גליון 1774 (1 בספטמבר 1971), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
ישראל בלום, באר־שבע
נשיא מצריים סאדאת — שרק עיוור
יכול להתעלם ממאמציו בשנה האחרונה,
להגיע להסדר כלשהו עם ישראל — והעלול
לאבד את כיסאו אם לא ישיג תוצ אות
עד סוף השנה.
גליון 1774 (1 בספטמבר 1971), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF
ואכן, אחת
מנקודות המחלוקת המפורשות בין סאדאת
למתנגדיו, היתד, התנגדותם לאיחוד.
… בוגדים -לאו דווקא. לגופו של
עניין, אין סאדאת מעוניין להכות ביד קשה
במיוחד בקושרים. … סאדאת, לעומתו,
טוען שאין הזמן מתאים לעימות בין-
ערבי, וכי יש להתרכז קודם כל בשיחרור
השטחים הכבושים.
גליון 1775 (6 בספטמבר 1971), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
אפרים טזנץ, ירושלים
אנואר אל־סאדאת, שהביא לעם ישראל
שנה של שקט בחזית.
גליון 1775 (6 בספטמבר 1971), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
במצריים, הפעיל
סאדאת שטף אדיר של תעמולה
בכל אמצעי התיקשורת — כמו
קאריקטורה פשוטה ולעניין זו,
המראה כיצד סילוק המילה ״לא״
השחורה מהדרך, יאפשר את התקדמות
ההמונים.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
בחסות יורשו,
אנוואר אל־סאדאת, קם במצריים מישטר פחות יומרני,
יותר מעשי. … לא היד, זה פסוק חד־פעמי. כימעט כל מעשיו של
אל־סאדאת, לפני ואחרי כן, הוכיחו כי זוהי תוצאה
אובייקטיבית של האקלים החדש במצריים.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
המעניין בתופעה זו, היא העובדה שלראשונה מזה שנים,
כנראה בהשפעת הקו של נשיא מצריים, סאדאת, החותר לקראת
פתרון מדיני, גדושים עתונים אלה במידע על כוחות השלום
בישראל.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
שיטה מגו חכ ת
תופעה מעניינת: כאשר סאדאת חוזר
ומצהיר שמצריים לא תסכים לפתיחת התעלה,
אלא אם כן ישמש ההסדר החלקי
חלק מהסדר כולל, לפיו תיסוג ישראל ל גבולות
שלפני זד 5ביוני — 1967 מכריזים
הפרשנים המדיניים שלנו בביטול ש־
״סאדאת לא חידש דבר״.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
נשיא מצריים אנואר
סאדאת, המקדיש לספורט זה חלק ניכר
מזמנו הפנוי.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
לנסיונו של ניכסון לכפות הסדר מיידי, לפחות חלקי, יש גם סיבות החורגות משיקולים
מפלגתיים, והם :
• האמריקאים משוכנעים שאם לא יושג הסדר, ייאלץ הנשיא אל*
סאדאת — כעל כורחו — לחדש את המלחמה כשנה הכאה.
… .
• מכיוון שאל־סאדאת אינו רוצה כשום פנים כחידוש המלחמה,
הוא העכיר כחשאי לשר־החוץ האמריקאי ויתורים מרחיקי־לכת,
כרוח ההצעות האמריקאיות להסדר החלקי.
… כי השאח הפרסי, שנפגש השבוע עם
נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת (ראה
במרחב) ,אינו שש לגלות בפומבי את
יחסיו המצויינים עם ישראל.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF
ביקורו של סאדאת אצל השאח, שעליו
הכריז גמאל עבד־אל־נאצר מלחמה בשעתו,
היא הכרה רשמית בחשיבותה הגדלה
והולכת של איראן.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF
כשכי הנאומים ז אל-סאדאת הבטיח
כי שנת 1971 תהיה ״שנת ההכרעה״.
… אך הסיבה האמיתית שונה לגמרי. אל-
סאדאת זקוק לעדותו של מוחיי־אל־דין
(המשך בעמוד )39
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF
אנשי השמאל שנשארו במישטרו של אל-
סאדאת, כמו אחמד המרוש, מצאו לנכון
לפרסם לפחות גינוי מרומז של ״הקושרים״
(העולם הזה .)1766
אין ספק שבפני מוחיי־אל־דץ עומדת
בעייה מצפונית קשה. … הם נטו להסבר פשוט
יותר: אל־סאדאת זז ימינה, בהשפעת
הנשיא השכן — מועמר אל־קדאפי מלוב.
… שתי המדינות יהיו תחנות במסעו של
סאדאת — אל מוסקבה.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
בקהיר, בתו בת ה־17
של נשיא מצריים, לובנה סאדאת.
וקצין הצבא לשעבר, אחמד אל־מסירי,
שהיה קצין במשמר הלאומי והמועסק עתה
בתפקיד זוטר במזכירות הנשיא סאדאת.
התמנה.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
גורלו של סאדאת
היה רע ומר, לולא ידע בוודאות של
99,9*>/6את תוצאות הבחירות לפני עריכתן.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF
המעשה היה חלק מן הרפורמה הדמוק רטית,
שמחולל עתה הנשיא אנוואר אל־סאדאת,
במגמה כללית להנהיג. מישטד
ליברלי יותר.
גליון 1783 (3 בנובמבר 1971), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF
הרי עראפאת נפגש עם אנואר אל־סאדאת
לפני שזה יצא למוסקבה.
גליון 1784 (10 בנובמבר 1971), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
איומי חידוש המלחמה
של נשיא מצריים אנואר אל־סאדאת,
נשמעו כאיומי סרק, בדיוק כמו האזהרות
של שר-הביטחון משה דיין. … כשם שעצם הטיסה באה
להקנות אמינות לאיומיו של סאדאת, כך
פירסום הטיסה, בא להקנות אמינות לאזהרותיו
של דיין.
… משום כך היה
חידוש המלחמה תלוי בנכונותו של סאדאת
ללחוץ על ההדק ולירות את הירייה הראשונה.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
מצד אחד
מאיים עליה נשיא מצריים, סאדאת, בחידוש
האש ! … הוא רוצה לקצץ למשה דיין הקמתן
של יחידות טנקים נוספות, כדי של־צה״ל
לא יהיה במה להתמודד עם סאדאת
ומסייעיו הרוסיים.
מלחמת צללים.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
הקו הוא לתת לנשיא מצריים סאדאת
להסתבך כדברי עצמו.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
זהו נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת.
אל־סאדאת הבטיח לעמו הכרעה עד סוף השנה. … אולם אל־סאדאת יושב על גחלים. הוא יודע שיפסיד
בכל מערכה צבאית. … האם ילך אל־סאדאת בדרך זו?
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
על פני השטח,
מתייחסים כולם ברצינות לדיבוריו של
סאדאת. … שאל רדיו בגדד :״על מה
מסתמך סאדאת בקובעו דווקא את 31ל דצמבר? … מנסה סאדאת להימנע.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
זה שבועות אחדים
שגולדה מאיר, משה דיין, יגאל ידין ו סוללת
הפרשנים־המדיניים־מטעם מנסים
לשכנע אותנו — את העם ההיסטרי, ה רגיש
כל־כך לנושא ההשמדה — שעלינו
להתייחס ברצינות ובכובד ראש לאיומי
המלחמה של סאדאת, לכנס הרמטכ״לים
הערביים בקאהיר, לזרם המתגבר של
מי׳שלוחי הנשק הסובייטי, להאפלה בערי
מצריים, ולתיגבור הכוחות המצריים בקו
התעלה, ואנחנו שומרים על קור רוחנו
ולא נתפסים לפאניקה המוצעה לנו בכל
אמצעי-התקשורת הממלכתיים.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
.״
כשפתח אכא אכן
את נאום־התשובה שלו בווי כוח
על איומי אנואר אל
סאדאת, דיבר על חשיבות
חודש ראמאדאן למוסלמים.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF
או מלחמה או שלום מונע.
אנוו אר א ל ־ סאדאת במוצבי ה ת על ה
חון. … היום מדבר אל־סאדאת
על פגישה בסיני.
סיני איננה מדינת ישראל. … אל־סאדאת דיבר על הצורך לגרום, כביכול, אבדות ל ישראל.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
.״ (רעיון סביר בהחלט, שאפילו
״תבוסתנים״ ,המוכנים להחזיר ל-
ערבים את כל השטחים הכבושים, יחתמו
עליו ברצון ).ואילו במקום אחר כותב
קישון :״לעולם לא יתפוס הנשיא הטוב,
שגולדה יודעת כמוהו, כי סאדאת רוצה
בשלום בכנות ואיננו סובל את הרוסים,
אבל מחר, במחילה, ינוקב האיש בכניסה
למלון שרתון כמסננת, והקאדאפי המטורלל
שיבוא במקומו יפתח במלחמת-
קודש בטווח פגזים מתל אביב...״
במילים אחרות: תמורת שלום־אמת
אנחנו מוכנים להחזיר לערבים כימעט
הכל, אך מאחר יואץ ערך לחתימתו של
סאדאת, או כל מנהיג ערבי אחר, ומאחר
והערובה הממשית היחידה לביטחונה של
ישראל הוא נוכחותה המבוצרת על גדות
התעלה ובשאר השטחים הכבושים — אין
טעם לחתום על הסכם־שלזם, המותנה בנסיגתה
של ישראל.