בזר 71( 3׳ י*
^ !3ר נ 7ןפןרכ1
ררכ 7א
טר?~1ך
רו ש די ם
7 1 x 0 *1
הדדך ליצוא קלה/יותר ופשוטה יותו
כשהיא עובדת בבנק הפועלים.
1זכנט לאחד מסניפינו בכל רחבי האז
והקם את הגשר!הבינלאומי שלך
קרוב לבית.
נצל א ת הגשר הבינלאו
לגדול א1ומ\,ה
כחבח וזעזעו־ חקידמ• :
מרובת וזעזער האחורי :
ימית:
..כוכבת הבוחר
היא לדה טובה !
ב 7,י י
7זבי. ם
כעוד שהמצרים נערכים להמשך
תהדיך־השדום, בפי שמדווח אורי
אבנרי (הנדון) ,שונים הדברים בישראל.
נראה שמתיישבי
חבל־ימית סוחטים
את הממשלה וזו
מובילה להידרדרות.
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדה ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136׳ העורך
הראשי: אורי אכנרי. עורך־תכנית: יוסי שנון י רכזי
מערבת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורבי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערבת: ציון צפריר וענת סרגומטי. ראש
המינהלה: אברהם ביטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
״מרד הימאים״ של שנת 1951 היה
אחת השעות הגדולות של העולם הזה. לא
במיקרה הזכיר סרט־הטלוויזיה המצויין של
יהודה (״ג׳אד״) נאמ.ן על השביתה הגדו לה
(ראה שידור) את שמו של השבועון,
שדויד בן-יגוריון סירב אף לבטא את
שמו, וקרא לו ״השבועון המסדים״ .כי
העולם הזה מילא תפקיד חשוב באותה
שביתה, שעצם שמה (״מרד הימאים״)
נולד מעל עמודי עיתון זה.
בל אמצעי־התיקשורת החשובים של ה ימים
ההם — הרדיו, עיתוני־הערב, דבר
והארץ — התייצבו במלוכד מאחרי דויד
בן־גוריון, במילחמתו הברוטאלית לשבירת
ציבור הימאים, יוצאי הפלמ״ח. העולם הזה
האח אמצעי־התיקשורת ההמוני היחידי
שעמד לרשות הימאים. הייתי חבר הוועד
הציבורי שקם אז כדי לגייס תמיכה
לימאים, ושעם חבריו נמנו נתן אלתר־מן,
יצחק שדה, משה שמיר, אברהם
שלונסקי, חיים חפר ואחרים. המאבק זימן
״העולם הזה״ )22.11.51( 734
שבועון מסויים
ביחד את האנשים האלה, שהפכו לאחר
מכן יריבים מדיניים קיצוניים. בימי המא בק
הזה התידדתי עם יצחק שדה, שהפך
אז חסיד נלהב של העולם הזה.
בעוד שתרומת העולם הזה למאבק הי תד.
בדורה (והיא התבטאה בסרט בעצם
העובדה שכימעט כל התצלומים והמיסמכים
שנראו בו באו מגליונות העולם הזה),
מעניין לבדוק את התהליך ההפוך: הש פעתו
של מאבק זד. על המשך דרכו של
העולם הזה.
* הכותרת :״מרד הים״ — מניחי־היסוד
של מסורת ימית גאה הניפו את דגל
המרד ונטשו את אוניותיהס. מה הניעם
לכך?״
הגענו אל המאבק בדרך הפשוטה. העולם
הזה היה, בימים ההם, ביטאון בלתי-
רישמי אך מוכר של דור לוחמי תש״זז.
בראש המערכת עמדו חיילים קרביים ש שוחררו
לא־מכבר מצה״ל, כל ידידינו
וחברינו השתייכו לאותם החוגים .״השבועון
המסויים״ ביטא במידה רבה את הסיג־נון,
השאיפות, התלונות והאכזבות של
דור־הלוחמים.
כאשר פרצה השביתה, ראינו בה כו לנו
גילוי נוסף של רוח־הפלמ״ח — רוח
של היתד, שייכת באופן בילעדי לגדו דים
שנשאו בתש״ח את סמל-הפלמ״ח על
כתפיהם, אלא שהיתה משותפת לכל ה חטיבות
הלוחמות. רוח זו התנגשה חזי תית
עם הגישה של דויד בן־גוריון, ש רצה
לכפות על צה״ל את הדפוסים המע מדיים
של הצבא הבריטי. רבים מאיתנו
הבינונו שאין זה סתם מאבק על נוהלונוהג בצבא, אלא שיש לו משמעות לגבי
המדינה כולה, לגבי עתידנוה לאומי.
העולם הזה התנגש עם המישטר של בן-
גוריון כבר בימיה הראשונים (פשוטו
כמשמעו) של המערכת הנוכחית, שקבילד,
לידיה את העיתון באפריל . 1950 תוך
שבועות מעטים היו לנו מאבקי-איתנים
עם הרמטכ״ל (ייגאל ידיו) ועם רבים מ ראשי
המדינה.
אך מרד־הימאים היה המערכה הגדולה
והממושכת הראשונה שלנו. במשך שבו עות
רבים סיקר העולם הזה את המא בק,
דיווח והסביר. השתתפנו בו גם באו פן
אישי. באחד הלילות נאסרתי, יחד
עם השחקן המנוח ״בומבה״ צור, בשעה
שהדבקתי כרוזים למען הימאים. כאשר
אמרתי בבית־המישפט כי ״טוהר המצפון
הלאומי חשוב מטוהר הקירות״ ,שיבח
אותי נתן אלתרמן פומבית על כך.
במרד־הימאים התגלתה מלוא הריכוזית
והעוצמה של המישטר הבן־גוריוני, שבו
מילא השין־בית (השב״ב) תפקיד פולי טי
מרכזי, שבו באה קבוצת־חחצר של
נאמני־בן־גוריון במקום המוסדות הנבחרים
של המיפלגה, שבו יכול היה ראש־המנד
שלה לתת פקודה ישירה למפקד מקומי של
המישטרה ולהפעיל טרור נגד אזרחים.
כאשר הובאה חלאת־הנמלים מחו״ל כדי
לתפוס את מקומותיהם של ותיקי־הפלמ״ח
שסולקו בכוח מן האוניות, וכאשר גוייסו
ראשי הימאים לצה״ל כפעולת־עונשין, היה
ברור על מה נטוש המאבק.
המאבק התמוטט מול האגרוף הקמוץ
של המישטר. אך בשבילנו היתה זאת רק
ההתחלה. כעבור כמה שנים פתחנו במער כה
נגד אבא חושי ויוסף אלמוגי, הדיק-
טטורים של חיפה, שמילאו תפקיד מר כזי
בשבירת השביתה. במערכה זו שבר נו
את הדיקטטורה העירונית של ״חו־שיסתאך.
מערכה זו הובילה במישרין אל
המאבק הגדול שלנו לטיהור המישטרה
(״פרשת עמוס בן־גוריון״) שהסתיים בחי סול
כל הצמרת שניצחה על שבירודהמרד.
שביתת־הימאים אכן היתד, נקודת-מיפ-
נח במדינה, וג׳אד נאמן עשה עבודה נא מנה
בתיאור פרשה זו.
הי שראלי
גיבור הספר שחיבר כתב הרדיו משה נגבי
הוא שופט כית־המישפט העליון מאיר שמגר,
מי שהיה איש אצ״ד וסירב לשרת
בשר־המישפטים כממשלת בגין, האיש
שהולד מהפכה שהטה כמישפט הישראלי
לגבי השטחים הבכושים.
׳ ותר
ז מני ם
הוא עומד להצטרף אל
שורת המנצזזים היש ראליים
הגדולים. זהו
המוסיקאי הצעיר והבלתי
מוכר עדיין בארץ
דוד שלון, המספר
בראיון
חושפני
על דרכו
לפיסגה.
ח ד שי ם,
ז מי רו תחד שו ת
פרק נוסף בסידרה על תהילתם החולפת של מפורסמי־העבר.
המוסיקאי אלכם וייס, הזמרת טובה פירון
והכדורסלן תנחום כהן־מינץ מספרים על
חייהם היום.
פו ר ח יחדיר
א ת יוסר ל פי ד?
השמועות העקשניות כמיסדרונות השילטון אומרות:
הליכוד אינו מרוצה ממנב״ל רשות השידור
יוסף (טומי) לפיד. מיפלגת השילטון
מבקשת להחליפו כיועצו לענייני
9 0 1 ! 1תיקשורת שד ראש־הממשלה, העיתו־נאי
אורי פורת.
יועץ פורת
רוצים לגייר א ת
ארל ויליאמס!
1—1־!<11111 111 יי—1 11*1
רכה של מיגדל העמק, דויד גרוסמן, בכר גייר
40 מתושבי הצפון, אך הוא אינו
מסתפק בכך: עכשיו הוא רוצה לגייר
את כוכב הכדורסל •טל מבכי תל
אביב, ארל ויליאמם !
הדוגמנית שלומית אמיר גנבה את ההצגה: אופנה לבורים
אהבתם שד חולת הסרטן וחולה הלב: אהבה כצל הסרטן
אשת היהלומן ויו״ר הכנסת טובלים כבריכה: שיגעון שד חורך
מ דו רי ק בו עי ם:
10 500
כמדינה תשקיף .
הנדון — מיפלצת אפריל
אתה והשקל -המדד עלה פי
חשבון עוכר ושב מכתבים תשבץ
הורוסקופ -מזל גדי
עולם קטן — גרמניה, ארגנטינה,
הוואתיקן, הולנד וארצות־הברית
אנשים כעולם אנשים ממסיבה למסיבה
בלונים
יו מן
העולם הזה 2313
בתביעת ישראלי בינה את עופרה
זילברמן, הדוגמנית הגימנזיסטית
כת ה־ 14 כוכבת פורנו. היא עומדת
לתבוע אותו לדין וטוענת
בלהט :״אני
לא כזאת, אני ידדה
טובה :״
אי שי
היינה והשיגעון
ויום ב׳
הישראלי, הבזיון המעופף השחור קולנוע — קן ראסל, הסרט הדני
ודוקטור ז׳יוואגו
שידור
^דריך שידורים כדכוטק נמר של נייר — ר׳
נחמן מברסלב,
דשיאל האמט, עת־מול ומושיק
זה היה העולם הזה שהיה
ספורט
מה הם אומרים -שימעון פרס,
גאולה כהן, שושנה ארבלי־אלמוזלינו,
אמיל נודלה, אייבי נתן ושמואל
פלאטו־שרון
רחל המרחלת
במדינה
בדרום הפרוע
העם
א הגזה ־ על מ׳ ?׳
הימים האחרוגיס שד
1*18 עמדו בסימן השארה :
האס עדיין כפוף
הצבא לשילטון האזרחי ץ
״פרוסיה אינה מדינה שיש לה
בא,״ אמר הרוזן מיראבו, אחד
ראשי המהפיכה הצרפתית .״פדו יה
היא צבא שיש לו מדינה.״
מדינת־ישראל התגאתה תמ־ד
כך שמצבה אינו כזה. היא. ה־מוקרטיה
היחידה במיזרח התי־וך,
והצבא כפוף בה לחלוטין
מרות האזרחית.
לפני שבוע, כאשר המטיר מנ ם
בגין את מטר הגידופים שלו
ל שגריר ארצות־הברית, הוא
תמרמר על כך שהאמריקאים
תייחסים אל ישראל כאילו היתה
רפובליקת־בננות״ .בכינוי זה
גילים לכנות את מדינות אמרי ה
המרכזית, שבהן נתון השיל־ון
במישרין או בעקיפין בידי
צבא.
השבוע ניתן היה לשאול אם
נואר זה אינו מתחיל בכל זאת
התאים גם למדינת־ישראל.
קצינים מחוץ לחוק. יתכן
י הסימן המובהק ביותר לכך
יה טמון דווקא בפרשה קטנה.
במישפט צבאי ממושך, שמשך
:מ תשומת־לב הציבור כולו, נדון
ופקד המישטרה הצבאית, תת־ולוף
ברוך ארבל, למאסר. הוא
ורשע על עבירות שיש עימן
לון: קבלת ש1חד.
השבוע החליט הרמטכ״ל, רב־
1לוף רפאל (״רפול״) איתן, לה דר
את העונש הזה במאסר־על־ננאי.
הוא התעלם מחוות־דעתו
זל הפרקליט הצבאי הראשי, ש־נתנגד
להמתקת העונש.
כבר בעבר הדהים הרמטכ״ל
ות המדינה לא פעם, כאשר המ זיק
את עונשיהם של פושעים.
זך במקרים ההם נגע הדבר ל־
!ושעי־מילחמה, רוצחי אזרחים
שבויים, והדבר התקבל בציבור
:הכרעה אידיאולוגית של הרמט־
:״ל הלאומני, שאינו רואה פסול
בפישעי־מילחמה. לאחרונה גם
דה הרמטכ״ל מונן להחזיר את
לפושע־המילחמה
*רגת״הקצונה
זמפורסם ביותר של ישראל, דני־זל
פינטו, חתנו של האלוף דני
נט. הוא נסוג רק אחרי שדעת־זקהל
התעוררה נגד כוונה זו.
הפעם לא היתה לטוב־ליבו של
זרמטכ״ל שום סיבה אידיאולוגית.
:המתיקו את העונש שהוטל על־ידי
השופטים על קצין בכיר, הכריז
זרמטכ״ל למעשה כי ראשי הצבא
זם בעלי מעמד מייוחד ומייוחס,
יכי גם עבירות כמו לקיחת־שוחד
לא יביאו אותם לבית־הסוהר.
הצבא — או לפחות הקצונה
־,בכירה — קבעה בכך חוק נפ רד
לעצמה. היא הוציאה את עצ מה
ממדינת־החוק הכללית.
זהו סממן אופייני של רפובלי-
קה־בננות דווקא.
קצינים
מעד
לאזרחים.
נחות אישי ויותר חמור היה ענ יין
אחר, שעמד השבוע במרכז
־,חיים הציבוריים בישראל: תוכ נית
האירגון־מחדש של מערכת־
־:ביטחון בידי אריק שרון.
הנושא היה מסובך מאוד, ולא
ניתן לחרוץ דין באופן שיטחי.
בתוכנית כרוכים היבטים מיקצו־עיים,
שיקולים של חיסכון, ועוד.
כרוכים בו גם היבטים אישיים
מאוד, כי אריק שרון היה מעוג־
(המשך בעמוד )9
די סחיטח חגגה
לאורך כל
י י החזיתות.
״יצטרכו להכריז עלינו מילח-
מה !״ הודיעו אנשי ימית. וכדי
שלא יישאר ספק לגבי כוונתם,
פירטו גם מ י צריך להכריז עלי הם
מילחמה :״ישראל או מצ ריים.״
ואילו
אריק שרון הכריז, באותו
יום :״מוטב שהמצרים והאמרי קאים
יידעו ששארית־סיני איננה
בכים שלהם!״
בגין בכסא־הגלגלים: כמו אביו על סוס לבן
אנשי ימית ניסו לסחוט
מהממשלה. הממשלה ניסתה
לסחוט מהאמריקאים ומה־מצרים.
דת־מיפנד,
גורלית, אלא רק תחנה
נוספת בדרך. גישתה של מצריים
עצמה לא תשתנה אחרי ד 25-,ב אפריל
(ראה הנדון).
כד. הכל כטוחים שכך צריך
להיות. כרגע שהסכמה זו
מתערערת, נפתחת הדרך
לתהום.
בשני המיקרים היתה השיטה
זהה: להתנפח, לאיים באלימות,
בסיגנון של ״עיצרו אותי! אני
משוגע !״
אם אכן סכר אריק שרון
כי הצעקות של אנשי־ימית
יעשו רושם על המצרים,
טעה.
כשני המיקרים פזלו העיניים
לעבר התאריך 5 :צ באפריל
.1982
גם בארצות־הברית לא עשו ה דברים
רושם עז. בוושינגטון סב רו
כי המחזה המטורף של המרד
בימית אינו אלא ביום ישראלי
מתוחכם, שבא לעשות רושם על
העולם.
אריק שרון עצמו עזר, בדבריו,
להגביר סברה זו. איש לא האמין
ברצינות שקומץ של מתנחלים אלי מים
שוחרי־בצע יוכלו לעצור את
הנסיגה. חוסר־האונים של ממשלת־ישראל
כלפיהם לא עורר אמון.
השעון תיקתק.
ה אגו
של א רי ק
ך * חתן העיקרי של השימוזה
י • הצפוייה היה דווקא רגוע ל גמרי.
המצרים היו בטוחים לחלו
האיש
שהכריז לא מכבר על
״מיזכר־ההבנה״ האיסטראטגי כעל
הישג היסטורי, ושזקף הישג זה
על חשבונו האישי, הכריז השבוע
כי היה צורך לספח את הגולן ל אלתר
כדי לסכל מזימה אמריקאית
להחזיר את ישראל לגבולות ד,־4
ביוני . 1967 לאחר מכן הכריז כי
גם הנסיגה מסיני אינה מונחת ב כיסם
של האמריקאים. המסקנה :
מי שאינו מעניק לאריק שרון את
הכבוד הראוי לו, לדעתו, מסתכן
בצרות.
יתכן שמסר זה נקלט, ויתכן
שלא. אך לא היה לכך קשר ל מאורעות
ימית.
מה שקרה, קורה ויקרה
כימית הוא עניין ישראלי
פנימי. אין דו קשר עם יחסי
ישראל עם האמריקאים
השבוע ראה לפניו כל קורא-
עיתונים וצופה-טלוויזיה את התמד
נד, הבאה:
• קכוצה של אזרחים —
חלקם קנאים מטורפים, חלקם
סחטנים ציניים שפניהם
לכצע-כסף — הוציאה את
עצמה כגלוי אל מחוץ לחוק.
הדרום הפרוע הפך העתק מודר־ני
של המערב הפרוע, כפי שהיה
קיים רק באגדה• פורעי־החוק פל שו
לבתים לא־להם, תפסו את רכוש
הציבור, שרפו מיבנים ומישרדי-
שילטון, התכוננו לנתק את העיר
ימית ולמנוע כל כניסה אליה, איי־
מז ראח אפריד.׳
טין כי ישראל תיסוג בזמן ובדיי קנות.
היתה
לביטחונם סיבה טובה. הם
ידעו שאם מנחם בגין יפר את
חוזה־השלום ברגע האחרון, הוא
יציג את עצמו ככסיל בעיני ה ציבור
הישראלי, וכמטורף בעיני
העולם. מהבחינה הישראלית, ייר אה
אז בגין כאדם שהחזיר את
רוב רובו של הצי־האי סיני, מבלי
לקבל תמורה כלשהי, שהרי ב־מיקרה
זה ימותו השלום, הנורמ ליזציה
והרגיעה בגבול־הדרום ב עת
ובעונה אחת. ואילו מהבחינה
העולמית ייראה אז בגין במצורע
שלא יבוא עוד בחברה הגונה, ו־שחתימתו
שווה כקליפת־השום. מ הבחינה
הערבית יהיה זה סופו של
כל נסיון להשיג שלום עם ישר אל,
כי איש לא ייחס עוד ערך
כלשהו לחתימה ישראלית.
משום כך לא דאגו המצרים.
אין הם או,הכיס את
כגין, אך הם מככדים אותו.
הם היו משוכנעים השכוע
כי כגין, וגם אריק שרון,
יעמדו כדייקנות בדוח־הז
מנים.
המצרים לא התרגשו. הם לא
ראו בתאריך ה־ 25 באפריל נקו
הדבר
נראה כנסיון ילדותי להגיד
לעולם :״תראו כמה קשה לפרק
את ההתנחלות בימית. קל וחומר
שלא תהיה כל אפשרות לפרק את
ההתנחלות בגדה המערבית.״
המשבר בין ממשלות ישראל ו־ארצות־הברית
התנהל בלי כל קשר
למאורעות־ימית. בשני הצדדים
גברה הנטייה לצמצם אותו ולהת גבר
עליו. ממשלת־ישראל רצתה
לשדל את האמריקאים להטיל וטו
על כל נסיון במועצת־הביטחון
להטיל סאנקציות על ישראל. ו אילו
לממשלת־רגן אץ כל עניין
לריב עם ממשלת־בגין. בתגובתה
החריפה על סיפוח־הגולן יצאה
וושינגטון כדי חובה כלפי הערבים,
ועכשיו היא מעוניינת להחזיר את
יחסיה עם ממשלת״בגין לפסים
נורמליים.
לתרגיל־הסחיטה של אריק שרון
היתה רק הצלחה אחת: יתכן כי
הצליח לשכנע את האמריקאים כי
לא כדאי לזלזל בו אישית.
בתרגילי!־ השונים בשבו־עיים
האחרונים אותת להם
בצורה ברורה :״אם לא
תפייסו אותי, אני יכול לעשות
לכם צרות. הרבה
צרות :׳׳
ד/או המצרים. יש לו קשר
רב מאוד לעתיד המישטר
כישראל עצמה.
ה ד רו ס הפרו ע
מ ש תו ל ל
ר* י בימית הולך ומתגבש מצב
~ שלא היה לו אח ורע בתול דות
ישראל, מאז שהטביע דויד
בן־גוריון את אלטליש.
מדינת־החוק
בגלוי.
מתמוטטת
בכל התהפוכות שעברו על יש ראל
ב־ 33 שנותיה, שבהן לו חסרו
משברים חמורים, היה קיים תמיד
ביטחון באשיות המישטר: הצבא
נשמע למרות האזרחית, הסמכות
של בית־המישפט עומדת מעל לכל,
המישטרה מפעילה את החוק.
הביטחון המוחלט הזה הולך ו מתערער
בימים אלה. ההשלכות של
תהליך זה על עתיד המדינה עלו לות
להיות הרות־אסון. יש ער כים
שאי־אפשר לבנותם מחדש,
אחרי שנשברו, ולוא רק פעם אחת.
הדמוקרטיה ושילטון־החוק
מבוססים, בסופו של דפר,
על הסכמה פסיכולוגית בל
על הצבא והמישטרה, הודיעו
על כוונתם לנתק את הכביש ה ראשי
למצריים, חפרו שוחות, הקי מו
ביצורים, איימו על שרים ב־מישפט־לינץ׳.
מאות
אנשים עברו מדי יום
ביומו עבירות חמורות. אילו הם
היו ערבים בשטחים הכבושים, הי תד,
התאגדותם נחשבת כאירגון
עויין, וכל המעורבים היו מועמ דים
למישפט צבאי, נדונים לשנים
ארוכות של מאסר, אחרי שהיו
סופגים מנה גדושה של מכות.
אילו היו פושעים יהודיים מן
המניין במדינת־ישראל, היו נעצ רים
מייד, מוכים, נשלחים לכלא.
ואילו מתנחלי ימית היו גיבורים
בעיני עצמם ובעיני ידידיהם ה רבים.
הם הכריזו מילחמה על מט־שלת־ישראל,
העליבו אותה, לעגו
לה, איימו עליה, הציגו לה אול טימטום.
ועזות־מיצחם
ביטחונם־העצמי
גברו
מדי יום, ככל שנוכחו לדעת
כי הממשלה עומדת מולם חסרת-
אונים.
• היועץ המישפטי לממשלה
הודיע כי אינו יכול
לפעול נגדם, מאחר שסמכויותיו
מוגבלות לשטח יש־
ראל (כגבולות ה* 4ביוגי,
כתוספת ירושלים המיזרחית
והגולן).
אין לו סמכויות בשטחים המוח זקים,
הכפופים על פי החוק הלאו מי
והבינלאומי למימשל צבאי.
• המישטרה לא התערבה.
השר
הממונה עליה, שר־הפנים
יוסף בורג, לא חלם לתת לה פקו-
את עצמם כשודדי הקופה הצי בורית.
הם החזיקו את המדינה
כולה כבת־ערובה, כדי לסחוט כו פר
שמן. ההתנחלות כולה הוצגה
כזונה בשוק, הלוחמת בגידופים
על גודל האתנן. הקנאים הלאו מניים
לא ראו זאת בעין טובה.
אך הם הכינו בי מבחינה
מעשית מועילה הסחטנות
של אנשי-ימית להגברת ההיסטריה
הלאומנית וליצי
תאוות־הבצע ותאוות־הסינווו
משתוללות 11בצו זו
דה כזאת, שהיתה חושפת אותו
אישית להתקפה מצד השוליים ה מטורפים
של המדינה, וביכללם,
חלק ניכר מבוחרי מיפלגתו שלו.
• הצבא הודיע, למעשה,
על סירובו להתערב.
הרמטכ״ל אמר זאת כימעט ב מילים
מפורשות, כשביטא את ה־תיקווה
שיהודים לא יצטרכו ל הילחם
ביהודים. אין זה סוד כי
רפאל (״רפול״) איתן הוא אוהד
נלהב של גוש־אמונים. הדבר לא
היה בגדר סוד גם כאשר התמנה
על־ידי עזר וייצמן לתפקידו הרם,
והוא לא הסתיר זאת מאז.
השבוע הודיע סגן ראש־המנד
שלה, שימחה ארליך, בישיבת ה ממשלה
הודעה מזעזעת: שאלוף
פיקוד־הדרום, דן שומרון, מסר
לו שלא יוכל לערוב לביטחונו
האישי, אם ייכנס לעיר ימית.
מאז קום המדינה לא העז
מפקד צבאי להודיע הודעה
כזאת לחבר־הממשדה, ועל
אחת כמה וכמה ל־טר הממלא
את תפקיד ראש־הממשלה.
הדבר
גובל במרד הצבא בסמכות
האזרחית, על דעת הרמטכ״ל ושר־הביטחון.
נוצר מצב מחריד בהשלכותיו:
כמשך ימים
ושבועות אין איש ואין כוח
רת מצב של תוהו־וכוהו. הם
קיוו כי המערבולת תגבר
עד כי לא תהיה אפשרות
מעשית לבצע את הנסיגה,
מפני שהמישמעת הצבאית
תתמוטט והמערכת השיל
טונית תתערער.
על העגלה הזאת עלו הטרמפיס טים,
מסוגו של הרב שלמה גורן
ושאר שוחרי-פירסומת ורודפי-
קאריירה, שראו במהומה הכללית
כר נרחב לעשיית שלל אישי.
אריק: מ ל כו ד ת
ו סי כוי
רי ערכת־ הסיכות
השניה הי
תה אישית.
מנחם בגין נעלם, לפחות זמנית,
מן הבימה.
היו שסברו כי השתמש במצבו
הגופני כבתירוץ כדי לחמוק סן
הצרות ולהשאיר את האחריות ל-
פינוי־סיני בידי אחרים.
היו שהאמינו כי בריאותו
של מנחם בגין אכן מוציאה
אותו מדי פעם מכלל פעולה,
וכי כראש המדינה עומד
עתה אדם העלול לחדול מלתפקד
כמשך תקופות ארוכות
כשעות־משכר.
שרון ופוחדים מפניו, הם שמחו
לאידו. אריק, כך סברו, לא יוכל
להתחמק מן האחריות, והוא יצטרך
לעשות מעשים שישניאו אותו לנ צח
על המחנה הלאומני, המהווה
את הבסיס האלקטורלי והפוליטי
הפוטנציאלי שלו, ושבילעדיו לא
יוכל להשיג את יעדיו האישיים.
אריק שרון לא חלם להסתבך
במלכודת זו.
לכן הטיף לתורה משלו: להת עלם
מפריעת החוק, להניח למת נחלים
לבצע כל עבירה שתעלה
על דעתם, ולהמתין עד לרגע ה אחרון.
אז, בסוף מארס, יופעל
צה״ל לסילוק אחרוני המתנחלים.
אריק רמז כי לדעתו יימאס המצב
על המתנחלים עצמם לפני כן, והם
יפנו את החבל מרצון. הוא גם
שה סדר״ .כהעדר מנהיגותו
של בגין, יהיה רק מועמד
אחד לתפקיד זה: אריק
שרון עצמו.
מקהלהע טו פ ת
__ ש חורין
ף שעה שנערך במרכז הבי ,מה
המאבק בין הממשלה וה מתנחלים
— כלומר, בין הימין ה קיצוני
ובין הימין היותר־קיצוני —
כאילו נעלמו כל שאר הכוחות ב מדינה.
לכל היותר שימשו כמק הלה
בטרגדיה יוונית, העומדת ב אחורי
הבימה, כשהיא עטופה שחו רין,
ומשמיעה מוסיקת־רקע של
אנחות.
הביס אותה ברוב של עשרה —
57 קולות נגד .47
בוושינגטון, כקאהיר ובבירות
אחרות היתה המסקנה :
מעמדו של בגין התחזק כמשך
השבוע. הוא שולט כמצב.
לאותו רגע התלחשו במיס־דרונות
הממשלות כי ממשלת־בגין
עומדת ליפול, וכי תיערכנה בחי רות
חדשות. אחרי הצבעת־האמון
השתתקו לחשושים אלה.
: 1982ה אנ ר כי ה
הגו ברת
^ ך נראה המצב ערב ראש ״
השנה : 1982
11111111) 111111111111X1*111
במדינה המוכנים והמסוגלים
להפעיל את החוק בלפי
קכוצת-אזרהים מתפרעת. גם
אם יחוסל מצב זה, לא
יישכח הלקח: שילטון•
החוק כישראל עומד על כר-
עי־תרנגולת. מה שקרה אתמול,
לגבי ימית, יכול לקרות
מחר כמדינה כולה, אם
תהיינה הנסיכות דומות.
מ דינ ה
כבת־ ע רו ב ה
יך נוצר
מצב כזה?
> גרם לו?
למעשה פעלו השבוע שתי מער־כות־סיבות
שונות, שהשתלבו זו
בזו.
המערכת האחת היתה
אידיאולוגית. המתפרעים כימית
נהנים מגיבוי מצד כל
אויכי השלום, שוחרי ארץ־
ישראל השלמה, הקנאים הלאומניים,
החילוניים וה דתיים,
והטרמפיסטים למיניהם.
״התנועה
לעצירת הנסיגה״ לא
היתה מאושרת מכמה טכסיסים של
מתנחלי־ימית. תושבי העיר הציגו
בהעדרו של בגין נוצר חלל ריק
בראש המדינה. ממשלת־ישראל
התפרקה לשני מחנות. המחנה ה אחד
כולל את כל העסקנים־השרים,
שלכל אחת מהם יש רק מטרה
אחת: שלא להסתבך.
המחנה השני ׳מורכב כולו
מאיש אחד, שיש לו מטרה
פוליטית מרחיקדרלכת הרבה
יותר: אריק שרון.
שימחה ארליך, יוסף בורג וחב ריהם
נאחזו בפאניקה, כשעלה על
דעתם שהם עלולים להיחשף ולמ צוא
לפתע את עצמם במצב שבו
יצטרכו ליטול על עצמם אחריות
למעשה שאנשי ארץ־ישראל ה שלמה
יראו בו בגידה. איש לא
רצה לריב עם הלאומנים הקיצו ניים,
ההולכים עתה אימים על
המדינה. מה גם שלא התגבש שום
מחנה נגדי של שוחרי־שלום, ש יכול
היה לשמש כמישענת.
לכן שמחו השרים לנובח
חוות־הדעת החד-משמעית
של היועץ המישפטי לממשלה,
שקבע כי האחריות
למתרחש כחבל ימית מוטלת
כל־כולה על שר־הכי
טחון.
מכיוון שכולם שונאים את אריק
רמז כי יוכל לשכנע את אנשי
גוש־אמונים להסכים לנסיגה בלי
אלימות.
כמו רוב התיאוריות של אריק
שרון נראתה גם זו כסבירה. וכמו
רוב התיאוריות שלו, תלוייה גם
זו על בלימה.
ס פי ראלה
של אלי מו ת
המערך חדל למעשה מלהתקיים
ככוח פוליטי רציני. מצבו הגופני
של מזכ״ל מיפלגת־העבודה, חיים
בר־לב, שדידה על קביים, סימל
לעיני כל את מצב מחנהו כולו.
בשולי השוליים המטירו כמה
ח״כים קומוניקאטים על אמצעי-
התיקשורת.
שום כוח ציבורי לא התייצב
מול פני הממשלה או
מול המתנחלים.
סיפוח־הגולן הטיל אור חיוור על
מצב זה. במהלומת-הבזק שלו, כש הוא
רוכב על כסא־הגלגלים שלו
כמו אביר על סוס לבן, כפה בגין
את רצונו על המדינה כולה. האו פוזיציה
התנהגה בצורה אומללה
ומגוחכת.
^ ריעת־החוק יוצרת דינאמי •
-קה משלה. המתנחלים ^ינם מת כוננים
להטיל מצור על עצמם ול שבת
בחיבוק ידיים. אם לא ישיגו
את שלהם בדרך זו, יפרצו החוצה,
ינתקו את כבישי הארץ ויביאו
להסלמה אלימה גוברת והולכת.
בעזרת ידידיהם הם יוכלו ליצור
אנארכיה, שתתפשט ותלך. במצב
כזה תגבר ההתחרות בקרב ה חוגים
הלאומניים, והקיצוניים יג ברו
על הפחות־קיצוניים, ותיווצר
ספיראלה של אלימות והפרת־חוק.
התוצאה היתד, שבגין השיג ל מעשהו
61 קולות בכנסת. אף ש דיבר
אחר־כך על ״רוב של שני
שלישים״ ,היה ברור לכל בעולם
כי 59 חברי־כנסת הצביעו נגד
הסיפוח — אם ברגליהם, אם ב ידיהם.
יתכן
כי אריק עצמו שמח
לקראת אפשרות זו, מתוך
תיקווה שאז תישמע הקריאה
ל,,מנהיג חזק״ ,ש״יקח
את העניינים כידיים י׳ ו״יע־
השבוע תוקן המצב לטובת בגין,
באדיבותה של האופוזיציה העגו מה.
תנועת־שינוי הגישה הצעת
אי-אימון, המערך הצטרף אליה.
בגין, שוב על כסא־הגלגלים שלו,
• 1 המרד ולבש
אלים
בדרום הפרוע הלך והתגבר
של המתנחלים והלאומנים,
בהדרגה צורה של מרד
ומזויין.
!• מולו עמדה הממשלה חסרת־אונים,
כאשר הזרועות המופקדות
על קיום הביטחון והדמוקרטיה מו כנות
לשמוט את תפקידן זה.
; האופוזיציה הרישמית היתד,
חסרת־אונים ואובדת־עצות אף יו תר
מאשר הממשלה, ולא יכלה
לזכות אלא בבוז מוצדק מצד ה ציבור.
מחנה השלום והדמוקרטיה
לא התאושש מן המכה הנוראה ש הציבור
הנחית עליו ביום הבחירות.
ה סו ף :
דיקט טו ר ה
ין זה מצב סטאטי. ככל ש*
י מתקרב התאריך הגורלי —
ה־ 25 באפריל — 1982 עלולות כל
התופעות האלה להחריף. הדינא מיקה
של ההתפרקות עלולה להביא
לאנרכיה. ואחרי האנארכיה או רבת
— תמיד — הדיקטטורה.
1 1 7־ : 1 1
הא יתמוטט העול ב חו דשאפ רי ל?
^ מונת עתידו של הישראלי המצוי
י — -החל בחבר־הממשלה וכלה בריוכל
.בשוק — מחולקת עתה לשתי תקופות:
ל״א וא״א. לאמור: לפני אפריל 1982ו אחרי
אפריל . 1982
לפני דד 25 באפריל 1982 אפשר (ואולי
גם צריך) לבקר במצריים, לספח את הגולן״
לעשות דברים נוראים בגדה וברצועה, לפ לוש
ללבנון, לדפוק את האמריקאים, לשגע
את הרוסים, לראות את עתיקות אבו־סימבל.
כי עד ה־ 25 באפריל 1982 חוסני מובארב
יהיה בסדר. הוא יתאפק. הוא לא יגיב.
הוא לא ועשה דבר אשר יקלקל את נסיגת
ישראל משארית־סיני.
אחרי אפריל 1982 הכל יהיה אחרת.
אי־אפשר יהיה לבקר במצריים. הנורמליז ציה
תיעלם כלא־היתה. כל צעד ישראלי
ייתקל בהתנגדות נמרצת של חוסני מובא-
רב, אשר ירצה להתחבב מחדש, ובכל
מחיר, על שאר הערבים.
כקיצור: כסוף אפריד יחשך
מחדש העולם, שהואר כאור גדוד
כאשר כיקר אנוור אד־סאדאת כ־ירושדים.
טיסה
ובשעות של נהיגה. אך המרחק ה פסיכולוגי
עדיין נמדד בשנות־אור — גם
בתום השנה הרביעית מאז ביקורו של
אל־סאדאת הבלתי־נשכח.
£ו מר אותו מנהיג מצרי :״השלום
י י הוא שלנו. הוא פרי יוזמתנו. הוא
תוצרת מצריים. מעמדנו, יוקרתנו, ה-
האינטרסים שלנו קשורים בשלום זה. כל
עוד נמשך התהליך, היוזמה בידינו.״
אילו היתד, מצריים מבטלת מחר את
השלום ישלה עם ישראל, לא היה נעלם
הצורך ביוזמת־שלום ישראלית— ערבית.
העולם היה מחפש בקדחתנות יחמת־שלום
אחרת. מישהו אחר — סעודי? פלסטיני?
סובייטי? — היה פורץ אל ׳תוך החלל
הריק ומפתח יוזמה חדשה. מצריים היתד,
נדחקת הצידה, או החוצה.
כך היה נשמט מידי מצריים
אחד היתרונות החשוכים כיותר
שיש לה כיום — יתרון מדיני,
דיפלומטי, פסיכולוגי.
א 9זי
המצרים, בניגוד לישראלים, אינם סבו רים
כי אפשר לצפצף על דעת־הקהל ה עולמית.
הם עם עתיק מאוד ומנוסה מאוד.
הם יודעים כי יש ערך ממשי לאה,דתה של
דעת־הקהל העולמית, ערך שניתן לתרגמו
לשפת ההישגים המדיניים והכלכליים.
למה להם לוותר על כך ץ
ך • פיכה השלישית שונה בעיקרה•
• היא שייכת לאופי המצרי.
מצריים היא מדינה יציבה — אולי ה מדינה
היציבה בעולם.
כמשך 8000 השנים האחרונות
לא היו כמצריים שינויים דראסטיים.
וגם לא כשלושים השנים
האחרונות.
מאז ראשית המאה היו למצריים, בסך
הכל, שני מלכים (פואד ופארוק) ושלושה
נשיאים (גמאל עבד־אל־נאצר, אל-סאדאת
ומובארב) .היתר, בה רק הפיכה אחת (ב יולי
,)1952 וגם זו היתד, שקטה, ולא
נשפכה בה אף טיפה אחת של דם. המלך
מנחם בגין מאמין בכך, ועל כן מיהר
לספח את הגולן. הרוכל בשוק מאמין בכך,
ועל כן הוא ממהר להצטרף ׳לסיור מודרך
בקאהיר. הציבור כולו מאמין בכך.
ישדאלי־ממצוי יותר מכל סיבה אחרת.
״מה יכולנו לעשות אילו וי־תרנו
על דרך השלום שאל המנהיג
המצרי. והשיב כפשטות כנה :
״אין לנו משאבים למילהמה.׳׳
מסוכן מאוד להאמין — כפי שמאמינים
ישראלים רבים — כי זאת היתד, הסיבה
היחידה ליוזמת אל־סאדאת. הנחה כוזבת
זו עלולה להוביל למסקנות כוזבות.
אך העובדה הכסיסית נכונה.
מצריים חי,א ארץ עניה. אין לה
כסף למילחמה.
עם מילחמתי יכול להתלהב למילחמיה
גם כשאין לו האמצעים לבך. אבל כל
מי שהיה אף יום אחד במצריים יודע כי
המצרים רחוקים מאוד מלהיות עם מילחנד
תי. ד,ם יילחמו אם ׳אין להם ברירה, אם
זהו עניין של קיום או כבוד. אך הם לא
יילחמו סתם כך, לשם תענוג, כשיש דרך
סבירה של שלום.
ההחלטה היסודית לעבור לדרך השלום
לא היתד, החלטה של איש אחד, וגם לא
החלטה של איש אחד וסגנו־יורשו. היתד,
זאת החלטה עמוקה של עם הרוצה ׳לשקם
את עצמו, לנטוש את נתיב ההרפתקות
הכושלות וחסרות־ד,תוחלת, ולהתמסר ל בניינה
של ארצו העתיקה.
הוא לא יוותר עד כך.
אך אין ככך כל ממש.
יקרתי השכוע במצריים, כדי לב דוק
את הצד המצרי של תסביך-אפ-
י 6גכי המצרי המצוי -המנהיג ו-
€המונהג, הישר והזבן בשוק — שום
דבר חשוב לא יקרה באפריל.
הישראלים יסתלקו משארית האדמה ו,
מצרית. זה טוב.
ריל.
לא מצאתי אותו. אין תסכיך־
אפריל מצרי. זוהי תופעה ישראלית
מוכהקת וכלעדית.
זה יהיה סימן־דרך. אך לא יותר
מזה.
דיברתי עם כמה מראשי המישטר. חשוב
יותר: דיברתי עם כמה מאות מצרים —
בבית, ברחוב, בשוק, במיסגד, במישרד
הממשלתי. יצאתי מקאהיר וביקרתי באחת
מערי־הישדה של מצריים (פורט־סעיד).
המציאות לא תשתנה. היא תימשך.
כל הגורמים שהביאו־ לשלום ימשיכו ל התקיים
ולהשפיע.
מצריים תרצה להתקרב בחזרה אל ה עולם
הערבי. בהחלט כן. אך היא לא
תעשיה זאת במחיר הוויתור על השלום.
הנורמליזציה קיימת. מזג־ד,אוויר של ה נורמליזציה
— חמימות, קרירות, שרב,
סערה — יושפע על־ידי המאורעות.
לא מצאתי שריד וזכר לאותה
מיפלצת גוראה של אפריל.
בוודאי, מצרים מתוחכמים מודעים לכך,
כי משהו ישתנה באפריל. סיני כולה
תחזור. מצריים תוכל להצביע בגאווה על
כך שכל שיטחה הלאומי הוחזר לה ב־דרכי־שלום.
ייפתח פרק חדש.
אך שינוי מהותי 1לא.
מדוע? האם מפני שהמצרים דבקים ב התחייבויותיהם׳
יקרה אשר יקרה?
מצרים רבים מסתפקים בתשובה זו. זהו
עניין של כבוד. יש לנו כבוד. הבטחנו.
מצרים מתוחכמים יותר — וארץ־היאור
מלאה באנשים מתוחכמים, שבהשוואה
אליהם נראים אנשי־הצמרת הישראלים ב איכרים
מגושמים — יחזרו על נימוק זה,
בחיוך עדין, אך יוסיפו מייד נימוקים
מוצקים יותר.
לא רק הככוד המצרי אומר כך.
גם האינטרס המצרי אומר כך.
חד המצרים המתוחכמים ביותר,
׳ * שמילא תפקיד חשוב בתהליך השלום,
פירט באוזני ארבע סיבות כבדות־מישקל
להפרכת החששות של הישראלים.
הן מעורות עמוק כאופי המצרי,
כמציאות המצרית וכאינטרסים
המצריים.
כשהדברים נאמרים על גדת הנילוס,
לאור השמש המצרית החורפית הנעימה,
במרחק של כמה מאות מטרים מארונות־הקבורה
המוזהבים של הפרעונים, בלילה
של עיר־המיליונים המשמשת גם עתה כ צומת
לנתיבותיהן של 21 מדינות־ערב —
הם נראים כימעט כמובנים מאליהם.
חוששני שיש להם צליל אחר כאשר
חוזרים עליהם בשפת־ימד, של תל־אביב,
לאורה של אותה שמש חורפית נעימה.
יש מרחק עצום כין קאהיר ותל־אכיכ.
המרחק
הגיאוגרפי נמדד בדקות של
בגין מחבק א ת בוטרוט־ע׳אלי: מה זה נורמלי!
יש חוקרים הסבורים כי אחד הגורמים
החשובים ביותר, שר,ינחו את אל־סאדאית
ערב יוזמתו ההיסטורית, היה דומה. אז
התגבשה יוזמת־שלום אמריקאית־סוביי-
טית, ישבה לא נועד למצריים אלא תפקיד
צדדי ומישני. דובר על חידוש וועידת־דנבה,
על הזמנת מישלדזת פלסטינית ב־מיסגרת
של מישלחת כלל־ערבית. פורס מה
הצהרה משותפת שיל וושינגטון ו־מוסקבה.
נוצר מצב שבו היו סוריה וירדן,
ואולי גם אש״ף, ממלאים תפקיד חשוב. י
ביקורו של אל־סאדאת קבר בדלילה את
כל היוזמות האלה. היוזמה עברה לקאהיר,
ומאז ממלאת מצריים תפקיד מרכזי מאוד
על הבימה המדינית העולמית.
דמה דה לוותר עד כ ך!
ך* סיכה השניה
קשורה, במידודמה,
• י בראשונה.
מצריים נהנית כעת מיוקרה
עצומה כעולם.
היא המדינה האחראית. החכמה. הנבונה.
השקולה. שוחרת־השלום. המציאותית.
כך מתייחסים אליה בבירות אירופה. כך
מתייחסים אליה בארצות־הברית.
בהשוואה אליה, כל המדינות הערביות
האחרות (ואפשר להוסיף את השם ש המנהיג
המצרי דילג עליו ברוב אדיבותו:
גם ישראל) נראות כמדינות הפכפכות,
בלתי־רציניות, בלתי־מסובדות, בלתי־שקו־לות
ואולי גם קצת מטורפות.
עלה לספינת־ד״שעשועים שלו ׳והפליג ל אירופה
— וזה היה זה.
בדור האחרון היו !ברוב ארצות המרחב
תהפוכות קיצוניות, מהפכות צבאיות, זעזו עים
ללא־ספור. שום דבר כזה לא קרה
במצריים. וגם כאשר נרצח אל־סאדאת,
נמשכו החיים בשקט מדהים. הכל נמשך,
כאילו לא יקרה דבר. כאילו התחלפו ה נשיאים
בדרך השיגרתית ביותר שבעולם.
נשיא הלך, סגנו בא במקומו — וזהו זה.
השמרנות המוצקה, הטכועה כה
עמוק כאופי המצרי, ושגם האורח
הזר נתקל כה על כל צעד ושעל
כמצריים — שמרנות מרשימה.
ולפעמים גם מרגיזה — זוהי עוב
דה פוליטית.
זירע־השלום נבט^בתודעה המצרית ב משך
שנים רבות. לולא כן, לא היה העם
מקבל בהסכמה כד, עמוקה וטוטאלית את
הקו של אל־סאדאת.
מי שהתנגד להסכמי קמפ-דייוויד ממשיך
להתנגד להם. אך התנגדות זו קיימת ב חוגים
מצומצמים, באינטליגנציה, אצל
בעלי המיקצועות החופשיים, בקרב הקנ אים
הדתיים.
אין לה זכר כרחום, כמגעים
אישיים, כמיפגש הכלתי־אמצעי
כין ישראלים ומצרים.
יי* סיכה הרכיעית ׳ היא פרוזאית
י מאוד. יתכן שהיא תשכנע את ה־
והרי זהו עצם טיכה של נורמליזציה
— שטיבה ייקכע כאופן
נורמלי.
משמע: אם התנהגות הישראלים תמצא
חן בעוני המצרים, היחסים יהיו חמים יו תר.
אם ההתנהגות לא תמצא חן, יהיו ה יחסים
קרירים יותר. הוא הדין בצד ה ישראלי.
ה נורמלי.
^ הי המסקנה ץ
1אם ישאל אותי ישראלי :״האם צרי כים
לרוץ ולבקר במצריים, מפני שהדלת
תיסגר ברעש גדול בסוף אפריל? 1982״ -י-
אומר לו :״יש לך זמן. תוכל לבקר גם
במאי. וביוני. וביולי. ובשינה הבאה.״
אם ישאל אותי עסקן ישראלי :״ובכן,
אפשר לעשות את הכל? המצרים יתאפקו
ויבלעו תמיד אומר לו :״המצרים
הם עם סבלני מאוד. אך לא כדאי לירוק
להם בפרצוף. פעם־פעמיים הם יעמידו
פנים שזה גשם ,׳מתוך חוכמה וסבלנות,
כפי שאדם מבוגר מתנגד כלפי ילד תיוקפ־ני.
אך גם הסבלנות המושלמת ביותר
עלולה להתפקע מפעם לפעם.״
וכעיקר: התאריך של אפריל
1982 אינו דרמתי כיחסי ישראל
מצריים.
הדף יתהפך. יתחיל פרק חדש. בעיות
חדשות תדרושנה תשובות חדשות.
אך כד עוד ננהג אנחנו כמדינה
נורמלית פחות או יותר, שפויי;,
פהות או יותר, סכירה פחות או
יותר — יימשך הכל כסידרו.
זה תלוי בנו.
קפה נמס עלית בגרגרים.ספלנדיד.
כך שותים היום קפה נמס בעולם.
בעולם, ספלנדיד -פירושו נהדר.
כזה הוא קפה נמס עלי ת בגרגרים.
הטעם שלו-ספלנדיד.
הניחוח שלו־ספלנדיד.
וכל גרגר נותן לך 100:4קפה טהור.
מי שנתן לו א ת השם ספלנדיד
מבין בקפה.
טוב לי עם קפה ספלנדיד
הקרובות לראשות עיריית רמת־גן.
ראש־העירייה הנוכחי, הד״ר ישראל פלד, אינו
מקובל על מרבית אנשי־חרות בליכוד, הזוכרים
עדיין דברים שאמר בעבר על מצב־בריאותו של
ראש־הממשלה, מנחם בגין, והשפעת הדבר על
תיפקוד הממשלה. פלד מודע למצבו, ומתכונן
להתמודד ברשימה אישית.
את הפנייה למט מנסה לטרפד ח״ב־הליברלים
לשעבר, משה מירון, המבקש גם הוא להיות מועמד
לראשות העירייה מטעם הליכוד.
הליכוד משחדט
על עדב—הראיונות
ערב־ראיונות חדש במלון זן בתל־אביב, שייפתח
ביום השישי הקרוב על־ידי ח״כ חרות מיכה רייסר,
יחזק את אחיזת הליכוד בתחום זה.
רייסר מנסה בדרך זו להחיות את מועדת היקב,
שפעל רק פעם אחת בבית אסיה, ושהתפרק אחרי
ששותפו של רייסר, איש־העסקים מיקי אלבין,
פרש. רייסד גייס למשימה את עיתונאי ידיעות
אחרונות, אריה אבנרי, שינחה את הערבים
באופן קבוע.
המראיין השני באיזור בתי־המלון של תל־אביב,
איתן מציג, עובד עבור רשת־המלונות של חיים
שיף, איש תנועת־החרות, המאשר את זהות
המרואיינים מראש.
בדאיווו הפיתוח בארץ
האלוף אלמוג -
-יותר מבא־רובה
מועמד בחיפה?
מנתונים העומדים להתפרסם בקרוב מתברר כי
כדאיות הפיתוח התעשייתי בארץ גבוהה מזו
המקובלת מבאירופה.
בארץ מופנים 460/מכלל ההשקעות בפיתוח מוצרי
תעשייה חדשים למוצרים המוכיחים את עצמם, בסוף
תהליך הפיתוח, ככדאיים לייצור.
במה חכרי־כנסת ושר מטעם הליכוד, וגם
כמה עסקנים מקומיים של הליכוד בחיפה,
פנו לאחרונה למפקד חיל־הים, האלון?
זאב אלמוג, כהצעה להתמודד בבחירות
המוניציפאליות הקרובות על ראשות
עיריית חיפה מטעם הליכוד.
עסקני הליכוד סבורים כי האלוף יוכל לגבור ללא קושי
על ראש העירייה האפור מטעם המערך, אריה גוראל.
בליכוד מייחסים חשיבות רבה למערכה על ראשות
העיר של ״חיפה האדומה״.
תנודות בבורסה
בינואר ובאפריל
בבורסה התל־אכיכית מעריכים כי
לקראת ה־ 5בינואר יהיו תנודות
חריפות כשערי המניות החופ׳טיות.
כתאריך זה עתידה מועצת־הביטחון
של האו״ם לדון כהטלת סנקציות על
ישראל, כעיקכות סיפוח הגולן.
כחודשים האחרונים הוכח בכורסה
כי למאורעות פוליטיים יש השפעה
חזקה על המיסחר כמניות החופשיות
(לא מניות הבנקים) .המיסחר במניות
אלה מהווה כ־ס/י< 30 מכלל המיטהר
כמניות בכורסה, וכמידה רכה יש בו
יסוד ספקולטיבי.
מסיכה זו, מעריכים גם בי לקראת
סוף אפריל — מועד פינויו •טל הכד
יסית — יהיו תנודות חריפות כשערי
מניות אלה.
מתיחות ב! ועמיד
1בן־מאיד
כשבועות האחרונים כועס שר־החוץ יצחק
שמיר על סגנו, יהודה ק״מאיר. ח ׳׳כ
המפד״ל ממהר להגיע אל אמצעי־התיקשורת
ככל פעם שהללו מבקשים את תגובת
מישרד־החוץ, ושר־החוץ אינו מרוצה
מתאוות הפירסום של סגנו.
דו מט ־ דפוליטיקה?
האלוף דני מט העומד לפשוט את המדים, קיבל
לאחרונה כמה פניות מאנשי הליכוד, שהציעו לו
להשתלב בחיים הפוליטיים.
ההצעה הרצינית כיותר שקיכל היתה
להיות מועמד מטעם הליכוד בבחירות
שיעור זה גבוה פי שניים ויותר מזה
המקובל כאירופה.
״מעריב״ מאיים
על ״הלוח תכפול
יין!
לאחרונה פנו בעלי הצהרון ידיעות אחרונות לבעלי
הארץ, בתביעה לשנות את הסכם חלוקת־הרווחים
של הלוח הכפול. תביעה זו גררה התערבות בלתי־צפוייה
של הצהרון המתחרה מעריב.
על־פי ההסכם המקורי שנחתם בין ידיעות אחרונות
והארץ, היתה בץ שני העיתונים חלוקה שותז של
הוצאות הלוח הכפול והכנסותיו. עתה תבעו אנשי
ידיעות אחרונות לשנות אופן־חלוקה זו לטובתם.
הם התבססו בתביעתם זו על מיספרי התפוצה,
שלדבריהם מורים על כך שתפוצתו של ידיעות
אחרונות בימי השישי גדולה פי שלושה מזו
של הארץ.
בעלי הארץ, מישפחת שוקן, סירבו להיענות
לתביעה. בינתיים נודע למעריב על תביעתו של
ידיעות אחרונות, ובעלי העיתון פנו למישפחת
שוקן בהצעה מפתיעה: תמורת הסכמתו של הארץ
לנטוש את השותפות עם ידיעות אחרונות, ולעבור
לשותפות חדשה עם מעריב, ישלם מעריב להארץ
דמי־הסכמה בסך חמישה מיליון שקלים.
כעדי ״הארץ״ עדיין לא נתנו תשובה
ל״מעריב״ ,ובינתיים ממשיך ״הלוח הכפול״
להופיע על־פי ההסכם הקיים.
בוטל יבוא
הטבק והור
לגילגול סיגריות
מישרד־המיסחר־והתעשייה ביטל את
ההיתר שהיה קיים כשלוש השנים
האחרונות לייבא לארץ את הטבק
המיוחד לגילגול סיגריות כיד, ואת
הניירות לצורך זה.
חובבי הסיגריות המגולגלות ייאלצו
לחזור למקור הקודם לטבק ולניידות :
ירושלים המיזרחית וערי הגדה המערבית.
בן־ותן
ובחמאיד
נאבקים על
בן־ציון רוב!
במיסגרת המאבק בין סיעת למיפנה ובין סיעת
הצעירים במפד״ל, מפיץ כל אחד מהצדדים שמועות
כאילו מבקש ח״כ תמ״י, בן־ציון רובין, לבדוק
אפשרות לחזור למפד״ל, אם יורשע השר־בחופשה
אהרון אבו־חצירא במישפטו.
מנהיגי כל אחד מן הצדדים, רפאל כן•
נתן מלמיפנה ויהודה כן־מאיר מסיעת
הצעירים, מספרים כי נפגשו לשיחה
כעניין זה עם רובין, שהבטיח להם
תמיכה כמאבק הפנימי נגד הסיעה
היריבה.
האלוף טמיר
איבד אח ד ר בווו
האלוף אברהם (״אכרשה״) טמיר,
ששהה כשבוע שעבר כבירת צרפת
כשליחות שר־הכיטחון, איבד את
דרכונו הישראלי כמהלך השהות,
ומאמצי אנשי השגרירות למצוא את
הדרכון האבוד עלו כתוהו.
נמל־התעופה בפאריס שילטונות התייחסו אד התקרית כהכנה,
ולטמיר לא נגרמו בעיות כאשר עזב
את צרפת.
לפיד והה בהתנצלות מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, יזכה
בהתנצלות מטעם שכועון־הכידור
״דהיטון״ ,אחרי שאיים להגיש תביעת־דיבה
נגד העיתץ ונגד כתבו, אילן שאול.
לפיד טען שמישפט, שפורסם כמצוטט מפיו, ושבו
התייחס לסרט ישעיהו לייבוביץ במעלות של
הבימאי יגאל בורנשטיין, לא נאמר כלל על ידו.
בגליון הקודם של העיתון כתב שאול שבהרצאה
לפני סטודנטים בפאקולטה למישפטים באוניברסיטת
תל־אביב, אמר לפיד שאילו היה זה תלוי בו, הוא
היה מקצץ מהסרט, שנמשך 62 דקות 50 ,דקות,
ואת השאר חיה משאיר כסרט אילם. בינתיים הסרט
לא אושר להקרנה בטלוויזיה.
שאול הקליט את לפיד באותו מעמד, אך מחק את
הסרט אחרי הפירסום, ולכן העדיף להיטון להתנצל,
תחת להסתבך במישפט דיבה.
תסיסה בבית
המעצר דמד ה
אי־יכולתה של המישטרה לפענח במהירות את
תעלומת הרצח של הכלאי רוני ניצן, והעובדה
שהרוצחים לא נתפסו עדיין׳ גורמת לתסיסה רבה
בבית־המעצר של כלא־רמלה, שניצן היה מפקדו.
קציני שרות כתי־הסוהר וסוהרים רכים
שוקדים התפטרות. הסוהרים שהיו
נאמנים לניצן, נתקלים כאיומים יומיומיים
מצד האסירים שניצן החמיר עימם,
והאווירה כבית־המעצר קשה.
בוועדת השיבעה של
המבדי ל ־ מבוי סתום
כשלב זה לא מסתמן פיתרון למשבר החמור
שבו נתונה המפד״ל. ועדת השיכעה
שבחר הוועד־הפועל של: המיפלגה אמורה
להגיע לסיכום כשאלות השנויות כמחלוקת
ככר השבוע, אך נראה שתבקש ארכה שד
שבוע נוסף.
הוועדה, שבה לכל אחד מן החברים זכות וטו,
אמורה להכריע בשאלת מישרד הדתות ובשאלת
הבחירות הפנימיות במפד״ל. הסערות המדיניות
של השבועיים האחרונים עיכבו את דיוני הוועדה,
שהחברים הבכירים בה הם השרים בורג והמר.
במדינה
(המשך מעמוד )4
יין להדק את שילטונו האישי ה ישיר
במערכת העצומה של מיש-
4רד־הביטחון, שהיא אימפריה אדי-
ף רה בפני עצמה.
אך היה לעניין היבט אחד, שב לט
לעיני כל, ושהרג מן הסוגייה
המיקצועית: שרון הכפיף מוס דות
אזרחיים של מערכת־הביטחון
לחיילים לובשי־מדים. הוא עירער
4את מערכת־הביקורת האזרחית
יעל הצבא, הכפוף מטיבעו לרמט־כ״ל
בילבד. הוא צעד צעד גדול
קדימה לשיחרור הצבא מפיקוח
הרשות האזרחית.
יתכן מאוד שאריק עצמו לא
היה מודע למשמעות זו של מע שיו׳
ומן הסתם זה גם לא עניין
אותו. אך זה לא שינה את חומ רתם.
לבייש
את צה״ל. כל זה קרה
בשעה שבחבל־ימית התגבש מצב
חדש ביחסים בין אזרחים וחיילים.
אלוף פיקוד-הדרום הודיע ל־ממלא־מקום
ראש״הממשלה, שימ חה
ארליך, כי לא יוכל לערוב
לביטחונו האישי, אם יופיע בימית
— מקום הנשלט על־ידי צה״ל,
והכפוף למימשל הצבאי של צה״ל
(ראה עמודים .)4—5
יתכן מאוד שאף ברפובליקת־בננות
לא היה אלוף מודיע הודעה
כזאת לנציג הבכיר של הממשלה
— ולוא רק מפני שלא היה רו צה
לבייש את הצבא על-ידי הו דאה
באי־יכולתו להשתלט על
אזרחים.
במדינת־ישראל, בשבוע האחרון
של ,1981 זה היה אפשרי.
מיופלג ות
חדשות הג״יסוד
ב די ר הנבונה
ראש־הממשדה אמר
שהדיבור זקוק לעיתון
משלו, והשבוע הגיש דו
העורן• המיועד, ח״ב דוכי
מילוא, נליון־דמה.
אם הכל ילך על־פי התוכנית,
יופיע באפריל שבועון בן 20
עמודים, המודפס על נייר יקר, ו שמו
יומן השבוע. זה יהיה ביטאון
הליכוד.
מן העותק-לדוגמה שהפקיד ה שבוע
רוני מילוא ברוב־טקס בידיו
של ראש־הממשלה, ושרק מעטים
מובחרים זכו לעיין בו, אפשר
ללמוד לא-מעט על טיבו של ה ברווזון
העיתונאי מבית־היוצר של
הליכוד•
השרים ואנשי הקואליציה שעיל-
עלו בדפיו שבעו נחת: הטכסט
הכתוב מורכב אמנם מהדבקות סת מיות
של קיטעי־עיתונות, שבאו
למלא בדמה את מקום הטכסט ש ייכתב
בעתיד, אך התמונות ברו רות
ומודפסות היטב. השבועון ה מיועד
מלא וגדוש בתמונות מח מיאות
של בגין, יעקב מרידור,
דויד לוי, יורם ארידור, אהוד אול-
מרט, שלמה לורינץ, הפרופסור
ראובן ירון, נעמי שמר ושימחה
ארליך. לעומת זאת יש בעיתון
תצלום של שימעון פרס שנראה
כאילו הוא לקוח מהמדור בלונים
של העולם הזה, וכמה קריקטורות
אנטי־ערביות ואנטי־סובייטיות.
לא רק הבלון של פרם לקוח מ העולם
הזה. במאמר־המערכת שלו
טוען מילוא ששבועון־הליכוד יהיה
״בלתי־תלוי, בסיגנון שבועתי-
החדשות הבינלאומיים,״ אך סיגנון
העריכה והכיתוב מזכיר מאוד את
השבועון המסדים. כאלה הם שמות
המדורים, וכאלה הן כותרות־המיש־העולם
הזה 2313
נר״ שנגזרו פשוטו כמשמעו מ העולם
הזה והודבקו בשבועון ה־בלתי־תלוי
של הליכוד. בדומה ל-
העולם הזה, מכנה את עצמו ביט-
און־הליכוד ״שבועון החדשות של
ישראל״.
בכותרת מאמר־המערכת שלו
טוען רוני מילוא ״יומן השבוע —
בדרך הנכונה,״ אך מתוכן המאמר
עצמו קשה להבין מהי דרך זו
בדיוק. כמה פנינים( :״השבועון״),
כותב מילוא ,״יביא מיגוון־דיעות
רחב מן המקובל,״ וגם ״ידיעות
וכתבות אשר יכסו אירועים בלתי-
שיגרתיים מכל רחבי העולם.״
מבטיח מילוא :״הכתיבה ה חופשית,
אשר לא תגביל את ה כותב,
תשמש בסים לשבועון,״ אך
הוא ממהר להבהיר :״העובדה ש העורך
הראשי הינו דמות פוליטית
תהיה לה השפעה על־כך שעמדות
פוליטיות מסויימות, אשר עד כה
לא באו לידי ביטוי הוגן, אכן
יקבלו את הביטוי ההולם ביתם
השבוע.״
עסקנים מיליונרים. תבניתו
של השבועון־לדוגמה, ותוכן מא־מר־המערכת,
אינם מותירים כל
מקום לספק באשר לטיב החדשות
ותוכן הדיעות שיופיעו בו. גם רשי מת
חברי מועצת־המערכת מבהי רה
עד כמה יהיה השבועון של
הליכוד בלתי־תלוי. נשיא מועצת-
המערכת הוא הד״ר יוחנן באדר,
ובין חבריה אפשר למצוא כמה
מעסקני השורה השניה של הלי כוד:
אהוד אולמרט, שרה דורון,
דויד מגן, משה קצב, מאיר שיט רית,
דב שילנסקי, דויד שיפמן
ויחזקאל פלומין. לצידם של אלה
מופיעים כמה מיליונרים מתומכי־
הליכוד: ד.ד״ר ראובן הכט, ישר אל
סחרוב, חיים שיף, שלמה
אליהו והיהלומן משה שניצר.
הח״ב רוני מילוא הכתיר את
מישרד־הביטחון ביטאון של הג״א.
בגין אמר שהליכוד זקוק לעי תון
משלו, ונראה שהליכוד יקבל
את העיתון שהוא ראוי לו.
11§!1 5011001 01 ^411810 30)1־31160)110§ 1116 1
־3611118 860־51006 1962 1161138 013)16 181
3611 *0803187־0 181׳\\00 1׳\\ 8י00)1 110016. 416
הקטע על בורשטיין כתוכניה של ״כארנום״
ישראל :
עצמו כ״עורך ראשי״ .העורך יהיה
משה יהיום. קריקטוריסט וכתב
לענייני־גיאולוגיה. מנכ״ל העיתון,
יואל ישראלי, מפיק היום למען
מולדת שנייה
ישראלים בחו״ל
ב״ת שני
של השחק!
ע 2שט ו קנו נ?*3י
מהי מודדתו של
מייק בורשטיין,
השחקן המצליח
בארצות־הברית?
הכל שמחו בישראל לכשנודע כי
מייק בורשטיין קיבל את התפקיד
הראשי במחזה המוסיקאלי המצליח
בארנום על אחת מבימות ברודווי.
״שחקן ישראלי לתפקיד ראשי ב ברודווי,״
בישרו כותרות הטורים
לבידור ותיאטרון.
מייק בורשטיין נולד בארצות־הברית
להוריו, השחקנים פסח ו-
ליליאן בורשטיין, שכיכבו על בי מות
האידיש בארצות־הברית וגו לות
יהודיות אחרות. בישראל הב ליט
בורשטיין את ישראליותו. כמי
שלא נולד בארץ, טרח להדגיש את
הפטריוטיות שלו, כנאמן לממשלות
המערך והליכוד, כל אחת בתורה.
ת*?88י^ 8מו 84י 8אזזדינו, ווו
1?>0-881 1818 ()111 וו8״•18
*14 זיתו הדוד ניווו ל י ־ י
השער ועמוד פנימי של גליון־הדמה של ביטאוך הליכוד
במקום ביטאון של הג״א
בתוכניה של המחזה בארנוס
מתפרסמת ביוגראפיה של בור שטיין.
ברוח הזמן, זנח כנראה
הפטריוט הישראלי את מולדתו, כי
כך נאמר בה :״מאז 1962 עשה
בורשטיין את ישראל לביתו ה שני...״
החידוש האחרון :
מאתמ איר תדמ 1ר
המוז עלה ני חגש גאות( )500 מאו 1951נ׳
ערפי מידה
סוף השנה, הוא גם, בין היתר. ראש־השנה לעוסקים בסטטיס טיקה.
מצאתי לנכון לחגוג את ראש־השנה עם עובדי הלישכה
המרכזית לסטטיסטיקה, שמתוך פירסומיה דליתי נתונים מאלפים.
תאמינו לי שזו לא עבודה קלה.
הנה למיטל, מסתבר, שמאז התחילו למדוד את
מדד המחירים לצרכן, בספטמבר ,1051 עלה המדד
פי ( 500 בן, חמש מאות) .מה זה אומר? שמה
שקנית אז בלירה עולה היום 500 לירות. יש הטוענים
שזה לא מדוייק, שאז בלירה קנית יותר. אבל
אז, הרכה דברים אי־אפשר היה לקנות. על כל
פנים, כד מה שהיה בקיצוב, היה זול. היום אין
קיצוב, אפשר לקנות הכד ובאמת קונים הכל.
נחזור לסטטיסטיקה :״זה דומה לחשבון, אך יותר מסו בך,״
כמו שהיה אומר הבן של השכן בכיתה ח׳ .ובכן, בספ טמבר
1951 התחילו במדידת מדד המחירים לצרכן. מהו המדד?
״מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי החל במשך הזמן
בהוצאה הדרושה לצריכת ״סל״ קבוע של מיצרכים ושרותים.״
שאליה
ה״סל״ מייצג את התיצרוכת של קבוצת צרכנים
מתייחס המדד.״
מדד על שום מה? כדי שישמש בסיס להצמדות של חוזי
שכר ומשכורת, של חוזים בשוק ההון (איגרות חוב, משכנתות)
וכמודד כללי לשינויים ברמת המחירים במשק. מה לא כולל
המדד?׳ הוצאות על רכישת ניירות־ערך, פוליסות ביטוח, תשלום
לקופת־גמל, מם־הכנסה וביטוח לאומי, תרומות ומיסים למיפ-
לגות ומיפעל־הפים.
ובכן, ספטמבר 1951 נקבע כבסים 100 :נקודות. במשך 10
השנים הראשונות, עד ספטמבר , 1961 עלה המדד ל־ 305 נקו דות,
פי שלושה בלבד. ב־ 10 השנים הבאות, מספטמבר 1961
ועד ספטמבר , 1971 עלה המדד ל* 555 נקודות, כלומר, עלייה של
8270 בלבד, או פי חמישה וחצי במשך 20 שנה.
עכשיו שימו לב, מספטמבר ( 1971 המדד 555
נקודות) ועד ספטמבר ,1981 עשר השנים האחרונות,
עלה המדד ל־ 38,079 נקודות (כן, שלושים ושמונה
אלף) ,בלומר, עליה של 6761 פי 380 מאז ספטמבר
.1951 עכשיו ננוח לרגע, זה לא בל-בך מסוכד, אבל
בהחלט נבץ.
מדד דצמבר 1981 יגיע קרוב לוודאי למיספר העגול של
50,000 נקודות, על בסים ספטמבר . 1951 כלומר, מה שאמרנו
בהתחלה: המדד עלה פי חמש מאות• כדי לעשות צדק עם
המחותנים הראשיים, נמדוד בכמה עלה המדד מספטמבר 1951
•ועד ספטמבר , 1977 גמר שילטון המערך ותחילת שילטון הלי-
המדד מ־ 1951 עד 1981
המערך פי ,26 הליכוד פי 18
כוד, ומספטמבר 1977 ועד היום. ובכן, מפא״י והמערך העלו את
המדד, במשך 26 שנה פי 26 בערך. חרות והליכוד העלו אותו
בפחות מחמש שנים פי 18 בערך.
אגב, מדד נובמבר , 1981 על בסיס ספטמבר 1951 הגיע
ל־ 43,921.74 נקודות. נו, אז מי יעז להגיד שסטטיסטיקה זה דבר
מסובך ן
לגמור בשקט אוו השנה
סוף־סוף מגיע סוף שנה. הכל כמעט
ברור — מי יעלה, מי ראשון, מי שני,
מי אחרון, מי ירד, מי הרוויח ומי הפסיד.
עכשיו אנחנו צפויים למבול של נתונים,
סטטיסטיקות למיניהן, הכל כדי להוכיח
שמי שהיה טוב נשאר כזה, ומי שהיה
רה, אולי העייפות נתנה אותותיה, ,בקי צור׳
רוצים לגמור את השנה.
מ!חע8ב1ת״!זירזתי
לצעדי, לא יכולתי לשמוע דברים חדשים
מהיועצים ,״החכמים״ והאיצטגגי־נים
למיניהם .״מה שכתבת קודם, נכון,״
אמרו לי ,״אין חדש,״ בינתיים.
אולי בכל זאת יש חדש. בשבוע שעבר
הבאתי את שיחתי, על רגל אחת, עם יו־מו
שב־ראש
עצת
המנהלים
הבורסה
1 1״מ׳ו *4111
הדבר החשוב
שאמר הוא, שהממשלה תצטרך ללחוץ על
הבנקים להוריד את תשואת המניות שלהם:
״יותר מדי נכסים נזילים״.
בשבוע האחרון בא ממלא־מקום
נגיד כנק״ישראל, הד״ר משה מג
דלכאום, ואסר את אותם הדברים
לוועדת הכספים של הכנסת :
״אחד היעדים המרכזיים של מדיניות
האשראי הוא לרסן את קצם
גידולם של הנכסים הנזילים כמשק.״
וזה ככר מוכיח שהכוונות
הן רציניות.
מ״מ נגיד, ד״ר מנדלכאום
יותר מדי נכסים נזילים
פחות טוב, הוא בעל סיכוי טוב יותר.
בסך־הכל שוררת מבוכה בבורסה. קשה
להחליט. לא נשתנה כימעט דבר מאז
תחילת החודש, אולי רק אי הוודאות גב
ואם כך הם פני הדברים והכוונות, נת חיל
להרגיש אותם בפברואר ובמרץ . 1982
אז תחזור ותתייצב השאלה במה להש קיע
— במניות חופשיות, במניות הבנ קים׳
בצמודים או במט״ח. כרגיל, החכ מים
יחלקו את הסיכון, המתוחכמים עוד
לא גמרו ״לחשוב״ ו״הסופר־חכמים״ ב ר
נים עכשיו את התיאוריה, שתצדיק את
מה שיעשו בפברואר.
שיל הסוסה
מפני כבודם של מחזיקי מניות מסר
יימות, לא אנקוב בשמה של המניה שבה
מדובר, אך הרעיון המשתמע יוצא מגדר-
הרגיל. באולם־המיסחר בבורסה הוצע ל אחרונה
להקים אירגון בשם א. נ
שפירושו! אירגון נפגעי ...וכאן בא שם
המניה. לאירגון יתקבלו כל בעלי־המניות,
שקנו מגיה מסוימת ב־ 2000 נקודות ועכ שיו
היא עומדת על סביבות ה־ 1000 נק׳.
הצעה נוספת, שהועלתה בין כותלי-
הבורסה, היא בתחום הריקוד הסלוני-
קלאסי. תוקם להקת-ריקוד מיוחדת במי נה,
ששמה ייקרא טנגו. יוכלו להצטרף
אליה בעלי מניות שמניותיהם צעדו צעד
אחד קדימה ושני צעדים אחורה.
שמתם ל בי הרבה מודעות מציעות לנו
לבטח את המכונית, אצל החברה שמם־
מנת את המודעה. ויש אפילו חידוש ב מודעות.
כולן מציעות הוזלות מפליגות,
עם דוגמות כמה תחסוך אם ...וכמה תש לם
יותר אצל המתחרים. אני מבין מעט
מאוד בענייני ביטוח, אבל כסף אני רו צה
לחסוך תמיד. הלכתי לברר.
קודם כל הסבירו לי שיש על מה להתחרות.
בארץ מבטחים כ־ 600 אלף כלי־רכב
בשנה. זהו היקף כספי עצום, ש מעורר
את יצר־ה תחרות, ומכאן המודעות
המתחרות על כיסו של המבוטח.
שאלתי: אם כולם נותנים הנחות לכל
אחד, אז מה זה חשוב באיזו חברה אני
מבטח את המכ;גית ז מסתבר, שכולם
נותנים הנחות, אך הבסיס להנחות וצו רת
החישוב שונה, ואלה עושים את ה הבדל.
אך לא רק אלה.
כאן נכנסת לתמונה חברת הביטוח
יהודה, שמציעה ״ביטוח על-פי מידה״,
או תעריף אישי לכל נהג טוב, באמצ עות
הצעת ביטוח המתפרסמת במודעה
בעיתונות היומית. יש פה שני חידושים
מעניינים. צורת השיווק — הפנייה אל
הלקוח ישירות, באמצעות מודעה, שהיא
למעשה טופס הצעת ביטוח. הלקוח ממלא
את פרטי הטופס ושולח אותו ישירות
לחברה (בשלב זה אין סוכן באמצע) וב תשובה
מתקבלת הצעת־ביטוח מלאה, ה הופכת
לפוליסת־ביטוח עם החתימה עליה.
חידוש שני, שהוא לטענת החברה ״מפ תח
הקסמים״ ,הוא התעריף האישי .״תופ רים״
למבוטח פוליסה על״פי הפרופיל
הביטוחי שלו. נהג טוב ישלם הרבה פחות
מאחרים.
קסיעת התעריף נעשית באמי
צעות מהשם, על־פי נוסחה קכו־עה
שעובדה על־ידי אנשי־החברה.
התוצאה תהיה, שכל הנהגים ה מוכים
יזכו כתעריף נמוך, נמוך
מהממוצע המקובל, והנהגים ה גרועים
״יזכו״ כתעריף גבוה מן
הממוצע.
״אני מדבר אל רובד צר באוכלוסיה,״
אומר רם אמית, ממנהלי יהודה ,״שעליו
אני מוכן להתחרות טוב יותר. זוהי אוב־לוסיה
מאוד מסויימת, שמורידה את רמת
הסיכון, בגלל הפרופיל ר,ביטוחי המעולה
שלה. כך אני יכול להתחרות טוב יותר
ואני פחות מושפע מהממוצעים של חב רות
אחרות.״
אך גם החברות האחרות רוצות נתח
גדול יותר בעוגת הביטוח, והן שוב מו זילות
את התעריפים.
מה כדאי? לבדוק מה מציעה
בל חברה ואיזו מתאימה לך. ולבדוק,
אין הכוונה לקרוא מודעות,
אלא לבקש הצעת־כיטוח ככמה
חברות ולהשוות. מה נותנים ובמה
זה עולה. יש הפתעות.
עיסקת חמאה: חוה של 6800 אחוזים
השבוע קיבלתי מיכתב ממכר בארצות־הברית. התגלגל לידיו פרוספקט של החברה
למדליור, ומטבעות, המציעה לאספנים אמריקאים לקנות מטבעות ישראליים. בזה אין
כל חידזש. מה שהקפיץ אותו, היה ריח של ״עסק״ .בפרוספקט מוצעת סידרה של שבע
מטבעות רגילים של תש״ם
המחיר בארצות־הברית פי 68
מטבעות 1 :לירה 10 ,אגורות 1 ,אגורה ישנים ו 1-אגורה 5 ,אגורות 10 ,אגורות וחצי
שקל חדשים, באריזה שקופה, במחיר של 3.50 דולר, שהם כ 53-שקל.
ערכם של מטבעות אלה כארץ, והם עדיין מצויים, הוא כסר־הכל
77 אגורות חדשות, או 7.70 לירות ישנות.
הבחור שלנו מבקש שנשלח באופן בהול מזוודה, אם אפשר, של המטבעות האלה.
הוא מבטיח לי רווח של לפחות פי ,68 שחציו יעמוד לזכותי.
ויימר יעקב סו ןטמיר
מלקי מעדן משלם אחר.
כשאני בורחתמהקלוריות אבלבא לי פתאום משהו טוב
יש לי פגישה עם ״מילק ,״ שטראוס,מעדן חלב ושוקולד עם קצפת.
ובכל התענוג הזה יש רק 80 וקלוריות...
מערכת 400 מאתרת במהירות
אח השלוחה הפורה במשרד
0ו \/1^7ו 7 0ט^) פיתוח חדשני במרכזת הטלפונים החדשה.
מערכת ( ^00 עו 0ו 7ט 8ו 578ו 0
מאפשר מענה או טו מ טי מו קל ט ו מו סי ק ת רקע ללקוח הממ תין,
תד קס
כאשר כל ה שלוחות תפוסות, השיחה הממ תינ ה תנותב מיד כאשר תתפנה השלוחה הראשונה.
פיתוח זה מיועד בעיקר לחברות הנותנות שרות כמו :
משרדי נסיעות, חברות גז, חברות תעופה, סניפי בנקים,
מ חל קו ת ניירות ערך ו מ חל קו ת של תי קוני ם ושירות.
ניתן להוסיף מערכת סס ^ /ושאר תכונות
לכל מרכזיית תד קס .60
תדיראן חטיבת תקשורת רח׳ הסיבים ,18 אזור התעשיה, פ״ת טל 03-926641 ,928585 .
״טל־גל״ -רח׳ ביאליק 137 רמת גן טל 732094 .־03
״סברלופון״ בע״מ -רח׳ צה״ל 10 קרית אליעזר חיפה; טל 04-539227 .
״רמ־טל״ בע״מ -מערכות תקשורת, רח׳ תפוצות ישראל 3גבעתיים,
טל 5( 03-770141 .קוים)
״איילת תקשורת״ -רח׳ הלני המלכה ,5ירושלים טל 02-240404 - 222606 .
״אורטלקו״ בע״מ -רח׳ לוינסקי 56 תל־אביב, טל 824882 ,823731 .
תעש יו תישראללאלקט רו ני קהבע נז 1
ח טי בתהתק שו ר ת
כולם מנסים להבין מה פתאום קפץ
ראש ממשלתנו מנחם בגין וסיפח את
הגולן, ומוצאים סיבות מסיבות שונות.
המוני הסברים כבר קיבל בית־ישראל
לעניין הזה• אבל מה, כמו שקורה לא
פעם במיקרים כאלה, פסחו על המובן
מאליו, זה שאינו צריך ראייה, ובעניין
הזה יש לי סיפור.
היה פעם אפיפיור אחד, נקרא לו
ממלא״מקום ולא אחד-האדם, ולבסוף
הגיע לכלל החלטה, ומי שמכיר את
נפש האדם יודע בדאי מה החליט.
קרא האפיפיור לעוזרו וראש לישכתו,
נניח שזהו הבישוף נואל קדישוס, ואמר
פ רנ ק ל
7ובר>ה
ויקטור פאולוס השני
עיוורת וחרשת
לפני ימים אחדים הזדמנתי לרגל
עבודתי לעיר טבריה, השוכנת לגדות
אגם הכינרת. כמו בכל פעם שבה אני
עוזב את תל״אביב הרגשתי גם הפעם
הזו כמי שמסייר בארצות לא״נודעות,
ודורך במקומות שכף־רגל אדם לא דרכה
בהם מעולם. מראות מופלאים נתגלו
לעיני, ובני-אדם שונים ומשונים ראיתי
ושמעתי.
מכל העלילות אשר בטבריה, אספר
לכם היום הזה רק על מה שקרה בבית־התה
של אבי, השוכן כבוד במרכז איזור
השעשועים של העיר, שאורכו כחמישים
רגל. סביב שולחן־עץ ארוך התקבצו וישבו
כמה מאנשי טבריה, ושתו שם
ויסקי ושתו שם יין, וגם מן הבירה
לא התנזרו, ואף זיתים וגזר פרוס, מוס
שוקולד וחסילונים עלו על השולחן.
״דע לך,״ אמר לי אחד המסובים,
בעל מלון במיקצועו ,״שצודקים הערבים
שבשטחים שאינם מוכנים לשלם מס״
ערך־מוסף. איפה זה נשמע שבאוטונומיה
ישלמו מס־ערך־מוסף ן אלא מה ן אתה
חושב שהערבים המציאו את זה ! לא
ולא ! הערבים למדו מהטבריינים. טבריה,
תדע לך, היא אוטונומיה. אנחנו לא
מכירים כאן במס״ערך־מוסף ! לא לוק חים
ולא משלמים ! ״
ואחר־כך הילל אחד ושמו יובל, שיש
לו זיכיון על חוף מסויים, את החוף
מנחם בגין הראשון
פשוט אהברי
״זה רק מאה על מאה אמר טברייני
אחר.
אבל יובל בשלו 22 .דונם יש בחוף
שלו, ולא יעזור שום דבר.
״תסביר, תסביר בדיוק איך,״ אמר
ליובל בעל מלון אחר, לא זה שנאם
את נאום האוטונומיה.
ובכן, יובל לא התעצל, לקח מפית״
שולחן, הוציא עט מנבכי־כיסו, ורשם :
״הנה, עשרים ושניים דונם זה עשרים
ושניים אלף מטר. האורך של החוף
זה שלוש מאות וחמישים מטרים. עשרים
ושניים אלף לחלק לשלוש מאות
וחמישים -טוב, אולי יש לי בחוף רק
שנים־עשר דונם, אבל מה, יש לי זיכיון
לייבש עוד עשרה דונם מהכינרת ככה
יצא יובל מהבוץ של החוף.
זה מה שהוא חשב•
ממראות טבריה
22 דונם
שלו ונפלאותיו, ואף הכריז בגאווה על
גודל החוף הזה 22 :דונם.
כאן השתררה שתיקה פתאומית, וכל
העיניים ננעצו ביובל.
״אולי שני דונם הציע לו מי שהציע
מוצא של כבוד.
״לא ! עשרים ושניים דונם חוף ! ״
אמר יובל.
״מה אתה מדבר! כל הכינרת אין
לה עשרים ושניים דונם!״ אמר אחד.
אחר ,״אתה יודע מה זה דונם בכללן
דונם זה אלף מטר על אלף מטר!״
בעל המלון השני לא הירפה ממנו.
״תעשה לנו את החשבון ותראה לנו איך
יש לך שנים עשר דונם,״ תבע בתוקף.
שוב נטל יובל מפית־שולחן ועט, ושוב
חישב בחישוביו, ויצא לו שרוחב החוף
הממוצע אצלו בערך שלושים ומשהו
מטרים, ועל זה הוא היה מוכן להתעקש.
״איך
שעכשיו שתיים בלילה, יובל,״
אמר לו בעל המלון ,״אנחנו נוסעים עכשיו
לחוף שלך, ואתה עומד בנקודה
הרחוקה ביותר מהכינרת, ומתחיל לס
ויקטור־פאולוס
השני, נניח. אותו אפיפיור
נתקף יום אחד בדיכאון עמוק מאוד-
מאוד. הביאו אליו רופאים ואיצטגני-
נים, קוסמים וידעונים, מדענים ואלכי-
מאים, ועמד עליו הגדוד הזה, ופישפשו
וחקרו, ובדקו ומצאו את סיבת הדיכאון,
ואחת היתה דעתם בעניין התרופה:
האפיפיור ירום־הוד״קדושתו צריך
לאשה.
התחבט האפיפיור והתלבט, שהרי הוא
עצות טו ס ת
לפי עניות דעתי צריכה לקום רשות
בינלאומית שתעזור לשליטי העולם לשלוט
בארצותיהם בדרך של מתן עצות
טובות. הנה כמה עצות לדוגמה, שרשות
כזאת יכולה לעוץ :
פו לין: מוטב שזו תילמד מנסיונה
של ישראל, ותעבור משיטת המימשל הצבאי
לשיטת המינהל האזרחי ! גם שם,
כמו פה, אפשר להפקיד את המינהל
בידי פרופסור, אולי מאוניברסיטת מוסקבה,
אחד שאוהב את הפולנים בדיוק
כמו שהפרופסור מנחם מילסון אוהב
את הערבים.
ישר אל: לפי דברי ראש־הממשלה,
הסתדרה ישראל במשך לא פחות מ־
3700 שנים בלי מיזכר ההבנה האסטרטגי
עם ארצות הברית, ותמשיך להסתדר
עוד 3700 שנה. וכאן, כמובן, מתעוררת
השאלה: מה יקרה בעוד 3700
שנה ! מוצע בזה לממשלת״ישראל להקים
לאלתר ועדה שתבדוק כבר עכשיו
את האלטרנטיבות שיעמדו לפנינו כא שר
תפוג הארכה שנתן לנו ראש-הממש-
א ר צו ת -ה ב רי ת: ארצות־הברית הצליחה
להסתדר רק 205 שנים ללא מיז־כר
ההבנה האסטרטגי עם ישראל, וספק
רב אם תוכל להסתדר עוד 205 שנים
בלעדיו. ועדה כמו בסעיף הקודם מוצעת
לממשלה ארצות״הברית.
פור בצעדים. על כל מטר שאתה נשאר
יבש אחרי עשרה מטר — אני נותן לך
על־המקום אלף לירות, הולך ז״
יובל נעץ במענו מבט מיוסר.
״ורק תנאי אחד יש לי,״ לא הירפה
ממנו בעל המלון ,״שאתה הולך בלי גלגל
הצלה ! ״
ואחר־כך בא לשבת עימנו בשולחן גם
אבי, שהוא בעל המקום, ובשעות היום
הוא גם מנהל חנות מכולת, שבטבריה,
כמו בניו-יורק, קוראים לה מיני-מרקט.
וזה הסיפור שסיפר לנו אבי :
התחילה לבוא אלינו לקניות איזה
אחת זקנה. כל יום היתה קונה שני לבן
ולחם ועוד משהו, וכשהיתה באה אלי
לשלם, היתה אומרת :״אתה יודע מי
אני ן אני אם־אל-יוסף השוטר ! ״
ככה ביום הראשון, ככה ביום השני,
ככה ביום השלישי• כל יום אותו סיפור:
״הבא לי אשה, אלא מה, בקשה לי
אליך, שתהיה עיוורת.״
״לשם מה לך עיוורת״! שאל הבישוף
המופתע.
״בכל אופן מילמל האפיפיור במבוכה
,״רצוי שלא תדע את מי היא משרתת
בקודש.״
פנה הבישוף קדישוס ללכת, עיכב
אותו האפיפיור•
״יודע אתה מה,״ אמר לו ,״שתהיה
גם חרשת.״
״ומדוע עליה להיות חרשת שאל
הבישוף שכבר התחיל להרהר בקשיים
המזומנים לו.
״יודע אתה ...שמא ייפלט מפי בשעת
הריתחה איזה דבר שטות,״ הסביר האפיפיור,
ולא בלי הגיון היו הדברים.
שוב פנה הבישוף קדישוס ללכת, ושוב
עיכב האפיפיור בעדו.
״בקשה אחרונה לי אליך,״ אמר לעוזרו
,״שיהיה לה טוסיק גדול.״ מובן
שהאפיפיור לא אמר בדיוק טוסיק, אבל
בלטינית המילה נשמעת נורא, ומוטב
שיהיה טוסיק. הפעם לטינית או לא
לטינית — נדהם הבישוף קדישוס באמת.
״ניחא
— עיוורת, מילא — חרשת,
אבל אשה עם טוסיק גדול, למה לך,
אדוני ! ״
״פשוט מאוד, אני אוהב נשים עם
טוסיק גדול הכריז האפיפיור ותם הסיפור.
.זהו,
חברים וחברות• אפשר שלהחל-
טתו של ראש־הממשלה מנחם בגין לספח
את רמת־הגולן לישראל יש מיני
סיבות וטעמים רבים וגם שונים, אבל
אפשר גם שממש כמו שאותו אפיפיור
פשוט אהב נשים עם טוסיק גדול, כך
גם מנחם בגין, פשוט אוהב את רמת־הגולן
! כן, פשוט אוהב אותה, ומכאן
כל הסיפוח הזה•
נשאלת נשאלת השאלה: מדוע החליט דוו קא
עכשיו הוד-מחלתו ראש הממשלה
מנחם בגין לבטל את מיזכר ההבנה
האסטרטגי עם ארצות-הברית 1
השאלה נשאלת, כמובן, על־ידי הדיוטות
גמורים בעניינים בינלאומיים וא חרים.
כל מי שעיניו בראשו מבין מייד:
מיזכר ההבנה נחתם, כזכור, על בסיס
ההנחה שאוייבי ישראל האמיתיים הם
הסובייטים. וכאן נכנס המשבר הפולני
לתמונה. במשבר זה הוכח בצורה שאינה
משתמעת לשתי פנים שהסובייטים אינם
אלא נמר של נייר. אילו מאורעות כאלה
כמו שקרו בפולין, היו קורים אצל בגין,
הוא היה מסתדר בצ׳יק אחד עם המורדים•
הוא לא היה נותן לשום גנרל
ירוזלסקי או מוסטפה דודיו לשחק מיש-
חקים באוטונומיה• קצת אלות, קצת
גז, וראו את העניין במסודר.
זהו, הוד־מחלתו הגיע למסקנה שהוא
לא צריך את האמריקאים בשביל להסתדר
עם הסובייטים ״הנוראים״ .הוא
יכול לעשות זאת לבדו, בלי כל הסיבוכים
הבירוקרטיים המיותרים והתיאו-
מים המסובכים שיכול היה מיזכר ההבנה
להמיט על ראשנו.
״אתה יודע מי אני ! אני אם־אל־יוסף
השוטר ! ״
ביום הרביעי נמאס לי הסיפור• איך
שהיא אמרה :״אתה יודע מי אני י״
— אני אומר לה :״כן, את אם־אל־יוסף
השוטר ! ״
״ואללה פתחה עלי זאת זוג עיניים,
״מאיפה אתה ידעת!״
עד כאן סיפורי טבריה.
מכתבים
מ שרד ה חינו ךוהתר בו ת
המחלקהלהבשרת עובדי הו ראה
חבר טו 3
החלה ההרשמה
במוסדות להכ שרת עובדי הוראה
לשנת הלימודים התשמ״ו.
במסגרת המאמצים הנעשים על-ידי משרד החינוך
והתרבות להעלאת רמתם של עובדי ההוראה
והחינוך יחולו שינויים בהליכי קבלתם של מועמדים
למוסדות להכשרת מורים וגננות בשנת״הלימודים
התשמ״ג (1962־.)1983
* ה מו סדו ת להכשרת מורים וגננות יקל טו בשנת־הלימודי
ם הת שמ״ג מכסו ת מוגבלות ומועדפות
של לומדי הוראה וחינוך בהתאם לתכנון ארצי
מקיף.
* כל מועמד ללימודי הוראה — כוללת או
״מקצועית״ — י הי ה חייב לעמוד בהליכי מיון
וריאיון אישי, כפי שנקבעו במוסד שבחר ללמוד
בו, וכן גם במבחן מיון ארצי.
* לא יתקבל למוסד להכשרת מו״ג מועמד, שנכשל
במבחן ה מיון הארצי, ואולם גם מי שעמד במבחן
ה מיון הארצי יוכל ל היד חו ת על־ידי ה מו ס ד
להכשרת מו״ג, א ם לא עמד בהליכי ה מיון
הנהוגים בו.
* תקופת ההרשמה למוסדות להכשרת מו״ג תוגבל
לחודשי ינואר— אוגוסט .1982 לאחר מועד זה
לא יתקבלו תלמידים חדשים.
מוצע לכל ה מ תכווני ם ללמוד ב מוסדו ת להכשרת
מו״ג בתשמ״ג שלא לאחר א ת הרשמתם ולגשת
בהקדם למבחן ה מיון הארצי, שכן ה מו סדו ת
יבחרו במועמדים המת אי מי ם במועד מו קד ם —
בה תאם למכסות ה ק לי ט ה שנקבעו לכל מוסד.
* נרשם במוסד להכשרת מו״ג, שאושר על-ידי
ה מו סד להגשה למבחן המיון, יחוייב לשלם 75
שקלים למי מון הוצאות הבחינה וסכום זה לא
יוחזר בין שתאושר סופי ת קבלתו למוסד או
תיפסל מועמדותו.
* מבחן המיון הארצי (בהיקף של שתי שעות)
י ת קיי ם במרכזי בחינה לפי הזי מון שיישלח
בדואר לנרשמים. תוצאות הבחינה יימ סרו
לנבחנים באמצעות ה מו סד שנרשמו בו.
הקורא דוחה את כל
ההסברים המקובלים לצעדיו
של ראש־הממשלה,
ומציע הסבר משלו.
...ואילו לדעתי עושה בגין את
כל מה שהוא עושה בימים אלה
לא בגלל הכאבים ולא בגלל ה־
ראש־ממשלזז בגין וחכר־טוב מרידוד
פעולות הסזזה
גלולות, לא בגלל פיתחת רפיח
ולא בגלל ערפאת. בגין עושה כל
זאת פשוט כפעולת־הסחה שנועדה
להוריד את הלחץ מחברו הטוב
מימי המחתרת, יעקב מרידוד.
ראש־הממשלה חושב שאם הארץ
והעולם יהיו עסוקים בפולין מחד
וברמת־הגולן ומיזכד ההבנה מ אייד׳
ישכחו שמרידוד התחייב
להדליק נרות חנוכה חשמליים מ כוח
הפטנט האנרגטי שלו. אכן,
זהו חבר טוב.
צ בי שחר, חיפה
הקורא מוצא גם צד זכות
בחוק לסיפוח הגולן.
בצד כל הנזקים החמורים שעלול
סיפוח הגולן להסב לישראל, לפ חות
דבר אחד טוב הוא הביא:
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
יוח ־ ל׳ ־ נסי׳ ־ י
טל8 ? 0 6 3 5 .
חסינות לרופאים
הקורא מציע לשחרר את
הרופאים מדאגה לתוצאות
טיפולם בזקוק -לעזרה.
יש רופאים החוששים לעתים
להגיש עזרה, בידיעה ברורה שלא
קיים סיכוי להציל את הזקוק ל עזרה.
מיקרים שבהם רופא נמנע
מהגשת טיפול רפואי מחשש ש עזרתו
לא תועיל, ואחר־כך יהיה.
עליו להגיש דין־וחשבון על מעשיו,
ואף לעמוד לדין.
הגיע הזמן לפטור את הרופאים
מכל החששות הללו ולהעניק להם
חסינות מישפטית מלאה על כל
מה שהם עושים, כל זמן שהדבר
נעשה במיסגרת תפקידם ומדובר
בהגשת עזרה לזקוק לה.
ר פי אלי הו, קרית־אתא.
הקורא טוען שאינו מבין
מה מתרחש כאן בעניין
מיזכר ההבנה.
העכבר ששאג
ט־ מו ם
...מי שלא ראה את סירטו ה מצוייר
של פיטר יוסטינוב — העכבר
ששאג, על המדינונת הקטנ טונת
שמכריזה מילחמה על כולם,
כבר לא כדאי לו לראות את ה סרט.
ההזדמנות הוחמצה. המצי אות
חזקה מהדמיון. ונמצא אצלנו
אפילו אותו ילד קטן שמשחק ב חומרים
כימיים וממציא המצאות
ג דו לו ת ...תנחשו למי הכוונה.
קארלא ,.רעננה
מוה ד,ודה פה
שחקן יוסטינוב
א ץ־י אז
בגין החליט להחמיר בעונש, ול בטל
את מיזכר ההבנה. זה עונש !
ענתקד מי, ירושלים
צד וכוח
פרטים נוספים אפשר לקבל ככל אחד מהמוסדות להכשרת מו״ג או
במחלקה להכשרת עובדי הוראה, משרד החיניד והתרבות, ירושלים,
רחוב המלן דוד ,91911 , 8טלפונים 238284 ; 02-238314־; 02
.02-238285
אבן גבירול 110 תל״אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117
...אכן, ידיד גדול מאוד יש ל ישראל
בבית הלבן! אלמלא היה
הנשיא רונאלד רגן ידיד, האם
היה משעה את מיזכר ההבנה?
לא! הוא היה מבטל אותו לחלו טין!
אך רגן בחר להתנהג עימנו
בעדינות, ולא להפעיל את פעולות
העונשין במלוא חומרתן. לעומת
זאת, ידיד קטן יש לישראל בבית
שברחוב בלפור בירושלים. מנחם
ביטול מיזכר ההבנה האומלל, ש הפך
אותנו לגרורה אמריקאית.
אם נגזר עלינו להתאבד על המצ דה
הציונית החדשה במרומי הגולן,
מוטב שזה יהיה לפחות כעם בן־״
חורין.
דני הדש קו בי ץ, חולון
רק לפני שבוע־שבועיים היה
מיזכר ההבנה הישראלי־אמריקאי
פיסגת הישגיה של הציונות בזמן
החדש• משהו שלא יישכח לעולם.
הישג היסטורי בקנה־מידה גלד
באלי. כל זה, כמובן, אליבא דראש־הממשלה,
מנחם בגין, וחבריו מן
הקואליציה. לעומת זאת טענו אנ שי
המערך מן האופוזיציה וב ראשם
מר שימעון פרם נגד המיז-
כר הזה, שכולו שטות והבל־רוח,
(המשך בעמוד )16
העולם הזה 2313
אופל קדט 82׳ מאחדת בתוכה חידושים רבים ומפתיעים.
יחד עם זאת תמצא בה את מבחר היתרונות הידועים של ״אופל״:
יותרבטיחות ,
״קדט״ מעניקה הגנה מירבית ל־ 5נוסעים מבוגרים. השילדה
שלה כוללת ״אזורי מעיכה״ מיוחדים מלפנים ומאחור אשר
חושבו על ידי מחשב מיוחד. במקרה של תאונה נשאר תא
הנוסעים שלם. שתי מערכות בילום עצמאיות ומגבר בלם —
מבטיחים יציבות ובלימה בטוחה.
יותרנוחות
ב״קדט״ מושבים אורטופדיים, מרחב פנימי בשפע ומערכת
שעונים ומתגים המאפשרים קליטת אינפורמציה מהירה
ונהיגה קלה.
יותראמינותוחפכוז
ל״קדט״ .מנוע חזק עם הנעה קדמית. חלק מהדגמים מצויידים
בגל זיזים עליון עם כיוון שסתומים אוטומטי. יתרונות אלה. ,
יחד עם עיצוב אירודינמי מיוחד מביאים לצריכת דלק
חסכונית .
..יותרתמיט
לבחירתך ״קדט״ 82׳ עם מנוע 1200 או 1300 סמ״ק; עם תיבת
הילוכים רגילה או אוטומטית ועם 4או 5דלתות(״סטיישן״)
״קדט״ 82׳— המכונית הנותנת לך יותר ״אופל״.
לבחירתך 7קדט׳ 1300 או טו מ טי ת ודג מיי ^ א ס ^ 5 0סמסאשמ
הסולם הזה 2313
ויליאמס
מכחכים
(הנושך נזנועוד ) 14
התגרות כמעצמה אדירה, וכיוצא
באלה טיעונים שכל אחד מהם
משכנע יותר מרעהו.
והנה עברו אך ימים אחדים, ו כבר
מנחם בגין, ראש־ממשלתנו,
מבטל בהבל־פה אחד את המיזכר
ההיסטורי הזה, וטוען שכמו ש יכולנו
להסתדר בלעדיו כמה אל פי
שנים, כך נוכל להמשיך ולהס תדר
בלעדיו כמה אלפי שנים נוס פות.
ואילו האופוזיציה מצידה, ו כרגיל,
מר פרס בראש, טוענת ב להט
לא פחות מזה שביטול המיז־כר
הוא מישגה חמור, גורם למשבר
חמור, וכר וכו׳.
ואולי אני הוא המבולבל, ולא
האדונים בגין ופרס ן אולי בעצם
1^10)16110
1105*633011
ביקורי ביח
מה שמצא הקורא בעיתון
וינאי.
בתרגום לעברית: ישרא לית.
ביקודי־בית בעלי רמה
( 7319483 וינה).
ישראלית.
( 7319483 וינה).
בקרו
אותי
וכל זה תחת הכותרת דוגמ ניות
ומארחות. המילים מיותרות.
הייכריך
שר, וינה
, 4006ז6ז< 151ס: נ 14£1ס4ז\68 /
(.ח(38056650066. 24 78 005 )\4/16
0 - 0 6 0 6ו *, 48ז>וס/( 11188א
ז 6ץ 4ו90<10ז 5, 8ח16ע/ו /106,ח56.ז69556 18/5/18, 9 615 20 1( 6
0 !16 61905 עט 63ע 1ח 158461.11(1,
(.ח/16י\) 66500116. 73 19 483
1984511 865001160 516
) 60 0106. 73 19 483
581726615681/106,
!056ז56
60 15, 1116):ו)390566500116 69556 24/12 4 , 92 56 87.
וייאנר קורייר
7.12.81
על דבר אחד לא אוכל לעבור
בשתיקה והוא שייך למעשה למע רכת
השבועון כולה. אסור להר שות
אפילו לאדון פרנקל לעוות
אמת רק כדי שההשמצה תהיה יו תר
קולעת.
אמרתי בוועדת־חוץ־וביטחון ב תשובה
לדברי ההתקפה החמורים
על הרמטכ״ל מצד ח״כ יוסי שריד,
שהרמטכ״ל בסך־הכל השתמש ב סמכותו
במתן החנינה החלקית ל קצין
פינטו. ציינתי שהרמטכ״ל ב וודאי
שקל את שירותו המסור של
הקצין בעבר, ואת העובדה שה־מיקרה
הטרגי והמצער אירע בשעת
מילחמה.
לא הצדקתי מעולם את עצם
המעשה. ציינתי כאמור שהרמטכ״ל
השתמש בסמכותו, ומן הראוי ש תהיה
לו סמכות כזו. למיטב ידי עתי
נושא־ הדרגות אינו עומד על
הפרק, ולכן גם לא התייחסתי לכך.
למעשה אין לי מספיק נתונים כדי
להביע דעה נחרצת על ביצה שלא
נולדה, בניגוד לה״ה פרנקל ו מרעיו
היודעים תמיד את הכל, ו לכן
כותבים ומדברים נון סטופ!
את המישפט שלצה״ל עולה אי מונו
של קצין כסף רב ולכן יש
להחזיר דרגות פינטו, אמר ח״כ
אחר מחברי הוועדה. מר פרנקל
פשוט מעוות מציאות, רק כדי להי שמע.
מעניין. הוא אוסף אימרות
שפר מאנשים שונים, מוסיף להן
תבלין משלו, ויוצר כתב פלסתר
לפי מיטב המסורת השמאלנית ש אינה
-סובלת דעות מנוגדות.
מר פרנקל ממשיך ומאשים את
פרם מהאופוזיציה ובגין מהקואליציה
זיכרוני מטעה אותי, ולפני שבו עיים
היה זה פרס ששיבח את ה-
מיזכר ובגין שגינה אותו, ממש
כמו שהם עושים״היום ז
אני באמת כבר לא זוכר ...אולי
בעצם בגין ופרם הם אותו אדם
שפעם מגנה ופעם משבח, פעם דו חה
ופעל מבטל י
צכיקה דו ל ר, תל־אביב
הכרזת מי לחמה החוק הקורא טוען פי
לסיפוח הגולן הוא מהפכני
מבמה בחינות.
קוב-כול ׳
יצרני ציוד וריהוט לחנויות לפי הזמנה
שרות מיוחד -לבתי מלון ומוסדות.
המפעל ואולם העוגה: ת״א דחי המסילה 25
(המשך רה׳ זץ מסגר לחולון) טלי 01-335149
:א,גלם תצוגה נוסך: ת״א. רח׳ דיזנגוף 241 טלי ״ 227868
החוק לסיפוח רמת הגולן —
ואולי מוטב לקרוא לו ״חוק ספחת
הגולן״ — הינו בגדר הכרזת מיל־חמה
על סוריה, והוא מנוגד לחו קים
ולאמנות הבינלאומיות.
החוק מהווה שינוי דראסטי ב מחשבה
הציונית. ישראל והציונות
מוצגות כמדינה ובתנועה קולוניאליסטיות,
שמטרתן כיבושי שטחים.
בכך מעוותים את הרעיון הציוני.
צה״ל אינו יותר, אפילו להלכה,
״צבא הגנה לישראל״ אלא צבא
להגנת קולוניות ישראליות, וזה
בהכרח יוביל לירידת רמתו המו סרית.
חוק
הגולן חושף את השקר ה
גדול
שרבים מאיתנו האמינו בו,
לאמור :״השטחים הם קלפי־מיקוח
במשא־ומתן לשלום.״ מסתבר ש תאוות
הכיבוש והפולחן הפטישים־
טי הקשור בו חזקים מהרצון ל שלום.
חוק
זה, כמו חוקים והחלטות
דומים לו, מביישים ומקוממים את
מעט בעלי המצפון שעדיין נותרו
בינינו (להזכירכם: מצפון הוא
טוב).
בחוק סיפוח הגולן נזרעו הזר עים
למילחמה ודאית בינינו ובין
הסורים. חבל על הדם הצעיר ש יישפך
בגללו.
יוסי זיו, תל-אביב
עם סיג1ון כדה
הח״כ מגיב על הטענות
נגדו (חשבון עובר ושב,
״העולם הזה 2310
אין ברצוני להתווכח עם מר
שלמה פרנקל. הוא ורבים כמותו
עוד ייאלצו לבלוע את כובעיהם
ורשימותיהם כשהאמת תצא לאור.
מר פרנקל שייך לאסכולת המחצ-
רצים בחצוצרות רועמות, ולאחר
מכן כשהאמת טופחת על פניהם,
אין אפילו ציוץ. שיבושם לו.
ח ״כ שליטא
לבלוע את הכובעים
הממשלה המחפשת
יכול ״להפציץ את
התושבים המסכנים
נם חייבים ״לסבול
נון כזה מותר לי
כלל.
תירוצים כב בירות״
,בעוד
של הספר אי מכך״
.עם סג שלא
להתווכח
ח״ב כני שליטא,
הכנסת ירושלים
העולם הזה 2313
בל יום בין שמונה לשתיים
היא תחייך אליך. מאחורי
מכתבה ענקית, בבני!
משרדים גדול. השייך
לחברת מחשבים. אחה״ צ
היא ממשיבה לחייך
מאחורי מכתבה קטנה יותר
לתלמידים מבוגרים
שאותם היא מלמדת
בהתנדבות קרוא וכתוב.
היא יודעת שמישהו
צריך לעשות זאת.
מישהו שאכפת לו.
מתנדבת זו וחברותיה
מקדישות מאהבתן ומזמנן
לויצו. הן עוזרות לילדים
בלימודים, מטפלות בנשים
ובנערות במצוקה. בהכשרה
מקצועית. במתן סיעוד וסיוע
משפטי בענייני משפחה
ועוד. תמצא אותן ב650 -
המוסדות והשירותים
של ויצו.
יש לה זמן פנוי? לא יותר
אשר לנשים עובדות
רות. המגדלות ילדים
ל העשרה. היא גם לא
חושבת שהיא עושה
משהו מיוחד.
אנחנו חושבים שיש עוד
המון מה לעשות. בעזרתך
תרום למגבית השנתית שלויצו במבצע ״ויצו תרום׳ שיחל ב.5.1.82-
וימו־ יעקבסון טמיר
מכחכים
בשבוע הבא
מאוזן :
. 1ייתכן שנשיקה לא רגילד,
תחמם יותר טוב מ מנוי (מ)
.4כאשר חממו שכר נוכחו
לדעת שהתהליך אינו קצר (מ)
-.7למרות שגורל ופחד מנת
חלקה, היא ממשיכה לשגשג
.8ייתכן שהוא גם חבר ב ממשלה
. 10 בהתחשב במסורת, זה עלול
להיות מצבה של אבן לא ״ממו סדת״
בשבת ()5
. 1יש לו תפקיד חשוב בכל
מסיבה, למרות שכל שערו נשר
לאחר השמוש במגבת ()3 ,3
. 12 למזלה גילו שזה רק קש קוש
. 13 אם תקח מהמוסיקאית את
מנתה היא תרד למחתרת ()3
. 14 ברוח של סולידריות, לא
התעלמו מאף אחת סך הכל
. 15 הביעי הפתעתך על מיתה
משונה זו ()4
.17,כיסה את ראשו בהפגנה
קולנית של שומרי־שבת ()3
. 18 מהניר הזה ניתן לעשות
הרבה סירות ()5
.20 קיבל תמיכה כספית בסרט
״חולות לוהטים״ ()3
.21 יש לה משמעות בניתוח
מקסי ()4
.24 הייתכן שבין קורבן ל קורבן
הוא עסק גם באמנות
הצילום ז ()5 ,2
.26 צחק עד השמים ()3
.27 אם השתבץ שלי היה מת פרסם
שם, ייתכן מאוד שהייתי
הקורא התבונן בביטאון
העולמית,
אגודת־ישראל
״המודיע״ ,ונדהם למראה
עיניו.
יש כאלה שיודעים מה שיש, ויש
מי שיודע מה שיהיה _ מי אם
4נהרגו ו־ 200 נפצעו
בתאונות דרכים
בשבוע הבא
4בני אדם ניספו ו־ 200 נפצעו,
מהם 69 קשה, ב־ 121 תאונות.דרכים
שאירעו השבוע בכבישי הארץ.
בין ההרוגים -היו 3הולכי רגל.
ובכללם ילד. בין הפצועים היו 35
הולכי רגל. מהם 24 מבוגרים ו־11
ילדים.
מדיווחי מחלקת התנועה במטה
הארצי עולה. כי הסיבות העיקריות
לתאונות השבוע היו — אי שמירת
מרחק בין כלי רכב. אי ציות לתמרורי
עצור והתנהגות פזיזה של הולכי רגל.
עתידנות ב״המודיע״
6.12.1981
לא אנשי אגודת-ישראל שיודעים
מה יתרחש בתחום תאונות הדרכים
בשבוע הבא ז
ח. גוראל, ירושלים
דווקא עכשיו
מוותר על ההגדרות ב״מאוזך
פתרון תשבצום! 21311
3יי
5ה* 1
* .2לשוטר יש אמתלה המס בירה,
אולי, מדוע אינו נח אף
לרגע ()6
.29 תסכול מסובך מחמת ה־טפשות
30 ברם כשהיה עוד בן , 18
התמלא רגשות חמלה (מ) ()4
.31 שמענו שבמבצע בלשי נת גלה,
שהוא התחתן לפני ש התחיל
ללמוד ברצינות ()5
.32 קיימת אפשרות בחירה לא
מאולצת בחלק מהלהקה (מ) ()5
.33 צעדה לא היה צפוי, כך
קבע האויל עליו השלום ()6
מאונך :
. 1הן מלוות כל פצצה העוברת
ברחוב או נופלת מלמעלה ()6
.2זה לא כל-כך טוב שלא
ניתן למצוא חן כזה בחדר ה מתים
.3זה ההבדל בין הרוכב ל ב
ה מ תו ()4
.4ההצגה שלו היא ממש חלק
מגופו ()5
.5בהדרגה היא מסתגלת ל רעיון,
שאפשר לקבל חג ב מתנה
.6זה, אולי, תפקידו של דובי
גל במכבי נתניה כשהוא יושב
ליד המאמן ()4 ,4
10 31
!13110
0 * 1111
סי עו דסל ״
! !וסתט ״ ס ת
.8איזה כיף שהיא לא בת יחי דה!
.9אל תעמדי במחנה האויב
. 12 בילתה את הלילה מסביב
למושב בצורה לא ישרה ()5
. 14 כך קוראים לשחקן כשהוא
מופיע במרכז יהודה ושומרון
. 16 למרות שהתוצאה היתה
ידועה מראש, כל הכרטיסים
אזלו ()4 ,4
. 17 הנוכל משמיע מזמור ל טורף
הלילי ()5
. 19 מסוכן להמצא בסירה אחת
עם סורי כשהוא אינו שקם
.21 כשהיא משמיעה קול נאקה
היא גורמת לסכסוך ()6
.22 יעבור לתנוחת עמידה עם
כל הכוכבים ()4
.23 מקום גבוה להכנת בשר
על אש בסביבות ת״א ()6
.25 לא איפשרה תזוזה באמצ עות
תה יקר (מ) ()5
.26 חסר כאן ערב כדי להש לים
את החקירה ()3
.28 כשאתה מסתכל עליה נדמה
לך שקמת על צד שמאל ()4
לסברות
1 0 1
9 * 0,01] 01131ו00 וו,ון ה* 3ו 19,ו חניקוו
הוצאת שער בחשמל (אפילציהז
* *31* 11101 1170
תסרוקות. תספורות,החלקות.סלסול,
צביעה,פסים,סיטל פנים, איפור.
הוצאת שיפר בטעווה
* * 01( 1 01.10
מ חי רי ם ע • 0 **0 0ס רו תמע 1ל ה
תל-אוביב יודפ ת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
רמת-גן
הרצל 8 6
נזול בניו אואדם ״סלון ץ!וה״
עכשיו הוא הזמן לתפנית
מהפכנית לקראת שלום״
קבע של ממש.
כל זמן שהקונפליקט
עם הערבים שריר וקיי£
מפרשינג, מאייוואקס, גץ
משאר המדינות בעו׳״*
מוסלמי (שלפחות י
תיאורטית מאיימות ז
ועל עצם קיומנו !) וס
שות של מוות והדס שמכיניע
ישובי הצפון שלנו אירגוני המ,
לים בצפון לבנון — מבלי שצה״ץ
יהיה מסוגל להשתיקם כפי שהוכיח
הנסיון המר לפני התחזקותם ו התבססותם
בהפסקת האש ד:,ד
כחית !
במצב חמור ומסוכן זה עלינו
להבין שסתימת חורים פה ושם
בסיר הלחץ של האיבה הרותחת
— לא תקדם אותנו לקראת היחל צות
מהמצב הטראגי והמאיים הזה
שבו אנו שרויים, אלא אך ורק
משא־ומתן ישיר וענייני עם ירי־בינו־אויבינו
המקוריים העיקריים
והישירים: הערבים הפלסטינים1
דווקא עכשיו הוא הזמן למשא-
ומתן על הסדר שלום כולל וסופ
איתם — היות שהם מצידם יודעי
שעל־ידי זריעת קטיושות לא תמו
גר מדינת ישראל, ואנו מציד
גם חייבים כבר לדעת (למעננו
שאיננו מסוגלים למגר אותם כי
שמעצמת ארצות־הברית לא
מסוגלת בווייט־נאם!
שלום נאור,
לידי ע ת הקוראים המערכת אינה
להחזיר כתנדיד
הנשלח אליה. ה
למדור זה מתכק?
תום כקיצור, על ־
של הדף, ברווחי
— רצוי כמכונת
לאילת ובחזרה במחלקה הראשונה פורל דינה!
לראשונה בישראל
*ילת
חברת ״טיולי הגליל״ מזמינה אותך לנסיעה,
לאילת או לתל־אביב, בסגנון אחר.
תאר לעצמך: בפתח ה או טו בו ס החדי שמקדמת
אותך דיילת חיננית המובילה או תך למקומך.
המושב שלך נוח ומרווח במיוחד. ניתן להטו ת
או תו כמעט עד מצב שכיבה. על גב המושב
שלפניך יש מגש מתקפל.
בשעה 07.30 יוצא ה״צ׳רטרבוס״ לדרכו בשקט.
תא הנו סעי ם א טו ם לרעש והמנוע מ מו ק ם
מאחור. ב״צירטרבוס״ יש גם בית־שימוש.
הדיילת מציעה לך מ שקה ח ם או קר כרצונך
ו מחלק ת עתונים כבקשתך. הי א שמחה לפרט
בפניך אפשרויות בילוי ובידור באילת ולהזמין
עבורך כ ר טיסי ם או רכב שכור.
אתה מבי ט בנוף עוצר הנשימה, או חו טף
תנומה קלה.
כריות אוויר מיו חדו ת מאזנו תאתה או טו בו ס
גם בסיבובים חדים. כמעט ואינך מרגיש כיצד
חולף לו הז מן והנה אתה באילת
(או בתל־אביב) לאחר כארבע וחצי שעות
נסיעה בסך הכל. אתה פונה לעיסוקיך
או לבילויים. בלילה מו בטחת לך לינה
הכלולה במחיר. למחרת מצפה לך
נסיעה מהנה בחזרה.
תוכל לבחור מלון אחר בתוספת
תשלום, או לנצל א ת ״צירטרבוס
איל ת״ לכיוון אחד בלבד, או לחזור
במועד נוח לך לאחר תי או ם מראש.
נשמע כמו חלום? זה קור ה עכשיו ב״טיולי הגליל״.
המחיר-כולל לינה*:
הלוך־חזור 220 :שקל
ביוון אחד 120 :שקל
הצעה מיוחדה $158 :לזוג!
3ימים 2 ,לילות, מלון 3כוכבים, כולל נסיעה הלוך
ושוב, יו ם טיו ל בשארם־א־שיך.
):(11.1111
־^בקמפינג או בחדר רב מיטות.
הען לם הזח 2313
תל־אביב, רח׳ הירקון ,142 טלפון 221372 ,220819
תל־אביב, מסוף מלון הייאט, טל 295588 .
אילת, ג׳וני טורס, מרכז מסחרי, טלפון 27608 ,764778־059
ירושלים, רח׳ בן־סירא ,3טלפון 246858
חיפה, המגינים ,43 טלפון 522958
טבריה, הירדן ,10 טלפון 20330
קרית שמונה, שד׳ תל־חי ,24 טלפון 49305־067
הו רו ס הנ ס
מדים בניחיני
מזד חשדש:
ג די
על מזל גדי אפשר לומר, שיותר משאר
המזלות, הוא מעורר מחלוקת בין ה מתמצאים
באסטרולוגיה. את בני המזל
קשה להכיר. לבן קיימים הבדלים קיצוניים
בהתייחסות של הסביבה אליהם.
הסיבה לכן נעוצה באופיים הסגור וה-
עצור.
בדרך״כלל הם נראים די נוקשים ולפעמים
אפילו עויינים. גם כאשר הם מפגינים
ידידותיות בהיכרות ראשונה, הם
דואגים להשאיר מרחק ביניהם ובין מכריהם
החדשים. לעיתים קרובות אנשים
מתנכרים אליהם, או לא מעוניינים ליצור
קשר עימם, בגלל חוסר כישרונם
ליצור לעצמם תדמית מושכת ומלבבת
יותר. אך, כבר נאמר ״אל תסתכל בקנקן
אלא במה שיש בו.״ אלה המוכנים להעמיק
יותר באישיותו של הזולת, מגלים
כבר בפגישה ראשונה עם בני המזל,
ש״השד אינו נורא כל כך.״
ומי שמתקרב אל הגדי ומוכיח נאמנות
ומסירות, זוכה ביחס של הכרת
תודה, ורצון ליצור קשר אמיתי• שכן
למרות חשדנותם, זהירותם והתנהגותם
הנוקשה לפעמים, בתוך־תוכם הם מסוגלים
להיות רכים ורגישים•
תכונות הכנות וההתמסרות בולטות
במיוחד בשטח עבודתם. שם אינם נדרשים
להביע את רגשותיהם, ולכן קל
להם יותר לבטא את עצמם. יחסם לעבודה
מראה, למעשה, גם את התייח סותם
לשאר שטחי החיים. אך, כאמור,
בעבודה הם חושפים את עצמם, ובתחום
של יחסי־אנוש הם נסגרים, בעיקר בגלל
חוסר-ביטחונם.
חוסר-הביטחון נובע בדרך־כלל מסיבה
התנהגות נמהרת מאפיינת את התקופה,
וקשה לשלוט במרץ המתגבר. כל תקרית
קטנה הופכת עגיין
גדול. רצוי לנסות ולשלוט
בתגובות האימ פולסיביות.
בעניינים
מיקצועיים צפויות בעיות,
אנשים מתוסכלים
במקום העבודה עלולים
לגרום צרות. כדאי
להתעלם ולחכות עד
שהתקופה תעבור. התקשרויות
חדשות גם
הן תהיינה עם בני־זוג מעט אנוכיים
ושתלטניים. לטלאים מומלץ לטייל קצת.
עניינים העומדים ברומו של עולם מעסיקים
אתכם. מחשבות על שטח לימודים חדש
יכולות להפוך מעשיות,
שכן קיימת אפשרות
להוסיף על ידיעותיכם,
ולהעמיק בשטח המעניין
אתכם. קשרים עם חוץ־
לארץ מעסיקים אתכם.
׳אלה המקורבים אליכם
חוזרים משם, או יוצרים
קשר משמעותי
ומשמח. במקום העבודה
יש להיזהר מדיבורים
מיותרים. ביקורת עצמית על מעשים ודיבורים
עשזייה לעזור רבות השבוע.
מקובלת ומוכרת. על-פי-רוב היתה לבני
המזל ילדות לא קלה. אם כי אפשר
לומר ״כל גדי וצרותיו הוא״ ,קורה
לעתים קרובות, שעד שעוברים סוף־סוף
ימי הילדות ומגיעות שנות הבגרות. הם
מספיקים לאבד חלק ניכר מביטחונם
העצמי.
רוב בני מזל גדי בני ה״ 30 ויותר,
מכירים את התופעה המוזרה, שעם כל
שנה שעוברת נעשה להם יותר טוב.
הגדיים ]ואים
11קשים 1ל א
ידידותיים. או
בתוכם הם ונים
ורגישים .,מי
שמצליח להתקרב
אליהם זוכה ביחס
של הברת תודה
אותם אי-אפשר להאשים באמירה הנדושה
״כשהיינו צעירים הכל היה יותר
טוב.״ הם מאמינים בעתיד וגם ״עושים״
אותו — ובזה כוחם, וזו הצלחתם.
שנת 1981 לא היתה קלה לבני מזל
גדי, אך למרות התהפוכות, הלחצים וה קשיים
שהם עברו, היתה זו שנה מעניינת•
בשטח העבודה הם נתקלו בצרות
פגישה עם אדם קרוב תביא לתחושה של
ביטחון והנאה. אפשר שוב לוודא שבן
החג אכן אוהב ונשאר
לא מעטות, אך גם הצלחות זמניות לא
חסרו. בשטח הריגשי בלטה אי״יציבות,
וחוסר יכולת לקבוע דברים לעתיד. בשטח
הכספי היו עליות ומורדות קיצוניים•
אך אם מסכמים את השנה, אפשר
לומר שלא היתה משעממת, וחרף הקשיים
כדאי לאחל שרק שלא תבואנה
שנים קשות ממנה.
כוכב שבתאי, שליט גדי, נמצא כבר
כשנה ורבע בבית העשירי, וגורם לבעיות
דווקא בתחום החשוב להם ביותר —
תחום הקאריירה. בשנה החולפת גם כוכב
יופיטר נמצא באותו בית, והוא זה
שהביא עימו גם תקופות טובות יותר,
ואפילו קידום, אם כי לא מספיק.
לפני כחודשיים וחצי עזב יופיטר את
עבודה רבה מוטלת עליכם. הדרישות
מכם בביתכם אינן מאפשרות לכם לבצע
את העבודה, ואתם נעשים
עצבניים וחסרי־שקט.
המתיחות בבית
מביאה למריבות והתפרצויות
כעס — אפי לו
אתם לא מוכנים
הפעם לוותר. ילדים במישפחה וצעירים
דורשים תשומת־לב, וגוזלים
את הנותר מזמנכם
היקר. אהבות
ישנות וחדשות מעסיקות אתכם, בני-הזוג
מעוניינים בקירבתכם. צאו לחיק הטבע.
הבית העשירי, ונותר שם כוכב שבתאי
בעצמו, וכעת אין מי שיפריע לכוכב זה
(שהוא השולט במזלם) לגרום קשיים.
מאחר ומדובר בבני מזל גדי, דווקא
הם מסוגלים להתמודד עם כוכב שב+ -
תאי. בעבודה קשה, תיכנון נכון וצעדים *
שקולים ומבוקרים, הם יוכלו להיעזר *
בו על-מנת לקדם את עצמם ואת מעמ
בשטח המיקצועי.
כאן כדאי להזהיר אותם, שכוכב נוסף
נכנס לבית רגיש זה (בית — )10 כוכב
מארס. הוא ישהה זמן ממושך יחסית
בבית זה, ועלול לגרום לבני המזל להתנהגות
תוקפנית מדי• לכן כדאי גם כאן
למתן את התגובות, ולמנוע עד כמה
(המשך בעמוד )58
השבוע חשים יותר עירניים וקלי תנועה.
הרגשות מתעוררים ועימם החשק לעי־סוקיס
חדשים. מצב־רוח
מאזנ״ם
0 9 3 5 !5 1המישפחה עלולה לגרום
בעיות, אך אפשר להתגבר
על כך בגישה זהירה שקולה וקרה.
נסיעות קצרות ופגישות עם בני-מישפחה
קרובים יאפיינו את השבוע. שיחות טלפוניות
או מיכתבים
חשובים עשויים לשנות
את גישתכם לעבודה
צפויה עבודה רבה1 .
רצוי לא לדחות דבר.
העבודה המצטברת מו ! -ו ג ^ת^ז קו
33282X2
טלת כולה עליכם ואין
מי שיעזור ויקל על
הנטל הכבד. מבחינה בריאותית תיתכן
רגישות מיוחדת באיזור הגב.
השינויים שנעשים בימים אלה נראים כמי-
טיבים עמכם. נסיעות לחוץ־לארץ או
קישרי עבודה עם ארץ __
אחרת מוסיפים עניין ^ 11 .
אויבים נסתרים גורמים
לכם נזק מאוזורי גב ׳
כס — שימו לב וחי-
שמרו מדיבורים ומגי-
לוי תוכניות הקשורות 1
לעתידכם. נסיעות משו־תפות
סם קרובי מיש־פחה
מוסיפות שימחת י
חיים וגיוון. גס בשטח
הרומנטי אהבות מתחלפות, האחת רק
מסתיימת והאחרת כבר עומדת. בפתח.
ו 2בדצמבר ־
9ו בינואר
ציג את עצמכם במקום
חדש. גם אס ברגע זה
לא תיענו, אתם עשויים
להיות מופתעים לטובה
בתוך זמן קצר; פגישות משמחות ומרגשות
תתרחשנה במסיבות ימי״הולדת שתוזמנו.
בתקופה זו חשים עייפות וכבדות ורוצים
לנוח ולהתרחק מכל פעילות חברתית.
שיחות מייגעות עם
עמיתים למיקצוע גורמות
לעצבנות ולהתפרצויות
נמהרות וחרטה.
טוב להתבודד בבית,
לעסוק במדיטציה או
בעיסוק בלתי שיגרתי
ושקט אחר, כולל פעילות
מרגיעה בשניים.
באמצע השבוע תוכלו
להתבשר על התקדמות
כספית משביעת רצון ולקדם תוכניות חדשות.
בני גדי יוסיפו אווירה רומנטית.
יש לנהוג בזהירות בענייני כספים, שכן בחודש זה תהיה פעילות מוגברת בעניי ׳פעילות חברתית מרובה תאפיין את ה פעילות
ציבורית תעסיק אתכם השבוע.
כספים המגיעים לידכם בתקופה זו,
נים רומנטיים, תקופה משעשעת ומהנה.
תקופה המתקרבת. במקום העבודה צפוהזמנות
למסיבות יוציאו אותכס מהבית,
קשורים או שייכים ל_
__ בני מזל בתולה שעל־יות
מריבות בגלל יחס
ותוכלו לחדש קשרים
אחרים, והשימוש בהם
ישנים עם אנשים ש פי״רוב
אינם מרשים
לא צודק לעובדים עי-
עלול לגרום לאי-שקט
לעצמם לבזבז זמן על
מכם. הוצאות כספיות
כמעט נשכחו. קישרי
ודאגה. בתקופה זו
תענוגות החיים, ירשו
גדולות מהמצופה גורידידות
שהתחילו להתעדיף
לא לסמוך על
פתח פורחים, אך עדיין
לעצמם הפעם לצאת
מות למריבות על רקע
האינטואיציה, ולשקול
מהשיגרה. אפילו ביש
לשמור על חש׳איות.
זה. שינויים לטווח
כל החלטה בהגיון, או
רחוק מסתמנים כבר
מקום העבודה צפויות
תוכניות חדשות הקשובהתייעצות
עם אדם
פגישות מלהיבות ומרגרות
לקאריירה, טוב
עתה, ואתם מבולבלים
22 באוגוסט -
שאפשר לסמוך על שי ומתלבטים
כיצד לחזור
שות. גס היחס אליכם
להשהותן למשך תקופה
22 בספטמבר
פוטו. ענייני בריאות
ולמצוא את היציבות
יהיה סלחני ונוח. עניימסויימת.
ברגע זה ה מעוררים
מעט דאגה, יטרידו נים כספיים
המוכרת. במתנה ששאיפות
אינן בטווח
אך דאגה זו תוסר מעליכם תוך זמן
ויביאו לחוסר מנוחה ולדאגנות רבה. אחים,
אתם עתידים לקבל, רצוי לשבץ את אבן
הגשמה, ועדיף לוותר ולהמתין לזמן מתרומנטית
תביא לשינוי.
קצר. פגישה
אחיות, וקרובים עשויים לבוא לעזרתכם.
הטופז, זו אמורה להביא מזל בחיים.
אים יותר. בני מזל גדי יבואו לעזרתכם.
חאומי0
אני אוהב לבלות ויודע לבלות היטב. מסעדות,
טיסות, מלונות. אני נכנס למקומות הכי
יוקרתיים שם צריך לדעת גם איך לשלם והם
כמובן מכבדים כרטיסי דיינרס.
יש לי חבר שאני לוקח אתי לכל מקום. זהו
כרטיס הדיינרס קלוב שלי. ברגע שאני שולף
אותו, אני מקבל יחס טוב, נותנים לי כבוד.
אולי זה חשוב, אבל מ ה ן ר הוא
שכאיש עסקים, א נ ^ ייד ^ ב הרבה בעולם. יש
לי כרטיס ״דיינרס׳׳ עסקי, אני נהנה היום
וההוצאות העסקיות שלי משולמות על חשבון
החברה, לא לפני החודש הבא, כאשר
פעם בחודש אני מקבל דיווח מפורט.
פעם בחודש אני מקבל גם את העלון היוקרתי
* 5££77£1 א 71111£-א $10 שבו יש מידע עי
תרבות הפנאי, בילוי ונסיעה בארץ ובעולם
ובנוסף: מידע אודות מבצעים מיוחדים
והנחות. בקיצור ״תענוג לשלם בדיינרס״.
לך יש כרטיס?
8838
י י (1(11ח הבנק שלנו
הביאו למשקיעי בקוסות הננול
הישנים מרשימים י י
דני פרידמן,סניף ביל״ו״רחובות
זו הסיבה שלמעלה 6 00,000 *11 אנשי
הצטרפו לקופות הגמל שלנו.
״עצמה״-הקופה הגדולה והותיקה ביותר • ״שיאוף׳-קופה רווחית ביותר
״תעוז״-לשכיר • ״קופה מרכזית לפיצוייס״-למעסיק • ״רימון״-לעצמאי ולשכיר
״צור״-לחקלאי • ״קשת״-לשכירים במפעלי התאחדות התעשיינים
״שגיא״-קופה רווחית לשכירים.
וסנדק
!!י שחגר
ף* ימים אלה עומד לראות אוד ספר
בשם ״כבלים של צדק — בג״צ מול
הממשל הישראלי בשטחים״ מאת משה
נגבי, בהוצאת כנה, ירושלים. הספר מציג
את התהליך המישפטי, שהוביל את בית־המישפט
העליון בישראל לעמדת עימות
עם ממשלודישראל, ואת כניסתו של ביתי
המישפט העליון למחלוקת שמפלגת אח
המדינה מאז מילחמת . 1967
מחבר הספר, משה נגבי, משמש כעורך־
חדשות בקול ישראל, וככתב ופרשן מיוחד
לנושאי בג״ץ. נגבי, שהוא בעל תואר שני
במישפטים, עבד כמתמחה במחלקת ה־בג״צים
של פרקליטות־המדינה, וכמרצד.
שלימד את נושא הבג״צים בפקולטה ל־מישפטים
של האוניברסיטה העברית בירושלים.
גיבורו
של ספר זה הוא שופט בית־המישפט
העליון מאיר שמגר, שדמותו מא פילה
על כל השאר במשך תקופה בת
15 שנה, שבמהלכה. כיהן כפרקליט צבאי
ראשי (בדרגת אלוף־מישנה) ,כיועץ־מיש׳
פטי לממשלה וכשופט עליון. תוך שנתיים־
שלוש עשוי השופט שמגר להתמנות כ נשיא
בית־המישפט העליון, מישרה שבה
יחזיק עד צאתו לגימלאות.
מ שי מ ה
ב ל תי־ אפש רי ת
ך, כלים של צדק -בג״צ מול
הממשל הישראלי בשטחים״ ,הוא
בבחינת מיסמך מאלף, העוסק בתהליך
אשר עבר על בית־המישפט העליון מאז
שלבי הראשית של הכיבוש־הישראלי
כתוצאה ממילחמת ,1967 כגוף בלתי־מת־ערב,
ועד להפיכתו כתחליף למצפונה של
החברה הישראלית.
על הרקע לכתיבת סיפרו, סיפר משה
נגבי:
״זה התחיל ב־ 78/79 כאשר סיקרתי את
בג״ץ אילון־מורה• עקבתי אחרי כל הישי בות
באולם בית־המישפט. עד לפסק־הדין
שהפתיע אותי, היה לי הרושם שהפלס טינים
משחקים על הפסד בנושא הבג״צים.
התרשמתי שהם יכולים להשיג ניצחונות-
ביניים, אך לא לזכות בניצחון הכולל.
״מולם עמד מחסום גבוה ובלתי־עביר
של הנימוק הביטחוני. מה עוד שפדקלי־טות-המדינה
גילתה פטנט שתמיד היא
יכולה לשלוף תצהיר של אלוף בצה״ל, או
רב־אלוף. ידוע היה שסימני־דרגה עושים
רושם רב גם בביודהמישפט העליון,
קעות. דומה היה שלא ניתן להפוך הלכה
מישפטית כזאת. זה תקדים מחייב של
חמישה שופטים. זו היתר, משוכה, שדומה
היה כי לא ניתן לעבור עליה, כימעט
משימה בלתי־אפשרית.
״כאשר ראיתי את פסק־הדין המהמם,
התחלתי לבדוק את ה,למה?׳ ,והגעתי ל שלוש
תשובות ראשוניות( :א) התצהיר
איש
האצ יל
בממשלת בגין
שופט בית-המישפט-העליון מאיר
שמגר, שהוא הגיבור האמיתי בסיפרו
של משה נגבי ״כבלים של צדק —
בג״ץ מול המימשל הישראלי בשטחים״
,עשוי לכהן בעוד כשנתיים
כנשיא בית־המישפט העליון עד לשנת
— 1995 במשך תריסר שנים תמי מות
— הוא אחת הדמויות המרתקות
במערכת״המישפט הישראלית בשנים
האחרונות.
מאיר שמגר נולד במציג ב״.1925
(העיר היא עיר-מחלוקת בין גרמניה
לפולין. אז היתה ״עיר חופשית״
בשליטת הגרמנים, וכיום היא בשליטת
פולין, בשם גדנסק) .ב״ 1939 עלה
ארצה, ובראשית שנות ה־40׳ סיים
לימודי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה
העברית ירושלים. הוא התחיל
ללמוד מישפטים באוניברסיטת
לונדון.
ב־ 1944 נעצר על-ידי הבריטים בארץ
כחבר אצ״ל, הוחזק במעצר בירושלים
ובלטרון. אחר הוא הוגלה לארית-
ריאה, ואחר-כן לקניה.
אחרי מילחמת־העצמאות הוא סיים
את לימודי־המישפטים שלו, וב 1954-
סיים קורס מג״דים של צה״ל. החל
כ־ 1961 כיהן בתפקיד של פצ״ר
(פרקליט״צבאי״ראשי) ,ובמקביל התחיל
להרצות על ״דיני מילחמה״ ו״מיש-
פט בינלאומי״ ,באוניברסיטה העברית.
באפריל 1968 מונה, בנוסף על
תפקידו כפצ״ר, כיועץ־מישפטי למע-
רכת-הביטחון. חצי שנה מאוחר יותר,
באחד בספטמבר, מונה למישרת היועץ
המישפטי לממשלה. ב־ 1970 יצא-
דופן, כאשר סירב להגן בבג״ץ על
החלטת מישרד־הפנים שלא לרשום
את הלן זיידמן כיהודיה, משום שהתגיירה
גיור ריפורמי.
במרס 1975 הורה לחקור את פרשת
מיכאל צור, פרשת־השחיתות
הראשונה בצמרת השילטון. כמה חודשים
אחר-כך, באחד ביולי, מונה
כשופט בית-המישפט״העליון בגיל ,50
והיה צעיר השופטים. בחודש אוק טובר
1977 סירב לכהן במישרת שר-
המישפטים בממשלת מנחם בגין. השופט
שמגר הוא חבר הנהלת האגודה
הבינלאומית לחוק צבאי ולדיני-
מילחמה.
מאחר שהוא איש של חוק וסדר, הוא
התרגז מההתפרעויות של הגוש׳ וההפרה
השיטתית שלחם של כל מיני צווים. זה
שאנשי גוש אמונים פרצו גדרות, ניסו
להרחיב את ההתנחלויות שלהם, הקימו
התנחלויות בלתי־חוקיות, ובעיקר — הרי מו
את ידם על צה״ל, זה הכניס אותו
לקונפליקט חזק מאוד. הבנתי מתוך כל
מיני הערות של ויתקון ושל לנדר שמתבשל
דבר מעניין.
״כאשר כל חמשת השופטים קיבלו את
העתירה, וציוו לפנו את אילון־מורד, תוך
30 יום, נדמה שזוהי׳ נקודת־המיפנה. אז
התחלתי לשאול: איך ומדוע זח קרה?
סיקרן אותי להבין איך זה קרה שבית-
המישפט העליון וממשלת־ישראל הגיעו
לנקודת־המשבר החריפה ביותר בתולדותיהם.
כבר היו בעבר נקודות-סיכסוך אח רות
בין בית־המישפט העליון לממשלה
בשאלות דת ומדינה ונושאים רגישים אח רים.
אבל מה שקרה כאן היה שונה לחלו טין.
בית־המישפט העליון אולץ להיכנס
למחלוקת הכי גדולה המפלגת את העם
מאז . 1967 מבחינת הציבור הרחב, הצ טייר
פיתאום ביודהמישפט העליון כאילו
מיהו האיש שינחו בעוד כשנתיים נ מ שו תריסר שנים כנשיא
בית־המישפם העד איו השפיעה עדו תקובת מעצו ניד הברים
ואיו הורד מהפכה שקטה במישפט הישראלי רגבי השטחים הכבושים
וכאשר אותו גנרל אומר, זה נחוץ מבחינה
ביטחונית!׳ ,אינם רואים השופטים את
עצמם כמוסמכים מבחינה ביטחונית להתמודד
עם זה — ומרימים ידיים.
״המחשבה הזאת התחזקה אצלי אחרי
בג״ץ בית־אל, כאשר חמישה שופטים
דחו את העתירה בעניין הפקעת הקר-
של רב־אלוף (מילואים) חיים ברלב,
(ב) המחלוקת הפנימית בין הרמטכ״ל רפאל
איתן ובין שר־הביטחון עזר וייצמן,
(ג) ההצטרפות של גוש־אמונים לעתירה.
״ברגע שראיתי את הצטברות הנסיבות
האלה, עם תגובות השופטים — ראיתי
שהולך להתבשל כאן משהו חדש. עדיין
לא האמנתי שהעתירה תתקבל, אבל חש תי
שכאן יהיה בבית־המישפט העליון רוב
ומיעוט. שמתי עיני בשופט אלפרד וית קון,
שהיה ידוע בעבר כשופט בעל הש קפות
ביטחוניסטיות, והוא גם נראה כ אדם
האחרון שיכול לקבל עתירה מהסוג
הזה. אלא שגוש-אמונים הרגיז אותו.
הוא עומד מצד אחד של המיתרס —
ולאו־דווקא הצד האהוד עליו. בית־המיש־פט
כימעט ונקט גישה אנטי־ציונית, לפי
הפרשנות שקרוב ל־ס/ס 50 מהציבור נותן
לציונות — פרשנות שאני לא מסכים
איתה.
״למרות שלמדתי מישפטים, עסקתי ב־
(המשך מעמוד )23
בג״צים, לימדתי בג״צים, עבדתי במחלקת
הבג״צים — אף פעם לא נתתי את דעתי
למצב הלא־נורמלי הזה, שבית־המישפט
העליון עוסק בענייני השטחים המוחזקים...״
החלטה של
איש אחד
ף שלב הראשון של בדיקותיו לא
י התכוון משה נגבי לחבר ספר. הוא
קיווה לפרסם מאמר על הבג״ץ והשטחים
הכבושים. אחרי שיחות ראשונות וגי שושים
מקדימים עם עובדי־מדינה במישור־המישפטי
הבכיר, הבהירו לו כולם שמאח רי
הנושא של הבג״ץ בשטחים הכבושים
עומדת לה החלטה של איש אחד —
השופט מאיר שמגר*.
הדבר התמיה את נגבי, מכיוון ששמגר
לא היה נבחר־ציבור או פוליטיקאי, אלא
פקיד ממונה. מעורבותו של שמגר בנושא
זה היתד פעילה בשלושה תפקידים בכי רים
שמילא בזה אחר זה: כפרקליט צבאי
ראשי, כיועץ המישפטי לממשלה (עד ל :כניסתו
למישרה זו בספטמבר — 1968
לא היו כימעט בג״צים על השטחים),
ולבסוף בתוקף מעמדו כשופט עליון.
כאשר התחיל נגבי לחקור את עברו
של שמגר, הגיע לחוברת־הנחיות שפירסם
שמגר, כפרקליט צבאי ראשי, ב־, 1966
ובה הנחיות ל״פרקליטים צבאיים בשטחים
כבושים״ .בחוברת זו הביא שמגר, הנח־
מחבר נגבי
עימות
שב כמומחה בעל שיעור-קומה בדיני-
מילחמה, עוד לפני שמישהו חלם שיהיו
לישראל ״שטחים כבושים״ — הוראות
נוהג שונות על כיבודם של עצירים ב שטחים
כאלה• שמגר, שנעצר בימי המנ דט
הבריטי כאיש אצ״ל, ושנשלן ז לגלות
לקניה, חי, לדעת נגבי, עד עצם היום הזה
תחת רושמם של המעצר וההגליה שלו
בנעוריו.
ה שי קול הי ה
שיקול מו ס רי
ך ץ רומתו המכרעת של השופט שמגר
• לנושא הבג״ץ והשטחים הכבושים
באה מייד עם מינויו למישרת היועץ
המישפטי לממשלה: ההחלטה להחיל את
הבג״ץ על השטחים.
י אמנם היתה זו החלטה של שמגר, אבל
היא הובאה לפני ראש־הממשלה דאז,
גולדה מאיר, ושר־המישפטים שלה, יעקוב
שימשון שפירא — שאישרו אותה. כפי
שאמר לנגבי אחד ממקורבי השופט שמגר:
״מה הם מבינים בדברים האלה ...מאחר
ששמגר נחשב כמומחה במישפט בינ לאומי,
בשילטון־כיבוש ובדיני-מילחמה,
קיבל השילטון את עמדתו על נושא זה
כעמדת איש-מיקצוע מעיר נגבי בהק שר
זה :״שמגר היה בדברים רבים בבחי נת
אורים־ותומים עבור גולדה מאיר,
ובימיו החלה עלייתו של היועץ המישפטי
לממשלה כאישיות בעלת השפעה פולי טית.״
שיקוליו של היועץ־המישפטי שמגר
* שופט אחר בשם שנוגד חי בתקופת
השופטים, ועליו נאמר בספר שופטים (ג/
ל״א) :״ואחריו היה שמגר בן־ענת, ויך
את־פלישתיס שש־מאות איש במלמד הבקר
ויושע גם־הוא את־ישראל.״
בעניין החלת הבג״ץ על השטחים ה כבושים,
מוסיף משה נגבי :״השיקול ה מכריע
של שמגר היה שיקול מוסרי.
מאחד שהיה איש צבא, היתה לו, כנר אה,
השקפה חשדנית לגבי מיסגרות
צבאיות. מה עוד שב־ 1968 לא האמין איש
שהכיבוש יימשך 15 שנה. יחד עם זאת
היתה כוונה לבנות את המימשל הצבאי
הנאור והליברלי ביותר, ולסלק ידיים מעל
לאוכלוסיה. אבל זה עלה על שירטון,
ושמגר הבין שאי־אפשר לסמוך רק על-
כך שהמימשל הצבאי יידע לרסן את עצמו.
לכן הוא היה מעונייו שיהיה פיקוח אז רחי.
הוא נקט בעמדה זאת עוד כפרק-
ליט־צבאי־ראשי, בעתירה הראשונה שהי-
תה לבג״ץ, בטרם מונה כיועץ המישפטי
לממשלה.״
כאשר נתמנה שמגר כיועץ המישפטי
הפך הדבר מדיניות מחייבת. באותה תקר
פה לא היה אדם אחד במדינה שידע, כמו
שמגר, כי אין סמכות לבג״ץ בשטחים, או
שיש סיכוי טוב לטענת אי־הסמכות להת קבל
בבית־המישפט על־פי החוק הירדני
(החל עדיין בשטחים ממערב לירדן) והחוק
הבינלאומי .״אני מביא בקשר זה דוגמה:
בית־המישפט־לעירעורים ברמאללה קבע
ב־ 1968 שאין לו סמכות לבטל צו של
המימשל הצבאי. הנימוק המרכזי לפסיקה
זו היה שהמימשל־הצבאי הוא ריבון ב שטחים
הכבושים, והמפקד הצבאי מחליף
את המלך חוסיין, ובתור ריבון אין ביוד
המישפט הישראלי יכול לבטל צווים שלו,
שהרי המפקד הצבאי תופס גם את ממו מו
של הפרלמנט הירדני. הוא לא רק
,רשות מבצעת׳ אלא גם, מחוקק׳ .צרהפ־קעה,
כבו הפקעת־הקרקעות ברוג׳ייב —
הוא כמו חוק. האם יעלה על הדעת ש־בית־מישפט
ישראלי יבטל חוק־ירדני? כך
גם אומר החוק הבינלאומי.
״השופט שמגר יצר תקדים. אין למצב
זה תקדים, לא רק במישטר־הכיבוש הנאצי,
שהיה נפשע, אלא גם במישטרי־כי-
בוש ליברליים. אחד ממקורביו של ה שופט
שמגר, הביא את הדוגמה של גי רוש
30 אלף האזרחים ממוצא גרמני מ-
חבל־הריין, כאשר אנגליה וצרפת משלו
בו אחרי מילחמת־העולם הראשונה. לשום
גרמני לא היתה אז זכות להגיש עתירה
לבית־המישפט העליון בלונדון׳ או בפא ריס.
זה בטוח.״
ההשקפה המקובלת בעולם היא שמיס-
של־צבאי חסין מפני ביודמישפט אזרחי.
זה היה גם המצב ב־ . 1967 השופט שמגר
ידע זאת. הוא ידע שיש סיכוי טוב לטע נות
האלה להתקבל, מה עוד, שהשופט
ההגיון שעומד מאחרי זה, ואמרו: נכון
שמימשל צבאי הוא ריבוני, אבל מנקודת־המבט
של בית־המישפט העליון מפקד ה גדה
המערבית הוא אלוף בצה״ל, והוא
כפוף לשיפוט של בית־המישפט העליון
על כל מעשה שהוא עושה בשטחים ה כבושים,
כמו על מעשה שהוא עושה ב ירושלים.
״פרופסור
יורם דינשטיין מאוניברסיטת
תל-אביב תומך בהשקפה זו. אבל זו תי אוריה
לאחר־מעשה.״
פ סי כו לו גי ה
של עציר
ההנחיות של שמגר לצה״ל סודי אלפרד ויתקון אמר בפירוש: הטענות ה אלה
נכונות. כיום סבור ויתקון שבית-
המישפט צדק ״מסיבות הומניטריות״.
נגבי• :״אחרי ששמגר לא העלה את
הטענה הזאת כיועץ מישפטי, ובית־המיש־פט
לא העלה אותה מיוזמתו, נסב הדיון
בשאלות לגופן. גם שופטים אחרים הביעו
ספקות בשאלה זו. אחרי מעשה התחילו
לחפש את הכיסוי המישפטי למצב החדש
הזה. החלו לבנות תיאוריה שיש סמכות
לבג״ץ בשטחים המוחזקים.
״מלומדים מחוץ לבית־המישפט, באק דמיה
ובפרקליטות, התחילו לבנות את
^ אדם אשר עבד לשרביטם של שני
״ יועצים מישפטיים לממשלה, מעניין
האיפיון שמעניק נגבי לשניהם :״השופט
שמגר נראה מרחוק כאדם ששומר על
דיסטאנס, בניגוד לאהרון ברק. אני עבדתי
עם שניהם, ברק היה שלומפר וחברה׳מן,
בעוד ששמגר היה תמיד לבוש בחליפה. לא
היינו פונים לשמגר בשם מאיר כפי
שלברק היית פונה בשם אהרון, מפני
שכך הוא רצה. לשמגר היו פונים במר
שמגר או היועץ. יחד עם זאת, בשיחה
אישית הוא אדם מאוד פתוח. אומרים על
שמגר שיש לו דיעות די-לאומיות, ואפילו
ניציות. יחד עם זאת יש לו הרגישות
החזקה לזכויות־אדם, לצדק.״
ראיות לרגישות זו מביא נגבי כאשר
הוא מפרט זאת בקשר ליחסו של השופט
שמגר לתושבי השטחים הכבושים :״היה
לו חשוב שלא ליצור אצל תושבי השט חים
הכבושים תחושה של קלאוסטרופוביה.
בתקופה הזאת דיין היה עדיין שר-ביטחון
מאוד ריכוזי בשטחים המוחזקים, והתערב
כמעט בכל שנעשה בהם. אבל בצד ה־מישפטי
סמכו על שמגר, שהיה לו מאוד
חשוב שתושבי השטחים האלה לא יר גישו
בחוסר־אונים.
״שמגר לא רצה, מסיבות מוסריות ומע שיות,
שיווצר סיר־לחץ. הוא רצה שהם
יחושו, כי למרות מישטר־הכיבוש, הם לא
איבדו את כל עולמם, וכי יש להם זכו יות
בסיסיות, אפילו אם הם עבריינים,
חשודים או עצורים.
מאיר שמזגר:
שופט עד!!
יי נרנאה /גבה־קומה ותכול״עיניים נבחר בשנת ,1975
^ נגיל , 50 למישרת שופט עליון. מאיר שמגר היה יוצא-
דופן במיקצת בין יתר השופטים, בכך שארבע משנות
נעוריו בילה במחנות־מעצר של הבריטים באפריקה, על
היותו חבר באצ״ל.
שמגר נולד בדנציג בתקופה שבין שתי מילחמות העולם,
כאשר עיר זו היתה עיר חופשית ולא השתייכה למדינה
כלשהי. הוא עלה עם הוריו לישראל בגיל צעיר, ואת לי מודיו
סיים בבית־הספר התיכון בלפור בתל״אביב. שנה
לאחר סיום הגימנסיה, בגיל ,19 נעצר על״ידי הבריטים
והוגלה לאפריקה. הוא חזר לישראל רק אחרי הקמת
המדינה.
בתקופת מעצרו למד מישפטים בהתכתבות בבית־הספר
למישפט שבפלשתינה־א״י, ואחר״כך השלים את לימודיו
באוניברסיטת לונדון. הוא הצטרף מייד למערכת המיש-
פטית של צה״ל והצליח בתוך שנים ספורות להגיע לתפקיד
הבכיר במיסגרת זו. אחרי שהיה סגנו של הפרקליט
הצבאי הראשי במשך כמה שנים, התמנה בעצמו לתפקיד
זה בשנת .1961
הוא היה אהוד מאוד על פיקודיו, ונהג בנמוכים ממנו
בדרגה בצורה הוגנת ביותר. הוא מעולם לא התנשא על
איש, אך גם לא התקרב יותר מדי, ומעולם לא היה ״אחד
מהחבר׳ה״ .למרות החביבות והלויאליות לפקודים היה
סביבו תמיד מעטה מסויים של ריחוק.
כפרקליט צבאי ראשי זכה בהערכה מיוחדת בצה״ל.
משה דיין, שהיה איתו בקשר הדוק כאשר מילא תפקיד
שר־הביטחון במילחמת ששת הימים, למד לכבד אותו
ולהעריכו. המילחמה, והתוספות השטחים החדשים למדי-
נת״ישראל, לא הפתיעו את הפרקליטות הצבאית. שמגר
היה מוכן היטב. בתיקים מיוחדים היו מונחות טיוטות של
החיקוקים המתאימים ושל פקודות לשעת חירום /שנדרשו
מייד אחרי המילחמה.
מערכת המישפט הישראלית שהוקמה בשטחים זכתה
בהצלחה ניכרת, וכולה היתה פרי מחשבתו ותיכנונו של
שמגר. בשנת 1968 מונה בד בבד עם תפקידו כפצ״ר, גם
כיועץ מישפטי של מישרד״הביטחון, בתום שנה זו מונה
כיועץ המישפטי לממשלה.
רבים הופתעו ממינוי זה, מכיוון שחשבו כי ממשלת
המערך תזכור לו את חטאי נעוריו — את היותו חבר
שמגר ואשתו
צנוע
האצ״ל. אולם כישוריו והגינותו שיכנעו גם את אנשי
המערך כי הוא האיש המתאים לתפקיד זה. מה גם שמאז
שיחרורו מאפריקה לא השתתף יותר בפעילות פוליטית
כלשהי.
שופט נו קשה
ומח מי ר
ף* חי יו הפרטיים הוא ידוע כאדם צנוע ומסתפק
במועט, בעל ואב נאמן. הוא נשוי מזה שנים רבות
לגאולה, ולהם שלושה ילדים. עד שהתמנה כיועץ המישפטי,
התגוררו בצהלה. אחר-כך עברה המישפחה לירושלים.
מכריו מספרים כי הוא אינו מסכים לקבל כסף תמורת
הרצאות שהוא נושא מפעם לפעם בכינוסים שונים, ואף
החזיר שיקים שנשלחו אליו עבור הרצאות כאלה. הוא
ידוע עד היום כספורטאי מצטיין ובעת מיפגשים חברתיים
של עורכי-דין הוא מצטיין במיוחד בכדור־מים.
אחרי שבע שנים כיועץ מישפטי מצליח, שזכה בהשפעה
גדולה גם במישור המדיני, התמנה כשופט עליון. הוא
הצדיק מינוי זה במיספר רב של פסקי־דין מעמיקים
ומנומקים שכתב.
הוא נחשב על־ידי סניגורים כשופט נוקשה ומחמיר.
בין עורכי־הדין יש אימרה :״אם שמגר יושב בעירעור, לא
כדאי לנסוע לירושלים.״ הם חוששים כי האיש שבא
מהפרקליטות הצבאית לא יקל בעונשיהם של עבריינים. ואכן
הוא מקפיד במיוחד בעניינים של חוק־וסדר. הטענה היחידה
נגדו גם טפי עורכי״דין המכירים בכישרונו המישפטי, היא
כי הוא חסר את שאר״הרוח והליברליות של שופטים
גדולים כמו חיים כהן, שיצא לגימלאות•
״לפי המישפט הבינלאומי, אין קיימת
זכות־עיעור על מעצר מינהלי. שמגר לא
דק שהעניק זכות-עירעור, אלא דאג ש בכל
תא־מעצר יהיה שלט בערבית, ובו
מודגש כי תוך זמן מסויים יש לעציר
האפשרות לערער• הוא הבין את הפסי כולוגיה
של העציר. אני משער כי בשל
היותו עציר ומוגלה בימי הבריטים, הוא
היה מודע לפסיכולוגיה של אוכלוסיה נכ בשת.
הוא ידע כי הבאת עציר לפני ועדה,
שבה יושבים אנשים לבושים בחאקי עם
דרגות, ואלה צריכים כאילו לדון בעירעור
שלו — אינם מעניקים לעציר הרגשה של
צדק. לכן היה לו חשוב שיהיה כאן
עניין הבג״ץ, שהוא גוף אזרחי, ואותו
בית־המישפט שיש לישראלים יהודים שר
מע גם אותך.
״״״״איני ייודע׳׳אט״כאשר ״גירשו״ הבריטים
את שמגר מהארץ, הם נתנו לו להופיע
לפני ועדת־עירעורים. אבל בוודאי שלא
נתנו לו להופיע עם עורך־דין לפני הווע דה
הזאת. והשופט שמגר הפך את ועדת-
העירעורים לבית־מישפט. זה היה גם ב מחיר
מסויים של המטרות הביטחוניות,
שהרי בעיני שילטונות־הצבא חשוב מאוד
גורם המיידיות בגירוש. אמרה לי דורית
בניש, מנהלת מחלקת הבג״צים בפרקלי-
טות־המדינה: זה ששמגר הכנים את ה-
בג״ץ לשטחים ניטרל את כל הסמכויות
האדמיניסטרטיביות של המימשל־הצבאי,
ואת מרבית עונשיו. כיום הגירושים ביכר
עט ואינם אפקטיביים, כי כל גירוש יכול
להתבצע רק אחרי שלושה חודשים. הרי-
סת־בתים כנ״ל, אלא אם המימשל־הצבאי
מנסה להתחכם, ולהרוס מהר, לפני ש האיש
יפנה לבג״ץ. המערכת זכתה בכמה
נזיפות מבית־המישפט העליון, והיא די
חוששת מזה, אם כי באחרונה חלה נסי גה
חמורה בנושא זה.״
במישטר של אריק שרון, עלול הבניין
כולו להתמוטט. אריק עלול לפוצץ את
הבניין המישפטי הישראלי יחד עם בתי הם
של ערבים.
ואמנת־האג? זה לא שטח כבוש ! בית-
המישפט היה מקבל טענה זו.
״אין לי ספק שהחלטה זו של השופט
שמגר היתד, גורלית. והראייה: אילון־מו־רה
פורקה רק על־פי הוראה של המיש-
פט הבינלאומי, שאומרת כי אסור לו לב נות
על אדמת שטח־כבוש ישוב של קבע.
״בסוגריים: אני מאמין עד עכשיו ש לולא
היה גוש-אמונים מצטרף לעתירה,
יכול להיות שהתוצאה היתה אחרת. הם
העמידו את בית־המישפט במצב שבו הוא
לא יכול היה עוד לעצום את עיניו. הם
באו ואמרו שמנחם בגין הבטיח להם
ישוב כמו נתניה• בית־המישפט לא יכול
היה להתחכם ולומר שיפרקו את זה אחרי
שצה״ל יחזיר את השטחים — זה איסור
של המישפט הבינלאומי.
״כאשר ניסה הפרקליט של גוש־אמו־נים
להציג את הטיעון של הפרופסור יהו דה
בלום, ציין בית־המישפט , :את זה
קובעת המדינה, ולא אתה! אם המושל-
הצבאי יוצא מתוך ההנחה שהמישפט ה בינלאומי
מחייב אותו, אז מי אתה, גוש-
אמונים, שתגיד שזה לא מחייבן ...זד,
דבר פוליטי, ועל ממשלת־ישראל לקבוע
איך וכיצד היא מגדירה את השטחים ה כבושים.
ואם הממשלה לא מגדירה, אז
אנחנו לא נתערב׳.״
מסכם נגבי :״כאן היתה תרומתו של
שמגר עצומה. ברור לכל שהנימוק שלו
הוא הומניטרי לחלוטין. אחד ממקורביו
של השופט שמגר אמר לי, במיסגרת של
ראיון שערכתי איתו על תקופת היותו
היועץ המישפטי, כי היתה ועידה של מיש-
ממ שלה
או לו, כי המיפלגה הקומוניסטית היר דנית
היא גם אירגון־חבלה, הרי מותר
במיקרה זה לאסור את פירסום הביטאון
שלה.
״כתבתי בספר שלי כי בית־המישפט
העליון בישראל הוא, בית־המישפט ה אימפריאליסטי
ביותר בהיסטוריה׳ .כי ב רגע
שהשופט שמגר, כיועץ־המישפטי,
נתן לו דריסת־רגל בשטחים הכבושים, הוא
לא הסתפק בהחלת המישפט הבינלאומי,
אלא העביר לשם גם את כל ׳זכויות-
היסוד הקיימות במדינת־ישראל, וזה כמו בן
לזכותם של השופטים.״
״ שיל טון
מ ש חי ת ״
שה נגבי מדגיש כי השופט שמגר
אומנם עשה ס/ס 90 מהעבודה, אבל
האלוף >מיל׳) מתי פלד
ללכת בראש
גמל כו דתה חו ק
לקו שד השופט שמגר באכיפת
המישפט הבינלאומי על המימשל-
הצבאי, יצר תקדים בינלאומי. מספר על
כך נגבי :״מצב זה לא היה ברור מאליו.
המדיניות הרשמית של ממשלת־ישראל
היא כי המישפט הבינלאומי אינו חל על
השטחים הכבושים בכלל. לדעתה של ה ממשלה,
אין אלה שטחים כבושים.
״יש תיאוריה — שאני מתנגד לה מב חינה
פוליטית — שאותה פיתח הפרו פסור
יהודה בלום (כיום ראש־מישלחת
ישראל לאו״ם) ,שהוא מומחה לחוק ה בינלאומי,
תיאוריה שמבחינה מישפטית
יש לה על מה לעמוד. היא אומרת ש מכיוון
שאף אחד לא הכיר בסיפוח הגדה
המערבית לממלכת ירדן (חוץ משתי מדי נות:
בריטניה ופקיסתאן) ,וכי למעשה
המלך עבדאללה גנב את המדינה הפלס טינית,
שהיתר• צריכה לקום לפי תוכנית-
החלוקה, על־פי הסכם סודי שעשה עם
דויד בן־גוריון — הרי הגדה המערבית
אינה שטח כבוש. לא היתד. בה ריבו נות
אחרת. כלומר: ירדן לא היתד. אף
פעם ריבונית בשטחים, ולכן הגדה אינה
שטח כבוש, ושרירה בד, הריבונות של
ארץ־ישראל המנדטורית•
״על כל פנים, העמדה הרשמית של
ממשלת־ישראל היא שהשטחים האלה אי נם
שטחים כבושים לפי המישפט הבינ לאומי.
לכן יכול היה שמגר לבוא, כיו עץ
מישפטי לממשלה, אל בית־המישפט
ולומר: לסמכות אני מסכים, אבל מה
פיתאום אתם דורשים ממני לקיים את
אמנת־ג׳נבה ואת אמנת־האג? באמנת־האג
מדברים על, שטחים כבושים׳ ,וזה לא
שטח כבוש. מה כאן עניינם של האמנות
האלה? אין ספק שבית־המישפט היה מקבל
את הטנעה הזאת.״
עוד בפסק־הדין על אילון־מורה, שהוא
מאוחר יחסית 1979 כתב השופט וית קון,
שאילו היו מביאים לו תעודה של
מישרד־החוץ שממשלת־ישראל לא רואה
בשטחים האלה שטחים כבושים, ולא חל
בהם המישפט הבינלאומי — הוא היה
רואה בזה סוף־פסוק מבחינתו. אלא ש־מישרד־החוץ
אינו נותן תעודה כזאת
בגלל ההחלטה 242 של האו״ם, והממשלה
נתונה במילכוד בעניין הגדרת השטחים.
״אבל אילו היה שמגר טוען טענה כזאת
ב־ , 1968 שבג״ץ יבדוק לפי החוק היש ראלי׳
או החוק הירדני — טוב. אבל
מה פיתאום הוא מחיל את אמנת-ג׳נבה
האלוף טל
בעזרת שפינתה
פטנים בינלאומיים, שהכירו, בעיקבות ה ניסיון
הישראלי בכך שאפשר שמימשל
צבאי ינהג על־פי המישפט הבינלאומי,
גם בלי להכיר בכך שמדובר בשטח
בי ת מי שפ ט
אימפריא לי ס טי
ל תרומה נוספת של השופט שמגר
? לעניין הבג״ץ בשטחים הכבושים
וההגנה על זכויות־האזרח העקרוניות של
תושביהם ״מדובר באותה חוברת־ההנחיות
צבאית שהוא פירסם ב , 1966-שבה הוא
קבע שבשטח כבוש חי המישפט של ה מדינה
שנכבשה עד שמספחים אותה,
ואסור לשנותו, בהתאם למישפט הבינ לאומי.
אך השופט שמגר הדגיש כי קצין
ישראלי, הפועל באותו שטח כבוש, חייב
לנהוג כאילו והוא נמצא בתחומי ישראל.
ואם במדינת־ישראל מקובלות זכויות
מסויימות, הוא צריך לכבד אותן. כלומר,
חייבים לנהוג בצורה הומניטרית, מעבר
למה שמחייב אותנו המישפט הבינלאומי.
קובע נגבי :״להשקפה זו נעשה בי טוי
מובהק ביותר כאשר שמגר היה כבר
שופט-עליון. הדבר נעשה בפרשת העיתון
הקומוניסטי אל־טליעה. העיתון הפסיד את
הבג״ץ שלו, אבל במישפט קבע השופט
שמגר כי העובדה שהמיפלגד, הקומוניס טית
היתה אסורה בגדה המערבית בתקו פה
הירדנית אינה מאפשרת אוטומאטית
למימשל הצבאי לאסור אותה גם היום.
יש לבדוק אם לפי עקרונות שילטון־החוק,
המקובלים בארץ, ניתן לאסור מיפלגה
פוליטית מהסוג הזה. קבע שמגר: עק רונית אי־אפשר לאסור, אך מכיוון שהר
רב־אלוף
>מיל׳) בר־לב
למי להאמין?
/0סס 1הנותרים נעשו בידי בית־המישפט
העליון.
״השופט שמגר הסכים, בכהונתו כיועץ
המישפטי, שלא לטעון נגד סמכות בית-
המישפט. אך עדיין יכול היה בית־המיש־פט
לטעון זאת ביוזמתו. בעניינים של
סמכות הוא יכול לטעון גם ביוזמתו, כאשר
הצדדים אינם טוענים זאת, ולהחליט שאין
לו סמכות. בייחוד כאשר מדובר בבג״ץ.
״אני חושב בדיעבד אולי מתחרטים ה שופטים
שהם לא עשו את זה, שהרי ה-
בג״צים על השטחים הכבושים ׳ מעמידים
אותם במצב שנוי במחלוקת, דבר ש־בתי-מישפט
אינם אוהבים, ובייחוד השו פט
לנדוי, שהוא הנשיא הנוכחי של בית-
המישפט־העליון.
״אנחנו יודעים ששופט אחד התנגד,
ורצה להעלות את נושא אי־הסמכות ביוז מתו.
זה היה השופט אלפרד ויתקון, ב פרשת
פיתחת־רפיח, שהיד. הבג״ץ הראשון
על ההפקעה לצרכי התנחלות. ויתקון(כיום
בגימלאות) אמד לי: מה שהכריע בעניין
זה אצל השופט לנדוי היה העניין של
לית דין ולית דיין. השופטים לא רצו
להפקיר את התושבים בשטחים המוחזקים
לחסדים ההומניטריים של המימשל ה צבאי,
וזאת למרות שבהתחלה היו למינד
של כוונות טובות, שעם הזמן נשחקו
לגמרי.
״בספר הסברתי תהליך זה בציטוט ה־פיתגם
:׳השילטון משחית, השילטון המוח לט
משחית לחלוטין ויש בזה משהו.
״אתה נותן לאנשים כוח — וזה משחית.
לכן השופט ויתקון מסכים, כי אותה הח לטה
היתד, החלטה מוצדקת. ולראייה: הוא
היה שותף לפסק־הדין בעניין אילון־מו-
רה. ההערכה שלי היא, שאם מישהו היה
אומר לשופט ויתקון ב־ 1970 שהוא יצווה
לפנות התנחלות יהודית בשטחים, התנח לות
שהוקמה על־פי החלטת ממשלת־יש-
ראל — הוא היה מסתכל עליו כעל
משוגע.״
מי ל ח מו ת ־ הגגר לי ס
ב בי ת־ ה מי שפט
חד המאפיינים המובהקים של
\ 1התהליך שעבר בית־המישפט העליון
בהשקפתו על צה״ל, במשך 14 שנות־הכי־בוש,
מצוי ביחסם של שופטי בית־המיש־פט
לנימוקיהם ולתצהיריהם של קצינים.
נגבי :״כל מי שעתר לבג״ץ מהש טחים
עד — 1975 לא היה לו סיכוי. מדוע?
באופן טבעי, הרי שכל צו שהמפקד הצבאי
הוציא, אם זה צו־גירוש או צו הפקעת־אדמות
— נומק בנימוק ביטחוני. מאחרי
נימוקים אלה עמד תצהיר בשבועה של
אלוף או תת־אלוף. השופטים התייחסו ב־חרדת־קודש
לתצהירים האלה.
״יותר מזה, כאשר ניסו לערער על
התצהירים, הבהירו השופטים שאפילו יש
דיעות ביטחוניות שונות, אנחנו מעדיפים
את הדיעה של האדם המופקד בפועל על
ביטחון־המדינה. דוגמה מאותה תקופה הי תד,
בבג״ץ פיתחת־רפיח, שם הובא תצ היר
של האלוף ישראל טל — צריך
לזכור את התקופה, ימי פולחן הגנרלים,
אותו מיתוס שהתנפץ רק אחרי — 1973
וזה השפיע על בית־המישפט, מאחר
והשופטים חיים בתוך עמם. אלוף טל הו פיע
בספר חשובים בצריח בתקן של בן־
אלים, הפילוסוף־הלוחם, המגיים אנשים
לצבא-קבע בעזרת שפינתה. אלוף הידוע
בנטיות יוניות. והוא נתן תצהיר בשבו עה,
שבו נאמר כי בלי הישובים בפיתחת־רפיח
מתערער כל הביטחון של הדרום.
באותה תקופה העלימו גם מבית־המישפט
כל־מיני עובדות, בין־השאר את הקמת
העיר ימית. אלוף טל לא שיקר לבית־המישפט,
אבל הוא לא סיפר את כל
האמת.
״פרקליטם של הבדואים קם וביקש לח קור
חקירה נגדית את האלוף טל. בית-
המישפט ראה בזה חוצפה בלתי־רגילה.
אתם רוצים שנעמיד בספק את דברי
האלוף טל ז מי אתה, הפרקליט, שתחלוק
על השקפה של מומחה ביטחוני ממעלתו?
היה אז אמון עיוור, ולא איפשרו לנהל
חקירה נגדית. פשוט קיבלו את התצהיר.
״היום אנחנו יודעים כי אותם בדו אים,
שהיה צריך כביכול לסלק אותם,
הועסקו אחר־כך בהתנחלויות. חלק מהם
הועסק למרבית האירוניה בשמירה. אבל
בית־המישפט לא היה אז בנוי נפשית
לבדיקה זו.״
על שינוי עמדת־המוצא של שופטי בית־המישפט
העליון לתצהירי הגנרלים, מוסיף
משד, נגבי :״איך חלה השחיקה 7קודם כל
עירעור הכבוד שרחש כל הציבור ובית-
המישפט לצה״ל. מילחמת יום־הכיפורים
חשפה את צד,׳׳ל לביקורת. השופטים גילו
כי ניתן לחלוק על שיקולי צד,״ל. דבר
נוסף: התערער אמונם בתום־הלב של
המימשל־הצבאי. כאן אני מייחס חשיבות
רבד, לפרשת גירושו של המועמד לרא שות
עיריית חברון, נחשה, שהגיש עתירה
לבג״ץ. נקבע מועד לדיון, והוא גורש
כשעה לפני פתיחת הדיון בעניינו, כדי
שבג״ץ לא יוציא צו שימנע את גי רושו.
משהו בסיגנון בתחבולות תעשה
מילחמה.
״עד לרגע זה היה לבית־המישפט אמון
במערכת־הביטחון. הוא לא העלה על
דעתו, כי מאחורי המעשה הזה עמד ה צבא
כולו והיועץ־המישפטי לממשלה,
אהרון ברק (זו היתד, נקודת־השפל של
ברק, בימי ראשית כהונתו, והוא אף עמד
אז לפני התפטרות) .השופט משה עצי
יוני הטיל על היועץ המישפטי לחקור איך
קרה דבר כזה׳ וביקש ממנו להעניש
את האשמים. מיקרה נחשה עירעד את
אמון הבסיסי של בית־המישפט כלפי ה-
מימשל־הצבאי.
״ב־ 1978 חלה התפתחות נוספת, וזכות
הראשונים מגיעה לעו״ד אליאם חורי,
מישפטן ערבי, שטען ביחד עם עורך-
(המשך בעמוד )78
. 215
מה שד אפשר
לעשות למען הלקוח?
שאל אברהם גיורי את מנכ״ל מרכז הקבלנים
הצענו.
הענקנו.
*מסקסודד כ 1פ ה כינלאומיוו -תכננו.
כנינו.
י אד נצל בניו * כללנו.
נר! פפואדיכו, קדסי׳
|יי1 1
הוספנו.
הצכנו.
״בסדר״ ,אמר אברהם גינדי ״אני מובן להוריד מחירים,
על 10 דירות בשלבי בנייה מתקדמים״:
הנחה עד
שקל
300 000.
ראשון לציון
ימת׳ השדון
פתח״תקוה
4חדרים מרוהטת ( 3דירות)
דירת יוקרה דו־מפלסית ג^־והטת.
דירת פאר בת 3חדרים מרוהטת.
דירת 3חדרים עם מירב השכלולים
2דירות פאר בנות 3!/ 2חדרים
־ 1,065,000.שקל
־ 1,325,000.שקל
־ 930,000,שקל
־ 1,130,000 .שקל
1,500,000 .שקל
1,450,000 .שקל
־ 1,800,000.שקל
־ 1,750,000.שקל
פנטהאוז יוקרתי
דירת יוקרה בת 5חדרים
תנאי רכישה למבצע:
• ־ 10,000.שקל בהרשמה.
• /0י< 30 בהתה.
• משכנתא ־ 400,000.שקל.
• היתרה בתשלומים נוחים ללא ריבית.
־ 905,000.שקל
־ 895,000.שקל
־ 780,000.שקל
־ 770,000.ש קל
760,000.שקל־ 680,000 .שקל
לעולים חדשים ולזוגות צעירים:
הלוו או ת מ שלימות ומ שכנתאות מוגדלות לזכ אי ם במסגרת תוכניות
משרד ה שיכון
בטחון מלא לכספי הרוכשים.
המחירים אינם כוללים מע״מ.
אנוהס גינד
תל -אביב
כבר המדינה ה׳ באייר סו
רמת השרון
סוקולוב 84
פתח-תלזוה
חיים עוזר 28
רא שון־לציון
הרצל 62
אברהם גינדי בונה דירות שאנשי או הבי ם
גרמניה: שטראוס מבטיח הפגנות סוערות
המורכבות הרבה ביחסים הבינלאומיים בשנות ה־׳80
באה שוב לידי ביטוי בשיפור הרב שחל ביחסים בין
גרמניה המערבית וגרמניה המיזרחית, בעיצומו של
המשבר בפולין.
ראש ממשלת מערב־גרמניה, הלמוט שמידט, השביל
ליצור יחסים אישיים מצויינים עם ׳עמיתו מהממרח,
אריך הוניקר. הידידות ביניהם התבטאה לא רק במישחק
עליז בכדורי-ישלג, אלא גם בשורה ארוכה של החלטות
והצהרות, שתרמו להידוק היחסים. שמידט אפילו ניסה
לגבש מעין נוסחה משותפת עם הוניקר בעניין פולין,
שהוא ״יעניין פולני פנימי״.
הצהרה זו, שהושמעה 30 קילומטרים מהגבול הפולני,
גררה התקפה עזה נגד שמידט. יריבו המושבע, הנוצרי־דמוקרט
פרנץ־יוזף שטראום, תקף את עצם־ הביקור
במיזרדדגרמניה .״הישארותו של שמידט במיזרח־גרמניה
אחרי שהגיעו החדשות מפולין, מצביעה על היעדר זזוש
פוליטי ועל חוסר־יושר. הוניקר גילה, מאז ומתמיד, איבה
לסולידאריות ולא הסתיר את דעתו שאם יהיה צורך —
יש להשתמש בכוח נגד אירגון העובדים,״ טען שטראום.
שני חלקי גרמניה. הוניקר עצמו יבקר בבון בשנה הבאה,
ופרנץ־יוזף שטראוס מבטיח לארגן נגדו הפגנות סוערות.
קארטר, ולא עולה כלל על דעתו להציק לגנרלים בשל
כמה שמאלנים הנמקים בכלא, או המושלכים לים ממסד
קים.
ארגנטינה הופכת בהדרגה לבעלת בריתה העיקרית של
וושינגטון באמריקה הלאטינית. היא מנערת לחלוטין את
חוצנה מהביקורת שמתחו מדינות כמו ונצואלה, בראזיל
ומכסיקו על ארצות־הברית בעניין אל־סאלבדור. גאלטיירי
הודיע שהוא גם יתמוך בפעולה צבאית אמריקאית נגד
קובה וניקראגואה. בכך הרחיק לכת יותר מכל נשיא
ארגנטיני בעבר.
לממשלת ארצוודהברית יש סיבה טיובה לחגוג את
מינויו של הגנרל ליאופולדו גאלטיירי למישרת נשיא
ארגנטינה. גאלטיירי אינו נוטה לעסוק בכל השטויות
הקשורות בהשתייכותה של ארגנטינה למחנה המדינות
כוחות צבא ארגנטיניים כבר מעורבים באימון צבאות
אל־סאלבדור וגווטאמלה — שתי מדינות המקיימות מדינ .גאלטיירי
עצמו
יות פנים רצחנית בעזרת נשק
היה פעיל בנסיונות לרצוח פליטים ארגנטיניים, ממתנגדי
המישטר, שמצאו מיקלט מדיני במכסיקו. הוא גם נחשב
לאחד האחראים להיעלמות אלפי אנשי־שמאל בארגנטינה,
בתוכם יהודים רבים.
ארגנטינה: גאלס״רי
סלק את הסוב״טים
ההסכמים החדשים בין ארצות־הברית ובין ארגנטינה
יאפשרו לקונגרס האמריקאי להזרים כסף רב לגנרלים.
האנטי־שמים בצמרת השילטון (כמעט כולם) נוהגים היום
להתלוצץ שלארצוודהברית יש עתודה רצינית של כסף:
הסיוע המושעה לישראל...
שמידט עצמו, שניסה להדגיש את המשותף, הבליט
את העובדה ששתי המדינות מגישות לפולין עזרה כספית
ניכרת. העובדה ששני חלקי גרמניה נאמנים לגושים
0 * 111י ! י י1
אמריקה! אמריקה!
המלה אמריקה, בשפה העברית של היום, משמשת
לא רק לציון אחת מחמשת היבשות, זהו שם
צופן לכל הטוב והנעים .״אמריקה״ באה תחת
״כיף״ ,והיא מסמלת מחוז״חפץ קסום, כמעט
אוטופיה.
הבלתי־מזדהות. הנשיא החדש מטיף בגלוי לברית צבאית
הדוקה עם ארצות־הברית, ולתמיכה גלויה ביוזמות ה אמריקאיות
באיזור הקאריבי — כולל המעורבות הצבאית
באל־סאלבדור.
גאלטיירי עומד לבצע שני שינויים מהותיים במדיניות־החוץ
הארגנטינית: פרישה רישמית מאירגון המדינות
הבלתי־מזדהות, וצינון ניכר של היחסים עם ברית־המוע־צות.
פראנץ
יוזף שטראוס >עם בגין)
חוסר חוש־פוליטי וחוסר־יושר
יריבים, אינה עומדת בסתירה למחוייבותן המשותפת
לעשות להרפיית המתיחות במרבדאירופה.
נוסחה משותפת נוספת לשני המנהיגים :״יש למנוע,
בכל מחיר, מילחמה נוספת על אדמת־גרמניה.״
מערב־גרמניה תמשיך להעניק לגרמניה הקומוניסטית
אשראי לקניית סחורות, ללא ריבית. הידוק הקשרים
המיסחריים יוביל לסידרה •של הקלות והגבלות בקשר בין
הצעד האנטי־סובייטי יחליש מאד את אחיזת הרוסים
באמריקה הלאטינית. עד כה קיימה ברית־המועצות
יחסים מצויינים עם הגנרלים הפאשיסטיים השולטים׳
בארגנטינה. עובדה זו היתה אומנם עניין לביקורת חריפה
ומוצדקת בשמאל העולמי, אך העניקה לסובייטים יתרונות
אסטראטגיים וכלכליים בלתי־מבוטלים. יחסי ארגנטינה—
ברית־חמועצות היו מיטרד קבוע לארצות־הברית. עתה
מסתמנת בבירור האפשרות לסילוקם הממיר של הרוסים
מארץ זו. יש לכך משמעות גלובאלית, הרבה מעבר
להקשרם האיזורי.
.ארגנטינה גם
רצחנות בעזרת נשל,
עומדת לאפשר לארצות־חברית לבנות בסיסים אסטרא-
טגיים בפטגוניה. מדובר בפרוייקט שיעלה מיליארדים
רבים. הבסיסים יבצרו את מעמדה של ארצות־הבריית
כמעצמה המובילה באמריקה הלאטינית, ויעניקו יתרונות
כלכליים ניכרים לממשלת ארגנטינה. נוסף לכך, ברור
שארגנטינה תוכל עתה להיות סמוכה ובטוחה שאיש לא
יתערב בענייניה הפנימיים. רונאלד רגן אינו ג׳ימי
ר1.ואתיקן: נג ד
נשק גרעין,
האפיפיור יוחנן פאולוס השני אינו יורד בחבלים
ממסוקים, כמו הרב הראשי לישראל שלמה גורן.
הוא אפילו מתנגד לעונש מוות, בניגוד גמור לכל
המימסד של הרבנים האורתודוכסים בישראל, הששים
אלי חבל.
לעומתי זאת הוא כלל, במסר שלו לקראת שנת
,1982 את המישפט הבא :״התוצאות החמורות של
התלקחות גרעינית, וההערכה הנחרצת של המדענים
על הסכנה הנשקפת למין האנושי, שיכנעו אותי
באורח עמוק בצורך להירתם למערכה בנושא זה.
הברירה היחידה, מבחינה מוסרית ואנושית, היא
הפחתה משמעותית בחימוש גרעיני.״
הצהרה זו של אפיפיור פולני, שבאה בעצם
הימים שבהם נלחמים בני עמו לחירות נגד מישטר
קומוניסטי שיורה בפועלים, לוותה גם במעשים.
יוחנן פאולוס השני הרכיב מישלחת רמת״דרג של
מדענים בכירים, בתוכם חתני פרס-נובל, הפועלים
ליד הוואתיקן. המישלחת תשוחח עם ממשלות
ארצות״הברית, ברית״המועצות, בריטניה וצרפת
יוחנן פאולום השני
מאות מיליוני קתולים בשירות השלום
ותלחץ עליהן, בשם מאות מיליוני הקאתולים ברחבי
העולם, לעשות למען פירוק נשק גרעיני.
דומה שדווקא עורכי העיתון השמרני למדי
יו אס ניוז אנד וורלד ריפורט, חולקים על התדמית
הזאת. השבוע בישרה כותרת ציבעונית, מאירת-
עיניים, שמיספר המובטלים בארצות־הברית של
אמריקה הוא 9מיליון בדיוק, או ס 8.40/מכוח-
העבודה. זוהי עליה תלולה. במשך השנה האחרונה
נוספו בדיוק 1.058.000 בני־אדם לצבא המובטלים
האמריקאיים.
נתונים מעניינים אחרים :
• שיעור־המובטלים בקרב השחורים (16.8
אחוז !) הוא כפול מזה של הלבנים ( 7.4אחוז).
• המיגזר הנפגע במיוחד מהמיתון הוא ענף-
הבנייה 14.8 .אחוז מכלל פועלי״הבניין הפכו מובטלים.
המשבר בייצור המכוניות (בעיקר בגלל
התחרות היפאנית) ,פגע במיוחד במדינת מישיגן.
12.5אחוז מכוח״העבודה במדינה זו הפכו מובטלים.
מעורר דאגה במיוחד הוא מצבם של מחפשי
העבודה בגיל העשרה 21.8 .אחוז נערים לבנים ושיעור
מחריד של 41.3אחוז נערים שחורים הם
מובטלים — מירשם בטוח לעלייה בגל האלימות
והפשע בארצות״הברית.
הולנד: תזספת
יוקר מקוצצת
מי אומר שלהולנדים אין בעיות? הממשלה ההולנדית
החדשה, קואליציה בין השמאל המתון והמרכז, ייחלה
ליחסים הדוקים עם האיגודים המיקצועיים. אך היא נאלצה
לעלות על דרך העימות, ולהציע קיצוצים בתוספת־חיוקר.
על הקיצוצים נמתחה ביקורת משני הצדדים: המעבי דים
והאיגודים טענו שהממשלה מפריעה למשא־ומתן
חופשי בענייני השכר.
נימוקיו של ראש-הממשלה לשעבר ושר־הרווחה היום,
יום דן־אויל, הם דווקא חברתיים. הוא הציע שהמרוויחים
יותר מ־ 20 אלף דולר בשנה יזכו רק במחצית הוספת־היוקר.
אם תתקבל הצעתו יפסידו רוב השכירים רק אחוז
אחד מהכנסתם הריאלית, ואילו בעלי הכנסות גבוהות
יאלצו לוותר על .40/0
תוספת־היוקר בהולנד משתלמת אוטומאטית פעמיים
בשנה, ומטרתה להדביק את העליה ביוקר־המחייה —
האינפלציה בהולנד היא כ־ 6.5אחוז (לשנה, כמובן,
לא לחודש).
רוב הביקורת על הקיצוצים באה דווקא ממפלגות
הימין. האיגוד המיקצועי הנוצרי אף פנה לבית־מישפט
וטען שהתקנות החדשות אינן חוקיות. דן־אויל, לעומת
זאת, בטוח ביכולתו להעביר את החוק בפרלמנט, ולהת גבר
על הבעיות המינהליות. לפיכך יקבלו אנשים המרווי חים
1800 דולר בחודש תוספת־יוקר.חלקית. האינפלציה
תישאר חצי אחוז בחודש — והם עוד מעיזים לבכות!
עצירות? נפיחות?
״אגר תיור־ דיוקנה של חברה
עזרת ביקוניס היא
״אגד תיור״ הוא מוביל התיירים הגדול ביותר במדינת-
ישראל. כי, כ־ 80 אחוזים מכלל הסעות התיירים בישראל
מתבצעות באמצעותו, וכן אמור לגבי חלק נכבד מתיירות
הפנים הכוללת טיולי יחידים ומוסדות ציבור שונים.
״אגד תיור״ מהווה מחלקה באגף התנועה והתיירות של
קואופרטיב ״אגד״ והוא מעסיק כ 400 מדריכים, כולם
מורי״דרך מנוסים ובעלי הסמכה ממשלתית. רובם ככולם
של מדריכים אלה הינם דוברי שפה זרה אחת לפחות.
לרשות החברה עומד הכן צי בן מאות אוטובוסים חדישים,
ממוזגי אוויר, מוצבים במאגר התיירות של ״אגד״ בכעש*
רים סניפי החברה בכל רחבי הארץ. לאיכות השירות של
״אגד תיור״ ולטיב הרכב שהוא מעמיד לרשות התיירים
אין תחרות ויצא לו מוניטין רב.
עם זאת נאלץ ״אגד תיור״ להתמודד מבחינת מדיניות
המחירים כנגדן של עשרות חברות קטנות הצצות חדשות
לבקרים, בעלות רכב נחות והמציעות רמת שירותים ירודה,
אך מהוות פיתוי למי שנותן דעתו על שיעור ההוצאה
הכספית בלבד, ללא כל קשר לתמורה לה יזכה.
הודות לפוטנציאל רחב המימדים שלו הן ברכב והן בכח-
אדם, מקיים ״אגד תיור״ מסלולי תיור קבועים לכל חלקי
הארץ בכל חודשי השנה, בעיקר בעונת התיירות. מסלולים
אלה מאפשרים לתיירים הפוקדים את ישראל לבקר בכל
האתרים המעניינים אותם, באמצעות שירותי ה״רגולר״
של ״אגד תיור״.
כן מבצעת החברה לקבוצות תיירים מאורגנות, טיולים שו נים,
במסלולים המתוכננים במיוחד ובהתאם לרצונה ואו-
פיה של כל קבוצה( .צ׳ארטרים).
מסלולי הטיולים הרגילים של ״אגד״ מתפרסמים עם תחי לתה
של כל עונה, בחוברת מהודרת המופיעה בארץ וב-
חו״ל, במספר שפות. הטיולים יוצאים מהערים הגדולות
מנקודות איסוף קבועות, בימים ובשעות הנקבעים ומפורסמים
מראש והם נערכים בכל מספר של משתתפים ! יתר
על כן, מחירי טיולים אלה נקבעים אף הם מראש לכל
העונה, והתייר אינו צפוי להפתעות של העלאות מחיר
בבואו לקנות את הטיול-סיור בתקופה ה״בוערת״ של ה עונה.
״אגד
תיור״ מתפעל גם מדור אירוח מיוחד הדואג לאירוח
המטיילים המשתמשים בשירותיו — במלונות שונים, בעלי
רמות שונות, תוך פיקוח שוטף על טיב השירות הניתן
ללקוחות.
״אגד תיור״ קורע צוהר של זהב בפני תיירים מחו״ל ומטיילים
מבית, לנופיה ולאתריה של ארץ ישראל היפה
וזאת, באיכות השירות, בטיב הרכב ובמחירים הוגנים ו-
סבירים-.
עזיה
טבעית
עצירות — זאת בעיה!
אז מדוע ביקוניט ולא משלשל אחר? כי ביקוניט הנו
משלשל עדין המכיל צמחים רפואיים טבעיים. כי
ביקוניט מקל על העצירות בעדינות ובטבעיות ואינו
גורם לשלשול ולכאבי בטן.
כשאת/ה שותה תה ביקמיט טעים וריחני בלילה
לפני השינה, הוא מעורר בעדינות תהליכים טבעיים
בגופך כדי לגרום להקלה בבוקר שלמחרת.
זה טבעי, כמו הטבע עצמו. ביקמיט, השם
המפורסם באירופה, מצוי גם בבתי המרקחת
בישראל בצורת תה עלים, תה נמס-אינסטנט, או
...והטבע
יעשה א ת שלו
הגיעו!מ,אות תקליטי רוק
בומחידים מוזלים!
פתח את השנה החדשה עם
תקליטי איכות במחירים נמוכים.
מרתף ליריק, דיזנגוף ,190ת״א —
פתוח יום יום (כולל מוצ״ש) עד 11.00 בלילה.
ספר ותקלגט
לכל אחד
אזהרה!
לצרכני הרהיטים
בעת האחרונה, הופיעו בשוק ציפויים דקורטיביים לרהיטים,
כתחליף לפורמאיקה.
לתחליפים אלה צורה חזיתית דומה אולם, הם חסרים
את התכונות המאפיינות פורמאיקה, כגון:
,עמידות כנגד סיר רותח,׳שחיקה, סיגריה בוערת וכיד׳.
אל תפול בפח -דרוש
פורמאיקה י
פורמאיקה מעולה מיוצרת ע״י יצרנים ישראליים:
. .״ספן״ בע״מ ו־״עץ לבוד״ בע״מ,
בשלל צבעים, באיכות גבוהה ובהתאם לתקן הישראלי ותקנים בינלאומיים.
יצרני הפורמאיקה בארץ מבטיחים לך
מוצר אמין, אשר ישרת אותך לאורך זמן.
א111ו*ם ב 11ולס
מאויסקה מנספיוד: בעיקבוח אעא
הנסיכה מאוגוט: רזון בע־קבות הרצון
קשה לומר שאהבה חדשה אצל הנסיכה מאר־גרט
הוא עניין חריג: אחותה הסוררת של המלכה
אליזכת מוגיעה בדרך קבע את אנשי יחסי־הציבור
של ארמון באקינגהם. אבל מבט אחד במראה החדש
של הנסיכה, כפי שהופיעה בנשף־צדקה לטובת
האופרה המלכותית בלונדון, במלון דוצ׳סטר, מגלה
כי הפעם עשתה האהבה פלאים לגיזרתה. כשמאחוריה
הגורם האנושי, נורמן לונסדייל, מו״ל ברי טי
בן ,54 הופיעה מארגרט עם כעשרים קילוגרמים
פחות, במסיבה של נסיכה סלפידית — בת־נהר
מיתית שהתאהבה בבן־תמותה. כיאות לנשף אצילים
באה הנסיכה במסכה מקושטת.
אלנדס נסיו־מונאקו:
עושה סיר ניס
אילו לא היה לו סרט קטנטן
על הכתף השמאלית, המציין את
שייכותו לנסיכות מונאקו, לא היה
איש שם לב לייחוסו. כי הנסיך
אלכרט, בנם של גדיים קלי
ורנייה, הוא קצין צי לכל דבר.
בתמונה מימין הוא נראה צוחק
בפה מלא עם חבריו לסיפון של
נושאת המסוקים ד אן ד׳ארק ש עליה
ערך סיור בחצי־עולם ב משך.
חמישה חודשים, במיסגרת
לימודיו.
העולח הזה?515
קשה לשכוח אותה, את ג׳יין
מגפפילד (הנראית בתמונה ה־ילונה)
אותה פצצה בלונדית נדי בת
חזה שלפני כעשרים שנה נועדה
לרשת את מרילין מוגרו.
דוגמת מרילין, גם היא יצאה מאל־מוניותה
בעזרת ירחון הפלייבוי
כנערת השבוע, וגם היא היתה
בלונדית בעלת פה גדול מדי וחזה
גדול מדי. אבל, להבדיל ממונרו
האגדית, הכישרון של מנספילד
בלט לעין פחות, והיא לא הגדי לה
עשות בסרטים. משהו כמו
שריף בעל כורחו, שלא ייכנס
להיסטוריה של הקולנוע, ועוד
סידרה של תפקידי קישוט זעירים
וחוזה עם חברת פוקס שלא העסי קה
אותה יותר מדי.
מה שפירסם אותה יותר מכל
היה בית־החלומות שלה בהוליווד,
עם בריכת שחייה בצורת לב ורי הוט
שכולו בוורוד, שהתאים גם
לבעל יפה־תואר, תוצרת הונגריה,
שהיה גם הוא כוכב סוג ג /ותוארו
כמר יוניברס הביא לו תפ קידים
בסיגנון הרקולס באיטליה.
מאותו בעל נולדה ילדה בשם
מאריסקה, ומבט אחד בלבד בתמונה
שלמטה משמאל מגלה כי
התפוח לא נפל רחוק מן העץ :
מאריסקה, היום בת 18 אינה נו פלת
מאמה במחמדיה, אם כי
הכל קטן יותר: אם מידותיה של
מנספי־לד היו 102 — 54 — 89
הרי למאריסקה .99 — 53 — 82
מראה זה זיכה אותה בתואר מל כת
היופי של מועדון העיתונות
בלוס־אנג׳לם.
מאריסקה מקבלת בברכה כל
השוואה לאמה המנוחה, שניספתה
ב־ 1966 בתאונת דרכים׳ בשעה ש־מאריסקה
התינוקת היתד. במכו נית
גם היא .״במשך שנים ארו כות
סבלתי מנדודי שינה ומפיו טים
מחרידים. הערצתי את אמא
ואני מקווה שאהיה ראויה להיזכר
כבתה.״
א111 ויס ב שו ם
חא׳ וה־פינס:
רק מעטים מכירים אותו בלבוש זה. זהו השחקן
־צרפתי לואי דה־פינס, המעניק נשיקה לאשתו
החוקית מזה 37 שנים. השוטר מסן טרופה הפך
הקלאי נלהב.
בפעם הראשונה שהצטלם בחוותו נראה דה־פינס
כביגדי־עבודה: אפודת־גולף ומגפיים גבוהים מגד
ושושנים
מי, כשבסל שבידו פרי אדמתו החביב: הכרוב.
למישפחת דה־פינם חווה רחבת ידיים בעיירה
קלרמונט שבאזור עמק הלואר הפורה, המרהיב
ביופיו. אחרי התקף הלב שהיה לו בשנת , 1975 מע דיף
דה־פינם את חממות השושנים שלו, שדות
הכרוב ועצי התפוחים על־פני בד הקולנוע.
היורש גלונסגנווג: תעוונח אקזוטית
לתינוק הנישא על כפיים נתונים אקזוטיים ביותר: אמו,
היוצאת איתו *מבית־היולדות היא מריה תרזה הקובנית היפהפיה,
שממנה ירש את עורו השחום. אביו, לעומת זאת, הוא הדוכס
שממנה ירש את עורו השחום. אביו, לעומת זאת, הוא דוכס
לוכסמבורג, הנרי, שממנו ירש את העיניים הכחולות.
בנובמבר, ואשר יזכה בוודאי בתואר מלכותי__ .
מויאן פ״תפול:
!טנלזזנו לווצלתהמריאן פייתפול שומרת אמו נים
למעריציה הישנים, ודואגת
לספק להם אלבומים אריכי־נגן ב קצב
של אחד לשנה. אחרי אנגלית
רצוצה, מראה מסוכן, אריך-הניגן
של השנה החולפת, נראה כי מא-
ריאן נמצאת שוב בצמרת מצעד
רבי־המכר עם תקליט חדש ושמו:
הכרויות מסוכנות. למרות שזהו
שם תקליטה החדש נראה כי ההי כרות
המסוכנת נפלה דווקא בחל קו
של בן־זוגה הקבוע לשעבר,
מיק גיאנר, שהעדיף על פניה
את ידידתו החדשה, הדוגמנית
גירי הול.
אלי מק״גדאו: לצליל• המפוחית
אם כי נעדרה לאחרונה מן הבד, אלי מק׳גראו היפהפיה מת כוננת
לסידרת טלוויזיה חדשה ושמה רוחות המילזזמה. אחרי
שסירטה האחרון עם׳ דיוויד מיצים לא עורר סערה, היא הת נחמה
ברומן שעשה רוח, עם בן זוגה לתמונה, מיקי רפאל, נגן
המפוחית של הזמר וילי נלסון.
יוסף בורו. אומר שקודם־כל ״הרגו עיתתאים
ויצחק ברמן טוען שבכל שעה יש לליברלים
מנהיגאחור
לה ״גברת״ הוא ראש־המנד
שלה.
! 8אחד העיתונאים ניגש
לשר הפנים,
ששהה במיזנון הכנסת, ואמר
לו :״אתם לא יחסתם חשיבות
מספקת לרצח של מפקד בית-
המעצר בכלא־רמלה. אתמול מחר אנשי־מישטרה, רצחו פוליטיקאים ומחרתיים עיתו נאים.״
ענה לו בורג :״אתכם
יהרגו לפנינו.״
הד״ר יוסף בורג,
! 0למרות שלא הוזמן, שלח
ראש־הממשלה מיברק לטכס
בר־המיצווה של יריב מיל־צ׳ן,
בנו של איש־העסקים
ארגון. האב טוען ש-מנדום
בגין איחל לבנו חיים מאו שרים
ולא שכח גם את ההו רים.
יצחק
8שר־האנרגיה,
ברמן,
נשאל מיהו מנהיג ה מיפלגה
הליברלית .״תשאל
אותי באיזו שעה ואז אוכל
לומר לך, כי בכל שעה יש
מישהו אחר,״ ענה.
! 8העיתונאית מירח
אברך טוענת שהיא רוצה
כבר ארבע שנים להפסיק לכ תוב
את הטור החברתי שלה
בצהרון ידיעות אחרונות, אך
עורכי העיתון אינם מוכנים
לוותר על שירותיה .״נשבר
לי לשבת בכנסת. הרמה ירדה.
האנשים כל-כך לא מעניינים.״
1למרות שהיא מקובלת
מאוד בקרב הפוליטיקאים, יש
בכל־זאת שניים שיחסם אליה
שונה. האחד אינו אומר לה
שלום והשני קורא לה ״גברת״.
היא רמזה שהאיש שאינו אומר
לה שלום הוא אריאל שרון.
אך לא גילתה אם זה הקורא
תל-אביב
81 :מפקד מחוז
של המישטרה,
תורגמן, גילה
מרפקו הסכים שהוא יכנס
לדירה באותו ליל־דמים דרמטי
בחולון, אחרי שאשתו לשעבר,
אורגה, הסבירה לדימיטרסקו
שתורגמן הוא בן־ערובה טוב,
ואם ייכנס לא תנסה המישטרה
לפרוץ לדירה.
! 0כשהרצה מפכ״ל המיש־טרה,
אריה איבצן, לפני
עורכי־דין בבית־הפרקליט ב־תל־אביב,
קם יושב־ראש ועד
המחוז, עורך־הדין יוגתן ז פ רן
והחניף לנואם :״זזמסכ״ל הקו דם
בא עם כל הקצונה ואיבצן
בא רק עם תורגמן — זוהי
בהחלט דרגה של צניעות.״
ניצב אברהם
שראוד דמי־
! 0מזכירת שינוי בכנסת,
ריגה -מגדר, צירפה אליה את
דירי רוטשילד, עוזרו ה פרלמנטרי
של ח״כ אמנון
רובינשטיין, וירדה עימו מ קומת
הסיעות לקומה השנייה,
שם נמצאים חדרי העיתו-נאים.
אחד מאנשי מישמר־הכנסת, ש ראה
אותם מחזיקים בערימת
הפלקטים, דרש לקבל אותם
בטענה שאסור לחלק חומר
ממנהיגי תנועת העבודה, שהודיע
באחרונה על שובו לפעילות פוליטית,
ישב בחנות הבורקס השייכת לבנו של מאמן הכדורגל דויד שווייצר,
משה שווייצר, והמתין לחבר. אלמוגי נשאל אם אחת מפעילותיו
הפוליטיות הראשונות היא פגישה עם שווייצר והוא ענה :
״אומנם שבתי לפעילות פוליטית אך לא לפעילות ספורטיבית.״
העולם הזה 2313
01ח״כ המערך תמראשל
הופיעה להצבעת האי־אמון ב ממשלה,
שנערכה בכנסת ביום
הרביעי האחרון, ברגע שהחלו
! 0איש תנועת שינוי, ה־פירסומאי
מיקי קאופמן,
שהדפיס על חשבונו פלקט ענק
שבו נרשם לצד הפרק המתאים
מהתנ״ך, שהגלעד — חלק
בלתי נפרד מממלכת ישראל,
לא תיאר לעצמו את הדרמה
שהפלקט יחולל בכנסת. ח״כ
שי נוי, מרדכי וירשובסקי,
הביא עימו לכנסת בשבוע ש עבר
דוגמות אחדות לחלוקה
בין עיתונאי המישכן.
וי !; ע
יוסף אלמוגי
מסוג זה בכנסת. רינה סירבה
למסור את החומר וחזרה ל-
חדר־הסיעה. אחריה הופיעו
שלושה מאנשי-המישמר והו דיעו
שעל פי הוראת קצין-
הכנסת, יצחק ב ן ־ ג ד, הם
באו להחרים את ה״כרוזים״.
אמנון רובינשטיין, שהיה ב חדר,
עמד על כך שהם יעזבו
את חדר־הסיעה והסביר להם
שהוא מקבל הוראות רק מ-
יושב־ראש הכנסת או סגנו,
של הפירסומים שהסיעות רש איות
לחלק. מאוחר יותר ב אותו
היום התקשר קצין־הכנסת
עצמו לרינה, התנצל והוסיף
שהוא מוכן לשלוח את אחד
מאנשי־המישמר שיעזרו לה
בחלוקת החומר.
אמנון נחמיא, ובעל ה צחוק
המטרף יגאל (״גנדי״)
בקר, הוזמנו על-ידי הפרלמנט
של ברייטון, המורכב מיהודים
ולא־יהודים לערב משותף ב־
31 בדצמבר. הכרטיסים לנסי עה
הם על חשבון המזמינים,
הממתינים בקוצר־רוח למיש־לחת
מישראל .״דוק״ סיפר ש־ח״כים
שהוא סירב לנקוב ב שמם,
פנו אליו וביקשו שיזכיר
את שמם באותו ערב.
חיים בו־לב
הופיע לישיבת הכנסת שעסקה בהצעת אי־האמון בממשלה של סיעת
שינוי, בפעם השניה במושב זה. בר״לב, שנפצע לפני חודשים אחדים
כשנפל מסוס, הופיע בטישכן כשרגלו עדיין בגבס, והוא מהלך בעזרת קביים. מכיוון שהתקשה להניח
את רגלו על הריצפה הניח אותה על מושבו של חברו לסיעה, רפי אדרי, שלא נכח באולם המליאה
באותה שעה, ובשעה שעיין בעיתון, הוא נשען על זרועו של חברו למערך, ח״כ מפ״ם ויקשור שם־טוב.
* \ 0ס ! 1ן ו|״|1יי 5/שר־האנרגיה, בא לערב ראיונות בתל־אביב יחד עם עיתונאית ידיעות אחרונות
י ג מירה אברך, ולפני תחילת הערב, הם עוד הספיקו לאכול במזלג סופגניות
שהוגשו להם. ברמן, שידוע כרווק מושבע, היה ראשון המרואיינים, ואחריו הופיעה מירה אברך.
אחרי שסיימה להתראיין ביקשה את סליחת הנוכחים ועזבה את המקום כששר האנרגיה נלווה אליה.
ולא מקצין־הכנסת. השלושה
עזבו את החדר, ומייד אחר־כך
התקשרו מלישכת בן־גל והו דיעו
לרותי שאסור עליה ל היכנס
למישכן החל מיום ה מחרת,
משום שעזרה לחלק
חומר־תעמולה. בשלב זה התע רב
וירשובסקי. הוא פנה ליועץ
המישפטי של הכנסת, צבי
עינבר, ואף לממלא-מקום יו-
שב־ראש הבית, והוכיח שבשום
מקום לא נכתב מהו גודלם
למנות את קולות הקואליציה
נגד ההצעה. לא היה זה משום
שהיא לא היתה שלמה עם
הצבעת חבריה לסיעה, אלא
משום ששכחו להעיר אותה,
כדבריה, ולכן היא איחרה.
! 0את חג סילווסטר הקדוש
יחגגו ראשי הפרלמנט של
רישון (ראשון־לציון) דווקא
בעיר ברייטון שבאנגליה. זאב
(״ דוק״) מאירוביץ, הפרדסן
! 0מי שדווקא מרוצה מ־שירות־המילואים
שלו ורוצה
להמשיך בו, הוא ישראל
(״רוליק״) פלג, דובר סיעת-
המערך בכנסת. רוליק, הנמצא
בשארם־אל-שייח /מספר ש-
מזג־האוויר שם קייצי, את רוב
הזמן הוא מבלה על חוף־הים,
ואפילו משתזף .״שמיים כחו לים
כאלה כבר מזמן לא ראיתי
בירושלים. כל מה שאני רוצה,
זה שזה לא ייגמר.״
הי 0י1
ה ת אחד
עםה שס אל
זנרות הלל[
השחקנים דב (״דוב־לה״)
רייזר (מימין) וששי
סעד, הדליקו את הנרות במסיבה של הקאמרי.
רייזר שיחק את אנטיוכוס, המורה לחייל השיכור
סעד איזה נר להדליק, לקול צחוקם הרועם של
חבריהם. משמאל למטה: ששי סעד ואורי עופר.
״לא, לא. אני עדיין לא רוצה
תערוכה במוזיאון. אני אודיע לך
כשאני אהיה מוכן״ ,התבדח אסי
דיין עם דובר מוסיאון ישראל
משה >מוקי) דגן. אסי התחיל
לצייר והשבוע פתח תערוכה מ שלו
במועדון, ומקווה למכור את
רוב הציורים לאחר שקיבל ״מא-
זן־אימה״ מרואי החשבון שלו.
811 ״1 * 1 1111 מיפלגת העבודה, שימעון פרס, פגש במסיבה
שאחרי בכורת התוכנית של להקת הברירה
1\ 1 ^ 1111
הטיבעית את היועץ המדיני של שגרירות מצריים, מוחמד גומעה.
״אני מצייר מגיל ,3״ הוא הסביר
לקהל מעריציו ,״ומאז לא השתנה
הסיגנון שלי 3 .איש העס קים
ארנון מילצ׳ן, שבא לתע רוכה
ונשאר למסיבה שלאחר
מכן, בא יחד עם בנו יריב, ה חוגג
בימים אלה את בר־המיצווה
שלו, ועם אשתו לשעבר, ברי־ג׳יט
.״יריב בא איתנו הערב,״
הסביר ארנון ,״משום שאין לו
הזדמנויות רבות לראות את הו ריו
ביחד, וחוץ מזה הוא לא נמ צא
כל השנה בארץ, אז שאשאיר
התן וכלה
לדור
יועץ שר־התיקשורת יונתן שט״אור ובלויי חיה,
שלבשה בחופתה שמלה עתיקה העוברת מדור
במישפחתה.
צ׳רקסי. ואהרן נוריאל ציון מימין :
כל העולם במה. ז ו £
ההולדת של שמעון בהן במלון קיסר באילת.
מימין: אלדד בהן, שמוליק וילוז׳ני, שימעון כהן,
אודי בובמן, בנו של השחקן נחום בובמן. יושבים :
דני פרידמן, יהודה אפרוני, אלקי ג׳ייקובס ושולה.
ערים • 9 9שחקני התיאטרון
הקאמרי החליטו שלא לתת לחג ה חנוכה
לעבור בשקט בלי שיחגגו
את האירוע. ואיפה יחגגו השחקנים
1רק במקום שירגישו בו
כמו בבית, על הבימה הגדולה של
התיאטרון 91 אחרי שהמוסיקה
לא הצליחה לשלהב את ה״שח־קונה״
,ניסה המרצה לתיאטרון.
אבי עוז, את כוחו באירגון שי[
רה בציבור שגוועה אחרי דקות
ספורות. מי שהצילו את המצב
היו שני חשמלאי במה, ציון נו״ן
ריאל ואהרון צ׳רקסי, שרק^
חתן בלי ללה
יונתן שם־אור זובח לחיבוק מענת
סבידור, בתו של יושב״ראש הכנסת.
ענת ויונתן הם פעילים בחוג צעירי חירות וחברים מזה שנים רבות.
אותו לבד בבית 99 הימין
התאחד עם השמאל עת יצאה חברת
הכנסת גאולה כהן בריקוד סו ער
עם העיתונאי עמוס. קינן.
השניים נפגשו בחתונתו של היו עץ
לענייני תיקשורת של שר־התיקשורת
מרדכי ציפורי, יו נתן
שם״ אור שהוא גם בנה של
העיתונאית אורה שפיאור.
יונתן נשא לאשד. את חברתו
חיה. את טקס הכלולות ואת ה מסיבה
שהתקיימה לאחר מכן
ערכו השניים בבית גדול ביפו ש
ישו
מירושלים
אותו שכרו לתקופה של שנה
״אולי אני לא נראית, אבל
אני רבנית אמיתית,״ הציגה עצ מה
הרכנית גליקסכרג, הנ שואה
לרב הראשי של גבעתיים,
שהשיא את יונתן ואת חיה. הרכ
גליקסברג השיא גם את הזמר
צכיקה: פיק, הנשוי לאחותו של
יונתן, העיתונאית מידית שמ אור
י בנלי, בנם בן השלוש
של מירית וצביקה, הוכיח שה תפוח
לא נופל רחוק מהעץ. הוא
רקד עם אמו רקודי דיסקו סו-
הגיעו עורך־הדין צבי שוורץ ואשתו
רחל, הסבא והסבתא של אסי דיין,
שבאו לפתיחת תערוכתו של הנכד וחיפשו חנייה במשך זמן ממושך.
העיתונאית אורה שם־אור, בתה מי 111111
י יי׳י יי רית, והנכד בנלי, בנם של מירית והזמר
צביקה פיק, חוגגים בחתונתו של יונתן. בנלי הקטן הירבה לרקוד
דיסקו עם אמו החתיכה, והוכיח כי התפוח נופל קרוב לעץ.
ציפורי
הבוס של יונתן
הגיע לחתונה
בגפו, ומיד התלבש על כוס משקה.
לוין
המחזאי חנוך לוין
נראה שמח ומאושר
במסיבה של תיאטרון הקאמרי.
דו לקצב צלילי מוסיקה תימנית
ריקוד תימני אמיתי • 9 9 1הזמר
שלמה בר ולהקת הברירה הטב[
עית שלו ערכו מסיבת קוקטייק
אחדי הצגת הבכורה שלהם. אורד|
הכבוד במסיבה היה חבר הכנסת
שמעון פרס, שבא עם אשתו
סוניה. אורחים אחרים היו ניס פח
התרבות של שגרירות מצ ריים
מוחמר גומעה וסגנו
אחמד אמיר. גומעה לחץ בהת־רגשות
את ידו של בר ואמר לו:
״אני מרגיש כמו אחיך. נהניתי
הלילה בצורה בלתי רגילה 99
דן כן־אמוץ הציע להעניק ל שלמה
בר את פרס ישראל .״אני
יודע ששלמה לא טיפוס שמייחס
כל חשיבות לפרסים, אבל המוסי קה
שלו היא הדבר הטוב ביותר
שנעשה בארץ 99 הזמר
מתי כספי, שבא עם אשתו דו״
ר ץ, הציע לשלמה בר להקליט
ביחד. הוא לא הסתיר את הת להבותו
ובמשך ההופעה צעק מה יציע
״בראבו בראבו 9 9
סוגיה פרס, אשתו הנחבאת אל
הכלים של שימעון, אכלה בור־קאס
ואמרה לגילה אלמגור ,״אני
לא יוצאת הרבה מהבית, אבל ה פעם
אני שמחה שבאתי.״
אבי עוז
מארגן ההפגנוו
לפתיחת אוני
בסיטת ביר־זית כאקורדיוניסט
׳ 8פרט מרתק בביוגרפ יה
של שר־האוצר ומנכ״ל
מישרדו, קשור במחזור הרא שון
של כיתה אחת קטנה ב גימנסיה
בלפור בתל־אביב,
בשנת .1947 השר יורם א״
יידור והפרופסור עזרא
סדן למדו באותה הכיתה, ש בה
למדו מי שעברו את ה בחינות
המיוחדות למקבלי
מילגות. באותה כיתה למד גם
ח״כ יומן? רום, חברו-לסי-
עת חירות של ארידור, וגם
מנכ״ל מישרד־הבריאות, הפ רופסור
כרוך מדדן. יריבו
הגדול של ארידור בוועדת-
הכספים של הכנסת, ח״ב ה מערך
עדי אמוראי, למד
באותו בית־ספר, אך שנתיים
אחרי ארידור.
! מצבו האלקטורלי של
הליכוד יהיה בסכנה, כפי ה
מנהל הבנק שלי לא מא מין
לי. להיפך, הוא לא נותן
כלל קרדיט. אנו נלחמים על
כך שהתינוק האחרון בימית
ייצא עם מוצץ בפה, ולא מו צץ
מזהב.״
81 בפגישה שנערכה בין
כמה צעירים הקשורים לרק״ח
ועורכת-הדין פדיציה לנ כר,
הזכירה הפרקליטה ש היא
היתד. צריכה להופיע לפ ני
חברי קיבוץ בית־אלפא.
אחת הנוכחות בפגישה, אי כון
מיכאלי, טענה שקיבוץ
בית־אלפא כבר אינו מה ש היה,
ולחברים במקום יש אפי לו
מכשירי טלפון פרטיים ב חדרים.
אחד המוזמנים לאי רוע
טען לפניה שקומוגיזם
אינו זהה לרמת־חיים נמוכה.
ענתה לו איבון :״איתך אין
לי מה לדבר.״
״ קולגיי ט״־ מי שמכיר
משחת שניי םטובהיותר ־
שי פתחאתהפה
בדיקות קליניות הוכיחו, שמשחת השנייט קולגייט, היא אחת
המשחות הטובות והיעילות ביותר לבריאות השניים, לנשימה
רעננה ולחיוך זוהר ובוטח.
משחת השניים קולגייט, מכילה?.ק \ 1פלואוריד המסייע בחיסון
אמאיל השן נגד חומצות הגורמות לעששת ולרקבון השניים.
אגודת רופאי השניים הבריטית, מאשרת כי משחת שניים המכילה
פלואוריד מסייעת במניעת רקבון השניים. משחת השניים קולגייט
פלואוריד עונה על הדרישות והיא בעלת ערך משמעותי
כחלק מתכנית קפדנית וכוללת של טיפול בשניים.
מחקרים הוכיחו בי השמוש במשחת שניים קולגייט עם
פלואוריד חשובה במיוחד לילדים, ולשמירה על בריאות השניים
אצל מבוגרים.
הצטרפו אל מליוני האנשים ברחבי העולם אשר הפכו את קולגייט
למשחת השניים הנמכרת ביותר
שלחו שתי אריזות קרטון של
משחת שנים קולגייט 182 גר׳ או 124 גר׳
אל: ת.ד , 33083 .חיפה 31330 ותקבלו:
שי חינם!
* עד לגמר המלאי.
מברשת שינים ו\/ו 0ם 5וע(\/רפואית 3שותת)
אלעזדושות׳כרסומאים
בשווי ־ 20 .ש ק לי *
המופיעה במחזה מרי סטיוארט, ג תי א ט רון ^!
הבימה, עומדת לצידו של שגריר גרמניה*
בישראל, הד״ר נילס האנסן, והשניים עושים פרצופים לצלם. הם
צולמו אחרי הצגת הבכורה, במיסעדה סינית, שם ערך השגריר
קבלת״פנים לשחקנים. הסיבה: הבימאי והתפאורן הם גרמנים.
נראה, בבחירות הקרובות. ה זמר
צכיקה פיק, אחד מה-
אמנים הבודדים שהתייצבו ל ימין
הליכוד בבחירות האחרו נות,
התבטא בקרב ידידים
שכיום הוא מאוכזב ממי ש עבודם
הצביע, וספק אם יצביע
עבורם בבחירות הבאות. פיק,
שניסה להיות מס׳ 2ברשימתו
של שמואל פלאטו־שרץ,
אומר שהוא רואה עצמו כ איש
פוליטי עם עתיד.
! 8יושב־ראש ועד־הישו־בל
בחבל-ימית, יצחק רככ,
דוחה על הסף את הטענה ש אנשי
החבל הם סחטנים .״כ שדובר
על הפיצויים, הוצע
על־ידי מתיישבי החבל שבגין
יהיה הבורר. אוהבים אותו
אצלנו. למה? אני לא יודע.
כשבגין שמע שמדובר במיל יארדים,
הוא דרש שהבורר
יהיה שופט. את צכי כרנזון
ז רק (אריאל) שרון. את
חיים אשר סילקו, משום
שהוא פסק שנקבל מיליאר דים.
אמר לי אז ח״כ־המערך
לשעבר, עמום הדר ;:״לא
נסכים לבוררות, כי אז המ דינה
תפסיד. כשביקשנו מ־
(שימחה) ארליך שימנה
שופט כבורר, הוא אמר שזה
יקח הרבה זמן. אז עכשיו
ארליך הוא בורר־יחיד. אומ רים
עלינו שאנחנו מיליונרים.
! 8באותה פגישה, שהת קיימה
ערב השתלטות הצבא
על פולין, אף סיפרו בדיהית
עליה. ברחובות וורשא מצאו
חתול מת, ובפיו תלוש מזון
לעכבר. בדיחה אחרת: ב בקבוק, כשפותחים פולין,
שומרים
את הפקק כמחבת
לטיגון סטייק.
81 אחד הסודות הגלויים
הקשורים בח״כ-המערך ג ד
יעקוכי הוא שיעקובי כותב,
כבר שנים אחדות, יומן רצוף
רשמים אישיים מחייו הפולי טיים.
חלק מהכתוב התפרסם
בצהרון ידיעות אחרונות. יע-
קובי מתאר בסידרה את יחסיו
עם משה דיין. כשפגש יצחק
ליכני את יעקובי הוא הציע
לו שיודיע ברבים שהוא כותב
יומן, כדי׳ שתצמח לו תועלת
מכך כבר עתה. ליבני הזכיר
ליעקובי את המדינאי האנגלי
ריצ׳ארד קרוסמן, שממנו
פורסם אמנם אחרי מותו אך
־־ מעצם העובדה שדאג לפרסם
ברבים שהוא כותב יומן הוא
עשה הרבה הון פוליטי בחייו.
! 8איש יחסי־הציבור, בן־
ציון שירה, מספר ששמו
שונה ללא ידיעתו. לפני כחו דש
התנגש בריכבו רכב אחר,
והנהג השני הבטיח לשלוח
לשירה את מחיר התיקון. מא־העולם
תזה 2313
שו־־הא 1צד ומגב י ל מישדד! למדן באותה הביתה
ומדוע סירב אביו של חיים הרצח. לעברת את שמז
אברהם תורגמו
שלושת ניצבי המישנה, מפקדי המרחבים הנמצאים בתחום שיפוטו.
ניצב תורגמן (משמאל) ישב לצידו שמפקד מרחב הירקון יעקב חביב.
מפקד מרחב יפו, אברהם מוספיה (מימין) ישב ליד מפקד מרחב
הר והכסף לא הגיע, שלחד,
אשתו של בן־ציון, שהיא ע ד
רכת־דין במיקצועה, מכתב-
אזהרה לנהג־המתנגש ופתחה
אותו במילים :״מרשי, בן־ קיבל ציון שירה,״ השבוע
שירה מכתב מהנהג, והמחאה
לפקודת ״מרשי בן־ציון.״
11ויואל
ב? 1ו
ח״כ חיים הרצוג נש אל
השבוע מדוע אינו משעבר
את שמו. הוא נזכר כי !משה
שרת הציע בשעתו לאביו,
הרב הראשי אייזיק הלוי
הרצוג, לשנות את שמו ל-
״הר־ציון״ ,אך הרב סבר כי
זהו שם יומרני מדי. הוא דחה
דן, יגאל לושי, ובאמצע ישבה שלומית הרצברג, עוזרתו של דובר
מישטרת תל־אביב, שמעיה קידר. תורגמן רואיין אחרון ומייד כשסיים
את דבריו, עזב חביב את המקום והסביר שהוא יוצא לסיור. האחרים
נשארו לחזות בתצוגות אופנה. אילו ידעו גנבי תל־אביב, היכן נמצאת
צמרת מישטרת המחוז, האם היה עולה אחוז העבירות באותו לילה.
גם את השם השני שהציע
שרת ,״הר־צוק״.
1הרצאותיו של הפרופסור
לפילוסופיה, א פא כשר, הפכו
השיעור המבוקש ביותר בקרב
תלמידי החוג לפילוסופיה ב אוניברסיטת
תל-אביב, ואף ב
מפיסטו
בישראל
הנדריק הפגן, הוא רק שחקן־תיאטרון. בסרט
המהמם מפיסטו, הוא טוען שמסיבה זו הוא יכיל
להיות אפילו מנהל התיאטרון הפרוסי הלאומי,
שנועד להאדיר את השילטון הנאצי, מבלי לבדוק
מה עושה השילטון לאלה שאינם חלק ממנו.
אנשי־תיאטרון ישראליים נשאלו מהו הקו האדום
שלהם, ומתי הם יסרבו לקחת חלק בפעילות
התיאטרונית, אם בכלל, בגלל אירועים פוליטיים
חוץ־תיאטרליים, כמו שילטון פאשיסטי, לדוגמה.
במישאל בזק של העולם הזה הם השיבו :
• שימעץ פינקל, שחקן :״אני לא עוסק
בפוליטיקה, אך אם יהיה !מצב לא סימפטי לא
אמכור את עצמי למישהו שלא ייראה לי סימפטי.
לא הייתי עושה מה שעשה השחקן במפיסטו.״
>• דויד לזין, בימאי :״הגבול הוא תמיד
במצב קיים ולא במצב אפשרי. רק כאשר אדם
׳עומד לפני מצב קיים הוא יכול לקבוע. כל טענה
שונה היא חנופה עצמית.״
9יעל פיילר, שחקנית :״החיים הם פולי טיקה
והשחקן מבטא את החיים. כל אחד צריך
לעשות מה שנקרא, :רגע, חושבים .,אומנם לא
צריך עדיין לעזוב, אך אנו מתקרבים מאוד ל מצב
שבו אי־אפשר יהיה להתעלם ולהיות פסיבי.
אולי זו הסיבה שאני די מזמן לא רוצה להשתתף
בתיאטרון הקיים.״
<• שימעון כהן, שחקן :״לא ראיתי את
הסרט, יכי אני עובד ערב־ערב — חוץ מימי
שישי, שבו אין הקרנה. אולי יחשבו בעלי־הקול־נוע
עלינו, השחקנים, ויתנו איזה הצגה מוקדמת
לקולגות?״
׳ 9שמואל רודנסקי, שחקן :״כשמתחילה
פוליטיקה, אני נורא חלש בזה. אני מקדיש כל בך
הרבה לתיאטרון יעד שלא נותר לי זמן אפילו
לקרוא עיתון. שחקן הוא קודסלכל בן־אדם ,׳ואדם
אינו יכול לוותר, אך אני מקווה שלא נגיע למה
שיש בסרט.״
6עודד תאומי, שחקן :״כבר סירבתי להו פיע,
כשהציעו לי משהו מסויים, משום שהקו ה פוליטי
ישלו לא מצא חן בעיני. יש הבדל יבין
מעורבות סוליטית־מיפלגתית ובין דברים שהם
בנפשו של אדם. השאלה היא איפה מתחיל ה מצפון
שלך להורות לך. הבעיה אינה בשילטון
הנאצי, אלא במיקרים פחות קיצוניים וכאן אנשי־התיאטרון
הם מאוד מעורבים. השילטון הנוכחי
לא מדאיג אותי, כי הספרות והאמנות מעניינים
אותו מעט מאוד. אדרבא, שידאגו יותר.״
• יוסף כרמון, שחקן :״שאלה לא כל־כך
היפוטטית. פוליטיקה היא צד של אמן שהוא
אינו יכול להתעלם ממנו. אני לא הייתי בוחר
בדרכו של השחקן מהסרט. הייתי בורח במידה
והיה באפשרותי. לא הייתי מנסה לשנות מבפנים.״
9עדה טל, שחקנית :״יש לי אמונות משלי,
שאני עומדת מאחריהן. מבחינה אנושית ודאי ש ישנם
דברים שלא אעשה. תחת שיילטון פאשיסטי
לעולם לא הייתי משחקת. הייתי או יושבת בבית,
או עושה הסבה מיקצועית.״
• דוד מעיין, בימאי :״לא יודע מה לענות
לך, אך לא אוכל להעמיד פנים שהכל בסדר
כשבחוץ הורגים אנשים. לא אוכל לנתק את
עצמי ממה שקורה ברחוב״.
9יוסף ידין, שחקן :״בקווי־היסוד של התיאטרון
אצלנו נקבע בזמנו ׳שאדם רשאי שלא
להופיע במחזה שהוא נגד מצפונו הפוליטי ו האנושי.
אני, באופן אישי, תמיד העמדתי את
בעיות המצפון בראש. אני מצפצף על המיקצוע
אם זה פוגע במצפוני.״
י 9עדנה פלידל נ ״כללית, מצבו של השחקן
אונו דומה למצבו של כותב. אנו ׳תלויים מו תני
העבודה. לא צברנו כוח, אך אנו חייבים לדעת
לשים את הגבול, ולא לעמוד מול הראי ולהרגיש
טוב. השקפת־העולם שלי די דומה לזו של רוב
האמנים וברור למה אני מתכוונת. אני מתפללת
בכל בוקר שיהיה לי כוח לא לעשות את השגיאה.
לא אשתתף במחזה ׳שקורא באופן בוטה לדברים
שאיני מאמינה בהם, אפילו במחיר עבודתי.״
>• מכרם חורי, שחקן :״שחקן צריך שהיה
איכפת לו. אני עושה את מה שמוצא־חן בעיני,
אך אי־אפשר להיות קיצוני ולהיגרר לחד־צדד־יות.״
שמואל עצמון, שחקן :״למרות שאני
שחקן, אני לא ניתן לקנייה. מה שאינו לרוחי איני
עושה. אני לא מאמין שנגיע למי׳שטר פאשיסטי,
אך אני מוכן לשאת בכל התוצאות ׳לגבי דיעויתי,
ממש כמו שבזמנו הייתי בין הבודדים בהביטה
׳שתמכו במלכת ׳האמבטיה ,׳שהוצגה בקיאטירי.״
• עופרה ויינגרטיין, שחקנית :״אני מקווה
שיהיה לי הכוח לקום ולעזוב, כי תיאטרון חייב
לומר משהו, וכשאין אמירה זה דע. לכן יש צורך
לחיות בעל חושים מפותחים.״
>• נועם סמל, מנכ״ל תיאטרון־זזיפוה :״כל
עוד שלא תהיה מעורבות פוליטית של גורמים
פוליטיים, אמשיך לנהל את התיאטרון.״
קרב תלמידי חוגים אחרים,
למרות שהן נערכו בשעות
בלתי־נוחות, נד 4.00 עד 6.00
בכל יום רביעי. כשר, המע ביר
קורס לתלמידי שנה א׳
בשם: מבוא שיטתי לפילוסופיה׳
ביקש ששיעוריו יועברו
מאולם ,144 הגדול שבאולמי
בניין גילמן (מדעי־הרוח) ,ל אולם
פאסטליכט שבבניין מכסיקו
(החוג לאמנויות) ,המשמש
גם כאולם לכינוסים, משום
שסטודנטים, לא רק מילאו את
המעברים אלא אף ישבו על
אדני־החלונות, בצורה שסיכנה
אותם. כשהופיע כשר באולם
החדש, ביום הרביעי לפני
שבועיים, גם שם המעברים
היו מלאים, והיו שהתבדחו
שההרצאות יועברו לבסוף ל-
מישטח־הדשא.
91 כעבור שבוע, ביום ה רביעי
האחרון, שוב הוחזרו
הסטודנטים לגילמן , 144 משום
שבפאסטליכט היה כינוס אחר.
אך הפעם לא הופיע כשר,
אלא חברו לחוג הד״ר מנחה
ברינקר. נושא ההרצאה של
המחליף היה: אסתטיקה ופי־לוסזפיה
חדשה, אך כנראה
שהנושא והמרצה לא עניינו
את כל התלמידים והתחילה
תנועה לעבר הדלת. ברינקר
הודיע שהוא מכריז על הפסקה
לחמש דקות, וביקש מכל מי
שרוצה לצאת שיצא. חלק מ הסטודנטים
אכן יצא, וכשחידש
ברינקר את הרצאתו היו באולם
הגדול מקומות־ישיבה
פנויים, לראשונה מאז התחיל
כשר להעביר את ההרצאה
שלו.
! 9׳ עמוסי חוויות שבו מ מצרים
שחקני תיאטרון־חיפה,
המשתתפים במחזה פיטפוטים
על הנילוס, שלוו על־ידי מנכ״ל
התיאטרון, נו עםסמל ואח רים.
שחקני המחזה, שעובד
על־פי רומן של הסופר המצרי
נאגים מחפוז־׳ על-ידי הלל
׳מיטלפונקט, יצאו לקאהיר
כדי לבקר במקומות שבהם
מתרחשת העלילה. את מחפוד׳
הם אומנם לא פגשו, משום
שהוא יצא לאלכסנדריה, ל הלוויית
אחיו, אך לעומת זאת
הם פגשו את אנשי התיאטרון
הלאומי המצרי ואנשי קולנוע,
טלוויזיה ועיתונאים שקיבלו
אותם בחמימות.
13נ,״ 0
*לוי
פללו
אמריקנו אמרטו רום וודקה לימון הרביעיה החדשה
משקה ראשון• אצלכם בבאר
; 01311ל מזרחי
ליחל׳ ראשו! יוניה 11 נרו] יע קב י
.העול ם הזח 2313
ואת כל 1ה מקבלים:
3ימים(2לילות)
גל1בם פבלישר בע״מ
81_151^£85 1.7.0 .ט ק 0 1 0 8 6 5
מידע ויעוץ יומי להשקעה בבורסה לני״ע
מדגם מהמלצותינו לחודש אוקטובר ו8׳
באילת
במלון 3כוכבים:
ת אמריקנה או
ג/בקע ת הירח. במלון 4כוכבים:
קיסר, נפטון,
גלי אילת או
הסלע האדום,
תוספת 201.-ש׳
לכל התקופה
מניות שעלו ] 7־[
מכונית צמודה חינם אוטוביאנקי או פיאט 127
שלכם למשך 3ימים,
אתם משלמים רק דמי
קילומטראז וביטוח
(ל 2-משתתפים לפחות,
במקום הטיול לשארם).
ארוחות בוקר כיד המלך
טיסה לאילת
הלוך ושוב
התחיל את 1982
חגיגה של שמש,
1ושעשועים:
מת״א או ירושלים.
אפשרות לטיסה
מחיפה * בתוספת מחיר• .
4 1,8 6 9 .
טיול לשארם
מייל ׳ ר״וווטגו
ליום אחד, באוטובוס
תיירים ובליווי
מדריך:
חינם
אפשרות לרכב גדול יותר
או הארכה בתוספת מחיר.
כפוף לתקנות השכרת
רכב לנהג מעל גיל 23
ובעל רשיון בתוקף
שנה לפחות.
מחיר עיסקת הנופש,
למשתתף בחדר זוגי
בתוקף מ־ 6ליגואר
ועד 31 בינואר.
מספר המכוניות מוגבל.
הרשם בהקדם בסניפי
ארקיע: ת׳׳א-נופש:
413223-4-5־.03
עסקים 246262 :־.03
ירושלים 225888 :־.02
חיפה 643371 :־.04
נתניה 23644 :־.053
ובכל סוכנויות הנסיעות.
ממוצע עליה *70.6
מניות שירדו 7 תאריך המלצה
שער
תאריך השער הגבוה
שער
>* שינוי
פי.בי.
6.10
1040
17.11.81
1340
אפריקה 01
שם המניה
1.10
4800
21.10.81
4450
נחושתן
11.10
2290
16.11.81
4495
96.2
הסנה ש.
14.10
460
16.11.81
856
אתא ב׳
18.10
330
17.11.81
679
105
אלביט
22.10
1410
16.11.81
2530
79.4
בנק ספנות 0.1
25.10
850
. 17.11.81
1420
שרות יעוץ ואינפורמציה יומית -כולל בתוכו תחזית יומית,
המלצות, הערכות מידע על פעילות ספקנלטיבית, דווח על התרחשויות
עסקיות בחברות הרשומות בבורסה, טיפול בשאלות המנוי במוקד
החברה ואחת לשבוע קבלת השבועון ״תשואות״ .החומר מועבר מידי
ערב באמצעות שליח לבית המנוי.
תשואות״ -שבועון לעניני בורסה -מאפשר לו להיות מעודכן
על המתרחש בבורסה מידי שבוע. מכיל תחזית שבועית, ניתוח חברות
ששערן עשוי.לעלות או להפר, לקט מהמידע היומי של גלובם פבלישר
בע׳׳מ, טבלת מניות מומלצות, שיקוף כלכלי על הנפקות חדשות וסקירה
על שוק המט״ח והאג׳ע־ו .״תשואות״ נשלח למנויים באמצעות הדואר
מידי שבוע.
חברת גלובם פבלישר ויעקב אשד \ 1.8./3.בע״מ מציעה קורס ניירות
ערך בהתכתבות, אשר יכיל את כל הנושאים שעל המשקיע לדעת
ולהכיר בנושאי בורסה. יתרונו של קורס זה הוא בעובדה שאינו מחייב
את הלומד להתייצב להרצאות אלא יכול ללמוד בביתו בזמנו הפנוי.
קורם זה יישלח לרוכשים מידי שבוע במשך עשרים שבועות. הקורם
נכתב ע״י צוות מומחים ועשוי בצורה קלה ומושכת המאפשרת אף לאדם
שלא למד בלבלה להבין את החומר.
לכבוד
גלובס פבלישר בע״מ
המשרד הראשי: בית התעשיינים, רח׳ המרד 29 טל׳ 655930 ,655905,657655־03
מען למכתבים: ת.ד 9 .ו ,224ת״א מיקוד 61223 :
סניף חיפה: רה׳ מוריה 4ו ו, טל 43 :ו ו 04-24
מען למכתבים: ת.ד ,7097 .חיפה, מיקוד 31070 :
סניף ירושלים: בית כלל, חדר ;219 רח׳ יפו ,97 טל 02-245413 :
מעך למכתבים: ת.ד ,2232 .ירושלים, מיקוד ו 02ו ( 9הסניף יפתח ב־) 3.1.1982
הנני מעוניין בקבלת פרטים נוספים על השרות היומי להשקעה בבורסה.
הנני מעוניין בקבלת פרוספקט הסברה בנושא קורס ניירות ערר בהתכתבות.
ברצוני להרשם כמנוי על השבועון ׳׳תשואות״ ל־ 3חודשים (כ־ 13 חוברות).
רצ״ב המחאה. ע״ס 990.-שקל (ניתן לשלם ב־ 2תשלומים בני 525.-שקל כ״א
תשלום אחד מיידי והתשלום השני לחודש).
שם משפחה.
ו נ ^ ר > 7ז 1ז
תער יפון המנויים של
מ־1.12.81
בארץ לארצות תבל דואר רגיל
כתובת.
_ יישוב __
העוו! גו ה
לשנה בשקל מחיי העיתון
קו תעופה ישראליים.בע״רו
_שם פרטי_
הוצאות משלוח
45 + 605
145 + 605
לחצי שנה
סה״ב
= 728
= 840
בשקל
415 470
דמי ה מנוי לאר צו ת חוץ
ב דו א ר אוי ר
+אירופה
4ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ונצואלה, ברזיל פרו
4ארגנטינה קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד
דרוס-אפריקה, טוגו, חבש,
קניה
+פנמה, טאיוון, יפן
+תאינלד, הונג קונג, סינגפור,
קוריאה
316
240 + 605
946 = 101 +
1357 = 145 + 607 + 605
2080 = 223 + 1252 + 605
520 760
1100
723 + 605
910 + 605
1488 = 160 +
1697 = 182 +
800 940
741 + 605
1507 = 161 +
830
ני-י-
ג די-יייי
־•זעי
חנויות סופר ג׳יצס:
תל־אביב:
ר חו בו ת :
רמת-גן :
ירושלים:
יהודה המכבי 57 טל 456351
הרצל 181 טל 76274 .־054
דייר כהן ,2פינת ביאליק ,66 טל 734730 .
יפו 50 בנין העמודים טל 233559 .־02
פרסום ונו
הגיעו מגפי בוקרים
00¥¥80¥ 8007$
תוצרת ארצות־ הברית
העולם הזה 2313
עונשים
בלונים
מאח דניאלה שמי
מנחה התוכנית ״דילמה״.
דון לונדון. מעיד על עצמו
שהוא שיגעון נם כמיטה
! 0בתיאטרון המצרי הם
פגשו את גמאל דלול, בעל
הבית הצף על הנילוס, הנקרא
עוומה, שבו מתרחשת עלילת
הסרט בשם זה, ואת מהדוח
אלי סי, שכתב את התסריט.
כששמע הסופר מוסא סכרי
שהחיפאים באים לראות את
מחזהו המהגר, הוא נתן להם
הברית, סם לואיס :״האם
אנחנו רפובליקת בננות?״
• הנ״ל לנ״ל :״האם
אנחנו נערים בני ,14 שאם
אינם מתנהגים כהלכה מכים
על אצבעותיהם?״
• ח״כ !המערך, יוסי
שריד, על בגין :״ההתפתחויות
האחרונות מחייבות לחבר
גם לנו יש דרבים
להעניש או ת ם !
חיאל סגל
עומד נבוך ליד דיוקן עצמי שלו בערב
פתיחת תערוכה שערבו לו ידידיו —
הצייר צבי מילשטיין, הסופר שלמה שבא והמשורר נתן זך. הצייר
נהג במשך שנים לצייר רישומים ומייד אחר־בך להשמיד אותס.
מישלטיין, שראה חלק מהרישומים בביתו של סגל, החליט שהוא
ואחרים יערבו לסגל תערוכה, לפני שהוא ישמיד את שאר רישומיו.
בפתיחת התערוכה עמד סגל בצד, ולא האמין כשאנשים ניגשו
אליו כדי לשבח אותו על רישומיו .״אתם חושבים שזה טוב ז אני
חושב שזה דרעק ! אני רק עושה קווים עם העיפרון,״ הוא אמר.
לפני ההצגה תקציר של ה מחזה
בעיברית.
! 0כל מצרי, שנשאל מתי
יבוא לביקור בארץ, אמר :
״אבוא אחרי ה־ 26 באפריל,״
שהוא יום פינוי חבל ימית.
כולם גם שאלו מדוע העביר
מגחם בגין את חוק הגולן
בכנסת.
! 0בערב שהוקדש לענייני
מין ושנשא את השם מכנה
משותף, התנהל ויכוח על. הגבר
המצליחן. הסקסולוג הד״ר עמי
שקד אמר, שהמצליחן המצוי
הוא בדרך־כלל כישלון במיטה.
שקד פנה למנחה התוכנית,
ירדן לזגדון, ואמר לו :״ל משל
אתה.״ ענה לו לונדון:
״אתה טועה, אני שיגעון גם
במיטה.״
01 בחלק מהערב מופיעים
שחקנים בקטעי אילתור. השח קנית
גילת אנקורי אמרה
לנטע אהובי :״אני גומרת
רק בטלפון של האמבטיה.״
ירון לונדון הציע שהמישפט
ישמש כפירסומת לטלפונים של
אמבטיות, שבהם יהיה כתוב:
״אצלנו גומרים.״ התערב שקד
והציע נוסח מתוקן :״אצלנו
גומרים וזה נוזל.״
פסוקי השבוע
• ראשדהממשלה מ נחם
בגין,
לשגריר ארצות־
העולם הזה 2313
אותו לאינפוזיה של שפיות.״
אמנון
• העיתונאי
אברמוביץ׳ על הממשלה:
״מצולקי הקרבות הללו עשויים
ללא־חת, עזי־רוח. אכן, אינם
מפחדים מאיש.״
• אריה גנגר, אחרי ש הודיע
שאינו מקבל את תפ קידו
:״אם למישהו יש עיר-
עור לגבי הציונות של שרון,
אז מוטב שיילך לפסיכיאטר.״
• הנ״ל: איני מוכן ש הגדירו
אותי כיורד. לא הייתי
יורד, כי לא אמרתי שלום
למדינה ולא אמרתי שלא אגיע
לכאן בחזרה.״
יושב־ ראש ועד
עובדי סישרד־הביטחון,
אברהם הראל :״אנו לא
בני־בקר בחוותו של שרון.״
• ח״ב אגודת־ישראל,
שלמה לורנץ, שנשאל על-
ידי עיתון הסטודנטים הירושלמי
פי־האתון, אם יש באוני ברסיטה
העברית סטודנטיות
שעודן בתולות :״איני מאמין
שסטודנטיות עומדות בנסיון.״
שר־הפנים,
בדרג, באותו עניין :
בקושי יודע מה זה.״
יוסף
״אני
• ח״ב המפד״ל, אב
ם מלמד :״לי היו בעיות
אחרות כשהייתי סטודנט.״
• מפכ״ל המישטרה,
אריה איבצן, בהרצאה לפני
פרקליטים :״להאשים את ה־מישטרה
בפשע זה כמו להא שים
את הפניקים באינפלציה,
משום שהם המציאו את הכסף.״
מנחם בגין ויצחק שמיר בכנסת
השיטה של
יתכן שזה שיגעון — אבל יש שיטה בשיגעון הזד— .
כפי שאמר פולוביום על האמלט, במחזהו של שקספיר.
יש בהחלט שיטה בהתפרצויות
של מנחם בגין, ה חורגות
מכל הנורמות ה מקובלות
של דיפלומטיה.
אם אכן זהו שיגעון, הרי
זה שיגעון מחושב.
כפי שסיפרתי בשעתו,
כאשר כתבתי על בגין (ב־מיסגרת
הכתבה על איש־השנה
תשל״ז) ,טען זאב
ז׳בוטינסקי ישכל השקפת־העולם
1שלו מתמצית בשיר
קטן אחד של היינריך
היינה ,״באוזני אדום״ .את
הסיפור סיפר לי יוחנן
באדר, הנאמן עלי.
ללא ליטוש שירי נראה
השיר בערך כך:
כאחים סובלים אנחנו
כבר שנות אלף זה את זה ;
אני סובל שיגעונותיך,
אתה סובל שאהיה.
השיגעון
באחת השיטות להשגת כרטיס מוזל, ועל כן שילמתי
את המחיר הנקוב המלא של הטיסה — כ־ 1100 דולרים.
תמורת מחיר פנטסטי זה הושיבה אותי החברה במושב
צר, שהכריח אותי להצמיד את המרפקים לגופי גם בשעת
האכילה. מכיוון שהמעבר היה צר מלאפשר מעבר של
עגלות־ההגשה, בגלל הוספת מושבים בשורה, הובל
האוכל בידי הדיילות. אחרי הארוחה נשארו המגישים
לפנינו במשך כשעה, עד שהדיילות המיסכנות הצליחו
לסלקם. במשך כל הזמן הזה אי־אפשר היה לקום, לכתוב,
לזוז. לולא שמעתי סונאטה של בטהובן במכשיר הווקמן
שלי, הייתי משתגע.
הרגיזו אותי לא ירק התנאים ה׳תת־אנושיים של הטיסה,
והעובדה שהמטוס איחר. הרגיזה אותי שיבעתיים הידיעה
שאני נמנה עם חצי־תריסר הנוסעים במטוס ששילמו
מחיר מלא. כיל שאר הנוסעים שילמו ישליש מהמחיר
הזה, תמורת אותה הטיסה, באותו המטוס, באותם התנאים
(פשוט אי־אפשר היה לספק תנאים גרועים יותר).
הטיסה השאירה לי די והותר זמן פנוי כדי להרהר
על מה שאירע לתחבורה האווירית. פעם היה זה תענוג
אוד׳ אבנר׳
לעיתים אותך תוקפת
שובבות כזו של לץ,
אז את ציפורני ידיך
בגופי אתה נועץ.
זה היה שיר נבואי. ז׳בוטינסקי אימץ אותו לעצמו.
בגין מגשים אותו.
אריאל שרון, שלא קרא את שירי היינה, הציע פעם
לקבל תיאוריה מעין זו כר,נחייה למדיניות. על העולם
לדעת, אמר, שלסעודיה ״ש נפט, אך לישראל יש גפרור.
בבחינת :״עיצרו אותי, אני משתגע!״
משוגע יכול להצליח בתעלוליו במשך זמן רב. מכל
ילחשו :״צריכים להתחשב בו ...אתה יודע איך הוא...
תנו לו להירגע ...אם תזרוק לו סוכרייה, הוא ישכח מה
התכוון לעולל...״
אבל בסופו של דבר זה יימאס. ואם המשוגע אינו
ביריון-קשקשים, בסופו של דבר ישלחו צוות בחלוק
לבן וילבישו אותו בכותונת-כפייה.
הבזיון המעופף
לפני כמה חודשים טסתי לבריטניה בחברת בריטיש
איירווייס. לוח־ד,זמנים שלי לא איפשר לי להשתמש
דיברי רק״ח נשמעו כמגוחכים, על ריקע הדיכוי ה קומוניסטי
בפולין,׳ שהיה באותו רגע בעיצומו, בתמיכתה
הנלהבת של רק״ח. ר״ץ נבלע ונעלם בתוך המוערך,
ושולמית אלוני נגררה אחרי היונים של מיפלגת־העבודה,
שמיהרו להצביע נגד החוק כאשר יראו כי חבריהם י הניצים מצביעים בעדו.
אמנון רובינשטיין משינוי השמיע את הנאום ההגיוני
והמנומק היחידי נגד הצעת־החוק — אך גם הוא הצדיק
את החזקת הרמה לצמיתות. הוא התנגד רק לשיטת
הסיפוח ולעיתוי.
נואם אמיץ היה בוודאי מוסיף ומפריך את הטענה
החוזרת, כאילו התגרו הסורים בישראל ממרומי הרמה
במשך 18 השנים שקדמו למילחמת ששת־הימים. ספריהם
של חוקרים ישראליים ואחרים הוכיחו מזמן כי רוב
ההתגרויות באיזור זה ה״ו יזומות אז על־ידי ישראל,
כדי להשתלט על שטח ההפקר. אריאל שרון, שפעל
במשך זמן־מה בגיזרה זו, מתפאר ׳בכך בגלוי.
כל זה לא נאמר. כי לא נותרה בכנסת סיעה — ולוא
קטנה, ולוא קטנה מאוד — שתרהיב עוז להגיד דברים
ברורים, אחראיים ואמינים, בלי פחד וחשבון, על־פי
*׳צו המצפון וההגיון.
לטוס. היתד, בכך הרגשה של מותרות, של רווחה. כיום
זהו עיבוי טהור.
כשלושים קילומטרים מן העיר סאן־סאלוואדור יש
עמק של אבני־בזלת שחורות, שהפך סימך דרך במיילחמת־האזרחים
באל־סאלוואדור.
״התמרורים הטובים ביותר הם הנשרים הנפוחים,
שרבים מהם שמנו עד כי שוב אינם מסוגלים לעוף,
וריח המוות. פעם היה מקום זה מיזבלה. עכשיו זהו
אתר לזריקת גופות של אלמונים.״ איש אינו יודע מי
משליך שם את הגופות, אך סביר להניח כי עושים זאת
חיילי המחנה הצבאי הסמוך. ההרוגים הם אלמונים שנרצחו
בסתר, לרוב אחרי עינויים, ושאיש אינו מוכן לקברם.
ארכי־בי׳שוף מקומי הכריז כי רוב הקורבנות הם מי
שנחשדו איכשהו בנטיות ׳שמאלניות, או מי שיריבים
אישיים הלשינו עליהם.
קראתי על כך בעיתון אמריקאי. אותו העיתון פירסם
גם ידיעה אחרת: שנשק ישראלי זורם לצבא של אל־סאלוואדור.
כמה מן ההרוגים האלה נרצחו בנשק שלנו?
אחד משרי הממשלה שיל ניקאראגואה, איש ממוצא
ערבי (לבנוני או פלסטיני) ,טען לאחרונה כי ישראל
היא ״ספק־המוות של אמריקה המרכזית״ .גם על כך
הודיע העיתון האמריקאי.
מי מרודח? הוזכר שמו של סוחר־הנשק מרקוס כץ,
המממן שיל צעירי־המפד״ל וגדש-אמונים. יש המזכירים
ישראלים — בעבר ובהווה — אחרים. הוזכר שמו של
היורד משולם ריקלים׳ וידידו־עוזרו אריזה גנגר, חביבו
החדש של אריק שרון.
אך הסוחרת העיקרית היא, כמובן, ממשלת-ישראל
עצמה. היא מספקת את בלי־המוות לא רק לדיקטטורים.
לאירגוני־גסטאפו ולחבורות־רצח חצי־רישמיות, אלא —
כפי שטוען מי שטוען — גם לגורמים אחרים המוכנים
לקנות. יש הטוענים כי בכמה ימן המאבקים ׳באמריקה
הלאטינית משתמשים יש נ י הצדדים בנשק יישראלי.
זהו עסק טוב. לכסף אין ריח. גם לא ריח של דם
ודמעות.
המערך האומלל התנדנד כשיכור בין בושה וחרפה.
הוא לא היה מסוגל להתאחד סביב הצעד, כלשהי, מלבד
ההצעה הפחדנית ביותר: שלא להצביע כלל, בתירוץ
זה או אחר. המערך לא השתתף בדיון על צעד חשוב זה.
לאחר מכן הופרה גם החלטה זו. הניצים שלו הצביעו
בעד הסיפוח. היונים שלו הגיחו מדי פעם לאולם, אמרו
משהו ויצאו. בסופו של דבר עבר חוק־יהסיפוח בקולותיהם
של אנשיה־,מערך. כך נוצר רוב מוחלט של 61ח״כים,
וכך נוצר הרוב הפורמלי של ״שני שלישים״ ,שבגין
מתפאר בו במונולוג שלו באוזני השגריר סם לואים.
לא קם בוויכוח אף אדם אחד ישאמר בצורה פשוטה:
הרמה היא שטח סורי. בעת ממילחמה גורשו ממנה 150
אלף בני־אדם, הנמקים מאז כפליטים בסוריה, ויד,ממתינים
לשובם לאדמתם. לא יכול לקום שליום בלי סוריה, ולא
יקום שלום עם סוריה בלי החזרת הרמה. את האינטרסים
הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל בגבול זה יש להבטיח
— ואפשר להבטיח — באמצעים כימו בסיני. התנאים
ברמת־הגולן שיונים מהתנאים בסיני, ויש למצוא פיתריונות
אחרים. אך העיקרון שווה בשתי הגזרות.
אך סוף־סוף תקום בינינו
ידידות־אמת. הנה
גם אני כבר משתגע,
בקרוב לך אדמה.
לכסף אץ ריח
הגיבורים — עד כמה שנותרו גיבורים בנוף צחיח
זה — היו יצחק ברמן הליברל׳ שהתנגד בממשלה לחוק-
הסיפוח ושלא בא להצביע ; ח״כ אברהם מלמד המפד״לי,
שנעדר מן ההצבעה, וסיעת אגודת־ישראל, שלא הצביעה
בעד. מסתבר כי מועצת־גדולי־התורה היא המוסד היחידי
במדינה הקובע מדיניות על־פי עקרונות של מוסר, על פי
אמונתו, וד,מכריח פוליטיקאים לפעול על פיהם.
משום כך אני עוקב באהדה אחרי מאבק־היחיד של
אציל בריטי, הלורד בטל, חבר הפרלמנט האירופי, שהגיש
בבית־הדין האירופי תביעה נגד חברות־התעופה ואירגונן.
ההגיון מחייב שיהיה מחיר אחיד וקבוע לקילומטר
של טיסה, כאשר רק תנאי-הטיסה מאפשרים מיגוון של
מחירים, בהתאם לטיב השרות. תחת זאת שוררים באוויר
תוקי־הג׳ונגל — סוחטים מן הנוסע ימה שניתן לסחוט.
טיסה ללונדון עולה יותר מאשר טיסה לניו־יורק, וטיסה
לפראנקפורט עולה יותר מאשר טיסה ללונדון. בניגוד
לכל הגיון, מי שנוסע לתקופה ארוכה משלם פחות מאשר
מי שנוסע לייום־יומיים. יש אלף ואחת שיטות להערמה
ולגניבה, תוך קריצת־עין. סוכן־נסיעות ממולח יכול לספק
ללקוחותיו טיסות ברבע המחיר מזה שנקבע רישמית.
איך נוצר מצב כזה של פריקת כל עול של הגיון
ומוסד מיסחרי, של שוד לאור היום וסחיטה רישמית,
של זילזול קבוע בכבודו האנושי של הנוסע, של ירידה
מתמדת של טיב השרות?
למרבה הצער, יש לכך רק תשובה אחת: חוסר־התחרות.
רוב
חברות־התעופה הן ממשלתיות־מונופוליסטיות.
בינן לבין עצמן יצרו החברות ד,״לאומיות״ האלה קארטל
בינלאומי, הפועל — כמו כל קארטל — לדיכוי הלקוח
ולמניעת התחרות. מצב זה הפך את התעופה האזרחית
תוך פחות מעשרים שנה לביזיון מעופף, סמל של אי-
יעילות, פיגור טכנולוגי וניצול הציבור.
בטווח הרחוק יש לכך השלכות חשובות על מיבנה
הכלכלה. אך ׳בינתיים יש לכך השלכה על מיבנה גופו
של הנוסע האווירי.
יום ב׳ השחור
לפני שבועיים, בעת הדיון האומלל בכנסת על
סיפוח הגולן, זעקו רבים בליבם: איזו כנסת היא
זו! מדוע אין בה אף איש אחד המעז לקום ולהגיד
בציורה בוטה מה שיש להגיד?
מדוע אין? מפני שבכל הארץ לא נמצאו 19,373 אזר חים
שיצביעו בעד רשימה כזאת — המיספר שהיה דרוש
כדי לעבור את אחוז־ד,חסימה.
מכיוון שלא הייתי מועמד לכנסת זו, אני יכול לאמר
את הדברים מבלי להיחשד כבעל אינטרס אישי. איני
בא גם להאשים מישהו. אי־אפשר להאשים את מי
שנתפס, ברגע האחרון, להיסטריה ההמונית שזעקה :
״רק לא ליכוד !״ בהצביעו בעד ד,מערך היו מניעיו טהו רים.
אך כיום, אחרי חצי ישנה ויותר, יחייב איש זד,
לערוך, בליביו פנימה, חש־בון־נפש.
הוא
הצביע בעד המערך,
מפני שרק המערך יכול
היה לעצור את הליכוד.
וכך הכנים לכנסת את שו שנה
ארבלי־אלמוזליגו, של מה
הילל ואברהם כ״ץ־עוז
— תומכי סיפוח הגולן ו תומכי
כל סיפוח. ואת דני
רוזוליו, המסית לאחרונה
את אריק שרון לפלוש ל לבנון.
הוא
לא רציה בסיעה קט נה,
כי ״סיעה קטנה אינה
יכולה לשנות כלום.״ הוא
בחר בסיעה גדולה — זו פרס שהתגלתה בכל מערומיה
באותו דיון. הוא בחר בסיועה שאינה יכולה לשנות
כלום, ושאינה יכולה אף להשמיע מילה אחת של אמת
עקרונית.
הוא לא רצה ״לבזבז את קולו״ .והוא ביזבז אותו
ביזבוז גמור. כדי לעצור את מנחם בגין, הוא בחר
בשימעון פרס. עתה נגזר עליו, כעונש, לראות ולשמוע
אותו מדי יום.
מה שקרה קרה. אין טעם לבכות על קול שנשפך.
אבל יש לקבוע בבירור מה יקרה, ולנדור נדיר שזה לא
יקרה שוב.
לקראת הבחירות הבאות, כאשר שוב תגאה ההיסט ריה,
כאשר שוב ייפתחו שערי הפאניקה (״התבהלה״,
לפי המינוח החדש) — כדאי לזכור את יום ב׳ השחור.
ה סי ס שי שאיר דך
טעם נפלא בפה
1־ 7500 שקל ביד
השתתפי במבצע עוגת החורף של אפיכל.
תאריך המבצע מה־ 15 לדצמבר 1981 ועד ה־ 5ו לפברואר .1982
הוראות מדויקות להצלחה מירבית:
חברי מתכון עוגה מקורי, הכולל לפחות 4מוצרי אפיכל, שניים מהמוצרים
חייבים להיות מרגרינה מטע, או מרגרינה אפיכל וקמח תופח אפיכל.
שלחי את המתכון בצירוף 4אריזות ריקות, של מוצרי אפיכל, לאפיכל ת.ד 160 .חדרה.
שולחות עשר המתכונים הטובים ביותר תוזמנה לתחרות אפיה ובסיומה
תיבחרנה ״אשפית עוגת החורף 1981״ ושתי סגניותיה.
מתכון שיזכה באחד משלושת הפרסים הראשונים ויכלול יותר מ־ 4רכיבים
ממוצרי אפיכל יזכה את הזוכה בסך 250 שקל עבור כל רכיב נוסף.
כל המתכונים יהיו רכוש חברת מטע והיא זכאית לעשות בהם שימוש על פי רצונה.
פרם שני 5000 :שקל, פרם שלישי 2500 :שקל ועוד 50 פרסי ניחומים.
אופן ההכנה
עוגת שכבות דרום אמריקא׳־ת
חומרים
א. בצק ע לי ם, ב .ריבת חלב, ג .שכבת מרנג3 :
חל בוני ם, קורט מלח 3/4 ,כוס סוכר ד ק.
ד. טור ט 6 :בי צי ם 1 ,כוס קמח תופח אפיכל1 ,
כוס סוכר, כף מיץ לי מון ( או תמצית לי מון אפיכל)
ה. קצפת 1 :שקית שמנת מ תוקה 2 ,כפות אבקת
סוכר אפיכל 1 ,כף תמצית ו ני ל אפיכל 1 ,חבילה
מרגרינה לאפיה אפיכל.
ו. קרם ו ני ל 3 :ח ל מוני ם 100 ,גרם אבקת סוכר
אפיכל 1/2 ,כוס מים קרי ם 1 ,כף קוני א ק 1 ,כף
תמצית חמאה אפיכל.
ז. פתיתי שו קו ל ד אפיכל, דו ב ד בני ם מ סוכ רי ם,
סירופ שו קו ל ד אפיכל.
בסים בצק ע לי ם: ל רד ד עי גו ל מבצק ע לי ם ק נוי ב גו ד ל תבנית מס׳ 26
קפיצית. לאפות או תו בחום חזק כ־ 20ד קו ת, ע ד לצבע חום. לקרר.
שכבת מרנג: להקציף את החל בוני ם עם המלח לקצף קשה מאד. ל הו סי ף ב הדרג ה
את הסוכר ולהמ שי ך להקציף. לאפות ב תבני ת מס׳ 26 מרופד ת בני ר א לו מיניו ם ב חו ם
חלש ( 100מ עלו ת צל סיו ס) כ־ 1.5שעהעד שהקצף מ תייב ש. לקרר.
שכבות ה טור ט: להקציף את החל בוני ם עם ה סוכר לקצף קשה, ל הו סי ף את החל מוני ם. ל הו סי ף
כף מיץ לי מון וקמחולב חו שבע דינו ת. לאפות ב תבני ת מם׳ 26מ שו מנ ת הי טב, בחו םבינוני
( 150 מעלו ת צל סיו ס) כ־ 35 דקו ת. לקרר, לחצות ל שני חצאים.
קצפת: להקציף את ה שמנת עם הסוכר לקצפת. ל שים במקרר.
קרם ו ני ל: להקציף את ה מרגרינ ה עם הסוכר לקרם חלק, ל הו סי ףחל מוני ם, מי ם, וניל
ו קוני א ק ול ה ק צי ף.
לסדר על צלחת הגשה את שכבות ה עוג ה . 1 :שכבת בצק ע לי ם דקה . 2 .ל מרו ח ע ליו שכבה
דקה של ריבת חלב . 3 .שכבת המרנג . 4 .ל מרו ח מחצית כ מו ת הקצפת על ה מרנג .5 .ל שים
שכבה ר א שונ ה. של הטורט . 6 .ל מרו ח את קרם הוני ל על הטורט. ל .לכסות בשכבת טורט
שני ה . 8 .לצפות את כל ה עוג הבש ארית הקצפת . 9 .לקשט בפ תי תי שו קו לדו דו בדב ני ם
מ סוכרי ם . 10 .לטפטף ב צדדי ם סירופ שו קו ל ד.
לקקנים בטעם מלכותי
עוגת קוקוס עם פתיתי שוקולד
חומרים:
לבסיס העוגה 25 :גר׳ מ רג רינ ה אפיכל (מומ סת על אדים) 4 ,ביצים מם׳ 3 , 1
כפות קמח אפיכל 3 ,כפות ק מח תופח אפיכל 2 ,כפו ת מיץ אגנ ם 1 ,כפית תמצית
וגיל אפיכל 6 ,כפות אב ק ת סוכר אפיכל 1/2 ,כוס סירופ אננ ס.
למקפא 1 :שקית מוס שוקולד אפיכל 1 ,שקי ת מקצפת 2 ,כוסו ת חלב 1 ,כף
תמצית שו קולד אפיכל 2 ,כפות אב ק ת סוכר אפיכל 1/2 ,כוס פ תי תי שו קו לד
אפיכל 2 ,חלבונים.
לקישוט 1 :שקי ת שמנת 2 ,כפות אב ק ת סוכר אפיכל 1/2 ,בום פ תי תי שו קולד
אפיכל, סירופ שו קולד אפיכל, קופ סא פלחי אננ ס 1/2 ,כוס אגוזי ם קצוצים -דק
חומרים:
150 גר׳ מ רג רינ ה ללא מלח אפיכל 150 ,גר׳ קמח תופח אפיכל 100 ,גר׳ פ תי תי
קו קו ס אפיכל 50 ,גר׳ פתיתי שו קו לד אפיכל 200 ,גר׳ סוכר וני ל אפיכל 2 ,כפיו ת
תמצית שו קולד אפיכל 25 ,גר׳ אב ק ת סוכר אפיכל 5 ,ביצים, סירופ שו קולד,
קורט מלח.
אופן ה ה כנ ה:
א. לבחו שאתהמ רג רינ ה הי טב עם חצי מכ מו ת הסוכר ו ל הו סי ף ב הד רג ה 5
חל מוני ם ו תמצית שוקולד. ב .להמ שיך לבחו שול הו סי ף ב הד רגה את פ תי תי
ה שוקולד, פ תי תי ה קו קו סוהקמח. ג .להקציף את 5ה חלבוני ם עם קורט ה מל ח
ו מח צי ת מכ מו ת הסוכר הנות רול הו סי ף לתערובת. ד .ל ה עבי ר ל תבני ת עגו ל ה
קפיצית מם׳ 22-24ק טנ ה ול א פו ת בחום בינוני 3/4שעה. ה .כשה עוג ה
מתקררת לזלף סירופ שו קולד בצורת שתי וערב.
או טחון 1/2 ,כוס מיץ אננ ס.
אופן ההכנה:
בסיס ה עוג ה: א .להמי ם את ה מ רג רינ ה בסיר כפול על אדי ם ולמרוח על גבי
תבנית אפיה. ב .להקציף 4חלבוני ם עם 3כפו ת אב ק ת סוכר. ג .ל הקציף ח ל מוני ם
עם 3כפות אב ק ת סוכר, וכפי ת תמצי ת וניל. ד .ל הוסיף א ת הק מח (יש לערבב
את שגי סוגי הקמח) ו סי רו פ ה אננ ס לסירוגין. ה .ל הו סי ףאתה חלבוני ם
המוקצפים ב תנו עו ת ע טיפ ה. ו .ל אפו ת כ־ 15 דקות, ב עוד ה עוג ה חמה ל הו סי ף
1/2כוס סירופ אננ ס ולצנן.
הכנת המקפא: א .להקציף 2כו סו ת חלב עם שקי ת מום שו קולד ו ש קי ת מקצפת
ול הו סי ף כף תמצי ת שו קולד. ב .להקציף חלבוני ם ב תוספת 2כפות אב ק ת סוכר.
ג. לערבב אתה תע רו בו ת ב תנו עו ת ע טי פ ה ול הו סי ףאתפ תי תי ה שו קולד, להק פי א
בכלי מ כו ס ה 4שעות. ד .לק שט אתה עוג ה ב שלי מו תה, או לק שט כל ל קקן
בנפרד. ה .לחתוך אתה עוג ה לריבועים, לק שט בפלח אננ ס ובמרכזו ל הני ח כף
מקפא. ו .לעטר סביב ה אננ ס בקצפת ולזרות פ תי תי שו קולד ו אגוזי ם קצוצים דק
בסירופ שוקולד.
פרס שני 3700 -ש׳ דו ד וי ע ל שפירא -נצרת עי לי ת
פרם ש לי שי 1600 -ש׳
א מונ ה בי א רון -אופקים
אינ ס טנ טקר
יגקטנט
חומרים:
לבסיס העוגה 5 :ביצים 3/4 ,כוס סוכר, חבילה סוכר וניל אפיכל 3/4 ,כוס קמח
קקאו תופח אפיכל, כף שמן.
לפחזגיות 1/2 - 3/4 :בום חלב או מים 30 ,גר׳ מרגרינה אפיכל 3 ,ביצים,
3/4בום קמח אפיכל,קורט מלח.
למילוי העוגה והפחזניות 1 :בום חלב, חבילה אינסטנט פודינג וניל אפיכל,
1שמנת מתוקה.
לציפוי העוגה והפחזגיות: ו שוקולד מריר, כף חלב 2 ,כפות סוכר, כפית חמאה,
1כפית תמצית רום אפיכל.
אופן ההכנה:
בסים העוגה: א .להקציף את החלבונים עם הסוכר וסוכר הוניל. ב .לערבב
חלמונים וכף שמן, להוסיף לקצף. ג .להוסיף קמח ולערבב בתנועות קטיפה.
ד. לאפות בתבנית 3/4 26 שעה.
הכנת הפחזניות: א .להרתיח מרגרינה, חלב ומלח. ב .לשפוך קמח ולערבב
לתערובת אחידה. ג .לקרר מעט ולהוסיף את הביצים אחת א חת. ד .לזלף או להניח
בעזרת כפית עיגולים עיגולים ולאפות בחום בינוני-גבוה במשך כ־ 1/2שעה.
הכנת המילוי לעוגה ולפחזניות: להקציף את כל החומרים.
הכנת הציפוי לעוגה ולפחזניות: להמיט על אדים את החומרים.
הכנת העוגה: א .לחצות את העוגה ולמרוח בקרם (אפשר להרטיב מעט יין)
לצפות בקרם השוקולד. ב .לחצות את הפחזניות ולמלא במלוי, לטפטף מעל
בקרם השוקולד ולסדר מסביב לעוגה צמוד צמוד.
החומרים:
לבסיס העוגה: שלב א בצק פריך) :מיץ מחצי לימון 3 ,כוסות קמח תופת
אפיכל 1/2 ,כוס סוכר 3 ,חלמונים 1 ,חבילה מרגרינה אפיכל 1 ,כף ת. וניל אפיכל.
שלב ב׳ 100 -גר׳ צימוקים 50 ,גר׳ קישוט לעוגה אפיכל.
לקציפת וניל 5 :חלבונים 2/3 ,בום אבקת סוכר אפיכל, פודינג וניל אפיכל.
לפרלין אגוזים 150 :גר׳ אגוזים קצוצים 35 ,גר׳ מרגרינה אפיכל 2 ,כפות
סוכר 2-3 ,כפות סירופ קרמל אפיכל.
אופן ההכנה:
א. לערבב את החומרים מלבד הצימוקים ופתיתי השוקולד. ב .לרפד את מחצית
הבצק בתבנית משומנת מם׳ ( 24 מחצית לשמור במקרר) .ג. לזרות על הבצק את
הצימוקים ופתיתי השוקולד. ד .להקציף את החלבונים עם אבקת הסוכר
ופודיגג הוניל ולצקת על הצימוקים וגרגרי שוקולד. ה .לגרד על מגרדת גסה את
יתרת הבצק מעל קציפת הוניל. ו .לאפות בחום בינוני 40-30 דקות.
הכנת פרלין אגוזים: א .להמים מרגרינה, סוכר וסירופ קרמל ולהוסיף את
האגוזים ולערבב. ב .להסיר מהאש ולעטר את העוגה כשהתערובת חמה.
סופי סיי ד א
פירמידת גבינה
חומרים:
לבסיס העוגה 4 :ביצים 11/2 ,כוס סוכר 1 ,כפית קליפת לימון מגורדת 11/2 ,
כפות תמצית וניל אפיכל 75 ,גר׳ מרגרינה אפיכל 1 3/4 ,כוסות קמח תופח
אפיכל 3/4 ,כוס יין אדום.
למילוי 1 :בום חלב 11/2 ,שקיות ג׳לטין אפיכל 1 ,גבינה ־׳ 1,95 שמנת רגילה2 ,
ביצים 1 ,בום סוכר 1 ,כפית תמצית וניל אפיכל 1 ,חבילה צימוקים.
לציפוי 1/2 :בום סוכר 4 ,כפות יין אדום 1/3 ,בום קקאו 50 ,גר׳ שוקולד לבישול,
50 גר׳ מרגרינה אפיכל.
אופן ההכנה:
בסים העוגה: א .לערבל 3/4בום סוכר, מרגרינה, קליפת לימון ותמצית הוניל
ולהוסיף לסירוגין את החלמונים. ב .להקציף את החלבונים עם 3/4בום סוכר
עד קבלת קצף יציב. ג .לערבב בתנועות קטיפה את שתי התערובות ולהוסיף את
הקמח והיין. ד .לאפות בתבנית מרובעת בחום בינוני-גבוה כ־ 20 דקות.
הכנת המילוי: א .להמיט את החלב והג׳לטין על אש קטנה ולקרר. ב .להקציף
את החלבונים עם 1/2בום סוכר לקצף יציב. ג .לערבב את שאר החומרים עם
החלב, הג׳לטין והקצף ולקרר. ה .לחלק את שלב א׳ האפוי ל־ 3רצועות אורך.
ו. לשפוך על רצועה א׳ את תערובת הגבינה. ז .להצמיד את שתי הרצועות
הנותרות בצורת פירמידה -משולש. ח .לטפטף על העוגה מעט יין אדום.
ט. לערבב את החומרים לציפוי על להבה קטנה עד קבלת קרם נוזלי ולזלף
בעזרת כף עץ פסים שתי וערב ולהכניס למקרר להצייצבות העוגה.
הערה: בשלב א׳ יש אפשרות להשתמש בקמח תופח עם קקאו אפיכל.
ציון לשבח
חי לו ב ס קי חסיה
חומרים:
לבסיס העוגה 6 :ביצים 1 ,בום סוכר 3 ,כפיות תמצית לימון אפיכל 1 ,בום קמח
תופח אפיכל 1/4 ,מרגרינה אפיכל 1 ,כפית תמצית וניל אפיכל 2 ,כפות אינסטנט
שוקו אפיכל 1 ,כפית תמצית שוקולד אפיכל.
למילוי 1 :חבילה אינסטנט פודינג וניל אפיכל 11/2 ,כוסות חלב.
לציפוי 1 :חבילה מום מוקה/וגיל אפיכל 11/2 ,כוסות חלב, פתיתי קוקוס
אפיכל.
אופן ההכנה:
בסים העוגה: א .להפריד את החלמונים ולהקציף 1/4כוס סוכר עם הלימון.
להמים את המרגרינה ולערבב יחד. ב .להקציף את החלבונים עם שארית הסוכר.
ד. לערבב את שתי התערובות בתנועות קטיפה, להוסיף את שאר החומרים
ולחלק לשתי כמויות. ה .לאפות כל מחצית בתבנית שטוחה גדולה במשך 10
דקות בחום בינוני.
הכנת המילוי: א .להקציף את הפודינג ולמרוח עלגבי אחד המשטחים, לחתוך
לרצועות של 6ם״מ רוחב, לגלגל ולהעמיד כלפי מעלה(שניתן לראות את קפולי
הרצועה) .ב. לגלגל את רצועה ב׳ סביב לרצועה א׳ ולהמשיך בדרך זו בשאר
הרצועות עד שנוצר שבלול רחב. ג .לעטוף את השבלול במום מוקצף ולפזר מעל
פתיתי קוקוס או פתיתי שוקולד וצנן במקרר.
אירים קר שי!
סידרת אפיכל כוללת: קמח רגיל, קמח תופח, קמח תופח עם
קקאו, מרגרינה לאפיה, מוס, פודינג, ג׳לי בטעמים בגוונים
פלן, שוקולד ווניל, סוכר וניל, אבקת אפיה, אבקת סוכר,
ג׳לטין, סודה לשתיה, סירופ מייפל, שוקולד וקרמל, אינסטנט
שוקו, צבעי מאכל ירוק, צהוב, אדום, תמציות אפיה ב־ 2ו
טעמים, שמרים יבשים, פתיתי קוקוס מטוגן, פתיתי שוקולד,
קישוט לעוגה, עלים אפויים לעוגת קרם שניט בצרוף קרם
וניל ושוקולד אינסטנט, קרם לעוגות וקסטה וניל שוקולד,
תמציות ורדים, תות, קוקוס.
|םמער כו תתד מי ת
״פחזניות־הטורט״
עוגה פריכה ממולאת קציפת וניל
בעיטור פרלין אגוזים
נ-ת 6בעו גו ת י וו
איך קרה
שהתמכרת• לשוקו?
י כשאמא הביאה לי את סירופ
שוקו אפיכל ואמרה לי תכין לבד, היו לי ספיקות. תמיד שנאתי את השוקו באבקה בגלל הגושים.
עכשיו עם שוקו אפיכל,הכל נראה אחרת. אמא מרוצה משום שאני מכין את השוקו(קר או חם) בלי
להשאיר לכלוך. גם אני מרוצה. נהנה מן הטעם הנפלא ושותה את השוקו שלי בראש שקט.
שוקו א 9יבל. בל אהד •מל!
אפיבל בפי כל
אד שווות השמות הגחלים -בארגבוים, צוקו־מן, בודמן ־ עומד 1רהצטוו
שמו שר וויו שדון, מנצח 1שואדי צ ע 1ו הששה חיו באוצות־הבוית
!באירופה, שם הוא מנצח על התזמורות הגדורות -בישראל נמעט ואינו ידוע
אוני לא יזרו. אני
יעגדארי, ומחזיק בדונון
ישראלי. או קסדת׳
אינה מאפשרת ל׳
ולחיות פה
תקובדה שאין נשים
מנצחות נובקות משחצנות
גברית, ולוקחי חרבה
מאד תזמורות הפסידו
סח־קסדה מקולה
במיקצוק שלי קשה
ליצור יחסים אישיים.
יש הרפה חבויות,
או לא תבוויזת
קרובות
אם אתה אוסר לנגן
אפילו י דו ה מוסיקלית
קטנה ולא־חשונה אחת,
אתת גומר קם
חופש־היציוה
נשהתחלת׳ מצח, קיבלתי
שנד של 300 קד 400
דולר בקרב. מנצחים
בקלי שם מג יקים ל שנו
של 25 אלו דולר בקרב
אני מרגיש אידיוט כשאני
:מרבו אנגלית קם
!פינחס צוקרמן. או
!בנוכחות אנשים זרים
אנחנו נאלצים לקשות זאת
פגשתי אותו באחד האירועים החברתיים,
שאליהם מוזמנים עיתונאים.
העיתונאית עליזה ילד הציגה אותו לפני.
אחרי שעזב, היא סיפרה שהוא צעיר
ישראלי מצליח, ששימש כאסיסטנט ל־ליאונרד
ברנשטיין ושניצח על מיטב תיז־מורות
העולם. שמו — דוד שלון — לא
אמר לי דבר•
למנויי התיזמורת הפילהרמונית ול-
מבקרים באולמות״הקונצרטים של ה־תיזמורת
הקאמרית בארץ, דודו שלון
הוא פנים מוכרות• אך שלא כמנצחים
בינלאומיים אחרים, הוא אינו חביב
אמצעי־התיקשורת בארץ. באירופה ו־
בארצות־הברית, לעומת זאת, מפנקת
אותו העיתונות. תמונותיו, לצידם של
ליאונרד ברנשטיין ואייזיק שטרן, מתנוססות
על עמודים שלמים. את צילומיו
עם הנסיק פיליפ, עם הקאנצלר ברונו
קרייסקי ועם נשיא גרמניה המערבית
אפשר למצוא ב״שטרן״ הגרמני, ב״קוס־מופוליטן״
האנגלי או ב״פיפל מגזין״
האמריקאי. רק פה לא מצלמים את דודו
שלון באירועים חברתיים.
בשעה שכל הארץ חגגה ברוב פאר,
הדר וגועל־נפש את יום הולדתה ה״45
של התיזמורת הפילהרמונית, העדיף
דודו, שניצח על התיזמורת יותר מפעם
אחת, לבלות בהאזנה לתקליטים קלא סיים.
הוא מנע את רגליו מהחגיגה
שהסעירה את כל המי״ומי בארץ.
דודו שלון, המנצח במעט בכל שבוע
על תיזמורת מפורסמת אחרת בעולם,
מניח לתוצאות עבודתו לעשות את יחסי״
הציבור שלו. שלא כמנצחים אחרים, לא
אופפת אותו הילה של שחקן־קולנוע.
נדמה אפילו שהוא בעצמו אינו מודע
להצלחתו הבינלאומית•
בשלוש השנים האחרונות התפתחה
הקאריירה שלו עד בדי כך, שבפסטיבל
ווסטר האחרון העמיד הכנר המהולל
אייזיק שטרן תנאי: או ששלון מנצח
או שאין הוא משתתף ! הפסטיבל ה יוקרתי
עמד על סף ביטול, ושלון, בן
ה״ג , 3הציל את כבודו הבמעט אבוד.
בימים אלה סיים דודו שלון לנצח
על סידרת קונצרטים עם התיזמורת ה קאמרית.
מכאן הוא יטוס לאמסטרדאם,
כדי לנצח באופרה שם. אחרי אמסטרדאם
מחכה לו התיזמורת הפילהרמונית של
מינכן• אחר-בך התיזמורת הפילהרמונית
של רוצ׳סטר, והצימוק שבעוגה — ה־תיזמורת
הפילהרמונית של טוקיו.
אין נביא בעירו הוא ביטוי ההולם
״אינני נביא בעירי!״
(המשך מעמוד )44
את דודו שלון — שם ישראלי נוסף
ברשימת האמנים הבינלאומיים.
• דודו ספר לי, כבקשה, על
הרקע שלך, איפה נולדת והיכן
התחנכת?
נולדתי בתל־אביב, בסביבת היכל־התר־בות.
את גן יעקב אני מכיר כמו את בית
הורי — כל פינה, כל סלע. כמו כל ילד
טוב ניגנתי בפסנתר ושנאתי את זה.
רציתי כינור. כינור היה כלי שאהבתי
ואף אחד לא הכריח אותי לנגן עליו,
ולכן הפכתי כנר. מאז יש לי פק״ל —
אני נוסע ממקום למקום עם כינור, שר ביט
ופיה של קרן, לזכר אותן השנים
שבהן ניגנתי על קרן, כשהייתי בתיזמורת
צה״ל. כשאני מנגן מוסיקה קאמרית עם
חברים, אני מנגן גם על ויולה.
אחד המורים האהובים עלי היה נועם
שריף. הוא הכניס בי את התאווה למו סיקה.
יש לו מן תכונה כזו, שאם אתה
שבלוב. כשלמדתי ׳בווינה העדפתי להש תתף
בקורס למוסיקה קאמרית של שב לוב,
על־פני קורס לניצוח בזלצבורג.
כשהייתי ילד עבדתי במחלקת המנויים
של הפילהרמונית. הייתי מכנים מיכתבים
למעטפות ומדביק בולים . .בסוף חופשת־קיץ
קיבלתי צ׳ק על סך 14 לירות, בחתי מתו
של צבי הפטל.
הייתי אלוף הארץ בהתפלחות להיכל־התרבות.
הידע הזה עזר לי אחר־כך,
• מתי ניצחת לראשונה על
תיזמדרת ץ
בסוף שנת הלימודים הכינה האקדמיה
קונצרט סיוס, למטרה זו נשכרה תיזמורת
מיקצועית וחמישה תלמידי ניצוח ניצחו
עליה. זובין מהטה עבר את זה 20 שנה
לפניי. אני הייתי ההצלחה של הקונצרט,
והתיזמורת שניצחתי עליה הזמינה אותי
לעוד ארבעה קונצרטים בפרובינציה.
אחר־כך הוזמנתי לקונצרט עם תיזמורת־
• ניצחת גם על הכנר המהולל,
אייזיק שטרן.
כן. זו היתר, חוויה בלתי רגילה לנצח
עליו. ניצחתי על התיזמורת הפילהרמונית
של סך פרנסיסקו. הסולן היה שטרן, ו הביקורות
התרכזו ביום־ההולדת של שטרן
ובמנצח הצעירצ׳יק שניצח על התיזמורת.
נשהפויעו בחוץ לנגינת
״מתיאום פאסיון״ ,חשבתי
שנגמוה התרבות.
נדהמתי לגווה את אותה
ההתנהגות בוויוה,
כשניצחתי על.,נשוא ישו
!היחסים ביני לב׳ן זובין
וזהטה קווקס״ם. אני לא
יודע על!(נצחים צעירים
אחרים, אבל אתי הוא
היה בסוד
במאתיים אחוזים
פתוח לקלוט אותה, אתה מקבל ממנו
המון. אני זוכר שפעם באתי אליו ואמרתי
שאני רוצה ללמוד ניצוח. הוא שאל אותי:
״את הכלי שלך אתה כבר מכיר?״ שאלתי
איזה כלי והוא אמר לי :״את התיזמורת.
עד שתתחיל לנצח עליך ללמוד להכיר את
הכלים.״
בגיל 11 קיבלתי את הפרטיטורה הרא שונה
שלי. זה היה הקוגצרנו הראשון
לפסנתר של בטהובן. קראתי את הפרטי־טורה
אך לא ידעתי מה לעשות איתר.
עד שהמורה שלי לפסנתר מרים מסקו״
ביץ עשתה שידוך ביני ובין נועם שריף,
וכך התחיל, בעצם, הרומן בינינו. נועם
שריף הוא אחד משני האנשים שעיצבו
את אופיי כאמן. נועם היה עולם שלם
לדידי וידיד קרוב.
האדם השני, שהיתר, לו השפעה עצומה
עלי, היה ליאונרד ברנשטיין, אך עליו
אספר לך מאוחר יותר. מה עוד אני
יכול לספר לך? למדתי כינור אצל עליזה
זינבש ואחר־כך רצל רמי שבלוב. בכל
אירופה ובכל אמרייקה אין מורה כמו
כשהציע לי פון־איינם לנצח על היצירה
היססתי. התמליל נכתב על־ידי רעייתו,
לוטה אינגריש, והיה קצת סנסציוני. לא
הייתי בטוח שאני רוצה להיות מעורב
ביצירה כזאת. פון־איינם נדהם, הוא חשב
שאקפוץ מרוב התלהבות. כל אופרה
חדשה שלו היא סנסציה מוסיקלית בינ לאומית.
איש לא הכיר את שמו של
האיש שניצח על מות דנטון של פון־
איינם בפסטיבל זלצבורג. למחרת הבכורה
הכיר כל העולם את פריץ פריצ׳יי. ואמנם,
מאז שניצחתי על נישואי ישו, לוח ה זמנים
שלי מלא בצורה כמעט מדאיגה.
מתחילת העונה עד לשבוע החולף ניצחתי
במשך 11 שבועות על 11 תוכניות שו נות,
עם עשר תיזמורות שונות.
היה כיף לעבוד איתו על הבימה. היה
בינינו שיתוף־פעולה שקשה לתאר.
0עם מי עוד היו לך חוויות
באלה ץ
עם, פייר פרונייה. הוא בן־אדם מונו מנט.
הוא ניגן 50 שנים לפני שנולדתי.
העבודה איתו היתה אחד משיאי ה-
קאריירה שלי.
• יש לך קשר עם אמנים ישראלים
כמו צוקרמן, כארנבויים או
פרלמן ץ
מנצח שלון כצעירותו מנגן על כינור
האהבה הראשונה
כשהייתי סטודנט, להתפלח לבית־האופרה
של וינה.
בצה״ל ניגנתי בתיזמורת, וכשהשתח ררתי,
קיבלתי מילגה מקרן שרת ונסעתי
ללמוד בווינה אצל האנס סווארובסקי, ש היה
המורה של זובין מהטה ושל קלאודיו
אבאדו. סווארובסקי היה אדם נפלא.
למדתי אצלו הכל, רק לא ניצוח. כי
ניצוח — ועל כך יעיד כל מנצח — לא
לומדים. בסוף אותה שנה גמרתי את
האקדמיה בשנתיים י והרגתי את סווארוב־סקי
— הוא נפטר.
הרדיו. הקונצרט נחל הצלחה כזו, ש-
האופרה הווינאית הזמינה אותי לבצע יצי רה
של מאהלר. אחר-כך הוזמנתי לנצח
בבכורה העולמית של המלחין הידוע
גוטפריד פון־איינם. זו היתד, הבכורה
לנישואי ישו — לא פחות ולא יותר. ה כימאי
היד, ז׳אן־קארלו דל־מונאקו, בנו
של הטנור הנודע מריו דל־מונאקו. לתד המתי,
הוא סיפר לי שיש לו קרובים
ברמת־גן, כי אביו התחתן עם יהודיה.
האופרה הזו לוותה בשערורייה רבתי,
כאשר אלפים הפגינו מחוץ לבית־האופרה
נגד העלאת היצירה, משום שהתוכן שלה
קצת סוטה מהמהדורה הרגילה של הברית
החדשה. הכנסייה אירגנה הפגנות והיתה
לנצח על המר א״זק
שטון היתה חוו״ח שנושה
לתאו אחה. שיחזר
הפעולה בינינו ורה מלא.
היה כיף לע מו איה!
מנצח שלון עם נגני התימורוג־הפילהרמונית של וינה
מוסיקאים הם מעבר ללאומיות ולארץ־מוצא
שערורייה עצמוה. כאשר הפגינו בירושלים
נגד מתיאום פסיון חשבתי שנגמרה ה תרבות,
והנה, בווינה הגדולה, ערש־התרבות,
קורה אותו הדבר, והרבה יותר
גרוע — עם פצצות סירחון באולם וביצים
על ראשי המבצעים. כל זה כמובן עזר
מאוד לפירסום האופרה. בכלל, כל מה
שהבימאי דל-מונאקו עושה גורם לשע רורייה,
ויצירה של פון־איינם זה לא דבר
שהולך ברגל.
בעיקר עם פנחס צוקרמן. הוא המנהל
המוסיקלי של התיזמורת הקאמרית של
סנט־פול.
• שמתי לב שלמרות שהם ישראלים,
צוקרמן וברנכויים משוחחים
כיגיהם כאנגלית. גם אתה
משוחח עם צוקרמן כאנגלית ץ
כשאנחנו לבד אנחנו מדברים עברית.
אני מרגיש אידיוט כשאני צריך לדבר
איתו אנגלית. אבל בנוכחות זרים, אנחנו
מדברים תמיד אנגלית. תראי, איך אפשר
לדרוש מבן־אדם שחי בארצות־הברית,
נשוי לאשה לא ישראליית ומדבר כמעט
כל הזמן אנגלית, לשוחח בעברית?
לפרלמן יש ארבעה ילדים ואשה לא
ישראלית. הוא מדבר עם מישפחתו אנג לית.
גם בארנבוים נשוי לאשר, לא יש ראלית.
אני מניח שאילו הייתי חי ב-
ארצות־הברית זה היה קורה גם לי.
כשאני בא ארצה, אני מרגיש שחסרים
לי ביטויי סלנג, אבל אני מרגיש פה
הכי בבית. אני אוהב כל אבן, מכיר
כל אבן. את הגן הזה, שאנחנו מסתכלים
עליו כעת, אני זוכר מילדותי. אני נע
ונד בעולם, אבל אני שייך לכאן. איני
יודע מה יקרה כאשר אתיישב במקום
אחד. ייול להיות שזה יהיה אחרת.
• חיית אסיסטנט שד ליאונרד
כרגיטטיין. ספר לי עד כך.
מסתובבים בעולם ארבעה מיליון איש
שיכולים, ואפילו בצדק, להגיד שהיו
אסיסטנטים של ברנשטיין. אני יודע לפחות
על מיקרה אחד שברנשטיין ירד מהבימה
וביקש מאיזה בחור להקשיב לצליל של
התיזמורת, שאל אותו שאלה, ואז הבחור
הפך אוטומטית לאסיסטנט.
הקשר שלי עם ברנשטיין הוא קצת
אחר. הכרתי אותו בארץ, כשהייתי ב קורס
למוסיקה קאמרית. סחבו אותי ל חזרה
שלו עם הפילהרמונית, וידידה משו־המת
— עופרה ביקל, שהיתה אשתו
של תיאודור ביקל — הציגה אותי לפניו.
הוא שאל לדעתי על החזרה. אמדתי לו
את דעתי ודיברנו על כמה טקטים בסימ פוניה
של בראהמם.
שנה אחר-כך, פגשתי אותו בווינה. הוא
היה זקוק למישהו שיעמוד לפני הפיל-
הרמונית של וינה וינצח על חזרת פליי בק׳
כדי שצלמי־הטלוויזיה יוכלו לעבור
על הבימה ולעשות קלוז־אפ לנגנים.
זוהי עבודה קשה מאוד׳ וצריו להשיג
סינכרוניזציה מושלמת. צריך מישהו עם
מספיק חוצפה כדי לעשות לפילהרמונית
אצתו •ש המון
קומפדקסיט. נעוסאים
תקליט של צוקרמן
ולא נח 11 מאחור שהוא
ישראל ,,נעלביס
הווינאית חזרה במקום המאסטרו, והנה
באתי אני, צעירצ׳יק בלתי-ידוע _ ותביני׳
כשתיזמורת שומעת את המילה
אסיסטנט היא מקבלת פריחה — אבל
בתום החזרה התיזמורת מחאה לי כפיים.
כמובן שדיברו על זה, והשמועות הגיעו
לברנשטיין, והוא שאל אותי אם אני
מוכן להיות האסיסטנט שלו. בתחילה
בווינה, אחר־כך במינכן. כך התחיל ה רומן
בינינו.
בזכות ברנשטיין התוודעתי אל תיזמורת
הרדיו הבווארית, שהמנצח הקבוע שלה
הוא רפאל קובליק, וגם הזדמן לי להח ליף
אותו כשחלה.
רק לאחרונה ממש יצא לי להחליף
את ברנשטיין הגדול, וסיפור המעשה
הוא כזה: בתחילה נמנע ברנשטיין מלנגן
בגרמניה, לבסוף נאות לנצח על ההימנון
האולימפי שכתב לכבוד הקונגרס האו לימפי,
המתקיים אחת לארבע שנים, ש התקיים
הפעם בבאדן־באדן. זו היתה
אמורה להיות השמעת הבכורה של ה־הימנון
שכתב ברנשטיין, והוא, כאמור,
היה צריך לנצח. וכאן קרה, שהפעם, בני גוד
לפעמים אחרות, הוא באמת חלה
בשפעת ולא יכול היה לנצח, ואני ני צחתי
על הבכורה• זה היה טראראם שלם.
אחד האורחים בקונצרט היה הנסיך פילים,
נציג בריטניה הגדולה בקונגרס, וזה כמובן
זכה בכיסוי עצום באמצעי־התיקשורת.
• לא נמאס לך להחליה כד הזמן
מנצחים חולים? נבון אמנם, שהם
מנצח שדון (מימין) עם מאסטרו ברנשטיין (באמצע) בהקלטה
״ארבעה מיליון איש היו אסיסטנטים שלו״
ידועים בארצות־הכרית, פסטיבל
ווסטר ז
פסטיבל ווסטר קיים מזה 130 שנים ו מתקיים
כל שנה• זהו פסטיבל ותיק
ומכובד, שעמד השנה על סף ביטול.
הכנר אייזק שטרן, שאמור היה להשתתף
בפטיבל, סירב לנגן עם מנצחים שאינם
מוכרים לו.
אני שהיתי אותה שנה בקנדה. כשנודע
לשטרן, בדרך מיקרה, שאני בצפון-
אמריקה, הוא אמר למארגני־הפסטיבל חד-
וחלק: אם שלון מנצח אני משתתף!
פסטיבל ווסטר, הקרוי על שם העיר
שבה הוא מתקיים במדינת מסצ׳וסטם,
הוא אולי הפסטיבל היוקרתי ביותר ב־ארצות־הברית.
אני מבין שאם הפסטיבל
היה מתבטל, זה היה מביך מאוד. אני
יכול בהחלט להגיד שהיתה לי יד בהצלת
העניין.
• עם אידו תיזמורות ידועות
עבדת עד עכשיו ץ
סו־פול, שמנהלה המוסיקלי הוא פנחס
צוקרמן. זוהי התזמורת בעלת המוניטין
הגדולים ביותר בארצות־הברית. היה לי
רומן בכיף עם התיזמורת — ביום ה קונצרט
האחרון קיבלתי קארד־בלאנש
לעשות איתם בעתיד מה שארצה. ואמנם,
סיכמתי לעונה הבאה שבועיים וחצי עם
התיזמורח הקאמרית של סן־פול. אחר־כו
ניצחתי על הפילהרמונית של ברלין ועל
הפילהרמונית של סן-פרנסיסקו.
• איך צבר מתל־אביב מסתדר
עם האופי האוסטרי הנוקשה, הקר
והרשמי?
או הו! זו בעיה. אני לא מסוגל להיות
שם יותר מדי. למזלי, אני אמנם צבר
וגדלתי כאן, אבל איכשהו אני לא הצבר
הכי־טיפוסי והכי־צרחני. אני מסוגל להת אים
את עצמי לחברה הווינאית עד לשלב
מסויים, ואז אני אומר: מספיק עם ה־דאנקה־שיין
ביטה־שיין, צריך ללכת מכאן.
נכון, וינה יפהפיה, יש בה המון תרבות,
מנצח של שלון עם שחקני האופרה־ הממלכתית של וינה
״תל־אביב חסרה לי״
מהשורה הראשונה, אך האם אינך
רוצה לפעמים כתיזמורת קבועה
משלך?
בשלב זה אני אוסף לי המון ניסיון
בתור מנצח־אורח. היו לי כמה הצעות
מכמה תיזמורות מצויינות, אבל אני לא
מוכרח בשלב זה להתלבש בכל מחיר
על תיזמורת. אני יודע שזה מאוד חשוב,
אך אני עדיין מעדיף לנדוד וליצור לעצ מי
שם וקשרים, ולהכיר תיזמורות שו נות.
יבוא יום ואמצא לי לבטח תיזמורת
משלי.
+קראתי כאחד העיתונים האמריקאיים
שלאחרונה הצלת את
יוקרתו של אחד הפסטיכלים ה־
המצחיק הוא, שאף־פעם לא זכיתי ב תחרויות,
אף־פעם לא הצלחתי להגיע
לשלב השני. זה שאני מנצח כעת כל
שבוע על תיזמורת אחרת, מהטובות ב עולם׳
זה כבר סיפור אחר. הקלטתי עם
תיזמורת הרדיו הבווארית, שהיא התיז־מורת
השנייה בחשיבותה בגרמניה אחרי
הפילהרמונית של ברלין, עבדתי עם תיז־מורת
הרדיו הווינאית, שעליה ניצחתי
כשסיימתי את האקדמיה — היה כיף לח זור
אליהם כמנצח מצליח. אני מרגיש
שאני חייב לתיזמורת הזאת את הצלחתי
הגדולה.
ניצחתי על התיזמורת הפילהרמונית של
רוצ׳סטר, על התיזמורת הקאמרית של
הלוז
אבל לחיות שם זה לא בשבילי. אני
יודע? בסוף אני עוד אמצא את עצמי
חי שם. אבל אני באמת לא יכול להיות
שם יותר מדי זמן.
• היכן ביתך הקבוע ץ
אילו היה לי פה עבודה, ביתי הקבוע
היה כאן. בינתיים אני מחזיק דירה ומז כירה
בווינה, למרות שאני מגיע לשם
רק מדי פעם. בכל זאת, שם משאירים
לי הודעות ושם אפשר לתפוס אותי.
אבל אם את שואלת אותי איפה איי
רוצה לחיות, אז זה רק בארץ. פה זה
מתאים לי. אני נורא אוהב לחיות בניו-
יורק, אבל לא לאורך זמן. פיתאום אני
חוטף קריזה ובורח על נפשי מהעיר הזו.
פה, בארץ, הדבר דברים מעצבנים אותי,
אבל דברים אחרים גורמים לי אושר. תל
אביב חסרה לי בווינה, וינה חסרה לי
בתל־אביב.
• האם באורח־החיים שאתה
מנהל, אפשר ליצור הכרויות והתקשרויות?
התקשרויות
זה יותר מסובך. יש לי
המון חברים בכל מקום בעולם. כמעט
שאין עיר בעולם שאני מגיע אליה,
שאין לי בה אל מי לפנות או להיפגש.
אבל לכסה אנשים במיקצוע שלי יש
חברויות קרובות י •יש חברים כלפי חוץ.
האמת היא, שלאמנים הגדולים ביותר אין
כמעט חברים קרובים. בצורת־החיים ש גזרתי
על עצמי, בעצם הנדודים שלי,
קשה לי ליצור קשרים ולמצוא ידידים
אישיים.
• מה יחסיך עם התיזמורת כ־ארץ?
התחלתי
כאן בדיוק כמו בחו״ל —
באופן מאוד הדרגתי. כשחזרתי מהלימודים
בווינה, ניצחתי על תיזמורות חולון ועל
תיזמורת רשות־השידור. כשזובין מהטה
רצה לשמוע מישהו חדש, הזמינו אותי
לניצוח היכרות. אחר־כד הוזמנתי לנצח
על הפילהרמונית — זה היה בדצמבר
. 1978
אני לא יודע איד הצלחתי, אבל מתוך
ארבע יצירות שהכנתי, שלוש היו בכו רות
ישראליות והתאימו בצורה אידיאלית
למוסיקה קלאסית קלה. אלו היו יצירות
קשות, והייתי צריך להעמיד אותן על
הרגליים בשתי חזרות.
הכנתי את הפתיחה הקובנית של גרש־ווין,
שלא נוגנה מעולם בארץ, באלט
של פרטוש וסוויטת הקניון הגדול של
גרופה, והקהל היה מבסוט חאלס.
בנובמבר 1979 באה ההזמנה לסידרה
נוספת, שגם נחלה הצלחה. ניצחתי על
יצירה מודרנית של לטוסלבסקי ועל ה שביעית
של דבוז׳אק. במרס של אותה
שנה ניצחתי על מישזזק ׳הקלפים של
סטראווינסקי ועל שתי יצירות קוליות,
שכללו שיבעה שירים. מוקדמים של אל בין
ברג. התר הארפר, שאני מעריץ אותה,
היתה הזמרת.
• אגב התיזמורת הפילהרמונית.
אומרים על מנחלה המוסיקלי,
זוכין מהטה, שהוא אינו מעניק
הזדמנויות למנצחים צעירים, שהוא
חוסם את דרכם שד מנצחים
מבטיחים. הוא עצמו הכחיש אשמה
זו מכל וכל. אתה, כמנצח צעיר
שנבחן על־ידי מהטה ושניתנה לו
הזדמנות לנצח על פילהרמונית,
מה הם יחסיך עם המאסטרו?
היחסים שלי איתו הם מאוד קורק טיים.
אל תשכחי שלי אין תלונות אליו.
אחרי הכל, הוא נתן לי הזדמנות לנצח.
אני לא יכול לבוא אליו בטענות. איתי
הוא היה 200 אחוזים בסדר. אין לי מושג
בקשר למנצחים אחרים. אני יודע שאת
(המשך בעמוד )78
1. 4 5
במדינה
מישפט
־,רח חם״
אידס. כתזונה יג;ד כ?
י^דרבי־הדין שהשתתפו
נוכגית ,,דילמזז״ בטלוויזיה
הדין
* מצד לישכת עורכי־
לישכת עורכי־הדין יכולה לש ל
רשיונו של עורך־דין, להש־תו
מעבודתו לתקופת זמן קצו־ולהטיל
עליו עונשים נוספים.
ן חוששים עורכי־דין עד מאוד
!ני הלישכה. ביהוד מפני הוועד
!חוזי של תל־אביב, הידוע כ-
ן שה במיוחד.
״איני רוצה ששמי יוודע, הם
ולים לגזול ממני את רשיוני ר
ז פרנסתי ולהזיק לי מאוד,״
זר עורך־דין ידוע, שמסר להער
הזה מיכתב מלישכת עורכי־
•ין, שביקש ממנו להסביר מדוע
2זתתף בתוכנית הטלוויזיה דיל(
,דבר אשר לדברי המיכתב,
!ווה עבירה אתית. עודו־הדין
ה נפחד עד־כדי־כך, שתלש ב ידיו
את שמו ומענו מראש
!יכתב כדי שלא יזוהה.
על המיכתב חתומים עורכי־ין
יונתן זפרן, שהוא מזכיר ועד
אחדים ללישכת עורכי־הדין וביק שה
מזפרן שיתיר למשתתפים
להופיע בתוכנית. הוא ענה לה
כי אינו יכול להתיר לה דבר, אך
עורכי־הדין המעוניינים צריכים
לפנות אליו אישית, והוא ידון בכל
מיקרה לגופו. איש לא פנה לזפרן.
עורכי־הדין העדיפו לפנות לראש־הלישכה
ולעורך־דין מנוסביץ,
הידועים בחביבותם. עורך־הדין
זפרן ידוע כמחמיר גדול בענייני
אתיקה.
נראה כי לא כל מוסדות הליש־כה
מאוחדים בדעתם. בעיתון הארץ
התפרסם מיכתב מהוועד המרכזי
של לישכת עורכי״הדין
לוועד מחוז תל־אביב, ובו נאמר
כי יתכן שאין מקום להעמיד את
המשתתפים לדין, מכיוון שהם סמ כו
על היתרו של יושב־ראש ה־לישכה,
וחשבו כי אינם עוברים
עבירה אתית כלשהי. הוצעה פש רה
כי לא יעמידו לדין על עצם
ההשתתפות. בתוכנית, אלא על
דברים שנאמרו בה, אם אלה פגעו
באתיקה.
ועד מחוז תל-אביב לא התרצה,
והוא שלח מיכתבים המבקשים
תגובת כל עורכי־הדין ממחוז תל־אביב
שהשתתפו בתוכניות דילמה.
אפילו עורך־הדין מיבי מוזר,
שהשתתף בתוכנית על העיתונות,
והוצג כיועץ מישפטי של עיתון,
קיבל מיכתב כזה.
היחידים שטרם קיבלו מיכתבים
אלה היו עורכי־הדין שלמה תו־סיה־כהן
ודן אבי־יצחק, שהם מ מחוז
ירושלים. אך גם לוועד זה
נשלחה המלצה להעמידם לדין.
נראה כי ידרשו מעורכי־הדין את
ליטרת־הבשר כולה. הם יואשמו
גם בהשתתפותם בתוכנית וגם על
הדברים שהשמיעו בה.
פירפומת אישית. אילו היו
עורכי־הדין פונים מראש לוועדת
האתיקה לשם קבלת רשות, כנראה
שלא היו זוכים בה. אומר גולדנ ברג
:״התוכנית הושיבה את עור־כי־הדין
על ספסל הנאשמים, וגרמה
להם להיראות כרודפי־בצע.
חלק מהם לא הביא כבוד ללישכת
עורכי־הדין,״ והוסיף :״אבל כמובן
כי בסופו של עניין, מה שיז כור
הקהל הוא כי עורך־דין מסו־יים
השתתף בתוכנית טלוויזיה,
ולכן הוא בוודאי עורך־דין טוב״,
יו״ר גולדנברג
מי הירשה 7
חוז תל־אביב, ונחמן גולדברג,
זכיר־הכבוד של הוועד. מכיוון
חלק מעורכי־הדין שהשתתפו ב־וכנית
טוענים כי הם קיבלו הי־ר
מיושב־ראש לישכת עורכי־דין,
אמנון גולדנברג, להופיע
תוכנית, ואילו אחרים טוענים
י אבנר מנוסביץ, ראש ועדת־אתיקה
של הלישכה, נתן להם
שות כזו, פנה העולם הזה למד
יר־הכבוד, גולדברג, כדי לברר
מה נאשמים עורכי־הדין אשר היו
ורחי התוכנית.
מחמירים ומקילים .״ראש
לישכה לא יכול לתת רשות לע דר
עבירה אתית! כל מה שהוא
!מר לאלה שפנו אליו היה כי הם
בולים להופיע בתוכנית, בתנאי
זלא יעברו על האתיקה. וזה ב־
׳יוק כמו לתת קרח חם,״ אמר
ולדנברג.
מסתבר מדבריו, כי מפיקת ה־נוכנית,
שכנראה הוזהרה על כך
;ודם לכן, פנתה לפני חודשים
שלומית אמין ו
(מימין) גו ב1ה
את ה הא גו1ז
נ 0 1עץ ז! אומה
!ח 1שואר
שנעוך
נווום־אבויקה
הלישכה מתנגדת לגישתו היסב־סציונית
של ירון לונדון בתוכנית
זו .״אילו רצה לעשות תוכנית רצינית,
היה צריך לפנות ללישכה,
והיא היתה שולחת את נבחריה,
שהם מומחים לענייני אתיקה ולא
רודפי פירסומת אישית, והיו יודעים
לתת תשובות חד משמעיות,״
טען גולדנברג .״אם רצו לעשות
זאת בצורה תיאטרלית, היו צרי כים
לערוך מחקר מקיף, ולהש תמש
בשחקנים של ממש, ולא
בעורכי־דין — כפי שהדבר נע שה
בסרטים.״
כשלושים עורכי־דין עומדים כעת
לפני איום של תלונות בליש־כה
ואפשרות של מישפט בבית־הדין
המישמעתי. האם יתאחדו
עורכי־הדין נגד תקנון האתיקה
המיושן של הלישכה, האוסר כל
פירסום לעורך־דין, למרות שהדבר
רק גורם אפליה בין עורכי־דין
בעלי יחסי־ציבור טובים ובין אחרים
7בארצוודהברית ומדינות
רבות אחרות בוטלה כבר מזמן
הגבלה זו, שמוצאה מימי״הביניים,
כאשר מיקצועות מסויימים נחש בו
למעולים ובעלי איכות מיוח דת,
שאין זה נאה לבעליהם לש דל
לקוחות.
האם לא הגיע הזמן שגם ישראל
תאמץ לעצמה גישה חדשה זו המתאימה
יותר לאורח־החיים של
ימינו.
דתה .״אוהבים שם דוגמניות
זרות, ואותי בפרט. לכן אנו מת עתדים
לעבור לגור לתקופת־מה
במינכן. מחכה לי שם עבודה רבה,
ואני כבר נורא רוצה לדעת גר מנית,״
היא מוסיפה בעברית ב־מיבטא
צרפתי. אך לפני כן יש
להם תוכנית לקפוץ לישראל ול-
רהט את. דירת־הגג החדשה שרכ שו
בהרצליה, בפריטים יפים ור בים
שרכשו בפאריס.
הרומן של שבוע־האופנה ה הת־בדרום־אפריקה
ישראלי
אופנה
לבורים
*** לדמית אמיר, הדוגמנית
״ הישראלית התמירה, גנבה
את ההצגה בשבוע־האופנה היש ראלי
שהתקיים במלון נואוו במרכז
יוהנסבורג, שנועד להביא את
התוצרת הישראלית לארץ הבו רים.
שלומית
אמיר־טסייה, הנשואה מישל הצרפתי
לצלם־האופנה
טסייה, והחיה בפאריס, נשלחה
!במיוחד על־ידי מעצב־האופנה
גידעון אוברזון, כדי להדגים את
בגדי הים והחוף שלו.
״היתד, לו סיבה טובה לשלוח
אותה,״ אמר שמאי פרוסט, בעל
ההברה המייצגת את אוברזון ב-
דרום־אפריקה .״שלומית היא דינמית
ושובבה. הקניינים לא הנד
סיקו להתפעל ממנה. הם רק ראו
את בגד־הים עליה, וכבר היו הז מנות.״
הטלוויזיה
עטה עליה וצילמה
אותה מכל הזוויות האפשריות. אך
זהו עדיין אפס־קצהו של הצלח תה,
כי שלומית הוזמנה לצילומי-
פירסומת עבור חברת־התעופה ה־דרום־אפריקאית,
וכתב־העת דר־לינג
הזמין אותה לצילומי־שער
וצילומי-פנים.
״בפאריס התחרות בין הדוגמ ניות
קשה,״ מתוודה שלומית,
״רובן אמריקאיות גבוהות־קומה,
עמלקיות ממש, ולצילומים לוק חים
ילדות צעירות בנות .17—16
אבל אני לא מתלוננת. אני מש תתפת
בכל שבועות־האופנה ה־
מתקיימים בפאריס, ובהרבה תצו־גות־קולקציה.״
בזמן
האחרון מבלה שלומית
ימים רבים בגרמניה, לרגל עבו-
סטייל פלגמאט
חיל עוד לפני 12 שנה, אך מת
תוך זמן קצר בגלל בעיות של
מכס גבוה, מיגבלות רשיונות-
הייבוא והקשיים שהוערמו. אז ב־
!י דוגמנית דחם אפריקאית נחה מעמל
השיממון. במיסדרונות ובחדרי־התצוגה
שסידרו היצרנים, שררה רוח של אדישות ושיעמום.
דיוק נפתח השוק האירופי, וכך
נזנח השוק הדרום־אפריקאי. הש נה
ביקשה הנהלת מרכז־האופנה
במכון הייצוא לבצוא שווקים חדשים
לישראל, לאוד קשיי השיווק
לשוק האירופאי.
מספרת יעל מטלון, מנהלת אגף
מוצרי־הצריכה במכון הייצוא :
״כאשר יצאנו לדרום־אפריקה,
ידענו מראש שמיספר הרשתות
הגדולות שם מוגבל, והמכירה ל בוטיקים
•היא בכמויות קטנות, וגם
גביית הכספים קשה. לכן חשוב
למצוא סוכנים מקומיים, ומטרה
זו הולכת ומתממשת. הרבה מן
היצרנים הצליחו למצוא להם סוב־
הסוכן המאושו
והחברותי בוב פילמור, בטוח ש־בגדי־הים
של החברה הישראלית
שהוא מייצג עגשים משהו לאשה. בוב התלהב מאוד מהאופנה הישראלית.
בוטח
גלן טיפט, איש־הביטחון,
שאנן ובאמצע
ארוחת צהרייס.
נים. אירגון שבוע־אופנה כזה
הוא אירוע שעולה הרבה כסף.
לכן, מטעמים תקציביים, לא באו
דוגמניות ישראליות.״
אברהם ברוך, בעל חברת־אופ־נה
ואוסקר עפרוני, מנהל מחלקת
הייצוא, התפרשו להם במלון בארבעה
חדרים — שני חדרי־שי־נה
ושני חדרי־תצוגה, מרווחים
ומהודרים, מעוטרים בווילונות,
ספות־קטיפה כהות וקולקציה מרהיבה
.״התרשמות הקניינים היתה
טובה, ואף קיבלנו כמה הזמנות,
אך בהחלט לא בסכומים שאנו
רגילים למכור. כללית השבוע
היה די חלש,״ מסכם אברהם
ברוך.
לאריה שלום, בעל חברה אחרת
היה זמן לכל: גם ליצור קשרים
עם הקניינים, גם למצוא סוכנים,
וגם לשוחח עם הדוגמניות, שנחו
על כוס־קפה מעמל השיממון.
״בהחלט יש לנו מה להציע ומה
למכור פה. זאת אופנה? הנשים
לבושות פה בקרטונים, בסמרטו טים.
אנו מביאים להם אופנה,״
ברוך שעשני גבובעלישתיחב
רות־אופנה מצליחות, בחדר התצוגה המהודר. אם לא
הזמנות בסכומים שאנו רגילים, לפחות להיות במחיצת!
של דוגמניות חביבות. פט ויטנגטון משמאל ואן סטרים־
לינג מימין, הן דוגמניות מקומיות, מנומסות ועדינות.
הוא אומר, כשמנהל מיפעל סריגים
מהנהן בראשו, לאות הסכמה.
״הם מתים על הסחורה שלנו פה.
אנו לא,״ מוסיף שלום בחיוך דו־משמעי,
ובמבט צדדי, כשהוא מס תכל
באחת הדוגמניות המקומיות.
הדרום־אפריקאיות
הדוגמניות
הן מאוד מנומסות, עדינות, שק טות
ומטופחות. לא מזעזעות ב יופיין,
לא גבוהות במיוחד, ולא
דקיקות במיוחד .״נישט פיש אונד
נישט פלייש,״ מוסיף אחד היצר נים
באידיש. לא דגים ולא בשר.
הן מתלבשות באיטיות רבה, בערך
רבע שעה לדגם. בדרום־אפריקה
האנשים, ובפרט הנשים, סובלים
מעודף זמן. שם לא ממהרים. הכל
נעשה בניחותא.
י ת רון ה עוגו ת
ה ה פו כו ת
יש זמן לכל
לאריה שלום ולמר פיו־קלשטיין,
בעלי חברות
סריגים ישראליות. גם ליצור קשרים עם הקניינים,
גס למצוא סוכנים ובפרט לשוחח עם הדוגמניות .״הם
מתים על הסחורה שלנו פה ׳אנחנו לא ״,אומר אריה
שלום, אשר אינו מתלהב מן הדוגמניות המקומיות.
ף אוויר המיסדרונות וחדרי התצוגה
שוררת רוח האפטיות
והפלגמטיות, וגם להן משהו מזה.
פט ויטנגטון, בת ה־ ,25 העוס קת
בדוגמנות כחמש שנים, ואן
סטרימלינג (״יהודית, בעברית,״
היא לא שוכחת לציין) גם היא
בת ,25 למדה בבית־ספר יהודי,
הפכה מורה לאנגלית, וזנחה את
מיקצועה לטובת הדוגמנות, שח
קנית
טלוויזיה, סרטים ותיאטרון.
״דווקא נהנינו מאוד לעבוד עם
הישראלים,״ הן מוסיפות, ומחיי כות
לכל עבר.
יורם רדושצקי, יו״ר מרכז-
האופנה במכון הייצוא, דווקא נש מע
די מרוצה .״קיימת התלהבות
רבה מצד החנויות הגדולות. ל-
ייצרניים הישראליים יש יתרון
בשוק זה, מכיוון שהעונות הפו כות.
שבישראל חורף, בדרום-
אפריקה קיץ, וישראל יכולה
תמיד למכור עודפים.״
את בוב פילמור החביב, סוכן
של חברות ישראליות בדרום־אם־
ריקה אי־אפשר היה להחמיץ. הוא
הסתובב במיסדרונות, היה חברו תי
ושוחח עם כל מי שנקרה ב דרכו.
הוא דאג לספר שחברה
אחת מאוד מצליחה. בדרום־אפרי-
קה, ונמצאת בחנויות האכסקלו־סיביות
ובבוטיקים היוקרתיים. ו־שלחברה
שניה יש בגדי־ים בסג נון
מודרני, ושכל אשה מרגישה
בהם נוח וטוב, ובכלל שזה בגדים
שעושה משהו לאשה.
עושה או לא עושה — תיקוות
היצרנים היא שישראל תעשה זאת
לדרום־אפריקה בשנה הקרובה,
ותצליח לא רק למצוא סוכנים טובים,
אלא גם לקבל הזמנות טו בות.
קולנוע - סרטים חיוור לפועלים
סרטו החדש של קן ראסל, מצבים משתנים
יחיה בוודאי חומר קשה לעיכול וכל
דעה עליו, מן המשבחת ועד המשמיצה
ביותר, אפשרית. אולם מבחינה אחת לפ חות,
יצטרכו כל אליה שיראו אותו להודות
כי הסרט מהווה הישג בלתי־רגיל: זוהי
חינגה אמיתית למחלקת האפקטים המיוח דים,
שהשקיעה כאן עבודה מאומצת ביו
והיא מצטערת היום בעצם על דבר
אחד בלבד — שהתוצאה משכנעת עד
כדי כך שאין מבחינים כי מדובר בתעלולי
קולנוע ולא במציאות מצולמת.
העלילה, המזכירה לא מעט את דוקטור .
ג׳קיל ומר הייד, מספרת על מדען שמשיג
מצב של נסיגה גנטית, שמאפשר לו לשוב
אל ראשית מצב הבריאה. לשם כך, הוא
נוטל סמים ויוצר סביבו מצב ישל התבודדות
מוחלטת, שכתוצאה ממנה הוא חוזר
בשלבי האבולוציה, עד למצב שבו הוא
חווה מחדש את יצירת גרעין החיים הראשון.
111
פעלול
מיוחד להשפעת סמים: דמות אשה עירומה עד רקע מערבולת
הישג בלתי רגיל
בראן פרן, האחראי לאפקטים המיוחדים
שנועדו להמחיש על המסך את המסע הזה
אחורנית בתוך הזמן, נקט כאן בגישה
וידיאם הרט כתפקיד 2פרופ׳ גזסופ כתוך מיכל בידוד ב״מצבים משתנים״
עובר אחורנית
שחקן הרט בחליפה מיוחדת שיצר התפאורן בראן פרן
להמחיש את התמורות בשלבי האבולוציה
ברקים על פניו •טל הרט
דוקטור ג׳קל ומר הייד
ישונה מן הרגיל. בכל פעם שניתן לעשות
זאת, הוא נמנע משימוש במיניאטורות או
בדגמים, והעדיף להשתמש באנשים ו בחפצים
בקנדדהמידה הנכון שלהם, ולו רק
כדי שהמשתתפים עצמם יחושו באותנטיות
ישל הסצינה. כך למשל בנה חדר שבמרכזו
יצר מערבולת אדירה שיל ינהל לבן ו סמיך,
והלביש את שחקניו בחליפות מיוח דות,
שעליהן הקרין בעזרת שיקופ״ות את
השינויים בצורתם החיצונית. מחשבים עבדו
שעות נוספות בהרכבת התמונות יחד,
כדי להעלים מתוכן את אותם המרכיבים
שעזרו ליצור את האפקטים אבל לא שיי כים
לסיפור עצמו.
מלבד פרן צריך להזכיר גם את המאפר
דיק סמית, איחד האנשים המנוסים ביותר
בהוליווד, יומי שהוסיף בזמנו מאה שנים
לגילו של דאסטין הופמן באיש קטן גדול.
סמית הכין את החליפות המיוחדות שבהן
הולבשו השחקנים ואת העטיפות שנוספו
להם על חלקי נופם ׳השונים, על מנת ל המחיש
את התמורות החילות בהן.
האפקטים מוקדשים בעיקר לדמות אחת,
זיו של הפרופסור ג׳סום ,׳שאותו מגלם אחד
הכוכבים העולים כייום בעיר הסרטים,
ויליאם הרט.
או רוח י ם
הד*1ם גאים
שחקן חרט צועק
מדען משתמש בסמים —
המשך הצעקה כפעלול מיוחד שיצר המאפר פמית כ״מצבים משתנים״
כדי להשיג נסיגה גנטית
סקרנותם של שוחרי הקולנוע בישראל,
הידועים כבעלי חוש מיסחרי בריא, שאינו
מסתכן אף יפעם במשהו ׳שאינו מוכר לו
מראש ,׳תעמוד במיבחן חדש, בתחילת
ינואר, כאשר הסינמטקים בשלוש הערים
הגדולות יציגו ׳מיבחר סרטים חדשים מ־דנמארק.
ימיה
׳שידוע בישראל על הקולנוע הדני,
מסתכם בדרך כלל, באינפורמציה שאין
שם צנזורה ואפשר להראות ישם הכל.
אבל, וזאת כדאי לומר מייד, שבוע ה קולנוע
הדני המאורגן בישראל, אינו מת כונן
לספק את הסקרנות דווקא בכיוון זה.
כי דנמארק, גם אם נוטים לשכוח זאת,
היתה פעם אחת ׳ממעצמות של עולם זד
קולנוע, עוד ימן הימים הטובים של הסרט
האילם. ועד עצם היום הזה, הם יכולים
העול ם הזה 2313
להתגאות לפחות ׳בקולנוען אחה קארל
דרייאה שמקומו בין ענקי האפנות ה שביעית
בכל הזמנים.
אבל גם בכיות זה לא עומד השבוע
הרגי לספק את הסקרנות: .סרטיו של דריי־אר
!נמצאים בידי מפיקים פרטיים׳ אשר
מאז מותו מכלכלים צעדיהם בזהירות! ,ו משום
שידוע להם כי המוצר שהם מוכ רים
מיועד לקהל מצומצם בלבד, כמו זה
של הסינמטקים, הם לא יתנו היבם משהו
שאפשר לקבל עבורו כסף.
הפכוד והמיסה ר. אז מה בכל זאת,
יש בשבוע הדני הבא עלינו לטובה? עיק רו,
תמונת מצב של הקולנוע החדש ב-
דנמארק, קולנוע שבשנים האחרונות הצ ליח
לחדור לאירועי יוקרה בכל העולם,
זכה לא פעם בפרסים ובעיטורי כבוד, אבל
לא הגיע אף פעם לישראל, בדרך ההפצה
המיסחרית הרגילה, משום שלא התקשט
בכוכבים מפורסמים די הצורך או ביחסי-
ציבור מפוארים דיים.
מי שמתבונן היום בקולנוע הזה, שבדרך
אגב, מסובסד ברובו הגדול (מכון הקולנוע
הדני הוא המממן העיקרי של ההפקות)
יכול למצוא בו השתקפות של כמה וכמה
בעיות המעסיקות את הדנים בכל ימות
השנה .׳לכאורה, אלה סרטים ״דניים״ מדי,
לפסי הניסוחים הקובעים את מידת מיסחר־יותו
של סרט מחוץ לגבולות ארצו. אבל
אין זה מיקרה. אחד מקווי היסוד של מכון
הקולנוע הדני, בבחירת הנושאים שאותם
הוא דוחף, היא מידת השיבותם לגבי ה קהל
המקומי .״אם אנחנו משתמשים בכספי
ציבור כדי לעודד סרטים,״ טוענים
שם ,״אז מן הדין שהסרטים יעניינו את
הציבור״.
מעמד האשה. ומה מעניין ציבור
זה? למשל הבעיות הכרוכות במעמד ה אשד
.,אסטריד הנינג־יאנסן, העומדת יל-
המהפכה והאהבה
דוקטור ז׳יוואגו (לימור, תל־אביב,
ארצות־הברית) — התנאי
הראשון והחשוב ביותר בדי ליהנות
מסרט זה, הוא לזכור שדייוויד לין, הבימאי, התכוון
בראש ובראשונה להעלות על הבד סיפור אהבה. בל היתר
אינו אלא רקע לסיפור זה, שהוא גדול ועצום בהרבה מן־
החיים. בכך כוחו, וגם חולשתו של הסרט.
כוחו, משום שלהבדיל מרוב סרטי הראווה האחרים,
שבהם מגמדות התיפאורות את האנשים, והנופים בולעים
את הדומיות, באן מצליח לין, בכישרון בלתי רגיל, לסחוף
את הקהל בעוצמה החזותית של תמונותיו, ולהעניק הרגשת
הוד והדר עצובה, אבל עם זאת, הוא אינו פוגע כהוא זה
ומישקלם של יורי ז׳יוואגו, אהובתו לארה, האופורטוניסט
קומארובסקי, המהפכן סטרדלניקוב וכל האחרים. אוסף
הדמויות המטלטלות אנה ואנה בזעזועים של מהפכת אוק טובר,
גורלות הנפגשים ונפרדים כעלים נידפים ברוח בתוך
סערת ההתהוות של המישטר הסובייטי — כל אלה אינם
יכולים להותיר את הקהל אדיש. ואכן יעילותם הוכחה
בבר פעמים רבות בעבר, בבל פעם שחזר הסרט אל בדי
הקולנוע מאז הצגת הבכורה שלו, ב״.1965
אולם בל מי שירצה למצוא בסרט הזה את ההשתקפות
המלאה לרומן שזיבה את יוצרו בפרס נובל, ובו״בזמן למצוא
תמונה נאמנה ואותנטית של התמוטטות הצאריזם ברוסיה,
בוודאי לא יבוא על סיפוקו. נבון שהתפאורה עוצרת נשימה,
אבל נראית במו תפאורה ולא במו מוסקווה. נבון שעומר
שריף אינו נראה ומתנהג ברוסי לבל דבר, ונבון שהרקע
הפוליטי נבלע מאחורי סיפור האהבה, והרי אין מה
אן מארי מאקס־הנסן (האשה במוכת כסרט ״הרגע״ שד הנינג־ינסן
הבימאית הידועה ביותר בדנמארק
הגיע לישראל במיסגרת השבוע הדני,
היא אולי הבימאית הידועה ביותר ב-
דנמארק, וזכתה בפרסים רבים גם מחוץ
לארץ מולדתה. אישית קולנוע בעלת בסיון
רחב, עשתה לאחרונה ישני סרטים שנדדו
מפסטיבל לפסטיבל, ולכל מקום שביו רצו
להצביע על ההתייחסות המודרנית לנושא
זה — לאו דווקא התייחסות מיליטאנטית
אלא אנושית ונבונה — מייד הזמינו אחד
מן השניים. בילדי החורף (שזכה בפרס
בימוי בפסטיבל ברלין) היא מתארת את
מצבן של כמה יולדות ונשים בהריון, ב־בית־חולים
ליולדות, ובהרגע היא עוקבת
אחרי קורותיה של מישפחה ממוצעת, ש נדמה
היה כאילו הכל מתנהל בה על מי
מנוחות, עד אשר מסתבר כי האשד. לקתה
במחלת הסרטן, ובכך מתהפך כל סולם
הערכים שבתוך התא הימישפיחתי. מי ש קושר
סרטים על מצב האישה עם הטפות
צורמניות ורמות׳ ימצא כאן גיישה ישונה
לגמרי — שקולה, כואבת, גישה של מי
׳שמדבר תוך הכרת המציב מבפנים, ולא
כתוצאה מהתבוננות ימן החוץ.
בעיית הנוער. לא פחיות מוטרדים
הדנים מבעיות הנוער. הבימאי השיני ש עומד
להגיעי לביקור. בארץ, מיוירטן יארנ־פרך,
צמח בלהקות־קצב לפני שהיגיע ל מעמד
של ׳בימאי, תחילה בטלוויזיה ואחר
כך בקולנוע. ישני סרטיו הראשונים ־(ש שניהם
יוצגו כאן) ,אני וצ׳ארלי וג׳וני
לארסן, עוסקים שניהם בנערים בגיל ההעולם
הזה 2313
התבגרות, אם כי הרקע שיונה בכל אחד
מיהם. הראשון עוסק בנערים בגי תקופת־נה
ומציג בצורה שאולי לא תינעם לכל
מטיפי המויסר את ׳מערכת היחסים יבין בן
למיישפחה טובה, ובן יגילו שברח ממוסד
׳לנערים בעייתיים! ,ועל הרפתקות השיניים
הגונבים אופנוע ויוצאים לנדוד בשבילי
דנמארק.
הסרט השני, ג׳וני לארסן, לדעת רבים
אחד הסרטים הטובים ביותר של סקאנדי־נאביה
בשנים האחרונות, מתאר את התבגרותו
של נער על ריקע ההתפתחות ה כלכלית
והפוליטית של דנמארק בתחילת
שנות החמישים.
עולם הפופ סיפק לדנמארק כמה מביט־איה
הצעירים. כך למשל אריק קלאוזן,
שהקליט ׳תקליטים והשתתף בתיאטראות
רחוב במשך שנים, וסירטיו קירקס קאזא־בלנקה
אינו אלא סיכום חוויותיו בשנים
:אלה. איו סורן קאריג יעקבסן, מלחין ו-
תמלילן שלימד גם קולנוע, ועקבות מלמדיו
הצ׳כיים ניכרים בסיפור האהבה התמים
בין נער ונערה, המשתתפים בטיול בית
סיפרם בשוודיה, בסרט בשם התרצה
לראות את טבורי היפה.
ייוצא־דופן לבסוף, סרט מאוד יוצא־דופן,
הפקה דנית, שהזר היחידי בה הוא ה-
ב״מאי־׳תסריטאי. פיטר ואטקינס הבריטי,
ידוע כיוצר פחובלמאטי ומרגיז, משום
שיש לו דעות קבועות על מה שהוא רוצה
לעשות, ודעות אלה עיצבנו את מפיקיו,
שריף וצ׳פלין 4>:עוצמת הרגשות
להשוות, אובייקטיבית, בחשיבות היחסית של שני מרכיבים
אלה• מכל השחקנים, היחידים שמצליחים להתקרב לרוח
הצפויה של הדברים, הם אלק גינס (באחיו החורג של
ז׳יוואגו) וטום קורטניי (סטרדלניקוב) וגם זאת, בעיקר,
בזכות הווירטואוזיות האישית שלהם* .
אבל, בסופו של דבר, הכוכבים האמיתיים של הסרט
הם הצלם פרדי יאנג, המוסיקאי מוריס ז׳אר, העיניים
המאוהבות של עומר שריף, אשתו ג׳רלדין צ׳פלין ואהובתו
ג׳ולי קריסטי, ועל הכל, התנופה שמכניס דייוויד לין
בסיפור האהבה הסוער כשהמהפבה אינה, כביכול, אלא
השתקפות סימבולית לעוצמת הרגשות.
הן מבחינה אמנותית והן מבחינה פוליטית.
משום כך נאלץ לעזוב את מולדתו
כבר לפני כמד, ישנים! ,והוא עיובד בארצות
סקאנדינאביה השונות. לאחרונה הציג
מוסיאון תל־אביב את סרטו המרשים על
הצייר אדוארד מיבש, שהופק בנורווגיה,
׳והשבוע הדני מציע את ארץ השקיעה —
מותחן פוליטי שבו משתמש הבימאי, כדרכו,
אך יורק בשחקנים בלתי מוכרים,
:ויוצא מנקודת מצב קיימת -כידי לבדוק ל איזה
כיוון יכול המצב הפוליטי-חברתי ל התפתח.
מישטר
יציב. בארץ השקיעה מדובר
בפועלי מספנה דניים המסרבים לבנות
ספינות גרעיניות לצרפתים ׳ובשביתה ש פורצת
ישם. עד מהרה מפתח ואטקי׳נס
לפני המצלמה סידרה של ׳מצבים שבהם
אין ־שום מנוס מפני מיישטר חירום צבאי,
עד כדי כך שאפילו חלק מן האזרחים ה מהוגנים
סבור כי זה הפיתרון היחיד, למ רות
כל הדיכוי והזוועה שבפיתרון כזה.
עצם העובדה שדנמארק הסכימה ׳לעשות
סרט כזה, מוכיחה שהמישטר בה יציב
די הצורך ׳כדי לא לחשוש מפני רמזים.
אולם למראה הסרט, עשויות להתעורר כל
מייני שאלות מטרידות המוצאות השלכתו
לא רק בפולין של היום, או בספרד של
אתמול, אלא גם במדינת ׳ישראל המשלה
יאת עצמה עדיין כי הידמוקריאטייה שלה
תשרור לעולמי עד, יהיה מה שיהיה.
ראייה נוספת לכך שסרט ידני טוב אינו
מעניין דנים בלבד.
לחברה הפרימיטיבית שבה גדל, אבל
מתקשה למצוא מקומו בחברה המודר נית,
דמיון פיוטי עשיר ודראמה אישית
חזקה.
ירושליס
*** אשת הקצין הצרפתי ( מי-
צ׳ל,׳ אנגליה) — עיבוד אינטליגנטי ביו תר
לרומן של ג׳ון פאולס, המגיש סיפור
אהבה ויקטוריאני עם הקבלה מודרנית
להדגשת הפרספקטיבה של ימינו. מריל
סטריפ מבריקה בתפקיד הראשי.
זוהר כדשא (רון, ארצות־הברית)
— איליה קאזאן ביים את נאטאלי
ווד ווארן בייטי בסיפור אהבה טראגי,
העולה על שירטון בשל הבדלי המעמדות
והשאיפות של שתי מישפחותיהם של ה אוהבים.
רי ך
חובה לי או ת:
וגל־ אביב — מפיסטו, איש השיש,
מונטנגרו, פאדרה פאדרונה, בחור טוב,
אהובת הקצין הצרפתי, סרט מתוק, נזיש־פטו
של סגן מוראנט, הספינה מלאה.
ירושלים — אהובת הקצין הצרפתי,
שודדי התיבה האבודה, זוהר בדשא, אנשים
פשוטים.
חיפה — מונטנגדו, הכפיל, שתק אותה
סם, מישפטו של סגן מוראנט.
״התרצה לראות את טבורי היפה״
בעיות של גיל ההתבגרות
תל־אגיג
מפיסט׳ (פאר, הונגריה) —
עלייתו לצמרת של שחקן בגרמניה הנא צית׳
המשלם עבור הצלחתו בכל הקרוב
לו — מישפחה, חברים, מצפון וכבוד
עצמי. סרט מרתק על הקשר הבל־ינותק
בין אמנות ופוליטיקה. מישחק מרהיב.
פאדרה פאדרונה (גור-
דון, איטליה) — סיפורו של בן כפר מ־סארדיניה,
שמצליח אומנם להתרומם מעל
חיפה
*-,ץ **-הכפיל (גל־אור, ארצות־
׳הברית) — צעיר הנרדף על־ידי המישט־
^רה מוצא מיקלט ביחידת־הסרטה, המכי נה
סרט על מילחמת העולם הראשונה.
מישחק תעתועים מתמיד בין מציאות ו דמיון,
בין אמנו תוחיים, המלמד הרבה
על עצם המהות של הקולנוע.
שידיר
צלי^ש
מרד מתועד
ליהודה (״ג׳אד״) נאמן, בימאי הסרט
יה, ברעכען ,׳שהצליח לתעד את הקרב
האחרון של דור תש״ח, ותיאר תוך שימוש
מחושב בראיונות, קטעי־עיתונים וסרטי-
כימאי נאמן
שימוש
מחושב
רקע את השביתה שנודעה בכינוי ״מרד
הימאים״.
נואחרי הקלעים
אריד 1ר נגד שב־גלמן :
ניצחון קרב
התחייבות אגודת־העיתונאים בירושלים
לפני ביתיהמישפט העליון ולפני היועץ ה־מישפטי
לממשלה, יצהלו ז מי ר, לבטל
את הרם הכתבים הכלכליים על סיקור
פעולותיו של שר־האוצר, יורם ארידור,
היא כניעה שהפתיעה את רוב עובדי מחל־קת־החדשות
של הטלוויזיה ועיתונאים
רבים מחוץ לדשנת־השידור.
קדמה לכניעה התכתבות עניפה בין יו״ר
אגודת העיתונאים בירושלים, אלי ניסן,
ובין היועץ המישפטי.
סידרה של תנאים, שאותם הציגה אגו־דת־ד,עיתונאים
במהלך התכתבות זו, נעל מה
בפרק האחרון שלה, במיבתב שאותו
שיגר גיסן לזמיר ב־ 21 בדצמבר השנה.
האיזכור היחיד במיכתב זה של סיכסוך
שפיגלמן־ארידור מצד בסעיף השלישי של
המיכתב, שם נאמר :״כן רשמנו לפנינו
את נכונותך לפעול כדי להביא לפיתרון
את שאלת הה׳תראיינות האישית של שר־האוצר
על־ידי הכתב הכלכלי של הטלווי זיה,
ואנו מקווים שגם שאלה זאת תיפתר
בהקדם ברוח טובה ובהבנה הדדית...״
לדעת רוב כתבי הטלוויזיה, התקפלו
נציגי אגודת־העיתונאים בשל לחצים ש הופעלו
עליהם על־ידי מערכות העיתונים,
׳תוך התעלמות מן ההיבט העקרוני של
השאלה.
פודת
במקום לפיד?
שמועה עקשנית, הזוכה בסיוע מכמה
מקורות, טוענת ׳שהליכוד החליט לקצר
את תקופת כהונתו של ידסף לפיד כ־מנכ״ל
רש׳ות־ד,שידור. שניים ממקורות ה שמועה:
לישכתו של שר־האוצר, יורם
ארידור, והחדרים ששוכנים ליד מישרדו
של ראש־המטשלה בירושלים.
הליכוד מחפש שליטה בכלי־תיקישורת
שונים. מכאן נודעת היוזמה לפרסם שבו עון
בשם יומן השבוע ומכאן גם הנסיון
לקצר את תקופת כהונתו של לפיד ב-
רישות־ד,שידור. דעתם של כמה משרי-
הליכוד על תפקידם של טלוויזיה ורדיו
ממלכתיים, דומיה להשקפה, שרווחה ב-
מפא״י בשנות ה־50׳ ,כאשר הנהלת הרדיו
היתה תת־מחלקה במ״שרד ראש־הממשלה.
חוק רשות השידור, אשר נחקק ב־, 1965
הותיר פתח צר לאפשרות של קיצור תקו פת
כהונתו של מנכ״ל הרשות. סעיף
23א׳ (א) אומר:
״מינויו של המנהל הכללי יהיה לחמש
שנים, אך מישרתו תתפנה לפני כן אם
אירע אחד מאלה :
( )1המנהל הכללי התפטר;
( )2נבצר ממנו דרך קבע, לדעת ה ממשלה
לאחר התייעצות עם הוועד ה מנהל,
למלא הפקידו;
( )3הממשלה החליטה להעבירו מתפ קידו,
לפי הצעת השר לאחר שהתייעץ
עם המליאה, או לפי הצעת המליאה ש נתמכה
לפחות על־ידי עשרים ואחד חברי
המליאה.״
סעיף קטן (ב׳) מוסיף :
״על התפטרות המנהל הכללי יחולו הור אות
סעיף ( 16ב׳)״.
בסעיף 23ב׳ מתואר מצב של ניהול
רשות־הישידור כאשר אין מנכ״ל:
״!הפנתה מישרתו של המנהל הכללי,
או שנעדר באופן זמני, או שנבצר ממנו
באופן זמני׳ לדעת הישר לאחר שההייעץ
עם יושב ראש הרשות, למלא אית תפקי דו,
יימנה השר, בהתייעצות עם יוישב-ראש
הרשות, ממלא מקום למנהל הכללי לתקו
מנכ״ל
אפשרי פורת-
״למלא את תפקידו״
מנכ״ל לפיד
״לאחר התייעצות״
באופן זמני, לדעת השר לאחר שהתייעץ
עם יושב ראש הרשות, למלא את תפ קידו...״
השר
המופקד על רשות־ד,שידור הוא
שר החינוך ׳והתרבות, זבולון המר. יש
המעריכים שהוא ייכנע ללחצים בכיוון זה.
הבעת דיעותיהם של מנהיגים מהשטחים.
רדיו בתב־ם 901 חובולים
ספרים עד השטחים
תהליך מוזר עובר בשנתיים האחרונות
על עורכי החדשות בקול-ישראל. עם
הכבדת היד והגברת המיגבלות על הדיווח
מצד הנהלת רשות־ד,שידור והוועד המנהל,
התחילו -עורכי החדשות בחיבור ספרים
בעניינים הנוגעים בשטחים הכבושים.
הנחשון שבין העורכים היה משה
נגבי, שבימים אלה ראה אור סיפרו על
השטחים והבג״צים (ראה עמוד .)23 אליו
הצטרף באחרונה אחד מרכזי־החדשות ב רדיו,
פינחס עינברי, שחיבר ספר על
המתרחש בגדה המערבית.
סיפרו שיל עינברי, שהוא פרובלמטי
למדי, עבר את עיונו של מנכ״ל הרשות,
מסף (״טומי״) לפיד ,׳שאישר עקרונית
את פירסומו.
משלושה יוצא אחד
מצב אבסורדי עשוי להיווצר במיכרז
הפנימי־חיצוני למישרת מנהל מחלקת־התוכניות
של הטלוויזיה. למיכרז הפנימי,
שבו לא ניבחר איש לתפקיד, התייצבו
שלושה מועמדים. כעת ישנה אפשרות ש־למיכרז
הפנימי־חיצוני יתייצבו שניים מבין
שלושת המועמדים ישכבר התייצבו, ואחד
מהם יזנה במיכרז.
במיכרז הפנימי לא זכה בתפקיד איש,
משום שוועדת־המיברזים רצתה לפתוח את
המיכרז ולעודד את מפקד גלי צה״ל, צבי
(״צביקה״) שפירא להציג את מועמדותו,
בהבטחה כי הוא יהיה המועמד העדיף.
אלא ששפירא עשוי לסרב להצעה זו,
בעיקר אחרי שלמד על הקשיים הרבים
הכרוכים במילוי מישרה זו (בעיקר חוסר-
היכולת לתפקד בגלל המיכשולים של ה דרגים
הניהוליים־אדמיניסטרטיביים בטלווי זיה
וברשות־השידור).
אם שפירא לא יציג את מועמדותו,
יוותרו המועמדים מהסיבוב הקודם. אלא
שבינתיים מתברר כי מנהל מחלקת סרטי-
התעודה, יאיר אדזני, החליט שלא ל גשת
שנית למיכרז, בטענה שאם הוא לא
התאים בסיבוב הראשון, הרי שאין לו מה
לעשות בשני.
כך, כמו במישחק הילדים הנודע ״משלושה
יוצא אחד,״ נותרים שני המועמדים
פה של שלושה חודשים, ורשאי השר ל אחר
התייעצות כאמור להאריך את ה מינוי
לשלושה חודשים נוספים...״
בהרכב הנוכחי של הנהלת רשות־השי-
דור, ספק אם ניתן יהיה להדיח אה ה־מנכ״ל
״לאחד התייעצות עם הוועד ה מנהל...״
סביר שהאמצעי שינקט יהיה על
בסיס המישפט האומר :״או שנבצר ממנו
כתב שפיגלמן התקפלות האחרונים: ד,בימאי יוסי צמח ומנהל
מחלקת־התרבות אביטל מדסיגזון. סביר
להניח שוועדת-המיכרזים ׳תצטרך להכריע
בין שני מועמדים אלה, למורודרוחם של
כמה מחבריה.
פור1ם אל־שאווה
סדר־היום ישל פורום־החדשות של ה שבוע
האחרון היה שוב על טיהרה הנושא
הפלסטיני, למעט דיון קצר בנושא טלווי־זיית־כבלים.
מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, יצא
בישיבה בהתקפה חזיתית נגד אנשי ה רדיו,
בגלל ראיון ששודר בשבת הקודמת
במיסגרת יומן השבוע עם ראש עירייה
עזה, ראשד א־שאווה. לפיד שב וחזר על
טענתו העקרונית, שכלי התיקשורת ה ממלכתיים
לא נועדו לשמש כמכשיר ל פסקול מירוץ
הלפיד
עורך מבט, מיכה לימור, יצא לשבו עיים
חופשה ואת מקומו ממלא רכז מחלקת
החדשות, יאיר שטרן. את חופשתו
מבלה לימור בצביעת ביתו ו הקלטת
תוכנית הבידור אני וסימון ומו׳איז ׳הקטן
של יוסי בנאי נמנעה, בשל בעיות
מימון של הנגנים המלווים את התוכנית.
רשו׳ת־השידור סירבה להקציב לתשלום
סכום שיספיק למימון התיזמורת הגדולה
המלווה את בנאי בהופעותיו ו עוגמת־נפש
ותקציב לצוות התוכנית שמונה וחצי
(כתב, צלם, מקליט ותאורן) שיצא לקאהיר
ביחד עם שחקני תיאטרון חיפה, לסיקור
מיפגשם עם שחקני תיאטרון מצריים ו הסופר
נניב מחפוז, לקראת העלאת
מחזהו פטפוטים על הנילוס, בחודש הבא
בתיאטרון חיפה. הסיבה לעוגמת־הנפש :
חרם שאותו הטיל איגוד השחקנים המצ ריים
על חבריו, שאסר עליהם להיפגש עם
אם תתממש הכוונה לקצר את ׳תקופת
כהונתו של לפיד, אין ספק ש״ממלא ה מקום
הזמני״ יעשה ברשות־ד,שידור את
בל הטיהורים, שהיה מי שציפה מלפיד
לעשותם.
לדעת אותם החוגים, המועמד הטיבעי
של הליכוד לרשת את לפיד הוא יועץ
ראש־הממשלה לענייני־תיקשודת, אורי
פורת, שהוא חבר במליאת רשות־השידור,
בעל נסיון עיתונאי עשיר, ובעל דיעות
נחרצות בדבר האופן ישבו יש לנהל את
רשות־השידור ואת הטלוויזיה בעיקר.
אלא שנסיון הדחה שקוף של לפיד עשוי
לקומם לא רק את חברי מליאת רשות־השידור,
אלא אף לפוצץ את סיר-הלחץ,
שבו נתונים עובדי־הרשות מזה שלוש
שנים, ולהביא לעימות קיצוני וחסר-תקדים
בין העיתונות בארץ ובין הממשלה.
השחקנים הישראליים בתגובה על חוק הגולן
השמועה המהלכת במיסדרונות
רשות־ד,שידור בדבר האפשרות להחלפתו
של המנכ״ל, יוסף לפיד, ביועץ ראש־הממשלה
לענייני תיקשורת, אורי פורת,
הולידה בדיחה חדשה, בסמיכות לחג ה חנוכה:
את תהליך החלפת המנכ״ל יהיה
ניתן לכנות בכותרת ״מירוץ הלפיד
בישיבת הוועד־המנהל הועלו טענות כב דות
נגד שדרי הרדיו והטלוויזיה, ששבו
וקראו ל״חוק הגולן״ במהדורות החדשות
הרבות ״חוק סיפוח הגולן״ .לדעת כמה
מחברי הוועד המנהל, היתד, בניסוח זה
חריגה מצורך הדיווח ,׳תוך הבעת דיעות
אישיות. הרחיקה לכת חברת הוועד המנהל
מטעם הליכוד, אהוכה מרון, שטענה :
״אם הממשלה היתד, רוצה לקרוא לחוק
,,חוק סיפוח הגולן״ ,היא היתה קוראת לו
חוק סיפוח הגולן 1המיליארדר
שאול אייזנברג ועושי דברו בישראל,
מילכדו את הנהלת רשות-הישידור. פנייה
מוקדמת מצידו של אייזנברג בדבר נכו נות
לרכוש את הסידרה עמוד האש ב סכום
של 700 אלף דולר הביאה לפירסום
מיכרז למטרה זו. המיכרז אשר פורסם ב ארץ
ובחוץ־לארץ לא הביא הצעות שענו
לציפיות. אז פורסם מיכרז חוזר, שהתנאי
היחיד שבו היה, להיענות להצעה שתגקע
למחיר מינימום של 700 אלף דולר. גם אז
לא נענה איש להצעה. מישהו סידר כאן
את רשות־ד•,שידור 1חנן עזרן, כתב
הטלוויזיה לענייני הסתדרות ועבודה הכין
כתבה על ההסתדרות, ששיקפה מציאות
לפיה עובדים אינם מקבלים הגנה מספקת
מההסתדרות. ראשי ההסתדרות, ישראל
קיסר וגדעון בן־ישראל, סירבו ל התראיין
לכתבה. עזרן נאלץ להביא ב כתבתו
דאיונות קודמים עם מזכ״ל ה הסתדרות,
ירוחם משל. דברים אלה
הבהיר מנכ״ל הרשות לחבר הוועד המנהל,
דניאל סלוד, בתשובה לשאילתה, שבה
התלונן בלוך על חוסר איזון בכתבותיו של
עזרן על ההסתדרות. במחלקת־החדשות
של הטלוויזיה אומרים בהקשר זה, ש-
הבעייה היא מעט אחרת. מזב״ל ההסתד רות
אהב להיות מרואיין בידי הכתב הקו דם
לנושא זה, חיים פלטנר, המעדיף
כיום לסקר את מצב הבורסה.
ה עול ס הזה 2313
יום רביעי
3 0 . 12
• מדע בידיוגי: חלוצי-
החלל 6.15 שידור
בצבע, מדכר אנגלית).
תותחי ההגנה של כוכב־השביט
אינם מסוגלים לפעול בקור
השורר בטבעות של כוכב-
הלכת שבתאי. האוגו !נפגעת
מדליקה שפורצת בה, והצוות
נוטש את הסיפון.
• סידרה: מי היא
מי 6.32 שידור
בצבע, מדכר אנגלית).
דיק הצעיר מנסה לשכנע את
אביו שלא ישלח אותו בחזרה
לפנימיה. האב, פיל, מסביר לו
שהחיים בילדות הם היפים
ביותר, ותוך כדי אמירה זו
לובש האב את דמותו של הבן,
בעזרת אבן־הקסמים שהוא מח זיק
בידו. דיק הצעיר מנצל
את המצב ומבקש להפוך מבו גר
בעזרת האבן. האב, בדמות
ילד, נשלח תוך כדי התנגדות
אל פנימיית הבן והבן המרוצה
נשאר בבית.
אסיה. בפרק הראשון מספר
אטנבורו על פינות נידחות
באינדונסיה, ועל אנשים המא מינים
כי מוצאם מהדוחות.
שבת
+משק: מהון להון
( — 11.20 שחור-לבן).
מגזין שבועי בענייני כלכלה,
אליו העביר המנחה יצחק
טישלר את הפיל הלבן והעייף
שלו מכולבוטק.
• חדשות: כמעט
חצות 11.50 שחור*
לבן) .מהדורת חדשות שבה
מככב חיים פלטנר
על הבורסה.
בדיווחיו
• סידרה: ידיד לעת
צרה 6.02 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
הכלב גיבור הסידרה הוא עד
אילם לתאונת פגע-וברח. הנהג
הפוגע מנסה להרעילו, אך
לבסוף מביא הכלב לידי הס גרתו.
בידור: דיאנה רוס
( - 7.00 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .תוכנית מ
יום
שיש•
11. 1
• סידרה לילדים :
היידי בת ההרים (3.00
— שידור בצבע, דיבוב
אולפני סי־בי־אס, שבה הזמרת
הנודעה דיאנה רום. בין המש תתפים
בתוכנית לארי האגמן
(ג׳יי אר).
• סידרה: המלון של
פולטי 8.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
בידור בריטי מעולה. אין טוב
ממנו לסיים את השבת.
יום חמישי
31 . 12
• סרטים מצויירים :
מיקי ודונאלד (— 5.30
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סרטים מצויירים עם הדמויות דיסני.
המוכרות של וולט
• בידור: חגיגת להיטי
— 0.30( 1081 שידור
כצבע, מדבר ומזמר
אנגלית) .בתוכנית מיטב
להיטי השנה החולפת. בין
המשתתפים: קים קארנס, לה קת
פוליס, סטיבי וונדר, פיל
קולינס, ג׳ורג׳ האריסון, אלטון
ג׳ון, הקווין והחתולים העזובים.
התוכנית כוללת גם את השיר
אשה, שאותו הקליט ג׳ון לנון
שעה קלה בטרם נרצח.
• תעודה: אמונה
ורוח באסיה (— 10.20
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.דייוויד אטנבורו (חיים
עלי אדדות) מגיש סידרה חד שה,
בת שמונה פרקים, המס פרת
על תרבויות ואמונות
קדומות שמוצאן בדרום־מיזרח
יום שני
— 10.10״חמדת ימים״ .סידרה
חדשה, בת 12 פרקים, ה מבוססת
על סיפורו של הסופר
הבריטי הנודע אוולין וו• מככבים:
ג׳ון גילגוד, ג׳רמי איירונס
(״אהובת הקצין הצרפתי״) ,לו-
רנס אוליביח, קלייר בלום ואב-
טוני אנדרוז.
יום שלישי
— 10.00 מישדרים מיוחדים.
יום רביעי
— 8.03״ספינת האהבה״.
יום חמישי
אוולין וו: חמדת ימים
סידרה בת 12 פרקים
— 11.20״האצילות מחייבת״
— קומדיה.
למה 10.25 שחור
לכן) .מנחה: ירון לונדון. כנסון סידרה :
— 11.15 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .קייטי מת אמנת
לקראת הופעתה בנגינה
בצ׳לו והמושל מתעתד להיות
נוכח ברסיטל. מיכתב שמגיע
מגרמניה, מחברתה של קראום,
יוצר תיסבוכת קומית מטורפת,
שבמהלכה מתחזה קראוס ל רעיית
המושל גטלינג.
ארבעה פרקים, העוסקת בנוש אים
הקשורים באדם: גופו,
נפשו וגורלו ביקום. הפרק
הראשון מספר על כוחם של
צמחים מרפאים והשפעתם על
בריאותו ורוחו של האדם.
מדור יומי, המעורר את המעיין
בו למחשבה, שמסורת עם יש ראל
נעצרה אי-שם לפני 1500
שנה.
יום ראשון
— 9.30 דאלאט.
— 11.10 עולמו של אורסון
וולט.
אין שינוי.
מית למישפחה.
ד ת: פסוקו*של ״
יום 11.55 שחור
לכן, באיור ובקריאה).
— 8.30״בנסון״.
— 10.30״נרו וולף״.
אין שינוי.
• תיעוד: המעגל
הפנימי 8.30 שחור־לבן)
סרט ראשון בסידרה בת
מערבון שהפיק וביים ססיל בי
דה מיל בשנת . 1936 כוכבי
הסרט הם גרי קופר, ג׳יימם
אליסון וג׳ין ארתור. העלילה
מתרחשת בתום מילחמת-האז-
רחים בארצות־הברית, והיא
מספרת על שלושה היוצאים
ללוות רכבודנשק. אחד מהם
נתפס בידי האינדיאנים, השני
מאוהב ונערתו מסבכת את כל
העניין שלא במתכווו.
בשל לחצה של התאחדות בעלי
בתי״הקולנוע על הטלוויזיה להציג
סדרות מצליחות בימי בילוי חלשים,
החליטה הנהלת הטלוויזיה
לערוך כמה שינויים.
יום שישי
סידרה: רודה
( — 8.03 שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .סידרה קו-
• סרט־קולנוע: איש
הערבה 10.05 שחור
לבן, מדבר אנגלית).
הטלוויזיה שינויים בשידורי
מוצאי־שכת
יורק: עולמו של אורסון וולם
מוצאי־שבת, שעה 11.20
עברי) .היידי מספרת לפטר
את חוויותיה בעיר הגדולה,
ומקריאה מסיפורי התנ״ך ל סבתו
של פטר.
• סרט ערבי: הרדיפה
אחר העושר (— 5.32
שידור בצבע, מדבר ערכית)
.אמאני דורשת מבעלה
כסף, כדי שחייהם יהיו קלים
יותר וכדי שיוכלו לגור בדירה
מרווחת יותר. בעלה מסרב
לעבוד עם המהנדס סלמאן
עבד אלבארי, והמהנדס נוקט
בכל האמצעים כדי להכשיל
את אחמד חמדי. הרדיפה אחרי
העושר של אמאני ותאוות
הנקם של המהנדס הורסים את
חייו של אחמד.
• סרט קולנוע: כהדה
בצוק השחור (— 10.15
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.אחד מסרטי הוליווד
המעולים של שנות ה־50׳,
שניסה להמחיש לאמריקאים
את הסכנות הטמונות בפאשי-
זם, בנטילת החוק לידיו של
המון פרוע ובשילטון הטירור.
עלילתו מספרת על אדם המגיע
לעיירה מבודדת בלב המידבר
ברכבת האכספרס, העוצרת אך
ורק למענו. הוא מתחקה אחרי
עיקבותיו של אחד התושבים,
אדם ממוצא יפאני, ונתקל
בקשר־שתיקה מוזר ואלים של
בני־המקום.
בסרט, שהוא תגובה של
תעשיית־הקולנוע האמריקאית
למקארתיזם, מתייצב אדם בודד
המתמודד לא רק בנבלים ה מוצהרים,
אלא גם באלה העומ דים
מן הצד ואינם נוקפים
אצבע. בימאי הסרט הוא ג׳ון
סטורג׳ם, וכוכב הסרט הוא
השחקן המעולה והוותיק ספנסר
טרייסי, הזר המגיע לעיירה,
כאשר מולו מתייצבים רוברט
ראיאן וארנסט בורגנין (מארטי)
ואחרים.
• סידרה: ספינת
האהבה 10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
רב־החובל סטובינג, הכלכל
הראשי והברמן אייזיק עם
שנים־שלושה סיפורי אהבה.
• מותחן: עדלם ה•
מיסתורין של אורסון וולם
( — 11.20 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .סודה של
האחוזה, על־פי סיפורו של
הסופר אומרה דה־בלזק, בכי כובה
של השחקנים סוזנה
יורק.
11 וד 1נויתו
• מדע כידיוני: חלוצי
החלל 6.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
צי האדיב שוב מתקרב למקום
הריכוז של כוחות צבא החלל
של כדור־הארץ. מתחולל קרב.
עולם תיעוד :
המיסתורין של ארתור
קלארק 8.03 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
לשתות ובשיכרונו מספר ל עיתונאי
שקליף הוא בעצם
אבי סנה של סו־אלן. ג׳וק
עומד על כך שהמישפחה תתבע
את קליף לדין, וזה משיב
בתביעה משלו, שתוענק לו
חזקה על בנו. הדבר מאלץ את
סדאלן, את ג׳יי אר ואת קליף
לעבור בדיקות־דם, כדי להוכיח
אחת ולתמיד מי הוא אביו
של הילד.
ש.יויו^1זז0
• תרבות: מגזין לאמנות
7.00 שחור-
לבן, מדבר ערבית, עם
תרגום עברי) .תוכנית ה תרבות
של הטלוויזיה הערבית,
היכולה לשמש לאחותה העב רית
דוגמה כיצד יש להגיש
תוכנית תרבות על רמה גבוהה.
בתוכנית: להקת בז׳אר, על
התיכנון החדש של שער־שכם,
ציור, קולנוע ומיבזק ידיעות.
• לימוד: סלם ותעלם
יום ראשון
• מולדת: ארץ אהבתי
( — 8.03 שחור-לבן,
מדבר עברית) .תוכניתה
של עוגניה שימחוני בהנחייתו
של מאיר שליו.
• תעמולה: די (8^ 5
שחור־לכן, מדבר אנג לית) .תוכנית חינוכית למני עת
תאונות־דרכים, שבה ניתן
לראות לפעמים אביזרי בטיחות
תנועתיים של ארצות־הברית,
שמישרד־התחבורה אינו דואג
להצבתם והתקנתם בארץ.
• דראמה: חוכמה
וחשבון 0.30 שידור
בצב* ,מדבר אנגלית).
דראמה בריטית, המביאה את
סיפורו המשעשע של גבר בגיל
העמידה השב לעיר־החוף, ש אליה
פונה לפני 35 שנה, בעת
הפצצת לונדון על־ידי הנאצים.
העיר מלאה זיכרונות מעברו
הרחוק, זיכרונות שצירם הוא
חברתו לכיתה רוזי ומורתם,
מיס בול. אלק מק׳קוון, מרגרט
טיזאק.
• מישדר אולפן: די־
טיזאק ומק׳קון: חוכמה וחשבון
יום ראשון, שעה 9.30
בלשובב את עיני האלים מציג
קלארק עוד אחת מהרפתקותיו.
• תרבותון: שמונה
וחצי 8.30 שידור
בצבע, מדבר עברית).
שוב פעם יסייע העיתונאי משה
דור לעיתונאית טל נתיב, ויציג
ספרים של ידידיו.
* סידרה: דאלאס
( — 10.10 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .קליף בא-
רנם מכריז שהוא פורש מהמי-
רוץ לקונגרס אביו, דיגר חוזר
( — 8.03 שחור־לבן,
מדבר ערבית) .שייקר, או פיר
מגיש את הפרק ה, 11-
העוסק בסודות המיטבח הערבי.
• צרכנות: כולכוטק
( — 0.30 שחור-לבן).
י • דרמה: לכול ימי
חייה 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
מחזה מאת פיי וולדן על טר גדיה
של נערה מתבגרת. בתפ קידים
הראשיים: אמנדה יורק
וניקולאס בול__
כך הזלפ ת התהילה
777 מעון ישראלי, אריק לביא, יוסי
״ בנאי׳ יהורם גאון, יגאל בשן, אילן
ואילנית, חווה אלברשטיין, ריבקה זוהר,
אריק איינשטיין, מירי אלוני, הדודאים,
צמד דרום, צמד רעים — אלה הם רק
מעט מן השמות שהזמינו עיבודים של
אלכם וייס. לא היתד. תוכנית רדיו, טלווי זיה
או פסטיבל זמר, שבה לא היו המנחים
מכריזים :״מחיאות הכפיים למעבד ה מוסיקאלי
אלכם וייס!״ והקהל היה פורץ
בתשואות רמות.
אלכם וייס, אחד המעבדים המוסיקאליים
הראשונים בארץ ומן הטובים שבהם, עובד
היזם כמוכר־יועץ בחנות לכלי נגינה ב רחוב
דיזנגוף.
איש נמוך קומה, ממושקף ועדין הלי כות,
הגיע אלינו מאיטליה בשנת , 1951
כאקורדיוניסט־בסיסט ומעבד מוסיקאלי.
את דרכו התחיל כנגן ראשי בתיזמורת
ריקודים במועדון פינגווין בנהריה.
171111717
באמצע •שנות ה־50׳ כבר עיבד שירים
לכוכבי התקופה: ישראל יצחקי, יפה
ירקוני, שמשון בר־נוי, פרדי דורה וצדוק
סביר, ואף עבד כמוסיקאי ומעבד בחברת
התקליטים הד ארצי, שרק. החלה אז ל פעול.
הוא
גם הלחין כמה שירים לאריק לביא
ושושיק שני, אך מצא בעיבוד מוסיקאלי
אתגר ועניין רב יותר .״עיבוד מוסיקאלי
זה לקחת חומר גלם וללוש אותו,״ מסביר
אלכס בביישנות-מה, כשהוא •עומד מאחרי
הדלפק ומדי פעם •נפנה אל לקוח שנכנס
לחנות .״המעבד קובע — איזה •כלי נגינה
יהיו בשיר, ומתי כל כלי מתפקד, ואת
האופי של השיר. עיבוד טוב •חייב לתמוך
בשיר, כי אם העיבוד משתלט על השיר,
המנגינה הולכת לאיבוד. זה דורש טעם
וידע מקצועי רב.״
מאז אמצע שנות ה־ 50 ועד אמצע
שנות ה־סו לא מצא עצמו אלכם
אלכם וייס עם ציפורה אגוך ()1959
תם עידן העיבודים הרכים והרומנטיים —
אלכם וייס במוכר כחנות לכלי־נגינה ()1981
— ואת טקומס תפ,ס טון תוקפני וקשה
ל א כל־כך
הישוב שהיד, אז קטן, אהב וטיפח את
אמניו המועטים .״ההצלחה היתד, כל כך
פתאומית. בן לילד״״ מספרת טובה פי תן,
״הרגשתי יוצא מן הכלל. אחבו אותי
נורא. ברחוב הייתי שם־דבר. בל שיד
היה כמו חגיגה. על הקירות התנוססו מוד עות
גדולות, ותורים ארוכים השתרעו
לפני הקופה.״
היום טובה היא אישה קשישה הגרה
בדירה בת שני חדרים ברחוב קטן במרכז
תל־אביב. נמוכת קומה, מטופחת, מלאת
•חיים ותוססת. בדירתה החמימה והמרוהטת
בפשטות, מכוסים הקירות בתעודות חודה
שונות ותצלומים דהויים: טובה בקומקום,
בהמטאטא, בלי־לה־לו. בסלון האפלולי
יושבת טובה פירון בכורסה כבדה, ודולה
קטעי זיכרונות מעברה, השזור בתולדות
המדינה. חתולה משוטטת בחדר, וקוטעת
לפעמים את חוט המחשבה.
״זה היה יותר מדי בשבילי. המעמסה
והאחריות היו גדולים. זה כל־כך הפחיד
אותי שלא יכולתי לשאת זאת. קודם זה
קרה לגמרי ספונטאני. אבל אחר־כך הייתי
צריכה להוכיח את עצמי.״
אז היתד, טובה. עוד לפני השלאגרים
הגדולים שילה, כוכבת של להקה, בעצם
בסיגנון •הלהקות הצבאיות. משיצאה ל-
״חיים האזרחיים״ ,לעולם שבו היתד, צרי כה
להילחם מחדש על מקומה בצמרת,
היא הובסה כבר בסיבוב הראשון .״זה
שרף אותי. בבת־אחת אתה יוצא מן הכלל.
ופתאום זה לא כל־כך יוצא מן הכלל, ולא
כל־כך קל.״
פחד• ,שיתוק ובהלה תקפו איותה •והיא
נמלטה ללונדון. הסיבה הרשמית — ללמוד
ולהתפתח בבית־ספר מיקצועי למישחק.
שם, במקום שבו היתד, אנונימית, קל היה
לה יותר להסתפק בתפקידים קטנים ולהת חיל
מבראשית.
אולם גם באנגליה התרחשו הדברים ב מהירות,
והאנגלים כינו אותה :״׳שרה בר־נארד
מפלשתינה״ .היא נישאה לסופר אנג לי
•והשתקעה בלונדון. מילחמת העולם ה שנייה
תפסה אותה שם.
ב־ 1946 יהיא הצליחה לחזור לארץ׳ אלמ נה
בת • 28 ואם לילד.
טובה, שכל השנים חששה מן המיפגש
עם הארץ, גדהמה לגלות •שעדיין זוכרים
לה את חסד נעוריה, והישוב קלט אותה
ככוכב שחזר.
אולם השנים בלונדון עשו •את שלהן,
והנערה הישראלית חזרה כגברת עם •נימו סים
ומיבטא אנגלי. היא •נתקלה בקשיי
קליטה והרגישה לכודה בין שני עולמות.
מצד אחד הקשר •והאהבה לארץ, ומאידך
הגעגועים לכרך הגדול, לתיאטרון ולתר בות
הבריטית.
יוצ אמהכלל
תכול •המיטפחת, יצאנו אט, ושקיעה
נוגה החזירו אותה בבת אחת לצמרת,
מחוסר עבודה אפילו יום אחד. להיפך ,
הוא נאלץ לדחות הצעות. לזמרים היתד.
זו יוקרה, לומר שאלכם וייס הוא המעבד
של שירם.
אלכס היה גם המעבד של הפקות מוסי קאליות
מצליחות כמו הטוב הרע והנערה,
סתם יום •של חול, שעות נוספות• ,וכן
אולפן עגול •והיום השישי בטלוויזיה. שי רים
רבים שאותם עיבד׳ זכו בפרסים
ראשונים בפסטיבלי־זמר.
ל ה יו ת יו ת ר
עםה מי שפחה
ן פני כחמש שנים הרגיש שהוא מותש.
€מה גם שהתקופה השתנתה, ועימת
גם סיגגון המוסיקה. תם עידן העיבודים
הרכים והרומנטיים. את מקומם תפס צליל
תוקפני וקשה. אלכם מצא •שהמוסיקה ה חדשה
מדברת אליו פחות,
״עשרים שנה עבדתי במו יחמור. בלילות
הייתי בנסיעות, ובבקרים בהקלטות. נמאס
לי מהחלטורות ומהנסיעות האלה בדרכים.
מהרדיפה אחרי כסף, ומאמרגנים. בחורף,״
הוא נזכר ,״לא היה טקסי אחד שלא היה
מרופט ושלא נשבה בו •רוח פרצים. פע מים
רבות יצאנו להופעה ב־ 3אחר־הצה־ריים
וחזרנו ב־ 3לפנות־בוקר, וכל זה
להופעה •של כ־• 90 דקות. אחר־כך עוד
הייתי צריך לבוא אל האמרגן ולבקש ממנו
כסף שמגיע לך, כאילו אתה מבקש נד בה.
״יותר
ויותר גם מצאתי,״ הוא מוסיף,
״שסיגנון השירים פחות מדבר אלי, ולי
חשוב מאוד גם ליהנות מהעבודה. וכשזה
הפך רק לצורך בפרנסה, נמאס לי.״
״אני באופיי לא איש בוהמי, ורציתי
להיות יותר עם המישפחה. יש לי היום
חיים יותר מאורגנים, יותר סולידיים, ואני
ואשתי נהנים מכך מאוד.״
אלכס גם מודע לעובדה שלכל תקופה
ישנם הכוכבים שלה, ושהוא את שלו כבר
עשה. הוא שלם עם המצב •ואין בו תחו שות
מרירות או תיסכול .״הגלגל צריך
להסתובב,״ הוא מסביר ,״לא רק הוותי קים
צריכים לעבוד. יש היום כוחות צעי רים
מצויינים -שעושים עבודות טובות.
כעת זה הזמן שלהם.
״אני נהנה כעת מן השקט ומכך שאני
נותן ייעוץ מיקצועי מהימן. אני עדיין
עובד לפעמים, אך רק עם מנגינות שנר אות
לי. איני מוכן יותר להתפשר. וגם
אין לי יותר הדחף לרצות להוכיח את
עצמי.״
פשר לומר עד טובה פירון שהיא
זכורה כזמרת של שיר אחד. ואפשר
גם לומר עליה •שהיא זמרת של תקופה
שחלפה.
טובה מזוהה עם השיר תכול חמישפחת,
שיר געגועים רומנטי שאת מילותיו •כתב
•אברהם שלונסקי למנגינה רוסית. הישיר
מספר יעל •פגישה ופרידה, וכששרה אותו
טובה במילחמת העצמאות במישלטים, מחו
הלוחמים דימעה.
שלא כמו שושנה דמארי •ויפה ירקוני,
שהצליחו להישרד מאותה תקופה, זהר
כוכבה של טובה במשך תקופה קצרה
בלבד.
לילדת־הפלא, שהיתה הכוכב •של הקומקום
בשנות ד30 היה קשה לד,שירד
בעולם •האורות שתבע ממנה, מלבד כיש־רון,
גם •שימוש בצפורניים •ומרפקים.
בת 17 מצאה עצמה הילדה הנמוכה
והשמנמונת במעמד של זמרת נערצת.
ובמשך שלוש ישנים היא •נהנתה מחדש
ממעמד של כוכב. ובמילחמת העצמאות
שוטטה במישלטים כשהיא שרה לפני החיילים
בליווי אקורדיוניסט גם את הצ׳יד
באט, הפינג׳יאן• ,והן אפשר — ישירים ש חפר
ווילנסקי כתבו במיוחד עבורה.
ה מו ר ה
ל אנג לי ת
77ם תום זזקרכות שוב מצאה עצמה
? טובה ניצבת לפני אותה בעיה .״חיכיתי
שההצעות יזרמו,״ היא אומרת ,״לא הייתי
רגילה לשמוע לא, לא, לא, ולא ידעתי
איך למכור את עצמי. במובן ריגשי
נתקעתי בסטאטוס של ילדה מצליחה עם
חלום של הצלחה. הכל בא לי יותר מדי
בקלות. ועם כל הביטחון ישיש •לי על
היבטיה, הרי שמאחרי הקלעים הייתי
אישה מפוחדת וחסרת ביטחון.״
כמו רבקה רז, ישראל גורית׳ מוטי
פליישר, יעקב בודו ואחרים, סבלה גם
טובה מקללת ההצלחה .״זה היה הרבה
מדי, מהר מדי. אדם צריך לדעת שעליו
להתחיל מקטנות. לעבוד, להתפתח, להת מיד
!ולגדול. זה רדף אותי כל חיי,״ היא
נאנחת ,״וזה היד. אסוני. כי אם זה היה
קורה לי בהדרגה, אז היה לי בסיס נפשי
חזק יותר וגם יכולת להתמודד.״
הפחד מפני ההצלחה, וחוסר היכולת ל היאבק,
ישוב הבריחו אותה מן הארץ.
טובה מתרצת זאת בגעגועים לאנגליה, או לם
במחשבה שנייה היא מודה שבעצם
הייתי חוזרת הביתה עם כאב לב ועצבים
מהתלמידים. וחשבתי: אלוהים, מה אני
עושה?״
טובה חשבה לסיים את שארית חייה
שהיא תיאלץ להמשיך ולהיות כמורה ל אנגלית.
אולם ב־ 1974 פנה אליה דן אל-
מגור, והציע לה להופיע בתכניתו שרתי
לך ארצי. אחרי שרתי לך ׳ארצי באו
גלי־צה״ל, ואחר־כך באו גם האחרים.
לפתע היתד, הזמרת הקשישה, המסרבת
לגלות את גילה, מבוקשת ישוב. מאז אף
כתבה ספר אוטוביוגראפי, וכן השתתפה
בסרטו של אברהם הפנר, פרשת וינשל,
באחד התפקידים המרכזיים — זמרת
מזדקנת. בסרט התגלתה כשחקנית־אופי
משובחת.
כיום מופיעה טובה במועדונים קטנים
של ההסתדרות, ובמועדוני קשישים. שרה
להם משירי הארץ׳׳,שירים ביידיש, רוסית
וצרפתית, וגם מלמדת אותם אנגלית.
״׳ושום דבר כבר לא קשה לי,״ היא
:מצטחקת ,״׳ושום דבר הוא לא קטן מדי.
אני יכולה להופיע לפני אדם אחד או
שניים ואתן להם את כל מה שיש בי.
ההצלחה שהיתה לי אז היתה מבריקה אך
ריקנית, והחת לה ברק מתכתי. זה כסו
מטיאור בוער שכבה. היום יש לי סיפוק
מעשיית טוב לאנשים.״ -
׳ ל מי שנראה שזהו״׳אפילוג עצוב לכוכבת
של שנות ה־40׳ ,צריך לשמוע את טובה.
עיניה זורחות והיא מתמוגגת ״אין בי
מרירות. רק חבל לי על עצמי שככה
זה יצא. אומנם ביזבזתי עשרים שנה,
אבל העדנה שבאה לי בשנים האחרונות
היא נהדרת. הפריחה המאוחרת הזאת עז רה
לי להוכיח לעצמי שלמרות השנים,
הכישרון קיים וסוסו שהוא פורץ החוצה.
״היום,״ היא מוסיפה כשהחתולה מטפסת
ומתרפקת על ברכיה ,״אני נהנית
זונות מידחמת־העצמאות שוה וקשישים, מדן העיבודים המוסיקלי
מוכר כלי־נגיש, וכוכב הכדורסל משרת ככקצין בצבא־ווקבו!
היה זה אקט של בריחה מפני עימות עם
עצמה.
כשחזרה לארץ ב־ ,1956 כבר השתנתה
המציאות לבלי הכר. טובה הפכה לעוד
יותר אנגליה בגינוניה, והחיים בארץ נכנסו
למסלול נורמלי.
לרגע ניסתה לשנות לכיוון של ׳תיאט רון׳
אבל אותו פחד מוכר של ״אולי יגידו
לא ואולי זה יהיה כישלון,״ עצר בעדה.
״חשבתי, מה כבר יתנו לי? תפקיד של
משרתת? לא יכולתי להתפשר.״
למשך תקופת־מה היא חזרה לחלטורות,
אך הרגישה שאינה יכולה לעמוד בכך
מבחינה נפשית .״נמאס לי מהנסיעות האלה
בחורף ב־ 2בלילה.״ לאט־לאט פחתו ההופעות
והיא ׳נשכחה.
יום אחד, כשהציעו לה לנצל את שליט תה
בשפה האנגלית וללמד אנגלית בסמינר
׳הקיבוצים, היא נענתה ברצון. וכך,
יותר מ־ 10 שנים, היתד, טובה מורה לאנג לית•
היא השלימה עם העובדה שפרק
הזימרה בחייה הסתיים.
״הייתי גמורה. כוכב שעבר זמנו,״ היא
מתוודה ,״אז חשבתי שאלמד שקספיר וזה
יהיה נהדר. אבל מה שעשיתי היה לשמור
שיהיה שקט בכיתה. הרגשתי מתוסכלת
מדירתי הקטנה. אני רגועה. אני חופשית.
כן לשיר, לא לשיר. אני נהגית ללמד את
מי שרוצה באמת ללמוד. הולכת לים,
נהנית מטיול בשמש׳ ומישיבת במרפסת
בשעת אחר־צהריים, מוקפת בצמחייה. אני
שומעת מוסיקה, קוראת, שותה כוס קפה
כשמתחשק לי. אחרי כל הסערות ונפתולי
החיים ,״טוב לי בתוך השקט הזה, כאילו
הגעתי לנמל מיבטחים.״
אני
אנ טי -כו כ ב
^ גלל התחרות העזה הקיימת בענף
* הספורט, מעטים בו המנצחים. אותם
בודדים נערצים ואהובים בעיקר על־ידי
אלה שלא עלה בידם לעשות זאת. ב ספורט,
השאיפה לנצח איה מטרה מוצה רת,
וקהל המעריצים אינו סובלני כלל
כלפי כישלונות. אתה חזק, אתה מוכשר,
אתה זריז ואתה מנצח — אתה גיבור.
קהל מעריצים שואג סביבך, נושא אותך
על כפיים ואוהב אותך עד מחנק.
ותוחלת החיים של ספורטאי היא הצרה
פך חולפת התהילה
(המשך מעמוד )53
תה מבוססת על הופעה חיצונית, ימולה
להסוות קימטוטים שהופיעו, ולמשוך את
הזמן עוד ועוד. שחקן תיאטרון או מוסי קאי
יכול להישרד ולהמשיך תקופה ארו כה,
פעמים רבות עד זיקנה. אך הספורט
רוצה אותם צעירים, חסונים, בריאים ו חזקים.
עם הופעת הסימנים הראשונים
של ליאות באיברים נפלט הספורטאי מן
הענף.
חודורוב, שייע גלזר, כהן־מינץ. הם רק
מעט מן השמות שעיטרו את מגרשי ה־מישחקים.
שוערי כדורגל, מבקיעי שעירים
וקולעי סלים הפכו כוכבים נער־
לשחקן הבולט של הקבוצה. גם כשהתגייס
לצבא והיה קצין־מהנדס בחיל־חימוש, איפ-
שדו לו לצאת לאימונים בערבים ולהשתתף
בתחרויות בארץ ובחו״ל.
העובדה שכל הזמן עסק בשני עיסוקים
שונים, הגנה עליו מפני משבר משהגיע
גיל הפרישה. הוא פרש בכבוד כשהוא
היום הוא בתחילת שנות הארבעים שלו,
קצין בצה״ל בדרגת אלוף־מישנה, ועוסק
במיקצועו כמהנדס. בדירתו בנאות־אפקה
מכסים גביעי הניצחון והפרסים שזכה בהם
מדף שלם. מן הספורט הוא פרש לחלוטין,
והיום הוא מסור לעבודתו ולמישפחתו.
אשתו מנגנת על ויולה, בתו הבכירה על
אנשים מיו שב? ,פ צו,
נופפו באג רו פי ה ם וצ*וקו
בו ! אן -עלא ־ כיפאק ! ״
עדיין בצמרת, אהוב ונערץ. כל אותה עת
היה תנחום מודע לעובדה שהעיסוק בספורט
הוא זמני, ושלא יוכל להתמיד בו
שנים רבות. לכן התרכז מבעוד מועד ב נושא
המעניין ומרתק אותו לא פחות —
פיתוח ומחקר הנדסי.
פסנתר, ואילו הבן הקטן ממשיך כנראה
בדרכי אביו ומשחק כדורסל — בינתיים
רק בשכונה.
את תקופת הכדורסל בחייו רואה כהן־
מינץ כפרק שנחתם. דבר שהיה טוב ונעים
ונכון בזמנו, אך ״לכל גיל יש הצרכים
והכניסו אותו למתח רב ״מה שהיה חשוב
זה לנצח. כשהיה ניצחון נשאו אותנו על
כפיים, וכשהיה כישלון היו צועקים אלי
ברחוב: מד, עשיתם לנו? איכזבתם אותנו!
אי-אפשר היה להעז לצאת החוצה.
״בכלל״ ,מגחך תנחום כשהוא נזכר ,״אפ שר
היה לראות במישחקים אנשים מיו שבים,
מנהלי-בנקים ומנהלי־חברות, כשהם
קופצים, מנופפים באגרופיהם וצועקים בוז
או עלא־כיפאק.״
עד גיל 31 היה תנחום מהנדס בשעות
היום, ושחקן כדורסל בשעות הערב. אך
כשהתחילו לייבא, בתחילת שנות ה־,70
שחקנים מארצות־הברית, והדרישות המיק־צועיות
גדלו, הוא החליט להסיק את ה מסקנות.
דרש ממני להשקיע הרבה יותר
זמן. ועם הגיל זה תבע גם יותר מאמץ.
התחלתי להרגיש שאני מתחיל לרדת ב אופן
יחסי, ונותן פחות ממה שציפיתי מ עצמי.״
כשהבין
כהן־מינץ שכבר אינו באותו
כושר פיסי ונפשי, המסוגל לשאת את
המתח ואת הציפיות ממנו, הוא הודיע
על פרישה. כל הבקשות שימשיך לשחק
כהן־־מינץ ביום
לכל גיל הצרכים שלו
צים, כשמסביבם מתפתחת תעשיה שלמה.
תנחום כהן־מינץ היה כוכב שנות ה־
60׳ של קבוצת הכדורסל מכבי תל־אביב.
במשך יותר מ־ 10 שנים היה הכדורסלן
ד,נאוה וגבה־הקומה אלילם של כל חובבי
הספורט. המעריצים הרימו אותו על הכתפיים,
והריעו לו משד,וביל את הקבוצה
מניצחון לניצחון.
תנחום הממושקף נמנה עם החמישיה
הפותחת של מכבי תל־אביב, ואף זכה
להימנות בנבחרת אירופה בכדורסל, דבר
שהיווה אז הישג אישי ולאומי.
אולם גם פני הספורט בארץ היו ואז
שונים. היום ספורטאי הוא מיקצוען. ה מתאמן
לפחות פעמיים ביום, מדי יום ב יומו,
מה -שלא מותיר בידו כמעט פנאי
לעיסוקים אחרים. ולכן זוכה שחקן, ש חפצים
ביקרו, במשכורות ׳גבוהות מאוד
ובהטבות אחרות, כמו שילובו בעסקים
מכניסים, על-מנת להחזיקו בקבוצה.
בשנות ה־60׳ היה תנחום סטודנט־עתודאי
שלמד הנדסה בטכניון, ובד בבד גם התאמן
ושיחק בקבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב.
עוד כהשהיה נער הוא התבלט ב קבוצת
הנוער, ומשהתבגר נשלף משם וצורף
לקבוצה הבוגרת.
נתוניו הגופניים — גובה 2מטרים ו־4
סנטימטרים, זריזותו וגמישותו, הפכו אותו
כהן־מינץ במישחק (65ע)1
כהן־מיגץ כצבא ()15(81
מה שחשוב היה לנצח
״אף אחד לא זרק אותי ולא אמר לך הביתה׳
שלו,״ הוא מצטחק בביישנות. גם כשהיד,
כוכב לא הבין את המהומה סביבו. כבר אז
היה נחבא אל הכלים, והשתדל לא להת רגש
מן העיתונאים, מהערצת הקהל, ומן
החתיכות שגדשו את מיגרשי המישחקים.
״אפשר לומר שמבחינה זאת אני אנטי־כוכב.
לא הייתי שייך לאנשים היפים, ולא
לא הועילו .״עשיתי את זה בהכרה, כי
ספורט תחרותי כזה דורש ממך השקעת
זמן, מאמץ, והתמסרות. מה גם שרציתי
להתמסר יותר למישפחה, לאשה ולילדים,
וגם בצבא הדרישות הלכו וגדלו.״
שלא כמו ספורטאים רבים בדימוס, ש המשיכו
אחרי פרישתם כמאמנים או עם־
״פר שתי פ תו רהכרהכ
רצית* להתמסרל בי ת ״
הכן אורי, דפנה, תנחום והבנות מיכל וקרן כהן־מינץ בכיתם
--נב רזחורחו — :ב ר וו ז
רז רזיי
ידרדר
רז ז־ י
ז רו ך
נכחתי באירועים נוצצים. כמובן שנהניתי
מן הסוכריות שהעיסוק הזה הציע, כמו
הרבה נסיעות לחו״ל, כותרות בעיתונים
והערצה.״
התגובות הקיצוניות של המעריצים, ש נעו
מהערצה בלתי ראציונאלית, ועד ל תגובות
כמעט אלימות במיקרה של תבו סה,
נעמה לו לפעמים, אך גם החניקו אותו
קני־ספורט, ניתק עצמו תנחום לגמרי מ עולם
הספורט, והוא שלם עם החלטתו.
,׳היום הספורט כבר אינו חלק מחיי. כל
הטראראם לא חסר לי, ואני לא מת געגע.
אף אחד לא זרק אותי, ולא אמר
לי ללכת הביתה. קיבלתי מהספורט הרבה
דברים טובים, וגם נתתי מה שיכולתי.״
שוש מיימון 1
לבני הבותנה המעולים
סמצ אזן )
לא הגדולים ביותר-אבל הטובים ביותר
טל 746480 : 777075 .־03
בדגמים: גלבוע, גלבוע מיוחד, כרמל, כרמל דקורל, דיוי ושרון
לדוגמא: דגם גלבוע, בצבעים: אורן.
אגוז, אלון, קרם ועוד-כולל:
׳ .3יחידת מתקן יבוש כלים קבוע
-דגם 70
(ללא תשלום נוסף).
מגירה -דגם 40 עם חלו קהל סכו ם (ללא
תשלום נוסף).
מסד— עץ אורן מאיזיבי מצופה
פור מייקה שחורה (ללא תשלום נוסף).
יחידת כיור -דגם 70 עם מיכל א שפה
(ללא ת שלום נוסף).
מדפים -בכל י חיד ה פרט ליחיד ת הכיור
-מדף אחד.
משטח עליון -לפי דרישת הל קו ח מחיר
בנפרד.
ידיות -עץ עגול או מתכתס טנד רטי בארונות
ת ח תוני ם בלבד.
צפוי פנים
-מ ל מיו ל בו.
וח׳ הס 5תי־אניר
טי׳ 297263
יום שלישי 5.1.82
מסמך אישי
ג ס אן עבאס
(״סורגים״)
בתוכניתו
מחיר המטבח כולל הובלה,
הרבבה ומע״מ .120/0לפי הדוגמא
הנ ח ה 20/0עם הבא ת מודעה זר
מחיר ב־ 4ת שלומים שווים
של 2,049ש׳
הנ ח ה /0ס 14 עבור ת שלום ב מזו מן
ס ה״כ מחי ר מ בצע
מועדון 5
לתרבות חדשה
8,363 שי׳
167ש׳
8,196ש׳
1,147ש7,049ש׳
ומטבח
ה אי כו ת של גלקס בחודש, חודש לפני
החג בביתך.
נעים
ליווי מוסיקלי:
ז׳אן פייר קרבון
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
כל המביא מודעה זו יזכה בהנחה של/0״.2
גלקט קבוץ מפלטים מייצרת מטבחים
בכל גודל בהתאם להזמנת הלקוח.
תל אביב סוכנות ראשית: רחי פינ סקר , 42
פינ ת בוג ר שו ב, ס ל . 03-290777 .סניף פז גז -מגדל שלום,
אחד העם , 9טל . 03-290777 -,ירו שלים: בן סירא , 3ס ל . 02-242945 .
רח׳ י נ אי , 3ס ל . 02-233625 .ראשון ל ציון: רח׳ ז י בו סינסקי , 65
סל . 03-953627 ,באר שבע:ת.א.מ, רחי רמב״ם , 1סל . 057-31358 .
- 0!1!(3קבוץמפלסים טל 97253.־ •051ד.נ.חוף אשקלון
העולס הזה 2313
לוחות פלטטיים
שוטף, מהמלאי, גליונות, פיל מים
במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות׳ קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם או
בלי דבק. וגם תחליף לזכוכית
וכן פלטות רובקם.
רבי טרידינג,
טל .822926 ,827315 :
חן טרמפלחייל
נתבעת שואו
נינה את הדוגמנית
הגימנזיסטית
בת האובע־עשוה
(מימין למערה)
כוכבת בוונו.
היא עומדת
לתבוע אותו לוין
שעופרה עברה את דלת המישרד הבנתי
שזהו־זה, גיליתי דוגמנית חדשה.״
עופרה לא מיהרה לקבל את ההצעה של
המכרה המשותפת לה ולהלפרין :״הופנו
אלי עשרות הצעות בעבר, אבל אני הר גשתי
שאני צעירה מדי, שזה לא מושך
אותי. הפעם השתכנעתי, כי היה מדובר
ביקי הלפרין, שהוא צלם רציני. חשבתי
.א •1דא סאת!״
שזה יכול להיות נחמד להצטלם בעיתון,
וכשהסתבר לי שאני יכול להרוויח מזה
כסף, אז על אחת כמה וכמה.
״אמא שלי לא ששד. לעניין. אבא שלי,
שהיה אדם מאוד פתוח, לפחות הקשיב לי.
הוא הלך איתי לפגישה אצל יקי והתרשם
מרצינותו של יקי. הוא הבין שלא מדובר
כאן באיזה עסק זול ולא רציני, אלא
בעבודה עם אחד מבכירי הצלמים בארץ,
עבור חברות שהן מהמדרגה הראשונה.
אבא שלי שוכנע וחתם על חוזה בלעדי
עם יקי. הוא חתם בשמי כי אני עדיין
קטינה.
״מאז אני עובדת עם יקי. אני סומכת
עליו בכל מאת האחוזים. הוא מכוון אותי
ומלמד אותי. אני מצטלמת רק בשביל
בתי־חרושת ידועים, כמו ריקמה, בגד־עור
וסנדלי וימרוד. לכן הייתי ממש בהלם
כשהחברה שלי סיפרה לי שבעיתון קוראים
לי כוכבת פורנו.״
השמועה בבית־הספר עשתה לה כנ פיים.
חבריה של עופרי. התרגלו ל עובדה
שחברתם, חניכת תנועת הצופים
של שבט צהלה, היא דוגמנית שתמונותיה
מתפרסמות בעיתונים לצידן של דוגמניות
*6ופרה זירגרמן ישבה שיבעה בבית
2הוריה שבנווה שרת. אביה האהוב
נפטר באורח פתאומי בגיל .49 עופרה,
ילדה יפהפיה בת 14 וחצי, תלמידת הכיתה
החמישית בבית־הספר התיכון עירוני י״ד
שבשיכון דן, עדיין לא התגברה על ההלם
שתקף אותה עם מותו של האב, שהיה
דמות דומיננטית וקרובה לה במיוחד.
לפתע צילצל הטלפון. עופרה הרימה
את השפופרת. היתד. זו חברתה, ויקי.
עופרה סברה שכמו רבים מחבריה, מטל פנת
גם ויקי כדי לנחם אותה באבלה.
אך לוויקי היו בשורות אחרות לבשר לה :
״יש לי משהו לא כל־כך טוב לספר לך,״
5 6יון
אמרה ויקי, ועופרה חשבה בליבה: מה
כבר יכול להיות לא טוב אחרי מותו של
אבי?
היא ציפתה לכל דבר, רק לא לחדשות
שסיפרה לה ויקי. אחרי ששמעה את דבריה
של ויקי היא נשארה עומדת ליד מכשיר
הטלפון כהלומת רעם. ויקי סיפרה לה
כי כתב־עת ישראלי הישווה אותה לכוכבת-
ברוק שילדם, וכינה אותה ״כוכבת פו ת ר/
כשהוא מצרף לכתבה את תמונתה, בגודל
של חצי עמוד, כשהיא לבושה בבגד־ים.
לא היתד. זו הפעם הראשונה שתמו נתה
של עופרה זילברמן הגימנזיסטית
הופיעה בעיתון. מזה חצי שנה עופרה היא
הדוגמנית הלוהטת ביותר בישראל. היא
הצטלמה כבר בפירסומות לביגדי-ים, ביגדי-
עור, סנדלים ומה לא. האיש שגילה אותה
הוא צלם האופנה רב־המוניטין יקי הלפרין,
המרבה להשתמש בה בצילומי האופנה
שהוא מצלם.
הקאריירה המטיאורית של עופרה התחי לה
כמעט במיקרה. מספר יקי הלפרין:
״חיפשתי דוגמנית חדשה לביגדי-ים. רציתי
משהו רענן, חדש, לא דוגמנית שהצטלמה
כבר עשרות פעמים. מכרה שלי סיפרה לי
על ילדה יפהפיה המסתובבת בבריכה של
צהלה ומפגינה גוף חטוב להפליא. ביקשתי
ממנה שתקשר אותי עם הילדה. ברגע
להכאיב לאמא שלי, שהיא חברתי הטובה
ביותר, ולכן לא סיפרתי לה. לעומת זאת
סיפרתי לאחי הגדול, וביחד החלטנו לספר
לה. אמא לא הגיבה. אני חושבת שהיא
הדין אמנון זיכרוני, כדי להתחיל בהליכים
להגשת התביעה. אומרים לי שזה יקח
שנים. אומרים לי שזה לא שווה את המאמץ.
אבל אני לא מוכנה לוותר.
אני לא לוקחת ברצינות. אני עושה את
זה מפני שזה כיף ושזה מכנים לי כסף
מהצד.
״הצטלמתי יומיים במידבר לבגד־עור.
בצילום של צלם האופי
נה יקי הלפרין, שגילה
11 1-4111
אותה בבריכת השחייה בצהלה. יקי החתים
את עופרה לחוזה בלעדי בן שנתיים.
ידועות. הם סיפרו האחד לשני על הכתבה
שהכתירה את עופרה ככוכבת פורנו. ידידה
זיגי זלמן, תלמיד שמינית יפהפה ובנו
של קבלן ידוע, רתח מזעם. הוא ממילא
התנגד שהחברה שלו תהיה דוגמנית.
סיפרה עופרה :״הכרתי את זיגי לפני
שמונה חודשים, ומאז אנחנו יוצאים קבוע.
הוא בא על האופנוע שלו כל^יום מחולון
לקחת אותי מבית־הספר. אנחנו מתראים
כל יום. בהתחלה הוא לא התלהב מהרעיון
שאהיה דוגמנית. אחר־כך זה החניף לו,
שהתמונות שלי בעיתונים. כעת הוא בעצמו
רוצה להיות דוגמן.
״החבר׳ה שלי לא עשו עניין מזה שאני
| 1 0 1 | 11^ 5 / 0 1עופרה זילברמן (שוכבת)
£ # 1 1 - 1י 1 - 1י ** מומת לביגדי־ים ולמטה
כיתתה בבית־ספר תיכון עירוני י״ד בשיכון דן. בצילומם
עופרה כאשה צעירה ומושכת. בחיים היא תלמידת גימנסיה
בפיר־בחדר נראית רגילה,
0ך 1ך החבר הקבוע של עופרת חוא
1 1יי 1זיגי זלמן, שמיניסט מחולון,
בתמונה מימין. למעלה עופרה זילברמן עם
הדוגמן ניר בן־יהושוע בצילום פירסומת.
דוגמנית. הם גם לא עשו עניין מהכתבה
בעיתון. הם מכירים אותי טוב מאוד. הם
יודעים שאני ילדה טובה בדיוק כמו כל
הילדות האחרות, אבל גם הם וגם החבר
שלי וגם אני יודעים שאסור לעבור על
כתבה כזאת בשתיקה. איזו זכות יש לאיזה
עיתון לכתוב עלי שאני כוכבת פורנו ז״
בחיים שלי לא הופעתי בעירום, ואין סיכוי
שאופיע בעירום. מה פתאום להשוות אותי
עם ברוק שילדם? אני סתם ילדה ישרא לית
רגילה, תלמידה די בסדר, הולכת
לצופים והולכת עם התבדה שלי לבלות
בפלינצ׳י שברחוב ירמיהו.
תבי ע ה על
הו צאת די ב ה
ך* חרטתי וביחד עם החבר שלי
>/י י לא לעבור על העניין בשתיקה.
המישפחה שלי עדיין כואבת את מותו
של אבי. בימים הראשונים לא רציתי
עדיין לא קולטת את מה שקרה. היא אומנם
אשה חזקה מאוד, אבל הכאב על מותו
של אבא כל-כך חזק, שכל כאב אחר מתגמד
לעומתו.
״החלטתי להגיש תביעה על הוצאת דיבה
נגד אותו כתב־עת וכבר נפגשתי עם עורו״
״לאף־אחד אין זכות להעליל עלי עלילות,
רק מפני שנוסף להיותי תלמידת
תיכון אני גם דוגמנית. כל מי שמכיר
אותי יודע שאני ילדה טובה. אין לי
שאיפות גדולות בחיים. אני רוצה להיות
אשת יחסי־ציבור. את מיקצוע הדוגמנות
זה היה די קשה, אבל ביומיים הרווחתי
עשרים וחמש אלף לירות. מכיוון שאני
קטינה לא מורידים לי מיסים, וזהו סכום
לא מבוטל. אני אצטלם כל זמן שזח ימצא-
חן בעיני. בעתיד הרחוק אני מתכננת
לעצמי עתיד יותר רציני.״
יעקב שרת /א* ש ממגאדים
מכל מלמדי השכלתי
(משוט בכנסת וב~ 119114־ ב ־ 5י מי הסיפוחהראשוני )
מעל דוכן הבנסת בירושלים נורתה השבוע היריה הראשונה
במילחמה הבאה( .א׳ הבר, ידיעות אחרונות 18 בדצמבר).
כאן המילחמה הבאה. הושט ידך וגע בה( .א׳ אברמוביץ׳,
18 בדצמבר).
הסכנה של מילחמה גברה, מפני שהמוטיבציה של סוריה
להילחם התחזקה, ומפני שההתגרות בברית־המועצות, שהתחילה
בנוסח ״מיזכר ההבנה״ מצאה את המשכה( .״דבר היום״ ,דבר,
15 בדצמבר).
את מימדי הטרגדיה שבסיפוח הגולן נדע רק בעוד זמן רב,
כפי שידענו במאוחר מה היתה התבונה בבניית ימית, ובמה
שמכונה ״מיסמן גלילי״( .נ׳ ברנע, דבר 16 ,בדצמבר).
אם ביום מן הימים יתברר, שהסיפוח הניע מחדש את גלגל
המילחמה במיזרח התיכון, האם אפשר יהיה לבוא בתביעה
לחיילי צה״ל להשליך נפשם מנגד בגללו ! (ע׳ בנזימן, הארץ,
16 בדצמבר).
החוק הזה אינו מונע בעדנו בכל שעה ובכל יום שסוריה
תרצה בכך, לדבר איתה על שלום( .מ׳ בגין, הכנסת 14 ,בדצמבר).
ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן לשלים עם סוריה בכל עת
וללא תנאים מוקדמים( .השר י׳ שמיר, מעריב 16 ,בדצמבר).
המילחמה הבאה עם סוריה לא תהיה תולדה של מחדל אלא
של מעשה. אופיו המתגרה של מעשה זה ברור כל־כך, עד שאין
להאשים את ממשלת בגין בעיוורון לתוצאותיו. להיפך• בדיוק
לתוצאות אלה מייחלת הממשלה( .א׳ אורן, דבר — 15 בדצמבר),
אריק שרון רוצה להילחם בסוריה בכל מחיר• אנחנו נותנים
לגיטימיות לטירוף שלו. יתכן שמאחרי ההצעה הזאת של החוק
יש כוונה להביא להתלקחות בצפון בגלל לבנון וסיני( .ח״כ מ׳ גור,
הכנסת 14 ,בדצמבר).
בגין התייחס גם לנושאים ביטחוניים מסויימים, שאף הם
היוו חלק ממערכת השיקולים שהביאה לקבלת ההחלטה על
העיתוי( .ש׳ נקדימון, ידיעות אחרונות 18 ,בדצמבר).
מנחם בגין ואריאל שרון מעוניינים במילחמה עם סוריה.
(א׳ אורן, דבר 15 ,בדצמבר).
אין לנו כל מגמה לפתוח במילחמה בצפון• ברצוננו להרתיע
מפני פתיחה באש ...ישראל לא תחזור למילחמת התשה כפי
שהתנהלה בצפון ביולי השנה (השר א׳ שרון, הארץ 18 ,בדצמבר).
בינינו ובין ישראל מונחת החרב( .גנרל מ׳ טלאס, ידיעות
אחרונות 16 ,בדצמבר).
מי יודע מתי והיכן יפול הפגז הראשון, רחשו השולחנות
(במיזנון הכנסת)• הוא, בגין, הולך למילחמה, זה ברור• אסד
לא יוכל לשתוק( .א׳ דנקנר, הארץ 18 ,בדצמבר).
אם יתפתה אסד להגיב בפעולה צבאית — כי אז בראשונה
בתולדותינו יהיו לוחמים שישאלו בלחישה או בקול רם את
השאלה הנוראה: על מה אנחנו נהרגים ן (ע׳ עוז, דבר 15 ,
בדצמבר).
יתכן שיש כאן שיקול נוסף, והוא להביא את הסורים
לתגובה — דבר שימוטט את ההסכם עם מצריים, ואם המצרים
ישנו את עמדתם הדבר עלול להסתיים בעצירת הנסיגה מסיני.
(פרופ׳ ש׳ פרידלנדר, דבר 15 ,בדצמבר).
משמעות המהלך הישראלי היא פתיחה במילחמה וביטול
הסכם הפסקת האש( .גנרל: מ׳ טלאס, מעריב 15 ,בדצמבר).
גם אם יחליט אסד שלא להגיב בשלב זה בצעדים צבאיים
ישירים או עקיפים (דרך לבנון) אין פירוש הדבר כי יימנע מהם
בשלב מאוחר יותר( .פרופ׳ א׳ רבינוביץ׳ ,ידיעות אחרונות 18 ,
בדצמבר).
הנסיון מעיד כי מנהיגי ערב נוצרים בלבותיהם מרירויות
עד שהן מיתרגמות לבסוף לשפה של החלטות מבצעיות, כמו
למשל ב־ 6באוקטובר ( •1973ע׳ בנזימן, הארץ 16 ,בדצמבר).
הסיכיון קיים, בכל זאת, משום שהסורים עלולים להגיב
במהלכים צבאיים החל מביטול הסכמי ההפרדה, ריכוזי כוחות,
מתן היתר למחבלים לפעול, ואף מילחמת התשה כזאת או אחרת.
(ז׳ שיף, הארץ 17 ,בדצמבר).
כדאי לתת אשראי קצת יותר גדול לאוייב ולמי שעומד בראשו.
הוא יכול, למשל לפתוח במילחמת התשה והוא יודע היטב
היכן ממוקמות נקודות הישוב ברמת הגולן ומחנות הצבא,
(א׳ הבר, ידיעות אחרונות 18 ,בדצמבר).
העולם כולו, ובעיקר ארצות־הברית וישראל, יהיה מופתע
מאוד מן הדרך שבה תגיב סוריה על המהלך הישראלי( .מקור
סורי בכיר, מעריב 15 ,בדצמבר).
את רוב סיני הפקרנו לשווא. נשאיר לפחות לפליטה את
החלק שנותר בידינו• .״אם יהיה כדבר הזה בממשלתנו, נוכל
לומר כי בחוק הגולן תשמ״ב נפתח עיעדן חדש בתולדות ישראל.
(מ׳ שמיר, מעריב 15 ,בדצמבר).
ההחלטה היא הוכחה נוספת לכוונות ההתפשטות של ישראל.
השלב הבא יהיה סיפוח הגדה המערבית• (ב׳ א־שקעה, ידיעות-
אחרונות 15 ,בדצמבר).
כפי שנהגנו לגבי רמת־הגולן יש לנהוג בעיתוי הנכון גם לגבי
שטחים אחרים( .השר י׳ שמיר, מעריב 16 ,בדצמבר).
אני יכול לשוות לנגד עיני התפתחות שבה יהיה בסוריה
מישטר אחר, אשר יחליט להציב בצורה שונה את שאלת ההסדר
עם ישראל. מציאות זו תוכל ליצור מצב מדיני, אשר יקשה מאוד
על ישראל להוסיף ולהחזיק ברמת־הגולן — על״אף קבלת החוק
(פרופ׳ א׳ רבינוביץ /ידיעות־אחרונות 18 ,בדצמבר).
האם יחלוף זמן רב עד שיקום שליט בדמשק אשר — כמו
סאדאת ב־ — 1977 יביע נכונות להתפייס עם ישראל! מה יהיה
מעמדה של רמת־הגולן במיקרה כזה ! מה תהיה משמעותה
המעשית של החלטת הסיפוח: היהיה כדאי להחמיץ שלום
עם סוריה רק בגלל החוק שקיבלה שלשום הכנסת! ואם יהיה
חבל להחטיא סיכויי שלום עם סוריה, מה איפוא מישקלה הממשי
של ההחלטה להחיל על רמת״הגולן את החוק הישראלי! (ע׳
בנזימן, הארץ 16 ,בדצמבר).
מבית לווינשטיין יצא אישור להצביע בעד החלטה שנולדה
בהדסה( .א׳ בכר, ידיעות־אחרונות 18 ,בדצמבר).
שני אנשים חולים ניווטו את העניין. בגין בחוץ מעל כיסא
הגלגלים שלו, ישראל גלילי בפנים, ממיטת חוליו בבית לווינשטיין
ברעננה( .א׳ דנקנר, הארץ 18 ,בדצמבר).
היונקרים של אחדות העבודה היו זקוקים גם לבירכתו
של ישראל גלילי מבית לווינשטיין. כל מנהיג ובית־החולים
שלו( .ס׳ קשת, ידיעות אחרונות 18 ,בדצמבר).
יותר משיש כאן ״תסביך מצדה״ יש כאן ״תסמונת הדסה״
(א׳ אורן, דבר 15 ,בדצמבר).
אנו דנים היום לא רק בהיבט היסטורי, לא רק בהיבט
ביטחוני, אלא גם בהיבט מדיני־מוסרי• (מ׳ בגין, הכנסת 14 ,
בדצמבר).
זהו סיפוח. אנחנו קשורים באמנות בינלאומיות האוסרות
סיפוח( .ח״כ ש׳ אלוני, הכנסת 14 ,בדצמבר).
אין בחוק הזה משום סיפוח רמת הגולן( .ח״כ ד׳ רוזוליו,
הכנסת 14 ,בדצמבר).
זה סיפוח קלאסי• (ח״כ א׳ אבן, הכנסת 14 ,בדצמבר)•
יש חשש ממשי, כי בהחלטה לספח את רמת הגולן איבדה
ישראל לדעת במו ידיה את תוקפם של הסכמי קמפ-דייוויד.
(ע׳ בנזימן, הארץ 16 ,בדצמבר).
קשה להיזכר בתקדים בשנים האחרונות לסיפוחו הרשמי
והמוצהר של שטח המוכר על־ידי עמי העולם כתחום הריבונות
של מדינה אחרת( .ח״כ א׳ אבן, מעריב 18 ,בדצמבר).
חוק הגולן אינו עומד בסתירה להסכמי קמפ-דייוויד ואינו
מונע משא״ומתן אפשרי לשלום עם סוריה• (ח״כ י׳ צור 18 ,
בדצמבר).
בהסכמי קמפ״דייוויד כלול סעיף, המדבר על החלת העקרונות
שנקבעו בסיני גם על גזרות אחרות. אני מניח כי הסורים
שמו לב לסעיף זה( .פרופ׳ א׳ רבינוביץ׳ ,ידיעות אחרונות 18 ,
בדצמבר).
אני חושש פן יירשם הלילה הזה בדברי הימים כלילה שבו
איבדנו את הגולן כולו( .ע׳ עוז, דבר 15 ,בדצמבר).
כמה נלחמתי בקמפ״דייוויד, שייאמר כי המיסגרת של הסכם
השלום עם מצריים תשמש בסיס לשלום, אך ״לפי המתאים״.
כך נאמר ברישא של הפיסקה בהסכם. באנגלית ״אפרופרייט״.
איזור איזור והתנאים המתאימים לו• (מ׳ בגין, מעריב 18 ,
בדצמבר).
עוד לפני שבוע, עוד לפני שפרץ משבר פולין, פנה ראש-
הממשלה אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש את חוות״דעתו
על הצעת חוק הגולן שחיבר( .מ׳ ז״ק, מעריב 15 ,בדצמבר).
ראש־חממשלה סבר, כי היה זה מן התבונה הפוליטית
להפתיע גם את ידידינו הטובים ביותר אין מדינה שחפצה
להיות מופתעת, ולכן מדינה הנאלצת להודות כי אומנם הופתעה
רואה את עצמה קורבן של הטעיה ורמיה ומה שאף מדינאי
אינו מוכן לסבול הוא שהצד שכנגד מתפאר בעורמתו• מי שסוקר
את העיתונות הישראלית בימים אלה יגלה יותר מהוכחה אחת
להתפארות כעין זו( .פולס, הארץ 18 ,בדצמבר).
״זה העיתוי הטוב ביותר( ״.מ׳ בגין, מעריב 15 ,בדצמבר).
באחד מימי הקיץ, כשישב בגין במיזנון הכנסת, והשיחה
איך־שהוא התגלגלה לרמת הגולן, העיר בלי״משים כי הזמן
הטוב ביותר להחיל את החוק הישראלי על הגולן יהיה בדצמבר.
(י׳ חריף, מעריב 18 ,בדצמבר).
אצל בגין נתגבשה הכרה, שאין לעבור עוד לסדר היום על
האיומים והמעשים הסוריים המחציפים, המכוונים ישירות נגד
ישראל — כאשר ארצות־הברית חסרת־אונים ונשיא סוריה מהתל
בעולם ומלואו( .ש׳ נקדימון, ידיעות אחרונות 18 ,בדצמבר).
מדוע דווקא עכשיו! ככל המשוער הסביר בגין לשרים:
פולין כובלת את ברית״המועצות, ארצות״הברית מטופלת בלוב,
אירופה שקועה אף היא בפולין, מצריים מייחלת לקבל את
שארית סיני( .י׳ חריף, מעריב 18 ,בדצמבר)•
מה חשבנו, שיחכו לנו עד סוף הימים ! אנחנו בורחים
מהכרעה( .ח״כ ש׳ ארבלי־אלמוזלינו, הכנסת 14 ,בדצמבר).
לאיזה נס ולאיזה משיח היה עלינו לחכות עוד ! (ה׳ רוזנבלום,
ידיעות אחרונות 15 ,בדצמבר).
האם חובתנו לחכות בלי סוף! האם אין חובתנו להוציא
מסקנות מסירובה של סוריה ! (י׳ בדר, מעריב 16 ,בדצמבר).
על מה המשך ההתלבטויות! הנחכה עד שהאוייבים יהיו
מאוחדים ! (ד״ר י׳ אלדד, הארץ 17 ,בדצמבר).
תהא זו רשעות להאשים את ראש הממשלה בכוונה לנצל
את טרדות ארה״ב במשבר הפולני (מ׳ ז״ק, מעריב 15 ,בדצמבר).
אנחנו מרגישים היום משהו מההרגשה של 15 במאי .1948
(י׳ הראל, דבר 15 ,בדצמבר).
אל תשאל אותי מה היה אחר״כך כי פשוט התחלתי להשתולל
משימחה• (דודו, יונתן, דבר 15 ,בדצמבר).
סתם להתגרות באומות העולם( .הרב שך, ידיעות אחרונות,
18 בדצמבר).
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה( .ח״כ ח׳ דרוקמן,
הכנסת 14 ,בדצמבר).
ישראל אולי זכתה במילמות שהביאו לה שטחים, אולם
השבוע, ככל הנראה, היא איבדה את נישמתה( .ריצ׳רד כהן,
וושינגטון פוסט 18 ,בדצמבר).
ה 1ר 1ס ק ! 3
(המשך מעמוד )20
שאפשר תשובות שמביאות לכעס,
רוגז וריב•
במישור הכספי כדאי להיות
זהירים במיוחד בחודש ינואר,
שאז ונוס שליטת הכספים —
תהיה בנסיגה, ועלולה לגרום
להפתעות בלתי נעימות בתחום
כדאי להוסיף ששליט הבית
השני (אוראנוס) נכנס לבית ה־
. 12 בתקופה זו יש להזהר מאנשים
המסוגלים לרקום תוכניות
מסוכנות שעלולות לגרום להפסדים.
לכן רצוי לדחות צעדים
חשובים בשטח כספי לקיץ.
.בענייני בריאות, הנזק העיקרי
עלול להיות בגלל מתח נפשי,
עבודה מוגזמת וויתור על מנוחה.
השנה יש להזהר מלהעמיס
יותר מדי התחייבויות שגורמות
לטישטוש ולחוסר זהירות. גם
הנהיגה בכבישים דורשת תשומת״
לב מיוחדת, בגלל נטיח יותר חזקה
מתמיד לשברים בגפיים.
בשותפויות ונישואיו עדיין לא
יהיה קל. רצוי לוותר לבני־הזוג
ולהמתין לתקופה נוחה יותר.
מבחינה חברתית המצב יהיה
טוב מהרגיל. ידידויות חדשות
עשויות להתפתח, והכרויות מסוג
שונה שירחיבו את האופקים, ו יגרמו
לפתיחות רבה יותר• ידידים
יבואו ויעזרו בכל הקשיים
שבהם עלולים להתקל השנה, ו־
התחזית לבני 1ד:
בעיות כספיות,
סיורים קצרים,
ומעבר לדירה תרועה למעשה יפתרו את הבעיות• גם
יחסים רומנטיים עשויים להתפתח
מקשרים שהתחלתם ידידות
והמשכם אהבה.
גם נסיעות לחוץ־לארץ תבוצענה
בעזרת ידידים, שכן בני
המזל לא יחושו די העזה לבצע
שינויים גדולים בחייהם, ודווקא
ידידיהם ידחפו אותם ויביאו אותם
לנסיעות מקדמות ורצויות
מאוד.
להלן תחזית לבני מזל גדי לחצי
השנה הבאה.
ינואר — הגדיים ירגישו אופטימיות
וכוחות מחודשים לק ראת
השנה החדשה, למרות בעיות
כספיות שיעיקו עליהם. הם
יהיו בכל זאת מרוצים ומלאי
תוכניות לעתיד.
פברואר — יהיה קשה מבחינה
כספית, תרגישו לחוצים ולא
תדעו מאין להשיג מקורות
מימון לכיסוי חובותיכם.
מרץ — צפויים טיולים קצרים
שיפיגו את המתח שבו תהיו
שרויים. צפויים מפגשים עם קרובי
מישפחה. יתכן תחום לימודים
חדש.
אפריד — יהיה מוקדש לבית,
שיפוצים, סיוד או מעבר לדירה
חדשה, אירוח של ידידים וקרובי
מישפחה.
מאי — אהבות חדשות, רומ נים
מסעירים, העולם שוב יחייך
אליכם, פעילות ספורטיבית והצלחות
צנועות בהימורים•
יוני — יוקדש לעבודה• עול
חדש יוטל עליכם והאחריות תכביד,
אולי עד כדי הרגשה של
חולשה גופנית.
העולם הזה 2313
מוקד
מתאים תמיד חשבתי
שיש רק סיגריה אחת־עד
שגיליתי את 80ץ\^\ו1^ 0 /\ 1
; תעדונתאמר
אשראי המסע לחד
חינם -ביטוחת אונו ת אי שיו ת ב חו ״ ל עד $30,000
ל מ חזי קי יו רו קרד בלבד.
דרכון יש!
יורוקרד/מסטרקרד — יש ז
אתה כמעט ומוכן לצאת לחו״ל!
בשהייתן בחו״ל תוכל לשלם ביורוקרד/מסטרקרד שלן
בבתי מלון, בחברות להשכרת רכב, בחנויות ובתי כל בו,
בחברות תעופה, במרכזי בידור ועוד ועוד.
3מיליון בתי עסק מכבדים את היורוקרד/מסטרקרד שלך
שירותים מיוחדים למחזיקי יורוקרד/מסטרקרד:
• אפשרות לקבלת יורוקרד/מסטרקרד לתקופה בת
4חודשים, ב־ $10 בלבד, במקום ל־ 12 חודש.
• חינ ם -בי טו ח תאונות אישיות בחו״ל עד .$30,000
יורוקרד.
אשר אי ו טו ב לי 1בארץוב עו ל ם
באמצעות סני פי • :בנ ק הפועלים בע״מ • בנ ק ה מזר חי ה מ או חד בע״מ • ה בנ ק הבינלאומי הראשון לי שראל בע״מ • בנ ק קונ טיננ טל לי שראל בע׳׳מ • בנ קמסד בע״מ
בנק הבני ה לי שראל בע״מ • בנק יהב לעובדי ה מ דינ ה בע״מ • בנק א מ רי ק אי י שראלי בע״מ • בנק אוצר ה חייל בע״מ • בנ ק ל מל אכ ה בע״ מ • בנ ק פועלי אגודת י שראל בע״מ
• בנ ק צפון א מ רי ק ה בע״ מ • בנ ק למימון ול סחר בע״ מ • בנ ק עין חי בע״מ
פ אנ דו ר ה
מלכת־ היו פי
ח תו לי
ב רו ק לין
מאת
די ר קותיאל שרעבי
ועדנה פ״ינרו
מי שהצילה את כבודה של פאנדורה,
שהפכה במרוצת השנים לשם נרדף לתיבה
של שרצים וצרות, היא חתולה. החתולה
פאנדורה, הנראית בתמונה. חתולה זו,
שאינה אלא החתולה האמריקאית הטיפו סית,
בגיזעה ובציבעי החום־לבן, הוכתרה
כמלכת היופי על־ידי אגודת חובבי החתו לים
של ברוקלין.
פאנדורה זכתה בתואר הנכסף בטקס
הכתרה מהודר, שנערך לפני שבוע בכנסיית
בנסונהרסט שברובע ברוקלין בניו־יורק.
מאה ושמונים חתולי־בית מכל הצבעים.
והגזעים והייחוסים התחרו על התואר.
אך פאנדורה, לא פרסית, לא סיאמית ואף
לא אנגורה או קשמיר, בקיצור, חתולה
פרולטארית בלי ייחוס, לבד מן הכתר שעל
ראשה — היא היא המלכה.
״איני מאמינה, אני כחולמת,״ צהלה
גבירתה של פאנדורה, לורן מיניש, שעשתה
את כל הדרך ממסצ׳ושטס לנידיורק, כש המלכה
העתידה בסלה .״איזו מתנת־דרר
נהדרת, ואיזו כניסה מלכותית תהיה ל-
פאנדורה, המעתיקה את מקום מגוריה
לסאן־פרנציסקו. הידד, קליפורניה, הנה
באה המלכה !״ יללה הגברת מיניש בגאווה.
פאנדורה לא נשאה נאום הכתרה. היא
ליקקה את שפתי׳ה בנחת ולא התרגשה
כלל מן הכתר המשובץ ביהלומים סינת טיים
(כנראה מחנות ״סאקס השדרה־החמישית״
המפוארת) .הזכייה כבר הפכה
לעניין של שיגרה אצל פאנדורה בת
השנתיים וחצי. גם בתחרות היופי של
השנה שעברה זכתה במקום ראשון.
ובכלל, מי בעצם משוויץ בכתר, החתולה
או הגברת?,
החורף הישראלי, בסך־הכל, אינו נורא
כל־כך: אומנם הישראלי המצוי אינו יכול
לעבור אותו בלי שפעת אחת מכובדת,
והילד הישראלי המצוי מושך באפו בדרך
קבע. האם היהודיה סוגרת את כל החלו נות,
באוטובוס ובבית, וכאשר רואים את
הכלב רועד, בטוחים שהוא רועד מקור.
ובכן, ראשית דבר, החורף הישראלי
דווקא נוח מאוד לכלבים, אלא אם כן
הם חולים — ואז יש לקחתם לרופא. אם
קורה והכלב מסתתר מתחת לשמיכה או
נצמד למכנסי אדונו בשעת הסערה, אין
הרבה יותר, ולא מדובר כאן בריחות הניג־רמים
ממחלות: הביטו באוזניים של הכלב
שלכם, בעיקר אם זהו קוקר־ספאנייל או
אפגאני ארוך-שיער, כמו זה שבתמונה.
הכלבים שאוזניהם נפולות סובלים מחוסר
איוורור.
איך תיגאל אותם מסבל ואותך מריח
רע? פשוט: קח מקלון לח, מאותם
המיועדים לטיפול בתינוקות, או קיסם עם
צמר־גפן מלופף, ונגב בעדינות. לא שמן
פרפין ולא שמן אחר — יש כבר מספיק
דונג באוזניו של הכלב והוספת שמן רק
תרבה את השומן. הברשה וסירוק בכל
יום — חובה גם בחורף.
אחת לשלושה שבועות רצוי לנקות את
מ ה פירוווש
האנשה?
זה בדרך־כלל מחמת הקור כי אם מחמת
הרעש. ידוע כבר כי כלבים מגיבים בחוזקה
רבה לרעמים ולברקים, ומייד עם שוך
הסערה הם חוזרים להתנהגותם הרגילה.
לעומת זאת קיימות תופעות חורפיות
אחרות, שלא שמים־לב אליהן בדרך־כלל,
ומאשימים בהן את הכלבים במקום לתלות
את האשם בבני־אדם: בחורף נמצא הכלב
שעות רבות יותר בבית. כשהבית סגור
בדרך־כלל. ברור מאליו שהריחות המדפים
ממנו בגלל חוסר היגיינה מתאימה יבלטו
השקים האנאליים — שהם השקים הנמצאים
משני צדי פי-הטבעת, ועיקר תפקידם
להפריש ריח למשיכת כלבים מהמין השני.
הכלב מפריש ריח כשהוא מתאמץ או
מתרגש. בזמן יציאות. כשישנה במקום
דלקת או סתימה, הריח אינו נעים.
כיצד מנקים את השקים? פשוט ביותר :
מרימים את הזנב ביד שמאל ועם גייר
טואלט בין הבוהן והאצבע לוחצים בעדי נות
משני צדי פי והטבעת. וברוך שפטרנו
מריחו הלא נעים של חומר טבעי זה.
כשקר בחוץ
1דוב בא
הביתה!
רואים את התכשיט שבתמונה? זהו
דובי. רועה גרמני בן תשעה חודשים.
לפני שלושה שבועות נעלם מביתו שבצפון
תל־אביב. מרגע שנעלם לא ידע בעליו,
בחור בשם ברוך בדאון, את נפשו מצער.
באחר־צהריים אחד נטל אותו אבא-
בראון לטיול קצר בחצר הבית לשיחרור
עודפי המים. טיולון שיגרתי שכזה, חשב
אבא, לא מצריד רצועה. הרי דובי כבר
\ רגיל לירידותיו היומיות ואין היום שונה
מאתמול. ובכל זאת, אותו יום לא היה
דומה ליום האתמול — דובי הלך אל בין
השיחים, הרים רגל ונעלם.
פגו לכלבוטק, הכינו תמונה, פירסמו
בכל העיתונים, והתחננו: לא חשוב כמה
ירצה מוצא הכלב — מוכנים לשלם. ואומ נם׳
אחרי כעשרה ימים, הגיע טלפון מוזר
ממושב עולש, שליד נתניה. הכלב שם.
מישהו מצאו בתל־אביב, משוטט אנה
ואנה בככר אתרים, ולא ידע לאן להחזירו.
כשהתברר לברוך שתיאור הכלב שנימצא
הולם את דובי, דהר לעולש וליד אחד
הבתים, ממלונה, בקעה נביחה שאי־אפשר
היה לטעות בה. דובי, שהיה. קשור בשר שרת
ברזל עבה הכיר את המכונית, ובמשיכה
אחת קרע את השרשרת וטם כחץ
מקשת אל בעליו.
לסיפור הזה יש גם לקח חשוב: גם אם
אתם חושבים שאין כמותכם ואין ככלבכם,
אל תניחו לו ללכת בלי רצועה ולו גם
לחמש דקות של פיפי. העונה היא עונת
הכלבות המיוחמות, וכל כלב בריא ירוץ
אחרי כלבה מיוחמת, ואחרי הבילוי יתכן
שלא יידע לחזור. כלבים רבים, בעיקר
צעירים, אינם מסוגלים לחזור הביתה
ממרחק גדול .,והסוף עלול להיות עצוב,
גם לכם וגם לכלבכם. אז אנא, עם רצועה,
תמיד!
מישהו מידידי כלבוטק, חבר מועדון-
הבוקסר בישראל, מצא לנכון לשלוח אלינו
מאמר מרתק שכותרתו ״האנשה״ —
(אנתרופומורפיזם) ,מאת פגי פרודן ש תורגם
ועובד על-ידי אילן ספיר ונתן
דוור. במאמר זה מצאנו דברים מאלפים
שחלק מהם אנו מביאים בזה:
הגרועות שבשגיאותינו מתרחשות כש אנו
טועים בקריאת פעולותיו ותגובותיו
של כלבנו. אחד הפירושים המוטעים
השכיחים מתייחס להתקשרות הכלב ל בעליו
.״כלבי כה קשור אלי עד שאינו
מניח לי לחמוק ממבטו.״ זה נישמע במסי רות
של ממש, לא כן 1ב על הכלב מרוצה
אומנם ממחשבה זו אך בד־בבד הוא מוטרד
למדי ונבוך מאוד מתוצאות היותו של
הכלב כל־כך קשור :״הוא ממאן לאכול
בהעדרנו,״ ״הוא קרע לגזרים את חפצי
ביתה של הדודה כשהשארנו אותו שם.״ הם
משפטים ידועים.
האגו שלנו מבכר להאמין כי אנו בעלי-
כלב טובים ואוהבים. אך האם הכלב הזה
אכן מסור, או שמא הוא תלוי בנו? כלב
שפיתח תלות־יתר בבעליו אינו מאושר.
מה קורה אז לתדמיתנו כבעל־כלב טוב
ואוהב? אין זה נאה והגון לשעבד את
רגשותיו של כלב.
התופעה תלוייה במידה רבה במצבנו
קורה ׳לעתים קרובות שאנשים
הריגשי.
בכלב על-פי תכונות אנושיות בוחרים מסויימות שהבעלים רוצים שכלבם יישקף.
״גדול״ מסמל כוח, שרירי — הגנה. לא
חשוב להם שהדירה קטנה מדי או שהאשה
כועסת ומתמרמרת על כך .״אקזוטי״ מסמל
עושר וסטטוס חברתי.ולמי זה חשוב
שאין מי שיטאטא את השיער הארוך?
,קטן׳ מרמז על חוסר אונים וצורך בהגנה,
ומה זה חשוב שהכלב ייאלץ להתנוון
ולהישאר מבחינה רגשית ״כלבלבון״ ל שארית
חייו, ולקבל יחם כזה מבעליו
אף־על-פי שהקטן הזה הוא תוקפן אמיץ
ובעל כושר כשל ״הגדול״?
ף ל שה שלי, אל תעזוב אותי, תב־
/ /י ׳ טיח לי שגם אם אהיה מבוערת
ועשרו לי בל השערות לא תעזוב אותי.
אין לי איש מלבדך בעולם!״
זעקות קורעות־לב אלה יצאו מפיה של
אשד, צעירה, בת ,28 וכוונו אל גבר ממוש־קף,
נמוך־קומה וחבוש מגבעת, בן ,63
בבית־החולים הדסה בתל־אביב. האיש ה קשיש
ניגש אל מיטתה של הצעירה, ליטף
את שיערה בעדינות, מחה דימעה מעיניו
ואמר :״אל תדאגי קטנה שלי, אני לא
אעזוב אותך לעולם, דק המוות יפריד
בינינו.״
הסצינה התרחשה במחלקה האונקולוגית,
שם מאושפזת כוכבית אטוואל הצעירה,
חולת סרטן. לידה ניצב משה ברדשטיין,
הסועד אותה יומם ולילה.
סיפור היכרותם ואהבתם יוצאת־הדופן
ישל השניים כאילו נלקח מעולם הסרטים.
משה ברדשטיין, יליד פולין התפרנס מ מכירת
שלגונים. הוא נשוי בפעם השנייה,
וגם נישואיו אלה לא עלו יפה.
אשתו והוא ׳מנהלים ׳מאבקים ממושכים
בבתי־מ״שפט.
על היכרותו עם כוכבית, לפני שבעה
חודשים, מספר משה :״יום אחד עמדתי
ברחוב ׳ומכרתי ארטיקים כדרכי. לפתע
ניגשה אלי בחורה צעירה. לבושה היה
מרושל וכל מראיה היה מוזנח. היא שאלה
אותי אם אני יכול לתת ילה ארטיק ׳והיא
׳תשלם ן י למחרת. ראיתי שאין לה כסף
ונתתי לה ארטיק במתנה. בינתיים הת מתחה
בינינו שיחה, שבה סיפרה לי על
בדידותה הרבה.
״למחרת באה עוד פעם לאכול ארטיק
והזמינה אותי לבקר בביתה. באותו יום
רבתי עם אשתי והיא זרקה אותי מהבית
ואמרה לי שלא אעז לחזור. לא היה לי
לאן ללכת. סיפרתי את סיפורי נישיואי
האומללים לכוכבית ׳והיא הצייעה לי שאם
אין לי לאן ללכת אעבור לגור אצלה.
״לא היתה לי ברירה והסכמתי. כסף לא
קיבוץ. גם את הדירה ברמת-גן סידרו לי
שיהיה לי היכן לגור, וגם את בית־החו־לים.
משלמים לי 2000׳שקלים בחודש
ומהם אני ומשה חיים היום.״
ג שי ק ה
א ח רונ ה
ר פני כחודש קיבלה כוכבית התק *
יפת כאבים נוספת ומאז היא מאושפזת
בבית־החולים. היא מקבילת טיפול כימד
תראפי שיגרום לנשירת שיערותיה.
סיפר משה :״ראיתי שכוכביית במצב
קשה מאוד. הטיפולים מדכדכים אותה. היא
כל הזמן סוכה ואומרת שעוד מעט תהיה
קרחת ומכוערת ואני אעזוב אותה. גייסתי
כסף מהלוואות, רצתי, קניתי לה פיאה נוכ רית
כדי שתרגיש טוב יותר.״
בעוד הוא מדבר, הרגישה לפתע כוכבית
ברע. משה מיהר להביא קערה זכוכבית
הקיאה .״היא לא אוכלת כלום, אין לה
כבר מה להקיא. את המזון היחידי היא
מקבלת דרך צינור המחובר לווריד ש בידה,״
הסביר משיה.
אחרי שהוקל לה מעט, המשיכה כוכבית.
״אין לי מישפחה, אין לי כלום. הורי
נפטרו. הייתי נשואה פעם לבחור צעיר,
אבל הנישואין לא עליו יפה והתגרשנו.
נישאתי בגיל צעיר מדי. הייתי רק בת
17 ובגיל 24 התגרשתי. חיפשתי מישהו
שיבין אותי ומצאתי את משה.
״לא איכפת לי שהוא מבוגר ממני ו יכול
להיות אבי. תמיד שואלים אותי אם
לפני זמן־מה רצו השניים לחתום על
גאווה שהוא, החבר שלי. לנעורים ויופי
אין כל משמעות בעייני, העיקר שיש למשה
לב טיוב והוא מבין אותי ומטפל בי. אם
יעזוב אותי אתאבד. אני כל־בך רוצה
להתחתן איתו אחריי שיתגרש מאשתו!
״יעבדנו ׳תקופה קשה מאוד ביחד. היו
שבועות שרעבניו ללחם, לא היה במה
היא ב ת 28ו חו ל ת -ר טן. הוא בן 63וחולה ־ ל ב.
אהבתשלה שניי סמתנהלת בין ב תי־ ה תול
ולקנות. הכסף של העזרה הסוציאלית לא
למספיק. שנינו לא מסוגלים לעבוד. יכל
^1׳ הזמן אנחנו מסתובבים בבתי־חולים ו !
מטפלים האחד בשני. זה מה שמחזיק אות נו.״
לפני
זמן־מה רצו השניים לחתום על
הסכם שיהיה תחליף לנישואין, שאותם
אין הם יכולים לממש כרגע .״לא היה
היה לי, כי עורך־הדין של אשתי הטיל
עיקול על הפנסיה שלי. לעבוד כמעט איני
יכול יכי אני חולד,־׳לב ויש לי 100 אחוז
נכות. פה ושם אני מוכר ארטיקים וחי
איכשהו.
״לפני חמישה חודשים קיבלתי דית-
קפת־לב ואושפזתי בבית־ד,חולים. כו כבית
אטוואל ישבה ליד מיטתי יומם ולי-
לר, וטיפלה בי. היא הנפש היחידה בעולם
שיש לי. אשתי באה אף היא לבית־ד,חולים,
ראתה את כוכבית לידי וצעקה לעברה
קריאות גנאי. יום אחד ממש חיכתה אותה
בגבה. כוכבית לא הגיבה, כל ימה שעניין
אותה זה לטפל בי.
כ מו סי פו ר
איו ב
בבית
משה ברדשטיין ררתיזז
מים על מיכל גז ישן
שקיבל מהשכנים. לקניית כיריים אין כסף.
;ך* סגל בבית״החולים לא הבין את
/ /י 1היחסים בינינו. אשתי חשבה ש-
כוכבית היא אחות בבית־ד,חולים, ושה תאר,בתי
בה במשך שהיותי שם. את הסיפור
האמיתי היא אינה מכירה כלל.״
כעבור שלושה שבועיות יצא משה ברד־שטיין
מבית־ד,חולים ישר אל ביתה של
כוכבית. מאז נראו חייהם כסיפור איוב.
על מיטתה שבבית־החולים תיארה כוכבית
את המשך התלאות .״לפני כשנה היו
לי דימומים חזקים. הלכתי לרופא פרטי
שקבע שד,דימומים הם תוצאה של הפלה
שעברתי, ונתן לי כדורים לכיוון הרחם.
למרות הטיפול, הדימומים המשיכו. פניתי
לבית־ד,תולים הקריה, ושם עשו לי בדיקה
מיוחדת בצוואר הרחם. כעבור עשרה ימים
הודיעו לי הרופאים שמצאו אצלי גידול
ברחם ויש צורך בניתוח מיידי להוצאת ה גידול.
״לאחר
הניתוח הרגשתי השתפרה ו חשבתי
שהבראתי כליל. שלושה חודשים
הרגשתי מצויץ עד שלפתע יום אחד חש תי
בכאבים חזקים. פניתי לבית־החולים
הדמיה ואז התחיל הטיפול בהקרנות. הרופא
הסביר לי שהגידול התפשט ויש צורך ל הוציא
את הרחם מייד. ביקשתי מהרופא
שיאמר לי יאת האמת, ואז גילה לי ישיש
לי סרטן מתפשט אל עבר שלפוחית
השתן והכליות. תגובתי היתד, קשר, מאוד.
״מובן שלא יכולתי לעבוד יותר. בקיץ
עוד הייתי מוכרת סברס, עכשיו אני לא
מסוגלת לעשות ׳כלום. יש לי ילדה בת
שש שהעזרה הסוציאלית סידרה איותד, ב־
ובדירתהה יוס־יוסנמצא מש
ך ון ץוחך ו 1ן וה שבה
י 8 ייי
(בתמונה משמאל) המיותמת של כוכבית.
לנו הכסף הדרוש לשלם לעורך־דין לכן
ויתרנו,״ הסביר משה.
״כוכבית היא כמו הילדה שלי. לפני
כשבוע היא שמר את ׳ראשה על כתפי
וביקשה שאתן לה נשיקה אחרונה, כי
היא מרגישה שהיא הולכת למות. נתתי
לה נשיקה, קראתי לרופא שנתן לה זרי קת
הרגעה. כוכבית יודעת היטב את
מצבה הקשה, אבל חיה עם תיקווה גדולה
להבריא.
״יחסי־מין אסורים על שנינו בגלל
מחלותינו. אבל אנחנו אוהבים גם ללא
מין. כשקיבלתי התקפת־לב אמרה לי,
שאין לה כל רצון לחיות בלעדיי. שאם
אמות תמות גם היא.״
;,שום דבר
מלבד אהבה״
ך ינתי־ים מתרוצץ משה בין בית״
החולים לבתי־המישפט. על שולחנה
של עורכת־הדין אלינור דורון מונח ׳תיק
עב־כרס המראה על הסחבת הנוראה בתיק
הגירושין של משה ברדשטיין ואשתו.
בכתב־התביעה שהגי׳שה אשתו של משה
לבית־הדין הרבני נאמר :״בעת מחלתו
הכיר המשיב, כנראה בבית־החולים, בהו רה
צעירה אשר מנכר לנצל את גילו ה גבוה
ומחלתו, לסבבו בכחש ובמידמה,
לפתותו להעביר לה את הרכוש אשר צבר
יחד עם המבקשת.״
לדבריו של משה, לא. נותר לו מאו מה.
לפני נישואיו היתד. לו דירה בלוד.
הוא טוען. ,שאשתו סירבה לגור בלוד,
הוא נותר לדא
קוו־ת־גג לראשו,
לאתר שאשתו וילדיה
גרשוהו גן תניח.
היא גאושפות
בבית־התולים
:בגלל גחלת ווש־טן
והשניים התגוררו יחד עם ששת ילדיה של
אשתו מנישואיה הקודמים בדירתה. לפני
כשנה ביקשה אשתו שימכור את ביתו
כדי לקנות מונית לבנה. משה מכר את
ביתו, אך אשתו וילדיה גירשוהו מן הבית׳
וכך נותר ללא קורת־גג לראשו.
״מה אני יכול להעביר לכוכבית מבחינת
רכושי? הרי נותרתי עם כותונת לעורי.
להיפך, כוכבית היא זו אשר תומכת בי,
בידיעה ברורה שאף־פעם לא אוכל ״8לתת
לה שום דבר מלבד אהבה.״
אשתו של משה, רבקה ברדשטיין, הגישה
תביעה לפסק־דין הצהרתי בבית-
מישפט השלום, ובו היא תובעת 1שותפות
על כספיו של משה. השבוע פסק השופט
חיים אילת, שמשה ורבקה ברדשטיין הם
מדור׳הסרטן
כוכבית שוכבת במחלקה האונקולוגית
בבית־החוליס הדסה, כשלידה
ניצב יומס ולילה משה ומטפל בה. כוכבית אינה יכולה להכניס
מזון לפיה והיא תלויה בהזנה תוך־ורידית .״אני לא רוצה למות,״
אומרת כוכבית, שעוברת כעת טיפול כימי בבית־החוליס הדסה.
״אני חיה בתיקווה שאבריא ואוכל להתחתן עם משה שלי.״
אנשים קשישים הנשואים זו לזה, אולם
דומה שהשלום אינו שורר בין כתלי ביתם.
במהלך החקירה התברר, כי הצדק והאמת
אינם בדיוק נר לרגלה של רבקה .״חשוב
לציין,״ אמר השופט בפסיקתו ,״כי היא
עשתה עלי רושם בלתי־מהימן לחלוטין.
התברר כי אם היה שיתוף נכסים בין בני-
הזוג הוא היה לחלוטין חד־סיטרי, דהיינו
משה שיתף את רבקה ברכושו, ואילו
רבקה לא שיתפה אותו ברכושה שלה.״
עוד הוסיף השופט :״חשבונות הבנקים
שאותם מנסה רבקה להעביר אליה, הם
שארית הפליטה שהציל משה מצפורני
אשתו רבקה.״
״אנחנו צריכים
רק בריאות״
*רשה מתמודד יום ביומו עם ד.שכ-
1נים המציקים, האומרים שהצעירה הו לכת
איתו רק למען כספו, ושתיקת ממנו
את כל רכושו .״הביטו עלי,״ הוא פורש
את זרועותיו ,״אני זקן ,׳נמוך ׳ולא !נראה
בדיוק כמו אפולו. אז אנשים לא מבינים
מה כוכבית מצאה בי. הם חושבים שזה
בטח מפני שאני מאוד עשיר ומחביא
הרבה כסף.״
הרופאים רוצים לשלוח את כוכבית
הביתה. משה מודאג :״הבית ריק, אין לנו
תנור להתחמם, אין לנו גאז במה לבשל,
מדירה מלאה רטיבות. יהיה קשה לכוכבית
.במצבה. בינתיים אני מוכר בשכונה גרעי נים
ושקיות שתיה כדי שיהיה לנו מה
לאכול.
״לפני כמה ימים נכנסה שכנה לבית ו ראתה
שאין לי שמיכה. רצתה לתת לי
שמיכה שלה, אבל התביישתי לקחת. לבסוף
לוויתי ממנה קצת כסף וקניתי שמיכה
קלה כדי שיהיה לי במה לכסות את כוכ בית
כשתחזור הביתה. איך נחיה? אני
לא יודע. אני רק מבקש שכוכבית תבריא.
יותר מבריאות אנחנו לא צריכים כלום.
יש לנו האחד את השני.״ נירה גל 1
מ * 1״ *נ * אייייי
בת־ שבע ריב!, ,
אשת ה יהל ומ ן ,
וי דו הכנסת הם
נרהח 1ו ך
בבריכת יה שחייה
שי ג עון
חו ר ף
״קצת סנוב״ .אבל זד, לא מדאיג אותם,
את חברי המועדון בעל השם המשונה:
״יש לנו מספיק חברים מפורסמים, טובים
ויפים גם בלעדיו.״
לבאי־ד,מועדון, דמויות מפורסמות בצמרת
המדינה, הרגל קבוע של שחיית־בוקר
מוקדמת במימיה הצוננים־מלוחים של בריכת
גורדון. הם שוחים מדי יום כמעט,
בכל עונות השנה.
אנשי תעשייה-ועסקים, עורכי־דין ורופ־אים׳,אנישי־בורסה,
שופטים, בנקאים, אנשי
ביטוח ומישטרה כל הקצפת הפעילה
של המדינה — קמים מוקדם בפוקר כדי
לטבול במי הבריכה. כולם משתייכים מזה
שנים רבות למועדון, המתעקש לכנות את
עצמו בשם ההיתולי :״המועדון האכסקלו־סיבי
ע׳׳ש לקרדה מעושנת ז״ל בע״מ,
שליד בריכת גורדון.״ הם אימצו לעצמם
שם זה בגלל אהבתם המשותפת לדג ה מעושן.
להט מדעי
שעה ארבע לפנות־פוקר, אשמורת
אחרונה. בחודש דצמבר שולטת בשעה
כזו העלטה. הסדרן יוסק׳ה פותח את
שער״הברזל של הבריכה לפני ראשוני המתרחצים.
עורך־דין
יוסף ויינשטין בן ד,־ 50 הוא
בין משכימי־קום בשעה זו. כבר 20 שנה
הוא מגיע מדי בוקר לשחייה השיגרתית
שלו. לדבריו ,״הפעולה טיבעית כמו דחי־צת־שיניים
כל בוקר.״
שום כפור או סערת־גישמים לא ייבטלו
את תוכניתו. בגשם השוטף הוא אומנם
נזקק למיטריה, אבל זו רק כדי לא להרטיב
את חלוק הרחצה, שבו ישתמש אחרי
צאתו מהמים הקפואים.
״כשאני מגיע, רפאל קלצ׳קין כבר גומר
ויוצא. בבוקר יש מעט אנשים והסכנה
להתנגשות במים ובכבישים קטנה. אז אני
גם בטוח שהמים נקיים ושאף אחד לא
הספיק ללכלך אותם.
״כל יום אפשר למצוא סיבה כדי לא
ללכת לבריכה. יום אחד יש לי מישפט
.חשוב, ביום שני יש גשם וכפור וביום
שלישי הלכתי לישון מאוחר ואין לזה
סוף. החלטתי שאין ויתורים-בפרינציפ.
״אשתי לפעמים מתעוררת ומבקשת:
אולי היום תוותר? לדעתי כל אחד זקוק
להתייחדות עם עצמו. כל היום אני טרוד
עם אנשים בעבודה, או בבית עם המשפ חה.
מ־ 4.00 עד 8.00 בבוקר, אלה השעות
היחידות שאני דק עם עצמי. זד, אחר־כך
משתקף בכל דבר שאני עושה במשך
היום — ביחס ללקוח, הסבלנות לאשה,
הוא ישראל אורן האח
הךךי 10
לם, מנכ״ל ובעל רש
מכשירי־כתיבה וציוד נזישרדי. אור.
המכונה ״היוגיסט״ ,נזקדיש שעה אח היוגו לתרגילי בוקר מדי כה ירו מנחם בגין היה בא אלינו הוא
לא היה נופל ושובר את ירכו,״ אמרו
השבוע׳ ברצינות גמורה, חברי־ד,מועדון
על-שם לקרדה של הבריכה התל־אביבית
המפורסמת, בריכת גורדון.
אורי יפה, קברניט אל על, הביא לחברי
המועדון לקרדה (דג מעושן) מאמשטרדם.
ח״כ מנחם סבידור קיבל מהם פטיש ל שימוש
דו־תכליתי, עם התמנותו כיושב־ראש
הכנסת. רחמים קונפורט, מפקד
מישטרת מחוז ירושלים מבקרם מדי שבת.
אלוף אברהם (״אברשה״) טמיר בא ל שתות
איתם קפה.
לאלוף (מיל ),מרדכי (״מוקה״) לימון,
אין כנראה סבלנות אליהם, ובעיניהם הוא
מינהלן..איכילזב
שייקה ארמוני מתקבל בחיבוק חס על־ידי
חברו־לבריכה, ניקי. שייקה ממוצע הקומה מכונה
״שייקר הגדול״ .סיסמתו הקבועה :״העם צמא — העם רוצה לשתות״ — וודקה, כמובן.
שייקה מגיע כל בוקר לבריכה לשחייה היומית שלו, כמו כל חברי המועדון האחרים.
חגיגת הקידוש
-מתבוננים בשולחן הכיבוד,
מדי הנערכת יום שישי ׳אחרי המועדון זזברי
הקרה.
על־שם
עמוס בדג לקרדה מעושן, האהוב כל־כך
לילדים ול,נכדים.״
לא כל המתרחצים בשעות אלה הם ב הכרח
תל־אביביים. ייש כאלה המגיעים מ־פרבריה
המרוחקים של העיר — מחטת־החייל,
משיפון־דן, מבת־ים, מחרליון ומהרצ־ליה.
למה לא יקלו על עצמם וייג שו ל בריכה
הסמוכה למקום מגוריהם י לכולם
תשובה חד־ס שמעית: הסגולות המיוחדות
של מי: בריכת־גורדון.
אחד המתרחצים סיפר בלהט מדעי ב שיבתי
הבריכה :״תל־אביב יושבת על
סלע ומתחתיו יש מי תהום, אשר ׳נשאבים
מדי יום לבריכה. המים אמנם מלוחים,
אך גם עשירים בברום ויוד — שני יסודות
המשפיעים על מערכת העצבים. זה גורם
לאנשים, המגיעים לבריכה, להיות עירניים
ופעילים במשך כל היום כולו.״
״לולא איכות־המים, אף אחד לא היה
טען אברהם זמירי, איש-
מגיע לכאן,״
ביטוח הנראה צעיר מ־ 50 שנותיו.
כך מסתבר,
למתרחצי בריכת־גורדון,
יש הרבה טענות ומענות על השירותים
שום׳פרופורציה בין רמת־במקום
.״אין
השירותים ובין הסכומים שאנו משלמים.
אחרת המחיר: נמוך עשרת
בכל בריכה
פונים.״
רגל למצח
הטבילה לקרדה
עליהם.
זמירי וחבריו לא התעצלו ובדקו את
העניין בעירית :״:גילינו שיש לבעלי-
הבריכה, הנמצאים בחו״ל, תוכנית להקים
על שטח-הבריכה בית־מלון. הם לא קיבלו
היתר מהעיריה והחליטו להשפיע בדרך
אחרת — העלו את מחיר הכניסה פי
עשר ויותר, כדי להבריח קהל.
״הרבה אנשים שנהגו לבוא הנה ינשרו
במשך השבים, בעיקר השכירים, שלא
עמדו במחיר הגבוה שנדר שו לשלם. ה בעלים
ירצו להוכיח לעיריה שהשטח הענק
הזה של הבריכה לא מנוצל, ריק ממבקרים
ולא שווה לבזבזו על בריכה שאין בה
מתרחצים. אלא שהעיריה הקפיאה את
תוכניתם.״
ם יום אחד אני לא בא, יש לי
כאב ראש כל היום,״ הכריז ה פנסיונר
משה ויינשטיין, אשר ׳מזה 17
שנה בא ברגלי(!) מ שיכוך דן אל חוף ה מרינה
של תל־אביב, שלידו נמצאת חברי־
(המשך בעמוד )78
מצליח להביא בקלות משה
ויינשטיין, המכונה ״הפנסיונר
ההולך ברגל״ .ויינשטיין גומע מרחק של שבעה קילומטרים
מדי בוקר, מביתו אשר בשיכון דן, עד לבריכה.
מלכת היופי
דיבוק עד הראשים
מבצע מעל המקפצה^ ניקי אתרונוב, המכונה
״האפיפיור״ ,בפי חברי מועדון הלקרדה. סקס
כניסת חבריו ,״חבורת הכרישים״ בסערת למים, מבריחה את המתרחצים בבהלה.
וחביבת הבריכה היא ציפורה טהו־רי.
ציפי מנצלת בהנאה את קרני־השמש
החמימות של דצמבר. ציפי באה אומנם כל בוקר בלוויית
בעלה, אבל מספיקה להעניק תשומת־לב לכל הבאים לבריכה.
א בא של אור׳ צ
בריכה חבוש בכובע־מים ובמישקפי־צלילה. אביו
של אורי זוהר חושף גוף שאין מה להתבייש בו.
ר׳ וחמן מבורסלב בעריבת פינחס שדה
מתח מ עולה
ונוס מתל ־ אביב
ביקור
גדוד עיוורי ה שפה העב רי ת
קריקטורות כביקורת הפוליטיקה
ר׳ נחמן מברסלב, ולשון תלמידו ורושם
הרשומו מפיו, ר׳ נתן שט רנה ר ץ
כוכב) ,פותח את הקובץ במובאה מר׳
נחמן מברסלב, המנסחת את מניעיו של
שדה בעבודתו זו :״הלוא אני דומד!
כמי שה,ולד יומם ולילה במדכר וחותר
ומבקש ככל עת לעשות איזה תיקון ומקום
בלבבכם.״
אין, כאמור, טעם לשוב ולדבר בשיב־
ר׳ נחמן (יכן שמחה) מגרסלב
( ) 1811—1772 זכה בשנה האחרונה לנחת
חלקית בתרבות הישראלית, את ראשית
הנחת הביא המשורר ישראל הר, שפיר״
סם את סיפורי המעשיות שלו, בלא פר שנות,
כיצירה ספרותית העומדת בפני
עצמה* .במקביל ראה־אור ספר מדעי-
למחצה ומסורבל מאת אברהם יצהלו
כרין, תחת הכותרת בעל היסורים ספק
מונוגרפיה, ספק שיר־הלל, שמחברו היה
נטול אמצעים רוחניים להתמודד עם גדו לתו
ויפעתו של ר נחמן מברסלב.
את תרומתו של ישראל הר ואת מח דלו
של אברהם יצחק גרין, השלים הסר
פר המעולה פינחס שדה בספר תיקון
הלב שבו ליקט סיפורים חלומות שי חות
ואחרית־דבר.
תיקון הלב הוא מיקבץ מונומנטאלי,
מעוצב להפליא, ובו קיבץ שדה כל סיפוריו
של ר׳ נחמן מברסלב, את חלומותיו
המופלאים ושיחותיו. תקצר היריעה ב מדור
זה, מלספר בשיבחי עבודת הלי קוט
והאיסוף שעשה פינחס שדה. תיקון
הלב הוא בבחינת המיצוי של ר׳ נחמן
מברסלב בלקסיקון של התרבות היהודית
המיזרח אירופית, מיצוי אשר רק סופר
בעל איכויות כשדה, יכול היה להביא
בנקיון ספרותי ולא מדעי.
פינחס שדה, אשר ניפה את לשונו של
* ישראל הר — רבי נחמן מברסלב,
סיפורי מע שיות; הוצאת הקיבוץ המאוחד;
240 עמ׳ (כריכה רכה).
** אברהם יצחק גרין — בעל היסורים!
הוצאת עם עובד ; 445 עמ׳ (כריכה רכה).
*** רבי נחמן מברסלב, תיקון הלב —
סיפורים חלומות שיחות בעריכת פינחס
שדה; הוצאת שוקן; 239 עט׳ (כריכה
קשת).
סופר שדה
כמי שהולך יומס ולילה במידבר
חי סיפוריו, חלומותיו ושיחותיו של ר׳
נחמן מברסלב. יחד עם זאת דומה שאח רית
הדבר שאותה מביא שדר ,,בכוחה
להציג את האש והיקוד של ר׳ נחמן, כפי
שזו עוברת במצרף של שדה — סופר
שלעיתים נדמה, כי הוא האחד והיחידי
בספרותנו העכשווית, הנושא את אש
על מצוקת העולם־הזה
אחד מהקטעים המאפיינים את ראיית העולם של ר׳ ;חמן טבדפדב, בקובץ
תיקון הלב (ראה: מקור) שראר, אור בעריכת פי;חס שדה, הוא הקטע על מצוקת
העולם־הזה.
| 0אמר :
9 9אפילו חכמי המחקרים של אומוונ-העולם מודים שהעולם־חזה מלא יסווים
* * תמיד, במבואר בספריהם הרבח מזח. ואמרו שאין טוב בעולם־חזה בי אם
הסבל, דהיינו שצריבים בעולם־הזה לקבל על עצמו לסבול בל מה שיעבור עליו ובו׳.
אבל כל דבריהם אינם מועילים לעולם בלא התורה הקדושה שזכינו לה אנחנו,
בני ישראל. בי אין אדם זוכה לזה שיקבל על עצמו הסבל בעולם־הזה, ושלא יפחי־דוהו
צרות העולם־הזה, כי אם על-ידי התורה הקדושה. כי כשמתיישב אדם בדעתו
היטב, האמת לאמיתה היא שהעולם־הזה אין בו שום תכלית כלל. כי אפילו אם
היה העולם־הזה מלא נדיבות ועשירות בלי שום יסורים וצער ודאגות כלל, אף־על-
פי-כן הוא הבל וריק, כי הזמן חולף ועובר בהרף־עין, וימינו כצל עובר ולא כצלו
של דקל וכו׳ .ובמו שנאמר , :ימי שנותינו בהם שבעים שנה ובו׳ ורהבם עמל ואון
כי גז חיש ונעופה׳ (תהלים צ׳ י׳).
מכל שכן שגם כל העולם־הזה מלא צער ויגונות ויסורים ודאגות וטרדות בלי
שיעור. מגדול ועד קטן, מן גדולי העשירים המופלגים עד תכלית עני שבעניים, כולם
מלאים דאגות וטרדות, הוצאות פרנסתם ושאר יסורים מיסורים שונים, וצרות
והרפתקאות, בדוע לבל. ואפילו קיסרים ומלכים ושרים גדולים מלאים דאגות ויסו-
רים ופחדים רבים בלי שיעור, כידוע למי שבקיא בהם ובדרבהם. וכל זח ידוע ומבואר
אפילו לחכמי אומות העולם.
ואף־על-פי״בן אין מי שיברח מזה כי אם כשבוחר חלקו בתורה ובמצוות הקדושות,
ומרוצה להסתפק בתכלית המיעוט מזה העולם כדי לעסוק בתורה ולבלות ימיו
על התורה ועל העבודה. אז דווקא יכול לברוח מן עמל העולס״הזה, לפטור מעליו
עמל ויגיעות וטרדות ומרירות״נפש של דאגות העולם־הזה, ולחיות חיים _ _
אמיתיים בתורה ועבודת ה׳ ,אשר הם עיקר החיים האמיתיים בעולם1 -
חזה ובעולם־הבא.
6 6 1
סופד־
היצירה ויקוד החוויה. שדד, מעמיד את ר׳
גחמן במישבצת מכובדת בתרבות, שאו תה
הוא מגדיר :״וכמו אצל בל הוגה
וחוזה־הזיונות עצמיי, ויהי שמוי פסקל או
הלדרלין, ניט שה או שבתי צבי, ירמיהו
או אפילו ישו, ניכרת אף אצלו אותה
תמונה נפ שית של חילופים בין מצבי
הארה! ,התעלות וביטחון, לבין מצבים של
הם תר־פנים, מצוקה ואפילו, ברגעים טסויי־מים
את ההשלכה מר׳ נחמן לימינו, עושה
פינחס שדה באופן הישיר ביותר, כאשר
הוא כותב :״אתמול, כשעת אחר־צהריים
מאוחרת, ירדתי לשוק שכונת־התיקווה,
הסמור לביתי, כדי לקנות קצת ירקות ופי־רות.
״בשהותי
בפימטה צרה, בה נמכרים
מיני בשר ועופות וגם זיתים, החל הגשם,
שעד אז היה קלוש ודק, ניתר בחזקה
ובשצף. מצאתי לי מחסה כלשהו בצל
סככה, ליד דוכן של זיתים, ועמדתי. הגישם
ניתך, פלגי מים זרמו כמורד הסימטה,
מעורבים ברפש ונוצות תרנגולות. בך
עמדתי, והרגעים חלפו. מסביב שרת עג מומיות,
אפרוריות, אף כיעור. לאט לאט,
בתור המונוטוניות של הגשם, כמו הלכה
ופגה בתוכי תחושת המקום, אולי אף
הזמן• לרגע דימיתי לעמוד, כפי שעמדתי
לא־פעם, כאיזו קרן־רחוב בלונדון, בעולם
היפה ההוא, הרהור״ החלומי, האהוב עלי.
ואולם מיד תזרתי להכרתי, וידעתי היכן
אני עומד. היתה עצבות
שדה ממשיך ומעביר את ההווה לעולם
האידאי שלו, עולם שבו מומחשת החיו ניות
של ר׳ נחמן מברסלב :״ואז עלה
בדעתי, פתאום, שהלוא אפשר שהאדם,
לאחר מותו, נמ שד לשוב אל המקומות
אשר בהם היה בחייו. ואמנם אין בבר
כיכולתו לשוב ולחיות בהם, הוא אפילו
אינו יבול להיראות בהם׳ אד מתור אותו
עולם התוהו בו הוא שרוי הוא נמ שד
להתרפק, כאפס תקווה, על החיים אשר
חי, ויהיו אשר יהיו, על אותו מ שד־זמן
של חיים שהוענק לו פעם, על כל אבן
ועין וחדר ופינת־רחוב אשר חייו, מי
יודע אם במקרה או לאו, היו קשורים
בהם׳ אי אד נגעו בם נגיעה כל שהי
יפרט נוסף מראיית האינסופיות של
המוות כהמשך החיים, כפי שעולה מתוך
דברי ר׳ נחמן, מצטרף לדברים שאותם
מוסיף שדה :״האדם הוא לבדו. וכאשר
הוא מביט מכאן ,׳מתור הוויית העולם
הזה, על הים האינסופי של המוות המש תרע
לפניו, הוא מביט אכל אינו רואח
מאומה, כי מכאן אי אפשר לראות מאו מה.
ולא ׳יעזרוהו בזה לא בני־ביתו, לא
רכושו, לא ספריו ובוודאי לא במות האנ שים
השותפים עימו לדעה או מתגודדים
סביבו. האדם הוא לבדו, כפי שמצא עצ מי
שבתי צבי לבסוף, כארמון השולטן,
האיימת המוות.
״רבי נחמן מכרסלב היה, לאמיתו של
דבר, אדם אלמוני ובודד. הוא הובר כחייו
רק על־ידי קומץ חסידיו, וגם בתוכם לא
חש שהוא מובן ממש. כאהד מן ה ת עי ם
העצובים שלו אמר , :אתם אנשים קטנים
כמעלה. מאוד׳ ואיו לי עם מי לדבר
בדידות שאותה מייצג כיום בספרות ה עברית
פינחס שדה, ועוד קומץ של סופ רים
בודדים, המשועבדים לאמת של ה ספרות.
שיש לו לומר על בדידותו של
ר׳ נחמן מברסלב מסיים שדה במעט בי קורת
ו תוכחה :״לעיתים קם והתרחק
מאנשיו — לא רק בנסיעתו לארץ־ יש ראל׳
אשר רק שוטים מתארים אותה
כאיזה מיבצע ציוני׳ אלא גם בנסיעות
קצרות, בהן היה נעלם ללילה או שניים
כלי שידע אי ש להיכן נסע ומה עשה...״
שדה מציג את פתיחותו של ר׳ נחמן
מברסלב, לעומת הסגירות של נו שאי דיגל
לו בהווה הזה :״לעתים, ביהוד כסוף
ימיו, התרועע עם אפיקורסים, מהם ידו עים
לשימצה בקרב שלומי־אמוני־י ש-
ראל, דבר שהמיט עליו קיטרוגים וצרות,
והיה יושב בחברתם, משוחח ומשחק שח מט,
ואחד מהם (כד מספר מקור טסויים)
אף קרא ב אזניו מיצירות שילד
תיקון הלב הוא ספר החייב להימצא ב מדף
ספרי-האיכות של כיל בית, כחומר
מעורר נפש, כבסים המעניק לחיים מש מעויות
מתוך האות הכתובה, ויעיד על
כך הקטע על מצוקת היעולס־הזה׳ ,אשר
מופיע בתיקון הלב (ראה: ציטוטון).
הקללה והנץ
שני ספרים שראו־אור באחרונה מאת
מחבר המותחנים האמריקאי דשיאל
האמט בתרגום לעברית, מהווים מייצג
לסיגנונו המיוחד. הספרים הם קללת בני
דאין * והנץ מנדאלטה **.
סמואל דשיאל האמט נולד במדינת מרי לנד
ב־ . 1894 בגיל 21 הוא התחיל לעבוד
בסוכנות הבילוש הלאומית של פינקרטון,
תחילה בעיר הולדתו ואחר־כך בסן־פרנם יס־קו.
מחלת השחפת שבה לקה לא איפ-
סופר האמט
קורבן ציד המכשפות
שרה לו להמשיך בעבודתו כבלש לאורך
ימים, והוא התחיל מפרסם סיפורים בלשיים.
סיפוריו של האמט ממוקמים בין האל גנטיות
של א ר וזו ר קו;ן־דויל ובין ה אלימות
הגסה של העיתונות הזולה. ספריו
זכו בהצלחה עצומה. הוא התקבל על־ידי
הביקורת כסופר שווה־ערך לארנסט
המינגוויי, אך עד מהרה איבד את ה דחף
לכתוב.
אחת הסיבות לכך היתה העובדה ש *
דשיאל האמט — קללת בני ד אין!
עברית: סונית פלץ; 172 עמודים; הוצאת
כתר (כריכה רכה).
** דשיאל האמט — הנץ ממאלטה;
עברית: ב רחל; הוצאת כתר; 156 עמו דים
(כריכה רכה).
מהתמלו
גילה
כי ניתן להתקיים רק
גים על שפריו שראו־אור.
׳בימי ״צייד המכשפות״ של הסנטור
מקארתי, נעצר האמט בשל דיעותיו ו שמאלניות
וחברותו במיפלגה הקומוניס טים,
הוא היה טיפוס של זאב בודד׳
למרות שבמשך למעלה משלושים שנה חי
עם ידידתו ובת־לווייתו, המחזאית והסי-
פרה לידיאן הלמן. הוא מת ב־1961
שקוע בחובות ובחוסר־כל. ספריו הידו עים
יותר ה ם: הנץ ממלטה, מפתח הזכר
כית, האיש התה וקללת בני דאין (שגיר־סתו
הטלוויזיונית הוקרנה לפני כשנה בטלוויזיה
הישראלית בכיכובו של ג׳ יימס
קוכורן).
קללת בני דא,ין מייצג את הקשיחות
׳הצינית האופיינית לגיבוריו של האמט,
קשיחות שמתחתה מסתתר לו אידיאליזם
רומנטי. הפלש־הסופר מספר כיצד הוטל
עליו להציל נערה מרדיפת קללה מיש-
פחתית מיסתורית. הנערה, גבריאל־לאג׳ט
מוליכה את הבלש של האמט דרך
מבוכי העיר והחברה האמריקאית, דרך
מדורי ההזייה ושכונות העושר, עד להצ לתה
מאותה קללה•
השני בספרי האמט׳ הנץ ממלטו /מביא
את סיפורו של פיסלון עשוי זהב טהור
ומשובץ אבנים יקרות, מתנתם של אבירי
מיסדר סט• ג׳והן (בואלטה, בירת מאל-
טה) למלך ספרד במאה דד . 16 הפסלון,
אשר מתגלגל במשך שנים מיד ליד, מביא
למות שותפו של הבלש, סמדאל ספייד,
ד,שוקע בחקירת התעלומה של הפיסלון,
שגם אליה גוררת אותו נערה צעירה.
סיגנונו של האמט כמעט תסריטי :
״לסתו של סמואל ספייד היתה ארוכה
׳גרמית, וסנטרו הזדקר מתחת לפיו הגמיש
יותר, דמוי האות וי. גחירי אפו התעקלו
לאחור בדמות וי קטן יותר, ועי ניו
בגון צהוג־ אפוד היו גזורות בקו
אופקי כאשר הוא פוגש את אשת
שותפו המת, היא מטיחה בו :״אתה
זרגת את כעלי, סם. היה טוב אלי
זוך שהיא מנסה להכניסו למיטתה. סם
־,ציניקן, נגרר יותר ויותר לסיפור הפיס־יון,
כאשר הוא ספק רודף וספק נרדף.
זוא מעמת ומפריד בין אלד, החשודים
;עיניו וסופר הרוגים כפי שספר אותם
:קללת בני דאין.
שני ספריו של האמט, שראו־אור באוד
*ונה, מתורגמים מעט בקרירות, ומאב-
יים את קצב הלשון והעגה האמריקאים,
זהפכו את האמט לאחד מחשובי הסופ יים
האמריקאים, מה עוד, שהספרים עמו־וים
בשגיאות דפוס (דבר רווח לאחרונה
:ספרי הוצאת כתר, אשר חדלה להקפיד).
:ללת בני דאין והנץ נזנזאלטה הם בבחי-
ת מסע מרתק בתוך תופת החיים האב-
וורדיים האמריקאים, מסע שבו הציניות
היושר נאבקים זה בזה, עד לסוף הטוב,
זבו פודה הבלש הטוב את מי. שהוא
וייב לפדות.
עת־מול
זו השנה השביעית רואה־אור עיתון
רתק לתולדות ארץ־ישראל ועם־ישראל,
עריכת הסופר שלמה שבא, תחת הכו־ד
ת עת־מול. עיתון מעולה זה מייסודם
ל אוניברסיטת תל־אביב ומישדד־החי-
ידור,תרבות, חושף לפני תלמידי בתי-
פר ואוהבי ארץ־ישראל המבוגרים יותר,
לשון פופולארית, מאמרים ורשימות ה הווים
רישום ענייני ומרתק של חולדות
ארץ והעם.
שתי החוברות האחרונות של עת־נזול —
3ו־ * 40 ממשיכות במסורת שהותוותה
משך שש שנות קיומו הראשונות של
תב־עת זה. חוברת 39 מוקדשת למאה
נות ציונות, והיא נפתחת בצילומה של
אוניה טטיס, שהביאה ב שנת תרמ״ב
228 ) 188:עולים אשר יישבו את זיב-
־ן־יעקוב.
מאמר רב־עניין הוא מאמרה של אפרת
רדקין על תחומי ארץ־ישראל, אשר
בהיר כי ״תנאים כלכליים גר מו׳ לשי .עת־מול,
עיתון לתולדות ארץ־ישו־אל
:ם ישראל — עורך שלמה שב א; המו״ל:
צאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב
2עמודיס בכל חוברת +ציוריס ורי־ומיס
מרהיבים).
החווייה הישראלית
חלו בלהות רטוב
אהרון אמיר,
לא פלא הוא שימנו קיצוני כמו המתרגם
ביחד עם הפיזמונאית הלאומנית נעמי שמר, ועוד חצי תריסר
פרחי-בלשנים החיים בשוליים הימניים של התרבות, חברו יחדיו
כדי להציל את השפה העברית, והקימו גוף עילג ומגוחך הנושא
את השם קרן הלשון העברית, כמו לא נוסדה האקדמיה ללשון
העברית מעולם.
אנשי קל״ע — קרן הלשון העברית, אשר רובם אחוזים
בבולמוס של פירסומת עצמית על חשבון מצבה של הלשון העב רית,
הצליחו להכניס יראה גדולה אצל מנהלי קול ישראל, וליטול
חלק בייזום יוס שידורי העברית בקול ישראל. הם גם שילחו
ביריוני־לשון, בנוסח גדוד מגיני השפה העברית של שנות ד,־20
וה־ ,30 לתקוף חנויות ועסקים בעלי שמות לועזיים, ואף פגעו
בעסקים בחסות המיקרופונים של קול ישראל והטלוויזיה היש ראלית
(אלה הם אותם האנשים המאשימים את ערביי השטחים
הכבושים בכך שהם מדליקים צמיגים — רק כאשר הם מבחי נים
במצלמות הטלוויזיה).
אלא שנושאי דגל הלאומנות הקיצונית ונם הלשון העברית
הטהורה סובלים, כנראה, מנתק מוחלט מן הרחוב. הם אינם מבינים
כי בצד ״דיזנגוף סנטר״ קיים ״המשכיר לצרכן״,
וחנויות עם שמות עבריים נהדרים כמו :״חוט השני״ ,״כית
הכד״ ועוד אלפי שמות.
נציגי הבלשנות הלאומית אינם מודעים לעובדה, כי בימים
אלה הולך ונוצר בארץ מצב, אשר ניתן לכנותו כחלום הבלהות
הרטוב של אליעזר בן יהודה. חלום זה, מקורו בתהליך שירושה
המהיר של השפה העברית, שפה אשר עבדה את שלבי היצירה
מחדש שלה, והפכה לשפה המהווה עבור מאות אלפי תושבים
במדינה שפת חיים אחת, שבה נולדים ומתים. שפה שאליה מתר גמים
ספרי־מיקצוע מכל הלשונות, שיש בכוחה להגביר את
נוי גבולות הארץ על־ידי ההנהגה כתקו פת
המעונה.״ בהקשר העכשווי (בעיקר
על רקע חוק סיפוח הגולן) מגלה המאמר
כי ״ ,הג בו לו ת הארעיים׳ אשר שונו מדי
פעם על־פי הצרכים המעשיים של בל
דור ועל־פי הנסיכות והצרכים המיוחדים
ונוס מתל־אכיב
צלמית שנמצאה באיזור הירקון
לו, נקבעו כראש ובראשונה מכוח סמ בות
דתית ניסוח זה עשוי לשפר
את תדמיתה של, הסמכות הדתית׳ בעבר
הרחוק, על־פני סמכותה בהווה.
יצחק הנדדסמן, ברשימתו נושאי נשק
לוחמים בדו־קרב ומגינים פל עצמם, מביא
סיפורים על יהודי ימי־הביניים שהשתת פו
בקרבות והצטיינו, על יהודי שהציל
את חיי קארל הגדול, ועוד על לוחמים
יהודיים.
אריה לינדכאום, ברשימתו ה,פוס־טה׳
של המו שבות, מביא את סיפור הבו לים
וחותמות־הדואר של מושבות הברון.
מאמר גנוז של אליהו אילת, מי
שהיה שגריר ישראל בבריטניה (—1950
,)1959 מביא את פרשת קונדור מצייר את
ארץ־ישראל, על אוסף של מיכתבים וציו רים
שהוא העביר מלונדון אל בית-
הספרים הלאומי בירושלים. הציורים מתא רים
את הארץ בשנים . 1875—1872
דכ לוין מביא סיפור לא ידוע על
מושבה של דייגים יהודים ליד הקוטב
הצפוני, ומשה גיל מביא את סיפורו של
חלום שהציל את רמלה בשנת .1030 אכ־רהם
כ. ריכלץ מתאר את סיפורו של
מייסד פתח־תיקווה, הרכ אריה פרוט־קין,
ובת ראשון־לציון, גרטלה הור־כיץ
(כן־זאכ) ,מספרת על חמשת הילדים
השריש
הפרובינציאליות, שהסלאנג שלה
ולמאבקיה של
פרט אשר נעלם מעיניהם של אבירי השפה העברית הוא
זה של יצירת גיטו לשוני לשפה העברית. וכוונתי לניסיונות
הניתוק ממערכות מילים בינלאומיות (״מירקע״ במקום ״טל־ויזיח״
ו״שחרחול,״ במקום ״טלפון״) ,ניתוק היכול לשמש
זיבול מעולה לקרקע הלאומנות.
דוגמה חיובית ומדהימה של תהליך השרשת העברית, הוא
התהליך של התקבלות ספרות המדע־בידיוני בתרגום לעברית,
שהפך סיגנון ספרות זה לפופולאדי ביותר בארץ בשנים האח רונות.
אם היו אבירי הלשון העברית מטריחים עצמם להציץ
בספרים אלה, היו יכולים לגלות בהם את עברית־המחר, את כל
המילים החדשות של שפה, שלא האקדמיה ללשון העברית, ולא
אנשי קל״ע, היו מסוגלים ליצור בחייהם, מתוך מאגר רובדי העבר
של הלשון העברית.
האטימות למתרחש ברחוב, בצד ניסיון של כפייה תרבותית,
הינו חסר משמעות לחלוטין. אם אבירי הלשון העברית היו
מטריחים עצמם לצאת לרחוב, ושומעים את העברית השגורה בפי הם
של ילדי גני־הילדים והכיתות הנמוכות של בתי־הספר בישראל
של סוף , 1981 היו מגלים את הפלא של התחייה המלאה והאמי תית
של הלשון העברית, את התגשמות אותו חלום בלהות
רטוב של אליעזר בן־יהודה.
הדבר האחד והיחידי אשר מוטב להם, לאבירי הלשון העב רית
והלאומנות הישראלית לעשות, הוא להניח זרי פרחים על
קיברו של מחייה השפה העברית, אליעזר בן־יהודה, ולחוש
בגימודם לידו. העברית של היום היתר -מעלה אנחה אצל אליעזר
בן־יהודה, שהיה בבחינת יוצר, ליד העקרות היבשה ונטולת החו שים
של גדוד עיוורי השפה העברית.
נתיבה כן־ יהודה).
של ג׳מאל פחה, סיפור של מיפגש עם
המושל התורכי האכזר של הארץ בסוף
שילטון התורכים, המתרכך למראה ילדים
יהודים.
חוברת מס׳ 40 של עת־מול מביאה ב שער
את רישומו של נחום גוטמן
לי״ח ברנד. העיתונאי אהוד כן־עזר
מספר תחת הכותרת היכן הם בני המדבר 7
גידסות שונות של הסיפור אודות יהודי
חייבר, החל בעבר הרחוק׳ וגמור במסעותיו
של יחקאל חנקין לערב. יצחק
קלימי בוחן את דמותו של כרוך כן־
נריה, סופרו של ירמיהו הנביא, על-
סמך חותם שלו שנמצא.
שלמה סימונסון מספר על מצבות
בתוך הים, שהוא סיפור חיי קהילת סיר־קוסה
באי סיציליה. שמואל אכיצור,
מתאר תחת הכותרת ואלה מ,סעי, עגלת
ה תמיד /את סיפור תולדות הדילידנס בארץ
במשך חמישים שנה, עד לניצחון המכו נית.
עקיבא צימרמן מביא את סי פור
ליצני העיר ברוד, תחת הכותרת
הזמרים העליזים מברוד, שהוא סיפורם
של שחקנים וכליזמרים יהודיים במיזרח
אירופה.
שרה כ״ץ עורכת שיחזור דרכו לארץ-
ישראל של יהודה הלוי, תחת הכותרת
יהודה הלוי מפליג באוניית הסולטן, בעוד
שלום גינת מספר איך הערים ישראל
שוחט על רעייתו מניה.
אילנה מוזל מספרת על צלמית שנמצאה
באיזור הירקון, והמכונה ונוס מתל־אביב,
ועריה לוי מתאר רופאים יהודים
בחצר השאה הפרסי.
גליונות עת־מול הינם בבחינת חוויה
מרתקת לא רק לתלמידים, שלמענם רו־אה־אור
כתב־עת זה, אלא לבני כל הגילים•
זהו כתב־עת בעל חיות ורב־גוניות,
אשר מוציא את המעיין בו מתוך הפסי-
מיזם היומיומי, ומעניק לו מכשיר לראיית
ההווה הישראלי מתוך הפרספקטיבה ההיס טורית
הרחבה יותר. קשה לראות <$ת
עת־מול רואה־אור בלא הידענות המופלגת
של עורכו, שלמה שבא, ואהבתו את
הארץ ותרבותה.
(הודות
לתרומתה
רות של מושיק לין, יליד , 1950 שהקרי-
קטורות שלו מתפרסמות דרך קבע בדבר.
באחרונה ראה־אור אלבומו הראשון של
מושיק, צוייר ביום חול * .בין הקריקטו רות
ניתן למצוא את גלריית הגיבורים
שאיכלסה את החיים, הצחוק והדמע ביש ראל
בשנים האחרונות, החל מייגאל ידין
עם תלבושת ומיקטרת של פופאי, ואל
סאדאת, כגין, פרס, ארליך וכל
השאר• הפרק הראשון מוקדש לאוטונומיה,
שמושיק הופכה לחוכא ואטלולה.
נבצר מכוחן של מילים לתאר את הקרי קטורות
של מושיק. כל שנותר לומר,
הוא, שאלבום זה כמו מנציח את שנות
חיינו המכוערות ביותר, ובמקביל לאלבומי
ניצחון וניתן לכנותו באלבום הכישלון.
חסרונו
של צוייר ביום חול הוא בדברי
ההקדמה של הד״ר לתיקשורת יצחק רו־
אוטונומיה נוסח בגין ( +מושיל!)
שנות חיינו המכוערות ביותר
דור דור והסאטיריקנים שלו. בעבר
הרחוק היו אלה אביגדור המאירי וחב ריו.
בדור קרוב יותר היה זה עמום
קינן, בסוף שנות ה־60׳ ובראשית ה־ 70׳
היו אלה אנשי זו־ארץ וניקוי ראש. הסא טירה
היחידה הקיימת בישראל של סוף
שנות ד 70-,׳ וראשית ה־80׳ הן הקריקטו
ה, המנסה להגדיר את הקריקטורות של
מושיק בתיאוריות תיקשורתיות, ומאבד
תוך כדי כך את כוח הסאטירה שבהן,
וחבל.
* מושיק לוי — צוייר ביום חול ;
דברי הקדמה: יצחק רועה ; הוצאת זמורה,
ביתן, מודן (כריכה רכה — מתכונת
אלבומית).
כליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיזל ,,הביא כהכה־ שער שעם ל,ה בהגעה משחהו! חיל־הים
״מיזנל,״ למיצרי ים־סוף, לאחר שהין יפה אה כף ההיהווה
המוכה.
החה הכוהרה ״בדלהיים סגורוה״ ,הובאה כהכה על הנסיון
לנהל אה מישפטם של רוצחי כפר־קאסם בדלתיים סגורו ת
סו פ ת המשוטט של השבועון, עמום ל,ינן, הביא במיסגרה
טיוליו דיווח תהה הכותרת ״הפותח שערי צדה״ ,על הר״ר
ולד, מיי פ ת של ביה־החולים הירושלמי ״שערי צדק״׳ .
החה הכותרת ״פר שה עמום״ ,המשיר השבועון לדווח על
מישפטו של סגן־המפקח הכללי של מישטרה ישראל, עמום
כן־גוריון.
השבועון המטיר ככידרה על ה״נופלים ההולכים ראשונה״,
שכה דיווח על הנופלים כמיכצע־קדש, והפעם עולה מרבד־הקסמים
מהימן, כלייזמר מהעיירה בפולין, צכר שגדל בתל־אביב
וגער מגדות החידקל.
משנו האנרגיה ה ראשון
* ״חוות־ והפועלים העם דוס מול דוע
שני לועים סימלו השבוע את מיל־חמת
הקיום במרחב: לוע התותח ולוע
צינור־הנפט. מיום ליום נסתבר יותר כי
עוצמת כוחו ואורך הטווח של הצינור
גדולים עד אין שיעור מאלה של קנה*
התותח.
ברגע הראשון אחרי מיבצע־סיני היה
נדמה לרבים כי האחדות הערבית נמוגה
כסיוט, וכי כוחם של המצרים חוסל
בשדה־הקרב. טענה זו חזרה בנאומי אי שים
חשובים בארץ. רק עתה, כעבור
חודשיים, ברור עד כמה היתר, זאת אש־לייה
ילדותית. האחדות הערבית והכוח
הערבי, שלא ניכרו בשדה־הקרב, מנצחים
כיום בשדה הנפט.
שני צינורות. מדינות־ערב לא יצאו
להילחם לטובת מצריים. אפילו סוריה
לא שלחה אף חייל אחד. אך הערבים
הפעילו מכשיר הרבה יותר ח שוב: את
לבנת־החבלה. צינור־הנפט הסעודי, העו בר
גם הוא בסוריה, לא פוצץ — דבר
שעזר לעבד אל־נאצר עוד יותר. כי
האמריקאים היו מוכנים כמעט למכור את
נישמתם כדי למנוע את פיצוץ צינור זה,
השייך להם. עבד אל־נאצר לא היה מסו גל
להגן על תעלת סואץ — אולם הוא
היה מסוגל לסתום אותה. סתימה זו
חשובה יותר מכל הנזיגים והאיליושינים —
כי היא גרמה לעצירות מכאיבה במעי
הכלכלה של העולם המערבי. בחוסר ברי רה,
נאלץ המערב ללחוץ על ישראל, כדי
לאפשר את חידוש זרם הנפט.
לוע התותחים של הטנקים הביא את
צה״ל לגדות הסואץ. לוע צינורות הנפט
מגרש את צה״ל מאדמת סיני.
הצינור השלישי. גם בצד הישראלי
נועד לקח חשוב לדו-קרב הלועים. לועי
התותחים של אוניית־מילחמה ישראלית
קטנה הפגינו את החלטת ישראל להיאבק
על חופש השיט בים־סוף. אולם זאת היתה
רק הפגנה — שאחריה צריכים לבוא ה מעשים
שיוכיחו כי חופש זה אומנם חיו ני
למשק הישראלי, וכי על כן לא תי כנע
ישראל בחזית זו.
מעשים אלה יכולים ללבוש צורות רבות.
החשובה ביותר היתד, צורה של צינור-
נפט מאילת לחיפה — לא הצינור הקטן,
המשמש בעיקר להפגנה, אלא הצינור
הגדול, שיישנה את מפת הנפט העולמית.
כאשר יונח צינור זה — בהסכמת אר־צות־חברית
— יהיה זה ניצחון מכריע
של ישראל בקרב על החופש במיצר
טיראן.
07^ 2 5 2 9 /
כמיסגרה כהכוה־ההחקיר הכלכליות דיווח ״העולם הזה״,
החה הכותרת ״פרי הביאושים של מטעי האומה״ ,על יוסף
אלנחם, שעליו כהכה המערכה :״הודות לקשריו הגיע רחוק
מאוד, עד כי נראה שניט שט שו התחומים בין ביסו־הוא ובין
קופות האומה
מדור האמנות כיקר את תערוכתו של הצייר ההל־אכיבי משה
ברנשטיין, וולכיא דיווח מאת כוכב וכתב הכדורגל יהושוע
(״שייע״) גלזר, על מישחק כדורגל שנערף בלונדון.
בשער הגליון: מלח של חיל־הים על סיפון ״מיזנק״ מול
חופי האי טיראן.
^ מנאי״ וועד עובו הדואו
* ויו נוהג מטיף הסיגה
נוח לקנוניות פרטיות. דוגמה נאה לכך
ניתנה, בשבוע שעבר, על־ידי גאון אל מוני
שחיבר כרוז לעובדי הדואר.
בדואר שולט שר דתי. אולם בין עובדי
הדואר שלטת מפא״י. שילטונה כה מוחלט
עד שכל שאר המיפלגות — מחרות והצ״כ
ועד למק״י ולדתיים — החליטו להת אחד
בסיעה אחת, לקראת הבחירות לוועד
העובדים. אך גם במאוחד, היה כוחם
זעיר.
סוכן נאצר. מפא״י התייחסה לאיום
המיפלגות המאוחדות ברצינות, מאחר ש כמה
ממוסדות מנגנון־החושך, כולל שרות
ההאזנה הבלתי״חוקית לטלפונים, מסונפים
בחשאי לדואר, היה זה מאבק חשוב בעי ניה.
היא גייסה את מיטב הכישרונות,
ביניהם היה גם הכישרון שניסח מיכתב
ל״חברים יקרים״ ,שפתח במישפטים
הבאים :
״זה כמה חודשים שהנכם נמצאים תחת
טרור ואיום של חבורת אנשים אשר מינו
את עצמם ל״מוכתרים״ והתאגדו עם הקו מוניסטים
— הבוגדים השפלים ביותר
הנמצאים בתוכנו, אשר מוכנים למכור את
היקר לנו לשטן. אף בימים האחרונים,
שסכנת השמדה איימה על ישראל במו לדתו,
העיזה קבוצת בוגדים ז ו להז דהות
עם נאצר המצרי נגד העם העברי
היושב בציון
אחרי שנקבע הקשר האלחוטי הישיר
בין עבד אל-נאצר ובין העסקנים הדתיים
והציונים הכללים בוועד עובדי הדואר,
נמצא המכנה המשותף לאופוזיציה :״חב רים
גם מחרות, אשר תיקוותם לשבור
את ההסתדרות ולהרוס את ציבור הפו עלים
המאורגן, קשרו קשר עם באי״כוחם
של סוכני מדינה זרה למיניהם
עמידה אמיצה זו להגנת המולדת, במא בק
על קולות הדוורים והשליחים, נשאה
פרי: מבין 25 חברי ועד־העובדים החדש,
24 הם אנשי מפא״י. אחרי שהתפנו מעבודתם
המייגעת, חייכו נציגי מפא״י והת נצלו
על הכרת.
עי חשח
כוחרח בלי^ד.
כאשר הופיע, ביום השישי האחרון, היו מון
חוו ת עם כותרת ראשית בעמוד ד ׳ :
״עליית השכר פירושה אסון למשק ולפו־עלים״
,היה ברור כי זאת דעתו של
העיתון ושל החוגים שאותם הוא מייצג.
העובדה שאת המישפט אמר לא איש תנו עת
חרות, אלא אריה שנקר, באסיפה
הכללית של התאחדות בעלי התעשייה,
לא שינחה דבר. הבלטת חפיסקה מנאומו
כמוה היתה כהזדהות עימו.
הכותרת הראשית עוררה זעם רב. קודם-
כל חרדו ראשי חסתדרות-העובדים־הלאד
מית, התומכים ללא סייג בדרישת תו ספת
השליש לשכר היסוד לפועלים .״כי־
הסופר הבריטי סמיואל ג׳ונסון, שאמר
זאת לפני 200 שנה, לא התכוון להעליב
את הפטריוטיזם. הוא ביקש להזהיר מפני
אנשים הסבורים כי פטריוטיזם הוא מסווה
תאריך:
2.1.195/
צד יתכן שחרות, שכל קולותיהם כימעט
באו מפועלים, תאמר שעליית־השכר היא
אסון לפועלים?״ שאלו הם. הם חששו
שהכותרת האנטי-פועלית תזיק להם ב ציבור
הפועלים.
נ ם תלונה. איש כבר לא טרח לב דוק
מה קרה, בעצם. הסתדרות־העויבדים־
הלאומית, שקפצה על הכותרת פעל סוס
חדש ומהיר, הרימה קול צעקה גדולה
והודיעה לעיתונאים כי תתבע את הנהלת
העיתון חרות לדין בהנהלת התנועה.
רק אז החל עורך חרות, יוסף ויניצקי
בעל השפמפם הקטן׳ לחקור כיצד, בעצם,
הופיעה הכותרת המכשילה במקום כה
נכבד בעיתון. התברר כי ביום החמישי
בלילה, שימש עורך־לילה שמואל מור*,
עיתונאי צעיר, הידוע כבעל נטיות שמא ליות
תיאורטיות ושאינו חבר תנועת
החרות. מטעמי זהירות מונה קומיסר פ ד
ליטי מטעם תנועת החרות, כדי לפקח על
מעשיו של מור. אולם באותו יום לא הק פיד
הקומיסר לבדוק מה שנכתב.
הכתב הכלכלי של חרות, צבי קסלר **,
מסר לעורך־הלילה כתבה ע ל,נ או מו של
שנקר, וביקש ממנו להבליט ־את הקטע
שבו הזהיר שנקר מפני סכנת האינפלציה
הכרוכה בתשלום תוספת שליש השכר.
עורך־הלילה נטל את הפסוק המרעיש
ביותר בכתבה, ועשה ממנו כותרת. הוא
טען אחר־כך בשעת הבירור :״מאין לי
לדעת שתנועת החרות היא בעד תוספת
שכר?״
סוף הסיפור היה משעשע יותר מהת חלתו.
לאחר שהעניין בורר והוסדר, טיל-
פן אריה שנקר למערכת חרות, כשבפיו
תלונה :״בכלל לא אמרתי את המישפט
שהופיע בכותרת הראשית. אמרתי כי ה שכר
יביא לאינפלציה והיא תתנקם בפו עלים.
כתבכם לא הבין אותי.״
אנ שים
מנגנון מיכחב באחריות
הפטריוטיזם הוא המיקלט
האחרון של הנכד.
״העולם הזה•״ 1003
הורג והרוג מכפרקאסם
בן ,26 שעלה תשע שנים קודם לכן ממרוקו. השאלה העומדת להתברר במישפטו ובסישפט
10 חבריו היא: באיזו מידה מילאו דהאן וחבריו פקודות כפי שנמסרו לו, ובאיזו מידה
פעל ביוזמה אישית? בתמונה לידו, אחד מחללי הטבח בכפר־קאסס. צחוק הגורל הוא,
שלאחר ריצוי עונש בעוון הטבח, הפך דהאן ליועץ לענייני ערבים של עיריית רמלה.
• שר־הדואר, ד״ר יו סףבורג, אמר
ה שבוע :״עלינו אומנם לסגת ממידבר־סיני
— אך לעומת זאת אנו יכולים להח זיק
במידבר־סיני ! ״
!• בהסתייגו באופן קיצוני ממעשה־הזוועה
בכפר־קאסם, סיפר השבוע מנהיג
חרות, מנחם גגין, מידת הקפדנות ש נהגה
מחתרת האצ״ל לשמירה על חיי
שבויים ולא־לוחמים: בימי הקרב על יפו,
נלקחו כעשרים לוחמים ערביים בשבי, ליד
מיסגד חסן־בק. אחד השבויים שהרים,
תחילה את ידו, שלף לפתע אקדח והרג
את אחד הקצינים של האצ״ל. חברי ההרוג
רצו לקטול את כל שאר השבויים, אולם
כשהודיעו על כך לבגין, נתן פקודה מפו רשת,
שלא יגעו לרעה בשום שבוי, והטיל
על המפקד המקומי את האחריות האישית
לביצוע פקודה זו. אף שבוי אחד לא
נפגע.
ו • חבר־הכנסת מטעם חדות, שמשון
יוניצ׳מן, על התביעה לנהל את מיש-
פטם של -נאשמי כפר־קאסם בפומבי :
״ההבדל בין אשה למדינה הוא, שלמען
שמה הטוב של אשה יש לפעמים לנהל
מישפט בדלתיים סגורות. לשמה הטוב של
המדינה יש תמיד לנהל את המישפט ב דלתיים
פתוחות.״
מאוחר יותר, אחד מעורכי השבועון
בול.
** כיום כתב כלכלי בכיר בידיעות
אחרונות וראש מערכת ירושלים של ה־צהרון.
סבון בתחליב-י ש לו טבע לפנק.
פ ר סו ם מ לני ק /בן לס /דייגי־לויו
קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע -מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה
הידועים מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור.
אל סבון קמיל בלו -מותאם במיוחד לחומציותו הטבעית של העור, הוא אינו מסיים
פעילותו בגמר הרחצה ושומר על העור בפני יובש וגירויים, יוצר שכבה מגינה על העור
ומקנה לו רכות ורעננות.
קמיל בלו -הינו ממשפחת מוצרי הקמיל אשר פותחו ויוצרו במעבדות דר׳ פישר
המתמחות במיוחד בייצור תכשירים קוסמטיים טבעיים בידע רפואי.
קמיל בלו טבעי...כל מה שעורך מבקש.
ספ1רט
כדורסל
ד ג ״ר אוח או־ד
ביום הראשון השבוע, ערב הדלקת הנר
השמיני של תנוכה, אירע לשחקן שחום-
העור, ארל ויליאמם, מעשה־ניסים: ברגע
האחרון ממש הוא נצל ממזימת גיור. הכל
כבר היה מובן — הרב רב־המעללים של
מיגדל־העמק, דויד גרוסמן, היה מצוייד
בכל הנימוקים הדרושים לשכנע את ארל,
בכל תשמישי־הקדושה ובכלי־המילה ה דרושים
למלאכת־קודש זו.
המושבה הצפונית מיגדל־העמק רגשה.
צעירים וזקנים, נשים וילדים לבשו את
מיטב מחלצותיהם וחיכו לבואם של כוכבי
הכדורסל המפורסמים. ארל, מיקי, אולסי
ומוטי, הרביעייה המובילה של מכבי תל-
אביב׳ עמדו לבקר במתנ״ס העיירה.
כדיוק כמו אולמי. הרביעייה המ עורבת
(שחור, לבן, שחור, לבן) נוהגת
לבקר בכל שבוע בעיירת־פיתוח אחרת,
במיסגרת מיבצע פירסומי של בנק מיסחרי
(מיפעלות של בנק-דיסקונט) וחברת ממ תקים
(עלית) .תמורת התמיכה של שתי
החברות באגודת־מכבי, נודדים הכדורסלנים
שחקני שווייץ משתזפים על המיגרש בפתח־ תיקווה
הרעב לשמש
למנוע את יציאתו ביחד עם קבוצתו ל לונדון.
אילו
פגע הנער בעינו של השחקן —
הוא החטיא אותה רק כחוט השערה —
היתה התוצאה חמורה הרבה יותר.
הוא שנאמר: שומר פתאים השם.
כדורגל לתפוס שמש בישראל
מועמד־לכיור ארל
מעשה שמייס
על פני הארץ, מלמדים בני־נוער במועדוני-
ספורט מקומיים את רזי מישחק־הכדורסל,
מציגים לפניהם מישחק לדוגמה, לוחצים
את ידי מנהל סניף־הבנק המקומי ומצטל מים
בחולצות הנושאות את שם חברת
השוקולד.
פרנסי העיירה — ראש המועצה, חבריה
ועובדיה — שמחו שיוכלו לשהות במחי צתם
של האלופים המפורסמים, שאותם
הם רגילים לראות רק בטלוויזיה. אך
הרב גרוסמן לא הסתפק בכך. הוא מצא
שהביקור זימן לו הזדמנות פז לבצע עוד
אחת מהמיצוות המפורסמות שלו.
״לא יתכן,״ פסק הרב ,״שארל לא יוכל
לשחק בנבחרת ישראל, רק משום שאינו
יהודי. עליו להפוך אחד הגרים הגרים
בתוכנו — בדיוק כמו אולסי פרי.״
אך, מעשה־שמיים — לרב הנמרץ
נכונה אכזבה מרה. בטרם הספיק לפגוש
פנים־אל־פנים את השחקן שחום־העור,
הובל הגר־המיועד לתחנת מגן־דויד־אדום.
אחד הנערים שהוזמנו לאימון עם הכו כבים,
התייחס לקרב ברצינות כה גדולה,
עד כי תוך כדי המישחק זינק כלפי מעלה,
פגע במיצחו של ארל גבה־הקומה וגרם
לו לחבלה מעל הגבה השמאלית. ארל,
שנזקק לטיפול רפואי דחוף, נלקח מהמקום
על-ידי אחד ממנהלי הקבוצה, שמואל
(״שמלוק״) מחובסקי. הוא חזר לתל-אביב
כשארבעה תפרים מעטרים את מיצחו. לרב
גרוסמן לא נותר אלא לחכות להזדמנות
אחרת לבצע את זממו.
הפציעה של ארל — גם זה מעשה-
שמיים — אינה חמורה. למרות שהיא
פגעה, אולי, במצב-רוחו, לא הי׳ה בה כדי
העולם הזה 2313
מייד בתחילת המישחק פסק השופט
בעיטת־קרן לטובת ישראל. הכדור הגיע
לרגליו של החלוץ איתן שלום ו...שער!
כמה דקות אחר־כך קיבל הקשר, מוטי
איווניר, את הכדור. בבעיטה מדוייקת
ורבודעוצמה הצליח גם הוא להבקיע את
השער השוודי.
עד תום המחצית הראשונה נרשמו לזכות
נבחרת הנוער של ישראל בכדורגל ארבעה
שערים — שני שערים מרגליו של כל
אחד מהכוכבים הצעירים. התוצאה —
— 4:0לא השתנתה עד סוף המישחק.
ההפתעה היתה שלמה. איש לא ציפה
להצלחה כה גדולה של נבחרת ישראל
בטורניר הנוער הבינלאומי לכדורגל.
לפני המישחק סיפר המאמן, משה מאירי,
שהשחקנים הצעירים נרגשים ביותר. זוהי
להם ההתמודדות הראשונה עם נבחרת
אירופית, מלבד השוער, בוני גיגזבורג, ש שיחק
כבר בארגנטינה.
יותר מכולם היה נרגש מוטי איווניר,
בן ה־ , 17 שמאז גיל 10 נוהגים הוריו
לשלוח אותו בכל חופשת־קיץ למחנה־אימונים
באירופה. לפני כמה חודשים הוא
נופה מהנבחרת על-ידי מאמנה הקודם, ג׳ק
מנסל. הוא השתוקק להוכיח שהחלטתו
של המאמן החדש לצרפו למישחק היתה
נכונה.
בוני גינזבורג, השוער, ומוטי איווניר,
הקשר, הם תלמידים בכיתה אחת — הכיתה
השביעית בביתשזספר התיכון העירוני י״א
בתל-אביב. איש מהם לא יכול היה להר שות
לעצמו שהישגיו במיגרש יפלו מאלה
של חברו.
״איזה מאמן מצויץ!״ היציע ב-
איצטדיון של הפועל פתח־תיקווה היה מלא
בבני־נוער ובילדים. המבוגרים היחידים
שבאו לצפות במישחק הבינלאומי היו
הורי השחקנים, נציגי ההתאחדות לכדורגל
וקומץ מכובדי עיריית פתח־תיקווה. אין
פלא איפוא, שכשכבש החלוץ את השער
הראשון במישחק, פצח קהל־הזאטוטים
ב שיר :״איתן שלום, איתן שלום — אין
כמוך בעולם /איתן שלום, איתן שלום —
אוהבים אותך כולם על־פי מנגינת שיר-
הילדים ברבאבא.
משה מאירי, מאמן הנבחרת, שהתחיל
את הקאריירה שלו כמאמן ילדים ונוער
של קבוצות הפועל ומכבי בפתח־תיקווה,
רווה נחת. רוב הצופים במישחק הם תושבי
עירו, שזקפו את ההצלחה לזכותו .״איזה
מאמן מצויין! הוא השליט בקבוצה מיש-
מעת כזו, שהבחורים עושים בדיוק את
מה שלמדו באימונים!״ קרא בהתפעלות
מנהל אגודת מכבי בעיר, מנחם מנדל,
שישב על הדשא מאחרי השער הישראלי.
במיסגרת הטורניר הגיעו לישראל ארבע
נבחרות נוער לאומיות: רומניה, פורטוגל,
שוודיה ושוויץ. בעת המישחק ישראל—
שוודיה, ניצלו האירופים האחרים, שבאו
מארצות מושלגות, את הזמן כדי ״לתפוס
קצת שמש״ ,כדיבריהם, והשתרעו פרקדן
על הדשא.
הרעב לשמש של השחקנים האירופים
היה חזק יותר מהסקרנות לראות את
המישחק על המיגרש. אם כוחו של רעב
זה ימשיך להיות חזק מאתגר הניצחון,
צפויות לניבחרת הנוער של ישראל הצ לחות
מרשימות נוספות.
שידור שלנו זוכה להד בכל רהבי־העולם.
הטלוויזיה השוודית נהגה לצלם את
מרבית מישחקיו של הטניסאי הבלתי־ידוע
ביורן בורג, שהפך מאוחר יותר אלוף.
׳ניצחונותיו זיכו את הטלוויזיה השוודית
ביוקרה רבה, יוקרה שנופלת בחלקו של
כל מגלה כישרונות מצליח.
גם אנחנו מקדישים שעודדשידור רבות
לספורט הטניס על חשבון ענפי־ספורט
אחרים. אנו מחכים ששלמה גליקשטיין
יעשה לנו את מה שבורג עשה לטלוויזיה
השוודית.
בשידורי הטניס עשינו נפשות רבות
ת יק ש ורת
ל הר ה־ ח מז־״עסק
לא רק במיגרשי־הכדורגל סובלים אנשי
נזבט־ספווט מגילויי־אלימות.
הצופים הנוהגים לחזות בתוכניות ספורט
בטלוויזיה רואים את מישחקיה של מכבי
תל־אביב מתחילתם ועד סופם. הדבר
מעורר את קינאתם של אוהדי קבוצות
אחרות ושחקניהן, כמו הפועל תל-אביב
והפועל רמת־גן. כשבאים, סוף־סוף, אנשי
הטלוויזיה לצלם את מישחקיהן של שתי
הקבוצות, הצועדות מייד אחרי מכבי תל-
אביב בטבלת־הליגה, הם נתקלים בגילויי
אלימות מילולית — קללות, עלבונות ו אגרופים
קפוצים המונפים אל־על. לא רחוק
היום, כך הם חוששים, שבו גם יספגו
מכות.
אנדי ווקר, הכוכב שחום־העור של הפועל
תל־אביב, טוען שהוא שחקן אנונימי
רק באשמת הטלוויזיה .״אם היו מראים
אותי קצת יותר במבט־ספורט, אנשים היו
עוצרים אותי ברחוב כמו שהם עוצרים
את ארל. אני לא מצליח למצות את מלוא
היכולת שלי בלי קהל אוהדים מדרבן.״
בשיחה עם העולט הזה דחה העורך
הראשי של מבט־ספורט, יואש אלרואי,
טענות אלה בתוקף.
אמר יואש אלרואינ
איש לא יכתיב לנו את שיקולי־העריכה.
השיקולים שלנו הם אובייקטיביים ונקיים
ממשוא־פנים. המישחקים של הפועל תל-
אביב במיסגרת גביע־קוראץ׳ נערכו, אומנם,
מול קבוצות אירופיות, אבל הם היו מ דרגה
גימל.
את מכבי תל-אביב אנחנו בנינו, והיום
הם בונים אותנו. התחלנו להקדיש דקות-
שידור רבות למכבי תל-אביב כשזו היתה
עדיין אלמונית, אך בעלת פוטנציאל. היום,
אחרי שהפכה פעמיים אלופת אירופה, כל
כדורסלן ווקר
לא רוצה להיות אלמוני
לספורט הלבן. אם מיקי ברקוביץ הילד
היה צופה בשידורים שלנו היום, אולי
היה הופך טניסאי מצטיין, ולא כדורסלן.
השיקולים שלנו מוכחים כנכונים אם
בודקים את הסטטיסטיקה של הרגלי־הצפיה
שעורכת הטלוויזיה. מסתבר שיותר משני
מיליון אנשים חוזים בישראל במישחקי
מכבי תל-אביב, חלקם הגדול צופים שאינם
אוהדי־ספורט טיבעיים.
מה שמדריך אותנו הוא חשבון של רווח
והפסד. גודלו של קהל-הצופים לא רק
מחמיא לנו אלא גם מעשיר את המחלקה
בתקציבים ובשעות-שידור, ובוודאי תורם
גם לאינטרס הכללי של הספורט.
״אף הענבר ששאג!״
מצהירה הסוחרת שטמוה,
השענת ני הסי בה רניסוויה
היה סירובה דק״ם חס־מין עם
עציו בניו נ שח ת בתיהסוהו.
פרקליט המדינה בודק תלווה זו
^ רות כתי־הסוהר לא הת־י
אושש עדיין מהמכה שניחתד,
עליו עם רצח מנהל בית־המעצר
ברמלה, רוני ניצן — וכבר מאיי מת
שערוריה חדשה לזעזע את
אמות הסיפין שלו.
סוהרת לשעבר בבית־הסוהר ב עזה,
תושבת אשקלון, טוענת ש פוטרה
מעבודתה בגלל סירובה
לקיים יחסים מיניים עם קצץ בכיר
בשרות בתי־הסוהר. עקב תלונה זו
הוקמה ועדודחקירה פנימית ב שרות,
בפיקודו של נציב־קבילות-
השוטרים־והסוהרים, זאב מרגלית,
שהורה לחקור את המתלוננת ב־גלאי־שקר.
בבדיקה הוברר שהסו־הרת
אכן דוברת אמת. תיק ה חקירה
הועבר לנציב שרות בתי-
הסוהר, והלה הורה להעבירו ל-
פרקליט־המדינה, גבריאל בך.
ייי -י
נוברת, גיהינום.
ברגעים ולסו״מיס
אני חשבת״ אפיון
והתאבד
הסוהרת מעזה היא, בת 38׳ גרו שה
ואם לילדים.
השבוע סיפרה ל״העדלם
הזה״:
הפרשה התחילה לפני שנה. ב !
אותה תקופה עבדתי כסוהרת ב-
]בית־הסוהר בעזה. בתפקיד היכר־ן
תי את הקצין הבכיר בשרות בתי-
הסוהר״ ,אשר הבטיח לי העלאה
בדרגה.
,תחילה היו ההטרדות הטלפוניות.
קצין היה מטלפן אלי בשעות ה ולד,
המאוחרות, כשבפיו שאלות
|ז רו ת כגון :״את ישנה עב־העולם
הזה החליט שלא לוס
בשלב זה את שמות המתות
והקצין הבכיר.
7121
שיו י האם את ישנה עם בגדים
או ב ליז הורידי את בגדיך מ עליך׳
לטפי את שדיך, תאונני!״
— ועוד מישפטים מיניים כאלה.
על דבריו ה שבתי :״תפסיק לד בר
אלי בצורה חולנית — מדב ריך
משתמע שאתה סוטה־מין !
תעזוב אותי במנוחה!״ ואז היה
מבטיח לי דאגה אישית לקידומי
בתפקיד.
;/אני בחורה
הגונה״
* ום אחד, באחת משיחות־טל־פון,
אמרתי לו :״תדע לך שאת
כל השיחה הקלטתי על קסטה,
והיא תשמש נגדך כשאעשה לך
צרות אז לפתע הפך הקצין
חביב מאוד, וביקש ממני לתת לו
את הקסטה המוקלטת .״הרי הייתי
אליך כל־כך טוב,״ אמר לי.
יום אחד הופיע הקצין הבכיר
בביתי וביקש ממני ללבוש את
מדי שירות בית־הסוהר. אחרי ש נענית,
לרצונו, וברגע שראה אותי
במדים, דחף אותי לפתע לעבר
חדר-השינה, הפיל אותי על ה מיטה
והתחיל לנשק אותי.
דחפתי אותו מעלי ואמרתי לו:
״הבטחת הבטחות ובאת מהר מאוד
לגבות את המחיר!״ דרשתי ממנו
שיעזוב מיד את דירתי.
יש לי אח המשרת במישטרה,
בדרגת פקד• הוא בא אלי במיקרה
וראה את הקצין הבכיר יורד מ דירתי.
על־כך גם העיד בחקירה
המישטרתית.
כל הבחורות בשרות בתי־הסוהר
מכירות את אופיו של האדם הזה.
אני לא הראשונה שנאלצה לעבור
את הסיוט הזה. הקצין ידוע ומוכר
לעשרות בחורות כרודף־שמלות, ה יודע
לנצל את מעמדו לסיפוק
תאוותיו.
אחרי שסירבתי להיענות לתבי עותיו
המיניות, קרא לי יום אחד
הקצין לחדרו ודרש ממני שאת־פטר
מרצוני מעבודתי כסוהרת ב שרות
בתי־הסוהר. סירבתי, כמובן,
להצעתו, ויצאתי מחדרו בטריקת־דלת.
כעבור שבועיים פיטר אותי
הקצין מתפקידי.
בעיקבות הפיטורץ באתי למיש־
רדו והקמתי שערוריה. את הסי פור
סיפרתי במלואו לאחי, הפקד,
אשר יעץ ילי לפנות במיכתב־תלונה
חריף לנציב שרות בתי־הסוהר.
יתכן מאוד שאילו הייתי נענית
להצעותיו המגונות של הקצין ה בכיר,
הייתי היום בדרגה גבוהה
מאוד בשרות בתי־הסוהר. אבל
אני בחורה הגונה. אילו הייתי נע נית,
היה הדבר רודף אותי עד
סוף ימי.
אני בחורה ישרה והגונה, ה רוצה
לבנות את חיי מחדש. יש לי
חבר, הרוצה להקים איתי מיש-
פחה. לפני זמן קצר גיליתי לו
כל זזבזזוזות
!כשלוח מניוית
את אוניו
של הזמין
את הפרשה, והוא עודד אותי ללכת
עם העניין הזה עד הסוף.
הפרשה הזאת נמשכת כבר כ שנה.
אחדי
שפוטרתי, התקשיתי למצוא
עבודה, וחייתי בעוני רב. לפני
כשלושה חודשים התחלתי לעבוד
כספרית במספרה במלון. לאט־לאט
אני משקמת את עצמי.
עברתי גיהינום, וברגעים מסו-
יימים חשבתי אפילו להתאבד.
חקרו אותי במישטרה, ומכונת־האמת
הוכיחה פעמיים שאני דו ברת
אמת. ידוע לי שאותו קצין
סירב להיבדק במכונת־האמת.
אני מוכנה ללכת עם העניין הזה
עד הסוף, ולא אשקוט עד שיבוא
הקצין הבכיר על עונשו. הוא
יכול י להגיד עלי מה שהוא רוצה,
אלה שמכירים אותי ומכירים גם
אותו יידעו למי בדיוק להאמין.
אני יודעת שהיום אני נפלתי
קורבן, מחר זו תהיה בחורה אח רת.
חברותי הודו לפני שגם הן
התבקשו לספק את יצריו המיניים
של אותו קצין, תמורת קידום ב תפקיד
כביכול, אולם אף אחת
מהן לא העזה להתלונן.
אני העכבר ששאג. אני מקווה
הזס אני
31 לחי קורבן
ומהו תהיה
זאת אחות
שבעיקבות תלונתי לא תפחדנה
בחורות אחרות להתלונן, כאשר
תעמודנה במצבי.״
ע ד כאן סיפורה של הסוהרת.
הקצין, שבו מדובר, הוא אחד
הקצינים בעלי התפקידים הבכי רים
ביותר בשירות בתי־הסוהר.
החקירה בפרשה זו נמשכת זה
קרוב לשנה, ויש להניח שהמיש־טרה
התחשבה במצבו הבריאותי
המיוחד של אותו קצין, שחלה
במחלת ממארת.
פרקליט־המדינה, גבריאל בך,
שעיין בחומר־החקירה, החליט כי
יש להעמיק את החקירה ולגבות
עדויות מאנשים שהופיעו בחקירה
הפנימית כעדים בפרשה.
דובר שירות בתי-הסוהר התיק
נמצא בבדיקה נירה גיל י
במדינה
ח״י!אדם
מכה קד פה ז1ל* כסף
הגברתן רצה לנקום ומצא
עצמו במעצר
״בית־הדין של חבורת הרוסים
בפתח־תיקווה גזר עליך עונש
מיתה, על שתקפת את יעקב סטרו־לסקי,
ורק כופר של מאתיים אלף
שקל יכול להצילך,״ אמרו שני
הגברתנים לבורים גרשונוביץ.
הדברים נשמעו מוזרים מאוד
לתעשיין מראשון־לציון. הוא כמ עט
שכח כבר את המיקרה שעליו
דיברו השניים. הם הזכירו לו כי
מדובר בעניין שקרה לפני כשנ תיים,
כאשר הוא וסטרולסקי נפ גשו
בתחנת דלק בבת־ים, שתו
לשכרה, התיידדו, הסתכסכו ופת חו
במהלומות. ולמרות שסטרו־לסקי
ידוע כגברתן, הוא ספג מכות
חזקות מידיו של גרשונוביץ, ש גם
הוא אינו קוטל קנים כאשר
מדובר במכות. מאז נפרדו דרכי הם
והם לא נפגשו יותר.
אך זכרן של המכות שספג
סטרולסקי לא נשכח מחבורת ידי דיו
והם קינטרוהו בכל עת. לאח רונה
גם הסיתוהו ואמרו לו כי
לא יתכן שהוא יוותר על כבודו
ולא ישיב למכה כגמולו. יוסף
פנחסוב, גם הוא עולה חדש מרו סיה
ששמע על קלונו של חברו,
הציע לו כי במקום להכות את
גרשונוביץ, כדאי לו לגאול את
כבודו בכסף. היה זה ביום השישי
בשבוע, בני החבורה, יוצאי רו סיה,
שתו לרווייה, וכטוב ליבם
בוודקה החליטו סטרולסקי ופנח-
סוב לנסוע לראשון־לציון ולגמור
את החשבון עם גרשונוביץ.
הטיפה. המרה כאשר־ הגיעו
השניים למיפעל הבשר בראשון־
לציון, השייך לגרשונוביץ, היו
כבר שתויים כהלכה, ולא ידעו
בדיוק מה רצונם מגרשונוביץ.
בעוד שסטורלסקי התעקש להכו תו,
עמד פנחסוב על דעתו כי יש
להמיר את הכבוד בכסף, ודרש
מגרשונוביץ שני מיליון לירות
כפיצוי.
השיחה התארכה ואז הזמין גר-
שונוביץ את שני אורחיו לבוא
לביתו כדי לסיים את הוויכוח שם.
השלושה שוב שתו וודקה ואכלו
מעדנים, ואז הפך הוויכוח לתיג־רה.
סטרולסקי תקף את יריבו
באגרופים, וגם פנחסוב התנפל
עליו מאחור. גרשונוביץ השיב
להם במכות, אך הם גברו עליו
והפילוה,ו ארצה. אז הופיע במ קום
קרוב־מישפחה שתפס את ה תוקפים
והזמין מישטרה.
מאז אוגוסט ישבו שני התוק פים
במעצר. הפרקליטות האשי מה
אותם בתקיפה ובסחיטה בכוח
ואיומים — עבירות חמורות ש עונשן
כבד. השניים הודו באש מה,
אך סניגורו של סטרולסקי,
עורך ״הדין דרור מקרין, טען ש שולחו
הוא אדם חיובי בעלי אופי
טוב, שרק הטיפה המרה הביאה
אותו להסתבכות חד פעמית ומק רית
זו. עדים סיפרו לשופט חיים
שטיינברג כי סטרולסקי, שעלה
לישראל לפני שמונה שנים, התאקלם
יפה בארץ, עובד במיפעל
ליציקת מתכת במסירות ובחרי צות,
מנהל חיי־מישפחה למופת,
ובתו משרתת בצה״ל.
״חולשתו היחידה של הנאשם
היא להיטותו אחרי הטיפה המרה,
והיא שהביאה אותו לכאן,״ קבע
השופט, והחליט להקל בעונשו של
סטרולסקי. הוא הטיל עליו עונש
מאסר בפועל של חודשיים, שחפף
את הזמן שבו ישב במעצר. ית רת
העונש 22 ,חודשי מאסר, יהיו
על תנאי, קבע השופט. הוא הטיל
על הגברתן גם קנס כספי.
אבל פנחסוב, הידיד המסית,
הוא שקיבל את העונש החמור.
בבית־המישפט התגלה כי לפנח־
סוב יש עבר פלילי עשיר. התבי עה
ביקשה מהשופט לצרף למיק־רה
הנוכחי עוד ארבעה תיקים
אחרים שהיו פתוחים נגדו. פנח־סוב
נדון לשלוש וחצי שנות מא סר
בפועל, ועוד שנתיים מאסר
על תנאי.
מישפט
^1לץ ון >דכל ^ ח ד
מלון המשכיר חדרים
לאורחים וגם
אי;ו הופך 7ביח^ ע
מלון גלים ברחוב^ 11/ *,
פעם מלון־יוקרה. ג
קטנה ניהלו אותו הוו
רת בלה וולפוביץ־ור.
בעושר. אולם השנים
רחוב אלנבי ולמלון גי
הסביבה, שהיתה פעם מ
לתיירים עשירים, ומקור
עיר העברית הראשונה, הפכה
שופט ולך
לא רק זונות
האורות האדומים של תל-אביב.
גם המלון הידרדר עם הסביבה.
כי הוא
המישטרה חשדה
הפך מלון המשמש את זונות ה־איזור
בעבודתן.
פקד שלום אפל, ראש מיחלק־המוסר,
הציב תצפית על המלון.
בחודש יוני 1977 פרצו אנשיו ל מלון,
בדקו את ספר־האורחים ו חקרו
כמה אנשים ששהו במלון.
שניים מהם העידו כי שהו במלון
בחברת פרוצה בשם עליזה.
בעיקבות עדויות אלה, ועדותה
של פרוצה נוספת בשם פניה אל־קובי,
הוגש כתב־אישום נגד בעלת־המלון,
הגברת ורבה, ונגד פקיד־הקפלה,
שהיה גם מנהל־המלון,
אברהם אגבי. אגבי לא ניהל מיש-
פט ארוך. הוא הודה באשמה וקיבל
את עונשו. אך הגברת ורבה נחר דה.
שמה הטוב ושם המלון שירשה
מהוריה היו בסכנה. לכן היא סיר בה
להודות באשמה וביקשה מ־עורך־הדין
עזריאל בכר להגן
עליה.
רק מדי פעם. עורך־הדין
עזריאל בכר העלה לפני השופט,
דוד ולך, שתי טענות. בראשונה
הדגיש כי הגברת לא נמצאה ב מלון
בעת פריצת השוטרים ו חתימתה
לא היתה בספר־האורחים,
כמקבלת קהל. היא כלל לא עבדה
במלון, אלא השכירה אותו לאגבי,
בתנאי שינהל אותו כדת וכדין.
ואם נע שו במלון דברים ללא ידי עתה
וללא הסכמתה, אין היא אח ראית
להם. הטענה השניה היתד,
טענה מישפטית. הסניגור אמר ל שופט
כי מכיוון שהוכח שהמלון
שימש בעיקר תיירים ואורחים,
שבאו להתגורר בו, ורק מידי פעם
בפעם הושכרו חדרים לזוגות של
רגע, הרי שאין הוכחה כי המלון
הוחזק ונוהל לצורך עיסוק בזנות.
השופט התרשם משני הטיעונים
וקיבל את שניהם והגברת ורבה
זוכתה מכל אשמה.
העולם הזה 2313
וגוושניק
התחיל בסיכסוך־
היה ברור לכולם ש היגרה.
אך איש לא תיאר
לעצמו שוויכוח ;אלים בין ישני
סטודנטים, באחד ׳מבנייני המעונות
בקמפוס הירושלמי, יגרור אחריו
דו־קרב בכלי־נשק קרים, עם פצו עים,
עצורים ונזקים כבדים ל רכוש.
הסיבוב
האחרון בדו־קרב, שבין
מתגורר בבניין. אילן המאירי יצא
המאירי. הוא הכחיש בתוקף ש מחדרה
של הברתו, הגרה באותו
בשלב כלשהו של הוויכוח הונף
הבניין. המוסיקה המיזרחית לא נע סכין.
לאוזניו.
לשילטונות האוניברסיטה נודע
על מה שהתרחש במיטבחון
על התקרית רק ביום הראשון ב חלוקות־הדיעות.
אילן המאירי טוען
בוקר, אך על הר־הצופים הגיעה
שהוא ביקש בנימוס להנמיך את קול
המתיחות לשיאה כבר במוצאי-
המוסיקה, אך זריק ו שני חבריו, שבת. שלושה סטודנטים נעצרו ל שהצטרפו
אליו סירבו ואף התגרו
חקירה, אחד קיבל טיפול עזרה־בו
בטענה שהוא אינו גר באותו
ראשונה בביודחולים, ושלושה סטר
דנטים ערבים אחרים טענו שחדרם
נפרץ ותוכנו הושחת. אנשי־הביט-
חון הגבירו את עירנותם, כשהמקור
העיקרי לדאגתם היתר. קבוצה של
סטודנטים יהודיים ממיפלגות־הימין,
שישבו במועדון 11 במעונות ו שרו
שירי־חנוכה.
.ביום הראשון בבוקר הופיע ב משרדו
של ישראל כ״ץ הסטודנט
מוטי בנימין. הוא סיפר לכ״ץ ש חמישה
סטודנטים ערביים עצרו
אותו בבניין הפקולטה למדעי־הרוח
ואמרו לו למסור לכ״ץ: אם הוא
וחבריו יבואו שוב למועדון ,11
הערבים ירצחו אותו. כששאל או־תם
בנימין מה הם רוצים ממנו,
הסבירו לו החמישה שהם ראו או תו
במוצאי-ישבת במועדון בחברת
כ״ץ. מוטי בנימיו דיווח על כך
לאנשי-יהביטחון, ולישראל כ״ץ היה
ברור שהוא חייב להופיע במועדון
ביום הראשון בערב בכוח מוגבר.
אחרי האירועים טען כ״ץ, שאחד
הסטודנטים שאיימו על בנימין היה
חמיז דאוד, זה שדקר באותו לי לה׳
ליל היום הראשון, סטודנט
יהודי אחר.
לנועם קמינר מקמפוס יש דיעה
אחרת על העניין :״מטרת כ״ץ ו חבריו
היא להתגרות בסטודנט ה ערבי
הבודד ולהוציא מכליו. כש הוא
מתפרץ הוא מיוצג כתוקף ו היהודי
מוצג כנתקף. אחרי זה
תמיד אפשר לפעול נגד התוקף.״
לא ברור אם אכן איימו חמי שה
סטודנטים ערביים על בנימין, ימה
גם שביום הראשון בבוקר לא היה
לאיש מהם עניין להסתבך עם ה ימין,
הידוע ביכולתו להתארגן ב מהירות.
״הפשיזם
יעבור!״
די ״ץ הופיע בערב עם חבריו
** במועדון, כדי לשיר שירי-
חנוכה, והכיל יחשו שמשהו עומד
להתרחש.
קרוב לישעיה תשע בערב יצא
הסטודנט ראובן שימעיוני ממועדון
11׳והתחיל לצעוד לעבר מועדון
הייתה מאוד נרג שת כשסיפרה יעל
שהתרחש אחר־כך :״זה שבא ל הודיע
היה מאוד מפוחד. לא היתה
לנו שהות להבין מה קרה. יצאנו
לכיוון המעונות ומולנו עמדו כ־
150 איש, חלקם בוודאי לא סטו דנטים.
פרצופים אלימים המוכרים
מקסטל. כולם נראו מאוד־מאוד
אלימים ומפחידים. ע מדנו בשורה
וצעקנו , :הפשיזם לא יעבור !׳
בינתיים הגיעו מוניות ומהן ירדו
אנשים וצעקו, :אש״ף הביתה!׳
הם זרקו בקבוקים ו אנו הגנו בגו פינו
על הסטודנטים הערביים.״
אחד מאנשי־השמאל רץ לטלפן
למ״שטרה, ואחר־כך באו גם ה עיתונאים.
השוטרים הפרידו בין
המחנות, הקיפו את הערבים והגנו
עליהם עד שהם התפזרו. ואנשי שהמישטרה לפני מישמר־הגבול הפרידו בין ה־ניצים,
דמה המקום לשדה־קרב.
סטודנטית אחת נפצעה בעינה מ־שבר־בקבוק
ונלקחה לטיפול, וסטו דנטים
ערבים ניסו לברוח מאימת
אנשי קסטל. סיפר עלי ב שיר:
״ישבתי בחדר ו שמעתי רעש בחוץ.
יצאתי החוצה, לא כיביתי
את האור בחדר, אך נעלתי אותו.
כשירדתי למטה ראיתי אנשים
רצים אחרי סטודנטים ערבים. את
מנהיג ב׳׳ץ (משמאל) כהפגנה
״היה צריך לעצור אותם במעצרי־מנע!״
הסטודנטים מהימין, שבראשם עמ דו
יושב־ראש אגודת הסטודנטים
הארצית צחי מנגבי, ובין סטודנ טים
ערביים ויהודים חברי קמפוס,
התחיל בערב־שבת לפני ׳שבועיים.
סטודנט יהודי נכנס לחדר שבו
גרים סטודנטים ערביים וכיבה ב הפגנתיות
את האור. הדבר הת רחש
במעונות אידלסון, ולא גרם
להתלקחות מיידית. אך זה היה
סימן לבאות.
התקרית הבאה אירעה במוצאי-
שבת בצהריים, בבניין מם׳ 16ב מעונות
רזניק. סטודנט ערבי בשם
סמיר זריק, המתגורר באותו ה בניין,
ישב במיטבחון הדירה, אכל
והאזין למוסיקה ע ר בי ת שבקעה מ־רשמקול
׳שהיה ברשותו. לפתע זינק
מחדר סמוך סטודנט יהודי שאינו
הבניין. אז ניגש המאיירי וסגר את
הרשמקול. מייד אחר־כך ניחתה
עליו מכה, שני בקבוקים נשברו
על ראשו. הוא נדחף לפינה ולא
הצליח ׳להימלט, משום שיתיוקפיו
נעלו את הדלת. בדיוק ברגע ש הערבים
נטלו לידם סכין נפתחה
הדלת על־ידי סטודנט יהודי אחר,
והמאירי הצליח לברוח החוצה.
שירי חנוכה
^ כרו לחדר של זריק, עלי
י י בשיר, אישר שהתנהל ויכוח
בין המאירי ו ח ברו לחדר, אך דחה
מכל וכל את הטענה ששלושה סטיו״
דנטים ערבים ניסו לרצוח את
סטוד;ט כשיר מצכיע על מכשיר־הטלוויזיה השכור כהדרו
״הם הרסו לי את כל החדר ! ״
סטודנטית רוזנפלד מצכיעה על מקום הרן רכ
״הס נראו מאוד אלימים !״
, 15 שאותו הוא מפעיל. מבחוץ
נשמעו צעקות. כשיצאו הסטודנטים
היהודיים החוצה, הם ראו את ש״נד
עוני שותת־דם ׳ואלמונים בורחים
מהמקום.
סיפר כ״ ץ :״מייד התפתח מיר־דף.
הם ניסו לחמוק ורציו לחדרים.
אנו באנו ,׳נקשנו על הדלת, והם
קפצו דרך החלון, החוצה. התפתח
מירדף חדש. הם שלפו סכינים ׳ושרשרות.
״לבסוף
נתפס הדוקר. שטו המיז
דאוד. הוא לא סטודנט. הוא ישן
כנראה אצל אחיו, והוא מהכפר
דבורייה. היה עליו מידע בביטחון,
׳ולמרות זאת הוא לא נעצר ב-
מעצר־מינע, שיכול היה למנוע את
שליפות־הסכץ.״
אחד הסטודנטים הערביים רץ
לעבר האולם שבו התכנסו חברי
קמפוס, שישיבותיהם נערכות מדי
יום ראשון בערב. הוא סיפר להם
שברחביה שליד הסופרמרקט רוד פים
כ״ץ וחבריו אחרי ערבים.
חברת קמפוס מאיה רוזנפלד
מי שתפסו הם היכו בכוח ורדפו
אחרי כל האחרים, מאוחר יותר,
כשחזרתי לחדר ראיתי שהדלת
פתוחה. היא לא נפרצה, אלא נפת חה
במפתח.
״׳הם הרסו לי את כל החדר.
שברו את החלון, ודרכו זרקו בג דים
החוצה. חתכו את צמיגי ה אופנים
שלי, קרעו ספרים, את
הטלוויזיה זרקו לריצפה. שברו לי
כלי־רחצה. גנבו טייפ חידש ומצל מה
32 .אלף לירות שהיו במגירה
נעלמו. אנשי־הביטחיון באו באיחוד,
אחרי שאלה שעשו את זה כבר
היו בחוץ. החבר שלי לחדר ברח.
הוא נסע הביתה מרוב פחד.״
קציר־הקרבות היד. רציני: ארב עה
ערבים אושפזו בבית־חולים,
ארבעה סטודנטים נוספים נעצרו
לחקירה וסטודנטית אחת, עולה
מצרפת, נפצעה בעינה.
* המוזר הוא שהעצורים היו ער בים
ואנשי קמפוס — אף לא אחד
מהימין.
(המשך בעמוד )76
1אומרים ...מה הם אומרים מה הם אומרים מ ה הם אומר׳
שימו 1ון פרס:
גאולה כהן:
שושנה ארכ לי ־ א ל מו ד די נו:
הברירה הטבעית . 11 אני התנשקתי עם בגין? ,לא ׳הייתי יכולה להסתכל
התרבות האמיתית שלנו!׳
הוא
נ ישק
א ות י !
ליישובי הגולן בעיניים!
פגשתי את מנהיג מיפלגת העבודה, שימעון פרס,
בהצגת הבכורה של להקת ״הברירה הטבעית״ ,שהתקיימה
ב״בית״לסין״ .פרס, שהגיע למקום עם אשתו
סוניה, שאינה מרבה להופיע בציבור, לא רק שנשאר
עד סוף המופע ומחא כפיים בהתלהבות, הוא גם
נשאר לקוקטייל שאחרי ההופעה. שאלתי אותו:
חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות, נתן אלמוז-
לינו, אמר לי :״אם לפחות היו מרחיקים את שושנה
לחודש מהכנסת, לפחות הייתי נהנה. אבל ככה, מה
יוצא לי מהעונש?״
שאלתי את אשתו, ח״כ שושנה ארבלי אלמוזלינו:
• מר פרם, אינך מרכה לבהו• במופעים
של כידור ותיאטרון. מדוע כאת מורא להופעה
של ״הברירה הטבעית״?
שמע תי׳ א ת הלהקה כמה פעמים ברדיו. אני מאוד
נ מ שו לסיגנון שלה, לסוג הזה של מוסיקה. הזמינו אותי
להופעה, יצא לי ערב חופשי — אז באתי.
• כיצד את מתייחסת אל.העונש שהטילה
עלייך סיעתך ככנסת 5
• נהנית?
מאוד. אני חושב שזוהי התרבות האמיתית שלנו. אני
חושב שאין בארץ או בעולם סיגנון כזה של מוסיקה
נמו שמבצע שלמה בר. זוהי המוסיקה המדברת אלי.
• אחד השירים מדבר על תקופת הטלק
ציה, כשניפו את החולים ואת מרובי הילדים
מכין העולים ממרוקו.
לא היתה תקופה כזאת שנקראת תקופת סלקציה. אין
זה נכון. הייתה תקופה קצרצרה ביותר והיא בהחלט לא
נמשכה על־פני שנים. בן־גוריון התנגד לסלקציה בכל
תוקף.
• הדברים מבוססים על שיר של אלתרמן,
שפורסם ב״טור השביעי״ ונכתב כתגובה למאמר
•טל שבתאי טבת.
אמרתי לד׳ היתה תקופה קצרצרה ולא משמעותית.
לא צריד להפיד את זה לעניין לאומי.
איך השמאל רקד עם הימין בחתונה של יועץ שר־התיקשורת,
יונתן שם־אור, ואיך הימין התחבק עם
השמאל — ממש תענוג. מיכאל קליינר עם עמוס קינן,
יוסף מונדי עם מיכה רייסר, יענק׳לה אגמון עם אורה
שם־אור וכן — גם גאולה כהן היתה שם ופרצה במחול
שייק סוער. חילצתי אותה משיחה אינטימית שניהלה
עם עמום קינן ושאלתי אותה :
• גאולה, את מבלה?
לא מספיק האנרגיה שאני מוציאה בכנסת? גם כאן
מוציאים ממני אנרגיה בריקודים!
• אני מבינה שהשלמת עם ראש-הממשלה?
מה רוצים ממני? אחרי שהצביעו על חוק הגולן
באתי אליו לברכו. הוא ישב על כסא־גלגלים ומשך
אותי אליו. אני התנשקתי עם בגין? הוא נישק אותי!
זה עונש זה? אם רוצים להעניש מישהו, צריכים
לקחת ממנו דבר טוב, סוכרייה. צריך למנוע ממנו נסיעה
לחוץ־לארץ, צריך למנוע ממנו לייצג את המיפלגה באיזה
אירוע. אבל למנוע ממנו לעבוד? בתור עונש זה מגוחך !
• אחרי שהצבעת כעד חוק הגולן, כניגוד
לדעת מיפלגתך, האם כשלב הבא תעברי
לליכוד ץ
איזה ליכוד! מה פיתאום
שלנו, שהגולן הוא חלק בלתי
לוחמת על זה כל הזמן. אני
אילולא הצבעתי בעד החוק,
לחברים שלי מיישובי הגולן
ליכוד? זה כתוב במצע
נפרד ממדינת־ישראל. אני
בקשר עם יישובי הגולן.
לא הייתי יכולה להביט
בעיניים.
• מדוע, אם־כך, לא הצטרפת כזמנו ליוזמה
של גאולה כהן?
נו טוב, את זה לא יכולתי לעשות. עד כדי כך לא
יכולתי להרחיק לכת.
וה ה ם *ו מרי ם מההם *ומרים מההם או מרי ם מההם * 1
אייב נתן:
אמיל נחירה :
שמואל פלאטו־״שרון:
..אני מורישהכל
למדינה, לא למישפחה! לא ישלימו עם הכיבוש!
יום השישי אחרי הצהריים. ב״כסית״ מלא עד אפס
מקום. אייבי נתן יושב בחוץ, על המידרכה, מוקף
עדת מעריצים כמו כוכב רוקנרו׳ל לפחות. כולם טופחים
לו על השכם, מתעגיינים בגורל ספינת השלום.
אני מעניקה לו נשיקה עבור שני ימים משגעים
! שביליתי בשבוע שעבר עם תחנת הרדיו שלו, ששידרה
ו ללא הפסק תקליטים של החיפושיות. מישהו מבקש
ממנו שוקולד. אייבי מרגיש כמו מלן.
• אייבי, מה קורה עם השוקולד?־ האם
הוא הגיע בכר לילדי פולין?־
אל תשאלי איך הסתבכתי! היה יותר פשוט לקנות
את השוקולד בגרמניה ולשלוח אותו משם. כעת מסתבר
לי שהמישלוח לבד יעלה לי מאות אלפי דולרים.
@ האס היתה היענות כציכור? כאמת
הכיאו חפיסות שוקולד לילדי פולין?
היתה היענות לא מי־יודע־מה, אבל היתה. בעיקר
היו מקרב עולים חדשים או יוצאי פולין. להם באמת
איכפת.
• אתה מתכוון ברצינות לסגור את תחנת
הרדיו ולמכור את ספינת השלום?־
מה את חושבת, שאני עושה צחוק? אני בן־אדם
רציני. אני משדר עד ה־ 1בינואר ואחר־כך אני נוסע
לחוץ־לאדץ.
• בלומר, אתה עוזכ את הארץ?־ -
אני לא אומר שאני עוזב, אבל אני מוכרח להמשיך
את הפעילות שלי מאיזשהו מקום.
באוניברסיטת בן־גוריון התקיים בשבוע שעבר סימפוזיון
בינלאומי שנושאו שנות השמונים. השאלה המרכזית
של הסימפוזיון היתה האם שנות השמונים מהוות
מקור לדאגה או לאופטימיות.
אחד המשתתפים בסימפוזיון היה אמיל נח׳לה,
פרופסור למדעי החברה מאוניברסיטת סנט-מרי במרילנד,
ארצות״הברית. פרופסור נח׳לה הוא ערבי ישראלי,
שהיגר לארצות-הברית לפני 21 שנים.
• אם יאשרו לך לשדר מהחור, יצטרכו
$פרופסור נח׳לה, האם זהו ביקורך הראלאשר
גם לאחרים.
שון כישראד אחרי שהיגרת מכאן?
אני משדר מהחוף ממילא, והם יודעים את זה.
לא, הייתי כאן בעבר. עשיתי מחקר על הגדה המער •
אתה משדר מתל-אכיכ?־ לא מהספינה?־
בית ועזה.
אני משדר הרבה מאוד מהסטודיו שלי בתל-אביב.
* איזה סוג שד מחקר?־
9אז למה אתה עושה עניין? למה שלא
זה היה מחקר־שדה על התפתחות ההברה הערבית
תמשיך כך גם הלאה?
בשטחים הכבושים מאז ,1967 שנת הכיבוש.
* מהן המסקנות שהגעת אליהן כמחקרף?־
מכיוון שאני רוצה לשדר באופן חוקי. אם יש חוק
מיוחד לאייזנברג, למה שלא יהיה חוק מיוחד לאייבי י
ערביי השטחים רוצים שתינתן להם זכות להגדרה
• למה שלא יהיה חוק שווה לכולם?־
עצמית. לדעתי, הם לעולם לא יסכימו ולעולם לא יקחו
בבקשה, שיהיה. מי עוד יסכים לתת תנאים כמו
שאני הצעתי לממשלה? אני מוכן להתחלק ברווחים חצי-
חצי עם הממשלה. אני מוריש את הספינה ואת הרדיו
ואת כל מה שיש לי למדינה.
• ומה עם המישפחה שלך — בתך שרונה
ונכדיך?־
למה מגיע להם יותר רק בגלל שהיא הבת שלי
והם הנכדים ש ליי למישפחה שלי אין פריבילגיות.
הנכדים שלי והילדה שלך זה היינד הך בשבילי. אני הסבא
של כל הילדים בעולם, ואני האבא של כולם. למישפחה
שלי לא מגיע יותר מאשר לאף אחד אחר. אני מוריש
את רכושי למדינה.
חלק בהסדר אחר, לא אוטונומיה ולא מדינה פלשתינית
ברשות ירדן. הם דורשים להכיר בזכותם כעם בן־חורין,
שמגיעה לו מולדת משלו. הם רואים עצמם כמוחזקים
על־ידי שילטון זר׳ ולעולם לא יסכימו לכך. לדעתי
חלה כעת התעוררות בשטחים הכבושים, ועד שלא יימצא
פיתרון שהם רוצים בו, הם לא ישקטו על השמרים.
בטוח שהם לא יסכימו לכיבוש לעולם.
$את זה אתה אומר לי כערכי או בפרופסור
למדעי החברה?־
אמרתי לך, עשיתי מחקר לצורך עבודה ולצורך כתי בת
ספר. הפכתי מומחה בנושא ערביי השטחים הכבושים,
אני אומר לך את תוצאות מחקרי המדעי.
לא צריך לדאוג לחבר-הכנסת לשעבר שמואל פלאטו
שרון. הוא מרגיש טוב, תודה. בשבת האחרונה חגג
עשר שנות נישואין עם אנט היפה. בבית המפואר שבסב־יון
היו אורחים רבים, כמעט כולם אנונימיים. כל חברי־הכנסת
והשרים שהוזמנו לא באו. שאלתי את פלאטו :
• איך קרה שאין כמקדם אפילו חבר-
כנסת אחד?־
ככה זה. כשאתה למעלה, כולם רוצים ביקרך. כשאתה
למטה, כולם מתעלמים ממך. את חושבת שזאת התנהגות
חברית? בסך־הכל תמיד הצבעתי עם הליכוד.
$יש הדואגים לך. מה אתה עושה עכשיו?־
לא צריך לדאוג לי. אני עושה עסקים. יש לי 36
בארות נפט בטכסס, ואני מתחיל לקדוח אותן.
9אתה משחק אותה כסיגנון ג׳יי אר יו•
אינג מדאלאס?־
את לא חושבת שאני יותר מקסים מג׳יי א רז
$אם כך, אתה מרוצה. אתה לא חוזר
לפוליטיקה?־
אני לא יכול שלא לחזור לפוליטיקה.
• מדוע?־
מכיוון שאני אוהב את התרבות היהודית!
• והיא מתגלמת כמיטבה בכנסת?־
לא, לא הבנת אותי. אני לא מדבר על הכנסת, אני
מדבר על זה שאני מוכרח להוסיף משהו, לתרום משהו
לתרבות. זה בדמי אני לא יכול לחיות בלי זה.
• בלומר, אתה מתכוון לחזור לפוליטיקה.
כן, בעוד ארבע שנים אני אחזור כמו פצצה.
• ומה תעשה עד אז?־
מה זאת אומרת מה אעשה? אני אעשה עסקים.
בשביל פוליטיקה צריך הרבה כסף!
11ו ר 8ת י עו ״
13ג ר 1מ צ יק בקמב ! ט
(המשך מעמוד )73
וזנוהזויה, חעורם התחתון ועורם חעסקים
ביום השני בבוקר מינה נשיא ה אוניברסיטה
העברית, אברהם הר־מן,
ועדת־חקירה מיוחדת שחבריה
היו הפרופסורים רפאל פאלק ו-
גבריאלה שליו, וראש לישכת־הנשיא,
יעקב בכר. הם גבו עדו יות
עד יום השישי האחרון ונראה
שנדהמו מהאירגון המתוכנן של
אנשי־הימין.
אנשי קמפוס ריכזו עדויזת־בכתב
של אנשיהם, על מה שהתרחש ב יום
הראשון בלילה. הסטודנטים ה ערביים
הדגישו את העובדה המוז רה,
שבליל המפות לא נפרצו חד רים
אלא נפתחו במפתחות. על־&י^.
טענתם, היו בידי הסטודנטים מ הימין
רשימת חדרים מעודכנת ו־ !
צרור־מפתהות של החדרים שבהם
התגוררו ערבים. רק כך יכלו אנשי
קסטל להיכנס׳ לחדרים ולהכות את
יושביהם ההמומים.
געשו. ה סו ע ה סינוה נ נעות ,11111111
סונה שוווץ, והנחה. השסע חסחנו
נ׳ הייתה 11 שמועתיעוווא :
לסלק מרצים
שמענו ממנה כלום. אני לא יו דעת
מה לעשות.
חבר סיפר לי שקרא בעיתון
שהיא נרצחה. אני מאמינה שאם
היה קורה לה משהו, אז מישרד־החוץ,
המישטרה או האינטרפול,
מישהו כבר היה מודיע לנו.
עד כאן, אילנה שוורץ.
מבלה גניו־יורק
כרבה שוורץ כתקופת. הזוהר
השדיים הכי יפות בארץ
ך* שמועה עשתה לה כנפיים
י י מעל מידרכות רחוב דיזנגוף.
ביום השישי אחרי הצהריים סיפ רו
על כך יושבי קפד. דיצה וקפה
כסית. במועדון של רפי שאולי
נדהמו ובמיסעדות מגנדה בכרם־
התימנים רגשו: ברכה שוורץ,
נערת־זוהר ידועה ודוגמנית לעת־מצוא,
בת־טיפוחם של אנשי חבו-
רת־הכרם, נרצחה בביתו של איש־עסקים
אנגלי.
מותה־כביכול של ברכה, שרכ שה
לה ידידים בכל שכבות־הצי־בור,
עורר גל־שמועות עצום, ש הזכיר
את האבל שאחז בציבור
המעריצים
בעי קבו ת
מותו־כביכול
של פול מקרתני, איש להקת החיפושיות,
לפני עשר שנים.
ולברכה, כידוע, יש ידידים
רבים בישראל. ידידיד. אנשי־הבו־המה
— אמנים, זמרים ושחקנים!
ידידיה אנשי־העסקים — בנקאים,
יהלומנים ובעלי חברות! וידידיה.
מהעולם התחתון — לוויתני־פשע
גדולים וסוחרי-סמים קטנים —
כולם כאחד עסקו בשבועיים ה אחרונים
בנושא אחד בלבד: חייה
ומותה של הדוגמנית היפהפייה.
הגדיל לעשות אחד העיתונים,
שפירסם ידיעה כאילו גופתה ה חטובה
של שוורץ נמצאה מוטלת
בדירתו של איש־עסקים אנגלי
עשיר.
צילצולים טלפוניים
ך* עדכדה כי בפעם האחרונה ש י
י בה עזבה ברכה את הארץ היא
נסעה לארצות־הברית, לא עוררה
ספקות בלב איש .״הבחורה הזאת
היא כמו כספית — יום אחד היא
פה יום אחד היא שם. אף־פעם
אי-אפשר לדעת היכן היא נמ צאת,״
אמר אחד ממכריה הרבים.
בית אמה של ברכה, בשד
ה, היה בשבוע שעבר. אילנה
או בד ת׳
המודאגת נשמעה
עצות. ידידיה של ברכה גם הם.
היו אובדי-עצות. במיסעדת מגנדר!
ידעו לספר שברכה נמצאת בניו-
יורק חיה על חשבון איזה גבר
עשיר שפגשה.
במועדון של רפי שאולי סיפרו
שהיא כדרכה מסתדרת לא רע ו לא
צריך לדאוג לה. מישהו ידע
לספר כי ראה אותה מבלה במוע
רות
בן־ציון בתל־אביב, הו צף
בצלצולי־טלפון של מכרים
מודאגים. האם, למזלה, שהתה ב אותה
השעה באירופה.
אילנה, אחותה הצעירה של
ברכה, ענתה על הטלפונים. היא
היתד. המומה מכדי לענות על ה שאלות
שהוטחו, כדרכם של ה ישראלים,
בצורה ישירה וללא
/גינוני־התחשבות: האם נכונה
השמועה כי ברכה נרצחה ז האם
היא דיברה עם ברכה לאחרונה ו
אילנה לא ידעה את נפשה מרוב
בהלה. היא לא קיבלה מברכה סי־מן־חיים
זמן רב, והדבר הדאיג
אותה מאוד.
לפרוח. הכל היו כל־כך עסוקים
בעצמם עד כי לא שמו לב
כלל לכך שהשמועה פשטה כתו צאה
מאי־הבנה. ידיעה, שפורס מה
בעיתון, סיפרה על צעירה יש ראלית
שנמצאה מתה כתוצאה
מנטילת מנה מופרזת של סמים
בביתו של איש־עסקים בריטי
עשיר בלונדון.
ימים אחדים אחרי הופעת ה ידיעה
פורסמה ידיעה נוספת, ובה
נאמר שהידיעה על הרצח הועב רה
לבני־ימישפחת הצעירה בנה-
ריה. לא היה כל קשר בין אותה
הצעירה ובין ברכה שוורץ.
לפי כל הסימנים, אחרי רגיעה
של שבועות אחדים, שוב תימצא
עילה, ושוב יתלקחו המהומות. ה בדיאה ושלמה
ך את השמועות לא ניתן היה
לעצור. השמועות הגיעו ככל
הנראה גם עד מעבר לאוקיינוס ה אטלנטי,
עד למנהטן הרחוקה, שם
סטודנט קמינר
מתה מדאגה
״הם מגרים !״
רוב האדיש באוניברסיטה, שאינו
ער למצב העדין, תומך בליבו ב אנשי
הימין. הוא אוטם את אוזניו
לתיאורים מקפיאי־הדם של אנשי
השמאל והסטודנטים הערביים על
מעללי אנשי קסטל. האלימות מחד
והאדישות מאידך עלולה לגרום
בקרוב מאוד קרבות־דמים, שיעלו
בחיי־הסטודנטים.
דץ ״עולם, הזה״ פנה לאילנה
י י שוורץ ושוחח עימה בשיאם של
ימי־הבלהות.
סיפרה אילנה:
אני לא יודעת מה לעשות, אני
מתה מדאגה. כל הזמן מטלפנים
לכאן אנשים ושואלים על ברכה.
אני לא מאמינה שקרה לה משהו.
היא תמיד ידעה לשמור על עצ מה
טוב־טוב ולצאת מכל הסכנות
ומכל המצבים. אמא שלי בכלל
לא יודעת משום דבר, היא נמ צאת
באירופה ויש לנו עוד אחות,
בייה, בנהריה. אבל לבייה אין כל
קשר איתה.
מישהו סיפר לי שקרא בעיתון
שהבחורה שנרצחה היא מנהריה
— יכול להיות שיש בזה משהו
שקשור לאחותי שגרה שם.
לא שמעתי מבייה כבר ארבעה
חודשים. בפעם האחרונה היא הת גוררה
אצל מישהו בשם אבי זינ גר
בניו־יורק. היא טילפנה בערב
ראש־השנה וסיפרה שהיא מבלה
ונהנית מכל רגע, אבל מאז לא
נשי ״קסטל״ לא שתקו. הם
י * פנו לח״בים מהליכוד כדי ש יעוררו
את העניין בכנסת, ועמדו
על כך שיאופשר לאנשי־הביטחוו
לערוך בדיקות בחדרים, לדאוג לכך
שהמישטרה תוכל לבצע מעצרי׳ -
מנע, אם יידרשו, בקרב ערבים
הלומדים באוניברסיטה. גורמים שו נים
באוניברסיטה דאגו לרמוז ל חברי
הוועדה, דרך העתונות, שהם
מחכים למסקנות שיאפשרו להם
להרחיק מלימודים את המתפרעים.
כוונתם היתר, לסטודנטים הערביים
שנעצרו.
ברכה שוורץ באולם־ המעצרים
קשרים בחבורת־הכוס
דון פלייטוס ריטריט, אחר סיפר
כי ראה אותה במג׳יק, הדיסקוטק
האופנתי, יפה וזוהרת כתמיד.
מתגוררת בווילס
.ף* ״כסית״ סיפרו שמצבה קשה
י — היא מתגוררת באיסט וי לג/
בביתו של עבריין ישראלי לש עבר
ושהיא מכורה לסמים. המשיכה השמועות
חרושת
הפרשה
עצמה,
נמצאת גיבורת
ברכה שוורץ.
זו מיהרה לטלפן לבית אמה ב ישראל,
ודיברה עם אחותה איל נה,
שסיפרה השבוע להנננלם הז
ה :״ברכה בריאה ושלמה, חיה
מבלה ומתגוררת בנידיורק. די ברתי
איתה השבוע. כל השמועה
על הרצח שלה, כביכול, רק הצ חיקה
אותה. היא מבלה ועושה
חיים. הכל אצלה כרגיל — אין
שום חדש. היא יודעת להסתדר
טוב מאוד בחיים. לא צריך לד אוג
כעת דורשים אנשי קסטל, ש סטודנטים
ערביים ״תומכי איש״ף״
יסולקו מהאוניברסיטה. הם מתכוו נים
לרובם של -700 הערבים הגרים
במעונות. אנשי קמפוס טוענים,
שלא יתכן שהניגבי וכ״ץ יכתיבו
לשיילטונות האוניברסיטה מי ילמד
במקום. דרישה בזו, הם אומרים,
היא למעשה הצעד הראשון לסילוק
כל הסטודנטים שדעתם אינה כ דעת
הי מין: בתחילה יסולקו סטו דנטים
ערביים, אחריהם יהודים ו־אחר־כך
אפילו מרצים. לדברי אנ שי
קמפוס, המאבק אינו עיל זכות
תומכי־אש״ף ללמוד, אלא על עיק רון
החופש האקדמי.
בן־ציון ציטרין !
העולם הזה 2313
תנוכה
כעזרת השם
אומנם לפי דת משה וישראל רצוי
להתחתן רק פעם אחת בחיים, אבל מה
שקורה לאורנה בן־אברהם מוכיח
שגם הדת היא לפעמים ליברלית.
כ שאת
בגילגול הקודם שלה קראו לה אורנה
זה שבתל-איביב יש הרבה חתיכות זאת עובדה. צריך רק
לפקוח עיניים ולגלות אותן, זה הכל.
אחת מהבולטות בנוף לאחרונה היא סיגל שפירא, שמלבד
העובדה שהיא סטודנטית לגרפיקה, היא גם יפה וצעירה. נתוני
פתיחה לא רעים בשביל התחלה בעיר. אך סיגל מוכיחה לכו לנו
שיופייה לא סיחרר אותה.
פרנץ מיירהולד, שהוא צלם גרמני ידוע בארצו, הגיע
אלינו לביקור פרטי אצל בנו, הנמצא בקיבוץ. באותה הזדמנות
הוא גם חיפש מועמדת מתאימה לסידרת צילומים מרהיבה
באיים הכנריים. כל הדוגמניות שאני ואתם מכירים נלחמו כדי
לזכות בסוכריה הזאת, אבל פרנץ פגש את סיגל, התלהב,
והציע לה להצטרף אליו לאיים הקסומים.
סיגל פקחה זוג עיניים תמימות וענתה למיידהולד הגדול,
שההצעה שלו היא חלום של כל בחורה, שהיא מצטערת, אבל
כעת היא עסוקה. היא לומדת גרפיקה והיא רוצה לסיים את
לימודיה. אולי מאוחר יותר, אם הוא יהיה עוד מעוניין.
בינתיים, עד כמה שאני מבינה, היא מבלה לגמרי לא רע
בארצנו הקטנה. אחרי שהיתר. חברה של שוקי וייס, בעל
קפה דיצה, היא מתראה היום עם אחד מבעלי, הבארים
הידועים בתל־אביב, שהוא גם נשוי. היא כנראה אוהבת
אותם בעסקי הגסטרונומיה והבארים. ובשעות הפנאי שלה אפ שר
לפגוש אותה בבאר שלו, מאחרי הדלפק, עוזרת שם בהגשה.
הנד ונטי והושות נחונה
אורנה גן־ אכרה ם
חתן כשר למהדרין
בנאי, והיא היתד. אשתו הראשונה של
נכדי מהגששים, ומעמודי־התווך של
הבוהמה התל-אביבית.
גל החזרה בתשובה שפקד את החבר׳ה
לא פסח גם עליה, ואורנה היתד. אחת
הסנוניות הראשונות ׳שהלכה עם זה עד
הסוף, והחליטה שלהסתופף בחיק הדת
זה יותר טוב ויותר מתאים לה.
אחרי שהתגרשה מגברי בנאי היא ניה לה
רומן עם בימאי־הסרטים יקי יושע,
ונסעה עימו למושב בארותיים בנגב. ה נסיעה
הזו חרצה את גורלה.
שם היא הכירה חוזר בתשובה אמריקאי
בשם אכרהם בן־אברהם, ואחרי חודשיים
של היכרות היא גם חזרה בתשובה
!וגם ׳נישאה לו. בתוצאה מכך גם חל שינוי
רב בהופעתה החיצונית. היא התחילה ל התלבש
בצניעות, ללכת בכיסוי ראש
ולשמור על החוקים והמצוות. לחברותיה
היא גם סיפרה שסיוף־סוף מצאה גאולה
לנישמתה, ואת מקומה בעולמו של ה־קדוש־ברוך-הזא.
שנדמה היה לו שזהו עוד ג׳וק
חולף שאחז בה הופתע לגלות עד כמה
דבקה אורנה בדרך חייה החדשה.
אורנה בנאי הפכה לאורנה בן־אברהם,
ולה ולבעלה נולדו שתי בנות. אולם גם
מנישואין אלה היא לא רוותה נחת ושוב
התגרשה.
זה שהסנדלר הולך יחף, זו אימרה ידו עה.
מסתבר שהיא, נכונה גם במיקרה של
האסטרולוגית הצעידה מלידה סטן.
טלילה, שהיא בתה של אכיכה סטן,
שהפסד, זר. מכבר למוסד בנוף האסטר׳ו-
ליוגיה בארץ, מוכיחה שהתפוח לא נפל
רחוק מהעץ.
לפני שנה היא פירסמה ספר אסטרולו גיה
כימעט מהודר, שנחטף כמו לחמניות
טריות. מאז הוא יצא כבר בשש מהדורות
ונמכר ב־ 20,000 עותקים — הצלחה
מסחררת בארץ, שבה 3000 עותקים נחש בים
למכירה טובה.
הספר הזה הביא לד. לא רק הצלחה
להכיר מקרוב את מחברת הספר. לשם
כך הוא אפילו נרשם לקורס לאסטרולוגיה
שאמא־אביבה מנהלת. השניים נפגשו והם
כבר שנה וחצי ביחד, כשלפחות דבר אחד
משותף להם: שניהם בשמיים. רוני בחיל-
האוויר וטלילה עם הכוכבים. חוץ מזה,
כמו שטלילה מנסחת זאת :״הוא מתעניין
בי ובכל ימה שאני מתעניינת.״
כששאלתי אותה אם היא חזתה בכוכבים
את הפגישה שלה עם רוני, היא ענתה ש היתר,
עסוקה מדי בענייני דפוס ובהוצ את
המהדורה השישית של הספר, מכדי
להתפנות להביט בהם. ובאותה הזדמנות
היא גם הוסיפה שהיום היא שוקדת על
יש לי הרגשה שסוף־סוף מצאה אורנה
מרגוע.
ב >קור
ה ח סי ד ה
חנוכה הוא לא רק חג האורים, אלא
גם חג ׳ההורים.
שגי זוגות מקסימים הפכו השבוע הו ,רים
— ,אחד מהם חובק בן וה שני בת.
י • מי שצופה בתוכנית הטלוויזיה זהו
זה, בוודאי מכיר ׳ואוהב אותו, את מוני
מושונוב, מן הצמד המקסים מוני ובר־אבא.
ומי שלא מכיר אותו משם, פגש בו
בוודאי בהפקות תיאטרון אחרות.
השבוע אני שמחה לבשר לכם שמוני
ואשתו סנדרה שדה הפכו הורים לבת.
סנדרה היפה, שגם היא שחקנית, היתר,
נשואה בעבר לפירסיומאי. השניים נפגשו
על הבימה בתיאטרון חיפה, כשמוני היה
שחקן צעיר ומתחיל ונמנה עם קבוצת
הפרוייקט של נולה צ׳לטון. אם זה בגללו
או לא, אני לא יודעת, אבל עובדה ש־סנדרה
התגרשה. אחר־כך היא ומוני• ניש או
והשבוע גולדה להם כאמור בת קטנה
וחמודה. מוני בוודאי ייתן ליה הופעות פרט יות
מול העריסה.
• הסיפור הבא שיוכיח לנו שלעולם
לא מאוחר ושצריך רק אמונה, הוא הסי פור
של נילישטינהויז המקסימה.
נילי הייתה מזכירתו הנאמנה והיעילה של
האמרגן פשנל הגדול. במשך 14 שנים
היא ניהלה את מישרדיו בתנופה ובמרץ
בלתי נדלים .״נילי של פשה״ היתד, מוסד,
והיא גידלה רבים משחקני הצמדת שלנו.
על נילי המתולתלת וה,ממושקפת, שניה לה
רומנים רבים אך לא נישאה מעולם,
כבר סתמו רבים את הגולל, אך נילי הת עקשה,
האמינה באהבה, חיכתה לה, ולא
ויתרה. עד שפגשה את מנחם הורוביץ
היפה, שיהיה מנהל הפקה וניהל את אחת
ההפקות המשותפות שיל פשה האמרגן
שמואל צמח.
היא הסבירה זאת בראיון, שבו אמרה
שמאוד קשה לה להינשא, כי היא מרגי שה
דתית מבטן ולידה ולכן ימה י שהיא
מחפשת זה דתי אותנטי, ולא חוזר בתשו בה
שחלק מחייו יעבר בעולם החילוני.
שמועות עק שניות טוענות שהיום היא
מצאה את שחיפשה נפשה, ושהיא עומדת
להינשא בשבוע הקרוב. מספרים שהבעל
המיועד הוא אברך צעיר, דתי במאת ה אחוזים
וחתן כשר למהדרין — הוא בנו
של הרב וולדכה מישיבת בני־יעקב,
המשתייכת לאגודת־ישראל.
סיגל שפירא ומעריץ
בעסקי הגסטרונומיה והבארים
טלידה סטן ורוני שלום
בחסדי הכוכבים
כספית ויוקרה, אלא גם שינה את חייה
הפרטיים. כמו שנאמר, כשהולך אז הכל
הולך. כי דרכו ובגללו היא הכירה את ה גבר
של חייה רוני שלום, שהוא היום
החבר הצמוד מאוד שלה.
רוני, שהוא יקצין בצבא הקבע, רצה
המהדורה השביעית, המורחבת של הספר,
ולפיו יוכל כל אחד לדעת את עתידו
עד שנת . 1984 למה רק עד אז? בגלל
הנבואה המשוטטת בקרבנו, שאחרי זה
כבר לא יהיה צריך לדעת את העתיד...
כששאלתי אותה אם היא קוראת ביכיוכ־
מהרגע שהשניים נפגשו הם לא נפרדו,
ולאחר חודשים ספורים נישאו. הם פתחו׳
מישרד משלהם, כשגילי התוססת מנהלית
את העסק ונראית נינוחה, קורנת ומאוהבת
עד הגג.
השבוע נתבשרתי שנולד לה בן והיות
שהאירוע קרה בחנוכה, נקרא שמו בישר אל
יאיר.
בים על נישואין קרובים עם רוני, ענתה
שאינה מצה לצפות בהם, כדי לברר מה
הדבר שצופן העתיד עבורה. כי, לדבריה,
מלבד העובדה שהכל צפוי והרשות נ תו נה,
אז הסנדלר הולך יחף.
אינני 1ב-א בעירי!״
(המשך מעמוד )45
ההזדמנות שלי עם
נתן לי.
הפילהרמונית
הוא
• מה דעתך על,הסערה שפרצה
כארץ כעקבות כיצוע יצירה של
ואגנר על־ידי מהמה?
נעזוב את זה.
• מדוע?
מה שקרה פה עם ואגנר מזכיר מאוד
הטלת צנזורה, וזה מפחיד. הייתי באירופה
כשקראתי באחד העיתונים שאיזה חבר־כנסת,
אני חושב שזה היה רוני מילוא,
הציע לחוקק חוק נגד השמעת ואגנר. ממש
נחרדתי. אחר־כך, בארץ, הוסבר לי שזה
לא היה רציני. אבל העיתונים באירופה —
נדמה לי שקראתי את זה בתראלד סריביון
— ניפחו את העסק. אם אתה אוסר דבר
קטן, ביצוע יצירה הכי־פחות חשובה, אתה
גומד עם חופש האמנות. טיפ-טיפה צנזורה
וזה הסוף.
אני לא מתעלם מהמיטען הריגשי שיש
לאנשים בארץ נגד ואגנר. אני מכבד
אותו. לכן לדעתי, צריו לשים את ואג־נר
בסוף התוכנית, שאם יש קהל שאינו
מעוניין לשמוע אותו תהיה לו האפשרות
לעזוב. אבל לא להשמיע את ואגנר
בכלל? בהחלט לא!
• מה דעתך על החרמת ריכארד
שטראום כארץ?
ריכארד שטראוס מוחרם מפני שהיה
חבר במיפלגה הנאצית. רק שוכחים שהוא
עזר ליהודים לברוח, ויכול היה לעשות
זאת משום שהיה חבר המיפלגה. על זה
לא מדברים, מתעלמים מזה. שטראוס חסר
לי מאוד ברפרטואר. לדעתי, מבחינה טנד
נית־תיזמורתית, הרבה יותר חמור שלא
מנגנים את שטראוס. כל התיזמורות בעולם
התגברו על בעיות טכניות בעזרת נגינת
בארץ מחדדים את
שסדאות כי ה*ה חבר
במיפלגה הנאצית, אבל
שוכחים שבגלל עובדה
11 הוא תצליח לחציל
שטראוס. רק בפילהרמונית שלנו יש בעיות
טכניות, שהיו נמנעות אילו ניגנו את
שט! ;41
• האס ניצחת על ואגנר?
לא. אך בשנה הבאה אנצח על יצירה
של ואגנר.
• איך הגיב עולם המוסיקה ה־
כי נדאד מי ע ד
פרשתוא בנ רכיש
ראל?
זד, לא היד. בעמוד הראשון של כל
עיתון, זה היה בעמוד השני. כשמדברים
עם ישראלי מפחדים להגיד משהו שיפגע.
אבל אנשים רבים התפלאו מאוד שהיחס
הוא עד־כדי־כך קיצוני, ביחוד לאור ה־עובדה
שכולם מודעים לכך שיש קישרי
מיסחר ודיפלומטיה עם גרמניה, שנוסעים
בפולקסוואגן ורק כשמדובר במוסיקה נע שים
פאנאטים.
אני באופן חד־משמעי בעד השמעת
ואגנר ותומך בצעד של זובין מהטה. חבל
רק שנדפק לו הטיימינג בגלל רצח סאדאת.
בסופו של דבר, אלה שמתנגדים לוואגנר
ממילא לא באים לקונצרט, לכן קל להם
להתנגד. להם אין מה להפסיד. אני לא
מכיר את חבר־הכנסת שילנסקי, אבל
מעניין אותי לדעת כמה פעמים ביקר
באולם הקונצרטים.
• האם אפשר להזכיר אותך בנשימה
אחת עם כארנכויים, צו
קרמן ופרלמן ז
עוד לא. אני לא נורא רחוק. אבל עדיין
רחוק. יש לי את הכישרונות שלי, וההצ לחה
תלוייה במיליוני דברים. עשיתי במשך
הקאריירה שלי הרבה דברים — רובם
הצלחות, אבל ברוך־השם, היו גם כמה
כשלונות.
• ברוך־השם?־
כן• זה דרוש לאיזון. אם יש אדם שכל
מה שהוא עושה זה פאנטסטי, אז צריך
לחשוב. אני לא חושב שבארנבוים אי-פעם
שיגעון ש ל תור־ף
שמע אותי מנצח, אבל אני יודע שהוא
שמע עלי ומכיר את עבודתי.
0יהיה מעניין אם שלושת הישראלים
הגדולים יתכנסו לקונצרט
ואתה תנצח עליהם.
אם שלושתם יתכנסו לקונצרט יש להניח
שזובין ינצח. הם כמעט גדלו ביחד עם
זובין. אל תשכחי, שמרגע מסויים זובין
התחיל להתפתח כמו ישראלי.
0האם יש אנטי-שמיות כעולם
המוסיקה הקלאסית?
לא מאמין. אני מתייצב לפני תיזמורת,
ואם אני יודע את העניין שלי, אם אני
בטוח ומשכנע ועושה דברים בצורה מו סיקלית,
מעריכים את עבודתי, לא את
מוצאי. לא יתייחסו אלי כמו אל ישראלי
או אל יהודי, אלא כמו מוסיקאי. זוהי
ההתייחסות בעולם גם אל בארנבוים, פרל־מן
וצוקרמן. אם אני אצליח בצורה בלתי-
רגילה, לא יגידו ״הישראלי הזה הוא סנ סציה,״
אלא ״שלון הוא סנסציה.״ כמו
שאף אחד לא קורא למהטה ״המנצח ההודי
הנודע״ אלא המנצח הנודע.
אבל אצלנו בארץ יש המון קומפלקסים.
כשרואים תקליט של צוקרמן ולא כתוב
מאחור שהוא ישראלי, ממש נעלבים.
כשרואים מודעה על קונצרט של בארג״
בוים ולא כתוב בסוגריים שהוא ישראלי,
זה ממש פוגע בציפור־הנפש. המוסיקאים
הם מעבר ללאומיות וארץ המוצא. המוסיקה
מאחדת אותם.
0אתה אזרח־העולם, מחזיק
דירה בווינה ולא כתל־אכיב. האם
אתה יורד?
אני ישראלי עם דרכון ישראלי, וגם עם
דירה בארץ. אני לא נמצא פה בגלל העבודה.
אני ממש מאושר כשפעם בשנתיים
יש לי הזדמנות לנצח שבועיים על הפיל הרמונית
— זה המכסימום שהם נותנים
למנצחים ישראלים. נגיד שהתיזמורת ה קאמרית
תיתן לי שבוע, תיזמורת רשות״
השידור עוד שבוע, חיפה שבוע ובאר״
שבע שבוע — סכמי את הכל והנה הגענו
לחודשיים בשנה. ומה אעשה ביתר עשרת
החודשים? אם הייתי מבלה אותם פה
היו שואלים: מה קרה לקאריירה של
שלון?
יש לי דירה בווינה משום שזה הכי נות
— כשאני קופץ ממינכן לפאריס, מרו מא
למילאנו, מאירופה לנידיורק או ל סד
פרנסיסקו, זה מצחיק שאחזור כל פעם
לתל-אביב כדי להחליף בגדים.
(המשך ממעוד )65
כה. מדי יום הוא גומע שיסעה קילומטרים
בדרכו אל הבריכה מחזללתיהנפלאות. דר כו
אורכת כשעה ורבע.
אביו של אורי זוהר, גם הוא כבר אינו
צעיר, בא לבוש בבגד־ים ומישקפי־צלילה
על פניו: למה אני פ ה? זה לא הזיק ילי
עד עכשיו. איך אפשר בכלל בלי זה?״
למושיקו ברזילי, מנהל בכיר בבנק ידוע
יש הסבר מה מביא את מתרחצי הבוקר
למקום :״יש להם חרדה. אנשים רוצים
לחיות אך הם מרגישים שהם מתנוונים,
שהרי רובם יושבים במישרד כל היום.
״כשהפסקתי לבוא כי הייתי לחוץ בעבו דה,
התנפחו לי הרגליים ותפסתי איזו
מחלת־פרקים. חזרתי לכאן ומאז הכל נעלם
כמו לא היה.״
הבלטה הקבועה
יי* כוצת העיראקים״ מוכרת לכל
באי־הבריכה. זוהי קבוצת אנשי־
עסקים, הלבושים בקפידה והסגורים בחלי פות
ובעניבות. ביניהם אפשר לראות סוח רים,
רופא נוירולוג ורופא אורתופד .״אין
פד. עניין של עדות, או משהו כזד״״ מס ביר
יענקל׳ה דיאמנט, יושב־ראש המוע דון
על-שם לקרדה .״אך הם אוהבים ל התקבץ
כקבוצה אחרי הרחצה ובשעה
שהם שותים את קפה־ד,בוקר שלהם.״
ליצחק שכטר, גם הוא מנהל בכיר ב בנק,
יש דיעה נחרצת על כל התופעה:
״לדעתי, כולם פה לא נורמליים. לדוג מה:
יום אחד היינו בכל הבריכה כארבעה אנ שים
בסד הבל. עמדתי באיזו פינה. לפתע
צץ איזה בן־אדם וביקש, :תזוז, על הבל טה
הזו אני מתעמל!׳ אז ידעתי שיש פה
רק משוגעים, ושאני כנראה שייך אליהם.״
׳״לא רק חיים׳טובים עושים חסידי הברי כה,
אלא גם מעשים טובים. באחרונה הם
החליטו לסייע למישפחת שבת, הורי ה
משתנה. כשהתחלתי, הרווחתי מ־300
עד 400 דולר בערב. דברים כאלה עולים
באופן הדרגתי — השמות הגדולים מרווי חים
בערך 25 אלף דולר לערב. מנצחים
המכבדים את עצמם לא ירוויחו פחות
מששת אלפים דולר לערב.
לעומת זאת, יש מיקרים חריגים. אם
יש מקום שאני רוצה להופיע בו, והמחיר
המוצע לי הוא פחות ממה שאני מקבל
בדרך־כלל, אני לא אגיד לא. יש דברים
שהם מעל לכסף.
0מדוע אין נשים מנצחות?׳
זה קשור כמובן במייל־שוביניזם המ פורסם
של עולם־המוסיקה. יש עדיין תיז־מורות
שלא מקבלות נשים לשורותיהן —
אז את רוצה שיקבלו מנצחות. זוהי כמובן
שטות ממדרגה ראשונה. בפילהרמונית של
וינה וברלין אין עד היום נשים. נדמה
לי שזה המצב גם בסימפונית של לונדון
ובסימפונית הווינאית. התירוצים הם שו נים
ביותר, אבל בסו־הכל, כל תירוץ יותר
שטותי מקודמו. הרבה פעמים הפסידו תיז-
מו רו ת.כו חו ת עבודה מעולים רק בגלל
השטות הזאת.
היה חשוד מראש כבעל־דיעות, למרות
שבתצהיר שלו בעניין מתתיהו הוא הו פיע
כאיש־מיקצוע. מתי פלד העניק ב מעשה
הזה לגיטימציה לבאים אחריו.
״בתצהירים של המימשל״הצבאי בעניין
אילון־מורה התרחשה מפולת של תדמית
הצבא בעיני בית־המישפט־העליון. באילון־
מורה חברו יחד כמה גורמים. ביני ה ם:
עמדת מישרד-חביטחון ושר-הביטחון, עזר
וייצמן, עמדת הרמטכ״ל רב־אלוף רפאל
איתן — מבחינה פורמלית הבג״ץ הוגש
נגד מישרד־הביטחון. הרמטכ״ל נתן לשר־הביטחון
תצהיר שנגד את עמדת שר״
הביטחון. זה היה מצב אבסורדי, שהרי
בממשלה הצביעו וייצמן, משה דיין וייגאל
ידין נגד הקמת אילון־מורח, בטענה
שהישוב אינו נחוץ מבחינה ביטחונית.
״מול כל זח עמד תצהיר של רב-
אלוף (מיל׳) חיים בר״לב. פה נשבר משהו
בסיסי בבית־המישפט בעניין תצהירי-
הגנרלים, בכל נושא השטחים הכבושים.
כאן חל שבר רציני. התוצאה: כיום, מת ייחם
בית־המישפט העליון בחשדנות ל הגשת
תצהיר על־ידי קצין בכיר, והגשת
התצהיר היא רק ראשית דדרך המיש־פטית.״
הוא
אחד הענקים של המוסיקה. היו לנו
כמה פגישות, והיה פשוט כיף לדבר איתו.
הוא המנצח הראשי של התיזמורת ה-
בווארית ושמע על עבודתי מדיווחי הנגנים.
הוא ביקש לפגוש אותי לעשר דקות.
נשארתי שעתיים ופיטפטנו על אלוהים-
יודע-מה. מבחינה מוסיקאלית מצאתי ש אני
נורא קרוב אליו.
הוא ענק, הוא 1תן להישגיו המוסיקא-
ליים לעשות את יחסי-הציבור שלו, ולכן
לא קגה לעצמו שם פופולרי, ויותר אנשים
יודעים על זובין מהטה מאשר עליו. אבל
אני אוהב את הסיגנון שלו, אני מעדיף
כמוהו שאת יחסי-הציבור שלי יעשו הישגי
המוסיקליים ולא כתבות בעתונים או צילו מים
באירועים חברתיים.
שר־לשעכר וייצמן
הרמטכ׳׳ל סתר יאת עצמו
״כאן היתה לבית־המישפט בעייה. חשום־
|טים הבינו כי אם בא רמטכ״ל ואומר
,יש צורך ביטחוני׳ ,ושר־הביטחון חושב
אחרת, ובהמשך הרמטכ״ל משנה את גיר-
סתו פעמיים (אני לא רוצה לומר שתפסו
אותו בשקר, אבל בית־המישפט קבע ב החלטה
שהרמטכ״ל נתן שני תצהירים
שמשתמעת מהם משמעות סותרת זו לזו)
הרי שיש לבחון בזהירות את הנושא.
״בעקבות דרישתו של עורך־הדין אמ נון
זיכרוני לחקירה נגדית, אישר בית־המישפט
את החקירה הנגדית. לדעתי, עצם
האישור לחקירה הנגדית לרמטכ״ל מייצג
את השחיקה של צה״ל בעיני השופטים,
לעומת העבר. העמדת רב־אלוף פעיל
בחזקת נחקר, משמע שאין סומכים על
תצהירו. ואכן, בעיקבות החקירה-הנגדית
של זיכרוני יצאה גירסה הפוכה לגמרי,
וכנראה, זד. מד. שהכריע את הכף.
0ברשותך. נעבור לעניין שהוא
לא כל־כך מוסיקאלי. אני מבינה
שמנצחים מרוויחים הץ־עתק?
0ספר לי עד יחסיך עם רפאל
קוכליק.
(המשך מעמוד )25
הדין אמנון זכרוני בעניין העיר מתתיהו.
העותרים הגו את הרעיון שאפשר להת מודד
בתצהירים הביטחוניים, על־ידי הבאת
תצהירים נגדיים של אלופי (מיל׳) .ב סוגריים
אני חייב להעיד כי עד מילחמת
1973 לא היה מתקבל על הדעת שאלוף
(מיל ),יתן תצהיר לטובת ערבים בשט חים
הכבושים, במהלך מישפט נגד ה מדינה,
כי זה היה מתפרש כבגידה. הנח שון
היה אלוף (מיל׳) מתי פלד, אבל הוא
!! סגן ראש עיריית
תל־אביב, עטוף
בחלוק־רחצה ומחייך, פוסע פרץ אוני־קובסקי
לכיוון הבריכה המלאה במים קרים.
חמישייה שנולדה בפתח־תיקווה 128 .חברי
המועדון תרמו 140 אלף לירות, ובטקס
חגיגי העניקו להורי החמישייה את השי.
גם ליושב־ראש הכנסת, מנחם סבידור,
הוענקו תשורות אחרי בחירתו למישרה
הרמה. הוא קיבל חברות-כבוד לכל החיים
במועדון המהולל, והוענק לו פטיש מיוחד,
המתאים גם להשלטת הסדר בכנסת !וגם
לשיטוח שניצלים במיטבה. דינה ונץ 1
לסיכום: סיפרו של משה נגבי עשוי
לעורר סערה ציבורית, דווקא בשל ה בחינה
של בית־המישפט העליון בנושא
אחד, הנושא השנוי ביותר במחלוקת ב חברה
הישראלית. הספר, המתאר את תה־ליו
גיבוש הבחינה המישפטית של בית-
המישפט העליון, מבשר את ההתנגשויות
הצפויות בעתיד בבית־מישפט זה.
הדמות העוברת ל או רו כל עמודי הספר
היא דמותו של השופט מאיר שמגר, החל
מתפקידו כפרקליט צבאי ראשי, דרך מיש רת
היועץ־המישפטי לממשלה, וכלה בתפ קידו
כשופט־עליון. איו ספק, שבמהלך
השנים הרבות הצפויות לו במישרת נשיא
בית־המישפט העליון עשוי השופט שמגר
לתרום תרומה רבה לביצור מעמדו של
בית־המישפט העליון׳ אי־תלותו בלחצים
פוליטיים. ועמידתו בבג״צ, כמגינם של
דן עומר <1
החלשים.
העול ס הזה 2313
איך התך?
ה 1נךי1פי.
ה 1לך חם. ה 1לך ח!ק
ה 1לך ״דפנה״
החורף הזה הולך ״דפנה״ :באמריקה ובאנגליה,
בסקנדינביה ובאוסטריה, בדרום אפריקה ובצרפת,
...הולך חם המראה השמח של נעלי הבית
הפופולריות ביותר בישראל .״דפנה״.
...הולך יופי הקו החדש והחם של מגפי
״דאלאס״( .המגף שתמיד נשאר חם ויבש
...והולך חזק ה״סקאוט״ הקל. נעלי טייסים בחצי
משקל ועם רוכסן צבאי בצד.
החורף הזה, בכל העולם ״דפנה״ זה תוצרת חוץ,
וכאן, זה משלנו ,״כחול-לבך, בכל צבע, וגם
במחיר! ״דפנה״.
יצואן הנעליים מס׳ 1בישראל!