חיפוש: "קו בר לב"
נמצאו 222 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 8
קו בר־לב הבטיח, באורח ודאי, כי כבר הירייה הראשונה של המילחמד . … ההסבר ההגיוני היחידי להקמת קו בר-לב נעוץ חיה באמונה, שהמצרים אינם מסוגלים וגם אינם מתכוונים ברצינות לצלוח את התעלה בכוח גדול. … ד,״קונצפציה״ של המודיעין, שהולידה את ר,״מחדל״ המדיני והצבאי ערב המילחמה, מקורה באותן אמונות שהצמיחו את קו בר־לב.
גליון 1885 (15 באוקטובר 1973), עמוד 16
הם שמעו דגרי־הלעג של התועמלנים הערביים. האם הכזיב קו בר־לב?׳ מדוע חוסם הקו? … ־ התשובה של חסידי קו בר־לב היתד. ברורה, והיא הת גשמה בשטח. … ־ לא קל להשיב על כך, כי אין, בעצם, תאריו מדוייק להחלטה על קו בר־לב• כמו הרבה דברים בתולדות המיל־חמות (ובשטחים אחרים) ,הרעיון של קו בר־לב צמח 16 .ן מעצמו ליד קו המים.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 11
לעומת זאת, אם סיום המילחמה ימצא את הצבא המצרי בסיני, אוחז איתנות בטריטוריה שכבש ובמבצרי קו־בר־לב האגדתי. … חלק אורגני והכרחי מתרכובודכלאיים משונה זו היוותה ״תפיסת״ קו־בר־לב, אשר גרסה כי קו־התעלה כמוהו, לפחות צבאית, כ״קו הירוק״ ,ואסור להניח שאפילו סנטימטר אחד ממיזרח התעלה יפול, ולוא לרגע י אחד, לשליטת המצרים. על אלה יש להוסיף את הקונספציה המיבצעית ששררה ועלתה עד למדרגת אמונה דתית כימעט (ואוי לכופרים) ,שהמצרים אינם מסוגלים לצלוח, ולכן לא יצלחו — או אם יצלחו, ינופצו אל קו־בר־לב ובו, מייד ובלא קשיים מרובים. .
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 15
/גם ההיבט הכלכלי־חברתי. פרשת הק מת קו בר־לב, שעוררו! … מיבנה הקרקע של רמת־הגו- לן, מזג־האוויר הקשה בחורף, סכנות ההצפה והשיטפונות, בעיות הניקוז ודרכי הגישה, חן כה חמורות, שהבעיות ההנדסיות שהתעוררו בסיני בהקמת קו בר־לב נראות לעומתן כמישחק ילדים. … גם הקבלנים, ששמם יצא לשימצה אחרי הקמת קו בר־לב ושי התחרו בשעתו זה בזה על קבלת עבודות ביטחוניות מסוג זה, שוב אינם מתלהבים מהאפשרויות הבלתי מוגבלות לרווחים.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 9
.״״ ן* יבשה השמיעו דברים דומים בעיקר אלופי הדרום. * שייקה גביש, שבימיו עוצב קו בר־לב, אמר ביולי 71׳ :״אסור לאפשר לצבא המצרי לצלוח את התעלה. … עכשיו אפשר, וצריך סוף־סוף, לגשת ל״עבודה תכליתית.״ קורא שאיננו בקי בפרטים, או ששכחם, יכול | | לטעות ולחשוב כי קו בר־לב קם כתוצאה מתהליך נורמלי, שבראשיתו הוגדר הצורך, אחר־כך נערכו הער־כות־מצב והוצעו פיתרונות שונים שמהם נבחר זה שניראה למחליטים כטוב ביותר, ולבסוף ניגשו ליישם את הפי־תרון הנבחר. … כחודש ימים בילבד לאחר סיומה של מילחמת ששת־הימים נפתחו התקריות הראשונות, בעת שהמצרים צל אחד הנימוקים החביבים על חיים בר־לב ואסכולתו (המשך בעמוד )42 קו בר-לב נברא כאורח מקרי; ללא שמץ של מחשכה־תהילה, נבונה או מוטעית.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 18
על הבחינה הצבאית של קו בר־לב נכתב בימים האחרונים רבות. … בבניית ..מל חמת יום ה ס לי חו ת ״ קו-בר־לב הוחל בעיצומן של הפגזות המצרים בתחילת .1968 מאות טרקטורים, ״אמה של חברה שלי אמרה לי: תמיד מפעילי ציוד כבד, בעלי דחפורים, ושאר יהיו מילחמות, אך אנחנו נמות עם רובה קבלני עבודות־עפר, נקראו לבניית הבי ביד, ולא ישחטו אותנו. … כמה עלה קו בר־לב?
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 11
כאשר עז בה עוצבתנו את הקו והוחלפה על-ידי חטיבתו הסדירה ׳של אל״מ (דאז) שמואל גונן, לא ניראו על הסוללה הבתולה אלא אותן שוחות רדודות של אנשי-המילואים אשר מהן צמחו, לאחר ימים ומיליונים רבים של לירות, מיפלצותיו של קו בר־לב. בדצמבר 71׳ ביקרתי בקו שנית, כאחד מהמוני התיירים שהציפוהו. … אבל אפילו בשיא נחיתותו הייתי בטוח לחלוטין ביכולתו לכבוש את קו בר־לב. חוגיר שר אחיזת־עינ״ם חת הטענות הראשיות והתכופות של בר־לב, ב־מסעו, לאחר המילחמה, להצדקת קו בר־לב, הציגה את שיטת המעוזים כ״דרך היחידה להבטיח שליטה יש ראלית על שפת התעלה בעיצומה של מילחמת־ההתשה.״ קודם הזכרנו בי מילחמת־ההתשה, בפי ש 1( 11 *1111 0הרמפות הגבוהות (כ־ 30מ׳) הן של המצרים; י י 2הסוללה המצרית: היתח תפוסה לכל אורכה, כתף אל כתף, הוכנו בה עשרות פצצות ומישטחי־צליחה 3הסוללה הישנה, ששפך לספס בצד המיזרחי.
גליון 1884 (9 באוקטובר 1973), עמוד 7
המצרים והסורים זכו להישגים בימים היה בידי ישראל, ולהתגבר על מה שנק הראשונים של המילחמה לא משום שצב רא ״קו בר־לב … כתוצאה מכך הוקמה מערכת הביצורים על התעלה שכונתה בשם ״קו בר־לב״ .היתה זו מערכת של מעוזים מבוצרים לאורך כל קו התעלה, שהמיר־ווחים ביניהם כוסו על־ידי סיורי שיריון וארטילריה מהעורף. … ״קו בר־לב״ לא היה מסוגל לעצור צליחה בקנה- מידה נרחב, כאשר כל עוצמתו של הצבא ד,מיצרי גוייסה למטרה זו.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 26
קו בר־לב לא תוכנן ולא נבנה כך. … אריק עצמו לא האמין במעוזים, והתנגד לכל רעיון קו בר־לב (אם כי תמך בהחלט בתפיסה שיש להישאר על גדת התעלה, ולהבטיח שתישאר חסומה. … עיתונאים זרים ביקרו במעוזים, והדביקו להם את השם ״קו בר־לב״( ,על מישקל ״קו זיגפריד״ הגרמני שהוקם ערב מילחמת־העולם השניה מול קו־מז׳ינו הצרפתי ).מאותו רגע הפך הקו לפרה קדושה.
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 13
מה אסא קדמוני, המוחה־המיקצועי, הקים השבוע ערימודגרוטאות על אי־תנועה ב־תל-אביב, כדי להפגין נגד קו בר־לב. הוא רצה למשוך את תשומת-הלב ל עובדה, שהוכחה מזמן: שאיש לא החליט ,מעולם על הקמת קו בר־לב. … קרוב לוודאי שבעתיד יתגלה׳ כי איש לא החליט על מילחמת־החרמון, כשם ש איש לא החליט על מילחמת־ההתשה ועל בניית קו בר־לב. זה פשוט קרה.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 14
הסיבה הפשוטה לכך היא שאחרי הלקח של קו בר־לב, אין איש מוכן להעניק את שמו לקו החדש. … התבצרות נירחבת ך* מו כמה שקדם להקמת קו בר־לב ** על תעלת־סואץ אחרי מילחמת ששת־הימים, כך גם הפעם, היתר, זו החלטה מדינית שהביאה להקמת קו הביצורים החדש. … אם צה״ל חזר הפעם על התפיסה של אי הסתמכות על שיטות הגנה ניידת, כשם שאירע בקו בר־לב, אין זה משום שלא נלמדו הלקחים מהמיל- חמה האחרונה, אלא מפני שהתנאים האובייקטיביים ופני השטח הם שמכתיבים שיטת הגנה מעין זו.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 31
כולנו הרי זוכרים את הבנייה של קו בר־לב ואת השפעותיה ההרסניות על החברה הישראלית ועל כלכלתה. … כי קו בר־לב הוא זעיר לעומת גודלו של המערך החדש בנגב ושל הסכומים שיושקעו בו. … שיש כפי מהירה כה אינפלציה ראינו אפילו בתקופת הבניה של קו בר־לב, תקופה של עבודות- פיתוח בלתי־יצרניות, האינפלציה לא עברה . 1270 לפי כל הניסיון שלנו ושל העולם בעשרות השנים האחרונות, עבודות פיתוח בכל התנאים — עבודות גדולות וקטנות, עבודות יצרניות יותר ויצרניות פחות, בתנאים של תעסוקה מלאה או חלקית, מלוות בהזרמות כספים גדולות יותר וגדולות פחות — לא גרמו אינפלציה גדולה יותר מאשר כמה אחוזים בודדים.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 7
היחידות הלוחמות מנפות את הבלתי מתאימים ללחימה כפי שיודע זאת כל טירון ביחידה קרבית בצה״ל• קיים אצל פלין עירבוב תחומים תמוה ביחסו לדרג המדיני ולצה״ל: תוך התעלמות מן הטעויות בהכנת צה״ל למילחמה, הוא מאשים את הדרג המדיני באיוולת של קו בר־לב. … הטיעון של פלין שבניית קו בר־לב היתה ״מאמץ ייאוש ...לפתור בעייה שאינה ניתנת לפיתרון״ אין לו אחיזה, משום שהשאלה אינה שאלי׳ של בניית קו זה או אחר, אלא הכנת צה״ל בכללו להכשלת פלישה מצרית. לא קו בר־לב הוא שנכשל — הבונקרים החזיקו מעמד• צה״ל הוא שנכשל משום שלא הוכן כראוי למילחמה.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 14
תוך מיספר חודשים הם מוטטו את קו בר־לב במישרד המסחר והתעשייה. … 1ב ר ־ ל ב מת 178 טט האס חיים בר־דב הוא שר התעשייה או שר־התעשייגים )־ המצרים לא הצליחו במילחמת ההתשה הממושכת למוטט את קו בר־לב בתעלת כר־לב (כחברת אפרים קישון) רווחים בלי פיקוח תמרי את הרווחיות בתעשייה בשנים 1970־ ,1956 הצביע על המימצאים הבאים : • בשנים הנסקרות, פרט לשנות המיתון ( )1966—1967 עלתה הרווחיות ב- תעשיה הישראלית לפי כל ההגדרות.
גליון 1885 (15 באוקטובר 1973), עמוד 17
בשעות הראשונות של הפלישה המצרית לסיני הונחה התיאוריה היסודית של קו בר־לב על כף המאזניים. … קו בר־לב לא היה אלא יישום של תפיסת ״גבולות־הביטחון,״ שפש טה את הרגל ב* 6באוקטובר . 1973 * כשבידם דגל ישראלי קרוע. ** עומד על זחל׳׳ם: האלוף אברהם (״אלבוט״) ׳מנדלר ז״ל, שנהרג השבוע בקרב, ומאחוריו השכפ״ץ (שיכבה פיצוץ — כיסוי האט בובה של מטרים מעל לבונקרים), ווו mni mnunrni 17