חיפוש: "החלטה 242"
נמצאו 139 תוצאות (מציג 126 עד 139)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 5
כל ועידה כזאת תתבסס על ההחלטה — 242 לא ההחלטה הדמיונית, שממשלת־ישראל חולמת עליה, אלא ההחלטה המעשית, שעליה קיים קונסנזוס בינלאומי.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 6
דעת האישים היא שעל אש״ף למלא אחרי הדרישות המילוליות של האמריקאים — הכרה בהחלטות 242 ו־ 338 של מועצת־הביטחון, ובזכות־הקיום של ישראל — כדי להכריח את פרובוקציה מטופשת גורבאצ׳וב.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 23
מה גם שיאסר ערפאת עצמו אמר למישלחת מטעם יוזמי בולוניה, שהוא מתנגד להחלטה 242 רק מפני שהיא מתעלמת מקיום העם הפלסטיני.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 47
נשאלה שוב השאלה: מדוע לא הכריז ערפאת בביירות הכרזה פשוטה שהוא מכיר בישראל ומקבל את ההחלטה ,242 כפי שדר שו — כביכול — האמריקאים ז גם בביירות פעל ערפאת במיסגרת של מיגבלה מסו־יי מ ת: הוא לא רצה להצהיר שם הצהרות שלא הסתמכו בפירוש על ההחלטות הקודמות של המועצה הלאומית הפלסטינית.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 11
הוא הכיר ב״כל החלטות האו״ם״ ,ובכללן ההחלטה ( 242 ביחד, אך לא בנפרד) .הוא הסכים למישלחת ירדנית־פלסטינית ומינה שני אנשים שאינם חברי אש״ף למשא־ומתן המוקדם.
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 8
• התקרבות לאמריקאים, כדי להשיג הכרה אמריקאית באירגון תמורת הכרה של אש״ף בהחלטה 242 ובחוקיות הקיום של ישראל. !
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 12
אם חייב אש״ף להכיר לשם כך בישראל באופן חד־צדדי ולקבל רשמית את ההחלטה — 242 יש לשלם מחיר זה.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 17
פגשתי את הלורד קאראדון, אבי ההחלטה ,242 את יוסט, ראש מישלחת ארצות־הברית באו״ם, את הארולד סונדרס בבית־הלבן, ואת האיש המוסמך במישרד־החוץ.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 44
ת: מפלגת העבודה מסכימה לעקרון יסוד, אדמה תמורת שלום, ועל החלטת 242 שהיא בסיס לפתרון.
גליון 1987 (1 באוקטובר 1975), עמוד 11
שני העקרו נות החיוניים של ההחלטה 242 היו, ראשית ,״אי־ההש־למה עם רכישת שטחים באמצעות מילחמח,״ ושנית, ״הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל המדינות באיזור, וזכותן לחיות בשלום, בגבולות בטוחים ומוכרים, כשהן חופשיות מאיומים ומאלימות.״ אם תחיה ישראל בשלום, כשהיא חופשית מאיומים וממעשי־אלימות — מה יקרה לשטחים שנכבשו במיל- חמת ,1967 ושמהם צריכה ישראל לסגת לפי ההחלטה 242ז תחילה הניחו כי השטחים שיפונו יחזרו לירדן, אך לכך התנגדו מנהיגי חאירגון לשיחרור פלסטין.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 46
.״) יו״ר המושב, הלורד קאראדון, הזכיר שלושה רגעים גדולים בחייו: את שאון ההמון הערבי המשולהב שפרץ ממיסגד אל-אקצה ב־ 1929 כדי לעשות שפטים ביהודים (קאראדון היה אז פקיד צעיר בממ שלת המנדאט); את האצבע הסובייטית שהתרוממה במועצת־הביטחון ב־ 1967 כדי שההצבעה בעד ההחלטה 242 תהיה פה־אחד (קאראדון ניסח את ההחלטה, כראש המישלחת הבריטית); ואת הדממה שהש תררה בחוצות ישראל, כאשר נחת אנוור אל־סאדאת ב־ 1977 בלוד.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 25
אלא ש־מישרד־החוץ אינו נותן תעודה כזאת בגלל ההחלטה 242 של האו״ם, והממשלה נתונה במילכוד בעניין הגדרת השטחים.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 49
.״ ובנושא הפלסטינים מדגיש סיד אחמד :״איטר לתסכובות הברוכות בהחלטה ,242 הרי הבולטת שבהן היא הנוסח העוסק כ׳גבולות בטוחים ומוכ רים׳ נוסח זה הוא הבסיס ל׳הקפאת הני גודים האנכים׳ ,ומשמעותו היא כי ההסדר יעניק לישראל ביטחון (באמצעות ׳גבולות בטוהים׳) בתמורה להחזרת הריבונות על האדמות שניכבשו למדינות- בחירום התותחים עוסק גם בבחינת אפשרויות ההשלמה העתידית בין ״האיכות הישראלית״ לבין ״הכמות הערבית״, גג גיוון ד׳ ד א צלטוטון בין הסימנים המעידים על תסיסת אנשי-התח במצריים, שהחלה זמן רב קודם ״יוזמת השלום״ של הנשיא סאדאת, והמתפרסמים בקובץ סופרים והוגים נזצריס על המטרות הלאומיות שראה אור החודש בעיברית, בולט ראיון שהעניק החשוב שבסופרי מצריים, נגיב מ ח פוז, במארס 1975 לעיתון הכווייתי אל־קבס.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 34
הוא השמיט את ההחלטה ,242 לא פירט את המיקום המדוייק של המדינה הפלסטינית שצריכה לקום.
