חיפוש: הנדון
נמצאו 6,486 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 637 (1 בינואר 1950), עמוד 4
הנאשמים ברצח ארבעים יהודים נדונו לעונשים קלים, כי היהודים פחדו להעיד את כל שראו עיניהם.
גליון 637 (1 בינואר 1950), עמוד 9
האחד — זה המצדד ב״מערביותנו״ ,ורק בה— , מושפע מהדרגה הגבוהה של תרבות רוחנית וטכנית כאחד, שהכל מודים, כי דווקא א רופה מחוננת בה, לעומת אסיה המפגרת במידה הרובה ; חסידי־אירופה אלה, שואפים לראות בישראל אי־תרבות מערבי בתוך ים־ המזרח הנחשל — ,הואיל ולדעתם אין בשאלה הנדונה חשיבות אלא לצד הרמה התרבותית, ותו לאו.
גליון 637 (1 בינואר 1950), עמוד 14
הרוכל הביט בו בפליאה ובמורת־רוה כל שהיא: אדון — אמר הרוכל — זה לא בטט׳ם, זה מיקי מאוס, אני קונה מיקי מאוס ארבע גרוש וחצי, אני מוכר אחד שילינג״.
גליון 638 (7 בינואר 1950), עמוד 15
כי באתי שנית לשמוע הנגינה, להתאחד עם כולם, כל הנמצאים, בהרגשה אחת, והנה, בהכנסי, היתד, מטפלת בתקליטים מין דמות דהויה ואפורה, שהעלתה תקליט כמעלה נידון אל המערפת, וראיתי והנה היושבים טייב מתפרקדים על מקומותיהם, היו אחדים קוראים עתון, והיו ששחקו בינם לבין עצמם, והיו שעצרו פיהוק לבל יחמוק, וקם מאן־דהוא והפסיע החוצה ונעלם באפלה.
גליון 641 (26 בינואר 1950), עמוד 9
יושב שם שלום אבן־חן, הדון ז׳ואן של עיר הנצח ושותה קפה הפוך ביחד עם לאה עדי- נית.
גליון 642 (2 בפברואר 1950), עמוד 14
שמונה פעמים נידון בפני אחד השופטים, וכשהובא בתשיעית סירב השופט הקבוע לשבת בדינו ועל כן.
גליון 642 (2 בפברואר 1950), עמוד 16
״הוי מלכי, אדיר המלכים ואדון האדונים. רבה עטורת שערות שיבה״.
גליון 643 (9 בפברואר 1950), עמוד 4
— צעק גדעון בהיסטריה. — בצבאות אחרים היית נידון מיד למתת בפני פיקודיך סינן המג״ד מבין שיניו. — מוטב זאת מלדון את פיקוד־שלי למתת !
גליון 643 (9 בפברואר 1950), עמוד 6
״הדר ל הו בלת הדרינו אל מעבר לימים לאלו!? יגאל אדון נערכה מסיבת־פרידה ע״י ישוכי הנגב וחייליו לשעכר.
גליון 643 (9 בפברואר 1950), עמוד 12
השופט סירב להתחשב בסיפורים ובכוונותיהם הטובות. הם נדונו למאסר קצר. בבית הכלא עסקו בקולקסיביות של מחשבה.
גליון 645 (23 בפברואר 1950), עמוד 12
— הסוואה נאה בחרת לנו — התריס אברשקה הדון־ז׳ואן — כל התושבים מן ירים אותנו כמטורפים !
גליון 645 (23 בפברואר 1950), עמוד 13
עמוק וקל כאחד, תמיד שנון ומזהיר. אדון לסגנונו, עבד למחשבותיו, שכולן קודש לעמו ולאנושות.
גליון 646 (2 במרץ 1950), עמוד 5
השלג הנופל עליהם מעם ענפי העצים׳ מר- תיען והן הולכות ומדלגות סביב סוג- רן, זו אחר זה — אדון קנגורו והגברת קנגורה.
גליון 646 (2 במרץ 1950), עמוד 15
עולמו קנה לו בובה, אחר שהתיר את משחק הקלפים במחנה, הצילום הסמל הקודם החמיר בענין הנדון, וזכורני שלא אחד נקנס על עבירה זו.
גליון 647 (9 במרץ 1950), עמוד 14
היא נתרפקה על ידידו של אדון גופה ונשמתה.
גליון 648 (16 במרץ 1950), עמוד 5
המוכן הנך? — חבר אדון, אני לא מוכן ...אני כבר מבולבל לגמרי ...שלום...
גליון 649 (23 במרץ 1950), עמוד 4
שנית: אותו אריה לא היה אריה אמיתי׳ זה היה אקרובאט תחוב בעור־אריה, ושמו אולי דווקא כבש, אדון כבש, לורד כבש, או בדומה לזה.
גליון 649 (23 במרץ 1950), עמוד 12
נא למזוג כוס קוניאק לשנינו ! בבקשה ! — לחיים אדון צוויבלפוטער ! לחיים ! לחיי סוכן־הבית שלנו ! … ואמנם זהו המצב בארצנו. לכשלון תמידי נדון האדם החושב את מחשבותיו הוא, ויהמעיז להחדיר את השקפותיו בקרב ההמונים.
גליון 650 (30 במרץ 1950), עמוד 16
הוא קסן קומה וצנום את חדר המדרגות כבנין הגדול שבקצה הרחוב. אדון בית זה, לשעבר, בטרם ומבעד לקרעי כותנתו מתבלטות עצמותיו הזעירות.
גליון 652 (20 באפריל 1950), עמוד 7
אנדרה נדון למאסר עולם.
גליון 652 (20 באפריל 1950), עמוד 9
הכוונה לבית המשפט המחוזי, מקום שם עמד מול ׳ כ בו ד השופט, ד״ר רייכרט, הנאשם, יהודי בן ( 74 עד מאה ועשרים) ,טרדן ורגזן, כדברי כבוד השופט, שנידון בשבוע שעבר לקנט של 10 לירות (בתשלומים נוחים) על שהוציא שם רע לבתי המשפט הרבניים שבמדינה.
גליון 652 (20 באפריל 1950), עמוד 13
אסיר אחר הוא נמצא אשם התפרץ משנודע נגד ונידון, הזדיין מחדש באמונה, כי הוא יזוכה על ידי ביה״ד העליון.
גליון 653 (27 באפריל 1950), עמוד 8
זוהי הבעיה שתידון בועד הפועל הציוני השביע בירושלים, וכך הגדיר אותה אחד המשתתפים באותה מסיבה פנימית : ״לפני המדינה אספה הקרן־קיימת כספים כדי לקנות אדמה ...כעת׳ לאחר יסוד המדינה׳ מוכרים קרקע לקרן״ הקיימת, כדי שהיא תוכל לאסוף כספים״...
גליון 654 (4 במאי 1950), עמוד 7
רצח־רחמים לא הובא בפני בית דין גבוה, אולם נדונה לעתים קרובות בדרן בעית ההפלה המלאכותית כלל מחייבים את האשמים בדין, מתון גישה, שאין איש רשאי להחליט על גורל אדם, כשם שאיבוד לדעת נחשב כפשע בפני החוק האנגלי.
גליון 654 (4 במאי 1950), עמוד 17
משרואה ז׳אקו הקטן את יוסקה סוקרטם הוא מסמיק ומסובב ראשו לכאן ולכאן ואומר :״הה — הוא אומר — הדון ז׳ואן של כל הדורות, מה שלומך?
