חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 518 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2600 (1 ביולי 1987), עמוד 31
אינו ראוי לבוא בספר ושגם ביתרם טועם הקורא טעם בוסר וחיקוי״ — ובייחוד חיקוי של נתן אלתרמן, משירי שימחת עניים ועד שירי הטור השביעי. … אדרבה, פיתחו את סיפרו מפרט אל עיקר על שירת נתן אלתרמן (בהוצאת הקיבוץ המאוחד וסיפריית פועלים )1981 ,וקיראו עימי בעמודים 11ו־ 12 את הדברים הבאים: ההתנערויות והוויכוחים במחשבת השירה שלנו לאורך ה מאה העשרים היו כרוכות(צ״ל כרוכים -נ״ז) על־הרוב לא בדחיית הפואטיקה של החוויה אל א בהפעלתה המחודשת על־פי רגישות שירית־לשונית חדשה.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 30
עדיין חיות בזיכרוני שיחות של שעות שבהן ניסיתי להזיז את גרודזנסקי מהערצה עצומה זו — הערצה שלא היתה ממידותיו כלל ,-שהרי כל רגש הערצה נתקל אצלו בגדר התיל העוקצנית של הספקנות — שרחש כלפי נתן אלתרמן, ולא עלתה בידי(כדרך שלא עלה בידי לשכנעו בחשיבותם של רטוש ואבות ישורון: נקודות המחלוקת בינינו היו רבות הרבה ממה שנראה במבט ראשון) .הייתכן שדן מירון לא קרא את מאמרו של גרודזנסקי ״נתן אלתרמן״ או לא זכרו רק משום שהדברים אינם מופיעים בכינוס מסותיו ורשימותיו בנושאי סיפרות (אוטוביוגראפיה של קורא, הקיבוץ המאוחד, תשל״ה, ליקטו והביאו לדפוס שמעון זנדבנק ואברהם יבין) ,כי אס בכינוס שיחות־הרדיו שלו, אותן פתח בשיחות משותפות עימי בגלי צה״ל (על כל פנים, עם עובד ,1975 ,הביאו לדפוס שמעון זנדבנק ואברהם יבין)( .אגב: גרודזנסקי מעולם לא פירסם בחייו ספר משל עצמו — עד כדי כך מיעט בחשיבות כתיבתו ובערכה לסיפרות העברית — נא להשוות לדן מירון!) … אחרי הדברים האלה באים שבחים גדולים עוד יותר ל״עירו של נתן אלתרמן״ ,עיר במובן המושאל, אשר ״דרך שערים רבים ושונים נכנסים אנו אליה ״.וכאן מופיעים הדברים על ״השער החידתי ביותר, ואולי הכביר ביותר(אשר) מוליכנו ל שימחת עניים, לשירי מכות מצריים ולקבוצה של שירים בודדים, אשר הארכיטיפי שבהם הוא השיר האסופי
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 31
שייקס- פירי הוא הפתוס הזה, הפורץ, הגועש, הא־רופטיבי...ודאי לא מיקרה הוא, כי שייקס־פיר העברי -שייקספיר בעברית -האותנטי ביותר, המושלם ביותר, הוא או תלו בתרגומו של נתן אלתרמן״. … היה זה מאמר לא ארוך במיוחד בשם ״המיתודה״ ,שאותו פירסם גרודזנסקי בדבר בשנת . 1962 מחמת קוצר היריעה, אביא כאן רק כמה קטעים מתוכו, אלא שהוא ראוי בהחלט לקריאה בשלמותו (אף הוא מופיע באוטוביוג ר אפיה של קורא, שכבר הזכרתי) .המאמר פותח בסיגנון המיתמם המוכר כל־כך לכל קוראי גרודזנסקי: ״בהקדמה לעיוניו בנתן אלתרמן, יונתן רטוש, ס׳ יזהר ומשה שמיר, אומר דן מירון: .ההערכה הביקורתית שהוקדשה ליצירתם עד כה לא חרגה, לרוב, מתחומי הריפרוף הרצנזנטי והפיליטוני המקוטע והשיטחי.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 26
אילו הייתי מעז לעולל לו את שהוא עצמו במילים אחרות: פוגל בשילמתה של רחל של עולל לנתן אלתרמן בפסיכואנאליזה שערך לו שנות החמישים והשישים בקרב הסמינריסטיות — וצידוקי עימי: על דאטפת אטפוך — דומני שלנו. … לפנטז שיחה ארוכה עם נתן אלתרמן שבה מרצה נצטמצם כאן איפוא במיסגרת מה שניתן באוזניו אלתרמן — זה האיש המגמגם והמסוגר .
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 19
ביניהן: טרטיף והקמצן למולייר, פונדק בדרך על פי מופאסאן, מלכת שבא לסמי גרונמן, קזבלן ליגאל מוסינזון, האדרת דל כסיפורו של גוגול(בתפקיד הראשי: אברהם חלפי), רומיאו ויוליה וריציארד השלישי לשייקספיר, איי לייק מייק לאהרון מגד, פונדק הרוחות ורגעים לנתן אלתרמן, בשפל לגורקי, הטירה על־פי קפקא(מהצלחותיו הגדולות ביותר) ,שלאחר כך השלב השלישי: הביצוע. … כעבור שש שנים, כשהועלתה ההצגה בפאריס, באולם שרה בר המלך ושלמי הסנדלר לגרונמן(פיזמונים ועיבוד: נתן אלתרמן) ועוד ועוד.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 20
זאת אומרת, לשפוך אור לא רק על יצירתך שלך כי אם גם על הרבה דברים אחרים, ובין השאר — גם על היבט אחד של יצירת נתן אלתרמן שתמיד ניסיתי להבין אותו. … אולי אני גם אדם יהיר. נתן אלתרמן(רישום דיו) הקו, אולי אפילו כווירטואוז הקו, בבני־האדם: בשדרות־רוטשילד שלך ובחנות המכולת, בפוליטיקאים ובעסקנים, בחזית ובעורף.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 24
בשוליים, בצד שמאל, של השער, נרשמו שמותיהם של המשתתפים הראשונים, לפי סדר זה: נתן אלתרמן, מנשה לוין, אריה נבון( ,קריקטורה שלו היתה ציור השער) ,אורי קיסרי, צבי קרול, יעקב רזניק ורדינה שלונסקי (ורדינה היתה אחות המשורר אברהם שלונסקי, שאף הוא הצטרף למערכת וכבר בגליון הראשון פורסם ראיון מאלף אתו על תרגומו העברי, מרוסית, לייבגני אונגין לפושקין, בליווי קרי־ הכר ער הפצצה (.דוש׳׳) גרדוש בא מפארים בראשית שנות ה־50י, אחרי שצייר שם קריקטורות לעיתון המחתרת של אדי בארץ, בחתימת.