גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF
בוועידת בגדאד החליט העולם הערכי בולו,
ובראשו העם הפלסטיני, שהוא מוכן לשלום.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF
למשל, אם נקבע כי היעד העליון הוא השגת שלום
עם העם הפלסטיני, תוך החזרת שטחים אלה במוקדם
או במאוחר, בצורה זו או אחרת — הרי נובעת מכך
תפיסה ביטחונית מסויימת.
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 73
טקסט · תמונה · PDF
חדד הוא מהמעולים
שבמשוררים הישראליים, וחטא אי־הכד־תו
בין קהל חובבי השירה בא לידי קץ
עם פירסום מיבחר מתורגם של שירתו
מערבית לעברית, תחת הכותרת הצטברות
בניגוד למשוררים אחרים מבני־המיעו־טים,
שמירב שירתם מוקדש למצוקות העם
הפלסטיני בממד של סיסמאות על חשכה
האיכות השירית, הרי ששירתו של חדד
עושה זאת בחלקה בעדנה שירית, העשי־ד,
להזכיר, ולו במעט, כמה משיריהם של
* חישל חדד — הצטברות ; ענו ך :
ששון סו מך; מתרגמים: ששון סומך
מנחם מילסון, אליהו אגסי, נעים ערייד־וחנה
עמית־כוכבי; 45ע מודי ם; הוצאת
הקיבוץ המאוחד (כריכה רכה).
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
לוא היה ממש בעיני הליכוד לטענתם
זו, הרי הגיוני היה מצידם להשאיר את
השטחים הכבושים ריקים מיישובים יהודים
עד כריתת חוזה־׳שלום שיתבסס על
הכרה הדדית ;בזכות קיומה של ישראל
ובזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF
דיוני הוועדה המדינית הופסקו על־ידי
אנוואר אל־סאדאת, כאשר נסתבר לו כי
לא זו בילבד שמנחם בגין אינו חולם
כלל להסכים לזכות העם הפלסטיני להג דרה
עצמית, אלא גם אינו מתכוון לפנות
את ההתנחלויות בסיני (ראה עמודים
.)13—14
השבוע הנחיתה ממשלת בגין פה־אחד
מכת־מוות על שרידי היוזמה, כאשר הח ליטה
״לדחות״ את יציאת המישלחת ה ישראלית
לדיוני הוועדה הצבאית בקאהיר.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
למשל :
האם ההתנחלויות כקידמת־סיני
חשוכות מן השלום ז׳
האם יש להסכים לעיקרון ההגדרה
העצמית של העם הפלסטיני,
תמורת שלום מלא המבטיח את
כיטחוננו ז־מה
עדיך: שלום כלי סיפוח
׳תבוסה
למערך.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
וזה כולל, כמוכן מאליו, כראש ורא שונה
את העם הפלסטיני.
הכלייה הישראלית לא תוכל לבוא במקום הכלייה הפלס טינית.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF
בינינו ובין העם
הפלסטיני, שעימו אנחנו נצטרך לחיות
לעולם בארץ אחת.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF
הוא כבר חתם על מיסמך המכיר בקיומו של העם
הפלסטיני וב״זכויותיו החוקיות״ .הוא הבין את החשיבות
המכרעת שיש ליחסים הטובים בין ישראל וארצות־הברית.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
במים־
מך מדובר בפירוש על מדינה
פלסטינית, על זכות ההגדרה
העצמית של הפלסטינים, ועל
היות אשי׳ך הנציג החוקי של
העם הפלסטיני.
גליון 2528 (12 בפברואר 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
הרוב העצום של העם הפלסטיני
נאמן ליאסר ערפאת, ורואה בארבעה פורשים, אנשים שהוציאו
את עצמם אל מחוץ למחנה.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
והמצב בגדה,
שבה יושב העם הפלסטיני, שוינה לגמרי.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
כלומר: מוחיי־אל־דין מסביר לקוראיו
במצריים ובעולם הערבי — כשם שהסבירו
הערבים לישראלים בבולוניה — שההישג
החשוב ביותר למען השלום הוא שבכו־לוניה
הובאו נציגי השילטון בעיראק ובסוריה,
יחד עם הפלסטינים, להסכמה לקו
המצרי, הדוגל בהכרה בקיום ישראל, תמורת
נסיגה מן השטחים.
… לחסון אימי המלחמה
וחרי־השלום הערביים הסבירו ל־עמיתיהם
הישראליים בוועידה שהמ שימה
החשובה ביותר היא להביא את העי ראקים
והסורים, יחד עם הפלסטינים, לתמי כה
בעמדת־השלום של המישטר המצרי.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
התורה הרביזיוניסטית השתלטה למעשה
על הציבוריות הישראלית, בעזרת
שטיפת המוח הסיפוחיסטית־ממשלתית בכיוון
על כל צלולי הדעת, הרואים לאיזו תחום
אנחנו מתגלגלים, להיאבק נגד מדיניות
הסיפוח וכל המשתמע מכך, שהביאה לידי
בידודינו הכמעט־מוחלט בזירה הבינלאומית
ולתופעה האיומה, בה הוכר ע״י ה־או״ם,
אירגון הטירור הפלסטיני כמייצג
את העם הפלסטיני. ע״י כך מערער האו״ם
בעצם את עצם זכות הקיום •של מדינתנו.
גליון 1923 (9 ביולי 1974), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
הוא בעל
תפיסה ימנית קיצונית, מתנגד חריף להחזרת
השטחים, שולל טוטאלי •של עצם
קיום העם הפלסטיני, בעל תפיסות חברתיות
שמרניות ביותר.
גליון 2500 (31 ביולי 1985), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
אש״ף מדבר בשם
כל העם הפלסטיני. אפשר לנהל איתו משא־ומתן
ולהגיע איתו לידי הסדר.
גליון 2501 (7 באוגוסט 1985), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF
הממשלה
רוקדת לפי חלילו בכל עניין חשוב — החל בעונש־המוות וכלה
באיסור מיפגשי־שלום עם פלסטינים.
… קוריאל היה ידידו ואיש־אמונו
של בן־ברקה, וסייע לו רבות, כשם שסייע לנו בניהול מגעי־השלום
הסודיים שלנו עם הפלסטינים. גם קוריאל נרצח בצורה
מיסתורית.
גליון 1847 (24 בינואר 1973), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
מאחר שהיה מראשי הלוחמים למען הלאומנות הפלסטינית, בקרה
ערביי ישראל, ראו חבריו ביציאתו למצריים עריקה מהמערכה
למען עצמאותו של העם הפלסטיני.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF
המדיניות עצמה נועדה לגזול שטח, שהוא נחלת העם
הפלסטיני, ולהפוך אותו לשטח של מדינת ישראל, של
התנחלות ישראלית.
גליון 1864 (23 במאי 1973), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
קנאים פרימיטיביים, מקדאיפי ועד ספטמבר
השחור, שואלים אותם: איך זה
ישבתם עם האדיב הציוני, הזומם להשמיד
את העם הפלסטיני? אתם חלושי־רוח !
אתם בשולי המאהל!
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
מי שרוצת
לספח את שיטחי ארץ־ישראל, מוכרח לשלול
את קיום העם הפלסטיני.
כהחלט, אולי.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
התשובה היא ניצול הזמן הקרוב, בו אין על-
יונותנד הביטחונית מוטלת כספק, לשם השגתהשלום עם העם הפלסטיני, שיביא בעירבו תיו
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF
היא
ביקשה פי תרון לבעיית העם הפלסטיני, על־ידי הקמת מדינה
פלסטינית מעבר לקו הירוק.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
כדי לא לאבד את שעת־הכושר תבענו לפתוח במיבצע יישוב הפליטים ולגשת להידברות
מיידית עם העם הפלסטיני לשם הקמת מדינה פלסטינית.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
סברנו כי שטחים אלה, המוחזקים בידינו, נתנו
לנו הזדמנות־פז להשיג סוף־סוף שלום עם הפלסטינים ועם
ראשי וראיתי את השפם הגדול של יחיה. … רוב הנוכחים סברו, כמוני, שיש להציע לעם הפלסטיני
עיסקה: פינוי מיידי של כל השטחים שכבשנו והקמת מדינה
פלסטינית, תמורת שלום.