חיפוש: "קו בר לב"
נמצאו 222 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 10
הלם זה נוצל על־ידי צה״ל לפעולת־בינוי קדחתנית של מה שכונה בפי עיתוני־חוץ ״קו בר־לב״ .שום חברה קבלנית לא היתה מסוגלת לבצע את העבודה.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 16
המצרית האמינה שיהיו לה כמה שעות של חשיכה, כדי להתבסס בגדה המזרחית, להרחיב את ראש־הגשר ולחדור אל עורף ״קו בר־לב
גליון 1663 (16 ביולי 1969), עמוד 8
פקה• אין זה עוד סוד כי מה שמכונה בשם .קו בר־לב״ בתעלה — הוא שרשרת מוצבים הנקראים מעוזים.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 14
![העולם הזה - גליון 1671 - 10 בספטמבר 1969 - עמוד 14 | ].איט השנה תשרט יש אינו יודע איך נולד השם ״קו בר־לב״ .הוא לא ניתן על־ידי צה״ל, ואין הוא קיים רשמית. … קו בר־לב סימל את שנת תשב״ט יוגבי יש איש לא הישלה את עצמו](https://olam.eu-central-1.linodeobjects.com/pages/1671/t-14.png)
].איט השנה תשרט יש אינו יודע איך נולד השם ״קו בר־לב״ .הוא לא ניתן על־ידי צה״ל, ואין הוא קיים רשמית. … קו בר־לב סימל את שנת תשב״ט יוגבי יש איש לא הישלה את עצמו כי פשיטות אלה יחסלו את המצור. … קו בר־לב הוא התגלמות המחשבה הפוליטית הזאת.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 22
הכורח החולף של המציאות הופך לאידיאל, הגורם להמשך מציאות זו. קו בר־לב, שנולד ככורח צבאי, הופך בהדרגה לאידיאל פוליטי — דבר שבר״לב עצמו בוודאי לא חלם עליו.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 11
כתוצאה מכך הוקם קו בר־לב המורכב משרשרת של מעוזים.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 12
בליל פשיטת נג׳ע חמאדי היו האמונים על הבטחון ״ברו״ תיכנו את ההתבצרות בתעלה שרשרת המעוזים של צה״ל בתעלה מכונה בשם ״קו בר־לב״ על שמו של הרמטכ׳׳ל.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 10
עלת־סואץ. כאשר תוכנן בשע־נו קו בר־לב לאורך הגדה ;ישראלית של תעלת־סואץ, ;ציע האלוף אברהם (ברן) 8רן, שעמד בראש צוות התיכון להקים את אחד המעוזים !
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 16
הפעם ניסו מטוסי מיג 17 מצריים לתקוף את מעוזי צה״ל בקו בר־לב.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 13
אם יתמקם צבא מצרי־סובייטי בגדה המיזרחית של התעלה במצב של הפסקת־האש, תצטרך ישראל לאייש מולם קו הרבה יותר קשה מאשר קו בר־לב.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 26
מעוזי צה״ל שבקו בר־לב, שוב לא ידמו בתום הפסקודהאש לאותם מעוזים בהם ישבו החיילים בקו הראשון לפני ד,פ־סקת־האש.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 17
זוהי גישתם של כל האומרים :״יהיה זה אבסורד להפקיר את קו בר־לב, שבו הושקעו מיליארד לירות, ושהוא כמעט אידיאלי מבחינה צבאית־טאקטית.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 15
צורת התחזוקה של מעוזי קו בר־לב. … הוא תבע מן האמריקאים מייד מענק של 200 מיליון דולר — ״על חשבון״ כיסוי ההשקעה הישראלית בקו בר־לב. ישראל מעריכה השקעה זו רשמית במיליארד לירות ויותר.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 21
על קו בר־לב, על 30 קילומטרים. גולדה היתד מזועזעת.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 18
אירהתהפכה הקערה ך* נושא העיקרי של התקפת פלד ( ן הוא קו־הביצורים לאורך התעלה, הנושא את השם ״קו בר־לב״ .פלד מצליח במקום שנכשל הצבא המצרי.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 19
כיצורי לצורך סיפוח טוטאלי ך* יצורי קו בר-לב הוקמו על שפת התעלה עצמה, מול לועי התותחים המצריים.
גליון 1783 (3 בנובמבר 1971), עמוד 14
״ המסקנה, שעוררה מחיאות־כפיים סו ערות: קו בר־לב הוא ציוני יותר מן ה־היאחזויות.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 24
גולדה מאיר דורשת שתמורת נסיגה מקו בר־לב תסכים מצריים לד,פ־סקת־אש ״נצחית׳ /תוך קביעת חייץ בין שני הצבאות — מבלי שישראל תצהיר אף מילולית על כך שההסדר החלקי הוא שלב בדרך להסדר כולל. … בעוד שרובינשטיין: מסתפק בקביעה כי לדעת רבים, אין קו בר־לב חשוב במייו־חד, מעז החייל המקצועי להרחיק לכת. … לכן ׳מציע האלוף להציג רק תנאי ישראלי אחד לנסיגה מקו בר- לב: שכוחות סובייטיים לא יעברו את התעלה יחד עם הכוחות המצריים.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 10
ביקורת זו הסתכמה בנקודות העיקריות הבאות: משלם לא הוחלט ך* עוכדה המכרעת לגבי קו בר־לב היא הנשכחת | 1ביותר : מעודם לא הוחלט על הקמתו. … כל מוצב כזה הוא ויכוח, השם ואכן, יש דמיון מסויים — צבאי, מדיני ופסיכולוגי — בין פרשת קו בר־לב וקו מאז׳ינו. … ההשלכה הראשונה היא מדינית. קו בר-לב הפד לפיד לכן.
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 4
ד״ן ממ שיך 8ז | 151ן * ן י ה כ רז ת דיין ־ ת כ סי ס י שראלי ־ א מריק אי אל תייחס שום חשיבות להכרזות דייו באמריקה, כאילו יש אפשרות לפתיחת התעלה ללא נסיגה מקו בר־לב. … מסתבר כי הכוונה היא להעמיד פנים כאילו איו ישראל מוכנה לסגת מקו בר-לב, כדי ש• הוויתור על עמדה זן במהלד המשא־ומתן ייראה כהישג גדול של סאדאת.
גליון 1832 (11 באוקטובר 1972), עמוד 17
חושבת על כך, לא היתה מקימה את קו בר־לב, ולא היתד, משקיעה את כל המאמצים שהיא משקיעה עתה, כדי להיפטר מנטל ההנהלה הישירה של הגדה המערבית.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 14
תוך מיספר חודשים הם מוטטו את קו בר־לב במישרד המסחר והתעשייה. … 1ב ר ־ ל ב מת 178 טט האס חיים בר־דב הוא שר התעשייה או שר־התעשייגים )־ המצרים לא הצליחו במילחמת ההתשה הממושכת למוטט את קו בר־לב בתעלת כר־לב (כחברת אפרים קישון) רווחים בלי פיקוח תמרי את הרווחיות בתעשייה בשנים 1970־ ,1956 הצביע על המימצאים הבאים : • בשנים הנסקרות, פרט לשנות המיתון ( )1966—1967 עלתה הרווחיות ב- תעשיה הישראלית לפי כל ההגדרות.
גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 3
. |; בקרוב, לאחר ההצלחה המסחר־ ;; י; רת, קומדיה עליזה —,,קו בר-לב ;; !; בסופרמרקט״ ,מאת אותו מחבר; .
גליון 1858 (14 באפריל 1973), עמוד 16
עשירי החברה הישראלית מתחלקים עד היום לכמה שכבות מוגדרות היטב: אלה שהתעשרו בעזרת הבריטים ששלטו בא״י המנדטורית; שודדי הרכוש הנטוש עם קום המדינה; מתעשרי ספיר, שעשו את כספם בסיועו הנדיב של שר־האוצר; ועשירי קו בר־לב, שצברו את הונם מהקמת ביצורים במלחמת ההתשה.
גליון 1872 (18 ביולי 1973), עמוד 19
לו דיעה אחרת לגבי צורת ההחזקה של קו תעלת־סואץ.הוא התנגד למה שכונה אז ״קו בר־לב״ .התנגדותו היתד.
