חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,757 תוצאות (מציג 1,451 עד 1,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 37
לפני מילחמת יום־הכיפורים הגיע מיספר היוגוסלבים באזור וסביבתה לכ־ 500 נפש.
גליון 2042 (20 באוקטובר 1976), עמוד 5
האם מישהו עוד זוכר בכלל את האליל האחרון, שהצורה שבה גמר את חייו לאחר מילחמת יום- הכיפורים מזכירה בדיוק את הצורה שבה חיסלו קצינים גבוהים במצרים אחרי מילחמת , 1967 או כפי שמתו ״מיתה חטופה״ מאה קצינים בקרמלין !
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 17
אחת התגליות הגדולות של מילחמת יום־הכיפורים היתה, כאמור, שהתגליות הגדולות של המילחמות הקודמות, כגון כל־יכולתיו של הטנק וביטול חשיבות החי״ר, לא היו, לאמיתו של דבר, אלא שגיאות חמורות.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 47
״העם הזה הוא מלכודת לעצמו״ כמו במפתח של סיפור בלשי, מתנהל המונולוג של גבריאל ארדיטי בשליש האחרון של הרומן, והוא פותר את חידת היעלמו במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 49
המאבק הצבאי כיננו ובין הערכים משול מה הסופית״ ,של הצבא המצרי במילחמת יום- הכיפורים, היה ״קו המעברים״ .ואבן, זהו ביום ללחימה של שורת-לוחמים בודדת מול פלנכס קדהגבול של ישראל כסיני — ועוד כתוספת רב־שורות.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 58
ועל תגובת מישפחות שכולות ולוחמי מילחמת יום־הכיפורים למינויו של משה דיין כשר־וזחוץ, הוא כתב :״שהרי אין אדם נזקק ליותר מדי יושר אינטלקטואלי, כדי להודות, כי הברק והעוצמה של דיין כשר־חוץ עולים לאין שיעור על אלה של מועמדים אחרים ומקביעה סיפרותית זו, טוען איש הרוח הימנית בהגיונו השפוי :״להתייצבותו החד־משמעית, התקיפה והבהירה של כנין מאחוריו — משמעות מחלימה ומרחיקת־לכת לשכר המנטאלי, שניבעה בתודעת העם מאז אוקטובר 73״ .וברוב לקלקנותו, ממשיך מוצץ זרע־המרורים האצ״גי :״מבטא דיין כעיני רכים את אשמת כל הכישלונות במילחמת ,73 אשמת כל החללים, אשמת כל הפצועים• וכזה כל העניין: האשמת דיין, האיטמת איש מפויים אהד באחריות למהדל, איננה רק עוול ליכולת ההתנערות הפנימית האמיתית שלנו מו הכישלון...״ לשיא הגיונו, העומד מן הסתם לסמל את יכולות ההגיון הסיפרותי החדש, קובע משורר״החצר״החדשה כי :״מינוי של דייו כשר כממיטלה לא ייטכיח את המחדל.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 9
י 9ך ״י 9ך ת עי רו 11ו 1רו ^ חדי מילחמת יום־הכיפורים הזמי- \ £׳גד, אותי אגודת-ד,עיתונאים מירושל מית להשתתף בסומפוזיון על הנו״שיא: תל קה של העיתונות במחדל.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 6
.״ האסוציאציה הראשונה שלי היתר, אותה אימרה מפורסמת, השייכת דומני למשה דיין, שבהיותו שר־הביטחון הכריז, זמן קצר לפני מילחמת יום־הכיפורים : ״מעולם לא היה מצבנו הביטחוני טוב כל כך.״ לאור דבריו של ארליך צריך להתכונן עכשיו ליום־כיפורים כלכלי.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 29
כאשר התפוטר -דויד (״דדו״) אלעזר, בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים ודו״ח הכל שדרושה אישיות אגרנט,הסכימו מייוחדת כדי לשקם את צה״ל, הן מבחינת הצורך להפיח בו רוח חדשה, הן מבחינת השינויים המיבניים שנדרשו על־פי לקחי המילחמה, הן מבחינת גיבושה של דוקטרינה צבאית חדשה.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 6
התמורה שעוברת ישראל, אחרי מילחמת העשרה ברמאדאן או מילחמת יום- הכיפורים, כמו שקוראים לה בישראל, היא תמורה המצרה את כוונות ההתפשטות הציוניות ואת כל דיעותיה ואמונותיה השטניות להתפשט.
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 19
אכן, ראוי חיל־הרגלים של צה״ל, על כל סוגיו וצו רותיו, שייאמר על חלקו במילחמת יום־הכיפורים, כי ״מעולם לא עשו כה רבים, כה טובים, בשעות כה קרי טיות, כה מעט.״ לא ייאמן הדבר, שכזאת יקרה דווקא בצבא, ר,־שרוי כל העת במצב של כוננות למילחמה, היוצא מ״סיבוב״ אחד אל הבא אחריו׳ וביניהם מבלה תקופות ארובות של ״התשות״ או ״ביטחון שוטף״ פעיל.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 30
״אני הייתי בצבא מפקד־טנק. עברו עלי במילחמת יום-הכיפורים דברים נוראים, אבל לפחד כמו שפחדתי באותם רגעים, לא פחדתי אף פעם בזמן המילחמה.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 36
.״ תלונות דתיים• ענף מישטר ומיש־מעת החליט להוציא את ההוראה, שכבר עכשיו מעוררת התמרמרות רבה ביו חיי לים, אחרי שקבוצה של דתיים קיצוניים, שהתגייסה לצבא במיסגרת הרפורמה לגיוס חיילים, שעד לפני מילחמת יום־הכיפורים לא גוייסו לצבא, נתקלה בתופעה.
גליון 2051 (22 בדצמבר 1976), עמוד 12
מכתבים (המשך מעמוד )11 סביב צליחת תעלת־סואץ במילחמת יום- הכיפורים.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 36
כך, בשדות-הקרב של מילחמת יום־ הכיפורים לא יכול היה צה״ל להציב כמות ,גדולה יותר של יחידות ועוצבות חיר״מ — כלומר, חי״ר ממשי, לפי הגדרות צה״ל עצמו — מפני שבחר, במודע, לבנות את כל עוצמת חיר״מ-המילואים על הבסיס הבזבזני והצר של ה״חי״ר אדום״ (הצנ חנים) ,תחת שיבנה אותה על פי הגישה היעילה לא־פחות אך הניצולית ורחבת״ הבסיס יותר, של ה״חי״ר החום״.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1976), עמוד 11
בהרצאה, מאלפת על נושא ״ההפתעה״ ,שעוד נשוב אליה, קבע בר־לב מפורשות, כי ״ישנה רתיעה מן ההכרה, שכל (ההדגשה במקור) מה שקרה במילחמת יום־כיפור, קרה בגלל ההפתעה.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1976), עמוד 17
הגיב על כך העיתונאי גירעון רייכר כנראה שב- מילחמת יום־הכיפורים היתה לגורודיש נזלת
גליון 2055 (19 בינואר 1977), עמוד 6
הוא מתאר את השיטה באמצעותה הרדים צה״ל את הכתבים הצבאיים, שלא יכלו לכן למלא את חובתם ערב מילחמת יום־הכיפורים. והנה, כאילו שום דבר לא קרה.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 15
כי שכבר סיפרתי פעם את הסיפור במדור ׳זה : בדצמבר ,1973 במה שבדעות אחרי מילחמת יום־הכיפורים, טסתי לז׳ניבה כדי לסקר את ועידת־השלום כעיתונאי וכחבר־כנסת.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 33
שם גם החליט לפתוח במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 31
אחרי מילחמת יום־הכיפורים אישרה מדינת־ישראל לבעלי המיפעל תוכנית בהשקעה של יותר מ״ 100 מיליון לירות להעברת המיפעלים לדימונה.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 37
. * במילים אלה הגדיר ראש אנז״ן, אלי זעירא, את הסיכויים של התקפה מצרית, ערב מילחמת יום־הכיפורים. 317
גליון 2000 (31 בדצמבר 1975), עמוד 28
חייל ישראלי צעיר שנפצע קשה במילחמת יום־ הכיפורים ונזקק לטיפול מייזחד וממושך בניו־יורק, היה אורחו של זילברברג משך כימעט שנה.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 11
הוא משוכנע, שאילו עמד בדגוריון בראש הממשלה במילחמת יום־הכיפורים, לא היינו מופתעים.
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 7
אין זו אלא פרשה אחת מיני רבות מתוך מסכת המגעים שנערכו בשמונה השנים האחרונות בין חוגים באש״ף ובין כוחות השלום הציוניים בישראל, מאז ש פתחתי במגע הראשון עם סעיד חמאמ־, נציג אש״ף בלונדון, אחרי מילחמת יום- הכיפורים.
