חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,696 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 4
מנ צרתתצא ק רי אהלא חוו ה קריאה לאחווה יהודיתי־ערבית תצא בשבת הכאה מנצרת, כעיקכות מיפגש של אנשי־רוח כני שני העמים. סיבו ל ב ־ טו להבקשה עיריית נצרת, המארחת את המיפגש, מבקשת להפגין בדרך זו את נאמנותה לרעיון ח״הקיום של שני העמים במדינה, ולהזים תוך כדי כך את התעמולה המתארת את ראש־העירייה החדש, תופיק זיאד, כאנטי־ישראלי.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 13
כאן נכנה גשר, שחשיכותו לעתיד עשוייה להיות כעלת משמעות היסטורית, נזרע כאן זרע, העשוי לנכוט כעתיד כצורה שתשנה את טיב היחסים כין שני העמים, ושתכיא למיפנה היסטורי כתודעתם. … לפני מחנה־השלום הישראלי נפתחה הדרך לביצוע משימתו ההיסטורית: להביא לעם־ישראל שלום לדורות, שלום אמיתי וביטחון אמיתי, שמקורם בהתפייסות היס טורית בין שני העמים. ערפאת עם אבנ רי: מעלות !
גליון 2002 (14 בינואר 1976), עמוד 6
מינואר : 1969 ״צריך שיהיה ברור, כי עם כל חיוניותו המרובה לשני העמים, השלום לא יבוא מעצמו ואפשר שלא יבוא כלל, אם לא יעמלו ולא ייאבקו למענו, אם לא יפנו ויכשירו את הדרך לפניו, ואם לא יהיו נכונים לשלם את מחירו.״ שבע שנים לאחר שנדפסו דברים אלה, האין הם נכונים שיבעתיים? … ג׳דידוז (ארץ־ישראל החדשה)- ,שביחד עם ה״ליגה להתקרבות ושיתוף יהודי־ערבי״ הרים את דגל ההבנה, השלום והשיתוף בין שני העמים שבמולדת משותפת זו, העברתי טלפונית — בשעת־ערב מאוחרת — כתבה שנדפסה כדבר־ד,מערכת בעיתון מישנור שלמחרת. … ״ הניסיון החדש להתנקש בחייך, שאינו אלא ביטוי קיצוני עד־טירוף למערכה ה רב גונית המתנהלת למעשה זה שנים רבות בארצנו, עדות היא כי אכן, למרות כל העובר על הארץ היקרה הזאת, הרעיון הנאצל של הבנה ושלום בין שני העמים — חי וקיים.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 4
שמואל ארגמן, רמת-גן הבעת תודה הנני שולח לאורי אבנרי ולכל אנשי המערכת רוב תודות ואיחולים לבביים להצלחתם במאמציהם למצוא פיתרון חד־פעמי לכל בעיות המיזרח התיכון, ועל מאמציהם לטובת שני העמים האחים. דעו שכל ערבי וכל יהודי מהכד. … כאחד האנשים שכל חייהם קיוז לשלום ולאחווה, אני בטוח שעתה יוכלו שני העמים לשבת ביחד ולדבר בגלוי — למען דו־קיום בשלום.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 2
בין השאר: ״החשדות המקננים בלבבות שני העמים העברי והערבי, כתוצאה מהפירוד אשר מנע בעדם מלבחון אחד את השני; •ההבדלים החברתיים והכלכליים הבולטים לעין, ואשר טוב לחסלם הדרגתית; ״הכאבים השונים שחייבים להשכיחם; ״מתן אפשרות לשתי המדינות (או שתי הממשלות) להגיע לרמה אחת, בה לא יהיד עליון ונחות.״ לדעתו, פדרציה כזו, שתוגשם בתבונה, יכולה להוזת גרעין לפדראציה כלל־מרחבית. ריאן גם מחווה את דעתו על רקע השינאה כין שני העמים, ד מתאר בפרוטרוט את הדרך לחיסולה.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 45
נהרג הופעתה של אישיות ישראלית ככירה, סימפאטית ומקובלת, כ- קאהיר כשעה זו יכולה להביא תועלת עצומה, כדי למנוע את ה התדרדרות כיחסים כין שתי ה מדינות, וכעיקר כין שני העמים. יצחק נבון דובר ערבית — דבר שהוא יתרון עצום במצריים. … ביקור כזה יכול לשפר במידה ניכרת את האווירה בין שני העמים, כהכנה למהלך המדיני הבא — אחרי הבחירות לנשיאות בארצוודהברית.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 34
ימי הלאומיות הפלסטינית הם כימי הלאומיות הישראלית. שני העמים ניזונים במאבקם זה מזה והמאבק אינו רק מאבק האחד בזולתו, אלא קודם כל מאבק עצמי ליצירת זהות עצמית. … שימחה פלפן: כאן יש לנו באמת בעייה מיוחדת־במינה, שאינני רואה דומה לה באזורים אחרים של העולם• לפנינו שני עמים שי*ש להם זכות הגדרה עצמית, אבל לשניהם יש זיקה לאותה הטריטוריה שהם רואים אותה כבסיס לקימום החיים הלאומיים שלהם.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 6
מצד אחד המהלומה המפתיעה של המצרים במלחמת יום־הכיפורים, היא היא ש״שיקמה״ את היוקרה ואת הגאווה של המצרים, שנפגעו קשוח בכל המילחמות הקודמות ומצד שני — נצחוננו המופלא והמכריע בסוף המילחמה, כולל הכיתור ההיסטורי של הארמיה השלישית, שמוטט כליל את הצבא המצרי, הורידו סוף סוף את המחסום בן עשרות שנים ויותר של האיבה, החשדות והלוחמה האכזרית בין שני העמים האלה והקימו את גשר השלום הבא עלינו לטובה, לנו היושבים בציון ולכל היהודים בעולם. … מחר אולי יתחילו לנחור אלפי תיירים ישראליים לקאחיר ואל הפירמידות (ותייר ישראלי יכול להיות אסון טבע) .אבל שלום ואחווה ״על באמת״ ייוצרו באשר יהיה אותו ה״קליק״ בין בני שני העמים.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 18
* חד עם כמאל נאצר וחבריו מתה אגדה — האגדה ש ״למעשה כבר קיים השלום ביו שני העמים … אכל המאסר הוכיח שמאחורי החזית השלווה של ״מישטר הכיבוש הליברלי״ מסתתרת נכונות נחושה להנהיג כן־רגע מישטר כיבוש תקיף, כשעת הצורך ובעלי המישטר יודעים שצויד זה יכול להתעורר ככל עת, מפני שאין שלום, ואין שני עמים החיים בצוותא, ואין שילוב-למעשה, אלא יש עם אדונים ועם כבוש.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 18
קרייסקי: אינני מאמין שאפשר יהיה לגרום לפלסטינים שיוותרו על מה שהם מגדירים במטרתם לטווח רהוק: מדינה אחת של שני עמים. כפי שהם אומרים. … אילו נקטתי עמדה כסוציאל־דמוקראט, הייתי ממליץ שהמיפלגה-האחות שלנו בישראל תעבד הצעת־שלום, ותתאים אותה — על־אה הסיכון שזה ייתקל כהתנגדות כישראל עצמה — מצד אחד עם האינטרסים הלאומיים של ישראל(שאינם זהים כשום פנים עם הציונות), ומצד שני עם דרישותיהם של הפלסטינים.
גליון 1884 (9 באוקטובר 1973), עמוד 3
כאשר תיארו לנו את התמונה הוורודה של ״השלום בדרן,״ ״חשלום האוטומטי,״ והצביעו על השקט הטוטאלי השורר במרחב, הזכרנו שזה בדיוק חיה המצב גם ב־ 14 במאי .1967 אמרנו :״בהיעדר שלום׳ בהיעדר פיתרון אמיתי לבעיות המהוות את מוקד הסיכסון ההיסטורי בין שני העמים, לא ייתכן אף יום אחד של שלווה אמיתית. … אולם אם לא ננצל הפעם את רגע הניצחון כדי להציע פיתרון סביר, פיתרון ששני העמים יכולים לחיות עימו ללא פגיעה בכבודם ובשאיפתם הלאומית הבסי סית — הרינו זורעים במו ידינו את הזרע למילחמח החמישית, השישית והשביעית.
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 50
נצטרך לנסות להפוך את התנועה הזאת (הפלסטינית) לבת־ברית שלנו, תחת שהיא תתנגד — דבר שיבוא בלי כל ספק ללא תוכנית־פיתוח כללית לארץ, בכל אזוריה ולשני עמיה.. … פעלנו מתוך הכרה בחשיבות הקמתה של ״חזית יהודית — ערבית״ ,אשר במאבק משותף של בני שני העמים תהווה את הגרעין לכינון השלום. … לכן, רק חזית יהודית־ערבית העומדת איתן על ההכרה ההדדית בזכויות הלאומיות של שני העמים, תמנע הימנה בעמדותיה וסחף תומכיה אל הקונצנזוס הלאומני.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 34
זה נותן לך, אולי, אפשרות שאין לשום אדם אחר: להשוות על בסים יומיומי את התפיסות ההדדיות של שני העמים. … אתה רואה דרך לגשר על פני התפיסות ההדדיות של שני העמים, שהם המיבשול העיקרי לשלום? … מהשייכות המערבית הזו היא ירשה התעלמות ובוז מוחלט לכל תרבות לא־אירופית, ובוז מיוחד לתרבות הערבית, שמכל התרבויות הלא־אירופיות היא הקרובה ביותר לתרבות־אירופה, והיא גם זו שעמדה בעימות של 1000 שנים עם כל העולם הנוצרי.