חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,886 תוצאות (מציג 1,451 עד 1,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1538 (22 בפברואר 1967), עמוד 5
אתה מציע לנו: לפעול כדי להתקבל לשוק האירופי המשותף — ובאותה שעה להכריז מלחמה על המדינה העיקרית בו, גרמניה, כדי להוקיע את הניאו־נאציזם. להכריז מלחמה על גרמניה, מתוך תקווה להתקרב לברית־המועצות — ובאותה שעה להכריז מלחמה על ברית־המועצות בענין היהודים. להכריז מלחמה על ברית־המועצות, ולהביא להגברת הסיוע שלה לסוריה — ובאותה שעה להכריז מלחמה על סוריה, אחרי שוויתרת על העזרה הבטחונית והכלכלית של גרמניה לנו.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 9
סמכויותיו, במישרין ולא בעזרת תרגיל סיבובי מסובך — מבירת מניות לגרמנים, רכישתן בחזרה מהם תוד יממה במחיר ״יש כאן דם! … הגרמנים מיהרו להזרים את הרווחים, אחרי ניכוי העמלה, להפקדה כחשבון הממוספר של קלור ב״בנק לאומי״ בתל־אביב. … נוסך לרבע מיליון הדולר שהועברו מגרמניה ל״בנק לאומי״ בתל־אביב, היה עוד ספיח מאותה עיסקה 41 :אלף דולר.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 24
גם ב־ ,1960 באולימפיאדה ה־ 4נ, ברומא, היתה בעיית־דגל: שתי הגרמניות הופיעו באותה אולימפיאדה במישלחת אחת, אך הן לא הגיעו לכלל אחדות־דעים תחת איזה דגל יצעדו. גרמניה המערבית עמדה על דגל שלושת הפסים שלה (שחור למעלה, אדום באמצע צהוב למטה) וכן גרמניה המיזרחית, שריגלה זהה לזה של גרמניה המערבית, בתוספת קטנה אחת — במרכז הפס האדום מופיעה מחוגה משולבת בפטיש, ושניהם מעוטרים בשיבולים (סימלי האיכרים, הפועלים והאינטלקטואלים). לבסוף הושגה פשרה: המישלחת הגרמנית המאוחדת צעדה מאחורי דגל שלושת הפסים, כשבמרכז הפס האדום הופיעו חמשת העיגולים האולימפיים.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 23
הוא אותו בן נהדר כמו שהיה תמיד.״ הגרמני של ד ימים אחדים לפני שנערכו טקסי־הזיכרוי לרגל 25 שנה למרד גיטו ווראשה, ניראה דווקא ״אחרון הזוכרים,״ ר׳ שנזהה הילצברג, שהוא מלווה ברחובות תל־אביב תייר דובר־גרמנית. לשמחה, יוצא גיטי ווראשה, הממשיך להפגין לבדו וגד כל קשר עם גרמניה ונגד כל ביקור של גרמני בארץ, היה הסבר להתנהגותו יוצאת־הדופן: התייר דובר־הגרמנית אותו הדריך בסיור בתל־אביב, היד, עיתונאי אוסטרי, שסייע בזמנו להצלת יהודים רבים ,״אינני בגד כל הגרמנים והאנסטרים,״ הסביר הנלצברג, ״׳הנה, אם יש גוי אוסטרי טוב, אני המארה שלו בתל־אביב ״.ס חתן פרם ישראל לרפואה, הד״ר חיים שיבא, מנהל בית־החולים תל־השומר, העלה השבוע זיכרונות מתקופת השבת השחורה, היא ה־ 29 ביולי — 1946 כאשר כל צמות־הביטחון של היישוב נעצרה וד,וגלתה על־ידי הבריטים למחנהירפיח. … לונה, אותה השוו עורכי ירחון האופנה היארפרס ל״פליקאן אלוהי וארוך־רגלייב״ מצאה את האהבה דווקא אצל ניצב־סרטיב גרמני, גאודג ווילינג .
גליון 823 (30 ביולי 1953), עמוד 10
ספרות אלף לילה לילה כשיצא העתונאי הירושלמי המזדקן יעקב בן־גבריאל לגרמניה, לפני חודשים אח דים׳ לא שער איש שנסיעתו תוכהו בפרסו מת עצומה ברחבי גרמניה, רק מעטים ידעו כי בן־גבריאל נשא עמו באמתחתו הארוזה, את כתב היד המקורי של ספרו האזרח ה אמיץ מחושבי *. … כשאי אפשר לחיות חיי * נתארגנת גו 940ו, כשסכנה של פלישה גרמנית איימה על הארץ, במטרה להסתנן לאוכלוסיה הערבית, לפעול בתוכה. … החלטתו לצאת לנסות את מזלו בגרמניה, באה לאחר קשיי הפרנסה שציפו לו בסיום המלחמה.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 18
קיס, הדובר ערבית רהוטה, על אף היותו יליד גרמניה, הפליט לבסוף בחוסר סבלנות :״חאלאס, הסתלקו! … אבל זה אינו דן ב0,ם יה מינית׳ .פרננדל הוא שבוי מלחמה צרפתי בגרמניה, המועסק כפועל בחוזה חקלאית. … כשמדי השבוי מונחים עדיין עליו, הוא מוביל את הפרה בשבילי גרמניה, בדרכו לצרפת, ואיש אינו חושד בו שהוא שבוי נמלט.
גליון 1081 (18 ביוני 1958), עמוד 9
• אל תצפה להידוק קשרי־הכלכלה כין גרמניה המערבית לישראל. אילי־המ שק הגרמני ת מכו תחילה בהסכם ה שילומים, מ תוך תקוות כי הוא יפלס בהדרגה את הדרך לה שקעות ג רמניו ת גדולות בישראל ולהפיכת ישראל לבסיס כל המ שק הגרמני במרחב. … הדוגמ ה המרחבי ת ששיכניעה את הגרמנים: תורכיה, סכומים גדולים לגרמניה, ו שאין לה מה ל שלוח לגרמניה תמורתם.
גליון 747 (21 בפברואר 1952), עמוד 7
ענה הצנזור :״לא נרשה לאמן להופיע בארץ בשפה הגרמנית … עקב העובדה שהמיצרכים החיוניים יעלו אותה שעה, בו שלל את גישתה של ממשלת ישראל אל השחקן הדגול, שעזב את גרמניה בשנת , 1933 לאחר שהיטלר הציע לו תואר גדול השחקנים וביקש לקשטו במדליה( .בסרמן יצא את גר מניה בלווית אשתו היהודיה אלזה, ומאז לא שב אליה). … פנחס רוזן, שר המשפטים לשעבר, ידידו של בסרמן מימי שבתו בגרמניה, התערב לטובת יובל, אירגן את ההרשמה והפצת הכרטיסים באמצעות המפעל לעזרה הדדית (עולי גרמניה) ,להם התיר הצנזור שימו ש במודעת פירסומת שניסוחה היה ״הרשמה לקבלות הפנים של אלברט בסרמן״ .אמרו אנשי יובל שניסו לנחש כיצד יצליח הקהל להגיע אל האולם הנכון, אם לא יותר פיר־סומה של מודעה שתודיע על המקום :״או שמרשים או שלא מרשים.״ אס הוא יצרן: לא יהיה לו די כסף כדי לממן את מפעלו, אם השקיע את כספו ברכו ש דומם (קרקע, זהב, דולארים) יצטרך למכרו כדי עוד מזומן.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 8
אם כן, מדוע לא צעק :״עורי גרמניה — התפגרי יהודה מדוע לא קרא בנשימתו האחרונה :״הייל היטלר מדוע לא חזר על אימרתו המפורסמת, מימי השוויץ האחרונים של הרייך השלישי :״אני אקפוץ לקבר בשמחד״ בידעי שחיסלתי חמשה מיליון יהודים! … תגובה גרמנית?££ מה שורות, העתון הנפוץ ביותר בגרמניה — בילד־צייטונג. … אולם מאז עברו שנים רבות. גרמניה החלימה ממחלתה (לפחות למראית־עין) .אייכמן חי בארץ נורמלית.
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 73
ה״רידר״ של לידר • לכתב הטלוויזיה והרדיו לשעבר בגרמניה, על כתבת מב ט שני שלו, שעסקה בהתעוררות הפאציפיסטית של הדור הצעיר של הגרעינית בגרמניה, נגד ההזדיינות מערב־גרמניה. כתבתו של לידר, שהורכבה מקטעים שהוא צילם ורי איין ומקטעים, מתוך תיעודיי ם וסרטים גרמניים יומני־חדשות גרמניים, מוכיחים את נחיתותה הדיווחית של הטלוויזיה הישראלית, בהשוואה לגרמנית, בסיקור נושאים חברתיים, חוצפרלמנטריים. … סירטו של לידר הוכיח את העליונות המוסרית של צעירי גרמניה, נכון לעכשיו, על בני־דורם בישראל. *־ צבי לידר, ארבל.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 12
אך הסתיים הוויכוח, מיהר בן־ארי למסור הצהרה לכלי־התיקשורת הגרמניים. … לפני הבית שמרה שוטרת גרמניה בלונדית יפהפיה, מצויירת בתת־מקלע. … אילו היינו חיים עכשיו ב־ ,1938 וג׳ואן באאז היתה נוסעת לגרמניה כדי למחות על המתרחש במיתקני־הכליאה הנאציים, האם היינו אומרים לה שלא להתערב בעניינים הפנימיים של באאז גרמניה?
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 68
הם מתגנבים למיפעל וגונבים או־ ב־ 1961 נוסדה במערב־גרמניה קבוצת ,61 אגודה של סופרים ואנשי־רוח, ש הציבה לעצמה ׳מטרה ״להתדיין אמנו־תית עם עולם העכודה התעשייתית.״ דוב רה של קבוצת 61 היה מכם פו־ן־דר- גרץ, כורה שהפך סופר מצליח. … רקע העלילה: דורטמונד, עיר- תעשיה, שבה משתרגים להם ערכי ה שמרנות הגרמנית עם עולמם של פועלי- התעשיה, אורח חייהם של הגאסט־ארביי־טרם** ואנשי המעמד־הבינוני הגרמני. … גרמנים בודדים נחלצים להצלתם של התורכים - ,ובתו של המספר נפגעת בעינה.
גליון 1342 (29 במאי 1963), עמוד 18
״האלמנט היהודי שנשאר בגרמניה של אחר המלחמה, הוא זה של חיות־טרף שהצילו את עורן. … זה המקצוע הקל וד,משתלם ביותר.״ אולם מסתבר שזר, לא רק בגרמניה. … ישראל מחתרת משוחזרת אהרון אהרונסון, מראשי מחתרת ניל״י, שסיכן את חייו בנסיונות גירוש התורכים ובעלי־בריתם הגרמנים מאדמת ארץ־ישראל, לא היד, מעלה בדעתו מעולם שיגיע יום, ודווקא שחקן גרמני יגלם את דמותו בסרט.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 29
הדגלים העליזים של צלבי־הקרם התנופפו מעל לאיצטדיון, היטלר קיבל את המכובדים הבינלאומיים כשהוא שופע אדיבות וטוב־לב, האירועים הספורטאיים שודרו והוקרנו בבתי־הקולנוע ברחבי גרמניה והעולם. מן הספרות שפורסמה אחרי התמוטטות הרייך השלישי, ידוע כי שליטי גרמניה הנאצית ייחסו חשיבות עצומה לאולימפיאדה. … הם השתדלו והצליחו ליצור תדמית של גרמניה ״נורמלית״ ,מסודרת, פתוחה.
גליון 1238 (5 ביוני 1961), עמוד 8
שם סופר להם בפעם הראשונה על התוכנית ל״מיבצע בארבארוסה״ ,שנקרא על שם הקיסר הגרמני אדום־הזקן שטבע בנהר תורכי, בדרכו למסע־הצלב בארץ־ישראל. … אילו ניתנה פקודת ההשמדה בשנת , 1933 היה העולם מתקומם, ויתכן כיי גם העם הגרמני היה מזדעזע. כעבור 11 שנה היתד, הקרקע מוכנה. העולם נעשה אדיש וציני. העם הגרמני, אשר מאות אלפים מבניו נפלו בחזיתות, התייחס לחיי אדם בזילזול גמור.