חיפוש: מצרים
נמצאו 50,036 תוצאות (מציג 1,401 עד 1,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 34
מיבצע כזה נעשה עתה בלתי־אפשרי לחלוטין.״ כאשר הסתיימה הוועידה, היה ברור כי סיסמתה החדשה של מצרים היא עתה, כ דברי נשיאה :״מה שנלקח בכוח יוחזר ב כוח! … הוא יעץ למצרים שלא ינסו לחצות את התעלה ולחדש את המלחמה. … באיזו מידה ממשית סכנה זו? המצרים, כמובן, לא אמרו דבר על כך.
גליון 1170 (24 בפברואר 1960), עמוד 2
״איך זה כתבתם שפילפל אל־מצרי שיחק בסרט מצרי תפקיד של צעיר המאבד עצמו לדעת? … ״אתם לא מבינים מה תהיה השפעת הידיעה על רבבות הצעירים מעולי מצרים המעריצים אותו? … לכן הוא צריך לדעת הכל.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 28
ובריחתם ׳למידבר, בהנהגת גבר בעל עבר מעורפל, שגדל כנסיך מצרי בחצר פרעה. חשוב כי סיפור זה שבה א! … י ״אחרוך׳ין לפר^נים׳ /כאשר כבשו כוחות צה״ל שטח מצרי מימערב לתעלת־סואץ, הם קראו לו בשם היתנ״כי ״גושן״. … אמנם, בתודעה המצרית לא השאירה יציאת־מצריים כל רישום.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 5
לכן צריך לתקוף רק בשעת־הכושר.״ ״להתקיף ! … מדוע נתערב עכשיו? אם מצרים תפלוש בכוח לירדן, אז יכולים גם אנו לנסות לקחת חלק. … הוא נגד מלחמה באופן פרינציפיוני :״לא צריך מלחמה.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 3
כך עשתה גם מצרים. כינתיים עכרו הימים. … היה צורך לעשות משהו, להחליט סופית. … ההחלטה האחת החשובה היא: כי הסכם שביתת־הנשק, שנחתם בין ישראל לבין מצרים, על סמך הנחות מוטעות, בטל ומבוטל.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 9
היה עליו להדביר כוח מצרי, שישב בשני מוצבים מבוצרים, גדושים בטאנ־קים ובנשק אנטי־סאנקי, מוקפים גדרות ד מוקשים. .יהיה צורך בחטיבה -,נאנח מפקד הכוח כשנשא את עיניו למוצבים, שמהם נפתחה כבר אש ראשונה, סבשרת־רעות, אל תוך חשכת הלילה היורד. אולם להפתעת הכל, לא היה צורך במלחמה מרה. … ההרעשה האווירית והשמועות על נפילת רפיח עשו את שלהן — המצרים ברחו מן העיר ככל שהשיגה רגלם, כשהם משאירים אחריהם את נעליהם, למען ייטיבו לרוץ.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 9
המטרה: שריר ביקוש לררפון שני באופן בלתי־רשמי מכחישים כל המצרים רמי־הדרג את סיפורו של אריאל שרון, כאילו הסכים הנשיא חוסני מובארכ, בשיחה עימו, עם מעשה זה, בטענה כי לא יוכל לשטר את העיר אחרי הנסיגה הישראלית, ביגלל האיסור הקיים על הכנסת צבא מצרי לשטח זה. המצרים אומרים כי שרון בדה סיפור זה, כדי להצדיק את מעשהו. הודעת המצרים, על כוונתם לבנות את העיר מחדש ולהעניק לה את השם סאדאת, באה כדי לשמש בעקיפין הכחשה לגירסה של ממשלת־ישראל.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 11
שזה לא יורד עליך. והבחורים האלה סתמו למצרים את הפה. הם כבר לא משתחצנים כל כך. … כל פעם שהמצרים יורים, מקניטים אותו חבריו :״ה־חבר׳ה שלך יורים עלינו.״ אבל מדמון מקבל את הקינטור ברוח טובה. ״אני דווקא מתייחם לתותחנים המצרים הוא אומר ,״שימשיכו באהדה גדולה,״ ככה.
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 27
.״ רון בוגש, עולה חדש מקנדה, התעניין אצל המצרים אם הרמטכ״ל שלהם, גמאסי, ביקר במוצב שלהם .״לא,״ השיבו המצרים, נבוכים .״הוא לא הגיע לכאן … קירבה בין החיילים הישראלים והמצרים, ברגע שנחתם הסכם ההפרדה .
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 26
משטרה מכון העיסו״ם והפגישות הלקוח שבא 7קבד סיפור במכון־העיסוי — נתגלה כבלש של המישטרה, והמפץ — כבית־פגישות שנות אחריות מפד מילה המפיצים: וסוחרים מורשים מסדודדח דו (המשך מעמוד )22 •ממיזרח למיצרים, ואולי עד לקירבת אל־עריש, ישראל בבר רמזה על הסכמתה, אך דורשת הצהרה על ״אי־לוחמה״ .מצ ריים הודיעה ני הדבר אינו בא גחשנון, ני ״אי-לוחמה״ תיתכן רק בשעה שישראל תיסוב מכל השטחים. … מצריים מוכנה לדחייה קצרה בילבד במגעי ישראל־ירדן. … כדי ללחוץ על ישראל, ארצות־הברית ומצריים, ולהכרית אותן לספק את דרישותיה, תומכת סוריה בצורה קיצונית באש״ם.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 14
הוא שהה במצרים ובירדן, והשבוע הגיע ארצה דרך קפריסין. … ומה עם השידור שלך ברדיו, בו באילו הודעת בשימחד שמצרים ניצחה במלחמה? … יש לי ידידים רבים במצרים, והם כעסו עלי שאני מגלה סודות.
גליון 1514 (7 בספטמבר 1966), עמוד 9
כי שליחי האירגון רצחו ראשי ממשלות, שרים ומפקדי משטרה במצרים של פארוק״ פעמיים אף גיסו לרצוח את עבד־אל־נאצר. … לפי כל הסימנים, היו אלה אנשי הבולשת הפוליטית, שנקמו את רצח ראש ממשלת מצרים, נו־קראשי באשא, ששה שבועות קודם לכן. אל־בנא, אחד הנואמים המהפנטים והמבריקים ביותר שידעה מצרים מעודה, הקים את האירגון החשאי בהיותו מורה מתחיל באיסמעיליה, ב־ .1927 הוא היה קנאי שלמד את הקוראן בעל פה, ושבגיל ההתבגרות היה מבלה את לילותיו בבית־הקברות, כשהוא שוכב בקבר רענן וחולם על המוות וגן־העדן.
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 22
8אחרי שאניס מנצור, עורך השבועון המצרי אוקטובר, כתב מה קנו הישראליים במצריים, יוכל לכתוב עכשיו על מה שקנו המצרים בישר העיתונאים המצריים, ש־נילוו אל ראש־ממשלתם מוצט־פה חליל, קנו בארץ בעיקר שוקולד ישראלי. אחת העתוג־איות חיפשה כאן בגדעון* ועניבות מתוצרת־חוץ. גם המצרים, כעמיתיהם הישראלים במצריים, התמקחו עם הסוחרים והשיגו הנחה, אחר שהסבירו כי באו ממצריים. ל- מישלחת הצטרפת אמינה סעידבתה־ 60 פלוס, דודה של ראש־ממשלת מצריים.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 13
הם חלמו על ברית בין האומה ״העברית״ החדשה־ישנה ובין הצידונים (המאמנים) והפרעונים (המצרים שרצו להינתק מהעולם הערבי). … מצריים היא מדינה ערבית. … בצורה פשטנית נאמר: מצריים אינה, בעצם, מדינה ערבית אמיתית.
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 6
״אין קשה לי להבין את החלטת הממשלה להשעות את השיחות באמצעות יארינג עד שהמצרים יזיזו חזרה את טיליהם. דרישה זו היא ילדותית ואני בטוחה שאין שר בממשלה שמאמין שהמצרים אכן יזיזו את טיליהם אפילו מטר אחד אחורנית. … ״שאוב לורנץ״. 2א £ח 1 0־ 6ט\ /א | 8 0 ₪פ צור נשק מלבד פצצות אטום, הרי שעלינו להסכים להמשיך את שיחות השלוב כל עוד המצרים מוכנים, באם הם מוכנים עדיין.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 23
שם פגשנו גם מלח מצרי שנראה קצת אבוד בתוך כל השממה והשקט. … אפילו תמרורי הדרכים פורקו ונלקחו, והיום עומדים במקומם תמרורים חדשים ששמו המצרים. … כן ימית, מצדה שנית לעומתם, כתבו המצרים על קירות בית־הכנסת שנותר על עומדו כתובות בגנות היהודים שהרסו את העיר (משמאל) .בין השאר :״קיללת אלוהים ליהודים !
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 6
זהו יום־העצמאות הראשון אחרי שהשלום הישראלי—מצרי נכנס לתוקפו המלא. … רובצת תהום בין האישיות הלאומית של שני הצדדים, בין הפחדים התוקפניים של הישראלים והסבלנות ה־פאטאליסטית של המצרים, בין המעשיות הישראלית המחפשת ״עוב דות בשטח״ והמפעילה את הדחפור, ובין החוכמה העתיקה של המצרים, המתבטאת לא־פעם בחוסר-מעש וביחס סביל לזמן. … הוא ביצע את התחייבותו כלפי מצרים עד המילימטר האחרון — וביום הגשמת השלום איים עליהם בצורה מעליבה, בשידור אמריקאי ,״לפעול במהירות נגדם״ אם ״תהיה הפרה״ .הוא הש תדל להיות איש־השלום.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 15
תנועות מצריות אלו נועדו ״לקדם איום שמירת השלום (כמוכן הימנעות ממלחמה) והעדפת השכת מלחמה סעודי־יירדני לפלישה לסיני ׳בהנחתת כוחות כנסיבות מסויימות — מה שיס מעבר למיפרץ אילת״ ,או כדי ליצור איום תיים, בוודאות בטוחה מדאש, כ־ מצרי כזה על סעודיה וירדן — הכל לפי ה״מילחמה״ התורנית. … ״המהלכים הערביים המקדימים כוונו לריכוז הכוחות בתנאי אי־הפרעה מכסי״ מלית״ (כותב הייכל הוותיק בסיפרו ״מיל־חמת חיטין השנייה״) .לשם כך הוכרזה ״המילחמה״ הבין־ערבית האחרונה: סוריה, סעודיה ׳ומדינות המפרץ יצאו ״לתקוף״ את ירדן, אשר לעזרתה נחלצו ׳עיראק ומצרים, בסיוע שאר מדינות צפון־אפריקה. … מול ״האיום הסורי״ הישיר התרכזו בצפון ירדן שבע אוגדות עיראקיות, כאשר שש האוגדות של צבא ירדן פרושות מאחור, ליד הבירה (נכונות ״לנוע צפונה״, או לפנות דרומה ,״מול כל איום סעודי־מצרי״) .היערכות זיו נגד ״האדיב הערבי״ גרמה, שכוחות עיראקיים ״כבר התבססו על הירדן, מול גזרת הכנרית—בית שאן כאשר אחרים כבר מכונסים ליד אירביד נכונים לנוע מיידית אל השומרון: וארבע האוגדות הירדניות, המיועדות לכיבוש ירושלים, כבר ממוקמות ׳אידיאלית לזינוק המהיר ׳והקצר ליעדיהם, על הדרכים המרווחות והנוחות המוליכות מרבית־עמון, מדרום ומצפון לירושלים, אל גוש דן יואל שפלת יהודה.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 9
בצד ארץ זו קיימת ארץ אחרת — ארץ דרוש זוג משקפיים שיאפשר לעין הציבורית לראות ביתר בהירות את הנעשה ב־ ההרים והשבטים, בה שולטים שייכים פיאודלים שלטון ללא־מצרים. זו הארץ שתמכה קירבתה. … כך חדרה מצרים לתימן. … לא היתד, לה אפשרות להתערב במאורעות תימן במישרין (אף כי שני הצדדים בתימן טענו כי תת־מקלעים מדגם עוזי נמצאים בידי הצד השני) .האפשרות היחידה היתד, עקיפה: יצירת לחץ על מצרים לאורך הגבול הישראלי, כדי להכריח את השליט המצרי לצמצם את התערבותו בדרום.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 3
כאשר הציע עזאם באשא הפסקת אש בקוריאה, בדומה להפוגה בארץ־ישראל, עורר עליו את חמת (הנצחון) : העתון הדמשקאי ״אל־נצר״ ״מוזר הוא, כי בעיני חוגי תעמולה אנגלו־אמריקאיים מסויימים, אין עמדותיהם הנוקשות של פארם אל־חורי (סוריה) ,מוחמד צלאח אל־דין (מצרים) ופאדל ג׳מאלי (עירק) מוצאת חן״. … תנאי אחד. באחת הישיבות, הוחלט שמצרים — יחד עם שאר ארצות ערב — תצטרף לברית־הגנה של המדינות השוכנות על חופי הים התיכון. … למעשה כבר חדלה ישראל לעמוד בראש בעיותיה היומיומיות של מצרים.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 4
הפרשנים למיניהם ידעו לספר, לא בלי לעג, כי הוצאות הביטחון הגבוהות של מצרים הן שגרמו למצב הכלכלי ה קשה השורר שם, ליוקר־המחייה ולאינפל־ציה, שהיו סיבת המהומות בשבוע שעבר. … מדים נכון, בת־ ים כל הכבוד לאזרחי מצרים שיצאו להפ גין נגד ממשלתם שעה שזו ביטלה את הסובסידיות והעלתה את מחירי מצרכי המזון הבסיסיים. … על הישראלים ללמוד מאזרחי מצרים.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 20
הנושא: המהו מות במצריים. … הסובייטים לא יכלו לבדם לקומם מאוח אלפי מצרים, ולהביא להתנגשויות שבהם ניספו קרוב למאה איש. אבל הם יכלו לתרום להתקוממות הספונטאנית, לספק לה מנהיגות ולהעמיד לרשותה את השמאל ה מצרי, שאינו חזק כדי לבצע מהפכה, אך שגם אינו חסר־אונים לגמרי.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 12
לפי עיתוני ישראל: • נכשלה יוזמה זו סופית! י • המצרים החליטו סופית לדחות את ההצעות האמריקאיות! … • המצרים נתנו לסובייטים אור ירוק להמשך השיחות, למרות מאמרי־ההסתה של חסנין הייכל*! … ״ שר־הביטחון קבע :״על ישראל להיכון למלחמה חדשה יזומה בידי המצרים.״ הכל ציפו להתעופפותו של מיכסה סיר הלחץ.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 42
ורק השבוע הודיעה ממשלת־מצריים, באופן ״מפתיע״ ,באמצעות טריבונל חסוי, כי הי א נו שאת ב א חריות לרצח שבוצע על־ידי חייל מצרי, שהפך עד מהרה לגיבורה הל או מי של מצריים. … אולם התביעות העיקריות של מישפחות הנ ט ב חי ם ושל ישראל, שכללו גיבוש סידורי־ביטחון חד שים לישראלים היו צאים למצריים, הנהג ת שרותי עזרה ראשונה ופינוי מהיר של נפגעים, הצבת הכוח הרב־ל או מי באיזור, ה תקנ ת מוקדי־טלפון ב שטח למיקרי־חי ת ם -כל התביעות הללו, שהיו מ תקבלו ת אצלנו מיידית, אילו טבע מצרי אחד בחוף־אשקלון, נדחו אחתלאחת על־ידי המצרים. … הרי הו א שומר על אינ ט ר סי ם מצריים, ל א ישראליים...
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 6
אין צורך להוסיף עליהם דברי ביאור והסבר. אין גם צורך לשאול את השאלות המתבקשות. … צור מעורב בשנים שלאחר־מכן.
