חיפוש: "עמוס עוז"
נמצאו 317 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 59
עסקנותו הסיפרותית ומגמתיותו של אהרון מגד הביאו לכך שבעיני שוחרי הספרות במצרים, שמות של יוצרים בהווה כעמוס עוז, יצחק בן־נר, פינחס שדה, א.ב.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 6
בספטמבר ,73 לפני פחות משנתיים, פירסם גבריאל מוקד מכתב גלוי לעמוס עוז, חברו לתנועת מוקד כיום, ובו תקף ב־ אינני סבור שיש עוד עתץ אחד בישראל, שהחומר הכתוב חמתפרם ם מעל עמודיו, אינו משקף למעשה את מלוא העבודה העתונאית של כתביו כמו העולם הזה.
גליון 2359 (17 בנובמבר 1982), עמוד 55
על עמדת ההמתנה שלו בעולם הספרות הישראלי, מוסיף בן־עזר, בדיבר השביעי :״אם תחכה בצינעה להכרה, לכבוד, לתגמולים ולתמלוגים — תימק בציפייתד, ולשווא מיתקפה מגעילה למדי, על סוגי ספרות נוסח כתיבתו של יותםר או ־ אין ספק שתיסמונת בן־עזר כמחבר אלמוני למחצה, עמום מרירויות וקינאה בעמוס עוז, מהווה עוד הוכחה שהספרות ה ישראלית של שנות השמונים היא גן־חיות, המאכלס את כל הסו גים האפשריים.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 69
הביקורת של הסיפרות העברית כבר מיצתה את כל שמיצתה מעמוס עוז וא.ב. יהושוע, טמירה סהנא־כרמון ופינחס שדה.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 57
התייססליס ..1מחברת הזהב״ פינחס שדה ועמוס עוז על מיכה יוסף ברדיציבסקי •#י נתן זך על יוסף ח״ם ברנו־מועד לקראת לפני 26 שנה נולדה מהפיכה בבית־קפה ירושלמי, שהביאה, בחלוף הזמן, לבי סוסה של השירה והסיפרות הישראליים.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 63
משביח את יצירתו של יצחק כן־כר ועמוס עוז, ומעניק אשראי מה לידתם ראוכני ויעקב שבתאי.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 54
לזכותו של ראש־הממשלה ייאמר, שאם היה נפגש עם סופרים כעמוס עוז, יהודה עמיחי, א.ב.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 26
יז הר(עמוס עוז לא הוזמן כיוון שנעדר מן הארץ) ,שהבטיחו להשתתף ולא הגיעו.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 11
והוא באמת היה כזה. אך כאשר התחיל עמוס עוז לתאר אותו כ״מדיגאי גדול מאוד, אחד הגדולים בדורנו,״ נפלטה מפי הקריאה ״בולשיט׳ .וכאשר חזרו אחריו ואמרו ״בשום דבר לא טעה׳ ,זה הגיע לגבול האבסורד.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 27
היא, לעומת זאת, מעדיפה להסתתר מאחורי ציטטות של אומברטו אקו, עמוס עוז וא.ב. יהושוע.
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 32
כמו הניסיון לעשות משל ולא לתאר מציאות קונקרטית אצל א״ב יהושע, בהתחלה בוודאי, ובמידה מסויימת גם אצל עמוס עוז. היה מאמץ ברור מצד סופרים להיזהר מהחוויה הישראלית.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 26
זמן רב מדי המתינו אף הם לתורם. .ומי שאינו רוצה שמראה פניה של הסיפ־רות העברית יהיה אך ורק מראה פניהם של ה״ה אהרון מגד וחנוך ברטוב — חזקה עליו שיברך על כך שנמצאו לנו, בהיסח הדעת ובלא כל מאמץ מציינו, יהושע קנז וחיים באר ושולמית לפיד ויורם קניוק ורות אלמוג ודן בגיודסרי ויצחק אורפז ועמוס קינן ודוד שחר וראובן קריץ ודן בן־אמוץ ויונת ואלכסנדר סנד ונתן שחם ודוד גרוסמן ודוד שיץ ויואל הופמן(שרק באחרונה הצטרף לחבורה) ויותם ראובני ודן צלקה ויצחק בן־נר ובנימין תמוז ואהרון אפלפלד ויהודית הנדל ושולמית הר־אבן — ועור מובטח לי ששכחתי כמה שמות הראויים אף הם להימנות — שלא לדבר על עמליה כהנא־כרמון, עמוס עוז וא״ב יהושע, שגם אם אינם ניכסי צאן־ברזל הריהם כבר, כמדומה, בחזקת ניכסי דלא־ניידי של תולדות הספרות העברית של הדור האחרון.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 27
השלישיה הפותחת (סופרים) :עמוס עוז, משה שמיר, א״ב יהושע. מה בכל זאת חדש?!
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 18
אפילו התאשכנזות נלהבת וגמורה כזו של א״ב יהושע, שהתלווה לה הרצון העז לירחק מכל מה שמאפיין את הבהירות הים־תיכונית ולדבוק בכל הקסמים האמיתיים והמפוקפקים של ערפילי הצפון, לא יכלה למחוק לגמרי את ההבדל, המתגלה, למשל, כשאנו משווים את סיפורי יהושע לסיפוריו של עמוס עוז (השווה, לדוגמה, את שני הרומאנים האחרונים שלהם לפי שעה: קופסה שחורה של עוז, מזה, ומולכו של יהושע, מזה).
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 30
וכאשר זוכרים כי בשנים שמאז צאתו לאור הבשילו יצירתם ומוניטיהם (לפעמים יצירתם ולפעמים רק מוניטיהם ולעיתים רחוקות גם זה וגם זה) של א״ב יהושוע, עמוס עוז, יצחק בן־נר, יורם קניוק, יעקב שבתאי, עמליה כהנא־כרמון, דויד שחר, אהרון אפלפלד.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 26
ה״ערבי״ של הסיפורת הישראלית אינו חורג מתחום הקיטש הסוציולוגי־האקזוטי, אף לא בידיהם של עמוס עוז וא״ב יהושע. אך מה התועלת בנקמה בקיטש.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 27
פרי אינו מגלה לנו מדוע נפקד ברשימת הללו, שזכות ראשונים עומדת להם, שמו של עמוס עוז — ראש וראשון, כמדומה, לסופרים המגיבים בעיקבות מילחמת־ששת־הימים, או מדוע אינו מזכיר כלל את שמו של ניסים קלדרון, מי שהעמיד מישנה סדורה כמעט של סיפרות בהקשר פוליטי, או של אבות ישורון, מי שהיה בין חשובי מכשירי הכלים לכתיבה צמודה, ז׳ורנאליסטית לכאורה, מתעדת לכאורה.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 32
איז־כור סופרי השורה הראשונה כמו א״ב יהושע, עמוס עוז, יורם קניוק, דויד גרוסמן ויהושע קנז גורם להוצאות־הספרים לנפנף בנתונים הממריאים עד כדי 60 אלף עותקים שנמכרו.
גליון 2015 (13 באפריל 1976), עמוד 47
יהושע ועמוס עוז פורסמו בכמה לשונות.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 55
היה זה דווקא המצרי יוסף אידרים, אשר פנה אל מארגני הכנס ואמר :״אני מעוניין מאד לקבל מכם פרם סיפרותי ...אבל דעו לכם שאכתוב הגעגועים, הסובלימציה, הלקח הפיוטי של העבר, התבליט של תל־אביב, בעת ובעונת אחת רוח-רפאים, על חולות״הזהב שלה — המאפשרים למחבר להביע ביקורת חותכת, ולעיתים גם סלחנית, על החברה הישראלית מאחר שבניגוד לביקורת־המטרופוליטנית-זזישראלית, בביקורת הפרובינציאלית הצרפתית, נוהגים עדיין לזווג את הסיפרות והפוליטיקה, סיפח מבקר הלה־מונד לביקורתו על שואה 2כמד, הערות על לגעת במים לגעת ברוח של עמוס עת, שראה אור לאחרונה בפאריס, והוא כתב על שניהם: ...עמוס קינן ועמוס עוז מצטרפים בכתיבתם אל אותו זרם סיפרותי מגרה, בארוקי, שראה אור בראשית חמאה, במיזרח-אירופה, ובמרכזה, אל אותה ארץ אגדתית, קאקאניח׳ היקרה למוסיל.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 13
• איך זה משפיע, לדעתך, עד אי־יכולתו שד מחנה־השלום כישראל להתאחד ולפעול ז־ את היצירה הישראלית מבטאים תנור לוין, יהושע שבול, יאיר גרסז רפי לביא, מונזי ועמוס עוז מילחמת אלג׳יריה.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 52
קודמים לאפלפלד, מבין ה סופרים בני-דורו, סופרים כעמוס עוז, א״כ יהושע ויצחק כן־נר, שתרומתם המקורית לסיפורת העברית עולה עשרת מונים על תרומתו של אפלפלד.
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 31
איך נאמר: צדקה מתחילה מבית. והעובדה שעמוס עוז ודן אלמגור, למשל, מתנבאים כיום במילים, אם גם לא בסיגנרן, שבהן דיברו ״שמאלנים״ ותיקים מהם לפני שבע ולפני 20 שנה — אל תהיה אף היא קלה כל־כך בעיניכם.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 75
בשל עליית הוצאות הייצור מאמיר מחיר הספרים בהתמדה הדיווח מהסעודה מדגיש: ״לעמוס עוז נימוסים לא־ישראליים להפליא.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 14
ביצירה זו עלה שבתאי על כוכבי הספרות הישראלית, כמו א״ב יהושע ועמוס עוז, שעסקו השנה יותר בפוליטיקה מאשר בספרות, ביומרתם ללמד את הציבור בבואו להקים ממשלה.
