה במשך כמה
שנים. פינקלשטיין ורייסר אינם מכחישים
שגניש סייע במערכת הבחירות של ה ליכוד
בכפר־סבא, ושכך עשה גם שהרבני.
פינקלשטיין, שעבד במשך כעשרה חודשים
בחברה של שהרבני, סייע לו לקבל מיגרש
בעפולה. פינקלשטיין, כמובן, מגדיר את
הדברים אחרת. ראש־עיריית עפולה הוא
איש הליכוד, ופינקלשטיין סייע לו לגייס
תעשיין שיפתח את העיר. כאשר נעצר

״ רו מגי ם
ו מי ליוג רי ם ״
^ מרדנגד שילטון הוותיקים מקיף
מאות מתושבי שכונות הפועלים של
כפר־סבא. הללו טוענים כי אגף האירגון

עסקן וייסר

עסקן איצקוכיץ

״אילו הייתי מקדם אותו, הייתי מלך ישראל״

מנהיג ארידור
״רייסר היטעה אותו״
גניש לא מכבר על־ידי שילטונות המס
בחשד להעלמות, היו אלה אנשי חרות
שטרחו לשחררו. כשחזר הביתה, הוא מצא
בין זרי הפרחים גם זר של ארידור.

״ שי הי ה ס טו דנט
ל קי שו ט ״
ף* וכין פינקדשטיין לא נבחר מעולם
1ליו״ר הנהלת סניף כפר־סבא של
תנועת החרות. הסיבה לכך פשוטה. בארבע
השנים האחרונות לא נערכו כל בחירות
בסניף. לא ׳היתד. ועדת בחירות ולא היתד.
ועדת ביקורת כמתחייב על-פי תקנון
תנועת החרות. פינקלשטיין ואגמי שלטו
בסניף ללא עוררין בעזרת בני מישפחו־תיהם,
עד היום הם אינם מוכנים לשמוט
את השילטון מידיהם.
הדברים עשויים היו להתנהל בדרך זו
עד עצם היום הזה, אילמלא חזר לכפר-
סבא דרור איצקוביץ, ומצא בעיר את
הסטודנט למישפטים יוסי עובדיה, שביקש
להשתלב בפעילות פוליטית.
איצקוביץ, שהוא בנו של בעל־מוסך
בעיר, היה עסקן סטודנטים מטעם חרות
באוניברסיטת באר־שבע. פינקלשטיין פגש
את הצעיר הנמרץ בעת לימודיו, וכששמע
שהוא עומד לחזור לעיר מגוריו, החליט,
לדבריו, לטפח אותו ושילב אותו ברשימת
הליכוד בבחירות לעיריד, ב־ . 1978״שיהיה
גם סטודנט לקישוט,״ אמר פינקלשטיין,
״כמו שעושים רשימה לבחירות, אתה
יודע. שמים רופא, שמים אחות, רואים
שלא יהיו שלושה אשכנזים אחד אחרי
השני, כמו בפוליטיקה.״
איצקוביץ טוען שטופס המועמדות, ש עליו
אמור לחתום כל מועמד לבחירות,
זוייף בשמו, ושהוא כלל לא היה רשאי
להיות מועמד בבחירות למועצת העיר,
משום שבתעודת הזהות שלו הוא היד.
רשום באותה תקופה כתושב באד־שבע.
איצקוביץ, ככל הנראה, לא הסכים להיות
״סטודנט לקישוט״ במשך זמן רב. יחד
(המשך בעט!ד

לבני הבותנה המעולים

לא הגדולים ביו תר-אבל הטובים ביותר
זשופט המכבד
זסתבך בהרפתקאה

פעמים גם שופטים נופלים
:פח ...על כך יעיד הסיפור
;בא: מר א. גבעוני(שם בדוי)
אשתו חיו את חייהם בשקט
בשלווה. בשעה שהוא בילה
!ת מרבית זמנו בין ספרי חוק
משפט, היתד, היא ממלאת את
וומודה כעקרת בית למופת.
;שינוי בחייהם הופיע מכיוון
:לתי צפוי: בדירה הסמוכה
כנסו לגור שכנים חדשים, הוא
בואן מצליח והיא בעלת בו־זיק
נאה ומושכת למרות אד־
;עים שנותיה. חיי החברה של
;שכנים החדשים היו פעילים
תוססים וכשערכו מסיבה בבי׳
1ם, לא שכחו להזמין גם את
;שופט ואשתו.
;ם נענו להזמנה בהתלהבות
השופט ניצל את ההזדמנות
:די לשמוע מעט רכילות
להקשיב לאחרים — בלי
נסות לשפוט או ת ם...
!וזנו הרגישה קלטה שם סי־וורים
פיקנטיים מחדרי המי־זות.
סיפור אחד מצא חן בעי-
יו במיוחד והוא הירהר בינו
בין עצמו, אם לא הגיעה ה זעה
שגם הם ירשו לעצמם
יהנות מחוויה שכזאת
1יוך של שובבות ניצת בעיניו
באותו רגע החליט להפתיע את
שת חיקו כבר למחרת. הוא
ביא אותו הביתה בחשאי, בלי
זתרגיש. באותו ערב הציע את
מיטה בעצמו והזמין אותה
היכנס למיטה בנימה חגיגית
משועשעת.
ך אבוי ...היא היתד, קרה
קרח. המיטה. לזעמו של השו ט
לא היה גבול: איך זה
זסדין חימום חדש אינו פועל
תיקנו ! 1
פעם, לשם שינוי, דווקא השו ט
הוא האשם: אילו טרח לח ור
קצת את מוצאו של אותו
דין חימום ״חסר אחריות״
יה מגלה שמדובר בסדין חי ום
מאיכות ירודה, מסוג סדי־י
החימום הזולים שמציפים
ת השוק עם בוא החורף.

לן על חם־ לד על ״שול״
רפידות חום ״שולי׳ מבודדות מפני
קור ורטיבות, ושומרות על רגליים
חמימות. רפידות חום ״שול״
מתאימות לכל סוגי הנעליים
ומורכבות מחומרי בידוד חדישים
המבוססים על טכנולוגית עידן החלל.
כשאתה יוצא למזג אויר קר ולח, הגן
על רגלייך ברפידות חום ״שול״.
רפידות חום ״שול״ יעניקו לך הרגשה
נינוחה וחמימה בכל הגוף -בקור,
בבוץ ובגשם.

ם נחזור לרגע אל השופט
אומלל — הוא הסיק את
מסקנות ממקרה הביש ורשם
פנקסו הערה קצרה וחכמה:
ין קונים חתול בשק.

5)11011
רפידות חום ״שול״
להשיג בכל בתי המרקחת

ב מ סי ב ת חג ה חנו כ ה
שימוש בפלש מ״פוטו־גמר״ ׳הוא
ערובה לתמונות טובות.
* פיתוח תמונות צבע בשלוש
המעבדות הגדולות ביותר בארץ !
* תיקון מצלמות עם /2ג שנה
אחריות !
* צלומי־פספורט, בין־רגע !
בימי שלישי, סגור כל היום.

י שאינו רוצה להסתבך בהר חקה
זולה כזאת, הולך על
טוח וקונה סדין חימום מוכר
בעל מוניטין: סדין חימום

דין חימום זק״ש זכה בתואר
מוצר הנבחר 81׳ בזכות ית-
ונותיו הבלעדיים * :מיוצר
שיטת הבטחון הכפול *
צוייד בהתקני קשירה המב־יחים
אורך חיים ובטחון ב־ימוש
* .היחידי שניתן לבב ו
במכונת כביסה +צריכת
שמל — רק 25 אג׳ ללילה +
חריות ל־ 3שנים.

הכן עצמך לחורף ־ הצטייד ברפידות
חום ״שולי׳ ־ תן לרגלייך ארג הנוחות
המגיעה להן -תן להן ״שול״.

פרטים

וז עג ק
ב ח בויו ת

לוחות פלטטיים
שוטף, מהמלאי, גיליונות, פיל מים
במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם או
בלי דבק. וגם תחליף לזכוכית
וכן פלטות רובקם.
דבי טרידינג,
טל.822926 ,827315 :

העולם הזה 2312

הנ /־ ס ס
למטה
הפועלים השתגעו
השתגעו, אני אומר לד, ירדו מהפסים
הפועלים הפולנים האלה! איפה זה
נשמע שפועלים ישלטו! מה הם מנינים
בזה ! כל •היום עומדים ליד המכונה,
מנריגים ברגים, לוחצים על כפתורים,
מרתכים ברזלים, ובערב הם רוצים עוד
לשלוט! מצחיק•
מה הם מבינים בשילטון, חפרימיטי-
בים האלה ! כל הזמן שותים וודקה,
מכים את הנשים שלהם, מסתכלים בתוכניות
הכי״מטופשות בטלוויזיה• בחיים
שלהם הם קראו ספר ! בחיים
שלחם הם עברו קורס לניהול של ה-
מיפלגה !

פועל פולני מרים ראש
וודקה וקללות

ואל תשכח מי הביא להם את התרבות
ואת הקידמה, לפועלים האלה. מה
זה היה בכלל, פולין! ארץ מפגרת ,־953
איכרים שעבדו בשיטות של משהו כמו
קונגו או אנגולה, מלאים אמונות תפלות,
חצי־אליליות, לבושי-קרעים, חצי
מהילדים מתפגרים במגיפות, כולם
אנאלפאבתים גמורים — משהו כמו הכושים
או הערבים.
ואז באה המיפלגה, חבר, והביאה
להם את התרבות. עשתה חרושת, הקימה
אוניברסיטה, לקחה את הבנים של
האיכרים ועשתה מהם פועלים, וחלק
אפילו נעשו משכילים ממש ! הכל היה
ברוח הקומוניזם והלניניזם, כמו שצריך.
ועכשיו מה ! הם יורקים בפרצוף של

אתם בוודאי מכירים את העיתונאית הידועה צילה טל־העמק,
זו שרטוב לה כשהיא שומעת את שמו של מנחם
בגין, זו שמפרכסת למשמע קולו ומסיימת באנקה קלה
למראה קלסתרו. ובכן, היא עצמה הואילה להאיר לפני היבט
מסויים בעניין קבלת חוק הגולן:
״אז בסדר, אנשי המערך היו מוכנים להודות שבגין תפס
אותם עם המיכנסיים למטה• מצחיקים אותי. מה זאת אומרת
תפס אותם עם המיכנסיים למטה ! אין הגיעו המיכנסיים
למטה ! אדוני ! זה לא היה כל־כך פשוט ! אני אספר לן
איד זה היה ! אדוני !
״בגין לא סתם תפס אותם עם המיכנסיים למטח. בגין
בא אליהם בהפתעה גמורה, ככה מאחורה, כמו שהוא, בכיסא־הגלגלים,
והוא תפס אותם במיכנסיים בצדדים, ככה בגובה
החגורה, ובתלישה אחת — פלאחס — הוריד להם את
המיכנסיים עם התחתונים ועם הכל, עד לגובה הקרסוליים.
שככה יהיו לי לירות כמה פעמים שעשוי ל י את זה.
״ובזה לא נגמר הסיפור הו, לא ! הם לא סתם נשארו
עם המיכנסיים למטה, אדוני ! שבגין לא ינצל הזדמנות
כזאת, שהמעיד עם המיכנסיים בגובה קרסול! אדוני! הם
אכלו אותה, אדוני ! ואתה יודע כמוני איפה הם אכלו אותה !
״הוי, איזה סיפור שזה היה ! איך בגין שיחק להם אותה !
בום־בום פנימה — הזמין אליו את הממשלה לישיבה מהירה,
וקלאש־קלאש, בזהירות החוצה — הזמין אליו את שחל
להודיע לו מה קורה, ובום־בום — פנימה — עשו כינוס
של ועדת־הכנסת כדי להחליט על הנוחלים• אחר-כך עוד פעם

המיפלגה ! פיתאום הם מרימים ראש,
המפגרים האלה ! שילטון הם רוצים !
מצחיקים, בחיי. אתה מתאר לעצמך
חבר, איזו צורה תהיה לשילטון שלהם!
אתה מתאר לעצמך פועל כזה, בן״איב-
רים, בתור ראש-ממשלה ! הי, הי, הי,
מין פועל ראש־ממשלה שישתה וודקה
ויכה את אישתו ויקלל כמו אחד מה שוק

תראה, חבר, אני לא אומר שאף פעם
הם לא יהיו מסוגלים לעזור לנו, למיפ-
לגה, בשילטון. זה אני לא אומר. אולי
פעם נוכל לעשות מאיזה פועל בן־אי-
כרים שר בלי־תיק, ואחר־כך, במשך הזמן,
הוא יוכל אולי להיות שר״הדואר,
אחרי שיעבור קורסים מתאימים במיפ־לגה.
אבל זהו תהליך, אדוני. זה לוקח
זמן. תראה בארצות אחרות• עשרות
שנים, אולי מאות שנים• זה לא מהיום
למחר, עניין כזה.
בכל זאת, אל תשכח, חבר, שיש
אנשים שיודעים לשלוט, שזו העבודה
שלהם. אנשים שעברו קורסים מתאימים
במיפלגה. אנשים שיש להם נסיון
טוב בצבא הקומוניסטי. אנשים שהיו
מוכנים להקריב את חיי חבריהם הטובים
ביותר במישטרה החשאית, אנשים
שזכו לקבל מהחבר ברז׳נייב את מדליית
לנין, אנשים שהקדישו את חייהם, פשוטו
כמשמעו, לשירות העם והמעמד.
ממש נורא, איך שהם מרימים ראש,
הפועלים האלה ! ברור שזה לא לגמרי
אשמתם. זה ידוע בהיסטוריה, שאנשים
נבערים כאלה ניתנים בקלות לשטיפת-
מוח קונטרה־רבולוציונית. כל מיני אמונות
תפלות אנרכיסטיות, טרוצקיסטיות
ומאואיסטיות, חודרות לגולגלות הקטנות
שלהם, ויסודות חתרניים מתסיסים
אותם.
תראה, אני לא אומר שאנחנו מצידנו
היינו נקיים לגמרי. עשינו כמה מישגים
טקסיים, ואני מבטיח לך שמי שהיה
אחראי לזה ישלם את כל המחיר• היינו
יותר מדי רכים איתם. נתנו להם יותר
מדי להרים ראש• איפה זה נשמע, למשל,
שלפועלים יהיה מותר להתאגד!
מה פיתאום שיתאגדו באיזה איגודים
חופשיים כאלה ! זה תמיד זרע הפורענות.
הדברים הכי גרועים בהיסטוריה
התחילו מהתאגדויות חופשיות כאלה של
פועלים. מה שיוצא מזה זה תמיד מהומות
והרס כלכלי.
או השביתות. מה פיתאום שפועלים
ישבתו! הם שוכחים מי נותן להם
עבודה. נושכים את היד שנותנת להם
לחם או וודקה, ושובתים. בטח, הם
נותנים לזה כל מיני סיבות כאילו אידיאולוגיות,
אבל האמת היא שהם פשוט
עצלנים, וזהו. מה זה יום שביתה ! יום
שביתה זה יום חופש גנוב, לא יותר!
ושיתחילו לדרוש כל מיני תנאי-עבו-
דה ! חמישה ימי-עבודה בשבוע, שכר

המערך עם המבנסייס למטה
מבט מאחור

קלאש — החלקה זהירה החוצה — נתנו למעיך ארכה,
שיתבשל במיץ של עצמו.
״וככה זה המשיך, אדוני, בום־בום — נאום של בגין —
יקלאש־קלאש — הוציאו את ביטון, בום־בום, הצבעה, וקלאש־קלאש,
המערך התפלג, עד שנגמר הכל לפי לוח־הזמנים.
״הוי, זה חיה קוויקי כזה, שהארץ לא תשכח אותו, אדוני !
שככה יהיה לי לירות כמה פעמים שעשו לי חפוז שכזה• עד
היום קראו לזה מעשה־סדום, אבל מה שעשה בגין למערך זה
מעשה־קצרין״.

נלאים ונוא״ם
הד״ר מרווין גוטסמן וכמה מאנשי
הצוות שלו היו מודאגים ביותר. מצבה
של המדינה היה בכי־רע. הדיפלומטיה
הישראלית ספגה מכות קשות• מדינות
הסירוב החציפו פנים, ומבית הרימו ה עובדים
ראש. רוח נכאים שררה בכל,
וכאשר התכנס הצוות הרפואי לישיבתו
הדו-שבועית נותרו העוגיות שהוגשו עם
התה בריאות ושלימות בסלסלותיהן, עד־כדי־כך
השפיע המצב על תיאבונם של
הרופאים.
היה זה מתמחה זוטר אחד, שזה-לא-
כבר הצטרף לצוות, שזרק כמו באקראי
את פיתרון הפלאים•
״...תערובת של פונדזין גבישי ומורפין
ביחס של ארבעים לעשרים, עם טיפה
אחת של אנלגטיקח אמר הרופא הזוטר
בהיסוס, ובן״רגע נשתררה שתיקת-
תדהמה סביב השולחן.
״תמשיך, תמשיך,״ עודד הד״ר מטס־מן
את המתמחה•
״ממה שקראתי אתמול על מחקר
בארצות״הברית, יש לתערובת כזאת השפעה
ישירה על התעלות האורכיות במוח
השמאלי, כאשר השפעה עקיפה של ה•
מורפין במוח המאורך גורמת אחרי
שלוש שעות ל...״
פניו של גוטסמן אורו. בטפיחה אדירה
על השולחן הרקיד את כל כוסות־התה.

גבוה
יותר, זו הרי בדיחה ! מה הם
מבינים בכלכלה מדינית ! מה שהם יודעים
זה להבריג ברגים ולרתך ברזלים,
וגם זה בקושי. אסור היה לתת להם
להרים ראש מלכתחילה, אני אומר לך,
חבר.
אז ברור שצריך לשים לזה קץ. אילו
אפשר חיה לשכנע אותם בדיבורים שיוציאו
להם מהראש את השטויות, אז
זה מה שהיינו עושים• ולא שלא ניסינו.
אבל מה, אפשר לשכנע בדיבורים אנשים
פרימיטיביים כאלה, פועלים ! לך ודבר
אל הקיר.
וככה זה קרה, שהיינו צריכים לדבר
איתם בשפה היחידה שהם מבינים. הגנרלים,
הקולונלים והקפיטנים התייצבו
בעד המהפכני הנכון, ועשו את המוטל
עליהם. המישטרה החשאית פעלה גם
היא בצורה יוצאת מן הכלל. אמנם
נשפך קצת דם, פה ושם, וגם היו כמה
מעצרים, אבל אל תשכח שהדם הוא
שמן על גלגלי״המהפכה.
שילטון־פועלים ! הצחקת אותי !

״הקץ למיקריות!״ קרא בהתרגשות,
״מעכשיו המפתח בידינו ! ״
וככה זה התחיל. התערובת המופלאה
עשתה את שלה. כבר שעתיים ורבע
אחרי מתן הזריקה אפשר היה להבחין
בהשפעה הישירה על התעלות האור-
כיות, וחלפו שלוש שעות בדיוק נמרץ
עד שהמוח האורכי עשה את שלו. המינון
היה מדוייק מאוד, וקבע את העיתוי.
הפולסים החשמליים התלכדו בנקודה
המתה שבמוח הימני, ובדיוק כמו
שקרה במחקר האמריקאי, אפשר היה
להבחין גם פה בתזזים העוויתיים הק לים
לאורך הרקה. ההחלטה על הפצצת
הכור העיראקי היתה רק עניין
של שניות ספורות.
זו היתה ההתחלה• מובן שלא הכל
הלך חלק. בערך לפני חודשיים היתה
ישיבה קשה ביותר של צוות הרופאים.
שניים מהניאורולוגים וכירורג אחד טענו
שצריך להוריד את המינון, מכיוון שיש
סכנה להחלטה מיידית של פלישה ל-
סעודיה וכיבוש בארות״הנפט. האחרים
לא ראו בכך סכנה, אך היונים זכו
ברוב, והמינון הורד.
ד״ר גוטסמן, שהיה באותו ויכוח ב-
בעמדת-המיעוט, לא שכח את המיקרה,
וברגע שנקרתה לו ההזדמנות הראשונה,
הגיב בצעד פוליטי מרחיק־לכת: הוא
העלה בשלושה אחוזים את שיעור ה-
פונדזין, הפחית את שיעור המורפין,
וביטל לחלוטין את השפעת האנלגטיקה.
תוך ניצול של רוב מיקרי בקונסוליום
מדיצינוס שנערך בסוף נובמבר העביר
את המינון החדש, ועתה ניתר רק להמתין
להזדמנות המתאימה.
המינון החדש חולל פלאים. הרופאים
עקבו בהשתאות אחרי התגברות הפולסים
במוח המאורך, וראו בבירור על
לוח המחשב כיצד תוקפים הפירכוסים
האלכסוניים את הזווית העליונה של
המוח הקטן. לא היתה כאן שום מיק-
ריות ההחלטה על סיפוח״הגולן היתה
רשומה, פשוטו כמשמעו, על פני הניירות
המשובצים, שעליהם ציירה מחט
המחשב את האלקטרוגראמה של המוחות•
גם מבחינה קארדיולוגית היה זה
מימצא חיובי בהחלט.
בישיבת הצוות הרפואי השבוע הורמו
כוסיות, אך מייד לאחר מכן נפתחה
התקפה קשה מצד שני כירורגים וניאו-
רולוג, שזכו בתמיכה בלתי־צפוייה מצד
שתי מתמחות חמודות, חדשות. חללו
טענו כי המינון החדש, אם יושאר על
כנו, יביא תוך שבועיים־שלושה להחלטה
לשלוח שתי חטיבות צנחנים להצלת
ורשה. הוחלט לדחות את המשך הדיון
לשבוע הבא.

האיינשטיין

שתגרום לך להעדיף ויז־או-טייפ סניו

האיכות השיכלולים
והתחכום של וידאו־טייפ
אינם הפתעה. זו כבר
עובדה ידועה בכל העולם :
וידאו-טייפ סניו הוא עוד
מוצר מתקדם, פאר תשלובת
הענק לטכנולוגיה
מתקדמת — סניו.
במבחן איכות השוואתי
שנערך על ידי מגאזין היוקרה
האמריקאי 1£\^/ע£ח 0£0וע
(דצמבר )81 נמצא וידאו-טייפ
סניו כבעל ״דיוק הקלטת
תמונה ובהירות הצבע -
הטובים ביותר״.
הכללי לאמינות
ואיכות המכשיר בין טוב מאוד

עיין בקפדנות בתכונות
הוידאו־טייפ המעולה
ותיווכח שהמחיר הנמוך הוא
ללא תקדים ־
זאת הפתעה אחת.

י ״בוכנת ענק״ לדיוק
ההקלטה: שיכלול
בלעדי של סניו בשיטת
ה־ ״בטא״ ן\)8£7/
בוידאו-טייפסניו פועלת
בוכנת ענק המכתיבה את

דיוק ההקלטה וכך אתה
מקבל תמונה מוקלטת
באיכות צבע ותנועה זהים
למקור ללא ״פחת״ הקלטה.

מתכנת הקלטה
ל־ 7ימים מראש.
כן, אתה מתבונן בלוח
המשדרים השבועי בטלויזיה
מחליט אילו תוכניות אתה
מעוניין להקליט, מתכנת את
וידאו-טייפ סניו לשבוע
מראש ויכול לשכוח מכל
־עניין.
׳ידאו-טייפ סניו יזכור
להקליט 8תכניות שונות
החל מ״מבט ספורט״
בשבת עד ״שעה טובה״
ביום שישי.

של יפן מציג:

כפולה

ולכל המתחרים להתאמץ פי שניים
*ח* 0 $י׳£80

וידאו-טייפ רקורדר 0 5300ז \ /דור חדש במערכות הוידאו של סניו

ק 5300 סזע

6זז0 £*83£ח0ר\-

!**008*11 וי?^ 5/

$31 ייי8ייי2 8111 $₪,

יי 28 88 88 88 38

1ז 06

בקרת מיקרו־ מחשב
למניעת שגיאות
בהפעלה.
אם נראה לך שהעניין מסובך
— אל תדאג. מחשב הבקרה
פשוט לא יתן לך לעשות
שגיאות ויפקח על הפעלה
מדוייקת ונכונה.

כפתורי מגע
אלקטרוניים להפעלה.
החזרת טייפ
אוטומטית עם זכרון
( ¥א 171£1710

שנה אחריות גם
ל״ראש הקלטת
תמונה״.
״ראש הקלטת התמונה״ הוא
החלק החשוב והרגיש ביותר
בוידאו־טייפ. בסניו מאמינים
באיכותו ומעניקים לך שנה
אחריות. מהמתחרים תקבל
רק 3חודשים.

להשיג בשקם, כל בו שלום ובחנויות המובחרות.

זאת ההפתעה השניה.
מיד עם רכישת וידאו־טייפ
סניו 5300ס־ו/ץ אתה זוכה
במינוי חינם במועדון סרטים
מעולים. בעלי הוידאו־טייפים
המתחרים ימשיכו לרוץ
אחרי קסטות וידאו והשד
יודע כמה ישלמו עבורן. לך
יש מינוי חינם לשנה באחד
ממוקדי ״מועדון קסטות
סניו בטא.״ בת״א, חיפה,
ירושלים, באר שבע, ואילת.
אתה מסודר 1,600 .סרטים
חדשים מחכים לך.

01178

* המנוי שווה לך כ־ 4,000 שקל

| הצג תלוש זה בחנות ״טניו״ ותקבל |
את רשימת הסרטים המעודכנת
במועדון קסטות סניו \6£7/

האיינשטיין של יפן

)(1111113111*1111

סטפאני נאוווס וחבוט ואגנו: ניחומים
השחקנית סטפאגי פאוורם מניחה יד מנחמת על כתפו של
השחקן רוברט ואגנר, בשעה ששניהם חוזרים על הדיאלוגים של
הארט ואשתו באולפן הטלוויזיה שבלוס־אנג׳לס.
היתה זו הפעם הראשונה שפאוורס וואגנר נפגשו באולפן־
ההסרטה להמשך הסידרה הפופולרית, אחרי שוואגנר איבד את אשתו
נאטלי דוד בתאונה טראגית שסיבותיה טרם פוענחו.
רק שבועיים קודם לכן היכר. הגורל בסטפאני — השחקנית
היפהפיה בת ה־ 37 איבדה את מי שהיה חברה לחיים במשך תקופה
ארוכה, השחקן ויליאם הולדן, שמת ממחלת הסרטן. היו אלה
בני־הזוג ואגנר, שניחמו את סטפאני. טרם החלימה מיגונה מצאה
עצמה סטפאני מנחמת את ואגנר, לאחר מותה של רעייתו.

מאויאנה בורג: מחבט קטן תחת מחבט גווי
של ביורן. בורג על
הלבן, ג׳ון מקנרו

האחים גילנרסם 500 :מיס פיגי
כך נראים האחים גי וברט גילכריסט, הנחשבים לצמד המאיי רים
בעלי המזל הגדול ביותר מקונטיקט. השניים נבחרו על־ידי
ממציא החבובות ג ׳ים האנסן, להיות הבעלים הבלעדיים על
הזכרות לסידרות קארטון קומיקס ולצייר את מיס פיגי ובני־מישפחתה,
החבובות *,עבור 500 עיתונים בעולם מדי יום ביומו.
האחד הוא בן ,20 השני בן ,22 ושניהם גדלו על ברכי באגם באני
והיו חברי מועדון מעריצי החבובות עוד טרם זכו לחוזה מידי
״אלוהים״ — כך הם מכנים את האנסן.

בה בשעה ששני מתחריו
כתר המלכות של הספורט
וג׳ימי קונורס, התחרו ביניהם בפעם המי־יודע־כמה
באנגליה — ישב הקרחון השוודי במולדתו,
כשהוא דואג לנושאים שאין להם כל קשר למחבט.
באותו זמן, בעיירה לונד, שבדרום שוודיה, היה
עם רעייתו הטניסאית הרומניה מאריאגה סימ־יוגסקו,
ושימש לה קהל אוהד במישחק שונה
במיקצת. מאריאנה נראית בתמונה זו אחרי שהח ליפה
את מחבט הטניס הגדול במחבט קטן ובשולחן
פינג־פונג, כשהיא משחקת עם שחקנים מסוג אחר:
ילדים חולים המאושפזים בבית־חולים בשם האסל־הולם,
המנוהל על־ידי ידידים של בני־הזוג.
מאריאנה הגיעה לבית־החולים אחרי כמה חו דשים
של יסורים. התגלה כי היא סובלת ממחלת
כליות קשה במיוחד, הגורמת לה כאבים עזים.
רק בשעה שהכאבים מרפים במיקצת, היא מסוגלת
לשחק מישחק מעין זה ולגרום שעה של נחת
לילדים שגם מזלם לא שיחק להם.
מנהל בית־החולים סירב למסור כל פרטים על

מהות המחלה של רעייתו של בורג. אבל עובדה
היא שהטניסאי ביטל בינתיים כמה מהתחייבויותיו
הבאות והעדיף להישאר בשוודיה. הופעתו האח רונה
לפני כן, מול טיס גאליקסץ בטוקיו,
הסתיימה בתבוסה בת שתי מערכות בלבד, שהצ ביעה
יותר מכל כי בורג היד. רחוק מן הריכוז
וההחלטיות הרגילה שלו. השניים ייפגשו שוב
במונטה־קארלו באביב הבא, ובורג מקווה שעד אז
ייפתרו כל הבעיות הרפואיות של מאריאנה והוא
יוכל לשוב ולהפגין לפני גאליקסון ואחרים את
נהת זרועו האימתנית.
בינתיים הוא גם התרחק מאורות הזרקורים שב הם
הורגל ופונק בשנים האחרונות, שהגיעו לשיאם
בחתונתם המצולמת ובירח דבש שכוסה בכל העי תונים.
היום בורג מחריש, משתדל להרחיק גם
את הפירסומים וגם את המאמץ המיותר ממאריאנה,
ואינו שש לתכנן מישחקים מיקצועיים בעתיד
הקרוב. עיקר מעייניו, כך הוא אומר, נתונים
לשלומה של אשתו, כי כדבריו :״איזה טעם יש
להיות אלוף עולם שעה שאשתך סובלת?״
העולם הזה 2312

דנו ונמרה: צרי ש על בווילות ציבורית
רעייתו של ראש־ממשלת צרפת לשעבר, ריימין כאר, מברכת
את שחקן הקולנוע ליכד ונטורה, לא משום שהחליט להצטרף
למסע הפוליטי של מיפלגתו של בעלה, אלא מפני שזכה זה עתה
בפרס יוקרתי מאד, פרס המאה הגדולה, המוענק בצרפת לאנשים
שהצטיינו בפועלם למען האנושות.
ונטורה, העומד בראש גוף ציבורי שמטרתו לעזור לילדים בעלי
פגם מותי, גילה במשך שנים שקדנות ומסירות רבה למטרה זו,
ואיש לא הטיל ספק כי אכן הוא ראוי לפרס.
בין אלה שזכו בו לפניו, הם הצ׳לן הרוסי מסטיסלאב ריס־טדופוכיץ׳
ולורד מאונטכאטן המנוח.

כידו דאון וחודו א׳גלסיאס: חסי־ציבור
פי׳לין

זאת היתד. שנה מוצלחת ביותר לצעירה מוונצואלה בשם
לאון• היא בת 18 בלבה אבל הספיקה להיבחר למלכת היופי של
ארצה, וכמה חדשים לאחד מכן, לגזול את תואר היופי העולמי
מכל מתחרותיה. בין המתנות שנפלו בחלקה היו פרם כספי, מעילי
פרווה, מלתחה שלא היתד, מביישת שום בית־מלוכה וסידרה אינסופית
של ראיונות ופגישות עם אנשים מפורסמים, שכל נערה היתה
רוצה לפגוש.
אולם האירוע שהפך אותה לנושא קינאתן של כל בנות העולם
הלאטיני, היה פגישתה עם האליל האחד והיחידי של הזמר הספרדי,
חוליו איגלסיאם, שהגיע ללונדון כדי לפרסם שם את תקליטו
החדש. להפתעת הכל, התכונה שהקסימה את פיליו יותר מכל באליל
הזמר, היתה אחת שבה לא נודע קודם לכן — ההומור. עדות,
בתמונה למעל.
העולם הזה 2312

כיסו יועם יסב: מונר׳ס ״ן נדי לעזור דלרים
לבד מהיותו שחקן, מחזאי, בימאי וסופר, ידוע
פיטר יוסטינוג בעוד כמה תכונות מבורכות.
למשל, הוא מומחה בענייני אוכל, אנין־טעם ובעל
חיך עדין, ועל זאת תעיד גם צורתו העגלגלה.
מה שידוע פחות הוא, שהוא פעיל מאוד למען
אירגונים המטפלים בילדים, כמו יוניצף, המשתייך
לאו״ם, או איגוד אחר בשם פרפרים לבנים, העוזר
במיוחד לנכים.
בתוקף פעילותו בשני אירגונים אלה, הסכים
יוסטינוב לכהן כיושב־ראש במכירה פומבית של
יינות יקרים ביותר. בתמונה למעלה, הוא ניראה

בחברת סופי, מארסו, כוכבניודזמרת צרפתיה
המסייעת לידו, שעה שהוא עומד להכריז על
המכירה הסופית של בקבוק יין ממחוז בון, מיקבי
ניקולא רולן, תמורת המחיר הצנוע והסימלי של
מיליון ורבע שקל.
אין צורך לומר שעם כל המסירות שלו למטרות
נעלות, יוסטינוב לא סבל במיוחד, כי כאשר
עוסקים ביין, יש תמיד הזדמנות לטעום ממנו,
ובצרפת, כאשר טועמים יין, יש גם משהו כדי
להשביע את הרעב, ובמיקרזז הזה• גם לא חשובה
הפיגורה.

בורין: הוע במיעוטו?
קשה להתווכח עם הי שרואה בשליטה הצבאי של
פולין, הגנרל וויצ׳ד יארוזאלסקי, את ׳נציגו של שילטון
דיכוי. ראש־הממשלה, שר ההגנה ומזכיר־המיפלגה הקים
מעין חונטה צבאית, הכוללת 15 גנרלים ר 5קולונלים,
ביטל את כל החוזיות הפוליטיות בארצו, סגר עיתונים,
אסר על פעילותם של איגודים מיקצועיים, איגודי־סטו־דנטים
ואירגוני עיתונאים.
פוליו שוחרת־־החופש מצו ייר,
תחת מיש׳טר צבאי מש פיל,
כמעט שטח כבוש.
במצב דברים כזה מת עורר
הצורך להסביר את
התגובה המתונד,־יחסית במערב.
לא רק ראש־ממש־לת
מערב־גרמניה, ד,למוט
שמידט, הגיב בקור־רוח
וראה בפעולותיו של יא-
רוזאלסקי עניין פולני פני מי.
גם ראש־ממשלת אוס טריה,
אנטי־קומוניסט מוש בע
כברונו קרייסקי, פיר־סם
תגובה זהה.
גם התגובה האמריקאית
היתד, דיפלומאטית וזהירה.
שר־ההגנד . .של ארצות-
הברית, קאספר ויינברגר,
דיקטטור ירוזאלפקי כמעט שנשם לרווחה בפומבי.
בעיניו חשובה יותר
בין סטאלין לדובצ׳ק
מניעת הפלישה הסובייטית
מאשר טיב המישטר בפולין׳ .כך אמר, פחות או יותר,
גם שר־החוץ אלכסנדר הייג.
לתגובה זו יש מניעים הנעוצים במדיניות גלובאלית
ובמעמדו של המערב כנושה של פולין. משקיפים רצי ניים
במערב הבינו, אמנם, את ההתלבטויות הסובייטיות
שמנעו פלישה עד כה. ברית־המועצות הבינה שהפעלת
צבא סובייטי נגד פולין תביא לקרע בינה ובין מערב-
איתפה, לחיסול חילוקי־הדיעזת בין האירופיים ובין אר-
צות־הברית ואולי לקץ התנועה ההמונית נגד הטילים
הגרעיניים האמריקאיים באירופה. היא גם היתד, מעוג-
יינת בהמשך הקשרים הכלכליים עם אירופה, ובעיקר
בהשלמת בנייתו של צינור־הגאז מסיביר לארצות־השוק,
בעזרת הון מערב־גרמני. כולם היו מעוניינים, בעצם,
שפולין תפתור בעצמה את בעיותיה.
היד, ברור למדי, שתהליך הרדיקליזציה, המובן וה מוצדק
על־פי כל שיקול אידיאולוגי־עקרוני, יגרום גם
למישגים טאקטיים של סולידאריות. האיגוד המיקצועי
הענקי הפך מיפלגה פוליטית לכל דבר, מבלי שיהיה לו
הנסיון הפוליטי והיכולת האירגוגית להתמודד עם ד,מיפ־לגר,
הקומוניסטית. למעשה, ניהלה המיפלגה תחרות עם
סן לידאריות על ביצוע הרפורמות. במירוץ זה נכשלה
המיפלגה. היא ביצעה, אומנם, רפורמות מרחיקות־לכת,
חסרות־תקדים בעולם הקומוניסטי מאז אלכסנדר דובצ׳ק
ב־ , 1968 אבל לא עמדה באתגרים ובדרישות שהציבו

פעילי סולידאריות. הפולנים הם רעבי־חופש וקשה לפ צות
אותם ברמת־חיים גבוהה, כפי שנעשה בצ׳כוסל־ד
בקיד, ובמיזרח־גרמניה. המצב הכלכלי בפולין, מורשת
המנגנון הסטאליניסטי־למחצה של אדוארד גיירק, גם
לא איפשר את סיפוק צרכיו הכלכליים של העם הפולני.
מחסור כמזון. בפולין שורר מחסור כרוני במזון,
משום שהחקלאות כושלת מחוסר מיכון. מעגל קסמים
זה, והחוב הלאומי האדיר, דירדרו את המטבע הפולני,
שירד פי 20 לעומת הדולר בשנה וחצי האחרונות. כל
צעדי המישטר נגד השוק השחור המשתולל נכשלו. פול נים
שאין להם סחורות, או מטבע קשה, סבלו מקשיים
כלכליים, הגובלים ברעב בנוסח שנות ה־40׳.
לכך נוסף החוב החיצוני של פולין. הרפתקות־התי־עוש
של גיירק עלו מיליארדים, ונכשלו. השבוע העריכו
מקורות מערב־גרמניים את החוב הכללי של פולין ב־27
מיליארד דולר. בימים אלה נשמו חוגים פיננסיים ב מערב
לרווחה, כשפולין סילקה את הריבית על חלק
מהחוב, בסך חצי מיליארד דולר. המו״מ על תשלום 2.5
מיליארד דולר נוספים הופסק בינתיים. הפולנים חוש־
הסן ונו*
שים שחוגים כלכליים במערב שמחים, בעצם, על כך
שהמשבר הפוליטי יעניק להם תירוץ להמשיך וללחוץ
בנוקשות על פולין להחזיר את חובותיה במועד. המע־רב־גרמנים
כבר הודיעו לפולין שסיבסוד החובות מהווה
מעמסה כבדה על התקציב הפדראלי. עד אפריל מצפה
בון להחזרת לפחות מיליארד דולר. לחץ דומה מופעל
על פולין גם מארצות־הברית.
כל המיספרים האלה מחווירים ממש לעומת התחזיות
לעשור הקרוב. היומון הבריטי הכלכלי המהימן, פייננשל
טיינזס, חישב ומצא שעד 1990 זקוקים הפולנים למימון
של 85 מיליארד דולר, כדי לצאת מהקשיים הכלכליים
החמורים שלה. אין כמעט כל סיכוי שפולין תוכל לקבל
סכום עתק זה ממקור כלשהו.
קאדאר החדש? משקיפים אופטימיים יותר מת נבאים
שד,גנרל יארוזאלסקי יצליח, בסופו של דבר, לה־

יגיע לד,סדר סביר עם מנחיג סולידאריות, לך ואלנסה.
רבים רואים ביארוזאלסקי רפורמטור אמיתי, ליברל ואג־טי־סטאליניסט
,׳ומצביעים, כהוכחה, על צעדיו נגד גיירק
וחבריו. הטיפול בהלם של הגנרל נראה בעיניהם כפתי חה
מעמדת־כוח לחלוקת העוצמה הפוליטית עם סולידאריות
ועם ד,כנסיה, מבלי לערער את ההגמוניה של
המיפלגה ואת הזיקה לברית־המועצות ..לאסכולה זו יש
נטייה להשוות את יארוזאלסקי למנהיג ההונגרי יאנוש
קאדאר, שעלה לשילטון על הכידונים הסובייטיים, שי תף
פעולה בחיסול קודמו אימרה נאג׳ ,אך הפך בהד רגה
למנהיג הקומוניסטי הפופולארי ביותר במיזרח־אירו־פה.
הנתיב ההונגרי נראה ברגע זה כדרך ההצלה ה יחידה
לפולין.
ההתייעצויות הקדחתניות בנאט״ו אחרי צעדו הדראס טי
של יארוזאלסקי הצביעו על אי-נכונות לכל צעד
צבאי מערבי באיזורים המוכרים כשיטחי־השפעה סוב ייטיים.
בעניין זה לא חוללו הניצים של רונאלד רגן
כל שינוי, זאת המיליטאנטיות האנטי־סובייטית שלהם
הם מגלים בעיקר בעולם השלישי.
לכן, סבורים המשקיפים, עשוי יארוזאלסקי לצאת
מהמשבר בכבוד. הגינוי הטיבעי לצעדיו מלווה בתחו־
׳שה, שיתכן שהעולם צפה לא בשיאה של טרגדיה לאו מית
מזעזעת, אלא בגילוי של דיכוי זכויות האדם, שהוא,
בהקשר הפולני העכשווי, הרע במיעוטו.

זי מבאסנה:

תלמד! מהלבנים
ראש ממשלת זימבאבווה, רוברט מוגאבה, שיפר
אומנם במקצת את יחסיו הצוננים עם הסובייטים, אבל
הוא עדיין ניטראליסט מושבע. הוא נשאר חשדני בכל
הנוגע למגמות של ברית־המועצות, אך רואה את סיוע
שמגישים הסובייטים למדינות העימות עם דרום־אפריקה
בחיוב רב.
מוגאבה לא הגיב על הצהרותיו של שר־ד,ביטחון ה־

לא ס ד מטומטמים ובכן, מסתבר שנשיא מצריים, מוחמד חוסני
מובארב, מסרב ליפול במלכודת של מנחם בגין ואריק
שרון. ההכרזה שלו, הסופר־מתונה, שאם
סוריה תפתח במילחמה — זה עניינה, משקפת
עובדה אחת ברורה: מובארב הבין היטב את מיש״
חקה של ממשלת־ישראל.
מבחינה ריגשית יתכן, שהביקורת על מצריים
בעולם הערבי היא מוצדקת. התחושה, שבוטאה
השבוע בשידורי רדיו ירדן בשפה האנגלית היא,
שמצריים מעניקה לגיטימאציה לממשלה התוקפנית
ביותר בתולדות מדינת״ישראל.
אלא שקשה להתעלם, דווקא בשעה זו, משיקולי
הריאל״פוליטיק של מובארב. אין ספק שאחרי ה־25
באפריל 1982 יתייצב מנחם בגין לפני מצריים אחרת.
מובארכ יבליג, יחרוק שן, יבלע את כל העלבונות,
אפילו את הביקורת המוצדקת והמובנת,
ובלבד שיוכל להפגין קבל־עולם שהוא הוריד את
ימית ואת ישובי הפיתחה, וקיבל לידיו את כל
השטח.
חרף כל הטענות ההגיוניות והצודקות נגד מדיניות
הפנים והחוץ של אנוור אל-סאדאת המנוח,
הוא היה המדינאי הערבי הראשון שהשכיל להתמודד
עם המדיניות הישראלית באמצעים מדיניים.
מובארכ לא מוכן לשמוט מידיו ברגע האחרון את
כל הישגי קודמו.
השלום — גם עם מצריים — נקבר כמעט סופית
בהחלטה המטורפת על סיפוח הרמה הסורית.
אבל את העיתוי יבחר נשיא מצריים ולא בגין.
למובארכ אין ספק בקו המדיני שינקוט במאי 82׳.

מנהיג־זימכאבווד! מוגאכה
בעיות במישפחה הלוחמת

נשיא־מצריים׳ מוכארס
מדיניות מול בגיניזם

י מו

הוא גם יודע שיזכה לא רק בתמיכת מערב־אירופה
ומדינות ערב הפרו-מערביות, אלא גם בגיבוי מלא
של ארצות״הברית.
כל הקלפים מצויים בידי מובארב. לבגין תישאר
החלטה בלתי״מציאותית, חוק בלתי־חוקי לפי כל
כללי המישפט הבינלאומי, ונאום היסטרי בכנסת.
היה לו הישג אחד — הוא הוכיח לכל המדינה
את אפסותה המוחלטת של מיפלגת העבודה. המחיר
הוא סיכון מדיני וביטחוני על עתידה ושלומה
של ישראל.

ישראלי. שהגדיר את זימבאבווה בגרורה סובייטית. קשה
להבין מדוע מחפש לו שרון אוייבים בכל מחיר. ישראל
הפכה בת־ברית גלוייה של מעצמת האפרטהייד, והיא
לא תמצא לה שותפים בקרב המדינות המתקדמות ב אפריקה.
חלק
ממאבקו של מוגאבד, לאחדות לאומית זכה
בהצלחה, והוא ללא ספק גבר על יריבו הפרדסובייטי,
ג׳ושע אנקומו. עם זאת הוא מנסה כמיטב יכולתו למתן
את היריבות השבטית העזה השוררת בארצו.
השבוע כינס מוגאבה את ועידת מיפלגתו — זאנ״ו —
כדי להעלות־ על נס את האחדות הלאומית השוררת
׳בקרב הלבנים. מדוע יכולים הלבנים בזימבאבווה, שנת־לקטו
לכאן מכל ארצות-אירופה, לגלות אחדות על בסים
צבע עורם הלבן, ואנו נכשלים במשימה זו? — שאל
מוגאבה. בנאום ״ציוני״ ,המזכיר את הטפותיו של דויד
בן־גוריון למיזוג־גלויות, קרא מוגאבה לביטול כל ההב דלים
האחוריים והשיבטיים בין השחורים בזימבאבווה.
תפקידו אינו קל. הרדיקאלים במיפלגתו מותחים
ביקורת על מדיניותו המתונה מדי. השבוע הודיע אחד
מיריביו, השר לענייני רשויות מקומיות, אדיסון זבובגז,
שמיפלגת זאנ״ו תקים עיתונים מתחרים לכלי־התיקשורת
הממלכתיים ״השורצים ריאקציונרים״ .מוגאבה יצטרך
להקדיש מאמצים רבים להילחם בקריאת־תגר זו, שבאה
מאחד מטובי אנשי־הגרילה במישפחה הלוחמת -של מיפי
לגת־השילטון.

מד מ 1התו1ו.ד סגן שו־־החקלאות ל חוק סיפור
הגולן 1מ ד 1עפתח דידי מנוס בקבוק־ שמפניד
01 במסעו בעולם הזדמן
דידי מנוסי לאי נידח, ללא
אמצעי־תיקשורת מקומיים. ב ערב
התפרץ אחד האמריקאים
למועדון והכריז כי זה עתה
שמע, בשידור של הבי־בי־סי,
כי ״רגן מעד באמבטיה, ונש ברה
רגלו.״ האמריקאים במקום
פרצו בתרועות־שימחה ופתחו
בקבוקי־שמפניה. רק למחרת
הסתבר כי חלה אי־הבנה, וכי
נשברה רגלו של בגין. טוען
דידי :״ואזי אני פתחתי בק בוק
שמפניה.״
81 השומרים בנמל־התעו־פה
עטרות התקשו להבין מה
קורה על מסלול הנחיתה. בח צות
היום הרביעי שעבר נחת
במקום מסוק צבאי, ומתוכו
יצאו הנשיא יצחק נכון
ופמליה צנועה. הם שבו מסיור
במיגדל־העמק, ולמעשה לא
היו צריכים לנחות בנמל־הת־עופה
השומם. אלא שהמסוק
לא יכול היה לנחות במינחת
הכנסת, שם המתינה מכונית
הנשיא, משום שעננים כבדים
לא איפשרו את הנחיתה. הנ שיא
ומלוויו נאלצו להמתין
באולם־הנוסעים החשוך של
שדה־התעופה שעה ארוכה ל בואו
של רכב הנשיא.
! 0ביום השני שבו קיב לה
הכנסת את חוק־סיפוח־הגולן,
נפגש הנשיא בזה אחר
זד, עם תומכי ומתנגדי החוק.
בשעות שלפני הצהרים הוא
נפגש עם נציגי התחיה, ח״כ

יוכל נאמן וגרשון שפט.

הם באו להזמין את הנשיא
לוועידה של תנועת־התחייה,
שתיערך בפברואר. הנשיא הס כים
להשתתף באירוע, ובין
השלושה התנהלה אחר־כך.שי חה
קשה על עקרונות התנועה.
בשעות הצהריים אירח הנשיא
את הסופר עמוס עוז לארו־חת־צהריים,
שבה אף שמעו
השניים ברדיו את הידיעה על
החלטת הממשלה להעביר עוד
באותו יום את הצעת־החוק.
01 כשפגש בשבוע שעבר,
בארץ שר התיירות אכדהם
שריר את עמיתו המיצרי,
גמאל אלנזר, המשמש גם.
כשר־התעופה, הוא ניהל איתו
דו־שיח חייכני, שבו הוא אמר
לו :״מאחר ונבצר ממך הפעם
לבוא לכאן עם בני־מישפחתך,
אתה חייב לנו ביקור נוסף,
ואני מזמין אותך לאילת.״ ה

שאל 113

שר המיצרי הינהן בראשו ו שריר
הוסיף :״רק עם בני-
המישפחה.״ לחילופי דברים
אלה היתד, סיבה. כשהיה שריר
במצריים, הוא הזמין את עמי תו
עם אשתו ושני ילדיו. כש בא
אלנזר לישראל, דרך מע בר
הגבול בנאות־סיני, הוא
נשאל מדוע בא לבדו. מסתבר
שילדיו לומדים בבית־ספר גר מני
בקאהיר, ומנהל בית־ה־ספר
סירב לשחרר את השניים
לחופשה של ימים אחדים ב אמצע
שנת־הלימודים .״ואפילו
שר לא יכול לשנות זאת,״
חייך אלנזר.
| 0אלד, שראו את השר
המיצרי הופתעו מגובהו הרב
וממיבנדדגופו החטוב. מעטים
יודעים שהוא לא רק ספורטאי
מצטיין. הוא היה חבר הנב חרת
האולימפית של מצריים
בשחייה, וייצג אותה לפחות
באולימפיאדה אחת.
8 :למצב מביך נקלע יו >
עצו
של שריר לענייני־תיק־שורת,
העיתונאי צכי רי מון.
ביום פתיחת השיחות
סעדו שתי מישלחות התיירות במלון חגיגת
ארוחת־ערב
הילטון בירושלים. בין מנה
למנה יצא רימון לדווח טלפו נית
לעיתונאים לענייני תיי רות
על מה שהתרחש ביום־
השיחות הראשון, אחרי שה גישו
את המנה העיקרית קפץ
רימון, בפעם השלישית, אל
מחוץ לאולם, וכשחזר מצא
אולם ריק, ללא שולחנות וכס אות.
בקצה האולם ישבו שני
מלצרים. רימון ניגש ושאל
״האם זה אולם מסדה ן״ הש ניים
הינד,נו בחיוב .״איפה כל
אלה שהיו כאן?״ נדהם רימון.
השניים ענו :״הם הלכו, זה
נגמר מזמן. כבר לפני חצי
שעה, וכולם הלכו.״ רימון, ש היה
בטוח שטעה באולם, לא
האמין שאולם גדול רוקן ב תוך
זמן קצר כל כך, אך מה
שהדאיג אותו יותר היה, ש הוא
בא לארוחה ללא מכו ניתו,
וקיווה שבסוף הערב
יהיה לו טרמפ הביתה.
01 עוד מיצרי שהתבלט
במאמציו להפיג את המתח
בשיחות היה מנכ״ל מישרד־התיירות
המצרי, כהיא־אל־דין
נאצר, דיפלומט ותיק.
הוא הציע, ביום השיחות ה אחרון,
להפסיק להיפגש בב־

גנגר עולה ויורד

אריד גנגר כבר לא יד,יד, יועץ מיוחד לשר-
הביטחון. הוא נימק את סירובו לקבל את התפקיד
בזעם הציבורי שהופנה בגדו. אנשים שונים
נשאלו במישאל־הבזק של העולים הזה, אם תגו בות
הציבור נגד גנגר היו מוצדקות, והם השיבו :
• עמום אטינגר, עיועינאי־סופר, שלוש
שנים בארצות־הברית :״קיבלו אותו יותר מדי
בעדינות. החוצפה שלו היתד, לרצות בתפקיד
כזה. רוצה? שיבוא, יגור פה שנתיים, ימכור את
הבית שלו. לדעתי, היו צריכים לחכות לו בלוד
המוני מפגינים.״
<• שמואל שי, איש הרדיו, שלוש שנים
בארצות־הברית, מנהל מישרז״לעלייה :״ללא הת ייחסות
להצנחה שלא צלחה״ ההיסטריה הציבורית
סביב זה שמעסיקים יורד במישרה בכירה בארץ
עומדת בניגוד לכל המדעיות של התנועה הציו נית,
ולכל דיבורינו על החזרת יורדים. אוהבים
כאן את העלייה ולא את העולים, והצביעות הזאת
ועם עניין האזרחות הכפולה. בקיצור, יש קינאה
| ביו ר די ם המצליחים ורצת שיקבלו עונש כשהם
לחוזרים.״
• שרית ישי, עיתונאית, שנתיים באר 1

העולם
הזה 2312

שלטה להט

מאיים במיספרי״פלדה לגיזום דשא על העיתונות. ראש עיריית תל״אבי!
היה אורח־כבוד בטכש פתיחת מרכז־מכירות של הקיבוצים בתל־אביב,
במקום סרט, חתכו, שם צינור״השקייה פלסטי נמיספרי־פלדה גדולות. צלם־העיתונות יצחק גופך״מוזס
ביקש מצ׳יצ׳ להחזיק במיספריים לצילום נוסף, וכדי לשכנע אותו אמר לו :״דמיין לך שאתה חותך אח
העיתונאים.״ צ׳יצ׳ הנלהב לא התנגד לרעיון, התקרב לצלם, כדי להראות לו שהרעיון מצא חן בעיניו,

ד,ברית :״אילו גרתי בפנטהאוז בשדרה החמישית,
ליד מוסיאון גוגנהיים, ואילו היו לי שני מטוסים
פרטיים, משכורת בת שש ספרות בדולרים, ולימו-
זינה עם נהג צמוד, והייתי צריכה להחליף את זה
באריק שרון, גם אני לא הייתי חוזרת. בלי שום
קשר לכך, היחס לגנגר הוא תופעה מבחילה
שקיימת בארץ. מצד אחד מגנים את אלה שיור דים,
ומצד שני מגנים את אלה שחוזרים. העובדה
שגנגר הצליח בארצות־הברית הופכת בארץ לממד
שול. אם בכלל יש איזשהו ישראלי מצליח שחו שב
לחזור ארצה, בכל דרך שהיא — ואני מטילה
ספק בכך — פרשת גנגר תשאיר אותו ודאי
בשדרה החמישית.״
• יצחק כן-נר, איש גלי־צה״ל. שנה
בארצות־הברית לצרכי כתיבת ספר :״אני לא
יכול ליטול חלק במישאל, משום שאני עובד־מדי-
נר, וזה מנוגד לתקשי״ר.״
!• יאלו שכיט, נספח״אווירי לשעבר באר-
צות־הברית :״אין לי דיעה בעניין. לא בעד ולא
נגד. אך יש צדק מסויים בזעם שמישהו ייכנס
ישר מארצות־הברית לסודות של מישרד־הביטחון.
במקום שרון, לא הייתי נוהג כך.״

תי־מלון ולשבור את הפורמ ליות
של השיחות. כששאלו
אותו בצחוק אם יסכים לפגי שות
בחוף, כאתר־תיירות פ תוח,
הוא קיבל את ההצעה.
סימב־השיחות הבא יהיה ב־אסואן,
השוכנת על גדות ה נילוס.

1אחד שניסה ולא הצ ליח
להימנע מההצבעה על
חוק-הגולן היה ח״כ הליברלים
דן תיכון. בקריאה הראשו נה
הוא נשאר במיזנון, אך
בקריאה השלישית הוא נגרר
לאולם על־ידי ח״כ חירות,
רוני מילוא, שכימעט הפ עיל
נגד חברו לקואליציה כוח
פיסי. תיכון טען שהוא מקוזז
עם נמנעי המערך, ולכן. אין
לו סיבה להיכנס ולהצביע.
אך מילוא לא השתכנע וצרח
על תיכון שירים את ידו בעד
החוק.
! 0באותו עניין אמר מי לוא
בערב־ראיונות :״מי זה
(דרור) זייגרמן ותיכון?
מי מכיר אותם? אילו היו
רצים לבד מי היה מצביע בע דם,
חוץ מהנשים והילדים של

הוא לא פירט מי היה
מצביע בעד מילוא, אילו הופיע
לבדו.
) 8ושוב, מילוא :״הוז
אינו רואה עצמו מסיים אח
חייו כפוליטיקאי .״אני רוצו
להיות שופט• זה מושך אותי
מאוד.״
81 החוק שהתקבל עורו
במישרד־החקלאות מחלוקת כאשר סגן־השר, איש־חרוו
מיכאל דקל, מתנגד לו, ואילו
סגן־השר מד,ליברלים, פסד
גרופר, מקדם אותו בברכה
הסיבה לכך היא שדקל מטפי;
בענייני המישרד בשטחים המוחזקים,
ועתה הוא ייאלץ
להעביר את הטיפול בגולן
לגרופר, המטפל בענייני ה־מישרד
$בתוך שטח ישראל
! 8גרופר מסתובב במים
דרונות־הכנסת ומספר לכל הי
מוכן לשמוע שהוא השיג לי
פרדסנים 33 מיליון, וגרם ל׳
הפסקת שביתתם. גרופר נשאל
אם מדובר בלירות, בשקלים
או אולי בדולרים, והוז
השיב :״נו, באמת, הרי זהו
עכשיו הנושא לדיון!״

>8ו0וודד ויהלומים מאחורי הגב

שערכה לאה ליפשיץ, יורדת חוזרת גשם שרה,
אשר ביקשה ממנו חתימה למזכרת לבנה. הגב

התיזמורת הפילהרמונית חגגה
בשבוע שעבר את יום הולדתה ה־
.45 אירוע המצדיק בהחלט ריצה
מטורפת לכל מעצבי האופנה שבו
ששימש
כשולחן שייך לאסטרולוג הרצל ליפשיץ.
ארבע חודשים לפני הבחירות ניבא הרצל ליפשיץ
לאריק שרון כי יקבל תפקיד חשוב בממשלה,
נבואה שהתגשמה לאחר הבחירות האחרונות.

אבל העיקר הרי היה להיראות נו צצת
ככל האפשר בערב זה
את הקצב של הדוגמנית תמי כן־
ע מי, שלבשה שימלת קרינולינה
אדומה ״שפעם קניתי והנה יש
הזדמנות ליהנות ממנה,״ אי־אפשר
להדביק. היא שוב חזרה לאולפי
פרי, ובאה עימו לנשף של התיז־מורת.
תמי ואולסי באו יחד עם
מיכל ולו סילבר הדוג מנית
שרונה מארש לא הסכימה
לגלות את שמו של האביר שעל
זרועו נתלתה. בשלב מאוחר יותר
של הערב, שהאלכוהול עלה ל
עות
קודם לכן, והכנת מלתחה
שתסנוור את עיני האורחים ן •
כל מי שקנתה לעצמה מעיל פרווה,
זכתה, סוף־סוף בהזדמנות ללבוש׳
אותו, לענוד את כל היהלומים ה נוצצים,
להידחק בין קהל החוגגים
באולם המפואר של מלון הילנוון
ולראות מה קורה בשטח האופנה.
המסיבה הזו היוותה הזדמנות פז
לכל המתלבשות לבדוק את החידו שים
האחרונים ו • מעצב ה אופנה
עודד גרא עיצב לאשתו,
אלה, שימלה ארוכה בציבעי ירוק
וכסף. לא בטוח אם יהיו לאלה
הזדמנויות נוספות ללבוש אותה,

ה 0מנצח התיזמורת זובין
1י 1111#מהטה, שבא במיוחד לכ״

בוד ערב זה, בא בלי אשתו, אולם היה עליז מאוד

[ 1 1 1 1 ? 1 1111711 שתיים מבין האורחות הצעירות ששהו
נ 11 1 ^ 11 11 1 # 1רוב הזמן במסדרון. בתמונה משמאל:
יעצב האופנה עודד גרא, שטרח למכור את הכרטיסים לקונצרט.

ראשה, חלצה שרונה את נעליה,
נאחזה בידידה, והסתחררה עימו
לאורך רחבת הריקודים
טבח לבוש בכל האביזרים הדרושים
עלה לבימה וניסה ללמד את האור חים
להכין עוגת שטרודל ענקית.
הטבח הזמין את ראש העיר, של מה
(צ׳יצ׳) להט, לזרוק את
הבצק ולנסות לתפוס אותו. צ׳יצ׳
מיהר לנסות, אולם כשהתבקש לח זור
על מעשהו כדי שהצלמים יוכלו
להנציח אותו הוא סירב ופנה לר קוד
עם אשתו, זיווה, לקצב ה דיסקו,
שהחליף את הוואלסים ש-

ולרגע לא היה בודד. מחטה וראש העירייה שלמה
(צ׳יצ׳) להט, התבקשו לחתוך בצוותא את עוגת
יוט-ההולדת שירדה מהתיקרה על גבי צלחת ענקית•
ניגנה התיזמורת, בניצוחו של זיו״
כין מהטה •ו•!• מהטה, שבא
לארץ במיוחד לכבוד ערב זה,
הזמין את האורחים למסיבה שהוא
מתכנן לעוד 45 שנים, ליום הולדתה
ה־ 90 של התיזמורת • ו • #הציי רת
לאה ליפשיץ, אשתו של ה אסטרולוג
הרצל ליפשיץ, חגגה
את פתיחת תערוכתה החדשה ב מסיבה
רבת־משתתפים בביתה של
חברתה, חיה לווינטל, שהיא
בעלת גלריה ובעלה חיים, ה שוהה
בלוס־אנג׳לס ומנהל שם את
העסק הנוסף של המישפחה • וסו •
לאה ערכה שתי פתיחות לתערו כתה,
גם משום שהרצל חזר. את
שני התאריכים כנוחים והיא לא
רצתה לפספס אף אחד מהם, וגם
משום שכך ״מעניין יותר ובכל יום

יש לי מסיבה וחגיגה״
״אתה זוכר את הנבואה שניבאת
לי ארבעה חודשים לפני הבחי רות?״
שאל שר־הביטחון אריק
שרון את הרצל. ליפשיץ ניבא לו
אז שיקבל תפקיד חשוב בממשלה.
שרון נזכר בנבואה פחות נעימה
של ליפשיץ, שהתגשמה אף היא.
ליפשיץ פגש את לילי שדון כש־היתה
בהריון ואמר לה שעליה

אריק
מעניק
ה ] ה לבעלת שרון

השימחה לאה ליפשיץ. מישפחת
שרון מיודדת עם בני הזוג ליפשיץ.

הנשיאה במשיבה

אשר

אופירה נבון, שבאה לחגוג עם מנכ״ל מישרד
האנרגיה, דוד (ג׳וקי) הגואל ועם אשתו חווה
נישואיהם. שנות שלושים
נערכה לכבוד

נגינת

תון כדי ריקוד.
הרבה ניצלו את התיזמורת לריקודים.

1 .1 1- 1- 1-יי 1 1 1

האופנאי עודד עודד בעלה רזאופי״אי
^ע7רז

ג מיו ח ד

יום ההולדת של התיזמורת. אלה לא הפסיקה לרגע את ריקו
להיזהר ולשמור על בריאותה. ז!
קצר לאחד מכן הסתבר כי העו1
כבר היה מת כששמעה לילי א
הנבואה. מישפחת ליפשיץ ומי׳
פחת שרון התיידדו כשערכו ט׳
לים -משותפים לשטחים המוח
קים מנכ״ל מישרד האב
גיה דויד (ג׳וקי) הגואד ואשי
חווה, ערכו מסיבה בביתם ביר
שלים לכבוד יום נישואיהם ה־ס
אורחי הכבוד במסיבה היו נשי
המדינה יצחק נכון ואשתו או
פירה, שמיהרה לרחבת הריקודי!
אך ללא בעלה, שלא השתכנע לצא
בריקוד ו • השימחה לא ידע
גבולות, כיאה למסיבה ירושלמי!
כטוב ליבם ביין פרצו האורחים 1
טיבי זכרוני ן
ריקודים,

סוחההנשק!אשתו

תת־אלוף (מיל׳) אהרון
(יאלו) שביט ואשתו השיה,
שחיכו בתור הארוך בכנישה במשך יותר משעה. כשנכנשנו לאולם הם

מיהרו לרחבת הריקודים כדי להשפיק ליהנות מן המושיקה ומן הריקודים.
התיזמורת הפילהרמונית, אשר חגגה יומהולדת ,45 ניגנה, לאורחים
שבאו לשמוח עימח, מושיקה קיצבית שגרמה לכל האורחים לנוע.

מי כו ת ב למי
צילם דניאל

קנ המצבר \ולד
וסעבשקט.
המצבר האידיאלי

36 חד שי א ח ריו ת פרוו־ טה

למכוניות פולקסווגן.

מצבדאולד י

ההנעה כיוכסחת
_ סוכנויות• יבוא

תל־אביב, לינקולן ,19
טל 284976 .־ 03ת.ד884 .

תל־אכיב,רח׳ לינקולן ,19 טל 284976 03ת.ד884 .
חשמל שמשון ,334033 לזוסך אורי א\ו7ו , 337426 6זיק אור ,253802 היימליר יעקב ,331817 חשמל יעקב ,333465 מגדל שלום ,650984
פולקסווגן מוסך הדרום ,832268 מוסך חושיה פולקסווגן ,336825 פולקסווגן פליקם , 331823 מוסך אריה מגרשי התערוכה .441084
בת ים: עוזי שחמרוב .862536 חולון: אזור התעשיה עוזרי משה .803265 מע: מוטקה ,832859 ברעם ,831654 אלי את אלי .821463
ראשון לציון: המתניע 941647 רחובות: טכנואור 51484־ ,054 פולקסווגן רכב הנגב 51650־ .054 רמלה: מאור 25094־ .054 גדר ה: קרני אור
בתחנת סונול 91877־ 055 אשקלון: תלמי הנגב 9731 1־ .051 בני ברק: אור נע ,774236 מיכה במוסך ביג .708096 פתח תק1ה: פסח הלר .912977
כפר סבא: הוד השרון רמות השבים, בן ארי שרת 8־31387־ .052 אזור נתניה: יורם רז, כפר ויתקין 96804־ ,053 טכנואור חשמל אורי 38013־.053

הפצה באר שבע והדרום:

חשמל ״שאול״ אזור התעשיה כביש חברון 35111־ .057 חשמלאים מורשים: מוסך ברעם פולקסווגן 7201 1־ ,057 איציק חלקי חילוף
74045־ .057 מוסך הנאמן פולקסווגן 77195־ ,057 פולקסווגן ריטס 71744־ ,057 המניע צומת גילת 83424־ ,057 עוזי צומת קסטינה 81868־.055

הפצה חיפה והצפון :
מצברי גולד חיפה גולדינר, המגינים 533293 100־ .04 חשמלאים מורשים חיפה והצפון: אור חדש ,728655 אוטו אור ,666922 מוסך ארז ,724374
לפשיץ ,524148 מרויץ ,669710 פיקס אור ,720371 רם אור ,643737 מוסך תלפיות ,674977 אלטשולר תל חנן .231 127 טבעון: עציון .932062
עכו_ :זרם הגליל .913306 פרדס חנה: כהן שמיר 79407־ .063 בנימינה: אודי את בני בתחנת פז 61216־ .063 חדרה אלקטרו רכב 26200־,063
ברונו גולדשטיין 22685־ .063 נצרת: בודג׳נה יוסף 56438־ .065 מוסך הצפון פולקסווגן 72046־ .065ע פולה: קואופרטיב התבור 93506־.065
ב פר תביר: מוסר צפון 67702־ .067 צפת: אוטוסטרט 31142־ .067 יסוד המעלה: מוסך יסוד 37200־ .067ק רית שמינה: פולקסווגן רכב הבשן
40939־ ,067 קואופרטיב גליל עליון 40713־.067
הפצה ירושלים: גוטמן דוד אזור התעשיה תלפיות 781818־ ,02 לוינסון צבי בתי אונגריס 2831 10־.02

לארקל דוג מניו תולמל כו ת־יו פי מיו ע ד או ל פן לאה פל ט שר
בליבו של הפרד הסואן תל־אביב, ברחוב אבן־גבירול ,50 מצוייה פינת חמד מטופחת להפליא ושקטה שבה
שוכן האולפן של גב׳ לאה, פלטשר, לטיפוח החן, נימוסים ויחסי אנוש, דוגמנות מקצועית ותרבות הגוף.
למרות הדימוי של ביה״ס כאילו הוא נועד רק לדוגמניות ולמלכות יופי, הרי
ש״!^ס 80 מתלמידותיה הן חתך ישראלי רגיל, כמו * :מורות, פקידות, נשות חברה
וכל אשה ונערה השואפת לשיפור עצמי מכף רגל ועד ראש.
אולם לא *די בטיפוח החן החיצוני, כי על האשה ללמוד נימוסים, גינוני חברה
ויחסי אנוש ומתוך כל אלה היא רוכשת בטחון עצמי המקנה לה הצלחה
והערכה, בעבודה, בחברה ובמשפחה.
נווסף לכך מתקיימים במסגרת האולפן שיעורי התעמלות שמטרתם לעצב
גמישות לגוף, חיזוק שרירים והרזייה במקומות הרצויים. תרגילים אלה *מיועדים
לבנות ולנשים בכל גיל.
לקביעת ראיון טלפון ,2676821 בשעות * .12.00—09.00 הגב׳ לאה פלטשרה ינה
המורה המוסמכת היחידה בארץ ללמד את מקצועות טיפוח החן ודוגמנות
מקצועית.

11^ 0000 סק
חה סירות וצמחים׳ בשקיקים למלחמה נהצקגגות
£זזנ 81 צדו
תה שושנים.
פסאגזצוז
תה תרזה (טיליה)

91 במאמר מקיף שפירסם
כמיגוון, ביטאון מיפלגת־העבו־דה,
הציע יצחק לימי, מג־כ״ל
רשות־השידור לשעבר,
הקמת מישרד ממשלתי נוסף
לתרבות, נועד וספורט. לדב ריו,
רק מישרד ממשלתי יכול
לתרגם להצלחה מקומית ובינ לאומית
את הישגי התרבות
הישראלית בשירה ובתיאטרון,
ואף לקדם את הקולנוע להי־שגים
של ממש. ליבני טוען
שהצלחת הקולנוע הגרמני ב עשור
האחרון אינה נובעת
מכך שבעלי־הון סיבסדו סר טים
ניסיונים, אלא גם בקיום
מכון גתה הממשלתי. הפרט
המאלף שמאחורי המאמר הוא
שליבני כתב, למעשה, את
תוכנית־העבודה שלו. ערב ה בחירות,
כשהכל היו בטוחים
בניצחון המערך, הוזכר ליבני
כמועמד למישרת הממונה על
התרבות, הנוער והספורט.
*91 על המצב הנוכחי בת חום
שאותו הציע ליבני לש נות
יעיד הסיפור הבא. ב־מילחמת
יום־כיפור הפסיקו ה עיתונים
לפרסם את. המוספים
הסיפרותיים שלהם, וזה נמ שך
גם במשך חודשים אחדים
אחרי המילחמה. כשפגש ליב־ני
את עורך הארץ, ג ר שו ם
שו קן, ושאל אותו מדוע אין.
הארץ מחדש את המוסף ה־סיפרותי,
ענה לו שוקן :״מפ ני
שאתה הראשון ששואל
זאת.״
! 9השחקן שלמה ניצן,
כוכב שעה טובה, היה הרא שון
שפנה לדורון עירן,
יועצו לענייני תיקשורת ואנר גיה
של ח״כ המערך מיכה
חריש, אחרי פירסום תמונת
עירן במדור אנשים (העולם
הזה .)2311 בכותרת סופר על
הקשיים שאליהם נקלע עירן
בכנסת, כשהכל בטוחים שהוא
שלמה ניצן המקורי. ניצן המ קורי
הציע לעירן שהוא יופיע
בפתיחת החלק של ניצן ב-
תוכנית שעה טובה, ורק אחר־כך
יוסבר לצופים -שהיה זה .
כפילו של ניצן. מפיק התוכ נית,
אהרון גולדפינגר,
התנגד לרעיון והסכים רק ש המצלמה
תתעכב לשניות אח דות
על פניו של עירן, שיישב
בקהל.
! <9בשולי המאבק במפד״ל
בשבוע שעבר נראה שר־החי־נוך,
זבולון המר, כשהוא
צורח מכעס על צעיר שלא
היה חבוש כיפה, והאשים או תו
בכתיבת מאמרים נגדו.
הצעיר חייך ולא ענה, והמר
התרגז עוד יותר .״או אתה
או (דויד) גלם כתבתם את
ההשמצה נגדי!״ המר התכוון
למאמר שהופיע ביום הרבי עי,
יום לפני כינוס הוועד-
הפועל של המפד״ל, בצהרון
ידיעות אחרונות, שבו תקף
איש־אמונו של שר־הפנים,
רפאל בן־נתן, את המר וה צעירים.
המר חשב שאת ה מאמר
כתב, גלם או איש יח־סי־הציבור
של סיעת למיפנה,
כן־ ציון שירה, ועל כד
הוא לא היה מוכן לעבור
לסדר־היום. מעניין שאת רוב
מאמריו של המר עצמו, המו פיעים
בעיתונים, כותב עבורו
הד״ ר דויד הרממן. עם בערב־ראיונות

מגי פאר גילה פול גריג ־
וול ד שכל הטכנאים המפעי לים
את שידורי האוניה אודליה
הם עובדי רשות־השי-
דור, אך הוא סירב לנקוב
בשמם. אחרי הראיון עימו גי־ .
לה לפאר דובר סיעת־שינוי,
קרמר,

נ תן
העולם הזה 2312

את מאמר, אגש המפד׳ לומסע
גרנות את הדוגמניות העירומות
הציע לח״כים של שינוי זמן־
שידור בלתי־מוגבל ערב הב חירות,
בתנאי שיתמכו בח קיקה
שתאפשר לו לשדר ב אורח
חוקי. אנשי שינוי דחו,
לדבריו, את ההצעה על הסף.
1אורח מחו״ל שהובא התוכנית לצילומי במיוחד חיים שכאלו! על איש חיל-
הים לשעבר, יוחאי כן־נון,
היה המדריך האיטלקי של יחי דת
ספינות־הנפץ, פיאורנסו
קפריוטי. כשהוזכר פרק זה
בחייו של בן-נון, הציע לו
עורך ומפיק התוכנית, ע מו ם
אטינגר, לשוחח עימו בטל פון.
בן־נון הנרגש דיבר איתו
גם באיטלקית, ואחרי שהוא
היה בטוח שקפריוטי מדבר
מאיטליה, הכניס אטינגר ל אולפן
את האורח, שלא היה
בארץ במשך יותר מ־ 30 שנה.
!׳ בן־נון לא ידע, כמובן,
שהוא בא להסרטת תוכנית
על חייו. איש־הטלוויזיה, כנ יה
כן־גץ, הזמין אותו ל תוכנית
לענייני־מדע, תצפית,
בתוקף תפקידו כמנהל המכון
לחקר ימים ואגמים. כשנכנס
לאולפן, הודיע לו אטינגר ש האירוע
הוא כפול, משום ש צילומי
התוכנית הם ביום הו לדתו
של בן־נון. לאולפן הוכ נסה
עוגת יום־הולדת עם

המוגה השסע

יוגה קלימוביצקי

מזכירתו של ראש־הממשלה, אינה מעוותת את פניה, אלא דווקא
מחייכת בשיחה עם הצייר הירושלמי בני מאור, דור שביעי
בבירה. מאור, שנחשב כאחד ממחוללי זרם הריאליזם האשלייתי, מקובל אפילו על רעיית
ראש־הממשלה. תמונה שלו נקנתה בעבר על־ידי עליזה בגין, והיא תלויה בבית הבגינים.

שייכת לסגן השר מטעם סיעת תמ״י בכנסת, אהרון אוזן. הוא צולם
בכנס צעירי תמ״י, הראשון מאז הבחירות, שנערך בתל״אביב,
והוא לא נראה מרוגז כשהצלמת חיפשה את הזווית המתאימה לצילום, שיקלוט את ממדי״גופו הגדולים.
העולם הזח 2312

נרות, שהביא אטינגר מאר־צות־הברית,
אשר אינם כבים.
בן־נון ניסה בכל כוחו לכבות
אותם, אך לא הצליח. לבסוף
הפך אותם לתוך העוגה.
1״צפיתי פחות מכולם
בסירטי הווידאו של דניאל
גרנות ״,סיפר עורך־הדין
צבי לידפקי, סניגורו של
צלם־הפורנו. לדבריו, כאשר
קרא את החומר שהיה דרוש
לו לערכאות המישפטיות ה שונות,
שבהן עסקו במעצר ה צלם,
הסתבר לו שאין לו צו רך
לחזות בסרטים, וסקרנות
אישית לא היתד, לו. לעומת
זאת, בבית־המישפט, על פי
בקשת הנאשם, הוקרנו הסר טים.
המישטרה דאגה למכ־שיר־טלוויזיה
צבעוני, העומד
והשופט
על דוכן השופט,
שמואל קוזארט מביט ב מסך
ממרחק חצי מטר. התובע
במישפט, אכרהם לנד־שטיין,
הוא, אגב, בחור
דתי. לידסקי סיפר שטענת
גרנות היא, שהוא צילם את
הבחורות לצרכי הגנה. אילו
היתד, מישהי טוענת שהוא
תקף אותה, היה גרנות אמור
להראות לה את הסרט שצולם
בחשאי, שבו הוא מוכיח ש הוא
לא ניסה לאנוס אותה.
! 15 לידסקי נשאל מי הן
הבחורות שבאו לגרנות .״אלה
בחורות חופשיות מאוד. בש בילן
לשכב עם גבר, זה כמו
בשבילי לעשן את המקטרת.״
9לידסקי סיפר שהוא
כותב את ספריו במוצאי־שב־תות
במישרדו, ולפעמים גם
בהפסקות בביודהמישפט. הוא
נמנע מלכתוב על מיקרים
שבהם טיפל, ונוהג להסוות
את גיבורי הסיפור.
51 במאי־הטלוויזיה הדתי,
אדיר זיק, שנסע, עם אש תו,
להשתלמות ביפאן, התע כב
בהודו ונראה באחד מימי
השישי בעיר אגרה, עירו של
הטאג׳־מהאל. הוא סיפר ליש ראלים,
שפגש במקום, שאת
התשלומים עבור נסיעותיו ב-
ריקשות־אופניים בשבת הוא
שילם מראש.

2ל ר ^י 0

ילליי

לערבי 0

מ ־ם( ו י

נל 1לע0

אמריקנו אמרטו
וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״

משקה ראשון• אצלכם בבאר

מזרח* כרמל מיקבי רא׳גוו! לציון 1זנר 11 יעקב

בלתים

מאח דניאלה שמי
אזרחים עם נ וקים בכיסים
רודפים אחרי דניאל פ אר
מנחה תוכנית־הטלוויז־יה
כלבוטק, דניאל פאר,
נשאל אם אינו נבהל מכך ש הצופים
בבית ממלאים אחר
כל מה שהוא מבקש שיעשו.
אמר פאר :״הלוואי ואשתי
היתה ממלאה אחר הוראות הכינמת ולעניין
כלבוטק.״
הוסיף :״לא כולם השתתפו
במיבצע. היו שלא נכנעו, ו נשארו
להם הכינים.״

פסוקי השבוע

העיתונאי

אמנון

אברמוביץ על החקיקה ה פוזה
של חוק־הגולן :״ממ שלת
האחים פרג׳ — מהיום
להיום.״

* שר־האנרגיה יצחק
כ ד מי, שלא השתתף בהצבעה
על החוק :״כלום אין מקום

ידידי, גם לא
ח ת מנו שלא
ל ה חיל אתה חו ק
על ניו־יורק !

* 1 ^ 1 * 0שהוא אורח מבוקש בכל אירוע בעיר, הוז-
מן למסיבה לכבוד חנוכת מאפיית בייגלך,

שפתח איש״העסקים אלי ומר• במסיבה, שהתקיימה במלון בתל״
אביב, הוגש לאולסי בייגל אמריקאי ענקי, והוא התחיל
לנגוס בו, כדי להשוות את טעם הישראלי עם המקור האמריקאי.

נשיא המדינה יצחק נבין ויו״ר הכנסת מנחם לזבידור

! <₪על יסוריו כשדרן פו פולארי
יש לפאר סיפורים ב שפע.
בירושלים נוהגים לע צור
אותו אנשים שונים ב רחוב׳
להוציא מכיסם ג׳וקים
מתים או זוהמה אחרת, ולומר
לו :״פאר, אתה רואה את
זה? אני הולך עם זה הרבה
זמן בכיס, כי אני יודע שיום
אחד אפגוש אותך. הנה, זה
מבקבוק שקניתי.״ פאר מש תדל
שלא לענות לטלפונים,
ולעיתים, כשהוא מרים את
השופרפרת ושומע את אחד
הצופים המחפש אותו, הוא
משמיע צליל חיוג ואומר :
״המספר הוחלף. אנא עיין ב מדריך
החדש.״ אך הוא הו סיף
:״הפסקתי עם זה אחרי
שאמא שלי התרגזה.״ לדבריו,
אנשי־מישטרה אינם נוהגים
עימו בסלחנות. פעם, אחרי ש באחת
התוכניות הוא הראה
דו״חות מישטרתיים שגויים,
עצר אותו שוטר ורשם לו
דו״ח במשך רבע שעה. כשה גיש
לו את הדו״ח, אמר ה שוטר
לפאר :״כאן לא תמצא
שגיאות.״
לליברלים לית?״

במיפלגה

הליבר

ראש מועצת גדו־לי־התורה,
הרב ש״ך:
״אם בגין יכול להעביר
לילה אחד שלוש קריאות
חוק שהוא רוצה — מדוע
כל החוקים הדתיים הוא
מעביר במהירות כזו?״

בלאת

המערך אבא

הסופר יצחק בן־

אכן, לשר־החוץ יצחק שמיר,
בעת הדיון על נושא זה ג־

וועדת־החוץ־והביטחון :
העיתוי כל־כך טוב, למה לא
עלה הדבר על דעתך לפני
יומיים, לפני שראש־הממשלה
הציע זאת?״
נר, באותו ענייו :״הגיע הזמן
להחיל את החוק. הישראלי ב ישראל.״

שר־ החוץ של נטו רי
ק רתא, הרב מיטה
הירש :״ממשלת בגין היא

כמלכות אשמדאי. כמו שסיפ־חה
את השילטון על עם־יש-
ראל, כך היא מספחת שטחים.
בגין היה מתמיד מלך השדים
הציוניים, רחמנא־ליצלן.״
העולם הזה 2312

1 0 1 1 1
האם תהיה שואל קובה של ארצזת־הברית?

^ ׳יוך אירוני ריחך על שפתיו של האלוף (מיל׳)
* אהרון יריב, כאשר פתח את הכנס של המרכז
למחקרים איסטראטגיים בתל־אביב.
ר.וז 1התנצל על כי אורח־הכבוד של אותו ערב, שר־הביטחון
אריאל שרון, אינו יכול להופיע, ביגלל הדיון
בכנסת על סיפוח הגולן. שרון, כך אמר, הואיל ברוב
אדיבותו לשלוח את נוסח נאומו בכתב. נשקלה האפשרות
לקרוא את הנאום מעל הבמה. אולם. ,גילה יריב, הוא
החליט אחרת. כי אין די בנוסח הכתוב של נאום. חשובה
גם נימת־הקול, ההדגשים. הוא יריב, אינו משוכנע כי
ניתן לעשות צדק לנאום על־ידי קריאתו בפי אחר.
באולם פשטו חיוכים מאופקים. ישבו שם כמה מן
המוחות הטובים ביותר בשטח זה בארץ ובעולם המערבי.
הם הבינו את המסר האמיתי של יריב: הנאום אינו ראוי
לשמיעה. מה גם שיריב לא הודיע כי יחלק תדפיס
משוכפל של הנאום בכתב.
רק כע מ ר כמה ימים, כאשר פירסם שרון את הנאום
הזה, במעריב הסתבר כי יריב אכן עשה טובה לשרון.

היסטוריות בעלות ממדי־ענק ושכל קטנטן.

אך יש הבדל: הענק הסובייטי עומד ער
כרעי־תרנגולת, כיגלל התשתית הכלכלית ה נחותה
שלו.

היסודית י
7ז ל הפירכה
שרון מיבנה מרשים.
שלו בנה
< אך הוא מרשים רק את מי שאין לו מוח ביקורתי.
״בסביבה האיסטראטגית החדשה. שתיארתי זה עתה,
מושפעים האינטרסים של ביטחונה של ישראל על־ידי

אריק שרון, אולי מפני שהוא דומה לו במידותיו הגופ ניות
ובאהבתו לסיגארים: פידל קאסטרו.
קובה הקטנה, הענייה והנחשלת שולחת את חייליה
למות בפינות שונות בעולם. נראה בעליל כי לאריק שרון
יש חזון דומה, שבו יופיעו מערכות־נשק, יועצים ואולי
גם עוצבות של ישראל בגבול זאיר— אנגולה או סודאן—
אתיופיה, ובשעת־משבר גם בפאקיסתאן ובאיראן -י
שתי מדינות מוסלמיות קיצוניות.
אך יש הבדל עצום בין קובה וישראל — בינתיים.
קובה אינה מתיימרת כלל להגן על האינטרסים האיסטרא־טגיים
שלה עצמה. החיילים הקובאנים באפריקה ובאסיה
מהווים לגיון־זרים של ברית־המועצות, הפועלים בגלוי
למען אינטרסים סובייטיים (או ״המהפכה הקומוניסטית״)
שאין להם קשר ישיר עם ענייניו של האי הקאריבי.

ואילו אריק טוען כי המדיניות הביטחונית
של ישראל, שתפעל כמרחב עצום זה, כאה
לשרת אינטרסים ישראליים, ולהדור איומים
המאיימים על קיומה של י •טראל.

יתכן כי הנאום התאים לצהרון. אך אילו
נקרא באוזני המומחים שהשתתפו ככנס, וביניהם
אנשים שכושר־האנאליזה שלהם הפך
שם־דכר כעולם, היה עלול להיגרם נזק רב ל
יוקרתו האינטלקטואלית של שר־הביטחון.

חת מהנחות״ היסוד המרכזיות של הנאום היתר,
י כי ״הישגיה (של האיסטראטגיה הסובייטית) מאז אמ צע
שנות ה־ 50 מרשימים ממש.״
אריק שרון לא פירט. ביכלל, הוא חזק מאוד בקביעת
הנחות־יסוד שאינן טעונות פירוט או הוכחה. אך למרבה
הצער, גם המיבנה ההגיוני ביותר אינו אלא בניידקלפים,
באשר הוא בנוי על החול של הנחות־יסוד מופרכות.
היכן ההישגים המרשימים של האיסטראטגיה הסוביי טית
במרחב ובעולם מאז אמצע שנות ד50

המפה מלמדת כי מאז תום מילחמת-העולם
השנייה ספגה כרית־המועצות שורה ארוכה
של מהלומות, לעומת שורה דלה של הישגים.
היא איבדה את סין האדירה, המהווה עתה איום כביר
ומתמיד על המרחב האסיאתי של ברית־ד,מועצות. הפסד
זה לבדו שקול כנגד כל ההישגים. באירופה איבדה את
יוגוסלביה, ובאופן חלקי גם את רומניה. המאורעות
בהונגריה, בצ׳כוסלובקיה ועכשיו בפולין מוכיחים כי גם
באימפריה שכבשה במילחמת־העולם יש בקיעים, העלולים
להתרחב בכל רגע בצורה הרסנית.
ובמרחב שלנו: ב־ , 1955 בעיקבות התקפתו של אריק
שרון על מחנה הצבא המצרי בעזה, חדרה ברית־המועצות
באופן מאסיווי לעולם הערבי. היא הפליגה על הגל הכל־ערבי
הגדול של גמאל עבד־אל־נאצר, ואחר־כך על
המהפכה העיראקית. במשך שנים ארוכות היתה ברית-
המועצות — ולא ארצות־הברית — מעצמת־העל הדומיננ טית
במרחב הערבי.

בל זה נעלם כלא־,היה. כמרחב שלנו נחלה
כרית-המועצות סידרה של מפלות מוחצות.
היא איבדה את מצריים ובנותיה, את עיראק. את
סומאליה ולמעשה גם את אלג׳יריה. במרחב כולו לא נותר
לה אלא בן־ברית אמיתי אחד, מועמד קז״אפי השיגיוני.
סוריה היא בעל־ברית־על־תנאי, ואין ברית־המועצות
מסוגלת לכוון את צעדיה. הרחק בדרום יש לה בסיסים
באתיופיה המיסכנר, והמסוכסכת, ובדרום־תימן החלושה.
לעומת הישגים דלים אלה: ההגמוניה האמריקאית
על מצריים וסודאן, על ערב־הסעודית ושאר ממלכות־הנפט,
בתוספת הקשרים הטובים של ארצות־הברית עם
עיראק, הסמויים יותר עם אלג׳יריה, והסמויים עוד יותר
עם סוריה (שקיבלה ממנה אישור מראש לפלישתה
ללבנון ב־).1976
באפריקה היו לברית־המועצות כמה הישגים, בעיקר
תודות לאיוולתו של המערב, שלא השכיל לבצע בעוד
מועד את ד,דה,־קולוניזציה. אך בסך־הכל גם שם ההישגים
הסובייטיים הם דלים — שלוש־ארבע מדינות חלושות,
לעומת הגוש הגדול של מדינות אפריקאיות פרו־מערביות,
הכוללות את המדינות החשובות ביותר, כמו ניגריה
תאיר. זימבאבווה נזהרת מאוד מלהצטרף לגוש הסובייטי.
בשאר חלקי־העולם יש לברית־המועצות רק הישג
אחד — קובה, ובעל־ברית רציני אחד — ויאט־נאם.

כסך הכל, הפרק הזה של מדיניות-החוץ
הסובייטית, מאז מילחמודהעולם, הוא פרק
עתיר כישלונות.
הדימוי של העוצמה הסובייטית המתפשטת, הנועזת,
בעלת המנהיגות המזהירה והתיכנון המצטיין, אינו אלא
פרי הדמיון והתעמולה. מעשי־ד,איוולת של הסובייטים
אינם נופלים בתדירותם ובחומרתם ממעשי־האיוולת של
האמריקאים, ושתי מעצמות־העל משולות לחיות פרה־

״המרחב האסטרטגי״ של אריק שרון
התפתחות ואירועים הרחק מעבר לאיזור העימות הישיר,
שבו מיקדה ישראל בעבר את שימת־ליבד.,״
מאחר שאריק לא תיאר שום ״סביבה איסטראטגיה
חדשה״ ,לא ברור כלל מד, החידוש במצב המחייב שינוי
קיצוני בתפיסה ו

למעשה יש רק חידוש אחד ויחידי: מינויו
של אריק שרון עצמו כשר-הכיטחון. ואכן, מינוי
זה יוצר ״שכיכה איסטראטגית חדשה״.
וזוהי המסקנה המפליגה הנובעת מן החידוש:
״יש להרחיב את תחום האינטרס האיסטראטגי והבט־חוני
של ישראל, כדי שיכלול בשנות ה־80׳ מדינות כגון
תורכיה, איראן ופאקיסתאן, ואיזורים כגון המיפרץ הפרסי
ואפריקה, ובפרט מדינות אפריקה הצפונית והמרכזית.״

זוהי מפה העוצרת את הנשימה.
מסתבר כי המרחב האיסטראטגי משתרע על פני חלק
ניכר משטח כדור־הארץ, מגבולות הודו עד גבולות נאמי־ביה׳
וכולל הרבה עשרות מדינות. ישראל, על שלושת
מיליון תושביה היהודיים (עם או בלי היורדים) טוענת כאן .
לבעלות איסטראטגית על שלוש מאות מיליון בני־אדם
לבנים, חומים ושחורים. למדינה שקשה להבחין בה על
מפת־העולם בלי זכוכית מגדלת יש אינטרס איסטראטגי
לאומי בשטחים הנמדדים באלפי קילומטרים.

ידענו תמיד שמדינת־ישראל קטנה למידותיו
של אריק שרון. אך לא ידענו כי מידותיו של
אריק הן כ ל -כ ך גדולות.

יש אדם אחד בעולם שתפיסתו דומה אולי לזו של

יוסדה זו מיתה מעוררת גיחוך, אילו ננאמו הדברים
בכנס בינלאומי של איסטראטגים. אלה חיו מסיקים מסקנה
פשוטה והגיונית: שאריק רוצה להפוך את מערכת־הביטחון
הישראלית ואת צד,״ל ללגיזן־הזרים של ארצות-
הברית, תמורת כסף או מחיר אחר, כפי שעושה קובה
בצד השני.

דץ וששני שגם כקטעיס אחרים של הנאום־שלא-
י י ננאם בולט ההגיון האיסטראטגי בעיקר בהעדרו.
בקפיצה מפמרת־שיער קופץ אריק ישר מן העימות
הישראלי־סובייטי אל העימות הישראלי־ערבי. פחות
משלושים שניות־נאום אהרי שדיבר על המרחב האיס־טראטגי
שלנו, מפאקיסתאן ועד לכף־התיקווה־הטובה, הוא
מדבר על ״חוסר עומק איסטראטגי והצורך הנובע מכך
להקים מערכת־הגנה טריטוריאלית חזקה, מושתתת על
התיישבות רבת־אוכלוסין ובעלת איכות באיזורי-מפתח ב גבול
יהודה ושומרון, גיזרת־עזה, רמת־הגולן והנגב.״

היה זה כאילו דיבר נפוליון, כעת ההסתערות
על מוסקווה, על הצורך להקים שני קיבוצים
ליד שטראסכורג.
יש כאן שתי מערכות־מחשבה, שפשוט אין ביניהן
קיסר. חלק אחד ממוחו של אריק פועל במישור של
מצביא גלובלי, ברמתו של אלכסנכר מוקדון, וחלק אחר
פועל במישור של סגן המופקד על המישמר האזרחי.
״אנו עומדים,״ הכריז אריק ,״בגבולותינו הנוכחיים
(המשך בעמוד )45

הסונן
לפני כמד, שנים כתבתי הומורסקה: איך מגייסים
הקומוניסטים את גולדה מאירסון הקטנה ברוסיה, איך
הם שולחים אותה לארצות־הברית לצורכי הסוואה, איך
הם שותלים אותה בארץ, איך הם מביאים אותה לשיל־טון.
כל זה כדי להאיר בצורה משעשעת את אשר
ביקשתי לאמר: כי המדיניות של גולדה שירתה באופן
אובייקטיבי את האינטרסים הסובייטיים, בקוממה את
העולם הערבי נגד ארצות־הברית.
השבוע גבר בי החשק לכתוב הומורסקה דומה על
מנחם בגין.
הנה מגייסים הסובייטים נער בקן השומר הצעיר
בברסט־ליטובסק, ושותלים אותו כסוכן בתנועה הרוויזיו ניסטית
בוורשא. במילחמה הם מצילים אותו ומחזירים
אותו לברית־ד,מועצות. לצורכי הסוואה הם מחזיקים אותו
זמן־מה במחנד,־ריכוז סובייטי, ואז הם שולחים אותו,
במיסגרת הצבא הפולני, לפלסטינה( .מה פיתאום משחר רים
הסובייטים אסירים ממחנות־ריכוז?)
כאן הופך האיש — נקרא לו — 008 ראש המחתרת
ומביא לגירוש הבריטים מהארץ, שהיתר, עלולה לשמש
אז בסיס־שילוח לטילים גרעיניים אמריקאיים. סטאלין
עצמו החליט לתמוך בהקמת המדינה היהודית, ואף סיפק
לה נשק.
כל עוד שירתה מיפלגת־ד,עבודה את האינטרסים ה סובייטיים,
בדחפה את העולם הערבי לזרועות מוסקבה,
נשאר 008 באופוזיציה. אך כאשר המערך מתמוטט בהדר גה,
הוא עולה לשילטון.
בתפקיד זה מחולל 008 פלאים. הוא דוחף את הפלסטי נים
לזרועות הסובייטים, מביא לגירוש מצריים מהעולם
הערבי (אחרי שאנוור אל־סאדאת גירש את הסובייטים).
לאחרונה הגיע 008 לשיאו. על־ידי סיפוח רמת־הגולן,
בשיא מסע־ד,דיכוי נגד •שוחרי־הרפורמה בפולין, הוא
מסיח ברגע המכריע את דעת העולם מן המתרחש בפולין,
ובאותו הזמן הוא גם מביך את האמריקאים והמצרים,
והופך את שליט סוריה, בעל־בריתם של הסובייטים,
לגיבור העולם הערבי.
אחרי מחשבה שניה החלטתי שלא לכתוב את ההומורס־קה
הזאת. מישהו עוד עלול היה להתייחס אליה ברצינות.

מנוסס־ריסובסס
האם יורה מר בגין עכשיו למדפיס הממשלתי להדפיס
את כל הכרוזים האלה מחדש, כשבראשם מסה מתוקנת
של המולדת ההיסטורית י

חריג בין גנרלים
כשלושת אלפים איש, רובם צעירים וצעירות, סטודג־טיט
ומרצים, הצטופפו בחשיכה מול פני הכניסה לאוניבר סיטת
תל־אביב, ישבה נערך הכנס הבינלאומי לביטחון
וכלכלה לאומית, מטעם המכון למחקרים איסטראטגייס.
אורח־הכבוד של הכנס היה צריך להיות אריק שרון,
וההפגנה נקראה כדי למחות נגד מעשיו בשטחים הכבו שים(
.שרון עצמו לא הגיע לכנס בגלל הוויכוח בכנסת
על חוק סיפוח הגולן).
אחדי שההפגנה מיצתה את עצמה, הלכתי מרחק של
כמה עשרות צעדים ונכנסתי לאולם הכנס. הייתי האדם
היחידי שהשתתף בהפגנת־הישלום ובכנס האיסטראטגי
גם יחד. הרגשתי במיקצת כחריג בכנס זה• ,שרוב המשתת פים
הישראליים בו היו גנרלים־בדימום, אנשי־כלכלה
שעיסוקם בציוד מילחמתי ושאר עמודי־תווך של המימסד
התעשייתי־צבאי.
יכול מישהו לבוא ולשאול: השתתפותך בהפגנה
מובנת. אך מה לך ולכנס זה, שדן בתיכנון מדיניות-
ביטחון ואמצעי־לחימד? ,
נדמה לי שעיסוקי השונים באותו ערב מסמלים את
הכפילות ישבה נגזר עלינו לחיות• .שוחרי־השלום בישראל
אינם דומים לאחיהם, הפאציפיסטים באירופה ובאמריקה.
מצבה של ישראל ישונה. איננו פטורים מן הדאגה לביט חונה
ולעמידתה הצבאית — כל עוד אין שלום. כך

וידוי! עול

איפה רק כ ך?
במשך תישעה חודשים לא חסרה לי הכנסת. ביקרתי
בה פעמיים־שלוש, ובכל פעם יצאתי מן הבניין בהרגשה
של הקלה: ברוך השם, איני צריך להיות שם.
ביום השבי בשבוע שעבר הצטערתי בפעם הראשונה
שאיני בכנסת. רציתי להגיד בה את הדברים שלא נאמרו.
והמראה של מה שהתרחש שם — בקואליציה, ובעיקר
באופוזיציה — דיכא אותו עד •עפר. לא אפרט כאן את
המחשבות שעלו בליבי,
כי לא אוכל לנסחן בשפה
נקיה.
אך חנה כמה מחשבות
אחרות שצצו בראשי בעת
הדיון :
החוק לסיפוח הגולן הו בא
כמו החוק לסיפוח
ירושלים, בשעתו: בלי
הודעה מוקדמת כלשהי.
בגין לא יעשה אלא את
אשר עשתה גולדה מאיר
לפניו.
הייתי חולה באותו יום.
הייתה זאת אחת משלוש או בשנות הפעמים ארבע כהונתי שבהן נעדרתי מ סמל
אצ״ד
ישיבת המליאה. לפתע טיל-
פן לי אמנון זיכרוני׳ אז היועץ הפרלמנטרי של סיעתנו,
והודיע כי חוק זה הובא לכנסת. דהרתי לירושלים כשאני
קודח בחום, נאמתי ברגע שהגעתי והצבעתי אחרי התייע צות
של שתי דקות בילבד עם אמנון. הוא הציע להצביע
נגד או להימנע. אני הצבעתי בעד• ,כי דגלתי אז (ואני
דוגל גם כיום) באחדות ירושלים במישור העירוני.
בנאומי הסברתי שאני רואה בירושלים המיזרחית את
בירת המדינה הפלסטינית שתקום.
לאחר מכן הודעתי לא פעם שאני מתחרט על הצבעה
זו — אולי ההצבעה החשובה היחידה שלי בכנסת שאני
מצטער עליה בדיעבד. הייתי צריך להצביע נגדה, שהרי
לא היה מדובר באיחוד, אלא בסיפוח.
מה כי ילינו אנשי הכלערך על כך שהצעת־החוק
הובאה לשלוש קריאות ביום אחדי כך עשו הם עצמם,
כאשר כפו על הכנסת הסרבנ״ת את החוק להקמתה של
תחנת־החשמל רידינג ג׳ בתל-אביב( .נראה שנוהל מביש
זה בא תמיד כשהשילטון רוצה להרעיל את האוויר).
השיטה של בגין באותו יום לא מצאה חן בעיני, כי
הזכירה לי מילה שהיתר, אהובה מאוד על שליטי •הרייך
1־ .3 0
השלישי (להבדיל אלף הבדל ות):
כלומר: במהירות של מהלומה. להדהים את העולם במע שה
מהיר, ולהעמידו לפגי עובדה מוגמרת. זה הצליח
שוב ושוב׳ עד שזה זודל להצליח, וגרם לאסון.
אך בעיקר הפתיעה אותי המפה של בגין. כשהייתי,
כנער, חבר באירגון־הצבאי־הלאומי, הדבקתי והפצתי
הרבה־הרבה כרוזים, שעליהם התנוססה מפה •של ארץ-
ישראל השלמה, משני עברי הירדן, והסיסמה ״רק כך״.
המפה הזאת ל א כללה את רמת־הגולן.

38 ! 1

דוכסית: שרק דיקטטורה יכולה להיות יונית.
הנסיון של המאה ה־ 20 אינו מאשר זאת, אולי מפני
שיהדיקטטורוית בנות־זמננו הן המוניות. גם הדיקטטור
המודרני תלוי במצב־הרוח
של ההמון. אך במאה ה־
, 18 למשל׳ חסכו המלכים
בהוצאות הביטחון, החזיקו
רק בכוחות צבאיים מצומצ מים,
ונרתעו ממילחמות ש בהן
המחיר היה עלול ל עלות
על השלל המצופה.
כדמוקרטים, אין לנו ברי רה
אלא להתמודד עם ה סכנות
הכרוכות במישטר
הדמוקרטי, שבו יכולים דמ גוגים
לאומניים להסית את
ההמונים ולהכניס את ה מדינה
לתהליך של סיחרור
מילחמתי חרד,־אסון, תוך
ניצול סיסמות־כזב של ביט יריב
חון
לאומי. לכן מצווה
הדמוקרט שוחר־השלום להבין את התהליכים הכרוכים
בעיצוב המדיניות הביטחונית ואת השפעות־ד,גומלין בין
המוסדות הדמוקרטיים •והצבא, בין מערכית־הביטחון והכלכ לה,
בין תהליכים פוליטיים־פסיכולוגיים ובין המצב
הביטחוני.
משום־כך קיבלתי את ההזמנה להשתתף בכנס זה,
שהיה מאורגן היטב, בניצוחו של אהרון יריב. לצד
הדברים הבאנאליים הרגילים הושמעו בו כמה הרצאות
מבריקות בפי ישראלים ואמריקאים, וביניהן אחת •של
יד,ושפט הרכבי, שהפך בשנים האחרונות יונה אמיתית.

נגזר עלינו להשתמש בעת ובעונה אחת בשתי זרועותינו
— בעוד שזרוע אחת נאבקת למען השלום, נאלצת הזרוע
השניה לאחוז במגן־ד,ביטחון.
זהו פאראדוכס. אך זהו פאראדוכס קטן לעומת •מישנה,ו,
שבוטא בכנסת על־ידי הפרופסור דן (״דינדוש״) הורוביץ,
אחד האינטלקטואלים הצברים האמיתיים: בישראל דוגלות
היונים הפוליטיות בדרך כלל, בדוקטרינה צבאית התק פית,
ואילו הניצים הפוליטיים דוגלים בדרך כלל בדוקטרי נה
צבאית הגנתית.
הדבר מוזר, אך סביר לגמרי. מי שמוכן לוותר על
השטחים הכבושים ולסגת לגבולות ״ישראל הקטנה״
תמורת שלום — מוכרח לדגול בבניית כוח צבאי היכול
לפעול במהירות מול פני סכנה, ואף לצאת למילחמת־מנע.
ואילו מי שרוצה להחזיק בשטחים הכבושים, הרחו קים
יותר ממרכזי־האוכלוסיה של ישראל. תוך ויתור על
השלום, יכול להרשות לעצמו להקים קווי־בר־לב ולהאמין
בהגנה על עמדות מבוצרות רחוקות.
והנה פאראדוכס בתוך פאראדוכס בתוך פאראדוכס:
במציאות של ישראל, המטכ״ל מכתיב את המדיניות
הביטחונית לממשלה, ולא להיפך. בממשלה אין גוף
המסוגל לתכנן מדיניות ביטחונית רציונלית, ואילו הכנסת
פשוט אינה קיימת בזירה זו. המטכ״ל הוא השותף הבכיר
בעיצוב הדוקטרינה הביטחונית של המדינה. כאשר ממש לה
יונית (כמו, למשל, ממשלת משה שרת ב־) 1954
מקיימת דוקטרינה צבאית התקפית, אין הדברים נשארים
כך. הדוקטרינה ההתקפית של המטכ״ל בשטח הצבאי
כופה על הממשלה מדיניות התקפית גם בשטח הפוליטי.
כך גלשה המדינה לעבר מיבצע־סיני הרה־האסון.
נושא דומה הועלה על־ידי לסלי גלב, מומחה אמרי קאי,
מדינאי ועיתונאי. הוא דיבר על הנטייה הטבעית
של כל מימסד מדיני־צבאי להגזים בתיאור האיום הנשקף
למדינה, להפריז בהערכת הכוחות של היריב הפוטנציאלי
תוך הפחתה בערבו של הכוח הצבאי העצמי. אחד
הגורמים לכך טמון בעובדה שבחברה דמוקרטית קשה
מאוד לשכנע את הציבור להקריב משאבים למען הביטחון.
כדי להשיג זאת, מפריזים בסכנות ומפחידים את הציבור.
אם ממשיכים בקו־מחישבה זה, מגיעים למסקנה פארא-

כשכתבתי את שני ספרי על מילחמת־העצמאות,
העסיקה אותי הרבה ההתפלגות של חוויית המילחמה
בשתי רמות שונות: הרמה של החייל בשדדדהקרב,
הרואה רק מוות ודם ומאמץ מפרך, והרמה של איש ר,מטה,
הרואה תרגיל כימעט־מאתמטי על גבי מפות.
מילחמה אחת, אך שבי עולמות שונים מאוד־מאוד.
חשתי בהתפלגות זו שוב בכנס האיסטראטגי, אולי
מפני שהייתי בו רב־טוראי (מיל׳) בין הרבה אלופים

הדבר הגיע לשיאו כאשר דיבר הפרופסור האמריקאי
מיכאל הבדל — גם הוא מרצה מבריק — על לקחי
מילחמת ויאטנאם. בין השאר דיבר על המצב •שבו נתון
הצבא האמריקאי, המורכב כולו מחיילים־שכירים: בעוד
שהנשק הופך מתוחכם יותר ויותר, רמתו שיל כוח־האדם
נתונה בירידה מתמדת.
מרגיז אותי השימוש במונח ״כוח־אדם״ — כי אני
רואה לנגד עיני חיילים המתבוססים בבוץ, הנפחדים עד
מוות בג׳ונגל, הזועקים והגוססים.
הערתי אחר־כך לפרופסור כי מונח זה אינו רק בלתי-
מוסרי, אלא גם מטעה. כוח־אדם הוא אובייקט סטאטיסטי.
ואילו החיילים אינם אובייקטים. יש להם רצון משלהם.
הרצונות שלהם מתנגשים בשדה־הקרב( .אגב, הנדל
הסכים לתיקון זה).
כל מדע נוטה לתלוש את הנושא המיוחד שלו מן
ההקשר היויתר־רחב. בידוד זה דרוש כדי לאפשר דיון
מעשי. הצרה היא שאנשי־המדע, השקועים בנושא שלהם,
נוטים לשכוח כי הפרדה זו אינה אלא מלאכותית, ואינה
קיימת בחיים. תוך כדי כך הם עלולים להינתק יותר
וייותר מן המציאות.
חטא זה רובץ לפתח כל מדע, ומדע־המילחמה על
אחת כמה וכמה. אבל המילחמה היא מעשה חברתי, אקט
של בני-אדם, ואין כל אפשרות לנתק אותה מהקשר זה
מבלי לאבד את חוש־המידה •והפרספקטיבה. דיון אמיתי
על המילחמה מחייב את השתתפותם •של מומחים לענייני-
המדינה, סוציולוגים, פסיכולוגים, כלכלנים וכל השאר.
בדרך כלל איני מרגיש בנוח בכנסים אקדמיים, מפני
שהם מתנהלים כימעט תמיד בצל ההפרדה המלאכותית
הזאת בין ד,״דיסציפלינות״ .זוהי חולשתם של כימעט כל
האקדמאים. ברגעים כאלה אני מברך את גורלי על יכך
שמנע ממני את הלימוד באוניברסיטה, המצמצם לא־פעם
את המבט ומרתק אותו לשטח מצומצם — והכופה על
הסטודנט את ההשקפה הקיימת יחד עם החומר הלימודי.
אני אוטו־דידאקט. המעט שלמדתי, למדתי לבדי, על
פי שיטה שלי. כשהתחלתי בלימוד־זה, בערך בגיל 15
(לפני כן קראתי בעיקר ספרות ושירה) ,הייתי צריך
להחליט: מה ללמוד? במה להתמחות?
החלטתי אז, בצורה מודעת למדי, להתעמק ב״תפרים״,
ב״חיבורים״ שבין הנושאים — פוליטיקה־יפסיכולוגיה,
צבא־חברה וכר, והנושא האחד שבו מתחבר הכל: ההיס טוריה.
זה לא הנחיל לי תוארים — לא ד״ר, לא מ״א,
לא ב״א, לא ב״ג (בוגר גימנסיה) ואף לא ב״י (בוגר
בית־ספר יסודי) .אך כימעט בכל כנם מדעי שבו הש תתפתי,
זה נתן לי את ההרגשה •שקל לי יותר מאשר.
למדענים לדאות את התמונה הכוללת, שהיא תמונת
החיים.

חמימות מלטפת
מסביב לעולם
אין צורך ל טו ס ללונדון או ניו יורק
כדי להנות מן ה ח מי מו ת ה מל טפ ת של;
סריגי האנגורה של ״ליידי לנה״,
ה סווד רי ם ו הז׳ ק טי ם של ״ או מן״,
ומן הרכות של צמר ה טל אי ם ב אפודו ת ״ד קו

הם כאן, לידך, במבחר ססגוני מרהיב,

בחנויות ובבתי האפנה ה מובחרי ם!

@§1 8ו

רדיאו ם 7נ.
בלבד
-מבחפמכשירי וידיאו __

מערכות וידיאו של 3\/0מייצגות כיוס את העידן
החדש בבידור האלקטרוני.
כשאתה נהנה מתמונה טובה ומצליל בחר, מלא
ומדויק -זוהי תוצאה של מערכת מורכבת
ומתוחכמת; בנגיעה קלה אתה מפעיל את
השכלולים המתקדמים ביותר בעולם:

מלבד מכשיר הוידיאו * 8-7700 המופיע
בתמונה, לבחירתך מכשירים נוספים של :370
*8-3330
*8-3660 עם שלט רחוק ואפשרות להילוך
איטי ומהיר.
8ד *8-3330-פועל בכל שיטות הוידיאו
50,841.56041^1דא, ומתאים לכל קסטה
בכל מקום בעולם.
* 8-2200 וידיאו נייד.

מחשב בידור 1^10
( מסדט קו ^ ס ס1

כל המערכת התפקודית בוידיאו \/0ג עוברת
דרך מחשב, המעניק לך אפשרויות בידור עצומות:
הילוך איטי: אתה יכול להיות השופט ולהחליט
אס היה נבדל במשחק כדורגל.
הילוך מהיר: אתה הופך לבמאי של מצבים
״צ׳רלי צ׳פליניים״ בכל סרט.
:841156 5111.1.כשתרצה להחליט מי הראשון
שחצה את קו המטרה תוכל ״להקפיא״ את
הסרט בנקודה מסויימת.
הקרנה של תמונה-תמונה:
נותנת לך שיחזור מדוייק של כל
ארוע, שלב אחרי שלב.
_6ודדנ - 5*1הרצה פי סו:
אתה יכול להעביר את הסרט.
מנקודה לנקודהוברוב
הגדולרב6^ 3רנזמ1דרותו
??דאתה רואה באיזו
נקודה בסרט אתה נמצא גם
כשהוא ״רץ״ ,כך הנך שולט
בנקודת ההתחלה הרצויה לך, בלי לבזבז זמן.

שיטת 71-15
שיטת 5שהומצאה ופותחה ע״י \/0ג. היא
המקובלת כיום בעולם כולו ומרבית ספריות
הקסטות בארץ עובדות בשיטה זו. ל— \/0ו״5
סוגי קסטות מ 240 - 30-דקות. הקסטות
מתאימות לכל המכשירים ורגישותן הגבוהה
מבטיחה את איכות הצליל המוקלט.
התוצאה: מבחר הקסטות המוקלטות העומד
לרשותך, בארץ ובחו״ל,
גדול ביותר.

64 אפשרויות וד מו ת
בוידיאו של נא\ג אתה יכוללסמלבטר^תכניות
שונות ב 8-תחנות שוחתדבזנחים שונים, לאורך
שונה ש^גזקלסוזדלתקופה של שבועיים.
דדיוצא לחופשה בת שבועיים. בתקופה זו יש
8תכניות שונות, בזמנים שונים, שאתה רוצה
להקליט. אין בעיה! מה מעניין אותך? ״בועות״,
״קונצרט״ ,״דאלאס״ ,״מורשה״ ,״מבט-ספורט״
ע״י הפעלה פשוטה ביותר יקליט לך מכשיר
הוידיאו את כל התכניות
שתבחר, במשך
שבועיים.

:וא ושרות
אמסא אלי
כל מערכות הבגדור של 3\/0מיובאות לישראל
ע״י ״אמפאראלקטרוניקה״ ,דבר המבטיח לך
כתגבודאמינה ויעילה. לשרותך מעבדות, אנשי
?ן צוע מעולים ומומחים, עמם תוכלי להתיעץ *
בכל בעיה. לנוחותך סניפים ברחבי הארץ.
אחריות לשנה על כל מערכות הבידור שלס/וס.
המיובאות ע״י ״אמפא אלקטרוניקה״.

\0ז 8 £

_ו 80ד\1ז 00
השליטה על כל מכשיר הוידיאו
נעשית מרחוק, כך שאם מתחשק לך
״להקפיא״ תמונה מסויימח או לעבור
ל״הילוך איטי״ ,אתה יכול לעשותזאת
בלחיצת כפתור מהכורסא.
התוצאה: אתה מפעיל את כל התחכום
והשכלולים בנגיעה קלה.

במצלמת 0ז\ 3מסך פנימ^המציג לך סימולטנית
את מה שאתה מצלם י>ושותך גם

^ - 6-2001 עך ג8ודהמאפשרת לך
ן לצלם רותזחזק, זבוב קטן ולקבלו
ר^בבהירות. בעזרת מיקרופון
קונדנסר, שרגישותו גבוהה,
תוכל גם להקליט את הזבוב הנ״ל,
למשל, גם מבלי להתקרב אליו.

לגברים בלבד

וידיאו-סטריאו־ טלוויזיות

ההמצאה הגדולה ביותר
מאז מג׳ימיקס

הייצרנים של מג׳ימיקס אינם מפסיקים
להפתיע בשפע של שכלולים, חידושים והמצאות
לרווחתה של עקרת הבית. קודם הם המציאו את
מג׳ימיקס -הפוד־פרוססור הראשון(שכולם מנסים
לחקות אותו) ,ועכשיו הם מביאים לנו חידוש
מהפכני, יחיד במינו:

מג׳ימיקש 3500 גדול ומתוחכם.

אם יש לך משפחה גדולה או שאת ידועה בהכנסת
האורחים שלך — מג׳ימיקס 3500 הוא הפוד־פרוססור
האידיאלי בשבילך. הוא גדול, קולט כמויות כפולות

של מזון, יש לו מנוע חזק מאד והוא מופעל
ע״י מתג אלקטרו־מגנטי. רמת הבטיחות שלו גבוהה
במיוחד ונשמרת ע״י בלם מיידי. יש לו מערכת
נוריות־סימון — ״רמזור״ ,מפסק הפעלה תלת־מצבי
וסכינים באיכות תעשייתית.
כשרואים את מג׳ימיקס 3500 בפעולה — נדמה שכבר
אי אפשר להמציא פוד־פרוססור יותר מתוחכם ממנו.
אבל אצל יצרני מג׳ימיקס הכל יכול להיות. הם עוד
יכולים להפתיע אותנו בדגם שגם מבשל, אופה או
אפילו יוצא לקניות. מה דעתך?...

...ושוב מג׳ימיקס ראשון.

מגימיר

^חוו

תוצרת0 /*^0014£>6 :נ*0ת צרפת. יבוא: חיים אלקלעי בע״מ.

קולנוע
ב>ן ע\נ>
עול מות

סר טי ם
1כ׳חץ ור|ה אול הגשר
יש להניח שאת הצגתו החוזרת של
הגשר על נתר קוואי בישראל יש לזקוף
לעובדה שהשחקן הראשי בסרט, ויליאם
הולדן, נפטר לפני זמן קצר. זאת אחד
הדרכים לנצל את שיבתו לחדשות, גם אם
במיסגרת שחורה, כדי להביא את הצופים
לבתי־הקולנוע. במיקרה זה, אין סיבה ל התלונן.
הגשר
על הנהר קוואי היה הסרט שזכה
במיספר הגדול ביותר של פרסי אוסקר
ב־ . 1956 הוא לא רק נבחר לסרט הטוב
ביותר, אלא קיבל פיסלונים מוזהבים גם
עבור הצילום, התסריט, המוסיקה, הערי כה
וכמובן — על הופעתו של אלק גינס.
גינס שצויין כשחקן מישנה, למרות שדמותו
היתד, זו שנחקקה בזיכרון הצופים יותר
מאלה של הולדן או מג׳ק הוקינס, ש נחשבו
רשמית, לבעלי התפקידים הראשיים.
הסרט מבוסס על ספר של הסופר הצרפתי
פייר בול, ששיחזר תקרית אשר אירעה
בסיאם במילחמת העולם השנייה. בול עצמו
עיבד את הספר לתסריט, כאשר לידו עוז רים
קארל פורמן ומייקל וילסון, שני
תסריטאים מפורסמים ביותר, שלא הוזכרו
במפורש, משום ששמותיהם הופיעו בהב לטה
ברשימה השחורה של הסנאטור

פאדרה פאדרונה (גורדון, תל-
אביב, איטליה) — במבט ראשון
זהו שיפורו האוטוביוגראפי של
גאווינו לדה, בן מישפחת כפריים מסארדמיה, שלא ידע
קרוא וכתוב עד גיל ,1$ולמרות זאת הצליח, בכוחות עצמו,
לסיים את לימודיו ולהפוך בלשן בעל מוניטין.
הדרך שבה מסופר סיפור חייו מצביעה על הפער
העצום בעולם שלנו היום, כאשר חברה פאטריארכלית פרימיטיבית
וחברה מודרנית חיות זו בצד זו בניתוק מוחלט.
מי שמנסה לעשות את קפיצת הדרך מן הצד האחד לצד
השני, כמו לדה, מוצא עצמו לא פעם תלוי על בלימה, אי שם
באמצע, כשאינו יכול עוד להשלים עם המינהגים שהותיר
מאחוריו, ואינו מסוגל עדיין לעכל את המינהגים של
החברה אשר בתוכה הוא נטמע.
האחים פאולו וויטוריו טאוויאני משתמשים בסימון
חסכני, ללא שום קישוטים מיותרים ובמינימום של דיאלוגים.
המלאכה קלה גם משום שמדובר בכפריים הממעטים
לדבר ולשונם כבדה. הם יוצרים זהות מדהימה בין הצבע
והאופן של הקרקע, לצורה ולהתנהגות של האנשים החיים
עליה, ומצליחים במראות ובסצינות בעלות עוצמה ופיוט
גם יחד, להעביר את המסר שלהם במלואו.
ילד הלומד לשמוע את הטבע בבדידות ההרים, שיר-
יין גרמני המביס ניגון סארדיני, כבשה עקשנית שמערימה
בקביעות על בעליה, ועושה את צרכיה בתוך כדי החלב

שחקן אילק נינם כתפקיד קולונל ניקולסזן ב״גשר עד הנהר קוואי״
איזה טירוף, איזה טירוף !
מקארתי, שאימתו טרם פגה בתקופה שבה
הוכן הסרט.
הדבר שבלט הן בספר, הן בסרט, היתה
הנימה האנטי־מילחמתית החריפה שבו
(המקארתיסטים לא העזו להתלונן על זה
בקול רם) .המילים האחרונות, שבהן מס תיים
הסרט — ״איזה טירוף, איזה טירוף,״
הנאמרות על־ידי רופא הרואה כיצד מת-
קפחים חיי אדם ללא סיבה וללא טעם,
הן עדות ברורה לכך.
ניצחון מוסרי. הסיפור למי שאינו
זוכר, עוסק במחנה שבויים בלב הג׳ונגל
הסיאמי. השבויים הם בריטים, הסוהרים
הם יפאנים. מפקד־המחנה קיבל הוראה
לבנות גשר מעל נהר העובר בסמוך למקום,
ושעליו צריכה לעבור מסילת רכבת החיו נית
לקווי האספקה של הצבא היפאני.
תחילה עובדים על הבנייה החיילים ה בריטיים
בלבד, וכאשר המפקד היפאני,
קולונל סאצ׳יו (השחקן סצ׳יו האיאקוואה),
מנסה להכריח גם את הקצינים להצטרף
העולס הזה 2312

לעבודה, מסרב בעל הדרגה הבכירה ב מקום׳
קולונל ניקולסון(אלק גינס) ,להיכנע
ולהרשות לאנשיו להשפיל את עצמם ואת
דרגותיהם. שום עינוי ושום אמצעי שיכנוע
אינם עוזרים להזיז אותו מדעתו. אולם
כאשר ברור שהוא זכה בניצחון מוסרי על
שווה־דרגתו היפאני, הוא מחליט ליטול
על עצמו את המשימה, ולהראות לשוביו
מה יודע לעשות הצבא הבריטי.
באותו זמן נשלחת מן החוף יחידת קו-
מאנדו בריטית, שבה משתתף גם אמריקאי
אחד (ויליאם הולדן) ,במטרה לפוצץ את
הגשר ולנתק את קווי האספקה של האוייב.
כאשר מגיעה היחידה למקום, ניקולסון הוא
אשר מנסה למנוע את החבלה, כי אינו יכול
להשלים עם העובדה שפאר״היצירה של
הצבא הבריטי ייהרס.
מי שמתבונן היום בגשר על הנהר קוזאי
יכול לראות עד כמה השתנו מושגי המיל־חמה
במשך הזמן, ועד כמה רחוקה כבר
גם מילחמת העולם השנייה מאיתנו. כמו

הילד גאווינו: חיים ובעל־חיים בסארדיניה
שזה עתה הניבה, צעיר שתקן החולף בתוך הנוף הפרוע,
רכוב על סוס, אינו מוציא הגה מן הפה ומעשן את הסיגריה
שלו כאשר הקצה הבוער בתוך הפה, כדי שאויביו
לא יבחינו בו — אלה והרבה מאוד פרטים אחרים מצטרפים
לתמונה כללית של אורח-חיים קשה ומפרך, שהוא
נקודת המוצא של גאווינו לדה•
זהו סרט פשוט ומורכב גם יחד, לקח לכל מי שסבור
כי דרוש הון כדי לעשות סרט טוב, כאשר המיצרך החיוני
באמת הוא הכישרון.

בסרט קלאסי מפורסם אחר, האשליה הגדולה
של ז׳אן רנואר, יש כאן זהות מוזרה
בין בעלי מעמדות שונים, גם כאשר הם
בני אומות שונות. נידמה כי בסופו של
דבר, מוצא הקולונל האנגלי שפה משותפת
עם היפאני, בן דרגתו ומעמדו, ולא עם
בני עמו הפחות נאצלים.
זאת ועוד, ניקולסון נתפס לאותה אשליה
שלפיה כל עץ חשוב יותר מן היער, וכבוד
המיבצע שלו חשוב יותר מן המילחמה
כולה.
הגלולה המרה. מעניין שכאשר יצא
הסרט לאור, התלוננו רוב המבקרים על
שהבימאי דייוויד לין, שינה את הסוף.
בסיפורו של בול, מצליח ניקולסון למנוע
את פיצוץ הגשר. בסרט, הוא מפוצץ אותו
בעצמו, כשהוא נופל על המנגנון המפעיל
את חומר־הנפץ.
סוף זה נראה לרבים כנסיון לפייס את
הקהל ולמנוע ממנו את הגלולה המרה של
סוף רע. לין העריך, שהצופים לא יוכלו
לשאת את משא היסורים של יחידת החבלה,
אם יתברר שכל המאמץ היה לשווא.
הערכתו של לין הוכחה כמוצדקת. הגשר
׳על הנהר קוואי היה לאחת ההצלחות הגדו לות
ביותר שידע הקולנוע בשנות החמי שים.
היו שטענו כי שיר־הלכת שעיבד ה מלחין
הבריטי מאלקולם ארנולד, ממנגינה
קיימת, הוא שפירסם את הסרט. אחרים
הצביעו על גינס כמי שאחראי להצלחה.
זהו סרט אנטי־מילחמתי, שהופק ובויים
בקפדנות קיצונית, שההכנות לצילומיו
(בציילון) ערכו חודשים ארוכים, והמסר
שלו ברור עד עצם היום הזה. יתכן שאילו
נשמר הסוף של בול, היתה המילחמה לוב שת
צורה אכזרית עוד יותר, היתה מוצגת
כמיותרת ואווילית, הרסנית ובלתי־אנושית
עוד יותר מכפי שהיא נראית עתה בסרט.
אבל, מי יודע כמה אנשים היו הולכים
(המשך בעמוד )44

ג׳פרי הורן, ג׳ק הוקינם וויליאם הורדן
סרט אנטי־מילחנזתי קיצוני

קולנוע
(המשך מעמוד )42
אז לצפות בסרט ולקלוט את המסר. היום
יכולים דייוויד ליו ופייר בול — שהיה
שותף להחלטה של שינוי הסוף — לומר,
שעל־ידי המתקת הגלולה הם הכריחו עולם
ומלואו לבלוע אותה.

אנשים
הב־מאי 1המ־ 3 0ר ״ ם
דייוויד ליו הוא תופעה יוצאת דופן ב עולם
הסרטים: בימאי שעושה סרטי־ענק,
ובכל זאת אין איש חושד שהוא יצרן זול
של הצגות ראווה. מזה שנים ארוכות הוא
אולי היחידי שבו יכולה להתגאות ברי טניה
בצמרת הקולנוע העולמי. כבר יותר
מעשר שנים לא עשה שום סרט, למרות
ששמו הוזכר לעתים־קרובות בקשר לכל
מיני הפקות יוקרה, שלא יצאו לפועל. הוא

מזה שבו אני מתחיל לחבר יחד זוויות
שונות וצילומים שונים, ונוכח כי כל מה
שעשיתי קודם לכן, על בימת הצילומים,
אכן עובד.
״חוץ מזה, אחרי חודשים ארוכים של
ניהול קירקם ובו מאות אנשים, נפלא
להתבודד בחדר חשוך, עם הפילם עצמו.״
• 1״אני מקנא באנשים הזוכים להבזקים
גאוניים מן השמיים, משום שלי זה לא
קורה. אני חושב לאט, מנסה לבדוק כל-
צורה אפשרית להכנת סצינה, לבחון באיזו
צורה ניתן להפתיע את הצופה ולהציג
לו משהו מוכר באור שונה.
״אני חי עם התסריטים שלי, עם הדמויות
שבהם, ואם לעתים נדמה שאני גס רוח,
או שאיני משיב לשאלות שמפנים אלי,
הרי זה משום שאני נאבק עם סצינה שלא
מצאתי ילה פיתרון.״
ושלוש עדויות על לין:

כימאי דייוויד לין ותסריטאי רובוט בולט בעבודתם על ״כתו של רייאך
״אני אוהב להתבודד בחדר חשוך עם הפילם״

פיטר אוטול כתומאס לורנס כ״לורנס איש ערב׳׳

פרדי יאנג (שצילם את שלושת סרטיו

״אני אוהב לעמוד מאחרי המצלמה״
ממשיך לעבוד ללא לאות, ולאחרונה נודע
כי הוא עומד לצלם במיזרח הרחוק את
המעבר להודו. זהו רומן של אי אם פורסטר,
המתאר את חבלי הלידה של העצמאות
ההודית, ואת מערכת היחסים ששררה ב אותו
הזמן בין בני־המקום והשליטים ה בריטיים.
במשך
שנים התמקדה ההתנגדות העיק רית
ללין, בגודל ההפקות שלו. רבים סברו
שאין זה מוסרי לבזבז כל־כר הרבה מיל יונים
על סרטים כמו לורנס איש ערב,
דוקטור דיוואגו, הגשר על הנהר קוואי או
בתו של רייאן. הם גם ביקרו קשות את
היצמדותו של לין לעולם ישן, למושגים
המעמדיים של אנגליה מלפני המילחמה
ולרומנטיקה חובקת־עולם. עם זאת, כל
בר־דעת חייב היה להודות שלין שולט
ברזי המיקצוע שלו עד לפרט האחרון,
שהוא יודע בדיוק מה לדרוש מהתיפאורה
מהצלם ומהשחקנים: ,ושהתוצאות מוש למות.
לין
אינו שייך לאותה אסכולה של יוצ רים
המפתחים נושאים היקרים לליבם,
מסרט לסרט. משום כך יש הטוענים כי
הוא אינו ״מחבר סרטים של ממש״ —
לפי ניסוחי הגל החדש. הסתייגותו מאמצעי
התיקשורת והקושי שמגלים אותם המבק שים
לראיין אותו, אינם עוזרים הרבה
ליחסי־הציבור שלו. עם זאת, הרי כמה
מהדברים שאמר במשך השנים, המאירים
במידה מסויימת את דמותו:
י• ״אני אוהב קולנוע. אני אוהב לעמוד
מאחרי המצלמה כאשר היא רושמת תמו נות
על הפילם. אבי אוהב לחתוך סרט ולע רוך
אותו. אני אוהב חופשות ארוכות בין
סרט לסרט, שבהן אני מכין את הסרט הבא.
״התמזל מזלי וזכיתי בחוויות נפלאות
בחיי: ,ומשום כך אפשר למצוא חוויות נפ לאות
גס בסרטי. אם אני רומנטי, הרי זד,
רק משום שאני נהנה מן החיים. איני
רוצה למות, אני רוצה להמשיך ולעשות
סרטים עוד ועוד.״
״התחלתי כעורך סרטים, ואבי עדיין
עורך בטבעי. אני חייב להרגיש את ה מספריים
ביד, ואין עבורי רגע נפלא יותר,

ג׳ון חילם (שהופיע בחמישה מסרטיו) :
״כאשר הוא נמצא בחדר העריכה, מדביק
יחד חתיכות סרט, הוא נראה כמו צייר
מימי־הביניים, המכור למלאכתו. השינוי
החל בדייוויד בחדר העריכה לא יתואר
במלים.״

בשלב זה של היצירה, הוא עונה במבט
הזה.״
תדריך חתנה לראות:
תל־אכיב: מונטנגרו, סרט מתוק,
שיער, פאדרה פאדרונה, מישפטו של הסגן
מוראנט, אהובת הקצין הצרפתי, הספינה
מליאה, בחור טוב, מפיסטו, איש השיש,
מרד הנעורים.
ירושלים ז אהובת הקצין הצרפתי,
שודדי התיבה האבודה.

תל-אביב
מרד הנעורים (מקסיס,
ארצות־ הברית) :סרטו המפורסם של ניקו־לאס
ריי, המתאר את התהום הנפערת בין
דור ההורים ודור הילדים בשנות החמישים.
הסרט שגילה לעולם את ג׳יימס דין ואת
נטאלי ווה שהתבגרה מילדת־פלא לנערת-
פלא. חבל ששני הכוכבים שייכים כבר
לעבר.
מונטנגרו (בן־יהודה, שווד יה)
:דושאן מאקאבייב מנסה להיות נור מאלי
ומצליח רק להיות יותר פופולארי,
כשרוב מעלותיו הקולנועיות — דמיון
מטורף, הומור מטורף ואנשים מטורפים —
נשארות בעינן. סיפור על עקרת־בית
משועממת המתוודעת באמצעות מהגרים
פשוטים ליצריה האמיתיים.

עומר שריף, ג׳ולי כריסטי ולובי ווסטמדר ב״ד״ר ז׳יוואגו״
״אני אוהב חופשות ארוכות בין סרט לסרט״
טרבור הווארד (שהופיע בשלושה מסר טיו)
:״הוא בעצם מאוהב בפילם ובשולחן-
העריכה שלו. הוא אינו אוהב שחקנים,
ואינו יכול לחכות לרגע שבו ישלח את
כולם הביתה ויתחיל לערוך את הסרט.
הוא מאוהב בעבודתו יותר מכל בימאי אחר
שאני מכיר.״

האחרונים מזמן לזמן הוא שולח באנשים
שלידו מבט נוקב שרבים אינם יכולים
לעמוד מולו. זה בסך־הכל סימן שדייוויד
נמצא באמצע תהליך יצירה, כמו שחקן
שמכין את עצמו לקראת סצינה חשובה
ואינו מניח למאומה להפריע לריכוז שלו.
בכל פעם שפונים אליו, שעה שהוא נמצא

סרט מתוק (דולפינריום,
יוגוסלביה) :מאקאבייב במיטבו, לועג ל קפיטליזם
של העבר ולסוציאליזם של
העתיד — שניהם לא עובדים לדעתו —
בחגיגה של סמלים קולנועים ועריכה קול נועית
מדהימה בהרמוניה בין תמונה וצליל.
הספינה מלאה (תכלת,
שווייץ) :הבימאי מארקוס אימהוף מוכיח
לעולם שמולדתו, שווייץ, אינה גן־העדן
עלי אדמות, וכי גם מצפון תושביה מכוסה
בכתמים שלא יבשו עד היום. בימוי מעולה
של שחקנים לא ידועים.

ירושלים
שודדי התיבה האבודה
(כפיר, ארצות־הברית) :ארכיאולוג סופר מן
רודף אחרי שודדי ארון־הברית שבו
מעוניין גם היטלר. בדרך ישנן הרפתקות
מהנות ביותר ושפע של פעלולים קול נועיים
ורדיפות מסחררות. בידור לשמו.
העולם הזה 2312

(המשך מענות )37
נוכח אותן בעיות־הגנה שהיו לנו
בקווינו מ־.1967״
זהו מישפט כבד־מישקל. בעיית
הגבולות של 1967 נפתרה על־ידי
כיבוש הגדה, סיני והגולה ויצירת
״עומק איסטואטגי״ .אם עומק זה
נעלם, ביגלל השינוי בטווח הנשק,
הרי יש רק פיתרון אחד, על פי
תיאוריה זו: לכבוש את לבנון,
סוריה ועבר־הירדן, כדי ליצור עו מק
איסטראטגי חדש. וכן הלאה,
רכס אחרי רכס, ארץ אחרי ארץ.

״או נו ך -חורף $ 2׳

״ליידי לנ ה׳י-חורף $2

אולי אכן נגיע, כדרך זו,
לפאקיסתאן ולמהאמביק.

1י! ! 1 8
כתפיסה זו פרספקטיבה
של שלום. שהרי בניתוח של
שרון, בנאום זה, יש רק תהליך
מדיני אחד: קמפ-דייוויד. אך לפי
תפיסתו של שרון, המתבטאת
בבירור בנאום זה, צריכים הסכמי
קמפ־דייוויד להביא לסיפוח הגדה
והרצועה, נוסף על סיפוח הגולן.

מכיוון שאין אף ערכי חי
אחד כמרחב המסכים לכד,
או שיסכים לכד כדור הזה
(ואני משער שגם כדור
הבא) ,כרור כי המילחמה
תימשך לדורות. וזוהי, אכן,
׳המנגינה המתנגנת כנאום.
במילחמה זז אין לסמוך על ה אמריקאים,
כפי שרומז אריק יעצ מו
באומרו, כי ״ארצות־הברית
נשארת רגישה לצורך לקיים איזון
בעימות הערבי—הישראלי.״ אר-
צות־הברית תשחק את מישחקה
בין שני הצדדים המסוכסכים, ו תדאג
לכך שהסיכסוך לא ידעך.
לעומת זאת, קובע אריק, יש
לערבים ״אמצעים כספיים בלתי-
מוגבלים למימון מאמץ־המילחמה
שלהם״ .הם מקבלים נישק מתוחכם
״מכל שלושת המקורות — הסוביי טיים,
האמריקאיים והמערב־אירד
פיים״ .ישראל. יכולה לסמוך. רק
על ״יכולתה העצמאית לפתח ו לייצר
מערכות החיוניות להבטחת
יתרונה האיכותי והביטחוני.״ לשם
כך עליה ״להגדיל את הייצוא (ה צבאי)
׳שלנו למדינות השותפות ל-
דאגותינו האיסטראטגיות, ואשר
עימן יש לנו קשרים ביטחוניים...
מדינות מיזרח־תיכוניות ואפריקא־יות,
ומדינות אחרות בעולם.״
כלומר: למכור נשק לכל דורש
— דיקטטורים אפריקאיים ומישט־רים
פאשיסטיים דרום־אמריקאיים.

(ואם אירגון־המאפיה יבקש
מישדוח של נשק שיגרתי
או גרעיני — הרי דפי
אותו ההגיון מוכרחים למכור
גם לו).
ילו הושמע נאום זה באוזני
י י המשתתפים בכנם האיסטרא־טגי׳
הם היו חוזרים לארצותיהם
כשהם חיוורים ורועדים כעלים
נידפים.
המוחות האנאליטיים שלהם היו
מתרגמים את דבריו ישל שר־הביט־חון
הישראלי, המועמד העיקרי ל-
מישרת ראש־הממשלה בעתיד ה־לא־רחוק,
למסקנות הבאות:
#שלושה מילי׳ון היהודים ב ישראל
רואים את עצמם כמעצמה
הצבאית העיקרית במרחב ׳שבין
הודו זדרום־אפריקה.
* ישראל תמלא את תפקידה
של ״קובה של ארצות־הברית״ כ מקור
לנשק, ליועצים ולחיילים ל עשרות
ארצות, ומוכנה להיכנס ל עימות
צבאי ישיר עם ברית־המוע-
צות במקומות כמו איראן וסעודיה.
• 1ישראל תתנגד לכל מהלך-
שליום מילבד תהליך קמפ־דייוויד,
המעניק (לדעתה) מעמד של מיעוט
״אוטונומי״ לערבים בשטחים ה כבושים,
שאותם תספח ותיישב
ישראל. היא מוכנה למילחמת־נצח,
שבמהלכה תהרוס שוב ושוב
את הפוטנציאל הגרעיני של הער בים
(ובמשתמע, גם הפאקיסתאני).

וכד זה במשאבים של
מדינה זעירה ופו־שטת־רגל,
ללא תשתית כלכלית של
ממש.
אפשר לשקשק.

העולם הזה 2312

״מראה חטניס״ — סריג דק בסגנון ספורטיבי
בשילוב של לבן, אדום ובחול במבחר דוגמאות
ודגמים לגברים, נשים וילדים.

סריגי האנגורה הרבים הם סימן ההיכר של ״לידי
לנה״ חולצת אנגורה עם צווארון קטן והדפס
צבעוני של טווה דוגמא אחת מתוך מבחר
הדפסים צבעוניים על חולצות אנגורה.

ואופנה חוגגת: חביבת הדוגמניות משכונת־המצוקה נישאה לבעל המיפעל

ועוונו

קיו דו ד ה
את פסיעותיה הראשונות בעולמם
הנוצץ של הדוגמניות והאופנאים.
פנים לה האירה ההצלחה למן ההתחלה. לאחר שסיימה
את שירותה הצבאי היא נסעה ל צרפת
ומשם המשיכה ללוס־אנג׳לם
— שם ניהלה את חדר המכירות
של מיפעל בגד־עור.

האמריקאי ג׳רי כהן, אולם הנישו אין
לא עלו יפה ובני־הזוג התגרשו.
זמן קצר אחרי גירושיה פגשה את
גי. והרומן ביניהם התחיל לפרוח.
שנתיים וחצי של מגורים משותפים
הובילו את השניים אל מתחת ל חופה.

א ח צעיר

חווה לוי (מימין)
1 1 1 1
^ 1ל 1
שמחה להצטלם עם
1 1 1נ ^ י 11 1 1
זברותיה דקות ספורות אחרי החופה. קארין דונסקי

היתה בין הבודדות שהגיעו בזמן, כדי לצפות בטכס
הנישואין של חווה וגי. את רוב האורחים הזמינו
החופה. אחרי שנערכה למסיבה וגי
חווה
^ יא נראית כאילו נולדה עם
י • כפית של כסף בפה. היא מח לקת
את זמנה בין שתי דירות פאר,
האחת בקיסריה והשניה בתל-אביב,
ונחשבת לאחת הדוגמניות היפות
והמצליחות ביותר בארץ.
חווה לוי לא. נולדה להדר ולפאר.
היא נולדה וגדלה, יחד עם שלושת
אחיה, בחיפה ׳.אביה היה רוכל ב שוק
וכיום הוא פנסיונר. גם אמה
פנסיונרית. כשהיא נולדה לא ייעדו
לה עתיד זוהר, על־אף עיניה הירו קות
ושיערה הבהיר.
אולם חווה הצליחה לצאת ממס לול
החיים השיגרתי של ילדה חיפ אית.
ב־ 1969 נבחרה למלכת היופי.
היא עזבה את בית הוריה, עברה
לגור בתל־אביב והתחילה לפסוע

לץ ווה לא ידעה שעיסוקה החדש
י י יפתח לפניה עולמות חדשים.
בערב ראש־השנה הזמין אותה
מעבידה, שימחה פולופ, לחגוג את
החג עם מישפחתו. חווה ראתה
בהזמנתו הצעה מנומסת, משום ש־היתה
צעירה ובודדה בארץ זרה.
אך באותו ערב היא פגשה את בגו
של פולופ, גי, שהיה אז בן . 17
״מייד נוצר בינינו קשר,״ סיפרה
חווה מאוחר יותר ,״אולם היחס
שלי אליו היה כאל אח צעיר.״
אולם כשחזרה לארץ, ופגשה את
גי שוב, השתנה יחסה אליו. עד
מהרה הפכו השניים לזוג קבוע
בבוהמה הזוהרת של תל־אביב, ו כעבור
זמן קצר היא עברה להת גורר
איתו.
״אני לא יכולה להתאהב בגבר
שאין לו כסף,״ היא סיפרה לאחת
מחברותיה .״לכל אחת יש מיגבלות
משלה, האחת לא יכולה להתאהב
בעבריין ואחרת בגבר שאינו מבו סס.״
חווה
היתד, כבר נשואה בעבר,
וגם אז שיחק הכסף תפקיד חשוב
בחייה. היה היתה נשואה למיליונר

לפיד

ליאורה לפידות, ש ירדה
אומנם ממסלול
הדוגמנות, אך לא נפרדה מ־המיקצוע,
מנחה בתצוגות־אופנה.

דווה1ש מפניה

הדוגמנית חני פרי, שבאה לביקור
בארץ ומייד הוצפה בעשרות בק־שות
להשתתף בחצוגות־אופנה בתמונה היא נראית יחד נום האופנאי
פרוביזור, שטרח, אף הוא להיראות במיטבו בערב זה.

1 1ן נורית גפן היתה בין אלה ששמחו
11נ * בשימחתה של חווה ללא כל קינאה.
נורית ובעלה, יהונתן גפן, חזרו לחיות ביחד, אחרי שנפרדו לזמן־מה.

...ולוויו 1

ליד הרגל״ם

של שחקן הכדורסל
אולסי פרי עמדה קרובת
מישפחה של חווה, שביקשה מאולסי את.חתימתו.

על הכתפיים

של אבי הפצועים, שימחה
הולצברג, נישא גי
פולופ שקרן מאושר ונענה לכל בקשות האורחים.

הן מאושר הן מכוסות השמפניה
שהשיקה עם כל אורחיה.
״שנינו עסוקים מאוד,״ סיפרה
חווה בין נשיקה לנשיקה ׳,״אך
רצינו כבר להתחתן והחלטנו לע שות
זאת למרות שאין לנו זמן
לצאת לירח דבש.״
כל חברותיה של חווה, דוגמניות
הצמרת של ישראל, באו לברכה.
כל אחת מהן קיבלה בכניסה מיס־פחת,
שאליה הוצמד סרט עם ראשי
התיבות של חווה וגי.
כל אחת מן הדוגמניות ניסתה
להיראות במיטבה. כולן הוציאו את
מחלצות־הפאר שלהן, והיו גם כאלה
שמיהרו להזמין בגד מיוחד לאי רוע.
יום
אחרי החתונה חגגה חווה את
יום הולדתה ה־ .31״אני לא מרגי שה
מבוגרת,״ היא צחקה באושר,
״נדמה לי שככל שאני מתבגרת
החיים נעשים יותר ויותר טובים

אלי.״

חווה לוי וגי פולופ לא
הפסיקו לחייך במשך
כל הערב. יש להם תוכניות רבות לעתיד. חווה זזו־

שבת לפרוש מהדוגמנות ולהקים מישפחה. בינתיים
היא מתכוננת לתצוגת־אופוה חדשה. הזוג הטרי יצטרך
לדחות את ירח הדבש לזמן־מה, בגלל עומס העבודה.

העליצות לא ידעה גבולות. אבי
הפצועים, שימחה הולצברג בא לב רך
את החתן והכלה. התיזמורת
סחפה את החוגגים לרחבת הריקו דים,
כשגי נישא על כתפיהם.
רק בשעת חצות עזבו סינדרלה
(המשך בעמוד )48

באה

שולחת הדוגמנית חני אש צנטנר,

חד עם בעלה אבנו

הדוגמנית שרווה מארש נהנתה
71) 1111111ל ^*111׳11
י * משפע המטעמים שגדשו את השול־
114111
!חן. שרווה מארש !,שכבר היתה נשואה בעבר, אינה מתלוי.
חווה של בשימחתה שמחה מחתונות,

רגשת

אף אחת מן הזוהרות לא הקפידה על די׳אטה

בערב זה. כולן, ללא יוצא מן הכלל נהנו
\ 11י 11י 1 משפע המטעמים שהוגשו לאורחים ומהשמפניה אשר זרמה כמים.
הוריו של גי, מירי ושימחה
פולופ, היו בעלי מיפעל בגד־עור
בארץ, אולם הם נקלעו לבעיות
כלכליות ומכרו אותו. היום הם חיים
במילאנו ומנהלים שם את מיפעל
האופנה בגד־ עור איטליה, ואילו
חווה וגי הקימו מיפעל לאופנה
בשם אופות פולופ בבית־אליעזר
שליד חדרה.
״המיפעל כולו מעסיק 25 פועלים
ואנחנו ממש כמו מישפחה אחת
גדולה,״ הסביר גי בעברית שכימעט
שאין בה כל מיבטא זר. פרט לעב
רית
הוא שולט בחמש שפות נוס פות,
שאותן רכש בזכות נדודיו בין
אנגליה, שבה נולד ושווייץ, שבה
התחנך.

״ ה חי י ם טו בי ם

אלי״
ד, טקס הנישואין לבשה חווה,
• י שהיתה יפה מתמיד, שימלת
מלמלה ועל צווארה ענק יהלומים
שקיבלה ממירי פולופ. עיניה זהרו

המדגמנת מימין לשמאל:
* 1 1 0 *1 1 1 1
רותי ירון, ליאורה לפידות,
! *41יייי
חווה לוי, פינצ׳י מור, וקארין דונסקי. יושבים שרית

דמיר וגי פולופ .״זו הרגשה נהדרת,״ .התבדר
גי פולופ ,״להיות מוקף בכל־כך הרבה יפות.׳׳
גי הוא בעל מיפעל לבגדי־עור הנמצא ליד חדרה

נשוא־ סינ דרלה
(המשך מעמוד )47
והנסיך שלה את האולם ופנו לירח
דבש קצר בן לילה אחד. למחרת
ציפה להם יום עבודה עמום.

ירח דבש
ב מי ל אנו
לרדת ממסלול
ח וו ח
י י הדוגמנות ולעסוק בניהול
מיפעל האופנה ובטיפול בבעלה ה טרי.

בינתיים עסוקה בחזרות ל

חות ואחיויק איוח יק

6 1799 2299ק1
€ 799 999ק1
הח 1א־ € 895ק1
299־6 199 קז
6 550ק1
6 599ק/

ח/י3ות^ר0י אח 16׳1ת 50 {$18• 6א11ת 48 61* 9* 6| ^ 61130
•10 יי >וי ק קורדרוי3,אר וכו׳
•ח 1311ת 3נ או ת ^3׳1ת
•) 11 מו 11 יק מנאות או<!3ת
•ו60 יק
קוא 613 יק(ו 60 וח^ית) 2070 העתה

בלה חווה
לעזוב את המיקצוע

א׳ 1ח 1א*ז/יק ק3ויק דאו״ 01113״ 207 הן חה

*אפחו<וק0ק/ו0יפ•6ז ומי/י3או וא6<1•]•8ק*
ז )1ווהה 13 חה הומה הסורק
א(* 63ה 013ן(ן־ 10 |6 2 0ת | 111ן |1־* 9־10.1.82
תל אביב־רח דיוגגוף 103־ 101 טל 231680 03 רח־אלנב• 74 טל 650611 .־ 0 3
ו ת וחלת מימין 44 טל 650611 .־ 0 3
טל 662036 .־ 04
רח הרצל 37 חיכה ירושלים -ר ח יסו בלן 11000־ 0טל 234883 .־ 02

זי די אנ סרט

הסרטת ארועים בוידיאו [

צילום חתונות, בר מצחה וארועים מיוחדים

רוז׳ רוזנבאום ,5ודא, טל 296662 .
רוו ירושלים 13 חיפה טל 662757״

,26/1.78 חושני ונבון,
להיכרות קרובה וסוריה.
כחמה ומלאה (עד ,)30
עודד, טל 282633 03

תן סוגב דח״ו

לוחות פלסטיים
לאופסט משי, דקורציה, גרפי קה,
שלוט +חריטה, פרסום,
תערוכות וקישוטים, תחליף
לזכוכית, תעשית משחקים,
ואקום, הלחמה, אריזה, מד בקות,
רהיטים ואוהלים.
רבי טרידינג,
טל.822926 ,827315 :

יום הו לדתשמח
למוחך ד־ו־ן -דיו שד 190 ודא
היום, בדיוק, לפני שנה, נולד מרתף ליריק.
מרכז תרבות ראשון בסוגו בארץ, המציע תחת קורת גג אחת
מבחר עצום ומגוון של ספרים, תקליטים, קסטות,
ציורים והדפסים.
מרתף ליריק פתוח יום יום (:כולל מוצ״ש)
עד 11.00 בלילה, ומציע לנוחות. מבקריו
מוסיקת רקע, קפה, שטיחים וכורסאות.

לרגל יום ההולדת
מיבצע הנחות ענקי ב״מרתף ליריק״

25£הנחה על כל ספר בעברית !
המיבצע — עד ח־ 9לינואר 82׳
מרתף ליריק — דיזנגוף 190ת״א —
ספרים, תקליטים ואמנות.

דוגמנית ירון
בגד מיוחד לחתונה
תצוגת־אופנה גדולה .״יש לי תוכ ניות
לעזוב את המיקצוע,״ היא
סיפרה בזמן הפסקה בין החזרות,
״אבל הדוגמנות היא מיקצוע נהדר
וסוחף מאוד, ולפעמים קשה לי
לעמוד בפיתוי.״ וההצעות ממשי כות
לזרום בהמוניהן.
לגי יש אח גדול מנישואיו ה ראשונים
של אביו, אך למעשה הוא י
גדל כבן יחיד. הוא וחווה רוצים
להקים מישפחה, בעתיד הלא רחוק.
בתחילת ינואר יסעו בני־הזוג
למילאנו, כדי לחגוג שם עם הוריו
של גי, שלא הצליחו להגיע ארצה
לחתונה, ועם חבריו של הגרים
באירופה .״אם יתאפשר לנו להיע דר
מן הארץ במשך כמה ימים
נוספים, נהפוך את החופשה לירח
הדבש שלנו,״ מקווה חווה.
בינתיים ממשיכים בני הזוג פ ד
לופ לעבוד במרץ, והם מלאי תוכ ניות
לעתי ר. טיבי זכרוני !
העולם הזה 2312

ה מי שטרהזקראה כד• לגרשאתחב רי הסניף
(המשך מעמוד )23
עם יוסי עובדיה, ופעיל אחר של
חרות בשכונות, שדלי כהן, הם
התחילו לפעול להפיכה בסניף אח רי
הבחירות לכנסת ביוני השנה.
הם עשו זאת אחרי שגילו לא
פחות מ־ 80 פינקסי־הבר של תנועת
החרות, מושלכים באחת מפינות
הסניף. המכנה המשותף לפינקסי-
חבר אלה: כולם היו של תושבי
שכונות. עובדיה ואיצקוביץ גילו
גם המחאות רבות על סכומי כסף
שונים, לפקודת אנשים שונים, מ חברי
״חירות״ אך גם אחרים, שלא
חולקו לבעליהם. החליטו ועובדיה איצקוביץ לפעול בדרכים המקובלות. הם
אספו חתימות. הם ואנשיהם סבבו
בשכונות כפר־סבא, החתימו שם
את אוהדי התנועה על טופסי הצ טרפות,
גבו מהם דמי־הדשמה, ו קיבלו
התחייבות לשלם דמי חבר
קבועים. ברור שמטרתם היתה
לקבל את הנהגת הסניף, באמצעות
בחירות שבהן יהיה רוב לאוהדיהם.
אך עד מהרה גילו השניים שאין
זה פשוט כל־כך לנהל בחירות

פינקס־חבר של תנועת החרות.
רייסר הסכים לזמן אסיפה של
חברי הסניף בכפר-סבא. האסיפה
התקיימה לפני יותר מחודשיים,
והתנהלה באווירה קשה. אנשי ה שכונות
״צעקו ובכו,״ כפי שהגדיר
זאת אחד המשתתפים בישיבה, ו־רייסר
הבטיח לפעול.
אך הזמן חלף, פינקסי־החבר לא
הגיעו, ורובין פינקלשטיין המשיך
לשלוט בסניף. הוא החלים על הק מת
״ועדת קבלה״ שתדון בקבלת
החברים החדשים. אחד מאלה שלא
קיבלו פינקם־חבר טוען, שנאמר לו
כי בין המצטרפים החדשים עבריי נים
ומסוממים רבים, ואחד אף,
חשוד באונס, ומשום־כך לא אוש רה
קבלתם לתנועה.

ריי ס ר
״ה שתטה״

מורדים כסניף כפר-סבא
י י החליטו לפעול במצודת זאב.
ההזדמנות היתד. דיון בקיפוח ה עדתי.
כאשר עמד רייסר לנאום,

0נ*יד

בחס!־ למכתבי סיי ס ל גנו נמבר , 1981הייניל תי די עו 9 ,י
ר ו י ״ לססייז תסתיר כיו ״ רמנ יו תנועת חתר1ה בב*ר 0-בו, חי >ו הנתיכח
הסוססכח תי חיי ת והכל* .יה ל 0ע 1ל ננוס תנועת החרות נפע • 01
ליוד והוסוו -ל עי לץננד • ל מנו ע

הגלות,

הייניל הו די עו, נ י הי • *9

מוססו ל ח ני * מלו •.מ >ר •רה נו ס נעמתה •עולה נלת• הועית המתייחסת
.לתנועת ההרווו נ כ סו ־ סנו לי ני ת • רי נ ה לסניף וניונ ״ ג .

נו ס י * לכת ססעות כל *ה? ל ג ני הגורמים רריסמריס למעול נ תנועת-
תהיות נ ס עו ס, וו ר • ל.,״ 01 חסנו וליוול יו ״ רסז ני דו ת תנועת^החרוה
• רחוונר, מר •ודסורי -ו ר .

ג נ נו ר ר, 9
ייי >ו י1

החדזזנ

״כ תינה ריעסר,

• ו״רוגו־־חמג\,י זד

זזמיכתב של ח״ב וייסר למישטרה
לפנות לארידור
בסניף כפר־סבא. בסניף לא היו
בחירות מעולם. בכרטסת של תנועת
החרות מופיעים שמותיהם של 307
אנשים כחברי תנועת החרות ב־כפר־סבא,
אך רשימה זו היא חס־רת־יסוד.
מופיעים בה שמותיהם
של אנשים רבים שהם חברים מוכ רים במיפלגות אחרות. בין השאר
מופיעים בה שמותיהם של שלמה
גולדברג, שהוא נציגה הבכיר של
המיפלגה הליברלית במועצת ה עירייה,
מופיע שם שמה של לאה
שנפיק, שהיא מרכזת סניף תנועת
התחייה בכפר־סבא, ושמו של אה רון
נחשון, שהיה ראש רשימת
תל״ם. מופיעים בה שמותיהם של
פעילי מערך ידועים, ושל אנשים
שכבר נפטרו.
תקנון תנועת החרות דורש ש ייערכו
בחירות בכל שנתיים. ה בחירות
לא נערכו. תחת זאת שלח
רובין פינקלשטיין לאגף האירגון
רשימות של חברי הנהלה ומועצה,
שהוא הרכיב בעצמו. לדבריו, צריך
לערוך בחירות באשר יש מועמדים
רבים על מקומות מעטים, אך ב־כפר-סבא
היה המצב הפוך, והיה
עליו לשכנע אנשים להופיע ב רשימת
חברי המועצה וההנהלה.
בתחילת אוגוסט השנה הביאו
איצקוביץ, עובדיה ושרלי כהן את
טופסי ההצטרפות של החברים ה חדשים
אל יו״ר אגף האירגון, הח״כ
מיכה רייסר. לדבריהם, הובאו מאה
טפסים כאלה — אך עד היום לא
קיבל אף לא אחד מן המצטרפים
העולם הזה 2312

התפרצו אנשי כפר־סבא, השליכו
על הבימה עשרות פינקסי־חבר מ אלה
שנמצאו מושלכים בסניף, ול דבריהם
לא הניחו לרייסר לשאת
את דבריו, וסילקוהו מהבימה. ריי—
סר טוען כי סיים את דבריו, וחש
לאסיפה אחרת.
המורדים בסניף כפר־סבא הבינו
בשלב זה כי לא יזכו בתמיכת אגף
האירגון, והחליטו לכנס ב־ 1ב נובמבר
השנה אסיפה כללית של
חברי הסניף, כלי לבחור במוסדות
חדשים. בעת כינוס האסיפה הופיע
בסניף רובין פינקלשטיין בליוויית
רס״ר ממישטרת כפר־סבא, שתבע
להפסיק את האסיפה. לאחר ויכוח,
התיר למתכנסים לסיים, וציווה
עליהם להתייצב באותו ערב ב־מישטרת
כפר־סבא. כאשר הגיעו
עשרה מאנשי הסניף, מצאו ש הוגשו
נגדם תלונות, והם הגישו
תלונות נגדיות נגד פינקלשטיין.
באותה אסיפה נבחרו הנהלה חד שה
ומועצה חדשה לסניף כפר־סבא.
ליו״ר ההנהלה, במקום פינקלשטיין,
נבחר ישראל הרמן, מהנדס בכיר
בתעשייה האווירית, ובמקום יגאל
אגמי נבחר יוסי עובדיה כיו״ר
המועצה. איצקוביץ נבחר כמזכיר
הסניף. אך מוסדות אלה אינם מוכ רים
על־ידי תנועת החרות.
עברו שבועיים, וב־ 22 בחו דש
נובמבר, כאשר קיימו המור דים
ישיבת הנהלה, הופיע לפתע
בסניף אדם לבוש בגדים אזרחיים
ובלוויית כמה שוטרים התחיל לע
רוך
חיפוש במקום. כעבור כמה
דקות התפרצו לסניף כ־ 20 שוטרים
לבושי מדים ונושאי־נשק, שהיו
מלווים בכמה אנשי הג״א והמישמר
האזרחי. ל־ 30 הנאספים הודיעו
שהמישטרה סוגרת את הסניף, וה שוטרים
קיבלו הוראה ממפקדם
לפנות את חברי הנהלת הסניף. ה נאספים
נגררו על־ידי השוטרים
לניידות. למה מהם נעצרו.
בין העצורים היה יוסי עובדיה,
שהגיש תלונה נגד רס״ר המישטרה
יצחק כהן, שלדבריו ניבל את פיו
בצורה גסה, והתנהג כלפיו באלי מות
מיותרת.
בעיקבות המאורעות הללו שותק,
למעשה, סניף תנועת החרות בכפר-
סבא. חברי ההנהלה הנבחרת, ש אינה
מוכרת על־ידי תנו.עת החרות,
שיגרו פניות ליועץ המישפטי ל ממשלה,
הפרום׳ יצחק זמיר, ול־מפכ״ל
המישטרה רב-ניצב אריה
איבצן. בפנייה ליועץ המישפטי ל ממשלה
הם טוענים :
״...הננו מגיעים כעת לנקודה ה חשובה
ביותר בפנייתנו — זהות
הגורם הבכיר שהפעיל את הסיש־טרה
בעניין פנים־מיפלגתי זה. אנו
יודעים מידיעתנו האישית — מהו דעה
רישמית של ח״כ רייסר לפני
מר ישראל הרמן, ממכתב המופנה
למישטרת כפר־סבא ומבירורים
פנימיים שערכנו, כי השר יורם
ארידור וח״כ מיכה רייסר הם ה אחראים
הבילעדיים לאירועים ה־נ״ל.
״השר
יורם ארידור נפגש במיו חד
לצורך עניין זה עם ניצב יחזקאל
קרתי והורה לו (לאחר שיחה ממו שכת)
להפעיל את המישטרה כנגד
הנהלת הסניף הנבחרת בכפר־סבא
(בניגוד לדעתו ולהודעתו של מפקד
מישטרת כפר־סבא מידיעתנו ה אישית
כחברי תנועת החרות וב תוקף
תפקידנו אנו יודעים כי קיי מת
קנוניה בין האדונים: ח״כ
רייסר, יורם ארידור ורובין פינ-
קלשטיין להשתלט פוליטית על
סניף תנועת החרות בכפר־סבא ו להשתמש
לצורך זה במישטרה
כבמכשיר פוליטי, וכל זה מתוך
שיקולים מיפלגתיים־פנימיים של
האדונים הנ״ל.״
יוסי עובדיה אומר על המתרחש
בכפר־סבא :״יצא לי לראות איך
מתנהלים העניינים, כשעבדתי ב זמן
הבחירות. רוב ציבור הבוחרים
הוא מהשכונות, אבל בסניף יושבים
רק אלה ממרכז העיר. הם אף־פעם
לא ניסו לטפח מנהיגות צעירה, ו לתת
לבני־השכונות להתקדם. ל דעתי
פינקלשטיין טעה בהערכה
שלנו. הוא הטעה את רייסר ורייסר
הטעה את ארידור. הם חשבו ש אנחנו
מיעוט קטן, שאפשר להשתיק
אותו בקלות. ניסו להגיד עלינו
שאנחנו עבריינים או לתת לנו מיש רות
קטנות, וככה לנטרל אותנו,
אבל אנחנו לא עבריינים.״

מי יז כ ה
ג שי ל טון?
ף ייסר טוען שכל מה שמת רחש
בסניף נובע משאיפות י אישיות של דרור איצקוביץ. הוא
מודה שהיו בסניף דברים שאינם
כשורה, כגון אי-קיום בחירות תקי נות,
ואי־בחירת ועדת ביקורת, אך
אומר :״אילו הייתי מוכן אישית
לדאוג לדרור, הייתי מלך ישראל
לגביו. זוהי בעייה פרסונלית של
בחור.״
נסיונות העולם הזה לברר את
מעורבות העסקנים של תנועת חרות
בפעולת מישטרת כפר־סבא העלו,
כי מיכה רייסר שיגר שני מיכתבים
למישטרת העיר (ראה גלופה) ש בהם
הורה לכבד את תלונותיו של
רובין פינקלשטיין נגד מורדי ה סניף.
גם ממלא־מקום מזכירות
תנועת החרות, איתן ליבני, שיגר
מיכתב למישטרה בעניין זה, וברוח
זו. השר יורם ארידור וניצב יחז קאל
קרתי לא היו מוכנים לומר
דבר על הפגישה שמייחסים להם
חברי הסניף. שדמה פרנקל ן,

סווד רי ם ב״מר אה ה טני ס״ וחולצות סריג.
מעילי רוח מרופדים.
חליפות גיוגינג, טרנינגים ו״סוו ט שר טס״.
בגדי ריקוד, בגדי ספורט וטניס.

שעון כדורי ח ש מלי
חדש, יפה ומעניו ל הרכב ה עצמית

שעוני קי רומ עו ר רי ם
ב הנ ח ה של ס/ס 1 0עד 200/0
נו ס בוי ם: דזינגיף , 169ת״ א, טל 227238 .

1נ ו 1־.צ_נ 11ו־ו-ו
ב ש קי קי ם

טבעי, טעי
מבריא-מרענן
תה שושנים 1£זו 61ץ ח
תה מנ ט ה 2£ו>זוו\/ו^£
תה בבונג !1£1£עוץ£1
תה תערוב ת פירות
\/זזטח£ץ£1
ועוד 7סוגים ש1נים

להשיג בסופרמרקטים,
שקם, בחי טבע, בתי מרקחת ומערביות
עבור פרוספקט ודוגמא חינם
נא לכתוב לת.ד ,46 .רמת־השוון __

חדש!

תהת ערוב תצמ חי ם
ופירות. נמס בן־דגע

מאירשליט נדפיקסקיסום•צילום

שיחר
צ לדו.
71> 0 *1 1 1 3־,ו־׳ 0

ולם \8

<• למפיק התוכנית שמונה וחצי, אפ
ריים סטן, על תוכניתו בשבוע שעבר,
שניסתה להציג את בעיות הקולנוע ה ישראלי.
סטן, אשר יצא לשטח ככתב,
העדיף את הצגת עצמו כמראיין על־פני
הצגת הבעיות של הקולנוע בישראל. שא לותיו
הרדודות, אי־הבנתו את בעיות
היסוד ואריכות שאלותיו — הזיקו לקול נוע
הישראלי הגווע יותר מכפי שהועילו.
תוכנית זו היתה צרור של כדורים עקרים
מסטן.

צול

מאחרי הקלעים

אריק בצבעים?

וגגזורה מישטרת־דו

תשובותיה של הנהלת רשות־השידור בדבר הראיון בתוכנית
מוקד עם שר־הביטחון, ששודרה בצבע, אינן משכנעות. הטענה
שהשר עצמו לא ידע כי התוכנית תשודר בצבע, או הטענה
הטכנית, שניידת־השידור שביצעה את הראיון שידרה בצבע —
אינן מבהירות כלל במה שפר גורלו של שר-הביטחון על־פני
מרואיינים אחרים במוקד.
שאלה נוספת: מהי הסיבה שהקטע ממוקד, ששודר במהדורת
כימעט חצות באותו לילה, שודר אף הוא בצבע? לטענת
עורכי מבט, שכחו למחוק את הצבע בקטע של שרון.

סיפור ליל־האימים בחולון, שבמהלכו
הרג ראול דימיטרסקו שוטר ונהרג, לא
לא נותר בלא מישקע מר במחלקת־החד־שות
של הטלוויזיה.
הכישלון הראשון של מערכת מבט היה
באי־יכולתה לגייס את ניידודהשידור ל דווח
ולתאר לצופי־הטלוויזיה את הדרמה
שריתקה את רוב תושבי־המדינה. הסיבה
לכך: תביעתו העקשנית של שר־הביט־חון,
אריאל (״אריק״) שרון, לערוך את
מישדר מוקד באולפן התל-אביבי.
בשלב השני הגיעו למקום שני צוותי״
פילם בלתי-מיומנים ולא-מצויידים ב-
ציוד־ציתות למישטרה, כמקובל אצל
כתבי־־המישטרה. צוותים אלה כימעט ולא
צילמו דבר, בשל הקשיים שהערימו לפניהם
אנשי־המישטרה. כתבי־המישטרה
של קול ישראל וגלי צת״ל הצליחו לדווח
דיווחים ישירים ממקום־ההתרחשות, למי
רות־נסיונות ההכשלה של המישטרה.
תקלה שלישית בדיווח ממקום ההת רחשות
נעשתה מאוחר יותר באולפן ה טלוויזיה,
כאשר הצנזור הצבאי פסל מסי בות
״ביטחוניות״ את חלקה של הימ״ם
(יחידת־מישטרה מיוחדת) בנסיון־החילוץ
של גרושת דימיטרסקו. בכל ארצות־המע-
רב מאפשרת המישטרה לצוותי־טלוויזיה
לדווח על אמצעי־חילוץ מישטרתיים בהת רחשויות
דומות.
ה אי ש ש לגו

אלימלך רם —

דיני של הטלוויזיה,
שפינוי תפקידו יביא למאבק עז בין כמה
מוותיקי הכתבים במחלקת־החדשות.
ניחושים בבניין הטלוויזיה, על התפקיד
שבו ישובץ רביב עם שובו, אומרים שהוא
יחליף את עורך מבט, מיכה לימור.

הקא] ד?,נע* : 0 ,1הנלשן־
קבוצת עובדי־הטלוויזיה, הפועלת להו צאת
״הספר הלבן״ על מחדלי הטלוויזיה,
והמכונה בפי־כל ״הקצינים הצעירים״,
ממשיכה בפעילותה.
בגילוי־דעת בלתי-חתום שהפיצו בבנ יין
הטלוויזיה הודיעו ״הקצינים הצעי רים״
,כי הם ״מבשרים את המשך פעולתם
להצלת הטלוויזיה״ וכי הם מבקשים שוב
מכל מי שיש לו דיווח על ליקויים ב־תיפקודה
של הטלוויזיה, שימסור להם
את החומר על כך.
אט בראשית זילזלה הנהלת רשות־השידור
בפעילותם של ״הקצינים הצעי רים״
,הרי בימים האחרונים התחיל לקנן
בליבה חשש רב מפני פירסומו של
״הספר הלבן״ .גורמים בכירים ברשות־השידור
מפיצים את הטענה ש״הספר ה לבן״
עלול לסייע לשר־האוצר, יורם ארי״
דור, ולאנשיו, במאבקם נגד ״רשות־השי־דור״.

בעוד כמה חודשים עומד לשוב מתפ קידו
כתב־הטלוויזיה בנידיורק ובוושינג טון
דן רכיב.
את מקומו של רביב בנידיורק וב וושינגטון
עומד למלא כנראה הכתב הנד

המ ח סו רוה בז בו ז
בעוד שכתבי־המישטרה של היומונים,
השבועונים והמקומונים בארץ מחזיקים
ברשותם ציוד אלקטרוני מתוחכם, שבעז רתו
הם מצותתים למערכות־הקשר של
המישטרה — הדי ששני כתבי המישטרה
בטלוויזיה, רמי וייץ ואריה גובר־ניק,
תלויים בחסדי דוברי־המישטרה.

השניים, המתקנאים בעמיתיהם מהעיתו נות
הכתובה, פנו אל מנהל מחלקת־החד־שות,
טוביה סער, וביקשו ממנו לדאוג
לציוד מתוחכם זה, כדי לשחרר את כת ביו
מהתלות בדוברי־המישטרה. סער, ש ענה
את התשובה המקובלת ברשות־השי־דור
בדבר ״דלות אמצעים״ ,החליט בכל
זאת, להזמין מכשירים אלה, במיסגרת
התקציב הקרוב של מחלקת־החדשות (תק ציב
— )1982/3אם כי קיים ספק רב אם
ההוצאה לציוד זה תאושר.
ציוד־הציתות שבו מדובר אינו יקר,
ומחירו כ־ 200 דולאר היחידה. אלא שב־מיסגרת
פלאי רשות־השידור קיים מחסור
בתקציב למכשיר כה חיוני, בעוד שה שבוע
עומד לצאת למצריים צוות־טלוויזיה
של התוכנית שמונה וחצי, כדי לצלם הו פעות
של תיאטרודחיפה שם.
במחיר המשלוח של צוות־הצילום הזה
ניתן היה לרכוש כמה תריסרים של מב־שירי־ציתות•

מרואיין
שרץ
מכתיב מקום
על חוק סיפוח רמת־הגולן לישראל :״בגין
חושב שאם כל העולם מתעסק עם פולין,
אז איש לא ישים לב למה שפולני אחד
עושה בישראל״ 9 9כאשר שאלה חברת
הוועד־המנהל, אהוכה. מרין, את מנכ״ל
רשות־השידור יוסף לפיד, במהלך ישי בת
הוועד־המנהל ,״מדוע שלא תיקח
איתך למצריים גם את הוועד־המנהל?״
השיב לפיד :״הייתי לוקח אתכם ברצון,
אבל רק בתנאי אחד: שתישארו שם !״
באותה ישיבה, כאשר הכביר חבר
הוועד־המנהל אהרון פאפי את שאלו תיו
על כתבתו של רפיק הלכי על
רצועת עזה, שנפסלה לשידור, פנה לפיד

ועד־העובדים בטלוויזיה שיגר מיכתב
למנהלת מחלקת־התוכניות (עדיין) ,אס תר
סופר, ובו הוראה האוסרת עליה
להמשיך ולכהן בתפקידה עד להודעה
חדשה. עם השגת ההסדר בין ועדי-
העובדים ואגודת־העיתונאים על המיכרז
ה״פנימי־חיצוני״ למישרת מנהל מחלקת-
התוכניות, פנה מנהל־הטלוויזיה יצחק
(״צחי״) שימעוני לוועד־העובדים, ובי קש
ממנו לפטור את סופר מהוראתו *• 1
מי שהיה מפיק ניקוי ראש, מרדכי
(״מוטי״) קירשנכאום, הגיב במיסדרו-
נות בנייו־הטלוויזיה בירושלים בקול־רם

כתב הלכי
סתם פי־איי גדול

שמיניות באולם הכנסת

כתב־ כנסת יכין
מחלקה בלי קודקוד
ביום השני שעבר, בשעה 5.30 אחר-
הצהריים, תחת תוכניות הילדים, הוחל
לפתע בשידור בצבע מתוך אולם מליאת-
הכנסת. מצלמת הטלוויזיה התמקדה ב כמה
חברי־כנסת זוטרים, שנאומיהם הוב או
בלא דברי קריינות ר/או פרשנות של
הכתב לענייני־הכנסת, חיים יבין. היה
משהו מוזר בדיווח פיתאומי וקטוע זה,
שנמשך כחצי שעה, למרות שהיה זה
הדיון על סיפוח רמת־הגולן.

הצטרפותה של הטלוויזיה הישראלית
לפסטיבל הפגיעה בפרלמנטריזם היש ראלי
היתה תולדה של החלטה פזיזה
שהחליט עורך מבט, מיכה לימור.
בשעה 5.28 התקשר לימור לטוכיה
סער, מנהל מחלקת־החדשות, שישב ב ישיבת
הוועד־המנהל של רשות־השידור,
שבה השיב לקובלנות חברי הוועד־המנהל
בנושאים שונים הקשורים למחלקתו. לי מור
ביקש מסער אישור לשידור־חי מנד
ליאת־הכנסת. סער נתן את האו־קיי, וכע בור
דקה יכלו מאזיניה הצעירים של
הטלוויזיה ללמוד שיעור בפרלמנטריזם,
במקום התוכנית שמיניות באוויר. במהלך
השיעור, זכו המאזינים הצעירים לשמוע
דברי-בורות מפי חבר־הכנסת בני שליטא,
כמו :״הסכמי סייקס־פקו, אשר נחתמו
מייד אחרי מילחמת־העולם השניה...״
ושאר דברים ברמה זו, בלא דברי קישור
והבהרה מאת חיים יכין (הסכם סייקס-
פיקו נחתם ב־ 16 במאי ,1916 יותר מש נתיים
לפני תום מילחמת־העולם הראשו-

נה, על-ידי נציגי בריטניה וצרפת, לח לוקת
המרחב).
הסיבה להיעדרותו של חיים יבין מה־מיקרופון
היתה פשוטה למדי. מיכה לימור
שכח לבשר ליבין כי הוא נמצא בשידור-
חי. מאחר ויבין ניהל באותה עת את
שיחות־הרקע שלו עם חברי־הכנסת לק ראת
דיווח במהדורת מבט, הוא נעדר
מתא-הטלוויזיה שבאולם המליאה. רק כ עבור
דקות ארוכות אותר יבין על-ידי
אחת ממזכירות מבט, שבישרה לו :״אתה
נמצא בשידור חי!״ יבין ההמום מיהר
לתא־הטלוויזיה והתחיל מדווקח.
למחרת, בישיבת־הבוקר של ימבט, תקף
יבין את סער :״המחלקה מתנהלת ללא
קודקוד!״ כאשר השיב סער ״הייתי בישי בת
הוועד-המנהל !״ תמה יבין :״ביום
כזה הולכים לוועד המנהל?״
לשאלת העולם הזה הסביר סער :״אילו
הייתי יודע שמעבירים שידור־חי מהכנסת
בלי כתב מדווח — לא הייתי מאשר
את השידור הישיר.״

טוכיה סער,

אל מנהל מחלקת־החדשות,
ואמר לו :״טוביה, אולי אתה לא צריך
להשיב לו על שאלותיו, מאחר שפאפו
ודניאל כלוך מקזזים זה את זה בוועד-
המנהל!״ בלוד הגיב מייד :״אני לא
יכול להיות בהסכם־קיזוזים עם פאפו״
< 9 \9באחת מישיבות־הבוקר של השבוע
שעבר במחלקת־החדשות, פנה רפיק
הלכי אל עורך חבט, מיכה לימור,
ואמר לו ״תראה, אתה כאן בחדשות רק
במעמד של פי־איי (עוזר הפקה) גדול!״
• • 1דברים קשים יותר אמר ללימוד,
באחת מישיבות הבוקר הכתב הצבאי,
רון בן־ישי :״מיכה, כמה זמן אתה
מיכן להיות כאן על תקן של עלה-
תאנה? אולי תתחיל כבר לייצג אותנו
תיקון טעות: יועץ-
מול ההנהלה!״
המנכ״ל, נקדימון רוכל, לא היה בצוות
שבדק את סיפרו של כתב־הרדיו משה
נגבי, העוסק בשאלת הבג״צים בשטחים
המוחזקים, כפי שפורסם במדור זה. רוגל
העיר בעניין זה :״איני מוכן להיות
צנזור של רשות־השידור.״ .
העולם הזה 2312

נימרוד אשל, אייק אהרנוביץ
ואחרים, ועל קיטעי-עיתונות
(ברובם מתוך העולם הזה,
שהירבה לדווח על השביתה).

יום רביע•

• כידור: דאג האניג
( — 16.46 שידור, כצכע,
מדכר אנגלית) .קוסם ולה-

213. 12
ס מדע כידיוני: חלו־צי־החלל
6.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

רקס האריסון. את המשרת
מגלם קליף רוברטסון, ואר בעת
הנשים, הנענות להזמנה
לבקר ליד מיטת הגוסס, הן סו־זן
הייוורד, אדי אדאמס, מאגי
סמית וקאפוסין.

טוטן הטלוויזיה הבינלאומי
דאג האניג, במופע שעיקרו
אשליות. במופע משתתפים ה שחקנים
ברוק שילדם וטום
בוזליי.

חלוצי־החלל מצליחים להשמיד
את כוח־האוייב המאיים עלי הם,
בעוד כוכב השביט התוק פן
ממשיך בדרכו להתנפץ ב כדור־הארץ.

מיסת חג־המולד
של העדה הקתולית, כ־שידור-ישיר
מכנסיית המולד
שבכית־להם (12.66

• סידרה: צילה של

לואיזה 6.32 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

שב ת
2 6 . 12
* סידרה: ידיד לעת
צרה 6.62 שידור

בהטחצבה מנסה לואיזה, בקע־אתה,
לפגוע ביחסיהם של אנ-
תוני ואלגרה, ושוב מנסה לפ גוע
באלגרה, אלא שהיא יוצאת
הנפגעת.

לית) .אם ובת מוצאות עצמן
נמשכות לאותו הגבר, דבר ה מקשה
את חייהם של כל ה נוגעים
בדבר. את המצב מסב כת
העובדה, שמדובר בגבר
מבוגר מדי לאחת וצעיר מדי
לשנייה. ג׳ודי קורנוול, פול
ניקולאס וג׳ופרי פאלמר מככ בים
בדראמה, שבמהלכה נק לעת
אפריל הוליגסוורת, אל מנה
בת ,38 בבלי־דעת, לתח רות
עם בתה בת ה־ 18 על
סם, סוחר־עתיקות נאה. לאפ ריל
יש חולשה לרהיטים עתי קים,
וכך היא מגלה את סוחר־העתיקות
המושך. את הסרט
הפיקה טלווייזיית יורקשייר.

שידור :

איש העונה
ביום רביעי ( )30.12 יוקרן
המערבון ההיסטורי הנודע
״איש הערבה״ ,בכיכובו של
גרי קופר, שבויים בידי בי־

• מישדר אולפן: דילמה
16.25 שחור*
לכן) .תוכנית שנייה, שתע סוק
בבעיות אתיקה צבאיות.
ביניהן: האם יקח מפקד, שאז לה
התחמושת שברשותו, תח מושת
שלא יועדה לו, למרות
שהוא יודע שמישהו אחר זקוק
לה 1מתי לוקחים בשבי, איך
נוהגים בשבויים ומתי יכול
להיווצר מצב של הרג־שבויים ך
חייל שנהרג בתאונה על־ידי
חברו בשעת־קרב — האם יו דיע
על כך, האם יספר למפק דו
ולהורי החייל שנהרג, והאם
הוא יעמוד לדין על מה ש עשה,
מנחה: ירון לונדון.

• חדשות: כותרות
מכט 8.66 שחור־לבן).
מהדורת כותרות החדשות, ש במהלכה
מנסים עורכי־המישנה
של נובט ליצור מהדורות אי שיות
ללא אישיות.

סידרה: רודה

( — 8.63 שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .סידרה בע י

דור
כצבע, מדבר
אנג לקן
ו־אוו

לת הומור יהודי, העוסקת ברו־דה
המתקשה להתרגל למחשבה
כי בעלה נטשה.

האט: מחול השעות
יום שישי, שעה 9.15

— שידור כצכע, קריינות
ככמה לשונות).

גארי קופר: איש הערכה
יום רביעי ( )30.12

2 *41. 1 2

יום שי ש׳

• מופע מיוחד: מל־כת־השלג
5.36 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

מאי״הקולנוע הנודע ססיל ב.
דה־מיל (בשנת .)1936 גרי קו פד
מגלם בסרט את דמותו
של גיבור״הערבות האמריקאי
,ויילד ביל היקוק׳.

215. 12

סרט מיוחד המבוסם על האגדה
של הנס כריסטיאן אנדרסן. גי-
בורי־העלילה הם שניים: ילד
חכם שליבו קר וחברתו האו הבת.
מלכת־השלג מפתה את
הילד לבוא עימה אל ממלכ תה,
הילדה יוצאת למסע הר-
פתקות כדי למצוא ולחלץ את
חברה האובד.

+סידרה: היידי כת
ההרים 3.66 שידור
כצבע, דיכוכ כעכרית).
היידי חוזרת לדורפליי בדרך
לבית סבה. היא מבקרת את
הסבתא של פייר, ומוסרת לה
בהתרגשות את הלחמניות ש היא
שמרה בעבודה. הסב שמח
לפגוש בנכדתו שהגיעה במפ תיע.

סרט מצוייר: הפנתר
הוורוד 6.32 שידור
כצכע, מדבר אנג
* לית).
• תעודה: יה, כרע
כען( :כן, לשכור,):
שכיתת־הימאים כ־1651
( — 6.36 שחור־לכן) .סיר־

• חדשות: השבוע —
יומן האירועים (— 8.14
שחור־לכן) .מגזין־החדשות
השבועי של הטלוויזיה. עד ה רגע
האחרון לא ברור אם
ההנהלה תצנזר מתוכו כתבה
כלשהי.

טו של יהודה (״ג׳אד) נאמן על
שביתת־הימאים בחורף , 1951
שהיתה גילוי העצמאות האח רון
של דוד תש״ח. השביתה,
שהתחילה על רקע מיקצועי,
הידרדרה עד מהרה למצב, ש אותו
הגדיר ראש־הממשלה
דאז, דויד בן־גוריון, כ״מרי
אזרחי״ .בשיאה של השביחה
התפתח מאבק אלים על סיפון
האונייה תל־אביב, בין הימאים
בפיקודו של רב־החובל אייק
אהרנוביץ ובין כוחות־מיש-
טרה גדולים. גם אחר שנסתיי מה
השביתה, היא העיבה במשך
שנים רבות על היחסים בתנו-
עת־הפועלים, הורידה את קרנה
של ההסתדרות כמייצגת הפו עלים,
ופצעה פצע היסטורי
בין מפ״ם ומפא״י. מאחר שיר
מני־הקולנוע של אותה התקו פה
לא כיסו, כמעט, את. שבי-
תת־הימאים, מבוסם הסרט על
ראיונות עם אנשים שלקחו
חלק בפרשה: יוסף אלמוגי,

• סרט קולנוע: מחול
השעות 6.15 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
סירטו של הבימאי ג׳וזף מג-
קייביץ, המבוסס על מחזהו
הקלאסי של המחזאי הבריטי׳
בן ג׳ונסון בשם וולפונה. ה מחזה
עוסק באשמאי זקן ורו-
דף־בצע, המקבץ סביבו את כל
הנשים שעימן חי, מעמיד פני
גוסס ומנסה בצורה זו לנצלן.
הוא נעזר בשירותיו של משרת
חלקלק, המבצע את הוראותיו
בקפדנות, אבל מוסיף עליהן
כל מיני קישוטים והמצאות
פרטיות משלו. מנקייביץ מד גיש
את רדיפת־הבצע של כל
הדמויות, ללא כל יוצא-מן-
הכלל, ומעביר את העלילה ל ונציה
של תקופתנו. וולפונה
הזקן הופך למר פוקס, נער
שעשועים מתבגר, שאותו מגלם

קלה עד נדנדה
אחת לשבוע, מדי יום חמישי, בשעה 6.05 לפנות־ערב, מגישים
גלי־צה״ל את המעולה שבתוכניות הרדיו על כלכלה, תחת הכותרת
״שעה קלה על כלכלה״ .את התוכנית עורך שמואל נחושתן. את
מה שעושה ״כולבוטק״ לצרכנות, עושה ״שעה קלה על כלכלה״
לכלכלה הישראלית.

נייט: החבובות מארחות
יום שלישי, שעה 8.30

בצבע, מדכר אנגלית).
בילד על גלגלים מביא הכלב
גיבור ד,סידרה לנצחונו של
ילד נכה.

• סידרה: ספינת
האהבה (1— 16.36 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
פרק נוסף בסידרת העלילות
הרומנטיות, המתחוללות על סי פונה
טיול ונופש, השטה במי מי
הים־הקריבי.

מותחן: עולם־

המיסתורין שד אורסון
וודס 11.26 שידור
בצכע, מדבר אנגלית).
נוסח טלוויזיוני לסיפור נזיש־פט
האור, של הסופר ארתור
קונן דויל.

יום ו *ו שון

• סידרה: כית קטן
כערכה 5.46 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
לורה ונלי ממשיכות במאבק
על ליבו של אלמאנזו. צ׳ארלס
עושה טעות מביכה, בשופטו
את אלמאזנו על לא עוול ב כפו•
במאמציה להוכיח לאל-
מזאנו שהיא אשה, מחליטה
לורה להוציא תעודת-הוראה.

• מולדת: ארץ אהכתי
( — 8.63 שחור־לבן).
מאיר שליו ידליק
נר שמיני של חנוכה.

בתוכניתו

• דראמה. קורטוב
של רוקוקו 6.36 שי

סידרה: כנסון
( — 11.15 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .בית-המו-
של כמרקחה לקראת חתונתם
של מרסי ודן. מרסי שולחת
מיברק לאביה בניו־זילנד ואמה
עומדת להגיע גם היא. מייד
עם בוא האם היא לוקחת לידיה
את אירגון־האירוע ומערערת
על כל תוכניותיו של בנסון.
אלא שאביה של מרסי אינו
בא לחתונה, בגלל טיול שאליו
יצא, ונשקלת האפשרות שבג-
סון יופיע בטקס כאביה.

מודרנית ומתוחכמת של פייטון
פליים, מגלה קריסטין, אהו בתו
של ג׳יי אר ואחותה של
סו־אלן, אשתו, על הרומן הנר קם
בין אלן בים ולוסי. היא
סבורה שברגע שיוודע הדבר
לג׳יי אר, הוא ימהר וירחיק
מבת אחיו את עורך־הדין ה שאפתן.
אך ג׳יי אר, בניגוד
לציפיות, מעודד את אלן בים
לשאת את לוסי לאשה, ואף
מוכן לסייע לו בכך.

• מישדר־אולפן: זה
הזמן 16.55 שחור-
לכן) .תוכנית נפל מילולית, מידע שתחקירנית מספקים
שגוי ולא בדוק למגיש רם
עברון, הנכשל לרוב בשאלות
שהוא מציג למרואייניו.

יום ש לי שי
2 9 . 12

? סיי ש
12״ 2 6
• מדע כידיוני: חלו־צי-החלל
6.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
צי־האוייב מתקרב בדרכו ל מקום
ריכוז כוחות־המגן של
כדור־הארץ, ושם מתחיל קרב
בין שני ציי־החלל.

• שעשועון: צא מזה
( — 8.63 שידור כצבע,
מדבר עכרית).
9תרכותון: שמונה
וחצי 8.36 שידור
כצבע, מדבר עברית).
מגזין לתרבות, המנסה להמ איס
את התרבות בישראל על
הצופים. בהנחייתה של טל
נתיב.

• סידרה: דאלאס
( — 16.65 שידור כצבע,
מדכר אנגלית) .בגירסה ה-

+לימוד: סלם ותעלם
( — 8.63 שחור-לכן,
מדבר ערכית) .סידרה שבד
עיית של הטלוויזיה הלימודית
ללימוד ערבית מדוברת.

• בידור: הופעתן של
ההכוכות 8.36 שידור
כצכע, מדכר ומזמר כאנגלית)
.אורחת התוכנית

היא גלדים נייט.

• צרכנות: כולכוטק
( — 6.36 שחור-לכן).
מגזין הצרכנות של הטלוויזיה
הישראלית, בהנחייתו המאוד
פושרת של דניאל פאר.

!• אופרה: פלסטאן ז
( — 16.66 שידור כצבע).
אחת האופרות הפופולאריות
של ג׳יוזפה ורדי. זה סיפורו
של האביר ג׳ון פאלסטאף, ש ידו
אינה משגת לשלם את חו בותיו
בפונדק הבירית, והוא
מחליט להפעיל את קסמיו על
הגברות פורד ופייג /נשות ס ר
חרים עשירים, בעוד שתי ה נשים
מתכננות להפילו.

51 סס

המאמן דויד שוו״צו מסבו ער ניצחונות, בציעת! במירחמת־העצמאות,
ח״־חמישכחה שרו הסובלים מהסבוום, הצוות שיש רו קם
העיתונאים, מילחמתו לביעור הבורות שר השחקנים ועל עתידו בכדורגל

יש שחקנים שלא
יודעים קווא וכתוב,
אבל עד המיג רש
הם מגלים
אינטליגנציה לא וגילה

אני לא תושב או לרגע
שאני דורש תנאים
כספיים מופחים.
אני שווה כל גדוש
שמשולם ל׳

אני בניתי את נייגנבאום,
ויקי פ ח ומשה סיני.
אימנת׳ את כל השתקנים
הבכיריס. כולם היז
חניכים שלי

כרכו הרבה דשים
!בוחשים בעניין
מאמו הנבחרת,
כל אהד מושך
לכיוון שלו

אשתי אמדה לי: למה
אתה ננתדגז? אין לן
עוד מקום באוון בשביל
המדליות. אז תגיד שלום,
תודה רבה, ותלו חביתה

להשפעת העיתונות
בישראל עול הכדורגל
אין אח ודע בכל העולם.
ההשפעה היא עצומה, גם
בהשוואה לבל שסח אחו

נזזע7
מ א מן הו בחרת! י
המראה הדובי של מאמן הכדורגל
דויד שוויצר הוא מראה פופולרי לא
פחות מהמראה הספורטיבי של הכדורגלן
מוט׳לה שפיגלר. כמו מוט׳לה וכמו
גיורא שפיגל׳ כמו פייגנבאום, ויקי פרץ
ומשה סיני, שוויצר הוא הכדורגל הישראלי.

מי שאינו מבין בכדורגל כמוני,
גם מי שאינו מעיף מבט אחד במבט-
ספורט בטלוויזיה, גם מי שכף־רגלו לא

111 5 2 -

דרכה מעולם על מיגרש״הכדורגל —
מכיר את דויד שווייצר, שמשקפי־השמש
הנצחיות שלו הפכו זה מכבר סימלו ה-
מיסחרי.
דויד שוויצר הוא מאמן ותיק. כוכביו
המצטיינים של הכדורגל הישראלי הם
ברובם חניכיו האישיים — הוא טיפח
את פייגנבאום, את ויקי פרץ ואת סיני.
שפיגל ושפיגלר באו אליו ככוכבים, והוא
הוסיף וטיפח אותם.

שווייצר הוא שועל-קרבות ותיק, שאינו
שוקט על שמריו. יחסיו המעורערים
עם העיתונות הפכו לשם דבר —י השמצות
הדדיות, רכיליות ודברי בלע. המקום
הקבוע שלו הוא בחנות הבורקס
במרכז החדש בנווה״אביבים, השייך לבנו
הכדורגלן, משה. שם, ליד מגשי״הבצק,
הוא יושב כמו מלד, מוקף תמיד בעדת״
מעריצים, פוגש חברים ותיקים מתושבי
השכונה הסנובית, עיתונאים, פוליטיק
אים
וסתם אנשי־עסקים.
כשאינו מאמן את הפועל תל-אביב
הוא מרצה במכון ״וינגייט״ .כשאינו
מרצה במכון ״וינגייט״ הוא עסוק בפעילותו
בהתאחדות לכדורגל. אין לו
רגע פנאי כמו שאומר השיר המפורסם.
את חיי-המישפחה שלו הוא מגדיר במופתיים
— הוא אינו חוסן מחמאות
מאשתו, מירח, בת קריית-חיים ״אם לא
היתה לי אשה כמותה,״ הוא אומר ,״לא

הייתי מחזיק מעמד.״ לא אחת כרעח
מישפחתו תחת נטל ההתחייבויות שלו,
אך שווייצי לא ויתר. בד״בבד עם עבודתו
במישרד״הביטחון הוא אימן את
נבחרות״הנוער של ישראל, קבוצות של
הליגה הלאומית ואת הנבחרת הלאומית.
בקאריירה הארובה שלו הרבה
נצחונות וגם כישלונות. בל כישלון שלו
לווה בשערורייה, בהצהרות של שווייצר
בנוסח :״לא מעריכים אותי מספיק.״
גם משכורתו החודשית במאמן הפועל
תל-אביב היתה חומר מצויין לכותרות
במדורי-הספורט .״מגיע לי, אני שווה
בל גרוש,״ הוא אומר, ואין לך ספק
שהוא מאמין בכך בכל ליבו.
שווייצר נשוי למירה 29 שנים ומתגורר
איתה בדירה בשיכון למ״ד. הבן
משה הוא עדיין רווק .״הוא מודה לאלוהים
שהוא קם בל בוקר והוא חופשי
לעשות כרצוני,״ אומר לי אביו ה מפורסם,
שהוא אב גם לאורלי, הנשואה
לפיקי קרן, והעומדת ללדת בחודש הבא,
ולהפוך את המאמן הוותיק לסב.
נפגשתי עם שווייצר לפני שבוע, ושאלתי
אותו :

• דויד שווייצר, ממתי אתה
קשור כספורט ץ
מאז שאני זוכר את עצמי .׳נולדתי בתל־אביב.
אבי הוא איש העלייה השנייה.
השכונה שלי היתדז תל־אביב הקטנה, סביבות
רחוב הרצל. הייתי כדורסלן ושתיין,
ובגיל 21 עברתי לכדורגל.

• היית כדורסלן מיקצועי 1

שווייצר על המיגרש (משמאל: נמרוד דרייפום. מאחוריו: ניסן ניסנוב׳)

כן, בהפועל תל־אביב. כשהיינו גומרים
אימונים היינו משחקים כדורגל, לשם שי נוי.
בהפועל צפון היה מנג׳ר גמד, שקר או
לו זאב׳לה. יום אחד הוא בא לאי מונים,
ראה אותנו משחקים כדורגל ו אמר
לי :״שמע אתה שחקן מצויין, למד,
שלא תבוא לשחק כדורגלן״ תוך שנה
עברתי מהפועל צפון להפועל תל-אביב,
ועוד באז׳תר, שנה הייתי שחקן בנבחרת
— קודם כבלם ואחר כך כמגן.

שבוצעו באיזור תל־אביב. הייתי בחי״ש־פרברים,
השתתפתי בפיצוץ טחנת־הקמח,
בפיצוץ ביתיר,זיקוק. בפריצת הדרך לבן-
שמן נפצעתי קשה מאוד, קיבלתי צרור
בגב .׳הייתי אז באמצע קורס מדריכי-
ספורט, אבל כשהתחילו הקרבות ברחתי
והצטרפתי ליחידה שלי.

כן, קצת לפני מילחמת־ד,עצמאות. בתקו פה
ההיא השתתפתי במרבית הפיצוצים

אחר־כך, כשהייתי בשיקום, שאלו או תי
מה אני רוצה לעשות. שאלתי הרא

היה עם קום המדינה.

אין לי אופי של לקקן
שונה היתד, אם אוכל לעסוק בספורט.
אמרו לי, :קודם תהיה בן־אדם ותוכל
ללכת על הרגליים, אחר־כך תחשוב על
ספורט״ .בעקשנות בלתי־רגילד, השתתפתי
בקורס לאימון גופני בסרפנד. לא ניגש תי,
כמו כולם, לבקש אחוזי-נכות, רציתי
להשתלב בספורט. במאמץ עליון העמדתי
את עצמי על הרגליים.
לפני שנסעתי להשתתף בגמר הגביע
העולמי ביוגוסלביה -ב־ , 1949 באתי להי פרד
מפרופסור צונדק ומפרופסור מרכוס,
שטיפלו בי. הם •מאלו אותי אם אני מר גיש
לא טוב. אמרתי להם :״לא! אני
נוסע לשחק עם הנבחרת.״ הם לא האמינו,
הם התיישבו על הכיסא מרוב תדהמה. עד
היום יש לי הרבה רסיסים בריאות. הם
אמרו לי שאני אחד מפילאי־הרפואה, ש אני
נס רפואי.

• אם הכנתי נכון, למרות פצי־עתך
הקשה למעלה מ־ט 3שנים,
אינך מוכר כנכה.
כן. כשהשתחררתי מהצבא עבדתי ביחי דה
מובחרת של שירות הביטחון, בתפ קיד
די־מכובד, שאינני יכול להרחיב עליו

רגתרא שפיגז, בדמד
לכוווגמיט אמרים, יש
ואש על הנתפ״ם, הוא
רא א מו את נד האמת,
הוא פיתח. הפרישה שוו,
היא לדעתי, סופית,
הוא לא יעשה צחוק

שווייצר עם טוסקה
״עד היום יש לי רסיסים בריאות

את הדיבור. אז היו מקבלים בלי בדיקות
רפואיות. כעבור כמה שנים שלחו אותי
לבדיקה רפואית וראו את הצלקת בגב
ואת הרסיסים בריאות. ואז הודיעו לי ש מגבילים
אותי על פנסיה. אמרתי להם:
מד, זה פה׳ הרצחתם וגם ירשתם י במ קום
לשבת בשיקום ולסחוט מיספרים ירו קים
כמו כולם, התנדבתי לעבוד בשי-
רות־ה,ביטחון, ועכשיו אתם לוקחים לי
גם את זה ן אם כך אני דורש אחוזי-
נכות.״ כעבור 15 שנים מיום הפציעה
שלי אישרו לי 19 אחוזי־נכות. אגב, אחר-
כך ההגבלה הזאת בוטלה — הם הבינו
שאי-אפשר להעניש בן־אדם על כך ש נפצע
בקרב.

• מה קרה כמשך הזמן
קאריירה הספורטיבית שלך ץ

החלטתי לעבור ממישחק לאימון. נסע תי
לגרמניה ללמוד באחד מבתי־הספר ה טובים
בעולם למאמנים. אני אחד הבוד דים
בארץ שהיה לי אישור ממנגנון עוב־די־ה,מדינה
גם לעבוד במישרה מלאה וגם
לעסוק בכדורגל. העבודה שלי תמיד הי תד,
בסדר. הסברתי לממונים עלי שזה
חלק מהחיים שלי. לא החסרתי אף אי מון
בגלל עבודה ולא אף יום עבודה
בגלל אימון.
אחרי שעבדתי עשרים שנה, החלטתי
שאין לי יותר כוח להתעסק בשני הענ פים
ויצאתי לגימלאות. באפריל ימלאו
יעשר שנים לפנסיה שלי. אני פנסיונר
של מישרד־ד,ביטחון.
בערך בתקופה שיצאתי לגימלאות הת חלתי
לאמן את נבחרת הצעירים. העבו דה
הזאת היתה כרוכה באימונים, מחנות
ונסיעות לחו״ל. הבית מאוד סבל מזה ו־המישפחה
כמעט שלא ראתה אותי. הייתי
עסוק יום ולילה.
ב64-׳ זכיתי עם הפועל חל־אביב ב אליפות
המדינה. ב־66׳ העליתי את הפו על
רמת־גן לליגה הלאומית. ב־67׳ הייתי
עם הכוח תל־אביב ובשנים 70—69 עם
מכבי תל־אביב. לא היה לי תקציב, לא
היו לי אפשרויות, ובכל־זאח הפכתי את
הקבוצות לאלופות — אין הרבה מאמנים
כמוני בעולם.
כשאימנתי את נבחרת הנוער זה היה
טיבעי שזכיתי באליפות אסיה. נדגד, אי מנת,
את הנבחרת הבוגרת — זה היה
אחרי מילחמת יום־כיפור — הייתי צריך
לארגן את הנבחרת מחדש, אחרי שהכל
התפרק, והצלחתי. ב־74׳ ,במישחקי עמי-
אסיה בטהראן, זכינו להגיע לגמר. בגמר
הפסדנו לאיראן, אך זה היה צפוי —
איראן היתד, נבחרת ביתית. היו לה אל פי
אוהדים.
אחר־כך קיבלתי את נבחרות הנוער.
בטורניר־החורף הקדמנו את מערב גר מניה,
מאוחר יותר זכינו בטורניר ביחד
עם רומניה.
ב־ ,׳76 לראשונה בתולדותיה׳ הצליחה
הנבחרת לנצח בדרום־קוריאה ולהעפיל
למישחקים האולימפיים במונטריאול. זה
היה חשוב, ביחוד אחרי טבח־מינכן, שה נבחרת
שלנו ׳תיוצג על-ידי קבוצה גדולה.
אחרי תקופה שאף אחד לא הצליח ב קוריאה,
הגענו לרבע-גמר במישחקים זד
קדם־אולימפיים. היה ברור שנגד ברזיל
אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, ומי
שהשמיץ אותי בתקופה ההיא היה יותר
מסמם טיפש.

+כתקופה ההיא, אם איני טועה,
היו לך חיכוכים עם ראשי
ההתאחדות לכדורגל.
כשהכנתי את הנבחרת למישחקים ז ד
קדם־עולמיים, ניסיתי כל מיני שחקנים
ושיתפתי אותם במישחקי־מיבחן. כל מיני

בוחשים, יושבי־קרנות ועיתונאים, התחי לו
לקשקש ולהשמיץ.
כשמנסים, זה לא תמיד הולך ,׳ולא

״מגיע ל להיות מאמן הנבחרת!״
(המשך מעמוד )53
תמיד הצלחתי עם השחקנים ישבחנתי.
ראיתי שיש אווירה כזו נגדי, עם כל
ההישגים, האליפויות והעבודה הטובה, ש השקעתי.
ראיתי שלא זוכרים שום דבר
טוב שעשיתי, בגלל כמה טעויות לא־חשו־בות,
ושבאים ובוחשים ואומרים: אין לו
סיכוי, שיילד הביתה.
השארתי אצל עורך־הדין רובי ריבלין
מיכתב ויצאתי עם הנבחרת לקוריאה.
אמרתי לרובי ריבלין שלא חשוב מה
תהיה תוצאת המישחק, שימסור את המיכ״
תב להתאחדות. במיכתב היה כתוב שאני

• טוענים נגדך שאתה מפריז
כז־רישותיך הכספיות.
אני לא חושב שמאמן בדרגה שלי צריך
לנסוע לירושלים יום־יום ולהרוויח כמו
מאמן שגר בתל־אביב ומאמן בתל־אביב
ויש לו עבודה נוספת. אני לא מדבר על
הדרגה הגבוהה שלי, על ההשתלמויות, על
ההשקעה.

ולא רוצים כותרות בעיתונים, אז העיתו נאים
מחזיקים אותם קצר.
לעיתונאים יש השפעה עצומה — הם
מצלצלים לעסקן ודורשים ממנו ידיעה
תמורת הסתרת מידע מלוכלך עליו. הם
אומרים לו: תשמע, היה מיקרה לא נעים

• מהו השפר המשולם דך כ־הפועל
תל־אכים.

איני רוצה לנקוב במיספרים, אבל אני
מוכן להגיד לך שזהו שכר של בעל־מיקצוע
ממדרגה ראשונה, המקבל מש
אני
רוצה להחזיר את
תורב לכושר. הוא עבד
משבר בעיקמת פציעה.
למולי הוא מגלה אותה
הנבנות. הוא רוצה בבר
יותר ממני
כזה וכזה, שהיית מעורב בו. אבי חושב
שזה וזה צריך להיות מאמן של הקבוצה
הזאת.
העסקן משלם דמי־לא-יחרץ ועושה כ דבר
העיתונאי.

• איזה אינטרס יבול להיות

אהוב על עיתונאים מסויימים?
כשהייתי מאמן הנבחרת, עיתון מסרים
חשב שאני משתף פעולה עם עיתון מת חרה.
תאמיני לי — השתדלתי לשמור
על לויאליות, אבל לא האמינו לי. זה
נעשה ממש כמו בשוק השחור — בא
עיתונאי, אומר לו :״תשמע, במישחק של
הפועל זרנוגה מול הפועל ארגזים ראיתי
מגן אחד שעושה רושם טוב. למחרת
אני פותח עיתון ואני רואה כותרת: זני
זורי מזרנוגה יוזמן לנבחרת.
העיתונאי המתחרה רואה גם הוא את
הפותרת ואומר לעצמו: איזה מנוול ה־שווייצר
הזה, למה הוא לא סיפר לי!
ואז מייד אני לא-לויאלי. ואם יש ידיעה
שמוישלה עומד לאמן את הנבחרת, העי תון
המתחרה יחפש לו מייד מישהו אחר
כמועמד לאמן. ככה זה. הם מנהלים את
הדכורגל.

* מהם יחסיך עם העיתונאים?

עם מרביתם יש לי וחסים טובים. יש
כמה טובים שעשיתי איתם טעויות כש הייתי
בנבחרת. מה אגיד? אין לי אופי
של לקקן. עבדתי קשה כל החיים ואני
לא צריך ללקק לאף־אחד. ניסו לסכסך
ביני ובין כמה עיתונאים ועשיתי טעות
— לא אמרתי להם: בואו נשב על כוס-
קפה, בגמור עניין. לא ביקשתי מאף עי-
תובאי טובה. כדי לצאת מהתיסבוכת של
העיתונאים צריך להיות אקרובט כדי
לתמרן ביניהם.

• מה דעתך עד פירסומים
כדבר המועמדים לאמן את נבחרת
ישראל, אחרי שמנסד יעזוכ׳ו

משה (מושיקו) שווייצר (משמאל) על המיגרש
״הבית והמישפחה סבלו תמיד מהעיסוקים שלי
מסיים את תפקידי, וביניים סיכמתי עם
מכבי נתניה שאאמן אותם. כשניצחנו, הי תד,
הצלחה ללא־תקדים, ואנשים אחדים
באו במבוכה.

כורת גבוהה ביותר כשכיר, פלוס בונד
סים.

• ריבלין העביר את המיכתב )־

יש 1שחקנים המקבלים יותר ממני, ויש
כאלה, שכשהתחלתי לאמנם קיבלו שי שית
משכרי והיום הם מקבלים שכר
זהה. עיני לא צרה בהם, להיפך. אני
הרי קידמתי אותם. למה לי לא מגיע?
הרי זה המיקצוע שלי. לא מגיע לי
שישפרו את תנאיי?

לא. הוא חבר שלי והוא קצת אידיא ליסט.
הוא לא מסר את המיכתב, רק
הביא לידיעתם שיש מיכתב כזה.

• ביקשו אותך להישאר
הנכחרת )

ועוד איך! רצו שאשאר. אמרתי להם
שהם לא צריכים לשפוט לפי התוצאה,
כולם נכשלו בקוריאה — כל הגאונים
כמו צ׳יריץ׳ ומנדי — קשה לשחק שם
משום שהשופטים לא הוגנים והאווירה
בלתי־נסבלת.
אמרתכ להם: תשפטו לפי העבודה
שלי. אבל אם אתם רוצים שאמשיך לאמן
בקשו מנתניה שתשחרר אותי מההסכם.
נתניה הסכימה, והמשכתי לאמן.
שנה אחרי זה הפסדנו נגד קוריאה ו שוב
קראו לי ואמרו :״תראה דויד, נג מרה
תקופה.״ אמרתי להם: תודה, להת ראות,
אתם צודקים. והלכתי.

• איך הרגשת ץ
קשה, קשה מאוד. אבל זו, לדאבוני,
האווירה בארץ בכל מה שקשור בכדו רגל.
כל מיני יושבי־קרנות ועיתונאים
מסויימים, שיש להם אינטרסים, בוחשים
בקדירה.
אשתי ראתה באיזה מצב אני ואמרה
לי :״מה אתה מתרגז ו אין לך מקום
בארון בשביל המדליות, אז תגיד שלום,
תודה רבה, ותלך.״הלכתי לבית״ר ירושלים. כשכולם נגדך
וקבוצה יורדת, תולים את האשמה בך.
בכל־זאת הצלחתי להעלות אותה מהמקום
השלישי למקום השני בליגה. כשהפועל
חיפה עמדה לרדת מהליגה, באתי אליהם
והעליתי אותם למקום חמישי. אחר־כך
רציתי לחדש את החוזה !והם לא הסכימו
לתנאים שלי — אני לא חושב אף לרגע
שדרשתי מחיר מופרז. כל אחד צריך
לקבל את מה שהוא שווה, ואני שווה
כל גרוש.
השחקנים בארץ מקבלים היום הרבה
מאוד כסף, אז צריו להפיק יותר ממה
שמשלמים להם. לדוגמה, כשבאתי להפו־על
׳תל־אביב ר,״ו מישחקים שלא הצלי חו
למכור בהם אף כרטיס. העונה הת הילה
הפועל עם שלושים מיליון לירות
בקופה.

• אתה מרוויח יותר משחקן
כוכב ץ

• האם הכדורגל כארץ הוא
עד־כדי־כך מיקצועני שאפשר
להתפרנס רק מכדורגל)־

רוב הכדורגל הוא מיקצועני. אני דו אג
לעתיד שלי, אני משלם קרן־פנסיה
יש לי הוצאות. יש עיתונאי אחד —

ונדו דשנות את סדר־הישיבה
שד הקבוצות
(׳גוש. לא יתכן
שהפועל חראביב הי סו
זיה־חחחזה של קלחת,
יריקות, אבנים, בל נעת
שהיא משחקת במיגוש
הביתי של בניינמדה
אני לא אגיד שמות — שיושב לי על
הזנב ומחפש להקניט. הוא מצרף למש כורת,
החזקת רכב, טלפון וקרן־פנסיה.

#מהי השפעת העיתונות על
הכדורגל הישראלי?
יותר מאשר על כל שטח אחר. עסק נים,
שחקנים ומאמנים רגישים לביקורת.
העסקנים לא רוצים להיכנס לתיקולים

דויד שווייצר כמיגרש
״עבדתי ביחידת מובחרת של שרות־הביטחון

לעיתונאי ספורט שאיש זה
אחר יהיה מאמן)־

אין בעולם היסטריית עיתונות־ספורט
כמו בארץ. ברדיו יש כמה וכמה מהדו-
רות־ספורט, בעיתונים יש מדורי״ספורט,
יש ע״תון־ספורט יומי. העיתונאים בתח רות
קשה, וכל עיתונאי זקוק שיהיו לו
מאמנים משלו.

+המאמנים הם של העיתונאים,
או שהעיתונאים הם של המאמנים

בא עיתונאי להפועל באר־שבע, לדוג מה׳
ומציע מאמן. הוא דוחף אותו כדי
ליצור לעצמו מקורות מידע. המצב יותר
חמור בנבחרת — שם ישנה תחרות עצו מה
בין עיתונאים.

• אתה עצמך ידוע כמי שאינו

הם מצחיקים אותי. אני קורא על מאמ נים
מכל העולם. אף מאמן על רמה לא
יבוא הנה. הוא ישאל על טורנירים, מיש־חקי
הכנה. אנחנו מדינה מיסכנה, אנחנו
במצב פוליטי המפריע לקידום הכדורגל.
לשחקנים אין נסיון במישחקים בינלאו מיים.
אף מאמן על רמה לא יסכים לאמן
את נבחרת ישראל. הכדורסל התייצב באירופה,
הכדורגל נע ונד בין אירופה ו אסיה.
לרוע מזלנו, לא ששים לקבל או תנו
למישחקים — לערבים יש השפיעה
עצומה. אנחנו משחקים או באולימפיא דה
או בגביע העולמי.

• דמה איתך, אתה
לאמן את ׳הנבחרת)־

מתאים

אני אימגתי את כל השחקנים הבכי-
(המשך בעמוד )58
העולם הזה 2312

ל חוב ש
נולד ה
אירית לביא, שהיא מלכת־היופי הכי
גבוהה שהיתד, לנו ( 178 סנטימטרים) ,וגם
היתד. מלכת־מים וסגנית ראשונה של מיס-
תבל, התאוששה מהר מאוד מגירושיה
מיצרן שקיות הניילון יורם אורן.
את אירית, הבלונדית התמירה, שלא
ניכר בה ש־ 11 שנים חלפו מאז שזכתה

נו 0111111

ס 10
כשאין דיר ה
יש אהבה
לא פעם אני שואלת את עצמי איך מרגישים חברי להקת
תיסלם, שנשלפו מן האלמוניות והפכו פופולריים בצורה היסטרית,
כשכל הופעה שלהם מלווה בצריחות ותלישות־שיער — בשעת
ההופעה ומאחרי-הקלעים.
אחד הגברים החתיכים של הלהקה הוא יושי שדה, המוכיח
לכולנו שמאז שאורות־הזרקודים התמקדו בו הוא ״משחק אותה״
לא רע. למרות לוח־ההופעות הצפוף שלו הוא מצא זמן לנהל
גם רומנים. לסיפור האחרון, שהוא נמצא בו, קוראים נטע

רימון.

נטע היא דוגמנית צעירה, בקושי בת ,23 שלמרות גילה
הצעיר, כבר מוצפת בהצעות־עבודה. הקשר ביניהם התחזק
כשיושי חיפש דירה חדשה. הוא שהה אז אצל נטע, וככה הם
יכלו להכיר יותר מקרוב. אם זו אהבת חייו או חייה, עדיין
לא ידוע, כי צריך לתת לזמן לעשות את שלו. אבל ברור מאוד
שטוב להם ביחד ועכשיו. עד־כדי־כך שנטע, שהרבה זמן לנשום
אין לה, מנצלת כל רגע פנוי שלה כדי להיות עם יושי.

בשבוע

האחרון

באחד מימי השמש
קפצתי לדירתה שין
את הדלת פתחה בחורה שחורת שיער
ושחורת עיניים, שנראתה די נבוכה.

פנינה רוזנכלזם.

אירית לביא
מיצרן שקיות למרפא־שיניים
בתואר, אפשר היה לפגוש בחודשים ה אחרונים
בכל מוקדי הבילוי של העיר.
אבל ללביאה, שזה עתה שוחררה מן
הכלוב, לא ניתן ליהנות מהחופש זמן רב.
שלמה בן־ עמי, בעל מרפאת שיניים,
נראה איתר. בשבועות האחרונים צמוד
מאוד בכל המקומות.
גם לאירית וגם לשלמה לא מפריעה,
כנראה, העובדה ששלמה, בן ה־ ,33 נשוי
ואב לשניים. שניהם מכריזים בקול רם.
לפני כל מי שרוצה לשמוע, על אושרם
הגדול.

לא כל־כך הבנתי מה קרה, עד שפגשתי
בסלון עלם, שחייך אלי בביישנות. מייד
נטלתי עט ונייר, והרי לכם סיפור.
את יהודי,ת יעקוכי, שהיא בודהדודה
של פנינה, אין צורך להציג. היא אמנם
פחות מפורסמת, אבל אפילו בהשוואה
לבת־הדודה, היא נראית לגמרי לא רע.
יהודית גרה עם פנינה בדירה אחת,
ואפילו מתחלקת איתה באותה מיטה, כשאין
שם מישהו אחר.
לנאווה־נאווה הזאת, המהווה תשובה
שחומה לבלונד של שותפתה לדירה,
מספיק בהחלט להיות על תקן של בת-
דודה. היא בכלל לא רוצה להיות דוג מנית
או שחקנית. טוב לה להיות פקידה
בבנק .״אין לי שום ציפורי זוהר בראש,״
היא אומרת.
אבל הסביבה הקרובה משפיעה בכל־זאת,
וקצת מאבק־הכוכבים ניתז, מדי פעם, גם
עליה. אחרי שהרומן שלה עם נ׳ יימס
האוסטרי גווע, היא שקעה בדיכדוך עמוק.
אבל יום אחד היא הלכה למסיבה בלי

הרבה חשק, ומה רוצה המיקרה? דווקא
כשהיתה ב״נחס״ ,ולא היו לה שום ציפיות,
דווקא אז זד. קרה. אז שם היא פגשה
אותו, את א לי דין.
הוא הביט בה, היא הביטה בו ׳וככה
הם ״עשו עיניים״ כל הערב כולו. היא

יוסי יום אהבה
מאז נראים
בעיר.
ביחד,

הניח להם החתול כנראה, והשניים
חבוקים, וביחד, בהרבה מקומות
הפעם האחרונה שהם נראו מאוד־היתד.
הבכורה של להקת קליק.

מאז אפשר לראות את אסנת, שהיא
צלמת מקורית, מוכשרת ויוצאת־דופן, רו כבת
על אופניה כשחיוך על פניה. סוף
טוב, הכל טוב.

תרץ (״שולץ״י אייל
לשולץ *־ש. בית

>פות נוצצות בבורסה
מי אמר שנערי־זוהר הם רק תל-אביבים?
כשחיפאים עושים זאת, הם עושים זאת
לא פחות טוב.
רוני רבטמן בן ה־ ,28 בן־דודה של
רונית רינת — מי שהיתה אחת המלכות
היותר יפות שלנו — הוא נער־שעשועים
בזכות עצמו.
רוני עוסק בסחר־תכשיטים, אבני־חן
ושעונים בבורסה, לא כל-כך מפני שהוא
צריך להתפרנס, כמו משום שזה עסק
מישפחתי ועל האינטרסים של המישפחה
צריך לשמור.
אבל לא צריך לרחם עליו, הוא לא עובד
קשה מדי. מדי פעם הוא קופץ למונטה-
קרלו להתאוורר, לבזבז קצת כסף בקזינו
ולראות איך האחרים מפסידים סכומי-ענק.
מאז שהעלם נזרק לעולכדהעסקים, הוא
היה מוקף בנערות יפות, שניסו לצוד
אותו. אבל הוא החליף אותן בשרשרת.
נדמה לי שהפעם הוא סוף־סוף נלכד.
למי שעשתה לו את זה קוראים רונית
מ קו ב ר, שגם על ראשה התנוסס בעבר
כתר־יופי. את רונית היפה הוא פגש
בבורסודהיהלומים, ונראה שמה שקורה
ביניהם זה סיפור רציני.

יהודית יער,וכי
לפני חודשיים סיפרתי לכם, ששולץ
האיום, הלא הוא דורון אייל, מחפש
דירה, כי חתול שחור עבר בינו לבין
אשתו, אסנת.

יושי שדה
תיסלם, יושי

החליטה לתת הפעם צ׳אנס גם לתוצרת־הארץ.
אלי, שנכח שם עם חברה צמודה,
הבין שקורה כאן משהו. מייד למחרת
הפכה החברה לחברה-לשעבר. מאז הם
כבר חודש, כל הזמן ביחד.
העלם הוא דוגמן צעיר ויפה־תואר. מ גבעתיים,
שקודם קראו לו דינוביץ .,אבל
היות שהוא מזכיר בבלוריתו המתנפנפת
את ג׳יימס דין המנוח, קוצר שמו לדין.
כששאלתי אותו מאיפה הגוף הזה, ואם
הוא מרים מישקולות, ענה שהוא באופן

אישי אוהב מאוד ספורט, ושכבר בגיל
16 זכה בתואר מר־עולס הצעיר.
לעולם הדוגמנות הגיע במיקרה, כמו
בסיפורים. סמי בן־גד עצר אותו ברחוב
והציע לו להצטלם. מאז הוא מדגמן לצלמי־אופנה
בתצוגות, וגם לפסלים צעירים
במידרשה לאמנות בהרצליה.
אלי הוא רק בן ,22 ויהודית בת .26
כששאלתי אותם איך הם מגשרים על פער
הגילים ואם יש להם תוכניות לעתיד,
הביטו בי השניים בעיניים מצועפות ו אמרו
:״אנחנו חושבים על היום, לא על
המחר. עכשיו אנחנו מרגישים שיגעון,
וכל יום שעובר הוא יום של אהבה.״
אהבה אהבה, אבל לאלי דין הצעיר יש
ציפורים של קאריירה וחוץ־לארץ בראש.
לכן, בקרוב מאוד הוא עומד לנסוע לפאריס
לחודש עבודה. כששאלתי אותו מה יהיה
על יהודית, ענה לי, כך שגם היא תשמע :
״את חכי לי ואחזור.״

שטען נ׳ נשים אינן יודעות לענג גבו ואינן מכירות את גונו
ף סידרת !הכתבות על מיניות האשד.
התפרסמה תגובתו של אילן זוהר בן
דד ,42 בעבר שחקן כדורסל מצטיין בקבוצת
הפועל תל־אביב. תגובתו של אילן זוהר
זכתה בתשומת־לב מרובה. פסכיאטר וסב־סולוגים
שעקבו אחרי הסידרה, הצביעו על
תגובתו של אילן כעל התגובה הכנה, ה שקולה
והרצינית ביותר מבין כולן.
היו גם אחרים שדבריו של אילן זוהר
משכו תשומת ליבם — היו אלה נשים,
שהוסיפו לשאול ולהתעניין בגבר נאה זה.
לכן חזרתי אל אילן זוהר וביקשתי את
תגובתו גם למאמר הגבר האוסטרלי.

אילן זוהר אומר:
האשד. דורשת׳ מהגבר שיהיה מסוגל
להאריך עוד ועוד באקט המיני. היום הרי
ידוע לכולנו שהיא יותר מינית מבין
השניים. היכולת המינית שלה עולה על
זו של הגבר ולכן העוסקות במיקצוע
העתיק הן נשים. הן מסוגלות להיות
שותפות לפעילות מינית ללא הגבלה גם
אם הן לא מעוניינות בזה באופן נפשי.
גברים לא מסוגלים לזה.
העוסקות בזנות נותנות לגבר את המין
במלוא תענוגותיו וללא מעצורים. מדוע
אשד. הגונה לא עושה זאת ך נשים הגונות
יודעות היטב מה עליהן לעשות כדי לפתות
את הגבר. לכן, במצבים איניטמיים חלד.
חובת ההוכחה של מיניות אקטיבית גם
עלקזן, ולא רק על הגבר, שהוא הצד
החלש, אשר נמצא תחת עינה הפקוחה
והביקורתית של האשה.
דבר זה כמובן מביא אותנו, הגברים,
למתח בזמן המגע המיני, לפניו וגם אחריו.
גם היום, בחברה מתירנית, מוטלת האח ריות
לביצוע מיני מושלם רק על הגבר.
נשים מצאו להן דרך נוספת לנקום
בגברים. הן חוזרות ומשבחות את ד,״ביצו עים״
של הגבר הצעיר. אולם גם הצעירים
סובלים מכישלונות.
בשביל אשד, וגבר צעירים וחסרי־נסיון,
כל מגע מיני יהיה מספק. אותו גבר צעיר
במיטת אשד. מנוסה יספוג בוודאי מיקלחת
קרה. השאלה היחידה היא באיזה מידה
תהיה האשד, מוכנה להקטין את ממדי
תחושת הכישלון ולהעניק לגבר ביטחון
כדי שהיחסים ביניהם יוכלו להימשך.
דעות ומוסכמות שהתגבשו במהלך דו רות
יצרו מצב שבו גברים ונשים מגיבים
בצורה שונה בחייהם המיניים. אין לנו
אפשרות לד,נתק מהצורה הכפויה הזו. אני
מאמין שכולנו היינו רוצים להתנהג בצורה
אחרת מזו המקובלת עלינו, אבל אנחנו
לכודים בתוך כל מיכלול המוסכמות ש קבעו
עבורנו מראש תגובות מיניות.

המאמר של הגכר האוסטרלי, שפורסם כגיליון ״העולם
הזה 2307 תחת הכותרת ״מיסתורי המין הגברי״ ,עורר,
כמצופה, תגובות חריפות כיותר של הזדהות ותדהמה. ככך
היווה המאמר המשך לוויכוח שהתעורר בעיקכות מאמרה של
האשה האוסטרלית לפני 20 שבועות (״העולם הזה״ .)2288
לא רק לגבי נשים רכות היווה המאמר גילוי ששינה את
תפיסתן לגבי מקומן כיחסי־המין, אלא גם כעיני גברים רבים,
כני בל הגילים, היו כמאמר דברים שחששו לבטאם עד כה.
גילה רזין, כתבת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגבתה
כחודשים האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגברים על מאמרה
של האשה האוסטרלית ממשיכה בכך כעמודים אלה.

איני מסכים עם הגבר האוסטרלי שקבע
עבור הגברים, על־פי נסיונו האישי ונסיון
חבריו הוראות טכניות לאשר, כיצד לנהוג
בגבר. הגבר האוסטרלי משמיע הצהרה:
״אהבי אותו ואז הכל יסתדר מעצמו.״
אוני מסכים לקביעה זו.
לדעתי הנקודה הקובעת את יכולת ה הנאה
של גבר ביחסי־מין עם אשה, היא
אך ורק אם יצליח להתנהג בטבעיות
ובחופשיות. אשה שתאפשר לגבר להרגיש

נוח ומשוחרר בחברתה תזכה לראות אותו
גם נהנה במערכת יחסי-המין. לא טכניקה
מסויימת היא שתגרום לכך שאשה מסויימת
תדע לענג טוב יותר את הגבר, אלא
האווירה החופשית ששני בני־הזוג יהיו
מסוגלים ליצור ביניהם, היא שתבטיח חיי-
מין מספקים.
אני אישית, והרבה יסכימו איתי, לא
פגשתי אשד, שתגובתה המינית לחיזורי
הגבר זהה לזו של אשה אחרת. דבר

שמתאים לאשה או לגבר אחד אינו מת־\.ם
לאחרים. לכן, נשים. אל תקבלו את הוראות
הגבר האוסטרלי כתורה מסיני!
אם בחורה תנסה לצבוט אותי בפטמות
אני אקצץ לה את האצבעות. זה לא אומר
שאין לי תגובה מינית ואפילו רבת עוצמה
בחלקי גוף אחרים.
אני מניח שכל גבר צעיר זקוק להנחיות
ולעצות. אולם גבר שרכש נסיון ביחסי-
מין עם נשים לא יזדקק להוראות. אך
הוא יבקש ליצור אווירה נוחה ולהשתחרר
מכל לחץ.
הבעיה שלנו, הגברים, היא בשלב עד
שאנחנו יכולים להרגיש חופשיים. המע צורים
הניכפים עלינו הם הבעיה של
כולנו. מעטים מסוגלים לתת לזה ביטוי
בשיחה גלויה. מה שמעורר גבר אחד עד
טירוף חושים, גורם לגבר אחר דחיה.
אני רוצה להיות הוגן ולומר שיש גברים
המוכנים שיעשו להם דברים שגורמים
להם הנאה רבה, אך הם לא היו עושים
את אותה הפעולה לאשה כי יש להם דחיד,
מזה.
כל עוד האשד, לא מכירה את בן־הזוג
ואינה יכולה לדעת מהן העדפותיו היא
צריכה לנסות, בדיוק כפי שהגבר מנסה.
קשה להגיע לשלב שבו כבר יש פתיחות
ואין צורך להיכשל תוך כדי נסיונות.
לגבר קל מאוד להיכשל במערכת יחסי-
המין. הביטחון המיני של הגבר הוא דבר
כל־כך שביר. נשים שאינן מבינות זאת
מקשות עליו עוד יותר.
אין צורך למדוד את המידה שבה כל
אחד תורם לבניית ההסתגלות. אשד, חייבת
להיות בעלת סבלנות והגבר חייב להפחית
במידת החשיבות שהוא מייחס לגאוותו
הגברית, כדי ששניהם יצליחו ליצור יחד
מערכת יחסי־מין שבה כל אהד חושף את
תחושותיו.
אבל כל אחד חושב שאצל השכן הדשא
ירוק יותר. שהבעיות שלי הן אך ורק
שלי ושאצל אחרים הביצועים שונים —
גבוהים פי כמה וכמה.
כל משבר ביחסים בין בני־זוג חושף
ליקויים שאותם נהגנו להסתיר. זה עדיין
אינו אומר שאם היינו פתוחים מההתחלה
היינו מבטלים האשמות הדדיות בשלב
מאוחר יותר. אצל כל זוג שנישא מתוך
אהבה, אני מניח, לא חסרות בעיות, וב ביטחון
אני יכול לומר שהן בעיות מיניות.
גבר חונך מילדות להיות מעוניין במין.
רוב הנשים, אפילו בחברה המערבית
המתירנית, מעמידות פנים שהן לא מעוג*
יינות במין. הדבר גורם להן לחוש יותר
מכובדות. הן חושבות שהבעת רצון לקיים

יחסי־מין כשמתעורר בהן הצורך תגרום
להן להיחשב זונות. יתכן שבאשה בוער
יצר עז אך היא תשמור על התנהגות
פאסיבית.
נשים אינן מבינות שהתנהגות כזו מכ בידה
על הגבר. אני לא מתכוון לומר
שעלינו להחליט על יום אחד בשנה שבו
נתגייס כולנו למיבצע ״חפיף״ שבו כל
הגברים ישכבו על המגבת בחוף הים
והנשים יקחו יוזמה ויתקפו אותם מינית.
אבל נשים חייבות להבין שדווקא להן יש
יכולת -מינית בלתי מוגבלת לכן מתפקידן
לעזור לגבר. אם אנחנו רוצים להגיע למצב
שבו גברים ונשים יהיו מסוגלים ליהנות
יחד ובמידה שווה מיחסי-מין, הנשים צרי כות
לרצות לבטל את הפער שקיים בינינו.
סירובו של גבר להיענות לחיזוריה של
אשר, אינו צריך להרתיע. כן, הרי אנחנו
עוברים ״השפלה״ כזו כמעט מדי יום.
בואו נהיה שותפים לכישלונות כמו ל הצלחות.
המין
תופס מקום מרכזי בחיינו. גברים
ונשים רוצים בו. קשה לי להבין איך
קרה שדווקא האשה, שיש לה יכולת
גדולה מזו של הגבר, היא כל־כך פאסיבית
במערכת יחסי-המין.
אחרי שהגבר הגיע לשיא, יורדת מיניותו
אפילו עד לאפס. אשד, בנויה אחרת. היא
ממשיכה להיות עם מתח מיני. דבר זה
יכול להדגיש את הפער ביניהם, אך אשד,
נבונה שלא תמטיר על הגבר רגשות
טינה, יכולה לגרום לו שהוא ירצה להמ שיך
להיות קרוב אליה.
אני מוצא שגברים הם הרבה יותר
ריאליים ביחסי־מין מנשים. חונכנו למין
מוחשי לכן אנחנו מבקשים לקבל גירויים
באור מלא. מראה אשד, מעורר בנו גירוי
מיני. סרט פורנוגרפי נחשב בעיני הנשים

כדבר דוחה אשר גובל בגועל־נפש. למה
הגברים רואים באותו הסרט רק אקט
מצולם, ואפילו מגרה? האם ניחן לצפות
מאשה אשר נדחית למראה סרט פורנו גרפי
שהיא תראה באקט מיני דבר יפה
וטהור — ותהיה גם היוזמת? אני מטיל
בזה ספק.
נשים חייבות להבין שמבטי האהבה
בספינת׳ האשליות טובים רק לאגדות. נשים
צריכות להפסיק לעצום את העיניים ו לראות
מה קורה במציאות.
בארצות־הברית זוכות תוכניות שבהן
דנים בנושאי מין באחוז צפייה גבוה, שם
הפסיקו לטאטא את המין מתחת לשטיח.
אין שם סיעות דתיות, כמו בארץ, ש־כובלות
אותנו למסורת שמרנית.
בשלב ההיכרות כל צד סקרן ללמוד
את תגובות הצד השני. אבל אחרי שהשניים
הסתגלו האחד לשני מתעוררת בעיה חדשה.
חסרה ההתרגשות הראשונית המתלווה
לשלב החיזור. אותו הגבר העייף שחוזר
מהעבודה ומודיע לאשתו שהוא רוצה רק
לישון ואין לו כוח לקיים עימד, יחסי־מין
יהיה מסוגל ״לקום לתחייה״ בחיק אשד,
זרה. כך גם קורה שהתלהבות עזה לפני
הכניסה למיטה יכולה לחלוף ולפנות
מקומה לפחדים. יש גברים שהיו מעדיפים
בשלב זד, לסיים את מערכת היחסים.
הפינאלה אינו כל-כך מרגש כמו כל ההק דמה
המתלווה ליחסי־המין.
כולנו מחפשים ריגוש מיני. גברים מודים
בכך. אך יש נשים המפרשות זאת כאילו
המין חשוב לגבר רק למען האגו הגברי
שלו. בתגובה לכך האשד, נוקמת בו על־ידי
השפלתו. זוהי הנקמה המתוקה, שהיא
תת־הכרתית, של הנשים בנו. לא כל ה נשים
כאלה אבל אלה שעושות זאת —
פשוט מנציחות את הפער בין גבר ואשה.

!,הבו;ז רות

ש לו1

גורמות לנו לפרוח!
^ ובי בר ,25 ,הוא רק בן .24 הוא מעלה
׳| שנד, אחת בגילו (הצצתי בתעודת ה זהות
שלו — הוא נולד בספטמבר ) 1957
כדי שיאמינו לו שיש לו נסיון עם נשים.
בטוח שקובי פגש בימי־חייו יותר נשים
מכל אחד אחר, כי הוא עובד כספר־נשים.
אין בכלל ספק שמיצרך היופי הוא כל-כך
מבוקש שקובי פוגש דרכו הרבה מאוד
נשים. לבוא למספרה כדי לטפח את השיער
והיופי, זד, אומר לשהות שם הרבה שעות.
כל־כך הרבה, שאי-אפשר לשתוק.
קובי הספר הוא גם ידיד המסתפרות.
עד שעה 18.00 הוא מקשיב, אחר־כך,
בשעות הערב, מוצאים אותו בכל המסיבות
בעיר.
הוא רגיל לבלות בחוג הנוצץ והוא מקבל
לא פעם הצעות אינטימיות. לא רק בארץ.
כי הוא חרש גם את העולם, והכיר
היטב את תענוגות פאריס, לונדון וארצות־הברית.
שם הוא גילה שאפשר להגשים
כל מחשבה דמיונית שעולה על דעתו של
גבר. שם הוא למד שמותר לבן־אדם ל עשות
מה שבעיניו נחשב טוב ומענג.
היום, בארץ, זו כבר דרך־החיים שלו.

מגיל צעיר החלטתי לפנות בכל הפניות
האסורות. כיסיתי הכל, גיליתי שם עולם
נפלא. לא הכל נחשב בעיני הסובבים
אותי כנורמלי. לכן אני בוחר לי את
החברה המתאימה, שבעיניה אין כמעט
דבר הנחשב לסטייה. בחוץ־לארץ פקחתי
עיניים, אבל כשחזרתי לישראל גיליתי

עוד הרבה אנשים שחיים כמוני.
לדעתי, כל אלה שאינם מוכנים לסטות
מהמוסכמות המקובלות בחברה שלנו,
נהנים בחייהם המיניים פחות ממני. בחיי-
המין שלהם אין גיוון, וכל מה שהם
עשו פעם הם ממשיכים לעשות גם היום.
זה אבסורד — איך יתכן שהם עדיין
מצליחים לשמור על מתח מיני? הם
מבטלים מראש מאוויים מיניים ומקבלים
מרות חיצונית. אני רוצה לחיות אחרת.
כבר מגיל צעיר היה עלי ללמוד לבד
מאיזה צד מורחים את הלחם. התעקשתי
ללמוד, אפילו שהורי לא תמיד הסכימו
איתי. גבר צעיר, שיש לו אומץ, יבקש
לפגוש בתחילה אשד, מבוגרת שיש לה
נסיון מיני. זה עדיין לא אומר שהיא
אשד, פתוחה ומשוחררת, ושאינה מדחיקה
אין־סוף קומפלקסים, שקיימים בכל אחד
מאיתנו. אבל אפשר לנסות שוב עם אשד,
אחרת. מי שרוצה למצוא הגשמה של
כל הפנטסיות המיניות שלו, ימצא לבסוף
בת־זוג שעימר, הוא יוכל ליחנות. חשוב
שהשניים ירצו בכך באותה המידה. אם
אחד מבני־הזוג מיני יותר מהשני, יהיה
להם קשה מאוד להגיע להתאמה. ההנאה
במין היא כמו בומרנג. אתה מקבל בחזרה
את מה שהשקעת בתוך המיטה.
סכס זו רק מילה אחת, אבל יש לה
אין־סוף גוונים. השאלה היא כמה חופש
כל אחד מוכן לתת לעצמו. אני החלטתי
מהרגע הראשון לחפש את המקסימום.
ניסיתי הכל, למדתי מה מענג אותי, חי פשתי
רק נשים שיהיו מוכנות למין כפי
שחשבתי שימצא חן בעיני.
חלק מהנשים שפגשתי לא הבינו מה
זה לעשות סכס מענג. היתד, להן דרך
מחשבה שמרנית. אם לשנינו היה רצון
שהרומן יימשך אז היא למדה בעזרתי
או שאני בעזרתה שיש לסכס עוד אין-
סוף גוונים.
זה לא אומר שעשיתי דברים פאנטסטיים,
שאין גבר ואשד, מסוגלים להעלות בדעתם.
הנה עולה בי עכשיו המחשבה כמה נפלא
יכול להיות לי עכשיו עם אשד, על הספסל
בגן הציבורי.
כן, אני אוהב את הרומנטיקה. השלב
של החיזור ובניית־הקשר עם אשה, יכול
להיות נפלא. אני מכיר סיפורים על גברים
הממהרים להפשיט אשה ולהגיע לאקט
המיני. אני לא כזה, לא לכל חיזור אני
נעתר. אין כללים מתי אני היוזם ומתי
תעשה זאת האשה. הכל זורם מעצמו,
ללא מעצורים.
פרויד אמר שגבר יכול לאהוב אשה
רק כשהיא הופכת להיות לו כמו אם.
לי לא חסרה אמא, אני רק יודע שהאשה
מבקשת ממני פינוק ושעלי להיות זה
שדואג לה. למרות זאת לא אסרב לאשה

שתציע לי חסות. אם היא עשירה — על
אחת כמד. וכמה. קשר ממשי אני מוצא
במערכת שבה שני בני הזוג נותנים ומקב לים
באותה המידה. מערכת שבה כל אחד
נותן מה שקיים בו. לכן אם אשה או גבר
יאמרו אחרי מגע מיני שהם נותרו ללא-
סיפוק, עליהם לבדוק מה לקוי בהם ולא
להאשים את הפרטנר.
לכל אחד צריך להיות איכפת מהשני.
אפשר לשאול, אפשר להרגיש כשבן־הזוג
איזנו שבע־רצון. החשוב הוא שתהיה ה נכונות
לעשות טוב האחד לשני.
עד היום לא נישאתי. אני חושב שאני
עדיין צעיר להכנס למערכת־נישואין. גיל
30 ניראה לי מתאים יותר, למרוח שיש
לי בגרות נפשית ואיני חושב שהגיל ה כרונולוגי
שלי יכול לבטל את הבגרות
הקיימת בנפשי.
האשד. שאנשא לה, תהיה מוכרחה להבין
שאני זקוק כל הזמן לגירויים מיניים
חדשים. באותה המידה אני מוכן לכבד
את רצונה לפגוש בגברים אחרים. הכרתי
בני־זוג, שחיים בצורה כזו וכל אחד מהם
אפילו מספר לשני על חוויותיו. איני מוצא
בזה פסול, ההיפך -זוהי הדרו הטיבעית
והנכונה. אף אחד אינו אוהב לאכול
צ׳ולנט בכל ימות השנה. בגידות יכולות
לחזק את הקשר בינינו.
אני זקוק כל הזמן להתחלות חדשות.
כל דבר חדש הוא יפה יותר, מעורר יותר.
כל דבר שמתיישן הוא גמור. מי שאינו
חי כך, יכול בגיל צעיר להיות חצי-מת.
גירוי מיני, גוף שיש בו כל הזמן תחו שות
מיניות, הוא פורח. אשר, שבולמת,
רומסת, ומשפילה לא תזכה לראות אותי
יותר, כדאי לה לצלם אותי, כי אני מהר
מאוד אברח ממנה.
בארץ לא מדברים מספיק על מין. כל
סצינה אירוטית בסרט מצונזרת מייד.
אנשים בעולם הפתוח חיים לגמרי אחרת.
כי אדם שאינו נותן לעצמו להפתח לא
יוכל לעשות זאת עם בת־הזוג שלו.
המקום היחידי שכל אחד יכול להרשות
לעצמו לעשות הכל, ועד הסוף, זח במיטה.
לסכם טוב יש טעם אחר. עם כל אשה
מרגיש הגבר סיפוק מסוג אחר. לכן אנחנו
חייבים לחפש כל הזמן בת־זוג חדשה.
לטעום, להרגיש — בכל פעם עם אשה
אחרת — כי הסכס אינו נותן תחושה
קבועה.
לומר — תפוש כפי יכולתך, אפילו
את אשת השכן, נשמע לאנשים מסויימים
כאימרה וולגרית, אבל אני חי רק פעם
אחת. הבעיה אינה איך אני אתפקד, אלא
האס אמצא אשה שתחשוב כמוני, אשה
שתרצה בדיוק כמוני בהגשמת המיניות.
שנינו נדע שלפעמים זה יכול להיות מענג
יותר ולפעמים פחות.

קובי בר אזמר:
אין גבר שהוא סופרמן. אין גם דת־ז׳ואן,
שיכול תמיד ליהנות ביחסי־המין.
מה כן יש? לכל סיר יש את המיכסה
שלו. אני לא אגיע למגע־מיני עם אשה,
שאינה דומה לי בתפיסתה לגבי המין. לכן
אין לי בעיות. אני יכול בהנאה להיזכר
בכל מגע־מיני שהיה בו שיא נפלא, ש התלוותה
אליו צעקה רוויית־אושר.
לגברים יש בעיות. מי פחות ומי יותר
מוכן אף להודות בהן. אבל האשד״ שרמזה
לי שאני מוצא־חן בעיניה, ושביקשה ממני
מגע אינטימי, עשתה זאת משום שעוררתי
בה ריגוש מיני. ההתנהגות שלי, הלבוש
והצורה החיצונית שלי קבעו את המשיכה
שעוררתי בה. האשד, הזו לא בודקת מראש
איזה נתונים מיניים יש לי בגוף. גם אם
היא היתר, עושה זאת ומפשיטה אותי, כפי
שכל גבר בדמיונו מפשיט כל אשד, שהוא
נמשך אליה, אין לדעת אם זד, היה מבטיח
לה הנאת־שיא.
הידידות שלי עם נשים אינה מושתתת
על יצרים פיסיים בלבד. אני זקוק לאשה
שתיתן לי הרגשה שאני רצוי, שבחברתה
ארגיש חופשי ומשוחרר.

כדורסלן אילן זוהר
התעוררות מינית בחיק אשה זרה

ספר קובי בר
לא חסרה לי >אמא

* מגיע ל ל היו ת מאומן י

יעקב שרת /איש ממאדים

ש לו םוו < .יעו ־ א ו
מי שהיה בחוצות לונדון, מי שעשה בחוצות ניו־יורק ואולי
בעוד כמה מברכי־העולם, בוודאי נתקל באותם תמהונים
נושאי״שלטים, שעליהם כתובות באותיות של קידוש לבנה :
״חיזרו בתשובה ! קץ כל בשר בא ! ״
הם ממשיכים לצעוד עם שלטיהם המאיימים — ולנו
לא איכפת. החיים נמשכים. קץ־כל״בשר לא בא.
ואף־על־פי״כן, מי מאיתנו לא התנסה באזהרות ששמע
ולא שעה להן, התעלם מהן, ביטל אותן, הדחיק, שחק
ולעג ל״נושא השלט״ שהשמיען — כדי להתחרט לאחר־מעשה
אם מעט ואם הרבה, ולפעמים הרבה מאוד !
למחרת סיפוח רמת״הגולן למדינת־ישראל שוחרת״השלום
השמש זרחה. העולם של גאולה כהן המשיך להסתובב על
צירו. החיים נמשכו, נמשכים ויימשכו — האם המזהירים
נגד מעשה זה בכל לשון של אזהרה דינם כדין נושאי השלטים
בלונדון ובניו־יורק ! האם אזהרת ״קץ מדינת־ישראל ממשמש
ובא היא ההבל הגדול ביותר שאפשר להשמיע היום ן
בוודאי ! מי יכול להעלות בדעתו דבר שכזה ! קץ מדינת-
ישראל? לך, לך כבו /אתה יחד עם השלט המחורבן שלך.
עלינו אתה לא תעשה רושם.
אבל אני אומר לכם, שקץ מדינת״ישראל כבר בא. לא,
במשמע הכליה והאבדון והתממשות סיסמת ״קץ כל בשר״
התמהונית־אווילית• במשמע אחר לגמרי, שאחרי שאסבירו
להלן, אולי תנודו לי בראשיכם החכמים, תגידו ״שטויות ! ״
ותמשיכו להיות ישראלים טובים, חיים וקיימים.
שלא יהיה שום ספק. סיפוח רמת־הגולן הוא המאורע
ההיסטורי הגדול ביותר שחל בחיי מדינת־ישראל מאז מיל־חמת״העצמאות,
שהרחיבה את גבולות־המדינה מעבד למה
שהוקצה לה בהחלטת-החלוקה של האומות המאוחדות ב־29
בנובמבר .1947 ,וכמו שנגזר על מדינת״ישראל־פרי־מילחמה י
להיות לדבר אחר לגמרי ממדינת־ישראל־פרי־שלום, כך גם
עכשיו: מדינת־ישראל שאחרי סיפוח רישמי של שטח של
ארץ שכנה, שטח לא־לה, שטח שמעולם לא היה שלה, שטח
שמעולם היה שייך לארץ אחרת, שטח שמעולם לפני כיבושו
לא העלתה המספחת תביעות לדידו — מדינת״ישראל זו
היא מדינת־ישראל אחרת מישראל העומדת בגבולותיה המוכרים,
כלומר ישראל לא־מתפשטת, לא אימפריאליסטית.
בהבדל אחד: מילחמת־העצמאות נכפתה עלינו. לא היה
שום מנוס ממנה. ב־ 1948 עשינו כמיטב יכולתנו לנצח, לשרוד,
ובתוך כך כבשנו שטחים בתוך ארץ־ישראל המערבית, שאומנם
ויתרנו עליהם בהסכימנו בגלוי עם החלטת החלוקה, אך
לא קרענו אותם מתוך שיטחה המוכר של מדינה שכנה ;
אם כי — כן, אם כי אילו קמה לאחר המילחמה ההיא
מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ובחבל עזה, וראשיה היו
מבקשים לעשות שלום עם ישראל — היתה לנו בפירוש בעיה.
נכון, מן הבעיה הזאת נפטרנו, קודם כל מבחינת דעת״הקהל
הבינלאומית (אגב, לא כולה) ,אבל לא בלי לשלם מחיר
כבד, או יותר נכון בתוצאה החמורה — ולא חשוב מי האשם
בה, חשוב עצם קיומה — של מה שקרוי בלשון האיזור
״בעיית־הפליטים״ ,שבממאירותה אין לה אח ודוגמה בכל
שלשלת בעיות״הפליטים שצצו תמיד אחרי מילחמות.
לא כן הסיפוח של רמת־הגולן, שצמח לא מתוך תוהו-

דרים מדיניים. לא בגין ושרון ועוד קומץ שליטים. המדינה.
העם. צאו לרחוב ותמדדו את הגאווה, את השימחה בלבבות.
או את הלא איכפתיות החברמנית. היום פינו וליבנו שווים.
היום אנו וזיהויינו על״ידי אויבינו חופפים• גם אם בלחץ
מדיני או צבאי, או שניהם גם יחד, נחזור בנו מההחלטה
השחצנית לספח כיברת ארץ לא לנו — עדיין לא תהיה זו
נסיגה שבלב, נסיגה שבהכרת המישגה שגרם לה.
כמובן, הדברים לא התרחשו בן־לילה וביום ההצבעה
ההיסטורית בכנסת. כבר הבחירות האחרונות העידו על
שינוי מהותי שחל בנפש העם, שינוי שאולי אין ממנו חזרה.
השינויים נוסח חילופי הד״ר ג׳קיל ומיסטר הייד, שהיו מנת
חלקנו מאז נתקף דויד בו־גוריון בעווית ״מלכות ישראל
השלישית״ וציווה במהלך מילחמת סיני נ־ 1956 על עבדו
הנאמן, יצחק נבון, לחפש במקורות היווניים הקדמונים עדויות
לשליטה יהודית באיים סנאפיר וטיראן, פסקו עכשיו לעינינו.
לא עוד. מעכשיו רק הייד. מעכשיו אנו גם כובשים גם
מספחים, גם מורישים גם יורשים.
ולא חשוב מה יגידו הגויים• חשוב מה מרגישים הישראלים.
כל מישאל יגלה כי הם מרגישים טוב. מאושרים. כן, רובם.
לעינינו, בתהליך קבע הממתין לניתוחו, חל שינוי מהותי
במנטליות הישראלית, שהגיע לשיאו בהחלטת רוב חברי״הכנסת
לספח איזור כיבוש, ובתמיכה המונית של העם בצעד זה.
אולי זה מהלך גאוני. אולי הוא יבטיח את קיומה של מדינת-
ישראל לעוד אלף שנה, אם לא איכפת לכם המיספר הזה.
אבל זאת תהיה מדינת־ישראל אחרת לגמרי מזו שנהגתה.
זו כבר מדינת״ישראל אחרת. ומבחינה זו, אם הצלחתי להב-
הירה כמיזער יכולתי, זהו קץ מדינת״ישראל (המקורית).
אין ברירה. צריך לשבת ולהוציא מסקנות אישיות. אני
משער שיום אחד לפני גם הדינוזאורים רצו לעשות זאת, אבל
להם לא היה פנאי אפילו להגיד שלום•

111 האם הם זחולים?
אם תיקח זוחל ממדרגה נמוכה,
ותקטע ותקצוץ אותו חתיכה חתיכה חתיכה,
אז כל קטע ירוץ לכיוון אחר במין רטט,
יצמיח מלוא אברים, וימשיך קיומו בשקט.
ולכן, שאלת חיים־או־מוות היא ל״עבודה״ ולמערך ככלל :
האם הם זוחלים — או יצור קצת יותר משוכלל ז

£התסריט של ,
ההחלטה לספח את רמת־הגולן לא היתה שליפה מן
המותן. היא התבשלה זמן רב, ולא רק במוחו של בגין•
איך, מה, מתי, עם מי — אני לא יודע וכרגע גם לא
איכפת לי. אבל האינטואיציה שלי אומרת לי שהכל היה
מחושב.
אינני גורס כזאב שיף, שהמטרה בהחלטה הקיצונית של

קץ ישראל המקורית * עם ישראל משתוקק
* ספחת הגולן
למילחמה בסוריה
ובוהו לאומי״מדיני, לא בסערת מילחמת קיום ראשונית
נוכח עולם משתאה ומעריץ, מילחמה מחוללת מדינה חדשה,
שסנדקה היו רוב מדינות או״ם ושני שושביניה המכובדים —
ארצות״הברית וברית־המועצות. לא• הסיפור הזה נעשה בדם
קר. בפיכחון. במחשבה תחילה•
ובמעשה הסיפוח הזה — שלא ככסיפוחי השטחים הכבושים
שמעבר לקו חלוקת ארץ־ישראל לשתי מדינות, יהודית
וערבית, בהחלטת האו״ם — מדינת־ישראל המספחת בלעה
את מדינת־ישראל המקורית (אני יודע, אני יודע, ירושלים !
נכון. אבל ירושלים היא ירושלים, ואינה עיר בארץ שכנה,
וגם הסיפור הזה לא תם) .לא עוד ״אין פנינו לכיבושים״,
לא עוד ״אין נפשנו להתפשטות״ כמיטב המסורת הישראלית
ממאי 1948 עד דצמבר .1981 לא עוד. כן כיבוש וכן התפשטות.
ולא זו בלבד, אלא גם בהנמקות ״היסטוריות״ ,מחרידות,
שכן שרידי בתי״כנסת אינם נגמרים בגבול רמת־הגולן הישרא לית
(לחסידי בתי-הכנסת, המוצאים בהם צידוק לסיפוח
או נחמה לנפש הנבוכה, ראוי להזיכר כי רבים הם גם שרידי
בתי־הקברות היהודים ברחבי האיזור).
וזהו קץ מדינת־ישראל כפי שנהגתה, כפי שהוקמה, כפי
שהוכרזה וכפי שהוצגה. היום קם עם, והנה הוא עם אחר
במובהק• עם שוחר שיטחי זרים לא־לו. עם מעדיף שטח על
פני סיכוי — ולו רחוק (סאדאת לא היה פעם רחוק?) לשלום
(מזכיר את החוכמה הגאונית של דיין על שרם אל־שייח׳).
עם סומך על הכוח ועליו בלבד (אלוהים, לפי שמוסרים
המקורבים אליו ביותר, שולל את המלך).
אם סיפוח הגולן עשה משהו, הרי זה חשיפת מעטה-
הצביעות מעל מדינת־ישראל כמדינה שוחרת־השלום, הנאבקת
בשיניה על השלום ללא יאוש, אפילו יבוא רק בעוד מאה-
שנות-איבת-אסד. לא. חרף המליצות הנבובות של שר-החוץ
שמיר, ישראל שמה מיבטחה רק בכוח, רק בשטח, לא בהס־ו...ויויי