חיפוש: "דן בן אמוץ"
נמצאו 894 תוצאות (מציג 876 עד 894)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 27
והרי רק השנה נפלה אצלכם שם בארזים הצעה נאה להזמין סופרי ״אמת״ כחנוך לוין, דן בן־אמוץ, נסים אלוני, עמוס עוז, דליה רביקוביץ, ישראל הר ועוד כמה וכמה מן ה״אמיתיים״ להצטרף לאגודתכם בלי ״ניירת״ ובלא חרפת ״ממליצים״ ומליצי־יו־שר — סופרי אמת, הן תסכים עמי, אינם זקוקים לכאלה ולכשמכמותם, שהרי סיפריהם מדברים בעדם.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 17
״מתנגדים חריפים לעישון חשיש וטבק ואוהדים נלהבים לדן בן־אמוץ וריקה זראי — אוח יא רוזה!
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 19
גשמע ( )1011/1166 קיבל כנראה את ההשראה שלו מדן בן־אמוץ. אני בטוחה שדן עצמו לא ראה מראש איזו הצלחה גברים.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 36
אני מאוד התרגשתי כשזה קרה וכשה- עניקו לי צל״ש ועיטור. וכשדן בן־אמוץ כתב עליי בספר שלו או, איזו מירחמוז נחמדה, הייתי מאוד גאה
גליון 2661 (31 באוגוסט 1988), עמוד 19
מירחמת איתנים אני מכיר את עמוס קינן ודן בן־אמוץ זה הרבה שנים.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 26
ואז שני מחזאים צעירים, זה־מקרוב באו, ״שוכחים״ פתאום להזמין את עמיתם הוותיק עמוס קינן ואת יורם קניוק ואת נתן זך ואת נסים קלדרון לערב״המחאה שלהם שלהם שלהם שלהם וחיים חפר ידידי פוער פה על יוסי הראל שחטא במעשה אבירי במיוחד, ואורי אבנרי משיב לחפר בציטוט פרשיות רלבאנטיות ביותר מימי מילחמת־השיחרור, וחפר מאיים לתבוע את אבנרי לדין, ודן בן־אמוץ נזכר פתאום לתקוף את כל חותמי העצומות, בהם כל קוראיו וידידיו ושותפיו-לדיעה, וכעבור שבוע הוא ניחם בו ומתחרט מעט, בהבינו כי איוולת היא למנוע מן החלשים גם את זכותם המעטה הזאת
גליון 1128 (12 במאי 1959), עמוד 17
הם לא ידעו איך •להפטר מזה אחרי שנבחר היין, ניהלו תדי קולק ודן בן־אמוץ משא־ומתן עם מנהלי היקב על סוג היין שישלח לטועמים כתמורה עבור השתתפותם בטקס.
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 13
אחד הצופים ביציע שהבחין בדן בן־אמוץ שישב באולם, צעק: ״שדן יספר את הסיפור.״ הפסיק אותו שמעון ישראלי :״יש לו סיפור, אבל סיפור גס יותר רציני היה במאי בצל־ירוק אורי זוהר, שהשתתף השבוע במשחק כדורגל של קבוצת נסית נגד קבוצת צופים.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 26
ומובן שלא הזכרתי את אלה שממילא אין להם סיכוי משום שעוד לא הכירו בהם כב״קטיגוריה״: עמוס קינן ודן בן־אמוץ ואפרים קישון.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 11
לא מכבר ניבאה נתיבה בן־יהודה — ודווקא בעברית תיקנית — שדן בן־אמוץ ואני לא נקבל לעולם פרס. ככה זה.
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 10
רוצים הוכחות? בבקשה, המיכתב לר שותכם לדן בן־אמוץ שלום רב, הגיע אלי בלונדון מאמר התקפת עליך של אותו בור, המתפאר בידענות של פרוטה, משה שמיר (״מעריב״ ,)14.1.72 והרינו מובן לעזור לך במלאפה של ניפוץ בורות מרושעת.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 18
מי גרם לכר שהפרס הממלכתי יוענק לפקידי מוסיאונים ולבדרנים — והגב׳ דמארי מייצגת בעיני רבים מאיתנו בידור במיטבו — אבל לא ליוצריה של סיפרות ואמנות הומור וסאטירה* , כלומר, לא לאריה נבון ולא לעמוס קינן, לא לדן בן־אמוץ ולא לאפרים קישון, מן המוכשרים שביוצרינו במילה ובקו, ואפילו בקולנוע(רק בימים אלה ראינו מחדש את ״השוטר אזולאי״ הבל־תי־נשכחס.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 19
המשתתפים מתבקשים להביא כריכים, שתייה, שמיכה ותנ״ך• ״הערה: במיקרה שהטיול יופרע בדרך בגלל סיבות צפויות מראש, מתבקשים המטיילים להחנות את הרכב בשולי הכביש כחוק, ולהמשיך בטיול ברגל.״ חותמי הכרוז: אורי זוהר, דן בן־אמוץ, גילה אלמגור, יצחק דנציגר, עמום קינן, יגאל תומרקין, ד״ר אריה וגבריאלה זקס ושמעון צבר.
גליון 1141 (12 באוגוסט 1959), עמוד 12
איש ברכבת לא הרגיש בהעדרם, וחברי המשלחת התפלאו כיצד הספיקו השניים לרדת כבר אל הרציף במסיבה חגיגית שערך איש תיאטרון תל״ם זאכ יוסיפון (יוסקוביץ׳) לדן בן־אמוץ, הציג יוסיסון בפני הנוכחים את יצחק (איצ׳ר ).ממכוש, המוכתר של כפר האמנים עין־הוד, הפציר בו לשאת נאום ברכה.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 2
הוא היה צריך לכלול את תמצית כל הגליונות הקודמים, את המא רעות המרוממים והעצובים שהשתקפו מעל דפיו במשך 20 השנים, את יצירותיהם של סופרים ידועים — מאלתרמן ועד שלונסקי — שהשתתפו בזמן מן הזמנים בעתון, ושל צעירים — מדן בן־אמוץ ועד הח״מ — שפירסמו כמה מחיבוריהם הראשונים מעל עמודיו.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 27
דף חדש 30.3.88 , בני ציפר :״כמה אריות תשושים באגודת הסופרים׳ רות ואמנות, הומור וסאטירה, כלומר, לא לאריה נבון ולא לעמוס קינן, לא לדן בן- אמוץ ולא לאפרים קי שון, מן המוכשרים שביוצרינו במילה ובקו, ואפילו בקולנוע...
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 26
לידידי הפיקח שאותו אני נוהג לצטט בהזדמנויות כאלה יש כמובן הסבר מקורי משלו: מנחם פרי ודן בן־אמוץ, נרו יהל, הצליחו להונות את עמו־ישראל כי קרייאת ספר כמוה כחצי מישגל או כסעודודמלכים.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 26
זמן רב מדי המתינו אף הם לתורם. .ומי שאינו רוצה שמראה פניה של הסיפ־רות העברית יהיה אך ורק מראה פניהם של ה״ה אהרון מגד וחנוך ברטוב — חזקה עליו שיברך על כך שנמצאו לנו, בהיסח הדעת ובלא כל מאמץ מציינו, יהושע קנז וחיים באר ושולמית לפיד ויורם קניוק ורות אלמוג ודן בגיודסרי ויצחק אורפז ועמוס קינן ודוד שחר וראובן קריץ ודן בן־אמוץ ויונת ואלכסנדר סנד ונתן שחם ודוד גרוסמן ודוד שיץ ויואל הופמן(שרק באחרונה הצטרף לחבורה) ויותם ראובני ודן צלקה ויצחק בן־נר ובנימין תמוז ואהרון אפלפלד ויהודית הנדל ושולמית הר־אבן — ועור מובטח לי ששכחתי כמה שמות הראויים אף הם להימנות — שלא לדבר על עמליה כהנא־כרמון, עמוס עוז וא״ב יהושע, שגם אם אינם ניכסי צאן־ברזל הריהם כבר, כמדומה, בחזקת ניכסי דלא־ניידי של תולדות הספרות העברית של הדור האחרון.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 2
לפעמים יש תקלה מלאכותית. שמעתי שדן בן־אמוץ הכנים, בשעתו, את המלה שלנו כתבלכ לתרגום אחד המחזות.
