חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 7,010 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 637 (1 בינואר 1950), עמוד 3
הנה הרצל, גדול הנביאים בתקופה המודרנית ונורדאו בעל הפתאוס של ישעיהו והניתוח של וולטיר• חיים וייצמן, איש המדע והמדיניות, אשר ידע להעלות בתוכו תרכיז מופלא של יהודי ממזרח־אירופה, מאוייו ותקוותיו בפני העולם הגדול׳ גם זכה לראות בפרי מפעלו וזה שלא זכה״, זאב ז׳בוטינסקי׳ ואותו איש רב־פעלים, אשר העיז והשיג״ — דויד בן־גוריון. יהדות אירופה, ידעה להקים מתוכה ערב כליונה אישים כמו ח.נ.
גליון 640 (19 בינואר 1950), עמוד 7
ומוסרים, כי ראש הממשלה, מר ד. בן-גוריון, דורש במפגיע וחוזר על דרישתו, כי כדי להפוך את ירושלים לבירה אמיתית, וכדי למנוע את נסי .העולם הזה״ ,מס׳ 640 עתם של חברי הכנסת למרכזים ולמוסדות שבת״א, יש להעביר אליה, גם מוסדות מרכזיים לא ממשלתיים כגון : את מרכזי המפלגות, את הועד הפועל של ההסתדרות׳ את מרכז בעלי התעשיה ואת ...עירית תל־אביב, הוסיף ראש הממשלה בלהטו כי רב.
גליון 642 (2 בפברואר 1950), עמוד 6
נשיא המדינה חתם בביתו ברחובות על המגילה שתונח ביסודם של בניני הכינוסים הציונים — ואילו ראש הממשלה, מר דוד בן גוריון, ושאר שרי הממשלה וכן חברי מליאת הנהלת הסוכנות היהודית חתמו על המגילה יחד עם העומדים בראש המפעל הכביר, ראשי הקרנות הלאומיים, ראש עירית ירושלים שבגבו־לותיה ייבנה ה מין הגדול ובתחומיו יוקם האמפיתיאטרון הגדול ביותר בכל המזרח התיכון.
גליון 662 (29 ביוני 1950), עמוד 9
לפני־כן דות עם ארצות־הברית. * ״בן־גוריון העמיד אותך על הרגנחתם בחגיגיות גדולה הסכם התעופה בין ישראל לארה״ב. … היה מייעץ ( :א) שמר בן־גוריון יקנה לעצמו פורד קטן ומשומש, יוריד ממנו כל שריד של צבע, וינהג בו בעצמו ; (ב) שמר שפרינצק יבקר בתחרויות כדורגל (ולא ישב שם על במת־הכבוד) ; (ג) שגב׳ מאירסון תיסע פעם מירושלים לתל־אביב באוטובוס של ״אגד 0 שהרמטכ״ל יתפנה בשבת בבוקר וירד רחץ בים בין אלפי חיילי המילואים שלו.
גליון 667 (3 באוגוסט 1950), עמוד 6
על יד אותו שלחן — בארוחת ערב לכבוד האורח מנחם בגין, אלא דיד הכל יודע את הפרטים, כמעט כל בן גוריון, דב יוסף וגם שר הפנים, העיר כבר מדברת על זה, ויש רק גירסא אחרת במקצת: כי נהרגו למעשה יחד עם הלוחם האמיץ לחרות עמו (שהוכרז אח״כ כ״בוגד״ על ידי הקיצו לא שתים אלא שלש נשים, ואילו עיד ניים) באו שני בניו, אירים ט־פוסים, גירסא אחרת אומרת, כי הללו לא נסעו שניהם לבושים חליפות שחורות וחולצות פתוחות ללא עניבה (לא יד־ע מה השפיע על שני הבנים: הסגנון המקומי או החום) מדי פעם היו מחליפים ביניהם דברים בשפת אמם, והדבר נשמע באזנינו כמו שנשמעת השפה העברית באוני האירים.
גליון 669 (17 באוגוסט 1950), עמוד 15
(במקרה ידוע לי כי כך היד .),ואולי גם ראד. בן־גוריון מראש את מדינת ישראל בהיותה ״מדינונת״ אפשית העומות בסכנה מתמדת גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת בטחון. … לדוגמה: אני אינני שייך לא למחנה שייב ולא למחנה בן גוריון, ומשום כך לגבי אין לא זה ולא זה צודקים. אבל עובדה זאת איננה עושה את הד״ר שייב, כשם שאין היא עושה את בן־גוריון, נבל או טפש. ולא רק זה.
גליון 670 (24 באוגוסט 1950), עמוד 12
ר שלנו ת מצער ת בן־גוריון, ראש־הממשלה אדם טרוד מדי ואף על פי כן אי אפשר לדרוש מהכריות ״התנדבות״ ,״נאמנות מסורה״ וכדומה, אם אין הבריות יודעים למה. … כמו, למשל, אחרי שלא נחו הרוחות עקב טשטושו של הפלמ״ח שמענו את ההכ רזה כי ״כל הצבא יהיה פלמ״ח״( .לא מפי בן־גוריון) .כך לא נעים לשמוע מפי אדם שלא תמיד נהג בסובלנות רבה כלפי דעות אחרים כי ״השעבוד המסוכן ביותר הוא השעבוד הרוחני״ .הדברים נכונים, כשם שנכון הדבר כי ״מחשבתו של אדם אינה כפופה לשום שלטון״ .אבל הייתי רוצה לדעת אם דברים כאלה מחייבים את הספר צ׳ יבי מאת בלא סנש (הוצאת הקיבוץ המאוחד) מיועד לנערים, והוא גם מתאים להם (לבד אולי מהשאלה היהודית המזדקרת בו ללא צורך) לולא ל שונו.
גליון 671 (31 באוגוסט 1950), עמוד 6
קאי להזדהות אחת לתמיד, והדבר הוא בלתי נוח ביותר. מר בן גוריון, היודע היטב מה מכרסם כיום בלבותיהם של יהודי אמריקה קלע מאד בהגדרה זאת. ״אם כוחה של יהדות אמריקה ירד, כל הורדה בשעור בטחונם והפחתת מעמדם תהיה אבדה מוחלטת לכל היהדות ובפרט לישראל״ ,אמר בן גוריון. … אולם מר בן גוריון לא אמר אותס הדברים כלפי יהודים בארצות אחרות וזה, כפי הנראה׳ מסיבה פשוטה: הללו מבקשים להגר לישראל, ועל כן נחשבת ארצם כארץ גלות .
גליון 673 (19 בספטמבר 1950), עמוד 3
כמה סטודנטים ספרדיים עשירים עזבו לפני שבעים שנה את האוניברסיטאות ואת הוריהם האמידים והלכו כבילויים האשכנזים לארץ־ישראל השוממה י כמה צעירים ספרדיים משכילים כבן־גוריון, משרד ישר כוחכם על שהעליתם וגיליתם את הצביעות בסרט התעמולה, המראה את השבת היהודית בקבוץ (״העולם הזה״ .)670 אלה המתנכלים לרת ובזים לה׳ ממתי נעשו צדיקים?