גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF
תיקח ארם ברחוב של עיר ותשאל
אותו מה ההבדל הכלכלי־חברתי בין המעיר
לליכוד 19 ,מ־ 20 לא יוכלו להגדיר הבדל.
50 על אבא חושי ועל יוסף אלמוגי?
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF
עכשיו אני בחברה טובה:
גם תבליטיהם ופיסליהם החיפאיים של יצחק
דנציגר ויגאל תומרקין זכו להיקבר כפסולת
ברזל במעמקי ואדי רושמיה, או לשמש בשולי אכולי־קורוזיה
מיכלי־אשפה
המידשאה של בית אבא חושי.
ואם דנציגר ותומרקין כך — מי אני כי
אלין?!
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF
חשוב שיהיה לו
קשר לתיאטרון, אבל החזון של אבא חושי על
קהילת אמנים בחיפה אינו מתפקיד התיאט רון,
אלא מתפקיד העיר.
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
וכל מי שחי אז ידע את מקורם.
אבא חושי היה ראש עיריית־חיפה, רודן שהשלם
הזה קידש עליו מילחמה).
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
הוא הוצב בחזית בית אבא
חושי בחיפה -כמחווה לראש־העירייה הראשון של חיפה אחרי קום המדינה.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
כך מתברר ששלושה מתוך ארבעת הפסלים שהוצבו בשנות ה־ 50 על־ידי
ראש העיר דאז, אבא חושי, בנן האם שעל הכרמל — נעלמו־כלא־היו.
… אם לא די בכך, מתברר שגורלם של תבליטים שהציב אבא חושי בשילהי
שנות ה־ , 50 ערב חנוכת הרכבת התחתית המושבתת כיום, הכרמלית, בחמש
תחנותיה, לא שפר עליהם יותר מזה של בני מינם בנן האם.
… נראה שיש ממש בגירסה הסובבת(זזה, קינטית אף היא) בעיר כי אריה
גוראל עושה באובססיביות ראויה לציון את כל אשר לאל־ידו כדי למחות את
שארית המיתוס של אבא חושי, ראש העיר הראשן ו של חיפה במדינת ישראל
העצמאית, מעירו.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
״כשנזקקתי למכבי־אש הלכתי ל
אבא
(חושי) והוא נתן לי את הכבאים,״
סיפר שילו לוועד ת החקירה, כשהוא
מגלה אגב״כך את שיטות״האירגון של
הימים ההם .
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
משה שרת,
יגאל אלון, יוסף אלמוגי, אבא חושי,
קתרינה סנש, טדי קולק.
גליון 2648 (1 ביוני 1988), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
שמו היה משהו כמו
אבא כושי או אבא חושי. השם הזה עוד אומר היום
משהו?
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
מי שהחל את דרכו המיפלגתית
במפא״י, כחתנו של אבא חושי הכל־יכול
,״קפץ״ לליכוד וחזר ״הביתה״,
בהעבירו לשימעון פרס את המנדט
שקיבל כחלק מהרשימה שבראשות
מנחם בגין, ניצב לפני פרשת־דרכים.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
בשילהי שנות ה״ 50 היה עד
להתעוררות הראשונה של מרי אזרחי מצד
תושביו היהודיים, יוצאי צפון־אפריקה,
כנגד אטימותה ואלימותה של חושיסטן
המפא״יניקית, יורשם של אבא חושי ויוסף
אלמוגי, אריה גודאל, לא ידע כי כל הנוגע
בואדי טאליב כמוהו כמבעיר פתיל־דינאמיט.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF
וגם בלתי־מקובל במקצת:
לא פנייה לקבלת דירת חינם־לסופרים־ואמנים
נוסח ימי אבא חושי, לא בקשה לדירה בלא
תשלום שכר־דירה, לא תביעה לזכות של דייר
מוגן או חזקה מכל סוג שהוא, אפילו לא בקשה
לדירה בדמי־מפתח. … ואורי אבנרי, שהפצת שבועון זה(העולם
הזה) נאסרה בשעתו בחיפה על־ידי אבא חושי
מאחר שגילה יותר מדי מן הנעשה בחושיסטן,
בוודאי יעיד על כך.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
הרי מובן מאליו שמנגנון מסואב כגון זה
שבחיפה אינו יכול לתפקד ולשלוט בלא צבא
שלם של מלחכי־פינכה, אומרי־הן, בעלי טובות
הנאה, כתבלבים וכן ״חרבות להשכרה״ מן הסוג
המוכר מן הימים הטובים של שילטון ביריוני
פלוגות הפועל בפיקודם של אבא חושי, יוסף
אלמוגי ושמואל ביאליק, כיום משורר עירוני
(המשך בעמוד )28
גימלאי.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
ואז, כמו מן השמיים, באה הצעתו של אבא
חושי להקים תיאטרון לנוער על יד התיאטרון
העירוני בחיפה.
גליון 2602 (15 ביולי 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
מדובר על שנת — 1955 השנה שבה הונחו
שתי פצצות במיתקני העולם הז ה ונפצע פועל
אחד, בעיצומה של מערכת־הגילויים הנועזת
ביותר של עתון ישראלי מאז ועד היום — מסע
העולם הזה נגד מישטר־הטירור־והשחיתות של
אבא חושי בחיפה. כפי שקראנו לה :״פרשת
חושיסתאן״.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
במהלך 1955 התפוצצו פצצות במערכת ובדפוס של העולם
הזה, בעיקבות פרשת־גילויים שלנו על המישטר של אבא חושי
תמיר כאיש־השנה 1954 ,
!
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
נושא־הסידרה היה המישטר של
אבא חושי בחיפה — דיקטטורה אישית של ראש־העיריה, שהטיל
את חיתיתו על עירו באמצעים של שוחד וטרור.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
אבא חושי שמאחורי האגדה פרקים נעלמים על תקופת שילטונו של אבא חושי בחיפה
כלולים בספר חדש, העומד לצאת בקרוב לאור, פרי־עטם
י של העיתונאים החיפאיים ירח טל ויהושע גלבוע.
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF
.״
ביוני 1952 הבטיחו מנהיגי הבהאים
בארצות הברית לראש עיריית חיפה,
אבא חושי, כי יארגנו ביניהם פעולה
למען מילווה־העצמאות.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
רחר המרחרח
מר חחת:
מה עשתה גליה אלבין
בחברת רון בן־ישין •
הקריירה של חווה
יערי במישרד־הברי־אות
• עינת גרץ(בתמונה)
ילדה את בתה
בניו־יורק • הרכילות
המרושעת על מאיר
ניצן • הילל דודאי מהאוצר בירושלים
התגרש לטובת אורנה לין, נכדתו של אבא
חושי מחיפה • אורלי זילבר*
שץ ויובל בנאי בילו לראשונה
^ ^ 1,1לילה במלון־פאר • אורנה
פורת אוהבת את יוסף י
נזז ד עי
ךדרח
למה שמר הח׳׳ב אברהם שפירא על
לגברים ככנסת,
בכנסת,
דלת חדר־הנוחיות
כיצד הגיח לפתע מבפנים
יצחק מודעי, ומדוע הסתודדו
השניים אחר־כך?
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
באביב ,1955 בשיא
סידרת־פירסומים שלנו על מיש־טר
הטרור והשחיתות של אבא
חושי בחיפה(״חושיסתאן״) ,הונחו
שתי פצצות במערכת ובדפוס
שלנו.
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF
הוא רחק -כפי שהוא אומר זאת -
מהקלחת הסיפרותית בתל־אביב, עזב את
חיי בתי־הקפה, עבר יחד עם סופרים אחרים
לחיפה, על-פי הזמנתו של אבא חושי.
מאז הוא מתגורר בדירה שהוקצתה לו על-
ידי עיריית חיפה. … בכל זאת, הוא מרוצה מכך ששיריו
באותה עת אבא חושי, שהיה ראש עיריית
חיפה, הזמין כמה סופרים להתגורר כאן. … ״
• מי היו הסופרים שנענו לקריאתו
של אבא חושי?
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
אחרי המילחמה מכר חלק מהמלון
לשותף אחר ברווח ניכר, ואת השאר
מכר בעצת אבא חושי ראש עיריית
חיפה בסכום עתק לאותה תקופה, של
חצי מיליון דולר.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
על־פי החלטה זו הצהרת-הון היא סודית, ויושב־ראש הכנסת
המנוח אבא חושי, היא מנהלת בית־ספר
בחיפה מאז שנת .1951 הם גרים בבית
משותף ברחוב קלר.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF
רציתי להקדיש את עצמי לנושא זה.
שיכנעתי את אבא חושי להקים
תיאטרון בחיפה. כולם צחקו עלינו. … שנה אחרי שנפתח
תיאטרון חיפה אמר לי אבא חושי:
״היום כביש תל״אביב־חיפה נעשה דו־סיטרי.״
התחלתי לנהל את התיאטרון
ונהניתי והייתי גאה, אבל רציתי ללכת
הלאה.