גליון 2524 מתאריך 15 בינואר 1986

פסקז מן חד ש

בטעם מר־מתוד
קוו קמאגל

מכחכים
עת לע שות

על תסריטי־זוועה שאינם גזירה מן השמיים תסריט־הזוועה האימתני, המהלך אימים על
הציבור השפוי, כאילו נגזר עלינו, במוקדם או
* במאוחר, לחיות תחת מישטר פאשיסטי־גיזעני,
באיוש אנשים כמו כהנא, אינו חייב להתגשם.
שילטון פאשיסטי אינו גזירה משמיים ואינו
גורל שכבר נחרץ עלינו. מי שיושב ספון בביתו
ומחכה לסוף הרע ולקץ הנורא, אינו מועיל לא
למדינת ישראל, לא לאזרחי ישראל ובעיקר —
לא לו עצמו.
וכדי להימנע מלהגיע למצב כזה — יש
לעשות. היום, לעשות, זה להיאבק בגיזענות.
טל רביד, קריית ביאליק

^ ראש קטן מתחיל בגז
על מצב האומה, ינואר .1986
...גזל הקרקעות, בשם הציונות,
יישובים פיקטיוויים, זאת המדינות!
ליל־חורף יבש, כוכבים בחוץ,
איידס בעיר, איידס בקיבוץ!
...אינפלאציה בפריזר, מחירים חמים,
האהבה פורחת, שינאת אחים!
תיסמונת ״ראש קטן״
מתחילה כבר מגיל הגן!
...חוזרים בתשובה, דתיים בשחור,
מי רואה בקצה ת׳אורי
כל ממזר מלך, כל רמאי סופר־סטאר,
לזלול היום, מי חושב על מחר?
כרמל קידדון, עין כרמל

אבנרי ל מועצת המדינה
על חברים־בכוח של הבית השני
(העולם הזה .)8.1.86
תמהני מה ראה עורך העולם הזה להציע, כי
חברי מועצת־המדינה העל־כנסתית, ממיגזר
הח״כים לשעבר, יהיו רק כאלה שסיימו שלוש או
ארבע תקופות־כהונה (כמו יוסף תמיר הליברלי
וזרח ורהפטיג המפד״לי).
האם הוא עשה זאת מטעמי צניעות, כדי
להוציא את עצמו מן הכלל? אם זיכרוני איננו
מטעה אותי, סיים אורי אבנרי רק שתי תקופות-
כהונה וחצי(עת ערר רוטציה עם חבר רשימתו).
אבל אם יש מישהו שיכול לתרום למועצת־המדינה
הרי זה, ללא ספק, אורי אבנרי.
יוסף שפר, רמתן־גן

כתבתה שער הקדמי:
ביטוח שווה זהב כשהריח שימחה ארליך המנוח
את אליעזר שילגני ממס־ההכנסה.
העניק לו מתנת סדירה: רישיז!
לניהול חברת־ביטוח.
שילוגי מכר אותו ב־הרבה
אלמי דולארים.

החבהת והחברים
של יעקב רוינסוו

עדת־ראייה
או דורסת?
המעצר שהיכה את המדינה בתדהמה: האם דרסה
חווה יערי (בתצלום) את התיירת, בגלל 50 אלף
דולר, או שרק ראתה כיצד היא
נדרסת -ושתקה: מדוע השתיק
בעלה, אהוד, את הסניגור ולא הניח
לו לחקור את איש״המישטרה:

כתבתה שער האחורי:

יעקב לוינטון מת, אולם החברות
המיסתוריות שהקים עדיין פועלות.
גילויים מדהימים על מעורבותם בפרשה
של שני אגשי־קש -קבלן מפורסם
ופרקליט בכיר ביותר. לראשונה: רשימה

רחר המרחרת
מרתחת:
יפה כפיר (בתצלום)
הוזמנה לחגוג את חסיל־ווסטר
על גבי יאכטה
של מיליארדר סעודי •
הגרמנים אינם משתלטים
על חיי האהבה
בסניף לופטהנזה בתל־אביב
• ישראלה
שטיל עדיין מחכה לחתונה
• גליה אלבין
שרונה מארש הגשימה
חלום ישן •אפי ארזי
החליט להתפייס עם
דינה • מי אבי העובר
של אפי בן־ישראל?

נצצה לדוגמנית
מיטען־החבלה הקטן שהתפוצץ ברמת־גן
הונח ליד ביתה של הדוגמנית היפהפיה.
האם מישהו ניסה להפחיד את עדיה
^ מאירצ׳ק (בתצלום)? מי הם
המפוצצים -אנשי השלם
התחתון או מציתי תחנות?

רוטציה בטאבה הפר 1ב71 ן ציה
פיסת־החוף ליד אילת לא עניינה איש מבין
הפוליטיקאים. את עמדותיהם
הם קבעו לפי יחסם
לעניין אחר לגמרי: רוצים
או לא רוצים רוטציהז !

שחורים הביתה!

סיצד הסתננו בנמל אחד תישעה נוסעים
סמויים לסיפונה של אוניית•
השערוריה. מורך? גם הפעם
הם היו שחורים — אך הפעם
* לא השליכו אותם לכרישים.

אסטרולוגי, ל א לוגי
על המפה האסטרולוגית של הרצל
ליפשיץ (העולם הזה .)8.1.86
עם כל הכבוד לכוכבים ולמזלות אבל איר
יכול אסטרולוג לקבוע כי החודשים הטובים
(אפריל ונובמבר) של שימעון פרס יהיו גם
החודשים הטובים של יצחק שמיר — ולהיפך?
אולי זאת קביעה אסטרולוגית, אבל זאת
בוודאי לא קביעה לוגית. אני בטוחה שחודש טוב
של האחד איננו חודש טוב של השני.
חנד! ברקוביץ, פתח־תיקווה
העולם הזה 2524

שתיקת הז״ו
מדוע מסרב הד״ר אמנון חלצל, ששוחרר

הנחתום ושר־החזץ
על השימוש בגלאי־השקר (העולם
הזה .)8.1.86
קודם כל ידוע כי אין הנחתום מעיד על עיסתו.
מה אתם מצפים מאדם שיש לו מכון לגלאי־שקר
— שיאמר שהגלאי איננו אמין?
אבל בקשר לאברשה טמיר וההצעה המשונה
לשולחו להיבדק במכונת־האמת ר גלאי השקר),
הבעיה איננה כלל אי־אמינותו או אמינותו של
הגלאי(ועל זה אפשר, בהחלט, להתווכח).
הבעיה היא כבודו של טמיר. אדם ששירת את
ארצו כמעט מן היום שעמד על דעתו(בצעירותו
— מפקד גוש־עציון במילחמת־העצמאות;
בבחרותו — אלוף בצה״ל; ועכשיו — מנכ״ל
מישרד ראש־הממשלה) ,פיתאום מייחסים לו
דיברי־שקר?
כאשר הנשיא רגן ביקש להורות, לפני כמה
שבועות, להעביר פקידים בכירים בבדיקה של
גלאי־שקר, הודיע שר־החוץ, ג׳ורג׳ שולץ, חד
וחלק: ביום שידרשו זאת ממני, או מפקידיי
הבכירים, אתפטר מן המימשל. מימשל שאיננו
מכבד את בכיריו, אינני רוצה לשרת בו.
רגן נסוג מן הרעיון תוך 48 שעות.
יוסף גולדין, תל־אביב

גאולה כחן, דב שילנסקי וחבריהם חיפשו
פרובוקציה בכל מחיר -הם מצאו אותה
כשמישהו משומרי הר־הבית אסר עליהם
להכניס מצלמה למיבנה תת־קרקעי. סיור
אלים, שעלול היה להסתיים בתבערה עולמית
-מעשה
איוולת חסר
כל אחריות.

לא ערמו ישראל איזה
מיו
> <£מדור
מדור חדש בענבונה
על המיס
ייני מין. חלומות
והזיות. בעלת ה־וקובסאות־אוו־ו
מדור
(בתצלום).

הוא מבטיח להכות את נשות הארץ
בתדהמה, בגילי ובמסרק. אלי עלמני, מעצב
השיער הישראלי שהצליח
בניו־יורק, החליט לנטוש את
הדולארים לטובת המולרת.

מי ברז שזכו לבירכתו של כומר, קופסות-
שימורים המכילות אוויר ושקיות מאדמת
ארץ־הקודש הם סחורות
0הנחסכות בידי צליינים -

בהמלצת מישרד־התיירות.

ל אב א ואנזא

בעלת הנסיון ה־ __
עשיר. מציעה את עצתה בפיתרון
בעיות ומכריזה,. :יש
לי מקום בלב לכולם ד

המדזרים הקנועים:
מיכתבים -ראש קטן מתחיל בגן
איגרת־העורך כל הפוסל.
במומו פוסל
ת שקיף -האחים גינדי למכסיקו
במדינה -בדווי ערמומי מאוד
הנדון -״האם אתם זקוקים גם
למילחמה עם 800 מיליון מוסלמיסז״
אנשים -איזו ציפור־שיר מסתתרת
בין הרגליים
יומן אישי -סוס אחד זקן ביפו
מה הם אומרים -״אשה בגדה
והפסידה את זכויותיה באשה
נשואה!״

גם זה וגם זה -לא לכל אחד מותר
לילות ישראל -עיר המבלה בכל
שעות היממה
קולנוע -הפרקליט, הסכין והמין
שידוד -קריצה רבת־משמעות
ראיון -עם אחי יותם. מנהל
בית־הספר להורים
תשבצופן .18 -לא מת ( 2אותיות)
הורוסקופ -המיספריס הקובעים
את גורלות המאמינים
רחל המרחלת -בוכבת־קולנוע
ועליה חנות־תכשיטים בגודל בינוני
העולם הבא -מיבחן הקפה הזול

״תנו לילדים שלכם ללמד אתכם!״ מציע
הפסיכולוג אחי יותם, הגורס כי העיסוק של
ההורים בשיעורי הבית של ילדיהם הורם את
היחסים בבית. הוא מסביר את שיטתו, משכנע
מדוע אסור למרר את חיי
הילדים וכיצד החליט להישאר י רווק ולוותר על הולדת ילדים.

רופא מגונה
סיפורה המלא של הצעירה עד
התלוננה כי רופא שיניים מרמת־גן
עשה בגופה מע־שה
מגונה בכוח ואיים
גם למצוץ את דמה.

מסתמן מחסור בתורים בבתי־החולים *
נעצר מתמטיקאי שהגיעו לידיו פרטים
סודיים: ידע כיצד פותרים מישוואות אל־גבראיות
* מיבצע טלברח
לאיתור תורמי טלתרום
שנעלמו באופן מיסתורי.

מכחכים
כל אחד והיום של1

7זני ב• 7

• ג לי

.,העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר 136 העידי הראשי; אורי א מ רי
עורך־מישנה: דוב איתן עודך תבנית: יוסי שנון עורך כיתוב: גיורא נוימן
צלמי מערבת: ציון צפריר, ענת סרגוסטי עורן* דפוס: יפתח שביט ראש
המינהלה: אברהם ביטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו׳׳ל :״העולם הזה״
בע״מ הדפסה., :הדפוס החדש׳ בע״מ, תד־אביב הפצה :״גדי־ בע״מ תל־אביב

על מועדים מיוחדים גלוח־השנה
(העולם הזה .{1.1.86
לאורי אבנרי יש בעיה עם חודש דצמבר. זה
החודש, כפי שהוא כותב במדורו, יומן אישי,
שבאות עליו כל הצרות.
אז קודם כל אני שמח שעכשיו הוא יכול כבר
לנשום לרווחה, לפחות ל־ 11 החודשים הבאים.
ושנית, אני מבקש להרגיע את קהל הקוראים
ולהודיע להם שלוח־השנה זה לא דבר כזה נוראי.
קורה, אומנם, שלאדם יש חודש מקולל, אבל
קורה גם אחרת.
כמו לי, למשל. יש לי יום מאוד מאושר: ה״29
בפברואר. אומנם הוא פוקד את הלוח רק פעם
בארבע שנים, אבל זה היום הגדול בחיי. עובדה:
ב־ 29 בפברואר 1952 נולדתי: ב־ 29 בפברואר
1972 פגשתי, בעת שירותי בצה״ל, חיילת
משגעת בשם יעל: ב־ 29 בפברואר 1976 נשאתי
אותה לאשה, ותאמינו או לא תאמינו(יש תעודת-
לידה) :ב־ 29 בפברואר 1980 נולדה בתנו, דינה.
אבי ־מרץ, רעננה

רמוז־השו־ה זה דא גי1־י 1ר ק
על סרוות לחורף 86׳ (העולם הזה
1 . 1. 86

״כל הפוסל — במומו פוסל״ ,אומר הפיתגם.
מדי פעם אני מתפעל מחדש מן החוכמה הגלומה
באימרה פשוטה זו.
הנה, למשל, סגן־השר רוני מילוא. בישיבתה
של סיעת־הליכוד בכנסת, כך נאמר בדיווח
עיתונאי מוסמך. דיבר ח״כ מילוא על העולם
הזה.
וכך נאמר:
״סגן־השר רוני מילוא הסביר כי המאבק איננו
על חופש־העיתונות של התיקשורת. אלא על
,חופש הבריונות׳ בה. לדבריו, יש בטלוויזיה
אנשים אשר היעד הראשון שלהם הוא לפגוע בכל
מחיר כאגשי־ציבור, כפי שעושים זאת דירי מנוסי
ומשה דור׳ ׳.בכל זאת נבהלו גם בתיקשורת מן
הזעם שהתעורר בציבור, ובפעם הראשונה
התקשר אליו השבוע עורך של עיתון, והתנצל
על פירסום ידיעה לא־נכונה עליו. בכך יש כבר
לראות איזה שינוי.
״ח״כ רוני מילוא התריס נגד, עיתונאים שהם
בריונים לכל דבר.׳ ומנה בראש וראשונה את
העולם הזה שלדבריו,שורץ בריונים׳ .דעתו
של רוני מילוא הוא כי. אין מה לפחד מהם׳.
כהגדרתו, :אלה פחדנים ונמושות המסתתרים
מאחורי העט שלהם. מאידך,׳ אמר, ,יש גם
עיתונאים הגונים. המקפידים על האמת. אך מי
שמוציא דיבה — חייב לשלם את המתיר׳.׳׳
בקטע קצר זה מופיעות המילים ״בריונים״
ו״בריונות״ שלוש פעמים. וזה מעניין מבחינה
פסיכולוגית.
רוני מילוא הוא הבריון הפרלמנטרי מס׳ 1
בכנסת. וכך גם הוגדר פומבית על״ידי אחד
מעמיתיו. בענייני בריונות, הוא מומחה ממדרגה
ראשונה, וציון מפיו ראו• לתשומת־לב.
במילון הרוויזיוניסטי. המילה ״בריון״ אינה
מילת־גנאי, אלא להיפר שם־נרדף לפטריוט
וללוחם־חרות־ישראל. השיר החשוב ביותר של
בית״ר, שפיזמונו הוא ״בדם ואש יהודה נפלה,
ובדם ואש יהודה תקום״ מתחיל במילים ״קמנו
שבנו, צעירי־אונים /קמנו שבנו. אנחנו
בריונים״...
אם כן. אני מודה למילוא על המחמאה בשם כל
חברי המערכת הזאת, הפחדנים והנמושות. איך
נשתווה לגבורתו של רוני מילוא, היכול לקלל
ולגדף ולהשמיץ בלי כל הגבלה, מכיוון שהוא
נהנה מחסינות מוחלטת?

מ ס הי ס
בבל פעם, כאשר מנסה אספסוף פרלמנטרי
לערוך מישפט־לינץ׳ לעיתונות החופשית, קם
מישהו ומעלה את ההצעה להפוך את מועצת־העיתונות
לגוף שילטוני, הממנה עיתונאים
ומדיח אותם. במיסגרת הוויכוח על הצעה נפסדת
זו — שכל מוסדות העיתונות בעולם החופשי
מתנגדים לה בתוקף — אני נשאל מדי פעם
מדוע אין אנחנו, אנשי העולם הזה, חברים
במוסד זה.
התשובה לכך היא פשוטה וחד־משמעית:
מעולם לא הוזמנתי להשתתף בהקמתה או
בפעולתה של ״מועצת־העיתונות״ .איני יודע

מתי קמה, בידי מי ולשס״מה, כיצד היא פועלת.
היכן ואיך.
שמעתי שיש דבר הקרוי ״תקנון האתיקה״ .לא
הוזמנתי להשתתף בעיבוד התקנון הזה, לא
התבקשתי לחוות את דעתי עליו. יתר על כן:
מעולם לא טרח מישהו להמציא לי עותק של
התקנון הזה, ועד עצם היום הזה אין לי מושג מה
כתוב בו.
(אין צורך לומר שאיני מוכן לקבל על עצמי
כללים שלא שותפתי בגיבושם. הדבר גם אינו
דרוש. לנו. בשבועון זה, יש כללים ברורים של .
אתיקה. ואנחנו נוהגים על פיהם. מתוך עיון
בעיתונים אחרים, נראה כי הכללים שלנו טובים
וחמורים מכללי התקנון ההוא).
תישאל, מן הסתם, מדוע הוחרם העולם הזה
על־ידי מקימיה של ״מועצת־העיתונות״ .מאז ועד
היום. נראה כי ההסבר הנכון הוא זה:
כאשר קמה המערכת הנוכחית של העולם
הזה, ב״ . 1950 היתה העיתונות כפופה ומשועבדת
כולה למישטר־יחיד של דויד בן־גוריון. הוא נהג
בה כבחתול־הבית שלו. הוא עצמו התפאר שאם
הוא רוצה למנוע פירסום כלשהו, הוא מזמין את
עורכי העיתונים, מספר להם את הסוד ומבקש
מהם לגנוז אותו. החלטת־הגניזה היתה אוטומטית.
העולם
הזה לא הסכים מעולם לנוהל זה.
במשך הרבה שנים היינו כלי־התיקשורת היחידי
שמתח ביקורת מתמדת, עיקבית וחריפה על
מדיניותו של בן־גוריון בענייני פנים וחוץ,
ושכרנו כל קשר־השתקה שלא נגע לצורכי-
הביטחון החיוניים של המדינה. בדגוריון תיעב
אותנו עד כדי כך, שלא הסכים מעולם לבטא את
השם העולם הזה. הוא כינה אותנו בשם
״השבועון המסוייס״ ,שהיה בעינינו לתואר־בבוד.
בדגוריון ניסה לחסל אותנו בדרכים שונות —
חרם כלכלי, איסור הפצת העולם הזה בצה״ל.
נסיון לכלוא אותי במעצר מינהלי(שנבלם על־יד•
מנחם בגין) ,נסיון לחוקק חוקים מיוחדים
נגדנו, ואולי גם מעורבות בפעולות־טרור גופניות
נגדנו. אך פעולתו העיקרית היתה לקבוע כי
״ועדת העורכים״ תהיה מורכבת אך ורק מעורכי
״העיתונים היומיים״ .היינו אז השבועון הפוליטי
היחידי במדינה, והגדרה זו נועדה להוציא אותנו
מן הכלל.
עורכי היומונים דאז שיתפו פעולה עם
השילטון (כמו תמיד) .וכתוצאה מכך הורכבו
למעשה כל מוסדות המימסד העיתונאי בארץ
בלעדנו ונגדנו. אופן הקמתה של ״מועצת
העיתונות״ היה חלק מן המישחק הזה.
הסיפור הזה מראה בעליל עד כמה מסוכן
להעניק סמכויות שילטוניות למימסד כלשהו
במיקצוע העיתונות — המיקצוע של חופש־הביטוי
ומסירת המידע לציבור. אין הוא דומה
לשום מיקצוע אחר.
ואשר לאתיקה: אני דוגל בכללי״אתיקה
חמורים. יש לי הצעות משלי לגבי גיבושם של
כללי־אתיקה והפעלתם. אני מוכן לשתף פעולה
עם כל גוף עיתונאי שיקבל על עצמו את
המשימה החשובה הזאת ברצינות. אינני סבור כי
המוסדות הקיימים תורמים תרומה רבה לכך.

מה היא רוצה מחיי, אורנה גלזן? יפה מאוד
שהיא מדווחת מניו־יורק על מה שהולך בעולם

המלכה מרי, בת 16
ל א ריבה ולא קונפיטורה
הפרוות. אבל היא לא חשבה מראש מה יעשה
הדיווח שלה, מלווה תצלומי מעילי המינק החום,
שועל״הכסף והסוואקארה האפורה, לתקציב
המישפחה שלנו.
רק שבתי ביום הרביעי האחרון מן העבודה,
ואשתי יצאה לקרב :״בנצי, תראה מה זה פרווה!
מתחיל להיות קר״...
הרמז היה ברור.
בהתחשב במצב ובכך שרמת־השרון איננה ניו־יורק,
התפשרנו למחרת אחר־הצהריים על מעיל־צמר
בהמשביר.
אבל גם אותו לא חילקו בחינם.
בן־ציון קליין, רמת־השרון

ב רב ר ה שד התותחנים
על ברברה הקדושה (העולם הזה

יש קצת הגזמה בהענקת תואר ברברה
הקדושה לברברה טאופר, האוסטרית האוהבת
לחיות בארץ. לפי התצלומים והכתבה היא נראית
מלאת חיים ופילפל. לעומת זאת, ברברה הקדושה
היתה אומנם צעירה יפהפיה ילידת מצריים(לפני
איזה 1700 שנה) ,אך כאשר הגיעה לפירקה, חשש
לה אביה וכלא אותה, ליתר ביטחון, במיגדל.
במיגדל היה לה מספיק זמן להרהר בדתה
העכו״מית, והיא החליטה לחזור בתשובה
והתנצרה בהתכתבות — אם זה המונח הנכון. רק
נודע הדבר לאביה, הוא זעם כל כך עד שהתפרץ
למיגדל והרג אותה על המקום.
וזאת היתה הסיבה שהכנסיה הקתולית הכריזה
עליה, כמה מאות שנים לאחר מכן, כעל קדושה.
יוסן ל לוי, ירושלים
מותר להם לאנשי כסית לחוג את יום ברברה
הקרושה במקום יום סילווסטר הקדוש. אבל לשם
כך היה על ברברה טאופר לדייק יותר ולהקדים

את ביקורה בארץ ב־ 27 יום.
כי היום של ברברה הקדושה, בלוח הקדושים
הנוצריים, הוא ה־ 4בדצמבר. ודרך אגב, היא לא
סתם קדושה. ברברה הקדושה היא הפטרונית של
כורי־הפחם והתותחנים• יונה כהן, תל־ א ביב

חיישנים לדא חושים
על איכות״החיים בתל־אביב.
עשיתי טעות ורכשתי, לפני שלוש שנים,
דירה בצפון תל־אביב, ממול למרכז מיסחרי.
שלוש, ארבע, חמש פעמים ביום(ובעיקר בלילות
ובשבתות) מתחילים החיישנים (הסנסורים) של
מכשירי־האזעקה נגד פריצות, המותקנים בבתי־העסק
במרכז, לצפור, ללא סיבה סבירה.
הם צופרים וצופרים ואין מושיע. לפעמים
הצפירות נמשכות רבע שעה, לפעמים חצי שעה,
,לפעמים שעה. ואז הן פוסקות לפתע, כמו שהחלו
לפתע•
החיישנים חסרי חוש־ההתחשבות האלה
הופכים את החיים ממש לגיהינום. איפה הרשות
לאיכות־הסביבה? איפה הרשות לאיכות־החיים
(אם קיימת כזאת?) חנן קירצמן, תל־אביב

מיכתב הנזרמדדה
קורא שפתר לעצמו בעיה־.
זה שנים שאני קורא כל שבוע את העולם
הזה. מבסוט ממנת־הקריאה השבועית הזאת,
נהנה מן הידיעות ומן הסקופים, מן הרחילויות ומן
התשקיפים.
אבל כל שבוע דבר אחד אוכל אותי. זה
המיכתבים למערכת. איר כל הקוראים יש להם
מה לומר ומה לכתוב ולי, פשוט אין לי כל רעיון.
כי, כאמור, מה שכתוב בהעולם הזה מתקבל על
דעתי ואין לי מה להוסיף.
עד שלפני כמה שבועות כתבו קוראים על כל
מיני נושאים יוצאי־רופן(כמו מיספר האותיות
באלפבית האלבני) ,ועכשיו סוף־סוף גם אני יכול
להיכנס לעניין.
הלא החורף כבר הגיע וכולנו התחלנו לאכול
שוב לחם עם ריבה. רק שיש כאלה שאצלם זאת
לא ריבה, כי אם קונפיטורה, או, כמו אצלנו בבית,
מרמלדה.
אז מה שהטריד אותי תמיד זה מאיפה לקחו את
המרמלדה הזאת. חקרתי ומצאתי, בספר
היסטוריה אחד, כי זה נולד בימי ילדותה של מרי,
מלכת הסקוטים (1542־ ,)1587 שגדלה בחצר !
המלך הצרפתי. יום אחד חלתה מרי, והטבח אשר
במיטבח המלכותי קיווה לרפאותה בעזרת
מירקחת־תפוזים. הוא רקח ורקח ורקח, תוך
שהוא מלחש כל הזמן מארי אה מאלאד
(בצרפתית: מרי חולה) ,עד שיצאה לו מרמלדה, ר
וממנה מרי באמת החלימה.
דורון שוץ, הרצליה
• הסיפור ׳שיפור, אבל שורש המילה מרמלדה
במילה הפורטוגלית מרמלו, שפירושה
חבוש.

ער הדב ש
וער השקץ
מצגי־לחץ הם, כנראה, לא דגר חדש
לשימעון פרם. עוד כשהיה סגן שר־הביטחון,
הוא השתדל לעמוד
כמצבים כאלה בכבוד, בפי שדיווח
העול הזה בגליונו שהופיע השבוע
לפני 25 שנה:
הגדרה קולעת על המצבים שאליהם
הוא נקלע לפעמים. נתן שימעון פרס בחוג
ידידיו :״לפעמים אני מרגיש כמו אחד
שהולך בג׳ונגל ורואה פיתאום אריה. אני
פונה אחורה והנה — נמה אני מנסה לברוח
ימינה — זאב: שמאלה — ברדלס! אני עולה
על העץ הראשון המזדמן לי. למיקלט —
והנה כוורת־דבורים! אז אין לי ברירה, ואני
מלקק את הדבש!״

העולם הזה 2524

ספרן לרמת־אביב
הפרופסור נדב ספרן, ראש החוג ללימודי
המיזרח־התיכון באוניברסיטת הארוורה
שאולץ להתפטר בתום שנת־הלימודים
הנוכחית, עשוי ללמד בשנה הבאה כפרופסור
אורח באוניברסיטת תל־אביב.

מי מ קי ף

חקירה פנימית של האוניברסיטה האמריקאית העלתה,
שהוא קיבל כספים מקרנות של הסי־איי־אי, לשם מימון
כמה ממחקריו בנושאי המיזרח־התיכון והאיסלאם, לטענת
שילטונות האוניברסיטה, הוא ניסה להסתיר את העובדה
שקיבל 107 אלף דולר מסוכנות־הביון המרכזית לכתיבת
ספר על סעודיה.
בתל־אביב יוכל ספרן, שהוא ישראלי לשעבר, לעבוד
ולהרצות בחוג דומה לזה שבו עבד בהארוורד, וכמו כן
במכון שילוח ובמרכז ללימודים אסטרטגיים. בישראל לא
איכפת לאיש למען איזו סוכנות־ביון עובדים החוקרים.

בגין ידבר
חרות תמתין לר 1טציה
ראשי המחנות השונים בחרות הביעו הסכמה ג׳נטלמנית
לעריכת ועידה שקטה, שבה לא יערער איש על מנהיגותו
של יצחק שמיר. ראשי־המחנות הגיעו להבנה שיש
להמתין בשקט עד למועד הרוטציה, ולא לתת לראשי־המערך
ולוא עילה זעירה ביותר לפרק את ממשלת־האחדות
לפני חודש ספטמבר הקרוב.
אחרי־כן יבקשו אנשי־חרות לבצע בתקופה קצרה את כל
מה שלא הצליחו והספיקו לעשות בשתי הקארנציות
הקודמות — הלאמת קופת־חולים, גביית מס מלא
מהקיבוצים ומהמושבים.

הפיסגה -לשמיר?
בצמרת מיפלגת־העבודה מאשימים את
שימעון פרם בכך שעשה טעות טאקטית
חמורה, כשהסכים כי שלב־הפישור של
הבוררות בשאלת טאבה יימשך עד הסתיו.
בכך הוא העניק לליכוד את האפשרות לעכב
את הפיסגה המיוחלת עם חוסני מובארב, עד
לכניסתו של יצחק שמיר ללישכת ראש־הממשלה.

לבנים מזרדים
הורים שכולים בירושלים עומדים להקים
עמותה, שתפעל לימוד ״בית יד־־לבנים
חלופי״ .הם זועמים על ״יד־לבניבד ה־רישמי,
על שהעניק את תמיכתו הבלתי-
מסוייגת למילחמת-לבנץ — בניגוד גמור
לעמדתם ולעמדת בניהם.

רפ 1ל לדרום־לבנון
הרמטכ״ל לשעבר רפאל איתן הוזמן כאורח־כבוד
לאזכרה שנערכה ביום השלישי השבוע
במרג׳־עיון, במלאת שנתיים למותו של
מייגיור סעד חדד. לרגל האירוע, בפעם
הראשונה מאז הנסיגה מלבנון, הותר לכתבים
ישראליים לצאת לדרום־לבנון.

לוי בקריית־שנחנה
אחרי שתי דחיות הופיע ביום השלישי
השבוע הרמטכ״ל משה לוי בקריית־שמונה
לפני התושבים, כדי לשמוע על חששותיהם
מפני הקאטיושות. תושבים רבים ביקשו
שאיש־צבא יופיע לפניהם, ולא פוליטיקאי.

נערי פרס מתקוטטים
ככל שמתקרב מועד מימוש הרוטציה מתרבות
ההתגוששויות בין עוזרי ראש־הממשלה על תפקידים
בלישכת שר־החוץ, כששימעון פרס יעבור לשם.

ב״מצודת זאב״ מתלחשים, שמנחם
בגין יתראיין בקרוב באחד מעיתוני־הערב,
סמוך למועד ועידת-חרות. המראיין
יהיה עיתונאי בכיר, שבגין מיטיב
להכירו.

אין קואליציה בנצרת
שיבעה חודשים אחרי הבחירות בהסתדרות עדיין אין
קואליציה במועצת פועלי נצרת (הערבית) .יחסי־הכוחות
שנוצרו ( 9למערך 9 ,לרק״ח 3 ,לרשימה המתקדמת)
מונעים כל הסכם.

רק״ח אינה רוצה קואליציה עם המתקדמת,
שאותה היא משמיצה מדי יום, אך גם אינה
רוצה בקואליציה עם המערך, שתשאיר את
המתקדמת לבדה באופוזיציה, שמא תיחשד
עוד יותר כמשתפת פעולה עם הממשלה.
המערך אינו רוצה בקואליציה עם המתקדמת, שאותה הוא
מנסה להוציא אל מחוץ לחוק, אך אינו מוכן גם להתחלק
עם רק״ח בתפקיד של מזכיר־המועצה (רוטציה, כדרישת

רק ח מפטרת מזר1

תביעה לבחירות
כלליזת ציוניזת
סיעת הקונפדרציה של הציונות המאוחדת,
המורכבת ברובה מנ שות ״הדסה״
האמריקאיות, תיתבע במושב הקרוב של
הוועד־הפועל הציוני קיום בחירות פתוחות
להסתדרות הציונית בכל רחבי־העולם ובכלל
זה ישראל.
בארצות־הברית לא נערכו בחירות מזה עשר שנים. בארץ
נכנסים חברי ההסתדרות הציונית לתפקידים לפי מפתח
הבחירות לכנסת.
תביעת הקונפדרציה מתקבלת בתדהמה בקרב העסקנים
בארץ.

25 מכובדים לניריורק
25 בכירים מהסוכנות ייצאו לניו־יורק לשלושה ימי־ישיבות
של חבר־הנאמנים. אריה דולצין ניסה למנוע את
יציאת נציגי ההסתדרות הציונית. עשרה מתוכם הודיעו
שאינם יוצאים, אך שלושה כבר מצאו עילה להשתתפות
בכינוס — השתתפות בכינוס אחר בארצות־הברית,
שיתקיים באותה תקופה.

השלושה הם אברהם כץ מהליברלים, ואליעזר
שפר ויצחק מאיר מהמפד״ל.
לכינוס ייצאו גם עשרה פקידים בכירים
מהסוכנות.

הגינדים למבסיק!
התחנה האחתנה של האחים משה
ויגאל גינדי היא, כנראה, מכסיקו. נראה
שהם ישתקעו שם, ויבנו בארצות־הברית.

ההודים נגד שניצר
יהלומנים הודיים עומדים לנצל את הכרזתו של משה
שניצר, נשיא בורסת היהלומים הישראלית, כי הוא ימשיך
בהתנגדותו לקבלת הודו לפדרציה הבינלאומית של
בורסות־היהלומים ,״כל זמן שממשלת הודו תסרב לחדש
את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל״.
עד כה השמיעה הבורסה הישראלית נגד הודו רק נימוקים
מיקצועיים.

בית-הדין לעבודה יצטרך לדון בגורלם של
שלושה מורים ערביים, שראש מועצת הכפר
גדיידה, המקורב לרק״ח, מסרב לשלם את
שכרם, מפני שהוא חושד בהם שהם מקורבים
לרשימה המתקדמת.

ההודים יטענו באוזני עמיתיהם, כי את
העניינים הדיפלומטיים יש להשאיר בידי
הממשלות, וכי ההתנגדות הישראלית אינה
נובעת אלא מקינאה מיסחרית.

בית־הספר משותף לכפרים מכר וג׳דיידה בגליל, אך
ממוקם בג׳דיידה. משום כך צריכה המשכורת להיות
משולמת על־ידי מועצת כפר זה.

אבנים לסין האדומה
סחרוב גיזבר מיפלגת המרכז
ישראל סחרוב, מוותיקי המיפלגה הליברלית, עובר
למיפלגת המרכז החדשה של פורשי המיפלגה הליברלית,
ויהיה הגיזבר שלה. סחרוב הוא הידר הפורש של מועצת־המנהלים
של כי״ל (כימיקלים לישראל) ויו׳׳ר המועצה
הציבורית של קרן ליבי.

נבון עבר דירה
אופירה ויצחק נבון עברו באחרונה
מהדירה השבורה שלהם לדירת־פנטהאוז,
בקומה ה־ 12 בבית חדש בירושלים, ברחוב
אלדואי. בסמוך לבניץ מצויים מיג-
רשי־טניס, לנוחות הדיירים.

צ יץ -מס׳ 1

פרס יוותר כנראה על שרותיהם של לפחות
חמישה ממלוויו הקבועים, ונראה שהוא יעדיך
צוות חדש.

ערב ההכרזה הרישמית על הקמת מיפלגת
המרכז החדשה סוכם על דעת כל חבריה
ששלמה (״צייץ״׳) להט יעמוד בראשה. אריה
דולצין יהיה ראש-המיפלגה, ולא יופיע
ברשימה לכנסת.

ערן למישרד־הביטח!!?

חצי מהמתנדבים יקוצצו

מנכ״ל ״מיבטחיס״ ,עמום ערן, מוזכר כאחד
המועמדים הרציניים להחלפתו של מנכ״ל
מישרד־הביטחון, מנחם (״מנדי״) מרון, שיפרוש
מתפקידו ב־ 1באפריל . 1986

הקיבוצים יקצצו השנה במחצית את מיספר המתנדבים
המועסקים אצלם. לקיצוצים אין קשר לנישואי־התערובת
או למתירנות המינית של חלק מהמתנדבים. הם נובעים
מהמשבר הכלכלי, העובר על הקיבוצים.

רוב יצוא היהלומים המלוטשים מישראל
להונג-קונג, שהסתכם ב 1985-ב 63-מיליון
דולר נטו, מוצא את דרכו לסין העממית.
העיתונות האוסטרלית מדווחת, כי סוחרים ישראליים
הקימו לשם כך מישרדי־קישור בהונג־קונג, בשותפות עם
סוחרים מקומיים.

רעפים לקפריסין
חברה ישראלית לייצור רעפים תייצא השבוע בפעם
הראשונה רעפים מישראל לחו״ל. המדובר הפעם בייצוא
קטן ביותר — בניית גג־רעפים לווילה גדולה בלימסול
שבקפריסין.
האופטומטריסטים נגד קורפו
האיגוד הארצי של האופטומטריסטים,
״אורית״ ,דורש משר־התחבורה חיים קורפו
לחייב בחוק כל נהג לעבור בדיקות־עיניים
מקיפות בכל שנתיים, כתנאי לחידוש הרישיון.
כיום נערכות בדיקות לפני קבלת הרישיון
ובגיל .50
עוד תובעים האופטומטריסטים להוריד מהכביש נהגים
שראייתם לקויה מאוד בעין אחת. דרישה נוספת היא חיוב
כל הנהגים מרכיבי־המישקפיים להרכיב בנסיעות עירוניות
!בינעירוניות מישקפיים מחומר גמיש, כדי למנוע חדירת
זכוכיות לפנים כתוצאה מתאונות״דרכים.

שנבל ל..ב1ר״
לפי כל הסימנים יהיה דן שנבל החבר החדש בהנהלת
כור, וינהל את חטיבת הזכוכית והקרמיקה המאוחדות.

נשהדיח שימחה
אודיוז״ד
(למטה) את אריעזו שירוני(מימין),
הוא נתן רו מתנת־בוידה: ושיוו
לניהול חברת־ביטוח. שירוני מנו
אותו בהובה אוני דולאוים
בפתח דירתו של שילוני, ברחוב בן־
יהודה 31 בבירה. עד היום לא נמצאו
מניחי חומר־הנפץ.
המשבר שילוני־ארליך פרץ בחודש
ינואר 78׳ .ועדה ששילוני היה חבר בה
דנה בשאלת מיסוי על ריווחי־הון
בבורסה. היא המליצה על מיסוי כזה.
מישהו הדליף לעיתונות את העניין,
קמה מהומה באוצר והיה ברור שארליך
ינצל את העניין להביא להדחת שילוני.
היום, במבט לאחור, מסכים שילוני,
כי בניגוד למערכת יחסיו הקרובה עם
יהושע רבינוביץ, לא היתה מלכתחילה
כל כימיה בינו ובין ארליך, ומשום כך
הוא הורחק ממוקדי־ההתייעצויות באוצר.
שילוני לא שותף בסוד המהפך

יתברר סופית אם שילוני יפרוש.״
שילוני אמר אז :״כשנגיע למועד הזה
— נדבר.״

בגוי לביזנס!״
^ חודש יולי 78׳ פרש שילוני
^ רישמית. אז אמר, גם הפעם לאריה
אבנרי :״אני עוזב את אגף מס״ההכנסה
לאחר 17 שנות שירות בהרגשה של
הקלה. אין בליבי מרירות על איש. איני
חש עצמי מתוסכל ואינני סבור כי נגרם
לי עוול. יחסיי עם מישרד־האוצר, ועם
שר־האוצר בפרט, היו תקינים.״

נותנת
הז ה ב
עז ׳!ויהווה

^ ילמלא המשיך אליעזר שילוני
>£להיות בשרות־הציבורי אחרי פרישתו
מתפקידו כנציב מס־ההכנסה,
ייתכן מאוד שהיום הוא היה איש־עסקים
פרטי בעל הון נכבד.
כי בסמוך לפרישתו הכפויה מהתפקיד.
לפני שמונה שנים. חש שר־האוצר
שימחה ארליך. שדרש אז את התפטרותו,
שמגיע לשילוני פיצוי נוסף.
מלבד פיצויי-הפרישה המקובלים.
הפיצוי היה מתן רישיון להקמת
חברת־ביטוח!
כדי לקבל רישיון ממשלתי להפעלת
חברת־ביטוח יש צורך לא רק בחברים
טובים במקומות הנכונים. היזם
צריך גם כסף, או לפחות הוכחה שמאחוריו
עומדים בעלי־הון. יש צורך
בניסיון ארוך בעיסקי־ביטוח, צריך
למצוא מנהל מומלץ, בעל ותק ואמינות
בענף. אבל בעיקר 2ך יך הרבה
מאוד מזל. כי לא כל מי שעונה על
הקריטריונים האלה גם מקבל רישיון
לחברת־ביטוח.

״ מיסל>

עוול!׳׳

**ץ ילוני יכול היה להציג רק את
אמינותו. גם אז, ב־ ,1978 כשקיבל
מה שקיבל, הוא לא היה אלא
עובד־מדינה ותיק.
שילוני, היום בן 70 וחצי, נולד
בווילנה, עלה ארצה בגיל ,21 שירת
בהגנה ובו בזמן למד מישפטים

בירושלים. בשנות 4071 הוא התגייס
למישטרה הבריטית, ועם קום המדינה
הוא אירגן את בתי־הסוהר מטעם
המישטרה הצבאית. הוא היה סגן מפקד
נפת־ירושלים, ופרש מתפקידו זה אחרי
שבתחילת שנות ה־ 60 הוצע לו לעבור
למישטרת טבריה, כדי לחזק אותה.
הוא סירב ועבר לעבוד במס־ההכנסה.
כאן הוא טיפס יפה בסולם הדרגות
הממשלתי. ב־ 1962 הוא היה עוזר־ראשי־לחקירות
לסגן נציב מם־ההכ־נסה.
מ־ 1968 היה סגן נציב מס־ההכנסה
והממונה על החקירות. ב־ 1969 הפך
למעשה למס׳ 2בנציבות.
ב־ 1975 היה, פורמאלית, למישנה
לנציב יצחק מן, ומחודש מרס 76׳ היה
לנציב מס״ההכנסה — תפקיד בכיר
מאוד במערכת השרות הציבורי.
שילוני, איש חריף, מבין עניין
ומיקצוען בתחומים שבהם עסק, היה
לצנינים בעיני המישטר החדש, שבא
אחרי בחירות המהפך של 77׳ .גם היום
הוא אינו מסתיר שהאוריינטציה הפוליטית
שלו היא המערך, וזה בוודאי
היה ידוע גם לשימחה ארליך, כשבא
לאוצר, כי שילוני היה גם יו״ר תא
העובדים של המערך.
אבל ארליך הזהיר העדיף שלא
לערוף ראשים ולהסתכן במילחמה
חזיתית נגד אדם כמו שילוני, שהצטייר
— ובצדק — כלוחם נגד הפשע
המאורגן, נגד העלמות־המס ונגד ההון
השחור.
בחודש פברואר 74׳ היה פיצוץ

הכלכלי. היום הוא משוכנע כי ידוע
לו מי הדליף את המידע על הצעות־הוועדה,
שגרמו להדחתו, אך הוא שומר
הכל בבטן.
שילוני :״רצו לפטר אותי. ביום
ראשון בבוקר קרא לי ארליך אליו לחדרו
ואמר לי, :אני הולך להודיע לממשלה
שהגשת התפטרות:׳ הודעתי לו
שהוא טועה. הוא ניסה לחזור בו. הציעו
לנו להיפגש שוב. הוא רצה למנות אותי
כציר כלכלי בלונדון. סירבתי. דעת־הקהל
והעובדים היו אז לצירי.״
ב־ 24 בינואר 78׳ אומר שילוני לאריה
אבנרי מידיעות אחרונות:
״נגרם לי עוול משווע. פיטוריי הם
בבחינת כפיות־טובה, אך אין בדעתי לעשות
כל צעד שהוא כדי לבטל את
החלטת שר־האוצר.״
בסוף אותו שבוע, ב־ 27 בינואר ,׳78
כבר השתנתה מעט התמונה. כתב שוב
אבנרי :״בעוד חודשיים, ב־ 1באפריל,

מעניין לברוק היום מה גרם לו אז
לשינוי תפיסתי כזה.
אמר שילוני השבוע :״ארליך פיצה
אותי בכך שנתן לי את החברה הממשלתית
למדליות. הוא נתן לי מיכתב,
שאם ארצה, אוכל להאריך את המינוי
שם גם אחרי תום חמש שנים. בסוף 82׳
קיבלתי מינוי כחבר הרשות לניירות־ערך,
אחרי שיצחק טוניק התמנה כ־מבקר־המדינה,
ומפברואר 83׳ אני יו״ר
הרשות לניירות־ערך, במינוי של יורם
ארידור.״

• וקיבלת מארליך פיצוי
נוסך — חברת־ביטוח.
״ארליך הזכיר שאם אני רוצה, אוכל
לקבל חברת־ביטוח. תושט לי עזרה. זה
לא יצא אל הפועל״.

• קיבלת את ״ח־י־ל״(חברה
ישראלית לביטוח).
״לא קיבלתי. ניהלתי משא־ומתן עם
(המשך בעמוד 135
בל עיו; עיטדי; 1
במדינה העם
סוף ה הר פתקה
שגה אחרי הגסיגה מרוב
שיטחה של לכגון קב בה
״הסדר החדש״ — אך לא זה
שאריאל שרון חלם עליו

שמו של אלי חבייקה צריך לעורר
בחילה אצל יודעי־דבר.
אלי חבייקה הוא האיש שעמד על
גג מיפקדת־האוגדה של עמוס ירון,
מול מחנה־הפליטים שאתילא, ונתן שם
את ההוראה לרצוח גברים, נשים
וילדים. אז היה ידוע כגדול הידידים
של ישראל בקרב הפאלאנגות, איש־אמונם
של קציני־צה״ל רבים.
בינתיים חלף הזמן. חבייקה השת־לט
על ״הכוחות הלבנוניים״(הכוחות
המזויינים של הפאלאנגות לשעבר)
והפך עתה איש־אמונם ובעל״בריתם
של הסורים. כראש המיליציה המא־רונית
חתם על ההסכם להקמת ״הסדר
החדש״ בלבנון, יחד עם ראשי המיליציות
של השיעים והדרוזים.
אין זה ״הסדר החדש״ של אריאל
שרון, שנועד להפוך את לבנון למדי-
נת־חסות של ישראל, אלא הסדר החדש
של חאפט׳ אל־אסד, שנועד להפוך את
לבנון למדינת־חסות של סוריה.
המנהיגים המארוניים הוותיקים לא
רצו בהסכם זה, הנוטל מהם הרבה
מזכויות־היתר המסורתיות שלהם. הם
התחילו לשחק את המישחקים הרגילים
שלהם, כדי להרוויח זמן ולטרפד
את ההסדר.
אלא שהפעם השתנו הכללים. הא־פט׳
אל־אסד הזמין את אמין אל־ג׳מייל,
הנשיא הרישמי של לבנון ואיש המימי
סד המארוני, לביקור בדמשק. בשעה
שג׳מייל שהה שם, פתח אלי חבייקה
השבוע בהתקפת־מחץ על מעוזי מיפל־גת־הפאלאנגות
של ג׳מייל וכבש אותם
בסערה. ג׳מייל נותר נשיא בלי ארץ,
ראש״שילטון בלי שילטון.
אלי לא יעזור. יתכן שזה היה
הסיום האמיתי של ההרפתקה הגדולה
של מנחם בגין, אריאל שרון ורפאל
איתן בלבנון — חיסול סופי של מיש־פחת
אל־ג׳מייל, בעלת־בריתה של ישראל
והקמת ״הסדר החדש״ הסורי.
אחרי שהסתלקה ממרבית שיטחה
של לבנון, לפני שנה בדיוק, נותרה
ישראל עכשיו רק ׳ברצועת״הביטחון
בדרום. גם שם מזמינה הנוכחות
הישראלית צרות, ההולכות ומתגברות.
הקאטיושות מתחילות ליפול שוב
בצפון ישראל, שכירי־ישראל מגיבים
בהפגזות, ההפגזות גורמות להגברת
הפיגועים, וחוזר חלילה.
אלי חבייקה לא יעזור עוד.

יחסים מרחביים

בדחי ערמומי מאוד
אם קד׳אפי מטורך, הרי יש
שיטה בטירוף! הזה,
ושכרו בצידו
--״דבר בשפה רכה ושא עימד מקל
גדול,״ יעץ בשעתו תיאודור רוזוולט,
נשיא ארצות־הברית בראשית המאה.
רונלד רגן מקיים עצה זו, אך להיפך:
הוא מדבר בשפה רמה, ונושא עימו
מקל קטן.
יש בזה חשבון. ארצות־הברית אינה
חפצה בהרפתקות צבאיות, אחרי קוריאה
ווייט־נאם. כאשר זועמת דעת־הקהל
האמריקאית וזקוקה לפורקן,
מספק רגן את הפורקן הזול והבטוח
ביותר. הוא נואם נאום חוצב־להבות,
נוקט אמצעי של מה־בכך והכל חוזר
לקדמותו.
כך נמנעת אמריקה מהרפתקה צבאית
נוספת, וגם באה על סיפוקה. רק
פעם אחת קיבל רגן את ההחלטה
הגורלית לצאת לפעולה מילחמתית:
כאשר האוייב היה האי הזעיר גרנאדה.
מתכון בספר־בישול. בשבועות
האחרונים חזר התרגיל על עצמו.
הפיגועים בנמלי־התעופה של וינה
העולם הזה 2524

ורומא הסעירו את דעת־הקהל האמריקאית.
העם חיפש פורקן. גם נקבע
לו יעד. מכיוון שאי־אפשר היה להכות
את אבו־נידאל החמקני, ולא כדאי היה
להתגרות בסוריה, הנהנית מחסות סובייטית,
נבחרה לוב.
זה נראה פשוט, כמו מתכון בספר־בישול.
לוקחים את ישראל, אומרים לה
לבצע פעולה צבאית נגד לוב, והכל בא
על מקומו בשלום.
אלא שהפעם סירבה ישראל לרקוד
לפי החליל האמריקאי. הריקוד היה
מסוכן מרי. ישראל תלויה כולה בעו־רק־החיים
האווירי והימי המחבר אותה
עם אירופה, וחלק גדול מעורק־החיים
הזה עובר על פני החוף הארוך של לוב.
מועמר קד׳אפי לא הותיר כל ספק
שיפגע בכל מטוס ואוניה של ישראל,
אם תפרוץ ״מילחמה״.
רונלד רגן נשאר בלי גייסות. היה
מנוי וגמור עימו שלא להסתבן בהפעלת
גייסות אמריקאיים. לכן חיפש
מוצא זול: הוא הכריז על ״עיצומים״.
היו אלה עיצומים בלי שיניים.
המיסחר האמריקאי עם לוב הוא אפסי,
וכמעט כולו לטובת אמריקה דווקא.
הפסקתו לא תזיק ללוב. ואילו בעלות-
הברית של אמריקה באירופה, הקונות
מלוב הרבה יותר מכפי שהן מוכרות
לה, סירבו למלא אחרי הצו האמריקאי.
נותר רק אמצעי אחד 1500 :האמריקאים
העובדים בלוב הצטוו לצאת
משם מייד. הם הגיבו בזעם. הם מקבלים
שם משכורות ענקיות, ואילו באמריקה
ממתינה להם אבטלה. אמריקה
האדירה לחמה את מילחמתה על חשבון
קומץ אנשים אלה. הם יצטרכו
לשלם את המחיר.
אשה ושומרות־ראש. המנצח
האמיתי היה מועמר קד׳אפי. הוא חגג.
השבוע קיבל כמה עיתונאיות אמריקאיות
באוהל ליד טריפולי. לצידו היתה
אשתו, ספיה, אחות לשעבר, חשופת־ראש־ופנים,
וארבעה משיבעת ילדיו.
קד׳אפי בן ה־ 43 לבש הפעם ביגדי
בדווי, ושמרו עליו שומרות״ראש. הוא
הזמין את רונלד רגן לבקר אותו באוהל,
כדי שילמר וישכיל.
קד׳אפי יכול היה לספור את רווחיו
מן הפרשה:
• שום סכנה צבאית מיידית אינה
צפויה לו, אחרי שהשמיע איומים צבאיים
מרשימים.
• העולם הערבי, שרוב ממשלותיו
מתעבות אותו, נאלץ להתלכד סביבו
ולהביע לו אהדה ותמיכה. שום ממשלה
ערבית אינה יכולה לעמוד מנגד,
כאשר אח ערבי מותקף על־ידי זרים.
אוייבתו המושבעת, מצריים של חוסני
מובארכ, נאלצה לתמוך בו. גם יאסר
ערפאת, אוייבו בנפש, נאלץ להתייצב
לימינו ״למרות חילוקי־הדיעות״.
• ברית־המועצות התייצבה לימינו,
כפי שלא עשתה מעולם קודם לכן.

השבוע הונוע גורל הרוטציה. היא תהיה!
להפיל את הממשלה. מעתה מתקתק
שעון־הרוטציה.

ץ והי העובדה הבולטת ביותר
( בטיפול בבעיית טאבה: טאבה עצמה
לא עניינה איש. בעברית מודרנית:
איש לא שם עליה קצוץ.

• ראש־הממשלה ואנשיו.

שימעון פרס רוצה לשמור בכל מחיר
על ה״אמינות״ שלו — גורם שהפך
עכשיו לעובדה פוליטית עצמאית,
המאפילה על כל אינטרס לאומי. יתכן
שפרס היה נאנח בהקלה אילו החליט
הליכוד להתאבד ולפרוש מרצונו, אך
אין פרס רוצה לעשות שום מעשה,
ולגרום לשום מחדל, אשר יתפרש
כנסיון לחבל ברוטציה. למחנה זה
מצטרף יצחק רבין, שיהיה השר הבכיר
של המערך בממשלה אחרי הרוטציה,
ושיוכל אז להדיח את פרס מראשות-
המיפלגה.

הוויכוח בולו עמד בסימן
האינטרסים המיפלגתיים והאי־שיים
של המתוובחים. טאבה
היתה כדור־מישחק בין נבחרות
הליכוד והמערך, וגם בין
השחקנים בכל אחת משתי הקבוצות.
מבחינה
זו היתה פרשת טאבה
דוגמה בולטת וחותכת לתופעה כללית
בצמרת ישראל. גם שאר הנושאים
העומדים לדיון, גדולים וקטנים, פנימיים
וחיצוניים, נדונים באותה הצורה
עצמה. אך לרוב מוסתרת תופעה צינית
זו מאחורי מסך עבה של עשן אידיאולוגי.
ואילו הפעם, בשאלת טאבה,
הדברים היו גלויים לכל עין.
לכל בר־דעת היה ברור: בטאבה
נחתך עניין הרוטציה.

• שנחו את האבו
^ ל התנהגותה של ממשלתה
ישראל, למן הרגע הראשון, העידה
עליה שהיא מאמינה כי טאבה היא
אדמה מצרית לכל דכר.
ואכן, הדברים גלויים לגמרי. על פי
חוזה־השלום עט מצריים, יחזור הגבול
בין שתי המרינות לקדמותו: הגבול
שהיה קיים בין המנדאט הבריטי
ומצריים.,ואילו חוקריה של ממשלת־ישראל
גילו מפות עתיקות, שמהן
עולה — כביכול — כי ב־ 1906 נקבע
בין תורכיה ובריטניה גבול שונה. אולם
הגבול התורכי־בריטי (תורכיה ייצגה
את פלסטין, בריטניה את מצריים) כלל
אינו רלוונטי. קובע הגבול שהיה קיים
למעשה לפני ה־ 5ביוני . 1967
כאשר נבדק הגבול בשטח, בעיק־בות
חוזה־השלום, הגיעה מישלחת
ישראלית־מצרית משותפת גם לטאבה.
המישלחת גילתה את אבן־הגבול הישנה.
בתריסר שנות הכיבוש הישראלי,
שכחו הישראלים לסלק את האבן
הזאת. ברגע שהתגלתה האבן, הסתיים
למעשה הוויכוח האמיתי.
טיפש אחד הציע לראש־הממשלה,
מנחם בגין ,״לקבוע עובדות״ על־ידי
הקמת מלון. בלי מחשבה יתרה הסכים
בגין. הטיפש הזה — פקיד בכיר
מאנשי בגין — הוא שגרם לכל הצרות.
ההתנחלות המלונאית גרמה להתעקשות
ישראל, והאינטרסים המיפלגתיים
השתלטו מייד על העניין.

ן הסיבסוך הישראלי-מצרי על
! טאבה הפד מישני. הסיכסוד

טאבה נקדטז השום בין המערך׳ והליכוד הוא שעמד
במרכז המערכה על טאבה.

0כוווגו וארבע
הנוצות
ף* מילחמה על טאבה הסתמנו
* ארבעה מחנות עיקריים:

• אנשי המערך המבקשים
לפוצץ את הממשלה לאלתר.
מחנה זה כולל את כל הבלתי־מרוצים
שקופחו בממשלת־האחדות — מי
שלא הוכנסו לממשלה כלל (עוזי
ברעם, רפי אדרי) ומי שזכו במישרות
זוטרות (משה שחל, גד יעקובי) .אלה
הבינו כי זוהי ההזדמנות האחרונה

״עכשיו יהיו במדינה הרבה ילדים!״
העולם הזה 2524

היא שלחה לו טילים חדשים ומדריכים.
• העם הלובי התלכד סביבו יותר
מאשר אי־פעם, כפי שעושה כל עם
אשר מנהיגו מותקף על־ידי אוייב זר,
גם אם המנהיג אינו אהוב במיוחד.
• הוא הצליח לגרוס למשבר בין
ארצות־הברית ובעלות־בריתה באירופה.

הוא היה מרכז ההתעניינות העולמית,
ויכול היה לשחק את המיש־הקים
הדרמאתיים האהובים עליו. וזה
היה, אולי, העיקר.
כל זה אינו מעיד על תכונות של
מטורף, כפי שמצטייר קד׳אפי בעולם.

יצחק

שמיר

ואנשיו

בליכוד. אלה רוצים בדבר אחר: רוטציה.
כפי שהתלוצץ אחד מהם, דן
מרידוד, לפני שנה :״נוותר אפילו על
ירושלים למען הרוטציה ״.בהשוואה
לרוטציה, עניינה אותם טאבה מעט
מאוד. כאן משתלב האינטרס האישי
של שמיר ואנשיו, העומדים לחזור
למרכז השילטון, עם האינטרס הכללי
של הליכוד.
• אריאל שרון ודויד לוי. אלה
רוצים שהרוטציה לא תתקיים, כדי
ששמיר יאבד את הבכורה שלו בליכוד.
אם לא תהיה רוטציה, יתגמד מעמדו
של שמיר. שרון ו/או לוי יוכלו להדיח
אותו ביתר קלות. יש הקבלה מעניינת
בין האינטרסים של שרון את לוי בצר
האחד ושל רען בצד השני — אלא
שהמסקנה הפוכה.

טאבה עניינה את בל ארבעת
המחנות האלה כקליפת־השום.

0אם דא ענשיו,
אי מ תי?
^ עייתו של שמיר היתה להביא
^ את הליכוד להסכמה עם המערך,
מבלי להיחשף לטענת יריביו בליכוד
שהוא תבוסתן או ותרן. זה לא היה קל.

שרון וחבריו העלו מדי פעם
תביעות חדשות, שעלו זו על זו
בחוצפתן. החוצפה היתה מכוונת,
שהרי כל מטרתם היתה
ליצור מצב שבו ייעלבו המצרים
וישיבו בתנועה מיזרחית.
כך הציע שרון לדרוש מן המצרים
לנתק את יחסיהם עם אש״ף — שהוא
כיום בעל־הברית החשוב ביותר של
מצריים. יאסר ערפאת הוא הסולל עתה
את דרכה של מצרים חזרה אל העולם
הערבי, ואילו מובארכ מקווה לשמש,
בבוא העת, כמתווך בין אש״ף ובין
ישראל. מצריים רואה באש״ף את
״הנציג החוקי הבלעדי״ של העם
הפלסטיני. כמו כל הערבים, רואה
מצריים בפיגועים בשטחים הכבושים
מימוש זכות לגיטימית של אוכלוסיה
כבושה. הדרישה שמצריים תגנה
פיגועים אלה ותגרש את אש״ף
מקאהיר היא הזמנה להפסקת היחסים
עם מצריים.
היה ברור גם לשרון כי דרישה כזאת
לא תוכל להתקבל, אך הוא קיווה
שהקיצוניות שלו תתמרן את שמיר
(המשך בעמוד )10

להיפך, קד׳אפי מצטייר כמנהיג ערמומי
למדי. אם לוקחים בחשבון שהוא
חולש על ארץ ענקית שכמעט כולה
מידבר, ושמיספר תושביה קטן מאוכלוסיית
ישראל — יש בכך הישג לא־מבוטל.

מבחינה ישראלית, אין זה מנבא
טובות. קד׳אפי הוא גדול אוייבי־השלום
בעולם הערבי, וכל תוספת
להשפעתו היא מכה לסיכויי השלום
הישראלי־ערבי. רק בעלי־בריתו הסמויים
של קד׳אפי בישראל, המבקשים
לחבל בסיכויי השלום, יכלו לשמוח —
בסתר־ליבם.

רמות או וכבוש את המתוות

וחוו חולד

חיבוק הדוב(שילנסקי)

ח״כ שילנסקי במרכז ה תמונה,
לידו ח״ב עובדיה
עלי, מאחור אבי פרחו. המבקרים בעיצומו של הוויכוח עם שומרי
המיסגדים שאסרו עליהם להכניס מצלמות לשטח אורוות־שלמה.

ואיפה יתחיל הסיור והתעקשו לצרף
לסיור צלמים.

בד אדום
לפר זועם

בעמי

ח״כ גאולה
כהן בתוך ניי־דת״מישטרה,
אחרי שחולצה מתוך המתפללים
המוסלמים. כהן נראית מרוצה, כאילו ביצעה את

(כהן)

המשימה שהציבה לעצמה -לערוך פרובוקציה ולזכות
בכותרות ובתמונות. היא מחייכת חיוך רחב וגדול.
זמן קצר אחרי״כן כבר עמדה במליאת הכנסת, צעקה,
גידפה וסיפרה בהתרגשות את הקורות אותה.

ף* ־ 25 דצמבר התקבל במישרדי
המופתי שליד מיסגד אל־אקצה
בירושלים מיכתב מן הכנסת, ובו
בקשה לאשר ביקור של 25 חברי־כנסת
בהר־הבית, ביום ה״ 8בינואר . 1986
האישור ניתו, ובמישרדי הווקף הת־

ך ם טדי קדלק, ראש־עיריית ירו־
^ שלים, הודיע לצלמים ולעיתונאים
כי הוא עומד לערוך ביקור בהר־הבית.
הביקור, כך היתה ההודעה,
יתקיים ביום השני בשעה 9בבוקר,
ויתחיל משער־המוגרבים, השער ה־דרום־מערבי
של רחבת־המיסגדים.
לפני השעה היעודה כבר היו במקום
צוותי טלוויזיה רבים, צלמים ועיתונאים.
ואכן, בשעה 9בבוקר בדיוק צעד
טדי קולק אל תוך הרחבה הגדולה
מבעד לשער. אך בעוד כל התיקשורת
ממתינה במתח ליד השער הדרומי,
נכנס טדי קולק מן הפתח הסמוך לשער
האריות, הנמצא בקצה הצפון־מיזרחי
של הרחבה.
קולק, שנלווה לשלמה הילל, יו״ר
הכנסת, בביקור בירור בהר־הבית, הערים
על התיקשורת ועשה זאת הרחק
מעדשות המצלמה.
גם אחרי שהבינו הצלמים כי עבדו
עליהם, לא נתנו להם השוטרים ושומרי
הר־הבית להיכנס פנימה, והם נאלצו
להמתין בסבלנות עד ששני האישים
סיימו את הסיור ויצאו אליהם.
לא כך עשו חמשת חברי־הכנסת
בביקורם הראשון בהר־הבית בשבוע
שעבר. הם טרחו להודיע מבעוד יום
לעיתונאים כי הם עומדים לבדוק את
הסטטוס״קוו שעל ההר, אמרו מתי

חברי-הכנסת חול צים
את נעליהם לפני
שנכנסים לתוך המיסגד. מימין גאולה כהן, בתמונה

..שלו נעליכם!״

השמאלית, מימין: ז׳אק אמיר, דוב שילנסקי ויובל
נאמן. הח׳יכים שכיבדו את קדושת המקום וחלצו את
נעליהם, לא היו מוכנים שלא להכניס אליו מצלמות.

כוננו לביקור. גם המישטרה הכינה את
עצמה לסיור חברי״הכנסת במקום.
״באותו יום ״,סיפר סעד־אל־רין
עלמי, המופתי של ירושלים ,״באו
הח״כים האלה למיסגד והביאו איתם
הרבה אנשים אחרים שאינם חברי־כנסת,
וגם צלמים רבים. נוסף לזה הם !
הביאו איתם את גרשון וכמה מן החבורה
שלו.״
השייח׳ עלמי יושב במיבנה קטן
עשוי אבן ירושלמית גסה, סמוך מאוד
למיבנה כיפת־הסלע המהודר. הוא
לבוש בבגדים כהים ולראשו כיסוי
מסורתי, מורכב מכובע ארגמן שעליו
מלופף בד לבן. הוא מרכיב מישקפיים
ועובד בשקט בחדר סגור.
מלבד כיסוי״הראש המסורתי, משתמש
השייח׳ בכל האביזרים המודרניים,
והוא נושא ברשימת תארים
מכובדת: המופתי של ירושלים. נשיא
המועצה האיסלאמית. שופט עליון
בפועל, נשיא מועצת הווקף.
שייח׳ עלמי רוגז כשהוא מזכיר את
נוכחותו של גרשון סלומון בתוך תחומי
רחבת־המיסגדים :״לסלומון אסור להיכנס
הנה, השילטונות אסרו עליו לבקר
במקום בכל זמן שהוא, ואלה ההוראות
שקיבלו השוטרים במקום ושומרי
המיסגד.״
נוכחותו של סלומון בהר־הבית היא
כמו בד אדום לפני פר זועם. סלומון
הוא בעל עבר עשיר בהתגרויות שונות
במקום, הוא ניסה לא פעם להיכנס
פנימה בניגוד להוראות ולהפר את
השקט. הוא, וחבר נאמני הר״הבית, ניסו
לא פעם להיכנס ולהתפלל ליד מיסגד
אל־אקצה וגרמו פעמים רבות להפרות
סדר במקום ולכמעט מהומות.
״חברי־הכנסת ערכו סיור בכל השטח,״
המשיך השייח׳ הקשיש ,״והכל
עבר בסדר, עד שהגיעו לאורוות
שמתחת לרחבה. הם רצו להיכנס לשם
והתעקשו שהצלמים יכנסו איתם. אסור
להכניס למקום ׳מצלמות — זו
ההוראה, משום שזה מקום קדוש.

שאיש יפריע להם. כדי להכנס לחלק
מן האתרים יש לקנות כרטיסים
בקופות מיוחדות.
מובן שבכניסה למקומות הקדושים
יש לכבד את מינהגי־המקום. בכניסה
למיסגד אל־אקצה ובכניסה למיבנה
כיפת־הסלע המרשים יש לחלוץ
נעליים. ליד כל אחד מן האתרים האלה
יש ארון מיוחד להניח בו את הנעליים.
וליד כל ארון כזה עומד שומר המשגיח
שהבעלים לא יישארו יחפים.
חל איסור לצלם בתוך אורוות־שלמה
— אולמות ענקיים הנמצאים
מתחת לרחבה. האיסור תל על כולם,
כולל על המבקרים המוסלמים. אפשר
לצלם לשם רק באישור מיוחד של
המופתי.
קדוש לאללה

\ 111^ 1ך 1ח אחרי שחברי-הכנסת חולצו מתוך
שטח הר־הבית נשארו במקום

המוני מתפללים מוסלמים שזעמו על הפרובוקציה

השומרים במקום הסבירו להם שאסור
להכניס מצלמות, אבל הם התעקשו
וניסו להיכנס בכוח. היו שם מתפללים
מוסלמים שראו מה שקורה, והאווירה
היתה מתוחה מאוד. כששמעתי מה
קורה שם, הלכתי למקום וביקשתי
מהשוטרים שידאגו להוציא את חברי־הכנסת
מחוץ למיסגד. פחדתי שהמתפללים
יתרגזו ויפגעו בהם, לכן
ביקשתי מהמישטרה שתוציא אותם.
( אמרתי לחברי־הכנסת, שאני מוכן לתת
1להם רשות להיכנס בכל יום אחר, אבל
באותו רגע המצב היה מסוכן מדי
עבורם.
״המישטרה. באמת הוציא אותם
החוצה, ואחרי כמה ימים קיבלתי
בקשה נוספת לביקור, ואני אישרתי
את הביקור, .
״כל המהומה לא היתה מתרחשת
אילו היו באים בלי צלמים, ובעיקר
אילו היו באים בלי סלומון. אילו לא היו
מתעקשים להכניס מצלמות לשטח
,הקדוש. הם יכלו להיכנס לשם בעצמם
ולא היה קורה מה שקרה״.
,בעלת

הבית,,

* * די ־ ר איי האח רי ם מספרים.
^/שביקור חברי־הכנסת עבר בשקט
לאורך כל הדרך. היה להם ליווי צמוד
של שוטרי מישטרת־ישראל ושל
שומרי־המיסגד, ערבים תושבי ירו
וההתגרות.
כוחות של מישטרה ומישמר״הגבול
הוזעקו למקום והם פיזרו את האנשים בכוח ועצרו
רבים מהם. בתמונה: מתפלל מוכנס בכוח לניידת.

שלים המופקדים על שמירת הרחבה
והמיבנים. שומרים אלה, שכופיות
לראשם, מצויירים במכשירי־קשר
ותפקידם לשמור על השקט במקום.
הם אינם נושאים נשק, ואת תפקידי
השיטור האחרים עושות יחידות של
מישטרת־ישראל וחיילי מישמר־ה־גבול,
הנמצאים באיזור.
״במשך כל הסיור,״ סיפר ערבי
שהיה עד־ראייה ,״התנהגה חברת־הכנסת
גאולה כהן כאילו היא מחפשת
מריבה בכוח. היא התגרתה כל הזמן
והעירה הערות לאורך כל הדרך. היא
שאלה, למשל, מדוע הירשו לערבים
לבנות ברחבה אנדרטה לזכר קורבנות
הטבח בצברא ובשאתילה. במיקרה
אחר שאלה מדוע מצוייר דגל ירדני על
אחד האתרים, מדוע לא מסלקים את
זה, איך הם מרשים לעצמם, ודברים
דומים. אבל למרות זאת איש לא.אמר
לה מילה והיא המשיכה בסיור, עד
שהגיעו לאורוות שלמה״.
אף־על־פי שהוסבר לכהן ולנילווים
אליה כי המקום קרוש וכי חל איסור
חמור לצלם בפנים. היא ללא ויתרה.
וכדי להוכיח שהיא ״בעלת־הבית״
במקום, תלתה על עצמה מצלמה של
אחד הצלמים, והכריזה שהיא נכנסת
פנימה רק עם המצלמה. היא גם טרחה
להזכיר לשומרים לאורך כל הדרך כי
אסור לאנשי הווקף לערוך שינויים
ושיפוצים במקום, מכיוון שהמקום אינו
שייך להם.

^ חד הדברים הראשונים שאומ־
\ 1רים מדריכי התיירים לקבוצות
שלהם, דברים הנאמרים בכל השפות,
בעיקר על־ידי מדריכים ישראלים, הוא
שהאתרים שעל הר־הבית קדושים
למוסלמים בכל העולם, וכי אחרי
הכעבה במכה, זהו המקום הקדוש
ביותר לאיסלאם. אין ספק, לכן, שכל
פגיעה או התגרות ופרובוקציה באיזור

כוחות״הביטחון ירו רימונים
של גאז מדמיע אל תוך המון
המתפללים המוסלמיים שהתאספו ברחבת ההר

גאז מדמיע

המקודש גוררת תגובות נזעמות לא רק
בקרב המוסלמים בארץ, אלא בקרב
המוסלמים בכל העולם, וכאלה יש יותר
מ־ 800 מיליון.
בעיקבות הוויכוח שהתנהל בין
חברי־הכנסת המבקרים לבין שומרי
הווקף, התאספו מתפללים רבים למקום
והקיפו את הנכבדים הישראליים. אלה
נבהלו מן המסה האדירה של הערבים
סביבם ונכנסו לפאניקה. הם חולצו מן
המקום כמעט ללא פגע. אר היו
המומים ומבוהלים. אחרי שעזבו את
השטח ניסו חיילי מישמר־הגבול
ושוטרים לפזר את ההמון שהתאסף
במקום. שערי״הכניסה להר־הבית נסגרו
מייד כשהתחילו הוויכוחים, ואחר־כר
היו מכות, מעצרים וגאז מדמיע.
ביקורם של חברי הכנסת בהר־הבית
ביום השלישי בבוקר, שוב הסתיים
במהומה. גם הפעם התעקשו הח״כים
לנהוג שלא לפי ההוראות ולהתגרות
במוסלמים הדתיים, כשח״ב אליעזר
ולדמן התעקש להתפלל במקום
למרות האיסור. התפילה גררה פעולת־נגר
של שומרי הווקף, שסגרו את
הכניסה לאורוות־שלמה ואסרו על
הח״כים להכנס לשם. הח״כים רצו
להכנס בכוח, אך לבסוף ויתרו רובם על
הרעיון המהפכני והכבודה יצאה
החוצה.

הקדוש במטרה לפזר אותם. בתמונה: מפגין מוסלמי
מובל על גבי אלונקה אחרי שנפגע מרימון של גאז
והתעלף. הוא מוצא אל מחוץ לשטח המיסגדים.

מחקירה שיטחית של הביקור
הראשון ותוצאותיו עולה מייד כי
חברי־הכנסת, שרובם לא היו כלל חברי
ועדת־הפנים, כפי שנאמר, לא באו כרי
להתרשם, אלא כדי לעורר מהומה
ולהתגרות במוסלמים במקום.
בניגוד לרושם שהתקבל בציבור,
אין שום מניעה לשום אדם לבקר
באתרים שעל הר־הבית. נהפוד הוא —
כבר מן השעות המוקדמות של כל יום
הרחבה הומה אדם. בכל בוקר שוטפים
עובדי הווקף את מירצפות האבן
הגדולות, פועלים רבים עוברים עם
עגלות־אשפה ומנקים ביסודיות כל
פיסת אבן וכל פינה. מכל השערים
נכנסות פנימה קבוצות תיירים מאורגנות
ותיירים יחידים, רבים נושאים על
חזם מצלמות לתמונות, או מכשירי
וידיאו קטנים לצילום, וגם על כך לא
חל שום איסור. ליד כל שער מצוי
שוטר, הלובש מדים כחולים של
מישטרת־ישראל — בדרך־כלל אלו
שוטרים ערביים — ולידם נמצאים
אחד או שניים מן השומרים של הווקף,
המצויירים במכשירי־קשר. השוטרים
1/1 *11¥1 [״11*1 ^1ו ר 11ז 1 >1ו, ך 1שוטרי מישטרת־ישראל מול בודקים באדיבות את הנכנסים, ואחרי
\ 11 1/1 #1/1 111 71 המתפללים המוסלמים. מששנכנסו,
רשאים המבקרים להסתובב
מאל: טדי קולק בביקור שערך במיסגדים ואצל המופתי ביום השני {.ברחבה הענקית כאוות נפשם מבלי

ענת פדגזסטי

1טאבה כקליפת־ה שום

וב־חחובר שר..מווו״ עומד רמישפט בעוון
הפקות נוסע סמוי נדב הים, בינתיים
הסתבנה..מותי בבושה נוסכת שלסמויים

(המשך מעמוד )7
למצב, שבו לא יוכל להתפשר עם פרס.
אך הוא לא העריך כראוי את להיטות
שמיר לרוטציה. שמיר חיפש פשרה
בכל מחיר, והוא מצא שותף בשימעון
פרס.

פרם שיגע השבוע את חב-
ריו־למיפלגה. אלה הבינו כי זוהי
ההזדמנות האחרונה לסיכול
הרוטציה. לא נותרו אלא תיש־עה
חודשים עד לביצוע הגזירה,
ואי-אפשר יהיה לפברק משבר
מלאכותי ערב הביצוע, כי אז
יהיה התימרון שקו!? מדי ויזיק
למערך בבחירות. סיכמת מתנגדי
הרוטציה היתה :״אם לא
עכשיו, אימתי?״

שחורים
^ תחילת נובמבר הפליגה האו־
^ ניה הישראלית מורן מאילת, דרך
אתיופיה לקניה ולטנזניה, ומשם התכוונה
להמשיך לדרום־אפריקה. מסע
שיגרתי.
האוניה עגנה בנמל בטנזניה. אנשי־הצוות
פרקו מכולות והעמיסו מכולות.
הסיפון המה אנשי־צוות ופועלים שחורים.
שעלו וירדו במלאכה. אין הרבה
מה לחפש בנמל הטנזני דר־אל־סלם.
אנשי האניה לא התעכבו. אבל גם לא
לקחו סיכונים. זה קרה אומנם לפני זמן
רב, אבל זכר הכושי שהורד לים מאותה
אניה עצמה, מורן, על גבי רפסודה,
עוד חקוק בזיכרון. מישפטו של רב־החובל
לשעבר של האוניה נפתח ממש
בימים אלה. לא. אנשי־הצוות לא
לוקחים צ׳אנס בעניינים כאלה. הם
מכסים בעיניהם כל פינה שיכולה
לשמש מיסתור, עושים חיפוש מדוקדק
במקומות מועדים לפורענות.
הם לא מצאו דבר, ולפנות ערב
הרימו עוגן והפליגו.
למחרת בבוקר נכונה להם הפתעה.

מעולם לא קרה שאל תוך אוניה
ישראלית יתגנבו בבת־אחת תישעה
אנשים (כולל השניים שהורדו) ,מבלי
להיחשף בחיפושים!
אל מול אנשי־הצוות עמדו שיבעה
צעירים שחורים, בבגדים קרועים
ובלויים, וקבעו עוברה :״אנחנו פה״.
העיניים גדולות ושחורות, מציצות
בפחד. אין להם דבר לאחוז בו, זולת
רחמיהם של המלחים הזרים האלה
שלא נראים שמחים לגלות אותם.
כמו השניים הקודמים, גם האנשים
האלה ברחו מטנזניה. ארץ עניה הנתונה
במישטרו השמאלני של יוליוס
נייררה. הם ברחו מהעוני, בתיקווה למצוא
עבודה בארץ אחרת. קניה למשל.
אבל ההימור שלהם היה מוטעה.
יעדה הבא של האוניה הישראלית
היה דרום־אפריקה. לשם אין נותנים
לשכמותם להיכנס. גופם קטן ומצומק
וכל חייהם השחורים שווים כקליפת
השום ותלויים בהימור הזה הבלתי־מוצלח.
ברגע
הראשון אחרי הופעתם הם

אולם פרס פעל ללא־לאות כדי
להגיע להסכם עם שמיר על טאבה. לא
זה בלבד שלא עזר לחבריו שביקשו
למנוע הסכם, אלא שעשה מאמץ גדול
כדי להשיג הסכם זה. היה זה כאילו
ביקש פרס — כמו שמיר — לבצע את
הרוטציה בכל מחיר.
אמר אחד מעמיתיו במרירות :״הדבר
היחידי המעניין אותו זה לא טאבה,
ולא טובת המדינה, אלא ביצוע הרוטציה,
כדי שיוכל להתייצב לפני הציבור
ולהגיד לו: אתם רואים? אני אמין!
אני הגון! עשיתם לי עוול במשך 30
שנים. עכשיו תבקשו ממני סליחה!״

אמינוח מעל לנו
הסמוי שהורד מעל אותה ספינה אל רפסודה רעועה ונשלח אל לנ״ים.
מוצלח. בדרום־אפריקה הועלו שלושה
מהם למטוס בטיסה ישירה לטנזניה.
מדוע רק שלושה? לכל דבר יש סיבה
הגיונית. האוניה מורן מבוטחת בביטוח
מיוחד למיקרה שיעלו עליה
נוסעים סמויים. אולם הביטוח מכסה
רק טיסה של נוסעים סמויים בעלי
דרכונים. על סיפון מורן היו רק
שלושה כאלה. וגם כך נגרמה לצוות
הישראלי טירחה מרובה, ולחברת הספנות
תרשיש (חברה השייכת לתק״מ,
בעלת האוניה מורן) ,הוצאות בלתי־צפויות.
צוות
האווירון בנמל הדרום־אפרי־קאי
סירב לקחת את הכושים כבלויי

״אני חושב שהם יירקבו בכלא. אני
לא מאמין שיהרגו אותם. אבל בטוח
שהם לא יחזרו לעבוד בנמל ולא
ילקקו דבש,״ אומר ימאי ישראלי
לשעבר.
״אני לא חושב שהייתי מתלבט,״
אומר מנחם לוי, מנכ״ל תרשיש. לא
היתה לצוות שום ברירה אחרת. אני
בהחלט מבין את יעים הסמויים, הם
עשו דבר מובן ואנושי. אבל אם אנחנו
כל־כך טובים — למה שלא נוציא את
כולם מטנזניה? יש המונים שנשארו
שם. למה שנעדיף את אלה על אלה?
אני יודע שבטנזניה לא יהרגו אותם.
במיקרה כזה אין שום אלטרנטיבה,

סמויים נשלחים

לא כושי אחד, כי אם שניים ניצבו להם
על גבי הסיפון, והביטו בעיני אנשי־הצוות
בציפיה.
המלחים הישראלים לא היו נבוכים.
הם יודעים בדיוק מה לעשות במיקרה
כזה. האוניה עדיין לא הספיקה
להתרחק מחופי טנזניה, עוד אפשר
היה לתקן את המעוות. האוניה סטתה
ממסלולה סטיה קלה לחוף הטנזני
מטרוואוה והסגירה אותם למישטרה.
כל אנשי־הצוות היו שמחים ומאושרים
שנפטרו מהעסק בכבוד. תמה
מערכה ראשונה.
הימור מוטעה

ף שוב שייטה לה מורן, בתחילת
1דצמבר, על מימיו השקטים של
האוקיינוס ההודי. עבר לילה ובא
הבוקר, ואיתו שוב הפתעה. והפעם
הופיעו מתוך בטן האוניה — שיבעה.
הצוות נדהם, ואפילו התחיל לחשוש.
שיבער, אנשים הם בכל זאת כוח.

ביטוח מיוחד

* *ברו כמה ימים. הכושים עבדו
על הסיפון, אכלו, שתו, ישנו. הם
היו ממושמעים להפליא וניסו עד כמה
שאפשר להשביע את רצונם של אלה
שגורלם נתון בידם.
לאט־לאט הם התמלאו תיקווה.
האוניה התרחקה מארץ מולדתם
הקשהיוהעניה. הצוות הזר התייחס
אליהם יפה, הסכנה כי יסגירו אותם
לשילטונות או יזרקו אותם לים חלפה.
נותר רק לצפות בתיקווה לחוף מיב־טחים.
אבל
ההימור, כאמור, היה בלתי־

הציע השבוע רפי אדרי, בהופעה
פומבית :״נכריז על בחירות
תוך חודש עד חודש-וחצי,
נגביל את התעמולה ל־ 10 ימים,
וכך נבצע בחירות מזורזות בלי
לגרום נזק למשק.״
עסקן אחד הסביר את המחשבה
העומדת מאחורי הקריאה לבחירות:
״אף אחת מן המיפלגות הדתיות אינה
יכולה להרשות לעצמה בחירות מוקדמות,
מלבר ש״ם. המפד״ל הרוסה
מבפנים, האגודה מפולגת, מורשה אינה
קיימת למעשה. כאשר יתפסו הדתיים
שהברירה היא בין בחירות מוקדמות
ובין ממשלה צרה, ירוצו אלינו כדי
להצטרף לממשלה צרה. לא נצטרך
לחזר אחריהם, הם יחזרו אחרינו!״
נראה כי שימעון פרס לא קנה את
הסחורה. אולי לא האמין באפשרות זו.
אולי באמת האמינות חשובה לו מכל.

על כל פנים: הדראמה הפכה
שוב לקומדיה. אחרי משברים
וזעזועים, שעוררו בציבור
תגובה של אדישות גמורה,
התקבלה הפשרה פרם־שמיר.

כמה נוסעים סמויים התגלו בשלב אחר
של המסע. אחרי שהאוניה כבר היתה
בים פתוח, הם הורדו לספינת גומי ונשלחו בחזרה אל החוף האפריקאי.
עדיין לא יודעים זאת. הם מלהגים
בשפתם על אללה ועל ישוע, ומנסים
לדבר בעיניים עם שוביהם. לגבי
הישראלים הם לא יותר מאשר ״בעיה״.
מה לעשות עם סיפור כזה? המדיניות
העקרונית היא לתת להם יחס טוב
ולנסות להיפצזר מהם מהר ככל
האפשר.

^ אם היתה לפרס אלטרנטיבה?
1 1גם מתנגדי הרוטציה התייאשו
מתעלולי שחל, שהבטיח להם כי
הסיעות הדתיות יצטרפו לממשלה
צרה. אבל הם היו מוכנים לבחירות
מוקדמות.

כמה נוסעים סמויים מורדים בנמל דאר־אל־סלאם
בטנזניה. אחרי שהתגלו כשהם
נחבאים על הסיפונים, שבה האוניה על עיקבותיה כדי להוריד אותם.

סמויים מורדים

סחבות, וסוכן החברה נאלץ לקנות
להם בגדים חדשים. אלה הן המתנות
האחרונות שקיבלו השלושה בשעות־החופש
הבודדות שנותרו להם, לפני
שהוסגרו לשילטונות בטנזניה.

^ ״לא הייתי
* מתלבט!,,
*?*ורך שוב בדרכה לארץ.
/^//לקברניט נותרו עוד ארבע בעיות
בלתי־פתורות. אבל הוא מתודרד
היטב. סמוך לחופי טנזניה סטתה
האוניה סטיה קלה. ארבעה אנשים
שחורים ורזים מושלכים אל החוף —
הישר לזרועות המישטרה הטנזנית.

אלא להחזיר אותם למקום שממנו
באו.״
שאלה למנחם לוי, מנכ״ל חברת
תרשיש:
• האם העובדה שתישעה
נוסעים סמויים הצליחו לחדור
ל״מורן״ לא מעידה על קיומה של
בעיה ביטחונית?
יכולים להיכנס גם שני אנשים עם
תת־מיקלעים וליצור בעיה ביטחונית.
זה דבר לא סימפטי. צריך להיזהר.
הבעייה היא בכוננות. עושים שלוש־ארבע
הפלגות והכל עובר בשלום, ואז
המתח יורד ומפספסים. אני מבטיח לך
שעכשיו ישמרו בשבע עיניים. אבל
אם יהיו עוד כמה הפלגות שקטות,
שוב יירד המתח.

— ׳{יאור

במחנה פרס צהלו. לא היה איכפת
להם מה קורה לטאבה: להם קרץ הישג
הרבה יותר חשוב. זה מכבר מאמינים
פרס ואנשיו כי פגישת־פיסגה בינו ובין
חוסני מובארכ תהווה ניצחון תעמולתי
כביר, הישג שיפצה אותו על היעדר כל
הישג ממשי אחר בזירה הבינלאומית
בתקופת־כהונתו.
מוחמר בסיוני, הכמעט״שגריר המצרי
בתל־אביב, קיבל את הפשרה בתרו־עת־שימחה.
גם בקאהיר נשמעה תגובה
חיובית. אך כאשר העביר בסיוני לקא־היר
את הנוסח, התעוררו שם ספקות.
בסיוני נקרא לקאהיר כדי להסביר מה
קרה, והתגובה בבירת״מצריים ירדה
לקול מינורי.
בכל זאת יש להניח כי מובארכ
יתרצה ויסכים כי מגיע לפרס שכר
בצורת פגישת־ראווה. פרס יוכל לצאת
למסע־התהילה שלו בארצות אירופה,
וביניהן בריטניה, הולנד וגרמניה. אחר-
כך יוכל להיפגש עם נשיא־מצריים.
ואחר־כך, שבע הישגים ותהילה, יוכל
לקיים את הרוטציה וללכת לנוח. אולי
בטאבה המצרית.
העולם הזה 2524

י האם שידנסקי וגאולה כה! נ ש תלו עד־ידי אש״ף? בוזדאי שלא!
אוצרות אל־אקצה, שאין להם תחליף, נחפזה הממשלה
למנות ועדת־חקירה ממלכתית עוד לפני
שנתפס המטורף. כאשר תיכננה מחתרת־הטרור
היהודית את פיצוץ הר־הבית שמה הממשלה קץ
ליחסה הסובלני כלפיה, ואסרה את אנשיה. כך
עשתה גם כאשר תיכננו חסידי מאיר כהנא מעשה
דומה.
^ יני רוצה לטעון, חלילה, שדוב שילנסקי
הוא סוכן שנשתל כאן על־ידי הסובייטים או
אש״ף. בוודאי שלא.
אומנם, שילנסקי בא מאירופה המיזרחית אחרי
המילחמה, ושם פצצה במישרד־החוץ כדי לפוצץ
את הסכם־השילומים. אותו הסכם עורר את זעם
מוסקווה, מפני שהעניק לגיטימציה לגרמניה
המערבית, שנואת־נפשה.
ואומנם, במשך השנים השקיע שילנסקי
מאמצים בלתי־נלאים כדי לחבל בכל סיכוי
לשלום. השלום שעליו דובר, שלום בחסות
האמריקאים ,״פאקס אמריקאנה״ ,היה לרועץ
לברית־המועצות.
ואומנם, מעשיו השבוע, שהיו עלולים לקומם
נגד ישראל את כל העולם המוסלמי, תואמים
היטב את האינטרסים של ברית־המועצות ואש״ף.

אבל הטענה כאילו שילנסקי נשתל
כאן כמתכוון היא, כמובן, מגוחכת. אני
דוחה אותה בשתי הידייב

וזוהי הבעיה כולה על רגל אחת.

לקחת את בנו, את יחידו אשר אהב, ישמעאל,
ולהקריבו במקום הזה. מוחמר הנביא עלה משם
השמימה.

^ סיכסוך ההיסטורי שבו אנחנו נתונים,
\ 1מאז שחר נעורינו, הוא סיכסון־ לאומי.
זהו סיכסור בין יהודים וערבים בארץ, בין
ישראלים ופלסטינים, בין ישראל ומדינות־ערב.

האם אמונה זו מקודשת למוסלמים
פחות מאשר אמונת היהודים במאורעות
דומים? מי מסוגל לקבוע זאת? על
סמך מה? איך? ולשם מה?

אין זה ם יכסוך בין יהודים ומוסלמים,
בין סוגדי ה׳־צבאות וסוגדי־אללה.

במיליוני בתים מוסלמיים ברחבי תבל תלויה
על הקיר תמונת הבניין הנהדר של כיפת־הסלע
— ציורים, צילומים, תבליטי זהב וכסף ונחושת.
ראיתי כאלה בעשרות בתים בתריסר ארצות,
מהולנד עד מארוקו, ממצריים עד ארצות־הברית.
הזכר את שמה של ירושלים, והרעדת את
מיתרי׳ ליבו של יהודי.
הזכר את שמה של אל־קודס, והרעדת את
מיתרי ליבו של מוסלמי.
הזכר את שמה של ג׳רוסלם, בשפות השונות,
והרעדת את מיתרי ליבו של נוצרי.

אומנם, מנהיגים פלסטיניים ניסו בעבר לא
פעם להפוך את המילחמה הלאומית הזאת לג׳י־האד,
כדי לגייס לעזרתם את המוני המוסלמים
ברחבי־תבל. בימי המאורעות של 1929 הפיץ
המופתי הירושלמל, חג׳ אמין אל־חוסייני, ברחבי
העולם המוסלמי גלויות של כיפת־הסלע, וקריאה
למוסלמים לחוש לעזרת אחיהם בעיר־הקודש
מול מזימות היהודים. לפי טענת הבריטים, פרצו
מהומות 1929 בגלל פרובוקציה של יהודים לאו־

ך כ הטענה כאילו גאולה כהן היא סוכנת
^ סובייטית־אש״פית שתולה, כמובן אבסורדית.

גאולה
כהן, האם זה יכול להיות?
דווקא היא? בוודאי שלא!

ואומנם, כאשר בא הנה הנשיא ג׳ימי קארטר,
כדי לכונן שלום ישראלי־מצרי בחסות אמריקאית,
פרצה גאולה כהן בצעקות נגדו בכנסת,
והמשיכה בהתנגדותה להסכם־השלום עד הרגע
האחרון, על גגות ימית.
ואומנם, מעשיה השבוע היו ישועה למועמר
קר׳אפי וליכדו סביבו את העולם המוסלמי, בריוק
כשהאמריקאים התכוננו לעלות עליו. וקאדפי
הוא, כמובן, בעל־בריתם של מוסקווה ואבו־נידאל
גם יחד.

אבל לטעון שגאולה כהן משרתת
בכוונה תחילה את ברית־המועצות ו /
או את אבו-נידאל — לא, לא, זה
אבסורד! אל יעלה רעיון כזה א!?
בדמיוננו! יש לדחות מחשבה כזו על
הסף!

שוםפנים ואופן אינני בא לרמוז שדוב
״שילנסקי וגאולה כהן הם עושי־דברו של
1אש״ף. וגם לא יובל נאמן, גרשון סלומון, אבי
פרחן, ז׳אק אמיר, עובדיה עלי ושאר החבורה של
כובשי הר־הבית.

חם וחלילה! בשום פנים לא!
אני בא רק לטעון טענה אחת:

אילו היו כל אלה סוכנים סובייטיים
שתולים, או משרתים־בשכר של אבו
נידאל, הם לא היו יכולים להתנהג אחרת
מכפי שהתנהגו בשבוע שעבר.
ך* פגישתי האחרונה עם אנוור אל־סאדאת,
*בווילה שלו ליד הסכר מצפון לקאהיר,
התגלגלה השיחה לירושלים.
סאדאת חייך את חיוכו השקט ואמר:

״אינני מבין אתכם, הישראלים. האם
לא די לכם במילחמה שיש לכם עם 100
מיליון ערבים? האם אתם זקוקים גם
למילחמה עם 800 מיליון מוסלמים?״

^ 0נפסולאת האפשרות ששילנסקי, כהן
\ 1ושות׳ הם סוכנים שתולים של אש״ף או
ברית־המועצות, וגס את ההנחה שהם כסילים
חסרי־תוחלת, וגם את החשד שהם משוגעי־פירסומת
עד כדי כך שהם מוכנים להמיט שואה
על עמם למען שתי דקות בטלוויזיה — מה היתה
כוונתם?
אין ספק שהיתה כאן פרובוקציה מתוכננת. לא
,היה זה ביקור תמים של ועדת־הפנים. רוב המבקרים
לא היו כלל חברי ועדת־הפנים, ורוב
חברי ועדת־הפנים כלל לא באו. צבא הצלמים
שהוזמן להילוות לפמליה הבלתי־קדושה (ליהודים
אדוקים אסור בכלל לעלות להר־הבית) מעיד
על מהותה. כן גם העיתונאים שהוזמנו על-ידי
עוזריה של גאולה כהן לעלות ליציע־העיתונאים
בכנסת, לפני שפרצה כרוח־סערה לאולם, בהצגה
מלודראמתית של היסטריה.
אין שום מניעה מוסרית או מעשית לחברי־כנסת
לבקר ברחבת המיסגדים, אם נעשה הדבר
אחרי תיאום מוקדם, בצורה מנומסת, שקטה ואדיבה,
כפי שמבקר בן־תרבות בכל מקום המקודש
למישהו.

כאן היתה פרובוקציה פשוטה וגסה.
ומכיוון שחזקה על אדם שהוא מתכוון במעשיו
להשיג את התוצאה הצפויה, אין ספק כי אנשי
החבורה אכן התכוונו לערוך פרובוקציה ולגרום
לתוצאות הצפויות — פוגרום מקומי ועולמי.

אומנם, בנעוריה היתה גאולה כהן חברת לח״י,
אירגון שמטרתו היתה לסלק את הבסיס הבריטי
מארץ זו — מטרה שהיתה חשובה מאוד גם
לברית־המועצות. אחרי שלח״י התייאש מקבלת
עזרתה של גרמניה הנאצית במאבק נגד האנגלים,
הוא פנה לעבר ברית־המועצות וביקש לכרות
ברית עימה למען סילוק הבריטים. אבל זה היה
מזמן.

ואומנם, במשך השנים דחפה גאולה
כהן בכל כוחה להקמת התנחלויות בגדה
המערבית, כדי למנוע שלום. בכך
שירתה את סוריה, בעלת־בריתה של
מוסקווה, ואת חזית־הסירוב הפלסטינית
של אבו־נידאל וחבריו.

הפעם העניין חמור הרבה יותר.

ר< שם מה?
/גם זה ברור. פוגרום מונע שלום.
פוגרום מחרחר מילחמה. ומי שרוצה
להחזיק בגדה המערבית וברצועה־עזה
צריך למנוע שלום ולהרהר מילחמה בכל
מחיר.

שילנסקי רשות׳ ברחבת־המיסגדים* :וגם לא סוכני־מוסקווה
מניים, במסווה דתי. אנשי־בית״ר תקעו בשופר
בסימטת הכותל המערבי, בניגוד להסכם הסטא־טוס־קוו
הדתי, וכך החל מרחץ־הדמים.

אולם עד היום לא התלקחה התבערה
הדתית, למרות כל הגיצים. הסיכסוך
נשאר לאומי וחילוני. נהרות הדם שנשפכו
בגללו לא הפכו למבול.
עכשיו באים שילנסקי ושות׳ ,ומבקשים לשנות
זאת.

ך* דאי להעיף מבט במפת העולם המוסלמי
^ — חגורה רחבה של מדינות, המשתרעת
ממארוקו ועד אינדונסיה, מדרום ברית־המועצות
ועד לצפון־ניגריה.
מעבר לעולם הערבי מאכלסים המוסלמים
כמה מן המדינות הגדולות ביותר בעולם. איראן
( 35 מיליון) כבר מעורבת. לא כן פאקיסתאן (85
מיליון) ,המתקרבת במהירות רבה לייצור פצצות
גרעיניות. וגם לא באנגלה־דש ( 90 מיליון),
מאלזיה ( 15 מיליון) ,אינדונסיה ( 150 מיליון),
תורכיה ( 45 מיליון) ,ניגריה ( 85 מיליון, מחציתם
מוסלמים) 15 .מיליון מוסלמים אדוקים רשומים
בברית־המועצות, וברחבי אירופה פזורים כיום 15
מיליון מוסלמים, שאינם חסרי-השפעה.

מי שמחפש צרות עם כל אלה, שיעלה
להר־הבית!

י א פעם מפיצים אצלנו קישקושים בנוסח:
) ״בשביל המוסלמים זה סתם עוד מקום קדוש,
אבל בשבילנו, היהודים, זהו המקום הקדוש
היחיד!״

זהו קישקוש, מפני שאיש לא המציא
עדיין מד־דת, שיבדוק את האינטנסיביות
היחסית של רגשות דתיים.
רחבת־המיסגדים בירושלים — חראם־אל־שריף
— מקודשת למוסלמים, לצד מכה ומדינה.
לפי אמונתם, הצטווה אברהם אבינו על־ידי אללה

זוהי׳ עוברה. עובדה בלתי־רציוגאלית, אך
עובדה. ורק טיפש יתעלם מכך.

מי שמתעלם מן היסוד הבלתי-רציו-
נאלי ביחסים בין עמים ואנשים, אינו
רציונאלי. אדם רציונאלי מכיר בכוחו
של היסוד האי־רציונאלי בבל המישורים,
ובעיקר במישור הדתי.

שילנסקי וכהן — וכל המחנה הגדול העומד
מאחוריהם — מעדיפים מילחמת־קודש עם מאות
מיליוני מוסלמים בעולם על פני שלום אשר יביא,
בהכרח, להחזרת השטחים הכבושים.

ומכיוון שאינם דמוקרטים, ואינם
סומכים על הכרעת הרוב בבחירות, הם
רוצים לכפות בחירה זו על מדינת־ישראל
כולה, על הדור הזה והדורות
הבאים, על רבבות ההרוגים הצפויים
בארץ ובפזורה. כך הם בנויים.
הלוואי ויכולנו להגיד: זה כל־כך מטורף, עד
כי אין שום סיכוי שמזימה זו תצליח.

! לצערי נכון ההיפך. יש כד הסיכוי
והיעובדה אי־רציונאלית, בעלת כוח־ 1ש אכן תצליח.
(נפץ אדיר: מאות מיליוני מוסלמים בעולם,
המתייחסים אל הסיכסוך הישראלי־ערבי בשיוו־יון־נפש,
ואל הפלסטינים בסימפאטיה שולית,
יקפצו ממקומם ברגע שיהיה נדמה להם שהישראלים
פוגעים בקודשי דתם.
די היה בקריאתו ההיסטרית של המואזין
״היהודים עולים על הר־הבית!״ כדי שאלפי
מאמינים ינטשו את כל עיסוקיהם ויחושו אל
רחבת־המיסגדים תוך שניות. עוד לפני שהמיש־טרה
הספיקה לנעול את השערים, חדרו פנימה
אלפיים איש.
די היה בה כדי שתישמע (אם אכן הושמעה)
הסיסמה :״הירגו את היהודים!״

האם יכול מישהו לתאר לעצמו מה
יקרה בעולם אם תגובה ספונטאנית זו
תוכפל באלף, ברבבה, במאה אלך?
איזה כוח־נפץ כביר ישתחרר? מה יקרה
ליהודים בארצות האיסלאם? אילו הפגנות תיערכנה
מג׳קארטה עד פאריס, ואילו לחצים יפעילו
ההמונים הנסערים על ממשלותיהם?
עד כה, כאשר הותז גץ לעבר חבית זו של
אבק־שריפה על הר־הבית, הצליחה הממשלה
לכבות אותו בתגובת־בזק. כאשר שרף משוגע את
* ליד השוטרים: אבי פרחן! ,יאק אמיר,
גאולה כהן, גרשון סלומון}מוסתר למחצה),
עובדיה עלי, דוב שילנסקי. צילום: ירון
ק מינ סקי, חד שות.

כל מיני אנשים טובים, ביניהם טיפוסים
ליברליים ,״אנשי שלום״ ודומיהם, משמיעים
עכשיו דברים ״סבירים״ כמו :״יהודים ומוסלמים
יכולים לשהות ביחר על הר־הבית״ ,״לא יתכן
שיהודים לא יוכלו להתפלל על הר־הבית״ ,ועוד
דברים מסוג זה.

דיברי־טירוף במסווה של הגיון צלול

ו שי׳ול•

^ לקנאידתי משול למטורף — ואולי
^ הקנאות הדתית היא אכן צורה של טירוף,
מחלת־רוח פרטית וקיבוצית, חשוכת־מרפא.

להפגיש קנאי־דת יהודיים ומוסלמיים
בביבר אחת, המקודשת מכל קדוש לאלה,
גם לאלה — הרי זה שיא-הטירוף!
מי שמעלה על דעתו כי זה יסתיים באחוות־קנאים
מלבבת, מין שבת־אחים־מוסלמים־ויהו-
דים־גם־יחד, מוטב שיחוש אל הפסיכיאטר הקרוב
ביותר לצורך בדיקה.

זהו מירשם לאסון! זוהי הזמנה
לשואה!
ראינו מה מתרחש במערת־המכפלה, כאשר
קנאי־דת משני הצדדים אמורים להתפלל באתר
אחד. אך מערת־המכפלה היא כאין וכאפס לעומת
הר־הבית. מי שמוכן להרביץ מכות ולספוג מכות
למען קיברי־אבות מדומים בחברון מוכן להרוג
וליהרג למען קודש־הקדשים.

נואתי ^!ו 1־ י

הר-הבית בידינו. אלוהים ישמור!

€י ~ 1נ 1י

צו־מניעה נג דחסה וגז ר, איזו ן ^פן ר־ שיר
מסתתרת ביז הרגליים ורוטציה של שפמים
עלילות מה ־ר נחשפו
השבוע לראשונה ב צאתו של
ראש עיריית רחובו יחזקאל
החמלך, שדיבר: פר־ביל״ו,
הסמוך לעירו, עי מיפלגת־המרכז
החדשה שה נמנה עם
מקימיה.
בן־המושב יגא חסקין׳
שהיה ראש ענף־ .גיאוגרפיה
בצה״ל, גילה שכ: ב־ 960ו
התערב עם חברים ש״הרמלך
יהיה יום אחד ראש העיר, וילך
רחוק בפוליטיקה ״.עודד פו־לישציוק,
מוותיקי כפר־ביל״ו.
הודה שהפסיד בהתערבות זו
בקבוק ויסקי. הרמלך המופתע
מיהר לנחם את עודד :״לא רק
ב־ — 1960 גם ב־ ,1978 חודשיים
לפני שנבחרתי, הייתי גם
אני מפסיד בהתערבות:״ הרמלך
היה אז מנכ״ל קופת־חולים
מאוחדת והיה מנותק מן החיים
הפוליטיים. לבן הוא הופתע
מאוד כאשר שימחה ארליך
המנוח, שהיה אז מנהיג הליברלים.
פנה אליו וביקש ממנו
׳שיתמודד על תפקיד ראש
העיריה.
הרמלך גילה שהוא הציג
לארליך ן 1דרישות אולטימטיביות,
והיה משוכנע שבכך נסתם
הגולל על ההצעה. ארליך השיב
בחיוב רק על עשר, ולגבי הדרישה
ה־ 11 היו קשיים, שנמשכו
זמן רב. אך הרמלך התעקש
שהוא לא יעמוד בראשיהרשימה
אם אחד המועמדים בה יהיה
שמואל רסטמן, ראש-העיריה
הקודם, שעמד למישפט על
קבלת שוחד. אחרי שתנאי זה
התקבל, נפתח הפתח להצגת
מועמדותו, וגם לזכייתו של
חסקין בבקבוק ויסקי —
הבקבוק שהמתין לו 18 שנה.
ובינתיים, כבר מתקוטטים
במיפלגת־המרכז החדשה על
תפקידים. הלהיט הנוכחי הוא
מישרת המזכיר. הועלו שני
שמות של מועמדים: ח״ב ליכוד
לשעבר יצחק יצחקי, וראש
עיריית רמת־גן לשעבר הד״ר
ישראל פלד, העושה עתה
בשליחות בצרפת מטעם הסוכנות.
אריה דילצין מתנגד לשניים,
ולכן הם כנראה לא יזכו
בתפקיד.
בערב־ראיונות סיפר רפי
אדרי, ראש סיעת־המערך, איך
הגיע למיפלגת־העבודה. עוד ב־מארוקו,
כשהיה בן ,11 הוא
נמשך אחרי שכנה בת ,15 שהצטרפה
לתנועת־הבונים. הוא הלך
אחריה לתנועה זו, המקורבת
למיפלגת־העבודה. התלוצץ המראיין.
חיים יבין :״מה, כבר אז
התעניינת בשכנות?״
אל השופטת מרים
פורת הובאו ג׳ודי ואברהם
אבן־חן, טיבעוניים שנעצרו
בחשד של התחזות כרופאים.
התובע ביקש להוציא צו־מניעה,
שיאסור עליהם להמשיך במתן
עצות תזונתיות ללקוחותיהם.
העירה פורת, בדחותה את הבקשה
:״אף אחד עוד לא מת מאכילת
חסה או גזר!״
גם הזוג אבן־חן רואיין
השבוע על־ידי חיים יבין. כאשר
יעצו לקהל לאכול כארוחת־בוקר
גרנולה מעורב בשתי כפות
של לבן, הגיב יבין :״את זה
תאכלו אתם!״
טל נאמן בן ה־ ,16 בנו
של יגאל נאמן, מנכ״ל
תדיראן, רב עם אביו בגלל
דיעותיו הפוליטיות. אבל אחר־כך
נוצרה הבנה בין השניים —
לדעת הבן. משום שאביו הכיר
בכך שדמוקרטיה היא מושג רחב

ביותר. בראיון בלעדי לחדשות
יהוד סיפר הצעיר, מראשי
תנועת הנוער של כך, כיצד הגיע
לתמיכה במאיר בהנא. נאמן
הצעיר, בן־סביון הלומד בבית־הספר
הפתוח בראשון־לציון,
טוען שבבחירות האחרונות הגיע

מישפטית ואין לו אפשרות לבוא
במגע עם עורך־דין.
השר ללא תיק יגאל
הורם יץ, נביא־הזעם של הכלכלה
הישראלית, ניבא שבכל
מיקרה צפויה בחודשים הבאים
פריחה .״אם יקצצו בתקציב —

בן ה־ 4וחצי מחזיק בידו של אביו, השר משה
קצב, כשמאחוריו צועד אחיו ישראל בן ה״6
(למעלה מימין) .הם, כמו מזכיר הממשלה, יוסי ביילין, אשתו, התובעת

בועז קצב

שונים: בנו שחר שב מהגן
ודיווח להוריו כי הגננת סיפרה
שלבנים יש בולבול בין
הרגליים. האב פתח את המילון,
הראה לבנו שבולבול הוא שמה
של ציפור־שיר, הלך עימו אל
הגננת וביקש ממנה שתתקן את

הנערך בימי שבת בבוקר בשני
מוקדים אחרים.
איתן דנציג מייחל לרגע
שיפנו אליו להנחות את
התוכנית סיבה למסיבה, המחפשת
עדיין מנחה קבוע, ויש לו
סיבות טובות להאמין שהתפקיד

הלנה ביילין ובנם אורי בן ה״ 7ג (למעלה משמאל) ,היו אורחי הבכורה
של המלך מתיא הראשון בתיאטרון הבימה, שהתקיימה השבוע. גם
השר בלי־תיק יגאל הורביץ (למטה) בא לבכורה עם שתי בנות״דודו.

למסקנה כי בשם הדמוקרטיה
חסמו את פיו של כהנא, ולכן
הוא ראה צורך להתגייס ולתמוך

לנציב שירות בתי־הסוהר
יש בבתי־הכלא בארץ שישה
אחים תאומים. אין הם אחים של
קשר־דם, אלא שלקשר־שם —
כולם נושאים שם הזהה לשלו:
רפי סוויסה. לא מכבר.
כשנפגש עם אחד מהם. אמר לו
הנציב :״לפחות כאן, תשמור על
הכבוד שלנו״.
סוויסה, אגב, בטוח ששיח־רור
בנו מהכלא הצרפתי מתעכב
דווקא משום שהוא נציב שירות
בתי־הסוהר.
הדיונים על הצעת־החוק
לאיסור פירסום שמות־חשודים
הזכירה לרבים את פרשת יורם
ביכונסקי, שהתרחשה לפני 11
שנה. אביו ידי נזכר באחרונה
בעניין, אגב הצעת־החוק .״הכל
התחיל ב־ 24 בדצמבר .1974
יורם התייצב במקום ובשעה ש־המישטרה
הורתה לו. בערב קיבלתי
טלפון מהמישטרה שהוא
מעוכב. למחרת נסעתי למיש־טרת־חיפה,
ופקד אברהם צמרת
אמר לי; ,תיראה, זו בעיה
של כמה ימים, אל תדאג, יהיה
בסדר ״.ביכונסקי האב ביקש
להביא עורך־דין, המישטרה סירבה.
הוא הימרה את פיה, ואחרי
כמה ימים דאג להדליף שבנו
נעצר בחשד שרצח את החיילת
רחל הלר. בתגובה.טענה ה־מישטרה
שמדובר בבעיה ביטחונית
— כך נודע לאב מפיו של
פקיד בית־המישפט בחיפה, שסירב
בתוקף להראות את צו־המעצר.
האב עתר לבג״ץ, ועד
לדיון הותר לעורכי־הדין לראות
את יורם, אך מבלי לשוחח עימו.
המדינה התקפלה בבג״ץ, התירה
את פירסום השם, אחרי שהשופט
העליון לשעבר צבי ברנזון
מתח ביקורת חריפה על השיטה
המישטרתית הגורמת לכך שאדם
נעלם, נשללת ממנו כל הגנה

זה יביא לפריחה כלכלית. ואם
לא יקצצו — תהיה לכולנו
פריחה על הגוף״.
המראיין איתן דנציג
ראיין את מאשה לובלסקי,
מזכ״לית נעמת, ושאל מה דעתה
על הסקר שפורסם בירחון נעמת
על האורגזמה הנשית. הוא הזכיר
לה כי 90 אחוז מהנשים שאליהן
פנו החוקרות סירבו להשתתף
בסקר, וביקש לדעת אם היא
שייכת למיעוט האמיץ או לרוב
הביישן. לובלסקי הסמיקה וענתה
:״אני משתייכת לעשרת האחוזים.
אילו פנו אליי, הייתי עונה
ומסמיקה״.
לסכסולוג כועז הודם,
ששב באחרונה מארצות־הברית,
יש גישה ביקורתית לדרך שבה
מלמדים בארץ בנושאי־מין

עצמה.
הד״ר חנן קריסטל הוזמן
לערב ראיונות כדי להתעמת עם
ח״כ העבודה אם א אבן. יושב־ראש
ועדת־חוץ־וביטחון של
הכנסת לא הופיע, ואז מילא
קריסטל גם את מקומו — הוא
היה המראיין והמרואיין, כשהוא
מחקה להפליא את קולו של
, אבוי נתן וולדך, סגן ראש
עיריית תל־אביב, ומנהל האגף
לתרבות ולחינוך בעיריה, החליט
להיטיב גם עם הדתיים. בקרוב
יוחל בהנהגת עונג־שבת לחוב־שי־כיפות,
שיתקיים במוצאי־שבת
בבית יד לבנים. וולוך
אינו מודה בכך, אך ייתכן שכל
שהוא מבקש היא הפוגה במאבק
הדתיים נגד שבת תרבות,

תפור בדיוק לפי מידותיו. סיפר
השבוע המנחה הוותיק, בעל
עשר שנות הופעה רצופה, מאות
מרואיינים ואלפי שעות ראיו־נות
:״חודש וחצי אחרי התמנותו
של יוסך בראל לתפקיד מנהל
הטלוויזיה נפגשתי איתו, בתיאום
עם אחד מחברי הוועד־המנהל.
בשיחה בירושלים נכח
גם הבימאי, יוסי משולם.
נאמר לי שאני מועמד רציני
להנחות תוכנית טלוויזיה, ושיש
לי יתרון נוסף על האחרים —
פנים חדשות על המסך. באותו
זמן דיברו על פיטורים בטלוויזיה,
והוועד לחץ שלא לקבל
פנים חדשות, כי הפנים הוותיקות
מובטלות מאונס. נפגשתי
אחר־כך גם עם אורי פורת,
מנכ״ל רשות־השידור, בתיווכו
העולם הזה 2524

של טוביה סער, מי שהיה
מנהל הטלוויזיה. גם פורת היה
בעד פנים חדשות, והציע
שאמתין עד למינוי מנהל קבוע
לטלוויזיה״ .דנציג החולוני
עדיין ממתין, וחש עתה כשחקן-
ספסל המצפה לרגע שיתנו לו
לעלות למיגרש ,״שיתנו לי
למלא את התפקיד לפחות פעם
אחת כדי להוכיח את עצמי,
שאוכל לפתוח בקריירה חדשה.״
במהלך הדיון על שיחרורו
בערבות של הד״ר אמנון
חלצל, שנעצר בעיקבות התעניינותו
המופרזת ברצח החיילת
הדם. קדמי, התבדח השופט
הפתח־תקוואי שלי טימן עם
הנוכחים באולם על תיספורתם.
הרקע לבדיחות: פסק־דין שהוא בעניין לאחרונה הוציא תיסרוקתה של אשה. כשנכנס
לאולם כתב מעריב ברוד
(״בוקי״) נאה, שפירסם את הצביע פרשת־התיסרוקת,
לעברו השופט וקרא :״הנה
הפושע!״ השופט גם התלונן

רד־העבודה־והרווחה צבי ציל־קר,
איש־הליכוד. מקור הביל־בול:
לשניהם יש שיער מתולתל
ושפם זהה. כדי למנוע טעויות
בזיהוי, החליטו השניים שוולבר
יקצץ מעט בשפמו, כדי להוכיח
שהם אינם תאומים סיאמיים.
ידידיהם הציעו להם שבעוד
תישעה חודשים, כשיתקיים
בממשלה הסכם־הרוטציה, יתחלפו
במשימות — צילקר יקצץ,
ולבר יטפח.
יצחק(״איציק״) שסיגל,
איש־עסקים תל־אביבי שנחת
באוסטרליה ושם התחיל לעשות
חיל בעסקים חובקי־עולם, לא
שכח את מקום הולדתו.
באחרונה הוא אירח שם את
נבחרת־ישראל, כשזו שיחקה
בדרום מיזרח־אסיה, כי הוא חברו
הטוב של המאמן יי סד
(״יוסל׳ה״) מירמוביץ׳ .עתה
הוא תרם 200 אלף דולר לבניית
גן על שם אמו הינדה, שתחיה
עד .120 הגן ייחנך השבוע. הוא
נמצא מאחורי גוש־בניינים

11\ 1ו ״ו 1ך 11 שלח למשה איש״כסית_מיכתב מקולומביה, שם הוא שוהה בענייגי־סעד לקורבנות
נ | 11 הר־הגעש. בין הניירות היתה מקופלת גופתו של זבוב״ענק, ואייבי הסביר :״זה

נחשב כאן לזבוב קטן ״.על זה נאמר: כל אחד ושליחות הסעד שלו, כל אחד וחוש ההומור שלו.
יוסי בר ועורכת־רין מהמחלקה
המישפטית. היא רושמת את כל
מהלך הדיון באולם, ואילו בר
מוציא בתום כל ישיבה הודעות
לעיתונות על מהלכה.
בשבוע שעבר היתה לראש
עיריית חיפה אריה גוראל
תחושה מרה, בעיקבות אחת
הישיבות האלה בבית־המישפט.
בדרך־כלל העיריה נאחזת בהן
כמוצאת שלל רב — משום
שנגד בכירים אחרים בעיריה
תלויים ועומדים תיקים וחקירות
מישטרתיות לרוב. רצה הגורל
וכתב הרדיו גבי זוהר דיווח
מאולם בית־המישפט על הודעת
נציג המישטרה כי שישה בכירים
בעיריה נמצאים בחקירה.
גוראל הזועם מיהר לשלוח מיכ־תב־תלונה
חריף למנהל הרדיו
גידעון לב־ארי, וטען לפניו
שהרדיו מגמתי ושהוא מתעלם
מהדיונים המהותיים בבית־ה־מישפט.

ן ן 1הךיףןןך 1הלא הוא אלוויס פרסלי הישראלי(למעלה)
^ 1 _ 1 11 אוחז בדש״ביגדו של הבדרן הוותיק שלמה
(.ג׳ינג׳י״) גולדברג. השניים באו השבוע למסיבה לכבוד חבר, ושם
ביקשו הכל מטובי לעלות לבימה לשיר שוב משירי אלוויס פרסלי
המנוח, במלאת 50 שנה להולדתו. טובי, הנראה בדיוק במו מלך־
הזמר הנערץ של שנות ה״60י העליזות, עשה זאת ברצון רב.
בבדיחות־הדעת כי התמונה
שפורסמה בצהרון לא היתה
לטעמו.
שוקי שוקי, חציו הראשון
של הצמד שוקי ודורית.
הוציא באחרונה תקליט״סולו
לשדרים, בדרך לאריד־נגן.
שוקי, שהוא גם בעל חברת
סאונד להספקת ציוד־שמע
לאירועים, הקליט את השיר,
לכי מכאן, באולפני אבי רוד
בלונדון.
הפאראפסיכולוג חנן
אברהם, שצלל במשך שנים הפאראפסיכולוגיה במצולות
כדי לאתר את מיקומה של
הצוללת הנעדרת דקר, גורס
שהוא גילה את סיבת הטביעה
שלה: לוחות־המתכת של הצוללת.
שהולחמו בנמל פורטס־מות,
באנגליה, לא עמדו בלחץ-
המים. ואז אירעה תקלה שגרמה
לטביעה.
רבים מבלבלים בין מזכיר
הסתדרות״המורים יצחק ולבר,
איש־המערך, לבין מנכ״ל מיש־העולם
הזה 2524

ברחוב איבן־גבירול בתל־אביב.
שפיגל הוא גם חברו הטוב של
הזמר יהורם גאון, אשר הבטיח
לבוא לטקס ואף לשיר שיר
מיוחד לכבוד האם. לבסוף בא
גאון, אך הוא העדיף משום מה,
שלא לשיר.
• בכינוס מיקצועי של מלוני
אים דיבר ינוש דמון, יו״ר
התאחדות בתי־המלון, בשיבחו
של המארח הראשון, אברהם בן־
תרח, והעיר :״היהודים לא אוהבים
להזכיר אותו כמלונאי, כי
הוא הגיש לאורחיו — מלאכי
אלוהים — חמאה וחלב ובן־
בקר.״ התלוצץ אחד השומעים
ואמר :״כמובן, היום הרבנות
היתה שוללת ממנו את תעודת־הכשרות!״
במישפטו
של הקבלן
החיפאי חיים לוין, המואשם כי
העליל על איתמר ינוביץ,
מהנדס עיריית חיפה, ועל עובד
בכיר אחד במחלקת־הפיקוח, כי
קיבלו שוחד ממנו, יושבים באופן
קבוע באולם דובר העיריה
הירואין קצרה.״

במשך תקופה לא

• הרב מנחם הכהן :״ח״כ
שלמה עמר מאמין ומשוכנע כי
מצ״ח ישראל לא ישקר ולא
יכזב.״
• השר אריאל שרון על
ח״כ מאיר כהן־אבידוב :״אני
מגדל סוס ובסוף הוא בורח.״

• השר דויד לוי על הנ״ל:
״את הסוס הזה אני גידלתי
לפניך.״
• סארי נוסייבה, מרצה
באוניברסיטת ביר״זית :״תה־ליך־השלום
דומה לכוכב־השביט
האלי. הוא מתקרב ומתקרב,
חולף על פני כרור־הארץ ואז
הוא מתרחק ומתרחק.״

פסוקי השבוע
• יושב־ראש ועדת־הפנים
של הכנסת דב שי־לנסקי,
אחרי הביקור הפרובוקטיבי
בהר־הבית, שהביא להתלה־טות
הרוחות שם :״לי הם הרביצו
פה, בצד שמאל בעצם. כואב לי
עד עכשיו.״

• ח״כ התחיה גאולה
כהן על הנ״ל :״אותי הם חנקו.
אחר״כו נתנו לי אגרוף בצלעות.
יש לי תחבושת.״

• ח״כ העבודה ז׳אק
אמיר :״אותי דחפו שלושה
ביריונים ואחד נתן לי מכה כאן,
בבטן״.

• סגן ראש עיריית
ירושלים מטעם ש״ס
ניסים זאב :״צריך ליישר את
כל העיר העתיקה ולבנות אותה
מחדש — בלי ערבים!״
• הנ״ל על השיכון המעורב
בנווה־יעקב :״יש שם בתי־בושת
של זונות יהודיות וארסים
ערבים.״

שר הכלכלה גד

יעקובי על התוכנית הכלכלית:
״זוהי תוכנית גמילה למשק
מסומם, שהזריקו לו ולחברה

דדיךך 1ן ץ 1בתו של הזמר מתי כספי טועמת מהעוגה
1 11 1.1שהוכנה לאביה, לכבוד זכייתו בתקליט״
זהב, על מכירה טובה של אחד מתקליטיו. ברית החזיקה בידה בלון
ציבעוני. המסיבה נערכה בצהרי יום השישי האחרון, והנוכחים
התכבדו בארוחת צהריים מלאה, שבמרכזה דגים. צילם: צבי טל.

ויוכל
(חברות) חשיפה יאיר קוטרו־

עקב לוינסוו מת
אולם אחו׳ מותו
נשארו בחיים החברות המיסתוריות, שהוא חקים ברחבי השוס. נאן נחשף רואשונה
מי הן, היכן הן, מ׳ הם אנשי־הקש ולאן הלו הנסך העצום שנצבר..אחר ;0הם הוא
אברהם נילץ(משמאל, עם ח״ם בו־לם איש אמונו של לוינסוו(מימין, עם שימשו נוס)
ץ* ורך הדין הישראלי צבי מיתר
} /והמהנדס היהודי השווייצי מיכאל
בארט עומדים בראש שני תאגידים
פאנאמיים סודיים — קורלאן וש־טיבלה
— ששירתו את יעקב לוינסון
בעסקיו המפוקפקים, ללא ידיעת בנק
הפועלים. שבראשו עמד.
מיתר הוא נשיאה של קורלאן
בהאמאס קורפוריישן, באמצעותה
פעל לוינסון דרך אנשי־קש ובהם גם
מורים קאהן, איש עסקים עתיר נכסים,
שפרקליטו ואיש־סודו הוא עורר־הדין
צבי מיתר.
תאגיד קורלאן נוסד באוקטובר
1979 בשם סי־וו־איי־בהאמה קור־פוריישן.
בדצמבר 1979 שינתה החברה
את שמה לסי־וו־איי בהאמא ס
קורפוריישן (נוספה האות ס׳ לבהא־מהו,
וכעבור שנה, בספטמבר , 1980

קיבלה את שמה החדש, אחרי שינוי
נוסף, קורלאן בהאמאס קורפו־ריישן.
חלוקת
התפקידים בתאגיד מעניינת:
עורו־הדין צבי מיתר הוא נשיא
ומנהל.
• אגון הוג הוא סגן־נשיא ומנהל.
הוא נושא כתובת בשווייץ.
• אריך פרי הוא מנהל, גיזבר
ומזכיר. גם הוא משווייץ.
אגון הוג מייצג 12 חברות בשווייץ.
אריך פרי הוא עורך־דין, שאינו מייצג
חברות בשווייץ.

מקורות בכירים ב״בנק
הפועלים״ נדהמו כשנודע להם
ממני — כאשר ביקשתי את
תנובתם — כי בראש ״קורלאן״
עומד הישראלי צבי מיתר,
האיש של מורים קאהן, שהיה

ממקורבי יעקב לוינסון׳ המנוח.
הם סיפרו כי קיימת חברה בשם
״קוראל וורלד אינקורפורייטד״
שהיא גון חוקי, המשותף
ל״אמפ״ל״(חברת הבת של ״בנק
הפועלים״ ,שבראשה עמד
לוינסון) ולמורים קאהן.

שומרי־סוד
לתמורת תשלום
ך * אה* הוא איש־עסקים. שאינו
\ /מקשט את טורי הרכילות בתיק־שורת
הישראלית. שמו כמעט שאינו
מופיע בעיתונים. הוא תושב ישראל,
שעלה לפני שנים מדרום־אפריקה.
בישראל הוא מתגורר בכמה בתים
בערים שונות. הוא הבעלים של דפי־
דרת פרדה בדנחה מיכאל א׳ בארט, נשיא שטי־בלה,
הוא יהודי, מהנדס במיק־וגועו.
הוא מתגורר במקום שמור
היטב בז׳נווה. בווילה המוקפת
ירק רב ועצים עבותים. ביתו
כמיגצר. הוא הנעלים של נמה
חברות בשווייץ וגם מייצג עשר
חברות.
מישרדו שונן ברחוב ד׳איטלי
מספר 11 גזינווה. מיספר־הטלפון
שלו . 211533 :מישרדו ממוקם
בקומה השלישית של בניין־
מישרדים חדש. לרשותו חמישה

נ—י 14

ביתו של מנהל בארט*
וילה כמו מיבצר; מישרד עם מנעולים כבדים
חדרים והוא מעסיק ארבע פקידות.
דלת הכניסה למישרדו מוגנת
בכמה מנעולים כבדים, שהותקנו
על לוח של פלדה -דבר יוצא-

דופן לעומת דלתות המישדדים
האחרים באותו בניין.
• כשלט משמאל. :דרך פרטית״.

זהב. חברה שלו שותפה עם השקעות־הפועלים
בגלגלי־זהב ובתל־רף. הוא
הכיר את לוינסון מעיסוקיו בתעשיה.
קאהן גייס את איי־טי־טי(אינטרנש־יונאל
טלפון אנד טלגרף) ,החברה
האמריקאית הענקית, להשקעה בדפי־זהב
שבניהולו. בשותפות עם אמפ״ל
בנה את המיצפה התת־ימי, באילת,
ואחר־כך מיצפה דומה באיי־הבתולה.
יש לו חברה להקמת פרוייקטים בים
הקאריבי (אולי אותה קורלאן
מיסתורית) .הוא היה איש־מפתח
בחברה העלומה שהקים לוינסון
מאחורי גב בנק הפועלים: יו־אס־איי
בארצות־הברית.
עורק היא חברת־האם של דפי־זהב,
שבבעלות קאהן, שיש לו מניות
גם ביו־אס־איי. לדיברי חיים בן־
עזרא, שהיה מישנה למנכ״ל חברת־תיכנון
המים לישראל (תה״ל).
ושאחרי פרישתו ממנה נכנס לעסקים
עם מוריס קאהן דרך חברתו, ביזנס
אנטרפרייז קונסאלטנט.
ב־ 1984 אמר לי קאהן — הוא סירב
להתראיין — ״אני מייצג קבוצה של
משקיעים ביו־אס־איי. ויש לי תואר
של מנהל. גם אברהם פילץ במעמדי״.
צבי מיתר, נשיא קורלאן, טיפל
בהצטרפות קאהן ליו־אס־איי. אחיו,
שמואל מיתר, הוא מנכ״ל עורק.

המקורות ב״בנק הפועלים״
גילו כי להפתעתם, וללא ידיעתם,
הוקמה חברה בפנמה שר־אימי
התיבות שלה זהים לחברה
החוקית ״קוראל וורלד״ ,המשותפת
ל״אמפ״ל״ ולקאהן. זאת —
לדבריהם — אולי כדי להטעות
את הבריות, כאילו ״קורדאן״
היא החברה המנהלת את ה־מיצפה
התת־ימי באיים הקא־ריביים,
במטרה לזכות בהלוואות.
השמות הזהים מבלבליב.
רק ב־ 1980 הוחלף השם לקורלאן.
רוב עסקיו המפוקפקים של לוינסון
שקוממו נגדו את צמרת בנק הפועלים
והחסתדרות. נעשו אחרי ,1980 אך גם

לא חסרו פעולות מפוקפקות לפני
,1980 כמו העברת נכסים משליטת
בנק הפועלים בישראל לחברת אבד
פ״ל בארצות־הברית, ניהול חשבונות
סודיים בבנק הפועלים בציריך, קבלת
עמלות מגורמים מיסחריים, ובו׳,

מיתר הוא הנאמן האמיתי
הכפוף להוראות הבעלים המי*
סתוריים של ״קורלאך. אחריו
באים המייסדים ואנשי-הקש.
אין לדעת אם מיתר מייצג גם
את עצמו כבעל־מניות. ללא
היתר מהפיקוח על מטבע־חוץ
ב״בנק ייטראל״ דבר כזה אינו
חוקי, אין ספק כי מיתר מייצג
כנאמן ב״קורלאך בעלי-הון
המבקשים להסתתר, כמו קאהן,
לוינסון, אברהם פילץ ואולי
עוד.
כמה בכירים בצמרת בנק הפועלים
ידעו כי לקורלאן המיסתורית יש
מניות בחברתו של לוינסון. יו־אס־איי,
וגם שמוריס קאהן הוא מבעלי־המניות
בתאגיד כפי שהוא בעל מניות
ביו־אס־איי.
הדגישו המקורות בבנק הפועלים:
״נסגר המשולש קורלאן מוריס קאהן
— יעקב לוינסון״.

נשיא ״קורלאך עורך־הדין
צבי מיתר, חייב הסבר, אך הוא
שומר על אלם מוחלט (ראה
מיסגרת).
העובדה שנשיא ״קורלאך
הוא ישראלי — דבר ש״בנק
הפועלים״ לא ידע זאת עד
ששמע מפי — מטילה חובה
על המישטרה לחקור את הפרשה
במיסגרת ״תיק לוינסון״,
שההתקדמות בו איטית. מי הם
המוטבים של ״קורלאן״? סביר
להניח כי לוינפון הפקיד חלק
מהונו — ש״בנק הפועלים״ טוען
לבעלות עליו — ב״קורלאן״,
אך לא רק בו. לא מן הנמנע כי
השותפות •טל לוינסון ואחרים
בחברת ״יו־אם־איי״ ודאי־רשו-

גלגלי זהב בע״מ; . 11 דפי זהב הוצאה לאור בע מ; .12
השבוע בישראל בע״מ; . 13 פיתוח (דפי זהב) 1980 בע״מ;
.14 אגריקלטשר פלאנינג אנד מגג מגט(ישראל) בע״מ; .15
טסק הולדינג אסט; . 16 עורק בע״מ; . 17 עורק אינפורמיישן
אנד דיירקטורי סיסט מס בע״מ; .18 אינפורמיישן
ספקטרום; . 19 קומפטק בע׳מ; .20 טוס וחסוך בע״מ; .21
רשת מחשבים 2000 בע״מ; .22 יילו פייגיז פאבליסטי 1981
בע׳מ; . 23 קונתה״ל מיקרו מחשבים בע־מ; .24 אגריקלטשר
אינווסטמנט קומפני; . 25 קונתהל בע״מ; .26 מוריס קאהן
בע־מ; .27 עורק רשת זהב בע״מ; . 28 דרבר בע״מ.29 :
פירסומים מסווגים בע״מ; . 30 אורביס יצוא יבוא בע מ; . 31
עורק אינפורמיישן 2000 בע״מ; .32 רפרון תעשיית בע״מ;
. 33 עבמ השקעות ומיסחר בע״מ.

אם עזד ח רן צב מיחו
;שמאל) הוא בעד מניוח או
13 נאמנם שר אחוים בשש
בחת ואווזיות 3 0חבוות
!!ואויות, עימן הוא קשור
) ורך״הדין צבי מיתר, נשיא התאגיד הסודי קורלאן,
4שהיה קשור נו יעקב לוינסון, הוא נאמגו ואיש סודו
איש״העסקיס מוריס קאהן, משותפיו של לוינסון
נוח. מיתר, בסביבות גיל ה־ ,50 מכהן בתפקיד הרגיש
,יי״ר הוועד המחוזי של לישכת עורכי־הדין בתל״אביב.
לישבת עורכי־הדין במחוז תל״אביב היא הגדולה
נודאל. עורן־דין מיתר הוא גס אחד משני נציגי הלישכה
עדה לבחירת שופטים. הוא יו־ר ועדת״הכספים של
זבת עורכי*הדין ומועמד ודא* לכהונת נשיא הלישכה
חירות הבאות.
לאחרונה, ביוזמתו, מוציאה לישכת עורכי־הדין במחוז
•אביב קובצי חקיקה, קונץ דיני בית״מישפט אזרחי.
כה היתה הלישבה המרכזית של עורבי״הדין המוי׳ל
ובצי חקיקה. מבקריו של מיתר שואלים: מי עומד
!חורי ההחלטה להוציא את קובצי החקיקה במחוז תל־
:יב! מאחר שמדובר בעסק מיסחרי לבל דבר, ובהיות
תר קשור בהרבה חברות של דפי־זהב, שהוא פרקליטן,
אלים היריבים של מיתר: את מי מעטיקים בהוצאת
כצי חקיקה! מי משלם לאנשי ההוצאה! היש בהם
׳ודנטים! למה אין בהם סטודנטים! למה אין מציינים
כריכת קובצי חקיקה מי הוא המו״ל: ועד־המחוז, או
!א חברה פרטית מיסחרית!
בנעוריו היה מיתר קשור במפא׳י. בבחירות ללישכת
כי״הדין, שנערכו בפברואר ,1985 הוא השתתף
שדיר־שרות בטלוויזיה מטעם המפד׳ל, קרא להצביע
ד המיפלגה הדתית. הוא הגיע להטכם עם הליכוד, שעל
סיעתו ,״סיעת הצעירים״ ,תימנע מלהעמיד מועמד
חירות לראשות הלישכה ותתמוך בבחירת עורך־הדיו
זם ברגר, ובתמורה יהיה מיתר מועמד מוסכם של
יעת הצעירים״ ,וכן הליכוד(המנונה ״המיקצוע החופשי״)
־ס המפד״ל, לכהונת נשיא לישכת עורכי־הדין בבחירות
אות.

״מה אעשה!
אקיס שעדודיהד

ישיא לישכת עורכי־הדין, עורך־הדין מנחם ברגר,
אמר לי בשבוע שעבר כי את אותן השאלות שמציגים
•כי״דין בעניין קובצי חקיקה, שמוציאה הלישכה
!חתית, שבראשה צבי מיתר ,״גם אני יכול לשאול״.
ברגר הוסיף, כי הוועד המחוזי החליט על דעתו להוציא
ז קובצי חקיקה, למרות העובדה שהלישכה המרכזית
גה להוציא זאת .״גם אני הופתעתי,״ כמו אותם שואלי
ואלות. הוא הוסיף :״מה אעשה! אקים שערותיה! נראה
שאין כאן משהו לא תקין, אך אולי מבחינה ציבורית יש
נן פגם. למה לא להוציא את הקבצים באמצעות ההוצאה
(נו, המרנזית!״
,ובחזרה למיתר:
הוא מתגורר בקריית״אונו. מישרדו שונן בבניין הדר־נה
בשדרות שאול המלך בתל״אניב.
ה אם הוא בעל מניות בקורלאן. דבר האסור עליו
זראלי, אלא בהיתר על״פי החוק, או שמא הוא רק נאמן
אחרים, איש״קש, דבר המותר על״פי החוק!

ז ב״קורלאך. לוינסון ואחרים
ותתרים מאחורי אנשי-קש
ד צבי מיתר, כאשר חרמ ש
ל ״קורלאך — כולו או רובו
שייכים לו, למורים קאהן
ולי לעוד ישראלים או אמרי-
וים.
בעולם, בעיקר בשווייץ, מצויים
״כי־דין, רואי־חשבון ואחרים המוכן
כנאמנים מיקצועיים שומרי־סוד,
:ר תמורת תשלום, חודשי או שנתי
משמשים אנשי־קש. כאלה מצויים
בקורלאן.

^ משאבי-הבגק
לגורמים זרים

ל 99 טיבלה קודם היה שם
התאגיד שטיבדלה, עד שהו־ף
לשם החדש באוגוסט — 1981
ודה ביולי .1981 גם שטיבלה כמו
רלאן, הוא׳ תאגיד פאנאמי הקשור
5קב לוינסון. הוא נוסד בשנה שבה
יצו לוינסון ואיש סודו חיים

״ממה אתה
בל-בך הוששר

הוא אינו משיב.
מכריו מתארים אותו כאיש חריף ומתוחכם. הוא מטפל
שנים בהשקעותיו של מוריס קאהן. השניים מיודדים
מאוד. אחיו של עורך־הדין, שמואל מיתר, הוא מננ״ל עורק,
חברת״האם של דפי־זהב שבבעלות קאהן.
מיתר נמצא הרבה בנסיעות בחו״ל, לרוב בשליחויות
קאהן. הוא עצמו קשור בשש חברות ואדוזיות וב־33
ישראליות.
החברות בואדוז הו .1 :ניקופה אסט0 0 £ 4 £31 וו*):
.2אלסקו פרופרטי הולדיגג אסט. ץ 7ח£יז 0ח ק )/\1300
(101.01*10 £37 3 ;1פ.מ.ט. פרופרטי הולדינג אסט.
.4פאקרו
(101.01*16 £57 .־ 1ץ 7ח£ק 0ח ק .0/1.7.
אסטבלישמנט ( 7א!£״ז! 0 £37 * 8£18£ח*< .5 ;)£1£
צולזאר טופר אסט £37 ח£כ)( 31ח^ .6 ;)20££2
סוטייטה אינטרנסיונל דה פטרולס)5001£7£ .
( 01£3ח £7ק 1*17£1=114/)710*1* 1.£ 0£3
החברות הישראליות 1 :אמדוט; .2אלוניו א.ג.3 ;.
אלומית אריזות בע״מ; .4גמא תיקשורת יצור ויצוא 1980
בע״מ; .5גמא תיקשורת(א. פולק) בע״מ; .6אוסטיוב א.ג.
חברה זרה; .7הקטיוב א.ג - .חברה זרה; .8אוסטיובהולדינגס ישראל בע״מ; .9מייפר אסטבלישמנט בע״מ; .10

ברגשטיין את מניות אמפ״ל וצברו
בדרך זאת רווחים גבוהים מאוד, הון
עתק. גם שטיבלה מנוהלת בידי אנשי־קש:

מיכאל א׳ בארט, נשיא, ז׳נווה.
• סיסיליו אוגוסטו קאסטיליירו,
מזכיר, פאנאמה סיטי.
• לירוי וילבור ווטסון השלישי,
גיזבר, פאנאמה סיטי.
דוח רוטמן־סיוון, שחשף את מעללי
יעקב לוינסון וחיים ברגשטייין והדוח
נרשם בינואר ,)1984 מזכיר את
שטיבלה — לא את קורלאן, שלא
ידעו אז כלל על קיומה — רק בהקשר
הלוואות שהוענקו לה, אך ללא ידיעה
מי עומד בראשה ומה אוצר בקירבו
התאגיד החסוי.
כך נאמר בדוח של שרגא רוטמן
ועמירם סיוון, שני הדירקטורים של
בנק הפועלים שחקרו את מעשי
לוינסון:

תאגיד פאנאמי ,״שטיבלה
ם.א.״ ,קיבל הלוואה בסד של

131 אלף דולר בריבית של
ליבור 1.25 לפירעון בתום
שנה, ובביטחון הופקדו מניות
״אמפ״ל״ שבחזקת החברה.
כעבור זמן קיבל התאגיד
סכום הלוואות של 370 אלף
דולר למימון השקעות ב״יו־אס־איי״
.ההלוואה הראשונה עמדה
להיפרע כעבור שנה, היינו בנובמבר
,1982 אך לא נפרעה ונדחה
המועד בשלושה חודשים.
באותה עת היו עליות
תלולות במניות ״אמפ״ל״ ,ומתוך
ציפיה להמשך המגמה
העדיף התאגיד דחיה של מועד
הפרעון, היינו דחיה של מכירת
המניות. כעבור חודש החלו
* ליבור: שער ריבית הנקבע לפי
ממוצע יומי של ריבית שקובעים
בנקים מסויימים בלונדון. לפי שער
הליבור משתנה הריבית גם בישראל
ובמקומות אחרים בעולם על
יורובונדס ועל איגרות־חוב.שהריבית
עליהן משתנה.

•י^ או ק טו ב ר ,1985 אחרי שביקשתי ראיון עם עודד״
₪₪דין צבי מיתר -אלוף החברות הגלויות והעלומית
בישראל ובוואדוז, בפאנמה ומי יודע היכן עוד -כך
התנהלה השיחה הטלפונית בינינו:
אני מבקש פגישה לצרכי ראיון עיתונאי איתך.עורך־דין מיתר :״בדרך כלל איני מתראיין. על מה אתה
רוצה לראיין אותי!״
על חברת קורלאן.דממה.
חלו, הלו!מיתר :״איני יכול להתראיין. אני נאמן בחברה זאת״.
אתה נשיא־החברה. מתעוררים נמה חשדות בקשרלקורלאן, הקשורים גם בפעולותיו בה של יעקב לוינסון.
מוריס קאהן, הקליינט שלך, קשור אף הוא בחברה, ובין
השניים היו עסקות משותפות, ושניהם קשורים בחברת
יו־אס־איי,
מיתר. :יש חשדות!״
נו•מיתר :״יכול להיות.־
קורלאן מוזכרת במיסמכים פנימיים בבנק הפועלים.מיתר :״יכול להיות״.
גם אחיך, שמואל מיתר, מנהל עסקים של מוריסקאהן.
מיתר :״יכול להיות״.
גם על שאלה זאת, הקשורה באחיך, אתה מגיב ״יכוללהיות!״ ממה אתה כל״כך חושש!
דממה.
אמרתי לעורך־דין מיתר כי לא יהיה מנוס מכתיבה על
חלקו בקורלאן, והמישטרה, היועץ המישפטי לממשלה
וגורמי־חוק אחרים הם שיצטרכו לתת את דעתם על
התאגיד הטודי, אחרי תשובתו על כל שאלה ב״יכול
להיות״.
אולי משהו לא כשורה בחברה שאתה נשיאה!מיתר- :יכול להיות״.
אמרתי לו כי אהיה מוכן להמתין כמה שבועות -
בינתיים, לוא רצה, הוא יכול היה כנשיא קורלאן לשנות
דברים בתאגיד, להטתיר, להעלים וכוי -כדי שיימלך
בדעתו, יוועץ במוריס קאהן, מפעילו -ואולי יסכים להשיב
על שאלותיי.
כך נסתיימה השיחה הטלפונית עם עורך־דין מיתר. לא
שמעתי יותר ממנו.
חשתי כי היה בהלם למישמע שאלותי. חוקרי־מישטרה
ותיקים בדימוס, שהבאתי לידיעתם את תגובתו, השיבו כי
תשובות כאלה אופייניות לאיש שהופתע, כי אפילו לגבי
עיסוקי אחיו השיב -יכול להיות״.
בסוף נובמבר 1985 ביקשתי לשמוע תגובה מחיים
ברנשטיין, איש־סודו של יעקב לוינסון. שמצא מיסתור
בלונדון בחברתו של הקבלן הישראלי גד זאבי. הצגתי
עצמי דדך הטלפון, אך ברנשטיין טרק את השפופרת.

השערים לרדת, ובסוף דצמבר
1982 הורה התאגיד על מכירת
המניות ובסכום שנותר לזכותו
בבנק בז׳נווה.
יתרת הזכות של התאגיד בביום
הפעולה היתה 570 אלף
דולר — רווח נקי במימון מלא
של ״בנק הפועלים״ חו״ל, שהועבר
לזכות התאגיד. תאגיד זה
צבר, אם כן, רווח בסך זה תוך
שנה על השקעותיו במניות
״אמפ״ל״ ,שעלו משער של 0.8
עד 4.0דולר המניה. יצויין כי
מניות ״אמפ״ל״ אלה נמכרו על־ידי
התאגיד (״שטיבלה״) ל״זב־רה״(תאגיד
אחר) ,אשר מצידה
מכרה מניות ל״בנק המזרחי״,
אשר מצידו מכר אותן ל״בנק
הפועלים״ במחיר של 4.0דולר
המניה.
הסבר זה מציג תמונה שבה
מצטייר בעליל מצב של ניצול
לרעה של משאבי הבנק, העדפה
של גורמים זרים בעצם מתן
ההלוואה ותנאיה, ניצול מידע

פנימי לעשיית רווח עצום
בעיבקה שבין הגורם (״שטיב־לה״)
לבנק.
מנהל הבנק בחו״ל (ולטר
סימונסון, מנהל ״בנק הפועלים״
בציריך) ציין כי אומנם העניק
הלוואות מיטיבות לבעלי המניות
מתוך דיעה שאכן חברת
״יו־אס־איי״ שייכת לקבוצת הבנק.
חיזוק לדיעה זאת קיבל
בשיחות עם לוינבון, וכן מעצם
העובדה שעובדי ״אמפ״ל״ מטפלים
בחברה. ההלוואות היו
בסדר גודל של מיליון דולר
לארבעה אנשים.
בקשר לחברת יו־אס־איי קיבל
מנהל הבנק בחו״ל הוראות ישירות
מלוינסון, אשר המשיך להיות יועץ
הבנק, ולהערכתו ברגשטיין פעל על
פי הוראותיו. באשר להלוואות —
הלוואה אחת ניתנה, כנגד מניות
אמפ״ל, והחדשות יותר כנגד מניות
יו־אס־איי ...באשר להלוואות לבעלי
המניות ביו־אס־איי, אמר לוינסון
(המשך בעמוד )16

1— 1 5

— מי אוכל( חברו ת) ק ש

צתתל ענ ץ

הם: בתיה -צרויה -כמשל
מעצבי שיער מבית האולפנה של

זלצר

עכשיו: בסטודיו החד ש שלהם:

רח׳ ארלוזורוב 34 תל־ אביב
טל 235137 .

מניקור־פדיקור ע״י מרים

(המשך מעמוד 115
שהוא רק הורה על מתן ההלוואה
וקבלת המניות בביטחונות. הוא
הכחיש שהתייחס כלל לנושא הריבית.
עד כאן הקטע הרלוונטי ברוח
רוטמן־סיוון על שטיבלה. כותבי הדוח
לא ידעו מי מסתתר מאחורי התאגיד.

^ ססבאלר
דולר דווה
^ קירה גילתה לאחרונה את
( 1הפרטים הבאים:
בדצמבר ,1984 כעשרה חודשים
אחרי התאבדותו של יעקב לוינסון,
נמחקה שטיבלה. לפי חוקי פאנמה,
שלוש שנים מיום ההודעה על מחיקת
החברה היא ממשיכה לפעול ׳לעוד
שלוש שנים, כדי לאפשר לכל בעל
עניין להגיש תביעות נגדה, וגם לצורך
חלוקת ההון.שנצבר בה.

.שטיבלה״ שירתה את
לוינסון בחייו באמצעות אנשי־הקש
שלו. אחרי התאבדותו
בבר לא היה חפץ בה, והיא
החליטה על מחיקתה כחברה.
היא הרוויחה הון רב בהרצת
מניות ״אמפ״ל״ ,אשר שילטו־

בנושא ״שטיבלה״ — אב
ב״בנק הפועלים התכו
בארט״ עם בכירי הבנק לצו
דדטגת ההלואות מהשלוז
בציריך. ראשי ״בנק הפועלי
לא יודעים עד היום מי ומי נמ
עם הבעלים של. שטיפל
שהם הרעיפו עליהם הלדוא
בתנאים מקילים.
בכל זאת, על־ידי צירוף פרט לפ
הגיעו ראשי הבנק בישראל למסי
אחת ברורה: מאחורי שטיבלה
בתוכה היו יעקב לוינסון ואבו
פליץ.
במיסמך פנימי של בנק הפועק
נאמר כי ב־ 8.12.78 הועבר לזכות :
פילץ בבנק הפועלים בניו־יו
20,852.23 דולר ״על פי הוראת א
מלקוחותינו״ .הסכום הועבר לזן
פילץ מאחד החשבונות הסודיים
לוינסון, שנוהל בבנק בציריך על־מנהלו
שם, ולטר סימונסון. המי
לחשבון זה הוא בהעברה של 1100
דולר, שנתקבלה בבנק הפועי
בשווייץ מאת בנק הפועלים ס
הסיטי לונדון בטלכס שבוע קודם ק
ולטר

סימונסון

הסביר

נן,דוקא בחורף!
ל<יזן יצצוו העשן והריחות
כשהחלונות סגורים?
מכשיר הוונטה יוציא אות
מהמשרד, מהמטבח
ומחדרי השרותים ויבטיח לך
אויר צח ונקי גם בחודשי
החורף.

1)0111:0

לאוורור טוב יותר
בנקאי רווח עצום מניצול מידע פנימי

נות החוק בארצות־הברית וגם
״בנק הפועלים״ — עדיין לא
אמרו את המילה האחרונה
בפרשה זאת, שתשוב ותסעיר
את ״אמפ״ל׳׳ והקשורים בה.
״שטיבלזל׳ חילקה את רווחיה
לבעלים שלה, כולל אנשי־הקש
של לוינסון.
סביר להניח כי גם חיים
ברגשטיין, שמצא מיסתור
בלונדון מפני מישטרת ישראל,
קשור ב״שטיבלה״.

שרון
אי תן

תעשיות מזוג אוירבע״ח
רמת גן,רחוב גלטד - 2טל 03-7517626.
סניף הצפון שדי ההסתדרות 76
נ 1לוו04-7226

ע מי חי

הדברת נזדימיס
בע״מ

מומחים להדברת תיקנים(לוקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.

ומת-גן, ווז מודיעין 8ו,ת.ד2272 .
טל• 6־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳ מס׳ 21 עסק 481/75

ו ש מי רהעלב רי או ת ך ורבוו 1ו !

^ 771/

בכירים בבנק הפועלים מסבירים
כי שטיבלה קיבלה כנראה שלוש
הלוואות: אחת לרכישת מניות לחבריו
של יעקב לוינסון בחברתו יו־אס־איי
ועוד שתיים לצורך רכישת מניות
אמפ״ל (שאותן הריץ) בתנאים
מפליגים.

אחרי הרצת המניות תפחו
המחירים ואז מכרה ״שטיבלה״
את המניות היקרות ל״בנק
הפועלים״ דרך שרשרת של
תחנות (כמצויין בדוח רוטמן־
סיוון) .הכל נעשה ביום אחד.
המוכרים — לוינסון ושות׳ —
הרוויחו כ־ 200 אלף דולר, ואולי
יותר.
המקורות ב,.בנק הפועלים״
גילו כי נשיא ״שטיבלה״ מיכאל
בארט, מוכר לבכירי הבנק
בישראל רק בשמו. זהו גילוי
מדהים, י המעורר מחשבות
נוגות על דרכי ניהול הבנק,
הפרוש על פני יבשות רבות.
הבנק הסתפק בהוראה־המלצה,
שיצאה מלוינסון־ברגשטיין,
לספק את הכסף לבארט, שהיה
נעלם בעיני צמרת הבנה.

הפועלים בתל־אביב כי ראה בהעב
הזאת עמלות ולא רצה להפקיד עמק
בחשבון ממוספר שהוא שולט. ע?
לכן עמד על כך שיפתח חשבון נפו
מתוך החשבון האמור נמשך גם הס:
שהועמד לרשות פילץ.

שמות המנהלים האחר
ב״שטיבלה״ לא מוכרים ב
לבכירי ״בנק הפועלים״ .סב
להניח כי שני השמות ה?
פיעים מאחורי בארט ר ש
את התאגיד בפאנמה כנאמק
מיקצועיים.
אברהם פילץ דחה כמה פני
מצירי, במרוצת ,1984 להשיב ;
שאלותיי בעניין קשריו העלומים
יעקב לוינסון. פעם. כדרך אגב, כא
פגשתיו־ במסיבת־חתונה במלון בו
אביב, הוא פלט כי אומנם הוא מיש!
״מנהל״ ביו־אס־איי, אך כשהוסג
ללחוץ וביקשתי פגישה הוא ס
להוסיף או להיוועד עימי.

ב״בנק הפועלים״ ״משוב
עים״ כי אברהם פילץ ה
״הבעלים האמיתיים״ ז
״שטיבלה״ ,שהיה גם איש־הי
בתאגיד, שפעל על־פי הורא;
לוינכון והנחיותיו.
בדוח רוטמן־סיוון מוזכר שמו 1
אברהם פילץ כ״מנהל״ בחברה העלו
יו־אס־איי.

כאשר נשאל שרגא רוט:
מנכ״ל ״סולל בונה״ ,שה
דירקטור ב״בנק הפועלים״ ,ל
עתו על אברהם פילץ, אד
שחקר את מעשיו של יעי
לוינסון, הסתפק בתשובה 1
שתי מילים :״פילץ מסובך״.
העולם הזה 523

חוויה:
נרום־יפו, סמוך לביתו של השגריר הצרפתי. חצות. רחובות
ן ים מאדם. חושך.
לקחתי אורחים מחו״ל לסעודה במיסעדה ערבית, והיינו
יכנו הביתה. פיתאום הבחנתי בחושך בגוש שחור. עצרתי.
מרחוב צדדי הופיע סוס. הוא פסע בכבדות, לאיטו, כאילו סחב
־יו שנים ארוכות של עמל. יתכן שפסע תוך כדי שינה. איש
היה איתו.
זה לא היה סוס צעיר, גא, שופע־חוסן. לא עליו כתב המשורר
נ״כי :״התיתן לסוס גבורה / ,התלביש לצווארו רעמה? /
רעישנו כארבה, הוד נחרו אימה? /יחפרו בעמק וישיש, בכוח
> לקראת נשק! /ישחק לפחד ולא ייחת, ולא ישוב מפני

1ה היה סוס־עבודה זקן. אולי הוביל פעם אבטיחים. אולי הוא
!^אלטע זאכען. ביטנו היתה פצועה מרצועות־עגלה. הוא היה
(ל עייף מאוד.
כשהבחין במכונית, עצר, היפנה אלינו את ראשו הגדול
:ועה איטית, בחשש ובציפיה. משראה שאיננו זזים, פנה
יכו. הוא הלך באמצע הרחוב, צעד אחרי צעד. בחושך.
בצד הרחוב יש מיגרש ריק, המשמש לתושבי הסביבה כפח־קיבוצי.
הסוס הזקן הלך לשם, נבר באפו בזבל, והתחיל
בול לאיטו מכל הבא לפה.
לא רצינו להפריע לו. רחל צילמה אותו בשקט. איחלנו לו
׳־מנוחה בליבנו, והמשכנו בדרכנו.

:וקר טוב, חיפה

בבו-קר הראשון שלי בארץ־ישראל התעוררתי. במיטה זרה.
ניי היה חלון. הסתכלתי ולא האמנתי למראה עיניי. בחוץ היה
י קיר מוזר — מעלה של הר, שמילא את כל החלון. הוא היה
ע טרשים, והיה לו צבע שלא ראיתי כמותו מימיי.
לא זכרתי איך הגעתי למיטה הזאת. ביום הקודם הגענו לנמל
י — הוריי, שתי אחיותיי, אחי ואני. היינו אמורים להפליג
יפה. אבל בדרך הודיע רב־החובל כי האוניה — שמה היה
!ינכס, והיא הפליגה ממרסיי — תפליג תחילה ליפו, משם
יירות, ומשם לחיפה. לאבי אצה הדרך, הוא היה ציוני להוט
יה להגיע לארץ. הוא ויתר על טיול־החינס לביירות( .אחר־כך
טערתי על כך).
הגענו ליפו. האוניה עגנה מול החוף, ואנחנו ירדנו לסירה, שבה
י כמה ערבים גברתנים, לבושים במיכנסיים תורכיים מוזרים.
ן הסוער עברה הסירה בין הסלעים המפחידים, וכך הגענו אל
ריפים הגדולים שבהם יש כיום מחסנים.
מכיוון שהייתי ילר בן , 10 התפעלתי מכל דבר. לקחנו כירכרה
ל־אביב. עברנו ברחובות הנהדרים של יפו, שחנויותיהם היו
א חלונות־ראווה. הקולות, הריחות, המראות — הכל היה חדש
־ ושונה, והייתי מוקסם.
(כעבור שנים קראתי בביוגראפיה של דויד בן־גוריון, אחד
ורו, כיצד הוא עבר את אותה החוויה 27 שנים לפני כן, ואיך
:ל הגעיל אותו. אולי זה היה מקור גישתנו השונה לבעיה
;ובית).
הכירכרה הובילה אותנו לשדרות־רוטשילד מס׳ ,1שם שכנה
תחנת־האוטובוסים של אגד. קנינו בקיוסק תפוזים — 14
רוש אחד — והתפעלתי שוב. אחר־כך נסענו לחיפה.
׳נראה שנרדמתי, כי איני זוכר את הדרך הארוכה, שעברה אז
ן תח־תיקווה, כפר־סבא, טולכרם, שכם, ג׳נין ועפולה. איני זוכר
! איך הגענו למלון בהדר־הכרמל. נראה שאמי השכיבה אותי
1יטה מבלי שהתעוררתי.
וכך, באותו בוקר של נובמבר ,1933 פקחתי את עיניי וראיתי
עם הראשונה את הר־הכרמל לפני חלוני — הר ענקי, חום־
מדם, זרוע סלעים. מעולם לא ראיתי דבר כזה קודם לכן. העיר
:ה גדלתי עד אז שוכנת בלב השפלה של צפון־גרמניה, פרוסיה
ז, וההרים רחוקים ממנה.
כל זה בא להסביר מדוע אני אוהב את הר־הכרמל, ומדוע מצא
בעיניי רעיון הרכבל, ומדוע אני -רוגז מאוד על הבטחתו של
מעון פרס לדתיים, שלא להפעיל את הרכבל בשבת.
;אבי רצה להשתקע בחיפה, מפני שהיתה ״עיר העתיד״ .כעבור
ה, כאשר העתיד לא התממש, עברנו לתל־אביב, ומאז אני
־אביבי מושבע. כיוס חיפה היא עדיין עיר־העתיד. היא תישאר
־־העתיר לנצח, אס לא תשנס את מותניה (האם עיר יכולה
ינס מותניים?) ותהפוך את העתיד להווה. הרכבל הוא אחד
!מצעים לכך.
1והנה בא ראש־ממשלה, תושב רמת־אביב בתל־אביב, ומצווה
עיר־הכרמל שלא להפעיל את הרכבל בשבת, כך שלא יהיה
אי להפעיל אותו כלל.
יש כאן שאלה עקרונית, החורגת מבעיית הכפיה הדתית.
:כיהנתי בכנסת, עוררתי כמה פעמים את השאלה: בשביל מה
ושות בכלל עיריות? האם אין כאן ביזבוז משווע?
זוהי ארץ קטנטנה. אפשר להכניס את כולה לאחת מ־50
רינות של ארצות־הברית, ואת כל האוכלוסיה שלה בשכונה
ת של ניו־יורק (או בבית־מלון אחד בפקין, לפי הבדיחה
פורסמת!)
לשם־מה דרוש מנגנון עירוני גדול ויקר? המימון לעיריות בא
יקרו י מידי מישרד־הפנים. הבעיות הן ברובן כלל־ארציות.
וע לא למנות בכל עיר פקיד ממשלתי שינהל את העיר וישלם
משכורות המורים ומנקי־הרחובות?
יש רק נימוק אחד נגד הצעה זו. העיריה היא התא הבסיסי של
מוקרטיה. בבחירות העירוניות יכולה האוכלוסיה המקומית
טא את רצונותיה העצמאיים, ולהחליט כיצד היא רוצה לחיות.
תושבי חיפה רוצים בתחבורת־אוטובוסים בשבת, תושבי בני־ק
סולדים ממנה. תושבי תל־אביב מאוהבים בסנדלי־דנוור,

תושבי חדרה לא. תושבי באר־שבע משוגעים לערבים, תושבי
עפולה משוגעים להיפך. וכן הלאה. עורכים בחירות, הרוב מכריע,
וכל עיר מנהלת את חייה כרצונה.
עכשיו בא פרס ורוצה לכפות על החיפאים להשבית את
הרכבל. שעמד להנעים להם את שבתותיהם. אם ראש־הממשלה
יכול לכפות את רצונו על העיר (ולא חשוב איך) ,פירוש הדבר
הוא שהדמוקרטיה המקומית היא אשליה והונאה־עצמית. אס כן
— אין צורך בעיריות. אפשר לפזר אותן, ולחסוך את המשכורות
של הרבה אלפי פקידים ברחבי הארץ.
או ש־ או ש־

כד כלב בא יומו
כשעוררתי בכנסת את השאלה אם יש צורך בקיום העיריות,
רציתי לעורר את עמיתיי למחשבה חדשה. ביקשתי להבהיר
שהמצב הקיים הוא בלתי־סביר: מצד אחד בוחרים התושבים
במועצת־עיריה, מצד שני כפופה העיריה הנבחרת לגמרי, לשבט
ולחסד, בשיגיונות של פקידים במישרד־הפנים, שהכסף בידיהם.
הצעתי פיתרון פשוט וסביר: לחלק את כל הרשויות המקומיות
לכמה סוגים, ולקבוע קריטריון אובייקטיבי לגמרי להקצאת

*ודי אבנר•

העליתי אז עשרות רבות של רעיונות חדשים כאלה. עכשיו אני
רואה שכולם עולים מחדש, בזה אחר זה.
השבוע דיבר שר־המישפטים, משה ניסים, על הצורך להקים
מוסד קבוע של סניגוריה. את הרעיון הזה העליתי לפני 15 שנים.
טענתי שמול הקטגוריה הכללית (התביעה) ,המצויירת בכל
מכשירי־המדינה, צריך לקום מנגנון ממלכתי, מיקצועי וקבוע
של סניגוריה כללית, שיוכל להתמודד עימה בתנאים הוגנים.
שולמית אלוני, ויוסי שריד הגישו לאחרונה הצעת־חוק לביטול
האיסורים על יחסים הומו־סכסואליים שבהסכמה בין מבוגרים.
העליתי הצעה זו בכנסת השישית, והיא נפלה באחת ההצבעות
המעניינות ביותר שהיו אי־פעם בכנסת.
הצעתי להקים חיל־כבאים ארצי, במקום השרותים העירוניים
הנפרדים, שאינם מאפשרים שימוש רציונאלי במשאבים. בשבוע
שעבר השמיע את הרעיון הזה פקיד בכיר במישרד־הפנים. הצעתי
גם להקים רשות ארצית לשפת־הים. בעוד כמה ימים או שבועות
בוודאי תעלה.ההצעה מחדש בפי מישהו.
חברי־הכנסת מתלוננים שאין להם שום אפשרות לדון ברצינות
בתקציב האדיר של צה״ל. כמה אלופים עולים על הממשלה
(קשה לקרוא לזה אחרת) ,אומרים שכל קיצוץ יביא לאסון.
והממשלה נכנעת כמו ברפובליקת־בננות. בשעתו הצעתי
שהכנסת תמנה מבקר־צבא קבוע מטעמה, ובדומה למבקר־המדינה,
ותקבל דיווח שוטף מטעם מומחה זה, שיהיה כפוף רק

העליתי את הרעיון (שהיה אז מהפכני) לאפשר לכל חייל
במדים לנסוע בחינם בכל אוטובוס. התנהל ויכוח ארוך, וערב
הבחירות(ב־ )1969 התקבלה ההצעה. היא יושמה, ואחר־כך בוטלה
בשקט. אחרי מיקרי־האונס של החיילות, היא הופעלה עתה
מחדש בצורה מוגבלת.
גם עניין ההפלות דומה למטוטלת. העליתי בכנסת את ההצעה
הראשונה לבטל את האיסורים על הפלות. ההצעה נדחתה ברוב
זעום. בכנסת הבאה התקבלה חלקית, ואחר־כך בוטלה שוב.
וכן הלאה, עשרות עניינים. אינני מזכיר אותם(רק) כדי לשבח
את עצמי(לפי העיקרון של יהללך זר ולא פיך) ,אלא כדי להראות
עד כמה קשה להעביר בכנסת רעיון חדשני ורציונאלי, המפריע
לשיגרה.
ואולי נכון להגיד: כל כלב בא יומו. הבאתי לכנסת כלבים
רבים. הם ישנים שם, וממתינים לתורם.

אם תכה
את הכושי שלי...
כספי הממשלה לעיריות. כל הרשויות המקומיות מסוג מסויים
יקבלו סכום שווה לכל תושב. כך תיעלם כל הפליה בין רשות
דתית וחילונית, יהודית וערבית, מערכניקית וליכודניקית.
נזכרתי בכך לאחרונה, כאשר ראיתי את ראשי עיירות־הפיתוח,
ואחר־כך את ראשי הרשויות הערביות, עולים ברגל (או זוחלים
ברגל) אל ראש־הממשלה, לבקש נדבות.
יש לי הרבה זיכרונות מסוג זה. כאשר אני קורא מה מתרחש
בכנסת, אני מרגיש כמו אוסקאר ויילד בסיפור המפורסם. ויילד,
כך מסופר, ישב בשורה הראשונה וחזה בהצגת־בכורה. מדי פעם
הרים את המיגבעת שחבש. כשנשאל על כך בתום ההצגה אמר:
״אני אדם מנומס. חינכו אותי להסיר את הכובע כשאני פוגש
במכר ותיק.״ הוא התכוון לקטעים הגנובים ממחזותיו.
כשבאתי לכנסת, ראיתי את אחד מתפקיד* ,בהעלאת רעיונות
חדשים. בעזרת אמנון זיכרוני, שכיהן כיועץ הפרלמנטרי שלי,

״כל עוד בלבב פנימה /נפש יהודי הומיה...״
כמה כושים בגופיות צהובות מקשיבים בעמידה מרושלת.
״קדימה, בני המולדת /יום־התהילה הנה הוא בא! /עריצים
הרימו נגדנו /את ידיהם המגואלות בדם...״
כמה כושים בגופיות ירוקות מקשיבים בהבעה מהורהרת.
אלה הן — אכן, אכן — הנבחרות של ישראל וצרפת,
שיתחילו בעוד כמה רגעים להילחם על כבודן הלאומי של
ארצותיהן.
אילו זה היה מישחק בין מיסורי לאלאבאמה זה היה, אולי,
סביר. במישחק בין ״מדינת העם היהודי״ ו״מולדת התרבות
הצרפתית״ זה קצת מגוחך.
בסוף הסתבר שהשחורים שלהם היו קצת יותר טובים
מהשחורים שלנו. יפה מאוד. אבל מה זה נוגע לבנימין זאב הרצל,
נפוליון, טרומפלדור וז׳אן ד׳ארק?

מה ה אומדים...מה הן אוסרות...הה ה אומרים...הה הן אוסרות...

יוסף׳רום:

ישראל סחרוב:

ראול יעקובי:

..נמו שאמו שרום עריכם: עבות׳ חמישה שדים עד ,.הוכחעתי! שריד גג
.א שו״ ר שיתום אני לבואושרשדוו ממניאתר! ה ׳ 1ג ה !
1--לפני שבועיים פירסם העולם הזה את דבריו של מרדכי
(״מוטק׳ה״) ציפורי. השר־לשעבר הסביר מדוע פרש
מתפקידו כיושב־ראש מועצת״המצהלים של מיספנות־ישראל.
התפטרותו עברה בשקט תיקשורתי מפתיע.
חודשים ספורים לפני כן פרש מאותו התפקיד חבר״
הכנסת״לשעבר יוסף רום. גם פרישתו היתה בקול ענות
חלושה.
בימים אלה, עת עלו מיספנות ישראל לכותרות
הראשיות, עקב האיום על סגירתן ומינויו של כונס־נכסים,
זכו השניים לעדנה -תמונותיהם התנוססו בעיתונים,
תחת כותרות קודרות.
שוחחתי עם יוסף רום על נסיבות התפטרותו והרגשתו
בימים אלה.

• מתי התפטרת?
תחילה פרשתי מראשות מועצת־המנהלים במארס האחרון.
באוגוסט פרשתי גם מחברותי במועצת־המנהלים. במקביל גם
עשו רעש, כאילו איני יכול לתפקד במועצת־המנהלים מכיוון
שהייתי בשנת״שבתון בחו״ל. טיעון מגוחף הרי התחייבתי להיות
בארץ פעם בחודשיים — זוהי התדירות שבה מתכנסת מועצת־המנהלים.
מה זה משנה היכן אני נמצא בין ישיבה לישיבה?

• אבל לא זאת הסיבה לפרישתו־.
לא, לא. מה פיתאום! אפשר לאמר שראיתי את הנולד.

• גם ציפורי הזכיר לרעה את מדיניות הממשלה.
מה, בעצם, לא בסדר במדיניותה כלפי המיספנות?
את מכירה את הסיפור שכולם צודקים, ומישהו יוצא נפסד? אז
זה בדיוק הסיפור! שר־האוצר טוען שלא עליו מוטלת החובה
לממן מיפעלים כושלים. שר־הביטחון טוען שהוא יידרש לבניית
סטילים רק בעוד שלוש שנים, ובינתיים מוטל עליו לקצץ
בתקציבו, כך שלא נותר לו תקציב למיספנות. שר־התחבורה
אומנם מופקד על המיספנות, אך הוא אינו הגורם המזמין מהן, ולא
משוריין אצלו תקציב עבורן.
את מבינה? כל אחד מהם צודק, והעניין נופל ביניהם.
בזמן כהונתי פניתי אל שימעון פרס, ראש־הממשלה, אך חוץ
ממילים יפות — שהמיספנות הן דבר יפה ונורא חשוב לעם־
ישראל — לא יצא מזה כלום!

• אולי בכלל למיספנות אין זכות־קיום?
יש הבדל בין מיפעל כושל לבין מיפעל כושל מבחינת
ההנהלה! אם מדינת־ישראל מעוניינת בחיל־ים מודרני, היא
צריכה מיספנות, כשם שלחיל־אוויר מודרני דרושה התעשיה
האווירית. חיל־הים עומד להשקיע, בקרוב, מיליוני דולארים.
מדוע שנשקיע אותם בחו״ל?

• בדיעבד, אתה שמח על שפרשת בזמן?
שמח! כמו שאמר שלום־עליכם :״אשריי לי, כי יתום אני!״ אז
באמת אשריי לי, אבל מה ייצא לי מזה?

בארצות־הברית, באנגליה, או בצרפת, איש־ציבור
שסרח או היה מעורב בעסק בעל ריח דומה, נגזר עליו
לחיות בפרטיות מזהרת במשך תקופה ארוכה, עד שיהיה
בידו לחזור אל חיי־הציבור, אם בכלל. כל זה טוב ויפה
לגויים, אולם אצלנו -אור ומופת לגויים! -אדם שסרח,
או שהיה מעורב בפרשה בלתי״נעימה, יכול להרים את
ראשו בגאווה ולהצטרף לרשימה המכובדת של אישים
המכהנים עד עצם היום הזה בכמה מהמישרות הרמות
ביותר במדינה: יצחק שמיר, אריאל שרון, רפאל איתן
(הרמטכ״ל לשעבר) ורפאל איתן (מפעילו של ג׳ונתן
פולארד, המרגל המוזר והמבין של ישראל).
איתן יחליף את ישראל סחרוב באפריל הקרוב,
בתפקידו כיושב״ראש הדירקטוריון של תישלובת
הכימיקלים.
שוחחתי עם ישראל סחרוב על התפתחות מסעירה זאת.

• אתה פורש או מודח?
אם לדייק, אז אני מסיים כהונה שנקבעה לשלוש שנים,
כתקופת־כהונה של יושב־ראש דירקטוריון.

• לפני הודעתו של שרון על מינויו הצפוי של
רפי איתן, היה בכוונתך להמשיך בתקופת־כהונה
נוספת?
זאת לא כל־כך שאלה של כוונתי. מחליט על־כך השר
הממונה. אני עברתי כבר חמישה שרים! אילו היה שרון מציע לי
להמשיך — וזאת שאלה היפותטית, כמובן — הייתי שוקל זאת
בכובד־ראש, בוודאי.

• אילו כישורים צריכים להיות ליושב־ראש
הדירקטוריון בחברת־כימיקלים? י
הוא צריך להיות איש היודע להנהיג ולנהל. הוא לא חייב
להיות כימאי, או להתמצא בשטח. הוא יכול בהחלט להיות עסקן
מיפלגתי. זה אינו סותר את אשר אמרתי.

• ורפי איתן הוא האיש?
מאחר שאיני קובע בנושא זה וגם לא נשאלתי, לא יהיה זה
מכובד מצירי להביע את דעתי בפומבי. בכלל, את הידיעה — מי
אמור למלא את מקומי — קראתי בעיתונים, וכל מה שנותר לי
הוא לאחל לו הצלחה.

טורח אדם ופועל שבועות למען קידום רעיון שבו !
מאמין, ופיתאום, בערב סגרירי אחד, הוא פותח
מכשיר־הטלוויזיה ומופתע לחזות בשר״התיירות מצ
בהתלהבות הצהרה קצרה המוכרת לו מניין שהוא1 .
מביט בהפתעה במירקע במשן כמה שניות ואז קופץ :״ז
לי את הרעיון!״
זה קרה, בשבוע שעבר, לראול יעקובי, יושב־ר
האגודה הישראלית לניהול ולשיווק בתעשיית־התייר
מזה שבועות אני מריץ את הנושא של הכרזת שנת 6

כשנת־התיירות.
זוהי, לדעתי, אחת הדרכים לקידום הענף בארץ. של
מיכתב בעניין זה לנשיא־המדינה, חיים הרצוג. במיכתב פיר
שבכוונתי לפנות ללבבות היהודים בתפוצות, לאו־דווקא!
כיסיהם.
בעיקבות הפניה בכתב הגענו לפגישה עם הנשיא. הוא
שאין ביכולתו לעשות דבר בנושא זה, שאינו יכול.לחתום. ע*
אמר, לפנות אל מישרד־התיירות.
אז פנינו, עוד באותו היום — ב־ 25 בדצמבר. מסרנו
המיכתב לידי רוברת־המישרד.

• זכיתם בתשובה?
זאת שאלה של השקפה. הדוברת אמרה — תראה ,,השר
לא יודע, כבר היו הצעות בעבר, הוא צריך לשקול, לרא
בקיצור: לא שמענו ממנו מילה ופיתאום, בשבוע שעבר,
פותח, לגמרי במיקרה, את מכשיר־הטלוויזיה, ושומע אותו מ
על שנת 1986 כעל שנת־התיירות, כאילו כרגע הגה את קר

כאילו זוהי יוזמתו!
הוא גנב ממני את ההצגה!

• יש בכוונתך ללבן עימו את הנושא?
לא. בשבוע הבא יש לנו, בשעה טובה, פגישה עם ש
בכוונתי לשתף עימו פעולה, למען.הצלחתה של שנת־התי
וקידום התיירות בארץ בכלל. איני׳ מתכוון להתווכח עימו
השאלה מי גנב את ההצגה ממי. העיקר הוא שנצליח!
דפנד 13 ,

ישראל לאו:

אביבה אבי־גיא:

..אשה בגדה!הפסידה את
זנויותיה נאשה נשואה!,,

בין שאר הדברים שתעשה נעמת -בחודש המוקדש
למעמד האשה, תוציא חוברת בשם מורה נבוכות. החוברת
עוסקת בדיני־אישות, כלומר זכויותיה של האשה למן
הרגע שבו היא מחליטה ליצור קשר קבוע עם גבר, לאורך
חייהם המשותפים, ועד לגירושין, חיים בנפרד, עגינות או
אלמגות.
שוחחתי על החוברת עם המישפטנית חביבה אבי״גיא,
היועצת המישפטית של נעמת. הבנתי שהחוברת באה
להסביר לנשים מהן זכויותיהן בחיים המשותפים ובגמר
החיים המשותפים.
האומנם הנשים מקופחות בענייני־ממון בעת הגירושין!
דווקא יש הרגשה שהאשה תמיד נשארת עם הילדים
והדירה ועם מזונות לילדים, והגבר נשאר חסר־דיור,
כשבידו משבורת מינוס מזונות, ולפעמים, בחצי המשכורת
הזאת, הוא צריך להתחיל לבנות מישפחה חדשה.
זה אולי קורה במישפחות שאת מכירה, שבהן הגבר הוא
ג׳נטלמן. אבל לא כך התמונה ברוב המיקריס. ברוב המיקרים
לאשה נשארים חצי דירה, ומזונות רק לילדים, והרבה פעמים גם
אין לה מיקצוע ויכולת לפרנס את עצמה. לגבר, לעומת זאת,
נשארים כל הביטוחים והחסכונות שנאספו בחיים המשותפים.
נשים רבות הופכות אחרי הגרושין למיקרי־סעד. אבל אני רוצה
שתביני נכון: הספר הזה איננו ספר לאשה המתגרשת, אלא ספר
לאשה המתחתנת. אנחנו רוצים שהיא תדע את זכויותיה במשך
החיים המשותפים.

• תני לי דוגמה.
היה מיקרה שבעל בגד באשתו במשך שנים רבות. כשהאשה
באה אליו בטענות, הוא אמר לה שמצדו היא חופשית לבגוד בו.
האשה עשתה כך פעם אחת, ובמעשה זה הפסידה את כל זכויותיה
כאשה נשואה. ויש כמובן עוד מיקרים רבים מאוד, שידיעת
החוקים היתה מצילה אשה מטרגדיות. כרגע יש בורות גדולה
מאוד לגבי הנושא.

• עכשיו הבה נחשוב על הבעלים, ודווקא על מי
שאינם מתקדמים ביותר. הם יוכלו לטעון שהבפר
הזה ימריד את נשותיהן.

״ ביהדות אין קבווה ״שתיהן סטודנטיות נחמדות
אחות מאשר באדמה! ,,היודעות לקבל אורח בחיוך!״

חודשו החיפושים אחרי הצוללת דקר ו־ 69 ימאיה,
שירדו למצולות״ים. מלבד הצורך בפיתרון התעלומה
אחרי כל־כך הרבה שנים, מדברים קרובי־הנעדרים על
הבאתם לקבורה בקבר ישראל.
האם האקט של הקבורה באדמת־הארץ הוא רק אקט
אנושי שיקרב את הבנים לקרוביהם, או שהוא צו של
ההלכה! את שאלתי הפניתי אל הרב ישראל לאו.
ביהדות אין קבורה אחרת מאשר באדמה. אנחנו לא מכירים
במינהג של השלכת מת לקבורה בים, כמו שנהוג בעמים אחרים.

• מה עשו בכל זאת בעבר כשאדם מת בספינה,
הרי לא נסעו איתו חודש כדי להביא אותו לקבורה
באדמה?
אני לא יודע לענות לך מה עשו בעבר. אני רק יודע שאצלנו
הקבורה באדמה היא גם בשביל הקובר וגם בשביל הנקבר. עצם
הקבורה באדמה מכפרת על עוונותיו של המת. זו, אגב, גם הסיבה
ששמים אבן קטנה על הקבר.

• כלומר?
גם אם המת חטא חטא כבד מאוד, אפילו כזה שעונשו סקילה,
הקבורה באדמה והנחת האבן על הקבר מכפרות על החטא. עד
שהמת לא קבור באדמה, לא כיפרו לו על חטאיו. לכן אנחנו
חייבים לעשות כל מאמץ כדי לתת סיכוי לנפטרים.

התבשרנו השבוע שמישרד ראש־הממשלה בירושלים
קישט את עצמו בשתי דיילות צעירות ויפות, אשר תפקידן
הוא ללוות את האורחים הבאים לבניין אל האיש שהזמין
אותם.
שאלתי את סגן״המנהל״הבללי של מישרד ראש־הממשלה,
אריה שומר, שהוא האחראי הישיר על הדיילות
החדשות, אם זה הזמן -כשכל המדינה מדברת על
קיצוצים ופיטורים -לצרף עובדים מהסוג הזה.
יש מיכלול שלם הנקרא אבטחה וביטחון של מישרד־ראש־הממשלה.
במיסגרת הזאת יש אנשי־מודיעין, ואל אנשי־המודיעין
האלה הוספנו שתי בנות, מבלי להוסיף אף תקן אחד. הן באו
במקום תקנים שלא אויישו.

• האם תפקידן כל־כך חשוב?
חשבנו שזה תפקיד מאוד חשוב. אנשים באים למישרד״ראש־הממשלה
ולא יודעים לאן לפנות ולאיזה חדר להיכנס. הבנות
תבררנה קודם כל את מי צריכים האורחים ואז, בצורה מסודרת,
הן תלווינה את האורח למקום ששם מחכים לו.

• מי עשה את העבודה הזאת עד עכשיו?
אף אחד, ולדעתי היה בלגאן. אנשים הסתובבו בבניין והיו
שואלים שאלות ומחפשים בעצמם את המקום.

• מה תעשינה שתי הבנות כשלא יהיה את מי
ללוות לחדר?
הן תעשינה את העבודה הרגילה של מודיעין.

• אז מה מצבם של 69 נעדרי ״דקר״ ,טרם קבורה?

חשבנו גם על זה. יכול להיות שיהיו גברים שיראו בזה ספר
מאיים, היכול לסכסך בין בני־הזוג. אנחנו נעשה אירועים
משותפים לבעל ולאשה. אם הצלחנו לשכנע גברים מסויימים
בשנה שעברה ״להיות גבר ולתת לה יד״ ,נצליח לשכנע אותם גם
שמודעות לזכויות אינה יוצרת חיץ בין בני־הזוג, אלא להיפר.

בעניין המסויים הזה יכול להיות חריג. אם אנחנו יודעים
שאדם נהרג משום היותו יהודי, כלומר אם נכון שטירפדו את
הצוללת, הרי המתים נחשבים כהרוגי־מלכות, ובכך מכפרים על
חטאיהם.

• בספר יש פרק מיוחד העוסק באשה הלא
יהודיה. האם זכויותיה אחרות?

• כלומר, אם יסתבר מעל לכל ספק שהם נפלו על
קידוש־השם, לא יהיה צורך מבחינה הילכתית לקבור
אותם באדמה?

לפעמים הן שונות. הפרק הזה הוכן בהנחיית אנשי דת וחוק
מוסלמיים ונוצריים, והאשה הלא־יהודיה תמצא בו תשובות
לשאלותיה הספציפיות.

אריה שומר:

אסור לנו להחליט על־כך בעצמנו. יש די צווים אחרים
המחייבים אותנו לקבור אותם כאן.

• מה הכישורים המיוחדים שלהן?
שתיהן סטודנטיות נחמדות וסימפטיות, היודעות לקבל
אורחים בחיוך ולתת להם הרגשה טובה של יש מי שדואג לך
כשאתה בבניין.

• אני רואה שאתה מאוד מרוצה מהעניין.
אני מרוצה שטיפלנו קצת בסדר ובמישמעת ובצורה
האסתטית. כל אנשי־המודיעין קיבלו מדים יפים, והם נראיר ״י
אגשים בתפקיד, ולא כמו אנשים שבאו במיקרה לבניין. נדר,
שזה חשוב ויפה.

—דניאלה שסי

במדינה

1ידא 1סרט ח 1ל1ן

תולדות

ספרית הוידאו הגדולה בישראל
אין סרט וידאו חוקי בישראל שלא קיים
בספריית ״לידאוסרט״.

עוד ל א
פסק־דין של זכאי
חלצל הסכים
לבדיקה במבוגת־אמת
ויצא דובר־אמת
סניגוריו של הד״ר אמנון חלצל,
עורכי־הדין יעקב עוזיאל וגירעון
שרוייאר, אסרו עליו להתראיין. כאשר
שוחרר, ביום השישי השבוע, מסר
חלצל הודעה לעיתונות, וחזר בה על
גירסתו כי רצה, כאזרודטוב, לעזור
למישטרה לפתור את תעלומת רצח
הדס קדמי.
עורכי־הדין של חלצל פנו להעולם
הזה כדי לתקן טעות שנפלה בכתבה
עליו(העולם הזה )8.1נכתב כי חלצל

להשכרה כ־ 9000 קסטות של כל החברות.
כל סרטי אימפריה של קולנוע.
כל סרטי הד ארצי.
כל סרטי <.ו.\/.ז.

וכל סרטי יתר החברות

לדעתו כל אדם יכול להסתבך, כאשר
הוא נחקר בידי המישטרה, גם אם הוא
חף־מפשע .״אדם יכול להתבלבל בחקירה,
לשכוח פרטים מסויימים, או
לומר את האמת הסובייקטיבית שלו,״
הסביר הסניגור.
תותחן רווק. עורך־הדין שרו־ייאר,
מחיפה, מכיר את מישפחת חלצל
מזה שנים. הוא שימש כעורך־דינם
לעניינים אזרחיים, וערך לחלצל חוזה
להשכרת דירתו, כאשר נסע לחו״ל.
באופן טיבעי פנה אליו חלצל גם
כאשר נעצר על־ידי המישטרה. שרו־ייאר
ביקש מעוזיאל להשתתף בהגנה
על תלצל, כאשר ראה כי העניינים
מסתבכים.
עורכי־הדין מסרו להעולם הזה
כמה פרטים נוספים על חלצל. הוא
שירת בצבא בחיל־התותחנים, למד
בטכניון, ולא היה נשוי מעולם. על
השאלה מדוע התעניין דווקא ברצח

אנו צועדים עם הזמן. ברשותנו מחשבים הנותנים חינם ללקוח :
זכרון של כל הסרטים אשר ראיתם בעבר.
מהירות ונוחות המונעים מכם עיכוב ממושך בספריה
7ספרנים לרשותכם ונוחיותכם,

מחירים נוחים ובתשלומים
אנו לא נופיע במודעת התנצלות שלא נשארו סרטים בספריתנו עקב
החגים כפי שעשו מתחרנו. .

אצלנו זה לא יקרה
שאל את 1500 המנויים הרשומים בספריתנו והמקיפים גם חלק
מאזורי ת״א, ראשל״צ, בת ים ואזורים אחרים.

(אם באים מתל אביב בטח כדאי להגיע מחולון) •.
כנס אלינו וראה את הקטלוג האמין(לא.סיפורים) .י

עיסוקנו בוידאו

משוחרר חלצל(מימין) חותם על הערבות
הוא נפגע -

אנו הראשונים בארץ המצלמים ב 3-מצלמות וידאו מקצועיות י
וכן מעבירים סרטי 8-16מ״מ לוידאו.
^!• ד אנ סרט

,נידאוסרט

נפגשים בוידאוסרס

שבקר 44 חולון 841537־03

פאב־מסעדה 1£ח0ז5וח 08-ק
כל שבת מ־ 12 עד 4אחה״צ

אכול כפי יכולתן־!!
ב* 12 שקלים חדשים
הילדים״יי־ חינם!
כל יום ארו חו ת
ע ס קיו ת
ההל מ־ 5שקלים חדשים
בן יהודה 163 טד 234760.

ג׳וקים בראש
וג׳וק ציתות בטלפון!
אפשר למנוע על״ידי

מנשירים למניעת ציתותים בטלפון
שירות לגילוי מיקרופונים מושתלים
מגלי מתנת
מזכירות אוטומטיות

רדיו דוקטור בע״מ
עילום עליכם 18ת־א,
__ טלפון __ 186444

שולה

ציפורניים מלאכותיות בשיטה
אמריקאי, תחזקות באחריות
וכן השתלת ריסים

ת״א, המלך ג׳ורג׳ 89
טלפונים: 282969 284919
295318

השתלת ציפורניים

לשרותן* 24 שעות ביממה

. 3 8 3 8 3 8

לבעלי כרטיסי אשראי בלבד

תן טרמפ
לחייל

פרקליט עוזיאל ולקוחו
אבל אינו רוצה לפגועסירב להיבדק במכונת־אמת. הם הבהירו
כי בתחילה שיתף חלצל פעולה
עם המישטרה, מסר כמה הודעות ואף
הסכים לעבור בדיקה במכונת־אמת.
תוצאות הבדיקה הראו כי הוא דובר
אמת בכל. רק בשלב שבו התחילו
חוקרי־המישטרה לחקור אותו חקירה
נגדית על ההודעות שכבר מסר, יעצו
לו סניגוריו להפסיק לשתף פעולה.
מאותו הרגע לא מסר הר״ר חלצל כל
הודעה נוספת, ואף סירב לעבור בדי-
קת־דם.
לשאלת העולם הזה הסבירו
עורכי־דינו של חלצל מדוע ייעצו לו
לשתוק. עורך־הדיו עוזיאל הסביר כי

הדס קדמי מכל הרציחות המיסתוריות
שהיו במדינה, אמר עוזיאל כי חלצל
נתן אומנם במישטרה תשובה לשאלה
זו, אבל סירב למסור את תוכנה .״עוד
אין לי פסק־דיך של זכאי,״ אמר-.
עוזיאל חזר על הסברו של חלצל כי
ניסה, כאזרח טוב, לעזור למישטרה
לפתור את הרצח.
עורכי־הדין אמרו שהם מעדיפים כי
חלצל לא יתראיין לעיתונות בשלב זה,
מכיוון שהדבר עלול לפגוע בחקירת
המישטרה של חשודים פוטנציאליים.
״אומנם חלצל נפגע קשה מכל העניין,
אבל הוא אינו רוצה לפגוע בהמשך
החקירה,״ טענו הסניגורים.
העולם הזה 2524

הג׳וב הכי מפרך בנסיעה לחו״ל היא קניית המתנות לילדים. מלבר
הבעיה מה לקנות ואיפה לקנות, יש תמיר ההרגשה היהורית הזאת מצד
ההורים, ששום רבד לא מספיק בשביל הילה החמור, ומצר שני ירועה גם
גישתו של הילד. שההורים של עופר קנו יותר טוב.
אבל נעזוב תכונות יהודיות. נדבר רק על עובדות. לכל ילד ישראלי
ממוצע כבר היו שיבעה שעונים ריגיטיליים. שני שעוני מיקימאוס, שעון
כולל מחשב ושעון־רדיו. היו לו גם חמישה מישחקי־כיס אלקטרוניים.
ווק־מן אחד, חמישה מחשבי־כיס 300 ,מישחקי לגו 18 ,מכוניות עם
שלט־רחוק, מכונות־הקרנה לילדים, תחפושות של סופרמן. ספיידרמן.
גוסטבסטרס ועוד ועוד מיני טירופים, שאפילו בחוץ־לארץ עולים כסף
רב, ואותם כמובן אתה לא יכול להביא שוב לילד. כי הוא מאוד יתאכזב.
אז מסתובבים ומסתובבים ומקללים, ובכל יום שעובר עד לקניית
המתנה המיוחדת, שהילד עוד לא ראה, אתה מרגיש הורה יותר ויותר לא
מוצלח. בסוף מוצאים איזה טימטום שהילד שלך עוד לא ראה, ואתה
מתפלל לאלוהים שגם לכל החברים שלו עדיין אין. במיקרה הפרטי שלי
זה דוב פנדה מפלסטיק. המחזיק בשתי יהיו שתי מיברשות־שיניים
העובדות על סוללה. כרי שהילד העייף לא יצטרך להתאמץ ולהזיז את
מיברשת־השיניים מצר אל צד בכוחות עצמו.
אז בן־ארם שפוי(כמוני) קונה את הטיפשות הזאת תמורת 10 דולר,

מתמלא שימחה לרגע אחד ותיכף מרגיש שזה לא מספיק, והריצה אחרי
פילאי הטימטום נמשכת ער לקישקוש הבא׳.אבל זה בסדר גמור, אנחנו
ההורים אף־פעם לא מרוצים ממה שקנינו להם, ומצד שני גם הם לעולם
אינם מרוצים.
אבל לא על זה בכלל רציתי לספר. רציתי לספר שבאחד הימים האלה
של חיפוש המתנות לילדים מצאתי מעיל ללא שרוולים (שכפ״ץ) לילד
הגדול שלי. המחיר היה נמוך. המעיל יפה ומייד קניתי אותו. ברגע
שיצאתי מהחנות הבנתי את גודל הטעות. לא היה אותו מעיל בגודל של
הילד הקטן, ובעצמותיי הרגשתי שמילחמת־האחים מתקרבת.
אבל יומיים לאחר המיקרה המצער עם השכפ״ץ, נכנסתי לחנות
יד־שנייה בעיירה קטנה במסצ׳וסטס ומייד, בעומרי בכניסה, נפלה עיני
על שכפ״ץ דומה כשתי טיפות־מים לשכפ״ץ המפורסם, אלא שהוא היה
במידה של בני הקטן. לא אשקר אם אומר שהיה זה אחר הרגעים העליזים
בחיי. זינקתי על המעילון הקטן, הישרתי מבט אל תווית המחיר וראיתי
.5 2בשימחה הגשתי למוכרת את השכפ״ץ ואת שני הדולרים. המוכרת
החזירה לי מייד רולר אחר ואמרה: עכשיו אנחנו במכירה, ולכן כל
המחירים ירדו לחצי. איפה אפשר למנוע מילחמה תמורת דולר אחד? רק
באמריקה.

את הרעיון הזה גנבתי מעיתון־נשים
אמריקאי — לא כרעיון, אלא כריווח מהארץ
העשירה ביותר בעולם.
שם הם מספרים שכאשר קורה שיום אחר
הבן־אדם מגלה שרגליו קצת שמנו והמגפיים
הישנים כבר לא עולים עליו, לא זורקים את
המגף לזבל או נותנים אותו לעניים(כמו שהיו

לא לכל אחד מותר בחזרה הביתה פגשתי אותו בניו־יורק. הוא ישראלי לשעבר שהצליח מאוד בארצות־הברית, גם מיקצועית וגם
כלכלית. איש אינטליגנטי, מאור משכיל. תמיד חיבבתי אותו. ישבנו ביחר חצי שעה, שבמהלכה
הוא השמיץ את ישראל מכל הכיוונים האפשריים. הממשלה דבילית, המרינה מטומטמת, האנשים

כשחזרתי הביתה בסוף חודש דצמבר כבר

חיכתה לי על השולחן התראה לפני תביעה
מישפטית וניתוק אספקת־מים. ביום מהעיריה שנשלח במיכתב
,16.12.1985 הוריעו לי שב־ 31.1.86 אני אהיה
חייבת לעיריה כ־ 75 אלף שקל ישן.
המעניין הוא, שכבר באמצע דצמבר הם יוה־עים
שאני לא אשלם את החוב שלי בסוף ינואר,
ולכן הם מייד מודיעים לי שהם יפעילו נגדי
את כל האמצעים העומדים לרשותם, כולל
עיקולים, תביעה מישפטית, ניתוק אספי
קת־המים, וכל זאת ללא התראה נוספת.
מה אפשר להגיד על זה מלבד ״הצילו!!!״

עושים אצלנו, בישראל) ,אלא הולכים ומחפשים
אצל השכנים והקרובים איזה מגף ישן
שכבר.לא בשימוש, וממנו גוזרים חתיכה. את
החתיכה הזאת מדביקים או תופרים לתוך חריץ
שעושים במגף הצר — .ובא לציון (הם לא
השתמשו במילה הזאת) גואל.
אני מאמינה שאם חיי היו תלויים בזה, לא
הייתי מצליחה בעניין הזה, אבל זו כנראה גם
הסיבה שלעולם לא אהיה אמריקאית עשירה.
ואתם?

חרא, האוכל משעמם, הטלוויזיה איומה, מזג־האויר מעצבן, המכוניות טרנטה, הנשים יידישע
מאמעס, הבתים מכוערים, הגברים שובניסטים וכו׳ וכו׳.
אחרי חצי שעה קמתי ואמרתי לו שהוא נמאס עליי, ושאם יש לו בעיות וריגשי־אשמה, למה
שלא יקח פסיכיאטר טוב, כמו כל אמריקאי הגון. הוא היה ממש מזועזע מחוסר־הנימוס שלי
ומהגסות שלי. את לא משמיצה את הממשלה? הוא שאל אותי.
כן. אני משמיצה את הממשלה. אני גם אומרת על הילדים הפרטיים שלי שהם חולירות
ונודניקים ופסיכים. אבל אני לא מקנאה במישהו אחר שיגיד את זה עליהם.

מאז פרוץ השקל החדש לחיינו אני כל הזמן
שומעת מאנשים כמה קשה להם וכמה הם
מתבלבלים ואיר הממשלה יכלה לעשות להם
דבר כזה ואיך הם כל הזמן מפסידים כסף בגלל
טעויות בחישוב, ואיר בכלל אי־אפשר להסתדר
עם הרבר הזה שנקרא שקל חדש.
עור לא שמעתי שאף אחד ביטל נסיעה
לפאריס מכיוון שהוא לא מסתדר עם הפרנקים
הצרפתיים, או נסיעה לגרמניה. מכיוון שהוא
לא מבין במארקים, או בלירות סטרלינג או
בגילדן או אפילו בלירטות איטלקיות. אני
אפילו מכירה אנשים שתוך שבוע עברו שלוש
ארצות באירופה, בכל פעם החליפו מטבע,
ובכל פעם הסתררו טוב מאור וקנו המון דברים
ואפילו השוויצו בזה.
בחייכם, חבר׳ה, אל תעשו את עצמכם כל־כך
מטומטמים, ובואו ונאחל לעצמנו שלא יהיו
לנו צרות גדולות מאלה ב־ .1986 אינשאללה!

חברת ויטה יצאה לשוק עם סידרת רוטבים
כמעט מוכנים, ללא תוספת שומן. הסידרה
כוללת רוטב־עגבניות, רוטב־פטריות. רוטב־שמיר,
רוטב־שמפניון ורוטב־צלי. כל הרוטבים
מיועדים לארוחה של 4־ 6סוערים, והכנתם
מצטמצמת בהוספת מים לאבקה ובישולם
הקצר. המחיר לשקית אחת הוא בין 85ל־94
אגורות.
בשבועות ־הראשונים עושה חברת ויטה
הרגמות וטעימות בכל רשתות־השיווק, ולמבקשים
היא גם נותנת חוברות מתכונים. אגב,
על שקיות הרוטב עצמן מתפרסמים מתכונים
מעניינים. ואני מקווה שבכל כמה זמן יחליפו
אותם.
הנה, למשל. פשטירת ספגטי ופיטריות.
החומרים: שקית רוטב פטריות, חבילת
ספגטי 3 ,ביצים 1 ,בצל קצוץ, שמן, מלח,
פילפל.

הכנה:
( )1מכינים את הרוטב עם כוס מים ומניחים
אותו בצד:
( )2מטגנים את הבצל בשמן עד שיזהיב;
( )3מבשלים את הספגטי במי־מלח, מסננים
ושוטפים:

( )4מערבבים את הספגטי המבושל, הבצל
המטוגן, הרוטב המוכן ו־ 3הביצים;
( )5יוצקים את הכל לתוך תבנית פיירקס
ואופים 20־ 30 דקות בתנור, בחום בינוני:
( )6כחמש דקות לפני שהמאפה מוכן אפשר
לפזר עליו גבינה צהובה מגוררת.
אגב, לפי חשבוני, כל המאפה הזה עולה
כשני שקלים חדשים. יכול להיות שאנחנו
בררך הנכונה.

זה רעיון נוסח אמריקה לשיפוץ מהיר וזול
של חדר־השינה.
לוקחים 2־ 3סדיני־ענק(אצלם קוראים לזה
קינג־סייז) .אם קונים סדינים ישראליים, צריך
לקנות 3־ .4בוחרים בסדינים בצבעים חזקים,
שיזכירו בדי־ריפוד.
מצפים את המיזרון של המיטה, את הקיר
שלמראשות המיטה ואם נשאר עוד בד, אפשר
פה ושם איזה שרפרף או אפילו מדף.
לא צריך רפה. מספיק מחט עקומה(שקונים
ברפדיה) ,חוט חזק, והרבה סבלנות. אגב, על
המיזרון היפה שקיבלת, פורשים בלילה את
כלי־המיטה ובבוקר, כשמכניסים אותם בחזרה
לארון, המיזרון נראה כאילו המיטה מוצעת.

עיר ה מבדה בכד שעות היממה המסיבה
ל מ תבגרי ם למוזמנים בלבד נישואין ברכבת
בדרך רחיפה כ ש הכר ה היתה בדרכהלתח רו ת מלכת־יופי
הרכבת ממשיבה
מיכל ייטינזון ובעלה, עורן־־הדין
שמואל ייטינזון, חגגו השבוע
מאורע משולש: חמש שנות־נישואין
באושר, כפי שהם מעידים על עצמם;
יום־הולדתה ה־ 24 של מיכל: ויום־
הולדתו ה־ 32 של שמואל. הם חוגגים
באותו התאריך בדיוק: השיבעה בינואר.

הכירו ברכבת קו תל־אביב־חיפה.
מיכל נסעה אז להשתתף בתחרות
מלכת היופי לשנת . 1980 שנה
קודם היא זכתה בתואר מיס־חיפה
והצפון.
למרות העובדה שלמדה במגמה
ביולוגית והתקבלה לעתודה אקדמאית
ללימודי־רפואה, היא החליטה להתחתן
ולהשתלם באופנה, תחום שעניין אותה
כבר אז.
היא החלה ללמוד בבית־הספר
לאופנה שנקר וגמרה בהצטיינות שנה
אחת. כיום היא בעלת סטודיו.

* 8811

אניטה פללי רת מונטקיו
עצמו כחובב״מוסיקה מושבע, חובב־סו

ריורשו

מיכל ייטינזון

במסיבת יוס״ההולדת
שלה, שנחוגה במועדון,
בחברת רונית כספי. מיכל ורונית מכירות עקב

עבודתן המשותפת: מיכל כמעצבת־אופנה ורונית
כמפיקה בסטודיו לצילום. לפני כן, במשך שנים
רבות, היתה רונית דוגמנית. כיום היא לומדת.

מסיבת־סתבגרים בהרצריה״פיתוח
| ¥ 1י ך | 11 עדיין אינו חבר באיגוד פועלי״המתכת,
| אם כי הוא מתפרנס מכיפוף חפצי מתכת
1 #111
שונים וניפוצם במבט נוקב, ממש כקודמו המפורסם אורי

אתי טמסוט

במסיבת מתבגרים בהרצ•
ליה״פיתוח. משמאלה שרה
מזרחי 18 בתצלום מימין: טלי סולגניק, הרוקדת.

י^יי 2 2

גלר. השבועהו.־>
מפרברי תל-א1
העוזרות לידו ב

ענת ג״1
של איריס שר (,

בדיסקוטק, בחב־יסים,
שהציג את
זים וחובב־אוכל.

אניטה, המרבה להשתעשע באתרי־בילוי שונים בתל״אביב
והסביבה, עוסקת בדוגמנות ומופיעה במועדוני-לילה שו־נים.
במיקצועה היא מדגמנת פריטי-לבוש נועזים במיוחד.

111111ךןף ך 1מקפרת בשעה 2בי היא לוט־
] ע 1/1דת אופנה בפאריס. יעל בנין
(משמאל) לומדת אף היא בעיר־האורות. שתיהן

24 שעות

* אורי גלר

יום חמישי בשבוע הוא היום שהתל־אביבים
אוהבים לבלות בו. הם יוצאים
וממלאים מועדונים ודיסקוטקים, פאבים
ומיסעדות. בימי השישי והשבת הס
משאירים מקומות פנויים לתושבי הערים
הסמוכות.
ביום החמישי השבוע, בהמועדון׳,
חגג מיצי ליאון את יום־הולדתו ה־
.42 ביציאה פגשתי את תמי בן־עמי
בחברתו של דני זיתוני.
בשעה שתיים וחצי בלילה, ליד
דיסקוטק ליקוויד, אין מקומות־חנייה.
סמוך לכניסה יש התקהלות: בעלי
המקום קבעו חוק חדש, שאין מתירים
כניסה לגברים מתחת לגיל .25 דורשים
תעודות־זהות.

לזגג בצינעה את יום־הולדתו בפאב, באחד
יב. משמאלו אשתו ומימינו קלרה רון,
זופעותיו, המושכות קהל סקרני ומשתאה.

| י | בת ה״( 16 למעלה) רקדה במסי /בת
יום־ההולדת השמונה״עשרה:תצלום מימין) שהיתה למוזמנים בלבד.

נמצאות עכשיו בחופשת־מולדת בתל־אביב, מרבות
לבלות ועוסקות במחקר השוואתי על תרבות״
המסיבות בשתי הערים. ביניהן: עופר בן־ארי הצעיר.

לודר לשעבר מלכת״היופי והיום דוגמנית
1111117111
1 11 #111 111111/1111 מבוקשת, מבלה בדיסקוטק, בשעה 3
לפנות בוקר. היא עמדה סמוך לבר ולגמה כוס מיץ תפוזים נטול אלכוהול.

עברתי את המיבחן הזה.
בפנים צפוף. מישטח־הריקודים
מלא. צריך לפלס דרך כדי להגיע לבר.
ליקוויד הוא אולם קולנוע שהוסב
לדיסקוטק במרכז המיסחרי הישן של
תל־אביב. על המסך ממשיכים להקרין
סרטים — כנראה כוחו של הרגל —
אלא שפס־הקול פינה את מקומו למו־סיקת־ריסקו
רועמת.
בין הרוקדים בולטים בגובהם שחקני
כדור־סל שחומים, תוצרת־חוץ.
בשעה 4לפנות בוקר הגיע זמני
ללכת הביתה. ביציאה חולפים על פניי
כמה זוגות, שהלילה שלהם עדיין צעיר.
הם באו לשתות משהו ואולי גם לרקוד.
עוד מעט יפציע השחר. בתוך הדיסקוטק
עדיין הומה.
תל־אביב עיר שמבלה 24 שעות
ביממה.

נסר

נו אומו או ערמני, מעצב־השיעד
הישראלי, חמוש מח״־מותרות, הצוחה
ודולארים כדי לעבוד בשקלים(חדשים)

הנד!

מדאה קשוח

עלמני, בחליפת־עור, גם שימש כדוגמן, או, כפי
שהוא מסביר :״כבר הייתי בסטודיו ולא היה
לי איכפת להצטלם!״ אבל דוגמנות אינה מעניינת הוא זקוק ליצירתיות.

1ך טוב לדוגמניות הוא אלי עלמני (בתצלום, 1ך 1עם שרונה מארש) :״עיצבתי את שיערה
באופנים שונים, כמו המראה הזה -החופשי, הרטוב
ני חוזר הביתה — יכול עכשיו
לזמזם לעצמו אלי עלמני, מעצב־השיער
הישראלי המתגורר בניו־יורק,
המעצב ומטפח את שערותיהן של

והטיבעי -לצילומי ביגדי״ים ״.משמאל: עיצוב שובב
וקצת פרוע. השיער מורם כלפי מעלה ותקועות בו
כל מיני סיכות מבריקות, נוצצות וגם ציבעוניות.

דוגמניות ודוגמני־צמרת אמריקאים.
נמאס לו מהעיר זאת, ג׳ונגל של טוב
ורע, עושר ועוני, מיסעדות־פאר
וקבצנים גוועים ברעב, לימוזינות

למיליונרים וחסרי־בית השרועים ברכבת
התחתית.
בשמונה השנים בהן שהה אלי
עלמני במנהטן עשה חייל וגם הרבה

כסף. הוא בן ,33 גבה־קומה ונראה יותר
כדוגמן מאשר כספר.
לניו־יורק בא לביקור, אחרי שלמד
ספרות בהולנד. ניו־יורק תמיד סיקרנה
אותו. הוא הגיע בגיל 25 ועבודתו
הראשונה היתה עיצוב־שיעור למיס
וורלד. חבר של מעצב־אופנה שאל
אותו אם הוא מוכן לעבוד ללא־שכר,
רק תמורת קרדיט, במשך שיבעה ימים,
ולסרק את מיס וורלד. עלמני הסכים
מייד.
העבודה היתה מפרכת. הוא היה
צמוד לגברת הצעירה והזוהרת, וכל
הזמן סירק והתיז ספריי על שערה
הבלונדי. אחר־כך קיבל את התמונות

של יצירתו ולאן שהלך, והראה אותן,
נתנו לו צ׳אנס.
באותם ימים ביקר כמעט ערב־ערב
במועדון שהיה אז מאוד אופנתי -
סטודיו .54 הסתובבו שם אנשי־אופנה,
דוגמניות וצלמים. כולם־כולם אין.
עלמני עשה לעצמו יחסי־ציבור, ובמשך
שישה חודשים עבד ללא תשלום,
רק בשביל קרדיט, עד שהכירו אותו,
ואז פרץ לשוק.
הוא הוזמן לעבוד עם טובי הצלמים
(וינסטנט ריקוצי; סטיב לאדמה טין
גייני) ועם דוגמניות ידועות (שחל
טיג, קלי המברג, חברתו לחיים של רוד
סטיוארד. ג׳ינג׳ר הדסוז, חברתו האח־

רונה של אלביס פרסלי ועוד מפורסמות
רבות).

כיסא גבוה

ומראה גדולה

בל היום יושב עלמני בדירת שני
חדרים קטנה באפר איסט־סייד
שבמנהטן, כמעט על המיזוודות. בדירה
מינימום רהיטים, בסלון שתי ספות
בורגנדי, שולחן קטן לבן, אקווריום ובו
דגי־זהב, עציץ ירוק, הפורח איכשהו
בחימום החורפי, וכמה סידורי־פרחים.
בפינה — מראה גדולה וכיסא גבוה.
.כאן, בבית, מקבל עלמני לקוחות

פרטיות. וכאלה, מסתבר, יש הרבה. הוא
לא גובה מחירים נמוכים יותר
ממיספרה רגילה, אז למה הן באות אליו
כבר כמה שנים ברציפות? כי הן
מרוצות מעבודתו, מטעמו ומסבלנותו.
הוא יודע להאזין להן ולהביע את דעתו
בצורה עדינה ודיפלומטית.
המחיר 40 :דולר לתיסרוקת.
מדי כמה חודשים גם מוזמן אלי
עלמני לנסוע לצילומים ברחבי אר־צות־הברית.
רק זה עתה שב משהות
של שלושה שבועות באיי־בהאמה,
כולו שזוף וחתיך. צילמו שם אופנה
ספורטיבית־אלגנטית לקיץ 86׳ .כל
שבוע הגיעו שלוש דוגמניות חדשות
(המשך בעמוד ! )32

| 1117111 תיסרוקת יצירתית ומיוחדת (מדגי-
! 111/111 /מה: יפה כפיר) .אומר עלמני :״זוהי
תיסרוקת לצילומים בלבד, אבל זה מראה מה אפשר

ך 1 1לעת מצוא היה אחד הדברים שבהם
| / 1111 1עסק עלמני. הצלמים אהבו את הופעתו,
ומה עוד שבכד צדו שתי ציפורים בקליק אחד: עלמני

לעשות משיער ארוך -לאוספו, לפזרו, לתת לו
להתבטא ״.למטה: תיסרוקת ארוכה לערב, מופשלת
כלפי מעלה. פיסת בד-תחרה תומכת בשיער האסוף.

גם עיצב את השיער של הדוגמניות וגם הצטלם עימן.
בתצלום: עם הדוגמנית הצעירונת עופרה, בת צהלה,
שעלמני עיצב את שיערה, כמו של רבות אחדות,

עכשיו מץ ב־ 12 תשלומים שקליים צמודי דולר

מחיר לחודש
.כולל ״מוח״

למץ ישמוחשלגאון
כשאתה קונה טלויזיה של מץ אתה יודע
שאתה מקבל איכות, אמינות ואחריות, כי
מץ היא טלויזיה מעולה שהושקעו בה ידע
רב, מחשבה מקורית וטכנולוגיה
מתקדמת. אבל זה לא הכל: כשאתה קונה
טלויזיה צבעונית של מץ אתה מקבל גם
מוח.
כן, לטלויזיה של מץ יש מוח, ולא סתם
מוח -אלא מוח של גאון.

יש לך שאלה?
תפעיל את המוח

יש לך 3דרכים
לרכוש מץ עם מוח

מוח — שירות תקשורתי חדש לציבור
.1על כל תשלום מזומן — אספקה
הרחב. מוח — רעיון חדש ההופך את
מיידית.
הטלויזיה הביתית שלך למקור של מידע
.2תשלום באמצעות כר טיס ויזה,
בתחומים שונים, כן, בלחיצת כפתור וציוד י שראכרטאודיינרס.
מתאים(מפענח) ולא יקר -יכול כל בעל
שלם נ 25<#ממחיר הטלויזיה במזומן,
מכשיר טלויזיה בישראל לקבל בכל שעות
והיתרה ב־ 11ת שלומים שקליים צמודי
השידור של הטלויזיה הלימודית
דולר(כולל ריבית שנתית של .) 3896
והכללית, מידע שוטף כמעט על כל נושא :
אספ קה מיידית.
חדשות, ספורט, כלכלה, בידור, אמנות,
.3אפשרות ל־ 24ת שלומים שקליים
שרותי חירום, ש מתי ם לבתי ספר
צמודי דולר +ריבית שנתית של נו. 38 <>/
המשודרים כמו: מתמטיקה, הבנת
* לבעלי כר טיס אשראי ״ויזה״,
הנקרא, פרשת השבוע, חינוך מיוחד,
״י שראכרט״או״דיינרס״ -אספקה
זהירות בדרכים וגני ילדים. כמו כן משודר מיידית.
גם מגזין מיוחד לבית ולמשפחה ובו
כמו כן ניתן לרכוש בתשלומים שקליים
שעשועונים ופינות שונות לילדים, נוער
לא צמודי דולר.
ומבוגרים ועוד ועוד...
פרטים נוספים והדגמה במרכז מץ,
אז תפעיל את המוח. עכשיו טלויזיה
רח׳ מודיעין 19 בני־בדק, טל 799114 .־.03
צבעונית מץ ב־ 12 תשלומים שקליים
לכבוד מ ץ, ת .ד 913 .בני ברק 51108

צמודי דולר.

אני מ עוניין לרכוש ט לויזי המץעם מוח.

אבקשכםל שלוח אתנ ציגכ ם לבי תי ללא כל
ה ת חיי בו ת מ צי די.

יומן החדשות
הנשיקה ה צרפתית
כדאי לדעת
מראש, מה צפוי
השבוע נערך סמינר רפואי ראשון מסוגו
בהוליווד: הנושא — האם נשיקה צרפתית
מסכנת את בריאותם של השחקנים, לאור
המימצאים בנושא האיידס, והאם יש להודיע על
כך מראש לשחקן, בטרם חתם על החוזה? שאלה
זו כבר עמדה במרכז דיוני איגודי־השחקנים מאז
חודש אוקטובר. בסמינר הופיעו מומחים רפו־

המרגל שחזר
אל האש
מטרה (לג, תל־אביב, ארצות־הב־רית)
-מהעושה נפלאות ועד חקירה
באפלה מבוני וקלייד ועד גיורגייה.
ארתור פן הוא אשף־הבימוי, אחד
הגדולים שידעה תעשיית־הקולנוע האמריקאית. הדרבת
השחקנים המופלאה שלו, הדילמות המוסריות הנצחיות שהוא
מעלה בסרטיו, מול עמידתן במיבחן הזהות הלאומית
האמריקאית והמציאות הסבוכה של אומה גדולה ומורכבת זו,
עשו אותו לבימאי שכל סרט שלו הוא חגיגה של ציפיות, ולרוב
גם סיפוק בצידן.
מבחינה זו סרט זה הוא קצת יותר בעייתי, אך לא פחות
מרתק. בעייתי -כי התסריט שלו קצת מבולבל וקצת
סארקסטי, קצת אבסורדי וקצת שיגעוני. הסיפור נראה בתחילה
כגירסה נוספת של סירטי אבות ובנים ועגמות בין דורות,
האופנתי כבר כמה שנים בהוליווד. ואכן, לצד האבות הקודמים.
פול(הארי ובנו) ניומן ורוברט(אנשים פשוטים) רדפורד, אין ספק
כי ג׳ין הקמן הוא היהלום השלישי שבכתר שחקני אמריקה
היום, ואולי בעצם הראשון. כשהקמן על הבד -הבד מעניין,
מלא, אנושי, חם. חבל רק שהפעם, בנו -החשוב לא פחות ממנו
בעלילה -הוא מט דילון, השומר בקפדנות על עווית מופרעת
(הוא כבר הרגיז בראסטי גייימס).
האב ובנו, שאינם יודעים הרבה אחד על השני, יוצאים
למירדף אחרי חוטפי״האם, שיצאה לאירופה לחופשה. לבן

גייל האניקט וגיין הקמן: האשה הממולכדת
מתברר שאביו אינו אותו האדם שנדמו; היה לו שהכיר. תוך כדי
היכרות מחודשת מתהפכים היוצרות -מי שנראה חדל־אישים.
נראה לפתע כגיבור, התמים מתגלה כמושחת, המרדן כצבוע
והפחדן כנועז. בריצה מטורפת על פני פאריס מרחפת לא אחת
רוחו של גון (הקשר הצרפתי) פרנקנהיימר, אבל גם משהו
מקוראסאווה עבר כאן: מחזוריות הפשע -הנה עומדים לעשות
לגיבור מה שעשה לאחרים.
הפרקליט הטבק זהמ>ן
סטינג ב״הרבה ולא כלום׳
מפתיע ממש
איים, שהציגו מימצאים חדשים בנושא, שגילו כי
נשיקה בפה פתוח אינה בהכרח גורם הידבקות
במחלה המיסתורית הנוראה.
נציגי איגוד השחקנים הביעו את שביעות־רצונם
מכך, אבל טענו שלפי שעה אך הוגן יהיה
להודיע לשחקן מראש אם צפויות לו נשיקות מן
הסוג הזה, כדי שתיהיה לו האפשרות לשקול את
העניין•
תדריך חובה לר או ת
תל־אבים: מסע־עסקים של אבא,
שושנת קאהיר הסגולה, הרבה ולא כלום,
הכבוד של פריצי.
ירושלים: מסע־עסקים של אבא, הכבוד
של פריצי.
חיפה: קאוס, הכבוד של פריצי.

תל־אביב
* מסע־עסקים של אבא (פאר,
מוצג גם במיציל ירושלים, יוגוסלביה) :מה
שעושה מאקאבייב על דרך הציניות והאבסורד,
עושה אמיר קוסטוריצה על דרך ההומור
ואהבת־הארם. הוא חם, יצרי וכובש. סיפור על
אהבה והלשנה דרך עיניו של ילד בן שש,
המביט במתרחש במולדתו כסהרורי.
* הרכה ולא כלום נגת, תל־אביב,
מוצג גם ברב־גן רמת־גן) :בורגנית נעימת
הליכות, מריל סטריפ, הולכת ומאבדת את
שפיות דעתה, לכאורה, אחרי שמנסה לבנות את
חייה כנאה וכמקובל במולדתה, בריטניה, ואינה
מסוגלת לחזור לרגע האמת, התהילה והמיבחן,
שהיה לה בעת התנדבה לשורות המחתרת
הצרפתית במילחמת־העולם השניה. דייוויד
הייר, שכתב, ופרד שפיזי, שביים, מניחים
רובדים־רובדים בעלילה שיש בה השלכות
פוליטיות ציניות ומשמעות פסיכולוגית
בגילגולה החדש של נסיכה מארגרט על רקע
האימפריה הבריטית המתפוררת. ג׳ון גילגוד
מזהיר, יאן מק׳קלן לא מפגר בעיקבותיו וסטינג
בתפקיד־מישנה מפתיע ממש.
נערה ונער (מוסיאון, צרפת):
לאוס קאראקס, בימאי בן ,23 הולך בעקבות
ז׳אן־לוק גודאר ויוצר מציאות קולנועית
מעניינת, ברמה לא שווה אומנם, אבל שווה
בהחלט צפיה ומעקב. זה הקטן גדול יהיה,
לפחות בהתחשב בכיוון שבחר.
עדנה פיינדז י
העולם הזה 2524

להב משונן(סטודיו, תל־אביב, אר־צות־הברית)
־ סכין־ציידים בעל
להב נושא שיניים הוא הגיבור
הראשי של סרט זה, המתאר את
פעולתו היצירתית של הסכין: רצח מזוויע בעל אופי מיני.
אבל מכיוון שבמותחן עסיקנן. הרי לא ברור בעצם אם הרצח
אכן נושא אופי מיני, או שהרוצח המתוחכם ניסה לשוות לו אופי
מיני. זו רק אחת הסוגיות של הסרט, שצירו המרכזי סובב על
תעלומת רציחתה של יפהפיה בעלת־הון. החשוד ברציחתה הוא
גם היורש היחיד לכל הונה, ומי שניהל עבורה את העיתון
שבבעלותה. במיסגרת עבודתו זו דרך לא אחת על יבלותיו
הפוליטיות־מיקצועיות־קרייריסטיות של התובע המחוזי, מה
שרק מוסיף רובד של מתח נוסף לסיפור כולו. החשוד, ג׳ף
(איש־הכוכבים) ברידג׳ס בוחר להגנתו פרקליטה -אשה -
היפהפיה גלן(החברים של אלכס) קלוט -שהיתה פעם מיוצקות
המים על ידיו של התובע פיטר(קרוס קריק) קויוט, וגם לה יש
חשבון אישי, מיקצועי ומוסרי פתוח ונוקב עם אותו תובע,
המבקש את נפשו של הלקוח שלה.
ואומנם המותחן כולו נשען במידה שווה על מהות היחסים
בין הטריו הזה, ומאיר כמה נקודות מעניינות: האם הרוצח אכן
נראה ומתנהג כרוצח, עד היכן מגיע גבול האחריות של פרקליט
לגבי לקוחו ואם רצוי בכלל שתהיה לבעל מיקצוע העוסק

גיף ברידגיס רגלן קלוט: היפה והחיה
בפלילים מעורבות נפשית כלשהי במיקרים ובאנשים
שמאחוריהם. כבר היו סיפורים כאלה על הבד, ואף על פי כן
בימויו הקיצבי והיעיל של ריצ׳ארד (שובו של הגידי) מארקנד
וצילומיו של מאתיו (פולטרגייסט) ליאונטי בסן־פרנסיסקו
הפוטוגנית משאירים אותך בקצה הכיסא. גיף ברידגיס תמיד
סכסי, וגברת קלוס שחקנית מצויינת. וזהו בידור.

אף אחד
לא מפ ח ד
מי מפחד מן ה שכן מ מול (בית
לסין תל־אביב, ארצות־הברית) -
הסרט הזה מתקשה להחליט אם
הוא רוצה להיות מחווה לסירטי־האימים
הקלאסיים, ללעוג להם או להיות סרט״אימים בזכות
עצמו. מרוב כיסאות אין הוא מוצא לעצמו מקום ומשנה כיוון כל
כמה דקות.
גימנזיסט אמריקאי, בן עיירה קטנה מן הסוג שאותו אוהב
ספילברג, מגלה שהשכן החדש, המתגורר בבית לידו, אינו אלא
ערפד. הוא מנסה להסביר זאת לידידתו, החושדת בו שהוא
מספר בדיות מפני שאינו אוהב אותה. הוא מספר זאת לחבר
לכיתה, העושה ממנו צחוק. לבסוף הוא מגיע אפילו לשחקן־
טלוויזיה המתמחה בתפקיד של ציידי־ערפדים, אלא שמסתבר
כי זהו סתם מוקיון מזדקן ופחדן.
מה עושה גימנזיסט אמריקאי אמיתי במצב כזה: הוא מתעלם
מכל האזהרות ומכל הלעג ומתמיד בגבורה בדרכו, עד אשר הוא )
מעצבן את הערפד, שאינו אוהב הפרעות באמצע הלילה. אולם
בשלב זה כבר הצליח הבחור לגייס לעזרה -אומנם עילגת
במיקצת, אבל עזרה בכל זאת -את החברה, החבר והשחקן,
שזה עתה פוטר מעבודתו, ובכוחות משותפים הם יוצאים
להילחם ביצור המבחיל הזה, שהגיע בטיסה ישירה
מטראנסילווגיה.
ההמשך שייך לכל מסורת סירטי־הערפדים שראיתם אי־פעם

קריס סאראנדון: ערפד של מיץ־עגבניות
אין בו אפילו רמז אחד לחידוש. אפילו ההומור המיוחד שיסרטים אלה נמצא כאן, כאילו ללמד שלא צריך להתייחס לכי
העניין ברצינות. האפקטים המיוחדים של ריצ׳ארד אנגלונז
מזכירים להפליא את מכסחי השדים ואת גרמלינס, אבל גב
סרטים אחרים. קריס סאראנדון בתור הצאצא האמריקאי שי
הרוזן דראקולה, ורודי מקדאואל, בתפקיד השחקן המזדקן
עושים את שלהם בלי הרבה מאמץ.

שידור
צל־ע!
:ר הנדר
1לצבי שפירא, על ראיון מאלף ביותר
אחד האישים המעניינים והחביבים ביותר
בור הערבי בישראל, הד״ר נזיר יונים מכפר;
,העובד בבית־החולים הילל יפה בחדרה.
דית רהוטה ועשירה הסביר יונים את לבטיו
אינטלקטואל ערבי־פלסטיני־ישראלי, הרה
בחברה היהודית והערבית גם יחד.
לותיו האינטליגנטיות והרגישות של שפירא
ו לפתיחותו של הרופא.

צל״ג

1עדר שוטים

1לעדי טלמור, אחד ממגישי שבע אפס
ע המחליפים את אלכם אנסקי. מדי בוקר
מצליח להרגיז את המאזינים בצורת הגשה
;שאת. בנימת־קול יהירה ומתנכרת הוא פונה
קהל־המאזינים, כאילו היו עדר־שוטים, שהנה
!?זל מזלם ונתקלו סוף־סוף במר טלמור, המ־
!ם בינה.
זישפטים כמו :״שימו לב לצמח שיגביר את
-הגברא שלכם,״ או :״ובימים הראשונים

האגרה ועומדים בכל נטל־ההוצאות הגדול,
התקשרו בימי השביתה עם מישרדי רשות־השידור
בירושלים ותבעו שיחזירו להם את כספי
האגרה, מכיוון שהטלוויזיה אינה ממלאה את
התחייבויותיה ואינה משדרת.

קרפין אינו אשם!
מקורביו של מיכאל ררפין, עורך מבט,
הנמצא בחופשה מעבודתו למשך 10 ימים, היו
מרוצים השבוע. זו הפעם הראשונה בשנים
האחרונות שמתרחשת מהומה במחלקת־החדשות,
וקרפין אינו מעורב בה. הם מתכוונים למהומה
שבעיקבותיה הושעה חזי קוקז־! ,יו״ר ועד־הטכנאים,
והואפל המירקע.
ידידיו של קרפין טוענים שזו הוכחה ניצחת
לכך שלא קרפין הוא הסיבה לכל המריבות, אלא
המצב.

הכר טעות!
גירסה חדשה להאפלת מירקע הטלוויזיה
נשמעה ביום הראשון בישיבה משותפת של ועד
אגודת־העיתונאים של רשות־השידור, רדיו
וטלוויזיה. שם סיפרו חברים ממחלקת־החדשות
בטלוויזיה סיפור חדש על מאורעות היום הרביעי,
שבעיקבותיהם לא שודרה הכתבה על ביקור
קריצה רבת משמשת רבים שנכחו במופע הגדול של ההצדעה
למשה וילנסקי לא ישכחו את הקריצה רבת־המשמעות
שקרצה שושנה דמארי לוילנסקי
באמצע ההופעה. המעשה השאיר את הצופים
המומים.
המופע אורגן על-ידי מתלקת־התרבות והבידור
של גלי־צה״ל, בניהולו של מולי
שפירא. הערב סיכם 50 שנות־פעילות בזמר
העברי, והשתתפו בו אמנים מן השורה הראשונה
בארץ, שהסכימו להופיע בהתנדבות.
אחת האמניות היתה שושנה דמארי, שלפי
התוכנית היתה אמורה לשיר שגי שירים. היא
שרה את שני השירים, ואחריהם לא נתן לה איש
לרדת מן הבימה. וכד מצאה את עצמה שרה עוד
ועוד. בין השירים ששרה היה השיר אכי מצפת.
אחת השורות בשיר אומרת :״למרות שבחורות
ישנן לרוב / .אותי אין לעזוב ״.דמארי שרה
ברגש, וכשהגיעה למישפט הזה הסתכלה לעבר
וילנסקי שישב בשורה הראשונה וקרצה לו,
לעיני כל הקהל ולעיני אשתו, שישבה לצידו.
וחייכה היוד קפוא.
גלי־צה״ל הקליטו את המופע, ובהקלטה ניתן
לשמוע את צחוק הקהל בקטע הזה של השיר.
שפירא עיבד את ההקלטה לתוכנית בת שלוש
שעות. שנקראת זר־כלניות, ושתשודר ביום
השבת בשעה 12 בצהריים.

זמרת דמארי
אותה אין לעזוב
התוכנית הזאת היתה הסנונית הראשונה
בסידרת ערבי־הצדעה שהפיקה מחלקת״הבידור
של גלי־צה״ל למשוררים, שחקנים ומוסדות הקשורים
בתרבות הישראלית. בין השאר: יונתן
רטוש, נתן זך, שמואל רודנסקי, רפאל קלצ׳קין,
40 שנה לקאמרי.
בשבוע שאחר־בך, בשבת ה־ .25.1בשעה
15.00 תשודר התוכנית שיר־אהבה חיילי.
מופע־הצרעה לסשה ארגוב.
בעיקבות המופעים האלה עומדים לצאת לאוד
תקליטים שהם הקלטות של המופעים לפני הקהל.

היה
בטוח שמדובר בקסטת־וידיאו, שהובאה -על שלושה חודשים( .לכן מונה יוסף בראל

חבר־ועד עמור
למה קיצצו לוז
לפת המטבע כדאי שתישארו בבית,״ מתאי־למורה
בית־ספר מהדור הישן, ולא לקריין
תוכנית־בוקר.

מאחורי המירקע

1הכסף!
זרחים רבים, שאינם מתחמקים מתשלום

חברי־הכנסת ברחבת־המיסגדים, ובעיקבותיהם
הושבתה הטלוויזיה.
לפי הסיפור הזה הגיעה לשולחן מערכת־החדשות
של הטלוויזיה כתבה של סוכנות־ידיעות
זרה, ובה צילומים מהביקור בהר־הבית
(שלא צולם על־ידי הטלוויזיה הישראלית, מכיוון
שהעורכים לא ניחשו מראש שתתפתח תקרית).
חזי קוקה, הטכנאי ויו״ר ועד עובדי״הטכנאים,

אוויר יקר, אחיד זול
גויה רי מל ט, עורכת ומפיקה בגלי־צה־ל. רצתה להכין תוכנית מיוחדת על הצליינים.
יא התכוונה להתלוות לקבוצת־צליינים. לנסות להכין מה קורה להם, מי הם ומה מריץ
יתם. בין השאר חשבה גם לעסוק ככעיית המוצרים שאותם מס-
:ן ים סוחרים זריזים לתיירים הדתיים. לאט״לאס, ככל שהחזיקה
במחקר. גבר נושא המוצרים על כל שאר הנושאים, והפך
:שרה ועיקרה של התוכנית.
•ימלט גילתה תוהו-ובוהו בשטח האביזרים הקדושים שמוכרים
ניידים. למשל: בקבוקי־אוויר מארץ־הקודש. מים קדושים מן
רדן וקופסות של אדמת-קודש חומה.
אחת החנויות בבית־לחם סיפר לה הסוחר כי הוא ממלא בעצמו
ז הבקבוקונים הקטנים במים מן הברז הביתי שלו. כדי
הדברים לא יישמעו בנוכלות גמורה, הוא אמר שהוא מרתיח את
זיים לפני שהוא נותן אותם לכומר אחרי המילוי, כדי שיברך
!יהם.
עומת זאת, גם המחירים אינם קבועים, בלשון המעטה. מחירו של
רימלט
!:בוק-מים או של קופסת־אדמה נע בין דולר עד שישה דולר
בירכת המיס
:ריט. אף על אחד מן המוצרים, כך גילתה רימלט, אין שמו של
צרן. על כולם. בלי יוצא מן הכלל, כתוב שהם בורכו על-ידי הכגסיה.
היא התקשרה לכנסיה הפרוטסטנטית, ושם אמרו לה שהם אינם משתפים פעולה עם
רני הפריטים הקדושים. גם נציג האפיפיור בארץ אמר שהוא מסרב לתת את בירכתו
יוצרים אלה.
מישרד־התיירות, מצידו, ממליץ לתיירים על חנויות אחדות, ובין השאר גם על חנויות
בהן נמכרים הבקבוקים הברוכים. במישרד־התיירות התנערו מהנושא, ואמרו שעניין
יתירים נמצא באחריות מישרד-התעשיה-והמיסחד. שם התבקש הדובר להשיג
:ורכת־התוכנית רשימת מחירים מוקפאים של המוצרים הללו, אך במשך 10 ימים לא
גליה להמציא רשימה כזאת.
התוכנית תשודר בגלי״צה־ל ביום השישי, בשעה 17.00 אחרי־הצהריים.

לאולפן במישרין מהר־הבית. לפי הסכמי־העבודה
של הטכנאים אין לשדר צילומים מקסטה הזאת,
בגלל משא־ומתן מתמשך בין הטכנאים להנהלה
על הפעלת ציוד האי־אן־ג׳י, שהוא ציוד וידיאו.
לפי הסכם זה לא נכללים שידורי־הלוויין במיס־גרת
האסורים לשידור. קוקה לא ידע שהכתבה
שודרה בלוויין לחו״ל, ומשם בחזרה בלוויין ארצה.
כשהגיעה
כתבת סוכנות הידיעות הזרה, וקו-
קה חשב שהמדובר בקסטה, הוא הסביר לרפיק
חלבי, עורך־מבט־מחליף (מיכאל קדפץ נמצא
בחופשה) ,שהוא לא יסכים לשידור הכתבה.
חלבי ניסה להסביר לו שהמדובר בסוג אחר של
כתבה ושזו כתבת־לווייו, אך קוקה לא הסכים
לשמוע. היו חילופי־דברים חריפים בין השניים,
שהסתיימו בהאפלת המירקע לכמה שניות, ובעקבותיהן
לשביתת־טכנאים ממושכת.

הלימודית ב שביתה אחרת
הטלוויזיה הלימודית שבתה ביום השישי.
רבים מן הצופים היו בטוחים ששביתת טכנאי
רשות־השידור התפשטה והגיעה גם לטלוויזיה
הלימודית. אך האמת היא שזה רק צירוף־מיקרים
שהדברים נפלו באותו היום.
עובדי הטלוויזיה הלימודית שובתים בגלל
סיבה אחרת לגמרי. הם מוחים על החלטתו של
שר־החינוך, יצחק נבון, שהם חלק ממישרדו,
לבטל את שעת־השידור ביום השישי ב־ 4אחרי־הצהריים.
בשעה זו נהגה הטלוויזיה הלימודית
לשדר תוכנית ספרותית, כחלק מן המישדר ערב־חדש,
או סדרות רוקומנטריות. בגלל הזזת שעוז־הקיץ,
ובגלל התקצרות הימים, מטעמי טבע
וחורף, גבלה שעת־השידור הזאת בכניסת השבת.
הטלוויזיה הלימודית אינה משדרת בשבת, ולכן
הופסקו מישדרים אלה.
הטלוויזיה הכללית ראתה שעה פנויה, והשתלטה
עליה אחרי כמה שבועות. אנשי הלימודית
כעסו ופנו לנבון. נבון החליט, לפני כמה ימים,
שהלימודית בכל זאת לא תשדר, וזו הסיבה לשביתה.

מכירים במנהל
עיתונאי־הטלוויזיה אינם מכירים בסמכותו
של יאיר אלוני כמנהל־הטלוויזיה.
אלוני מונה בהחלטת הוועד־המנהל לתקופה
של שנה. מינוי זה, לתקופה זו, הוא בניגוד
להסכמים שיש להנהלת־הרשות עם אגודת העיתונאים.
לפי
ההסכמים לא ימונה מנהל לתקופה העולה

בזמנו לתקופה של שלושה חודשים, ואהר־כך
קיבל הארכה לשלושה חודשים נוספים).
העיתונאים רוגזים וטוענים כי הם נמצאים
איתו בניתוק מגע.

ב תב ה מצונזרת
כתבה על מחאתם של עיירות־הפיתוח קוצצה.
הטענה היא שזו אינה החלטה מיקצועית, אלא
תוצאה משיקולים פוליטיים.
בפורום ראשי־ערי־הפיתוח, שהתכנס בתל־אביב
ביום החמישי, יצאו ראשי־העיירות במחאה
חריפה נגד הממשלה. ראש וראשון למחאה,
והאדם שאמר את הדברים החריפים ביותר בכנס,
היה שאול עמוד, שהוא ראש־מועצת מיגדל־העמק,
המשמש כיו״ר פורום ראשי־ערי־הפיתוח,
ובתוארו השלישי הוא חבר הוועד־המנהל של
רשות״השידור.
אבי ברזילי, שנשלח לסקר את ישיבת־החירום,
שלח את הכתבה לירושלים, כשהוא
מצרף לה הוראות־עריכה, מכיוון שלא היה
באפשרותו לנסוע ולערוך אותה בעצמו. ברזילי
שלח חומר ובו היו מצולמים קטעים מנאומיהם
של ארבעה אנשים: עמור, אלי דודקסטרו, ראש־עיריית
עכו, פרוספר עזרן, ראש־עיריית קריית־שמונה,
ואלי חלפון, יו״ר מועצת חצור־הגלילית.
עמור אמר את הדברים החריפים ביותר, בין
השאר :״השילטון עוסק בהונאת נבחריו ואזרחיו.״
מייד אחרי ישיבת־החירום נסע עמור לישיבת־חירום
אחרת — של הוועד־המנהל, ישיבה שבה
הוחלט להשעות את חזי קוקד! ,יו״ר ועד־טכנאי־הטלוויזיה,
בעיקבות האפלת־המירקע. אחרי
ישיבה זו נשאר עמור בירושלים כדי לצפות
בכתבה. לתדהמתו שודרה הכתבה, וכל הקטע
הקשור בו לא נכלל בתוכה. למחרת בבוקר ערך
בירור, ונודע לו שעורך־המישנה באותו יום היה
מנשה רז, וכי הוא קצץ את הקטע בכוונה.
עמור התלונן על העניין בישיבת הוועד־המנהל
שנערכה ביום השישי, וביקש מיאיר אלוני,
מנהל־הטלוויזיה, שיערוך חקירה של הדברים.
מנשה רז אכן היה עורך־מישנה של מבט
באותו הערב, אך הוא לא ערך את הכתבה, הוא רק
קיצץ אותה וקיצר אותה מכתבה של 2וחצי דקות
לכתבה של דקה וחצי .״זו היתה תוצאה של
שיקול מקצועי, וצורך לעמוד בלוח־זמנים של
המהדורה. זה היה קטע שלא תרם תרומה מהותית
לתוכן הכתבה, ולא היה הקטע היחידי שקוצץ.
אני מצפה מחבר הוועד־המנהל של רשות־השי־דור
שתהיה לו תודעה של עריכה.״

ענת סדמפטי
העולם הזה ׳2524

א חי יותם, החוק המנהל את ״בית־הספו והווים: מסבו ער שיטו!
העבודה שרו, ער הבעיות הגורמות למשברים במישפחות, ער ההווי!
הממווים את ח״ ילדיהם ועל הסיבות שגרמו לו שלא להתחתן ולהוליד ילדיו
.נעם, נשערנתי
הוצאות של בית־הספו,
שמתי־לב לשחקו
נקהל. הוא אמו שה
ההצגה הטונה בעיר

.אם ההווה חצה להיות
משוה, שיקוא לילו
מהחלז, אנל שלא
יתש־ב נשישויס. אלה
ונויס של הילד

.תחת לועה! צעצועים,
שיקם לילו חח וגז>,
ושנכל יום הוא יסבו
וילמו את ההווים מה
הוא למו ננית־הספו־ !

דלמדאתכס!י
שה להאמין שאחי השתתף במילחמת
העצמאות והיה אפילו בפלמ״ח. הוא
נראה צעיר ב־ 10 שנים לפחות מ־ 53 שנותיו.
אך כהוכחה לעברו הקרבי הוא נושא צלקת
מעל עינו השמאלית, מזכרת מחטיבת־גיבעתי.
אחי
-שם מוזר, שמבטאים כמו אבי -
נולד בבאר־טוביה, ונקרא כך על שם אחי
אמו. שם מישפחתו היה אז סירוטה, ברוסית
יתום. הוריו, שהגיעו לארץ בעליה השניה,שינו בשלב מסויים את שם המישפחה
ועיברתו אותו מילולית. אחי חשב ש״יתום״
זה קצת עצוב מדי, וכשגדל החליף את מקום

האותיות וקרא לעצמו יותם.
אחרי שסיים את שירותו הצבאי הלן
ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטה.
מאז הוא עובד סוציאלי. בארץ, וכנראה בכל
העולם, יש למיקצוע הזה שם לא כל״כך
רציני. עובד סוציאלי גורם אסוסיאציה של
סעד ועוני, פרברים וסימטאות לא סלולות,
עבודה אפורה עם אנשים אפורים וקשי״יום.
אדם שהוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה,
ובכל זאת מחליט להמשיך ולעסוק במיק־צועו
כעובד סוציאלי, הוא אדם מעורר
סקרנות. כיצד הוא בוחר במיקצוע כל־כך
אפור וחסר הילה, כיצד הוא הולך להתעסק

בכל מיני שכונות״עוני, כשהוא יכול לשבת
במישרד מרווח בעל שטיחים מקיר״לקיר,
באווירה נעימה ו״נקיה״ ולקבל פציאנט בכל
45 דקות, וגם להתעשר מזה:
אבל אחי החליט, עוד בצעירותו, שהכסף
לא יהיה הדבר שיוביל אותו בחיים, החלטה
שאיתה הוא שלם ובה הוא דבק עד היום.
לכן הוא עדיין ״רק״ עובד סוציאלי ״אפור״
בעיריית תל״אביב.
עד לפני זמן לא רב היה מנהל מכון אדלר
ומנהל בית־הספר להורים -שהוא הפרו ייקט
העיקרי בגללו התפרסם המכון, שהוא
עמותה(אגודה ללא מטרות רווח) .הוא היה

מנהל, עד שנמאס לו. היום הוא עובז
השורה במכון ובעיריה.
כשביקשתי לשוחח איתו, אמר לי ש
שר למצוא אותו בבית רק בין 11 לח
הלילה, או לפני 8בבוקר. ביתר שעות־ו
הארוכות הוא מתרוצץ בין השכונות הש
בתל״אביב, משוחח עם מישפחות, מי
עוזר, מרצה, מארגן חוגים, מנהל בתי-
להורים באיזורים שונים של גוש״דן.
כדי להבין מה זה בית״ספר להורים1,
לדעת קודם על קצה המזלג מה זה 1
אדלר ועל שם מי הוא נקרא.
אלפרד אדלר, אוסטרי וינאי, חי *

1נו לילדי ם של כםללמד אתכם!

זשך מעמוד )29
אה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית.
נ השתייך לאגודה הפסיכואנליטית של
ז -קבוצה של רופאים פסיכיאטרים
יתה מתכנסת אחת לשבוע ודנה בנפשו
האדם. האיש הבולט בקבוצה זו היה
מונד פרויד.
.הם היו נפגשים בכל יום רביעי בערב
ית של פרויד ״,מספר אחי ,״מעשנים
:רים ומתווכחים עד 4בבוקר על כל מיני
ואים ״.אחרי 10 שנים של ויכוחים הגיעו
סקנה מרחיקת לכת: שהם אינם מסכי-
ס על שום דבר.
ב־ 0ג 9ג הכריז אדלר על אסכולה משלו,
רזה שהיתה מעשה גדול באותה חעת,
:ים לא הבינו כיצד הוא מעז.
באחד הספרים שלו, כשתיאר את הווי־זים
בינו לבין פרויד, כתב אדלר :״אף פעם
שכחתי שפרויד יותר מבוגר ממני ושהוא
ארח״.
אדלר קרא לאסכולה שלו הפסיכולוגיה
הפרט -ופרט במובן של אינדיבידום -
ם שאינו ניתן לחלוקה.
זו, אם מפשטים את הדברים ללשון־העם,
זינו מצוי בניבכי הפסיכיאסריה ותהפו-
1נפשו של האדם, היתה אחת המחלוקות
יקריות בין פרויד לאדלר. פרויד טען
ש חלוקה בתוך הפרט עצמו, ואדלר הציג
דל של אדם שאינו ניתן לחלוקה. יותר
1וחר קראו לזה הוליזם(מהמילה האנגלית
סא׳וו -שלם) .הוא טען שאין סתירה בין
לנפש, בין בשר לרוח, בין תת־הכרה
כרה, שהכל שייך לשלם הנע לקראת ה דה.
אדלר
גם טען טענה מהפכנית באותם
ים -שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי,
! אחר־כך באים הצרכים הפיסיים. גם
אוריה זו עומדת בניגוד לדבריו של פרויד,
1מר כי הצרכים הפיסיים קודמים לכל

• אתה לא מבדיל בין תבונה, לבין
דברים שנרכשים כתוצאה מאמונה?
מישהו התערב פעם עם החברים שלו שהוא
מתפשט עירום ועובר מצד אחד לצד השני של
רחוב דיזנגוף, והוא אכן עשה זאת. אז אני יכול
לומר: אני בחיים לא הייתי עושה דבר כזה. זו .
אמונה וזו החלטה שלי. החלטה של מי אני ומה
אני לא, וגם מה אני צריך כדי להיות משהו.
למשל, אני חושב שאם אני אהיה משכיל, או אם

קבוצת אנשים שהאזינו להרצאות, ביניהם
אחי יותם, התלהבו באופן מיוחד
וביקשו מן הפרופסור לבוא לארץ לשנה
ולהכשיר אותם לעסוק באופן מעשי וליישם
את התיאוריות של אדלר. דרייקורס הסכים
והגיע לארץ ב־ 1962 לשנה.

אני הייתי עובד סוציאלי צעיר והתקבצנו יחד
קבוצת אנשים. שכרנו דירה ברחוב ארלוזורוב
בתל־אביב, ששימשה גם למגורים לפרופסור
ואשתו וגם לכיתה, שאליה היינו מגיעים בכל
בוקר, כל אחד עם הסנדוויצ׳ים שלו.

• היו שם גם נשים?
הרוב היו נשים. למדנו כל יום עד חצות
הלילה. זה לא היה קורס לימודים רגיל, זה היה
הכל.

• ממה חייתם?
עבדנו. אני הייתי בא מוקדם בבוקר והולך
אחר־כך לעבודה בעיריה וחוזר יותר מאוחר. היו
שעות שהיינו כולנו ביחד, והיו שעות שהוא עבד
עם כל אחד לחוד או עם קבוצות קטנות.

• זו היתה מעין קומונה כזאת?
כן, לשנה אחת.

• זו חוויה חזקה?
יהיה לי כסף, או אם אני אהיה איש מוזר, זה יכול
להועיל לי בחיים. או אולי להיפך, אם אני אהיה
חלש ומיסכן אז יוותרו לי ואז יהיה לי יותר קל
בחיים.
אני גם מחליט מה הוא העולם, אם הוא אכזרי
או לא, אם יש בו סיכוי לאנשים כמוני, או לא. אם
אפשר לסמוך על אנשים, או יש כאלה שטוענים
שאי־אפשר לסמוך על אף אחד, אפילו לא על
ההורים ולא על האשה ולא על אף אחד.
העניין של אתיקה, למשל — מה מוסרי ומה
לא, מה נכון ומה לא, מה מותר ומה אסור. גם אלה
אמונות ולא תכונות, ואלה דברים שאני מחליט
עליהם.

מאוד. אנחנו גם היינו המטופלים שלו, כי הוא
הדגים עלינו את הדברים ועשה עלינו אנליזות. זו
היתה שנה מאוד אינטנסיבית והיינו מאוד מעורבים.

אתם עוד כקשרים ביניכם?

לא כולם נשארו בחיים, יש כאלה שמתו.

העצום שטמון בהדרכת הורים בטיפול מונע.
פתאום הבנתי מה זה טיפול מונע, כי בדרך כלל
מחכים עד שיהיו בעיות ואז מטפלים.
פיתאום למדתי להסתכל על מישפחה ולהבין
~ שזה יגמר רע מאוד אם לא נעשה דברים מסו־יימים,
אם לא נדריך. גיליתי את הפוטנציאל של
הטיפול המונע, וזה תפס אותי.
דרייקורס הזמין את אחי ייתם לשיקאגו
ללמוד, וב״ 1965 הוא נסע לשלוש שנים לאר־צות־הברית,
שם סיים תואר שני בפסיכו לוגיה.
הוא חזר משם והחליט, למרות ה תואר,
להמשיך ולהיות עובד״סוציאלי.
אדלר הגדול, שהיה רופא, שירת במילח-
מת העולם־הראשונה בצבא האוסטרי. הוא
חזר מהמילחמה שבור מן המראות שראה
ומחוסר״יכולתו שלו ושל הרפואה להושיע
ולעזור לפצועים הרבים. אז החליט שהוא
רוצה לעסוק בדברים חברתיים, והפך קצת
לעובד סוציאלי בווינה שאחרי המילחמה.
הוא עבד עם אנשים שהיו שבורים מ-
מילחמה אכזרית, עם מישפחות מפורקות,
ובשנות ה״ 20 של המאה יצר מיפגשים פתו חים,
שאליהם היו באים מורים, הורים ויל דים,
ובהם היה מראיין מישפחות ומסביר
לציבור דרכים אחרות להתנהגות ויחסים.
החלטתי להיות עובד סוציאלי ולא לעסוק
בפסיכולוגיה במובן של לשבת בחדר ולקבל

אחי
יותם בשיחה עם ילדים
-צריך להביא את הילד לכך שיבחר את הכל בעצמו!״

אחי יותם בשיחה עם הורים
,.יש הכל בחיים לא צריך להמציא ולביים כלום!״
ויד הירבה להתעסק גם בצרכים המיניים
האדם) .אדלר אמר שהתינוק הוא יצור
רתי, מרגע היוולדו.
,היום,׳׳ אומר אחי ומדגיש את נכונות ה-
>וריר של אדלר ,״אנחנו יודעים שאפשר
נות את הצרכים הפיסיים למען ההש־כות
החברתית. אנשים מוכנים, למשל,
ת למען המולדת, או למען הדת, או למען

״ההנחה הבסיסית היא
שאדם צריו ללמוד,
ונדי ללמוד צח־ לקום
בבוקר, להתלבש
ולהיות בבית־הספו
בשקה מסויימת״
יאל -כלומר מוכנים לסבול פיסית כדישתייך לקבוצה חברתית״.
יעיון אחר של אדלר: האדם הוא אורג־ס
מחליט. אישיותו של האדם היא דבר
וא בוחר לעצמו.

4אתה מתכוון לאופי ולתכונות?
:ן. תכונות.,אמונות, ד:עות, מוטיבציות.

• אתה רוצה לומר שהאדם לא מקבל
כלום מן הבית, שהוא מחליט הכל לבד?
האדם בוחר. לבית יש השפעה כי הוא מציג את
הנתונים — הם עורכים את השולחן ואני מחליט
מה לקחת. יש כאלה שרוצים להיות כמו ההורים
ויש כאלה שעושים בדיוק ההיפך, ואומרים :״אני
לעולם לא אהיה כמו אבא שלי!״ וגם זו השפעה.
אבל זה לא קובע. אני יכול להיות ההיפך משני
ההורים, אני יכול לקחת רק מהורה אחד, יכול
לקחת משניהם או להיות אנטי שניהם.

ב״ 1963 התגבש בארץ רעיון חדש שהיה
מבוסס על התיאוריות של אדלר. ארבע
שנים קודם לכן ביקר בארץ פרופסור רודולף
דרייקורס, יהודי אוסטרי, בוגר אותו בית-
הספר לרפואה בווינה, שבו למד אדלר. הוא
גם היה תלמיד שלו, בתחילה תוך התנגדות,
ואחר־כך אימץ את התיאוריות של אדלר.
הוא היה פליט של היטלר שהגיע לאמריקה
והשתקע בשיקאגו, שם לימד בבית־הספר
לרפואה.
דרייקורס בא לארץ לסידרת הרצאות
לעובדים סוציאלים ולפסיכולוגים. חלקם
התלהבו מאוד מן הרעיונות והתיאוריות,
שהיו חדשות לאוזניהם. עד אז לימדו בארץ
רק תיאוריות של פרויד, ודבריו של דריי־קורס
היוו חידוש מהפכני. בהרצאות שנתן
היה מדגים את העקרונות על אנשים ועל
בעיות קיימות, ובכל פעם היה מזמן לבימה
מישפחה או ילד, ואחרי ראיון איתם היה
מבהיר לתלמידיו מה כיוון הבעיות, מה
הדרכים לפיתרונן.

נוצרה קירבה מאוד גדולה, אבל לכל אחד היתה
מישפחה משלו.
אני זוכר כשזה נגמר, בערב האחרון, כשעשינו
סיכום, לכל אחד היתה חוויה מסעירה.
דרייקורס רצה לדעת מה אנחנו חושבים ושאל
כל אחד. כשהגיע אליי, אמרתי שאני רוצה לעבוד
עם נוער עבריין והוא אמר שלא, שאני צריך
׳ לעבור עם הורים. כמעט נפלתי מהכיסא. הייתי
שוויצר כזה, שנוסע על אופנוע בסנדלים וג׳ינס.
מה פיתאום הורים? ואז הוא אמר לי שככל שאדם
מעורב יותר עם המישפחה של עצמו, יותר קשה׳
לו לזלרריך הורים. אמרתי שאני לווק והוא אמר
שדווקא בגלל זה.
אם פסיכולוגים מצליחים מאוד עם הילדים
שלהם, דבר שהוא מאוד נדיר, הם מזלזלים

באחרים שלא מצליחים, וא(ם הם נכשלים עם
הילדים שלהם, הם לא יכולים ללמד אחרים.
דרבריס צריכים להיות מיקצועיים לגמרי, לא
צריך להביא את היחסים מהבית.
דרייקורס אמר שצריכה להיות עבודה מיק־צועית
נקיה, ושהוא חושב שאני אוכל לעשות
עבודה כזו. זו היתה הפתעה בשבילי. בתדמית
שלי לא ראיתי את עצמי מדריך־הורים.
עשיתי את הניסוי הראשון: אחרי שהוא נסע,
וטעמתי את הטעם והרגשתי את הפוטנציאל

פציינטים. בארץ יש מחשבה שעבודה סוציאלית
זה מיקצוע נחות לפסיכולוגיה, וזה לא נכון. אם
אומר אדם לפסיכולוגית שהגג בבית שלו דולף
וזה יוצר לחצים, היא לא יכולה לעשות כלום.
אבל עובד סוציאלי יודע לאן פנות כדי לפתור את
הבעיה.

• אבל יכולת לעסוק בפסיכולוגיה?
החלטתי להיות עובד סוציאלי למרות התואר
שלי בפסיכולוגיה, ואז היה המיבחן האמיתי שלי.
בטיפול מונע לא רואים תוצאות, לכן זה מיבחן.
אני, למשל, לא זוכר את האחות שנתנה לי חיסון
בבית־הספר, ואני גם לא יכול לומר בוודאות מה
היה קורה אילו לא קיבלתי חיסון, כלומר אם
החיסון אכן מנע ממני לחלות.

• אתה מתכוון לומר שלא מכירים
לך תודה?

תודה לא חשובה. כשעושים טיפול מונע יש
הרבה אנשים האומרים, שגם בלי הטיפול הדברים
לא היו קוך ים. איך תוכיחי את זה?

• מזלזלים במיקצוע העובד הסוציאלי?

אבל יש לי מיקצוע שאין לו ברק. את באת
אליי בגלל הטלוויזיה, אחרת לא היית באה. זה
מיקצוע שקשה למכור אותו. לא רק כאן, בארץ,
אלא בכל העולם זה ככה. אין בעבודה הזאת ברק
ופירסום, גם אין הרבה הבנה. אנשים באים אליי
ושואלים מה אני עושה בסך־הכל. הם רוצים דם,
איברים כרותים.
כשחזרתי לארץ, דרייקורס אמר לי שצריך
להחיות את עניין בית־הספר להורים, דבר שאד־לר
הנהיג באירופה. הפכנו את זה למודל חינוכי־קהילתי,
מקום שאנשים יכולים להיכנס אליו
באופן חופשי, מרכז שכונתי.

• איך משכנעים הורים לבוא?
הם באים עם הבעיות שלהם.

• כלומר מדובר על טיפול מרפא, לא
מונע?
ככה זה מתחיל, וזה מתרחב. פעם הייתי מקיים
את ההרצאות והסדנאות של בית־הספר להורים

נו לומדים ההווים
כיצד רשפו את
יחסיהם עם ידיהם
ך * שהמרק טו רומו זי ל להשמיע רעשים
בחוץ, ביקש אחי יותם משני ההורים שעל
הבימה שיגבירו את קולם ושירברו לתוך
המיקרופון. כך, כמו בכל שבוע, כמו בכל יום,
בשעה מסו״הת, מתחיל טרקטור גדול ורועש
לנקות את השוק שמאחורי בניין המרכז הקהילתי.
הטירטור נשמע בפנים היטב. אך איש מן
הנוכחים אינו שם־לב אליו. הכל מרותקים למה
שנאמר מבעד לרמקולים.
שורות־שורות, במיבנה האות ח׳ ,יושבים תושבי
שכונת־התיקווה בתוך האולם הגדול של
המרכז הקהילתי. נשים סורגות. ילדים קטנים,
בעלים. כולם שקטים, הגה במעט אינו נשמע,
חוץ מטירטוד המכונה הגדולה בחוץ וקולותיהם
של אחי וההורים שעל הבימה.
בינתיים מספר אחי לקהל על המישפחה
שאותה התכונן לראיין. במשך החודשים שהם
נפגשים ולומדים ביחד פעם בשבוע, הספיקו
ההורים להכיר קצת אלה את אלה והם אינם עוד
זרים.
עליזה ומשה יושבים על הביסה. מביטים קצת
במבוכה בקהל הרב. מסביב שקט. עליזה פותחת.
היא כבר רגילה למיפגשים האלה, היא מופיעה
בכל שבוע וכבר מיישמת את הדברים בבית.
משה קצת יותר נבוך. הוא אינו מתמיד ואינו
מופיע לפגישות בדרך־כלל. את העקרונות, כך
אמר. הוא משתדל ללמוד מאשתו.
עליזה מספרת על הבן.הקטן, שהיה תלמיד
מצטיין בלימודים. ילד צייתן וממושמע, עד
שפיתאום -איבדתי את השליטה עליו״.
אתי. כמו מי שמכיר כבר את העמודים הבאים
בספר. כי קרא אותו כבר פעמים רבות. אומר:
״קורה הרבה פעמים שילד מכין שיעורים בסדר
והדברים שלו מסודרים והכל במקום. ואז לא
שמים לב אליו. כי הכל בסדר. אבל כשהוא

מלמד־הדרים אחי יותם בקורם לדודים בשבונת־התקווה
תחזיק חזק בכיסא, שלא תיפול!־ותעניש אותם ותסתכל כל יום מה הם עושים.״
משה :״אני רוצה לעזור לילד. אני רוצה שהוא
ילמד. אני רוצה שהוא ישיג מה שאני לא השגתי
בילדותי. אתה מציע לי לזרוק אותו?״
אחי- :המקום שלו במישפחה יותר חשוב לו
וככל שהוא פחות ילמד, הוא יקבל יותר יחס, אז
כדאי להתחיל היום. לא לזרוק אותו לגמרי. אלא
לשנות את היחס. האחריות על הלימודים ועל
השיעורים היא שלו. ואתם צריכים להבהיר לו
שאתם תאהבו אותו באותה מידה אם הוא יצליח
בלימודים או לא.״
חלק מההורים מהנהנים בראשם לאות הסכמה.
חלק מביטים באחי בעיניים פעוחת, עדיין
מתקשים לעכל את האמירות החדשות לאוזניהם.
אחי ממשיך. כרי לחזק :״כשילד עושה
שיעורים, אז לא אומרים לו כלום. כשהוא מצחצח
שיניים לא מעודדים אותו, מתייחסים לזה כאל

מדגימים בעזרתה, זורקים לה כמה רעיונות.
ושאר הטיפול נעשה בהמשך הקורס.
באותו ערב בשכונת־התיקווה ישבו בקהל גם
זוג אורחים מחו״ל, שבאו להתרשם ולראות איך
מתבצע הפלא הפסיכולוגי, בו הורים לומדים
כיצד להתנהג עם ילדיהם. שימעו של בית־הספר
להורים בארץ יצא בכל העולם. פה, מסתבר, הוא
המקום היחידי כמעט בעולם שבו מקיימים את
הקורסים הלכה למעשר״ והם נחשבים להצלחה
מסחררת. זוג התיירים השתאה למול הפתיחות
של ההורים ולמול שיטות־החינוך השונות
שהוצגו.
שני ילדים, אחים בני 10ו־זז, שעלו על
הבימה אחרי הוריהם, היו נבוכים. אחד מהם סיפר
לקהל שהכל איתו בסדר, שהוא תלמיד טוב,
שהוא ביחסים טובים עם ההורים. השני סיפר
בעיניים מושפלות שמצבו דווקא לא כל-כך

אחרי החלק הראשון של הערב מתפזר הקהל
לקבוצות קטנות יותר, כשכל קבוצה יושבת ביחד
עם מנחה ומלבנים יותר לעומק בעיות שונות
שמעלים הורים.

אב עס
סמכותיות גברית

* * ישבאמב חו ץ לשכונת־התיקווה לקורס
//של בית־הספר להורים, שאותו מארגן האגף
לרווחה בעיריית תל־אביב, נדהם מההיענות
הרבה של ההורים לפרוייקט. בית־הספר פועל
במקום כבר חמש שנים. בתחילה היה קשה מאוד
לשכנע את ההורים בחשיבות הנושא, היה כמעט
בלתי־אפשרי להביא אותם, לפתוח אותם
לרעיונות חדשים. אתרי מחזורים אחדים של
הקורס תפס העניין תאוצה, ויותר ויותר הורים

בחזית שכונת התיקחה

מתחיל לעשות בעיות, מתגייסים עם כל הלב, ואז
אבא בא מוקרם הביתה מהעבודה ולוקח את הילד
לשיחות של גבר אל גבר, והבן פיתאום מרגיש
חשוב ומרגיש שבצורה הזאת ניתנת לו תשומת•
לב גדולה יותר מאשר אילו התנהג סוב ובסדר.״
הדברים מפתיעים. המישפחות בקהל מקשיבות
ואחי ממשיך- :אני חושב שבדרך־כלל ילדים
אוהבים ללמוד, אבל תמיד המקום של הילד
במישפחה יותר חשוב לו. ואם הוא צריך להקריב
משהו בלימודים, או לעשות בעיות כדי להשיג
תשומת־לב, הוא יעשה את זה.״
משה- :הגענו למצב שאם הילד אומר שאין
שיעורים, אנחנו לא מאמינים לו ומבקשים שיניא
חתימה מהמורה.״
לאחי נדלק אור בעיניים. כאילו זה המישפט
שחיכה לו כל הערב. לפי התיאוריות של אדלר
ושל בית־הספר להורים. אחד הדברים הגרועים
שיכולים הורים לעשות הוא להתערב בשיעורי־הבית
של ילדיהם.
אחי- :אולי תשכרו בלש? יש כל מיני שיטות
חדישות לבדוק, יש המם מצלמות אלקטרוניות
ושיכלולים אחרים. תחזיק חזק בכיסא,״ הוא פונה
למשה- ,שלא תיפול. הדבר הכי גרוע שאתה יכול
לעשות לילדים זה להתערב בלימודים שלהם.
אתה רוצה שהם לא ילמדו טוב? תבדוק אותם

בבית־לסין בתל־אביב. במשך •תקופה ארוכה
שמתי־לב שבאולם יושב שחקן מאוד מפורסם
והוא מופיע בקביעות. ביררתי אם יש לו ילדים,
ונאמר לי שלא. יום אחד לא יכולתי להתאפק,
ניגשתי אליו ושאלתי מה הוא עושה שם, והוא
ענה לי שזו ההצגה הכי טובה בעיר.

• אתה מביים את הדברים?
לא, הכל אמיתי. כמו שהשחקן ההוא אמר:
ההצגה הכי טובה בעיר. המטרה היא שאנשים
ילמדו מהחיים. כל העקרונות שאנחנו רוצים
ללמד קיימים בראיונות ובמיקרים אמיתיים, לא
צריך להמציא כלום. אנחנו מלמדים, למשל,
שאפשר לחנך ילדים גם בלי לתת עונשים.

• אתה מתכוון לעונש פיסי, או
לעונש בכלל?

ן * שנפתח בית־ספר להורים בשכונה
^ הסמוכה לשכונת צהלה היוקרתית בפרברי
תל-אביב, ביקשו הורי הילדים מצהלה שיפתחו
גם עבורם מוסד דומה. יותם אמר שהם מוזמנים
לבוא לשמנה הסמוכה ולהשתתף בפעילות שם.
חלק מן האמהות הסכימו לבוא. וראו שלא חשוב
המעמד החברתי ולא חשובה ההכנסה הכספית
וההשכלה — כולם נתקלים באותן בעיות עם
ילדיהם. אחרות לא הסכימו לבוא. בטענה שהן
אינן יכולות להרשות לעצמן לשבת ביחד עם
עוזרות־הבית שלהן ולחשוף את עצמן לפניהן. הן
לא הלכו והפסידו.
לפעמים מתרחשות סצינות מרגשות מאוד על
הביסה, לפעמים הדברים יותר רגילים וקרירים.
בדרך־כלל לא פותרים את בעיותיה של
המישפחה המתראיינת בזמן הראיון, אלא רק

בסדר. שהוא אינו מרוצה מהמתרחש בבית. אחרי
כמה שאלות מנחות סיפר הילד שהוא מקנא
באחיו, שהיה רוצה, ולוא לתקופה מסויימת,
שההורים ישימו לב אליו קצת יותר מאשר לאחיו,
שבמריבות ביניהם שיהיו באופן ברור ומוחלט
לטובתו — למרות שאחת מן השיטות הנלמדות
בבית־הספר להודים היא שלא להתערב במריבות
בין אחים. אלא לתת להם לסגור את העניינים
ביניהם. המבוגרים באולם היו שקטים, הילד אמר
את דבריו בכנות גמורה. הוא התרגש וגימגם
קצת, ונדמה היה שעומדות לו דמעות בעיניים.
בשלב האחרון של הראיון, אחרי שמדברים עם
הילדים שלא בנוכחות הוריהם, נקראים ההורים
בחזרה אל הבימה, וכל המישפחה יושבת יחד
לסיכום סופי. בסיכום הוחלט, על דעת ההורים
ושני האחים, שלמשך תקופה מסויימת יהיו
ההורים לטובת ילד אחד, גם במריבות, גם
בדברים אחרים.
אחרי שבוע נראו שני הילדים בפגישה כשהם
עליזים וטובי לב. הם סיפרו לאחי כי הדברים
באמת התנהלו כמו שהוחלט, אבל אחרי פעם או
פעמיים שההורים אכן היו לטובתו של האח
האחד, נמאס לכולם — זה הצחיק את כל בני
הבית, הדברים יצאו. כולם נפתחו והמצב השתפר
במהירות.

באים כדי לשמוע וללמוד. עדיין קשה מאוד
לשכנע את האבות. החוזרים עייפים מן העבודה,
לבוא למיפגשים האלה. הם חושבים, בדרך־כלל,
שהעניינים האלה הם בתחום אחריותן של
האמהות, שהחינוך הוא עניץ לנשים. שהאב צריך
להראות סמכותיות גברית. אך גס ריעות קדומות
אלה משתנות לאט־לאט, ויותר ויותר אבות
נראים בפגישות, אם כי לא באים באופן קבוע כמו
האמהות. בכל מיקח־״ גם אם רק האם מופיעה.
לומדת, נפתחת ומשתנה, כל האווירה בבית
משתנה לחלוטין, והאב רואה ולומד בנית. או
שמשתכנע לבוא מפעם לפעם כדי לראות מה זה
ומה מלמדים שם.
בשכוגת־התיקווה יש קבוצה של צעירים
ילידי־השכונה העובדים בהתנדבות, עוברים
מבית לבית בשכונה, מסבירים להורים את
חשיבותו של בית־הספר. את השפעתו הטובה של
הקורס על היחסים בבית ומשכנעים את התושבים
לבוא ולקחת חלק בפרוייקט.
בתי־ספר להורים מתקיימים במקומות רבים
בארץ. התקופה הראשונה בכל מרכז חדש היא
בניהולם של אנשי מכון אדלר. אחרי שהדברים
מתמסרים. מועבר הניהול, בדרך־כלל, לעיחה
המקומית, כשמכין אדלר מספק את המנחים,
לעיתים גם את הפסיכולוגים.

גם וגם. אנחנו באנו עם רעיון חדש —
להשפיע על הילד שיבחר בעצמו.

בנושא של השיעורים, שיעורי״הבית, עשינו מהפכה
כשאמרנו שזו עבורה עצמית.

• אז אולי צריך לחנו את המורים?

מובן מאליו. אבל כשהוא לא בסדר, אז מתייחסים
אליו כל הזמן, ומהמצב הזה צריך לצאת.״
ההורים היושבים על הבימה משמשים דוגמה
להעביר את התיאוריות וההדרכה לשיפור
היחסים בבית בינם לבין ילדיהם.

ילד עס
דמעות בעיניים

• מה זאת אומרת?
ליצור מערכת יחסים שבה הילד יאות לבחור
מה שאנחנו חושבים לחיובי.

• מי אנחנו שנקבע מה חיובי?
נכון. אבל אנחנו רוצים שיבחר בדרך בונה,
שיהיה ארם שנעים להיות איתו ושיתרום לחברה
שבה הוא חי.
גם מהבחינה הדמוקרטית ומבחינת חרויות
האדם אנחנו מסכימים שאדם צריך ללמוד — יש
זכות לדעת, וככל שיש לאדם יותר ידע, יש יותר
סיכוי שיבין את הדמוקרטיה. ואם זו ההנחה
הבסיסית, הרי שכדי ללמוד צריך לקום בבוקר,
להתלבש ולהיות בבית־הספר בשעה מסויימת.

• מה המהפכה?
כל הזמן ההורים עוזרים לילדים בשעורים
ומתערבים ובודקים את הילד אם הכין או לא,
מטלפנים למורה לברר אם אלו אכן השיעורים
שנתנה ומה היו השאלות. ההורים הופכים
לפקידים של מישרד־החינוך ונותנים עונשים
ועושים עניץ שלם. וגם המורה דוחפת אותם לכך,
כשהיא מבקשת מההורים שיחתמו לילד ביומן,
ואז ההורים הופכים ללבלרים.
נעשו מחקרים שהראו מישפחות שהיחסים בין
ההורים לילדים היו טובים מאוד עד גיל ,6ואחר־כד
הופרעו, בגלל נושא שיעורי־הבית.

אנחנו עובדים גם עם המורים, אבל זה לא
מספיק. כי אם מורה כזאת קוראת לכל ההורים
בתחילת השנה ומבקשת מהם שלא יתערבו
בשיעורי־הבית של ילדיהם, ההורים מייד חושבים
שהיא לא בסדר ורצים להתלונן אצל המנהל
ומבקשים שיחליף אותה.
ההורים הופכים את הדבר לעיסוק העיקרי
בחיים, וזה מעכיר את היחסים בבית.
אנחנו המצאנו שיטה מעניינת — להתעניין
בלי להתערב. אם ההורה מתעקש להיות מעורב,
שיתעסק בנושאים אקדמיים, שיקח אטלס
ומפות, שיקרא לילד מהתנ״ך, מספרים, או מה
שהוא רוצה, אבל שלא יתערבו בשיעורים —
(המשך בעמוד )32
אלה דברים של הילד•

! 711 x1 7 9העו^ס הנה

2324

״תנו לילדים ללמדו־

— כסף זה לאה כל —

(המשך מעמוד )31
כדי להקל על העניין ולהבהיר
אותו, פיתחנו שיטה שבה הילד מלמד
את ההורים, תחת שההורים ילמדו את
הילד. במקום צעצועים, קונים לילד
לוח וגיר, ובכל יום במשך כמה דקות
הוא עומד ומלמד את ההורים מה הוא
למד באותו יום בבית־הספר. בצורה
הזאת הוא חוזר על החומר שלמר
בכיתה, הוא גם מרגיש שיש לו תפקיד
חשוב מאוד בבית — ללמד את
ההורים שלו. ואם יש כמה ילדים בבית,
אז כל ילד חוזר על החומר שלו בתורו.
חשוב שההורים יידעו לשמור על
הדבר הזה, זה יוצר אווירה טובה בבית.

(המשך מעמוד 125
ועלמני עיצב את שיערן. עבור התענוג
שילמה החברה המזמינה 500 דולר
ליום פלוס טיסה, איכסון במלון־פאר
וכל הארוחות.
איך משיגים עבודות נהדרות
שכאלה? לעלמני יש כבר שש שנים
סוכן, הדואג לו לקבלת עבודות טובות
ורווחיות.
ואיך אפשר לעזוב כך את הכל, את
ההצלחה, הכסף, והקשרים ולחזור
לארץ, ששם מרוויחים בשקלים
(חדשים, אומנם) ,מתווכחים על המחירים,
זמן אינו זמן והצילומים מתחילים
תמיד באיחור וגוזלים את כל
היום?
מסביר עלמני :״השורשים האמיתיים
שלי נמצאים בישראל. נולדתי
ברמת־גן להורים העובדים כאח ואחות
בבית־חולים. למדתי שירטוט־בניין
באורט גבעתיים, שרתתי במישטרה
הצבאית ואחר־כך יצאתי לחוץ־לארץ.״

• לך אין ילדים?
לא, אני בחרתי להיות רווק.

• בכוונה?

בגלל המיקצוע?

לא, בגלל זה שחיים רק פ7ום אחת.

מאוזן•.
. 1ארג והיה לנשיא ()3
.3יתחלף ברוטציה? ()6.3
.9אזור. צבאי בדרך כלל ()4

פתרון תשבצופן
2523

ו •-7 0 0 1

.10 קרן חסכון, די מחממת ()4
. 13 נא לא להקדימו לקנה ()3
. 14 בגליל ()6
.15 קוקטיות? העמדת־פנים? ()8
.17 השנה הראשונה לעליית
תימן ()4
.18 הוא ג׳ונבלאט ()4
.20 אם הוא ראש כרוב, הוא, ללא
ספק, כזה ()4,4
.22 איש על החוף האדריאטי,
בירה של אחת מחמישים ()5
.24 צבע ()3
.25 עץ, עליו אישן ()4
.26 עיר במידבר, מלון בעיר ()4
.28 מבעל הזקן הגדול, במילה
אחת ()7
.29 או קנה, או קץ (.)3
מאיכד;
.2אצבע ()3
.4חגורה ()4
.5הפרויקציות שלו ()8

.6מה שסולתם היתה שמחה
לייצר ()6

.7אם לא, אבל במילה אחת ()4
.8מונח סטטיסטי, מונח סוציולוגי

.9הוא בוודאי לא עם יצחק
שמיר ()3,4
18.11 ולא מת ()2
.12 רוב הנערות בדיזנגוף ()9
. 16 האייל היה שם הקרבן
האמיתי ()4,4
. 19 גרץ קדם לו ()6
.21 שמה הפרטי של הקריינית

.22 נהר בגרמניה, אי בים־התיכון

.23 אם)2( 36 ,
.24 אבן שכזאת, אוכלים אותה
גם לא בנאים ()3
.27 יונה פירסם אותה, תל״אביב
סיפחה אותה (.)3

•אביגיל מאי —1

.. ,אם גווה שראח
יהורם בתחיית
השנה ומבקשת
מהם שיא יתעו
בעושוי־הבית שר
היורם, ההווים
תושבים ונשיא יא
בסוו, ותיס
והתוונן אצו
המנהו־
• אתה שונא ילדים?
לא, אבל אני לא רוצה לגור עם
תינוקות בבית אחד, זה לא חשוב לי
כל־כך ולכל דבר יש מחיר.

• החלטת שאתה לא רוצה
ילדים?
ההחלטה הראשונה שעשיתי בענין
זה היא שאני לא מצה לעבוד על בסיס
של כסף. שכסף לא יהיה המוטיב
שבגללו אצא לעבודה, וזה לא הלך
ביחד עם חתונה. חברות שלי אמרו לי
שההחלטות האלה הן בסדר עד
החתונה, ושאחריה הכל ישתנה.

• חתונה זה הסכם כלכלי?
לא, אבל מישפחה זו אחריות
כלכלית.

• אתה שונא כפן!?
לא, אני אוהב מאוד.

•ובגלל הסיכה הכלכלית
לא הולדת ילדים?
בגיל 20־ 30 חשבתי שאם אני לא
מוכן לקחת אחרעת כלכלית, אני לא
יכול לגדל ילדים.

העתונים טלפוו
מודע ולכלת ב

*^בכרטיסי אשראי במחירי המערכ תי
£8 $ 011 (8א 01
* 1א 0וז * א £8ז או

•ע 1ר * 0־ ט

סז*£11ק$ו

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

• אבל זו החלטה שאפשר
לשנות אותה?
כן, אפשר.

• זאת אומרת שבכל פטם
אתה מחליט מחדש שלא
לעשות ילדים?

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

״חתונה זה לא
הסכם בלבלי, אבל
מישטזה?1
אחריות כלכלית״

227117/ 8־ 03

כן, אבל בגיל מסויים, כשהחלטתי,
זה מה שקבע אם אני מתחתן או לא.

• אתה מצטער?
לא, בכלל לא. לפעמים אני בא
הביתה בערבים ושמח מאוד שאין שני
ילדים צורחים בחדר השני, ואשה
כועסת שהזנחתי אותה כל היום. אני
לא מתחרט ואני חושב שצריך שיהיה
גם כך, שצריך שיהיו גם אנשים שלא
רוצים לעשות ילדים.

חמוד החי

*מ על בוטנים
ך* אמת שעלמני כבר כמעט חזר
1 1ארצה. לפני שלוש שנים בא
לביקור־מולדת והכיר אצל חברים את
עדה לזורגן, מאפרת הדוגמניות. היא
סיפרה לצלם־האופנה יקי הלפרין עליו
והוא נדלק לרעיון. את צילומי יום־
המחרת הם כבר עשו ביחד. לזרגן
איפרה, עלמני עיצב את השיער ויקי
צילם. התוצאות היו כל־כך טובות,
שיקי הציע לו להישאר ולעבוד איתו.
אבל אחרי שנה וחצי נשבר לו. והכל
היה בגלל הכסף. הוא עבד כמו חמור
והרוויח, כלשונו, פינאטס(בוטנים) .כל
הזמן חשב על זה שהוא ממש מתבזבז.
לבסוף ארז את מיזוודותיו וחזר לניד
יורק.
אבל, כנראה שהכסף זה לא הכל
בחיים. דווקא עכשיו, כשכמה ספרים
ישראלים עזבו את הארץ לטובת ניו־יורק
ולוס־אנג׳לס החליט עלמני שזה
זמן טוב לחזור, ובכלל, מי רוצה
להישאר בניו־יורק בחורף.
יש לו המון רעיונות חדשים בנושא
עיצוב־שיער.
וכך הוא אומר, ישר ולעניין :״אני
לא רוצה שהדוגמניות בארץ תשנאנה
אותי, אבל אני מוכרח להודות שהן
אינן אופנתיות וחדשות. הן נדבקות
למראה מסויים אחד ונוח וזהו.
״לדוגמה — אפרו. זה נהדר, זה
מתולתל ולא צריך להסתרק. או קארה,
או שיער אסוף בקוקו־שניון מאחור או
בצמה.
״אני יודע שזה נוח, קלאסי ובטוח,
אבל דוגמניות צריכות להשתנות לעתים
תכופות, לפחות פעמיים בשנה.״
ועל הישראלית המצויה :״היא קשוחה
מטיבעה וכדאי לה להיראות נשית
יותר, להסתפר בצורה קבועה ולעשות
פאן כל שבוע וצבע מדי פעם.״

פגים חדשות
4ובלורית חזיתית
ף* ניגוד להרבה ספרים אחרים,
^ האוהבים לקצץ את מחלפות
האשה, אוהב אלי עלמני נשים בעלות
שיער ארוך. יש לזה יתרון — אפשר
לשחק, לשנות ולגוון את המראה
וההופעה.
עלמני מתכוון לייבא עימו, עם
שובו, דוגמנית אמריקאית צעירה, רנה
שרון,.רנה בת ה־ 21 גבוהת־קומה,
חטובת־גוף ושערה ארוך וברונטי. היא
מיקצועית ויש לה המון שאיפות.
עלמני הציעה לה לבוא לארץ, בה
תמיד מחפשים פנים חדשות.
לכבוד השיבה לארץ עשה עלמני
גם משהו לעצמו. הוא שינה את
תדמיתו החיצונית: לא עוד שיער
מתולתל וארוך. הוא סיפר את עצמו,
מול המראה בביתו, בסיגנון אלביס
פרסלי, קצר עם בלורית חזיתית. על
השפם הוא לא וויתר בשלב זה.
וכך, במראה המחודש והצעיר,
במיכנסי ג׳ינס צמודים, חולצה שחורה
גברית ומגפיים שחורים, הוא מתכונן
לנחות, בקרוב, בארץ.
העולם הזה 2524

חורוסהוס מרים בנימי!,

מזל החודש:

ג דז
המיסנויס הקובעים גורלות תורת המיספרים -או הנומרולוגיה, כפי
שהיא נקראת בלועזית -אינה קשורה
דווקא לאסטרולוגיה, אך כתחום מיסטי יש
בה עניין רב. הנומרולוגיה טוענת, שלכל
תאריך שבו נולדים יש משמעות מיוחדת.
אם לא מתייחסים לשנה או לחודש, אלא רק
ליום בחודש, מקבלים אופי שהוא אופייני
דווקא לאותו תאריך שמתייחס לטיפרה
עצמה.
מי שנולד ב״ 1בחודש -הוא בעל
כושר״מנהיגות, יכולת אירגון, עצמאות
ומעט שתלטנות. הוא אינו מקבל מרות, הוא
דורש שהסביבה תתייחס אליו בחום
ובחביבות. הוא בעל כושר״יצירה, נוטה
לבזבזנות ולחיי״לוקסוס. אדם כזה מוצא
את עצמו נלחם על עמדת שילטון כשסביבו
קינאה, שינאה ותככים, אלא שלבסוף הוא
מגיע למקום שבו הוא רוצה.
מי שנולד ב־ 2בחודש -מצבי־הרוח
שולטים בו, הוא חברותי, פטפטו ואוהב ל

עבוד
בצוות. נמשך לריקוד, דרמה ומוסיקה,
האסתטיקה והיופי חשובים לו. הוא אינו
סובל ביקורת, כי היא מדכדכת ומדכאת
אותו, ואז הוא חדל להאמין בכישרונותיו.
הוא תמיד זקוק לעידוד רב. הוא טיפוס
מישפחתי חם, האוהב לעזור לכולם.
מי שנולד ב־ 3בחודש -הוא
האינדיווידואליסט, שהחופש חשוב לו יותר
מכל. את דעתו הוא אומר בגלוי. הוא מוקף
בחברים וידידים, כולם אוהבים אותו
ומבקשים את חברתו. יש לו חוש״הומור,
לעיתים ציני וסרקסטי, אך תמיד בגבולות
הטעם הטוב. הוא לא מסרב לבקשות
לעזרה. לרוב הוא ניחן בכישרון כתיבה
ודיבור, נמשך לשטחים אינטלקטואליים
ויצירתיים.
מי שנולד ב־ 4בחודש -לרוב הוא
אדם חזק היודע מה שהוא רוצה, עקשן,
חרוץ ואחראי. הוא דייקן ושיטתי ואינו חס
על כוחותיו. הוא לא מייפה את דבריו שיהיו
נעימים לאוזן, הוא ישר, גלוי ודובר־אמת.
את רגשותיו הוא מסתיר עמוק, יש לו
מישמעת עצמית חזקה, כושר״התמדה
וכישרון לעסקים, להוראה, ובכלל -לעבודה
עם קהל.
מי שנולד ב־ 5בחודש -הוא הזריז
והגמיש מבין כולם, הוא נמצא בכל מקום
בעת ובעונה אחת. כל חייו מחפש אתגרים
חדשים וסולד מכל מה שחוזר על עצמו.
חוסר־מנוחה מאפיין אותו, הוא עירני, רואה
הכל ומוכן אף להתנסות בחוויות שונות
ומשונות. הוא ממולח ומפולפל, אינו מוצא
מנוחה ומרגוע, עצבנות פנימית מלווה אותו
כל חיו. אינו מסוגל לשבת במקום אחד, לכן
חייב לעבוד בעבודה שיש בה תנועה רבה,
נסיעות ומגע עם קהל גדול. מיסחר מאוד
מתאים לו, אך גם הוראה, פירסום ויחסי־ציבור.
בני הזוג אינם יכולים לסמוך על
נאמנותו והוא אינו מכיר בצורך זה.
מי שנולד ב־ 6בחודש -יש לו משיכה
חזקה ליופי ולאמנות, הכל חייב להיות נעים
שליו והרמוני. לא חשוב באיזה תנאים יגור
או יחיה, חדרו תמיד יהיה מקושט ויפה.
אנשים אוהבים אותו, נהנים מחביבותו, הוא
מקובל על כולם. קשה לו לסרב לבקשת
עזרה, והוא ממלא אחר בקשות של כל אחד
עד אותו הרגע שאינו עומד בכך עוד, ואז

אנשים נוטרים לו טינה, במקום לזכור לו את
הטוב שכבר עשה. חברה, בית ועזרה לזולת
הם הדברים החשובים לו. המיקצועות
חייבים להיות קשורים לציבור רחב, כשהוא
לא חוסך מאמצים לשפר את תנאי־החיים
של הכלל.
מי שנולד ב־ 7בחודש -אדם מופנם,
רגיש ואינטואיטיבי, הוא לא אוהב להיות
המרכז בחברה. יש לו מעט ידידים. לפני
שיתן אמון במישהו, יעמידו במיבחנים
רבים. זהו אדם שומר סוד, סגור ונמשך
למיסטיקה, למדע ולאמנות ויותר מכל
לקולנוע. כל דבר שיעשה יהיה שלם, ללא
שגיאה, הוא דורש מעצמו ומהאחרים
שלמות. לעיתים אדם כזה עובר סבל רב
ובדידות עד שמוצא את מקומו בעולם.
מי שנולד ב־ 8בחודש -אדם חזק,
נוקשה, יציב ושאפתן. אינו נמנה עם
הרחמנים, הוא יודע מה הוא רוצה, הוא בונה
את עצמו ולגביו המטרה מקדשת את
האמצעים. יש לו כושר־אירגון מעולה
ויכולת להרוויח כסף רב. הוא רגיל שהכל
מתגהל דרך מאבקים קשים, שום דבר לא
יגיע אליו בדרך הקלה. הוא יצטרך לעבור
מיכשולים ומחסומים, אך יתגבר על כולם.
תמיד יידע מי הם האנשים שיוכלו לעזור
ולקדם אותו בתקופה זו או אחרת, ודרכם

אפוטרופוס לאותם שעימם הוא קשור, כולם
סומכים עליו, על כוחו ועל סמכותו. בכל
שטח שיעסוק יגיע לפירסוס, להכרה ב כישוריו
ולהצלחה.
מי שנולד ב־ 10 בחודש -הוא דמות
השליט. אינו מסוגל לשייך עצמו לקבוצה,
להיות אחד מכולם. בכל מקום הוא תופס

מי שנולד ב־ו לחודש -אינו מקבל מחת,
נוטה לבזבזמת ולח״־לוקסוס ומי שנולד ב־10
לחודש -מוכשר לעסוק באלו ואחת מלאכות
ובעזרתם יגשים את המטרות. הוא אוהב
הכל בגדול.
מי שנולד ב״ 9בחודש -הוא בעל מרץ
ושימחת-חיים, אינו פוחד מכלום, ההיפך.
במקום המצוי האתגר, לשם הוא יימשך. יש
לו ראש בריא על הכתפיים, אינטליגנציה
טובה והרבה תושיה לצאת ממצבים מסובכים.
זהו ההרפתקן הניצחי. הוא יטייל
בעולם ויתנסה בכל חוויה אפשרית. הוא

עמדת סמכות ומנהיגות. באופן טיבעי
יימצא את עצמו לוקח אחריות ומארגן כל
דבר כאילו נבחר ברוב קולות להיות המלך.
הוא מוכשר לעסוק באלף ואחת מלאכות,
אפילו בעת ובעונה אחת. הוא זריז, ממולח
ובעל ראייה לטווח רחוק. לא טוב לו
להתייעץ עם איש, הוא חייב למצוא
כיתרונות משלו לכל מצב. כישלון והפסד לא
מתלבש עליו -בכל תנאי הוא חייב להצליח.

את ה־ 16 וה״ 17 בחודש אתם יכולים להפוך
לימים חשובים וטובים במיוחד. במקום ש בו
אתם עובדים אתם
יותר מקובלים, ודווקא
באותם ימים תוכלו לנ צל
את האווירה הנעי 1

ולקבוע שיחה לשם
הטבת תנאי העבודה
או העלאה במשכורת
או שינוי בתפקיד. היז יפיזוג —
הרו בכל זאת מלקחת
על עצמכם תפקיד ש הוא
גדול ממידתכם.
ב 19-בחודש תיתכן הפתעה נעימה בתחום
הכספי. ב 20-וב- 21-היזהרו מהתחייבויות.

הזהירות, שהיא תכונת אופי ידועה של בני
מזל־שור, אינה מוכיחה את עצמה בימים
אלה. עליכם לתכנן את
צעדיכם ודבריכם בצורה
יותר זהירה, ב־17
וב־ 18 בחודש יתגלו לכם
דברים לא נעימים
הקשורים לפרשיית־א־הבה
שהעסיקה אתכם
רבות בזמן האחרון, ח|0£&
^2X 1
שוב לדעת לנתק קשרים
אלה בזמן לבני שהם
יסכנו אתכם ואת בני
ביתכם. התרחקו מאנשים איתם יש לכם
עימות. התכוננו לקשר חדש העומד להתחיל.

מצב-רוח קשה ממשיך להטריד אתכם, אתם
עסוקים במחשבות על אפשרויות לבי צוע
שינויים דראסטיים
בחייכם. עדיין מוקדם
לפעול בכיוון זה, כל מה
שתמצאו לא יספק אתכם
ותצאו קרחים מכאן
ומשם. המתינו עוד זמן
מה והמצב יהיה קצת
יותר קל. ה 18-וה־ 9ג
בחודש יהיו ימים מאוד
קשים, מתוחים ומעצב נים,
אתם עומדים להסתכסך
עם אדם קרוב אליכם ביותר.
ה־ 21 בחודש הוא יום לא נוח ואפילו מסוכן.

0(11

תאותיס

ה־ 15 וה־ 16 בחודש רגישים במיוחד עבורכם
בעיקר בכל מה שקשור לענייני עבודה. היו
זהירים בעת משא ומתן
אפילו עם אנשים שעליהם
אתם סומכים בד־רך־כלל.
חוסר עירנות
מצידכם עלול להביא
אתכם להפסד, לא רק
של ממון אלא גם של
21 בי וני -
השם הטוב או התפקיד
20 ביו לי
שבו אתם מעוניינים. ה־
19 וה־ 20 הרבה יותר
נעימים. תוכלו ליהנות
מביקורי פתע של ידידים או קרובים. בשטח
הרומנטי -מצפות לכם הפתעות נעימות.

למרות העובדה שאתם עדיין לא מצליחים
להשתחרר מכל עומס העבודה המוטל עלי כם.
השבוע כבר תוכלו
להרגיש בהקלה. מישהו
יבוא לעזרתכם, ובכלל
הסביבה מתחילה להתייחס
אליכם ביתר הת חשבות.
בשורה נעימה
תגיע ב״ 16 או ב* 17ב חודש,
מארץ אחרת. השביניכם סטודנטים יוכלו
ליהנות מהצלחות
בתקופה זו, רצוי לעבוד
בשותפות עם מי שעליו אתם סומכים.
בשטח הרומנטי
רק קשיים ובדידות.

אלה מביניכם החושבים על מעבר לסביבה
אחרת יצטרכו לדחות מעט את ההחלטות
בעניין זה. ברגע זה קשה
לראות את כל החסרונות
-אפילו לכם, שאין
כמותכם מומחים למציאת
פגמים וליקויים. ה־
18 ורד 21 בחודש אינם
טובים לנסיעות, אתם
עלולים להתחרט על כך
שהסתבכתם בבעיה שהיא
מיותרת, ולמעשה 633222131
אינה קשורה בכם ישירות.
בתחום הרומנטי זו התקופה שלכם. בין
ה־ 18ל־ 20 בחודש -זה הזמן לבילוי.

;101

עניינים כספיים יטרידו אתכם השבוע, ואם
לא -סימן שאינכם עירנים למה שקורה
במציאות. לא תוכלו ל הרשות
לעצמכם להיכ נס
להוצאות כספיות ב תקופה
זו, יש נטיה ל הוציא
יותר ממה שחש בון
הבנק מאפשר. קרו-
בי-מישפחה או ידידים
המבקשים עזרה כספית
יצטרכו להסתפק בתשובה
שלילית הפעם,
גם אם זה לא נעים לכם.
בתחום הרומנטי תיהנו מה־ 16 וה 7-ג
בחודש. ב־ 21 בחודש -ידיעה מאכזבת.

בתקופה זו קשה לאנשים המכירים אתכם
היטב להבין מה קורה לכם ומדוע אתם
מגיבים בצורה שאינה
אופיינית לכם. אתם נו טים
להתייחס בסלחנות
לאנשים העלולים
לגרום לכם נזק. בעיקר
בגלל רכילות והשמצות
מתוך קינאה. ומה שיותר
מוזר: אינכם מוכנים
להתייחס בסבלנות
לדורשי טובתכם. ה־18
או ה־ 9ג בחודש יהיו מאוד
קובעים לגבי המשך היחסים ביניכם
לבין בני־הזוג. צפוי שיקרה משהו קיצוני.

את ה 19-או ה 20-בחודש תוכלו לנצל כדי
לקדם מטרות בתחום הקריירה. כעת הזמן
להוכיח לממונים עליכם
מי עושה את עיקר הע בודה,
אל תוותרו הפעם
לטובת אלה הרגילים
להשתמש במרפקים.
גם מהבחינה הכספית
תוכלו לשפר מאוד את
מצבכם, אל תחמיצו את
ההזדמנויות שיהיו הש :
1 23 נובמבר ־
20בדצמבר_
בוע. ה״ 16 וה 17-בחודש
שובים לכל מה
שקשור לחיי-הרגש, תוכלו לסיים קשרים
מסובכים -ולהתחיל בקשרים חדשים.

מאזנ״ם

ן ןן שח

ה־ 15 בחודש אינו קל עבורכם, מישהו מנסה
להערים עליכם, והפעם אל תחפשו רחוק. האדם
המתייחס אליכם
בחיבה ואהבה יש לו
אינטרס שבמשך הזמן
יפעל נגדכם. ב־ 16 או ב־
17 בחודש צפויות בעיות
להורים קשישים או ל־בני־מישפחה
אחרים.
גם בבית לא תשבעו נ21ב
דצמבר ־
10ב י נו א ר
חת, אל תשאירו מכשירים
חשמליים בפעולה
אם אינכם בבית. ה־19
או ה־ 20 בחודש יהיו ימים רומנטיים. תוכלו
לנצל אותם כדי לחדש קשרים שנפסקו.

ההרגשה הכללית אינה טובה, אתם מתוחים
ואינכם מרוצים. העייפות והתשישות גורמות
לכם לאיבוד הסב לנות
כלפי אנשים שעי מם
היחסים שלכם
תקינים בדרך כלל. ה ל!
בחודש -מסוכן
לחתימה על חוזה או
מיסמך מחייב. בני מזל
דגים עלולים לסבך
אתכם בבעיה שאותה
לא תוכלו לפתור במשך
שנים -הזהרו. היכרות
חדשה ב־ 16 או ב״ 17 בחודש עומדת להיות
תשובה ולהוציא אתכם בזמן מהתיסבוכת.

ה־ 15 בחודש אינו נוח עבורכם. בכל מה
שקשור לבריאותכם כדאי שתהיו זהירים
חוסר־זהירות עשוי לסכן
אתכם. יתכן שכבר
כעת מתפתחת בעיה
בריאותית שתתגלה רק
בחודש הבא. בתחום
הכספי תוכלו לנצל את
ה־ 16 וה* 17 לטובתכם.
הפעם תוכלו לתמרן את
10 בפבר 1א ר
המצב לטובתכם ולהר20ב
מרס
וויח מחולשתם של אחרים.
ה־ 21 בחודש יהיה
קשה. סיכסוך נוסף עלול לגרום לכם מצב־רוח
קשה. הפעם תוכלו להשתמש בהגיון.

^ ני לא סכסולוגית וגם לא רופאתך
המישפוזה שלכם. אבל יש לי שתי
תכונות כדי לכתוב את המדור הזה.
אל״ף, בחיי הקצרים כבר עברתי את
הכל, פחות או יותר, ואני יכולה
להתחלק איתכם בנסיון שלי. בי״ת, יש
לי המון סבלנות לשמוע, אוזן ענקית
שיכולה להקשיב ויד מלטפת. וזה הרי
מה שבעצם כולם צריכים.
,איזה נסיון יש לך?״ אתם שואלים,
בצדק.
בואו והכירו את לילי, אשה שהיא
* 80 מין ו־* 20 פלונטרים נפשיים.

תנועות חדות, צעיר ממני בכמה שנים
טובות. מסובך מבחינה נפשית, ובכל
זאת עובד־כפיים. זה הגבר שלי כעת.
גבר * 80 מין ו־* 20 ילד( .האם לא
כולם כאלה?)
אני חושבת שסטאטיסטית המיגוון
די מושלם. מובן שבחיפושים אחרי
המתאימים היו גם מערכות־יחסים
חולפות ומישגלים זריזים, ועליהם
אספר בהזדמנות.
מתוך ההיסטוריה שלי ושל חברותיי
וחבריי אשתדל לדלות עבורכם
ועבורכן את הסיפורים והקוריוזים שיתאימו
לבעיותיכם ולהכרת עצמכם.

הכל הולך! כתבו ללילי, ת״ד , 136
תל־אביב.

היפיוף שחי איתי. אז אני מפסיקה
לחיות איתו. פוסעת אל הוליווד
החשוכה, בפינת לאס־פאלמאס וסלמה.
עולם חדש. מקרר ריק. מהחלון —
ארסים וזונות. אנשים ישנים במכוניות,
והכוכבים על המידרכות, מכוסים
בגופות של ארחי־פרחי ללא פרוטה
ועתיד. נשארת אשה חזקה. עבודה
בלילות. הילד, חשבונות. נפילה. ועוד

איך.
אהבות אלימות ותגלית חדשה: איש
צעיר ממני ביותר מ־ 10 שנים. ללא
מעצורים, ובכל זאת בעל פינה נסתקת
של בורגנות נפשית. ויכוחים איני

הבעיה היא איך להתחיל. איך עונים
למיכתבים של קוראים, לפני שיש
מיכתבים ולפני שיש קוראים?
זה פשוט. שאלתי את האנשים שאני
מכירה מה הבעיות שלהם, ואני מעלה -
אותן כאן. רק לדוגמה, כמובן.
מוכנים? יאללה!

• אני בעל ממוצע מרעננה.

העניינים יותר מדי ברצינות. קצת
הומור לא מזיק אף פעם.
אולי צירוף כל הגישות האלה ביחד
יביא אותה אל נקודת־השבירה שלה.
אז שיהיה בהצלחה.

• מהצצה בסיפרות־מיז קיבלתי
ריגשי־נחיתות. אני נבר
שנחשב די גברי, וגורלי הוא
גודל נורמלי, ככתוב בספרים.
האם הרגשתי מוצדקת?
זוהי בעייתם של מיליוני גברים
המעיינים בסיפרות פורנוגראפית. אז
דע לך שגם נשים סובלות מהעניין.
תצלומי השדיים הממולאים בסיליקון
גורמים להן ריגשי־נחיתות גם כן. מובן
שההיסטוריה של האיבר הגברי זכתה
בתהודה רבה יותר.

זה היה ב־ . 1972 ליל-הכלולות עם דויד אבידן, הגבר השני בחיי.
הייתי קטנה וכנועה. בליל־הכלולות נישקתי את רגלו של אבידן.
היו לי בחיים חמש מערכות־יחסים
ארוכות (מה שבאמצע, לא סופרים).
( )1חייל צבר אוהב־מוסיקה, בעל
עיניים ירוקות.
( )2משורר, קולנוען וסופר קצת
תימהוני, עם שמץ של פולניות.
( )3היפי ארוך־שיער־וגפיים, בעל
נפש יפה.
( )4הולנדי, תלתלים בלונדיים ועיניים
כחולות. כדורגלן, צייר, תלוי
בי עד קצת נישמתו.
( )5אמריקאי יפה, תוקפני, בעל

. 1973 הצטלמתי הרבה בעירום.
כאן בהצגת בני הדוקטור.

אז קודם כל: השקפת־העולם שלי.
היא ישנה כבר בכותרת. הכל הולך.
הכל מותר. בתחום החלומות, ההזיות
והגשמתם הכל מותר, בתנאי שלא

כעבור 12 שנה. עם הגבר החמישי בחיי, קית. הוא צעיר ממני
ב־ 11 שנים. אני כבר לא קטנה וכנועה. אבל גם לא שתלטנית.
סופיים על עצמי ואיבוד החברים יש לי בעיה בלתי־מקורית.
הקרובים. כמעט * 90 מין. הריון מחוץ אשתי אינה מסכימה למגע
לנשואין וילד תכול־עיניים, שיש לו אוראלי. אני לא רוצה לבגוד
דרכון אמריקאי ואין לו תעודת־זהות בה. מה לעשות?
ישראלית (ממזר) .אהה, עוד טאבו
שנשבר. כוח־לילי בפעולה! שיבה הביתה,
חזרה ל־* 80 מין ו־* 20 פלוני
טרים.
חיים נורמליים, אבא ,27 אמא ,38
ילד ,10 ילד .2שני כלבים, שני
חתולים, דגים.
בית נקי, אוכל, בורגנות.
ועכשיו — אתם!

תפגעו (במתכוון, לפחות) בסובבים
אתכם.
אני ילידת הפרובינציה (רחובות),
בת למישפחה ייקית בעלת תרבות
וחמימות בורגנית. המישגל הראשון
בגיל העשרה, על שפת הבריכה בפרובינציה.
התגלית וההתגלות של
ההנאות האסורות.
אל העיר ״הגדולה״ ,תל־אביב של
שנות ה״ .70 מתירנות, מין, אמנות,
סמים.
דויד אבירן.
הופעה בעירום מעל עמודי העולם
הזה, כאשר זה היה עדיין טפו־טפו־טפו,
ו״איך אפשר לקחת את זה הביתה
אל האשה והילדים?״
בריחה. נחיתה מול שעריה של
המתירנות בערי־העולם בשנות ה־.70
אמסטרדם.
שנים סוערות. חיי־מישפחה מסודרים
10 ,שנות נשואין וילד בעל
עיניים ירוקות נבונות, שתרם לפיתוח
חוש־האחריות וגיבש את האשה שבי,
* 20 הפלונטרים.
חזרה הביתה. סוף .70 אמא נלחמת
בסרטן, שלב נוסף בפלונטרים. לילי,
הנחשבת כמטורפת שלוחת־רסן, מוכיחה
לעצמה ולסביבתה שיש בכולנו
מרכיבים של יציבות וכוח. מוות.
ושוב היבשה הגדולה. ניו־יורק.
לוס־אנג׳לס. כסף. עמדה. כוח.
העושר מסנוור. וילה, בריכת־שחיה
וג׳קוזי. עולם הכוכבים.
גירושין נוסח הוליווד. תחת שאני
אתעשר, מתעשר לו בנחת ההולנדי

אשתך עדיין לא עברה את שלב
הניתוק מן הטבור, חביבי. היא מושפעת
מן השיחות עם אמא על האיבר
המלוכלך ההוא.
הייתי מציעה, מנסיון אישי, שיחה
גלויה על הנושא. גש לעניין בצורה
שמרנית, כדי שלא לפגוע בריגשותיה.
רחיצה משותפת באמבטיה עוזרת
להכרה בנקיון העניין.
אחד הגברים שלי הגיש לי פעם את
עצמו מכוסה בקצפת ובשוקולד. אני
חושבת שעצם הגירוי ההיתולי שבעניין
יכול לשבור את האשה העקשנית
ביותר. בכלל, אל תקחו את

אז כיתבו לי. אל תהססו. אנסה
לעזור בעזרת הנסיון העשיר הזה. יש
לי בלב מקום לכולם, וגם לכל החלומות
וההזיות שלכם, הכל במיסגרת
העולם הקיים והנושם.

הנה סיפור קטן: באחת מגיחותיי,
בחיפוש אחרי גבר מתאים, התיידדתי
עם איש אמריקאי נחמד, בעל הופעה
כדורסלנית.
אחרי כמה יציאות משותפות הגיע
הרגע הגדול. האיש בתמימותו נכנס
למיקלחת ויצא ממנה עטוף במגבת.
המגבת הלבנה לא הצליחה לכסות את
הדבר הענקי שהשתרבב לו בין רגליו.
התוצאה 10 :דקות של הלם, ויציאה
מאוד דיפלומטית שלי בדלת, אל
האוויר הצח. זה מרגיע אותך?

• איזו תנוחה היא הכי נוחה
והבי רצויה לאשה?
השתמש בדמיונך, ידידי.
חברתי הטובה רותי, שהיא אשה
בינלאומית, לקחה קיר שלם בדירתה
במנהאטן, ציירה עליו את כל התנוחות
האפשריות, וכתבה תחתיהן,, :אם
תתאים לי ותשתרבב ברוחי — כל
אחת מן התנוחות האלה תהיה שלנו!״

זהו. עכשיו אני מצפה למיכתבים
שלכם. היד המלטפת שלי מוכנה.
העיקר לא לפחד. הכל הולך.

. 1972 הייתי מועמדת בתחרות מלכת המים של
העולם הזה. זה היה אחרי הנישואין הראשונים.

. 1973 התקופה היפהסיה בקבוצת העין השלי־שית:
תרבות של סמים, אורגיות וקצת אמנות.

_ מתנת הזהב

(המשך מעמוד )6
מנורה ויצאתי ממנו. מנורה רצתה
להקים חברה, ולא הקימו.״

• אז היבלת רישיון או לא
קיבלת?
״הרישיון לא ניתן. התחיל משא־ומתן
והוא לא בוצע — לא מטעמי. זה
לא שקמה חברה ואני יצאתי ממנה״.

• אבל קיבלת פיצוי כספי.
״נתנו לי פיצוי מסויים״.

״הפיצוי היה מטעם מנורה.״

• כמה קיבלת?
״אינני זוכר במדוייק. יש לי בבית
ניירת שלמה. הסכום היה בשקלים.
שילמתי עליו מס״.

• אומרים שקיבלת 200 אלה
דולר.
״אפילו לא רבע מזה.״
(בדיקה העלתה שהסכום שקיבל
שילוני בזמנו שווה לכ־ 300 אלף דולר
— בסוף ׳ 78 הוא קיבל סכום של ששה
מיליון לירות).

• מדוע ויתרת על חברת
הביטוח?

סיפורה המלא של הצעירה
שהתלוננה כי רופא־השיניים
חיד עיחני(משמאל) עשה
בה מע שה מגונה בכוח
^ ש התנהגות חריגה ביחסיו
/ /עם המין האחר, אבל היא איננה
מגיעה עד כדי מחלת־נפש,״ כתב
השופט אדמונד לוי, כאשר הרשיע
השבוע את רופא־השיניים מרמת־גן,
דויד עירוני, במעשה מגונה בכוח,
איומים ותקיפה כלפי צעירה ששמה
נאסר לפירסום.
השופט גם קבע כי עירוני הטיל על
עצמו אסון כבד ושתה את כוס־התרעלה
עד תומה. על כן גזר עליו
עונש־מאסר של שלושה חודשים,
ומאסר על־תנאי לשנה.

זה סיפורה של הנטרה, אשר

הייתי המומה, ממש משותקת.
חשבתי לרגע ואמרתי לו שאני במחזור,
ואינני יכולה לבוא איתו במגע. הייתי
קפואה והוא אמר לי :״אני אוהב
לשתות דם! שכבתי בעבר עם סוסים
וחיות אחרות!״

מחפש

טודפגית
^ תיישבתי על קצה המיטה ולא
1 1רציתי לזוז. הוא התחיל לבעוט בי
בבטן, למעוך לי את החזה ולמשוך את
שיערי. אבל אני נשארתי יושבת

״חשבתי שאני לא בנוי לביזנס. לא
ראיתי ממשות בעניין. או הבינותי
שהחברה לא קמה. מה שעשו אחר־כך
אינני יודע״.

,,מוזה
אבל אפשרי!״
יסקת ״ח־י־ל״ ,כאמור, לא יצאה
^1אל הפועל. מנורה, שבראשה עומד
רויד הירשפלד, המייצג משקיעים
ררוס־אפריקאיים וררום־אמריקאיים,
קלטה את ח־י־ל.
שאלה רטורית: אם שילוני לא קיבל
רישיון והעיסקה גם לא יצאה אל
הפועל, מדוע הוא קיבל פיצוי כספי ממנורהי מאחר שארליך המנוח כבר אינו
יכול להסביר מדוע מצא לנכון לפצות
כך את שילוני, פניתי ליחזקאל פלומין,
שהיה אז סגנו של ארליך. פלומין נדהם
כששמע על כך. פלומין :״הסיפור מוזר
מאוד, אבל אפשרי. אני פשוט לא
טיפלתי בתחום הזה. ביני ובין ארליך
היתה חלוקת תפקידים. אבל ייתכן
מאוד שכך היה. אם כי, יכול להיות
שהיו אלה פיצויי־פיטורין״.
פוגע שלישי
ף פגשתי עס שילוני במישרדי
1הרשות לניירות־ערך בתל־אביב,
אחרי בקשות אין־ספור לראיון. שילו־ני,
מעשן סיגר נון־סטופ, לבוש בחליפה
מנוקדת באפור, נראה הרבה פחות
מאיים מכפי שדמותו הצטיירה בעיתונות,
בתקופה שבה כונה ״שילוני
האיום״.
לפני כמה חודשים הוא חגג את יום־
הולדתו ה־ 70 בביתו של חבר, הבנקאי
דויד שוהם. שם הכריז שילוני, בעל
הלשון החדה כתער, ואמר לנוכחים:
״חלקכם בוודאי היו רוצים לראות אותי
מתחת לאדמה!״ הנוכחים לא התרגשו.
הם מכירים את האיש, עקשן כפרד
וישר־כסרגל.

נזקקה מאז לטיפול פסיכולוגי,
ואיננה מסוגלת עדיין ליצור
קשר עם גברים:
זה היה בחודש דצמבר .1981 חברה
שלי, שעובדת בקונדיטוריה בפתח־תיקווה,
הכירה את הד״ר עירוני, שהיה
נוהג לקנות שם עוגות. הם שוחחו כמה
פעמים, והיא התרשמה שהוא בחור נאה
ומעניין, ומסרה לו את מיספר־הטלפון
שלי. היא אמרה לו שאני צעירה
רצינית.
הוא טילפן אליי ועשה רושם טוב
מאוד. קבענו לצאת למסיבה שהיתה
מתוכננת, לדבריו, ביום השישי בערב.
הוא בא לקחת אותי במכוניתו, ונסענו
למקום. כאשר הגענו לבניין לא
שמעתי משם קולות של מסיבה, אבל
הוא הרגיע אותי. כאשר עלינו למעלה
הוא אמר ץ שזו דירתו, והוא רוצה
להראות לי את הקליניקה שלו.
מייד כאשר נכנסתי לדירה הוא נעל
את הדלת ומשך אותי לחדר־השינה׳,
כשהוא אוחז בעורפי.
שאלתי אותו :״מדוע אמרת שיש
מסיבה?״ ואז הוא אמר לי :״תסתמי את
הפה ותפתחי את הרגליים! אני אחנוק
אותך ואשתה לך את הדם!״

באותה נקודה, והוא לא הצליח
להפשיט אותי. הוא נגע בי בכל מיני
מקומות וגם באבר־המין שלי, אבל
מכיוון שלא הצליח להפשיט אותי הוא
עשה כל זאת דרך בגדיי. במשך שעות
הוא השתולל, קילל וניבל את פיו. הוא
הודיע לי כי לא אצא חיה מן הבית, כי
הוא יטביע אותי באמבטיה או יזרוק
אותי מהחלון.
בסוף, בחצות בערך, הוא נרגע קצת.
לא היתה לו זיקפה, הוא שכב עירום
לגמרי על המיטה. הוא התחיל לאיים
עליי שלא אצא מהדירה. אז החלטתי
לנסות בדרך של הרגעה ואמרתי לו
שאני לא ממהרת. הוא דרש ממני
שאביא לו קלמנטינה ואקלף לו אותה,
ושאביא לו כוס־מים. עשיתי כל מה

וו א-השי ״ס

• אומרים עליך שארליך
והליכוד פחדו ממך. שאספת
עליהם חומר מרשיע במס־ההכנסה.

הייתי משתמש בביטויים כאלה!״
לשילוני
יש היום כובע שלישי —
יו״ר ועדת בנק יהב, הבנק של עובדי־המדינה.
גם כאן, כמו ברשות לניירות־ערך,
הוא אינו מקבל שכר. הוא מוכן
לוותר על שתי מישרות אלה :״באתי
לייגאל כהן־אורגד והנחתי לו את
המפתחות על השולחן. הוא הציע לי
שלא אבלבל את המוח!״
בינתיים עושה שילוני סדר בבורסה,
ולדעתו יש לו לא מעט שונאים, בגלל
אדיקותו בתחום שבו הוא פועל כיום.

פרקליט משה נחשון

תובעת נאווה שילד
-אני אמצוץ לך כמו צוף״...

העולם הזה 2524

שביקש, כי פחדתי ממנו ורציתי
שיירגע. דיברנו עד שעה 4בבוקר ואז
הצעתי לו שילווה אותי הביתה, ואני
אתן לו מיספרי־טלפון של בחורות
שיהיו מוכנות לשכב איתו. הוא היסס
ואמר שהוא יודע שאני ״מסדרת אותו״,
אבל בסוף הוא הסכים.
ירדנו למטה והוא לקח אותי
במכונית שלו לבית הוריי. כשירדתי,
הבטחתי לו שאביא את מיספרי־הטלפון,
והוא קצת חשד והזהיר אותי
שלא אתלונן במישטרה, כי יש לו
חברים ״שידפקו אותי״ .אבל הוא נתן
לי כרטיס־ביקור שלו, כדי שאזכור את
מיספר־הטלפון.
במשך חודש שלם אחרי זה הוא
הטריד אותי בטלפון. סיפרתי על
המיקרה לשתי חברות שלי, ואחת מהן
אמרה לי שאני חייבת להתלונן
במישטרה. אבל אני לא רציתי, לא
היה לי כוח לכל הכרוך בתלונה במיש־טרה.
בערך
חורש אחרי המיקרה פגשתי
ידיד שלי, גרוש, וסיפרתי לו על
המיקרה. הוא הקשיב לי בדריכות ואמר
שהוא חושב ששמע משהו על הד״ר
דוד עירוני. אחרי זמן־מה חזר אליי
הידיד הזה וסיפר לי כי בחורה אחרת,
שהוא מכיר מהעבודה שלו, סיפרה לו
כי עברה דבר דומה עם הד״ר עירוני.
הוא אמר שאני חייבת ללכת למיש־
(וזמשד בעמוד )36

188 יס 0ס 9אילנה אלזן

^י > לילה עם רופא־השיניים
(המשך מעמוד )35
טרה, כי האיש מסוכן לציבור. הוא גם
הסכים לבוא איתי למישטרה, כדי
להקל עליי את החוויה.
השתכנעתי ללכת למישטרה וסיפרתי
הכל. השוטרים אמרו שכדי
להשיג עוד ראיות נגדו, כדאי לעשות
לו תרגיל. הם ביקשו ממני לטלפן אליו
מהמישטרה, והם יקליטו את השיחה
בינינו. טילפנתי ודיברתי על כך
שאכיר לו בחורה והוא אמר לי :״אני
רוצה שהיא פשוט מאוד תהיה מאוד
נועזת ושובבית. אני אדם נטול־סבלנות,
כמו שאת זוכרת. אני לא אחד
שמסוגל להימרח סביב־סביב בצורה
פושרת. אני זקוק ליחס אמיתי.
להתנגשות חזיתית. את היית נבוכה
מזה, אני מחפש מישהי שתלך לקראת
זה! שאם יש לה עניין היא אפילו
מסוגלת ליזום בעצמה קירבה פיסית,
שהיא תהיה טורפנית״...
הוא אמר כל מיני דברים על
העדפותיו ואמר שהוא לא מכיר כרגע
אשה שהיה רוצה להתחתן איתה. הוא
אמר שאילו היה מכיר אשה כזאת, אולי
היה מעדן את התנהגותו .״אני לא מוכן
שאשה תשטה בי. אני אף פעם לא
מקבל שמגבילים אותי! אני אוהב
שרצים יחד איתי, אני שונא אשה שהיא
מגבילה. ואני שונא שפיתאום את
אומרת לי,לא בא לי!׳ או,לא מתחשק
לי כי אני עייפה!״
חיה מפחידה

^ אשר הזכרתי לו כי נפגעתי
מאוד בפגישה שלנו, הוא אמר לי:
״אפשר להיפגע מהתנהגות רק אם היא
מכוונת לפגוע. אם מישהו ידרוך לן
על הרגל בכוונה, תיפגעי! אבל אם
מישהו דורך לך על הרגל בהיסח-
הדעת, אין מה להיפגע.״
אחר־כן אמרתי לו שאני רוצה
למסור לו מיספר־טלפון של בחורה,
והוא אמר :״נראה לי שאת רואה בי
עונש לבחורות, נראה לי שאת רואה בי
מישהו שאם את מסדרת אותי למישהי
היא די תסבול. זאת אומרת, שאם
התקשרת, זה מפני שיש לן חשבון
סמוי איתה וגם איתי. את חושבת שהיא
תהיה עונש לי, ואני אהיה לה עונש.״
עירוני נעצר ונחקר אחרי השיחה
הזאת.
אני לא נרגעתי מאז, אבל אני
חושבת עד היום שנהגתי נכון כאשר
לא התנגדתי לו בכוח, ולא צעקתי.
ממילא היה נראה כי הבניין עדיין ריק
מדיירים, ואף אחד לא יבוא לעזרתי אם
אצעק, וזה רק ירגיז אותו יותר. אני
חושבת שהצלחתי להרגיע אותו, ולכן
ניצלתי מפגיעה עוד יותר חמורה.
אבל גם כך נפגעתי כל״כך קשה,
שמאז אינני מסוגלת ליצור קשר עם
גברים. אני מפחדת כל הזמן. אם בחור
כזה, רופא־שיניים, ממישפחה מכובדת,
נאה ואינטליגנטי ומדבר כל־כך יפה,
יכול פיתאום להפוך לחיה מפחידה, אז
איך אני יודעת מה יעשה בחור אחר
שאני מכירה?
נזקקתי מאז לטיפול פסיכיאטרי,
ואני עדיין סובלת מאוד, למרות שעברו
מאז כבר ארבע שנים!״
עד כאן סיפורה של המתלוננת.

״הצוף
של הפרח״
^ שופט האמין למתלוננת ול
1 1עדות שהביאה התובעת, עורכת־הדין
נאווה שילר. השופט היה ער
לסתירות שהתגלעו בין העדויות. אך
למרות העובדה שהמתלוננת חיכתה
שלושה חודשים עד אשר פנתה
למישטרה, הבין השופט את מניעיה,
והאמין להסבריה. לעומת זאת לא
האמין השופט לגירסתו של הנאשם
ושל העדים שהעלו הסניגורים, עורכי־הדין
משה ושלומי נחשון.
עירוני טען בבית־המישפט כי
אומנם היתה מסיבה מתוכננת באותו
ערב, אבל בדרך, במכונית, אמר
לצעירה כי יש שתי אפשרויות, ללכת
למסיבה או להיות איתה לבדו בדירה,
וכי ״מגע גופני יקרב אותנו נפשית

וישפר את ההיכרות.״ הוא סיפר כי
ניסה לחבקה ולנשקה והיא סירבה. היא
אמרה כי היכרותם קצרה מדי. הוא
סיפר כי נשכב עירום על המיטה, והיא
ישבה לבושה על קצה־המיטה. כאשר
ביקש ממנה לקיים יחסים איתו אמרה
לו כי היא במחזור .״זה לא נראה לי
מיכשול, וניסיתי למשוך אותה למיטה.
אמרתי לה כי הרם של המחזור הוא כמו
הצוף של הפרח, ואני אינק לה את
הצוף. לא אמרתי לה שאשתה את
דמה!״
הוא סיפר כי ניסה אומנם למשוך
אותה למיטה, אבל לא השתמש בכוח,
כי היא ביקשה ממנו לתת לה כמה
דקות לשקול בעצמה ולהחליט, ולאחר
כמה דקות החליטה לקיים אתו יחסים
וכך עשתה.
כתב השופט בפסק־דינו :״שוכנעתי,
במידה שאין למעלה ממנה, כי הנאשם
פעל באותו לילה באופן שונה לחלוטין
מזה שסיפר בבית־המישפט. הוא שייך
לאסכולה שאינה מוכנה להשלים עם
הגישה המגבילה בחיי״המין, ואינו מוכן
להשלים עם מי שעוצר בעדו. וזה
בדיוק מה שטענה המתלוננת. הנאשם
ביקש לכפות עליה יחסי־מין, וכשהיא
נרתעה ולא שיתפה איתו פעולה, עורר
הדבר את זעמו, כי הנאשם הוא כפי
שאמר חסיד של ההתנגשות החזיתית
ושל ההתנפצות. קיים פער ניכר בין
הנאשם, כפי שבא לידי ביטוי בהוראותיו
במישטרה, ובין המציאות העגומה
של ההתרחשויות באותו לילה בדירתו
של הנאשם.
״אדם חף מפשע היה נזעק בנסיבות
כאלה, כאשר המתלוננת טילפנה אליו
מהמישטרה ושאלה אותו מדוע התנהג
איתה באלימות. מאידך, הנאשם,
ששפתו עשירה וביטוייו ציוריים וגם
,פואטיים׳ ,אינו מכחיש את מה שיוחס
לו, אלא טורח להסביר בדרך של
שיכנוע כי הדברים נעשו ללא כוונה
לפגוע במתלוננת.״

כר רואה אותה כל הארץ: דוגמנית צילום ומסלול.
היא מסרה עדות במי שנט מסו״ם, שנאסר
לכירסום. השבוע התנוצצה נצצה מול ביתה

^ עבודות
חוץ

ך* ית־המישסט גם דוחה את הס־
^ ברו של הנאשם מדוע טפלה עליו
המתלוננת עלילה כזו. עירוני אמר כי
הרגיש שהמתלוננת לא נהנתה מקיום
היחסים איתו, והוא הביע את דעתו
עליה בנוכחותה, ויתכן כי השתמש
במילים בוטות, שמהן ניתן היה להבין
כי הוא אינו מתכוון להיפגש איתה עוד.
״מההקלטה שוכנעתי מעל לכל
ספק סביר, כי המתלוננת לא העלתה
גירסה שיקרית, אלא תיארה נכון את
כל הקורות אותה,״ כתב השופט .״צר
לי, שאדם בעל רמה שמעל לממוצע
טורח לתבל את דבריו בשקרים!״
השופט גם לא השתכנע מדבריהן
של שלוש העדות, שסיפרו בבית־המישפט
כי קיימו יחסים קבועים
וממושכים עם הנאשם, ולא נתקלו
בהתנהגות חריגה מצירו. הן העידו כי
הוא אומנם איננו נרתע מלקיים יחסים
עם נשים במחזור, והן הסכימו לכך.
כאשר הגיע המועד לגזור את דינו
של הנאשם, נראה היה כי ליבו של .
השופט התרכך. הוא שמע מהסניגורים
כמה התאמץ הד״ר עירוני ללמוד את
המיקצוע שבו בחר, רפואת־שיניים,
מאחר שלא התקבל לאוניברסיטה
בארץ, למד שנה אחת באיטליה, חזר,
ולמד שנה נוספת ביולוגיה, ורק אז
התקבל סוף־סוף ללימודים בפקולטה
לרפואת־שיניים. התובעת אמרה כי,
למיטב ידיעתה, יילקח ממנו כעת
רישיונו לעסוק ברפואת־שיניים.

160,

״הוא שתה את כוס־התרעלה עד
תומה והוא כבר לא יחזור על מעשהו״,
כתב השופט כאשר גזר את הדין .״הוא
הטיל על עצמו אסון כבד. המיקרה זכה
בסיקור עיתונאי ללא פירסום שמו,
וכעת אני מתיר את הפירסום. אבל היה
עליו לקחת בחשבון מראש את ההשלכות
על עיסוקו ומעמדו החברתי ״,קבע
השופט. הוא גזר על רופא־השיניים
עונש מאסר של שלושה חודשים
בלבד, אולי בתיקווה כי הנאשם יוכל
לרצות אותם בעבודות״חוץ, ויימנע
מהסבל הכרוך במאסרבין עבריינים.

^ כאורה, היה זה עוד פיגוע של
/אירגונים פלסטיניים. במרכז
רמת־גן, בקרן הרחובות יוסף הגלילי
וקריניצי, התפוצץ מיטען־חבלה קטן.
הפיצוץ אירע ביום השישי שעבר,
ולחוקרי־המישטרה לא נותר אלא
להניח שהוא הוטמן שם, כמו במקומות .
אחרים בארץ, כדי לעורר בהלה,
אך מידע חדש, שהגיע למישטרת
רמת־גן אחרי כמה ימים, שופך אור
שונה על הפיצוץ. במרחק קטן מפח־האשפה,
בדיוק מעבר לכביש, מתגוררת
דוגמנית־צמרת ישראלית, ש־היתה
באחרונה עדת־מפתח של התביעה
במישפט מסויים.
הדוגמנית, עריה מאירצ׳ק, כוכבת
עולה בדוגמנות הצילום והמסלול,
המתגוררת סמוך להוריה, ברחוב
קריניצי, זוכה באחרונה לחשיפה
חסרת־תקדים. היא מעטרת מודעות־פירסומת
של חברה מיסחרית למעילי־

חורף על גבי לוחות מוארים בתחנות־האוטובוסים
בכל רחבי־הארץ. צילומיה
כמדגמנית בכירה של צלמים ומעצבי־אופנה
מופיעים באופן תדיר במוספים
ציבעוניים של עיתונים ומגאזינים.
מאירצ׳ק, שרק לפני שנה וחצי
השלימה קורס־דוגמניות למתחילות,
השיגה במהירות את מה שדוגמניות
רבות אחרות, מוכשרות לא פחות
ממנה, לא ישיגו לעולם.
האם הפיצוץ, שאירע לא הרחק
מחלונה, קשור למישפט שבו הופיעה?
אפשרות אחרת, מדהימה לא פחות,
היא שהפיצוץ נועד להפחידה במיס־גרת
מסע הטרור נגד תצלומי הדוגמניות
על תחנות־האוטובוסים. בענף־
הפירסום הישראלי מתלחשים מזה
כמה שבועות כי שורפי תחנות־האו־טובוס
עלולים להשלים את פעולותיהם
ולהרחיבן.
האם הפיצוץ, שהתרחש מול ביתה,

היה יריה נוספת בקרב לביעור תצלו־מי״הדוגמניות
מרחובות הערים?

גהגתן מזדקן

**אירצ׳ק היא דוגמנית מסוג
^ /אחר. בווידוי חושפני מרתק היא
סיפרה להעולם הזה, לפני שנתיים
וחצי, את קורות חייה. בווידוי, תחת
הכותרת ״היחסים שלי עם דן בן־אמוץ״
( ,)17.8.83 סיפרה מאירצ׳ק בעדינות
על עצמה ועל יחסיה עם הסופר
המזדקן.
אמה של מאירצ׳ק היא הפנטומימאית
מיה זיו, מוותיקות־המיקצוע
בארץ, היא הופיעה בזמנו לצידם של
שייקה אופיר וג׳וקי ארקין. בעבר
הכירה גם האם את בן־אמוץ.

! בשנת ,1980 כשהיתה בת 17 בלבד,
; היא היתה אחת המועמדות בתחרות
מלכת־המים, שאירגן אז העולם הזה.

גס־רוח, ובעיקר — נצלן חסר־פשרות,
באמצעות השם המיסחרי שלו.
הווידוי של מאירצ׳ק עורר בזמנו

הועמד לדין על׳סידרת מעשים מגונים
שביצע בקטינה בת — 12 ותיאוריה
של מאירצ׳ק עליו קיבלו אור שונה

האם הניצוץ הוא ויה מסבת בקוב לביעור
תצלומי הדוגמניות מוחובות העויס או הוא קשור
למישפט בו הוניעה, לאחרונה, דוגמנית־הצמות?
לפני שש שנים היא לא נבחרה
כמלכת המים. עתה היא קוצרת
הצלחה,׳ למרות שלא זכתה אז בכתר
הנכסף.
מאירצ׳ק מתנשאת לגובה מטר ו־
.80 יש לה רגליים ארוכות ויפות, גופה
חטוב, עיניה ירוקות־אפורות. יש לה
חיוף מקסים ושובה־לב, כושר־דיבור
יוצא מן הכלל ולשון ציורית.

גלי־צחוק, לצד השתאות, בין מכריו
ומוקיריו של הסופר־עיתונאי המזוקן.
זמן קצר אחרי פירסום דבריה הוא

לגמרי.
בן־אמוץ חש שהצעירה היפהפיה
מתחמקת מפניו. הוא ניסה בכל דרך

כאשר היתה תלמידת־שמינית, היא
הכירה את בן־אמוץ בפתיחת תערוכה
שלו ביפו. בן־אמוץ התאהב בה במבט
ראשון, בגלל גובהה והופעתה המסעירה.
הוא חיזר אחריה ארוכות, אך
היא התחמקה.
אחר־כד, אחרי ששמעה את קולו
ברדיו, נזכרה בו וביקשה לטלפן אליו.
מיספר הטלפון שלו היה חסוי, והיא
מצאה אותו בספר־הטלפונים של אמה,
שהכירה אותו בעבר.

עדיה מאירצ ק מחזיקה כוס יין בידה, במסיבה
לכבוד בכורת סרט ישראלי חדש,
שנערכה בבית״מלון בתל־אביב לפני שנתיים. היא חבשה כובע הולם.

נעות תחבוה

מאיו־צ׳ק טילפנה לבן־אמוץ, והוא,
כדבריה, היה להוט לראות אותה, ומייד.
היא עזבה את הכנותיה לבחינות״
הבגרות ומיהרה אל בית הסופר המפורסם.
ברגישות
מהולה בביישנות סיפרה
אז מאירצ׳ק איך התפתחו יחסיה עם
הגבר הקשיש, על עליותיהם ומורח־תיהם.
באותה
תקופה, לפני שהיא התווע־דתה
לבן־אמוץ, פקדו את מאירצ׳ק
בעיות רפואיות. בגלל כאבי־גב היא
נאלצה להיות מרותקת למכשיר
ליישור־גב 24 שעות ביממה, במשך
תקופה ארוכה מאוד. באותו הזמן
התרחקה הדוגמנית גבוהת הקומה
מקירבתם של אנשים והסתגרה בבית.

גדל, בטור הנדסי, המחיר הנדרש. עלפי
מדד זה, נמנית מאירצ׳ק עם צמרת־הדוגמנות
בארץ, לצד פיגורות מפורסמות
כמו קארין דונסקי, שאצלה למדה,
ותמי בן־עמי.
הצלחתה בשטח־הדוגמנות היתה

עבורה גם הוכחה להיחלצות סופית
מכל המשברים שפקדו אותה בעבר,
ברצונה ושלא ברצונה. עתה היא פתחה
דרך חדשה, רצופה בהצלחה, תוך סתימת
הגולל על אירועים בלתי־נעימים
שהיו לה בעבר.

היחסים עם הסופר היו עבור
מאירצ׳ק יותר מסתם קשרים עם גבר
מזדקן. הם היו עבורה יציאה למיסגרת
חיים נורמלית.
בווידוי בהעולם הזה, שניתן אז
לנעמי אדווה, תיארה הדוגמנית באריכות
איך התנהג הסופר בחיי היום־יום.
היא תיארה אותו ללא כחל וסרק בריג־עי
החולשה והקטנוניות שלו, כקמצן
חולני, רודף־שמלות חסר־תקנה, נהנתן

1ץ 1דן ך| ן דך |\|11 מסומן בחץ: העמוד שעליו היה תלוי פח־
1 1 1! 1 1ן האשפה, שהתרסק מהפיצוץ. ממול, מעל
השלט ״עצור!״ מתגוררת מישפחת מאירציק -ההורים והבת הדוגמנית.
אפשרית למנוע את הליכתה. אך היא
נואשה ממנו, מהתנהגותו כלפיה, ואולי
בעיקר מפער־הגילים ביניהם 40 ,שנה
ויותר.
בפרידה הסופית בין השניים אמר
לה בן־אמוץ, לדבריה :״את כפוית טובה
ואני אתנקם בד בכל דרך אפשרית:
דעי לך שיש לי קשרים בכל מקום. את
לא תגיעי לשום דבר בארץ הזאת. אני
מבטיח לד!״

פיגורות

ך ך1\ 1ץ ך 1ך| עדיה מאירצ ק בצילום סטודיו של הצלם יקי הלפ־
11 1/1111 111 רין, כשהיא מדגמנת דגמים של קטי זוזובסקי.
מאירצ׳ק מצליחה במידה שווה בצילומי סטודיו ובהופעות על המסלול.

**אירצ׳ק הגיעה. למרות בעיות
* /אחרות, בלתי־צפויות, שניקרו בדרכה,
היא בחרה במסלול ובצילום
כדרך־חיים. היא ויתרה על לימודים
באוניברסיטה ונכנסה לעולם שבו
הדרך להצלחה רצופה מאבקים בלתי־פוסקים.
המאבק
שלה הצליח. בתוך זמן קצר
עמדו אנשי־אופנה רבים על התכונות
הגופניות המצויינות שלה. הזמנה רדפה
הזמנה, ומאירצ׳ק חילקה את זמנה
בין דוגמנות־מסלול וסטודיו־לצילום,
שם היתה למבוקשת ביותר. שער ציב־עוני
רדף שער ציבעוני. והמחיר ע>ה
בהתאם — ככל שעולה הביקוש, כן

ך | ך ךן ך ן1ץ 1ך 1ך 1עדיה מאירצ׳ק בצילום מושך־עין, שבו באים
1 11 11 11/ /לידי ביטוי רגליה החטובות והארוכות, כמו
גם אצבעות ידיה הנאות. מאירציק אוהבת להצטלם בתנוחות שונות.

כיצד נהרגה התיירת, ומדוע מסתירה חווה יערי את גיוסתה*

חח חקתזה סוה יער?
ן • סרט־מתח היה התסריט מתפתח

לחווה יערי, פקידה בכירה בבנק־הפועלים,
היה כישרון רב לעשות
כסף. כפקידת־בנק, השתמשה בו כדי
לעשות כסף עבור משקיעים בבנק.
מיליוני דולארים התגלגלו בחשבונות
שעברו תחת ידה.
חברים־למיקצוע עשו כסף מהצד.
מלחישות הבינה, כי קל לעשות כסף
על־ידי לקיחת הלוואה קטנה מחשבון
של תושב־זר. יש הרבה חשבונות של
תיירים או תושבי־חוץ, הפותחים חשבון
בארץ, ואינם מתעניינים בו אלא
כאשר הם מגיעים ארצה לביקור. אפשר
לקחת הלוואה מחשבון כזה, להשקיע
במקום הנכון, להרוויח הרבה כסף
ולהחזיר את ההלוואה עוד לפני שמישהו
יגלה שהיא נלקחה בכלל. אם
יהיו פעם שאלות על הפעולות
המוזרות בחשבון, אפשר לתרץ זאת
תמיד על־ידי סיפור על ״טעות של
מחשב״.
בחשבון שניהלה חווה יערי, על
שמה של מלה מלבסקי, יהודיה אמריקאית
בת ,59 היה כסף רב, במושגים
ישראליים. איש מבני־מישפחתה של
התיירת לא ידע על חשבון זה, ואיש
לא התעניין בו. זה היה ״חשבון רדום״.

גופת מלכסקי ושוטרים בחון! תל־ברון•
מתחת לגלגלים -של מיי

פקד מישר חדד:
החוקר הכותב
שירה
ץ ץ ישל חדד קנה את עולמו בחקי־
*/רת רצה האחות כרמלה בלאס,
לפני שנתיים וחצי.
הגבר יפודהתואר ,35 ,התחיל שם
את החקירה מאפס. הגופה נמצאה
שרופה בחורשה ליד ביר־זית. קרובי־מישפחתה
של הנרצחת סיפרו כי בערב
שבו נעלמה היתה לה פגישה עם עורו־הדין
שלה, שימעו חרמון. הם גס סיפרו
כי במשך תקופה ממושכת היה לכר־מלה
רומן עם עורד־הדיז שלה וכי
סיפרה כי היא בהריון ממנו. יום אחרי

העלמה של כרמלה נסע עורך־הדין
הרמון לחו׳׳ל, לטיול עם ידידתו, ולעת
התחלת החקירה לא היה בארץ.
חדד השקיע מאמצים גדולים בבדיקות
מעבדתיות ואיסוף כל מידע אפשרי.
הוא הצליח להביא לפרקליטות
תיק-ראיות מרשים. שכולו התבסס על
ראיות נסיבתיות.
שימעו חרמון הכחיש עד הסוף את
מעורבותו ברצח. הוא טען כי לא נפגש
כלל עם המנוחה בערב היעלמה. חרמון
למד להעריך את חוקרו ואמר לו :״אתה
ערבי חכם. ואני יהודי לא טיפש!״
השופטים קיבלו את הראיות שאסף
חדר. בית־המישפד הרשיע את חרמון
ברצח, וגזר עליו מאסר־עולם.
סמור למתן פסק־הדץ במישפט
חרמון התחיל חדד את חקירתו ברצח
התיירת מלבסקי. הפעם כבר לא התפלא,
בוודאי. כאשד גילה כי החשודה
העיקרית שלו היא אשת־חברה הנשואה
לבכיר בטלוויזיה.
חדד ידוע בתיחכום שלו וביסודיות
חקירתו. עשרה חודשים חקר בשלווה
ובשקט, בלי להחריד את החשודה. את
המעצר ביצע השבוע במפתיע ובהצלחה.
חדד
הוא יליד הכפר מזרע בגליל.
הוא סיים את לימודיו בבית־הספר
התיכון. ובחר להתגייס למישטרה.
בהתחלה היתה לו בעיה עם השפה
העברית, אבל הוא התגבר עליה מהר.
חדד נשוי לאשה ילידת־רמאללה
ואב לשתי בנות. הוא מתגורר בשכונת
גווה־שרת. ובנותיו לומדות בגן השייך
לאגודת-ישראל. בשעות־הפנאי שלו
הוא כותב שירים.

חווה התפתתה. היא לקחה סכום של
יותר מ־ 50 אלף דולר, והתכוונה
להחזירו לפני שהתיירת תבוא ארצה.
מארס ,1985 הפתעה! התיירת
הגיעה לביקור בארץ. היא השתכנה
אצל אחותה, ברחוב לכיש בתל־אביב,
וקיבלה דף־חשבון מהבנק. התיירת
גילתה מייד כי בחשבונה חסרים 50
אלף דולר. היא ביקשה הסברים מחווה.
השתיים קבעו פגישה בתל־אביב,
בשעות אחר־הצהריים.

^ שעה היעודה הגיעה חווה
*1במכוניתה למקום ואספה את
התיירת. בשיחה ניסתה חווה להסביר
מה קרה, אבל התיירת הבינה. היא •
התרגזה, צעקה ואיימה, היא אמרה כי
תפנה למישטרה ותעשה סקנדאל.
באופן אוטומאטי נהגה חווה את
המכונית הרחק מהעיר, אל איזור
שקט, כדי שלא ישמעו את הצעקות.
כשהמריבה הגיעה לטונים גבוהים,
פתחה חווה את הדלת וזרקה את
התיירת הנדהמת החוצה. היא סגרה
בטריקה את הדלת ונסעה מהמקום.
התיירת מצאה את עצמה בחושך על
חוף תל־ברוך, כשאורות מכוניתה של
חווה מתרחקים לכיוון תל־אביב. היא
פרצה בצעקות ורצה אחרי המכונית,
בחושך לא שמה לב למכונית אחרת,
שנסעה במהירות על שביל־החול.
חריקת הבלמים נשמעה גם על־ידי
חווה. היא הביטה אחורה וראתה בראי-
הצד את התיירת, נופלת מתחת לגל-
גלי־המכונית הזרה.
האינסטינקט הראשון של חווה היה
— לרוץ לעזרת התיירת. המחשבה

הראשונה היתה — להסתלק מהר
מהמקום.
לילה של פחד ונדודי־שינה עבר
על חווה. היא חשבה על כל האפשרויות.
מה יקרה לה, לילדיה ולבעלה
המפורסם אם יתגלה העניין? היא
פחדה מהבושה, מהמישפט, ומההש־לכות
על מיקצועו ומעמדו של בעלה.
עיתוני־הבוקר הביאו לה את הפית־רון
לבעיה. היה כתוב בהם כי על חוף
תל־ברוך נמצאה גופתה של אשה כבת
,60 שנפגעה כנראה בתאונת פגע-
וברח .״אלוהים אוהב אותי ״,חשבה

חווה ,״כעת איש לא יידע כלום.
התיירת לא תוכל להתלונן במישטרה,
קרוביה לא יודעים על החשבון,
המישטרה תחפש את הנהג שפגע בה,
ואיש לא יחשוד בי,״ חשבה.

ד״יד עדנה קפלן:

ך* ד״ר עדנה קפלן, אשה מלאת
1 1אישיות וקסם, התפרסמה גם היא
בעיקר בזכות מישפט גדול אחד: לעבירה, טוביה אושרי. הורשע ברצח.
מישפס הרצח הכפול. היא אומנם ונידון למאסר־עולם.
עדנה קפלן היא בתו של עווך־הדין
הופיעה בהצלחה רבה עד אז בעשרות
מישפטים שונים. אולם את הכותרות -הוותיק והנודע יעקב (״קובה״) הגלר.
תפסה כאשר נסעה לרומא, להיפגש עם את עבודת הדוקטורט שלה עשתה
רחמים ז״גומאדי״) אהרוני, שמדינת־ בהנחייתו של השופט העליון לשעבר
ישראל ביקשה את הסגרתו באשמת חיים כהן. היא נשואה ואם לשתי בנות.
היא מתגוררת ברמת־גן, ונודעת כאחת
רצח עמוס אוריון ועזר כהן,
היא ייצגה את גומאדי במישפטו, מעורכות־הדין האלגנטיות ביותר בנד
וזכתה בהצלחה גדולה כאשר זיכתה דינה, וכאשת־שיחה מבריקד״ המחוננת
אותו מרצח. שותפו של גומאדי בחוש״הומור.

היא הבינה כי אס תלך למישטרה,
ותספר את האמת, לא יאמין לה איש,
מכיוון שהיה לה מניע לרצח. היא
חשבה כי אף אחד לא ינסה אפילו
לחפש אתנהג־המכונית שפגע בתיירת,
אלא יעצרו אותה ויאשימוה ברצח.

קורבן מלבסקי
חשבון רדום
זהו תסריט אפשרי אחר. יתכנו גם
תסריטים אחרים. המישטרה סבורה
שחווה היא שהרגה.
מכורה לבורסה״
ך* טלוויזיה ידעו תמיד שיש
* לאהוד יערי בעיות בבית. על אשתו.
חווה,נפוצו סיפורים רבים.
אחר הסיפורים נגע לקינאתה של
חווה לבעלה הנאה.
אהוד יעדי, אחר הכתבים המעולים
של הטלוויזיה ואחד מטובי הכתבים
לענייני־ערבים בארץ, מיהר למצריים
מייד אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת
בארץ. מבלי להמתין לרשות.

דבר, כדי לזכות בתפקיד הכתב שלו
בוושינגטון.
חווה, בוגרת ותואר ראשון) באוניברסיטת
תל־אביב, יפהפיה בולטת,
ודתה ידועה בשל כישוריה הכספיים.
היא היתה ״מכורה לבורסה״.
יתכן שזה תורשתי. אביה של חווה
היה גם הוא סוחר, שעסק בענייני־כספים.
בבורסה
היו לחווה הפסדים קשים.
חשיפה מידבית
^ ומיים אחרי המיקרה הוזמנה
חווה למישטרה לחקירה. הסיפור

ח שו ד ה חוד! י ע רי
-שאפתנית, פמיניסטית. לא־רגועה...־

הווילה של יערי ברמות
״וזכל נעשה בקפדנות...־

פרקליט בר־עוז
הבעל קפץ
י שלה כבר היה מסודר טוב בראש.
; ״קבענו אומנם פגישה ביום המיקרה,
אבל אני איחרתי, והיא כבר לא היתה,
לכן לא נפגשנו. לא שמעתי ממנה
מאז,״ סיפרה חווה לחוקרים.
המישטרה פנתה ברדיו ובטלוויזיה
לציבור, כדי לעזור לה לפענח את
נסיבות מותה של התיירת. רעיון
שעלה במוחה של חווה גרם לה לכתוב
למישטרה מיכתב אנונימי. היא כתבה
כי התיירת נראתה עולה על מונית
בעלת לוחיות־זיהוי של רצועת־עזה.
הכוונה: להפנות את כל החקירה לכיוון
״לאומני״.
עברו עשרה חודשים, החקירה כמעט
נתקעה במבוי סתום. חווה היתה
בטוחה כי הסיוט הסתיים, ולעולם לא
יעלו על עיקבותיה.
אבל בתחנת־המישטרה ברמת־גן
היה מופקד על חקירת־הרצח קצין
בלתי־שיגרתי. מישל חדד, בעל עיני-
הקטיפה הרואות הכל. בחוש המיש־טרתי
שלו הרגיש כי משהו לא בסהר.
חדד המשיך בחקירה. לפני חודש
התגלה המימצא שהביא לפיענוח
החקירה. התגלה חשבונה ש>מלבסקי
בבנק, והעובדה כי הוצא ממנו סכום
של 50 אלף דולר, סמור ליום מותה
של התיירת. מעבדות־המישטרה גילו
כי חתימות התיירת היו מזוייפות, וכי
גם יפויי־כוח מסויימים, שניתנו
כביכול לחווה יערי, היו גם הם
מזוייפים. חדד גילה סוף־סוף מניע
לרצח.

טס לקאהיר בחברת אלכס גילעדי. שם
הצטרפו אליהם קומץ של עיתונאים
ישראליים נוספים. הם חת כאילו על אי
בודד, כשהקשר עם הארץ היה קשה
ובעייתי.
ביום קאהירי בהיר נקרא אהד
העיתונאים האלה בבהילות אל הטלפון.
בהתרגשות רבה אמרו לו שהגיעה
שיחה דחופה מתל־אביב. דדן רומא.
על הקו היתה חווה יערי. היא קראה
במדור הומוריסטי בדיחה על חיי-
הלילה של אהוד יערי בקאהיר. חווה
היתה נרגשת, ורצתה לברר מה העניין.
כלפי חוץ שיחקה חווה את האשה
הנכנעת, שדיברה על בעלה כאל
״הערבי •שלי״ .אולם בץ חברירלעבודה
של יערי היתה מקובלת הריעה כי
היחסים עם חווה מעכירים את רוחו.
הוא נראה כבלתי־תברותי ומנוכר.
בזמן האחרון גס נודע על מריבות
קשות בבית יערי. בשכונת־רמות
הירושלמית, אהוד יערי ביקש לעבור
לוושינגטון, כדי להינתק מאשתו. להנהלת
הטלוויזיה נמסר שנפתחו הליכי*
גירושיו בינו ובין אשתו, וכי על כן הוא
רוצה להישלח לארץ הרחוקה. כשחש־ליחות
מאת נתקלה בבעיות, התעניין
אהוד יערי באפשתת לעבור לעיתון
חדד לא הופתע מכך שהחשודה
העיקרית שלו היא פקידה בכירה
בבנק, אשתו של כתב־בכיר בטלוויזיה.
היה לו כבר תקדים כזה בקריירה שלו.
מישל חדד היה ראש־צוות־החקירה
במיקרה־הרצח של כרמלה בלאס, והביא
להרשעתו של עורך־הדין שימעון
חרמון(ראה מיסגרת).
כדרכו, המשיך מישל חדד לעבוד
ביסודיות אבל בסתר. הוא התייעץ עם
מומחים, קיבל חוות־דעת של בעלי־מיקצוע
שאישרו את המימצאים הטכניים,
ורק כאשר היה בטוח כי יש לו
תיק סגור, פנה לממונים עליו. הוא היה
זקוק לאומץ כדי לפתוח בהליכים נגד
אשתו של אהוד יערי. הוא ידע כי
תהיה חשיפה מירבית לכל מילה

לפי אחת הגירסות, הפסידה חווה שם
את הכספים שהרוויח בעלה מהספר
המצליח מילחמת שולל, שאותו כתב
בשותפות עם זאב שיף, הפרשן הצבאי
של הארץ.
בית מודמי

* * מ ה חשבי השכנים על חווה
//יערי ובעלה?
״ישבנו בחדו״האורחים של מישפ־חת
יערי, שתינו קפד״ אכלנו עוגות
שחווה אפתה, וחווה הסבירה לי
מושגים בכלכלה. יש לה מוח חריף.
היא אשת־עסקים מלידה, ויש לה הבנה
מצויינת בנעשה במשק״ סיפרה אחת
משכנותיה של הווה יערי. לפני שנה
וחצי עברו בני־הזוג יערי עם ילדיהם
צחי ( )12 ואפרת ( !16 לקוטג׳ חדש
בשכונת־דמות בירושלים, מעבד לקו
הידוק, לפני־־כן גרו, במשך שנתיים.
בדירה שכורה ברחוב מ אי בשכונת
בית-הברק
רחוב בנאי נחשב כאחר מרחובותיה
היוקרתיים של העיר, והוא חביב על
אנשי אקדמיה ותיקשורת. מרבית דיי***

דדיידו

מורד
י?זד*י

שתושמע בבית־המישפט.
ביום השישי האחרון הובאה חווה
יערי למעצר. בעלה בא איתה לאולם
בית־מישפט־השלום בתל־אביב. את
עורר־הדין אורי בר־עוז, הסניגור של
חווה, שכרה אחותה, ציפי.
הסניגור ביקש מהשופט חיים אילת
למנוע את פירסום המעצר ולערכו
בדלתיים סגורות. השופט סירב. הוא
לא מצא לכך עילה בחוק. יערי החוויר.
חדד ביקש את מעצרה של חווה
יערי למשך 15 יום, ואמר כי יש עוד
פעולות רבות שעל המישטרה לעשות,
וכן אנשים רבים שיש לחקור בפרשה.
הסניגור, בר־עוז, רצה לחקור את
איש־המישטרה. הוא רצה לברר פרטים
על התאונה, ועל המכונית שפגעה

היכרות שיטחית .״זה בית מודרני.
מנוכר,״ אומרת אתת הדיירות; ״בירכנו
זו את זו לשלום, ובזאת הסתיימו
קשרינו.״
שכנה אחרת הגיחה מדירתה :״היא
רבה עם השכנים: היא היתה שגואה
בבניין:״ ומייד נבלעת בדירתה.
״שטויות!״ אומרת זו ששתתה קפה
בחברתה של חוור״ ושהאזינה להסברי־הכלכלה
שלה .״אני הייתי המומה
כששמעתי שהיא מואשמת במעורבות
ברצח. אם היא אכן הרגה. הרי שהיו בה
שתי דמויות. חווה שאני הכרתי לא
ודתה מסוגלת לכף״
השכנה ציירה דמות של בני־־זוג
אשכנזים משכילים הרבים מפעם
לפעם. אהוד אהב לשתות, אבל אף פעם
לא השתכר בחברת השכנים. חווה היא
בת להורים ניצולי״שואה. אביה נפטר
לפני כמה שנים. והיא שמרה על קשר
הדוק עם אמה. חווה דאגה לילדים,
עזרה להם בשיעורי־הבית. צחי ואפרת
היו ילדים מטופלים.
״הם גרו בירושלים בשמונה השנים
האהרונות, בגלל עבודתו של אהה־בטלוויזיה.
אבל חווה היתה תל־אביבית
בנישמתה. בכל הזדמנות נסעה לתל•
אביב, ביקרה ישם חברים.
״גם בהופעתה החיצונית היתה יותר
תל-אביבית מאשר ירושלמית. היא
הקפידה על כל פרט של לבוש. רצתה
שהכל יתאם. כד גס בבית. שהיה
מרוהט בטוב־טעם, כך גס בבישול. הכל
נעשה בקפדנות, תוך שמירה על
כללים אסתטיים:
״חווה שאני מכירה היא אשה נאה
בתיירת. אבל בעלה של העצירה זינק
ממקומו. הוא אסר על הסניגור להמשיך
לחקור, ואמר לשופט כי יש הסכמה
למעצר. בהסכמת הצדדים נעצרה
חווה ל־ 15 יום. היא עצמה שתקה.
מייר אחרי המעצר הפסיק עורך-
הדין בר־עוז לטפל בפרשה. יערי פנה
לעורכת־הדין הד״ר עדנה קפלן, כדי
שהיא תגן על אשתו. לעיתונאים ול־אנשי־המישטרה
אמר שלא יעזו לכתוב
על הפרשה. העיתונות מעלה
השערות, ומגלה פירורי־מידע על
הפרשה.
עורכת־הדין עדנה קפלן מנועה
מלהגיש ערר על המעצר, מכיוון שאין
ערר על מעצר שהושג בהסכמת הצדדים•
אבל אפשר לבקש עיון־מחדש

וטיפוס שאפתן. פמיניסטית. לא-רגד
עה. מלאת אנרגיה וחכמה.
״שיחותינו נסובו בעיקר על בגדים
ועל הבית החדש בשכונת רמות, שהיה
אז בתיכנון. ואם בין כל השיחות האלה
היא גם תיכננה רצח. היא לא סיפרה לי
על-כף״
שותה יותר מדי

הוד יערי נולד בתל־אביב. אביו.
\ £יצחק יערי, היה מזכיר מערכת
העיתון דבר.
הוא הכניס את בנו לעיתון נתור
נער־שליח. מאוחר יותר עבד אהוד
בדפוס. ובתקופת לימודיו הוא עבד
בעיתון בעריכה. הוא גמר תואר ראשון
באוניברסיטה בסיפרות ערבית קלאסית,
וסיים תואר שני באוניברסיטה
בירושלים. ב־ 1972 שהה יערי בז׳נווה.
ח שילון הציע לו לעבוד בטלוויזיה
בערבית. הוא אדם שאינו בוחש
בקרירת האינטריגות בטלוויזיה.
אהוד ואשתו היו די מבודדים. לא
הצטלמו למדורי-הרכילות בעיתונים.
בטלוויזיה הכל המומים. עמיתיו עבדו
איתו עד הרגע האחרון לפני ההשבתה.
חבריו מכבדים אותו כאיש־מיקצוע
מעולה אך אינם מחבבים אותו ביותר.
לדעתם הוא שותה חתר מדי — וגם זה
נרשם על חשבון מצבו המישפחתי.
אמו מטפלת בשני הילדים. אהוד
עבר לגור כבית אמו בתל־אביב. לידו
נמצא. רוב הזמן. חבת הטוב משה
שלונסקי.
במעצר כזה. זהו בוודאי מה שתעשה
הסניגורית האדמונית. ,והנמרצת.
וביום השלישי, אחרי שחווה יערי
טעמה טעם מאסר, אכן החלו הדברים
לזוז. חווה יערי החליטה להילחם,
פתחה בהתקפה חזיתית.
בבקשה שהגישו סניגוריה, הם
הודיעו, כי בעלה, אהוד יערי, מנסה
להפלילה, מכיוון שיש לו רומאן עם
צעירה בשם נאווה. בהקשר לכך אכן
הגישה חווה יערי, לפני שבועיים,
תביעת־מזונות נגד בעלה וביקשה
לעכב את יציאתו מן הארץ.
ובתגובה על כך מסר, לדעתה, הבעל
למישטרה, כי ביום בו נרצחה התיירת,
השתמשה היא במכונית הסובארו והחליפה,
לאחר מכן, את כל צמיגיה.

1ד 1ט תז1זר*\\ תזימיז
טר1־ט\־1

אפי בן־ישראל
נשות הבדרנים משקשקות

ככה זה בחיים. כשגברת כהן רבה עם בעלה,
אדון כהן, אף אחד, מלבד השכנים מהקיר
הסמוך, לא יודע על זה. אבל כשאפי ארזי
מ ס איטק ס רב עם אשתו היפה, דינה ארזי,
כל ישראל יוצאת מכליה.
אז הם רבו קצת, היה להם משברונצ׳יק קטן.
אז מה? למי מאיתנו אין כאלה, שישה בגרוש?
בשביל זה צריך לפרסם בכל הארץ שהם נפרדו
לגמרי?(אפי ארזי מלא בצלקות צורבות).
החדשות האחרונות, חברים יקרים, הן שאפי
האלמונית אולי זה לא כל־כך פופולארי עכשיו לאהוב
את שרונה מארש, אבל אני מצפצפת על
כולם ומודיעה לכם בזאת ששרונה מארש היא
בחורה נפלאה, חכמה, מעניינת, חתיכה משגעת
ובן־אדם נחמד.

אצל אפי בן־ישראל ושותפה הסמוי
לחיים יש חדשות. אחרי רומאן ממושך מאוד
בין הזמרת המוכשרת לבין הבדרן המאוד־ידוע,
קרה הכמעט בלתי־נמנע. אפי נכנסה להריון.
לא הצלחתי לברר אם שותפה להריון רקד
משימחה ומהתרגשות, כששמע את הבשורה.
מה שידוע הוא שאפי החליטה לשמור על
ההריון וללדת את התינוק.
אחת השאלות הכי נשאלות היום היא אם
אשתו של הבדרן יודעת על הילד העומד
להיוולד לבעלה, ומה יהיה כשיוודע לה.
כדי לא להיות במרכז הדיבורים והשאלות,
נסעה אפי להוריה בחיפה, ושם היא תישאר עד
הלידה.
כל נשות הבדרנים, המשקשקות עכשיו,
יכולות לנסות לבדוק בבזק, אם מהטלפון שלהן
מתקיימת שיחה יומית לחיפה. יותר מזה
אני לא יכולה לספר לכם.

יום הורות
בין־לאומי
ואלגנטי

שרונה מארש
פקידה מ־ 8עד 4
והדבר התחיל לעלות על כל העצבים בצורה
רצינית ביותר.
עד כדי כך הפריע לה הפירסום, שהיא
החליטה לפרוש מהדוגמנות ומחיי־הזוהר,
כשהיא בשיא יופיה והצלחתה.
״נמאס לי לחשוב על כל ביס שאני אוכלת,
ונמאס לי לחשוב מה הדוגמנית ההיא אמרה
עליי, ומה קורא״העיתונים יחשוב עליי. החלום
שלי היה לחיות כמו בן־אדם אנונימי!״

כשבן־אדם מן הישוב חוגג את יום־הולדתו,
אז הילדים מכינים לו ציור ואשתו מכינה לו
עוגה עם נרות, ולפעמים הם גם מרימים אותו
על כסא באוויר.
במישפחת יפר כפיר ואורי גרבנאו לא
חוגגים כך את ימי־ההולדת. במיקרה גם ליפה
וגם לאורי יש יום־הולדת באותו החודש, בהבדל
של שבוע. אז הם חוגגים לעצמם יום־הולדת
אחד ארוך בן שבועיים ימים לפחות. השנה,
למשל, הם נסעו לגשטאט שבשווייץ בענייני
שלג וסקי וחברה בינלאומית. את חג־המולד הם
חגגו במלונם, ס אן מוריץ פאלאס, בחברתו
של המיליארדר עדנאן חשוקקי ואשתו
המהממת נבילה. שני הזוגות בילו כל־כך יפה
ביחד, עד שחשוקקי הזמין את הזוג כפיר־גרבנאו
לבלות את הסילווסטר על סיפון
יאכטת־החלומות שלו, הנקראת על שם אשתו,
אבל אורי גרבנאו רצה לעשות סקי, ויפה, שהיא
בחודש השישי להריונה, רצתה לנוח, ולכן הם
נאלצו לדחות את הזמנתו של חשוקקי לפעם
אחרת.

אפי ארזי ובתו
התפייסות בלונדון
ארזי ואשתו דינה נסעו השבוע לטיול קצר
בלונדון, ולפי הידיים שהם החזיקו בנמל־התעופה
נראה שהצלקת הגלידה, והעור נראה
יותר טוב מחדש.

כל זה לא כל־כך ידוע לאנשים. מה שאנשים
יודעים זה עם מי שרונה התחתנה וממי היא
התגרשה, ומה היא לבשה במסיבה ההיא ומה
היא אכלה באירוע ההוא. במשך שנים דיווחו
העיתונים על כל גרפס של שרונה (גם אני),

וטוב שהם דחו את ההזמנה, כי אחרת הם לא
היו מצליחים לבלות את ליל־הסילווסטר
במסיבה אלגנטית, שבה הסתובבו המפורסמים
הכי־מפורסמים בעולם, באותו החדר. היתה שם,
למשל, אליזבט טיילור, שבאה עם חבורה
שלמה, ולא עם גבר מסויים אחד, כמו שהיא
רגילה. הגברת טיילור, שכבר מזמן שכחה איך
זה להיות רזה, לבשה שמלת־קטיפה שחורה,
ועליה חנות תכשיטים בגודל בינוני. בקצה
אחר של החדר הסתובב לו הקשיש הכי מושך
בעולם, הלוא הוא מיודענו פרנק סינטרה,
שבגלל בעיות־קול רק בירך את הנוכחים, אבל
סירב בעקשנות לשיר להם שיר. ממש ליד יפה
ישבו גינטר זקס, מי שהיה בצעירותו בעלה
של בריז׳יט בררו, ואשתו הנוכחית,
השוודית היפה פאולה, שהיתה לבושה
חליפת־מיכנס יפהפיה בקטיפה שחורה. כמעט
שכחתי את גיימס בונד השלישי, הלא הוא
רוגד מור המלוקק, שהגיע למסיבה עם
אשתו החוקית, ובלי ליווי של חתיכות חצי־ערומות.
בין
כל אלה הסתובבו עוד עשרות גברים
ונשים עשירים ויפים ומפורסמים, אבל לא בארצנו
הקטנטונת, וכולם היו לבושים כחלי־פות־ערב
ובשמלות־קטיפה שחורות. אני מקווה
שאצל הנוצרים זה לא כמו אצלנו, כי אצלנו אם
בערב ראש־השנה אתה לובש שחור, תהיה לך
כל השנה שחורה. אולי אצלם זה להיפך.

אז היא הגשימה את חלומה. היא מצאה
לעצמה מישרה של מזכירה, וכל יום בבוקר היא
מתלבשת בצורה סולידית ומתייצבת במשרד
ב־ 8בבוקר, כדי לעבוד בחריצות עד 4אחרי־הצהריים.
ועכשיו סוף־סוף מותר לה גם לאכול
ספאגטי וגם לעשות גרפס, ואף אחד לא יידע
על זה.
רומאן בגרמנית

יפה כפיר
יאכטה של ערבי

אני מתה לדעת מי מתרגם את רחל
המרחלת לגרמנית. ברור לי שיש מישהו כזה,
אחרת איך נודע במישרד הראשי של
לופטהנזה בגרמניה מה קורה במישרד שלהם
בתל־אביב?
אני חשבתי שהסיפור על המזכירה לאה
רייכר והרומאן שלה עם מנהל־המכירות של
לופטהנזה בתל־אביב יעניין את החברה בישראל.
לא חשבתי שגם בגרמניה זה יעשה רעש

אבל עם עובדות לא מתווכחים, כנראה.
ברגע שנודע בגרמניה שהחברה שלהם בארץ
מתעסקים זה עם זה, ולא עם כרטיסי־טיסה, הם
צעקו כמה מילים בגרמנית, ועשו כמה
סקנדאלים, ושלחו ארצה איזה שומר־מוסר
מטעם הגרמנים.
העובדות הן שלאה רייכר פוטרה מלופ־טהמה,
ובזה חשבו אנשי החברה הגרמנית
שהפרשה חוסלה. אבל הגרמנים טועים הרבה
פעמים, והם טעו גם בעניין הזה. אומנם לאה
מחפשת כבר עבודה אחרת. אבל הרומאו שלה

סאת
שורסית יריב

פיתאום נזכרתי שכבר מזמן הבטחתי לכם

חתונה בין ישראלה שטיר וחברה אבי
רובינשטיין, והנה אין שום דבר. מייד

כשנפטר מיקי אלבין, ואחרי שנרגעו
הרוחות מההלם, הופנו כל המבטים לאלמנתו,
גליה אלבין. חודשים אנשים שאלו אחד את
השני מה הולכת גליה לעשות, מה היא עושה,
את מי היא רואה, איך היא מסתדרת. אני פיזרתי
שלושה שפיונים כדי שיאספו לי חומר.
אחד מהם ישב קבע ליד ביתה, השני התמקד
בקיסריה, שם יש לגליה שיבעה בתים,
והשלישי הסתובב בעיר, מוכן לכל קריאה.
אחרי שלושה חודשים התייצבו אצלי
השפיונים וביקשו תוספת־שיעמום למשכורת.
הם סיפרו שאצל גליה לא קורה כלום. פעם באה
לבקר אותה אמא שלה, פנינה, מחיפה, פעם
אחרת באה לבקר אותה בוניה, אמא של מיקי,
ולפעמים באה גם איזה חברה לשתות קפה.
הוספתי לחבר׳ה כמה שקלים חדשים, ושלחתי
אותם להמשיך ולעקוב אחריה.
אז החדשות האחרונות הן שגליה ניסתה
למכור את מניותיה במוניטין וחדשות, אבל
לא היו קופצים רבים. היא התייעצה עם כל מיני

טילפנתי לביתם, כדי לברר מה העניין, אבל
הטלפון לא ענה יום אחרי יום.
בסוף התקשרתי לצוות שטיר, מקום
עבודתה של ישראלה, ואחרי הדרינג־דרינג
השלישי היא ענתה לי.

מביני־דבר, ובסוף החליטה בעצמה שהדבר הכי
טוב בשבילה הוא להגשים את החלום הישן
שלה ולהיות מפיקת־סרטים.
לצורך זה היא נסעה בשבוע שעבר במיוחד
לאילת, כדי להיפגש עם המפיק הבינלאומי
ארנון מילצץ, שהיה שם עם חברתו. אז עכ
שיו
היא לומדת. ועד שהיא תלמד איך מפיקים
סרטים, בצורה עצמאית, היא החליטה לא לבזבז
את הזמן ונרשמה באוניברסיטה ללמוד
עיתונאות. אולי זה קשור במה שאחד השפיונים
גמגם לי: נדמה לו שאיש־תיקשורת בכיר מסתובב
בשטח, בכל זאת.

סידרת הטלוויזיה
תקציר הפרק הקודם;
...אז חווה לוי עזבה את גי פולום ועברה
לאופנאי איציק ויטונסקי(״פיצי״) שבגללה
עזב את חברתו מזה שנים קטי זוזובסקי.
אחר כך עזבה חווה את פיצי, שמיהר לחזור
לקטי, וחווה עשתה מה שעשתה עם מי שרצתה,
ופיתאום התחשק לה דווקא לחזור לפיצי ו־

להתנחם בזרועותיו. אני לא יודעת איך היא
עשתה את זה, אבל מהר מאוד אחרי שהיא החליטה
את החלטתה פיצי וקטי שוב רבו ושוב
נפרדו, וחווה נפלה בזרועותיו של פיצי כאילו
בפעם הראשונה. וככה הם חיו להם בעושר
ובאושר עם חופשות סוף־שבוע במלון מיגדלי
דניאל אולי שלושה שבועות רצופים ושוב הם

ישראלה שטיר עם אבי רובינשטיין
נו, מה עם החתונה?

קטי זוזובסקי
פגישה באיטליה

מי מתרגם להם, לעזאזל?
עם הנם שלד, מנהל־המכירות, נמשך, והם
עברו לגור ביחד, בבית שלו בסביון. שילמדו
הגרמנים שאין להם שליטה על חיי־הרגש של
העובדים!

איציק ויטונסקי
פרידה בישראל -

נפרדו, כי לחווה נמאס.
הפרק הנוכחי:
יומיים אחרי שהם נפרדו נסע פיצי לאיטליה.
בדיוק באותו זמן גם כן, אלוהים יודע
איך, הגיעה קטי לאיטליה, אז שניהם עברו
בדיוק באותו הרחוב באותה העיר, ובאותה
השעה, והם ראו זה את זה ולהיפך, ותיכף
התפרצה ביניהם האהבה, ומאז הם ביחד, ואפילו
חזרו ביחד ארצה, וקטי שוב עברה לגור בדירה
של פיצי ברחוב בורלא. וכדי שהדברים יהיו
ברורים לגמרי לכל עם ישראל, הם ערכו מסיבה
רבת־משתתפים ביום השישי האחרון, וכולם
ראו את הקולות ואת בני־הזוג שוב ביחד.
המשך בשבוע הבא.

״מה קורה איתך ועם אבי? אני מחכה לחתונה
כבר הרבה זמן!״
״גם אני מחכה, אבל יש לנו המון צרות, כך
שלא הצלחנו לנקות את הראש לחתונה.״
״איזה צרות?״
״כל הסיפור עם אשתו־לשעבר של אבי,
שהגישה כל מיני תביעות מישפטיות בהונג־קונג
ובקשות למזונות של אלף דולר לחודש,
ועכשיו סוללת עורכי־דין מכאן ומשם מטפלת
בנושא.״
״בכלל לא רואים אתכם בזמן האחרון
באירועים נוצצים, וגם לא עניתם לטלפונים
בבית.״
״הכל באותו עניין. העוזרת שלנו קיבלה
הוראה שלא לפתוח את הדלת לזרים, ולא
לענות על טלפונים. אנחנו מפחדים שמישהו
יביא לאבי את צו בית־המישפט בהונג־קונג,
ואז לא תהיה לו ברירה אלא לנסוע לשם״.
״ובכל זאת, מתי החתונה?״
״אני מניחה שתוך חודשיים.״

רזחדדזדחולו
.העיתון החי ביותר במדינה

גליון מס׳ • 36 שרכים אלכס פז ו ס צי לזפו

״אמנסט יחקור בנו שח היעלמם
של 12 אלו מתורמי ה״טלתוום״

החש־ להצלת המשק
מציג: פחפסן ך ברוטו
ודוקטור נטו

12 אלף ישראלים, שהודיעו על
נכונות לתרום לטלתרום, נעלמו באופן
מיסתורי ביום הפירעון, מבלי
להותיר כל סימן־חיים.
אין זו הפעם הראשונה שנעלמים
אלפי ישראליים, כאילו בלעה אותם
האדמה. כך גם היה אחרי מיבצע
ליביתרום, שירותרום ומיבצע של״ג.
״בפעם אחרונה שראיתי אותו בטלוויזיה
הוא הבטיח 1000 דולר, ומאז
נעלמו עיקבותיו,׳׳ העיד בעילום־שס
מתיתיהו (״מתי״) לוטרשטיין לפני
ועדת״החוקרים של אמנסטי, כשהוא
מבכה מרות את בריחת דודו הקבלן
לאמריקה, בלי להותיר לו פרוטה.
ברגע האחרון דווח למערכת כי
יתכן ש־ 12 אלף הנעדרים נמצאים
בריאים ושלמים במחנה הפסול של
דויד לוי.

בתמונה שלפניך מסתתרים חלק מתורמי ה״טלתרום״ .מצא אותם, צבע
אותם בצבעים טיבעיים ושלח לכל הרוחות.

חבו,,אגד שביקש דא לשות נחברננסת:
א1י הנהג שערי! נתב ״העולם הבא!,,
בשסע שעבר פירסם ,.השלם הבא״
כתבה ללא ציו! שם העיתונאי שכתב
אותה שמות החשודים התפרסמו
במלואם ציבור שלם של עיתונאים
הוחשד בכתיבת הכתבה הכתבה
ע צמ התפורסםבשבוע הבא .

$ •1 ! 1 111111$־ 5י
תמונת רדיו מיוחדת ל״העולם הבא־

חרדה בקרב
טייסי המסוקים
בצי ה שי שי
צוותי־הצלה של הסהר־הארום
נכנסו לכוננות־חירום בטריפולי
שבלוב. הצוותים מצפים בדריכו,ת
לפעולת־תגמול אמריקאית נגד
לוב, ולאור הנסיון באיראן, בגרנדה
ובמיפרץ־החזירים, צופים
שהנחתים ירסקו עצמם לרעת אישם
במידבר סהרה. הקולונל
קד׳אפי הודיע שלא יוכל להיות
אחראי לגורלם של מסוקים שית־רסקו
מחוץ לגבולות לוב.

ידע, לא דיווח
למישטרה ונעצר
פרופסור למתמטיקה בטכניון
נעצר ל־ 15 יום, אחרי שלחוק־רי־המישטרה
התברר כי לפרופסור
ידועים פרטים רבים בפיתרון מיש־וואות
אלגבראיות, שלחוקרים אין
עליהם כל מושג.

מיב תבים
ד מ ער ב ת
3ן הות>ר!?1
בכל העיתונים התפרסם כאילו
בעלי ברח לתו״ל, בלי להשאיר
כלום מאחוריו. זוהי עלילה
זדונית! הוא הותיר מאחוריו
אשה. שלושה ילדים ויותר מ־
1.5מיליון דולר חובות.
ר. חוביצקי, רעננה

מוצצים ובוכים
באמת הגיע הזמן לסתום את
הפה לעיתונות, הנה. בעיקבות
ביקורת העיתונות על שהייתו
הממושכת של השר שריר ב־חו״ל,
חזר השר לארץ, ומאז מוצפים
אמצעי־התיקשורת במחאותיו
הקולניות.
בידיעות הוא מייבב :״מוצצים
את דמי!״
למעריב הוא בוכה :״יונקים
את דמי!״
בהארץ הוא מתוודה; ״סוחטים
את דמי, טיפה אחר טיפה!״
בהעולם הבא :״מלבינים
את פניי ומשוררים את כספי!״
כל יום עושים לו משהו אחר.
די. נמאס: אכן צדק השר באומרו,
שהעיתונות גורמת נזק רב
לציבור — בפרסמה את דבריו.
ואני מציע לאמצעי־התיק־שורת
לשחרר את שר־התיירות
משהותו בארץ, ולשלוח אותו
למיזרח הרחוק ביותר שיש.
ו. מ .פיר, בנק־הדם

חולים יש סוף־סוף ז די רופאים,
די אחיות ודי תרופות לכולם,
ברם מסתמן מחסור חמור
בתורים. חולים רבים, שהיו
אמורים לעבור ניתוח, נשלחו
הביתה משום שלא נמצא
בבתי־החולים של הוסת־ עבורם תור.

מחסוו בתורם
נקובת־חודים

>עוראל ת9ס>ק
ועדה ונת־מישווים
קובעח: יש לשלוח את הס>וע לעולם
במחאה על עמדתו האנטי־ישראלית
של העולם, תמשיך
ילדי ׳שואל לחו״ל!
ישראל להטיל עליו סנקציות
לפני הוועדה הובאו מימצאים
המעידים על כך שילדים תושבי
ישראל נוטלים הלק בסאטירה.
המעמידה באור שלילי את תושבי
המדינה בכלל, ואת קובעי המדיניות
בפרט.
הילדים בישראל חיים תחת
מערבת־חוקיס השמה ללע: ולקלס
את עקרונות הדמוקרטיה.

ותצמצם גם בחודש הבא את
הייצוא שלה.
ויש חשש שנפשם הרכה תיפגע
מכר קשות. לפיכר ממליצה הוד
ערה שהחל ממחר לא יורשו ילדים
לחיות בארץ הזו. והס יוטסו לחו״ל
לאלתר.

העולם התחתון בעיקבות דוגמנית הצמות?