גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אבל קודם כל אני בעד שלום עם
הפלסטינים.״
• ערפאת?
״אין לי אחר, מה לעשות״
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

בשלב
פרקליט טמיר עם אילנית
חזרה למאבק
חינוכיים טוב יותר מאשר אמה, ובוודאי
שטוב יותר מאשר הוריד, של אמה.״
לגבי הרומן של אנאבל עם הפלסטיני
קבעה השופטת שצקי :״האם יכולה
לחיות עם מי שהיא רוצה, אפילו עם
אדם עויין.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

סאדאת הביא עימו לא רק את האפשרות
של ״שלום קטן״ ,השלום עם מצריים, אלא את
ההזדמנות האדירה ל״שלום גדול״ — השלום
עם העולם הערבי כולו, עם הפלסטינים.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

אני כופר
בתוקף במחשבה זו, אומר שרק בשלום עם
ישראל יש תקומה לעם הפלסטיני. ראשד
מנסה לפ-שר׳ תומך בגישתי. … היה ברור די, כתום הסערה, כי
תביעה אחת גוברת כלב הפלסטיני
עד כל תביעה אחרת, גם על התביעה
לפיתרון, לחירות ולמדינה :
התביעה שישראל תודה ככך שנעשה
עוול היסטורי לעם הפלסטיני.
כמה מילים, מלב אד לב, חשוכות
יותר מכל תוכנית.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

עמדות ברורות, ושרק עמדות אלה יכולות
לשמש בסיס להידברות עם הפלסטינים.
… ברורה לכל: במחנה-
השלום הישראלי יש כיום רק גורם אחד —
של״י והמועצה הישראלית לשלום ישראלי-
פלסטיני — המסוגל מבחינה מדינית ורע יונית
לקיים הידברות בלתי-אמצעית עם
הפלסטינים.
מסקנה זו שלטה כוועידה בודה.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF

האם מפני שהבעיה אינה הזרוע
אלא המפלצת, וזו יצירת כפיה של ישראל לא פחות מיצירת
כפי הפלסטינים (או העולם המאוהב בהם) ,מכיוון שאי־הכרה
בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני מוכרחה לדחוק אותו
אל הקיר כלומר לטרור!
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אולי יותר מכל פרט אחר מוכיח
דבר זה את מהותו של אש״ף כתנועה
לאומית, הדואגת למורשה הלאומית
של העם הפלסטיני אף יותר מאשר
לשלום חבריה.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אלא ישנו עם פלסטיני,
הדורש את אדמתו ואת מולדתו ואת יישותו. … ללא פשרות לא תבוא הישועה לעם הפלסטיני, הנלחם נגד העוול.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הגורו של מחנודהשלוס.המתח׳ כתב שאש׳ף
התנועה הלאומית של העם הפלסטיני, שעליו
גאוותה — הוא התנועה המכוערת ביותר במאה
ה־( .20 בהשוואה למארמאה לוויאס־קונג?
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הבעיה האמיתית היא ההחלטה ,242
שאינה מכירה בקיום העם הפלסטיני.
בעיני הפלסטינים, החליטה זו הפכה לסמל
של השפלה וכניעה.
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

״אנו סבורים, הסביר בן־בלה ,״כי זה
עניינו של העם הפלסטיני בעצמו לארגן את
מאבקו, ולאחר מכן לבקש את תמיכתם של
אחיו הערבים.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

במצב שבו
כמעט כל העם הפלסטיני רואה באש״ף
את נציגותו, מעשה כזה מאיים באופן
חמור על הנסיונות הכנים והאציליים
להביא להבנה בין שני העמים.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ש צ׳ רנ ס לי
כמו שרגן מנסה להשתמש
בטכסיסים דמוקרטיים כדי לקדם את מטרותיו, כן משתמשת
הציונות בשפה דמוקרטית על מנת לקדם את מטרת הטרור
והשמדת העם הפלסטיני. ידיהם מגואלות בדם הפלסטינים, נשים,
זקנים וילדים.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

במיקרה
הרע שזהו תרגיל של כיזוב(דיס־אינפורמציה בלעז) .אבו־נידאל
עשה את מעשהו המטופש כרי לקלקל את מעמדו של אבו־עמאר
(יאסר ערפאת) בוועידת־הפיסגה, ולהוכיח שאש״ף אינו מייצג את
העם הפלסטיני.
את המאמר כתב הד״ר ולטר(״פולס״) גרוס.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

אתם יכולים
לעשות שלום עם הפלסטינים, אך אינכם
יכולים לעשות שלום בין פלגי מחנה השלום.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

המיתוס הזה נקלט בקלות, מכיוון
שהוא ענה על מישאלות־לב של
רבים, ופוליטיקאים עיתונאים
המייחלים מזה שנים רבות להופעת
מנהיג עממי מקרב עדות־המיזרח,
שינקוט עמדות מתונות בסיכסוך עם
העולם הערבי בכלל, ועם הפלסטינים
בפרט.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

כל ערבי משכיל יודע כי מר אבנרי
וחבריו הם הדוגלים הנאמנים ביותר בשלום
של צדק ביו שני עמינו, העם הישראלי
והעם הפלסטיני.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

אילנה רומנו, אלמנת מינכן, שהקימה ביחד עם סמדר הון ויוסי הונמן את
הוועד למען המילחמה, טוענת שלעולם לא היה שלום עם הפלסטינים,
מספדת שהיא מתעלפת למדאה דם אך מעודדת את בגין ושהן:
אני יא מדברת
קו נקמה.
גליון 1999 (24 בדצמבר 1975), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

.״
01 לעיצומו של ויכוח סוער
שניהלו נהגי-שרים במיש־בן
הכנסת בירושלים, נקלע
ח״כ אריה (״לובה״) אליאב,
שהצטרף אליו מייד והביע את
דיעותיו בעניין המשא־והמתן
עם הפלסטינים.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

השפויים שבינינו הבינו כבר
לפני שנים, שהחלטת מועצת ה ביטחון
242 היא ממש הזדמנות
פז לישראל, לפתור אחת ולתמיד
את הסיכסוך שלה עם הפלסטינים.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

סיני והשלום הישראלי־מצרי
אינם קשורים עם הפלסטינים.
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אם לא יקום השלום, תימשך ותגבר
המילחמה, ובסופו של דבר תהיה שואה
גרעינית שתהרוס לא רק את ישראל
והעם הפלסטיני, אלא את העולם כולו.
גליון 1811 (17 במאי 1972), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

הזילזול של יש ראלים
רבים בעם הפלסטיני גבר. מגמות
אנשי ארץ־ישראל השלמה חוזקו.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

.״
טענה שנייה: הנוכחים הבינו כאילו
רוצה אליאב שאש״ף יוזמן לז׳נבה רק
כחלק ממישלחת פלסטניית, ולא כנציגה
בילעדית של העם הפלסטיני. אש״ף דוחה,
כמובן, עמדה כזאת מכל וכל.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

ועוד: ההסכ מי ם
מ תיי ח סי ם רק לשליש העם הפלסטיני, ז ה היושב על
אדמ תו ב שטחים האמורים, אך מתעל מים לחלוטין מן
הפזורה הפלס טיני ת, בעוד שתמצית הבעייה הפלס טיני ת
היא — עקירתו ופיזורו של או תו עם.