גליון 973 (7 ביוני 1956), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
אולם כל עיד יהיו
צעירים כאלה, לא מת עם פלסטין.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 52
טקסט · תמונה · PDF
יש אומנם ביקורת, אבל אין
להשוותה כלל עם זו הנמתחת על ממשלת ישראל
למילחמה יעילה למדי נגד אישים בממשלה ובקונגרס, המגלים
נטייה כלשהי להידברות עם הפלסטינים, או התומכים בעמדות
הקרובות לאלה של מחנה־השלום בישראל עצמה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF
• שחי קנוצות־השוו״ם
**ץ יחות כאלה — והיו הרבה כאלה, עם פלסטינים, ערבים אחרים ומדינאים מבני אומות רבות
— 14/היו אחד מסוגי־הרווח שהפקנו מן הוועידה.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
הוא נשאל
אם יש מדיניות או החלטה של המימשל
לידיים משא־ומתן רישמי עם הפלסטינים.
סיסקו השיב כי אין לממשלה צור!
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF
דיבורים בנוסח: הערבים לא יכולים
לשתות את הנפט שלהם, סאדאת לא יעז להלחם כי הוא יודע
שיובס בחרפה תוך שעות אחדות, גם סיני היא ארץ־ישראל,
בימית יחיו מאה אלף יהודים עד סוף שנות השמונים, מבחינה
סוציולוגית אין בנמצא עם פלסטיני
גליון 2427 (7 במרץ 1984), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
אבל בנושא אחד הוא מגלה
טיקביות: ארנס מנסה לשדר
לדרוזים, שהוא מוכן להתפשר
איתם, בתנאי שלא ישתפו
פעולה עם הפלסטינים
הפלנגות מקיימות, כידוע, נציגות בהילטון שליחיהם
בירושלים.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 74
טקסט · תמונה · PDF
אנו חרדים מפני אריק
שרון ושיטתו ...אנחנו קוראים לראש
ממשלתנו ולממשלתנו להיחלץ מהתיסבוכת
הנוכחית, להפסיק את הלחימה ולחזור
להסדר פוליטי עם הפלסטינים והסורים
שיביא לידי ביטוי מה שכבר הושג עד
כה במחיר כבד.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
אורי אבנרי חזר מאירופה, שם קיים
מגעים עם פלסטינים, והוא מדווח
על המילחמה כלבנון כפי שהיא נראית
מן העכר הפלסטיני.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF
כל ממשלות ישראל סירבו להשלים עם עצם מציאותנו
באיזור הזה, ניסו מאז ומעולם לטמון את ראשן בחול,
סירבו לקבל את העובדה שגורלנו קשור בגורל הערבים,
ושסיכויי שרידתנו במרחב — רק בפשרה היסטורית עם
הפלסטינים ועם העולם הערבי.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
שום סיכסוך בין עמים לא נפתר בכוח
הזרוע, אלא רק על־ידי הידברות, הידברות
עם הפלסטינים.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF
דברי הסיום ישלו זכו לציטוט נרחב באירופה:
״העובדה שאלפי מפגינים ישראליים הביעו הזדהות
עם הפלסטינים, תרדוף את העולם הערבי השותק
כחלום־בלהבות במשך דורות.״
מחנה השלום מפגין נגד מילחמת־לבנון
הפלסטינים לא ישכחו
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 73
טקסט · תמונה · PDF
אתה לא יכול לרקוד על ספר טה•
ואם רן כהן רוצה להקדיש את חייו
לשלום עם הפלסטינים, היא לא צריך
להיות הראשון ששש א׳,י קרב.
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF
לפני הקמת מדינתנו היינו
עדים לבעלי מוסריות צרופה, שהם עצמם
עלו לארץ־ישראל נגד רצונם של הערבים,
וחיו ופעלו בה בחסותם של כידוני הבריטים
ואקדחי ההגנה, אולם את זכות עלייתם של
יהודים אחרים התנו בהסכמתם של הערבים,
ואת העלייה בכוח, שלא בהסכמת הערבים,
פסלו כלא״מוסרית: הם לא התנגדו להקמתו
של המרכז התרבותי־לאומי היהודי באל־קורס
(ירושלים) על אפם ועל חמתם של
מאחריות באופן דמוקרטי לחלוטין — על־ידי
ויתור על בילעדיות לשילטון הרוב היהודי
וחלוקת הנטל עם הפלסטינים.
גליון 2649 (8 ביוני 1988), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
אותו קצין נהג לדבר עם הפלסטיניים
באידיש כדי להכעיסס.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
שדה״הקרב האמיתי, שבו עליה לפעול, אינו
מצטמצם במיפגשים בינלאו-
מיים, פגישות עם פלסטיניים
והפגנות בביכר־מלכי״ישראל.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
נקק עכשיו
היוזמה של שלום עכשיו לארגן מיפגשים עם
הפלסטינים לא כל״כן יצאה אל הפועל.
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
מוכרחים להחזיר את השטחים הכבושים לעם
הפלסטיני, כדי שתהיה לנו מדינה של שלום
וצדק.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
כי, באשר נגיע למשא־ומתן עם הפלסטינים,
על מה נוותר, אלא אם כן נתעקש בתחילה על
משהו, כגון תוכנית אלון, למשל, ואז הפלסטינים
ישמחו מאוד כשנוותר עלית סוף־סוף, אחרי
משא־ומתן ארוך ומייגע ומי יודע אם בתמורה הם
לא יסכימו על פתרון לירושלים, של רובעים
נפרדים בעיר מאוחדת, למשל.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
מיוחדת נגד הכיבוש, תחת הסיסמה :״בעד
הידברות עם הפלסטינים, אנו דורשים סוף
הכיבוש
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF
מעניין לקרוא כיצד הוא מתאר את תחושת
הרדיפה שהיתה מנת־חלקם של הפליטים
מצד אחד, ואת רצונם להתלכד ולשכוח
את פילוגי העבר מצד שני:
אותם ימים, כשפלסטיני נפגש עם פלסטיני
אחר, חיה משתוקק למצוא בו את
רטט הרעות כדי להתחלק עימו בכאב
שהחל מסמא את העיניים, וכדי לשתפו
באותה הרגשה החוצצת בין ״אנחנו״ ו־
״הם״ .איש״איש מאתנו השתוקק להתקרב
אל רעהו כמו ביקשנו להיות שווים
בנשיאת העול ובליכוד התועים.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF
אד נסים עשה מאמץ עצום כדי להעביר בכנסת את
החוק האוסר פגישות־שלום עם פלסטינים חברי־אש״ף, והיה מוכן
למשבר ממשלתי למען חוק שערורייתי זה, שגרם לגל־מחאה
ברחבי העולם.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
בעיני העולם, העולם הערבי והעם
הפלסטיני, זה נראה, כמובן, באור שוגה
לגמרי.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF
אך
המאורעות לא הצליחו להוציא לרחובות
את הישראלים המשתייכים לשמאל,
והמעטים מביניהם, שהביעו
הזדהות עם הפלסטינים, עשו זאת רק
בדיבורים.
גליון 1989 (15 באוקטובר 1975), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
עראפאת
התבטא בפגישה באומרו :״סאדאת בגד בעם
הפלסטיני, והאמריקאים קנו אותו בכסף ובהבטחות.״
העוזרים, ביניהם אלי פז שהובא,
משליחות בארצות־הברית, עומדים
לדרוש מאלמוני שיעכיר אותם איתו
לסוכנות, באשר ייבחר ביושב־ראש
הסוכנות היהודית, מאחר שברור
להם כי ראש־העיר הבא של חיפה
לא יסכים להמשיך להעסיקם.
גליון 1979 (6 באוגוסט 1975), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF
למרות הבדלי הגוונים, הצטרפו כולם,
למשא אחד :
• ד״ר אמנון קפליוק :״ישנה חזית-
סירוב ערבית, המתנגדת לכל הסדר עם
ישראל, וישנה חזיודסירוב ישראלית, של
חרות, גוש־אימונים ואחדים, המתנגדת לכל
הסדר עם הפלסטינים