חיפוש: השב"כ
נמצאו 303 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 23
המוסד אחראי לביון ולתפקידים מיוחדים בחוץ־לארץ. השב״כ אחראי ל מודיעין בארץ עצמה, וגם להבטחת שגרירויות־י שראל בעולם.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 17
בעיני רבים במדינה הצטיידנו כצמד־חמד, שני אנשים מאותו הסוג. השב״כ של איסר הראל התייחס אלינו כאל יחידה אחת.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 11
כרמלה.״ ואין לשכוח, כמובן, את פרשת־השב״כ. אני :״את יכולה להביא לי קצת מים, ציפורה?
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 7
הם יודעים מה קורה במחנות־הריכוז(סליחה ,״מיתקני־הכליאה״ ו״מיתקני החקירה״) .כשם שכל שופט שרצה לדעת ידע כי במשך 17 שנים שיקרו חוקרי-השב״כ בבתי־המישפט. (ומה עכשיו?)
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 11
בין העצירים היו כמעט כל מפקדי ההגנה, שנעצרו על פי רשימות השב״כ הבריטי.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 4
״אני לא דוצח!״ סיפור ם רשת־השב״כ מעלה בזיכרוננו סיפור נוסף.
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 19
לכן יוצאים מן החורים כל המקלסים המיקצועיים של השב״כ, שחיו במשך שנים על־חשבון סיפורי״הבדים על ההצלחות הפנטסטיות של השב״ב בתפיסת מרגלים איומים ונוראים.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 15
לא היתה זאת הפעם הראשונה שפרשת השב״כ נכנסה לחדר־המיטות.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 13
היו, כמובן, גם טיעונים מיוחדים למישפט־המחתרת, על פיתוי והסכמים שלא כובדו על-ידי השב״כ, אך בעיקרן היו טענות־הפסילה דומות להפליא לאותן של האחים מועדי.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 16
איש מהכתבים לא הודה כי עשה אי״פעם מעשה כזה, ולמרות זאת רוב החומר הנוגע לפרשיות הגדולות, שהסעירו בזמן האחרון את המדינה -כמו פרשת השב״כ, פרשת וענונו ופרשת מכירת הנשק לאיראן - • בכל מה שנוגע לפרשיות הגדולות שהתפרסמו בזמן האחרון — בארץ אפשר היה לכתוב עליהן רק כשהדברים צוטטו ממה שהתפרסם קודם לכן בעיתונים בחריל.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 12
מי שהיה כנראה מודע מאוד לנקודות מכריעות אלה, היה ראש הממשלה, יצחק שמיר, שנתן לראש השב״כ את ההוראה לפעול.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 12
שמיר לא שאל את שרון, ולא את ראשי המוסד, השב״כ ואמ״ן שבאו אליו לפגישה מייד אחרי שיחת ציפורי, כפי שהיה עושה כל אדם נורמלי, ולוא רק מתוך סקרנות.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 26
לחתום על החלטת גינוי כנגד אחד נתן זך, או נכון: בימינו חל פיחות רציני ביוקרתס ה״מי־שהתקפתו מעידה על מצב שבו ,״אם מגרדים את תולוגית״ או המאגית של מוסדות, ושום אדם הקליפה הדקה שעל פני השטח (של אגודת בר־דעת הקורא בימינו כי ״צמרת המישטרה או הסופרים) ,מתגלה ריקבון של יריבויות ומאבקי- השב״כ טענה״ ,או כי ״מליאת הכנסת הביעה כוח,״ ואס כך — כוונתה האמיתית של המיתקפה שאט־נפש״ ,או ש״חבר־הנאמנים של בנק זה או (״עושים לו את המוות בתככנות קטנה״) לא היתה אחר הכחיש״ — שוב לא יעלה בדעתו להעניק מלכתחילה אלא להיפטר מן האיש אשר ״הביא לדברים אמון אוטומטי.
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 9
כל גורם הפעיל בשטח — צה״ל, המימשל ה* צבאי, המינהל האזרחי, השב״כ ועוד — מקבל החלטות מדיניות על דעת עצמו, מחוסר הנחייה.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 15
וערת־יריב, וחשאיותה הרבה, הן אחד הגורמים המפריעים לזמיר להגדיר את מאבקו בפרשת־השב״כ כהצלחה.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 38
— סתם יום שד פת ח (המשך סעם 1ד )7 מישרד־הפנים ממלא את אותו התפקיד בירושלים המיזרחית, ופועל שם על־פי הנחיות השב״כ.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 11
נולדה סיפרות שלמה המתארת את העלילות הפנטסטיות של המוסד, השב״כ, אמ״ן, לק״ם, ציידי־נאצים, ויזנטלים ומה עוד, ולצידה מחסן של סירטי־קולנוע וסדרות־טלוויזיה על נושאים אלה.
גליון 2585 (18 במרץ 1987), עמוד 11
הוא התלונן על כך שבמהלך פרשת־השב״כ החשדנו אותו כ״פושע־מילחמה״.
גליון 2500 (31 ביולי 1985), עמוד 8
באותה שעה נאמר שוב ושוב, בכל מהדורות החדשות של היום הראשון, כי גורמים ביטחוניים (קרי: השב״כ) משוכנעים שהדבר הוא יוזמה פרטית של אנשים מקומיים, וכי אין לכך שום קשר עם אירגונים מבחוץ.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 30
על־משקל אמרתו של המשורר, תופע נא ועדת־חקירה בפרשת השב״כ מיד, ואם לא, תמוגר ממשלת האחדות הלאומית לעד.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 9
השלושה זכו, מאוחר יותר, בכינוי ״פורום ראשי־הממשלה״ .פורום זה נזכר גם כפורום שטיפל בפרשת השב״כ בשלביה העדינים.
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 8
תפקיד היועץ־למילחמה־בטרור מחייב כושר תימרון בין השרותים השונים, כמו אמ״ן, המוסר, השב״כ, המישטרה ומישמר־הגבול, שכל אחד מהם לוחם על עצמאותו.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 4
היינו העיתון היחידי בישראל שתקף את מיל־חמת־הלבנון ביום הראשון, כשם שהיינו העיתון היחידי בישראל שתקף את מיבצע־סיני ב־.1956 היינו העיתון היחידי במדינה שהעז לחשוף את פרשת־לווינסון, כשם שהיינו היחידים שהעזו לחשוף את פרשת חושיסתאן ב־. 1955 היינו העיתון היחידי שהעז לפרסם את התצלום של חוטפי״האוטובוס בקו ,300 למחרת הפשע, וכך לפוצץ את פרשת־השב״כ, כשם שהיינו העיתון היחידי שהעז לפרסם את מצוקת נכי־צה״ל המשותקים ב־ . 1950 את המחיר של אותה כתבה אנחנו משלמים עוד כיום.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 68
בצניעותי כי רבה אודה, בי דודו הלוי לא נועץ בי כלל לפני שפירסם ללא צורך — אם גם ללא נזק, לדעתי — את שם ראש השב״כ — ואם יקרנו המקרה יחדיו אגלה לו את הסוד הזה.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 17
מכל הסיפורים על ההומור של אשכול, אני אוהב את הסיפור האמיתי הבא: ביום שנבחר אשכול כראש־הממשלה, אחרי התפטרותו הזועמת של דויד בן־גוריון ב־ , 1963 ניגש אליו ראש־השב״כ דאז (עמוס מנור?)
