גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
מי קשה ומר, לעמדה המאפשרת לו
להשיג את ״השלום הקטן״ — השלום עם
מצריים, והתחלת ההסדר עם הפלסטינים.
נכון, זה קשה לו.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
והכרה חד־משמעית בעם הפלסטיני.
גליון 1907 (20 במרץ 1974), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
בין השאר
התייחסנו גם לפרק המדיני, ותבענו שלום
;בין יושראל והעם הפלסטיני, תוך הענקת
הזכות להגדרה לאומית עצמית לפלסטינים.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
רק א ת מו ל אמרת גולדה
מ אי ר שלא קיי ם עם פלסטיני, וש מעולם
לא חי ה קיי ם.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF
הגיון שלו, שבו יש אוצר מילים
מיוחד, שבו הגדה המערבית היא יהודה
ושומרון, שבו ההתנחלויות הן ישובים
יהודיים שהוקמו בחלקם למען הביטחון,
שבו אין עם פלסטיני אלא ערביי ארץ-
ישראל, שבו ארץ־ישראל מתחילה בים
ומשתרעת גם בגדה המיזרחית של נהר״
הירדן.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
באחת
הבעיות המכריעות — היחס לעם הפלסטיני — אישרה
הממשלה אף להלכה את הקו הקודם של גולדה־דיין.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
נוכחותו של בגין בממשלה תמנע מראש כל אפשרות
של הידברות עם הפלסטינים, ולא־כל־שכן עם אש״ף —
אפילו יתאפשר הדבר על-ידי הכרת אש״ף בעקרון
של דו־קיום בשלום עם מדינת ישראל.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
עמנואל פמילגסקי, גבעתיים
מתווכחים אצלנו על ״ישות פלסטינית״
על ״עם פלסטיני״ וכר, אולם מתעלמים
משאלה יסודית ששואלים בכל העולם,
ואישר אניו כיהודים לאומיים וציונים צריכים
להבין אותה ולתת תשובה עליה: ב שטח
יהודה ושומרון יושבים מאות אלפי
בני־אדם ערבים תחת שילטון־כיבוש צבאי
ישראלי, שהוא זר להם.
גליון 1923 (9 ביולי 1974), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
הוא
שלל כל אפשרות של משא־ומתן עם הפלסטינים,
אפילו היו מסכימים מראש
להכיר במדינת־ישראל ולהסתפק במדינה
פלסטינית לצידה.
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
הדיבורים על ״זריקת היהודים לים״
גרמו שואה לעולם הערבי, ישראל אינה
האשמה היחידה באי-הצדק שנגרם לעם
הפלסטיני, אין להתעלם מן העובדה שישראל
מילאה תפקיד הומאני חשוב בקליטת
פליטי-החרב של היטלר.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF
איפה צריכים להניח את הזכויות הלגיטימיות
לעם הפלסטיני?
אורי אבנרי: בגדה המערבית ובעזה !
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF
קראנו להם להבין
כי כל דרך, השוללת את קיום מדינת ישראל, מובילה
למלחמה ולאסון חדש לעם הפלסטיני, נוגדת את השלום,
הצדק והרוח ההומאנית.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF
אם רוצים בשלום תמורת שטחים, אפשר היום לעשות
שלום עם מצריים, וגם שלום עם הפלסטינים.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF
כולם מסכימים להחזיק כשטחים ,״זמנית״,
כולם מסכימים לא לתת זכויות לאומיות או
אזרחיות לתושבי השטחים, לא להכיר כעם
הפלסטיני, לא להציע תנאי-שלום סבירים,
ולא לנקוט כשום יוזמת״טלום.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF
״
רק כאשר יהיה ברור שאנחנו שואפים
לשלום כאמת וכתמים, ושאנו מציעים פיתרון
סביר ומכובד גם לעם הפלסטיני, נצליח ליצור
אווירה בינלאומית אחרת נגד הטירור.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
היה לנו מה לתת:
שטחים עצומים שכבשנו, החזרת מאות
אלפי פליטים חדשים שברחו, עצמאות
לעם הפלסטיני, שלפתע נמצא בתחום שלטוננו.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
(בבוז גלוי) נסיגה מכל השטחים הכבושים,
הכרה בעם הפלסטיני.
גולדה
:זה זיעזע אותי עד עומק ה
נפש.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
רוצה מישהו בצמרת המדינה לספח שטחים ולטפח התנחלות,
או להסלים את מירוץ־ד,חימוש באוויר, או לפתוח
במשא־ומתן עם הפלסטינים וכו׳ — כי אז תבצע המועצה
חקר־לעומק, תבחן את כל הנתונים, ותניח על שולחן הממשלה
חודת־דעת כוללת ומאוזנת.
גליון 1695 (25 בפברואר 1970), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
/ממשלת־ישראל, בעיקבות המדיניות של אשכול וגולדה, סירבה
להשתמש באחת משתי האפשרויות שהיו לה כדי להפשיר את
הקפאון: או להיכנס לדו־שיח עם הפלסטינים, או להיענות ליוזמת
המעצמות על פי החלטת מועצת־הבטחון.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF
״הפסדנו אחרי המלחמה הזדמנות גדולה לשלום
עם הפלסטינים,״ מאמין אסי כיום.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF
העניין
שלנו הוא עם הפלסטינים
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF
איפר הראל: חזוןיש עי הו, ת חיי תהמ תי ם. 11 אורי אכנרי: נובעת מכך המסקנה, שאין לנו עניין,
ב רג עזה, לכבול את התארגנות הגורמים הפלסטיניים בשטחים
המוחזקים, שהם הגורמים המתונים בעם הפלסטיני.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
התותחים, להציע לעם הפלסטיני הכבוש עצמאות וריבונות
במדינה משלו, תמורת הסדרי־בטחון וקיום גבולות פתוחים.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF
כוחו המדיני של אש״ף בעולם לא קטן בתום המילחמה,
ושליטתו בעם הפלסטיני לא נשברה.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
ייתכן שזו סיבת
התפנית הפתאומית של חילו: ההעי־כה
שהעימות עם הפלסטינים מסוכן יותר מן
העימות עם ישראל.