חיפוש: "יגאל אלון"
נמצאו 1,915 תוצאות (מציג 1,351 עד 1,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1841 (13 בדצמבר 1972), עמוד 16
יגאל אלון ופינחס ספיר בצמרת המערך.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 17
הברי הוועד הם: אליהו חסין (איש״ אמונו של יגאל אלון ועוזרו האישי לענייני הסברה) ,אהרון כידן (איש־אימונו של פינחס ספיר) ,נתן שחם (עסקן מפ״ם), חיים קוברסקי (מנכ״ל מישרד־הפגים, איש המפד״ל) ,ד״ר תבין (איש חרות) ויעקוב גרומן (המיפלגה הליברלית) .אפילו לל״ע ניתנה פרוסה קטנה מן העוגה: ליצחק ארצי הוענקה זכות דיעה מייעצת.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 35
אלמוג, המקורב לשר יגאל אלון, מרגיש את עצמו די חזק כדי להכניס.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 31
שליחי הרבי יצאו לארץ, חתמו על הסכם עם יגאל אלון, שהיה אז שר־ד,קליטה.
גליון 1740 (6 בינואר 1971), עמוד 15
״ לא ידוע עדיין אין, אבל ״יהיה טוב.״ ראשי המדינה יצאו לחופשה. יגאל אלון ומשה דיין סיימו השבוע חופשה ממושכת.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 39
בתום נאום זה קם סגן ראש״הממשלה יגאל אלון, והציע לקבל את הצעת אבנרי ולערוך במליאת הכנסת דיון כללי בנושא.
גליון 1733 (18 בנובמבר 1970), עמוד 21
כך הכריז שר החינוך והתרבות יגאל אלון בבאר־שבע, בטקס פתיחת שנת־ר,לימודים הנוכחית של האוניברסיטה.
גליון 1737 (16 בדצמבר 1970), עמוד 32
יגאל אלון: מי הציע להכניע את המורים?
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 33
אני חו ש ב שהממ שלה לא שוכנעה על־ידי, לא היה ב כו חי ל שכנע א ת הממ יגאל אלון: זה עניין של עי תויו אורי אכנרי: גם על בך יהיה ויכו ח, ועוד נתווכח בעתיד.
גליון 1641 (12 בפברואר 1969), עמוד 15
וזאת רק מפני שראש־הממשלה עצמו שוכב מצונן בביתו, וסגנו, יגאל אלון, לא יכול היה להשיב במקום את התשובה שתשים קץ למשבר — או לממשלה.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 12
מתייחס לכנסת בכבוד פורמלי, לפי המסורת הבריטית. יגאל אלון (המערך — אחדות ה עבודה) — ,51 מצליח בהופעותיו בכנסת.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 9
כשגברו הצעקות בעת הוויכוח בכנסת על השחיתות בכדורגל, הסתובב שר־החינוך יגאל אלון בכיסאו וקרא בהלצה :״קצת רוח ספורטיבית, חב דה(״ כאשר בירר בית המשפט הגבוה לצדק את בקשתו של פאוזי אל־אסמר להעביר את מקום־הריתוק שלו מלוד לתל־אביב, הוזכרה גם חברותו של אל־אסמר בקבוצה הלאומנית אל־ארד לפני שבע שנים.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 3
יגאל אלון התחבט כבעיות האבטלה.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 27
העיר על כך סגן ראש הממשלה ושר הקליטה יגאל אלון נ ״אתה מתכוון לדבר בוודאי על רב בשעות הערב.״ • חבר־הכנסת אשד חסין ממע״י בא בטענה, כי עובדי משרד הקליטה ״מאולפים״ לבוסים שלהם.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 21
איש לא ענה, .יגאל אלון הציע אמנם לד חות את ההצבעה, אבל ב א שר התגרה בו משה דיין ו ש אל :״האם יש לשר־החינוך מועמד א חר?
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 13
כא הרגע המכריע, והאיש שקפץ את הקפיצה ה יגאל אלון. משה ד היסס והיסס, כמו תמ ונשאר כלי דגל.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 15
אולם כאשר מדברים על שלום, יוצא משר, דיין כמעט אוטומטית מן התמונה, ובמקומו צצה דמותו של יורש־העצר השני, יגאל אלון.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 12
מה היה קורה אילו סירב יגאל אלון להיכנע לאולטימאטום של האמריקאים, ולא נסוג מאבו־עגיילה?
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 4
הסימן הראשון: יגאל אלון ביטל השבוע את הופעתו המשותפת עם משה דיין ויעקב ריפתין, באספת־בחירות ביפו
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 12
שרת־החוץ גולדה מאיר התכוננה לנסוע לארצוודהברית. יגאל אלון רב עם שימעון פרס על השילטון המעשי במערבודהביטחון, ופינחס ספיר היה עסוק בהגנה על איש־אסונו, מיכאל צור, שהסתבך.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 8
במצב זה נהגה ממשלת אשכול בתבונה ובאומץ־לב, כש־אשכול נוסד, לדעתו של יגאל אלון, שגם במצב זה נתגלה כדובר האחריות הבסחונית.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 84
במיגדל הלוהט, הצליחה להתבלט על־ שחקנית בלייקלי הבלונדינית התמימה משרד החוץ וצילחמח הנדחי ם שגי עוזרי שד־ההוץ ניזחמיס ביניהם כדיי ללוות את אדון בנסיעותיו להו״ל לשר־החוץ וסגן ראש-הממשלה, יגאל אלון, יש ישני עוזרים המקורבים אליו׳ אשר אחד מהם נמצא לידו כימעט בכל שעה משעות היממה.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 17
מסר היה בפלימ״ח ,׳ויאחר-יכך בצה״ל עד שנת ,1961 נחשב כנאמנו של יגאל אלון.
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 9
חיליק, שהיה עסוק באותה עת בשיחה עם חברים, השיב לשר :״חכה לי,״ וירד עם חבריו למיזנון למשך חצי שעה. 8באותה ישיבה הסתודדו ליד אחד השולחנות חברי חטיבת אחדות־העבודה-לשעבר יגאל אלון, ישראל גלילי. משה כרמל ואברהם גי־בלבל.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 13
גם לא יגאל אלון, שדרש את הדיון.
