חיפוש: "זאב ז'בוטינסקי"
נמצאו 521 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 40
זאב ז׳בוטינסקי המנוח הפך את הבוררות לעיקרון מקודש, תשובה למילחמת־המעמדות של הסוציאליסטים.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 18
״ להדגמת נהיה זו נזכיר שנים בלבד, מני רבים. זאב ז׳בוטינסקי כתב עוד בשנת 1930 בדונו, במיבטא העברי הרצוי : ״...אנחנו אירופיים וטעמנו המוסיקלי הוא טעם אירופי, טעמו של רובינשטיין ומנדלסון וביזה.״ הסופר חיים הזז כתב (״מעריב״: )14.9.66 , ״אנו הולכים על עברי פי תהום מבחינת הלבנטי- ניזם !
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 27
כאשר נחה עליו עין המצלמה, הוא זעק לעבר אנשי־המערך :״אני שייך לתנועה המגשימה את דבריו של זאב ז׳בוטינסקי שאמר ...אה ...אה ...אה ...שם ירווח משפע, עושר ונחת בן־ערב בן־נצרת ובני״...
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 10
היה זה זאב ז׳בוטינסקי בכבודו ובעצמו שהישווה בשעתו את סיגנונו של בגין לרעש של דלת המסתובבת על צירים חלודים.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 38
ד״ר יוחנן באדר סיפר ילי שפעם נשאל זאב ז׳בוטינסקי להשקפת־עולמו.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 4
אך אם כן הדבר, יידע־נא כי התנועה כולה מתעבת את מעשהו ומקיאה אותו מקירבה• ״כמי שחונך ברוח ההדר ה־בית״רי, פרי חזונו של מורי ורבי, זאב ז׳בוטינסקי, אני מוקיע את מעשה הנבלה.
גליון 2382 (27 באפריל 1983), עמוד 12
מצאתי את עצמי לא רק בחברת נעמי שמר, חיים חפר ומשה וילגסקי, אלא גם בחברת זאב ז׳בוטינסקי (מני דן עד באר־שבגב שיר ביתר) ,אברהם (״יאיר״) שטרן (חיילים אלמונים) ,נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 14
זמן קצר לפני־כן כתב זאב ז׳בוטינסקי מאמר, ובו קבע נחרצות שלא תהיה מילחמה.
גליון 2646 (18 במאי 1988), עמוד 39
אף שלא נולד על רקע פוליטי, לבש המרד של מישפחת שנרמן בהדרגה ציביון פוליטי — כמו כל דבר ביישוב מ ל אז.ב־ , 1933 כאשר הגיעה השינאה בין תנועת״העבודה ובין הרוויזיוניסטים לשיא, בעיקבות רצח חיים ארלוזורוב, אירעה בכפר־&ל׳ל שערוריה חסרת- תקדים: בבחירות הצביעו שני חברי- מושב בעד ברית־הצוה׳׳ר (הציונים־ הרוויזיוניסטים) של זאב ז׳בוטינסקי. היו אלה, כמובן, ורה וסמואיל.
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 7
בל מנחם בגין הוקסם. כתלמידו של זאב ז׳בוטינסקי, אדם ששלל תכלית שלילה את הישראלים לא הבינו זאת.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 9
ואילו רוב המנהיגים הבולטים של התנועה — מבנימין זאב הרצל ועד מכס נורדאו, מחיים וייצמן ועד זאב ז׳בוטינסקי, ראו בעיני רוחם את המדינה היהודית העתידה כמדינה חילונית, דמוקרטית, הומאנית, סובלנית ומודרנית.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 35
את אותם הדברים אמר זאב ז׳בוטינסקי 40 שנה לפני כן, ב מאמרו.קיר הברזל״
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 5
אדרבא, נרמה שדווקא עבר זה, וחינוכו של זאב ז׳בוטינסקי, מעניקים תשתית איתנה לעמדה זו.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 69
גם בחינתו הקנתרנית של אבינרי את זאב ז׳בוטינסקי אינה מתעלה מעל לרמה של עבודת שנה ראשונה באוניברסיטה, שספק אם היתד, מקנה למחברה את זכות המעבר לשנה השניה.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 53
הוא התחיל את דרכו בארץ כמזכיר ועד־הצירים של חיים וייצמן, ב תקופה שוועד־הצירים דן בשאלה אם לשלוח תיגבורת לתל־חי או לא, דיונים שבהם התנגד דווקא זאב ז׳בוטינסקי ל משלוח התיגבורת.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 50
אורי אכנרי: זה ההבדל בין האוטופיה ובין המציאות. זאב ז׳בוטינסקי האורים והתומים של הממשלה הזאת, כתב במאמרו המזרח מ־( 1926 שהוא, דרך־אגב, מאמר־שיטנה נגד עדות־המיזרח) :״דת בארצות התורבתות באירופה אינה מתערבת לא בתהליכי התחיקה, לא בפילוסופיה, לא במדע ולא בדיאטה יש) לעמוד בכל תוקף על־כך שאנו, היהודים שייכים למערב, ואין לנו שום דבר משותף עם המיזרח.״ לדעת ז׳בוטינסקי, מכיוון שהמיזרח אינו מפריד בין הדת והמדינה, אין לנו דבר משותף עם המיזרח.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 36
חיים וייצמן, זאב ז׳בוטינסקי, ודויד בן־גוריון האמינו שמדינת־היהודים, לכשתקום, צריכה להיות חלק מן העולם המערבי — לא רק מבחינה תרבו תית, אלא גם מבחינה פוליטית.
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 18
הווי ספרים תרגום כו ה הי הדא בו זאב ז׳בוטינסקי ( מאת יוסף ב.
גליון 2495 (26 ביוני 1985), עמוד 11
אך למעשה אינה אלא מהדורה חדשה של התנועה הרוויזיוניסטית של זאב ז׳בוטינסקי.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 11
אם ניטול לודינו את גליון העיתון של היום, נמצא שכל הכתוב בעמודו הראשון הוא תוצאה ישירה של התפיסה הבו־גוריונית — החל בפיגוע של ״המחבלים״ וכלה באיגרת הנשיא רונלד רגן לראש־הממשלה, חניכו של זאב ז׳בוטינסקי. בן־גוריון היה מנהיג כזה.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 28
ערב הוועידה האחרונה נהוג היה במצודת זאב, בקרב פעילי מחנות שמיר־ארנס, לכנות תופעה זו סכנת הרוב או, כפי שטבע זאת באמירתו המפורסמת רובי ריבלין(יו״ר סניף- חרות בירושלים, ואיש מחנה־שמיח, לאמור: תנועת־החרות נאבקת על דמותה, האם תהא זו תנועה מיסודו של זאב ז׳בוטינסקי או מיסודה של בית־שאן.
גליון 2458 (9 באוקטובר 1984), עמוד 15
הוא מפליג בשבח הפוגרומים, העוזרים לציונות, ומצטט את זאב ז׳בוטינסקי לאמור :״האנטי־שמיות היא כינה, שנשיכתה מעוררת את האדם הישן.״ כאשר שואל אחד הנוכחים אם גם היטלר אינו אלא כינה, משיב השליח בזעם: ״אלמלא היה היטלר קיים, אנחנו הציונים הבית״רים, היינו צריכים להמציא אותו!
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 16
עתוגות חוקאח רון לפני כמה שבועות נכנס למשרדו של ה־פירסומאי דויד בלקין השחקן האידי שמואל דז׳יגן, ביקשו להכניס למודעות להקתו אחד מפסוקי זאב ז׳בוטינסקי :״כוחו של עם בצחוקו
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 26
המנהיג הציוני היחידי שהבין זאת כראוי היה דווקא זאב ז׳בוטינסקי (ראה מאמרו קיר הברזל).
גליון 2626 (30 בדצמבר 1987), עמוד 11
היה זה שיר ביתיר, הימנונו של זאב ז׳בוטינסקי, שלמדתיו בימי נעוריי באצ״ל.
