גליון 2525 מתאריך 22 בינואר 1986

מי סמר 2525

פסק זמן חדש
בטעם מר-מתוק
קוויומאגל

זיוזן ז1זזו—י~׳

וימר טמיר כהן(יעקבסון{

מכחכים

כתבת ה שער הקדמי:

ראיית הנולד

על הידיעות המופיעות במדור תשקיף.
למחרתו
של כל יום רביעי בשבוע ובימים
שלאחר מכן, אני נדהם כל פעם מחדש. בערב
היום השלישי אני רוכש את העולם הזה ליד
ביתי בשדרות נורדאו, פותח דבר ראשון את דף 5
וקורא את מדור תשקיף, על ידיעותיו המעניינות,
ולמחרת ובימים שלאחר מכן, חלק נכבד מן
הידיעות בתשקיף מופיע בעיתונים, בדרך־כלל
ללא התייחסות למקום הופעתן הראשון, העולם
הזה.
אין להם בושה בכלל, לעיתונים האחרים, שהם
נוטלים כך, ביד חופשית, את הידיעות הבלעדיות
והמקדימות של תשקיף?
הרצל בואנו, תל־אביב
• חלילה. מדור תשקיף -כשמו כן הוא.
בעזרת צוות מודיעיו הו א פשוט מ קדי ם
לראות א ת הנולד ומדווח על כך.ולאחר מכן,
העיתונים ה א חרים פשוט מדווחים על המצי

אית•

פינת בן־יהנדה
תיקנית (העולם הזה

על לשון
.)25.12.85
יורשה לי להגיב על דיברי הקוראה פישל׳,
המוצאת פגם בביטויים ״מאידך״ ו״מאוד יפה״.
לדעתה צריך לומר רק ״מאידך גיסא״ ו״יפה
מאוד״.
אומנם יש מדקדקים הטוענים כך. מאידך,
טוענים אחרים, ובהם החתום מטה (בלכסיקון
לשיפור הלשון) ש״מאידך״ ,כקיצור של ״מאידך
גיסא״ ,וכן. אגב״ ,כקיצור של ״דרך אגב״ או
״אגב אורחא״ ,אינם ביטויים פסולים. כשרים הם.
גם השימוש ב״מאוד״ לפני שם תואר או פועל
(ולאו דווקא רק אחריהם) — כמו מאוד חיננית,
מאוד יפה, מאוד עמקו מחשבותיך — אין בהם
שום פגם.
בהזדמנות זו, יישר כוח להעולם הזה על
הקפידו למלא מאוד בו״ו דשנה ורעננה. יפה
מאוד! מאוד יפה! כך צריך!
ד״ר ראובן סיוון, ירושלים

ר״ד זה 34
על המיקלע שבו שמרו בקיבוץ להב
לפני 30 שנה(העולם הזה .)8.1.86
בחיים שלי לא שמעתי שמישהו קורא לשפג־דאו
הטוב והוותיק, שבעזרתו הצלתי כמה וכמה
פעמים את חיי חבריי ואת חיי־אני בקרבות של
שלהי מילחמת־העצמאות, בשם פדג .34
שמו של המיקלע הזה, מתוצרת מיפעלי־הנשק
הגרמניים של מילחמת־העולם, שהגיע
אלינו ממחסני־השלל הצ׳כיים, היה בצה״ל, מאז
ומתמיד, מגל״ד — שזה אומנם מ״ג סידרת ייצור
מס׳ ,34 כי הלא ידוע של״ד זה .34
אגב, המ״ג במגל״ד הוא זכר לשם הישן של
המיקלע — מכונת־ירייה (בגרמנית: מאשינן־
גוואר, ומכאן גם ראשי־התיבות מ״ג<.
נחמן שור, רחובות

מי כתב מה ב־1936
על פירסומת מעשה ידי משוררי
ישראל (העולם הזה .)1.1.86
כחברו לעבודה של הפירסומאי אליהו טל
בשמן. משנת 1936 עד ,1947 ברצוני להעיר,
למען הדיוק ולמען ההיסטוריה, כי הסיסמה
״אפשר לרמות את בני־האדם, אך לא את בני-
המעיים״ לא נכתבה על ידו.
היא נכתבה, עוד בשנת ,1934 על־ידי המשורר
אברהם שלונסקי. כאשר אליהו ואני הגענו לשמן
(אני ביוני ,1936 והוא בספטמבר )1936 היתה
סיסמה זו כבר בשימוש במודעות לשמן מגד.
שמעון ליניאל, חיפה

האיש מ? הקבר של הגשם

הטרגדיה הדימיח
חווה ואהוד יערי — שניהם
מצליחנים, שניהם
מופנמים. מאחורי החזית
השיגרתית והמכובדת הסתתרו
סערות, משברים,
מריבות ושיני
אות — ולב־ן

סוף

הדראמה.

.תקוותי שלא תהיה זאת
פרשת שימעון חרמון
שניה!״ אמר השופט. ואבן,
מפתיע מאוד הוא מיספרם
של הפרטים הזהים בשתי
פרשות הרצח
— מלה מלבי
סקי •האחות
כרמלה בלאם.

ריבית אדומה

מדי פעם חוזר מישהו להתעסק ברציחות
שאירעו ב־ 20 השנים האחרונות
בכביש-החוך, ומשמיע תיאוריות חד•
שות. הגיע הזמן שווע
| ו * 1דה מוסמכת תחקור את
העניין בצורה רצינית.

הסודות הכמוסים ביותר של הפועל תל־אביב:
החוזה עם הכדורסלן ארל ויליאמס
(בתצלום) .כמה כסף חייבת האגודה, כמה
היא עוד תפסיד השגה ואיך ן סיבבה אותה העסקתה המושחתת
בהלוואות של ריבית־נשך
האמינה חסידיו של שימי
עון פרם מייחלים
לרגע שבו יפר
את הסכם הרוטציה
ויזום בחירות
חדשות. המזלזלים בו אומרים: הוא
יכבד את ההסכם, כי

׳ 4 0חשובה לו תדמיתו בעם־
1 1 1קן אמין — היא חשובה
לו אפילו מגורל המדינה!
וסבי הרצח
גם סניגורים ממונים יכולים להתאמץ: פרקליטיו
של שלמה חליווה, הנאשם ברצח אורלי
דובי, הביאו מומחה לזבובים ומומחה
לדם, שהוכיחו את עליונותם
על פני מומחי התביעה.

ש אלו תלד לי
האם אני פריחה בגלל הדברים
שאני עושה לבעלי? • למה עם
נשים זרות זה בסדר, אבל לא
עם אשתי? • מה לעשות ש־אין
לי שדיים ויש לי
—נמשים? • למה כולם
חושבים שאני הומו?

העולם הז ה 2525

כד רציחות
כביש החוח

כתבת השער האחורי:

על רבי חיא מטבריה (העולם הזה
באמת מן הראוי שלא תהיה בעיה של מדרגות
לא נוחות לרוצים לבקר את קברו של רבי חיא
בטבריה, ובוודאי לא לאלה המבקשים לבוא שמה
על־מנת להתפלל על הגשמים.
אבל אין זה ייחודו היחיד של רבי חיא(שהיה
ידוע יותר כרבא) .חכם זה, שעלה לטבריה מבבל
(המשך בעמוד )4

ההלשנה

האם חייב אדם להלשין ל־מישטרה
כשנודעו לו פרטים
על פרשת־רצח? האם
הוא צפוי לעונש מפני ששתק?
תדריך מישפטי לקוראי
״העולם
הזה״ ,בעיק•
בות ההדלפות
מן החקירה.

.השתלת כבד בט״ו בשבט * פרשת הבאבא
סאלי וארבעים הבקבוקים * אשת אסיר-
המחתרת הופרתה בשיחת
טלפון מן הכלא * המישט־
9 4רה מחפשת עיתונאית נגועה
באיידס, שפגעה בחברה.

ידידי המישפחה
בגי־אחותו של ג׳ק נאצר -ידידו
של אריאל שרון. שניסה לקבל
בזיל־הזול את ״אתא־ -מואשמים
בארצות־הברית כי הם משמשים
כאגשי־קשר שר רודן אסיאתי.
המרוויח הון עתק
מכספי משלם ה־האמריקאי.
מיסים
רוסי עירום
וערי!

״אני
שמן, מכוער
וזקן, ואני יכול להציע
לכס רק את
התחת שלי!״ הכריז
האמן הרוסי הגולה,
שחשך את גופו
וצבע אותו במיצג
עליז בירושלים. הו־בש־כיפה
אחד התפרע
בקהל. לדעתו
האמן בייש אותו.

מוכרים בעיניים

מעצר עי ב עו ח
שבוע לפני שנעצרו הדוקטורים גיודי
ואברהם אנן״חן, בחשד של התחזות
לרופאים, שיבח אותם שר״הבריאות ואמר

אהבת נפש

הפסיכיאטר, שהורשע מפני שלא הצליח
לזהות שני סוכני־מישטרה מתחזים, נזכר
כיצד איבחן את נפשו של אייכמן ומסביר
מדוע הפקידים צורחים ל־לא
סיבה. בגיל 84 הוא ע־
1 7 4 * 9דיין מתעניין בנשים ועדיין
אוהב לטפל בענייני נפש.

המדורים הקבועים:

מיבתבים -סוחר המשי מטבריה
איגרת־העורך . -העיתונאים 4 הטובים־
תשקיך -לדתיים דרוש: זרע ערבי 5 6 במדינה -רומאנסה ספרדית 11 הנדון -השאלה ה אמי תית
אנשים -מי רוצה לשמוע 12 פסוקו של אתמול׳
מה הם אומרים -״התברר שמדיניות 14 השקט פשטה מזמן א ת הרגלי־ 21 יומן אישי -רישוי עסקנים
לילות ישראל -עת הצבר הגיעה 22

הכתבים מיהרו לבית־המלון לחזות במו
עיניהם כיצד מתבצעת מכירה פומבית של
רשת־מלונות ענקית. אך בפנים ציפתה
להם הפתעה: תרועת חצוצרות בכניסתם,
כרוז שקרא בקול את שמותיהם,
טקס מגוחך והרבה־הרבה
1י ^ 1יחסי־ציבור. הכל היה שם,
הכל מלבד מכירה פומבית.

רחר המרחרח
מרווחת:
אריאלה הוד (בתצלום)
בין יובל לביו
שלום פנסטר • החנויות
על המים של
אולסי פרי ושל רפי
שאולי • הטלוויזיה הישראלית
בהריון — מי
האבות? • סיגל אם
שוב מתכננת ילד • האהבות
במישפחת יובל ומאיר

בנאי • לחיים שיך אין
כרגע עצבים אל שושנה.

שידור -לעודד גירושין קלים?
קולנוע -צ ולענט דל״בשר
תמרורים -השר שהיה מושל עזה
תשבצופן -נפגע מחיצו של ארוס
ונפטר ( 5אותיות)
הווי -שבר את הרגל והיה לחירש
גם זה וגם זה -צריך פיס בחיים
הורוסקופ -דלי: תחזית שנתית
הכל הולך -אשה מאשדוד
רחל המרחלת -חיי הנשואין
זה לא דבר פשוט
העולם הבא -צדיק השתול
על פלגי־מים לקה בשיגרון

מכתבים

• גלי

פני ם

פרשת חווה יערי הבלימה תופעה חדשה.
לאחרונה צצו בארץ כמה וכמה ״עיתונאים ס ד
בים״ .אלה דומים ל״ערבים הטובים״ .המלחכים
את פינכת המימשל הצבאי בשטחים הכבושים,
ול״יהורים הטובים״ בבריתיהמועצות.
העיתונאים הטובים״ מכים על חטאיה שלהעיתונות. מבכים את רמתה הירודה ומגנים את
מעשיה. הם מצדיקים את טענות הפוליטיקאים,
המבקשים לסתום את פי העיתונות, וקובעים
שבעצם הם צודקים. ולראיה: הנה פירסמו העיתונים
את שמה של חווה יערי לפני שהוכחה
אשמתה, והיא בסד־הכל בחזקת חשודה.
אני מקווה שאחרי חיסול העיתונות החופשית
בארץ. בל העיתונאים הטובים האלה יקבלו
מישרות במישרו״החוץ כנספחי־עיתונות בעולם.
יבושם להם.
ולגופו של דבר: זה קישקוש.
אילו נעצרה אשתו של כובב־טלוויזיה באר־צות־הברית
בחשד של הריגה או רצח — לא היה
עיתון אחד בכל רחבי היבשת שלא היה מפרסם
זאת. עם כל הפרטים. בניו־יורק טיימס זה היה
מופיע בידיעה קטנה, בניו־יורק פוסט זה היה
מופיע בכותרת־ענק על פני כל העמוד הראשון.
כל עיתון היה מטפל בכך על פי סיגנונו וטעמו,
אך אף עיתון אחד לא היה מתעלם מזה.
בארץ קטנה כמו שלנו, מגוחך לחשוב שניתן
לגנוז פרשה כזאת. גם הפרטים שנאסרו בינתיים
לפירסום — כבר מתהלכים בכל השוקיס. אני
עצמי הרגשתי בעליה פיתאומית של פופולריותי
החברתית. אנשים נטפלו אליי במיזנון־הכנסת
ועצרו אותי ברחוב כדי לשמוע פרטים גנוזים
אלה. ליד כל שולחן, זהו נושא־השיחה העיקרי.
אילו נגנזה פרשה זו על־ידי העיתונאים, היתה
זאת שעחדיה־דבתי. בצדק היה נטען כי העיתונאים
מגינים איש על רעהו, וגונזים פרשה
חדשותית ממדרגה ראשונה כדי להגן על חבר.
כולנו אוהדים את אהוד יערי — אדם שאני
מעריך את כישרונו המיקצועי ואת יושרו
האינטלקטואלי — אך גם אהדה זן אינה צריכה
להעביר אותנו על דעתנו העיתונאית.
חבל שפרשה זו התרחשה. מבחינה מסויימת.
היא מהממת, ובמיוחד את העיתונאים. אבל כשיש
פרשה כזאת. אין בשום פנים לנסות להעלים,
לגנוז, להשתיק או לצנזר.
העיתונאים הטובים״ רק מעידים על עצמם שאין להפקיד בידיהם אחריות כלשהי לחופש־העיתונות
ולחובת־העיתונות.
אמיקה שמתיקה
איש -על המישמר״ ,אפי לנדאו, שאל
לדעתי על האתיקה העיתונאית, בעיקבות
הדברים שכתבתי במדור זה בשבוע שעבד. מסרתי
לו את דעתי. והוא פירסם את עיקרה. אולם
הוא השמיט דוגמה שנתתי לו. היא דווקא חשובה
בעיניי.
אחת מחובות־היסוד של כל כלי־תיקשורת
היא לפרסם תגובה •של אדם. הרואה את עצמו
נפגע ממה שפורסם עליו. חובה זו היא, לדעתי,
מוחלטת. איני מאמין שבכל 35 השנים, שבח אני
עורך את העולס הזה, הגיע אלינו אי־פעם אף
מיכתב־תגובה אחד כזה שלא פורסם.
על המישמר דוגל, מראה בסטנדרטים אחרים.
לפני
חודש וחצי שיגרתי לעל המישמר
מיכתב.

הנהו במלואו:

תחת הכותרת -מחזקים את האויבים״ אומר לוי

מורב(על המישמר- :{20.11,85 .ח״ב רן כהן היה
פעם גיבור־השמאל בשבועון העולם הזה. מרגע
שבו הסתבך פוליטית עם אורי אבנרי בענייני
של׳י, הוא הפך מגיבור לאוייב השמאל והשלום״.
מר מורב אינו טורח להביא אסמכתא כלשהי
להאשמה חמורה זו. ויש לכך סיבה פשוטה:
אסמכתא כזאת אינה קיימת. הטענה כולה כוזבת
לחלוטין.
רן כהן מעולם לא היה -גיבור״ בעיני העולם
הזה. והוא לא חדל להיות גיבור. העיתון התייחס
למעשיו ולמחדליו, כמו למעשיהם ולמחדליהם
של פוליטיקאים אחרים.
רק במדורי האישי החתום הבעתי פעם־פע־מיים
ריעה אישית עליו, כפי שאני נוהג להביע
דעתי על אנשים ועניינים אחרים, בצורה סובייקטיבית
ואישית בהחלט.
אשר לגופה של הטענה:
רן כהן מעולם לא היה הגיבור שלי. להיפך,
ב־ 1973 התרשמתי שהוא מחבל במאמץ שנעשה
אז להקים רשימה משותפת של העולם הזה —
כוח חדש, מק״י ותכלת־אדום. איחוד זה לא קם,
וכך אבדו קולות רבים ולפחות מנדט אחד. בסך
הכל נכנם נציג בודד של רשימת מוקד. כעבור
ארבע שנים נעשה שוב מאמץ לאחד. והפעם
הצליח. כך קמה של״י, כפדרציה של כמה גופים.
למן הרגע הראשון היה ברור לכולנו כי רן כהן
הסכים רק באי־רצון להקמת של״י, וכי הוא רואה
בעין רעה את שיתופם של גופים שלא היו
סוציאליסטיים מוצהרים, כגון תנועת העולם הזה
— כוח חדש וקבוצת מתי פלד.
התרשמותי השלילית התחזקה בעיקבות פרשה
מסויימת, שבעיקבותיה הוקפץ ח כהן ברגע
האחרון מן המקום השביעי ברשימה למקום
השישי.
למרות זאת עשיתי כמיטב יכולתי לשמור על
אחרות של״י. ואיני סבור שהיה מישהו בשל״י
שפעל למען מטרה זו יותר ממני. שיתוף־פעולה
פוליטי אינו תלוי, לדעתי, באהבה אישית —
למרות שנעים לך יותר לשתף פעולה עם אנשים
שאתה רוחש להם אהדה גם כבני־אדם.
היחסים האישיים והפוליטיים עם רן כהן התערערו
כאשר נעץ לי סכין בגב, למחרת פגישתי
עם יאסר ערפאת בביירות הנצורה. התקיים ריק
בהנהלת של״י, והובע בי אמון. גם אז פעלתי
כמיטב יכולתי, כיו״ר הנהלת של״י. כדי למנוע
פילוג.
הפילוג התרחש לבסוף בעיקבות האשמה
פומבית שהטיח מתי פלד ברן כהן, על פעולתו
כמפקד יחידת־תותחגים בחזית ביירות. פלד קבע
שרן בהן הוא פושע־מילחמד -לאחר מכן התפרקה
של״י, רק כהן וחסידיו הלכו לר״ץ. ואילו מתי
פלד, אני ורבים אחרים הלכו לתנועת אלטרנטיבה,
שהקימה את הרשימה המתקדמת לשלום.
העולם הזה דיווח מעת לעת על התפתחויות
אלה, כפי שהוא מדווח על ההתפתחויות בכל
עניין פוליטי. אם מר לוי מורב סבור שזה נעשה
בצורה שיקרית, או מגמתית, מעבר לסטנדרט
הנעלה שנקבע על-ידי על־המישמר, עליו
להמציא לכך הוכחות. אחרת עלולים דבריו
להיחשב כהשמצה גסה.
עד כאן נוסח המיכתב. הוא לא פודסם. כאשד
•שאלתי. נאמר לי שמר לד מורב עוד צריך לבדוק
ולחקור, משמע שלא בדק ולא חקר לפני ש־פירסם
השמצה גסה זו עליי. לדבריו הביא את
הדברים -מן הזיברון״ .נראה כי בדיקה וחקירה
של חודש וחצי לא הספיקה. ופירסוס מיכתבי
תלוי בבדיקה ובחקירה שלו.
אילו היה פועל בעיתונות אומבודסמן. לפי
הצעתי, היה זה ענייו שהייתי מביא לפניו1 .

(המשך מעמוד 13
לפני יותר מ־ססזז שנה, לא עשה רבנותו קרדום
לחפור בה. הוא התפרנס בכבוד מסחר המשי.
ומה שמעניין בביוגרפיה שלו, אלה הם חיי־הנישואין
שלו. היתה לו אשה מרשעת, יהודית
שמה, שהוא נשאר איתה עד סוף ימיו(כי, כדבריו,
אחרי הכל- ,היא מצילה אותי מן החטא,״ חטא
הניאוף, כנראה) שבפרינציפ לא היתה מתחשבת
בבקשותיו בנושא התפריט היומי.
כדבריו של מעריצו הגדול של רבי חיא, ראש
עיריית טבריה, יגאל ביבי- :כאשר רב חיא היה
מבקש פול, היתה אשתו מכינה חומוס, ולהיפך!״
ואיך נפתרה הבעיה, בסופו של דבר? שני בניו
התאומים של חיא מצאו פיתרון מקורי. הם
החליטו שהם יהיו אלה שיודיעו לאימם מה ברצון
אביהם לאכול בכל יום. וכך, כאשר הוא היה
מבקש פול, הם היו מזמינים חומוס. האם
הדווקנית הכינה, כמובן, ההיפר, פול, בדיוק מה
שמאי כהן, טבריה
שהאב ביקש•

בתגובה לחוכמה האחרונה שלהם, שעליה אני
חוזר במלואה — -תיקון טעות: בשבוע שעבר
נפלה טעות בפיסקה 3ומה שנכתב שם לא היה
נכון. סליחה״ — אני מבקש להודיע:
״עידכון שטות: בשבוע שעבר קראתי את

האפיפיור של ראש־השנה
על קדושי הנוצרים (העולם הזה
8.1.86 ואילך).
אחרי שהתפרסמה ההיסטוריה של ברברה
הקדושה, אני מבקש לשוב לסילווסטר הקדוש.
לדעת היסטוריונים הקשר היחיד בינו לחגיגות
הסילווסטר הוא כי סילווסטר, שהיה אפיפיור
שקדושתו מבוססת על כך כי שיכנע את הקיסר
קונסטנטין לקבל עליו את עול הנצרות, נפטר
ב־ 31 בדצמבר(שנת .)355
האחד בינואר כראש־השנה בכלל איננו מסורת
נוצרית. הוא נקבע בתור כזה בלוח־השנה הרומי,
כ־ 150 שנה לפני הספירה. הנוצרים עצמם
הקפידו משך 1600 שנה כמעט לחוג את ראש־השנה
ב־ 25 במרס דווקא(שהוא יום הבשורה, בו
התבשרה מרים על לידתו הצפויה של ישוע) ורק
ב־ 1582 החליט אפיפיור אחר, גרגוריוס ה־,13
לעשות סדר בלוח ולקבוע את האחד בינואר
אביגיל ארכיב, רמת־גן
כראש־השנה•

סנטה קלאוס של האירים
על שבועון לוחמי־החירות האיריים.
אני עושה פה בשליחות של יצוא וכקורא ותיק
של העולם הזה מחזיק את העיניים פקוחות. ומה
עיניי רואות בקיוסקים המקומיים? את שבועונם
של אנשי שין פיין, לוחמי החירות האיריים,
שקישטו את שער שבוע חג־המולד שלהם בסנטה
קלאוס מקורי — שק המתנות שלו גדוש כלי
נשק וחבלה.
אבל זה רק השער של השבועון המעניין הזה,
שחלקו כתוב בגאלית, שפתם העתיקה של
האירים. בין עמודיו רבים הם העמודים המספרים
על המחיר שהאירים משלמים על מילחמתם
לאיחוד שני חלקי האי הירוק. אלה הן מודעות־האבל
על חללי המחתרת באירלנד הצפונית,
המנוסחות בנוסח הקאתולי המקובל.
כמו, למשל :״בגאון ובאהבה לזיכרו של
המתנדב שין מק־איוולנד, שנפל בקרב ב־17
בדצמבר. מרים הקדושה, התפללי בעדו ובעד
חבריו האמיצים! הוא היה לוחם־חירות ללא חת!
הוא אהב את אירלנד כל־כך! תמיד אשא את
זיכרונך עימי! מורץ, אשתך.״
אריה כץ, דאבלין, אירלנד

32 מי יודע
עוד על עובדות יוצאות דופן (העולם
הזה 11.12.85 ואילך).
המיכתב על המרמלדה, שנכתב מכיוון שמחברו
רצה גם הוא לדווח על עובדה יוצאת־דופן
בעולמנו הקטן, הזכיר לי כי, בעצם, גם אני רציתי
לכתוב מיכתב למערכת, כשקראתי בזמנו את
העובדה על מספר האותיות באלפבית האלבני

זה בכלל לא משהו יוצא־דופן. גם באלפבית
הגרוזי מיספר האותיות הוא .32
אברהם חכמשווילי, אשדוד

יא כפרה שריו
על תיקון טעות בהעולם הבא
(העולם הזה .)8.1.86
עורכי העולם הבא, העיתון החי ביותר במדינה,
עושים לי כל שבוע את המוות. אני מת
לצחוק מהחוכמות שלהם, וזה לא תמיד הולר לי.

ראש עירייה ביבי
חומוס במקום פול
פיסקה 3של העולם הבא, ומה שנכתב שם לא
היה מצחיק. ועל כך אין כפרה!״
בן־ציון זהבי, חיפה
זה העולם הבא? זה העולם הזה!
איך צדק בעל המיכתב למערכת העולם הבא
(העולם הזה ,)15.1.86 על אלה שבורחים לחו״ל,
מבלי להשאיר כלום מאחוריהם.
את החובות שלהם הם בהחלט משאירים.
ומי כמוני יודע, מאז ברח הקבלן של הדירה
אבי פנחסי, ירושלים
,שלי נידיורקה•

תמר וחיים אשכנזי ד ד
בגליון העולם הזה ( )18.12.85 פורסמו תמונותיהם
של תמר וחיים אשכנזי ז״ל, שמקורן הן
שבועון כלבו בחיפה.
העולם הזה מתנצל על פירסום התמונות
האלה בלא רשות מטעם מו״ל השבועון.

השגסח 1ה

לטי 25 שש
היריים בכיסים

היום היא מיפלגת העבודה וה-
מזכיר שלה הוא עוזי ברעם. פעם
היא היתה מפא״י(מפלגת פועלי
ארץ־ישראל) והמזכיר שלה היה
יוסף אלמוגי, האיש החזק של
חיפה (לימים שר-העבודה, יו״ר
הסוכנות היהודית וראש עיריית
חיפה) וכיום גימלאי בן 75שעדיין
כוחו במותניו.
בגליון העולם הזוז שהופיע
השבוע לפני 25 שנה הוא חלק
לקוראים מנסיון חייו, כפי שדווח
במדור אנשים של אותו גליון:
• -אם בא אליך ארם ומשתמש בשיחה
עימך 20 פעם במילה, מוסר, הכנס את
הידיים שלך לכיס. ספני שהוא עומד לגנוב
אצלך!
אדם ישר אינו מדבר על מוסר לעיתים קרובות מדי!״
העולם הז ה 2525

עוד מינוי לגלילי

..הירדן״ מתייבש

שר־המישטרה, חיים בר״לב, הוסיף עוד סמכות לשלל
סמכויות״השיטור של איש־רשות־שמורות־הטבע אלון
גלילי :״לערוך חקירות בקשר לביצוע עבירות על חוק־המועצה־לענף־הלול
(ייצור ושיווק)׳.

קשיים כספיים מאיימים על המשך הופעתו של הביטאון
הימני־קיצוני החדש הירדן. המו״ל, יצחק מלצר
מההתנחלות קדומים, מחפש עזרה כספית במצודת־זאב.

להיזהר ממק״נו
כלכלנים מזהירים מפני השקעה בתעודות מק״מ(מילווה
קצר מועד) ,לתקופה של שלושה חודשים, שאותן מנפיק

לאחרונה בנק־ישראל.

תטקזף
חוסיין -
תחליף למובארכ
שימעון פרם התכוון לעכב את יציאתו לאירופה,
בתיקווה לשכנע את הנשיא חוסני מובארב
לבוא גם הוא ולקיים את הפיסגה המיוחלת
כמקום ניטראלי. כדי לטשטש את הכישלון,
הוחלט לתת פירסום למגעיו עם המלך חוסיין,
הנמצא בלונדון.

קושרים נגד הדוח
חיים אהרון, ראש מחלקת העליה בסוכנות,
ואברהם כץ, ראש מחלקת הנוער והחלוץ, כבר
מארגנים שדולה לדחיית המלצות ועדת־לנדוי,
בטענה כי הוועדה חרגה מסמכותה. השניים,
המשגרים את מיספר השליחים הרב כיותר
לחדל, יהיו הנפגעים העיקריים מביצוע
ההמלצות.
היו״ר, אריה דולצין, והגיזבר, עקיבא לוינסקי, מרוצים
מההמלצות, מפני שהן מעניקות להם השפעה על מינוי
השליחים, על חשבון הסמכות המוחלטת שהיתה בעניין זה
לראשי המחלקות עד כה.

גבעולי בעד
זכויות־־האדם
ניצב שאול גבעולי, קצין־החינוד־הרא
•טי של המישטרה, פועל לניסוחה מחדש
של שבועת־השוטר.
בשבועה הנוכחית מתחייב השוטר
לקבל על עצמו רק את עול המישמעת
לפקודות ולהוראות. גבעולי מציע לשלב
בה גם התחייבות להקפיד על זכויות־האדם.

מתבונן לירזשה
המאבק בשאלה מתי לקיים את הקונגרס הל״א של
ההסתדרות הציונית יאפיל על דיוני הוועד״הפועל הציוני,
שיתכנס בשבוע הבא.

לאריה דולצין לא אצה הדרך, והוא רמז בבר כי

כדאי לדחות את המועד עד סוך . 1987 לעומתו נ דורש אברהם כץ, מם־ 2בהסתדרות הציונית,
לקיים את הקונגרס בהקדם האפשרי, בתיקווה כי
עם פרישתו של דולצין מהליכוד הוא יוכל
1לרשת את מקומו בסוכנות ובהסתדרות
ן הציונית.

כץ, איש המיפלגה הליברלית שהיה ידוע כיונה, כבר
התחיל להתקרב לחרות.

המפכ״ל נגד
עיראק ולוב
מפב״ל המישטרה, דויד קראום, מתנגד להקמת
| איזור־מישנה של האינטרפול, שיאגד את
; המישטרות של המיזרח התיכון. בכינוס
האינטרפול, שהתקיים בוושינגטון, אמר קראום:
״לא נוכל להסכים להיות במחלקה אחת עם
עיראק ולוב!׳׳

עד כה שייכת ישראל לאיזור האסיאתי.
לעומתו ציינה רפ״ק רות שלזינגר, ראש יחידת־האינטרפול
במטה הארצי, כי היא מרוצה מאוד משיתוף־הפעולה שיש
לה עם עמיתה המצרי.

התחזית היא, כי עך מועד הפידיון של מילדות
שיקלייס אלה עלול להתבצע פיחות חד־פעמי
גדול.

מחירי הנדל״! בירידה
מומחי נדל״ן צופים שבעתיד הקרוב תימשך
הירידה במחירי הדירות, המישרדים והמיגרען יס
עוד ב־ 20 — 15 אחוז במונחים דולאריים.

לדתיים דרוש:
זרע ערבי
גינקולוגים העוסקים בבעיות־פיריון של
זוגות חרדיים, הנתקלים במיקרים שבהם
הגבר הוא עקר ויש צורך בתרומת־זרע
מגבר זר, נוהגים לפנות לתורמים ערביים
— וזאת, על־פי הנחיות מפורשות של
הרבנים. הסיבה: חל איסור מדרבנן לקחת
תרומת־זרע מיהודי, כדי שלא ייכשל
בעבירת־אוננות.
.המומחים, שהישוו את תוצאות מחק־
*והם, גם גילו להפתעתם כי חלק מקשיי־הפיריון
אצל זוגות דתיים נובע מהשמירה
על הוקי־הנידה: התברר כי ב־״״ 20 מהבעיות
שבהן נתקלו מתרחש הביוץ בגוף
האשה בתאריכים שאינם חופפים את
הימים המותרים.

ייעוץ מישפטי חינם
לשוטרים

פלד לבל״ל
בצמרת־הסוכנות הוחלט להציע לדד
ישראל פלד, לשעבר ראש עיריית רמת־גן,
את תפקיד ירד מועצת־המנהלים של
״בנק לאומי״.
ההנחה היא שהידר הנוכחי, ארנסט
יפת, ייאלץ להיפרד ממישרתו, אחרי
פירסום מסקנות ועדת־החקירה לעניץ
מסולת הבנקאיות, ובי אחת המסקנות
תהיה שיש למנות לתפקיד זה אישיות
ציבורית שאינה בנקאי פעל.
אריה דולצץ, שבידיו הסמכות למנות
את היו׳ד, מעוגיץ בפלד כדי למשוך
אותו למיסלגתו החדשה ״המרכז הליברלי״.

פיטורי
ב״הארגד?
בגלל דכוח עם מישרד־התחבורה על תשלומי־הסובסידיה,
הפסיק אגד את המשא־ומתן עם חברת הארגז, על הזמנת
150 אוטובוסים. מנכ״ל הארגז, שלמה ברכה, הזהיר
השבוע בכירים באוצר, כי בגלל המחלוקת בין הממשלה
לקואופרטיב הוא ייאלץ לפטר מאות עובדים.

פרץ מחלק מתנות
שר־הפנים, יצחק פרץ, פטר מתשלום מיסים עירוניים
וממשלתיים את מידרשת ארץ־ישראל שבהתנחלות אלון־
מורה.

עסקנים בעד עבודה עברית חבר הוועדה המרכזת גדעון בן־ישראל אינו מצליח לארגן
מישמרות של פועלי־בניין ״מאורגנים״ (חברי־ההסתדרות,
בעיקר יהודים) מול אתרי־בניה שבהם מועסקים פועלים
״בלתי־מאורגנים״(שאינם חברי־ההסתדרות, בעיקר ערבים
מהשטחים הכבושים).

יחידת קרנות־השוטרים שבמטה הארצי תעמיד לשוטרים
ייעוץ מישפטי בחינם — בתנאי שהעניין המישפטי לא
יהיה קשור, במישרין או בעקיפין, במישטרת־ישראל.

כעת נבדקת האפשרות להציב במישמרות אלה
עסקנים של האיגוד המיקצועי.

נוצרים לעזרת אגרי

מחסור במנסרים

ישראל ניאזוך, עסקן אגודת־ישראל וסוחר־נדלץ
בלונדון, שהקים בארץ שדולה לחקיקה נגד
פירסומי־תועבה, מתכוון להביא לכנסת נציגים
של ועד שמרני בריטי נגד פורנוגראפיה,
שישכנעו את הח״כים. הוועד הוא בעל ציביון
דתי נוצרי.

יהלומנים רבים, שקנו בבלגיה אבנים קטנות,
נאלצים לשלוח אותן בחזרה לאנטוורפן, לשם
ניסור. ידיהם של קבלני־הניסור העצמאיים,
ששרדו בענך בשנות־השפל, מלאות עתה
עבודה, והם מוכנים לנסר רק אבנים בגודל של
2־ 4קאראט או יותר.

בבל זאת: שיף מוכר!

היפאניות במודה

הפתיחה המוזרה של חברת־מכירות־פומביות, שמיקרה את
התעניינותה של התיקשורת בנכסיו של חיים שיף,
המוצעים למכירה, התקבלה בציבור כבדיחה.

עלתה הפופולאריות של המכוניות היפאניות אצל גנבי־הרכב.
הסיבה: המחסור בחלקי־החילוף מעודד את הגנבים
לפרק את המכוניות ולספק את הביקוש הגובר לחלפים.

אך הרחק־הרחק מאור הזרקורים, ובחשאיות
מוחלטת, מנהל שיך משא־ומתן רציני ביותר
על מכירת נכסיו. על אך תגובותיו המתחמקות
מסתמנת עיסקה, שבמסגרתה יימכרו
היוקרתיים שברשת מלונותיו — ״דיפלומט״
התל־אביבי ו״דיפלומט״ הירושלמי.

בך נתפס השליח
פרשת אבינועם ברוק, שליח קרן היסוד באוסטרליה
החשוד בכך כי גבה עמלות מחברות־נסיעות לצרכיו
הפרטיים, נחשפה בידי שליח נוסף, שברוק סילקו
מתפקידו.

לפני שנה יצא לאוסטרליה השליח השני,
עיתונאי בחופשה, אך אחרי חודשיים הוחזר
במפתיע ארצה, בלחצו התקיך של ברוק, שטען
כי הוא אינו מתאים לתפקיד. העיתונאי לא
נרתע מברוק, שהוא אחיו של האלוך אהוד ברק,
ודרש הקמת ועדת־חקירה, שתטהר את שמו.

אבנים אפריקאיות,
שטיחים פרסיים
ויהלומן ישראלי
סוחר-היהלומים הישראלי עמרם כהן
הורשע בדרוב־־אסריקה בקניה בלתי־חוקית
של יהלומי-גלם, ונקנס ב 20-אלך
ראנד ( 12,500ש״ח) ,או ארבע שנות־מאסר
תמורתם.
כהן, לוטש לשעבר שניסה את מזלו
במיסחר בדרום־אסריקה, ביצע את דד
עיסקה במיגרש־חניה של בית־מלון, שילם
במזומן 60 אלך ראנד והוסיך שלושה
שטיחים פרסיים — ומייד נעצר.

במדינה העם האנטי־שמים
מה היה קורה אילו הכריז
האסיפיור שאסור למכור או
להשכיר דירות ליהודים
כרומא?
מה היה קורה אילו הכריז האפיפיור
כי אסור לנוצרים בכל הארצות — או
ברומא בלבד — למכור או להשכיר
דירות ליהודים?
מה היה קורה אילו הכריז מזכיר
המיפלגה הקומוניסטית הסובייטית
שאסור לקומוניסטים טובים למכור או
להשכיר דירות ליהודים?
מה היה קורה אילו הכריז שייח׳ אל-
אזהר בקאהיר או האיית־אללה חומייני
בטהראן כי אסור למוסלמים למכור או
להשכיר דירות ליהודים?
מה היה קורה אילו הכריז כומר
כלשהו בעיירה אמריקאית עלובה
שאסור למכור או להשכיר דירות ליהודים?
אין
צורך לחשוב על תשובה —
הדבר עצמו אינו יכול לקרות. עצם
הרעיון מסמר שערות.
זה יכול לקרות רק בדרום־אפריקה
— לגבי כושים.
וזה יכול לקרות רק במדינת־היהודים
— לגבי ערבים.
קודח וחבורתו. הכרזה מחפירה
זו יצאה השבוע מפי אדם הנושא בתואר
הממלכתי של רב־ראשי וראשודלציון,
תואר ההופך אותו למעשה לפקיד
המדינה.
היא לא היתד, שונה במהותה
מהצעתו של הרב ניסים זאב, סגן־ראש־עיריית־ירושלים,
איש ש״ס, חברו־למיפלגה
של שר־הפנים יצחק פרץ. זה
הציע להרוס את כל הרובעים הערביים
בעיר העתיקה בירושלים, כדי להעביר
את הערבים לאיזורים ״אחרים״.
כמעט לא ייאמן כי במדינה מודרנית
כלשהי ישמיעו ראשי־ציבור,
ברבע האחרון של המאה ה־ ,20 הכרזות
כאלה. כמעט שלא ייאמן שאחרי זה לא
תפתח הארמה הפוליטית את פיה,
ותבלע את הדוברים, כמו שבלעה
האדמה את קורח וחבורתו. אך שום
דבר לא קרה השבוע בישראל, מלבד
כמה מחאות חלושות.
דבוטינסקי הפוך. הכרזות אלה
הן אנטישמיות במהותן, משני טעמים:
הערבים הם בני־שם כמו היהודים.
פעולה גיזענית כלפי ערבים היא
אנטישמית בדיוק כמו פעולה גיזענית
כלפי יהודים.
הכרזות אלה לא תישארנה בגדר
סוד בעולם. הן יוצרות תקדים מסוכן
כלפי היהודים בכל ארץ. בכל הארצות
יש אירגונים אנטישמיים, קטנים
וגדולים. אשר יגלו מחר את הנוסחות
האלה וישתמשו בהן נגד היהודים.
זאב ז׳בוטינסקי קבע פעם שבמדי־נת־היהודים
יעניק הרוב היהודי למיעוט
הלא־יהודי בדיוק את אותן הזכויות.
שהיהודים תבעו לעצמם בארצות־העולם.
כל אנטישמי טוב יכול עתה
להפוך את הקערה על פיה: להציע
להעניק ליהודים בכל ארץ בדיוק את
אותן הזכויות שישראל(המוגדרת עתה
רשמית כ״מדינת העם היהודי״) מעניקה
ללא־יהודים.
״יש לי חלום!״ השבוע נקרא
בירושלים רחוב על שמו של מרטין
לותר קינג, הלוחם האמריקאי הכושי
נגר הפרדת״הגזעים, שנרצח בידי
גיזענים. היה זה מעשה של התחסדות,
שגבל בעזות־מצח.
עיריית־ירושלים לא גינתה את
הצהרתו של הרב הראשי, תושב
ירושלים, שפסק כי אסור למכור
ולהשכיר דירות לערבים. סגן־ראש־העיריה
נסים זאב, שקרא לסילוק
הערבים משכונה יהודית ושטען
שהערבים הם רועי־זונות ופושעים, לא
פוטר ממישרתו, למרות שסירב לחזור
בו מדבריו הגיזענים באורח חד־משמעי.

מרטין
לותר קינג מסר את נפשו כדי
שבשום מקום בארצות־הברית לא
ייאסר על כושי לגור, לסעוד ולבלות
בצוותא עם בני־הרוב. בנאומו המפורסם,
שסיסמתו החוזרת היתה ״יש
לי חלום!״ חזה חברה, שבה תופעות
כאלה כלל לא ייתכנו.
מרטין לותר קינג לא חלם על
ירושלים.1986 ,

מדיניות רומאגסה ספרדית
אין ספק: מעמדה של
ישראל(ושל שימעון פרס)
חשתפר. מה עם שמיר?
עשר שנים אחרי שהופל מישטרו
של הרודן פראנציסקו פראנקו, אחרי
מותו(ראה להלן) ,קמו השבוע סוף-
סוף היחסים הדיפלומטיים בין ישראל
וספרד.
לא היה זה מאורע היסטורי
כשלעצמו. היחסים בין שתי המדינות
היו ידידותיים מזה זמן רב, וכינון
היחסים הרישמיים לא שינה את המצב
במהותו. אך יש לז ערך סימלי. המעמד
הדיפלומטי של ישראל בעולם מתחזק
עם כינון יחסים רישמיים עם כל מדינה
נוספת. ואילו האסוסיאציות המלוות
את היחסים בין העם היהודי והמדינה
הספרדית מעניקות למעשה עומק
היסטורי.
חביות מתגלגלות. כינון היחסים
מלמד על שינוי הנתונים,
שמנעו מעשה זה עד כה. כאשר מת
פראנקו ונולד המישטר הדמוקרטי
החדש בספרד, היתה עוצמתן ה־כלכלית״מדינית
של מדינות־ערב בשיאה.
זכר חרם־הנפט היה עדיין טרי.
ספרד, כמדינה ים־תיכונית שיש לה
אינטרסים רבים בעולם הערבי, חששה
מפני הצעד.
כיום ירדד, העוצמה הכלל־ערבית
— לפחות זמנית — לשפל־המדרגה.
שוק־הנפט רווי והרוס. חביות־הנפט
מתגלגלות בעולם באין קונה.

1 קום כבר לפני כמה חודשים, ואז עשתה
ישראל מעשה שהנחיל לה שער־עצמי.
הפצצת מישרדי אש״ף בתוניס
קילקלה במכה אחת את מעמדה של
ישראל. היחסים עם מצריים הורעו,
מדינאים אירופיים דחו את ביקוריהם
בישראל וביקורי ישראלים אצלם,
ועכשיו מסתבר שגם ספרד דחתה את
כינון היחסים בגלל סיבה זו.
יתכן שמצב זה היה נמשך, אלמלא
ביצע אז אבו־נידאל את פרשת החטיפה
של האוניה האיטלקית אכילה לאורו.
כמו תמיד, הציל אבו־נידאל את מט־שלת־ישראל
מתוצאות מעשיה.
בשביל שימעון פרס היה זה ניצחון
אישי, בראשית סיורו באירופה. הוא
היה זקוק מאוד לניצחון כזה(ראה הנדון).
אומנם,
יש גם שר־חוץ. אך תפקידו

השילטון בעזרתם הגלויה של אדולף
היטלר ובניטו מוסוליני, ששיגרו את
קלגסיהם כדי להילחם על אדמת־ספ־אהסה
עיוורת. האם אהבה זו ו
בשעה
רד לצד המורדים הפאשיסטיים,
לקיסינג׳ר, הרווחת עתה בחוגי הצמרת
שטובי האנושות ׳הצטרפו לבריגאדות
הישראלית, מבוססת על עובדות?
הבינלאומיות, שלחמו לצד הממשלה
ההיסטוריון עשוי בבוא העת לקבוע
החוקית. בימי מילחמת״העולם והשואה את ההיפך.
שיגר פראנקו חטיבה שלחמה לצד ה י הקו המנחה של פעולות קיסינג׳ר, ן
נאצים בחזית הרוסית(אם כי נזהר שלא
בשנים שבהן היה השליט הכל־יכול
להיגרר רישמית אל תוך המילחמה, במרח 5היה למנוע שלום כולל בין
וכך הציל את עורו).
הצדדים. הוא עשה את הכל כדי לחבל
מה היה בן־גוריון אומר אילו ידע כי
באפשרות זו. במיוחד חיבל בכל מגע
כיום, כעבור 37 שנים, תומכת ישראל ישיר בין ישראלים וערבים.
בתריסר מישטרים פאשיסטיים ומד
כך, בעת המשא־והמתן המצרי־עט־פאשיסטיים
— המישטר הפא־ ישראלי בקילומטר 101 שבין סואץ
שיסטי הגלוי של דרום־אפריקה, ה־ לקאהיר, הודיע הנציג המצרי, עבר־מישטרים
המגואלים־בדם של גואטמ אל־ע׳אני גמאסי, לנציג הישראלי,
לה (עד לאחרונה) ושל אל־סלוואדור,
האלוף ישראל טל, שמצריים מוכנד
הרודן הפיליפיני פרדיננד מארקוס
לחתום מייד על הסכם ישיר עם יש(הנעזר
בירי שכירי־חרב ישראליים, ראל. טל הודיע זאת לגולדה מאיר
באישור הממשלה) ,ועוד?
והיא הורתה לו לחדול מייד ממאמץ זה שיש ברעתו
יתכן שבן־גוריון טעה
הסיבה: גולדה הבטיחה לקיסינג׳ו
להתנות את קיומם של יחסים דיפ שבהתקרב שלב של הסכמה, תעבוו
לומטיים רישמיים עם מדינה בטיב ההידברות לז׳נווה — כאשר באמצ7
המישטר השולט בה. מוטב היה לכונן יושב נציג אמריקאי.
אז יחסים עם ספרד, כשם שמוטב היה
יתד סגלגלים. היעד של קיסיג
לכונן בראשית שנות ה־ 50 יחסים עם ג׳ר לא היה שלום, אלא ״הסדר בשל
סין הקומוניסטית, כאשר זו ביקשה בים,״ ״צעד אחרי צעד״ .כלומר: לחתון
זאת — בקשה שנדחתה על-ידי ממש את השלום לפרוסות, כמו נקני?
לת בן־גוריון תוך התחנפות לאמרי סלאמי. כך קיווה שארצות־הברית תחי
קאים.
זיק את שני הצדדים בידיה במשן
קשירת יחסים דיפלומטיים מותרת שנים רבות, תמכור להם כמויות אדי׳
עם כל מדינה — כשם שהענקת סיוע, רות של נשק ותשאיר אותם במצב מת
וסיוע צבאי בפרט, למישטרי דיכוי מיד של מתיחות ותלות באמריקה.
ותועבה היא חטא שלא־יכופר.
ואכן, בכל תקופת כהונתו של קי׳
אולם העיקרון המוסרי שהינחה את סינג׳ר לא זז השלום אף במילימטו
בן־גוריון אז העיד על טיבה של מדינת־ אחד קדימה .״צעד אחרי צעד״ היו דרי׳
ישראל בימי ראשיתה — כשם שהמצב כה במקום. גרוע מזה: קיסינג׳ר המיג
הנוכחי מעיד על טיב יורשיו.
לגלגלי״השלום יתד התקועה בהם ע!
היום — ההתחייבות האמריקאית של
לשאת ולתת עם אש״ף, עד אשר ימלז
אש״ף, בלי תנאי ובלי כל תמורה —
איש האסונות
תנאים שהאירגון לא היה מסוגל לקב?
בנסיבות כאלה.
האס היה הגרי קיסינגד
את המסקנה הנכונה הסיק אנווו
ידיד ישראל? ההיסטוריה
אל־סאדאת, אחרי שקיסינג׳ר כבר הר
רח מתפקידו. כאשר התכונן הנשיא העשויה
לקבוע את ההיפך
מצרי ליוזמת־השלום ההיסטורית שלו
בישראל,
הנרי קיסינג׳ר בא לבקר
שמר עליה בסוד כמוס מפני האמריכדי
לקטוף תוארי־כבוד וסימני־חיבה,
קאים. הוא הודיע על נסיעתו לירושכידיד
ותיק החוזר אל חיק מולדתו
לים לשגריר האמריקאי נקאהיר רק
השניה.
כמה ימים לפני הנסיעה, אחרי שהכל
במסיבות פומביות ופרטיות ערמו
היה מוכן, וכל הסידורים כבר נקבעו
סופית.
* גידעון רפאל, מי שהיה מנכ״ל
אגו־טרים. קיסינג׳ר איבד את
מישרדיהחוץ, טען השבוע כי
מישרתו בסוף ,1976 כאשר סילק הבופראנקו
ל א הציע לישראל מעולם
לכונן י ח סי ם דיפלומטיים עם חר את המיפלגה הרפובליקאית מן הבית
הלבן. אולם תוצאות מעשיו נשארו
ישראל, כפי שגילה השבוע יצחק
שרירים וקיימים. מילחמת־הלבנון
שמיר. אולם גם רפאל אישר כי
היתה אחת מהן, וכן המתיחות הנוכחית
ישראל הצביעה בי 1950ב ארם נגד
עם סוריה. יתכן כי בחשבון הסופי
ביטול החרם, שהוטל קו ד ם לכן על
ייקבע שהוא המיט אסון על ישראל.
ספרד של פראנקו.

עליו מחמאות, הפליגו בשיבחו וכתרו ו

לו כתרים.

ריח סראנקו(מימין) עם אדולך היטלר(באמצע: התורגמן)
טובי האנושות לחמו נגדו
מעשי־הטרור הגדולים של ,1985
שבוצעו על־ידי אנשי אבו־נידאל על
אדמת אירופה ובאוניה אירופית, הורידו
את תדמית הערבים בכלל, והפלסטינים
בפרט, בדעת־הקהל העולמית.
הדבר מוכיח שוב את החשיבות המעשית
העצומה של דעת־הקהל.
מצד שני עדיין קיימים היחסים המיוחדים
בין ישראל ואירופה, המעוגנים
בזיכרונות השואה. על ספרד הופעל
לחץ מוסרי־פוליטי חזק מצד מדינות
אירופה המערבית לכונן יחסים עם
ישראל, עם הצטרפות ספרד לקהילה
הכלכלית האירופית. השפל הזמני במעמד
הפלסטינים כרוך בעליה זמנית
במעמדה של ישראל, מאז שנציג הליכוד
השנוא התחלף, בראשות הממשלה,
בנציג מיפלגת־העבודה, הנחשבת באירופה
כמיפלגה סוציאליסטית ויונית.
שער עצמי. יחסים אלה יכלו ל
במערכת
יחסי־החוץ של ישראל הפך
שולי.

יש גבול
זה היה מישגה פוליטי.
אך זה היה דגל מוסרי.
איפה הימיס ההס?
המעמד של קשירת היחסים
הדיפלומטיים בין ישראל וספרד(ראה
לעיל) הזכיר עובדה, שהיתה ידועה רק
למעטים.
לפני 37 שנים, כאשר נולדה מדינת-
ישראל, התכוון הרודן הפאשיסטי של
ספרד, פראנציסקו פראנקו, לכונן
יחסים כאלה. דויד בן־גוריון סירב•.
בן־גוריון האמין שיש גבולות מוסריים
גם ליחסים בין מדינות. פראנקו
היה פאשיסט מוצהר. הוא כבש את

אורחים

העולם הז ה 2525

האחיינים -חבוי אימלדה מרקוס,
הדוד -וונו׳ 1של אויק שהן:
רודנות בפיליפינים, כסף ורכוש

שכזאת1

אריאל ולילי שרון

רודנים פרדיננד ואימלדה מרקום

עיסקי־קרקעות על חשבון משלם־המיסים

ך* עיתונות הישראלית מצטטת
1 1עיתוני־חוץ בכל הזדמנות שהיא.
לניו־יורק טיימס יש בדרך כלל עדיפות
על פני כל המצוטטים האחרים.
אך משום־מה. כתבה שפורסמה בעיתון
האמריקאי, בחודש שעבר, מאת
התחקירן מרטין גוטליב. נעלמה מעיני
הכתבים הישראלים היושבים מעבר־לים,
וכך גם מכלל קוראי העיתונים
בישראל.
בכתבה זו התפרסם מידע חיוני
לישראלים.
ייתכן שהוא נעלם מעיני מי שחורשים
את עמודי העיתונות הזרה, משום
שעוקצו אינו מצוי בפתיח. אבל גם

השקיעו בשר הישראלי. והעיקר: לא
מכבר ניהל נאצר משא־ומתן אינטנסיבי
לרכוש את אתא, מיפעל הטכסטיל
הכושל.
עתה מתבררים יותר ויותר פרטים
על נאצר, בני־מישפחתו, עסקיו מעבר
לים — בעיקר בפיליפינים, שם יש לו
מיפעל טכסטיל המעסיק ששת אלפי
עובדים בתנאי־עבדות, שאינם מקובלים
אפילו בעולם השלישי.
האחים ברנשטיין הם דמויות מוכרות
בעיסקי הנדל״ן בניו־יורק. הם פועלים
בשתי דרכים: באמצעות חברה
בשם ניו־יורק לנד קומפני, שהם ה־יושבי־ראש
והנשיאים שלה, ומישרד

ועדה של הקונגרס, העוסקת בענייני־חוץ
באיזור אסיה והאוקיינוס השקט.
אם הם ימשיכו לנצל את השתיקה
שגזרו על עצמם, עשוי מישרד־המיש־פטים
האמריקאי להגיש כתב אישום
נגר השניים. העונש המירבי על כך
הוא שנת־מאסר.
הוועדה דרשה מהאחים לדעת אם
נכון הוא המידע על העסקות הסיבוביות
של המרקוסים — מידע שמקורו
במתנגדי המישטר הפיליפיני, ושפורסם
בהרחבה בשבועון ויליג׳ ווייס
בניו״יורק ובמקומות אחרים ביבשת.
איך זוהו שני האחים בקשר לכך?
מתברר שקישריהם עם ראשי הפילי־

האם, עסק טכסטיל גדול. כמה מבני
המישפחה שלהם עדיין מתגוררים
בפיליפינים.
ב־ 1962 היגרו הברנשטיים לסאן־
פרנסיסקו, למדו באוניברסיטה ונכנסו
לעולם עיסקי־הנדל״ן. שמם נקשר
ברכישת קרקעות באזורים יוקרתיים
של העיר, למרות שלא בכל פרוייקט
ניתן לזהות את השניים. הם פועלים
בעיקר בדרך של שותפויות והתאגדויות,
שבהן יש קושי בזיהוי הבעלות
הבלעדית של האחים.
הם, כמו דודם נאצר, לא עובדים רק
בעסקים, אלא גם בפוליטיקה. מלבד
עזרה לשרון בגיו־יורק הם מימנו

ללא העוקץ, המידע הוא מפתיע
ביותר.
על־פי גוטליב, נאשמים שני יהודים
מניו־יורק, רפאל ויוסף ברנשטיין, בביזוי
הקונגרס האמריקאי, בכר שסירבו
להשיב לפני תת־וערה שלו על מער-
כת־היחסים שלהם עם מישפחת הרודן
הפיליפיני פרדיננד מרקוס ואשתו אי־מלדה.
הקונגרס מנהל חקירה יסודית
נגרם, בעיקבות מידע שהשניים מחזיקים
ניכסי דלא־ניידי של הדודנים מהפיליפינים,
ומנהלים בניו־יורק עסקות
עבור המישפחה הנשיאותית המפוקפקת.
הכסף לעסקות אלה, כך מסר המידע,
מקורו בכספי סיוע־החוץ שמגישה
ממשלת ארצות־הברית לפיליפינים.
על־פי החשד, מצא הכסף הזה את דרכו
בחזרה לארצות־הברית, למימון עסקים
פרטיים של המרקוסים. במילים אחרות:
השניים מסייעים לשלשל לכיסו
הפרטי של הרודן את כספי משלם־
המיסים האמריקאי.

עורכי־דין המתמחה בעיסקי נדל״ן,
במיוחד למשקיעים זרים, שם נמצא
יוסף ברנשטיין, שהוא גם עורך־דין.
למישרד הפרקליטים יש כ־200
לקוחות כבדים, שליש מהם משקיעים
זרים.
רפאל ברנשטיין עבד בזמנו כנציג
חברה שווייצית, אף היא של בן־מיש־פחה.
השניים
מואשמים בזילזול בתת־

פינים נרשמו בתודעתם של כמה ממתנגדי
המישטר.
רפאל ( )23 ויוסף ( )32 הם ילדיו של
ויקטור ברנשטיין, שעלה מהונגריה
לארץ לפני מילחמת העולם השניה,
ומת בחודש שעבר. אמם, אולגה נאצר,
ילידת חלב בסוריה, עלתה אף היא
לארץ. בילדותו גדל יוסף ברנשטיין
בתל־אביב. אחר״כך היגרה המישפחה
לפיליפינים, שם היה לדוד, ג׳ק, אחי

בסכומי־עתק את מסע־הבחירות של
ראש עיריית ניו־יורק. אד קוץ׳ ,וכמו־כן
נתנו חסות וכסף למחזה על חייו
בשם מאיור (״ראש העיריה״).
יוסף ברנשטיין הכחיש כל קשר לעסקים
עם המרקוסים, אך בקונגרס
סירבו האחים לחשוף את רשימת הלקוחות
שלהם, כדי שיוכח כי המרקו־סים
אינם נמנים עליהם. יו״ר תת־הוו־עדה,
סנטור דמוקרטי מניו־־ורק, מניח
שלסירובם לענות לשאלה המכרעת
יש הסבר אחד: הם אכן מעורבים עם
מרקוס.
האחים מכחישים בזעם את הגירסה
שהם משמשים אנשי־קש של בעלי
אינטרסים אחרים. לפי ההתפתחויות ב־ניו־יורק,
ברור שהם עוד יעשו כותרות.

הבדים
של ק׳דאפי
מתנה לדאש העיריה
^ א חי ם ברנשטיין יש רוד. זהו
€ג׳ק נאצר, שכבש לאחרונה כותרות
בארץ. הוא חברו הטוב של השר
אריאל שרון, בין המממנים של הוצאות
מישפט־הדיבה של שרון נגד טיים —
בדיוק כמו הברנשטיינים, שגם הם

גיק נאצר עם דויד לוי
עבודת־עבדים במיזרח וערך־מוסף במערב

ך אצר המוזכר בכתבה, היה לכו־
^כב־תיקשורת בארץ לפני כמה חודשים.
יום אחד פורסם ברבים, בעיקר
בטלוויזיה, שנמצא הרוכש הגואל ל־אתא.
הממשלה כמעט שסמכה את
ידיה על העיסקה, בתנאים פנטסטיים
לרוכש. רק אי־הסכמתו של השר יצחק
מודעי מנעה את ביצוע העיסקה.
המצב כרגע באתא הוא, שנאצר
וקבוצת משקיעים ממתינים להצעה
חדשה.

על־פי ההצעה הקודמת, נקבע כי
נאצר ושאר שותפיו יקבלו סיוע בסך *
שיבעה מיליון דולר, כהלוואה עומדת
ולא כמענק, והלוואה זו לא תינתן מייד
עם השלמת העיסקה, אלא תיפרס על
פני כמה שנים. נאצר התנגד גם לעמדת
הממשלה שהסכום של כשני
מיליון דולר מההלוואה ינתן לצורך
פיצויי־פיטורין. נאצר הודיע זאת
לממשלה באמצעות עורך־דינו, שלמה
תוסיה־כהן.
בעבר, כשתוסיה־כהן התמודד מול
טדי קולק על ראשות עיריית ירושלים,
עזרו לו החלבים שהיגרו לניו־יורק,
וביניהם ג׳ק נאצר, במימון מערכת
הבחירות שלו.
נאצר נולד בארץ למישפחה עניה.
אמו מתגוררת עדיין באותה הדירה
הצנועה ברחוב בן־יהודה בתל־אביב.
ישבה גדל. על־שם אביו יש בית־כנסת
בעיר בשם תיפארת אהרון. לאביו
היתה חנות קטנה ליד הגימנסיה
הרצליה — היום מיגדל שלום.
בגיל צעיר הוא נסע לדור בפיליפינים,
ושם החל לעשות עסקים. כשנשאל
בזמנו מה טעם מצא לרכוש את
אתא, הסביר שהוא יוכל להביא ארצה
מוצרים בלתי־מוגמרים ממיפעל״הטכ־סטיל
שלו בפיליפינים, לגמרם כאן
ולשווקם לארצות־הברית, בערך מוסף
של־ 30 אחוז, תוך ניצול הסכם הסחר
החופשי בין ישראל לארצות־הברית.
באחרונה הוא רכש בארצות־הברית
חברה המייצרת ומשווקת ביגדי־ילדים.
בעבר הוא התעניין לעשות
בארץ עסקים מעסקים שונים, אר
מעולם לא ביצע זאת.
לנאצר יש אחים נוספים, גם הם
מעבר לים וגם הם עושים כסף. אחד
מהם, ג׳ו, המתגורר בקולומביה, נחשב
כבעל הון גדול יותר מג׳ק.
נאצר אינו מעורב בפוליטיקה הישראלית
באמצעות האירגונים הציוניים
או האירגונים הספרדיים הידועים.
לעומת זאת, הוא איתן ביחסיו עם
אריאל שרון, שהוא במיקרה שר־התעשיה־והמיסחר
שמישרדו טיפל אישית
בסוגיית אתא.
מישטר הדיכוי בפיליפינים ידוע
לשימצה מזמן. רצח מנהיג האופוזיציה,
בנינו אקינו, מול מצלמות הטלוויזיה,
שיכנע סופית את כל מי שפיקפק
עדיין במידת רצחנותו. בנוסף לכך,
ידידותה המופגנת של אשת־הרודן עם
השליט הלובי מועמד אל־קד׳אפי
חיסלה את שרידי השם הטוב שהיה
לשילטון העריצות המישפחתי בחוגי
העסקים הבינלאומיים.
אך ישראלים רבים עדיין עובדים
שם, בעיקר בעסקים מפוקפקים
ביותר. עתה, על־פי פירסומיס
בארצות־הברית, יש היבט נוסף ליחסים
בין המרקוסים לבין אינטרסים
בישראל.

חווה ואהוד יערי. ו*שת־עסקים ונונב־טווויזיה. שניהם מצליחנים, שניהם מוננמים.
מאחורי החזית וושיגרתית הסתתרו 1סערות, משברים -ולבסוו הדראמה
ך י שהתפוצצה פרשת חווה יערי
* ₪והחשדות נגדה בדבר רצח התיירת
מלה מלבסקי, היה מירקע הטלוויזיה
הישראלית אפל, ואנשי מחלקת־הח־דשות
לא היו צריכים להתלבט בנושא
עדין זה, הנוגע לעמיתם לעבודה.
כשהתחילה הטלוויזיה לשדר מחדש,
עלה הנושא בישיבת־הבוקר של
מחלקת־החדשות. אהוד יערי. ראש
הדוכנה לעניינים ערביים בטלוויזיה,
לא נכח בישיבה זו. עמיתיו בבניין
בירושלים התלבטו בינם לבין עצמם
איך לטפל — ואם בכלל — בנושא
העדין כל־כן־ מבחינתם.
הריעות היו חלוקות. רוב החברים
במחלקה טענו שהפעם צריכה הטלוויזיה
להתעלם מן הנושא ולחכות
ולראות מה יתפתח. אחרים טענו שאי־אפשר
להתעלם מפרשה כל־כך חשובה,
העומדת במרכז החדשות במשך
כמה ימים והמסעירה את המדינה. היו
שהציעו לתת ידיעה קצרה בנושא,
תחת להתעלם ממנו כליל. אחרים,
מעטים מאוד, ובראשם ויקטור נח־
.מיאס, טענו שאסור לטלוויזיה הממלכתית
להתעלם מנושא שכבש שטחים
נכבדים בעמודים הראשונים בעיתונים
במשך כמה ימים, ושהטלוויזיה
חייבת ריווח מלא על העניין.
לבסוף הוחלט שהטלוויזיה הישרא

ז \11891111

תיי

לית לא תדווח על הפרשה, אלא אם
וכאשר יוגש כתב־אישום נגד חווה
יערי, ואם וכאשר ינתן פסק־הדין
בבית־המישפט. המצדדים בהתעלמות
מהנושא טענו שכל מה שמתפרסם
בעיתונות בפרשה זו הוא רכילויות
והדלפות מן המישטרה, ואל־לה לטלוויזיה
להכניס ידה בתוך הקלחת,
אלא כאשר יהיו הדברים ברורים.
כך נשארה הפרשה עלומה מעיני
מאות אלפי צופי ערוץ הטלוויזיה
היחיד בישראל. שום צוות של הט

לוויזיה
לא נכח באף לא אחת מישיבות
בית־המישפט בפרשת חווה יערי, שום
כתב של הטלוויזיה אינו מופקד על
הנושא. העניין כאילו אינו קיים.
אהוד יערי עצמו ביקש חופשה של
כמה ימים, כאשר התפוצצה הפרשה
לפני שבועיים. אך אחרי כמה ימים שב
לעבודתו, והוא מכין כתבה כמעט מדי
יום. הוא מופיע בבניין, למרות העובדה
שאינו לוקח חלק באופן קבוע בישי־בות־הבוקר,
המתקיימות מדי יום
בשעה 8וחצי. הוא ממשיך לחלק את

חדרו עם שלושה חברים אחרים מן
המחלקה: רפיק חלבי, עורך־מישנה
של מבט, בני לים וגיל סדן, כתב־הט־לוויזיה
לענייני השטחים הכבושים.
בימים הראשונים אחרי מעצרה של
אשתו, כשחזר לעבודה, היה יערי פונה
לחבריו ושואל :״אני לא מבין מה היא
רוצה ממני. אני לא יודע למה היא
עשתה את זה!״ הוא היה נבוך וחסר־אונים.

שילון היה האיש שהביא את
אהוד יערי לטלוויזיה הישראלית. עד

אז היה יערי כתב לענייני ערבים בעי־תון־הבוקר
דבר. כשבא לטלוויזיה
קיבל מייד את תפקיר ראש־הדוכנה,
שבו הוא מחזיק עד היום. הוא נחשב
אמין ומיקצועי, ויש אומרים שאין לו
מתחרה בענייני־ערבים. על המירקע
הוא קורן אמינות. יריביו אומרים
שרושם זה מוטעה לחלוטין: הוא ממציא
ומפנטז באופיו.
הוא נוהג לספר לחבריו שאין מקום
בעולם שלא ביקר בו. מי שעוזרת לו
רבות בקשירת קשרים במקומות
שונים ומשונים היא תמר גולן, כתבת ,
מעריב בפאריס. היא סידרה לו נסיעה
למארוקו וסידרה לו לאחרונה נסיעה
לכינוס של מארוקאים במונטריאול
שבקנדה. כשהוא נמצא בפאריס, הוא
מתארח אצל גולן.
אהוד, מספרים חבריו, מעריץ כוח.
בתחילת דרכו עבד עם משה דיין
במישרד־הביטחון, ומאז אימץ לעצמו
כמה מן התכונות הדייניות — שר־מאנטיות,
אינדווידואליות, ומאז הוא
מתנהג כזאב בודד. דיין היה דמות
חשובה בחייו והוא אהב אותו ושנא
לחילופין.
גם אריאל שרון תפס מקום חשוב

בחייו של אהוד, בעיקר מאז מילחמת־הלבנון.
לאהוד
יערי יש תאוות־כוח אדירה,

ולעיתים הוא מצטייר כאיש היסטרי
ועצבני. הוא מחליף נאמנויות לפי
הנוחיות. גם חבריו אומרים עליו שהוא
אופורטוניסט מצליחן.
הוא מצטייר כאיש חזק ובעל כוח.
אך חבריו הקרובים יודעים שהיתה מי
שהצליחה להטיל עליו מורא. היתה
* זאת חווה, אשתו. למרות שניסה
לעיתים ליצור לעצמו תדמית של גבר
בעל מאהבות. הוא פחד מאשתו והיא
לא הסתירה את קינאתה לו. לעיתים
קרובות היה עניין זה הרקע למריבות
׳ביניהם.
לפני כמה חורשים גילה אהוד יערי
כי לאשתו יש קשרים מוזרים והדוקים
ביותר עם אשה, זו המכונה עתה ״האשה
באדום״ .בתחילה חשש שהמדובר
בקשרים לסביים בין השתיים. אחרי
זמן קצר התברר לו שאלה אינם יחסים
1מיניים, אך שלאותה אשה יש השפעה
כמעט מאגית על חווה יערי.
היחסים המעורערים בבית יערי לא
היו סוד, ומדי כמה חורשים דובר בבית
הנאה, שבשכונת־רמות בירושלים, על
פירוד ואף על גירושין. אהוד עצמו לא
הסתיר את הדבר, ואף דיבר על כך לפני
יותר משנה עם יאיר שטרן, מנהל
-מחלקת־החרשות בטלוויזיה.

מדים אחרים למישרה, טען שהיא
הובטחה לו על־ידי יוסף(״טומי״) לפיד,
המנכ״ל הקודם של רשות־השידור.
בירור עם לפיד העלה שלא הובטחה לו
מישרה זו, אלא נאמר לו דבר אחה
שיסע למלא מישרה דומה בלונדון. אך
זו בוטלה בינתיים.
אהוד לא הירפה ופעל בכל הכיוונים.
הוא אפילו לא בחל בהכפשת שמם
של המועמדים האחרים, כדי להבטיח
שהמישרה תיפול לידיו.
במקביל ניסה ללכת גם בדרכים
אחרות. הוא ניהל משא ומתן עם חנה
זמר, עורכת העיתון דבר, כדי שאם לא
יקבל את המישרה מן הטלוויזיה
הישראלית יוכל לחזור לעיתון ולשמש
כתב דבר בוושינגטון. זמר נטתה
להסכים לשלוח את יערי לארצות־הברית,
אך התנתה את נסיעתו בכך
שאחרי שובו משליחותו ימשיך לשמש
ככתב־העיתון בארץ. יערי הסכים אף
לתנאי זה, ובלבד שיוכל לצאת מהארץ
לתקופה ארוכה.
נוסף למשא־ומתן הזה עם ביטאון־
ההסתדרות, ניסה יערי למצוא גם
ערוץ־יציאה אחר. הוא פנה לגורמים
בסוכנות היהודית ואצל גופים אחרים,

יוזמתו הבלעדית של אהוד, שרצה
להתרחק גם ממנה.

£צמיגי
ך ופתה של מלה מלבסקי, תיי־רת
אמריקאית בת ,57 נמצאה בחוף
תל־ברוך ב־ 10 במרס . 1985 היא
היתה מרוטשת, ובשלבים הראשונים
של החקירה היו השוטרים בטוחים
שהמדובר ברצח פרוצה.
אחרי בדיקה נוספת, כשהתברר
שהמדובר באשה הקרובה לגיל ,60
החליטו החוקרים שהמדובר בתאונת
פגע־וברח, ובמשך זמן מה חיפשו את
הנהג הדורסן.
רק אחרי חקירה קצת יותר יסודית
ואחרי שזוהתה הגוויה, פנו החוקרים
לכיוון שהוביל לבסוף למעצרה של
חווה יערי.
על־ידי צירוף אבני־פסיפס של
מידע, גילו החוקרים קשר עיסקי בין
מלבסקי הנרצחת לבין חווה יערי. נודע
להם על פגישה בין השתיים, שהיתה
מתוכננת לערב הרצח. אחותה של
מלבסקי, המתגוררת בתל־אביב, סיפרה
לשוטרים כי מלה היתה אצלה באותו

חוקר חדד
מיקריות מוזרה

חדמון־יעוי:הקבלהמוזוה
כאשר אמרה חווה יערי לשופט חיים אילת כי אינה רוצה להיות
עמוס ברנס שני. ענה לה השופט; ־ואני אינני רוצה שתהיי שימעון חרמון
שני!״
יתכן שמה שהזכיר לשופט את פרשת עורך־הדין שימעון חרמון,
שהורשע ברצח חברתו, האחות כרמלה בלאס, היה פקד מישל חדד.
שחקר א ת שתי הפרשות. אולם יש הרבה מאוד מן המשותף בין פרשת
רצח כרמלה בלאס ופרשת רצח מלה מלבסקי -גם לולא העובדה
שחוקר מוכשר אחד חקר א ת שתיהן.

שימשו חומו!
כרמלה בלאס

חווה יערי(משמאל) על ספם ל־הנאשמים. מימין: שוטר ושוטרת
תדמית מאוד אמינה -מה מסתתר מאחוריהן
לפני כמה חורשים אמר יערי כי הוא
רוצה להישלח לוושינגטון, כדי למלא
את תפקיד כתב הטלוויזיה בבירה
האמריקאית. ככל שעברו הימים והתקרב
סיום תפקידו של אלימלך רם שם,
התחיל אהוד ללחוץ בחוזקה על הממונים
עליו. גם כשידע שיש מוע־

בניסיון למצוא מישרה׳ של שליח
בחו״ל.
ברור שהוא רצה לצאת מן הארץ
בכל מחיר. עדיין לא ברור אם הכוח
שעמד מאחורי הרצון העז הזה היתה
חווה, אשתו. שידעה כי החבל עומד
להתהדק סביב צווארה, או שהיתה זו

;! חבק ת ו מנ שקת או תהב חו ם

יום וסיפרה לה כי היא צריכה לצאת
לפגישה עם בחורה בשם חווה יערי,
המטפלת בחלק מענייניה הכספיים
בארץ. היא מסרה על מועד ומקום
הפגישה.
השוטרים הלכו ליערי כדי לשמוע
את גירסתה. היא לא הכחישה את
היכרותה עם מלה מלבסקי, סיפרה
שאכן קבעה איתה פגישה בתל־אביב
באותו הערב, אך הסבירה שהיא עצמה
הגיעה למקום המיפגש מאוחר מדי,
והפגישה לא יצאה כלל אל הפועל.
יערי לא סיפקה בשלב ההוא לחוקרים
כל מירע על הקשרים העיסקיים שהיו
לה עם הנרצחת. לחוקרים קשה היה
להאמין באותו השלב כי אשתו הנאה
והמטופחת של כוכב הטלוויזיה מעורבת
באיזה שהוא אופן ברצח אכזרי של
תיירת אמריקאית עשירה, והם הסתפקו
בבדיקה כמעט שיגרתית של
צמיגי מכוניתה של יערי.
כאשר ערכו את הבדיקות הראשוניות
בשטח שבו נמצאה הגופה בחולות
תל־ברוך, לקחו באופן אוטומטי גם
טביעות־גבס של צמיגי־מכונית שהיו
במקום. יערי סיפקה לשוטרים, ללא
הנד עפעף, את מכונית הגולף האדומה
שלה לבדיקה. הבדיקה לא הוכיחה אזי
שום קשר בין צמיגי המכונית הקטנה*
לבין תבנית הצמיגים שנמצאו בחוף־
הים.
החוקרים הניחו לבלונדית היפה
וחיפשו כיוון אחר, כשהם עדיין נוטים
להאמין בגירסת הפגע״וברח.

שולה יריב. צילם: עיין עפדיד

חווה •ערי
מלה מלבסקי

גופתה של ברמלה בלאט נמצאה
שדופה ומושחתת ליד גיר-זית,
מעבר לקו הירוק.

גופתה של מלה מלבסקי נמצאה
פגועה כשפניה מושחתות, באי״
זור־הזונות של תל־ברוד.

למישטרה לא היה בתחילה בל
רמז למניע או לטיבה לרצח. לנר•
צחת לא היה קשר לעולם התח תון,
ולא היו לה שונאים.

גם במיקרה של מלבסקי לא היה
לטישטרה כל חשור ממשי, ורובד
בתחילה על תאונת פגע׳
וברח.

הקשר הראשון בין חרמון לפרשת
הרצח נורע, בגלל פגישת-
עטקים עם שימעון חרמון. שנקבעה
ביומנה של המנוחה לערב-
הרצח. מאז לא ראה אותה איש.

גם הקשר הראשון בין הנרצחת
ליער* .שנודע לטישטרה, היה
פגישה שנקבעה להן בערב הרצח.
איש לא ראה את התיירת בחיים
מאז.

חרמון הכחיש כי נפגש עם
המנוחה, כקבוע מראש. הוא טען,
וטוען ער היום, כי פגישה בזו לא
התקיימה בלל.
ברגע שהתעורר חשד מ ד חרמון,
הוציא חדד צווי-האזנה לכל
הטלפונים שאליהם יכולות היו
להתקבל שיחות של החשוד.

כנ״ל חווה יערי, לגבי הפגישה עם
המנוחה.
גם הטלפון של חווה יערי ובני־מישפחתה
צותתו במשך תקופה
ארוכה, ללא ידיעתם, וכך השיגו
החוקרים חלק גדול מהמידע.

חדד חשב כי חרמון השתמש
במכונית הסובארו הלבנה שלו,
לשם העברת הגופה למקום שבו
נמצאה. המכונית נבדקה ונמצאו
בה מימצאים מחשידים.

במקרה של מלבטקי, התברר כי
המכונית המעורבת ברצח. היא
בנראה מכוניתו של אהוד יערי,
גם כן סובארו לבנה, שבה השתמשה
חווה. וגם בה נמצאו, כנראה,
מימצאים מחשידים.

החוקרים גילו כי חרמון רחץ את
מכוניתו בבוקר שאחרי הרצח
והחליף את כל ארבעת הצמיגים.

כאשר התמקדו החוקרים במכו ניתו
של אהוד יערי, גילו, כנראה,
כי כל צמיגיה וגם כיסויי המושבים
הוחלפו טטוך לרצח. נראה
שיש גם עדות על רחיצת המכונית
טמוך למיקרה.
לשני המיקרים הוא אישיותם של

אג ל הדבר העיקרי המשותף
החשודים.
כאשר נעצר עורך־הדין חרמון כחשוד ברצח. פרצה סערה בין עורכי״
הדין. איש ל א יכול היה להאמין כי אד ם מכובד, בעל מיקצוע אקדמי,
חובש־כיפה וממישפחה טובה, מסוגל לבצע פשע כזה. גם המניע,
בקשתה של הנרצחת להכיר באבהות לעובר שבבטנה. ל א נראה סביר.
לא היה זה רצח בין עבריינים, או חיסול״חשבונות. המיקרה זיעזע כל
אדם, מכיוון שפיתאום היה מדובר בבני־אדם מהצמרת החברתית,
הרחוקים מפשע ומעבריינות. החלחלה שעורר המיקרה התמקדה
בשאלה. האם זה יכול לקרות גם ליד
אותו הדבר. אולי במישנה תוקף. נכון לגבי החשד כי חווה יערי
ביצעה א ת הפשע. הי א לא רק בעלת תואר אקדמי ורקע חברתי גבוה.
אלא גם אשה, א ם לילדים וענוגה למראה. השאלה שהטרידה את
הפרקליטים במישפט חרמון, :האם זה יכול לקרות גם אצלנו׳״ מטרידה
הפעם ביתר שאת חוגים רחבים.

— חווה ואהוד: הטראגדיה
(המשך מעמוד )9
יערי, מצידה, כך אחת הגירסות,
הרגישה מאויימת והחליטה לנקוט
צעד כדי לחזק את אמונתם של
השוטרים בגירסת התאונה. היא שכרה
מכונת״כתיבה ושלחה מיכתב אנונימי
ובו היא מעידה כאילו ראתה אשה,
הדומה לתיאורה של הנרצחת מלבסקי,
העולה למונית ערבית מעזה, זמן קצר
אחרי ששולחת המיכתב האנונימית
ירדה ממנה, ושמה לב לעובדה שהנהג
שיחק בזמן הנהיגה באבר־המין שלו.
באותו שלב הוקם במישטרה צוות־חקירה־מיוחד
בראשותו של פקד מי־של
חדד, קצין מישטרה מעולה הידוע
בסבלנותו הרבה ובכושרו ללקט פרט
לפרט, עד שהוא מצליח ליצור תמונת־פשע
מושלמת. הוא לא מיהר, והתחיל
לעקוב בזהירות אחרי חווה יערי,
חדד וצוות החקירה המיוחד פתחו
בהפעלת אמצעים מודיעיניים שונים,
כדי לעלות על עיקבות הרוצח. אט־אט,
במשך זמן האיסוף הארוך, התגלו
פרטים שונים שלא היו ידועים קודם.
אחד הפרטים החשובים היה הקשר
הכספי בין הנרצחת לבין חווה יערי.
החוקרים גילו כי בכמה מיקרים —
חלקם, לפי אחת הגירסות, זמן רב אחרי
רצח מלבסקי — הוצאו כספים
מחשבונה הפרטי( .לפי גירסה אחרת
הוצאו חלק מהכספים עוד לפני הרצח,
ושימשו אולי המניע־לרצח ).הכספים

.אני רא ווצה לחלש!!,,
מעצרה של חווה יערי עורר שאלות
רבות בליבם של ישראלים טובים.
.האם עשתה זאת?״ שאלו את עצמם,
ולא יכלו להאמין. כאשר התגלה כי יש
עדה, המכונה ״האשה באדום״ ,שבפניה
התוודתה כביכול חווה יערי על מעשה-
הרצח, נשאלה שאלה נוספת. .מה היתה
האשה באדום צריכה לעשות במידע
שקיבלה?״ השאלה המתבקשת היתה:
.האם היה עליה לפנות למישטרה?״
כאשר נרמז כי גם אהוד יערי עצמו
ידע על מעשיה של אשתו, נשאלו אותן
השאלות גם לגביו. ואולי שאל עצמו
כל אדם ״מה הייתי אני עושה במצב
כזה? ומה היה עליי לעשות?״ על
שאלות אלה צריך כל אדם לענות
בעצמו, אבל לכמה מהשאלות הללו יש
תשובות מלאות בחוק־העונשין.

• .מה לעשות אם התוודו
לסניך ברצח?״

אם האדם שהתוודה לפניר ברצח
אינו מבקש ממך עזרה כלשהי, אינו
מבקש ממך שתסתיר את הגופה או את
כלי־הרצח ואינו מבקש שתמצא לו
מיסתור עד יעבור זעם, אין עליך בעצם
לעשות כלום.
אסור לך, כמובן, לעזור לו להסתיר
את הגופה או את כלי־הרצח, או ראיות
אחרות בדבר הרצח, מכיוון שאז אתה
הופך שותף־לאחר־מעשה. אבל אין
עליך כל חובה לדווח למישטרה.
אם אינך בן־מישפחה של העבריין,
אסור לך לעזור לו להימלט מעונש,
מכיוון שאז אתה נחשב כמסייע־לאחר־מעשה,
ואתה צפוי לעונש עד שלוש
שנות מאסר, לפי סעיף ( 260א) לחוק־העונשין.
אבל
סעיף־חוק זה מכיל יוצא מן
הכלל: אנשים אשר להם מותר לעזור
לעבריין להימלט מעונש. החוק הפלילי
מתחשב מאוד בתא המישפחתי
והוא מוכן לעשות הקלות כדי לשמור
עליו. כשם שבן־זוג אינו כשיר להעיד
נגד בן־זוגו במישפט פלילי(חוק בצד,
העולם הזה ,)18.12.85 כך גם לא
יחשב בן־זוג, הורה, בן או בת, כמסייע־לאחר־מעשה,
אם עזר לקרובו להימלט
מעונש. החוק מבין כי אב או אם או

נמשכו מהחשבון על־ידי יפויי־כוח
שאותם זייפה, לפי החשר, חווה יערי׳.
הסכום שהוצא מחשבונה של מלבסקי
הגיע ל־ 51 אלף דולר.
בעזרת ציתותים ומעקבים שונים
החליט צוות החקירה להתמקד באשתו
של כתב הטלוויזיה המפורסם. יערי לא

חשדה כלל והמשיכה לנהל את חייה

כיגיל

חזית אחת

שוטרים החליטו להתחכם
ולבדוק בדרכי־עורמה את מידת

אהוד וחווה יערי
אין חובה!
בן־זוג לא יוכל לדחות את בקשתו של
קרובו לעזרה, ולכן מתיר החוק לבן־
מישפחה קרוב לעזור, ואינו מוצא אותו
בר־עונשין בשל כך.
מובן שאם אינך קרוב־מישפחה,
ואתה בכל זאת עוזר לעבריין להימלט
מעונש, גם אם הוא חברך הטוב ביותר,
לא תוכל להיעזר בפטור זה של החוק,
ותהיה צפוי למאסר.
יתכן שהסדר הציבורי והאזרחות

הטובה מחייבים אדם לדווח למישטרה
על פשע שהובא לידיעתו, אבל החוק
הפלילי אינו מחייב זאת.

• ״ מ תי חייבים למנוע פשע?״
הסעיף
היחיד בחוק־העונשין ,1977
המחייב אדם למנוע פשע, הוא סעיף
.262 וגם סעיף זה מוגבל בסייגים
רבים.
הסעיף מחייב אדם, היודע על פשע

אני חייב להלשץ?

רגישותה ׳לנושא מלה מלבסקי
המנוחה. הם שלחו אליה שוטרת סמויה,
שניסתה להפעיל עליה לחצים וסחיטות.
השוטרת, לפי הגירסה, טענה
בפניה כי גילתה את זיוף יפויי־הכוח,
ואיימה עליה כי תגלה את הדבר. יערי,
לפי אותה גירסה, הציעה לשוטרת דמי-
שתיקה, ובשיחות שונות ביניהן אף
העלתה את המחיר.
כמו בסיפור־מתח בעל רבדים רבים,
הפעילה השוטרת הסמויה לחץ גם,
בכיוון אחר. היא היתה מתקשח*/
לביתם של הזוג יערי, מציגה את עצמה
כ״נאווה״ ,ומבקשת מחווה יערי שתניח
סוף־סוף לאהוד. כך יצרה אצל אשתו
של כתב־הטלוויזיה את הרושם כאילו
הוא מנהל רומן סוער מאחורי גבה.
יערי, שקינאתה לבעלה היתה מן
המפורסמות, לא המתינה בשקט, היא
נקטה צעד: לפני שבועות אחדים
הגישה לבית־המישפט המחוזי בירושלים
תביעה למזונות מבעלה, ואף הוציאה
נגדו צו־עיכוב־יציאה מן הארץ. כך
נפתחו באופן רישמי הליכי״הגירושין
בין בני־הזוג.
החקירה התקדמה כמו בספר־מתח,
המתקדם לקראת הסיום המפתיע. בשיאה
נעצרה חווה יערי בצורה דרמאתית,
כשהיתה בדרכה מתל־אביב לירושלים.
למחרת הובאה לבית־המישפט ב־תל־אביב,
שם ביקש החוקר להאריך
את מעצרה ב־ 15 יום. זה היה היום
השישי בצהריים, מיסדרונות בית-
העומד להתבצע, לנקוט אמצעים
סבירים כדי למנוע את הפשע.
האלמנט הראשון המתחייב מנוסח
הסעיף הוא ״ידיעה״ על הפשע. אם
אדם רק חושד, או משער כי מישהו
מתכנן פשע, אך אינו יודע על־כך
בבירור, נראה שאין הסעיף חל עליו.
החובה למנוע עבירה אינה חלה על
כל העבירות, אלא על עבירות־פשע
בלבד. פשע מוגדר בחוק הפלילי כעבירה
שעונשה משלוש שנים ומעלה.
כלומר שנותר עדיין מיגוון גדול של
עבירות, וביניהן השכיחות ביותר, שאינן
נכללות בגדר פשע, ואין חובה
למנוע אותן.
מאחר שהסעיף מדבר אך ורק
במניעת עבירות או מניעת השלמתן,
מובן כי אין חובה לעשות מאומה לגבי
עבירה שכבר הושלמה. מכך נובע שאין
בעצם אף חובת דיווח למישטרה על
עבירה כזו. לדוגמה, אדם הרואה רצח
המתבצע לנגד עיניו, חייב לעשות מה
שאדם סביר היה עושה, על פי נסיבות

מדור להבהרת זכויותיו המישפטיות של האזרח. אץ
.המדור מתיימר לתת ייעוץ מישפטי ספציפי. בכל מיקרה
יתכנו הבדלים בגלל שוני בעובדות.

תדריך

סעיף 262 לחוק״העונשין הוא הסעיף היחיד בחוק הכללי
המחייב אדם לפעול כדי למנוע פשע. הסעיף אומר בי
אדם, היודע כי פלוני זומם פשע, חייב לגקוס אמצעים
סבירים כדי למנוע את ביצוע הפשע או השלמתו. העונש
המוטל על״פי סעיף זה הוא עד שנתיים מאסר.

יסודות הסעיף הם:
(א) יש צורך בידיעה על הפשע העומד להתבצע. חשד
או השערה בלבד אינם מחייבים פעולה על פי הסעיף.
(ב< הסעיף מדבר אך ורק על מניעת -פשע־. .פשע״ מוגדר
בחוק הפלילי כעבירה שעונשה שלוש שנות מאסר או
יותר. כל עבירה פחותה מזו איננה נכנסת לגדר הסעיף.
(ג) החובה המוטלת על־פי סעיף זה היא אך ורק כלפי פשע
עתידי, שטרם הושלם. אין כל סעיף אחר בחוק־העונשין,
המדבר על חובת־הודעה על פשע שכבר התבצע. לכן,
אדם היודע על פשע שכבר הושלם אינו מחוייב לעשות
מאומה על״פי החוק.
(ד) הסעיף מחייג לנקוט באמצעים סבירים כדי
למנוע את הפשע. אמצעים סבירים הם האמצעים שהיה
נוקט אדם סביר במיקרה דומה, והם ייקבעו על־ידי בית-
המישפט בבל מיקרה ומיקרה.

יש הוראות ספציפיות בחוקים מסויימים, כמו חוקי-
התעבורה, המחייבים להודיע למישטרה על תאונות־דרכים
או פגיעות ברכב שכבר קרו. אבל בחוק הכללי אין
כל הוראה מיוחדת, מלבד זו שבסעיף ,262 דלעיל.
לפי סי (260א) אין בגי־זוג, הורים או ילדים, אחראים
בפלילים אם עזרו לבן־מישפחתם להימלט מעונש, לאחר
שביצע עבירה.

העניין: להפריד בין הניצים, להזעיק
עזרה, לטלפן למישטרה, או כל דבר
אחר שיוכל למנוע את השלמת העבירה.
אולם אם ראה האדם כי העבירה
כבר הושלמה, והקורבן שוכב מת על
הארץ, לא מוטלת עליו עוד כל חובה
לעשות מאומה.
אומנם, על פי החוק הוא רשאי
לעצור את החשוד ברצח במו ידיו, אבל
זו אינה חובה, אלא רשות בלבד. ואם
אינו רוצה להסתכן ולרדוף אחרי החשוד,
אינו חייב לעשות זאת, והוא יכול
ללכת בשקט לביתו.
אפשר לסכם כי גם אהוד יערי וגם
.האשה באדום״ ,אם אומנם התוודתה
לפניהם חווה יערי על הריגת התיירת
מלה מלבסקי, לא היו חייבים לעשות
מאומה. רק כאשר נחקרו, והוזמנו
למישטרה, היה עליהם, כמובן, לומר
את האמת.
באשר לאהוד יערי, יתכן והיה יכול
להיעזר אז בחוק ההופך אותו בלתי־כשיר
להעיד נגד אשתו, ולשתוק.

חוקר חדד
אמביציה מישטרתית
המישפט היו כמעט ריקים. באולם של
השופט חיים אילת התרחשה דראמה,
כאשר באמצע הדיון קם אהוד יערי,
בעלה של חווה, ממקומו בספסלי־הק־הל,
וקרא לעבר השופט :״אני מסכים
למעצרה של אשתי!״ השופט השתיק
אותו, אך קיבל את הסכמתו למעצר
אשתו, ונתן צו ל־ 15 יום.
באולם נכחו מיספר מועט של
עיתונאים, שהיו המומים ונרעשים
מזהותה של העצורה. יערי פנה אליהם
והסביר כי הסכים למעצרה של אשתו
כרי שלא יתקיים דיון בבית־המישפט
שיספק כותרות שמנות ועסיסיות
לעיתונים של היוס-הראשון.
עד אותו שלב נראה היה כי חווה
ואהוד יערי נמצאים בחזית אחת, וכי
הבעל מנסה למנוע אי־נעימויות מאשתו
הנאה והמטופחת. אך כעבור יומיים
התברר כי החזית מתפרקת. אהוד יערי
נחקר במישטרה, וגילה לצוות המיוחד
כי ביום הרצח, ביום שבו היתה אשתו
אמורה לפגוש במלה מלבסקי, היא
נהגה במכונית הסובארו הלבנה שלו,
ולא במכוניתה שלה, שאותה נתנה
לבדיקה במישטרה מייד אחרי הרצח.
יערי המשיר וסיפר לחוקרים, כי סמוך
מאוד אחרי הרצח החליפה אשתו באופן
מיסתורי ובלתי־מוסבר את כל ארבעת
צמיגי מכוניתו.
עדות זו היתה חוליה נוספת בשרשרת
שהתהדקה סביב צווארה של
יערי. בו־זמנית שכרו בני־מישפחתה
של יערי, אחותה ציפי קבליו ואמה, זוג
עורכי־דין מן הידועים בתל־אביב —
הד״ר עדנה קפלן ודרור מקרין. אלה
הגישו בקשה לעיון חוזר במעצרה של
לקוחתם, ושם טענו כי הבעל מספק
עדויות שיקריות נגד אשתו, כדי
להפלילה. הם הסבירו כי הרקע הוא
סיכסוכי־גירושין בין בני־הזוג, וכי
העילה היא תביעת־המזונות וצו־עי־כוב־יציאה
מהארץ שהשיגה חווה נגד
אהוד.

? נ י ועגיגה
^ טיעון לא התקבל, והשופט לא
1י, שיחרר את יערי ממעצרה. למחרת
היום נעצרה עוד עדת־מפתח בפרשת
הרצח האכזרי. שמה וזהותה נאסרו
לפירסום, והיא כונתה על־ידי העיתונות
בשם ..האשם באדום״ .היא חברה
(המשך בעמוד )35
העולם הז ה 2525

1י ב 11*1
שימשן היקר: אנא רמה, שקר, הפראת ההבטחה!

ס דו ־ ת ז
^ ני מציע להעביר בערי הארץ ובחוצותיה
י ) עצומה:

שימעון יקר,
אנא, אל תהיה אמין!
רמה! שקר! הפר את הבטחתך!
למען השם — אל תקיים את הרו־

טציה:
**ץ ימעון פרם טס לאירופה. הוא נפגש עם
נשיאים וראשי־ממשלות. הוא עושה כל מה
שפוליטיקאי אוהב לעשות יותר מכל: נכנס
לארמונות, יוצא מארמונות, סוקר מיסדרי־כבוד,
מצדיע לדגלים, עומד דום לכבוד הימנונים, צועד
בראש פמליה, נכנס למכוניות־פאר, יוצא ממכר
ניות־פאר, נואם, מצהיר, מכריז, מצטלם, מתראיין.
אחרי כמה אירועים כאלה, הוא יהיה מאושר.
הוא ירחף בעננים. האגו שלו יתרחב.

אבל בסתר-ליבו יזכור גם הוא שכל
זה אינו אלא חנטריש. מישחקי־ילדים.
את השאלה האמיתית יהיה עליו לפתור בשובו
הביתה אחרי כל מיסדרי־הכבור וארוחות־הערב.
והשאלה היא פשוטה ונוקבת:

לקיים את הרוטציה — או לא?

^ צמרת המערך יש עתה אישים רבים, ובי־
^ ניהם שרים וחברי־כנסת, הלוחצים על פרס
להפר את ההבטחה.
אין הם תולים עוד תיקוות בנסיונות להקים
ממשלה צרה. השותפים הדתיים הכזיבו פעמים
רבות מדי.
ההצעה המעודכנת היא עכשיו כלהלן:
ראש־הממשלה לא יתפטר, ולא יביא לנפילת
ממשלת־האחדות.

האחרונה הוחמצה כאשר התפשר פרס עם שמיר
בישיבת הקאבינט, שבה הוחלט על מסירת עניין־
טאבה לבוררות.

לאו דווקא, אומרים חסידי-הכחירות.
להיפך. החלטת־הקאבינט הניחה שדה
חדש של מוקשים כדרך לבוררות. גס
המצרים כבר הבחינו בכד.

יש צורך לחבר שטר־בוררות, ולבחור כבורר
השלישי, ולהסכים על גורל המלון אם תפסיד
ישראל בבוררות, ועוד ועוד.

כל אחד מן הנושאים האלה יכול
לגרום למשבר המיוחל.
ואם הליכוד יתכופף ויתקפל בכל פעם בעניין
טאבה, כדי להציל את הרוטציה, גם אז ניתן
למצוא עילה. בעזרת השם, ארצות־הברית והמלך
חוסייין, אפשר לעשות צעד כלשהו — ולוא גם
צעד־סרק — שיהווה את העילה למשבר.

בבחירות כאלה יהיה חשוב אד ורה
מה קורה בקו־השכר שבין שני הגושים׳.

זה יחייב הרבה שידולים ושיכנועים
ושיחודים — אך זה אפשרי. מה גם
שלא יהיה נעים לליכוד להתנגד להצעה
הדמוקרטית היסודית: להניח לציבור
להכריע אם הוא רוצה ברוטציה או לא.

יש אנשים בצמרת המערך הסבורים כי ברגע
שיתברר שיש בכנסת רוב לפיזורה, יתחילו
הסיעות הדתיות לרוץ אל המערך ולהתחנן לפניו
להקים ממשלה צרה איתו. המפד״ל הרוסה, ואינה
מסוגלת ללכת לבחירות. אגודת־ישראל מוכה,
ועלולה להפסיד עור. אין עתיד למורשה, וגם לא
לאהרון אבדחצירא. רק ש״ס תחזיק מעמד
בבחירות, ואולי תזכה במנדט נוסף.

אולם רוב ראשי המערך, בעלי ההצעה,
אינם מייחלים לממשלה צרה, שריח
בלתי-נעים של הפרת־אמונים יהיה נודף
ממנה. הם מעדיפים בחירות, מפני
שזהו מיצרך דמוקרטי כשר למהדרין.
די להבריז על בחירות חדשות, דרושה
,עילה טובה. יש אומרים כי ההזדמנות

ך* תסריט הנגדי, אשר בעלי הצעה זו מק!
\ רינים אותו לעיני פרס, הוא מבהיל למדי.

מה יקרה אם אכן יקיים שימעון פרם,
חס ושלום, את הרוטציה?

זה ייראה כך:
בממשלה שלאחר־הרוטציה ישלוט הליכוד
לחלוטין בכל העמדות הכלכליות. במקום הצוות

י [ ?1יברר

זה מפחיד. השאלה היא אם זה מפחיד
גם את שימעון פרם.

^ י בו תלוי הכל.
^ זה זמן רב לא ציפתה המדינה
להחלטה כה חשובה, התלויה כל־כולה
במה שמתרחש בליבו של איש אחד.
יש כאן מצב כמעט פאראדוכסלי:

מי שמוקיר את שימעון פרם ותולה
בו תיקוות, מאמין שהוא יפר את הסכם־
הרוטציה ויכריז על בחירות.
פרס, אומרים אלה, יודע להחליט. הוא יעדיף
את האינטרס הלאומי על פני האינטרס האישי
שלו לשפר את תדמיתו. הוא ימתין עד לרגע
האחרון, ואז — לפתע פיתאום — יזרוק את
הקלף המכריע על השולחן.
חכו ותיווכחו!

ואילו דווקא המזלזלים בשימעון פרם
איבדו כל תיקווה. הם אומרים: הוא
יקיים את הרוטציה. אי־אפשר לסמוך
עליו שיפר אותה.

בן־גוריון היה מפר. בן־גוריון הפר כל הסכם
שעליו חתם אי״פעם, עם הערבים ועם היהודים
כם אגז־י ג

סזרשה ג
רימז־ 41

מערכת הבחירות תימשך ארבעה ער שישה
שבועות בלבד, ותקופת תעמולת־הבחירות עצמה
(אחרי אישור הרשימות) תצומצם ל־סז ימים או
שבועיים, כך שלא תיפגע הכלכלה.

שאלה הראשונה המתעוררת לשמע
1הצעה זו היא: האם יהיה בכנסת רוב לפיזורה?
אפשר לפזר את הכנסת בטרם־עת רק באמצעות
חוק של הכנסת. לכך דרושים 61 קולות.
זה לא כל־כך פשוט. הכנסת מלאה בח״כים
שאין להם סיכוי להיבחר מחדש. הם עלולים
לבגוד, להיעדר, לחבל בהצעה כזאת. אך בעלי
ההצעה מקווים שגוש המערך (הכולל גם את
מפ״ם, יחד, ר״ץ ושינוי) ,יחד עם הרשימה
המתקדמת ורק״ח, ישיגו רוב להצעה זו בעזרת
התחיה מימין וש״ס, הסיעה הרתית האחת שאינה
פוחדת מפני בחירות.

למעשה אין למערך מה להפסיד
בבחירות כאלה. הוא יכול רק להרוויח.
וגם משק־המדינה לא יינזק אם יהיו אלה
בחירות-בזק, קצרות ומהירות, כפי
שמקובל במדינה כמו בריטניה, למשל.

י לא יהיה חשוב כלל איך יתחלקו הקולות,

המערך יציע לכנסת הצעת־חוק לפיזור
הכנסת ה 11-ולקיום כחירות חדשות,
נניח כחודש מאי . 1986

כך יינתן לציבור להכריע אם אכן הוא
רוצה בהמשך ממשלת-האחדות-הלאו-
מית וכרוטציה, או לאו.

יש גם אפשרות שבמצב כזה ירצו כל
המיפלגות הדתיות להצטרף לממשלה צרה.
ואם יכולו כל הקצין, וכל התיקוות האלה
יסוכלו על־ידי ציבור־הבוחרים, גם אז יהיה המצב
שונה. אין ספק כי הימין הפאשיסטי — כך
והתחיה — ינגסו נתח נכבד מן הליכוד, ובכך
ישרתו את המערך. הליכוד לא יהיה עוד שותף
שווה־כוח, אלא שותף זוטר, וממילא לא יוכל עוד
לשאת את עיניו אל ראשות־הממשלה — עם או
בלי רוטציה.

כשיש רצון, יש עילה.

יש אינו יכול להינבא לגבי תוצאות חבחי־
_ רות, אם אכן תיערכנה בחודש מאי השנה.

כהנא. המפה תתכסה בהתנחלויות כמו בהפרשות
של זבובים. הליכוד יילך לבחירות הבאות ב־
1988 כמי שהציל את המדינה מתבוסתנות אנשי
המערך, סוכני אש״ף, וכמי ששיחרר את השכירים
המדוכאים מעולו של המערך.
המערך יירד, או ישמור בקושי על מקומו.
והמדינה תסבול עד 1992 מקיפאון כללי.

מעיר 40

ש־ס 4

מפד־ר 4

ד י ₪נעב 1ד ה _ 6ז 1

תם־י 1

שינ1י 3
בם סתר,רמת ב

תחיה 5

כי ו

רק־ח ו 1 4־1

קו־־השבר 60 ,מול :60 האם הוא ישתנה ביום הבחירות!
למשל, בין המערך, שינוי, מפ״ם ור״ץ. וגם לא
איך יתחלקו הקולות בין הגוש הזה ובין הרשימה
המתקדמת ורק״ח. כי בחשבון הסופי שבין שני
הגושים, יהוו כל אלה גוש אחד, ואילו הימין כולו
יהווה את הגוש הנגדי.

יחסי־הכוחות בין שני הגושים — הם
הקובעים.
משום־כך יצטרך המערך להתרכז במשימה
של העברת מנדאטים מן הליכוד אל המערך.
ראשי המערך מקווים כי ה״הישגים״ המפורסמים
של הממשלה בראשות שימעון פרס(הנסיגה
מלבנון, עצירת האינפלציה, הפשרת היחסים
עם מצריים) יסייעו בידם. הם גם מקווים שה־שינאה
לשימעון פרס פגה בשכונות ובאיזורי־הפיתוח,
וכי הבוחרים שם יטו חסד למערך.
גם המיפלגה החדשה של צ׳יץ׳ ודולצין יכולה
לשנות במיקצת את קו־השבר. אם תזכה בשניים־
שלושה מנראטים, ואם בוחריה יבואו מהליכוד
(ולא מן המערך) ,יהיה זה הבדל משמעותי.

אם המערך יעלה בשניים־שלושה
מנדאטים על חשבון הליכוד, ואם
הצייצייאדה תזכה בשנייס-שלושה
מנדאטים ותצטרף לגוש המערך, יהיה
די בכך כדי להקים ממשלה בעזרת אחת
המיפלגות הדתיות, ואולי גם בלעדיה.

לקראת הבחירות הבאות יוכל צמד
זה לפתוח את כל השיברים, על פי
הנסיון הבדוק של כלכלת־ארידור.

כאחד. בן־גוריון פעל לפי האינטרס הלאומי.
כשהיה צורך לרמות, לשקר, להפר אמונים,
לקרוע הסכמים — הוא עשה זאת בלי שום
היסוס. מדינאי אמיתי. מנהיג!

הציבור יוצף בכסף. הליכוד יוכל להגיד
לבוחרים: בשנתיים של שימעון פרס נשחק
שכרכם וירדה רמת־המיחיה שלכם, בשנתיים של
שמיר נהניתם מכל טוב, כי הוא היטיב עם העם.
(החשבון יוגש אחרי הבחירות. אבל למי זה
יהיה איכפת אז?)
גם בענייני־חוץ תהיה התמונה דומה. לפי
החלטת הקאבינט, לא יקרה בגיזרת־טאבה שום
דבר במשך שמונת החודשים הקרובים. יהיה
״פישור״ ,שפירושו פישול. הליכוד ימנע משים־
עון פרס הל הישג אמיתי, כל התקדמות לקראת
תזוזה בכל גיזרה שהיא.

לפרס חשוב מה חושבים עליו, ולא מה טוב
למדינה. במשך כל חייו חשבו עליו שהוא בלתי־אמין,
בלתי־ישר, נוכל. עכשיו יש לו ההזדמנות
להוכיח לכולם שהם טועים. הוא יכול להתייצב
לפני האומה ולהגיד: אתם רואים? אני לא נוכל!
אני ישר כסרגל! קיבלתי על עצמי התחייבות,
ואני מקיים אותה כלשונה וכרוחה! עכשיו
תבקשו ממני סליחה ומחילה!

פרס־מודעי יבוא הצוות שמיר־מודעי.

כאשר ייכנס יצחק שמיר למישרד
ראש-הממשלה, תהיה לו הברירה.
אם יחשוב הליכוד כי חימום השלום עם
מצריים הוא פופולארי, יוכל לעשות זאת. אז יהיה
זה הליכוד שיחזיר את טאבה ויצטייר כגיבור־השלום,
כשם שהחזיר את סיני ואת ימית.
ואם יחשוב הליכוד שהעם נתון במצב־רוח
לאומני, הוא יהיה נוקשה וקשוח, וכך יסתום את
הפה לגאולה כהו(אם אפשר) ויתחרה עם מאיר

ואילו פרם אינו אף צל־צילו של בן־
גוריון. הוא עסקן, לא מנהיג.

הוא יקיים את הרוטציה, גם אם זה
יהיה סוף תהליך־השלום, סוף השיקום
הכלכלי ואף סוף המדינה עצמה.

^ יזו משתי ההערכות נכונה? איש אינו
\ 1יודע ברגע זה. אולי גם לא פרס עצמו.
המאבק הפנימי לא יתחולל בצמרת המדינה,
או בצמרת המערך.

הוא יתחולל בנפשו של שימעון פרס.

^ג 1 1 !1י י

מי רו צהלש מו ע ״פסוקו ש ל אתמול״; מ דו ע
הרים הוז׳־כאת רג לו ו על מהר מז הנציב
אורוות־שלמה — המקום
הפך למושג בימים האחרונים.
עקיבא אלדר, איש הארץ,
ניגש אל מניף הדגל החדש,
חבר־הכנסת דב שילנסקי, ותהה
בחברתו מהן אורוות־שלמה.
שילנסקי התחיל להרצות
בשטף, עד שקטע אותו
העיתונאי והסביר לו בשלווה, כי
זהו מקום הקשור בכלל בדת
הנוצרית. שילנסקי נדהם, השתתק
לשניה ואחר־כן־ תקף:
״אבל יש שם נשק: אני בטוח
שהם (הערבים) מסתירים שם
נשק!״ מאותו הרגע הפכו האורוות
המפורסמות ביותר במדינה
למקום בעל חשיבות
ביטחונית, על פי שילנסקי, ואיבדו
כהרף־עין מקדושתן.
רב שילנסקי הוא גם
האדם היחידי בתל־אביב המסתובב
כשבפיו דיברי שבח והלל
לסנדלים המפורסמים ביותר
בעיר — סנדלי־דנוור. הח״ב,
שהוא עורן־דין במיקצועו, תר
אחר מישרד לצורך עסקיו. הוא
החנה את מכוניתו באמד הרחובות
הסואנים בתל־אביב וסונדל
חיש־קל. הטראומה, שכל מי שחווה
אותה חושב פעמיים בטרם
יחנה שוב את מכוניתו, גרמה ל־שילנסקי
לחפש אחר מישרד מ־חוץ־לעיר.
הוא מצא את מבוקשו
בסביבה שקטה, ומאז הוא מהלך
קורן ומספר לכל בשיבחי חת־וור,
שהכריחוהו מהעיר אל הכפר.
הקבלן
עמוס אהרוני,
הנמצא אי־שם בחו״ל, ושהשאיר
אחריו בארץ מישפחה ולקוחות
נזעמים. כתב מיכתבים משוכפלים
לכל לקוחותיו. במיכתבים
מסביר אהרוני לאנשים, שלהם
הוא חייב כספים, כי האשם בהשתלשלות
העניינים אינו בו.
בתיאור ארוך ומפורט של המצב

במדינה קובע אהרוני בפסקנות:
״האשם במדינה!״
זה לא היה כל־כך נעים
לחבר־הכנסת מאיר שיטרית.
צוות שצילם תוכנית־טלוויזיה
במלון ירושלמי תפס
אותו בארוחת־צהריים בחברת
שגריר דרום־אפריקה. השניים
התנהגו כחברים הכי טובים,
והשגריר הזכיר כי שיטרית חזר
זה עתה מארצו. כך הצטייר הח״ב
מיבנה כחסיד נלהב של הארץ
הגזענית. אחר־כך טרח שיטרית
להסביר שזה לא כך: הוא אומנם
ביקר בדרום־אפריקה, אך קיבל
רושם קשה מאוד על המצב שם,
המתקרב לאסון. לדבריו, הסביר
באותה ארוחה לשגריר את התרשמותו
זו. פינחס חבר־הכנסת
גולדשטיין כבר ידע תקופות
יותר פופולאריות מאשר זו
האחרונה — מאז שהציע לבטל
את ההטבות השונות הניתנות
למיגזרים במשק, כגון חשמל-
חינם לעובדי חברת־חשמל, או
לימודים גבוהים חינם־אין־כסף
למישפחותיהם של עובדי האוניברסיטות.
הגדיל לעשות
יושב־ראש האיגודים בהסתדרות
חיים הברפלד. הוא צילצל
אל גולדשטיין ויעץ לו בידידות:
״לא כדאי לך לבקר אצלנו
בקרוב״...
ביום השלישי אחר־הצהריים,
משהסתמנה הקלה
לאומית — הטלוויזיה חזרה
לשדר — ניגש גולדשטיין אל
מנכ״ל רשות־השידור אורי
פורת, שהסב במיזנון־הכנסת,
והביע את שימחתו על חידוש
השידורים .״בייחוד חסר לי
פסוקו של יום ״,הודיע לנוכחים
בלצון .״אתה רוצה,״ התעניין
פורת ,״שאשדר לך גם את פסוקו
של אתמול?״
היועץ והרופא
• בבוקרו של היום
השני, אחרי הישיבה המר תונית
של הממשלה, דיווח
שימעץ שיפר, הכתב המדיני
של קול־ישראל, על
ההתפתחויות הליליות. ב תום
הדיווח, ציין שיפר
העייף לשבח את עוזריהם
ויועציהם הצמודים של
השרים שנאלצו, בכורח
תפקידם, להיות צמודים
לחדר״הישיבות ולסייע בי די
שריהם. שיפר טרח וציין
את יוסי בן־אבו, עוזרו
של דויד לוי, יוסי
אחימאיר, יועצו של יצ חק
שמיר לענייני-תיק-
שורת, את אורי סביר,
יועצו של שימעון פרס,
כמובן, והוסיף ואמר:
״״.הגדיל מכל העוזרים
והיועצים לעשות יועצו של
שר-האוצר יצחק מודעי

סילוון לביא...״שמו של אותו יועץ הוא
דווקא סילוון שלום. למי
שאינו מצוי בעניינים. אין
הטעות נראית כשווה איז-
כור, אולם אחרים -שהשם
סילוון לביא מוכר גם מוכר
להם -לא הבינו, מה לו
ולשר־האוצר, וגרוע מכד -

שניים ישבו במיזנון־ה-
כנסת בשבוע שעבר ותינו את
צרותיהם בשקט. היו אלה אורי
פורת, מנכ״ל רשות־השידור,
שהצרה התורנית שלו היתה
שביתת הטלוויזיה, וחבר־הכנסת
שלמה עמר, שהתפרסם לאחרונה
בהקשר להאשמות ש
בעת
ישיבתה של ועדת-
השרים לענייני־ירושלים התלונן
השר חיים קורפו כי על אף
חשיבותו הרבה של הנושא —
אין הוועדה מתכנסת בתדירות
הראויה .״איני מבין מה יש לך
להתלונן,״ ענה לו השר משה
שחל ,״הוועדה הנוכחית מת־

דרו 1ד בנו של גדי יגיל מלווה את סבו, משה חורגל בן
# 1 1ה״ ,85 ממייסדי תיאטרון המטאטא ומוותיקי 11 השחקנים בארץ. רני, בן ה ,17-דור שלישי למישפחת שחקנים, הוא
בנה של בלהה, בתו של חורגל ואשתו של גדי יגיל. צילם: צבי טל
סילוון
שלום
אחרי לילה

סילוון לביא
טעות קטנה
מה לו ולעולם החיים. סיל-
וון לביא המנוח היה רופאו
ראש-הממשלה-לש- של עבר, מנחם בגין. לכן, יש
להניח, התבלבל שיפר מלא מלילה התשוש פעילות, והשתמש בשם
דומה ומוכר לא־פחות.

מעלה נגדו איש־קבע לשעבר,
בדבר התחמקות משרות־מילו־אים
בלבנון. תחילה סיפר עמר
לפורת בישיבה שפופה על
צרותיו, ואחר־כך שאל במעט
הקלה :״ומה עם הצרות שלך?״
האחווה המפתיעה, השוררת
לאחרונה בין שני ראשי
הליברלים — יצחק מודעי
ואברהם שריר — מגיעה
למימרים מדהימים. בעוד שר־התיירות
נפל למישכב באמצע
השבוע ונעדר מאירועים מרכזיים
בענף־התיירות, חלה, מייד
אחריו, שר־האוצר, ושכב מרותק
למיטתו, קודח בחום גבוה, ב־משך
סוף־השבוע.
אחד האירועים שמהם
נעדר שריר היה התחרות
השנתית בין השפים הצעירים
על ההשתתפות בתחרות־בישול
בינלאומית. שריר היה אמור
לנאום בטקס הסיום. את מקומו
מילאה בנאמנות אשתו, שעלתה
באחרונה לכותרות — ריבקה.
היא לחצה ידיים, חייכה, ויתרה
על מישטר־הדיאטה וטעמה מהמאכלים
הנסיוניים, ויותר מכל
— נאמה במקומו של בעלה.

כנסת ב־&ססז יותר מאשר
הוועדה הקודמת: בימי הממשלה
הקודמת התכנסה הוועדה הזאת^ .
פעם אחד בלבד, ואילו אנחנו;
התכנסנו כבר פעמיים...״
חבר״הכנסת אליהו ב ד
אלישר השתתף בשיחה עלי
הנובו־רישים הישראליים, כשחיוך
שפוך על פניו. משחלת
הפסקה בשיחה הרים את רגלו
וחשף את סמל־היוקרה שעל
נעלו. אחר־כך הפך את מיקטורנו
וחשף את ראשי־התיבות שלי
פייר קרדן. כך המשיך וחשף את־ראשי־התיבות
שעל אבנטו, אר נקו,
עטו ושאר חפציו.
מפיק הטלוויזיה חיים
מלובן היה, בשבוע שעבר,
בלחץ שלא יתואר. מלובן,
המפיק שלוש תוכניות־טלוויזיה
פופולאריות ביותר — עד פופ,
שרהליה שרון וזימרת הארץ
— היה אמור להקליט השבוע
שתי תוכניות, אחת בטבריה׳
והשניה בחיפה. בעיקבות השבתת
הטלוויזיה נרגע המפיק
העסוק וחשב שממילא תחול־דחיה
באחת ההקלטות, ואולי
בשתיהן. אולם השידורים חזרו
שלא על־פי הערכתו של מלובן>
את תאריכי ההקלטה לא ניתן|
היה לדחות, והוא התחיל להת רוצץ
בין טבריה, חיפה, תל־אביב
(שם הוא גר) וירושלים (שם
נמצאת הנהלת הטלוויזיה).
הפרט שהרגיז ביותר את רפי נציב־שרות־בתי־הסוהר,
סויסה, במטר הפירסומים שהוא
זכה בו לאחרונה, מאז פרשת
צבי גור — לא היה דווקא
מיכתב־ההשמצה שפורסם עליו,
וגם לא הקיתונות שבהן זכה
בעיקבות בריחת האסיר המפורסם.
הנציב מרוגז ביותר על
עדת העיתונאים, מכיוון שאלה
אייתו את שמו בשני ו״וים —
סוויסה — ולא בווי״ו אחת, כפי
שמצויין בתעודותיו. ובכן, מהיום
והלאה: יש לכתוב את שמו של
הנציב רק בווי״ו יחידה, בבקשה.
תת־אלוף יצחק (״אי־ציק״ו
מרדכי, שהתפרסם בקשר
למותם המיסתורי של שני
חוטפי אוטובוס קו ,300 ושיצא
זכאי במישפטו, עומר לקבל
בימים אלה דרגת אלוף ו

1מובארב, בבקשה
• אין הסתדרה שי־חת-הטלפון
של שיני׳
עין פרס עם חוסני
מובארב, בבוקר שאחרי
החלטת-הממשלה על
הסכמתה לבוררות טא-
בהן הרעיון היה של עזר
וייצמן, והוא האיץ ב־ראש-הממשלה
לעשות
זאת מייד. אולם בכל
בניין מישרד״ראש־הממ־שלה
לא פעלו הטלפונים.
לבסוף נמצא טלפון אחד
שפעל, אך אז התברר כי
לאיש אין מיספר הטלפון
במעונו הפרטי של מו־בארכ.
וייצמן לא התייאש
וטילפן למוצטפה
ח׳ליל, ראש-הממשלה
המצרי לשעבר, ושאל אותו
מה דעתו על הרעיון
שראש״הממשלה היש ראלי
יתקשר עם הנשיא
המצרי. ח׳ליל התלהב
לרעיון, ואז ביקש ממנו

עזר וייצמן
מיספר פרטי
וייצמן את מיספר־הט-
לפון. תוך 45 דקות
הסתדרה השיחה עם
מובארכ, שגרמה לתגובה
נלהבת מצד המנהיג
המצרי. התלהבות זו פח תה
במשך היום, אחרי
שנמסר לו הנוסח המ-
דוייק של ההחלטה, שבה
יש מוקשים לא״מעטים.

העולם הז ה 2525

באדום
אן בבחור?

#מ דו ע זבתה ידי דתה
של חווה יערי,
שהובאה לבית־המישפט,
וששמה נאסר לפירסוס.
בתואר ..האשה באדום״!
לפי גירסה אחת, זה
היה גן: המיששרה ביק־שה
להעלים את זהותה,
ועל־כן הביאה אותה ל־בית״המישפט
בכניסת
השופטים, הסנורה לפני
העיתונאים. אלה יכלו
לראות את האשה רד,
מבעד לחרך, וראו רד, את
רגליה. האשה לבשה
מעיל כחול, ומתחת ל מעיל
הציץ החלק התחתון
של חצאית אדומה.
העיתונאים ראו חלק
זה, וקראו לה ״האשה באדום״
,לתימהונו הרב
של השופט, שראה רק את
המעיל הכחול.
אבל נראה שהסיפור
כולו מבוסס על טעות
בזיהוי: השוטרת ש ליוותה
את האשה היא
שלבשה שימלה אדומה.
העיתונאים, שחשבו ב טעות
שזוהי החברה של
יערי, הדביקו לזו את
הכינוי.

אחרי שבועיים של מהומות, המון סו ער,
כוחות גדולים של מישטרה ומיש־מר-הגבול,
אחרי המון אדם שהסתיר כמעט את הבניינים היפהפיים

תעונת השבוע

ומילאה תפקידים חשובים במטה
הארצי ובלישכת־השר, הגיעה
לגיל פרישה, אך לא יכלה
להיפרד ממקום עבודתה. לכן
הסכימה לחזור למדים בחצי
מישרה. גולדה היא אמה של
כתבת הארץ נורית אמיתי.
חני פרי, הנמצאת בחודש
השמיני להריונה, היתה
שחורת־שיער במרבית שנות
חייה. לכבוד נישואיה, לפני כמה
שבועות, צבעה את שערה לבלונד.
בימים אלה שבה פרי
להיות כהה.

הפנתר השחור מוני
יקים כבר התפרסם כעושה־צרות
ומחולל־מהומות על דברים
שנראים לו עקרוניים. הפעם
החזית שלו היא אוניברסיטת
תל־אביב, שם הוא לומד שנה
שלישית לתואר ראשון בחוג
להיסטוריה של עם־ישראל.
יקים קבע השבוע, כנראה,

שברחבה הגדולה, נרגע המקום. המיבנה המפואר של כיפת-הסלע שב
לשלוותו. ילד הלן ברחבה הצופה על העיר״העתיקה, נושא בידו צלחת
חומוס לאחד הפקידים שבמישרדי״הווקף. צילמה: ענת סרגוסטי
תקדים אקדמי, כאשר בית־הדין
המישמעתי של האוניברסיטה
התיר לו להשתתף בשיעור, אך
אסר עליו לפתוח שם את פיו.
יקים משתתף בקורס ששמו בן־
גוריון והשואה, שבו מרצה
הד״ר דינה פורת. באחד
השיעורים הוא ניהל ויכוח עם
המרצה, תוך הפרעה לדבריו של
תלמיד שלא מן המניין. המרצה
הגישה תלונה מישמעתית נגדו.
הוצעה לו פשרה — לשוב לקורס,
אך לא לפתוח שם את פיו.
יקים החליט לבוא לשיעור
כשאת פיו סותם סגר פלסטי ועל
חזהו שלט: לציחציחים אין
זכות דיבור, רק לחוורי־פנים.

במיזרח התיכון היכול לצאת
מביתו ולטייל ברחובות — בעיר
שיש בה אוכלוסיה ערבית
גדולה.״

• המלונאי חיים שין?:
״ליברל טוב זה ליברל מת.״

מרדכי

ויר־

שובסקי :״כבשנו את הר־הבית
ואיבדנו את המדינה.״

• ה ציי ר יגאל תומר־

קין :״צריכים למזוג לגאולה כהן
קצת ציוניד לתוך התה.״
• ח״ם מנחם הכהן :״פני
הדור כפני הכלא!״

• התעשיין ישראל פו
פסוקי
השבוע

לק, שהוא מנכ״ל פולגת וגם
צייר חובב :״אני הצייר הכי טוב
כיו התעשיינים, והתעשיין הכי
טוב בין הציירים!״

•נשיא־המדינה חיים
הרצוג :״אני הנשיא היחידי

רסנה כדק

אורנה מרבו

מעצבת-אופנה חיפאית, הדרימה השבוע
לתל״אביב. היא באה לאירוע
חברתי רב״יוקרה בחברת בעלה, הקבלן אורי מרבך. את שתי
בנותיה, בנות ה״ 5ג וה־ ,11 השאירה אורנה בבית. צילם: צבי טל
להתמנות כראש מחלקת־ה־הדרכה
של צה״ל, במיסגרת סבב־המינויים. שהשתדלו נשות־ויצו,
מאוד
להשיג סיקור אוהד בעיתונות
לוועידתן, ערכו רשימה
של כל העיתונאים בישראל
ושיגרו לכל אחד מהם מיכתב
בסיגנון אישי. כך קיבל גם
עודד פילבסקי, עורך הביטאון
האנטי־ציוני מצפן, פניה
נרגשת, בטון מתפנק, מויצו
העולם הז ה 2525

(ראשי התיבות באנגלית של
״אירגון נשים ציוניות עולמי״):
״פתח נא את ליבך למעננו ושכח
לרגע את גישתו הרגילה כאיש־תיקשורת
ביקורתי. התוכל
להישאר אדיש לנוכח עבודתנו
המסורה?״
״גולדה חוזרת למישטרה!״
עברה השמועה העליזה בלישכת
שר-המישטרה. רס״ק זהבה
(״גולדה״) אמיתי, שהתגייסה
למישטרה מייד עם קום המדינה

ך י 1ךךיך | 11ל בא לכסית בלוויית ידיד שחור יפה־תואר, ונתקל שם ביגאל תומרקין. אחרי
שהתנשקו, סיפר תומרקין שהוא חוגג הופעת סיפרו החדש, במרכז השוליים,
11 1 .1 /
העומד לצאת לאור. יושבת, בין קאמפ המקריח לתומרקין: הפסלת דרורה דומיני. צילמה: רחל אבנרי

ה הם אומרים...מה הן אומרות...הה ה אומרים...חה הן <זוהרות...מה

רון נחמן:

ורדה איתי:

זלמן שנקמן:

..הופתעתי שבגל״ץ קיצצו .,לא צפיתי שהשירים
את תשובת רובין!״ היווניים יהפכו ל\ ל !״

..רא אמות שבסוויטץ׳ אחו
א שתק את המדינה!״

בימים אלה של פרשיות־רצח עלומות, מצב כלכלי
מדאיג ומצב פוליטי מעורפל, שרה כל האומה כפיים או
עיניים בסילסולים יווניים. עברנו כבר את הגל הבראזילי.
אחריו שטף הגל הספרדי את המדינה, וכעת -היווני
בעיצומו.
יהודה פוליקר הפן את זה למיכרה״זהב, אולם מי
שעומדת מאחורי הגל החדש הזה, אם כי מאחורי הקלעים,
היא ורדי איתי, עורכת תוכניות מוסיקליות בקול־ישראל.
בתקופה שבה מקליטים זמרים נוספים שירים בסימון
זה (ירדנה ארזי) ,ומדברים על ביקורו הקרוב של טריפונס
לסיבוב הופעות בארץ, בעיצומו של השיגעון האופנתי
התורן, שוחחתי איתה.

במשך מאבק־האיתנים בין ועד הטכנאים בטלוויזיה
לבין הנהלתה, בכיכובו של חזי קוקה -נזכר מדי פעם שמו
של זלמן שנקמן, מזכיר הסתדרות הטכנאים וההנדסאים.
שנקמן, הגב של חזי קוקה והמושך בחוטים, הקפיד אומנם
לשמור הפעם על פרופיל נמוך, אולם לפני כמה שנים,
התפרסם תודות להתבטאות חריפה, המזכירה במקצת את
התבטאויותיו של קוקה כיום. הזכרתי זאת לשנקמן,
וביררתי מה דעתו על ההתפתחויות האחרונות.

• את זוכרת איך נולד הגל היווני הנוכחי?
״הביטחון באריאל -לא ביטחון ולא בטיח!״ זהו רק
אחד מחידודי״הלשון שנכללו בנאומו של שר־הביטחון,
יצחק רבין, ביום החמישי, לפני פורום פנימי של מיפלגת־העבודה.
הדברים עשו להם כנפיים עד למצודת־זאב, והפכו
שם, בעיצומם של הקרבות לקראת ועידת־חרות, לשיחת־היום.
כל הצדדים התלכדו לגנותם.
אחד המגנים הראשיים, מטבע הדברים, היה רון נחמן,
ראש״מועצת ההתנחלות אריאל. נחמן אץ להגיב בגלי־צה־ל,
התראיין ארוכות ותקף את דבריו של רבין. מה
הופתע כשפתח את הרדיו ושמע לקט נבחר ומקוצץ־היטב
מדבריו הארוכים. התבטאויותיו החריפות על השר הממונה
על התחנה המשדרת לא נבללו בלקט.

• מה עם־ישראל הפסיד?
אמרתי שאני שמח ששר־הביטחון סבור שאין בעיות של
ביטחון באריאל. לכן המלצתי לפני השר, מעל גלי־האתר,
שבמקום כוחות״הצבא, המפטרלים אצלנו, ייכנסו מישמר־הגבול
והמישטרה, כפי שהם פועלים בכל הארץ. ראית פעם ברמת־גן
צנחנים?

• כיצד המישטרה תשרת אותך טוב יותר מאשר
הצבא?
מפני שזה הסממן האזרחי! כיום אנו מישטר צבאי. רבץ הוא
הריבון. אני דווקא שמח שהוא התבטא כפי שהתבטא.

• ואת כל זה אמרת בראיון בתחנה הצבאית?
כן, וגם הגבתי על דבריו — שאריאל היא מקום יפה. אמרתי
שאני רוצה לראות אותו ואת המוני־ישראל כאורחיי.

• ולא האמנת שדבריך נגד שר־הביטחון יקוצצו
בתחנה הכפופה לו?
לא! בפירוש לא! הקפדתי שלא להתקיפו אישית. הוויכוח
בינינו הוא עקרוני, ולא אישי, ולכן הופתעתי מהקיצוץ הדראסטי
— מתוך ראיון מפורט נותרו ישני מישפטים. אינני יכול להוכיח
שלא היו כאן שיקולי־עריכה מיקצועיים, אבל באמת הופתעתי.

הכל התחיל בהיכרות שנוצרה, לפני ארבע שנים, ביני לבין
יהודה פוליקר ויעקב גילעד. עשיתי אז תוכנית־רריו שהפגישה
לראשונה בין הלהקות־הכוכבות דאז: בנזין ותיסלם. אחר־כך
התפרקה תיסלם, ולבנזין היתה תקופה קשה מבחינת הופעות.
פוליקר לא יכול היה לממן את שהייתו בתל־אביב, וחזר הביתה,
לאיזור חיפה. הוא שקל אפילו לנטוש את תחום הבידור. ואז נולד
הרעיון — לעשות תוכנית של שירים יווניים. זהו המוצא של
הוריו של פוליקר, ואילו אני ילידת האי היווני קורפו. במישפחתי
היו תמיד מספרים על קורפו כעל גן־עדן, וברור שהתלהבתי.
פוליקר היה עולה לביתי מחיפה, פעם בשבוע, עמוס בקסטות
שאסף אצל שכניו בקריות. היינו יושבים במיטבה שלי ומאזינים.
אחרי זמן־מה הגשתי הצעת״תקציב לתוכנית כזאת. בגלל העלות
שקלנו לקיים שתי הופעות פומביות. אולם בדיוק אז התחילו
לדבר ברדיו על קיצוצים ופיטורין, ולא היה עם מי לדבר. בלית־ברירה
פניתי לכמה גורמים חיצוניים, כגון בנק דיסקונט,
והתשובה היתה שלילית.
אז הגענו, מיואשים, לחברת סי־בי־אס. אלה נדלקו על החומר
והחליטו להפיקו. מכאן לא נזקקו לשותפות של קול־ישראל,
ומיקצועית נפרדתי מפוליקר וגילעד.

• הופתעת מהפיכת החומר לאופנה?
האמת היא שחשבתי שזה צריך להיות מצויין. אני עורכת
מוסיקלית די ותיקה. אבל למימדים כאלה — של גל אופנתי —
לא, פיללתי. במחשבה שניה, כבר היה גל יווני בארץ לפני שנים,
אבל מאוד הופתעתי מההתפתחות.

• איך את מסבירה את זה?
זאת מוסיקה שפונה אל קהל רחב, אל הרגש. זה קצת קרוב
אלינו — המיזרח־התיכון וגם, כמובן, הכישרון של יהודה פוליקר.
כשם שדייוויד ברוזה הכתיב בכישרונו את הגל הספרדי, כך
פוליקר בכנות שלו. שום דבר אצלו לא מזוייף.

• מה את צופה? מה יהיה הגל הבא י?
אנחנו עוברים נון־סטופ אל הגל האמריקאי והלונדוני. קשה
לדעת. מאוד קשה לצפות. אם יקום כישרון יוצא מהכלל ויעביר
הברים מהלב — זה יעבוד:

• מה דעתך על הפשרה שהושגה בין הצדדים
הלוחמים?
יותר קל לדעת מה דעתי על רשות־השידור. בינתיים, נראה לי,
שהפשרה בסדר, פחות או יותר. איננו יודעים עדיין אם נהג קוקה
כשורה, אולם ההנהלה נהגה בצורה די פרובוקטיבית. כשמנסים
להגיע להסכמים בכתובים — בעניין ציוד האי-אג־גיי — לא
נהוג להוריד פקודות. אילו היו פונים אליי הייתי עוזר להם, אבל
נראה שלמישהו יש כוונה לנצל את הפזיזות של הצעירים ההם
בוועד. ומה היה קורה לולא היו מכניסים את הכתבה הזאת של
אני־יודע־כמה — 25 שניות? אה?

• אנחנו משוחחים יומיים לפני הפסיקה בבית־הדין.
תקבל אותה?
איני יודע בכלל אם בית־דין יכול להשעות. אנו מקיימים כעת
התייעצויות בעניין זה. ההשעיה היא תקדים מאוד מעניין. הרי,
בסך־הכל, מה שחיים הברפלד ואני ביקשנו מאורי פורת היה שלא
ישעו את קוקה. ברגע זה איני יודע עדיין אם יהיה בית־דין
מישמעתי. אנחנו צריכים לברר מה אירע כאן, האם קוקה הפר
מישמעת. מה חושבים — שהנהלת רשות־השידור תעשה מה
שמתחשק לה?

• ואם הם — הנהלת רשות־השידור — יתעקשו
להעמיד את קוקה לדין?
הם יתעקשו? בניגוד לדעתנו? אז יכול להיות שנוציא צד
מניעה!

• אתה מייצג קבוצת־עובדים בעלת כוח אדיר.
זכור לי שהתבטאת פעם בטלוויזיה שבסוויטץ׳ אחד
אתה יכול לשתק את כל המדינה...
מי סיפר לך? המנוולים! הם עשו פעם, בטלוויזיה, מעשה נבזי,
שפל! לפני ארבע שנים ריאיין אותי חנן עזרן לקראת ועידת־ההסתדרות.
הוא התחיל לשאול אותי שאלות. שאל אותי על
רגישויות. אז אמרתי שביכולתנו, כגוף, באמת להשבית את
המדינה, אבל איננו עושים זאת! מה עשו לי בטלוויזיה? חתכו את
הסוף! אני חוזר ואומר לך: מעולם לא הפסקנו שרות חיוני. לא
אנחנו השבתנו את הטלוויזיה, אלא הנהלתה. אנחנו גוף אחראי!

דפנה בדק

1אומרים...הה הן אומרות...הה ה *וומרים...מה הן אומרות...חה הם*

וירה הר אל:

מיכ אל שטראוס:

ציפי גון־גרוס:

,,זה נמו בסנתוו, המנגן ,.התבדו שמדיניות השקט ,.מהנדס מובטל בן־ם 5ר בו
שוב ושוב את מוצו־ט!״ נשטה גזמו את הוגר!״ על היוהווי־התאבדות!״

יותר ויותר אני נתקלת בסיפרי־ילדים חדשים, שהסי פורים
שבהם מוכרים לי מילדותי, ובכל זאת הם חתומים
על־ידי סופר החי איתנו עכשיו וידוע לי שלא הוא כתב את
הסיפורים.
לפני כמה חודשים יצא לאור ספרו של יהודה אטלס
סיפורים שאהבתי, ובימים אלה ראה אור הספר מעשיות
לכל השבוע, שסיפרה מחדש הסופרת נירה הראל. שאלתי
אותה האם זה מינהג חדש שסופר אוסף סיפורים ידועים
ומוציא אותם בספר הנושא את שמו.
אולי זה מינהג חדש בארץ, אבל הוא לא חדש בעולם. אני את
הרעיון ״גנבתי״ ביריד־הספרים בבולוניה, שם ראיתי שזה דפוס־עשיה
מקובל. כמעט לכל בית־הוצאה יש ספר מסוג זה.

• והאם זה רק בתחום סיפרות־הילדים?
אני מכירה את זה רק בתחום סיפרות־הילרים. אבל אולי יש גם
בסיפרות בכלל.

• ומה היא יצירתו של הסופר, כאן, האם רק
בבחירה ובאיסור?

החותם האישי בא לידי ביטוי באופן הסיפור מחדש. הרי הסיפור
איננו רק העלילה. יש קצב מסויים, יש מוסיקה. אני השתדלתי
להעביר את המוסיקה שאני שמעתי בסיפור המסויים. אולי מותר
להשוות את זה לפסנתרנים המבצעים שוב ושוב את מוצרט, ובכל
פעם זה יוצא מוצרט קצת שונה. אבל יש עור סיבות .

• מה הן?
חשבתי שסיפורי־הילדים ההם, ברובם, מוגשים בשפה קלו־קלת,
מלווה באיורים עלובים, ולפעמים כדי למצוא סיפור מסויים
צריך לחפש בספר עב־כרף, המאגד בתוכו 300 סיפורים, כשכל
סיפור כתוב על דף אחר. חשבתי שאת הסיפורים שאני אוהבת
במיוחד צריך לכתוב בשפה מובנת לילדים, צריך לצייר להם
ציורים יפים במיוחד ולהוציא אותם בפורמט נוח לילדים. והסיבה
האחרונה היא שבכל דור יש הורים צעירים, שכבר לא מכירים את
הסיפורים היפים שאת ואני הכרנו, וזה חבל.
למשל את הסיפור היפה סמבו והנמרים אני קראתי בדבר
לילדים בשנות ה־ ,40 ומאז לא מצאתי אותו עוד. זו תרבות, וחבל
לוותר עליה. סיפורים תמימים.

• מצד שני, הילדים של היום הם לא בדיוק תמימים
כמו שאנחנו היינו בילדותנו. יש להם ז׳אנרים חדשים
שהם אוהבים. אולי צריך ללכת הלאה גם בסיפרות
הילדים?

אני מאמינה שבכל ילד קטן יש תמימות, גם אם הוא גדל
עכשיו. אבל אולי זו רק התמימות שלי.

• מי מקבל תמלוגים מספר כזה?
אני מקבלת חלק מן התמלוגים. השאר, כלומר החלק שלא
משולם לי, הוא רווח של ההוצאה. במיקרה של הספר הזה, אני
הבאתי את הרעיון לעם עובד, אבל אני חושבת שאולי אי־תשלום
תמלוגים או תמלוגים חלקיים הם חלק מהרעיון של הוצאות־הספרים,
כדי להסיר כסף.

לפני שבועיים הוכרזה העיר נהריה כעיר פיתוח א״א.
שנים רבות עברו מאז היתה נהריה מובלעת גרמנית
כמעט. תושבי העיר היו יוצאי גרמניה, השפה היתה גרמנית
וגם התרבות הובאה משם.
דברים השתנו במשך השנים. תושבים עזבו, אחרים באו
במקומם, קטיושות התחילו ליפול עליה.
מה קרה לעיר שלך! שאלתי את מיכאל שטראוס,
הנהרייתי הכי מפורסם בארץ.
כן, דברים השתנו. חלקם לטובה, חלקם לרעה. במשך שנים
רבות חשבו פרנסי־העיר שההישג הכי גדול שלהם הוא בשמירת
השקט, באי־התלונגות, בהבלגה. עכשיו התברר שמדיניות־השקט
פשטה את הרגל מ^ן. נהריה •,כמו ישובים אחרים בצפון, סבלה
וסובלת מפיגועים, מקטיושות, מבריחה של תושבים, מאי־בואם
של תיירים.
אבל נהריה המשיכה לשמור על השקט האלגנטי, כשאנשי
קריית־שמונה ומעלות צעקו, וכתוצאה מכף הופנו התקציבים
אליהם, ולא אלינו.

• ואז החלטתם גם אתם לצעוק?
לא היתה ברירה. התיירות לא התפתחה. תעשיה חדשה לא קמה
והתעשיה הקיימת הלכה. סטף ורטהיימר עזב למקום אחר, ושם
קיבל תנאים מועדפים. אנשים התחילו לעזוב את העיר. אולי זה
לא כל־כף יפה להגיד, אבל קשה מאוד להיות הורים לילדים
כשקטיושה יכולה ליפול בכל רגע בחצר, ושום תנאים מיוחדים
לא ניתנים לך. ציונות צריך לטפח.

• כלומר, אתה חושב מגיע לנהריה בדיוק מה
שמגיע לקריית־שמונה ולמעלות?
אני חושב שמגיע יותר. הם קיבלו כבר עזרה בעבר.

• מה התנאים החדשים יועילו לך, כתעשיין?
בטווח הקצר זה לא יועיל הרבה, אבל זה נותן תיקווה לעתיד.
אפשר להתחיל לדבר על תוכניות־פיתוח. אם אומנם יפשירו
קרקעות בסביבה ויורידו מחירים, יש סיכוי שאנשים ישארו
בנהריה, במקום לחפש להם מקומות אחרים להקים תעשיה. אני
גם מקווה שיזרימו כספים לתיירות.

• אתה חושב שהעזרה באה בזמן?
אני חושב שהיא הגיעה מאוחר מאוד, אבל בכל זאת יותר טוב
מאוחר מאשר אף פעם לא.

תוכנית הרדיו -שלוש ארבע לעבודה של גל״ץ חוגגת את
יוס״הולדתה הראשון. התוכנית, המשודרת מדי יום רביעי
בשעה ,6עוסקת בכל הקשור לענייני-עבודה. פגשתי את
עורכת התוכנית, ציפי גון־גרוס, ושאלתי אותה מדוע זו
תוכנית שבועית, והאם זה במקום לישכת״עבודה.
הרעיון היה של רון בן־ישי, המפקד הקודם של התחנה. הוא
צפה שהאבטלה תלך ותגבר ותוכנית כזו תהיה חשובה. אבל
התוכנית אינה עוסקת רק בהצעות ובחיפושי־עבודה. יש לנו דיווח
שבועי מבית־הדין לעבודה, יש ייעוץ מישפטי הקשור לעניין, יש
בכל שבוע לוח־שכר של סקטור אחר במשק, יש מדור מיוחד
להצעות־עבודה מזדמנות, בעיקר לסטודנטים, יש תמונת־מצב
מלישכות־התעסוקה ברחבי הארץ, ורק חלק מהתוכנית הוא ראיון
עם מובטל ונסיון למצוא לו עבודה.

• לכמה מהמובטלים אומנם מצאתם עבודה?
בערך למחציתם.

• אולי תנסי להיזכר בכמה מהם?
לפני כמה חודשים התארח בתוכנית בחור עיוור בן ,20 מפעיל
מרכזיה אוטומטית במיקצועו, שפוטר מהעבודה. אני זוכרת אותו
במיוחד, כי אחרי שידור התוכנית לא היו פניות, כמו בדרך כלל,
ולכן המשכנו לשדר את שמו בכל תוכנית, עד שלפני זמן־מה פנה
בעל־עסק ושכר אותו לעבודה.
השבוע היה לנו סיפור ממש מרגש. מהנדס בן ,60 דובר חמש
שפות, מובטל זה שנה. הוא דיבר על היאוש ועל הירהורי־התאבדות,
על הבושה ועל חוסר־הכסף, וכמובן על העלבון הנורא
שבדחייה. בסוף התוכנית התקשר אדם שחיפש מהנדס דובר־צרפתית.
היום אמורה להיערך הפגישה ביניהם, ואני מקווה בכל
ליבי שהצלחנו.

• ה עבוד ה שלך נראית לך לפעמים כהצלת־נפשות?
לפעמים
ממש כך.

• היו מיקרים שהמובטלים סירבו להצעות־עבודה?
היו.
אחת הבעיות היא שבסקטורים מסויימים השכר הוא רק
בכמה שקלים יותר גבוה מדמי־האבטלה, ויש אנשים המוכנים
לנצל את דמי־האבטלה ולא לעבוד. זה די מייאש, אבל צריך
להודות שיש מיקרים כאלה. היה גם מיקרה שלמובטל מבית־שאן
הציעו עבודה בנצרת, והבטיחו לו הסעה הלוך וחזור, אבל המרחק
נראה לו רב, והוא סירב. אבל יש גם אחרים, וצריך להמשיך
ולהתאמץ בשבילם.

• אני מבינה שאם לכל עם־ישראל תהיה עבודה,
את תישארי מובטלת.
זה בסדר גמור, מצירי. כשלכל עם־ישראל תהיה עבודה, אני
אשמח מאוד לחפש לעצמי עבודה בתוכנית אחרת.

—דניאלד, שמי

במדינה

חדר תצוגה זיוה תלם -דוד המלן ,10 הרצליה פיתוח

זי וה תלם

דרכי־אדם

מזמינה אותך לראות את הקולקציה החדשה של בגדי העור
בעיצובה.
על בגדי העור של זיוה תלם, נאמר:

מכוגת־האמת משקרת!
אל תאמין לגלאי,
האמן לשודדים:

,,אופנתיים, ייחודיים ומעשיים. ממש חלוס...
מבתר דגמים בלעדי בגל הגווגים והגדלים,,.
אין צורך במכירה מיוחדת, המחירים תמיד הוגנים.
והעיקר, זיוה תלם מתאימה לך אישית את הדגם ובהתאם
לאישיותך, לגוונים ולמידותיך!
בואי לבקר ביום שישי או שבת.

שישי ,24.1.86 שבת 25.1.86 בשעות .10—14 ,16-19
אם ברצונך לבוא באחד מימי השבוע, אנ א התקשרי לטלפון 72976־052
וקבעי מועד.
כמו״כן תמצאי גחדר־התצוגה: בגדים ליום ולערב

* חד״פעמי: ג׳קטים מבריקט סיני אמיתי
מבחר עצום של חגורות, תיקים ואביזרים

שולה

ציפורניים מלאכותיות בשיטה
אמריקאי, תחזקות באחריות
וכן השתלת ריסים

התקשו/י אלינו עד 9.00 בערב.
ועבודת הסדר שלך תהיה אצלך
למחרת בבוקר. שרות ז א 6ו\מ£ש0
בתעריף הכי נמוך בעיר.
כדאי לגרפיקאים ופרסומאים.

קורסים מזורזים
לבניית ציפורניים

ת״׳א, ה מלך ג׳ורג׳ 89
טלפונים: 282969 284919
295318

לפני שנתיים מימשו בני־הזוג
עיסקה של מכירת דירה, וכמו כל עם
ישראל מיהרו לקנות בכסף דולארים.
ישר מהחלפן הלכו לבנק, והכניסו את
הירוקים לכספת. למחרת, כאשר באו
להוציא משהו מהכספת, לא האמינו
למראה עיניהם. הכספת, שרק אמש
היתה מלאה כל טוב, היתה ריקה
לחלוטין.
בני־הזוג מיהרו אל מנהל־הסניף,
וסיפרו את סיפורם, אבל בדלת הכספת
לא נמצאו סימני־פריצה ואיש לא
האמין להם. הם ביקשו להיבדק
במכונת־אמת (גלאי־שקח, ונשלחו
למכון העובד עם הבנק. כאשר התקבלו
התוצאות, זעקו בני־הזוג חמס.
1המכונה מצאה את שניהם דוברי״שקר.
הם הלכו לעורך־הדין נתן קנת וביקשו
עצה. הוא חשב זמן מה, ואז שלח אותם
למכון פרטי, כדי שייבדקו שנית
במכונה. אך שוד ושבר, גם המכונה הזו
מצאה אותם דוברי־שקר. הפעם לא
היתה בפי עורך־הדין קנת עצה.
לא עברו שבועיים, ומנהל סניף
הבנק טילפן אל הזוג. הוא סיפר להם,
כי המישטרה גילתה רשת של שודדי־כספות, שפתחו אותן במפתח שקיבלו
מהבנק כדי לנסות כספות לשבירה.
השודדים הודו בכל, ואף מסרו את

רוני צפריר 447363־03

השתלת ציפורניים

אי תן

ע מי חי
כזדימים הדבר ת

,ב ע״ מ

מומחים להדברת תיקנים(לוקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.

ומת־ גן, חז מודיעין ,18ת.ד2272 .

פרקליט קנת
אמת או שקר

טל• 6־ 5־ 7 9 0 1 1 4ר ש׳ מס 21 ,עסק 481/75

ו ש מי רהעלב רי או תךו 31ו עו ך

מיספר הכספת של בני־הזוג. הם אישרו
כי גנבו מתוכה סכום גדול של דד
לאריס.
למרות שתי הבדיקות במכונת־האמת,
בהם יצאו בני־הזוג דוברי־שקר,
פיצה אותם הבנק באופן מלא. לאיש
לא היה הסבר מדוע יצאו דוברי־שקר
כאשר דיברו אמת.

צו 1ת לענין
הם: בתיה -צרויה -מישל
מעצבי שיער מבית האולפנה של

ס מי זלצר
עכ שיו: ב ס טו דיו החדששלהם:

£קט _£-00ו
רח׳ ארלוזורו ב 34 תל־ א בי ב
טל 37 .ו 235

מניקור־פריקור ע׳׳י

(דוושת־הימין היתה מפנה את הגה־הכיוון
שמאלה, ודוושת־השמאל —
ימינה).
זהו •דודו״ ,ותיק חיל־האוויר, ששוחרר
החודש משרות־המילואים הפעיל.
אולי בגלל מיגוון המשימות שמילא
משך 20 אלף שעות־הטיסה שהוא
זוקף לזכותו ב־ 34 השנים שלו בחיל,
הוא עדיין מעדיף להסתתר מאחורי שם
בדוי. אבל ללא ספק יש לו מה לספר.
כשעלה דודו ארצה מבולגריה, ערב
מילחמת־העצמאות, היה בן 16 בלבד,
מה שלא מנע אותו מלהציג ניירות
שעשו אותו לבן 18 ולהתגייס ישר
לפלמ״ח. וכשנגמר הפלמ״ח, הוא עבר
לחיל־האוויר ומייד הפך לאלחוטן־מק־לען־צלם.
אבל
זה היה רק בימים הראשונים
של החיל, ועד מהרה נתנו לדודו מיק־צוע־של־ממש:
נווט. במיקצוע׳זה שימש
משר כל שנות שרותו בחיל, ואחר־כך
גם באל־על.
דלק מצרי. כשדיווח השבוע בט־און
חיל האוויר, בגליונו החדש, על
מסיבת־ההפתעה שערכו החברים לדודו
לרגל סיום שרותו, סופר שם על
ימים שלא ישובו עוד.
כמו הנסיון הראשון, במיסגרת שי־תוף־הפעולה
עם הצנחנים, להצניח ג׳יפ
ממטוס דאקוטה. הג׳יפ נתקע בדלת
המטוס, מסרב לצאת, ומה שגרוע יותר,
מסרב לשוב לבטן־המטוס.
האיזון של הדאקוטה הופר, והיא
עמדה להסתחרר. רק ברגע האחרון סו־ ,
דר העניין בנס.
או השרותים האזרחיים של חיל־זד

מרים

צה״ל

מזיכרונות !,של
נחט ס לג רי

הגיי 6נתקע במטוס
והמטוס גתקע בתעלה
הוא הכיר את כולם. את מטוסי
האנסון מצופי־הבד, שתיצרוכת־הש־מן
שלהם היתה גדולה מתיצרוכת־הדלק;
את מטוסי קטלינה הימיים,
שהיו שוטפים מהם את המלח שצברו
בים התיכון, ברחיצה בכינרת; את
הסטראטוקרוזרים הישנים, ששיבוש
במגעים החשמליים שלהם היה
הופר את השליטה בהגה־הכיווו שלהם

אוויר, בראשית ימיו: ריסוס נגד הארבה
שפשט בארץ; איתור דייגים שאבדו
בלב־ים; יציאה לתורכיה מוכת רעידת־האדמה,
עם מישלוח תרופות ושמיכות.
אבל המהפך האמיתי של 34 השנים
האחרונות מתגלה בעובדות היבשות.
אם כי עמדו לרשותו של החיל, בראשיתו,
שלושה מטוסים ימיים (קט־לינות)
,מעולם לא נראתה בשמי הארץ
אלא קטלינה אחת. הסיבה: ברשות החיל
היה רק גלגל־חרטום אחד של ק־טלינות.
כך ששתי קטלינות הושענו
דרך קבע על ארגזים, ורק השלישית
היתה ממריאה.
או, כאשר היה צריך, בשנות וד,50
לשפץ מנועי ספיטפיירים במיפעל־האם
בסקוטלנד, לא טסו לשם צ׳יק־צ;אק,
כנהוג היום, ישיר ותוך חמש
שעות, אלא זה לקח כמה ימים — מן
הארץ לאתונה; מאתונה לברינדיזי האיטלקית;
מברינדיזי למארסיי הצרפתית;
ממארסיי לפאריס ומשם ללונדון;
ורק אז צפונה לסקוטלנד.
אך הפרשה יוצאת־הדופן באמת הי־תה
המעשה בדאקוטה שאיבדה את
(המשך בעמוד )24
העולם הז ה 2525

הקופה ריקה, השחיתרנת רבות, הגירשז ת 1פח כעוגת־שמרים,
כונסי־הנכסים עומדים בשער וספינת הדגל האדום טובעת

הסועד קן־צושח
כיאה ליו״ר הוועדה לבדיקת מצבה של אגודת
הפועל תל־אביב. את הוועדה הקים לפני חודש
יעקב ישי, יו״ר האגף לנועה ספורט וצעירים
בוועד־הפועל. דחף להקמתה תדי קאופמן,
המזכיר החדש של מועצת־הפועלים בבית ברנר,
אחרי שגילה מפולת בהפועל, קופה ריקה,
שחיתויות ומה לא — ירושה קשה שקיבל
מקודמיו, בעיקר מחבר הכנסת רב בן־מאיר,
שהיה במשך שנים מזכיר מועצת פועלי תל־אביב
(העולם הזה 13.11.85 ואילך).

ולפעמים נתנה את הסכמתה בדיעבד...״
האם מישהו נתן את הדין? האם מישהו הודח?
שום דבר.
המושחתים, העסקונה המיקצוענית, המשיכה
להתחפר, להתבסס בעמדותיה.

איך צוברים גירעון ענק כזה, המעמיד בסכנה
ממשית את המשך תיפעולו הסדיר של הספורט
הייצוגי — כדורגל וכדורסל — כאשר רוב
החוב נזקף על חשבון ענף־הכדורסל, היקר
מאוד? למי חייב הפועל תל־אביב כספים אלה?
מי הם נושיו?

״כתוצאה מניהול זה,״ הוסין! אלמוז־לינו
,״התהווה גירעון המוערך ב־1

תדי קאופמן מבקש לנקות את
האורווה׳ אך בולמים אותו. חותרים
תחת סמכויותיו, מבקשים לסלקו
ממועצת־הפועלים. ממש כך. דב בן־
מאיר בראש החותרים. הוא חושש
מגילויים, מתליית כביסה מלוכלכת
בחוצות הכרך. מכפישים את נאמניו
של קאופמן, מעלילים עליהם עלילות,
רוצחים אותם בלשון הרע — בעזרת
עיתונאים, המשרתים את הבוסים,
המרעיפים עליהם הטבות. לכל עסקן
עיתונאי שלו.
כתב אלמוזלינו :״נוצר מצב שההנהלות דרשו
לעצמן לחתום הסכמים עם שחקנים, לפעמים
מעבר לכל הגיון כלכלי, בלי לדאוג לכיסוי כספי
והעמידו את מועצת־הפועלים בפני עובדות.
מועצת״הפועלים השלימה עם עובדות אלה

לציין כי גם בשנה זו לא שולמו למם־
ההכנסה התשלומים המתחייבים...״

זועק אלמוזלינו בהמלצותיו :״התהוות
הגירעון היתה בראש וראשונה
תוצאה של מדיניות מוטעית ולפעמים
בלתי־אחראית ברכישת שחקנים, קביעת
גובה-התשלומים וניהול חובבני
ובלתי-אחראי של מערכת-הכספים
מצד גורמים שונים.״ עקב כך ״ממליצה
הוועדה לבקש את מבקר־ההסתדרות
לערוך בדיקה יסודית ומוסמכת על
הסיבות שגרמו לגירעון והחובות מאז
1980 ולקבוע מי האחראים לכך.״

סגנגר ^־

לפני כמה ימים פקדו עובדיו של מבקר־ההסתדרות,
שלמה שטנגר, את בית ברנד ונטלו
עימם ערימות של מיסמכים מסווגים מתיקי
הפועל תל־אביב.
אחד הנושאים בו יכולה הביקורת להתעמק
היא פרשת רכישתו של שחקן הכדורגל שלום
אביטן.
ערב פתיחת עונת הכדורגל נצרך הפועל תל־

באוגוסט ,1985 במיליון וחצי דולר,
כאשר חלקו הגדול חובות מצטברים
למם־ההכנסה, בחלקם הגדול משנים
עברו, המוערכים בכ־ 850 אלה דולר. יש

0 /ל |1מא־יה ׳ 000101-1 001€1 0 € 0 0 5 € 0 1* 0 0 0־)
5,ט0, ,

ים המלח
ט י ) 057 ( 97821
טלקס 5284

׳111. ;057( 97821

מאמן שווייצר
כמה שווה המלך!
^ פועל תל״אביב זה קן של צרעות!״
/ /י 1איני זוקף לעצמי את זכות״היוצרים
לתואר הבלתי־מחמיא שהודבק להפועל תל־אביב.
לא אני המצאתי אותו. המישפט החריף
שייך כולו לעורך־הדיו הצעיר ( )38 אליעזר
(״אלי״) גולדשמידט, שהיה עד לאחרונה היועץ
המישפטי של אגודת״הספורט הגדולה, וגם
היושב־ראש של מחלקת־הכדורגל שלה. גולד־שמידט
הגיש את התפטרותו אחרי שחש כי
הגיעו מים עד נפש וספינת הדגל האדום של
מועצת פועלי תל־אביב טובעת והולכת במהירות
רבה.
קן של צרעות. לא תואר לו ולא הדר.

הפועל תל-אביב בצרות צרורות.
כונסי-נבסיס השתלטו על קופתה על פי
צו בית-מישפט. שחקנים, ששמותיהם
הנוצצים מקשטים כל שני וחמישי את
טורי-הרכילות לבד מעמודי הספורט
בכלי-התיקשורת, נמנים עם הנושים
הנכבדים — והקופה ריקה והגירעון
תופח כעוגת־שמרים.

לפני כמה ימים קבע נתן אלמוזלינו, שהיה
גיזבר ההסתדרות, כי הפועל תל״אביב מתנהלת
באורח רשלני. אלמוזלינו נקט לשון המעטה,

—<הך יך

ס ^ 0ס~

המיסמן המדהים: חוזה עם אביטן בנתב־יד, על נייר בית־מלון

(המשך מעמוד )17
אביב לחלוץ מרכזי. תחילה התנהלו שיחות עם
ויקי פרץ, חלוץ שימשון תל־אביב(שהיה במכבי
תל־אביב בעת המו״מ והיה זכאי לשיחרור
מהקבוצה) ,אך הוא העדיף את שימשון.

מחירי החלוצים בליגה הלאומית
עולים על־פי היצע וביקוש. יש מחסור
בחלוצים טובים. בחמש השנים האחרונות
לקתה הפועל תל־אביב בשורת
חלוצים חלשה והתקפותיה לא
הסתיימו בהבקעת שערים. טיכסו ומצאו
עצה.

על דעת המאמן, דויד שווייצר, הוחלט לנסות
להביא את שלום אביטן, חלוץ הפועל באר־שבע,
לעיר הגדולה. בבירת הנגב קראו לו
״מלך״ ,אך ההנהלה שם רמזה כי תוכל להסתדר
בלעדיו. שכרו בבאר־שבע נע בין 30ל־ 40 אלף
דולר לעונה. הוא רצה מאוד לשחק בהפועל
תל־אביב, בעיקר אצל המאמן שווייצר.
באחת ממוצאי־השבת של חודש אוגוסט
( 1985 כנראה) התנהל מו״מ מתיש, שנמשך
חמש שעות, בביתו של המאמן שווייצר בין
אביטן לבין יו״ר מחלקת־הכדורגל, עורך־הדין
אלי גולדשמידט, שהיה גם היועץ המישפטי של
הפועל. בתחילה ביקש אביטן בין 30ל־ 40 אלף
דולר ועוד הטבות, אך בסיכום המו״מ הסכים
לרדת בתביעותיו באורח ניכר.

בהגיע המו״מ לסיום, מיהר שווייצר
לספק לגולדשמידט טופס מיכתבים של
מלון ״מוריה״ ,אשר לשפת ים־המלח,
שהיה במיקרה מצוי בביתו, שעליו
כתב הפרקליט את ההסכם (ראה
גלופה) .אין בו תאריך ויש מחיקות,
חתומים רק גולדשמידט ואביטן.
הבוסים של הקבוצה, שאימצו את
ההסכם על אף הליקויים הרבים שבו,
בגלל היות אז גולדשמידט גם היועץ
המישפטי של הפועל גם יו״ר מחלקת-
הכדורגל, אך עתה — אחרי התפטרותו
משתי עמדות־הכוח שאצר בידו
ובשל המצב הכספי הקשה — נטפלים
אליו, מבקשים את ראשו, אומרים כי
״לא יוכלו לעמוד בתנאי החוזה,״ יתבעו
אותו לדין, כי ״לא נוכל לכבד את
ההסכם,״ ועוד כהנה וכהנה.
כך הוסכם בין הפועל לשלום אביטן:

מזסיר קאופמן

בן־מאיר

צריך לנקות א ת האורווה

אחרי ירושה קשה -
• אביטן מצהיר כי הינו שחקן משוחרר ויכול
מבחינה מישפטית לשחק בהפועל.
• בתמורה יקבל אביטן את הסכומים הבאים
עבור עונת :1985/86
א. סך של 10,000 דולר עבור הכרטיס5,000 :
דולר ב־ 15 באוקטובר ו־ 5,000 דולר ב־ 5בינואר.
ב. סך של 1,800,000 שקל לחודש במשך 10
חודשים, החל מחודש ספטמבר.
ג. סך של 300 אלף שקל לנקודה.
ד. מענק עבור ניצחון בגביע ייחשב כניצחון
ליגה.
הסכומים בסעיפים ב.ג.ד. יעודכנו בהתאם
לתוספות־היוקר במשק.
• אניטן מתחייב שלא להתראיין בכלי־התיקשורת
אלא אם קיבל לכך רשות מראש
מהמאמן. היה ויפר הוראה זו ישלם קנס בשיעור
שייקבע על־ידי המאמן.
• אביטן מתחייב לשחק בהפועל תל־אביב

בלבד ולא בשום קבוצה אחרת — למעט הפועל
באר־שבע, אם הסכם זה לא ייצא לפועל.
• הסכם זה מותנה בהבאת שיחרור להפועל
תל־אביב לא יאוחר מיום 26.8.85 ללא תמורה
כלשהי.
• בנוסף לאמור מתחייבת הפועל תל־אביב
לשכור דירה ולשלם את שכר־הדירה בלבד
ולהעמידה לרשות השחקן עד תום העונה ללא
כל השתתפות מצירו בשכר־דירה.

,,שעממה
^ שאין מגמתה!״
ך* הסכם, החסר תאריך, מציין את השכר
1 1החודשי, אך לא נאמר אם מדובר בדולארים,
בשקלים או בכל מטבע אחר. עורך־הדין גולד־שמידט
הרגיע בציינו כי המדובר בשקלים ברוטו.
אביטן עשוי לזכות בעוד מאות אלפי שקלים על

החובות 1,252,335 :דולר
ך*הלן נסיון לפרט את חובות הפועל
ליו ם 10 בדצמבר ,1985 הנחשף כאן
לראשונה מתוך דוח פנימי של הפועל מחוז
תל״אביב. אך סך כל החוב 1,252,335 ,דולר,
אינו מלא כלל ועיקר. יש להוסיף עליו
לפחות עוד 200 אלף דולר למס-הכנסה עד
31 במארס ,1985 ועוד סכומים נכבדים
למס״הכנסה, בגין שנת הכספים שהחלה ב !
באפריל . 1985 יודעי־דבר אומדים את סך
כל החוב למס־ההכנסה בכ״ 900 אלף דולר ־
לא כולל מס־הכנסה/שומות שחקנים -ולא
740 אלף דולר, כפי שמצויין בדוח המובא
להלן.
כותבי הדוח מציינים בהערה כי לא
ידוע״ להם ה״חוב המדוייק׳ שחב הפועל
לארבעה נושים נכבדים -בנק הפועלים;
בנק הפועלים באמצעות מועצת פועלי תל״
אביב; מיבטחים; בנק אוצר החייל,
התעלומה: החוב משולם בחלקו על״ידי
מועצת־הפועלים על חשבון תקציב הפועל.
מכאן: סך כל החוב עלול לגדול בעוד כמה
מאות אלפי דולארים ולעבור את מחסום
המיליון וחצי דולר, שאיש בבית ברנר אינו
יודע איך יצליחו לדלג עליו, לעבור את
המשוכה, המרקיעה מדי פעם בפעם, מעונה
לעונה.

חובות הפועל מחוז תל-אביב
ליום ( 10.12.85 בדולארים)

הנושה

הסכום(בדולארים)

בנק הפועלים
בנק הפועלים
באמצעות המועצה 80.000
מיבטחים
13.000
בנק אוצר החייל
50.000
הדרן
30.000
14.000
הרצל סמוחיאן
2,000
פטרא
6,000
עתיד טורס
1.840
מלון בזל
ג ון ויליס
10.000
50.000

עורך-הדין
אלי גולדשמידט
שחקני כדורגל
שחקני כדורסל
מאמן כדורגל
ומאמן נוער
14,500
מאמן כדורסל
ועוזרו
28.000
ביטוח לאומי
12,000
12,000
תגמולים
מס״הכנסה עד
650,000
31.3.85
מס״הכנסה מתאריך
( 1.4.85 מדווח בלבד) 90 000
מס״הכנסה
לא ידוע
שומות שחקנים
17,835
ספקים ושונות
4,000
עמי״תור
5.680
מלון רמדח
3.500
58,000
100,000

סך הכל

פי סעיף הנקודות.
הפועל משלם 300 דולר בחורש שכר־דירה.
לפני כמה שבועות, אחרי הררבי עם מכבי תל־אביב,
מיהר המאמן שווייצר להשעות את אביטן,
על פי ההסכם, בגין ראיונות איתו בכלי־תיקשורת
ובשירים ושערים, תוכנית הרדיו.
אביטן אמר כי הוא מאוכזב שהמאמן אינו מציבו
בהרכב הפותח של ה־ . 11 באותו דרבי, אחרי
שהוכנס למישחק בתום המחצית, החדיר את
הכדור לשער היריב והתוצאה היתה תיקו.
הפועל תל־אביב רכש העונה עוד שני
שחקנים: אריה אלתר, שנרכש ממכבי יפו(שוער),
ויהודה עמר, מהפועל באר־שבע — שחקו־קישור.
אלה מקבלים פחות או יותר כשכרו של
אביטן. הגיע עוד שחקן־רכש מהפועל בית־שמש:
אילן שוקרון, מגן. הוא שוחרר מקבוצתו ובא
לתל־אביב ללא תמורה בגלל היותו אלמוני. הוא
הוכיח עצמו והוצב בסגל ה־.11
יהודה עמר ואילן שוקרון מתחלקים בדירה
שהפועל שכר בשבילם 250 :דולר בחודש שכר־הדירה.
שכרם: משהו פחות מתנאי אביטן.
גולדשמידט, שנחרד מהימצאותו של ההסכם
שחתם עם אביטן, חזר וביקש שלא אפרסמו כדי
שלא יחשפו ״סודות הקבוצה״.
אמרתי לו כי ״הסוד״ רק חושף את מחדלי
הפועל, שעל אף מצבו הכספי הקשה וגירעונותיו
התופחים לא היסס — ואינו מהסס — מלחתום
הסכמים יקרים, וכדיברי אלמוזלינו, כך הגיעה
האגודה ל״מדיניות מוטעית ולפעמים בלתי־אחראית
ברכישת שחקנים, קביעת גובה התשלומים
וניהול חובבני ובלתי־אחראי של מערכת
הכספים מצד גורמים שונים...״
לא רק אלי גולדשמידט אשם במתרחש. יש לו
שותפים רבים, המעפילים עליו הרבה.
אמר בסוף השבוע גולדשמידט :״התפטרתי
לפני חודשיים וחצי. הגעתי למסקנה כי אי־אפשר

1,252,355 דולר

• החוב להרצל סמוחיאן: נושה זה
מלווה מדי פעם בפעם כספים להפועל.
השידוך בינו לבין האגודה נעשה דרך אבי
אפשטיין, שהיה מזכיר הפועל. סמוחיאן
נמנה עם האוהדים השרופים על הפועל תל״
אביב (כדורגל) .ההלוואה המקורית היתה
20 אלף דולר. משלמים אותה ללא הרף, אך
הסכום שנותר בחוב אינו מתקזז בהרבה,
בשל הריבית הגבוהה שסוכם עליה בין
הפועל לבין סמוחיאן 4.554 :בחודש .״לא נצא
מחוב זה בריבית נשך כזאת!״ הגיב אחד
מעסקני הפועל.
• ג׳ון ויליט: החוב כנראה תפח והגיע
לכ־ 25,000 דולר ״עקב טיפול מרושל בתביעתו.״
כלשון אחד העסקנים. מוגה כונס־נכסים
בגין החוב לשחקן זה.

• עורך־הדין אלי מלדשמידט: לדיברי
הפרקליט, שהיה היועץ המישפטי של
הפועל והתפטר ממישרה זאת באוקטובר

שחקן ויליס
החוב המדוייק אינו ידוע
,1985 לא קיבל שנתיים את שכרו הנמוך
מאוד, בגובה של 200 דולר בחודש. יש
מחלוקת קשה בינו לבין עסקני מחלקת-
הכדורגל. איש מאשים את רעהו בהאשמות
שונות של רשלנות, חובות, אי־סדרים ומה
לא ( ראה בהמשך הסידרה) .טענת הפרקליט:
מגיע לי מהפועל ״לפחות״ סכום כפול מה־מצויין
במצבת החובות. כלומר יותר מ־
6,000 דולר.

הוא העדיף קבוצה אחרת
עוד לתפקד במערכת. ראיתי צעד אחד קדימה.
לא טוב שהגיע אליך ההסכם שחתמתי עם אביטן.
אני המום שהמיסמך בידיך. שערוריה שאין
דוגמתה. איך הגיע אליך? אתה זכאי לצל״ש!)״

(כתבה ראשונה בסידרה)

כמה מקברים השחקנים, המאמנים,
המעסה, המחסנאיוהאחר ים?

ח] ן ר! לא 11ת חתיו ת

* 4זכיר הפועל, צחי אשכנזי, שכמה
מעסקני״הכדורגל דורשים את רא שו,
כלומר סילוקו לאלתר, ואברהם אילים,
מנהל־החשבונות של הפועל, הכינו תשקיף
להוצאות והכנסות של האגודה מ״10
בדצמבר 1985 עד ל״ 31 ביולי ,1986
החושף גירעון צפוי העונה של 284,400

דולר, אך הסכום עלול להרקיע מעל ומעבר
האומדן הצנוע. יודעי־סוד אומדים את
הגירעון הצפוי ב״לפחות״ 400 אלף דולר,
מותנה איך תסתיים עונת הכדורגל והיכן
יהיה השיבוץ הסופי של הפועל, שהעפיל
בצמרת(להפתעת רבים) ,אך הבעיה היתה
ונותרה: מחלקת הכדורסל.

תשקיף להוצאות והכנסות הפועל
מיום 10.12.85 עד ( 31.7.86 בדולארים)
הוצאות

הסעיף

338,700
כדורגל בוגרים
30,000
כדורגל נוער
38.000
הוצאות המחוז
16.000
שחיה
19.000
התעמלות
30,000
מקומות־עבודה
7,000
ימיה
5,000
קליעה
12,000
אתלטיקה כבדה
12,000
אתלטיקה קלה
50,000
רמת-אביב
כדורסל בוגרים מותנה בקיום דרבי נוסף
כדורסל נוער

הכנסות

גירעוו

264,000
5,000
•86.000
11.000
7,000
20,000
4,000
2,000
10.000
4,000
41,000

74,700
25.000
( )48,000 אלף
5,000
12,000
10,000
3,000
3,000
2,000
8,000
9.000
155,700
25,000
הכל 284,400

׳* כולל הקצבות מועצה

אצל המלכה
זה אחרת

ן כמה באמת שווים (בדולארים)
| שחקני הכדורסל של הפועל, שאינם
מצליחים לגזול את הבכורה ממכבי תל-
אביב! כמה משתכרים המאמנים, המעסה,
המחסנאי והאחרים!
הסודות נשמרים בכספת, אך דוח
פנימי מגלה תמונה מאלפת: מחלקת
הכדורסל של הפועל תל״אביב בולעת
סכומי־עתק. דומה כי לחבית אין תחתית.
הכדורגל שונה מאוד מהכדורסל. תקנון
ההתאחדות לכדורגל קובע כי השכר

תפקיד

גרשון פיני מאמן עוזר מאמן
ישראל לב
יובל חגר שחקן פלכטר מעסה לוי אריה
מחסנאי . ויליאמס שחקן לרגיי שחקן יעקובי שחקן פליישר שחקו פרישמן שחקן
חי אייל שחקן שחקן קליש זמורה שחקן שימעון אמסלם שחקן שחקן אלבין ספירו צימרמן שחקן

34,000
24,000
40,000

4,000
3,000
2,000
1.500
3,000
3,000
2,000
2,000
3,000
3,000
22,000
ציוד נסיעות בארץ רפואיות כביסה אירוח שיפוט ואיגוד
מנויים והדפסות
מחנה־אימונים אולמות מישטרה דירות כרטיסי־טיסה
10,000
לשחקנים
2,000
מישפטיות
9.500 שונות קניית השחקן אמסלם 4,000
5,000
סוכן ויליאמס
79,000 דולר
סה־כ

הכנסות
מס חבר
מרכז הפועל ספונסר השאלת השחקן לבנובסקי מנויים
מכירת כרטיסים
(שני דרבי)
מועצת הפועלים
חוברת הפועל
סה״כ

500
1.000
58,500
5,000
30.000

שחקן ויליאמם
$ 84000
• לפחות ארבעה מהשחקנים, המקב לים
שכר, הם חיילים בשרות־חובה. אסור
על פי החוק לשלם להם משכורות, אף
עסקנים בהפועל מגיבים כי ״מותר לשלם
מעט״.
• הספונסר של הקבוצה(המאמץ) הוא
מודו, חנות בגדים.
• השחקן לבנובסקי תובע 20,000
דולר.
• את סכום ההכנסה מהדרבי יש
להפחית בחצי.
• לא נכנסה כל הכנסה ממכירת
חוברת הפועל.
• לא באה הכנסה ממועצת הפועלים.
• כספי המנויים טרם הוכנסו.
• אולי תגיע ההכנסה לחצי מהסכום
הנקוב לעומת כחצי מיליון דולר הוצאות
צפויות (לפחות).

אס יישאר
^ בראש הליגה..

4ם בכדורגל הם אינם קוטלי קנים.
^ ,תשקיף ההוצאות וההכנסות לחצי
י שנה(העונה) מגלה גרעון צפוי של 104,700
דולר.

200,000
120,000
20,000
435,000

• המאמן גרשון פיני התפטר. אן
הסכום ששוריין לשכרו 69,300 -דולר1
לעונה -ודאי יוקצב למאמן החדש.
• הסכומים שתוקצבו לשלוש הזכיות
(גביע קורץ, גביע המדינה, האליפות) הם
בונוסים, שיחולקו לשחקנים, אם אומנם
יזכו בשלושה ההישגים המצויינים.

כף הם משתכרים בכדורסל:

משכורת ביטוח
לאומי
1,200 30,000
6,300
4,000
3,200
1.190
2,000
750׳
60,000
40,000
25,000
11,500
4,500
1,000
׳ 3,200
3,200
1.600
1,600
21,800
258,900

זכיה בגביע קוראץ
זכיה בגביע המדינה
זכיה באליפות

המשולם לשחקנים יינקב בשקלים ברוטו,
והאגודה חייבת בניכוי מס במקור של
* .30 לא כף אצל המלכה: הכדורסל. כאן
אין שום התחייבויות. מחייבים את
האגודה בתשלום נטו בדולארים ומשלמים
בהתאם -והגירעון חוגג. גם מגלמים
את המס. יש בעיות של כפל״מסים בין
ישראל לארצות־הברית, משם נרכשים
השחקנים הגבוהים, אן מיטרד זה לא מזיז
הרבה לעסקנים, .הם יודעים לשחק עם
זה ״,כדיברי אחד מראשי הפועל. לשון
אחר: עוקפים, וגם -אם צריך -מרמים
את שילטונות־המס, כאן כמו שם.

הוצאות אחרות

3,140
מס הכנסה
30,000
2,520
1,000
2,560
1,600
24.000
15.200
10,000
4,800
1,900

מס שכר ומס מעסיקים
8.100 920 570

1,000
1.000
8,700
120,080
13,600
9,600
16,000

9,590

סה״כ
69,300
8.820
5,600
7,870
4,920
84,000
55,200
35.000
16,300
6,400
1,000
4,200
4,200
1,600
1,600
30,500
391,710
47.600
33,600
56,000

שחקן צימרמן
$ 30500

• הספונסר -המאמץ של הקבוצה -
חברת ויזה (בנק לאומי) תקציב לכדורגל
45.000 דולר ולא -כפי שמצויין 35,000 -
דולר (לדברי עסקני מחלקת הכדורגל).
• 37 הנקודות: תשלום פרמיה לשח קנים
על-פי ההישגים, לפי הניקוד בטבלת
הליגה.
• מכירת שחקנים: נוסף למה שמצויין
בטבלה, יש להוסיף כי נמכר גם השחקן
מאיר נחמיאס, בלם, מהפועל תל-אביב
להפועל ירושלים העונה ב־ 15,000 דולר.
• הגירעון הצפוי בתחזית עשוי
להצטמק אם אומנם יישאר הפועל תל״
אביב בראש הליגה. במיקרה כזה אולי
יוותרו רווחים לקבוצה.

למץ יש מוח של גאון
כשאתה קונה טלויזיה של מץ אתה יודע
שאתה מקבל איכות, אמינות ואחריות, כי
מץ היא טלויזיה מעולה שהושקעו בה ידע
רב, מחשבה מקורית וטכנולוגיה
מתקדמת. אבל זה לא הכל: כשאתה קונה
טלויזיה צבעונית של מץ אתה מקבל גם
מוח.
כן, לטלויזיה של מץ יש מוח, ולא סתם
מוח -אלא מוח של גאון.

יש לן 3דרכים
לרכוש מץ עם מוח

יש לך שאלהז
תפעיל א ת המוח

מוח — שירות תקשורתי חדש לציבור
ג. על בל תשלום מזומן -אספקה
הרחב. מוח — רעיון חדש ההופך את
מיידית.
הטלויזיה הביתית שלך למקור של מידע
.2תשלום באמצעות כרטיס ויזה,
בתחומים שונים, כן, בלחיצת כפתור וציוד ישראכרטאודיינרס, .
מתאים(מפענח) ולא יקר -יכול כל בעל שלם>ו*< 25 ממחיר. הטלויזיה 1מזומן,
מכשיר טלויזיה בישראל לקבל בכל שעות והיתרה ב־ 11 תשלומים שקליים צמודי
השידור של הטלויזיח הלימודית
דולר(כולל ריבית שנתית של .)3846
והכללית, מידע שוטף כמעט על כל נושא :
אספקה מיידית.
חדשות, ספורט, כלכלה, בידור, אמנות,
.3אפשרות ל* 24 תשלומים שקליים
שרותי חירום, שרותים לבתי ספר
צמודי דולר +ריבית שנתית של .3844
המשודרים כמו: מתמטיקה, הבנת
• לבעלי כרטיס אשראי ״ויזה״,
הנקרא, פרשת השבוע, חינוך מיוחד,
״ישראברט״או״דיינרס״— אספקה
זהירות בדרכים וגני ילדים. כמו כן משודר מיידית.
גם מגזין מיוחד לבית ולמשפחה ובו
כמו בן ניתן לרכוש בתשלומים שקליים
שעשועונים ופינות שונות לילדים, נוער
לא צמודי דולר.
ומבוגרים ועוד ועוד...
פרטים נוספים והדגמה במרכז מץ,
אז תפעיל את המוח. עכשיו טלויזיה
רח׳ מודיעין 19 בני־ברק, טל 799114 .־.03
צבעונית מץ ב־ 12 תשלומים שקליים
צמודי דולר.

לכבוד מץ, ת .ד 915 .בני ברק 51108
אני מעוניין לרכו ש ט לויזי ה מץ ע ם מו ח
אבקשכםלש לו חאתנ ביג בםל בי תי ללא כל
ה ת חיי בו ת מונידי.

ט ל ט ל. בעבודה:

טלויזיה עם1־111־1

מספרים על זלמן ארן, מי שהיה מוותיקי מפא״י ושר־החינוך,
שפעם ניגש אליו חבר־למיפלגה ואמר לו :״תברך אותי — זוכיתי
מאשמת שוחד!״
השיב לו זיאמה :״מעניין — אני אף פעם לא זוכיתי מאשמה
כזאת!״
לאחרונה גם אני חש כך.
לא נחקרתי על ־ידי המישטרה בענייניו הכספיים של מיכאל
אלבין המנוח.
אף פעם אחת לא נדהמתי כאשר נודע לי שאלבין הפקיד
בחשבון־הבנק שלי סכומי־כסף גדולים, מבלי שידעתי על כף.
משום־מה, אלבין אף פעם אחת
לא הפקיד כסף בחשבון־הבנק
שלי. אולי אני צריך לשמור לו
טינה על כך, אך אין שומרים
טינה למתים.
אף פעם אחת לא אמרתי למיקי
אלבין שינהל את ענייני־המניות
שלי באמצעות ״נאמנות עיוורת״
,מבלי שאדע. אף פעם
אחת לא העניק לי אלבין מאחורי
גבי אופציות חוקיות או
בלתי־חוקיות.
לכן אינני מצהיר בזה, קבל עם
ועולם, שכל היחסים שלי עם זיאמה מיקי אלבין היו במיסגרת החוק,
שלא עברתי שום עבירה ושכל מי שנתן לי כסף עשה זאת
בניגוד לרצוני ובלי ידיעתי.

מפשע!

הרי איננו רוצים שמורונים ישפטו מורונים, או שמושחתים יקבעו
את כללי המאבק־בשחיתות. גם איננו רוצים שכסילים, חברי
מיפלגה א׳ ,יפסלו את הכסילים של מיפלגה ב׳ זה לא יהיה הוגן.
הפיתרון טמון, כנראה, בוועדה ציבורית, בראשות שופט עליון.
אולי צריכים להזמין פסיכיאטרים מחו״ל כדי להבטיח את אי־תלותם.
אחרי
שהסדר זה יעוגן בחוק־יסוד ויופעל הלכה למעשה
במשך שנתיים־שלוש, אני מוכן לדון גם על רישוי עיתונאים.
אם לדון על פי תגובת הקהל שנכח באולם כאשר השמעתי
הצעה זו, היא מקובלת על הציבור.

ג1י, ולא קד 1ש
יכולה הכנסת להחליט אלף פעמים מיהו יהודי, ולחוקק מאה
חוקים שיקבעו כי ישראל היא ״מדינת העם היהודי״ ,אבל אין היא
יכולה ליצור אף יהודי אחד.
מחשבה זו חלפה בראשי כאשר צפיתי בהצגות־הדיבוק
בתוכנית־הטלוויזיה גלריה, שהיתה מעניינת מאור למרות המנחה
המעצבן.
בתוכנית הראו קטעים של הדיבוק של הבימה עם חנה
רובינא האחת־והיחידה ושימעוו פינקל, ולצידם — הצגה

אודי אבנר

רישוי עסקנים
חיים יבין שאל אותי, בערב־ראיונות, אם אני מתנגד להצעה
להנהיג רישוי של עיתונאים. עניתי שאיני מתנגד — בתנאי
שקודם לכן יונהג רישוי של פוליטיקאים.
לעיתונאי יש כוח. הוא יכול לפרסם דברים. אבל לפוליטיקאי
יש כוח פי מאה. הוא יכול להכריע בעניינים של חיים ומוות,
חופש ומאסר, רווחה ומצוקה.
כאשר עיתונאי טועה, הוא גורם אי־נוחות למישהו. כאשר
פוליטיקאי טועה 650 ,בחורים הולכים לשכב מתחת לפרחים.
עיתונאי יכול להתנצל ולתקן את המעוות. ל־ 650 הבחורים לא
תועיל שום התנצלות, ואיני זוכר שמישהו מחבורת הפוליטיקאים
— שרים, חברי־כנסת ועור — שדנו את הבחורים האלה למוות,
ברגע של טימטום עילאי, התייצב לפני הקברים וביקש סליחה
ומחילה.
במשך עשר השנים שבהן כיהנתי כ^יבר-כנסת וכעורך־עיתון
בעת ובעונה אחת, יכולתי להשוות בין בעלי שני המיקצועות
מדי־יום. על הפוליטיקאים ועל העיתונאים כאחד אפשר לומר:
״הם רק בני אדם, ולפעמים גם זה לא.״
על כל פנים, מיספר המטומטמים, המופרעים, הבורים, האגו־מאנים
וכו׳ וכו׳ בין הפוליטיקאים אינו נופל מזה שבין העיתונאים.
רק תוצאות הטימטום, המופרעות, הבורות והאגו־מאניה של
הפוליטיקאים חמורה לאין שיעור מזו של העיתונאים.
האם חסרות דוגמות? מנחם בגין לקה ברוחו באמצע מילחמה
שהוא פתח בה, ואין לדעת מתי החלה הבעיה הנפשית שלו
להשפיע על החלטותיו. חבריו הקרובים ביותר של יצחק מודעי
הטילו לא פעם בפומבי ספק ביציבותו הנפשית. העם כולו ראה
בימים האחרונים כיצד יכול ח״כ לא חכם אחד, רב שילנסקי,
לגרום כמעט למילחמת״עולם. ובעוד שכל עיתונאי חייב בכל עת
להיות מוכן להופיע בבית המישפט ולהוכיח כי ״אמת דיברתי״,
יכולה פוליטיקאית כמו מרים תעסה ־גלזר, שהיא מועמדת סבירה
לכתר הכסילות בכנסת, לשבת מול מצלמות־הטלוויזיה ולהעליל
עליי עלילות באוזני מיליון צופים, כשהיא מחוסנת מפני כל
תביעה ומישפט.
תהליך הרישוי של פוליטיקאים צריך להתחיל בדרג של חברי
ועד סניף, ולהתחדש בחומרה גוברת כאשר עולה המועמד לדרגת
חבר־מרכז, חבר־כנסת, סגן־שר ושר, ובמקביל בהגיעו למישרות
דומות בסוכנות היהודית, בהסתדרות, בעיריות וכו׳ .בכל שלב על
המועמד לעבור בדיקה פסיכוטכנית, בחינת אינטליגנציה, בחינת
השכלה, בריקה פסיכיאטרית ומיבחן לשוני.
אם נופלת מנת־המישכל של הפוליטיקאי מ־ — 80 ייפסל. כן
גם אם אינו מסוגל להרכיב מישפט עברי(או ערבי) בלי שגיאות,
ואם הוא בור גמור בתרבויות העמים ובתרבות עמו. מובן שייפסל
אדם שיש לו מחלת־נפש או אי״שפיות מוסרית, אם יש לו נטיה
לקבל החלטות גורליות ברגעים של התרגשות כשאין לו שליטה
על עצמו, וכשאינו יודע להבחין בין טוב ורע.
למשל: אם אי פעם יודיע שר שהוא ניצל ממוות בתאונת־דרכים
מפני שאיזשהו רב הניח במכוניתו ספר־תהילים, הוא
ייפסל אוטומטית. הרי אין להעלות על הדעת שאדם בעל רמה
כזאת יחליט על שליחת מיטב הבנים למוות במילחמה. הוא הדין
לגבי שר אשר יכריז — אם חלילה אי־פעם יקרה דבר כזה —
שעשרים ילדים נהרגו בתאונה מפני שהמזוזה בכיתה שלהם לא
היתה בסדר.
יתכן שבתהליך הזה ייפסלו כשליש מחברי־הממשלה, וכ־50
עד 70 חברי־כנסת, וכן אלפי חברים של מרכזי־מיפלגות, ועדות
סניף, מועצות עירוניות ומקומיות, חברי הוועד־הפועל של
ההסתדרות ועסקנים ציוניים.
מי צריך להנפיק את רשיונות־העסקנות? שאלה טובה. אפשר
להקים את ״מועצת העסקנות״ שתחבר תקנון־אתיקה ורשימת
קריטריונים, בדומה ללישכת עורכי־הדין, אך אין זה פיתרון סביר.

הולנדית חדשה, הצגה גרמנית והצגה ישראלית של תיאטרון
החאן הירושלמי.
בהבימה — כל יהודי היה יהודי, למרות שהבימאי היה
רוסי־ארמני. כל תנועה, כל מילה, כל העוויית־פנים היתה יהודית.
ההולנדים השתדלו. השחקנים היו, לפי מראה־פניהם, אריים
טהורים. הם גם הכניסו תוכן מודרני חדש למחזה — תחת לגרש
את הדיבוק, לומדים היהודים לחיות עימו. אך ההולנדים השתדלו
לשחק יהודים, וכן עשו גם הגרמנים, ביסודיות גרמנית.
ואילו הישראלים — אלוהים ישמור! לא היה בהופעתם
קורטוב של קורטוב של יהודיות. פרצופים של גויים, דיבור של
גויים, התנהגות של גויים, שפת־גוף של גויים.
אם אי־פעם היתה הדגמה חיה להצלחתה של החברה הישראלית
לחסל כל שריד וזכר של יהדות ויהודיות בקירבה, הנה
ניתנה בצורה חותכת. לא נשאר דבר. הכנעני הקיצוני ביותר לא
יכול היה לחלום על תוצאה מושלמת יותר.
אני חושד שאם יורידו גם מאורי זוהר את התחפושת, לא
יישאר אלא גוי ישראלי.

ואולי התופעה עמוקה עוד יותר, והיא נוגעת לכל תפיסת־הזמן
של התרבות הישראלית, שנולדה על הגבול בין העולם המערבי
והעולם השלישי?

הימלר הזקן
יתכן כי היינריך הימלר היה גדול הרוצחים ההמוניים שבכל
הדורות.
אדולף היטלר נתן את ההוראות. יוזף גבלס נאם. הרמן גרינג
התעשר. ואילו היינריך הימלר הקים את מכונת־הרצח, פיקח על
פעולתה היומיומית והלהיב את אנשיו לעסוק במלאכה. אתם
האידיאליסטים האמיתיים, אמר להם, אתם עושים את העבודה
השחורה, לעולם לא יידע העם הגרמני כמה הוא חייב לכם.
המוזר הוא שלפי כל העדויות של יודעי־דבר היה הימלר
דווקא האיש הסימפאטי ביותר שבחבורת הפושעים אשר ניהלה
את הרייך. בניגוד לרוב האחרים לא היה מושחת, לא התנשא
ונשאר אדם צנוע. הוא מתואר כאיש שישב לא פעם בחברת
אנשיו ליד המדורה, ניגן במאנדולינה.
מניין צץ אדם כזה, מיפלצת היסטורית בעלת נפש מעוותת?
ידידי מיכאל נתן, ישראלי החי בהאמבורג, המציא לי קלטת של
שידור גרמני מרתק, השופך אור על שאלה זו.
זהו סיפור של סופר גרמני ידוע, שהיה בשנת 1928 תלמיד
בגימנסיה במינכן. מנהל הגימנסיה היה אדם בשם הימלר, שהכל
כינוהו ״הימלר הזקן״ .הסופר מתאר שיעור ביוונית עתיקה. הספר
נקרא אביו של רוצח, והטלוויזיה הגרמנית הסריטה אותו
בתוכנית מרתקת.
״הימלר הזקן״ היה עריץ אופייני, מן הסוג ששלט אז
בגימנסיות גרמניות. הוא הגדיר את עצמו כצאצא של מישפחה
בורגנית הומאניסטית ותיקה, ששורשיה במאה ה־ ,14 בעלת
מסורת של תרבות והשכלה. כמנהל בית־ספר״הומאניסטי״(כפי
שנקראו בגרמניה הגימנסיות שבהן למדו לאטינית ויוונית
עתיקה, ושבהן היה הדגש על תרבות ואידיאליזם) חינך את
תלמידיו לערכים נשגבים, ברוח שירתו של הומרוס.
אולם הומאניזם רוחני זה לא היה מלווה בהומאניזם מעשי.
המורה היה שליט כל־יכול. והמנהל היה אלוהים .״הימלר הזקן״
בסרט הוא רודן בלתי־נסבל, מין רס״ר חינוכי, ששפך על
התלמידים קיתונות של בוז סרקאסטי, דיכא גם את המורים,
הקפיד על דיקדוקי־ההתנהגות החמורים ביותר ותבע ציות מוחלט.
אני
מכיר את האווירה. כשהייתי ילד, ערב עלייתי לארץ, עוד
הספקתי לבלות חצי שנה בגימנסיה הומאניסטית כזאת. למדתי
לאטינית וחבשתי כובע־מיצחיה צבעוני(צבע הכובע זיהה את
בית־הספר, צבע הסרט שמעל למיצחיה זיהה את הכיתה ).אבי
למד בבית־ספר כזה וירע לאטינית ויוונית עתיקה על בוריין,
ואני משער שגם סבי למד שם.
אפשר רק לדמיין איך התנהג עריץ חינוכי כמו ״הימלר הזקן״
בביתו. על כל פנים ,״הימלר הצעיר״ ,כפי שנקרא אז בנו היינריך,
רב עם אביו ונטש את הבית בגיל צעיר. הוא שנא את אביו, שהיה
לאומן שמרני והומאניסטי, ומצא את היפוכו הגמור בדמגוג צעיר,
אנטי־שמרני ואנטי־הומאניסטי, אדולף היטלר. הוא נמכר לו בלב
ובנפש.
הסרט מעלה כמה שאלות. האם הפך הימלר הצעיר למה שהפך
מפני ששנא את אביו? האם התנקם בקורבנותיו על העוול שנעשה
לו בילדותו? האם חינוכו הפך אותו לנכה־נפש? האם ירש את

הזמן כגזמי־לעיסה
המדינאי הצרפתי ז׳ורז׳ קלמאנסו אמר פעם על אחד מעמיתיו
בפרלמנט: כל נאומיו מתחלקים לשלושה חלקים. בשליש
הראשון הוא אומר מה הוא רוצה לומר, בשליש השני הוא אומר
את זה, ובשליש השלישי הוא אומר מה אמר.
חוששני שזה נכון גם לגבי הרבה תוכניות בטלוויזיה הישראלית,
ובעיקר במהדורות החדשות.
הקריין אומר באריכות מה אמר פוליטיקאי מסויים בכנס
מסויים, ומסיים :״במקום היה כתבנו, פלוני אלמוני. הוא מדווח״.
אחר־כך רואים את פלוני־אלמוני החוזר ביתר אריכות על הדברים
שאמר הקריין. כשהשידור חוזר לקריין, הוא מסכם בקיצור מה
אמר הכתב.
בארצות־הברית היה כל הקטע הזה אורך 15 שניות: כמה
מילים של הקריין, חצי־מישפט מקוטע מנאומו של העסקן, ובו
העוקץ של הנאום כולו — וזהו זה.
מדוע זה מתנפח אצלנו לשלוש־ארבע דקות, שהן נצח קטן
בטלוויזיה? יש אומרים: הם צריכים למלא חצי שעה של חדשות.
אין להם משאבים. מעט צוותות, מעט כסף. אז צריכים למרוח כל
קטע•
אולי. אבל אני חושד שהתופעה עמוקה יותר, והיא נובעת מכל
תפיסת הזמן של הטלוויזיה הישראלית. חסר לה הקצב הטלוויזיוני.
כל ישראלי המזדמן לארצות־הברית, לבריטניה ואף
לאיטליה, חש מייד שהקצב שונה לגמרי. שם הוא נמדד בשניות,
לא ברקות, ובוודאי לא בחצאי־שעות.

הימלר הזקן(בסרט) והימלר הצעיר(בחיים)
תכונות־העריצות מאביו? האם בית־הספר הסמכותי עיוות את
נפש תלמידיו?
מעניין שגם לאדולף היטלר היה אב שתלטן, פקיד ממשלתי .
קטן שדיכא את אשתו. סגנו של היטלר, רודולף הס, היה גם הוא
בנו של עריץ, שהקפיא את דם ילדיו בגערותיו.
יש תיאוריה נושנה האומרת כי ההבדל בין שמאל וימין הוא
במיבנה האישיות. אין אדם מאמץ לעצמו ריעות מסויימות,
המעצבות את אופיו, אלא להיפך — יש לאדם אופי מסויים, ועל
כן הוא מאמץ לעצמו ריעות מסויימות. בנים של אבות שתלטניים
ואמהות חלשות נוטים לימין הקיצוני ולפאשיזם, בנים של אמהות
שתלטניות ואבות נכנעים נוטים לשמאל.
בסרט הזה, המבוסס על עדותו של מי שהכיר את שני
ההימלרים, יש אישור לתיאוריה זו. אם הוא צודק בניתוחו, הרי
נרצחו כמה מיליוני יהודים במיפעלי־המוות של היינריך הימלר |
ביגלל אביו ההומאניסט.
הסרט מסתיים בשאלודזעקה :״האם ההומאניזם אינו מגן מפני
שום דבר?״

עת הצבר הגיעה +
האוטוגרפים של ציץ׳ *
שנערכה בשלוש שפות

איפה נשאר העכבר הרב

מסיבת־הפתעה
בדרך ראסריהה
1י ך 11ד 1*״1הךן הוכיחה ני היא עדיין במיטבה. בתצלום: רוק־
1 1 9 1114 11 דת עם ידיד בחתונת זאב, בגו הבכור של יעקב
בודו. לוקה היא יוצאת רומניה, שהיא גם ארץ מולדתו של בודו האב.

כתובה שר
2222 שהר חד ש
בלוס־אנג׳לס הרחוקה והעשנה
השתקעה מישפחת יורדים נתניתית,
ולהם בת כשם דבי. שם היא פגשה
את זאב בודו, סטודנט צעיר, שהוא
במיקרה גם בנו הבכור של השחקן־
בדרן יעקב בודו.

גדי יגיל יצא ממכוניתו, נטל את
תיקו וסידר את הדפים. הוא היה מתוח.
לא בכל יום חותמים על חוזה לסיבוב־הופעות
באמריקה הגדולה. כשנכנס
בארשת רצינית למקום־הפגישה, הבין
ש״אכל אותה״ — בפנים ציפתה לו
מסיבת־הפתעה לרגל יום־הולדתו,
שערכה לכבודו אשתו בילהה.
המתינו לו והפתיעו אותו חותנו,
השחקן הישיש משה הורגל,
שלושת ילדיו, הז&רת האהובה עליו

אילנית, דן אלמגור, יואל ריסל,
שמואל בונים, שמואל סגל,
שמואל רודנסקי, ישראל ט־

רייסטמן, רחל גרא וניצה
שוחט.
בנו הצעיר של יגיל. ,דן בן ה־,5
הלן בין השולחנות ועשה פרצופים
נוסח אביו. ריבקה זוהר התרגשה מאוד
למיפגשים מחודשים עם ידידים ותיקים
והיוותה אטרקציה לצלמים הרבים
שהיו במקום.
רודנסקי ישב ליד שולחן פינתי
בחברת שמוליק סגל, וחיכה בסבלנות
לצ׳ולענט המסורתי שהוגש. תוך כדי
ההמתנה הירבה לספר בדיחות $סי־סיות
בעברית וביידיש.

מתיאטחז־היידיש, ביניהם טובה
סורת, יהודה קורנפלד, מרים
לרון, זמרת־האופרה טרי גאבור
והמנצח חוריה אלכסנדר.
האורחים שוחחו ביניהם בבליל של
רומנית, עברית, יידיש, ואחרי כל

וחל דייו

אשתי של בימאי־הקולנוע ניסים דיין (משמאל)
בריקוד סוער עם שחקנית־היידיש הנודעת נטי פלד מן•
רחל ובטי הירבו לרקוד ולצחוק ללא הרף במשך מסיבת־החתונה.
אחרי רומן קצר ולוהט החליטו
השנים להינשא, ואת חתונתם ערכו
ברוב פאר והדר באמצע הדרו בין
ישראל וארצות־הברית — בעיר תל־אביב,
כמובן.
לטקס החופה, שנערך בגן האורנים,
התכנסו ובאו מיטב השחקנים

י — 22

מישפט פרצו בשפה הבינלאומית —
צחוק רועם. את הבמה העברית ייצגו
בין השאר אילי גורליצקי, אריה

אליאם יענקלה בן־סירה ודובי

בכתובה, כמחווה לאביו, רשם החתן:
2222 שקל חדש.

^ 11 11ך ! ך גדי יגיל ואבי קושניר נתפסו על חם. ריבקה
11111 1 1 1 1וגדי הם ידידים ותיקים עוד מתקופת נעורי הם.
הם השתתפו יחדיו, לפני 13 שנה, בהצגה המחזמר אירמה לה דוס.

נירה ובינוביץ

השתיים העלו חוויות מהעבר, החמיא

מוותיקי הבימה במוסקווה, בי מאי
הצגת״הילדים האי ברחוב
יפורים, חזר לארץ לפני שנתיים מארצות״הברית, שם

נימי צמח

עבד עשרות שנים. את העברית הרהוטה שבפיו למד
במוסקווה, לפני 80 שנה. לידו: יענק׳לה בן״סירה. בתצלום
מימין: שחקני ההצגה עדה ספיר, יעקב איילי ועדי בנטוב.

\ 1ך 1ן־ן שחגגה את יום־הולדתה, הזמינה ידידים קרובים

ובני״מישפחה, כדי להזכיר להם את התאריך המ 1^
1 111 ובגי״מישפחה,

שמח. בתצלום היא מחבקת את אחותה, מתי בן־שאול, עקרת־בית.

הריי! ר ה

ברי7יהירות

את יום־הולדתה ה־ג 3חגגה אתי
!צבר בחברת ידידים קרובים וזמרים
מהרכבים שבהם הופיעה בעבר.
יה בא ליום־ההולדת של גדי יגיל, עם
יה, הזמרת ריבקה זוהר. גוברניק וזוהר
כתבה לרגל הופעתה המחודשת בארץ.

הוותיקה היתה נרגשת מאוד לפגוש את
שהתמכרה ונגמלה מסמים ריבקה זוהר.
ן זו לזו והבטיחו להיפגש עוד על הבמה.

אתי — שבניגוד לשמה אינה עוקצת
ואינה דוקרת — החלה את הקריירה
בלהקת פיקוד־מרכז. אחרי

השיחרור רקרה באופרה ושרה בחתונות,
השתתפה בלהקת הליווי של
יזהר כהן, היתה בלהקת־קסם ובה־להקות
חוזרות. בימים אלה היא
מקליטה שיר בתקליט־שדרים, מופיעה
בתל־אביב הקטנה ועובדת
כקריינית טלוויזיה במעגל סגור.

אוונה נוות

הסתובבה בין הילדים במסיבה וביקשה לש מוע
ביקורת על ההצגה שראו .״ילדים אי-
אפשר לרמות, אמר לה שלמה להט ,״לכן צריך לתת להם הצגות איכות״.

שלמה להט, ראש עיריית תל־אביב,
נכנס לאולם התיאטרון ומייד
הוקף על־ידי עדת־ילדים שביקשו
אוטוגרפים .״אתם יודעים מי אני?״
שאל בהפתעה .״בטח, אתה צ׳יץ׳!״
צייצו כולם במקהלה.
ראש־העיריה וילדי עירו התיישבו
בכיסאות וצפו בהצגה האי ברחוב
הציפורים, המספרת על הרפתקותיו
של נער יהודי, הנשאר לבדו במקום
מיסתור בגטו, בחברת ידידו היחיד,
הלא הוא עכבר לבן.
בתום ההצגה החגיגית הוזמנו כולם
— שחקנים, צופים ואורחים —
למסיבה שאורגנה על-ידי התיאטרון

לילדים ולנוער.
אורנה מורת, מנהלת־התיאטרון,
הזכירה כי למוסד אין עדיין אולם־בית
וצ׳יץ׳ הבטיח :״בקרוב, בקרוב!״
הכימאי, בנימין צמח בן ה־,85
התבדח עם השחקנים בני העשרים
פלוס, והסופר אורי אורלב, שכתב
את הספר וגם עיבד אותו למחזה,
השיק כוסיות עם השחקנית פנינה
גרי, המנהלת האמנותית של התיאטרון
ועם עדה בן־נחום.
יעקב איילי, השחקן הראשי, היה
מוטרד מעט :״חבל שלא הבאתי למסיבה
את העכבר הלבן, בטח עצוב לו
עכשיו, בארגז־האביזרים!״

ך ! 1ץ ל וירון חדד, ששרו עם אתי במופע הלהקות
ע 1ל ך 1ן |
חוזרות. מגישים זה לזה ציפורנים לקינוח.

אילנית בת ה ,2*-בוגרת להקת הנח״ל, חזרה ממסע־הוגעות באירופה.

במדינה

על הקרקע
ולא ״על הנייר״.
לכו־

(הימשך מעמוד )16
דרכה בטיסת־אימון, הגיעה לטיפת־הדלק
האחרונה ונחתה נחיתת־אונס
בשדה־תעופה צבאי בקרבת איסמא־עיליה
המצרית.
וה היה כמה ימים לפני שהבריטים
העבירו את מיתקניהם בקירבת התעלה
למצרים. למול הנוגעים בדבר, היה
מפקד השדה יהודי אנגלי. וה הביו
עניין ונתן הוראה למלא את מיכלי
הדאקוטה ב־ 400 גאלון דלק — אבל
רק לאחר שהצליח לשכנע את האפסנאי
בשדה, שכבר היה מצרי, כי
התאורה תשולם, בסופו של דבר.
עיתונות אבנים על הקרמלין
הקג״ב סומן־ על עיתוני ישראל
יותר מאשר על מומחי *
מיגיסטריו! סחר־החוץ שלו
מדי כמד! שנים, כאשר יבולי־החיטה
של ברית־המועצות מכויבים ויש צורך
לקנות גרעינים במערב, פותחים
הסובייטים את השסתום ומציפים את

לחץ על הידית והכנס אל

מגדלי זאג
הדירות שמקבלות אותן
בדלת פתוחה
בית הדירות המפואר במרכז רמת־גן

• מיזוג אויר דירתי
• חניה צמודה

מוכן לכניסה מיידית!
נותרו למכירה
דירות 5חדרים
דירת 4חדרים
2דירות פנטהאוז

אבנים בראש חבריו, ומייד יצאה
ההוראה הפוליטית המתאימה: תוך
ימים מעטים עלו מחירי האבנים
הסיביריות ב־. 15$
רווחה אוקראינית. השנה
יוכלו, כנראה, סוחרי המתכות האצילות
והאבנים הטובות לנשום לרווחה, מבלי
להזדקק לתימרונים מתוחכמים. יבולי-
החיטה באוקראינה, כך נמסר, עולים
על כל התחזיות. ברית־המועצות כבר
ויתרה על חלק גדול מהגרעינים
שהזמינה מראש בארצות־הברית, והצורך
שלה בדולארים לא יהיה כה דחוף.
כשביטנם של פועלי ברית־המוע־צות
מלאה, יכולים סוחרי רמת־גן,
אנטוורפן ולונדון, לישון בשקט.
היסטוריה מאגדות רמב״מנו ד ל
מעשה ברופא,
בסומא ובחסיד שוטה
הרופאים המוסלמיים התנכלו לרופא
היהודי וביקשו לערעויאת מעמדו
בעיני המלך. הם טענו כי היהודי, חביב־המלך,
אינו בקי ברזי״הרפואה.
עובדה: לדעתם ניתן להחזיר את
מאור־עיניו של עיוור מלידה. הרופא
היהודי סבר, לעומת זאת, שזאת משימה
בלתי־אפשרית.
מה עשו המוסלמים? הם שיחדו אדם
שיתחזה כסומא מלידה, הביאו אותו
לפני המלך, מרחו על עיניו מישחות
שונות ותוך דקות הכריז הסומא המדומה
כי הוא רואה.
הרופא היהודי לא התרשם. הוא נטל
מיטפחת אדומה לידיו, פנה לסומא —
שהחל לראות — ושאל אותו :״לאחר
שאתה כבר רואה, אולי תאמר לי מה
אני מחזיק בידי?״
״מיטפחת אדומה! מיטפחת אדומה!״
הריע הסומא המדומה.
המלך לא היה זקוק להוכחה נוספת
לצידקתו של היהודי. כי כיצד יכול

תוכנית דירה טיפו סי ת \,

משרד המכירות פתוח במקום במשך כל שעות היום
מגדלי זאב, ז׳בוסינסקי 48
טלפון 731328 :־03
רמת־גן

(פינת בית־חורון, מקביל לביאליק)

הדירות שמקבלות אותו

רק שוטה מוא ס ברופא
שוקי הוהב, הפלטינה והיהלומים של
העולם בסחורה ממיכרותיהם שבסיביר.
במחירים הנמוכים עד >מ< 1אחוזים
מהמקובל הם מצליחים לשבור את
השוקים, אוספים כמויות אדירות של
מטבע זר ומייד אחר־כך סוגרים את
הברז.
היו כבר שנים, שבהן מחזור המכירות
שלהם, ביהלומים בלבד, עבר את
מחסום מיליארד הדולארים.
לסוחרים במערב, הסבורים שאין
להם כל אמצעי להשפיע על התנהגות
הממשלה הסובייטית, לא נותר אלא
לעקוב אחרי תחזיות היבולים, ולתכנן
את צעדיהם על״פי החוש והניחוש.
לסבסך בצמרת. השבוע גילה
גלן נורד, נשיא המכון הגמולוגי
האמריקאי. כי אפשר לתמרן אפילו
את פקידי מיניסטריון סחר־החוץ של
מוסקווה. המכשיר למניפולציה אינו
אלא העיתונות הישראלית.
בראיון למזל וברכה, רו־ירחון
מיקצועי ליהלומנים, סיפר נורד כי
לפני 12 שנה, ב־ 974ו, נקלעו היהלומנים
הישראליים למשבר בגלל תחרות
עזה של אבנים סובייטיות בגודל
בינוני, שלוטשו בצורה מצויינת.
מישהו מהסוחרים הישראליים הגה
את הרעיון כי ניתן לגרום לסיכסוך
בצמרת־הקרמלין, ולשם כך שתל
בעיתונות הישראלית יריעות — שלא
היו נכונות — כי האבנים הסובייטיות
נמכרות במחירי־הפסד.
הידיעות השתולות לא נועדו לעיני
מומחי־הסחר במוסקווה, אלא לעיניים
אחרות — אותן של מומחי שרות־הביון,
קג״ב.
ואכן, הפירסומים השיגו את שלהם.
המידע עשה את דרכו לצמרת במוס־קווה,
מישהו שם הטיח כנראה כמה

ראיון על רעיון
סומא מלידה, שלא ראה צבעים מימיו,
לדעת כי המיטפחת אדומה?
גיבור המעשה הזה, שהתרחש, או
לא התרחש, לפני כ־ 800 שנה, לא היה
אלא הרב משה בן מימון, הרמב״ם, לו
חוגגים השנה את יום־הולדתו ה־.850
את סיפור המעשה פירסם השבוע
ראובן קשאני בבמערכה, ירחון עדת
הספרדים בירושלים. אחר הכל, ה־רמב״ם
הוא גאוותם של כל הספרדים
הטהורים.
מחלת הרעב. אך קשאני הקפיד
לציין שכאשר היה מדובר ברפואה של
ממש, היה הרמב״ם מאמין גדול ברפואה.
כפי
שהוא עצמו ניסח זאת, באחת
מפרשנויותיו למובאה תלמודית מסו־יימת
:״החסיד השוטה המואס בעזרתו
של הרופא, ונשען רק על עזרת האל,
דומה לאיש רעב, המואס באכילת לחם,
ומקווה שהאל ישמרנו מהמחלה הנקראת
רעב!״

הבוונסוו בו ה־* ,8האוהב נשים
מבני שרא הצליח נאבחנת שני

*10X 01

מאסר
ס ומרים עליו שהוא מצטיין
\)באיבחון. רק רואה בן־אדם —
מייד יודע את כל מה שאפשר לדעת
עליו. רק פעם אחת נכשל. הכישלון
גרר אחריו מאסר של יום אחד וקנס של
150 אלף שקלים.
בחודש יוני 1980 נכנסו למירפאתו
של הפרופסור לפסיכיאטריה שלמה
קולצ׳אר שני סוכני־מישטרה, שהתחזו
כבחורי־ישיבה. הם אמרו לו כי אחד
מהם מבקש להשתמט משרות צבאי.
פרופסור קולצ׳אר הבטיח כי יעשה
למענם תחבולה, שכן ״לכתוב שהוא
חולה־נפש — אסור לי״.
במיכתב ללישכת־הגיוס כתב :״לא
מצאתי בו כל סימן הרומז לתהליך
פסיכוטי. אף על פי כן, לפי התנהגותו
ואורח־החיים שהוא מנהל, קשה לי
לתאר אותו כחייל״.

הדתיים. אבל לא חשדתי. אילו הייתי
חושד, הייתי שואל אותם פרטים
מהתנ״ך.״

״מ> שמחפש
לוחץ חזק!״

^ כישלון המסויים הזה באיבחון
( 1של מתחזה לא עירער את ביטחונו
העצמי של הפרופסור. לא, מהצד
המיקצועי לא היתה כאן כל אכזבה.
״שחקנים מעולים כמו שני הסוכנים
יכולים להוליך שולל גם פסיכיאטרים
מנוסים כמוני,״ אומר הפרופסור.
55 שנות פסיכיאטריה נושא עימו
הפרופסור קולצ׳אר 84 בעבר היה
מנהל בית־החולים לחולי־נפש בעכו
ומנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית־

פרופסור קולצ׳אר בביתו
״הייתי מרפא את אייכמן...״
פרופסור קולצ׳אר לא היה היחיד
שזכה לביקורם של שני הסוכנים.
באותו חודש הם ביקרו, במסווה דומה,
במירפאותיהם של כמה פסיכיאטרים.
בשבועות האחרונים הורשעו כמה
מהפסיכיאטרים האלה במתן אישורים
כוזבים למשתמטים מצה״ל. בין
המורשעים גם פרופסור קולצ׳אר. הוא
הואשם במתן תעודה כוזבת, סיוע
לנסיון לקבלת דבר במירמה וסיוע
להשתמטות משרות־ביטחון. אחד
הסוכנים, אגב, הוא ״מיסטר איקס״,
שהביא למעצרו הראשון של אהרון
אברחצירא.
כושר האבחנה המהולל של
הפרופסור לא עמד לצידו באותו חודש
יוני .״לא הצלחתי לגלות שהשניים
מתחזים, מפני שהם שיחקו היטב,״ הוא
אומר .״הם התלבשו כמו בחורי־ישיבה,
דיברו והתנועעו כמוהם. רק פעם אחת
במהלך השיחה הייתי צריך לחשוד
בהם. אחד הסוכנים אמר אלוהים, ולא
אלוקים או השם, כמו שאומרים

החולים תל־השומר. כיום הוא עדיין
עובד במירפאתו הפרטית. בביתו שב־תל־אביב.
שנות
הפסיכיאטריה הארוכות יצרו
אצלו אינספור שיטות של איבחון,
ועליהן עיקר גאוותו .״הפעמון מצלצל.
אני ניגש לפתוח את הדלת. מולי ניצב
אדם. שתי דקות קצרות מספיקות לי
כדי לקבוע מיהו,״ אומר הפרופסור.
״קודם כל אני שם לב לנימת־קולו
כאשר הוא מברך אותי בשלום. יש
כאלה שהם בעלי קול מוחלט, מלא
ביטחון עצמי. בעלי קול רועד פוחדים
ממני ומהחיים. קול מוחלט מדי רומז
על חוסר ביטחון עצמי.
״אחר־כך אני בודק את לחיצת היד.
מי שמחפש קשר, לוחץ את ידי
בחוזקה. המופנמים, אלה שאינם רוצים
בקשרים עם אחרים, לוחצים לחיצה
רעועה, או שבכלל לא לוחצים.
״ואז, כשמתחילים לדבר, אני מקשיב
לכל מילה. מי שמאשים את עצמו
בכל דבר, הוא טיפוס דיכאוני. אלה

הסביבה

נוטים
שמאשימים לפאראנויה.
״פעם היה לי מטופל אדיב ושקט.
דיבר בנימוס, ביקש שאטפל בקרוב־מישפחה
שלו׳ ,שהוא לדבריו חולה־נפש.
תוך כדי שיחה שיבץ האיש
בדבריו ביטויים מעולם המישפט.
למשל: במקום להגיד,קרוב־המישפחה
שלי מקבל טיפול לא טוב,׳ הוא אמר,
,מקבל טיפול שלא כחוק.׳ מייד הבנתי
שיש לי עסק עם סכיזופרני.
״אם אני רוצה או לא רוצה, אני
מאבחן כל בן־אדם שאני נתקל בו. לזה
קוראים הצרפתים, עיוות מיקצועי.׳
מהבחינה הזאת אני אף פעם לא
בחופש.״

״אנשים
כמו חפצים״

דם נורמלי, על־פי ההגדרה של
\8קולצ׳אר, הוא בן־אדם שבחברה
מסויימת, בתקופה מסויימת, מתנהג

בהתאם לציפיות הכלל .״יש בעולם
כל־כך הרבה אנשים לא־נורמליים״.
הוא אומר .״אני הולך ברחוב ורואה
הרבה אנשים שאני יודע שהיו צריכים
להתאשפז, והם חופשיים רק מפני
שאין די מקום בבתי־חולים לחולי־נפש.

מישרדי־הממשלה מלאים
אנשים בעייתיים. למשל, אני נכנס
למישרד והפקיד צורח עליי בלי כל
סיבה, .הו, זה אדם מתוסכל, שאשתו
מענה אותו בבית,׳ אני חושב לעצמי״.
ואם בשביל סתם סכיזופרן, פארא־נואיד
או פקיד מתוסכל דרושות רק
כמה דקות של איבחון, כדי לאבחן את
מצבו הנפשי של אדולף אייכמן, שוחח
עימו הפרופסור במשך 20 שעות.
האיבחון של אייכמן היה גולת
הכותרת בקריירה של קולצ׳אר. את
קיטעי העיתונות מאותה תקופה הוא
שומר בחובה. אחר־כך גם כתב מאמר
שבו ערך השוואה בין אייכמן למרקיז
רה־סאד.
בן ,84 בעל מבט תם של מי
שהשלים את רוב המעגל וכעת חזר
לימי הילדות. גם הזיכרונות לובשים
לבוש מתון, נינוח .״אייכמן היה רוצח
מלידה, אבל לא חולה־נפש,״ זה כל מה
שמוכן קולצ׳אר לומר.
במאמר הוא גילה כי לאייכמן היו
דחפים של רוצח, חוסר זהות ואמפטיה,
ניכור ומנגנון פנימי ביורוקרטי כשל
רוצח. הוא היה עטוף במנגנוני־הגנה,
ציני, חסר־רגשות, מבין את מעשי
הסובבים אותו, אך לא את ריגשותיהם.
לגביו אנשים היו חפצים. והוא לא היה
מסוגל ליצור קשרי־אמת. בכל הקשור
למין, אייכמן היה סאדו־מאזוכיסט
מודחק.
אילו היה קולצ׳אר מטפל באייכמן,
הוא היה משתמש בשיטת הדואו־דראמה
.״לפני שנים רבות נפרדתי
מפרויד ופיתחתי לי שיטה משלי.
המטופל יושב מולי, ואנחנו משוחחים

כמו שני חברים שווים, המתהוללים
במיטה שווה. אני רק מטפל, עוזר
למטופל להכיר את עצמו. הטבע הוא
שמרפא.״
הפרופסור קולצ׳אר נולד בבורא־פשט
למישפחה יהודית מתבוללת.
בילדותו חלם להיות סופר. אביו
דרש שילמד רפואה. קולצ׳אר בחר
בדרך של פשרה: אומנם למד רפואה,
אבל התמחה בפסיכיאטריה ,״שזה
משהו בין רופא לסופר״.
כך חי בין ההונגרים וחש עצמו
כהונגרי לכל דבר, עד ששילטונות־הצבא
חתמו בפינקס־המילואים שלו
את המילה יהודי.
״ואז תקפה אותי ההארה. אם כך
חושבים עליי ההונגרים, משמע אני
שונה. התחלתי ללמוד עברית, לקרוא
את ההיסטוריה היהודית, ובסופו של
התהליך, בשנת ,1950 עליתי לארץ עם
אשתי.
״בני נשאר בהונגריה. היום הוא
עובד כעיתונאי בטלוויזיה ההונגרית.
כבר כשהיה נער, בגיל ההתבגרות,
וסירב להסתפר, ניבאתי שהוא יהיה
עיתונאי״.
בארץ התגרש קולצ׳אר מאשתו
ונשא אשה שניה. נולד לו בן שני, אדם,
היום צוללן. אחר־כך התאלמן ונשא
אשה שלישית, שגם היא נפטרה
בינתיים.
שמץ של נעורים נותר בו גם היום.
במיכנסי ג׳ינס ובהכרזה מצחקקת
המודיעה כי הוא אוהב נשים, אפשר
לרגע לטעות בו ולהוריד 50 שנה
מגילו.
אבל הפרופסור קולצ׳אר, בין אם
ירצה ובין אם יסרב, כבר הגיע לגיל .84
״במבט לאחור אני לא מצטער על שום
דבר. אני שמח שאני פסיכיאטר, שמח
שעליתי לארץ. גם המישפט לא ריפה
את רוחי.״ הוא אומר.
בימים אלה הוא מגיש ערעור לבית־המשפט
העליון.

ליבובי*; ס

שידור
צר־ש
לאכול מהפרי האסור
• לדן סממה שהביא, אחרי ימים רבים של
סערות וויכוחים, צילומים ראשונים של אורוות־שלמה
שמתחת למיסגד אל־אקצה, ושהסביר
בפעם הראשונה׳את ההיסטוריה של המקום
וסיפורו.
אתרי שכל הארץ רגשה וסערה, אחרי שמליאת
הכנסת דנה ודשה, אחרי שמירקע הטלוויזיה
הואפל בגלל זה לכמה ימים, אחרי שהעיתונים.
מלאו בתמונות וסיפורים על המקום, הצליח צוות
?!.טלוויזיה להראות על מה היתה כל המהומה,
ונתן לציבור הצופים הרגשה שהוא טועם מן הפרי
האסור.
סממה הגיע לרחבת הר־הבית ביום החמישי
בצהריים. הוא ניגש למישרדו של המופתי, שייח׳
סעד־אל־דין עלמי, וביקש ממנו רשות לצלם
באורוות־שלמה. סממה הסביר לשייח׳ ששני
מיליון איש יצפו בכתבה זו ביום השישי בערב.
עלמי אמר שגם הוא צופה בטלוויזיה הישראלית,
אך במהדורה הערבית.
אחרי השיחה הקצרה הסכים השייח׳ לאפשר
לצוות הטלוויזיה הישראלית לצלם את האוורות,
והוא נתן לסממה פתק ועליו האישור. סממה ניגש
לשער כדי להכניס את צוות־הצילום, אך
השוטרים לא התירו להם להיכנס. הם אמרו שלא
רי באישור מן המופתי, דרוש גם אישור מן
המישטרה. אחרי רבע שעה של המתנה הגיע
האישור המבוקש, והצוות נכנס לצלם.
לאנשי־הווקף לא היתה שום אפשרות
להתכנון לקראת בואם של אנשי־הטלוויזיה,
מכיוון שאלה לא הודיעו על בואם מראש, כד

בקלות יכולים היום לכתוב שיר של עמיחי.
למשל: אשה עולה לאוטובוס/והנהג שואל
אותה/את רוצה לנסוע עד הסוף?״
שפירא אמר שעמיחי בכל זאת פופולארי
מאוד, שסיפרו אזל בחנויות, שהוא מוכר וידוע
בכל העולם, ואולי פרי אינו אוהב אותו משום
שאינו שייך לקליקה שלו. פרי הזים את הטענה
והסביר שזה לא עניין של קליקות, אלא עמיחי
פשוט קל לתרגום יותר ממשוררים אחרים.

צל ג
ברי רי שת פרטיות
• ליוסי עבאדי, עורך ומגיש המישדר
החדשותי השבועי במצב הנוכחי בגלי־צה־ל,
על ראיון שחצני עם אלי קרייתי, היו״ר
המחליף של ועד־טכנאי־הטלוויזיה.
השבוע היה הציבור כולו, כמעט בקונסנזוס
נדיר, נגד צעדיהם של הטכנאים, ובעיקר נגד
האפלת המירקע. יתכן שגם עבאדי שייך
לקונסנזוס זה, אך כמראיין אין הוא צריך
להשמיע את דיעותיו הפרטיות. הוא אמור
לראיין, כלומר — לשאול שאלות ולשמוע.
הוא ראיין את קרייתי בצורה בוטה, כשנימת
קולו שחצנית ומזלזלת, ונתן למאזינים את
ההרגשה כאילו לא חשוב מה יאמר המרואיין ומה
יהיו הסבריו, הוא אינו מאמין בהם ואל למאזינים
להאמין בהם. חבל שהפעם נכנע עבאדי
לריגשותיו, מכיוון שבדרך־כלל הוא מגיש את
המישדר באופן מיקצועי.

נזישדר רקשי־קליטה
• למיכה שגריר ולחברת קסטל על
מישדר ירוד ברמתו ורדוד, שנקרא הלו גירוסלם,
והמיועד לקהל דוברי־אנגלית ולתיירים. המיש־דר,
שהיה מורכב מכמה כתבות, סיפר על
ירושלים באופן שהיה מבייש אפילו הסברים
לילדים קטנים המתקשים בקליטה. מיכאל דק,
שהגיש את הכתבות, דיבר אל הצופים כאילו הוא
מורה בשיעור לאנגלית למתחילים, והתייחס
אליהם כאל אנשים לא־נבונים.
גם רמת הכתבות היתה ירודה. הכתבה היחידה
.שהיתה, אולי, מעניינת, דיברה על הטלוויזיה של
הקיבוץ־הארצי, וגם שם היה הרבה מה לשפר
מבחינה מיקצועית ותוכנית.
לא ברור מה מצאה הטלוויזיה הישראלית
לשדר את המישדר הזה, אלא אם כן נכונה
השמועה שהיא קיבלה אותו בחינם.

מאחורי המירקע
כתב סממה
צילום בלי הודעה מוקדמת
שהצילומים שנעשו היו אותנטיים, מבלי שאיש
יכול היה להסתיר או להעלים עובדות גם אילו
רצה.
לצוות־הטלוויזיה נלוו אנשי הווקף ואנשי-
המישטרה, אר איש מהם לא התערב בצילומים,
ולסממה הותר לצלם כל מה שרצה בתוך האורוות
שמתחת למיסגד אל־אקצה.

עמיחי

פרי כתב שיר שר
• למולי שפירא, עורך ומגיש המישדר
השבועי המרענן בגל״ץ, בילוי נעים, על ראיון
קצר ומעניין עם הפרופסור מנחם פרי. שפירא
שוחח עם פרי על סיפרו החרש של יהודה עמיחי,
״כי מאדם אתה ואל אדם תשוב״ .פרי הסביר
שהוא אינו מתלהב כל־כך משיריו של עמיחי.
למרות שבילדותו, כשהיה תלמיד בית־ספר, נהג
לקרוא את ספריו מתחת לשולחן. הוא טען
שעמיחי אינו חושף הרבה בשיריו ואמר; ״אנחנו

הטכנאים בהסתדרות( .ראה מה הם אומרים).
ביום השבת בבוקר הודיע ועד״הטכנאים כי
הוא אינו מוציא את חבריו לעבודה בשבת, מכיוון
שאין בידם היתר־עבודה בשבת. היתר־עבודה כזה
נותנת ועדה מיוחדת במישרד־העבודה והרווחה,
אך מזה שנים יש בידי הטלוויזיה היתרי־עבודה
ל־ 26 טכנאים, בעוד שלמעשה עובדים בכל שבת
46 טכנאים. הם מפעילים בעיקר את ניידות־השידור
במיגרשי״הכדורגל.
כששמעו בהנהלת־הרשות כי הטכנאים סירבו
לצאת לעבודה כרגיל, החליטו על ביטול הפגישה
עם ההסתדרות, וכך פוצץ המשא־ומתן שהיה
באיבו.
בינתיים לחץ פרופסור יצחק זמיר, היועץ
המישפטי לממשלה, על רשות־השידור, להגיש
ערר על החלטת בית־הדין האיזורי לעבודה. לפי
החלטה זו בוטלה השעייתו של יחזקאל קוקה
מן העבודה, אך הוא חוייב לעזוב, בינתיים, את
תפקידו כיו״ר ועד־הטכנאים. בפרקליטות טוענים
כי צו זה, שניתן בבית־הדין, אינו חוקי, כי
השופט התערב בעניין שאינו בסמכותו.
ההחלטה להשעות את קוקה היתה החלטה של
הוועד־המנהל של רשות־השידור, וזו החלטה
חוקית שאל לבית־המישפט להתערב בה. זמיר
טען שאם הנהלת־הרשות לא תגיש בעצמה את
הערר, תגיש אותו פרקליטות־המדינה, מפני שזהו
נושא עקרוני וחשוב מכדי להזניחו ולתת לו
ליהפך לתקדים.
יצחק נבון, שר־החינוך והשר הממונה על
רשות־השידור, לחץ, מצירו, שלא להגיש ערר,
ובמשך כמה ימים חשבו הצדדים שיוכלו לסיים
את הדיונים בלא צורך בעזרתו הנוספת של בית־הדין.
ביום
השישי הגישה הרשות בקשה לבית־הדין,
שיתיר לה להגיש ערר. הבקשה התקבלה,
ובעיקבותיו הוגש הערר.

מאחורי המיקרופון
חוזרים בתשובה
ובאים ב שאלה
סידרת ראיונות עם אנשים שהלכו מהדת אל
החילוניות ולהיפך תשודר בגלי־צה״ל במהלך
חודש פברואר. הסידרה תשודר במיסגרת שאלות
אישיות, תוכנית הראיונות השבועית של יעקב
(״יענקלה״) אגמון בגלי־צה״ל בכל יום שבת

בצהריים.
המרואיין הראשון יהיה הפרופסור יוסף בן־

מישטרה בבניין
מריבה שהתפתחה בין שני נהגים בבניין
הטלוויזיה הצריכה את התערבותה של המישטרה.
שני הנהגים רבו ביניהם על נסיעה למושבה
מנחמיה, לצורך הקלטת התוכנית יש שאלות. מה
שהתחיל כוויכוח בין שני עובדים, הסתיים
בהתערבותה של המישטרה.

שומרי שבת
שקט מדומה שרר השבוע במיסדרונות
הטלוויזיה, אחרי צו־הביניים שניתן בבית־הדין
לעבודה. השקט הופרע ביום השבת בצהריים.
הטכנאים החליטו אז כי אינם יוצאים לעבודה,
מכיוון שאין להם אישור עבודה בשבת.
ביום השישי נעשה נסיון אחרון להגיע
להידברות בין הנהלת רשות־השידור לבין איגוד
הטכנאים בהסתדרות, ונקבעה פגישה למוצאי־השבת,
שבה אמורים היו להשתתף גם אורי
פורת, מנכ״ל הרשות וזלמן שנקמן, יו״ר איגוד

מפקד שי
דמוקרטיה בלי הזמנה

מנהל לב־אדי
עיקוב חשאי

מיכה ינון, ידו־ הוועד־המנהל של
רשות־השידור, היה אחד המתנגדים
העיקריים לתשדיר־שרות של נעמת על
הסכם־ממון בין בני־זוג לפני הנישואין.
הוועדה לתשדירי־שרות פסלה תש•
דיר־שרות של נעמת, שבו נאמר, בין
השאר :״כדי למנוע סיכסוכים מיותרים.
מציעה לכם נעמת רעיון שהיה עד כה
נחלת מעטים — הסכם המסדיר-את
עיסקי־הממון שבין הבעל לאשה. נעמת
הכינה מיספר דוגמות להסכמים כאלה
שהם ברוח ההלכה ומתאימים לזמננו.
הסכם ממון שהוא תוספת לכתובה. שלא
תצטרכו, אבל טוב שיהיה.״
ינון טען שטקסט כזה עלול לעורר
גירושין קלים. שאר חברי־הוועדה טענו
שאין קונסנזוס בעם להסכם כזה, שהדבר
מעורר מחלוקת ושהעם אינו בשל לזר״
בנעמת גיבשו את הרעיון, שיוזמו
היה איש דתי, ד״ר אריאל רויו־צבי,
מרצה למישפט עברי באוניברסיטת תל-
אביב. הנושא נבדק גם עם רבנים
ועורכי־דין.
תשדיר־השרות של נעמת נדון בשתי
ישיבות של ועדת־התשדירים. בישיבה
הראשונה היה ויכוח סוער בץ הנוכחים,
ובסופו הוחלט שלא להחליט. באותה
ישיבה לא נכחה עבריה ליין, חברת
מליאת־הרשות, שהיא האשה היחידה
בוועדה. היא נכחה בישיבה השניה, אך
היתה נם היא נגד התשדיר כמות שהוא.
בנעמת אץ כוונה לוותר, והיא תגיש
עירעור על החלטת הוועדה. יתכן ואז
תיאלץ הוועדה לדון שוב בתשדיר, ואז
יוזמנו נשות נעמת לסנגר על הטקסט
שלהן.
גם המרואיין השלישי הוא בנו של: הד״ר אהוד
לוז, בנו של קדיש לוז, שהוא דוקטור במחשבת־ישראל.
הוא נעשה במשך השנים דתי. למרות
שאינו חובש כיפה לראשו, הוא מקפיד לקיים את
כל המיצוות, אך טוען שהוא נגד האורתודוכסים
ויוצא נגד החזרה־בתשובה.
המרואיין האחרון בסידרה זו הוא נוח הרץ,
שהיה טייס בחיל־האויר והשתתף במילחמת יום־
הכיפורים. או הופל מטוסו בשמי סוריה, והוא היה
תקופה ארוכה שבוי במדינה זו. כשהשתחרר
מהשבי חזר לצבא. היום הוא נמצא בישיבה חרדית
ומתגורר במושב של פועלי אגודת״ישראל.

מחרימים את גלי־צה״ד

אין בולשים אחרי השבדים
בבנייני קול ישראל בירושלים הותקנה
מרכזת־טלפונים חדשה. במרכזת זו יש אפשרות
טכנית להתקין מדפסת, שתרשום לגבי כל שיחה
מאין היא ולאן. וגם מה משך הזמן שלה.
אנשי המינהל רצו להרכיב את המדפסת על
המרכזיה החדשה מבלי להודיע לעובדים על־כך.
ולעקוב אחרי שיחותיהם, בעיקר הפרטיות.
גידעון לב־ארי, מנהל הרדיו, הטיל וטו כפול
על רצונם זה של עובדי־המינהל, הוא לא הסכים
לעשות דבר מאחורי גבם של העובדים, ולא
הסכים כלל להתקנת המרפסת. לב־ארי טען
שהוא אינו מוכן לעקוב אחרי העובדים, ואם ירצה
לעשות זאת, ימצא דרכים אחרות.
אחת הטענות העיקריות של עובדי־המינהל
היתה שגם בטלוויזיה הלימודית הותקנה מדפסת
כזו. והיא עובדת ללא ידיעתם של העוברים. אך
הטענות לא התקבלו במישרדי המנהל.

ל שדר גירושין קלים

שלמה, ראש החוג למחשבת־ישראל באוניברסיטת
תל־אביב, שהיה אנטי־ציוני בתחילת דרכו,
והיום הוא מחסידיו של הרב קוק ואוהד גוש־אמונים.
המרואיין
השני יהיה ארי אילון, בנו של מנחם
אילון, שופט דתי בבית־המישפט העליון (מי
שהיה מועמד למישרת נשיא־המדינה) .אילון־
הצעיר בא מבית דתי והפך לחילוני ביותר, היוצא
במסע נגד הדת. הוא עושה זאת תוך כדי הכנת
דוקטורט בתלמוד.
במהלך דרכו הלך אילון תקופה מסויימת
לכיוון החרדי, אך לא נשאר שם.

במישכן הכנסת מתקיימים השבוע שלושה
ימי-עיון על הנושא ״התיקשורת בחיים הפוליטיים
בישראל״ .בין הנושאים שיידונו בימים
אלה: חינוך ותיקשורת בדמוקרטיה, המדיה
והשילטון המקומי בדמוקרטיה, ועוד. נציגים
בכירים יותר ופחות מכל אמצעי־התיקשורת,
הכתובה והאלקטרונית, בארץ, הוזמנו לקחת חלק
בימי־העיון, שאורגנו על־ידי מרכז־ההסברה,
המרכז לקומוניקציה, רשות־השידור והאיגוד
הארצי של עיתונאי־ישראל. כולם הוזמנו חוץ
מאחד: גלי־צה״ל, תחנת השידור הצבאית.
נחמן שי, מפקד התחנה, שלח מיברק מחאה
ליו״ר הכנסת וזו לשונו:
״לכבוד יו״ר הכנסת, מר שלמה הילל, מנהל
מרכז ההסברה, מר יעקב שץ, מנהל המרכז
לקומוניקציה, ד״ר אליהו כץ, מנכ״ל רשות-
השידור, מר אורי פורת ויו״ר איגוד עיתונאי
ישראל, מר יצחק אלון.
״קיבלתי כשימחה רבה את הודעתכם המשותפת
על שלושה ימי״עיון העוסקים במקומה של
התיקשורת בחיים הפוליטיים בישראל.
״נדהמתי למצוא כי מבין כל המשתתפים
המכובדים הנוטלים חלק בתוכנית, נשמט שמה
של תחנת השידור הצבאית, גל״ץ.
״האם יתכן כי עורכי התוכנית, האמונים על
עקרונות הדמוקרטיה, שכחו כי בין היתר אומרת
הדמוקרטיה פלורליזם וריבוי בריעות, עמדות
וקולות?
״לא נותר לי אלא להביע צער על ההתעלמות
המכוונת מגל״ץ, ואני מקווה כי פגם זה׳ יתוקן
בעתיד.
״בברכה, נחמן שי, מפקד גלי־צה״ל.״
ענדג סדמס טי
העולם הז ה 2525

קולנוע סרטים אלופי השגה
הסרטים שעשו השגה
עשרות מיליונים כל אחד
כבכל סוף שנה אזרחית, מפרסם שבועון
הבידור האמריקאי הוותיק וראייטי, הנחשב
לתנ״ך של עולם־הבידור, את רשימת הסרטים
המצליחים ביותר בכל הזמנים, ואת רשימת אלופי
השנה האחרונה.
ובמדי שנה, דואגים להדגיש שהנתונים.
מתייחסים לשוק הצפון־אמריקאי בלבד, משום
שזה השוק היחיד שיש בו דיווח שוטף ואמין.
באירופה, וגם בארץ, בעלי הסרטים ביישניים
יותר.
ועוד מעירים, שההכנסות מחושבות בסכומים
אבסולוטיים, מבלי להתחשב בעובדה שדולר
משנת 1940 היה הרבה יותר כבד מדולר של
. 1985
מתוך ידיעת מיגבלות אלה, הנה רשימת אלופי
כל הזמנים:
.1אי־טי — 227,960,804 דולר.
.2מילחמת הכוכבים — 193,500,000
דולר.
.3שובו של הגידי — 168,002,414 דולר.
.4האימפריה מכה שנית — 141,600,000
דולר.
.5מלתעות — 129,961,081 דולר.
.6מכסחי השדים 128,216.446
.7שודדי התיבה. האבודה 115,598,000
דולר.
.8אינדיאנה גיונס והמיקדש הארור —
109,000,000 דולר.
.9שוטר מבוורלי הילס — 108,000,000
דולר.
.10 גריז — 96,300,000 דולר.
מיותר לציין שהסרטים במקום השני, השלישי
והרביעי הם שלושת הפרקים של מילחמת
הכוכבים. את הראשון ביים ג׳ורג׳ לוקאס ואת
שני האחרים הפיק. כמובן היה שותף להפקת שני

או>>בהאדם
ראן (צפון, תל־אביב. יפאן) -יש
כנראה משהו בתבונת גיל הגבורות
המוביל תמיד למסקנה של קוה־לת:
הבל הבלים. הכל הבל. בונואל
הישיש ליגלג על הטירוף האנושי, יוסטון הקשיש הופך לציניקן
חסר־תקנה, כפי שנוכחנו זה עתה, בכבודו של פריצי. ואילו
אקירה קורוסאווה, אולי אחרון הנפילים של הקולנוע כיום,
מוכיח בשיטתיות כמעט מתימטית שאוייבו הגדול של האדם
הוא האדם, ושמעגל״הקסמים של רצח, הרג והרס ממשיך
לשלוט בו מדור לדור.
אם תרצו, הסרט החדש הוא הפלגה אפשרית המבוססת על
תולדות יפאן במאה ה־ 6ג. אם תרצו, זו גירסתו של קורוסאווה
להמלך ליר של שקספיר, שעבר היפוך־מינים (בנים במקום
בנות) ,תימצות דמויות, והוספת כמה רבדים פרטיים משלו.
המלך של קורוסאווה אינו רק שוטה המשלה את עצמו כי אכן
יזכה לכבוד ויקר מצאצאיו. גם כאשר יפקיד בידיהם את
רסן־השילטון -ראן הוא רודן עריץ שטבח באויביו ללא רחם,
וכל מה שקורה לו בהווה הוא גם תמורה נאותה לכל מה שעולל
לזולת, ולא רק תוצאה של אשליה עגומה.
לעומתו, אשת הבן הבכור, הדוחפת תחילה את בעלה ואחר״
כך את גיסה לרדוף את הישיש, היא לא רק השאלה מדמות
ליידי מאקבת (שאותה העלה כבר קורוסאווה על הבד בכס
הדמים) ,אשה צמאת שילטון וכוח, אלא גם נוקמת אשר נשבעה
להוריד ביגון שאולה את המלך ואת בניו, משום שהם־הם
אשר חיסלו בעבר את מישפחתה והשתלטו על רכושה.
העוצמה החזותית המדהימה, שבה נפרסת התמונה ההיס

קופתון כל הזמנים
סירטי אינדיאנה גונ ס של סטיבן ספילברג,
ובכל מיקרה, שני אלה יחד, שולטים בתמונה עם
שישה מתוך עשרת הסרטים הראשונים.
חזקים בקי** .אשר לשנת ,1985 אף אחד מן
הסרטים של השנה לא עבר את גבול 100 מיליוני
הדולארים, כפי שקרה כמעט בכל אחת מן השנים
האחרונות.
כאן צריך עוד להוסיף הערה אחרת: הכנסות
הסרטים תלויות כמובן גם בחודש הוצאתם לשוק.
סרט שיצא באביב הספיק, כמובן, למכור יותר
כרטיסים מסרט שהפצתו החלה רק בחודש
דצמבר. משום כך, לרשימה הזאת צריך להוסיף
גם את מועד הופעתו של הסרט.
להלן הרשימה:
. 1חזרה לעתיד (ביולי) — 94,000,000
דולר.
העולם הז ה 2525

טורית הזאת, היא עוצרת נשימה. סצינות הקרב שבה ייכנסו
להיסטוריה של הקולנוע, ליד אלה של אלכסנדר נייבסקי ושל
אי־סובלנות. מיבנה כל תמונה, תנועת כל שחקן, כל אלומת־אור
מתוכננים בקפדנות גדולה כל״כך, שלא נותר לצופה אלא
לפעור פיו בהתפעלות אין קץ. מעבר לזאת, אם יש תחושה
העוברת מן הבד אל האולם, זו בעיקר תחושה של זעם ובוז
למין האנושי. רק לקראת הסוף חודר פנימה הכאב, שהולך
ומתחזק, ככל שהמלך הוא חסר ישע יותר, ומגיע לשיא
בקריאת-התגר הנוראה של הרגע האחרון, נגד האלים שהתעללו
בבני-האדם והפקירו אותם לגורל נורא שאין ממנו מנוס.

דל ב שר
בשם כל בגי ביתי (שחף, תל־אביב.
צרפתי/קנדה) -הדבר הסל חני
ביותר שאפשר לומר על הסרט
הזה -שהוא פשוט מביך.
אמת, האיש, שלפי סיפורו האישי והאוטוביוגרפיה שלו,
מרשיו גריי, מעורר פליאה והרבה סימני״שאלה. כשביקר כאן
לפני שבועיים, בחברת אשתו השלישית, ילדותית כמעט, והפגין
אישיות מלאת־חיים. מרץ ומראה הצעיר מכפי גילו, גילם
אנדרטה חיה לכוח ההישרדות. כי גריי לא רק ששכל את כל
בני״מישפחתו בגטו בוורשה, כי אם גם איבד את אשתו
וארבעת ילדיו בשריפה שפרצה ביער מסביב לביתו בדרום
צרפת (ולא על רקע אנטישמי, כפי ששיחת־הטלפון הפותחת
את הסרט רומזת ומטעה).
הוא לא נשבר. המשיך בעסקיו, נישא מחדש והקים בית
מחדש וכתב כמה ספרים שאחד מהם(עם הסופר מקס גאלו),
המפורסם ביותר, הפך לרב-מכר, ולפי עדותו האישית של גריי
למקור ניחומים לאנשים שונים שאיבדו את יקיריהם וחיפשו
מקור עידוד וחיזוק כדי להמשיך לחיות.
אם גדיי האיש מעורר התפעלות מכוח-החיים שלו, הרי גדיי
הסוחר מעורר דחיה לא מעטה. ראשית, ברור כי יכולת המיס•
חר שלו ובקיאותו בגניבה הם הם שהיו מקור ההישרדות שלו
בגטו. ואחר״כך, הספר שהפך רב-מכר -שהפך סידרת טלוויזיה
-שהפכה לסרט מקוצר, ומי יודע מה עוד. אבל גרוע מזה:
הסרט המבויים בידי רוברט (הרובה הישן. הבירימים) אנריקו

דולר.
.3רוקי ( 4נובמבר) — 65,000,000 דולר.
.4השוטר מבוורלי הילס (דצמבר 84׳) —
50,000,000 דולר.
.5קוקון(יוני) — 40,000,000 דולר.
.6גוניס (יוני) — 29,900,000 דולר.
.7העד (פברואר) — 28,000,000 דולר.
.8בית־ספר לשוטרים, משימה ראשונה
(מרס) — 27,200,000 דולר.
.9חופשה באירופה (יולי) — 25,600,000
דולר.
.10 רצח בעיניים (מאי) — 25,200,000
דולר.
בכל המיקרים, המיספרים מצביעים על הסכומים
ששולמו לאולפנים תמורת הפצת הסרטים,
ולא על הסכום הכולל שהכניסו הסרטים בקופה.
מן הרשימה של השנה מצטיירים שני אלופים.
הראשון הוא שוב סטיבן ספילברג, שהפיק את
הסרט הראשון והשישי, השני הוא סילווסטר
סטאלונה, המככב בסרט השני והשלישי(שאותו
גם ביים).
ועוד תופעה מעניינת בשוק האמריקאי: רוב
הסרטים החזקים יוצאים בקיץ, כאשר שישה
מתוך העשרה שווקו בחורשים מאי־יולי. בדיוק
כאשר אצלנו מתחילה עונת־המלפפונים.

מייקל יורק ומאשה מריל -פאפאליה ומאמאליה
הוא בדיחה לא משכנעת עם מכונות״יריה ותעשיית פצצות
בבקבוקים -והרי בקושי היו רובים בנמצא, עם ״פאפאל׳ה״
ו״מאמאליה״ בדאבינג מחריד ועם מעמדים מביכים, רבים
מספור. אחד מהם: מרטין הצעיר מגיע לאמריקה אחרי שכל
המישפחה נספתה. סבתו, שצריכה להיות בת 80 מוכת-צער,
מקבלת אותו בזוג רגליים חטובות ובצהלה, שהכינה לו
ציולענט. אשר לבובות הנקברות בבורות ועקירת השיניים
מתוך פיותיהם של סטאטיסטים מרוחים בלבן -באמת!

תדריך

.2ראמ בו, חלקב (מאי) — 84,000,000

בטיבן פפילבדו. ו״אי־טי׳

השוטה ו הסוס -האלים מתעללים

חובה לראות
תל־אביב — אמדאוס, שושנת קאהיר
הסגולה, כבודו של פריצי, מסע עסקים של
אבא, אפוקליפסה עכשיו, הרבה ולא כלום.
ירושלים — כבודו של פריצי.
חיפה — קאוס, כבודו של פריצי.

תל־אגיב
כבודו של פריצי (לימור,
ארצות־הברית, מוצג גם בהבירה, ירושלים
ובאורלי, חיפה) :ג׳ון יוסטון הקשיש מותח את
הצופה במהתלה אכזרית על אהבתם של שני
מאפיונרים מומחים, ג׳ק ניקולסון וקתלין טרנר,
כשברקע, אבל לא בצר, שני מועמדים לאוסקר־מישנה:
אנג׳ליקה יוסטון, כיורשת כס הסנדק
הגדול, והסנדק בעצמו ויליאם היקי.
מסע עסקים של אבא (פאר,
יוגוסלביה) :בימאי צעיר ממוצא מוסלמי, אמיר
קוסטוריצה, שזכה השנה בפרס הגדול של
פסטיבל קאן, מתאר את האופי האנושי מול לחצי
הפוליטיקה בתקופה שבה התנתק טיטו

ממוסקווה וכל אחד עמד בסכנה אם רק התבטא
לא נכון או בחר בפילגש קנאית. הכל מסופר
בהומור ובעדינות דרך עיניו. של ילד בן .6
הרבה ולא כלום (גת, אנגליה):
מריל סטריפ כאנגליה רומנטית שאינה מסוגלת
להשלים עם החיים המרובעים הנכפים עליה,
אחרי שאינה מסוגלת לשחזר את רגעי האמת
וההרפתקה של מילחמת־העולם השניה. ביקורת
חריפה על החברה הבריטית ועל שרות־הביון
שלה, עם הערות לועגות לכמה פאשלות
פוליטיות בעלות משמעות, כמיבצע סואץ.
נערה ונער (מוסיאון, צרפת) :לאוס
קאראקם מנסה ללכת בעיקבות גודאר וליצור
סרט בשפה קולנועית מסוגננת עם דגש על
סיגנון חזותי יוצא־דופן, כשהסיפור חשוב פחות
מן הצורה. הכרה מעניינת עם יוצר קולנועי צעיר
ומרענן, שבוודאי עוד יישמע בעתיד.
מטרה(לב, מוצג גם בעצמון חיפה):
ארתור פן מחזיר מן הקור מרגל הסוחב חשבון עם
כמה מעמיתיו באירופה. האיש הוא ג׳ין הקמן,
המגלה פנים חדשות לבנו, שלא ידע את עברו,
ברגע שהאם נחטפת בידי אותם יצורים מן העבר.
מרתק ומשעשע עד אבסורד.

עדנה פיינדז

פסק־הדין במישפט רצח אורלי דובי יוכרע עלפי
מומחה לחרקים, מומחים
לדם וזרע ומומחה לכימיקלים

ני חך מפשע! הלבישו עליי
1 רצח של בחורה שבכלל לא
פגשתי!״ הצהיר שלמה חליווה בתחילת
הדיון במישפט, בו הוא נאשם ברצח
אורלי דובי. הצהרות אלה אומנם אינן
מפתיעות, ונאשמים רבים מצהירים
אותן בכל הזדמנות. אולם לחליווה היה
יסוד מסויים להצהרות אלה. איש לא
ראה אותו יחד עם הנרצחת. והגופה
התגלתה רק חודש ימים לאחר היעלמה
של החיילת. מה קרה לה באותו חודש
ימים נותר בגדר תעלומה, אלא אם כן
מקבלים את גירסת התובעת, נורית
שניט, כי אורלי דובי נרצחה באותו
ערב שבו נעלמה .15,11.83 ,הגופה
נמצאה כמעט אחרי חודש ימים. ב־
.14.12.83
על־פי גירסת התביעה, נסעה אורלי
לביתה בנתניה, אחרי ביקור אצל
סבתה. מכיוון שהיתה זו שעת ערב
מאוחרת, עלתה על האוטובוס הנוסע
מחיפה לאילת, וביקשה מהנהגים
להעיר אותה ליד נתניה. הנהגים,
שגיחכו על בקשתה המוזרה. שכחו
אותה כליל. נוסע, שישב לידה נזכר,
והעיר אותה כמה מטרים לאחר הצומת.
אורלי ירדה ליד השביל העובר באיזור
התעשיה, ואחריה ירד גבר. הנהגים
שמעו אותו אומר לה :״בואי, אני אראה

וצח אווי חני:
תאריכים חשובים
— 15.11.83
אורלי דובי נעלמה
— 16.11.83
חליווה חזר לכלא
— 14.12.83
הנוסח נמצאה
— 16.12.83
הבגדים והארנק נמצאו

לך את הדרך ״.למרות חקירות ממושכות
ומייסרות לא הצליחו הנהגים
לזכור פרטים נוספים על הגבר שירד
עם אורלי, ובשום אופן לא הצליחו
לזהות את שלמה חליווה.

של אורלי. כאשר חזר לכלא היה
חליווה נרגש, וגם איחר בכמה שעות
— דבר מאוד בלתי־רגיל אצלו.
כאשר נחקר בדבר הרצח, הכחיש
כל קשר אליו. מאחר שעבר זמן רב בין
היעלמה של אורלי וחקירתו של
חליווה, הספיק האסיר לכבס כבר את
כל הבגדים שלבש בעת חופשתו. אבל
חוקרי־המישטרה פרמו את התפרים
של מיכנסיו וחולצתו, ובדקו היטב את
מעיל־העור שלקח לחופשה, וגילו בהם
חלקיקים זעירים של חומר כימי שחור,
מיוחד במינו. חומר זה, המיובא מדרום־
אפריקה. עובר עיבוד במיפעל אורדן
שלידו נמצאה גופת הנערה. הגופה
שכבה על ביטנה, על ערימת חול
ואדמה מעורבים בפסולת אורדן,
שהכילה את הגרגרים השחורים הללו,
שאינם נמצאים בשום מקום אחר
בארץ.
מאחר שהגופה נמצאה במצב של
התפוררות וריקבון מתקדם, אי־אפשר
היה לברר בדיוק את זמן מותה של
החיילת. הפאתולוג, ר״ר ברטולו לוי,
שבדק את הגופה, כתב חוות־דעת
מפורטת, והביע את דעתו כי הנערה
נרצחה כחודש לפני שנמצאה גופתה.
את מימצאיו קבע על־פי מצבה של
הגופה, מצב נשירת השערות והשיניים,

החלקיקים השחורים
יבוא מדרום־אפריקה
על־פי גירסת התביעה, ליווה
חליווה את הנערה בשביל האפל, תקף
אותה, אנס אותה וחנק אותה בעזרת
לולאה של חזייתה. אחר־כך לקח את
כל בגדיה ואת ארנקה, וזרק אותם
מעברו השני של כביש חיפה, שם
נמצאו יומיים לאחר מציאת הגופה.

הגופה שכבה
על ביטגה
^ ראיה העיקרית שהיתה בירי
1 1התביעה היא ההזדמנות שהיתה
לחליווה. חליווה יושב בכלא כבר שנים
רבות. הוא נידון ל־ 22 שנות מאסר
בעיקבות מעשי אונס שביצע, והוא
מרצה את עונשו בכלא רמלה. יומיים
לפני היעלמה של אורלי קיבל חליווה
חופשה ליומיים מהכלא. הוא חזר
לבית־הסוהר בבוקר שלאחר היעלמה

גודלם של זחלי־הזבובים שנמצאו
בתוך הגופה, והספוניפיקציה של הגוף
(מצב המסיסות של השומן, המתרכב
עם המים והלחות של הסביבה).
הד״ר צילה צ׳צ׳יק, מהמעבדה במכון
לפאתולוגיה באבו־כביר, ברקה את
בגדיו של חליווה ואת בגדיה של
המנוחה. היא כתבה בחוות־דעתה כי
מצאה כיתמי־זרע על תחתוניה של
המנוחה ועל שרוול־המעיל אותו לבש
חליווה בחופשתו. על־פי קביעתה, היה
הזרע מתאים לסוג הדם של חליווה.
בכך קשרה הד״ר צ׳צ׳יק את חליווה
לאונס ולרצח.
היה קושי רציני אחד לתביעה.
שהיה ידוע כבר מההתחלה. חיילת
בשם יעל פלג, שהכירה את אורלי
מבית־הספר, סיפרה כי ראתה את אורלי
שבוע לאחר היעלמה, בתחנה המרכזית
בתל־אביב. החיילת אמרה כי דיברה עם
אורלי, ואפילו שמה לב לתיסרוקתה
ולמדים שלבשה. כאשר קראה למחרת
בעיתון על היעלמה של אורלי, מיהרה
לטלפן לאמה. גם שתי מוכרות מחנות־נעליים
ליד התחנה המרכזית זיהו את
אורלי כמי שקנתה מהן נעליים באותו

56075א1

יום ראשון, שבוע לאחר היעלמה. אם
אומנם נראתה אורלי, אפילו יום אחד
לאחר היעלמה בחיים, זהו האליבי
הטוב ביותר לחליווה, שמיום היעלמה
של החיילת ישב כלוא בתא בבית־הסוהר.
יעל
פלג נבדקה במכונת־אמת
ויצאה דוברת אמת אבל התובעת
הסבירה לבית־המישפט, כי יעל נתפסה
לטעות, ובעצם זכרה יום ראשון של
שבוע קורם. את הדבר הוכיחה התובעת
על־פי לבושה של אורלי ותיסרוקתה,
שתוארו על־ידי פלג, ואשר היו שונים
שבוע לאחר מכן.

טקד כל
זבוגי־הפגמס

^ תחילת הדיין מינו השופטים
שולמית ולנשטיין, יעקב קדמי
ועדנה שצקי, שני סנגורים צעירים
לחליווה. עורכי־הדין שמעון שובר
ושמואל סף עשו בתיק זה עבודת־מחקר
הראויה לפרס. הם לא הסתפקו
בהפרכת עדויות המומחים על־ירי
חקירת שתי־וערב, אלא הצליחו למצוא

>1/וחז 5ל6)/חד /)6/ץ כ£4/)6 4 1
י התפתחות זבובי־הסגרים
על הגופה לא נמצאו גלמים, רק זחלים

4 0 -.ף־|יי

מישפט רצח אורלי
דו 11 מוכיר :1גם
סניגוריג[ משנים
סלים להת״
למישפט ברצישז

מומחה־לחרקים סרידכרג וסניגור שוכר
זחל הוא שלב קודם בהתפתחות הזבוב

שירים, ומצא כי אין בחזיתו מנגנון־
אזעקה המתריע על ירידת הטמפרטורה
בתוך המקרר. בהיעדר מנגנון
כזה, אין כל אפשרות לרעת אם לא
היתה הפסקת־חשמל פיתאומית, שהורידה
את הטמפרטורה וגרמה לקיל־קולם
של התכשירים העדינים במקרר.
הד״ר אורלין ביקר גם את שיטת
העבודה של הד״ר צ׳צ׳יק. הוא טען כי
שיטה זו מיושנת. הוא בדק את המיט־צאים
שעל פיהם קבעה הרופאה כי היו
תאי־זרע על תחתוניה של הנרצחת.
הד״ר אורלין לא ראה בדגימות הללו
אפילו תא־זרע אחד שלם.
הד״ר אורלין תקף מימצא נוסף של

הקשר בחזיה שבה נחנקה אורלי דובי

המעיל שלבש שלמה חליווה ביום הרצח

החוקרת מצאה כיתמי־זרע על התחתונים
המומחית המישטרתית. הוא הסתמך
על מחקרים מודרניים שנערכו באר-
צות־הברית, אשר הוכיחו כי באוויר
נמצאות בקטריות שונות, שאינן
קשורות כלל לגוף האדם, המכילות את
סוג הדם .8כאשר בד או חפץ מונח
במשך יותר מ־ 24 שעות במקום פתוח,
באוויר החופשי, נצמדות אליו במיק־רים
רבים בקטריות כאלה ומשאירות
עליו את סוג ,8והדבר משבש לחלוטין
אפשרות מתן תוצאה החלטית בדבר
מוצא סוג הדם הזה מיצור אנושי. סוג
דם 8הוא הדם של חליווה.

החוקרים פרמו את התפרים
מומחים נוספים בכל אחד מהשטחים
המדעיים הללו, והביאו אותם לבית־המישפט.
הסניגורים
הסתמכו במיוחד על
המומחה־לחרקים (אנטמולוג) הד״ר
אמנון פרידברג, מאוניברסיטת תל־אביב.
המומחה הסביר לבית־המישפט
כי מכיוון שעל הגופה לא נמצאו
גלמים של זבובים, אלא רק זחלים, שזה
שלב קודם בהתפתחות הזבוב, הם
הוטלו בגופה רק 10 עד 25 יום קודם.
כלומר, הדבר קובע את זמן מותה של
אורלי דובי לששה ימים אחרי היעלמה,
ופותר כמובן לחלוטין את חליווה מכל
אשמה.
המומחה נחקר על עדותו בידי
התובעת וגם בידי בית־המישפט, אר
עמד בחקירה בכבוד. הוא סקר את כל
אוכלוסיית זבובי־הפגרים בארץ, וקבע
כי אפילו אם היתה טעות בזיהוי הזבוב
המסויים שזחליו נמצאו בגופה, הרי
שהתקופה שקבע היא המכסימלית,
מאחר שיתר הזבובים מתפתחים תור
זמן יותר קצר,
הסניגורים תקפו גם את חוות־דעתו
של הפאתולוג המישטרתי, והביאו
פאתולוג משלהם, הד״ר יוסף חיים
בוביס, מנהל המכון הפאתולוגי במרכז
הרפואי שיבא. הוא קבע כי הספוני־פיקציה
החלה דווקא בגבה של אורלי,
בעוד שכאשר נמצאה הגופה היא
שכבה על ביטנה. מאחר שספוני־פיקציה
מתהווה בחלק גוף השקוע
במים או בלחות, אמר המומחה כי
הגופה הוזזה כנראה ממקומה לאחר זמן

מה, ותנוחתה שונתה. הוא גם קבע כי
היעלמן של שלוש שיניים, שלא נמצאו
למרות חיפושים ממושכים, מעיד גם כן
על כר שהגופה הועברה ממקום למקום
לאחר המוות. אם מישהו הזיז את
הגופה, הרי לא יתכן כי היה זה חליווה,
מכיוון שהוא היה בכלא מייד לאחר
היעלמה של אורלי.

מקרר ללא
מגמון־אזעקה
^ מומחה האחרון שהביאו הסני־
\ 1גורים היה הד״ר יעקב אורלין,
רופא צעיר שלמד באמריקה, והוא
סרולוג — מומחה לדם.
הד״ר אורלין מנהל את בנק־הדם
בבית־החולים מאיר. הוא עבר בקפדנות
על חוות־דעתה של הר״ר צ׳צ׳יק
ואף ביקר פעמיים במעבדה שלה באבו־כביר.
הוא ראה את התכשירים והכלים
בהם משתמשת המומחית המישטרתית,
והוא נדהם.
הד״ר אורלין סיפר לבית־המישפט
כי במכון הפאתולוגי באבו־כביר משתמשים
אומנם בחומרים כימיים
משובחים, המאושרים גם על־ידי
מישרד־הבריאות האמריקאי, אולם הוא
מצא כי כל האריזות של המוצרים
הללו, שנמצאו במעבדה, פג תוקפם
לפני חצי שנה. הוא אמר לבית־המישפט
כי אי־אפשר לסמור על
תוצאות של בדיקות שנעשו בחומרים
שתוקפם פג. הוא גם ראה את המקרר
שבו מחזיקה הר״ר צ׳צ׳יק את התכ־

באוויר נמצאות בקטריות שונות

דרוש:
עוד מומחה

קורבן אורלי דובי
״בואי, אני אראה לך את הדרך!״

| ^ ו היה המישפט תלוי רק בתו/צאות
מדעיות אלה, יתכן מאוד כי
הסניגורים, בעזרת המומחים המעולים
שלהם, היו מצליחים להטיל ספק רציני
באשמתו של חליווה. אולם נותרו
עדיין הגרגרים השחורים, שנמצאו
בקפלי־בגדיו של חליווה, ואשר מקורם
אך ורק ליד מקום הימצאה של הגופה,
בעוד שחליווה מכחיש בכל תוקף כי
היה אי־פעם במקום זה. אבל הסניגורים
עדיין מחפשים מומחה משלהם, שיזים
גם את העדות הזו.
יהיה זה מיקרה נדיר אם סניגורים
ממונים, שאינם מקבלים כמעט שכר,
יצליחו להשיג זיכוי במישפט רצח
מסובך כזה. והרבר מוכיח כי עבודה
רבה והשקעה של זמן ומאמץ משתלמת.

אילנה
אלדן *

ן ־ ״ין
ך \>1222ק \ £ם ר \ 3מ
פאב-מסש־ה • 1ו)ז\/וז 0ז8ו!ז8 -טק
אכול כפי ׳מלתן־11

ב־ 12 שקלים חדשים

הילדים חינ ם!

מי יום ארו חו ת
ע ס קיו ת
החל מ־ 5שקלים חדשים 3
בן יהודה 70163־ 234760

האלמן זהיחצנית
ני ש או ברומא, אלברטו מוראביה
,78 ,הסופר(העור) האיטלקי,
וברמן אילרה, נ ,3גרושה ילידת

כל שבתמ־ 12ע ד 4א חו ד צ

>-<10 ן ס

חמחרים

!השוטרים נרצו פנימה, עצה את יועצי־

ספרד ויחצנית (אשת יחסי־ציבוח של
מו״לים, פחות מחודשיים אחר מות
אשתו הראשונה של מוראביה.

משליח לחבר־כנסת
נחוג יום־הולדתו ה־ 50 של
שלמה אליהו, יליד בגדאד, שעלה
מתפקיד נער שליח בחברת־ביטוח לזה
של מנכ״ל ובעלי חברת־הביטוח
אליהו. אליהו, אב לשני בנים ולשתי
בנות, הספיק גם לשרת תקופת כהונה
אחת בכנסת(התשיעית) ,כח״ב ד״ש.

אהד1)7

**ץ ני הגברים הצעירים שנכנ־
14/סו לקליניקה של ג׳ודי אבן־חן,
יועצת לענייני תזונה, התלוננו על
כאבי־בטן. הם קיבלו ייעוץ — מה
לאכול, באילו צירופים וממה להימנע,

הזוג את הקליניקה, עם הגיעם מאר־צות־הברית
לפני שלוש שנים(העולם
הזה .)12.12.84״הפעם היתה החקירה
חריפה וקשה הרבה יותר מאשר
בפעמיים הקודמות,״ סיפרה ג׳ודי

בן הפקיד הבכיר
נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של
יוחאי בן־נון, בעל עיטור הגבורה
(גיבור ישראל) ,מראשוני הפלמ״ח
ומייסד הקומנדו הימי, במיסגרתו
הטביע, בסתיו ,1948 את אניית־הדגל
של הצי המצר? ,המלך פארוק. בן־נון,
שהיה לאחר מכן למפקד חיל־הים ול־מקים
מוסיאון חקר הימים והאגמים
שבמבואות חיפה, הוא אחד מארבעת
בניו של בנימיו פישמן, עורך־דין ירושלמי,
שהיה הפקיד היהודי הבכיר
בתקופת המנדט הבריטי (ראש אגף
רישום והסדר קרקעות).

משורר, מתנדב
ומתרגם

התפריט הסיני הכשר
של מסעדות

נ חוג יום־הולדתו ה־ 60שלט.
(אין פרחים שחורים) כרמי, משורר

מ רינ ה
הוא הפתרון שלך לארוע
משפחתי-גסטרונומי מלהיב
ש מ חו ת מ שפחתיות, אישיות,
ימי יובל, ימי הולדת, בר-מיצווה,
מסיבות ארוסין, נישואין,
ס עו דו תעס קי ם ועוד—
תל-אביב
מלון מרינה
הירקון 67ו, ככר נמיר
״ל 5*2• 3244״

מלון׳דיפלומט
רח׳ עציו! ,6תלפיות
טל,) 02( 777 777 .

סע• ת?

3 ^ -ארעה •£ 3 6 3

גרפיקאי/ת
את/ה י 1דע/ת מה זה סדו־צילום.
תענוג יקר. עכשיו אותו סדר
בפחות כסף. נ שת שמע/י את מחיו
המינימום הראשון שתשלמ/י
אצלנו -ת שמח/׳ שהכרנו

רוני צפריר 447363־03

יליד ארצות־הברית, שנולד בשם כרמי
טשרני, עלה ארצה בימי מילחמת־העצמאות
במיסגרת המח״ל (מתנדבי
חוץ־לארץ) ,שרת כקצין בפלמ״ח וב־חיל־האוויר
ולאחר מכן שימש, במשך
שנים, עורך בהוצאות״ספרים (סיפ־ריית
הפועלים, עם עובד) וגם נודע
בתרגומי המחזות שלו (מחלום ליל
קיץ עד האוזן הפרטית והעין הציבורית)
ובאנתולוגיה הדו־לשונית שלו
(בעברית ובאנגלית) של השירה העברית,
בהוצאת פנגווין האנגלית היוקרתית.
המושל ממיפעד־התמו־וקים
נחוג
יום־הולדתו ה־ 60ש ל יצחק
מודעי, שר האוצר העשירי* של
מדינת ישראל. מודעי, מהנדס כימי
בהשכלתו, היה סגן נספח צה״ל בלונדון
בראשית שנות ה־( 50 ומושלה הצבאי
של עזה ב־ ,)1967 ועסק רוב שנותיו
בניהול מיפעל־התמרוקים רבלון באשדוד.
אחר שנכשל בהתמודדותו על
תפקיד ראש עיריית הרצליה, נבחר,
לפני 12 שנים, לכנסת והיה, לפני תשע
שנים, לשר(האנרגיה והתשתית).

טייס בן פרדס!
נ חוג יום־הולדתו ה־ 65ש ל דן
טולקובסקי, בן פרדסנים ויליד תל־אביב,
מהנדס מכונות בהשכלתו, ששירת
במלחמת־העולם כטייס בחיל האוויר
המלכותי הבריטי והיה, בשנות ה־
,50 מפקד חיל־האוויר ופנה, לאחר מכן,
לעסקים (דיסקונט השקעות).
* קודמיו בתפקיד: אליעזר קפלן,
לוי אשכול, זאב שרף, פנחס ספיר,
יהושע רבינוביץ, שימחה ארליך,
ייגאל הורביץ, יורם ארידור ויגאל
כהן־אורגד.

דוברת־בטן ג׳ודי אבן־חן ואודי
״הסתכלתי היטב בראי והחלטתי שאין ברירה...״
רשמו צ׳ק על 39 אלף שקלים ישנים
והסתלקו. עוד לפני שהספיקה לקבל
את פני הפציינט הבא, הוכתה אבן־חן
בתדהמה: שלושה שוטרים במדים,
שצו־חיפוש בידיהם, נכנסו לחדרה
בבית־מדיכלל התל־אביבי, החרימו
תיקים של לקוחות וכל ניירת אפשרית,
הורידו תעודות־הסמכה מן הקירות,
תלשו את השלט שעל הדלת והורו
לה ולבעלה, אברהם אבן־חן, להתלוות
אליהם לחקירה במישטרת מרחב־הירקון.
נאסר
עליהם לדבר זה עם זה, נלקחו
מהם טביעת־אצבעות, כל אחד מהם
נחקר בנפרד .״אתם מתחזים! למה אתם
קוראים לעצמכם דוקטורים? למה אתם
יושבים בבית־הרופאים?״ שאלו אותם
החוקרים.
אברהם אמר שהוא דוקטור לפילוסופיה
בענייני־תזונה, ג׳ודי אמרה שהיא
דוקטור לתזונה, ושניהם הסבירו
שבבית מדיכלל שברחוב ריינס בתל־אביב
יושבים לא רק רופאים, אלא גם
קוסמטיקאית, כירולוג(קורא בכף־יד)
ויועצים בנושאים שונים.
כעבור זמן רב, בשעת־ערב מאוחרת,
הובאו השניים לביתה של השופטת
מרים פורת. המישטרה ביקשה מהשד
פטת להוציא צו לסגירת הקליניקה,
אבל פורת טענה ש״מחסה ומגזר אף
אחד בינתיים עוד לא מת״ ,דחתה את
הבקשה ושיחררה את השניים בערבות
של חצי מיליון שקלים ישנים כל אחד.
לאברהם הורתה להפקיד את דרכונו
בידי המשטרה.
חקירה זו, לפני שלושה שבועות,
היתה השלישית במניין, מאז פתחו בני־

השבוע .״השוטרים נכנסו לקליניקה
בצורה גסה, אמרו,גברת, תצאי מפה!׳
בנוכחות הפציינטים, סילקו אותם,
הבהילו את המזכירה. אני בונה אמון
עם המטופלים שלי, וזה פגע בי קשה
מאוד. שאלתי מה הם רוצים ממני, והם
לא ענו. נתנו לנו לחכות במישטרה
הרבה זמן, נר׳אה שככה עובדים על אדם
בצורה פסיכולוגית, מחכים שיישבר.
״לא נתנו לנו ללכת לאכול, ועורך־
הדין שלנו היה צריך ללכת להביא לנו
סנדוויצ׳ים. היתה לי הרגשה כאילו אני
קרימינלית, פושעת. קראתי על חקי־רות
בגסטאפו, והרגשתי כאילו אני במקום
כזה.
״באתי לארץ כדי לעשות משהו
יפה, לעזור לאנשים — והיתה לי
הצלחה גדולה עם רבים — וזה מה
שאני מקבלת בחזרה.
״לפי מה שהיה כתוב בעיתונים
הבינו אנשים שנעצרנו, וזה פגע מאוד
בילדים. רמת־השרון היא עיירה קטנה,
אנשים מדברים. הילדים נכנסו לטראומה
כששמעו מהחברים שלהם, ההורים
שלכם בבית־הסוהר׳ ,והגדול לא
רצה ללכת לבית־הספר במשך כמה
ימים״.

י!ננינ
לל א

הס ה

* *ל כרטיסי־הביקור של בני
^ /הזוג כתוב ״ד״ר אבן־חן, ייעוץ
ריאטתי בטיבעונות, צימחונות וויטמינים״
.בסוף השאלון הארוך והמפורט,
שאותו מתבקש כל מטופל למלא
בנוגע למצב בריאותו והמזון שהוא

קתוונה והחרימו את מ־סמכיהם, אך השופטת קבעה:

₪1וו 111

נוהג לאכול, מופיעה שורה :״ידוע לי
שד״ר אבן־חן אינו רופא מדיציני, ואני
באתי מרצוני לקבל ייעוץ טיבעוני/
צימחוני״.

סיפר השבוע אברהם אבן־

אני שרוי בחרדה. זו הפרנסה שלי.
אם העניין לא יסתדר, לא נוכל להישאר
בארץ, אי־אפשר להמשיך לעבוד
בצורה כזאת, בדאגה מתמדת שכל
הזמן יכולים להשתיל אנשים בקליניקה
ולעצור אותי.
אני מרגיש שאני רוצה לעזור לכל
העולם בייעוץ התזונתי. אני בעצמי
הייתי על סף־המוות, ניצלתי בזכות
הטיבעונות, וקיבלתי כמתנה חיים
.חדשים. לפני תשע שנים, באמריקה,
חליתי בפעילות־יתר של בלוטת־המגן.
הייתי חלש מאוד במשך שנה, לא
יכולתי לתפקד. עיניי בלטו בצורה מפחידה,
כושר־הראייה שלי נפגע בצורה
קשה ומישקלי ירד ל־ 50 קילו. הרופאים
הכי טובים לא עזרו לי, עד שהגעתי,
בהמלצת קרובת־מישפחה, למרפא
טיבעוני.
תוך חודשים אחדים של אכילה נכונה,
טיבעונית, בלי ג׳אנק־פוד ״מזון־
פסולת״ ,העובר עיבוד תעשייתי חזרתי
לעצמי והתחלתי לתפקד כרגיל. יחד
עם ג׳ודי, שהיתה טיבעונית עוד קודם
לכן, החלטנו ללמוד את הנושא באוני־

למנוע המון בעיות: כאבי־ראש, כאבי-
גב, אולקוס, כאבי־פרקים, שומן־יתר,
אלרגיות, פיצעי־בגרות, קשיים בתים־
קוד המיני, עקרות אצל גברים ונשים,
שילשולים, צרבת. לא חשוב רק מה
אוכלים, אלא גם צירופי המזון — מה
הולך עם מה.
היה אצלנו ילד שסבל מבעיות-
שמיעה. כשקראנו בשמו, הוא לא הגיב.
מצאנו שהוא אלרגי למוצרי חלב,
חומוס ומזונות אחרים. כעבור שבועיים
הושבנו אותו כשגבו אלינו, לחשנו את
שמו, והוא הגיב. זה היה רגע מרגש
מאוד.
באו אלינו שני זוגות נשואים מעזה.
הנשים לא יכלו להיכנס להריון במשך
שלוש שנים. מחקנו מהתפריט שלהם
אוכל מטוגן, קפה ועוד כמה מזונות,
ורשמנו להם מה לאכול. אחת נכנסה
להרייון כעבור שלושה חודשים, השניה
כעבור חצי שנה. .

טיבעונים גיודי

בין הרגליים

ף* בעיות אימפוטנציה אצל
^ גברים אני טוען שהבעיה היא לא
בין הרגליים, אלא בין האוזניים, בראש.
גבר חייב להיות רגוע, לוותר על
ממריצים למיניהם — כמו קפה, תה,
קוקה־קולה, סיגריות ואלכוהול. מצד

המזונות המעוברים, הגורמים לליחה,
ואוכלים כל לילה, לפני השינה, אשכוליות,
עם כף אחת או שתיים של
גבינה לבנה. למי שאין בעיות בקיבה
מומלץ לשתות כפית חומץ־תפוחים
ביום, מהול בחצי כוס מים, לאכול
הרבה פירות וירקות ודגנים מלאים,
ולהפחית בבשר ובדגים.
ד״ר 1׳ ח-

ר״י מ־מויל *מיעובסקי ס

ר״ר־ #אגך דוז

י/כ;יץ

י/ב/י /־*רזי״יי

יעפזי׳/

ג׳ערי

תרשים־מזונות של הזוג אבן־חן
״שקדים, ביצים וקיטניות נגד בעיות־מין!״

ברסיטת דאנסבך בקליפורניה. ג׳ודי
התמחתה בתזונה ובבעיות־ילדים, ואני
במין ובתזונה. יכולתי לקבל בקלות
אזרחות אמריקאית, אבל לא רציתי,
אני אוהב את הארץ, ורוצה לחיות בה.
עזבנו בית גדול ומפואר ואת בני־מישפחתה
של גיורי, ועלינו לארץ.
אני לא צימחוני־פאנאטי, אם מישהו
רוצה פעם־פעמיים בשבוע לאכול
בשר־עוף — שיאכל. לבשר־בקר אני
מתנגד בצורה מוחלטת. אני מתנגד רק
לג׳אנק־פוד, וזה לא נכנס אלינו
הביתה. באים אלינו הרבה פציינטים,
שהתייאשו מרופאים, ואנחנו עוזרים
להם להתגבר על בעיותיהם בצורה
י טבעית. להזיק אנחנו לא יכולים, כי
אנחנו מטפלים רק בעזרת תזונה נכונה
ותוספת של ויטמינים.
אנחנו לא מתנגדים לרפואה הקונבנציונאלית.
אנחנו בעד שילוב של
שתי אסכולות. לאדם שנפגע בת־אונת־דרכים
אני לא יכול לתת לאכול
חסה, אבל על־ידי תזונה בריאה אפשר

שני, הרבה גברים יכולים לטעון שהם
שותים ומעשנים, ומתפקדים בסדר
גמור מבחינה מינית. הם בסדר, אבל
אני מדבר על גברים — והגיל לא
משנה במיקרים אלה — שיש להם
בעיות־מין. אותם אני מחזק בעזרת
נבטי־חיטה, שקדים, ביצים וקיטניות, ג
המכילים חלבונים.
אפשר למנוע גם נשירת־שיער.
נכון, יש כאן עניין של תורשה ותזונה
נכונה לא תצמיח תלתלים, אבל היא
יכולה לעצור התקרחות.
י ־י־ י נכונה פלוס שתיה מספקת
של שמונה כוסות־מים ביום, כף שמן
ליום בסלט ושמן של נבט־חיטה על
הפנים, כל לילה, עשויים לעצור התהוות
קמטים על הפנים. אפשר למנוע
גם כאבי־מחזור אצל נשים, הבאים כתוצאה
מאי־איזון מינרלים בגוף באותם
ימים מסויימים. בעזרת מזון מתאים
גורמים לאיזון, והכאבים נעלמים.
אפשר גם לעבור את החורף בלי
נזלת, אנגינה ושפעת. מוותרים על

ואברהם אבן־חן

״למה א תם קוראים לעצמכם דוקטורים!״

אין יעוץ כללי, המתאים לכולם.
לכל אדם צריר לתפור בנפרד את
החליפה המתאימה לו.

״חבר׳ה, אני
בעדכם!״

^ ברהט אבן־חן, לשעבר פיינ־שטיין,
הוא בן ,49 יליד ראש־פינה,
גבר גבה־קומה וכסוף־תלתלים.
אחרי השרות הצבאי הוא למד יחסים
בינלאומיים בקליפורניה, עבד בקונסוליה
בלוס־אנג׳לס, וכעבודה נוספת
עבד כמדריך לריקודי־עם. כך הכיר את
גיורי.
״רציתי ללמוד עברית,״ היא מספרת
.״צילצלתי לקונסוליה, ודיברתי עם
אברהם. הוא אמר שאבוא לריקודי־עם
לחוג שלו, ושם הוא יכיר לי אנשים
שיעזרו לי עם העברית. הייתי צריכה
אז להתחתן עם אחר, אבל כשראיתי את
אברהם, קרה כמו שכתוב בספרים —
(המשך בעמוד )32

״טיבששז אינה פשעו
• עורך־הדין אלי שטיינלאוף, פ ר קלי ט ם של הזוג אבן״

המישסרה מנהלת ברגע את החקירה נגדם. נאשר זו תסתיים
יועבר התיק לפרקליטות־המחוז, שתצטרך לתת את הדעת אם יש
מקום להגיש נגדם בתב״אישום או לא.
אחרי שהשופטת קיבלה הסברים על בעייתיות הנושא, היא
אמרה שההחלטה אם מותר לבני־הזוג להמשיך לעבוד או לא
צריכה להינתן במישפט עצמו, ולא בשלב בל־נך מוקדם, ביום שבו
נעצרו השניים. היא רק הוציאה צו האוסר עליהם לרשום מירש־מיס
הרשומים בספר״התרופות של הרוקח הראשי.
חוק פקודת הרופאים, נוסח חדש. תשליז־ 1976 הוא רק עיבוד
לעברית תיקנית של החוק הישן -הפקודה המנדטורית, שנקראה
פקודת המתעסקים ברפואה משנת .1947 בזמן שבבריטניה רשאי
כל אדם לעסוק ברפואה טיבעונית, גם אם אינו רופא או בעל
השכלה רפואית, החוק בארץ מפגר.
הבעיה הובאה ב־ 979ג לפני בית-המישפט העליון, שהבחין אז
בין ״מחלה־ ובין,,פגם או מצב״ .הוא קבע שבל עוד מטפלים בפגם
או במצב, אין זה עיסוק ברפואה. בני״הזוג אבן־חן בפירוש אינם
עוסקים בבדיקה או בריפוי מרלות, אלא מדריכים כיצד אפשר
להרגיש טוב יותר בעזרת תזונה נכונה. לפי טענות המישטרה, אם
כן, גם מורה להתעמלות, המלמד את תלמידיו לפי שיטה מסו־יימת.
עלול לעבור על החוק האוסר עיסוק ברפואה, אם הוא
מתיימר לרפא מחלה בשיטה מסויימת. חייבת להיות פעילות
ציבורית נמרצת בעניין זה -לא יתכן שבעולם הרחב והנאור יהיו
פעולות אלה מוכרות ומותרות. ואילו בארץ יתנכלו להן.

,האם ! 1רפואת אליל?״
• דובר מי שרד״הבריאות, שמואל אלגרבלי:
במישרד־הבריאות אין מכירים במונח ״רפואה אחרת־ ,או
״רפואה שונה״ .מכירים רק במושג רפואה. כל רופא, או כל מי
שהוסמך על־ידי מישרד־הבריאות לעסוק ברפואה, הרוצה להש תמש
בשיטה רפואית מסויימת, חייב להגיש למישרד־הבריאות
חומר מדעי מסודר, אשר יענה על הקריטוריונים של יעילות
ובטיחות. זה אמור לגבי תרופות, חומרים ושיטות-טיפול.
במישרד הבריאות פועלת הוועדה העליונה לטיפולים וניסויים
בבני-אדם מחד גיסא, והמחלקה לפרמקולוגיה (רוקחות) מאידך
גיסא, והן מוסמכות לאשר טיפולים ותרופות על״פי שיטות וגישות
המקובלות בעולם המערבי, שאנו חלק ממנו.
שד-הבריאות נפגש עם טובי המומחים בעולם -הומיאופאתים
ואחרים, כדי ללמוד מקרוב את שיטות הריפוי שלהם, והוא
מקיים בעת האחרונה סידרת דיונים עם ראשי מישרדו, בדי
לנסות ולמצוא פיתרון לבעיה. באחד הדיונים הוא שאל את
הרופאים :״מי זה אומר שהדרך שלכם טובה יותר במצבים
טרמינלייסז״ הם ענו שיש חשש שתחת ללכת ולקבל טיפול שכבר
הוכח כיעיל, יבזבזו אנשים זמן יקר וגורלי, ויחמיצו את ההזדמנות
להבריא. הרופאים הביעו באוזני השר התנגדות נמרצת לנושא
הרפואה הלא־קונבנציונאלית, ואחדים מהם כינו אותה אחיזת־עיניים,
הונאה, רפואת־אלילים. השר לא הגיב על בך, ורק חזר
וטען שיש לדון בנושא בבובד-ראש.
אני לא יכול לומד מתי יסתיימו הדיונים בנושא זה, כי הוויכוח
נמשך כבר שנים. אבל אפשר לציין שזו הפעם הראשונה ששר״
בריאות בישראל מתעמק בסוגיה ומקיים דיונים בה. בשבוע הבא
עומד השר להיפגש עם מנב־ל מישרד־הבריאות, דן מיכאלי, שהוא
אחד המתנגדים לרפואה הלא-קונבנציונאלית, ועם חברי המועצה
המדעית העליונה.

ן נעמי מן

— אף אחד רא מת —
(המשך מעמוד )31
התאהבתי ממבט ראשון. הוא היה
באותו ערב עם מישהי אחרת. לקח
אותה הביתה ובא לפגוש אותי אחר־כך.
אחרי שלושה שבועות התארשנו,
וכעבור ארבעה חודשים התחתנו.״
בני־הזוג, שהם הורים לאסתי בת-
ה־ ,20 לדורון בן ה־ 17 ולשחר בן ה־,13
התחילו את את חייהם המשותפים
באמריקה, ומשנת 61 עד 75 חיו בארץ.
אברהם היה אמרגן ומפיק מופעים,
וג׳ודי הופיעה, עם הבובה שלה, אודי,
כפיתום (ונטרילוקוויסט, מדברת מן
הבטן מבלי להניע את השפתיים) .את
כישרונה זה גילתה כשהיתה בת .9
אחרי שראתה הופעה של פיתום
בטלוויזיה, והופיעה על בימה, עם
בובה, בעודה ילדה.

סיפר אברהם:

מאוזן:
( .1עם 9מאונך) תגובתה של
רחל אחרי הטסט ()7,3
.3חזיון שוא, יראו בחורף, בגנים
בבבל ()5,4
.9הלוקש איננו מבוסס ()4

פתרון תשבצופן
2524

. 10 קבלו עזרה מאגד? בקצור,
הזכרנו ()3
כן! ()4
.4שר ()4
.13 נמצא מתאים למלאכות(כמו
.5אבחון שנון ומצוין של אדם
מלאך) ()3
חשוד ()3,2,3
. 14 לומדים רק בפה ()6
.6אלוף על המים ()6
.15״פעם אחת ככה מתחילים
.7כלם היו בני ()4
כל הספורים, אדון ביאליק 4,4י .8לא היה כבשם הזה במטתי ()5
. 17 היתה היתה חפושית ()4
.9ראה 1מאוזן
. 18 יתרומם בקבוץ ()4
.11 גם כן משהו, בקצור כל גלם
.20 ניתח הדו״ח כחרב שנונה
יכול לעמוד על הראש ()2

.12 מי עוד מאמין שהאמה
.22 נפגע מתיצו של ארוס ונפטר ( )5נופלת כשעוברים מתחת לסולם?

.24 בחש באנרגיה והעלה רק
אפר ()3
.16 לשיר ביחד עם ...יוסי ויונה

.25 בעיניים סגורות קבלו משנה
תקף ()4
. 19 כמה עלוב המלך בצרתו ()6
.21 עזות פנים לא בפנים ()5
.26 מאכל בשעת תאווה ()4
.22 יש מיס ומיץ ()4
.28 סותמים את הגולל על כל
האגדות ()7
.23 איפה שלא תשימו אותו הוא
גמור ()2
.29 בעל הון נמס (.)3
.24 נתקל המפקד בכל עבר ()3
מאוגך י:
.27 עם טיפ טפה מזל תעלה את
הרשת (.)3
.2יגיע לבסיס כמו זה שכבר

--אביגיל יי״אי —

מודעות בטלפיו
* ^ בכר טי סי
£ 8 $ 0 1 0 8א 1ס
* 1א 0ו ז * א ק 6זאו

סז$*4£11ו

לכל העתונים
אשראי במחירי המערכתי

ויזה

יע1ראכרט

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סור ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־03

שבוע לפני שנעצרנו על־ידי המיש־טרה
היתה לי פגישה עם שר־הבריאות,
מוטה גור, הוא קיבל אותי ואת האחרים
— חבר־הכנסת־לשעבר מרדכי בן־פו־רת,
פעיל התנועה הצימחונית דוד
נחום, ועורך־הרין שלי, אלי שטיינ־לאוף
— בצורה יפה מאוד. אמר לנו
׳חבר׳ה, אני בעדכם׳ ,וסיפר שאשתו
מטופלת אצל מרפא טיבעוני, והוא היה
מטופל אצל ה׳בייגל־מאכר׳ בגלל
בעיות־גב.
הרדיפה הזאת אחרינו, המרפאים
הטיבעונים, באה, לדעתי, לא ממישרד־הבריאות,
אלא מרופאים באיזור תל־אביב,
וכל מיני יועצים מישפטיים המחממים
את המישטרה נגדנו.
מישך ד־הבריאות לא נותן לייבא
לארץ ויטמינים ומינרלים, ולכן יש
צורך להבריח תוספות־מזון אלה, והם
נמכרים במחירים גבוהים מאוד. בקבוק
ויטמין, העולה באמריקה שלושה דולר,
נמכר כאן ב־ 30 דולר. הכל נעשה
בהסתר, ולכן המחירים מאמירים כל
הזמן. מישרד־הבריאות מחרים מדי
פעם ויטמינים בבתי־מירקחת ובבתי-
טבע. כדאי להביא לארץ מיזוודה עם
ויטמינים — אפשר להרוויח אלף דולר
ולכסות את הנסיעה.
יש בארץ כ־ 60 מרפאים טיבעוניים.
מסוגים שונים: הומיאופאתים, רפלכ־סולוגים,
רופאי״מחטים. הביקוש לנו
הוא עצום, ויש מקום למרפאים נוספים.
כל מה שאנחנו מבקשים זה רק הכרה
רישמית, שיקראו לנו בכל כינוי
העולה־על־הרעת — יועצי־בריאות,
יועצי״תזונה. אנו מעוניינים גם בפיקוח
עלינו — שלא כל אחד יקום ויחליט
שהוא מרפא טיבעוני. אנחנו רוצים
להתמסד, לא להיות נרדפים ולהרגיש
שאנו נאלצים לעבוד במחתרת.
עליי עלו, אני חושב, מפני שאני
פעיל בתנועה הצימחונית, מפני שרצתי
לכנסת (במקום השלישי, עם בך
פורת) ,מפני שאני מנהל בית־ספר
לריפוי טיבעי, ומפני שיש לי קליניקה
במרכז העיר, בבית־הרופאים, ואני
לא מתחבא בבית פרטי או בחדר שכור
באיזו עיר קטנה.

,,מהיום -
^ דיאטה״
* * ל השאלה הבלתי-נמנעת. כיצד
זה יועצת־תזונה נושאת על גופה
קילוגרמים מיותרים, עונה ג׳ודי :״אני
מרגישה בסדר — אוכלת אוכל בריא,
לוקחת ויטמינים. מתעמלת בשיטה
האירובית. מנסה לשמור לא להשמין
יותר. טוב, נכון שאני לא רזה כפי
שהייתי בזמן שהופעתי עם הבובה. אבל
אז לא אכלתי טוב ולא הייתי בריאה
כמו היום״.
כעבור שעות אחדות היא מתקשרת,
ובקול נבוך מעט אומרת שהיא חשבה
על הנושא בצורה יסודית. פעם ראשונה
בחייה .״לא חשבתי שהמצב גרוע
עד כדי כך,״ היא אומרת ,״שקלתי את
עצמי, עשיתי תחשיב של מיספר
קלוריות ביום, הסתכלתי היטב בראי,
והחלטתי שאין ברירה — אני חייבת
לרדת במישקל. מהיום — דיאטה. מה
לעשות. אף אחת מחברותיי לא העירה
לי שום דבר על זה, להיפר, הן תמיד
משכנעות אותי לטעום מהעוגות שלהן.
אברהם העיר לי בעדינות כמה פעמים,
אבל לא התייחסתי לזה.״
החי איזה סב1ן
אתה שותה היזם?
^ טבריה ביקשו עובדי מלון
^ מחברם הטבח שיגיש להם משקה
קל לארוחת־הצהריים. הטבח ביקש
מהמחסנאי שיביא לו אבקת־זיפ. המחסנאי
שגה והביא במקום אבקת־זיפ,
אבקת־סבון. התוצאה 36 :מעובדי המלון
לקו בקיבתם.

מה שטוב לדויד המלר...
ך• לונדון גילה סקר שנערך עבור
*1משרד התיירות הישראלי כי
תיירים־בכוח אמידים מן הממלכה
המאוחדת סבורים כי ישראל יקרה, לא
בטוחה ומימיה אינם ראויים לשתייה.

בתיאבוז!
ן* תל־אביב הוצעו, בעת המכירה
^ הפומבית האחרונה של אבירות,
שערכה המישטרה, בין השאר: טבעת
זהב משובצת ביהלום פגום: שתי
פחיות שימורי אננס ומישמש: תרסיס
קוטל חרקים: מייצב שין ך וחבילת
כעכים אחת.

ואקום בבקרם
ך י נתיבות נעצר תלמיד־ישיבה בן
^ ,29 שלא קיבל, בגיל ,17 את צו־הגיוס
לשרת שרות־חובה בצה״ל,
מכיוון ששמו נשמט בשגגה מן
המחשב, ולאחר מכן הוא לא טרח
מעולם להתייצב לשרות מרצונו הוא,
מכיוון, כפי שהסביר :״לא ידעתי שאני
צריך להתייצב. אני לא קורא עיתונים,
לא שומע רדיו ולא רואה טלוויזיה. אני
כל הזמן הולך עם ספר ביד ולא מסתכל
על פירסומת!״

מישחקים אסזרים
ף תל־אביב נעצר נער בן 11
^ בדירה זרה, כשתכשיטיה של
בעלת הדירה בידיו, טען להגנתו כי
נכנס לדירה מכיוון ששיחק אותה שעה
עם חבריו במישחק המחבואים.

ערבון בכור
ן* בת־ים הזמינה צעירה מונית,
נוכחה, משהגיעה למקום־יעדה, כי
שכחה את ארנקה בבית, הסירה את
חזייתה מגופה, השאירה אותה כערבון
בירי נהג המונית.

ביצר להשיר *את הקור
ך* יטבתד! הודיעה רשות שמורות
^ הטבע, כי הזמינה 20 סדינים חשמליים,
לשם פרישתם בשמורת החי־בר
המקומית, רבר שיבטיח כי הנחשים וה־לטאות
במקום לא ישקעו בתרדמת־החורף
שלהם, שהיא תגובתם לקור,
אלא יהיו ערים ופעילים, להנאתם של
המבקרים בשמורה.

קצץ הביטחון העצמי
ף* תל־אביב הציע צעיר את שרו־
^ תיו לצעירה שחיפשה עבודה,
הסביר לה כי הוא קצין־הביטחון בכלבו
מקומי, ביקש ממנה להסיר את
צמיד״הזהב שעל זרועה, כדי לבדוק את
ביטחונה העצמי, לפני שיפגיש אותה
עם מנהל הכל־בו, לאחר מכן ביקש
ממנה להמתין דקות מיספר לסידור
הפגישה ושוב לא שב.

רפואה ב שר שרת
ף* חיפה תבע אדם פיצויים מבית*
• חולים מקומי, בו אושפז לשם ניתוח׳
אחר שהתחלק בשלולית נפט
ושבר את רגלו, מכיוון שלפני הניתוח
בוצע חוקן בגופו, שפגע במעיו וכתוצאה
מכך הוא נזקק לתרופות, שהפכו
אותו לחירש.
העולם הז ה 2525

לי זד; בד*•
ל סל ט זד; חש1כ

שי מחה
ב מי טבח

(או פינת הקמצן מורחבח)
כדי שלא לשעמם את קהל קוראי העולם הזה בכלל וקוראי מדור זה
בפרט, החלטתי לעשות לעצמי כמה שינויים, מדי פעם. בגלל מיגבלות
מסויימות. שהטבע חנן אותי בהן, אאלץ להצטמצם בשינויי־אופי בלבד.
השבוע למשל, החלטתי לשמוע בקולו של אורי לוי וליהפך לאשה
חסכונית ומחושבת. מייד בהודיעי את בשורת השינוי למישפחתי המצומצמת,
שאל אותי ג ע לי כמה זה יעלה לו. ובכן, לא יעלה לו כלום.
להיפר, כל הזמן עכשיו אני אחסוד כסף ואברר היטב איפה קונים בזול ומי
נותן הנחות ואיפה יש סחורה מסוג ב׳ ואיך אפשר בתשלומים ובכלל. בסוף,
כשאחסוך המון כסף מהחסכנות שלי, אפוצץ את כל הסכום בארוחת־ערב
אחת במיסעדה הכי־יקרה בעיר, כי זה האופי האמיתי שלי.
אבל בואו ונתחיל מהתחלה. מדי שבוע אפרסם במדור זה כל דבר
שמחירו ירד באופן דראסטי. מיפעלים. מוסדות, חנויות וכל שאר המוכרים,
המוכנים להוריד את המחירים שלהם הורדה ממשית, או שהם נותנים
מתנות יקרות־ערך לקונים אצלם, יזכו אצלי לקטע פירסום חינם. אבל אם
אני אתפוס מישהו שינסה לסדר אותי ויעלה מחירים לפני שהוא מוריד
אותם, יזכה לשני עמודים אצל רחל המרחלת.
כדאי להתחיל מהקל אל הכבד.
• חברת התקליטים סי־בי־אס (שכבר עשתה כמה מיבצעי־הנחות
השנה) פתחה במיבצע עד סוף־חודש פברואר, בו ימכרו שלושה תקליטים
בסכום של 10ש״ח. כלומר 3.3ש״ח לתקליט, במקום המחיר הרגיל של
8.5ש״ח. המיבצע הוא בכל חנויות התקליטים בארץ.
• גם כן עד סוף חודש פברואר, תינתן הנחה של 70־ 50 על מיבחר של
ספרים רבי מכר מסיפרות העולם ומסיפרותנו וכן הנחה של 25 על
מיבחר גדול של סיפרי עבודות־יד. כל זאת ברשת חנויות סטימצקי ברחבי
הארץ.
• שתי חברות הקרמיקה, לפיד ונאמן, פתחו לעצמן חנות־ענק ברחוב
ז׳בוטינסקי .9בבני־ברק. בחנות מיבחר עצום של כלי־בית בהנחה מתמדת
של ס 30<7ומלבד זאת מיבצעים קבועים של הנחות של 60 בכל פעם
מוצרים שונים. בתיבת־המציאות מצאתי סיפלי־מרק מחרסינה לבנה ב־

0.75ש״ח, מאגים(ספלים גדולים) ב־ 2.5ש״ח וקנקן־המים היפה שבתצ־לום
ב־ 4.5שקלים בלבד. מומלץ באופן אישי.
• לסיום — רהיטים. רשת חנויות הרהיטים ריס תיתן לכל מי שיקנה
אצלה חדר־ילדים או ריהוט סלוני, שטיחום של כרמל(השטיח שמחמם
את החדר) בגודל 200/155 מטר, בצבע לפי בחירת הלקוח. סכום הקניה
צריך להיות אלף ש״ח ושווי השטיחום הוא 210ש״ח. חברת דניש מבטיחה
לכל קונה מיטבח בסכום של ארבעת אלפים ש״ח, תנור אפייה וכיריים
מתוצרת קינג בשווי של 1,100 שקל.

זעגשיז בדיזל; להיפך
מי שלא יכול להרשות לעצמו לקנות בזול.
פן יפול עליו חשד של קשיי־נזילות, ומי שרק
תוצרת־חוץ מדברת אל ליבו העדין. ומי שהוא

סתם סנוב, יכול לקחת עכשיו מונית, להתיישב
במושב האחורי ולהגיד לנהג ״רחוב איבן-
גבירול ,17 בבקשה!״

שם הוא ימצא את הסטודיו האיטלקי
לעיצוב־פנים 500 .מטרים מרובעים מלאי
ריהוט איטלקי מודרני, משל המעצבים האיטלקיים
הנודעים מסימו פרנקו (עיצוב מלו־נות־פאר)
,וולטר מרלי(עיצוב בית־הקיץ של
סופיה לורן) ועוד כמה שמות עם צליל של
אופרה.
בחנות — סליחה — הסטודיו, עשרות
סלונים, חדרי־שינה, כולל כיסויי־מיטה(משגעים)
,גופי־תאורה (מצחיקים) ,חדרי־ילדים
(המודים) ועוד ועוד.

פעם, לפני שנים, הוזמנתי לחגיגת בר־מיצווה.
חתן הבר־מיצווה היה בנה של גברת
שעיסוקה ענייני־מיטבח ומזון, והיא, בעצמה,
הכינה את כל הכיבוד במו ידיה. הגישו שם
ביצים בצורת פיטריות ופטריות בצורת מלפפונים
וכמובן מלפפונים בצורת אגסים ואגסים
בצורת חצילים וגבינות בצורת דגים ועוד 300
מאכלים מחופשים למאכלים אחרים. כשיצאתי
משם, נשבעתי שאני לעולם לא אתעסק בשטויות
האלה ותמיד אגיש לשולחן אוכל בצורת
אוכל.
ככה עברו כמה שנים, ואז פגשתי את טובה
ארן, היא מנהלת מרכז ההדרכה של תנובה,
ואצלה ראיתי שקישוט יכול להיות יפה. ראיתי,
התפעלתי, אבל לא ניסיתי לעשות כמוה,
כי היה ברור לי שזה מסובך וצריך מיומנות
וידיים טובות.
בימים אלה ראה אור סיפרה של טובה ארן,
קישוטי מזון (הוצאת מעריב) .בעזרת 600
צילומי־צבע והסברים פשוטים מאוד יכולה כל
אשה ללמוד כיצד להפוך שולחן פשוט
לשולחן חגיגי, החל משולחן לכיבוד אורחים
חשובים ועד לסתם זיקית מצחיקה העשויה
ממלפפון אחד וצנונית אחת, המשמחת את
הילדים בארוחת־ערב רגילה של יום חול.
ספר שכל אשה עם טיפה של יומרות־מארחת
תשמח לקבל. לא יודעת את המחיר, כי
גם אני קיבלתי אותו, ומאז שמח אצלנו
במיטבח.

בשבוע הבא ט״ו בשבט. לפי המסורת
שותלים שתילים. אוכלים פירות מיובשים י
וקונים מתנות לילדים.
חברת דורוו לילד, המתמחה בצעצועים [
חינוכיים לגיל הרך, הוציאה לכבוד חג־ י
האילנות פאזל עשוי מעץ, המתאר את נושא
ט״ו בשבט.
הפאזל עשוי היטב, כל החלקים יוצאים

חדר־הילדים שבתצלום כולל מיטה, כוננית.
ארון, כסא מתקפל, שידה, והכל ביחד תמורת
הסכום הסימלי של 3.549ש״ח.
מי שרוצה ארכיטקטורה איטאליאנה
שישלם!

בזז>>כו
באחד הימים האלה, שאין לי על מה לכתוב
ומייד אני מחליטה לעשות הסבה מיקצועית
לאחות מוסמכת או לברוקרית של בורסה, באה
אליי חברה. מייד בכיתי לה ויללתי שאין לי
יותר המצאות ורעיונות ואולי. אם יהיה לי זמן
אחרי־הצהריים. אני גם אתאבד. חברתי לקחה
אותי ביד. הכניסה אותי למכונית שלה והסיעה
אותי לביתה של גברת ־פה וצעירה בשם עליזה
פלורנטל. אחרי לחיצות הידיים, הסבירה חברתי
את סיבת בואנו. עליזה אמרה שיהיה בסדר.
היא נכנסה למיטבח ואחרי דקות יצאה משם
עם קפה ועוגיות ועם דף ועיפרון ואמרה לי:
רישמי! רשמתי.
כדי לא לאבק את כל הבית כשרוצים לחבוט
את הספות, פורשים על הספה סדין לח
ורק אז מתחילים להרביץ. כל האבק נספג
בסדין הלח, שאחר־כך הולך למכונת־הכביסה,

והבית נשאר נקי לגמרי.

ונכנסים בקלות וגם הגודל טוב. לא קטן מדי,
עד כדי כך שהחלקים ילכו מייד לאיבוד, ולא
גדול מדי, שלילד יהיה קשה לעבוד איתו. רק
למה הציור כל־כך מכוער, בלתי־הגיוני ומיושן,
כשכל הארץ הזאת מלאה בציירים טובים
ומוכשרים המחפשים חלטורות?
המחיר 7.5 :ש״ח.
רוצים עוד אחד? בבקשה. מה עושים באקווריום
נטול־דגים? הרי ידוע כבר מזמן שהדגים
לחופש נולדו, וכשסוגרים אותם בריבוע
זכוכית והילדים זורקים להם מדי פעם פופקורן
וחלקי קציצות, מחליטים הדגים שיותר
טוב למות ובאמת רובם מתים. שככה מזל יהיה
לי בחיים כמה אקווריומים ריקים אני כבר
פגשתי ואף פעם לא עלה על דעתי מה שעלה
על דעתה של עליזה. למלא את האקווריום
בחלוקי־נחל ופרחים יבשים. או אפילו למלא
אותו במים ולהשתמש בו כבאגרטל ענק
ומעניין.
חוש אמנות יש לגברת הזאת. מה שאין לה,
זה חוש ראיית־הנולד, ולכן היא לא יודעת
שאני לא גמרתי איתה. רק התחלתי.

הורוסהוס

י ומרים
כ״ובנימיגי

מזד החודש:

דלי
תחזית שנתית
התחזיות שנכתבו לבני מזל דלי בשלושת
השנים האחרונות לא היו מעודדות. לא קל
לבשר על שנה קשה׳ אן אי־אפשר להתעלם
ממה שמראה המפה האסטרולוגית.
לפחות השנה טוף־סוף אפשר לבשר
בשורות טובות לדליים: השנה הנוכחית
תהיה הרבה יותר טובה. עיקר הקשיים,
המועקות והצרות חלפו, ומעכשיו עומדת
להתחיל תקופה הרבה יותר טובה. לרגעים
הטובים אף פעם לא קל להגיע, רוב הזמן
אנשים נאלצים להתמודד עם קשיים
יומיים, עם הפתעות לא״נעימות הנוחתות
לפתע ללא הודעה מוקדמת.
לאחר שלוש שנים שבהן קשה היה למצוא
זמן טוב, הכוכבים מראים על מצב הרבה
יותר טוב ומפנק. כוכב יופיטר, שהוא
האחראי על המזל ועל ההזדמנויות הטובות
בחיים, נמצא כרגע במזל דלי. לכוכב יופיטר
מחזור של 2ג שנה, כך שמי שרוצה להשוות
עם העבר, יוכל להפיק מהתקופה הנוכחית.
מלבד מיקומו של כוכב יופיטר קרה דבר
הרבה יותר חשוב: כוכב סטורן עזב את
מקומו ועבר למזל הבא.
עיקר הבעיות היו סביב נושא הקריירה,
אך למעשה בכל תחומי״החיים היה קשה,
מצב״הרוח היה כבד, מעיק ומדכא. מה
שבוודאי אינו מתאים למזל דלי, שהוא מזל-

אוויר, המתרחק ממקומות המכבידים על
נפשו ועל חייו. לא כל הדליים יוכלו ממש
להשתחרר ולהיפטר מכל הצרות. אותם
שנולדו בין ה־ 24 בינואר ל״ 29 בו עדיין יהיו
נתונים לשינוים קיצוניים. בעיקר בתחום
הקריירה. כוכב פלוטו השוהה בעקרב (בית
הקריירה של מזל דלי) ,לא יאפשר להם
להמשיך באותו תפקיד, עם אותם האנשים
ואותה גישה שהיתה עד עתה. משהו עומד
להשתנות מהיסוד, את הגלגל אי־אפשר
יהיה להחזיר לאחור, כך שכל שינוי שייעשה
מתוך התפרצות״כעט או בהחלטה אימפולסיבית
עלול להביא לחרטה. בני מזל דלי
שנולדו באותם תאריכים ( 24־ 29 בינואר)
יצטרכו להיות מאוד זהירים, שקולים וקרים
בהחלטותיהם.
שינויים מסוג אחר יעברו אותם שנולדו
בין ה־ 7בפברואר ל־ 12 בו. אלה יעברו
שינויים חיוביים ומעניינים. הם ישנו
סביבה, יכירו אנשים חדשים וחברה שונה
מזו שהיתה להם עד היום. חלק מהשאיפות,
שאותן לא הצליחו להגשים, יוגשמו השנה,
ואם יתנו לעצמם להיענות להזדמנויות -
הם יהנו מאוד מהשינויים, ומהשנים שיבואו
בעיקבות השינויים.
איך תיראה שנת 1986 לבני זל דליו
קריירה כאמור, מבחינה זו יהיה הרבה יותר טוב
וקל, הדליים ירגישו יותר משוחררים, ינתן
להם חופש״פעולה, ביחוד לאחר שהרגישו
מוגבלים ולחוצים בשלוש השנים האחרונות.
כעת הם יהיו השולטים. ואם קודם
לכן נתנו לאחרים לשלוט בהם ולחלק להם
הוראות -הפעם הם לא יוותרו ולא ייכנעו.
הם ילחמו על דיעותיהם, ובמקום שבו הם
עובדים יעריכו לא רק את התוצאות, שאותן
העריכו גם לפני כן, הם יזכו לשבחים גם על
הדרך שבה הם מבצעים כל דבר -על
הזריזות, היעילות והחיסכון בכוח־אדם
ובאנרגיה.
לרוב אין מישהו שיוכל להתחרות בבן
מזל דלי שצריך למצוא דרכים מקוריות
ומהירות לפיתרון בעיות מסובכות.
כספים בדיוק עכשיו, בתקופה זו, קשה להם לד-
ליים בכל מה שקשור לפינאנסים. מצב הכו
התיקוות
והשאיפות שהיו לכם במקום מצב־הרוח אינו טוב בימים אלה, לא קל
העבודה נראות כאילו רחוקות מאוד מטווח לכם עם בני־המישפחה. באים אליכם בתביהגשמה,
אולם כבר ב עות
ומעמידים אפילו
יום הראשון תופתעו
אול טימטו ם תצטרכו
להיות סבלניים -תנו
לטובה מהצעה מעניינת.
ברגע הראשון זה
להם לדבר ואתם המלא
ייראה לכם, אך
שיכו בחיי הרגילים
כאילו דבר לא קרה. ה־אחרי
כמה ימים של
מחשבה, יתברר שיש
23 וה־ 24 יהיו מעט יותר
כאן הזדמנות חשובה.
נוחים גם מהבחינה הה־
28 וה 29-אינם נו רומנטית
-צפויה חוויה
ו 2ביוני
20 בי הן*
חים, בעיקר במקום-
מעניינת ולא שיגרתית,
העבודה. אתם עלולים
אולם אין לצפות להתלהסתכסך
עם בן מזל בתולה או דגים, צסו פתחות שלקשר יציב. ה־ 25 בחודש לא יהיה
להתאפק. ידידות חדשה עומדת להתחיל. קל. טוב לצאת מהבית ולא להיכנס למריבה.

בתקופה זו חשוב שתדאגו לקידום המיקצועי בין ה 23-ל״ 26 אתם עלולים לא להרגיש
שלכם כרגע האנשים שעימם את עובדי טוב. ואולי אפילו תצטרכו לבלות כמה ימים
במיטה. תכננו בשקט
נוטים לכם חסד, משום
מה מתייחסים אליכם
את העתיד מבלי לשתף
ביתר רכות וסלחנות. זה
איש בתוכניות, יש מי
הזמן לדבר ישירות על
שמקנא ומעוניין להפ רצונותיכם
ותוכניותי־ריע
לכם להגשמתן. ה־
26 וה־ 27 הרבה יותר
כם בתחום המיקצועי.
טובים. בתחום הרומנובכל
זאת שימו לב לא
טי צפויה הצלחה, בני
להיכנס לנעלים הגדוהמין
השני לא יוכלו
לות ממידתכם, שימרו
על קנה המידה ואל תתלהתעלם
מכם, אתם
3642X 9
י ו|18ך
פתו אל דיברי־חנופה
קורנים ומושכים אותם
שעלולים להטעות אתכם. במקום העבודה כמו פרפרים לאור. הבודדים שביניכם יוכלו
יזדמן לכם להכיר עכשיו אנשים חדשים. למצוא בן זוג שמתאים להם בימים אלה.

ה״ 23 או ה 24-יפתיעו לטובה מבחינה כס־_ שוב תמצאו את עצמכם עמוסים בעבודה
פית, אפשר אולי לחשוב על סגירת הגרעון והתחייבויות כלפי מישפחה. ידידים שכני
בבנק או על רכישה של
או סתם מכרים שהבינו
חפץ חדש. ב״ 26 או ב*
שאתכם אפשר לנצל.
אל תקחו על עצמכם
27 צפו למיכתב משמח
אחריות נוספת. הברימחו׳׳ל
או לשיחת טל אות
שלכם אינה טובה
פון, שתגרום לכם קר•
רת״רוח. קרובים או
ונראה שא לא תקפידו
על תזונה נכונה ומנוחה,
ידידים עשויים להגיע
משם בקרוב, אך גם
אתם עלולים לחלות.
אתם עצמכם עומדים,
מה־ 26 בחודש מצבכם
22ב אוגו ס ט ־
יהיה יותר קשה, ה־28
לפני נסיעה -אם כי
22בספטמבר
כרגע זה נראה כמעט
במיוחד מראה על עצדמיוני.
ה״ 28 בחודש יהיה קשה, סיכסוך עם בנות וקשיי עם האנשים שעימם אתם
אדם שקובע לגבי עתידכם המיקצועי. עובדים אבל בקרוב תוכלו להיפטר מהם.

סאומיס

סוס1

נתווה

כבים מראה על איבוד־שליטה. הכסף נוזל
להם מבין הידיים וכמעט אינם מבינים איך
זה קורה ולאן הכסף בורח. אי-אפשר להקיש
מתקופה זו לכל השנה. בסוף חודש פברואר
נכנס כוכב יופיטר לבית השני(בית הכספים
והרכוש) של מזל דלי, מה שיעזור להם למ צוא
מקורות הכנסה נוספים.
מצבם של בני המזל ישתפר, זו תהיה שנה
שבה אפשר יהיה לרכוש דירה, מכונית או
חפץ אחר יקר ובעל״ערך אך לא הכל יהיה
חלק, אומנם יופיטר יאפשר להם לשפר את
המצב, אך כוכב סטורן יוצר קרינה קשה
כלפי הבית השני וינסה להפריע ליופיטר
להיטיב עם הדליים. כך יוצא, שמצד אחד
הם ירוויחו וישפרו את מצבם, אך ברור
שסטורן לא יישב בצד מבלי להראות את
כוחו והשפעתו, כך ייצא שהכנסות יהיו, אך
גם הוצאות גדולות. זו תהיה שנה שבה
יתגלגלו הכספים פנימה והחוצה, ולפעמים
בסכומים גדולים מאוד, אך יהיה קשה
להתעשר ולהתבסס בשנה שבה פועלים שני
כוחות מנוגדים. ובכל זאת, נראה שמי
שיידע לכלכל את ענייניו בזהירות ובראייה
לטווח רחוק יוכל ליהנות ממיספר רכישות
חדשות ומועילות.

מגורים
מי שסבל מתנאי מגורים לא נוחים יוכל
לתכנן -ואף לבצע -מעבר לדירה יותר
טובה. קניה, שכר חודשי, או אפילו שיפוץ
מקום המגורים -הכל אפשרי. אין ספק
שיהיה יותר טוב השנה, ובני דלי יוכלו
לגשום לרווחה ולהרגיש פחות לחוצים ויותר
משוחררים בתוך ביתם. החודשים מרס, יוני
ויולי אינם טובים למעבר לדירה או לביצוע
שיפוצים, כך שמי שחושב על כך כדאי
שיתאים את עצמו לתאריכים שבהם לא
יוכל להיגרם נזק ולא יהיו עיכובים ותקלות
מעצבנות.
חברה לתחום החברתי לרוב לא מתייחסים
בתחזיות שנתיות, אבל כשמדובר במזל דלי
אי-אפשר שלא להזכיר אותו. דלי הוא מזל
חברותי, והחברה תופסת מקום חשוב
בחייו. משהו עומד להשתנות בשטח זה.
חלק מבני המזל ימצאו את עצמם בודדים,
לא מפני שהחברה שאליה הם שייכים תי-
זהו החודש שלכם, אם יש מזל שהרומנטיקה
חשובה לו הרי זהו מזל מאזניים. אם כך
תוכלו ליהנות מחודש
של הרפתקות אהבה
סוערות, מרגשות וא פילו
מוזרות. בין ה־23
ל 25-בחודש תוכלו ל סיים
קשרים שהיו א מורים
להסתיים מזמן.
אינכם מפסידים דבר,
הדרך לפרשיות חדשות
נפתחת וחבל להחמיץ
את ההזדמנויות. בני
מזל אריה ודלי יהיו מתאימים לתקופה זו,
שימו לב במיוחד אל ה־ 26 וה״ 27 בחודש.

מתעורר בכם הצורך להקדיש יותר זמן לבית
ולמישפחה. תוכלו לבצע שינויים בתוך הבית.
ה־ 23 וה־ 24 יהיו משמחי
ם בעיקר בגלל בשורה
שתגיע מארץ אחרת.
בקרוב מאוד את עומדים
לשנות את התחום
שבו אתם עוס קים מה
שיגרום לשינוי גדול
בחיים עצמם. בשטח הרומנטי
לא הכל מסתדר
כפי שהייתם רו צי ם
כשאת לוקחי יוזמה
ושומרים על בני הזוג, ה אתכם, אך ברגע
שאת מפנים את הגב -הם מנצלים זאת.

עד ה 26-בחודש לא יהיה קל. קשה יהיה
למצוא מקום שבו תרגישו נוח. במקום
העבודה לא מוכנים
לתת את אותה תשו־מת-הלב
שניתנה לכם
קודם, אתם מנסים לעניין
את הממונים עלי כם
בתוכניות חדשות
וטובות, אולם משום
מה אתם מרגישים שהראש
שלהם עסוק בעניינים
אחרים. יתכן שבינתיים
כדאי לגנוז את
התוכניות ולהמתין לשעה יותר מתאימה.
בבית המצב לא נוח. אמם מרגישים לחוצים.

עלם פתאום, אבל מיקרים שיקרו יביאו את
בני המזל למסקנה, שעליהם להחליף את ה חברה.
יתכן
שזה יהיה כרוך בתקופה של בדי דות
וחשבון-נפש, אך בסופו של דבר הדליים
ימצאו את עצמם בין אנשים רציניים
יותר יותר, ובחברה שבה הם לא רק יתנו
אלא גם יקבלו -אם אכן יזדקקו לעזרה.

ומה שבינו לבינה
אי־אפשר לומר שכל השנה מבטיחה לבני
המזל הצלחה בתחום הרומנטי. עד סוף פברואר
יוכלו הדליים ליהנות מחיזורים
ומפופולריות, שכמותם לא היו להם שנים
רבות. אך בין חודש מרס לאוקטובר לא הכל
יהיה כל־כך חלק. יחסים שכרגע נראים נפלאים
עלולים להשתנות. הבעיות שאיפיינו
את אותה תקופה קשורות בעיקר לאדם
שלישי שיכנס לתמונה. משום מה, באמצע
האידיליה ודווקא כשהיחסים יתנהלו על
מי״מנוחות מישהו מבני הזוג יתפתה ליצור
קשר עם אדם נוסף, מה שיגרום לבעיות
קשות ולצורך להסתיר האחד מהשני את
האמת.
למרות כל הבעיות שיכולות להיות, חודש
אוקטובר מבטיח שהיחסים יחזרו להיות
מתוקנים. אלה שהיו בודדים יוכלו להתחיל
בקשרים חדשים. בני דלי יגלו לפתע יוזמה,
ביטחון ושימחת״חיים•

התחום הכספי, שכל־כך הדאיג אתכם ב*
חודש
האחרון, מתחיל להסתדר. למרות *
העובדה שיש די הרבה *
הוצאות. תופתעו גם *

מההכנסות שיגיעו
מכל 0
מיני מקורות, שאותם §|
לא לקחתם בחשבון. ב *
ל 2או ב־ 24א תם עשו י•1י

יי לקבל מתנה ממי *
שהו שמאוד אוהב אתי*
כ ם אלא שעד עכשיו לא 1.
מצא א ת ההזדמנות לה *
ביע את ריגשותיו. בת * ין חום הרומנטי יהיה מוזר. תעמדו בפני מצב *
שבו לא תוכלו עוד להסתיר א ת ריגשותיכם* .

אותם שנולדו בתחילת המזל יתחילו *

להרגיש הקלה, הדיכאון וההרגשה הכבדה *

יחלפו ואפשר יהיה שוב

ליהנות מחברתם של

ידידים שאיתם נעים

לכם לבלות. ה* 25 בחו *

אינו טוב במיוחד
•י* 1 לכל בני המזל, אתם ע *
לולים
להסתכסך עם

אדם קרוב לכם, שהי 11
חסים
עימו היו טובים ין מאוד לאחרונה. הפעם

לא יהיה מי שיעזור לכם

לצאת מהסיכסוך. תמתנו את התגובות כדי י*
שלא תימצאו במצב שאין ממנו כל חזרה* .

החודש הקרוב עומד להיות קשה. מדכא *
ומעייף. אל תכניסו את עצמכם למצב־רוח ₪

של יאוש -נכון שזה לא *
קל, אך זו תקופה בלבד* ,
וגם היא תעבור. למתי 0:

חות שתהיה ב־ 22 יימ *
צא פיתרון ב־ג 2בחו *

דש. מישהו מהעבר הרחוק
יפתיע אתכם בשי *

חת טלפון או בביקור* ,
יחסי שנפסקו עשויים *
לחזור לפתע ולגרום ל *
9ו בפברו אר

20במרס
אכזבה קשה. ה־ 26 עד *
ה־ 29 יהיו קשי במיוחד. את עלולים *

לחלות ורצוי שתגשו לרופא ותבצעו בדיקות0 .

— חווה ואהוד: הטראגדיה
(המשך מעמוד )10
טובה של חווה יערי, לפי החשד היתה
שותפה בזיוף יפויי־הכוח שבעזרתם
נמשכו עשרות אלפי הדולארים מחשבונה
של מלבסקי המנוחה.
האשה באדום הודתה, כך נרמז, כי
יערי התוודתה בפניה על רצח מלה
מלבסקי. אם אכן נכון הדבר, היא תהיה
עדת־תביעה מרכזית, אם וכאשר יוגש
כתב־אישום נגד חווה יערי. יתכן שאף
תזכה למעמד של עדת־מדינה.
חווה יערי, לשעבר רוזנברג, היא בת
בכורה לזוג ניצולי־שואה שמוצאם מפולין.
היא גדלה ביחד עם ציפי, אחותה
הצעירה, בתל־אביב, בבית מבוסס,
לאבא סוחר שעסק גם בענייני־כספים.
היא סיימה את תיכון אליאנס כרמת־אביב
במגמה הומנית.
חווה ואהוד, גם הוא תל־אביבי
שסיים תיכון־חדש במגמת מיזרחנות,
הכירו זה את זה אחרי סיום בית־הספר,
הם התחתנו בחתונה צנועה בבית־סוקולוב
בתל־אביב, זמן קצר אחרי
שהשתחררו מהצבא.
אהוד יערי גדל בבית של עיתונאי.
אביו היה תקופה מסויימת כתב דבר
לענייני־ערבים, היה מנהל העיתון
ומזכיר־המערכת. הוא נפטר בגיל
צעיר, ואהוד התחיל. לעבוד בעיתון־
הבוקר כמגיה. אחרי תקופה קצרה
התקדם בעיתון והיה במשך שנים רבות

הזוג היה מצויין. הוא מעולם לא נראה
במיסעדות־פאר. וגם כשהיה נוסע
לחו״ל העדיף להתארח בבתי ידידים
ולא בבתי־מלון מפוארים.
לטלוויזיה הוא מגיע בדרך־כלל
לבוש מיכנסי־ג׳ינס, בחדרו שבמחל־קת־החדשות
תלויים מיקטורן ועניבה,
שאותם הוא לובש כאשר עליו להופיע
על המירקע. את ארוחותיו הוא נוהג
לאכול בצניעות במיזנון שבקומת־הקרקע
של בניץ־הטלוויזיה.
בתקופות שבהן היחסים בין בני־הזוג
מעורערים, נוהג אהוד לנסוע
למצריים לכמה שבועות. את אשתו
הוא לקח למסע כזה רק פעם או
פעמיים, בעוד הוא נסע למדינה השכנה
עשרות פעמים, לתקופות שונות.
בתקופה האחרונה פתחה חווה יערי
בוטיק לבגדים, בשותפות עם ציפי,
אחותה. הבוטיק היה בתל־אביב, וחווה
בילתה בעיר זו את מרבית זמנה. אהוד,
שעבודתו איפשרה לו זאת, בילה זמן
רב בבית עם הילדים. בשבועות האחרונים
נהג לנסוע בכל יום שישי
בצהריים לבית אמו בתל־אביב, אליה
הוא קשור מאוד.
מאז מעצרה של חווה עברה אמו של
אהוד לגור בביתם בירושלים, והיא
עוזרת לו בטיפול בשני הילדים, אפרת
( )16 וצחי 12 מאותו היום השישי שבו
הופיע אהוד בבית־המישפט והסכים

לאנוס את המזכירה!

ושוב אני איתכם. עבר כבר שבוע מאז ששוחחנו.
דיברתי הרבה על עצמי, ושכבתי על ספת העולם
הזה למענכם. והנה השבוע הגיע תורכם. הכנתי
הרבה ספות עבורכם, כפולות, בודדות, מכוסות עור
או קטיפה. כל אחד וטעמו.
ובכן, חבריה, בואו לשכב על הספות.
ובינתיים הגיעו אליי מיכתבים אחדים של
סנוניות ראשונות. ברוכות הבאות. אני ממתינה
ללהקות שלמות!

איילת מהמת־גן
אני נערה בגיל ההתבגרות, מספרת איילת.
בל חברותיי מפותחות, ואני נראית כמו ילדה
קטנה, רזה מאוד ומנומשת. ובגלל זה אין לי
חבר, ואני לא יוצאת עם בנים. אני ממש
מיואשת, מה עושים?
אחותי הקטנה, שלום לך. כאן לילי אבירן, הנחשבת
כסוערת, חריפה ויודעת בענייני־גברים.

רר אביזן

לבעליהן ו/או לחבריהם. מאחר וידוע לנו שרובן הן
גבירות מכובדות ואינטליגנטיות, אין סכנה שתיחשבי
לפריחה אלא בעיני עצמך, וזו בעייתך האישית שאת

חייבת לפתור בעצמך.

לא־בטנחה
לילי, האם את בטוחה שהזיון המרוכסן אבן
שונה מבגידה? אני נשואה וחוטאת בזיונים
מרוכסנים במעט בכל מקום שאליו אני הולכת.

יקירתי
הלא־בטוחה: אכן, זיונים מרוכסנים הם דבר
נפוץ, מרענן ומשיב את נפשה של צמאה במידבר
השיעמום. אבל הנה לך סיפור בזיון המרוכסן:
רכבת, חורף, בחוץ גשם זילעפות, והרכבת חולפת על
פני תחנות. והאיש חתיך, בעל חזות לטינית במיקצת,
עיניים גדולות ושחורות וגוף גמיש ואתלטי, נתון בטי-
שרט ונראה כאילו חם ונוח לאיש, שישב כמעט ללא ניע.
התבוננתי בו בלא לחפש את עיניו, סקרתי את גופו
וכאילו חשמל עבר בינינו. האיש התבונן בי כשצל של
חיוך קטן מרצד בעיניו.
התחנות חלפו והרכבת התרוקנה, האיש המרוכסן
והשקט הפך בן רגע לקזנובה מטורף, ג׳ק המרטש.
ובעיניים רושפות התנפל עליי ללא־היסוס. כשתפס
בחולצתי שלפתי סכין קטנה, שהיתה חבויה במגפי
למיקרים יוצאי־דופן, האיש התחיל לקלל באיטלקית
שוטפת, מתובלת במילים אנגליות, כשמדי־פעם נשמעות
מלים כמו ״משוגעת יותר ממני״ ,״סקס מאניאק״ ,וכן
הלאה.
דקות ספורות של עימות־עיניים, והזיון המרוכסן נסוג
לקרון אחר.
זהו, א־פרופו, הסיכון שבעניין. בענייני בגידה אינני
מתמצאת. כשאני מגיעה למצב כזה של שיעמום אני
מתגרשת, וזוהי כנראה הסיבה לגירושיי הרבים.

ב״בי־דנל
לילי אבירן היתה לילי פרבר, שנולדה בפרובינציה
רחובות, פנים קטנות ומנומשות, גוף נערי ושדי־בוסר
בגודל דובדבן, ואותה לילי הסתכלה על כל השדיים
הגדולות והתחתים המפותחים בערך באותן העיניים
שבהן את, איילת׳ הביטה בהם. כדי לפתור בעיה זו הפכתי
למה שנקרא באותה תקופה בחורה ש״נותנת״ .בינתיים
הפכו הדובדבנים לשזיפים, ולילי הקטנה היתה דוגמנית
ומלכת חיי־הלילה, וכל זאת כתוצאה מהביטחון העצמי
שנקנה בעיקבות חופש״הפעולה של הדובדבנים מרחובות.

אחת
מחיפה כותבת לי: בעלי נדלק עליי רק
אם אני לבושה בבייבי־דול קצר של ילדה,

אדם מפורסם
אני אדם מפורסם, שמוזכר הרבה בכלי•
התיקשורת בתקופה האחרונה. אני נתקל
בהרבה משמיצים, ויצא לי שם של הומו•
סכסואל, השמצה שהיא מאוד במודה בשנים
האחרונות. כיצד אני מפריך דיעה זו, מאחר
שאני אוהב מין ואני הטרוסכסואל?
המפורסם מתל־אביב: תיקון בעיה זו צריך להיעשות
בצורה בומבסטית. הייתי מציעה שתאנוס את מזכירתה
כלי־התיקשורת יעשו מזה מטעמים, ויש לך סיכויים
טובים לתקן את המעוות.

יקירתי, אני משתתפת בצערך על השבלוניות בחיי־הנישואין
שלך: תמיד אותו הדבר. נסי לשוחח עם בן־זוגד
על שיעמום שבחזרה על אותו מישחק, מבלי, כמובן,
להזכיר את עניין הגיל. למה להעיר כלבים מתים?
איני חושבת שזו בעיה. יכול להיות שאם תבקשי ממנו
ללבוש בגדי־התעמלות של בית־הספר התיכון, הוא יבין
את הגיחוך שבעניין ו/או שתציעי בעדינות כותונת־לילה
שחורה מתחרה, כתחליף.

חווה יערי וסניגור מקרץ
איפוק מאחורי מישקפי־שמש
כתב דבר לעניינים ערביים, עד
שנלקח משם לטובת הטלוויזיה הישראלית
בתפקיד דומה. אז גם עבר הזוג
הנאה לירושלים.
למרות שגרו שנים רבות בעיר
הבירה, לא השתלבו בחיי־החברה שם.
הם לא הירבו להופיע במסיבות ולא היו
מעורים בחיי־הלילה של העיר. ביתם
לא היה מקום־מיפגש, ומעט ידידים זכו
לבוא לשם.
בעוד אהוד יערי בונה את הקריירה
שלו ככתב אמין, ידען ומיקצוען רציני,
היתה חווה עסוקה בעניינים פינאנסיים.
היא עבדה בכמה בנקים בבירה,
ונחשבה במשך תקופה ארוכה לאשפית
בענייני־כספים. בתקופת הפריחה של
הבורסה פרחו גם עסקיה הפינאנסיים
של חווה, ובשיאה היא הצליחה לקנות
דירה מפוארת בבנייני וולפסון היוקרתיים.
שמול בניין הכנסת בבירה.
הדירה נמוגה מבין אצבעותיה, כשחלה
נפילת המניות בבורסה.
אהוד יערי לא נהג מינהגים של איש
עשיר. גם כשמצבם הכלכלי של בני־העולם
הז ה 2525

למעצרה של אשתו ל־ 15 יום, לא ביקר
אותה בבית־המעצר ואף לא נכח בישיבת
בית־המישפט הנוספת שהיתה לפני
שבוע.
חווה יערי מכחישה כל קשר לרצח
האכזרי. היא זועקת לחפותה, וביקשה
פעמים רבות מן החוקרים שיאפשרו לה
להיבדק במכונת־אמת, כרי להוכיח את
גירסתה. אהוד יערי ממלא פיו מים
ואינו מוכן להתייחס ולוא במילה
למעצרה ולאפשרות שהיא היתה מעורבת
ברצח. כל שהיה מוכן לומר היה:
״אני מתפלל שחפותה תוכח״.
בינתיים ממשיך הסיפור המדהים
להכות גלים בציבור, וזה אחד הנושאים
המדוברים ביותר בכל מיפגש בשבועיים
האחרונים. אפילו עסקני חרות,
שהשתתפו השבוע בישיבת מרכז
מיפלגתם, עטו על העיתונאים הרבים
בשאלות :״אתם בטח יודעים בדיוק מה
היה שם:״
לעיתים נראה כאילו סופר כישרוני
כתב סיפור בלשי, וטרם סיים לכתוב
את הפרק האחרון והמכר;ע בו.

ונראית צעירה, הדבר נמאס עליי. אני
מודאגת גם מהעתיד, מאחר שאני אשה בת
.46 מה עליי לעשות?
המיובש איש מכפר־גנות כותב לי: אשתי ילדה לפני
שלושה שבועות, והיא מייבשת אותי לגמרי,
וכולם מתייחסים רק לאשתי ולתינוק. אני
צריך לבצע את הפקודות שלהם כל יום. איך
אני מפסיק להיות נער־שליח שלהם ומתחיל
להיות בעל, כמו קודם?
אני מכירה אנשים גדולים ויפים, שהם באמת הומר
סכסואלים, והדואגים לכסות זאת השכם וערב על-ידי
היטפלות לנשים ו/או ליווי מתמיד של נשות־חברה זוהרות
ומופרעות.

אשר. מאשדוד
אשה מאשדוד כותבת לי: אם אני מוצצת
לבעלי, האם זה הופך אותי לפריחה?
עניין הפריחה הוא עניין שנולדים עימו. מובן שזה
תלוי אך ורק בהרגשתך. מנסיוני האישי הייתי אומרת
שלפחות 85 אחוזים מכלל נשות־העולם מוצצות

למיובש שלום: הריון ולידה הם דברים מסובכים
לנפשה ולגופה של אשה; ומאחר וזו היתה נערה־שליחה
לפרי שגדל בביטנה, שאתה זרעת שם, הרי שלא הייתי
במקומך מתלוננת על זה שעכשיו יש לך שלושה
שבועות של סבל. תוסיף לזה עוד שלושה עד חמישה
שבועות, לפי הוראת הרופאים, ושוב הכל יחזור
לקדמותו. יצאת נשכר — היא תישעה חודשים ואתה רק
חודשיים. בהצלחה, גבר.

ושוב נפרדים אנחנו לשבוע נוסף. אני מאחלת
לכם לילות נעימים. להתראות בשבוע הבא. מהיד
המלטפת, לילי אבידן.

..זה הגוף ש לי -ש מן מנועו וזקן!״
אומו ולאדימיו..טולסטי״ !*מן הסי
מפאויס שנא להתפשט 1בארץ
עק :״אם הייתם יודעים מיהו טולסטי,
לא הייתם באים לכאן! אין לו מקום
אצלנו, ותתביישו לכם, חברה, שאתם
נמצאים כאן!״
טולסטי לא מתרגש .״אם משעמם
לכם, תלכו הביתה,״ קורא האמן
השמנמן, מטפס על כיסא ומבצע כמה
תנועות בלט. אחר־כך הוא מצמיד את
יורה האדום לבד הצבוע בכחול.
מאוחר יותר יוצעו הבדים למכירה.
טולסטי זוכר את הרגע המדוייק
שבו החליט לקפץ ולמרוח את גופו
העירום על בד. איב קליין, אמן פארי־סי,
הציג שיגעון חדש: דוגמנית עירומה
מרחה את ביטנה ושדיה בצבע כחול
ונצמדה לבד לבן. איב קליין ניצב על

הרוסי, ולפעמים הוא לא שונא אף אחד,
רק דורש שיתנו לכל בן־אדם לחיות
את חייו כפי שהוא מרגיש ,״וזה הדבר
הכי חשוב בחיים,״ הוא סוגר בחן ילדו־תי.
״אני
תמיד עושה רק מה שאני מרגיש•
פעם ביקר אותי מישהו בדירתי
בפאריס, הסתכל סביבו ושאל: טולסטי,
למה אתה חי בדירה כל־כך עלובה?
במקום להסביר לו באריכות שלכסף
אין חשיבות בעיניי, והעיקר בחייסחיא
ההרגשה הפנימית, הפשלתי את מיכ־נסיי
והראיתי לו את התחת שלי, וזה
הביע את מה שאני מרגיש.״
וטולסטי מפשיל את מיכנסיו בצחוק
רועם. אחר־כך הוא לוגם וודקה
ומביט סביבו בארשת־ניצחון. הנה, אני

חטי וטמן
ו טיוו ט

אלפונסו הסטודנט, שהוא חברו של טילסטי, נצבע
בידי מאפרת בצבע זהב. בתצלום הוא נראה כשהוא
נזרע כשמאחוריו שלט המבקש מן הקהל במיצג להיות רגוע ונינוח.

גבו זהב

ך* פעם הראשונה היתה ברומא.
1 1ולדימיר קוטליארוב סולומונוביץ׳
— או, בשמו הבימתי: טולסטי — צבע
את גופו העירום בשלל צבעים וקפץ
אל מי המיזרקה הגדולה של רומא.
טולסטי קרא לזה אמנות־מיצג.
השוטרים קראו לזה פגיעה במוסר
הקאתולי ועצרו אותו. עיתונאים איטלקים,
שצפו במופע, הקימו קול־זעקה
נגד המישטרה. טולסטי הוא אמן
המעז לשבור כללים, ולא פושע, הם
טענו.
בלחצה של דעת הקהל שוחרר
טולסטי מהמעצר, והתחיל לשבור
מוסכמות בכל רחבי העולם. השבוע
הגיע גם לארץ. זהו ביקורו השני בישראל.
שלושה חודשים לפני הקפיצה
ברומא הוא ביקר בארץ. הופיע בה־בימה,
בחיפה, בבית־לחם, כשהוא לבוש
בתחתונים בלבד, וגם נשא צלב־עץ
ונזר־קוצים לאורך ויא־דולורוסה.
חמש שנים חלפו מאז התקרית הרומאית,
וכל יום שחלף חיזק בטולסטי
את האמונה בצידקת דרכו האמנותית.
גם שם המציא לאמנות שלו :״דור
ריזם״ ,מלשון ויוור, שפירושה בצרפתית:
חיים.
״אמן אמיתי צריך לשלם תמורת
האמנות בחיים שלו. אני נותן לקהל
את כל־כולי, איך שאני באמת, קחו,
הסתכלו עליי, כזה אני. זה הגוף שלי:
שמן, מכוער, זקן. אני לא מסתיר כלום.
מציג את החיים עצמם,״ אומר טולסטי
בקול כבד, רועם.
לפני ההופעה צובע טולסטי את
גופו העירום בשלל־צבעים. עימו שני
בחורים, עירומים וצבועים גם הם.
הבחורים מורחים את גופם הצבוע על
בד. טולסטי מקפץ לצידם, נמרח גם
הוא על הבד. עצם פעולת הציור והבד
הצבוע הם־הם האמנות של טולסטי.
ההופעות שונות זו מזו, ממש כשם
שמאורעות־החיים משתנים. לפעמים
טולסטי צובע את גופו בפסים, לפעמים
מצייר צלב על גופו העירום, לעיתים
סתם כתמים ציבעוניים.
בתיאטרון פרגוד בירושלים, נאסר
על טולסטי לפשוט את תחתוניו. את
גופו ואת תחתוניו הוא צובע בכחול.
אלפונסו, אחד מעוזריו, צבוע בזהב.
יורה, עוזר אחר, נצבע בארום.
י השלושה צובעים את הבדים התפורים
לאורך קירות הבימה במיברשת.
טולסטי מוסיף לזה התחככות איטית
של ידיו על הבד. בעודו מרוכז
כולו בעבודתו, הוא אינו נותן דעתו לאדם
חבוש־כיפה הקופץ על הבימה וצו-

״1טולסטי מרח את חברו יורה בצבעים ולחץ את ה־
__ 1הגוף הצבוע בכוח אל הבד שעל הקיר. במיצג
התפרץ אחד הצופים, התלונן שההופעה מעליבה רבים מעולי־רוסיה.
הבימה, לבוש בחליפה, וכיוון את תנועותיה.
״ישבתי
בקהל וחשבתי לעצמי: איב
קליין עושה כאן אמנות קיטשית.
אומנם הדוגמנית שברה מיסגרת מקובלת,
אבל איב נותר לבוש, והקהל
שצפה בהם היה עשיר ובורגני, שאכל
כבר הרבה אמנות עד שהגיע לאיב.
הכל היה כל־כך מחוייט וקפיטליסטי,
ממש מעורר רחמים. ואז הגעתי למסקנה
שאמן אמיתי צריך להופיע עירום,
לשבור את כל המוסכמות, ליצור משהו
חדש, פרובוקטיבי.״

^ ״הראיתי לו
י * את התחת,
עמים רבות חוזר טולסטי על
המילים קפיטליזם, בורגנות וקומוניזם,
ובכל רגע הן לובשות משמעות
שונה. טולסטי שונא קפיטליסטים.
הוא גם מתעב את הקומוניזם

עושה מה שאני רוצה — אומר מבטו.
ולדימיר קוטליארוב סלומונוביץ׳
נולד לפני 49 שנים במוסקווה, בן יחיד
לאב שהיה רופא יהודי, סגן־אלוף בצבא
הרוסי, וצאצא של מישפחת רבנים
ממינסק, ולאם שהיתה מורה, נצר של
מישפחת אצולה.
ולדימיר הקטן היה ילד שמן ומפונק,
ומכאן הכינוי טולסטי, שפירושו
ברוסית: שמן. הכינוי הפך אחר־כך ל־שם־בימה.
כשהיה
בן 4נפל טולסטי מסוס דוהר
ישר אל תוך שיח קוצני. כשהוא שרוע
בין הקוצים, החליט טולסטי להיות תמיד
הטוב ביותר בכל מה שהוא עושה,
כדי שלא ליפול עוד לשיחים דוקרניים.
אחרי
ההחלטה הזו הכל היה פשוט.
טולסטי היה טיים־ניסוי בצבא האדום,
למד הנדסת־אלקטרוניקה בפוליטכני־קום,
ועבד כמהנדס ברשות־שדות־הת־עופה.
במשך כמה חודשים עמל על

הכנת תוכנית־מחשב, המציעה לחברת•
התעופה הלאומית כיצד למלא את
מטוסיה, כך שלא יעזבו את אמא־רוסיה
ריקים למחצה. כשנשלמה התוכנית,
התקשרו אליו מהמיפלגה וביקשו שישאיר
בכל מטוס עשרה מקומות פנויים
לחברי־המיפלגה.
טולסטי הזועם נטש את מיקצועו
והתחיל ללמוד אמנות באוניברסיטת
מוסקווה; במשך 11 שנים עבד כמשקם
יצירות־אמנות במכון מוסקוואי, וגם
כתב ספר העוסק בשיקום רהיטים מסוגננים.
ושוב התערבה המיפלגה בעבודתו,
ופסלה קטעים ארוכים מסיפרו.
הפעם היה כעסו של טולסטי רב כל-

שנתיים אחר־כך הגיעו השתיים בעיק־בותיו
לצרפת.
בפאריס, ואולי כבר קצת לפני כן,
נבטו בטולסטי זרעי האמנות האמיתית.
.פיתאום הבנתי ששום דבר לא חשוב
כמו ה;צירה החדשנית, המרדנית,״ הוא
אומר ומתגלגל על השטיח, לקול צחוקם
של חבריו.
בדירה ירושלמית התקבצו לכבודו
של טולסטי שישה חברים מימי רוסיה
הרחוקים. על השולחן בקבוקי ויסקי,
וודקה ושפע של סיגריות, טולסטי,
גבוה, שמן, מקריח, בעל עיני ילד
תמים, ניצב במרכז החדר. את דבריו,
שאותם הוא צועק ברוסית מתובלת

זאת היא הצורה
החוש פנית
שבה מופיע טולסטי בתיאטרונים קטנים בפא
נסים
ללא כותונת

אינה מפריעה לו לצייר על גופו צלב כפול ולתלות עוד צלב על צווארו.
כך, עד שהוא החליט לעזוב את ברית־

המיעצות. בלי מדמה
עם ביצים^ מרם 1979 הגיע טולסטי לפא*
ריס. במוסקווה השאיר את שלוש
נשותיו לשעבר — רוסית, אוקראינית

המיטה בחייו:
נא שו דוגמנית
עיוומה מוחה
את שדיה ואת
ביטנה בכחול
ויהודיה — ואת ארבעת ילדיו מהן. גם
אשתו הרביעית, אודמורקית מסיביר,
ובתם המשותפת, נשארו מאחור. רק

בצרפתית, הוא מדגים בעזרת מחוות
תיאטרליות, תנועות־ידיים מוגזמות
והעוויות״פנים.
כדי לאפשר לטולסטי לעסוק ביצירה
חדשנית, שאינה זוכה לקהל צופים
רחב, מנקה אשתו חדרי־מדרגות וב
ריס.
בתצלום הוא נראה צבוע בפסים מכף־רגל ועד
ראש, וזו רק אחת משלל הדוגמות שבהן הוא נצבע.
הצבעים בהם מתקשט האמן הם על בסיס של מים.

תים, ותופרת בגדים לכל מי שמעוניין
לקנות.
.רק בעוד מאה שנים יבינו שהייתי
אמן גדול, ואז ישלמו מיליונים כדי
לרכוש את תמונותיי, ואספנים ילקטו
כל פתק שנכתב בכתב־ידי,׳׳ אומר

טולסטי. ,אבל בינתיים צריך להתפרנס
ממשהו,״ הוא ספק מתנצל, ספק מסביר
מדוע האשה עמלה למענו.
כשיש לו קצת זמן פנוי, הוא עובד
במסעדה פאריסית כטבח, ומוציא לאור
ירחון בשם מולטה.
.אמת זה צדק,״ קורא לפתע טולס־טי
,״ואני רוצה שהגולים הרוסים בפאריס
יידעו את האמת. אם הם יקראו רק
את קונטיננט, שממומן על־ידי אכסל
שפרינגר, ואת המחשבה הרוסית
שמוציא הסי־איי־אי — שהם כיתבי־העת
החשובים ביותר בשפה הרוסית
היוצאים לאור במערב — ימשיכו הגולים
לחשוב שהעם הרוסי הוא עם גרוע,
ושהפיתרון לבעיה הסובייטית הוא
חלוקה של ברית״המועצות. האמת היא
אחרת. העם הרוסי הוא עם מצויין, ובלי
מולטה שלי אף אחד לא יידע את זה.״
שני גליונות של מולטה יצאו לאור
עד כה. כל גליון מופץ ב* 700 עותקים.
בעשרות עמורי הירחון קורא טולסטי
לגולים הרוסיים בפאריס להתנגד לכל
סוג של מישטר ולהילחם למען כבוד־האדם.
דומה
שטולסטי בעצמו אינו יודע
אם להתייחס ברצינות לדבריו או לשוב
ולהפשיל את מיכנסיו. בצערי־דוב כבדים
הוא פוסע בחדר, מחבק ומנשק
חבר, לוגם עוד כוסית של וודקה.
.אני אזרח של העולם,״ הוא מכריז.
.אין לי דרכון. אין לי אזרחות. אני נע
ונד בעזרת דרכון זמני של פליט פד
ליטי. מדינה שנותנת לי לחשוף את
הביצים שלי היא המדינה האמיתית
שלי,״
לי בז בי ץ

זה היה טרק שר ניוסומת: המול
ההיסטורי: המכירה הפומבית של
הדברים הפכו כמעט לשיטה.
והפעם, כשכיס המשקיעים היה פתוח,
היתה השיטה רבת־רושם.
הכל התחיל כאשר בבוקר בהיר אחד
קיבלו רבים וחשובים מעיתונאי
ישראל הזמנה. לכאורה היתה זו עוד
אחת מכמה הזמנות שמקבל עיתונאי
ממוצע בשבוע — הזמנות לפתיחות,
לסגירות, לפרימיירות, להקרנות סרטים,
למסיבות־עיתונאים, לארוחות־צהריים
ובוקר, ועוד כהנה וכהנה מעוררי
תיאבון וכבוד.
הפעם הכריזה ההזמנה על הקמת
חברה חדשה בישראל — יזראל
אוקשן מאר ט בע״מ — חברה למכירות
פומביות בערבון מוגבל.
האירוע, כך נכתב בהזמנה, יתקיים
במלון הילטון, והוא יכלול הצגת
החברה לפני העיתונאים וארוחת־ערב.

רבים וטובים מן העיתונאים בארץ,
קישטו את האירוע בכל טוב, הדליפו
לכל עבר כי יהיה בשר חדשותי
כשיימכרו נכסיו של שיף, וכך זכו
בכיסוי מלא.
חיים שיף עצמו הסתובב במקום כמו
חתן בחופתו. הוא זרח וחייך אל כולם,
אוחז בידו משקה ומשוחח בעליצות עם
כל המוזמנים, עיתונאים וקבלנים,
אנ?זי־עסקים ובעלי־טורים.
באותו ערב עצמו לא קרה, בעצם,
שום דבר בעל חשיבות. הדברים יקרו,
אם בכלל, רק בתחילת חודש אפריל,
ועד אז יעלו משקאות רבים על שולחנות
מלון הילטון. למרות זאת, היו
העיתונים של הימים שאחרי האירוע
מלאים בסיפורים ובכותרות על כל מה
שלא התרחש באותו ערב.
כשהגיעו המוזמנים הנכבדים בערב־

חדונוווג 0ר ד 7ו
ף ץ רועת החצוצרות הרעידה את
/ 1אוזניהם של הנוכחים באולם ההומה•
הכל השתתקו, הפסיקו לאכול
והסכיתו לשמוע מי המכובד הפוסע
פנימה. הכרוז הודיע ברוב חשיבות
והדר על בואו של הדוכס מפרדס־חנה

מיזרח. האיש צעד פנימה, לבוש
בחליפת צמר מהודרת, מלווה ביפהפיה
זוהרת, על דש ביגדו היה מוצמד
ציפורן אדום מעוטר בסרט ציבעוני.
הוא זרח וחייך אל הקהל מאוזן לאוזן.
הידיעה הופיעה למחרת בעיתונים,

המוכר הכללי

המומחה האנגלי למכירות
פומביות, מר ג ון
ברגט, שהינחה את הערב(במרכז) ,עם שתי יפהפיות

| 1 1| 1171 171ך 1חיים שיף, המלונאי, חבר תנועת־החרות,
1111/1 11111 | 1 111 הסתובב כשהוא מחייך לכל עבר. כהכנה
לאירוע הובטח שימכור באותו ערב את נכסיו -ידיעה שלא היה לה שחר.

כמו רעם ביום בהיר, וכבשה כותרות
בעמודים הראשונים: חיים שיף, המ־לונאי,
חבר תנועת־החרות, מוכר את
כל רכושו בארץ! הדברים רדפו כותרות
אחרות בעיתונים, שבהן סופר לקוראים
על קשיים כספיים שאליהם נקלע
המלונאי, על חובות כבדים, על אפשרות
לסגירת מלון מרינה בבת־ים,
הנמצא בבעלותו, בגלל תשלומים לעי־ריה.
למי
שהסתכל בכותרות היה ברור כי
הדברים קשורים אלה באלה. אך מי
שטרח לקרוא גם את האותיות הקטנות,
שמתחת לכותרות השמנות, שמלב
שהמדובר במסע־פירסום לדבר אחר
לגמרי — לחברה חדשה שהוקמה
בארץ, שתתמחה במכירות פומביות.
בימים הבאים כבר אפשר היה לקרוא
גם פרפראות, לראות תמונות של
זוהרים וזוהרות במיטב מחלצות
ובגדים, שנכחו באירוע מפואר ומרשים
שנערך באחד מבתי־המלון הגדולים
בתל־אביב.

שהיו מארחות: שני הבלר (מימץ) ויפעת שכטר.
הבנות היו לבושות בבגדים אופנתיים והעניקו פרח
ציפורן לכל מוזמן, נכבד או לא, אשר נכנס לאולם.

חלק ניכר מן העיתונאים החליטו שאין
מה להפסיד וגם ארוחת־ערב תצלח, אם
אין משהו אחר לעשות באותו ערב.
במסע הפירסום שקדם לאירוע
עצמו נאמר לעיתונאים כי באותו ערב
ימכרו נכסיו של המלונאי חיים שיף.
עיתונאים הפסיקו עיסוקים חשובים,
זנחו כתבות בוערות, דחו סקופים ליום
אחר ונהרו כולם כאחד כדי לחזות במו
עיניהם במכירת בתי־המלון של שייף.
מידי יום מתקיימות מסיבות־עיתו־נאים
שונות ומשונות, הנערבות בדרך־
כלל בבית סוקולוב בתל־אביב או
בבית אגרון בירושלים. חברות וגופים
שונים ומשונים שוכדים שם אולמות,
מזמינים עיתונאים, מגישים קפה ועוגה
ומצפים לידיעה קטנה למחרת היום
באחד העמודים הבלתי־חשובים של
העיתון. הפעם החליטו יוזמי העניין
ללכת על גדול. הם השקיעו קצת יותר
כסף מאשר במסיבת־עיתונאים רגילה
בבית־העיתונאים, שכרו שני אולמות
במלון הילטון בתל־אביב. הם הזמינו

האירוע למלון המפואר, השתאו ממה
שראו עיניהם. אף שהם מורגלים בטקסים
מסוגים שוגים, היה הפעם הסיפור
מעבר לכל דימיון פרוע.
בכניסה לאולם, בקומה התחתונה
של המלון, עמדו כמה יפהפיות זוהרות,
מאופרות היטב, שיערן עשוי בקפידה
ונראה טיבעי ושובב, לבושות במיטב
ביגדי־האירוח של האופנה האחרונה,
מתוכננים בידי אחד ממעצבי־האופנה
החשובים בארץ. כל מי שהגיע לפתח
והזמנתו בידו הרגיש כאילו קיבל
כרטיס כניסה לגן־עדן.
מייד הוצמד ציפורן לדש ביגדו.
אחת הזוהרות, שהתברר שהן מלכות-
יופי־לשעבר, התחילה להוביל אותו
פנימה לתוך האולם.
ברגע שצעד את הצעד הראשון
מעבר למיפתן הדלת, צילצלו אוזניו
מתרועת החצוצרות. עור־התוף עוד לא
הספיק להירגע ולהתאזן מחדש, ורעד
שוב למישמע שמו, שהוכרז ברוב
קולות על־ידי כרוז מיקצועי ובעל קול

העיתונאים באו יאמר סימון ולהיות נוכחים באיווע
נכסי ח״ם שיו\ .ם שיו היה שם וצחק מכולם
רועם. גם מי שאינו כל־כך חשוב בימי-
חול רגילים, קיבל מנה גדושה של
כבוד וגבה בכמה סנטימטרים. כך
נכנסו כל המוזמנים לתוך האולם,
כשחזם נפוח מרוב חשיבות עצמית
וראשם מורם בגאווה. י
אחרי שהובילה יפת־התואר את
המוזמן המכובד אל האולם פנימה,
חזרה לעמדתה שבכניסה, אורבת לאורח
הבא.

נזיד עדשים

ן ץ וץ מעיתונאים למכביר מן הא!
1ר ץ ומן העולם, הגיעו לחגיגה
המהממת גם, כמו שהתבטא מישהו מן
המארגנים, שלושה מניינים של אנשי
העסקים וקבלנים עשירים מרחבי־ה־ארץ.
אלה באו לבושים במיטב חליפו־תיהם,
מלווים בנשותיהם, שטרחו ולבשו
גם הן את ביגדיהם הזוהרים לערב
זה, וענדו תכשיטים ועדיים לרוב.
באולם־הכניסה חיכה לאורחים הרמים
והלא־רמים קוקטייל בסיגנון חוץ־
לארצי למהדרין. מלצרים בחליפות
שחורות ובחולצות לבנות צעדו חרישית
בין האורחים, כשהם נושאים בידם
מגשים עמוסי משקאות אלכוהוליים
שונים, חלקם הגדול תוצרת־חוץ. בצירי
האולם עמדו שולחנות עמוסים
לעייפה בכל־טוב הארץ, מאכל ומשקה
לרוב. והאורחים החשובים הסתובבו
כשהם מסיבים ליבם ביין וממלאים
קיבתם במיטב האוכל הכשר. מתחב־כים
אלה בתכשיטיהם של אלה, משו־חחים,
מחייכים, מנידים ראשם לשלום.
לכולם היתה הבעה של שביעות־רצון
על הפנים.
אחרי שהסתיימה הזלילה הגדולה
נקראו האורחים על־ידי מנחה הערב
להיכנס לאולם השני, שם התיישבו
שורות־שורות על כיסאות וחיכו להצ־גת
הדברים.
שוב הרגישו כאילו הם בבירת
בריטניה, ולא בתל־אביב הקטנה. ג׳ון
ברנט, יהודי אנגלי עשיר, הסביר לנוכחים
את משמעותה ומהותה של ה־

סומת אדירה לעסק שאולי ייפתח
ואולי ייערך בתחילת חודש אפריל.
מן הצד החוץ־לארצי שותפים בסיפור
כמה אנשים. אחד מהם הוא ג׳ון
ברנט, יהודי אנגלי עשיר השותף
באנגליה בחברה גדולה למכירות
פומביות של נכסים, חברה שנקראית
הילי.
חוץ ממנו הגיע לארץ שווייצי, לאיחורי,
בשם ארווין שטיינמן, שהוא
הנציג של חברה שווייצית גדולה בשם
מרקנטילוס בע״מ, וזו החברה שהקימה
בארץ את חברת יזראל אוקשן.
שטיינמן הנ״ל היה בעבר המנהל
הפינאנסי של קונצרן־המזון נסטלה
המפורסם בשווייץ.
החברה החדשה מתעתדת, לפי ה
חוץ
מאנשים אלה נמצא בארץ גם
איש בשם ג׳פרי פורת, יהודי אנגלי
עשיר מאוד, בן ,45 שמנמן, הדואג
לעצמו ואוהב את החיים הטובים. הוא,
כך אומרים, מייצג כמה משקיעים
פוטנציאליים מחדל שאינם רוצים
להיחשף. פורת עצמו לא נכח באירוע
התיקשורתי המהמם, אך הוא עקב
אחרי המאורעות מחדרו המפואר שבקומה
ה־ 17 של המלון על־ידי צילומי
טלוויזיה במעגל סגור,
הנציגים העשירים מחו״ל שכרו
בארץ את הסוויטה המפוארת וכמה •
הדרי־מישרדים בקומה ה־ 17 של מלון
הילטון, ומשם הם מנהלים את עיס־קיהם.
מצד
הכלה, מן הצד הישראלי, לקחו
במדינה תולדות
רציחות כביש־החוף
במקום תיאוריות על
תעלומת רצח הנערות —
דרושה ועדת־מומדוים
הרשימה משתנה מפעם לפעם,
לפעמים הן שבע ולפעמים עשר, אבל
תמיד יש מישהו המוצא מכנה משותף
לנערות שנרצחו ב־ 20 השנים האחרונות
באיזור כביש־החוף. התיאוריה
הזו לא עלתה לראשונה בשיחתו בטלוויזיה
של עזרא גולדברג, ביום
השישי האחרון.
התאוריה הועלתה בעבר על־ידי
אנשים שונים ורבים, שניסו לפתור את
תעלומות הרצח של מרים פינקוס,
שרה ליפא, ג׳קלין סמית, רחל הלר,
עירית יעקובי, ליאונור בן־לולו, ורד
וינר, דפנה כרמון, אורלי דובי והדס
קדמי( .העולם הזה 19.10.81ו־
11.5.83 חקרו זאת).
עשר הנערות, שהמשותף להן הוא
גיל שנות העשרים המוקדמות, חלקן
היו חיילות וחלקן. אזרחיות. האחת,
ז׳קלין סמית, היתה תיירת. כולן נרצחו
משנת ( ,1966 רצח מרים פינקוס) ועד
דצמבר ( 1984 רצח הדס קדמי).
חנק בעזרת חזיות. הדוח החדש,
של הפאתולוג ד״ר מוריס רוגב,
מנהל המכון הפאתולוגי באבו־כביר,
שעליו הסתמך גולדברג, טוען כי יש
משותף רב לכל הנרצחות. הדוח טוען
כי היו בנרצחות סימנים של התעללות
מינית, של החדרת חפצים שונים ל־איבר״המין
שלהן, וכן ראיות לנקרו־פיליות
של הרוצח. הדוח מספר על
פרקטורות בעצמות הפנים, המשותפות
לחלק מהנערות, ולמוות בחניקה,
המשותף לרובן. ארבע מהנערות —
רחל הלר, ליאונור בן־לולו, אורלי דובי
וורד וינר — נחנקו בעזרת חזיותיהן.
אם כי אי־אפשר להתעלם מהעובדה

אנגלי זווח

אחד המשקיעים האנגליים, עם יפהפיות שקיש טו
את הערג ושדאגו להכניס כל אורח לאולם,
בזמן שכרוז הודיע על שמו. מימין: שימעונה הולנדר, מלכת״יופי לשעבר.

11 ויין 1ך* עורך־הדין שלמה תוסיה-כהן(משמאל) ,שהיה גם
111/1 1 11/הוא אחד המחותנים, בתמונה עם ח״כ אריאל
ויינשטיין (מימין) .אלה שניים מן האישים שנתנו חסותם לאירוע.
דיווחים, לשים ידה על כל מיני נכסים
חברה החדשה שהוקמה בארץ. לידו
ישראליים שבעליהם נקלעו לצרות
עמדו שני הסנדקים הישראליים של
פינאנסיות, ולמכרם במיכרז פומבי להאירוע,
עורך־הדין הירושלמי שלמה
משקיעים פוטנציאלים מחו״ל, הרואים
תוסיה־כהן וחבר־הכגסת אריאל ויינש־בעת
זו בישראל כר נרחב להשקעות
טיין.
ולקניית מציאות. רווחי המתווכים יהיו
לא בכל יום מקבלת מדינת־ישראל
בשיעור של חמישה אחוזים מכל צד,
מתנה בדמותו של מיליונר, או מיליונשהוא
שיעור־עמלה גבוה במיוחד
רים, שידם פתוחה והם נכונים לפזר את
בעולם.
כספם לכל רוח. התמורה היתה פיר־

בעיקר זכה לפירסוט המלונאי שיף,
שמצא הזדמנות כדי לתנות את מר
גורלו לפני הציבור הישראלי. שיף,
שצרותיו הכספיות אינן סוד, מציע, כך
נאמר, את רכושו למכירה, על־ידי׳
החברה החדשה. כאיש־עסקים מיקצו־1
עי, הנשאל אם הוא מוכר, עגה שיף ו
שכל דבר הוא למכירה. זה עדיין לא
אומר שהדברים אכן יימכרו, או שיש ׳
כוונה למכור אותם. בכל אופן, בצורה
הזאת הוא הצליח להשתיק קצת את
הרשים במצבו הפינאנסי ולתת תיקווה
שאולי יוכל לצאת מהצרות.
החברה למכירות הפומביות עלתה
על מפת־התיקשורת הישראלית בהשקעה
קטנה. תחת לפרסם מודעות־ענק
בעיתונים, דבר שהיה עולה ממון רב,
הצליחו יוזמי העניין לקבל סיקור מלא
בכל כלי־תיקשורת אפשרי בישראל,
ואף בכלי־תיקשורת רבים בעולם. כך .
קנו כמה עיתונאים וכמה קבלנים
עשירים בנזיד־עדשים, שכלל סלמון
מעושן ועור מיני בשרים חמים וקרים
מעל גבי מיזנון מפואר במלון מפואר.

ע:ת פדגזפטי
מיפלגות בית־הנוישפט
לעזרת המיפלגה
סיעת השמאל במפ״ם שוקלת
להביש תביעה לבית־המישפט
כדי שזה יפסוק בין הסיעות
השונות במיפלכה
במפ״ם — מיפלגת הפועלים
המאוחדת — התגלו בימים האחרונים

נרצחת כהמון
חלקן אזרחיות

חלק בעניין עורו־הדין תוסיה־כהן,
ח״כ ויינשטיין, מישרד רואי־החשבון
קסלמן את קסלמן, שהוא המישרד ״
המכובד והגדול ביותר בארץ, ופירסום
פלד, שעשה את כל העבודה הציב־עונית,
הססגונית והעסיסית של הערב,ל
בשלב הזה לא ברור עדיין מה תהיה
התוצאה המעשית של מסע״הפירסום
העשיר הזה, ואם תהיה כזאת, אך ברור
שהוא הצליח מעל ומעבר לכל מסע־פירסום
שנעשה בארץ בעת האחרונה.
במשך כל השבוע אי־אפשר היה לפתוח
עיתון, רדיו, ואפילו טלוויזיה בלי
להיתקל בצורה זו או אחרת בספיחי
המסיבה המרעישה.

ברצח ורד וינר, ורציחות עליהן עומדים
כיום אנשים לדין, כמו ארבעת הצעירים
הערביים מהכרמל העומדים
לדין בחיפה על רצח רפנה כרמון, ושלמה
חליווה, העומד לדין בתל־אביב
.על רצח אורלי דובי — הרי שספקו־לציות
כאלה מעוררות תמיד רגשות
עזים וחשש לעיוות־דין.
על כן נראה כי הגיע הזמן להקים
ועדה של מומחים, רופאים, פאתולוגים,
ומומחי־מעבדה, שתעבור על כל החומר
הרב שהצטבר במשך השנים, ותנסה
לעבדו בצורה מדעית, מכובדת ומוסמכת,
כדי שפעם אחת ולתמיד תוכרע
השאלה האם נרצחו הנערות בידי רוצח
אחד או בידי אנשים שונים.
אין זה מכובד כי פיסקי־דין של
בתי״המישפט במדינה יחזרו שוב ושוב
לדיון ציבורי בגלל המונומניה של
גולדברג או של אדם אחר. ואם אומנם
יש אפשרות לגלות רוצח מתועב על־ידי
בדיקות השוואתיות של החומר
שהצטבר, רצוי מאוד שהדבר ייעשה
בידי אנשים בעלי־שם ובעלי־סמכות.

חלקן חיילות
כי יש דמיון מסויים בין חלק מה־מיקרים,
יתכן מאוד שאפשר להסביר
את הדמיון בכך כי אונס מתבצע בדרך
כלל בנערות צעירות, ולכן גילן של
הנערות שנרצחו הוא בסביבות שנות
העשרים. נוסף לכך, אנס, המבצע את
זממו ונתקל בהתנגדות, אינו מצוייר
בדרך כלל בנשק, כדי להתגבר על
התנגדות הקורבן. הוא משתמש בידיו
וחונק את האשה.
ספקולציות ומונומניה. מאידך,
מקריאת רוחות הנתיחות שלאחר
המוות, שבוצעו בזמנו בכל הנרצחות
על־ידי הפאתולוג ד״ר בצלאל בלוד,
מתברר כי קשה למצוא בהן את כל
הדברים שעליהם סיפר גולדברג בטלוויזיה.
סימני נקרופיליה יש רק באחת
מהנרצחות, ורד וינר, שתנוחת גופתה
הצביעה על כך שבוצע בה מגע מיני
לאחר המוות. כמעט בשום מיקרה לא
היו סימני החדרת מכשיר זר לאיבר־מינן
של הנרצחות.
סימני מכות ואלימות, פרקטורות
ודקירות או סימני־הצלפה, נמצאו
אומנם בחלק מהגופות, אך קשה מאוד
לקבוע כי יש מכנה משותף לסימנים
אלה, ואם לא היו שונים ומיוחדים לכל
מיקרה.
מאחר שמדובר במיספר רציחות
שבהן הורשעו כבר אנשים, כמו עמום
ברנס ברצח רחל הלר, עטווה אלטורי

בקיעים שיתכן כי יובילו את הפעילים
באופן יוצא־רופן אל אולם בית־המיש־פט.
המיפלגה הקטנה, המצטיירת כגוף
מלוכד שפרש מהמעיר עם מיפלגת־העבודה,
כשזו חתמה על הסכם קואליציוני
עם הליכוד, אינה כה מאוחדת
במציאות.
זה שמונה שנים שלא נבחרה במפ״ם
מזכירות. גם שאר המוסרות של
המיפלגה נבחרו לפני זמן רב. לפני
שבועיים התכנס מרכז־המיפלגה כדי
לבחור את המזכירות, שבה 121 חברים.
מפ״ם מחולקת לשלוש קבוצות
עיקריות, קבוצת השמאל (חוג רענון)
שהיתה כל השנים בעד פירוק המערך,
קבוצת הבלתי־משוייכים, וקבוצת אני
שי־הימין, שהיו הרוב והיו נגד פירוק
השותפות עם מיפלגת־העבודה. הימין
במיפלגה מרכז את רוב המוסדות,
וכמעט שקובע את הטון.
בישיבת המרכז האחרונה, שעל
סדר־יומה היה בחירת מזכירות, חילקה
סיעת־השמאל לאנשיה פתקים ובהם
שמות האנשים לבחירה בצד אחד,
ושמות האנשים הפסולים בצר השני
של הפתק. הדבר הכעיס את אנשי-
הימין ובדיעבד. אחרי הבחירות במרכז,
כשהיה ברור שכל מומלצי־השמאל
למזכירות אכן נבחרו, פנו אנשי הימין
לוועדת־הביקורת בבקשה לפסול את
הבחירות. הוועדה, שגם היא נבחרה
בפעם האחרונה לפני שמונה שנים,
נענתה לבקשה ופסלה את הבחירות.
טענת אנשי־השמאל היא, שהפסילה
היתה על סמך התוצאות השמיות ולא
על בסיס ענייני. הם אינם מוכנים
לוותר בנושא, ומאיימים להגיע איתו
אפילו עד בית־המישפט, שיפסוק בעניין
זה ויחליט כי הפסילה לא היתה
חוקית.

תינו$ווז בטלוויזיה וסיפורים
במזגוז

היא רא

1 7 7 7

י 7וי 7ו

לנהל חיי־מישפחר. כולל בילויים בערבים.
יותר ויותר ז ע יצאו לבלות במועדון שברחוב
הירקון, שם הם מאוד התיידדו עם אחד מבעלי
המועדון, שלום פנסטר.
עכשיו התחילו להגיע אליי כל מיני שמר
עות על משבר גדול בחיי־הנישואין של יוב׳
ואריאלה, ועל ידידות גדולה מאוד בין אריאלה

חזי קוקד! מוועד־העובדים של הטלוויזיה
בטוח שכל העם מדבר רק עליו בזמן האחרון.
אז יוכל להיות שכל העם מדבר עליו, ואולי
אפילו על אמא שלו, מה שברור הוא שאת אנשי
הטלוויזיה עצמם מעניינים דברים אחרים
לגמרי, שאילו היו עושים מהם סרט טלוויזיה,
היה לעם מה לראות, סוף־סוף.
קודם כל יש הסיפור של אהוד וחרה
יערי, שכל אחד יודע עליו איזה פרט קטן וכל
אחד מוסר את הפרט הקטן שלו למישהו אחר,
שגם לו יש פרט קטן, וככה הסיפורים שהולכים

אריאלה הוד

שלום פנסנזר וידידה

בגלל פרידה

-עוד לא הפסיק לחיות

כל העניין התחיל עם פנינה והאלוף(מיל׳)
מומי הוד. שאחרי החתונה שלהם, שהיתה
לפני הרבה שנים נולדו להם שלושה ילדים
יפים ומוצלחים וחכמים. יוסי, הבן הבכור,
יושב כיום עם אשתו ושני ילדיו בסאך
פרנסיסקו על המים, ועובד בחברת־מחשבים
מאוד רצינית. אחר־כך נולד יובל, שהוא חתיך
ונחמד, והעובד בחברה השייכת לאבא שלו,
ושלפני שנתיים וחצי נשא לאשה את אריאלה.
בסוף נולדה לזוג הוד הבת נורית, הגרה
כיום בירושלים ולומדת באקדמיה למחול.
היום נתרכז ביובל. לפני שלוש שנים הכיר
את אריאלה. שעבדה כמלצרית במיסעדת
המיטבח כדי לממן את לימודיה באוניברסיטה.
אחרי רומאן קצר התחתנו שני הצעירים
היפים בחתונה מפוארת בבית ההורים של יובל.
בצהלה. אחרי החתמה הם שכרו דירה והתחילו

אריאלה ויובל דוד
אף אחד -לשלום. כדי שלא יגידו שאני ניזתה רק
משמועות, עשיתי את המעשה הנכץ מפגשתי
גם עם שלום פנסטר, גם עם יובל הוד וגם עם
אריאלה. והנה אני מוכרת לכם את מה שקניתי
מהם.
-כמו הרבה זוגות צעירים שנישאו, גילינו

גם אנחנו שודי־גישואץ זה לא דבר פשוט.
אנחנו ביום בשלב של פירוד. אריאלה עברה
להוריה לפני ארבעה חודשים, אבל בגלל זה
אף אחד מאיתנו לא הפסיק לחיות. אני יוצא
לבלות. ואריאלה יוצאת לבלות. המשבר בינינו
אין לו שום קשר לשלום פנסטר. למרות כל
הסיפורים שהולכים בעיר. שלום לא גנב ממני
את אריאלה. גם כל השמועות על ההריון עמי
אריאלה הן בדיה.׳׳ עד כאן יובל.
גם שלום פנסטר אומר בעיר אותו הדבר.
הוא אומנם מודה שאריאלה והוא ידידים טובים
מאוד. אבל לטענתו אץ שום קשר בין הידידות
שלהם למשבר בחיי־הנישואץ של אריאלה.
אריאלה. לעומת שני הגברים. הסכימה להגיד
רק את המישפט המאוד־חכם- :אני לא
יודעת מה יהיה. נחכה ונראה״.
אז הבה נחכה תראה. טוב?

לאה זהבי
אין עדיין אבא רישמי

1וז לא הכל בחיים
יש הרבה אנשים בלתי־משכילים שלא
למדו את הפיתגם החכם מאוד האומר שמוטב
להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות.
היו לנו בארץ הקטנה שלנו שני אנשים
מאוד־מאוד מצליחים ועשירים ומפורסמים
ואהובים. אחד היה כדורסלן שכל העם נשא
אותו על כפיים. הוא עשה כסף, היתה לו
החברה הכי־גבוהה בארץ, היו לו בילויים בל-
תי־פוסקים, היתה לו הערצת הקהל, ובעצם

רפי שאולי
פרוטות בצבע ירוק

היה לו כל מה שבחור יכול לחלום עליו. ואז
יום אחד החליט אולסי פרי לעזוב את ארצנו
הקטנטונת ולהצליח בעולם.
קודם הוא היה כמה חודשים בניו־יורק,
ותיכף קיבל מזה יאוש, הוא הלו ברחוב ולידו
הלכו עוד מאה שחורים כמוהו וגבוהים כמוהו,
ואף אחד ברחוב לא התעלף ולא צעק -הנה
אולסי!״ והיו מאות מסיבות מדי ערב בעיר
הגדולה ודווקא שכחו להזמין אותו. אחרי כמה
חודשים הוא ראה שניו־יורק זה לא עסק, והוא
נסע ללוס־אנג׳לס. שם, אמרו לו ידידיו, יש
יותר ישראלים, אפילו יותר מאשר בניו־יורק,
ושם בטח מישהו יזהה אותו ברחוב. אז באמת
פה ושם איזה ישראלי אמר לו -היי אולסי, מה
נשמע?״ אבל זה היה הכל.
עכשיו פתח אולסי, ביחד עם אחותו, חנות
בלוס־אנג׳לס. אני באופן אישי לא מאמינה
שלפתוח חנות היה החלום שלו.
המצליחן השני הוא רפי שאולי. אין צורך
לספר לאף אחד מי היה רפי שאולי בארץ, ואיך
הוא ניהל את המדינה במשך כמה שנים טובות,
ואיך הוא יצא עם הבחורות הכי־יפות, ואיך הוא
חי כמו לורד אמיתי. אבל הגיע היום שהארץ
נעשתה קטנה על רפי, והוא יצא לכבוש את
העולם. בתור שלב ראשון הוא נפרד מאחת
הבחורות הכי־יפות, ירדן לוינסון, כי הוא לא
רצה שהיא תכביד עליו בטיפוס המהיר שלו
לאוורסט של ההצלחה.
היו לו תוכניות כמעט כמו שיש לי שערות
על הראש. הוא עמד לפתוח רשת של 38
מיסעדות סיניות, עמד לפתוח עסקים גדולים
עם חברו יורם פולני, שחור בינתיים ללונדון,

כתב תסריטים נפלאים לסדרות־טלוויזיה ולקולנוע,
ועוד המון דברים.
נכון לעכשיו הוא חי בלוס־אנג׳לס ולא
מרוויח שם. אבל כדי שלא תתחילו לרחם עליו

אולסי פרי
חנות בלוס־אנגילס
ולארגן לו חבילות־מוון, דעו שהסכומים שנכנסים
כאן לחשבונות, ושמהם הוא יכול לחיות
בכבוד, הס סכומים בלתי־מבוטלים. כמו,
למשל 15 ,אלף דולר כל חודש שהוא מקבל

בתוף המזנון הם סיפורים מרתקים באמת, ולא
כאלה כמו שכתוב בעיתון.
אבל יש עוד סיפורים מרגשים מאוד. אחד
מהם הוא הסיפור על דפנה קפלנסקי, שאו־טו־טו
הולכת ללדת את ילדה הראשון, וכולם
שואלים את עצמם מי האבא׳ יאיר זה יכול
להיות שהם לא יודעים עליו.
כשהם קצת נרגעו מדפנה קפלנסקי והפי !
סיקו לדבר עליה, הופיעה בטלוויזיה המפיקה :
של סיבה למסיבה, לאה זהבי, כשהיא
בעלת בטן קטנה שהלכה וגדלה. עכשיו ידוע ן׳
שבבטן הזאת יש תינוק ראשון, וגם לו אין אבא
רשמי.
לא יודעת מה הם יודעים שם בטלוויזיה, אני ׳
עשיתי בירור קצר ודווקא נודע לי מי האב י
המאושר, אבל אני לא אספר לכם מיהו, שלא
לפגוע באשתו החוקית.
מכיוון שכבר לפני שנים הפסקתי לעבוד ;
במחלקת־המוסר של הרבנות, אני יכולה להר־}
שות לעצמי לאחל לכל האמהות הלא־נשואות
ולכל האבות וכמובן לכל התינוקות החדשים
— מזל טוב.
אגב, אם ילד נולד בגלל פרשת־אהבה בטלוויזיה,
האם הוא משוחרר מאגרה לכל חייו?

מהמועדון 13 ,אלף דולר שמכניסה לו תל־אביב
הקטנה 13 ,אלף דולר מהסינגינג במבוק,
ועוד כהנה וכהנה פרוטות בצבע ירוק,
דירות באילת וגם וילות בקיסריה.
ובכל זאת נדמה לי שבלילה, מאוחר, כששני
האדונים, אולסי פרי ורפי שאולי, הולכים
לישון במיטה שלהם, הם נזכרים בימים הטובים
שלהם בארץ הרחוקה והקטנה על שפת הים־
התיכון, הרחק מעבר לאופק, מזרחה.

(01 חו 10ס 10מ 01111117

סאת
שו ר סי ת י רי ב

רוק אנד ווו אנד
אהבה אנד חתונה לו עצבים
אני מוכרחה להודות שידיעות״ בענייני
מוסיקת־רוק הן מוגבלות ביותר. כל מה
שהצלחתי לברר זה (א) יש מוסיקת־רוק
בישראל( ,ב) יש להקה בשם משינה, שהכוכב
שלה הוא יובל בנאי, הבן של יוסי בנאי,
תג) שליובל בנאי יש בן־דוד בשם מאיר

בזמן שכל הארץ מדברת על חוה יערי. הראש שלי כל הזמן בענייני

חיים שיף.

מצד אחד שושנה שין? נעלמה. באילו בלעה אותה האדמה. ומצד שני
נפוצו שמועות כאילו חיים מוכר את כל רכושו על אדמת־ישראל. ובין
עיסקה לעיסקה הוא רץ לקול ישראל להתראיין בכמה תוכניות, ואם
נשאר לו קצת זמן הוא גם מתראיין לטלוויזיה ואומר לעם את דעתו על
הכלכלה בישראל ועל עסקים ועל כספים. הקשבתי לכל ראיונותיו,
ושמתי לב שהוא לא הזכיר את שושנה אפילו פעם אחת. מייד עשיתי לו
דרינג־ררינג אחד רציני. ושאלתי אותו כאופן מאוד דיסקרטי:
.תגיד, איפה שושנה?״
.היא קצת בפרנקפורט וקצת בלונדון וקצת אני לא יודע איפה.״
.כמה זמן היא כבר לא בארץ?״
״נדמה לי שחודשיים״.
.איך אתה מסביר את העובדה שהאשה שלך אינה לידך דווקא כשיש
לך בעיות? לא יותר טיבעי שעכשיו היא תהיה לצידך ותתמוך בך?״
.בשביל מה אני צריך אותה פה? שתבלבל לי את המוח? מד. אני לא
יכול להסתדר בעצמי בלי העיצבוניס שלה? כרגע אין לי עצבים בשביל

.נפרדתם לגמרי?״
.לא נפרדנו. אני פשוט רוצה להיות לבד.״
״ומה עם כל הרכוש שאתה מוכר? זה כולל את הווילה ברמת־גן?״
.יש בית אחד ברמת־גן, שהעמדתי למכירה, אבל זה לא הבית שאת
חושבת עליו. הווילה שייכת לשושנה, ואני לא יכול למכור משהו שהוא
לא שלי״.

למחרת פגשתי שוב את חיים שיף, ביחד עם שר התיירות אברהם

שושנה וחיים שיף
בשביל מה אני צריך אותה פהדשריר, ושאלתי אותו שוב מה עם המכירות, איך זה מתקדם. שיף לא
הספיק לענות. כי שר־התיירות אמר בשמו. :האמיני לי, חיים לא קונה ולא
מוכר כלום. אני מכיר אותו מבפנים:״
.מה אתה אומר על־כך שחיים שיף רוצה להיות שר־התיירות?״
.שמעתי גס את זה.״

ע\>מחה וגם הנאה
גדולה עליו בכמה שנים
בנאי, וגם הוא משהו מאוד מבטיח בשטח
הרוק. עד כאן. יותר מזה אני פשוט לא יכולה
לדעת על החיים המיקצועיים שלהם, כי יש לי
בעיות באוזניים כשאני שומעת רעש.
אבל — אם אתם רוצים לדעת על החיים
הפרטיים שלהם, אז כמו תמיד, אני הכתובת.
שני בני־הדודים, יובל ומאיר, התאהבו לפני
כמה חודשים. יובל התאהב בשחקנית־הקא־מרי
המבטיחה אורלי זילבדשץ, שהיא גדולה
עליו בכמה שנים טובות, אבל זה לא הפריע
להם לנהל רומאן יפה מאוד. באותו זמן התאהב
הבן־דוד מאיר בזמרת סי היימן, בתו של
נחציה היימן, המלחין הידוע, וגם להם היה
סיפור־אהבה יפה מאוד.
הידיעות האחרונות מהשטח אומרות שבין
סי היימן ומאיר בנאי עבר חתול שחור, והם
נפרדו. מצד שני, בין אורלי זילברשץ לבין יובל
בנאי לא עברו שום חתולים, והם מדברים כבר
ברצינות על חתונה.
אני מאמינה שבחתונה של יובל ואורלי יהיו
הרבה מאוד מוזמנים, ובטח גם הבן־דוד יגיע,
וגם סי תגיע, ואולי שם הם יפגשו ואולי חתונה
תמצא פיתאום חן בעיניהם.

סי היימן
אולי עוד תחזור למאיר

רוב הדוגמניות שאני מכירה חושבות הרבה
מאוד זמן עד שהן מחליטות ללדת את הילד
הראשון שלהן. זה הכל מפני שלימדו אותן כל
השנים שעם הלידות משתנה הגוף ומשמין, ואף
דוגמנית אחת לא רוצה להפסיד את המיקצוע
שלה בגלל תינוק, ולכן הן מתחתנות ובמשך
שש שנים הן חושבות אם כדאי להן ללדת.
לסיגל אם, הדוגמנית הגבוהה והיפהפיה,
לא היו ספקות, וגם לא היה לה פחד שמא תש־מין.
סיגל ידעה שמייד אחרי שהיא תתחתן עם
חברה, אהרלה קאופמן, בלש פרטי, היא
רוצה ללדת תינוק. ואומנם, זמן קצר אחרי
החתונה השמינה סיגל, ואחרי עוד תישעה חודשים
היא ילדה לפני שנה את הבת פרז.
שישה חודשים רצופים היניקה סיגל את קרן,
ורק אחרי זה היא חזרה למסלול, והיא בעלת
אותו הגוף הארוך והיפה שהיה לה קודם. היא
נסעה לשבוע־האופנה בדיסלדורף, והופיעה
בהרבה מאוד תצוגות כאן, אבל תיכף אחרי כל
תצוגה היא רצה הביתה לראות את קרן ולחבק
אותה חזק.
כל מכריה וחבריה חשבו שעכשיו תירגע
סיגל מעניין הילדים, ותתמסר כולה לעבודה.
אבל מה שחשבו כולם לא היה מה שחשבה
סיגל. היא כל־כך נהנתה מהבת הקטנה שלה,
שתיכף בא לה חשק לעשות לה אח. החליטה
ועשתה. כרגע היא בחודש הרביעי להריונה,
הפסיקה לעבוד ומקדישה את כל זמנה לבעל
ולילדה ולצפיה ליצור החדש שיוולד.

סיגל אם
ללדת בלי להשמין!

אינטליגנטי? נבון? פיקח?
העיתון החי ביותר במדינה
גליון מס־ • 37 עורכים אלכם פז ובנצי לופו

הפריות־טלפון בישראל
שיטה חדשה להפריה מלאכותית
פותחה בארץ והותרה
לפירסום בימים אלו, עם הולדת
בנו של אחד מנאשמי המחתרת.
האסיר-הרוצח הירבה
לדבר עם אשתו באמצעות הטלפון
הציבורי, שהותקן בתאו,
ואכן מקץ ימים־מיספר
הרתה האשה ללדת.
דובר מישרד־התיקשורת
סירב לאשר את הידיעה באוזני
כתבנו, אולם אישר כי אכן
יש הפריות רבות על הקו.

והזיכרונותהלמובי
ח״כ רב שילנסקי היה מזועזע
כולו .״ההמון הערבי שצעק
להרוג ביהודים בהו״הבית הזכיר
לי איך בשנות ה־0צ ניסיתי
להטמין פצצה במישרד־התוץ. זה
היה ממש נורא. הכישלון הצורב.
כמובן. למרות הכל אני מעודד.
יש לי ולערבים רצון משותף״.

^ ! 1כ רוני מילוא שוב התריס •נגד. עתונאים שהם כריוניס
לבל דבר׳ ,ומנה בראש וראשונה את. העולם הזה׳ שלדבריו
.שורץ בריונים׳ .דעתו של רוני מילוא היא כי. אין מה לפחד
מהם׳ .כהגדרתו. :אלה פחדנים ונפושות המסתתרים מאחורי
העט שלהם. מאירך׳ ,אמר. ,יש גס עתונאים הגונים, הרקפי־דיס
על האמה. אך מי שמוציא דיבה -חייב לשלם את הם^

האמנם גם עתה ימשיך ״אורי אבנרי״ זה לדבוק בגירסתו
שקוראיו הם אינטליגנטים, נבונים ופיקחים: ואם אכן כך
יעשה, יהיה היחיד בארץ הטוען כי רוני מילוא הוא
אינטליגנט.
״העולם הבא״ ,בכל אופן, מודה לרוני מילוא על שעזר
לעורכיו לגלות מי הם באמת: גברתנים דלי-גוף, זדזירי־עט
אנאלפאביתים, נמושות מטילות״אימה וביצי־כינים, אשר
עם כל גודלם הנפילי מצליחים להחביא עצמם מאחורי עט
כדורי. תודה רבה, רוני!

פ שרה בין מודעי
ל שחל: מחירי־ה־ח
ש מל ל א יוזלו -
המתח יורד ל־180
חלט.

הוכתרה בהצלחה

ירדו מהפסים
שלושה מחבלים חמושים
1חטפו אמש את הרכבת מתל־אביב
לירושלים. אחרי חצי שעה,
שבה הסתובבו בין הקרונות
הריקים, בניסיון נואש ללכוד
בני־ערובה, נטשו החוטפים את
י הרכבת וירדו מהפסים.

לפני כמה שבועות פירסם השבועון המתחרה של ״העולם
הבא״ ,הקרוי ״העולם הזה״ ,מאמר אישי של כותב,
שהסתתר מאחורי שם־העט ״אורי אבגרי במיספר-
שורות מצומצם גיסה הכותב להוכיח, בהסתמכו על סקד
איגוד־המפרסמים, כי הקורא הממוצע של שבועתנו הינו
״אינטליגנטי, נבון ובעל־הבחנה״.
״העולם הבא״ שמח להפריך טענה זו, וחושף לראשונה את
דמותו של אחד מקוראי השבועון המסויים( .ראה גלופה -
מעריב .)9-01-1986

ראשי התחיה הביעו שבי־עות־רצון
מהאחדות הלאומית
שהושגה בעיקבות פרשת הר־הבית.

מדובר פה רק במיס־פר
משוגעים,״ אמר יושב־ראש
התנועה ,״וגם לא בסיעה בודדת.
פעולתנו זו הצליחה לאחד
את כל העולם המוסלמי
נגד ישראל.״

מסתתרים מאחורי העט: אלכס פז(מימין) ,בנצי ליפו(משמאל)
וביניהם שאר בריתי,,העולם הבא׳

בית״המישפט יועמד לדין
באשמת הקמת קאר־טל,
בכך שקנס את ארבעת
הבנקים הגדולים
בסכום שווה של 40 אלף
ש״ח בעוון הקמת קארטל.
מגניבות צדיק השתול על פלגי-
מים לקה בראומאטיזם
(שיגרון)
מניות מעריב עלו אחרי
שהעיתון פתח במיבצע שבו
צורף לכל גיליון עותק
של ידיעות אחרונות.

לולא ההילולה, לא הייתי ניצל מהפוגרום שעשו בי חסידיו שלהבאבא בירך הגומל אחד מחסידיו של אחיינו של הבאבא
סאלי.
הבאבא״סאלי בידך על טיפות־הרוק שירקו נאמניו לעבר קרובי
אחיינו, וגשם ניתך היישר לתוך בקבוקים.
דויד לוי, סגן־ראש־הממשלה, יהיה עד-מדינה בפרשת סאלי-
באבא וארבעים הבקבוקים.
השר לוי יעיד כי מייד אחרי שקיבל מהבאבא ספר־תהילים,
נפגע בתאונת-דרכים, ממנה ניצל בנס בזכות חוברת ״פלייבוי׳
שקנה נהגו. למישטרה די ראיות שכל אימת שמישהו מקבל ספר*
תהילים מהבאבא־סאלי -הוא מייד מוצא עצמו בסכנת״חיים.

התמונה שהצילה את חיי השר בהילולת הבאבא בא בה.

הרבנות אישרה השתלת
בבד בארץ בט״ו בשבט
יהיה זה בט״ו בשבט, בשעה 11 בדיוק, כאשר רופאי המחלקה הפנימית
של בית־החולים ״טוריה״ ישתלו, לעיני מצלמות הטלוויזיה, חורשת
כבדים על צלע הגיבעה, שעליה בנוי בית־החולים.
את הכבדים תרמו חולים, שראו את מצוקת הרופאים, ואשר ביקשו
לספק להם את האימון הדרוש לפני ביצוע השתלות אנשים חיים. כמחווה
על תרומה זו נחרטו שמות התורמים על לוח הברונזה, בכניסה לחורשת
הכבדים, שעליו מתנוססת האימרה :״רצונו של אדם — כבדו״.
לכבוד האירוע חיבר המשורר את הפיזמון הבא:

כך הולכים השותלים
אזמל ביד כבד בצד
ישתלו לכל אחד
בטו־בשבט בטו־בשבט

אלמנת קלינגוזופר(הקשיש
שנרצח באניה האי טלקית
״אקילה לאורו״)
נתבעת על־ידי רוצחיו
לשלם להם תמלוגים על
הרעיון לסיפרה, המתאר
את פרשת הרצח.
עורך־דינו של החשוד
בהכאת אשתו., :מרשי הוא
פאציפיסט מובהק, איש
שוחר־שלום שאינו מרים
ידו על זבוב. הוא השתתף
בכל מערכות־ישראל וזכה
בעיטורים רבים על תעוזתו
בשדה־הקרב״.
המישטרה מחפשת אחרי
עיתונאית נגועה באיי-
דט, ששכבה עם מחצית
מעורכי העיתון שבו עבדה,
והשאירה אחריה סי־מני־פיסוק
רבים.