חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,886 תוצאות (מציג 2,801 עד 2,825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2458 (9 באוקטובר 1984), עמוד 48
ביניהם: העורכת של השבועון אל, מאדאם לזרף; הנסיכה הרוסית טובצקוי, שהיתה אז חברה של הצלם הראשי של אל: והנסיך הגרמני, סרידריך ה־ 2לבית הוהנשטאופי, העוסק ביהלומים. התמונה שייכת או לעיתון־האופנה, או לאספן הגרמני.״ זה בקשר לחיי־העבודה שלך, ומה בקשר לחיים הפרטיים? … כי אבי הגרמני, מרצין הלבורג 81 נשוי לאשה שהיא צעירה ממנו ב־32 שנים, ובתו הצעירה היא בת .24״ יפה כפיר עם הטייס נועם ציפורי ואחר־כך גם במכות!
גליון 2458 (9 באוקטובר 1984), עמוד 50
לאהד מעשה נישאו בנידיורק, נסטסיה קינסקי ( )23 כוכבת־הקולנוע (פא־ריס־טכסאס) הגרמנית־פולנית ואי־בראהים מוסה ( 07 יליד מצריים ושגריר נודד של בית־העדיים הרומאי היוקרתי בולגארי, חודשיים וחצי אחרי הולדת בנם, אליושה. 2122 האשרות של טגו שר-הביטחוו נחוג בתל־אביב יום־הולדתו ה־ 45 של סבאן הירדמן, שגריר שוודיה בישראל. … בנקאי; עורך וח׳ב נחוג יום־הולדתו ה־^ 72 של גוסטב גרשום מרדכי שוקן, בעליו ועורכו הראשי של הארץ מזה 48 שנים, מאז רכש אותו אביו, איש־העסקים, המו״ל ומוקיר הספרות (שטיפח כל ימיו את ש״י עגנון) ,יוצא גרמניה שלמה זלמן שוקן.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 16
אחרי נסיגת הגרמנים מלאטביר, הגיע עד מארסיי, ולאחר המלחמה היגר כ״פליט מדיני״ לברזיל. … בחסות שומרים לעסוק בעיסוקו מזה עשר אלה המשיך שנים: החכרת שלושה מטוסי־מים קטנים, על שטח אגמה של סן פאולו, לארגו סנטו אמארו, באזור שמנה וסלתה של המושבה הגרמנית. … בדרך כלל היה צועד בסן ז׳וזה, רחובה הראשי של סן פאולו, בדרכו לקונסוליה הגרמנית — השוכנת באותו גוש־בניינים בו שוכנת הקונסוליה הישראלית.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 5
אלישע בן־דויד, רייקיאביק, איסלנד ״האזרח הקטן״ אני ״חייב לציין, שהעולם הזה היה העתוז הראשוז שאמר, עוד בראשית העסק הביש של בז גל, שלא צריר להיבהל, ושיש לבדוק את ענייז המדענים הגרמניים בעיניים פקוחות. … הלי מודי םבפ קו ח המחלקהל חנו ך של עירי ת תל־אביב דמוקטטורה טרוריסטית מודה אני כי נבוכותי כליל כשקראתי על הפירסומים של השבועון הגרמני ״שטרן״, וזאת משום שאיני יכול לתאר גוף אחר מאשר ישראל שמעוניין יהיה כליכד בהרחקת המדענים הגרמנים ממצריים, עד כדי נקיטת אמצעים כה דרסטיים כפי שמספר ה״שטרן״, אד מאייד קשה להאמיז שמיסטר של אנשים שפויים בדעתם, בדטוקטטורה כשלנו, ינקוט באמצעים מחפירים של כנופיות טרוריסטיות• איו צורר לציי!
גליון 1674 (1 באוקטובר 1969), עמוד 4
הנה פירסם מעריב, בהבלטה מירבית, בתוך מיסגרת מיוחדת, את הסיפור כי עיתון גרמני ניאו־נאצי — דויטשה זולדאטן צייטונג — המליץ על ספרו של אבנרי, יחד עם ספרים על היטלר. … וכמה הודיעו, בשעתו, כי דר שפיגל, הגרמני, שהוא ההיפך מניאו־נאצי, הקדיש לספרו של אבנרי שמונה מגליונותיו, והביא את תוכנו למיליוני בתים? כמה עיתונים הודיע כי ספר זה הופיע באחת ההוצאות החשובות ביותר בצרפת, שבועות מעטים אחרי שהופיע באחת משלוש ההוצאות הגדולות ביותר בגרמניה? אני כשלעצמי הייתי מציע לך לוותר על כל חוות־ז-יי*
גליון 1674 (1 באוקטובר 1969), עמוד 6
מוזסהצוחח מכתבים עם נשיא גרמניה קיזינגר (העולס הזה )1673 קוראים אנטה — ולדוגמנית הישראלית שהשתתפה בפוטומונטז׳ים המפורסמים שלכם קוראים אן. … הניחוח המפתה כל גבר ניחוחו של לימור ו אחוות הערומות אינני יודע אם שמתם לב לכך, אבל לדוגמנית הגרמניה המשתתפת בפוטומונטז׳ מציע את הכותרת מהמקור :״אין כמו כובע לתת לגברת הרגשה שהיא לבושה כיאות.״ דויד שרעכני, רמת־גן • תמונת השבוע מזכה את חקורא שר־עבני ב־— 10.ל״י. !
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 4
^ 1 8 1 6 1 1 מטיל — בשעת הצורך — אור ביקורתי גם על ארצותיהברית •של קארטר, על ־ 01ק 6א 1 5 1 1 ברית־ד,מועצה של ברז׳גייב ועל גרמניה 61116 5 6 1 8 6 1 1 1של שמידט. … בשבועון הגרמני — ההסדר, עלתה על סדר היום הציבורי כ מקרב ההסדרניק׳ים, לבין המפקדים הזוט •ולדובדי •אבינרי, גם זהו רק שלי׳ש מן רים שלהם. … למעשה היה העולם הזה * ביטוי גרמני, המשמש השמצה נגד העיתון הישראלי היחידי יעד כה שערך ״כדי לזנות במערכה העבירו מדריכים מותחי הביקורת על ארצם.
גליון 757 (29 באפריל 1952), עמוד 6
יהודה סמך על ניירותיו, התייצב במשרד הרישום הגרמני ו״התנדב״ לעבודת פרך בגרמניה. … באחד הלילות נפגש על גבול פולניה—גרמניה באנשי מחתרת הבריחה היהודית (עליה ב׳) ,החליף את סחורות ההברחה. במקום עורות החל יהודה מבריח יהודים לארץ־ישראל, הם סוננו מה- איזור הבריטי של גרמניה לאמריקאי, ממינכן לאיטליה, ומשם בספינת מעפילים לארץ.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 73
זה סיפור תלת תיאורי, המציג בן אשר אינו משרת בצבא, מול הזיית אביו שבנו חייל, הזייה המביאה למות האב (״שיחתרו של אודי משירות סדיר הביא את רודי אל סף הדיכאון״) להתפוררות האם, שכל חייה היו תלויים בדודי והידרדרות הבן, המח ליט ללמוד גרמנית, כדי לספק את מוצא המשפזזה שלו, והולך ללמוד גרמנית: ״בכיתתו של אודי ישבו גם אחמד טחא־ג׳נה, שה׳תגוון לנסוע לעבוד בגרמניה ולפגוש מחבלים טכני־משפחתו, שגת בעיקר בפרנקפורט. … היה גם תמני אזזד, מקו־בסקו, שגלגל את הר׳ שלו ולמד בשקי דה גרמנית, שכן אחרי שיתתו הצבאי יהגר׳ קרוב לוודאי אודי נקשר לנערה פרימיטיבית ממושב דרומי ומזמין אותה לדירתו אחרי שאמו נסעה לגרמניה. … השיר השני מאת משורר גרמני אלמוני.
גליון 2603 (22 ביולי 1987), עמוד 31
הנה — אביא רק דוגמה אחת — מצויה רומאנטיקה (כאן כתנועה היסטורית) גרמנית, שהיא, ברובה, מיסטית, קאתולית, אליטיסטית ואף ריאקציונית מבחינה פוליטית ומבחינות אחרות, לעומת רומאנטיקה צרפתית, שהיא דווקא, להיפך, נאורה, ליברלית, דמוקרטית ואף אל סיפו של הסוציאליזם הגיעה, ר״ל. … או, בהיבט אחר, האם אמנותו של מודיליאני ״חווייתית״ יותר מזו של פיקאסו, ואילו זו של ג׳קסון פול 1ק או ו1לס הגרמני חווייתית יותר מזו של מונדריאן או הקונסטרוקטיביסטים הגיאומטריים מרוסיה? ומה יהא על זיקתה החזקה של ה״רומאנטיקה״ לפוליטיקה (ראה את התופעה המעניינת של הפיכתם של ליריקנים גרמניים רבים כל־כך למשוררים פוליטיים בתקופה שבין מהפיכת יולי הצרפתית ( )1830 לבין הפיכת־הנגד של מרם ( ,)1849 כפי שהיא מתוארת בקובץ החשוב, ״תולדות הליריקה הפוליטית בגרמניה״ ,שיצא לאור לא־מכבר בהוצאת ״רקלאם״ .האם גם על שירה פוליטית זו יאמר דן״מירון שהיא חווייתית, ואם כך — היש שירה פוליטית, או כל שירה אחרת שהיא, שאיננה חווייתית?
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 29
כאשר הופיע בתחילת השבוע שעבר שמו של לותאר אמריך בכותרות הראשיות של עיתוני גרמניה־ד,מערבית, לא היה זה בשל אירוע הקשור בספורט, או יותר נכון: לא בשל אירוע הקשור בספורט, במובן הרגיל. לותאר (״אמה״) אמריך ( )25 הוא ילד הפלא של הכדורגל הגרמני, הקיצוני השמאלי הקבוע של נבחרת מולדתו, מלך השערים של קבוצתו, בורוסיה דורטמונד, ואלילים של עשרות אלפים בגרמניה. … זה מישהו הדומה לו. מכל מקום, המשטרה הגרמנית החלה חוקרת בפרשה.
גליון 1801 (7 במרץ 1972), עמוד 11
כל שרי הממשלה ורוב רובו של העם אינם מעוניינים לגרור עד קץ כל הימים את הטרגדיה שהתחוללה לעמנו בגרמניה. קשרנו קשרים דיפ לומאטיים עם גרמניה, קיבלנו ואנחנו ממשיכים לקבל פי צויים, יחסי ישראל־גרמניה הם מיום ליום. … אותו הדו עד סוף באמת רצינו לגרור רות את אימת השואה, לו באמת רצינו להנציח בתודעת המין האנושי את אשר הגרמנים עוללו לנו, היינו מסתפקים במתן פסק־דין מרשיע לאייכמן ומסגירים אותו לשלטונות ברית־המועצות ופולניה אשר תבעו אף הם להעמידו לדין.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 11
הם עברו במכה אחת מחיים בורגניים נוחים, בתרבות אירופית עשירה ופורחת, באקלים הקריר של צפון־גרמניה, לארץ אסיאתית סוב־טרופית, ליישוב פרימיטיבי בעל תרבות ושפה ודרכי־חיים זרות להם לחלוטין, לחיי עוני ודוחק שהכריחו את שניהם לעבוד עבודה גופנית מפרכת במשך 12 שעות ביממה. … במילחמת־העולם השנייה חששו הבריטים מפני ניסיונות גרמניים להצניח בארץ יחידות של צנחנים, כפי שעשו בכריתים, כהכנה לפלישה גרמנית. … ״דרואט״ הוא ימין, וגם זכות. בגרמנית ,״רכס״ הוא ימין, וגם זכות, גם חוק וגם נכונות.