חיפוש: "פרשת קסטנר"
נמצאו 153 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 4
הרצח בוצע בתקופה אשר בה • פרשת קסטנר ירדה מסדר חיום. רק הנוגעים בדבר, וקומץ קטן מבין הציבור, המשיכו כל הזמן לחשוב על פרשת קסטנר, מתוך צפיה למתן ססק־הדין של בית־המשפט העליון, שהתקרב ובא. … כבר עם התפתחותה הראשונה של פרשת קסטנר, היתה קיימת סברה כי אחד המניעים לגיוס בל הכוחות להגנת קסטנר היה החשש כי, אחרת, עלול הוא לגלות אח חלקם של אנשים • יצירת לעמום בך־ אהדה גוריון ולמשטרה.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 9
עד כמה הדריכה פרשת קסטנר את מנוחתם של הנוגעים בדבר, חוקה בשבועות האחרונים, אפשר ללמוד מן העובדה שערכו מחדש את ספרו של יואל ברנאד על פרשה זו והוסיפו לו פירוש אישי של משה שרת, שגם מיהר להצדיק את קססנר בציבור ולטהרו כקדוש, בעוד העירעור תלוי ועומד. … המשפט הפלילי של פרשת קסטנר עמד בפני סיומו, בבית־המשפט העליון, והמשפט האזרחי היה תלוי ועומד. … ש שרגז בצחז ך• שלב מ או ח ר של פרשת קסטנר נתגלה מסמך חדש, מזעזע יותר מכל קודמיו.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 4
פרשת קסטנר סו לםלע לי ה (ראה • הציונים הכלליים מתכד נניס לסולחה כין יוסך ספיר לבין פרץ ברנשטיין וישראל רד ק ח. … גל ההשמצות כנגד השופט בנימין הלוי בפרשת קסטנר; האווירה שאפפה את משפט עמוס בן־גוריון ופסק־דינו ותעלומת העמוד ;30ד,בזיון הציבורי שנערך על־ידי השלטון לשופטת־השלום מינה שמיר בענין שטיינברג; הציפצוף הרשמי על ממצאי פסקי הדין על קסטנר ושווד, סהר, זינגר וחבריהם — כל אלה סימלו מיפנה קיצוני בתפקיד שהשלטון הועיד למשפט במדינה.
גליון 1047 (30 באוקטובר 1957), עמוד 8
מזה 27 יום נלחמים בפניו שני משפטנים תקיפים, כדי לה כיח כל אחד את הנחתו הוא• מול פרקליטיו׳,מדינו׳ ,חבוש הכיפה ובעל הזקנקן, יעקב בר־אור, ניצב עורך הדין ד״ר דוד הרמן, אף הוא יליד הוג־גריה, מגיבורי פרשת קסטנר, המגן על גרגוש בפאתוס, כשהוא מלחיה את דבריו בתנועות־ידיים דרמתיות, כאילו הוא מנצח על תזמורת בלתי־נראית.
גליון 1052 (1 בדצמבר 1957), עמוד 9
פר שת קסטנד הפרשת הבדתי־גמורה למראית עין שוב לא היה איש מעוניין בפרשה. קסטנר עצמו נרצח מבדורו של אדם, אשר אישר שהיה בשעתו שליח הש. … ודעת הקהל בארץ ובעולם חרצה כבר, לפני שנים, את עמדתה שלה גם בפרשת קסטנר וגם בפרשת חלקם של המוסדות הרשמיים של הישוב בשואת יהודי הונגריה. … נראה היה שלאחר שצמרת המשטר נפטרה מקסטנר האיש, היא לא תהסס מלעשות כל מעשה אשר בגדר יכולתה כדי לנסות ולהביא במהירות את פרשת קסטנר לסיום.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 3
סילוקו של אהוד אבריאל, עד אז האיש המרכזי בקבוצת־ד,מנהלים המקימה את הדיקטטורה האישית של דויד בן־גוריון, ו־ ^״הגליית אבריאל לגאנה, היו קשורים עם טיפולו של אבריאל בפרשת קסטנר. … ההסבר עובר גם מעל ומעבר לתכונות אישיות ולמערכות חולפות. פרשת-קסטנר גרמח לרעידת־אד- מה, הנמשכת זח ארבע שנים, מפני שהיא חדרה ללכ לכו של העולם הרוחני הישראלי. … אל ישלה את עצמו איש: זה לא יהיה השלב האחרון. פרשת קסטנר תוסיף להלך אימים במדינה הזאת, שנים רבות אחרי שהתהליך המשפטי האחרון יסתיים באופן פורמלי.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 7
ו1חוללו אותת -כיצד התגבשה הבושת שזיעזעה את המדינה נמשך ארבע שנים מאחור הקלעים במשך ארבע שנים כיסה ״העולם הזה״ את פרשת קסטנר בהתעמקות ובהרחבה. … תמיר, שהשלים את לימודיו במעצר קניה, אחרי שהוסגר עלידי ההגנה לבריטים, חשקיע בפרשת קסטנר שנים עת חעירעור על פסק־דינו של תלוי. … פרשת קסטנר עצמה גרמה לכך שכיום, בעבור ארבע שנים בלבד, אין עוד איש בר־דעת במדינה המפקפק לרגע כי אמנם הופעל מנגנון־ החושך במלואו כצד בפרשיות אלה.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 8
קסטנר יושב בין פרקליטו, מיכאל כספי (שמאל) ועורן־הדין הצעיר שמואל ברזל, שהתפרסם במשפט השורד״ חמשת שיצאו לקבוע את האמת על פרשת קסטנר: השופטים העליונים דויד גוימין, שמעון אגרנט, יצחק אולשן, שניאזר זלמן חשין ומשה זילברג, בשעת שמיעת הפירעור טל פסק־דינו של השופט בנימין הלוי. … אולם אבריאל שיכנע את בראנד לצאת בכל זאת למסע, שנסתיים בהסגרתו לבריטים ושתרם תרומה כה מחרידה לתנופת השואד״ בפגישת־לילה, בישיבה קודרת בעיירה ליד ניו־יורק, פגש תמיר את הרב מיכאל דוב וייסמנדל, דמ.ת אגדתית, בעל המכתב המזעזע אל יהודי התפוצות, שהיה המיסמך הנורא ביותר בכל פרשת קסטנר. … משפט קסטנר נגמר השבוע. פרשת קסטנר, כמפתח לפרשת השואה, לא נגמרה.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 3
יתכן כי פרט זה, יותר מכל פרט אחר בפסק־הדץ הארוך, מבליט את האמת הפשוטה: שפרשת־קסטנר אילצה את השופטים לדון בעל כורחם בשאלת־יסוד של השקפת־עולם ותסיסה מוסרית. … בלעדיה כל קביעה על פרשת קסטנר תישאר מרחפת בערפל, שהרי ק 0ט.ר לא הציל את בכר בימי השואה, תחת לחץ הזוועות, כשאולי שווי־משקלו הנפשי היה מעורער, אלא כעבור שנים, בימי השלום, אחרי שסר הסיוט, בדעה צלולה לגמרי.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 5
בעוד שרוב האזרחים בחוץ התיחסו אל המאורע ללא התרגשות יתרה, מאחר שלא נמצא כמעט איש שלא קבע מזמן את עמדתו לגבי פרשת קססנר, הרי באולם שררה הרגשה של שעה הרת־עול* היה ברור כי צמרת המדינה, אשר פרשת קסטנר הכתימה את שמה בכתם כבד מנשוא וזיעזעה את יציבותה הנפשית, ציפתה לנס אשר מסביבו תוכל להתארגן מחדש, ולהשיב לעצמה משהו מן הזוהר המוסרי שאבד. .האם יהיה פסק־דין אחיד של כל השופטים או לא?
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 2
דב טיקולסקי, ירושלים כאחד מאזרחי המדינה אשר אהבת עמו חרותה בליבו, ממש התמלאתי רוגז כשקראתי על ביטול פסק־רינו של השופט הלוי בפרשת קסטנר אם קסטנר ראה בנאצי קורט בכר אדם הנון, ואם ביודהמשפט רואה בקסטנר אדם הנון, הרי זה כאילו רואים הם בבכר גם כן אדם הנון. יאיר מרדכי, באר־יעקב המחלוקת שפרצה בי: השופטים מעידה שבפרשת קסטנר עוד לא נקבעו מסמרות.