גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
מסלולהטיול: תעלת סואץ, ערי הנפט,
מנזר סנטה קטרינה, נוה פיראן, שרם א־שייך,
ראס נצראני ועוד.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF
הם רצו להשתלט על
הארץ, הן כדי לאבטח את תעלת־סואץ
שהיתה עורק־החיים שלהם להודו, והן
כדי להניח צינור לנפט שלהם מעיראק
לים־התיכון.
גליון 1885 (15 באוקטובר 1973), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
• תפיסת מאחזים הן בגדה המזרחית
של תעלת סואץ לגבי המצרים, והן ברמת-
הגולן, לגבי הסורים.
• התבצרות וכניסה למיגננה מפני
אפשרות של מיתקפת נגד של ישראל.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
בסיוני נשאל שוב ושוב
האם הוא נוסע להצגת האופרה
אאידה, לכבוד שנת ה־ססז לפתיחתה
של תעלת־סואץ. השגריר
המצרי השיב בצער :״כולם
נוסעים.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 60
טקסט · תמונה · PDF
רב־החובל של האוניה הודיע לנלסון כי
האונייה תעבור בתעלת סואץ. … חציית תעלת סואץ על־ידי כתב ישראלי,
הוגדרה אז בעיתוני העולם ״המיבצע ה עיתונאי
הגדול ביותר מאז קום המדינה.״
אורי אבנרי שלח מעל דפי העולם הזה
מיכתב גלוי לשליט מצריים, גמאל עבד־אל
נאצר, ודרש לשחרר את העיתונאי
נלסון.
גליון 846 (7 בינואר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
אחד מהם היה המלך הנרי
החמישי, ששקספיר תיאר אותו במחזה אחד
כיורש־עצר סורר ומורה׳ במחזה שני כמלך
נבון ואחראי, דוגמה שניה היתד, דמותו של
בנימין ד׳ישראלי, קונה מניות תעלת סואץ *.
״ניי״ בוואן, המורד הגדול של מפלגת העבודה
שבא השבוע למרחב כדי לעזור בחיסול
המניות הבריטיות בתעלת־סואץ, הוא
חוליה אחרונה בשרשרת זו.
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
על קבר מל־
האיש שהביא את הירקון דנגב
מים שקטים חודרים עמוק
כאשר אמד הכאדיב המצרי איסמעיל לפתוח
חגיגית את מפעל הפתוח הגדול ביותר
בחייו — תעלת סואץ — בשנת ,1869 פנה
למפורסם במלחיני הדור ההוא, ג׳וזפה וורדי,
הזמין אצלו אופרה רבת־רושם לחגיגת
הפתיחה. … כי פתיחת מוביל־הירקון־
נגב ה יתה לגבי ישראל מבצע שלא נפל
בחשיבותו מתעלת סיאץ לגברי מצרים בשעתו.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
מחיר זה נשאר מקובל, בשינויים קלים,
עד לפני.זמן קצר. חסימת תעלת סואץ שינתה
את המצב בצורה קיצונית: על כל מטר
מעוכב של תפוסה במיכלית נמצאו חצי
תריסר קופצים, והמחירים זינקו לשמים.
… אחרי הפינוי, עשויה
להתקבל החלטה הקוראת להבטחת חופש שיים לאניות ישראליות במיצרי טיראן
ובתעלת סואץ.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
.״
• ״ ניחותא (יום ו; ;8.10 קול יש־ראל)
— לכבוד פרידת צה״ל מתעלת סואץ,
תשודר תתוכנית בשם פרסיירה על נוו ת
הנילוס, שתספר על האופרה אאידה, אשר
הוזמנה במיוחד לכבוד המאורע החגיגי של
פתיחת תעלת־סואץ
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
ך * דעההמקובלתהיא כי מיבצע סיני־סואץ בא כתגובה על מעשי עבד אל־נאצר,
1 1שהלאים את חברת תעלת־סואץ. … בן־גו ריון החליט עוד ב־ 1955 כי עבד אל־נאצר עלול להיות המנהיג הדינאמי שיאחד
את העולם הערבי נגד ישראל, כפי שהודה לאחר מכן בכנסת. .להמעיט את דמותו של
נאצר — זה המעשה הגדול.״
יתר על כן, עוד לפני כן התגבש אצל בן־גוריון וקומץ יועציו הרעיון שיש להרחיב
את גבול ישראל עד לתעלת סואץ — כדי שהתעלה, שהיא חיונית לכל המדינות, תשמש
מעין חייץ בין ישראל ומצריים.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF
כך, למשל, ציטט השבוע אחד ממערי־צי־האלילים
המקצועיים של דיין, שבתי
טבת, מה אמר משח דיין ערב מלחמת
ששת הימים, כאשר דובר על הרעיון
להגיע לתעלת־סואץ.
קבע אז דיין :״אם יגיע צה״ל לתעלה,
לא תסתיים המלחמה לעולם. המצרים לא
יוכלו להרשות לעצמם חנייתו של צה״ל
על גדת תעלת־סואץ, וגם ׳הסובייטים לא
ישלימו עם זאת.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF
היא
ישבה על הכורסה ד,מסתובבת של שר־החוץ
האמריקאי, ג׳והן פוסטר דאלם,
וביקשה לטפל בשן הכואבת שלה :
חסימת תעלת־סואץ לפני אוניותיה. … אמריקה לא היתה מעוניינת לעורר בש עה
זו את בעיית תעלת־סואץ. לכן כאב
לפתע מקום אחר.
גליון 1622 (1 באוקטובר 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
לפי השקפה זו ברור
לגמרי מד, נולד: שיתוף ישראל במיבצע
שמטרתו לטהר את תעלת־סואץ, ועימה את
שדות־הנפט של המרחב, מגישתם השתלטנית
של הלאומנים הערביים.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
הגדילו לעשות מכולם הסטודנטים שצעדו
בין קאהיר להליופולים, אשר קראו :״יא
נאצר, יא מוג־לב, היהודים חולשים על
תעלת־סואץ ! ״
תנועת־הסטודנטים אינה ספונטאנית אלא מאורגנת מגבוה.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
ה איחוד
עם סוריה, שהוצג כצעד בריא מבחינה כלכלית-,היה
מכודן למטרה אחת בלבד: להחזיר לידי עבד אל־נאצר את
חופש התימרון הבינלאומי, שאבד לו אחרי הלאמת תעלת
סואץ.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
רוב היוצאים עברו לקפריסין, כדי לנסות
את מזלם באזור תעלת־סואץ הכבוש בידי
(המשך בעמוד )8
חע מ ם חזה 997
גליון 1663 (16 ביולי 1969), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
זהו אי חולי, חשוף כמעט ל־גמרי,
מלבד תחנת רדיו וכמה מיבנים של
מינהלת תעלת סואץ, במרכזו.
בתום המלחמה הוא היה בשטח ההפקר.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
בראשית אותה שנה עמדו המיצרים על סף הגשמת חלומם המקודש
ביותר: סילוק הצבא הבריטי מאזור תעלת־סואץ.
במשך ארבעה דורות שכן צבא־כיבוש בריטי על אדמה מיצרית.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
מיכה חריש, מנהל המחלקה ליחסי־חוץ ב־
המצרים סתמו
את תעלת סואץ
הצבא המצרי הקים גשר יב שתי
על תעל ת סואץ כדי לגשר בין
לתעלה לבין האר•
ממערב י ...
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
אחת השאלות הכלתי פתורות היא —
מה יהיה על אלפי החיילים המיצריים ה ממשיכים
להחזיק ככיסים נדולים כתוף ה שטח
המיצרי כנדה המערכית שד תעלת־סואץ,
שכוחות צה״ל כבשוהו.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
הסוס שר אשכור
ץ* אשר ניתנה לצה״ל הפקודה לתקוף
^ הוצב לו יעד אחד ויחידי: להשמיד את
בסיני, לפי מיטב תורתו הקלאסית של
לא הוטל על הצבא להגיע אל תעלת־סואץ,
לעבור אותה.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
ך• פרוץ השנה, לא העז איש לחלום על בך שבהמשכה
^ישתת קו התותחים לאורך תעלת־סואץ, וכי ייווצרו
זנה התנאים המדיניים להסדר־שלום.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
התמיכה האפשרית בהצעתם להציב כוח
עוצמה ניכרת בכל קודי הפסקת־האש,
תעלת־סואץ, במקום המשקיפים המועתה
רק בקויים בין ישראל לבין מצרים
יחם הפעילות החדשה, הוא לסטר פיר־פון,
לשעבר ראש ממשלת-קנדה, מי שהיה
מיחמי הקמת כוח־החירום הבינלאומי של
או״ם.
גליון 1885 (15 באוקטובר 1973), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
שר־חחוץ אבא אבן, גילה בניו־יורק כי
בשעות הראשונות של המילחמה, התרומם
מטוס מיצרי לא הרחק מגיזרת תעלת-
סואץ, וירה משם טיל אויר־קרקע מסוג
קלט לעבר תל-אביב.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF
הוא השיג נצחון ראשון, כאשר הסכימו
האנגלים להגביל את עצמם לאזור
תעלת־סואץ.