חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,757 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 16
יגאל, הקשור רגשית לנגב, שירת בו כחייל ונפגע שם במילחמת יום־הכיפורים, טילפן לניו־יורק ודחה את תערוכתו המתוכננת שם. בתערוכתו ה־באר־שבעית, שנפתחה השבת, הוא מציג 60 רישומי נשים בעירום וחלק מאוסף ציורי־שמן הנקרא ״ההלם״ שצוייר בעיק- בות מילחמת יום־הכיפורים ו־ יוסל ברגנו חגג את כתיחת תערוכתו במועדון של פרדריקה סגל, אחד האורחים במסיבה היה השחקן יוסי בנאי, שהוא ידיד ותיק של ברגנר ושעל-פי ציור של ברגנר הכלה וצייד הפרפרים כתב ניסים אלוני, ידיד משותף של השניים, מחזה שבו שיחק יוסי לצד גילה אלמגור.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 24
בעוד ראש־הממשלה הניצי, מנחם בגין, מקדם את האפשרות הזאת בברכה, קפץ הרמט- כ״ל דאז, מרדכי (״מוטה״) גור, ממקד מו, ובראיון מוזמן לידיעות אחרונות ( ) 15.11.77 אמר :״לנשיא סאדאת צריך להיות ברור, שאם הוא מתכנן הונאה נוספת נוסח מילחמת יום־הכיפורים, כוו נתו ברורה לנו. … בדיוק כמו אחד מקודמיו בתפקיד ה־רמטכ״ל, יצחק רבין, היה מוטה גור במקום הנכון כאשר פרצה מילחמת יום- הכיפורים: בוושינגטון.
גליון 2298 (16 בספטמבר 1981), עמוד 22
את התוכנית הדוקומנטרית על מילחמת יום הכיפורים, שאותה ערך יחד עם ידידו, טכנאי ההק־ ־לטות, אבי יפה, הוא רואה כאחד משיאי עבודתו .״אין לי ספק שזוהי אחת מהתוכניות הדוקומנטריות הטובות ביותר שעשו על מילחמת יום־הכיפורים,״ הוא אומר• ״אבי ואני ד,קלטנו כל מד, שהתרחש במוצב בזמן המילחמה עצמה• ה תוכנית היתד, מהממת.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 13
את כל אשר לא עשתה במילחמת יום־ הכיפורים: כוננות בעוד מועד, מכת־מנע ובלימת הסתערות האו ייב בעודה כאיכה. … הוא חיבר חוק, שיאפשר להבא הקמת ועדות־ מא שי : שהחלטת הממשלה כדבר כינון ועדת־חקירה, כפי שנוסחה, נועדה : • למשוך למשך תקופה ארוכה את החקירה על מחדלי מילחמת יום־ הכיפורים, על־ידי בחירת נוהל המאפשר סחבת בלתי־מוגבלת. • להסיר מסדר־תיום של המדינה למשך כל אותו זמן את הדיון על השאלות הגורליות ביותר העומדות על הפרק, וזאת בשעה שעל הציבור לבחור בהנהגה שתנהל את ענייניו בתקופה מכרעת. • לסתום את פי הביקורת הציבורית, על פי חוק ובאמצעים פליליים.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 33
השגריר המצרי האהוד, סעד מורתדא, ערך מסיבה לכבוד ״יום הצבא המצרי״ .יום זה חל ב־ 6באוקטובר, היום שבו פתח הצבא המצרי במילחמת יום־הכיפורים (היא ״מילחמת רמאדאן״ ,במינוח המצרי) .מטעמים של טאקט, דחה השגריר את המועד ל־ 9באוקטובר. מילחמת יום־הכיפורים מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות לקראת השלום. … היא פתחה בהטפה היסטרית נגד ההשתתפות במסיבה, התיימרה לדבר בשם חללי מילחמת יום־הכיפורים — כאילו מתו הצעירים למען ה־מילחמה, ולא למען ההגנה והש לום.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 35
עד לפרישתו מצה״ל היה היעד: תפקיד הרמטכ״ל. אחרי מילחמת יום־הכיפורים, הוא חזר אל היעד הזה. … אריק הוא אדריכל, אדם את הידע הטכני עם אמנות־המילחמה.״ • דוך הזיג־זאגים *9רכו של אריק אחרי מילחמת יום־הכיפורים נראית 1כסבך של זיג־זאגים, שינויים ותהפוכות, שאין בהם הגיון או שיטה. … אריק היד, משוכנע כי תהילתו, כמנצח מילחמת יום- הכיפורים, תנחיל לו הישג גדול בבחירות, כך שייכנס לכנסת הבאה כמנצח ויוכל לשאת ולתת על מערכת״ הביטחון מעמדה של כוח.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 66
אינו גם מתחת לפרחים של עמום קינן, המתאר את מצבו הנפשי של הלוחם במילחמת . 1948 סיפרו של ברבש הוא סיפורו החד- מימדי של אטף, קצין אג״ם בחטיבת־שיריון, שלחמה במילחמת יום־הכיפורים ברמת־הגולן, השוכב בלא ד׳כרה בבית־חולים. … ^ במערב אץ כ ל חשבתלילהספריםהמ צו נזרים של אלי הנגבי, כפי שגובשה בידיו של המחבר, בני ברבש• • אותו מח״ט רדוד מזלזל גם בהגיגיו בדור הקצינים הזוטרים, מחוללי תנו־עות־המחאה :״עכשיו חלקם נמנה בוודאי עם תנועות המחאה ההיסטריות, המדברות על המחדל הגדול׳ מוקיעות את אי הסדרים, את הימ״תים המוזנחים, את הקונצפציות...״ אלי המת״ט אינו מסוגל להתמודד ברדידות האופפת אותו, עם המניעים הפוליטיים והחברתיים, עם הקיפאון שהביאו למילחמת יום־הכיפורים. הוא מודד את המתרחש באוגדות ובימ״חים, ותו לא. … ׳ מקנחת בקלינקס ודרך חי־ת ת מציתה לה סיגריה פרק תשיעי ואחרון, הוא סיפורה של האם, הקורבן האחרון באותו ראשומון מילחמת יום־הכיפורים, נוסח בני ברבש.
גליון 2074 (1 ביוני 1977), עמוד 19
כתב אורבך : ״התנגדותי למינויו של מר דיין לשר גובעת מטעמים מוסריים וממלכתיים כאהד, ואינני יכול שלא לתמוה על מר כגין, הדוגל כשם הממלכתיות, שלא חש ככד. ״...לאחר מה שאירע כמלחמת יום־הכיפורים דיין לא התפטר, אלא התפתל ככל מיני תירוצים כדי להחזיק בתפקידו עד שגולדה מאיר התפטרה מראשות־הממשלה כלחץ דעת־הציכור. … ראו נא את ההכרל כין יצחק רכין, אשר הסתלק מתפקידו כשל השבון־כנק שלא נסגר כמועד לכץ משה דיין, אשד עליו רוכצת האחריות לכל אשר אירע בפתיחה האומללה למילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 64
הלכנו לחרמון והגענו לדמשק הוא סיפורה של קבוצת אנשים, אנשי תנועת המחנות העולים, שהעפלה על הרים וטיו־ החווייה הישראלית העפילו שנת הסרטן בעיקבות האב ״המחנות העולים״ עלה נעלה, כי יכול נוכל לים היו לסיסמתה :״עלה נעלה, כי יכול נוכל חבורת נערים שהעפילה בשנת ,1933 למה שכונה מאוחר יותר, בימי מיל- חמת יום-הכיפורים העיניים של המדינה מקצרת בירידה את המרחק לדמשק.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 16
אחרי מילחמת יום־הכיפורים היה צורך להעלות את רמת התיספוקת הקיימת במאות אחוזים. … ״במילחמת יום־הכיפורים בוטל היתרון שהיה לצה״ל בדרום, של שטח שהפריד בינו לבין הצבא המצרי. … המילחמה, נמשכה 20 יום ללא הכרעה.״ __יכולת_ההכמגה ך יום,״ אומר האלוף פלד ,״זה מעבר לכל ויכוח, שלא ניתן היה לצה״ל להשיג הכרעה במילחמת יום־הכיפורים בגלל ההיערכות ההתחלתית הגרועה.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 21
.״ כך, אחרי לבטים ומחשבה, החליט על מילחמת יום־הכיפורים, כשהוא מקבל על עצמו סיכון עצום. … הוא פתח במילחמת יום־הכיפורים, שבה סיכן את כל עתידו. … המילחמה תהיה נוראה. לפני מילחמת יום־הכיפורים אמר ליש ראל ולעולם: אני רוצה להשיג הסדר העולם הז ה 2099 הוא יאמר אז לעולם: עשיתי כל ימה שבן־אדם יכול לעשות, ואולי יותר.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 26
הטנקים של צה״ל השיבו אש ׳והשמידו 12 טנקים מצריים( .מאז לא הופיעו עוד טנקים מצריים בקרבות ליד התעלה, עד למילחמת יום־הכיפורים) .צה״ל איבד בחילופי־אש אלה רק שניים־שלושה טנקים ימשלו. … הוא השמיע דיעה זו בפה מלא, אחרי שיחרורו מצה״ל, ערב מילחמת יום־הכיפורים). … אריק שרון סתם בשקט רבים מיהם, ואלה לא היו קיימים, למעשה, בשעה שפרצה מילחמת יום־ הכיפורים.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 34
הנה, למשל, תקופת־האושר שבין שתי המילחמות — מילחמת־ששת־הימים ומילחמת־יום־הכיפורים. ספינת־השוטים שטה לה במי־מנוחות. … פ טי הרכ בי: כולם היו אנ טי ־ ש מי ם לא יהיה זה צודק להעמיד את פטי הרכבי במקום הראשון ברשימת האחראים לאסון מילחמת יום־הכיפורים. … מילחמת יום־הכיפורים. ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 25
ברן חש כי פקודה זו כמה וכמה גילויים מרעישים על מאורעות מיל- חמת יום־הכיפורים, דברים שהתרחשו סביבה ופר־שות שקדמו לה, נכללים בספר חדש שראה השבוע אור והנושא את השם ״המחדל״ .הספר חובר בידי קבוצה של עיתונאים ישראליים מעיתונים שונים, ״יונים״ ו״ניצים״ ,בעלי דיעות פוליטיות מנוגדות, שחברו יחד בניסיון ״להפר את קשר־השתיקה וההש־תקה המרקם בישראל סביב מחדלי המילחמה.