חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,696 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 5
כישראלי הרוצה בשלום -והיודע כי שלופ-אמת יכול לקום רק בין שני העמים שארץ זו היא מולדתם. … ״ האם לא ברור, כי המוקשים מחלישים את כוחם של אותם אנשים — והם רבים־רבים אצלנו — האומרים: אפשר להידבר עם העם הפלסטיני, אפשר להקים בסים של שלום בין שני העמים בארץ הזאת? … האם לא ברור כי שוב קיים שיתוף־הפעולה הרה־האסון בין השוביניסטים וחמומי־המוח בשני העמים — שיתוף־פעולה שעד כה הביא אסון אחרי אסון על ראשו של העם הפלסטיני?
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 20
היו אלה פגישות רוויות מתח בלתי־רגיל, כאשר יחסי-ידידות אנושיים מאפילים מדי-פעם על האיבה בין שני העמים, ולהיסך. ייתכן כי הצד האנושי חשוב לא פחות מן הצד הפוליטי, מכיוון שהבהיר לא פעם את הבעיות והתיקוות שביחסים בין שני העמים, יותר מכל דיון מדיני. אך עיקר הזמן הוקדש, כמובן, לבירור מעמיק של בעיות שני העמים, בדרכם של השלום.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 18
א ו — ועידת־תעמולה ראוותנית של חסידי מוסקבה וקאהיר, לתעמולה נגד ישראל, שתעמיק את התהום בין שני העמים. … לכן דרושים מעשים דרמתיים של מיפגש פנים־אל־פנים, שימחישו לעיני שני העמים את היכולת לשבת יחד, להתווכח על טענות סותרות, ולהגיע לפתרונות מוסכמים. … הרעיון הוא זה: לא יקום שלום של ממש במרחב, אלא אם כן ישתכנע כל אחד משני העמים שיריבו מוכן להשלים עם קיומו, להכיר בזכויותיו, ואינו זומם לכלותו או לשדוד את אדמתו. ** כנס הצפין ברומא, קרו כמה דברים.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 48
י• ׳עלי להתייחס להפרדת הפיסית, התרבותית ו,ה־סיפרדתית בין שני העמים החיים בישראל. … התרביות היהודית-ישריאליית ברובד, מתעלמת, במתכוון, מן העובדה שארץ זו היא ארצם של שני העמים, עם כיל הכרוך בזד, מבחינה תרבותית, הכרתית והכלכלית. ׳ 9אינני מבקר־סיפרות. … מיתי היתד, התעניינות בסיפריות שליטו יבתיוך ישראל י מתי הוזמן משורר ערביי לקרוא שיריה ליפני קד,ל יהודי 1הגיע הזמן שיבינו בארץ שאין ברירה, שאנחנו הולכים לחיות ביחד, וחייבים להכיר ולדעת את התרבות של שני העמים. הבעייה היא ׳פעייה, תרבותית, לא ירק פוליטית.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 54
אנו עצמנו, כלומר, היהודים והער או רי אל טל, אשר פורסמה בכתב־העת כים, צריכים להתפשר בדבר דרכי־הפעו־זמנים (חוברת ,)5בוחן טל את ההנחה, לה, המכוונים לצרכי שני העמים ולשלום־ כי אם לא יעלה בידי הציונות המדינית שכנים פורה ביניהם. פתרון שאלה זו, ליצור שותפות מלאה בין יהודים וער פתרון צודק ומכבד את שני העמים, חשוב בים בארץ־ישראל, יהיה זה ״כאילו לא לנו כמטרה, שאינה נופלת במעלתה וערלסתו דבר כאלפיים שגות־הפבל עולנו פה מעניין חיזוק עבודת־חבניין עצמה.״״ ואנו ראויים לכל איטר יבוא עלינו כנבואה על השתלטות הלאומנות היהו דית בארץ־ישראל, כותב איינשטיין במאכותב טל על השקפתו של איינשטיין: מרו ארץ־ישראל העובדת :״רובד־פועלים ״על רקע זח ביקש איינשטיץ להעכיר את זה, הדא לכדו יכול ליצור יחסים בריאים רודף־שרום איינעזטייד עיקר טעמה של הציונות המדינית מן לעם הערכי -זו החשובה כתעודות ההיענות לצרכים שהם תוצאת גורמים הפוליטיות של הציונות. … עשרות שנים של אי־כותב טל בהזדמנויות רכות וכין השאר בפגישתו (כניו־יורק) הבנה לעובדה האחת והיחידה, שאותה גילה פרופסור אלברט עם ד״ר שאטארה, מי שהיה נשיא, הליגה הערכית הלאומית׳ איינשטיין בביקור אחד בארץ (בשנת — )1923 העובדה, שזו בשנת — 1938 הסביר איינשטיין שכקגי־מידה מוסריים אלה ארצם של שני עמים.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 15
הוא הניח שקיימים בארץ שני עמים, ערבי ויהודי, שאינם יכולים לחיות במדינה אחת. הוא החליט שלכל אחד משני העמים האלה תהיה מדינה משלו(וששתי המדינות תהיינה קשורות זו בזו באיחוד כלכלי, שהיה אמור להיות פדרציה כלכלית לכל דבר). … הוא הסתפק בכך שכל אחד משני העמים יהווה רוב במדינה שלו, וכך יובל לקבוע את מהותה וחוקיה, להטביע את חותמו עליה, להזדהות עימה, לראות בה את הגשמת מאוויו הלאומיים.
גליון 1775 (6 בספטמבר 1971), עמוד 11
הרבה פלסטינים חולמים, בוודאי, על החייאת תוכנית־החלוקה משנת הגבולות של . 1947 אולם כל בר־דעת מבין כי הגבול היחידי שניתן להסכים עליו, ושניתן לכונן עליו שלום בין שני עמי הארץ, הוא הגבול שנוצר במציאות של מלחמת תש״ח, שעמד במיבחן של 18 שנים, ש שני העמים התרגלו אליו, שמשפחת הע מים הכירה בו. … נניח שרק שאלה אחת ויחידה נשארה פתוחה: האם להשאיר את ירושלים ברשותה הכלעדית של ישראל, או להעניק כה מעמד מדיני גם לערכים ץ נניח שברגע המפריע, תעמוד בפני כל אדם בישראל, בפניך, השאלה: לוותר על השלום לצמיתות — או למצוא פתרון לירושלים שיתקבל גם על דעת הערבים, פתרון שישאיר את העיר מאוחדת, פתוחה לשני העמים, כעיר הבירה המשותפת של שתי מדינות ידידותיות — ישראל ופלסטין?
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 14
מי שמכיר כזכויות שני העמים צריף להגיע לדו־קיום של שתי מדינות לאומיות, שבל אחת מהן תהווה בית לאומי לעם שלה, והמקיימות יחד את אחדות הארץ על-ידי התקשרות בצמרת, הסדרי ביטחון, חופש תנועה וסידורים בל כליים. … ך* תשובה הנכונה היא, כמובן, שאכן ( \ חיים בארץ שני עמים, שלכל אחד מהם זכויות משלו, אך שאינם מסוגלים לחיות יחד במדינה אחת אחרי מלחמה הנמשכת מזה 90 שנה, שיצרה מישקעים נוראים של שינאה׳ אי־אמון וחשדית הדדיים.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 3
התהום הרובצת בין שני העמים לא נחפרה על־ידי שום בעיה מעשית, אם כי טמונות בה בעיות מעשיות לרוב. … מבחינה מעשית חשוב רק העקרון: ההכרה ההדדית בזכותם הלאומית של שני העמים למולדת המשותפת, הדרישה שכל הצטרפות תהיה מרצון חופשי, כי כל אחד משני העמים יהיה חופשי בחלקו שלו, שתהיה שותפות כלכלית, תרבותית ומדינית, וכי האיחוד הסופי יתגשם שלבים־שלבים, בתהליך טבעי, ככל שיגדל האימון ההדדי.
גליון 817 (18 ביוני 1953), עמוד 8
הוא היה אחד המעטים שלא הסתפק בהכרה שלילית זו, חלם על מצב בו תנהיג ישראל את המהפכה המרחבית, תחדור לתוך מרכז החיים של כל מדינה ערבית במרחב׳ תקים בכוח יוזמתה מסגרת לחיים משותפים של שני העמים השמיים. ישראל יכלה — שוב להלכה — לעשות צעד מכריע. … בצד הריאקציה המערבית והקומוניזם הסובייטי היתר, מופיעה הדרך השלישית, שנולדה במז״חב עצמו — ורך התקומה השמית, בהנהגה ישראלית ו דרך השילוב המושלם של שני העמים. … מר סלמון, ישנה דעה׳ שערכיי ישראל היו יכולים ליהפך לגשר כין שני העמים, לו טיפלה כהם מדינת ישראל כצורה הנכונה.