חיפוש: "פנחס לבון"
נמצאו 685 תוצאות (מציג 501 עד 525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 13
״ • חיים גורי על כן־גוריון :״הטענה׳ ,לא אני מיניתי אותו׳ (את פינחס לבון לשר־בטחון) היא דוגמה איומה של חצי אמת.״ • תועלמן המעיד, עזריה אלץ: ״עד עכשיו ישנתי בשקט, למרות ששמעון כבר לא סגן שר־הביטחון.״ • שר־העכודה יגאל אדון :״אם ימשיך מר פרם להפיץ שקרים על המערך, אתחיל אני לספר את האמת על תולדותיו של שמעון פרס.״ • מטה הדור הצעיר: ״הצטרפו לרפ״י!
גליון 1472 (17 בנובמבר 1965), עמוד 20
״ • פינחס לבון, על דויד בן־גוריון: ״קנטרן, נוקם ונוטר, המזהה את גורל המדינה עם עצמי.״ • ד״ר ישראל שייס :״הסנהדרין היה מוסד בעל שם יווני שחוקק חוקים ברוח היהדות, והכנסת היא מוסד בעל שם יהודי המחוקקת חוקים ברוח הגויים.״ #חנ״ל :״אין שום זהות בין היהדות לדמוקראטיה, ויש ביניהן אפילו סתירה.״ ה עול ם הז ה 1472
גליון 1964 (23 באפריל 1975), עמוד 27
מכאן ששווי אם להאמין לתיק של החברה, הרי בעלי-המניות שלה ליום 12/7/70 היו: דויד בן־גודיון, זלמן שז״ר, משה שרת, אליעזר קפלן, אברהם זברסקי, אהרון בקר, גולדה מאיר, זלמן ארן, קופל טורץ׳ לוי אשכול, פינחס לבון, יוסף ברץ, יוסף שפרינצק, דויד רמז, אריה בהיר, נטע הר־פז, פינחס רשיש, יהושע לוי, שימחה גולדברג, אליהו גולומב, צבי לבון, חיים פרידמן, אברהם הרצפלד, הלל כהן׳ מרדכי נמיר, יונה כסה, יוסף קיציס, ברל כצנלסון, ברוך אזניה, זלמן איסרזון, יוסף לופבן, יצחק בן־צבי, מאיר ארגוב, יוסף דובדבני, אבא חושי, עדה פישמן, אריה וילקוביץ, חסיד, קופרמינץ, אברהם קצנלסון׳ ראובן שרייבמן, ברל לוקר.
גליון 2430 (28 במרץ 1984), עמוד 70
חוג בירושלים יום־הולדתו ה־ 70 של פרופסור (לפילוסופיה) נתן רוטנשטרייך, אחד המוסמכים הראשונים של האוניברסיטה העברית, שהחזיק בה, במשך שנים רבות, בקתדרה לפילוסופיה על שם אחד־העם, ושנודע לא רק בסיפרי ההגות שלו(כדוגמת הרוח והאדם) ובהיותו אחד מעורכי האנציקלופדיה העברית, אלא גם בהיותו, בשעתו, הוגה־דיעות מפא״יי שיצא, בהתייצבו בראש סיעת מן היסוד, להגנת פינחס לבון, העולם הז ה 2430 מנהיג מפ״ם, מחותמי מגילת־העצמאות ומי שהיה, בממשלות שונות, שר־העבודה־והבינוי, שר־הפיתוח ושר־השיכון.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 77
חגי אשד, שחיבר את הספר בשנת ,1964 בפקודתו של בן־גוריון, הפך בגבבת עמודי הספר את פינחס לבון לנבל (אין כותב שורות אלה גורם שלבון היה צדיק, וגם לא צדיק בדורותיו) ,ואת ראשי ומנהיגי מפא״י ההיסטורית >משה שרת, רחוב הישראלי אחרי המהפך של — 1977 שרפ״י ההיסטורית הגיעה לשילטון הן בממשלה (דיין) והן באופוזיציה (פרס) .דומה כי קונספציה מעוותת זו הופכת תורה ודרך במהלך פירושדפיענוחו של אשד את הפרשה, תוך עשיית שרירים של היסטוריון ופוסק־אחרון, ושיכתוב חד־צדדי של ההיסטוריה הפוליטית של ישראל.