חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,869 תוצאות (מציג 726 עד 750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 21
אותו דיין שהיה אחד המפקדים הגרועים של תש״ח, שלא הגיע במיל־חמת־העצמאות אף לקרסוליו של יגאל הזוהר.
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 8
בישראל, שעברה מלחמות מחתרת ומלחמת עצמאות, עדיין מוסיפים ליפול קר־בנות נוספים. מוקש שנשכח בשדה במלחמת העצמאות מתפוצץ מתחת לטרקטור החורש לתומו; ילדי בית־ספר נהרגים מחפץ חשוד הנמצא ליד הבית.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 17
המדינה צריבה גם אקדמאים.״ צה״ל במילחמת־העצמאות במשך ששה חודשים׳ שלושה חודשים כתותחן ביפו, ושלושה חודשים בקסטינה. … אבל כל זה נכון שנים רבות אחרי מילחמת העצמאות. … על פי טענתו הוא היח תותחן ביפו, אולם פעילות התותחנים של צה״ל במילחמת העצמאות ביפו, הסתכמה ב- מישרה של קצין־הקישור של התותחנים.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 57
• מה אמרה אמא שלד על העיסקה הזאת? מילחמת העצמאות היתה תקופה קשה. … אבל, למשל, עבד אצלי בחור אחד, שאיר שהתחילה מילחמת־העצמאות כמעט חטפתי ממנו סכין בגב. … . • מה אתה עשית במילחמת־העצמאות? הייתי אחראי על ואדי ניסנס.
גליון 1981 (20 באוגוסט 1975), עמוד 38
לוחמי יום־הכיפורים ימצאו דימיון רם כין מיד־חמת־־העצמאות וכין מילחמתם — היחס לזוועות המילחמה.
גליון 2283 (3 ביוני 1981), עמוד 59
כליפה מתרכז בשתי דמויות: עקרת־בית שהתאלמנה מייד אחרי מיל־חמת העצמאות ושאדמות מישפחתה הופקעו על-ידי השילטון הצבאי, והסופרת ילידת שכם סחר כליפא, שהעזה להתגרות במוסכמות של החברה שבה נולדה.
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 25
כבר בראשית מילחמת־העצמאות — עוד לפני פלישת צבאות יערב — התעורר ׳ויכוח חריף ונוקב בשאלת פינוי היישובים. … לו פונו בזמן היישובים ה״שליליים״ — וכוונתי רק לאלה לבדם, ובשום פנים לא לכל היישובים — היו נמנעים כמה מן המשכרים היותר-חמורים של מילחמת־העצמאות, או לפחות נחלשים או מצטמצמים, וודאי שניהול המילחמה מצידנו היה יעיל כהרבה; כלומר, יכולנו להשיג, באותו פרק-זמן ובהשקעת אותם מאמצים ומ׳טאכים לאומיים, תוצאות איס טרטניות טובות יותר — או להשיג אותן התוצ־ לצורך מיחזמתי מעש; יישובי הגולן כאילו לא היו קיימים במילחמית יום־הכיפורים אות שהושגו כפועל, אכל מהר יותר ובמחיר זול יותר. … במות שהובנו ואורגנו, אין ספק בי מוטב היה שיימצאו בל יישובי הגולן(בתקופה שלפני יום־הביפורים) בשוליים המערביים של הרמה ואז גם לא היה הברח לפנותם לקראת לוחמי דתיים בגוש־עאיון במילחמת״־העצמאות
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 12
״במיל־חמת־העצמאות טסתי במטוס מסרשמיט גרמני, שעוד היו מצויירים בו צלבי־קרס, ולחמתי במצרים, שטסו במטוסי ספיט־פייר בריטיים.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 2
אותם מחברי, ששיתפו איתי פעולה עוד לפני מלחמת־העצמאות בהוצאת כתב־העת בנלאבק, דרשו ולחמו למען עליה זו׳ חרף כל מאמצי מלנחכי־הפינכד, להדביק עלינו תו ״כנעני״ .לא ראינו כל סתירה בין חיוב עליה יהודית רבתית ובין אמונתנו כי כאן, בארץ, נוצרת תרבות חדשה, הכרה לאומית חדשה, שונה מרוח הפזורה.
גליון 788 (4 בדצמבר 1952), עמוד 2
כי לפני מלחמת העצמאות, וגם אחריה, ני־סיתי לא פעם לקשור קשרי ידידות עם ערבים צעירים מסוגו.
גליון 774 (28 באוגוסט 1952), עמוד 2
.״ הייתי אחד מאותם שהפצירו בזקן לדחות את כל שאר יצירותיו, להתמסר אך ורק לכתיבת הספר שיסכם את דעתו על מלחמת העצמאות ועל המלחמה בכלל.
גליון 769 (25 ביולי 1952), עמוד 2
והצורה בה עשו זאת מעוררת מאד למחשבה. לפני מלחמת העצמאות היה הנוער העברי (בעיני האנשים הקובעים את המנגינה בבל השטחים) חבורה של דגנרטים, מסוגלים אולי לשתות מים מלוחים במחנה פלמ״חי, אך בלתי מסוגלים לכל דבר רציני.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 35
הדבר יבא לו, לאיש הבלתי- העולם הזה 2086 ך 1י 1 ״1111ן ¥י 1ן 1הבית בשכונת ג׳בליה של אז בגבול יפו—בת־ים של היום, בו בילה יצחק שדה את השנים שאחרי מיל־ 111 #111 111 . 1 חמת העצמאות. … כמעט כל ידידיו ,׳כולל יגאל ואלון, הפצירו בו להתחיל את המלאכה, מן הסוף, לכתוב תהילה את הכרך על המאבק ומילחמת העצמאות.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 16
האם והיכן שירת במילחמות שאחרי מילחמת העצמאות כלל בתוכו את מסקנותיה, אי־אפשר היה עוד לדון בבעיות הנוער־במצוקה מבלי לקרוא לכץ. … היום הוא בן .50 במילחמת־העצמאות היה בן .20 במיבצע־קדש היה בן .28 במילחמת־ששת־הימים היה בן .39 במילחמת יונדהכיפורים היה בן .45 כץ נולד בווינה וב־ ,1938 כשהיה בן ,10 עלה לארץ.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 16
עקרת בית לאה סברדלוב 27 אשת מהנדס אזרחי זה חמש שנים, מנהלת בית הבראה גדול לפצועי צה״ל כמלחמת העצמאות, טיפוסית לאה לבני הדור הצעיר.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 54
דגירה מוקוביץ לא חסו נדום - מלבד שת בנותיה הנמצאות בושות אביהן וב־החובר, שממנו נכוו ה המדינה:ע רדעל^״ ״המתה 1האר מה שעובר עליה בחייה הפרטיים עובר במילחמת־העצמאות איבדה את אביה, במילחמת גילה מרקוביץ׳״גיל היא אשה צעירה ונאה מאוד. … את אבא שלי איבדתי במילחמת־העצמאות. בסיני איבדתי ...טוב, אני לא מוכנה להיכנס לפרטים.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 28
ברחבי הארץ התקבצו מבוגרים וילדים בשדות־הקרב של מילחמת־העצמאות, בבתי־הקברות של ה _ חללים, ליד גרוטאות המשוריינים 1 ההרוסים, וקיימו טכסי־אזכרה. א ר 1 0ה 10־ 0 הדמעות של המישפחות השכולות, ביניהן מישפחות החללים של אחד הגיוני, אחד לבבי, מילחמת העצמאות, שביכו את בניאחד מלאכותי, את .
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 24
נקודה שנייה היא התיאור המפורט של קרב לטרון במלחמת העצמאות. … מאבקו לעבודה עברית בפרדסי פתח-תקיזה וכלה במלחמת העצמאות.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 13
שימשו עבורו כנקודת־ראייה, מתוך זווית מרוחקת מאד, לראיית מילחמת־העצמאות שלא בשדר, הקרב. … כזה מתמצה, לדעתי, תובן החיים, וכו טעם החיים: היות האדם יוצר...״ אלא שתגליתו של שמיר בדבר קיומו חיו של משר, שמיר, אליק, היה לוחם, \ | ונפל בראשית מילחמת־העצמאות בדרך לירושלים. … בעוד מתנהלת לה מילחמת־העצמאות, לא נפגמו כלל חיי הסיפדות ועסקנותה.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 16
בתקופת מילחמת־העצמאות קמו המישטר והמנגנון של מדינת־ישראל. … רוב-רובם של 8000 הרוגי מילחמת-העצמאות צחקו ושרו על הגבעות של דליה באותו לילה. … כאן נפערה תהום. במילחמת־העצמאות נהרגו 8000 איש.
גליון 711 (14 ביוני 1951), עמוד 15
כעבור שנתיים כבר היה כינויו ידוע ברחבי העולם כולו, מעשיו הטביעו את חותמם לא רק על מלחמת־העולם השניה, אלא גם על כל המלחמות שהתחוללו בעולם מאז — כולל את מל־חמת־העצמאות הישראלית.
גליון 2703 (21 ביוני 1989), עמוד 52
שמונה דמויות הופיעו בסרט זה, ושבע מתוכן נתנו שני סימני היכר — שמם ותפקידם במילחמת־העצמאות. כאילו הם משוללים כל זהות אחרת. … ללא מילות הקישור בין המונולוגים שבאו על רקע נופים לא מוכרים וקיטעי מילחמה ארכיוניים, לא היינו יודעים כי במילחמת־העצמאות מדובר. … הזרע הזה לא נזרע במילחמת ששת־היכד ים, ולא במילחמת־ההתשה או במילחמת יום־ הכיפורים, במילחמת־הלבנון או באינתיפאדה, אלא במילחמת העצמאות. והוא נזרע על־ידי רועי־הרוח מהשמאל.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 4
פשוט אי־אפשר לתעד את התקופה — ממיל- חמת-העצמאות והלאה — מבלי להיעזר בעמודי העולם הזה.
גליון 2649 (8 ביוני 1988), עמוד 17
כך החמצתי את מיל חמת־העצמאות. כשחזרתי, הצטרפתי לכנענים.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 25
בשלבים מאוחרים יותר השתתפתי גם בפורום העולם הזה (מישאלה צנועה — עם יובלו של השבועון — להחזיר לדפי העתון מדור חשוב ומוצלח את השם העולם הזה אני זוכר מעימקי־ילדותי, כאשר על סף מיל־חמת העצמאות ראיתי בקיוסק עיתונים בעיה״ק ירושלים עיתון עם שם כזה, וכותרת מישנה מוזרה ״דופק החיים, ריתמוס הזמן״ .היה זה עוד לפני שאורי השני(אבנרי) רכש את העיתון מאורי הראשון(קיסרי) .אך כידוע מתרגלים לכל, והשם העולם הזה הפך לשם דבר בעיתונות הישראלית ובשיחות סלון של ימי שישי.
