חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,896 תוצאות (מציג 1,526 עד 1,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 21
איני רואה כל שלום בר־קיימא במיזרח־התיכון, אלא־אם־כן תיפתר הבעייה הפלסטינית על בסיס החזרת- זכויות שלמה לעם הפלסטיני, בצורת מולדת בעלת גבולות מוגדרים.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 22
״ וקי ה ש בו ע • א רי הלב כי, מנכ״ל משרד־החוץ: ״מעולם לא היה קיים עם פלסטיני
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 13
את הבעיות של ישראל יש לפתור באי- זוד — עם הערבים כולם ועם הפלסטינים בפרט. את ניהול הדטאנט יש להשאיר למעצמות־העל.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 22
עכשיו מתנגדים היש ראלים לכך שיהיה בית לעם אחר, לעם הפלסטיני. מדינה פלסטינית תהיה שכנה טובה לישראל.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 23
כל העולם יקבל את ההסכם שאליו תגיעו עם הפלסטינים. ואם אתם דואגים לביטחון, יש לי הצעה.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 29
על פי הכתוב, ההא חיוב יאת ההסכם עם מצריים ויתבע הסכם דומה עם הפלסטינים.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 17
ך יערי מאיים במ שבר ב מכ ם מנהיגה הישיש שד מפ״ם, מאיר יערי, הודיע לחברי הנהגת מיפלגתו, כצורה אולטימטיבית, בי לא יתייצב מאחרי החלטה •טל ועידת מפ׳׳ם, שתאשר את נוסחת שם־טוב—יריב לגבי השיחות עם הפלסטינים.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 9
ניסים גם הפעיל את כל התחבולות הזדוניות כדי להעביר בכנסת את החוק המחפיר האוסר מיפגשי־שלום עם פלסטינים, באיצטלה של ״מילחמה בטרור״.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 3
״ נקרא 77.10 הנא סניורה, הרוקח הירושלמי שהפך ל דובר העיקרי של הפלסטינים בשטחים הכבושים, מספר ב ריאיון מיוחד על ה מתרחש בתוך אש״ף, על עיתונו אל־פגיר (״השחר״) ,על הצורך בפיתרון מדיני של גם אצל בי ג ם ומסביר כי ר אצל פשרה בין שני העמים, הפלסטינים יש קיצוניים המכנים את המתונים שלהם בתוארי גנאי, במו ״בוגדים״.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 16
אם פרס רוצה שלום אמיתי, צריך לדבר על שילטון פלסטיני לעם הפלסטיני. • אתה מתכוון לנסוע שוב לירדן?
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 8
שתיתי ארבע כוסות ערק לבנוני, עישנתי נרגילה, דיברתי עם הפלסטיני עברית. כשחזרתי למלון, צילצל לפתע הטלפון בחדרי.
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 19
הלאווים של חרטום אומצו על־ידי ממשלת גולדה מאיר, שעקרונות מדי ניותה כלפי הערבים, כסי שנחשפו בהצהרות השרים האחרונות, מסתכמים בשלושה לאווים מפורשים: • לא הכרה בעם הפלסטיני. • לא משא־ומתן עם אוייב הרוצה להרוג ולהשמיד
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 16
עיקרי ההצהרה: בקיפאון, בו נתון המרחב, ובהעדר נכונות ישראלית לגשת לשיחות ישירות עם הפלסטינים, זהו הפתרון המעשי היחידי ר,־ מסתמן.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 4
(לנו זה לא היה חשוב, כי ממילא איננו מאמינים באפשרות של שלום נפרד עם חוסיין, ורואים באשלייה זו מכשול להידברות עם הפלסטינים. ראה דו״ ח לבוחר).
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 33
אני מציע, אדוני היושכ-ראש, שממשלת ישראל תכריז שהיא מכירה כקיומו של העם הערכי הפלסטיני ; שהיא מוכנה לנהל משא־ומתן אתו מייד, ככל דרך אפשרית; שאנו קוראים לעם הפלסטיני להקים נציגות, ונכיר ככל נציגות פלסטינית המוכנה לדכר אתנו; שאנחנו נותנים חופש־פעולה מדיני לאוכלוסייה כשטחים המוחזקים, שנחזיר את העסקנים שגורשו משם; ושלא נעשה דכר להצלת המישטר ה־האשמי כירדן.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 15
יתכן שעבד־אל־נאצר יכול היה להסתפק בפחות ממה שהוא דורש עתה (נסיגה כללית ומוחלטת של ישראל, תמורת הכרה בישראל ובגבולותיה הקודמים) ,לולא עמד במירוץ כה נואש עם הפלסטינים. כך חוזר כל ניתוח אל נקודת־המוצא: הפלסטינים.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26
בסימפוזיון בקול ישראל, היו המתווכחים תמימי דעים, שאין מוצא מן המלחמה הנוכחית — ללא הידברות עם הפלסטינים.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 15
זאת קריאה כימעט־גלוייה לממשלה לעלות על דרך של פיתרון מדיני עם הפלסטינים. השבוע השיב הרמטכ״ל לאותה שאלה.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 12
אם ממשלת ישראל תמשיך להתעקש שאינה מוכנה לדבר עם הפלסטינים, יהיו אלה המדינות הערביות — תחת השפעת אירגוני החבלה — שיעמידו הידברות זו כתנאי לכל הסדר.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 12
הוא משתתף קבוע בשיחות שמנהלים בכירי צה״ל עם מה שהם מכנים ״המנהיגות המקומית״ .הוא משתתף קבוע בשיחות שמנהלים נציגי ממשלות ומיפלגות מחו״ל עם פלסטינים תושבי השטחים הכבושים.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 10
כיום רואה אל־חות את אל־פתח, את החזי ת הע מ מית ואת החזית מערב, אשר זנחו בתים טובים בארצות עשירות כדי לבוא ולהתיישב בארץ השייכת לעם הפלסטיני.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 3
כתבת השער הקידנד: הטאבו נשבו המיפגש הרציני בזנבה הסתיים בקומדיית ״המסר של צ־רלי־ ,פגישנתיז של משה עמי־רב (בתצלום) עם פלסטינים בירושלים נסתיימו במכות לסרי נוסייבה.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 40
בכל השיחות שלי עם הפלסטינים אני חושב רק על דבר אחד: חבל שזה אני ולא מישהו מהממשלה, ולא חשוב אש״ף מוכן לדבר על כל נושא, וזה הבדל גדול בעמדה שלהם.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 6
דיברו שמיר ושרי ממשלתו על הצורך להיפגש ולהידבר עם ״פלסטינים מקומיים, אותנטיים״ ,על ההכרח למצוא ״מנהיגות מקומית שאינה אש״ף, ושאי־תה אפשר לדבר על תוכנית הבחירות של ממשלת־ישראל.״ בעוד אנשי כוחות־הביטחון עורכים חיפוש במישרדו של פייצל אל־חוסייני, מופיע שמו ברשימותיהם של יצחק רבין, שימעון פרס, ואולי גם של יצחק שמיר ומשה ארנס, כמי שיכול להיות פארטנר פלסטיני לדו־שיח עם הישראלים.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 9
אני מציע שייאמר כמיקרה זה לעם הפלסטיני, על דעת ירושלים ועמאן, כי אחרי השגת הסכם עקרוני על הסעיפים המדיניים, ה כיטחונייס והכלכליים של שלום משני עכרי-הירדן, יינתן לפלסטינים עצמם להחליט אם רוצים הם להצטרף לשלום זה כחלק מירדן או כמדינה פלסטינית נפרדת.שלום עם המלך יהיה שלום קטן.
