חיפוש: נאצר
נמצאו 2,710 תוצאות (מציג 1,001 עד 1,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 3
אולם מאמץ זה של ״הפרד על חולמי החלום, התיצב בגלוי לימינם של המורדים בלבנון, נוש ומשול״ לא עמד להם ביום האי הדגל הלאומני של גמאל עבד דין: מלחמת־השיחרור של סוריה אל-נאצר. והלבנון הקיפה את בני בל ה מה קרה? … מול דגליהם של עבד אל־נאצר וכאמיל שמעון היה מעלה דגל שלישי, שיכול היה ללכד מסביבו את היסודות הטובים ביותר בנוער המארוני, הדרוזי והמוסלמי.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 8
״ כך עזרו האלוף משה דיין והסגן־אלוף גמאל עבד אל־נאצר זה לזה להיות גיבורים בעיני עמיהם — כדרך הקצינים מאז ומעולם. … ״ד,ס הביאו לכאן ערבים, אויבי המדינה, שצעקו בוז לישראל׳ לנשיא ולשרים.״ הוא הציע לחברי המועצה לקבל • באותו נאום קרא עבד אל־נאצר מתוך יומנו של האלוף אסף שמחוני, שלדבריו נפל בידי הערבים שעה שמטוסו של האלוף התרסק.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 8
״המתחיל ל שדוד בזה אחר זה קמו נציגי הפלאחים בכפרים קרובים ונידחים, סיפרו על המצוקה בכפר* דרישות- השלום הכתובות של המוגלים העלו את המתח• לשעה קלה נשכחו הסכסוכים החריפים בין הלאומיים והקומוניסטים, ששיתקו זמן רב את פעולות החזית• כאשר הזכיר אורח יהודי לחיוב את שמו של גמאל עבד אל־נאצר, פרצו כמחצית הנוכחים במחיאות־כפיים סוערות — הוכחה לכך כי על אף דיכוי האגף הלאומי של החזית, לא מנו הקומוניסטים, אויבי עבד אל־נאצר, אלא כמחצית המשתתפים.
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 8
בעוד שבשנה שעברה התלקחו התנגשויות־הדמים בין מפגינים קומוניסטיים לבין אוהדי מפא׳״י ואנשי משטרה, עשויה התנגשות חדשה להתחולל על רקע שונה לגמרי; המתיחות המפלגת עתה את הרחוב הערבי בין תומכי עבך אל־נרים קאסם (הקומוניסטים) לבין תומכיו של עבד אל־נאצר (הלאומנים) .הממשל הצבאי, מצידו, יסתפק במילוי־תפקיד פאסיבי, ולא יעמיד כל מכשול פורמלי בפני עריכת ההפגנה הקומוניסטית … ביקורו של שר־הבטחון הנורבגי, בלווית גנרל חשוב, לפני חודשיים בקאהיר, היה קשור ברצונו של עבד אל־נאצר להצטייד בנשק חדיש שלא יבוא ממקור סובייטי, גם לא ישא את החותמת של אחת המדינות האימפריאליסטיות.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 6
כעבור שעה הבריק לסוכנותו בתל־אביב: הכינוס מביע תמיכה בלתי־מסוייגת בגיבור הערבים גמאל עבד אל־נאצר. אותה האשמה הושמעה ללא תוצאות נגד כינוסים קומוניסטיים! … המורים הסבירו כי לא היתה אמת בידיעה, ואפילו הוזכר שמו של גמאל עבד אל־נאצר על־ידי אחד המשתתפים, הרי עשה זאת על אחריותו האישית והוא אשר צריך להיענש, במידה והדבר אסור על־פי חוקי המדינה.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 4
אולם הואי לא העמיד ב־מיבחן רק את גמאל עבד אל־נאצר (ראה רפורטג׳ה) .הוא העמיד במיבחן קשה עוד יותר את ראשי ישראל ועתונאיה. … דוברי משרד־החוץ סיננו לעתונות הודעות מפתיעות: משרד־החוץ יעץ לנלסון שלא נאסר נלסון שרפי הוסיפו להפליג, על־ידי המצרים ״בטעות״ .היתר זאת כמעט הזמנה גלויה לעבד אל־נאצר לעשות ברפי ככל העולה על נפשו, הד מדוייק להערת מזכיר ראש־הממשלה (ראה להלן).
גליון 1092 (3 בספטמבר 1958), עמוד 4
לא מן הנמנע שהיא תגיש גם סיוע צבאי • ההערכה הישראלית הרשמית על המתנכש כזירה הערכית: מזכיר הליגה הערבית עבד אל־כאלק חסונה ינסה ליצור לעצמו מעמד של ״האמרשילד ערבי״ .הוא יסע מארץ ערבית אחת לשניה, במאמץ לתיווך, ואולי אף ינסה לגבש לעצמו עמדה עצמאית, מול עבד אל־נאצר. … גמאל עבד אל־נאצר החליט, כנראה, להעביר את המוקד לחלק זח של המרחב, יפעיל יחידות פידאיון תימניות. • הפעילות הסינית כמרחב תלך ותגכר.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 4
האמלט הציוני סינית במסיבת בווים של ישראל באופן מסוכן, בה התאחדו שתיים משכנות ישראל למעצמה ערבית אחת, בה הפך גמאל עבד אל־נאצר לגיבורם של 50 מיליון ברחבי המרחב, בה חוללו חסידיו מהפכה בעיראק, שברו את הממשלה העויינת של לבנון והביאו את משטר המלך חוסיין עד לסף האבדון — לא עשר, ביג׳י אף לא מעשה אחד לפרוץ את טבעת הכיתור על־ידי מיבצע מדיני גדול, או אפילו על־ידי מיבצע צבאי. … היא ביקשה נשק אחרי שעבד אל־נאצר הגיע לדמשק.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 3
מזה כמה שבועות עסוק ביג׳י בהמטרת סיסמות מצלצלות על שלום ואחוזה• כמה פעמים רמז שהוא מוכן להצטרף לפדרציה שמית, ואפילו לרפובליקה הערבית המאוחדת• הוא הביע את נכונותו לנסוע לקאהיר כדי להיפגש עם גמאל עבד אל־נאצר. … דויד בן־גוריון הכריע נגד קו זה, והחזיר את הרצועה לגמאל עבד אל־נאצר על מגש של פחד• הוא הסביר זאת בגלוי־לב בכך שאין ישראל יבולה לעכל אוכלוסיה זו, שהיתר, מגדילה את ד,מעוט הערבי במדינה לחצי מיליון.
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 8
כי אמנם היה מעשה האיחוד כרעם רחוק, המבשר סערת־ועמים מתקרבת במלים אלה סיכם פרשן העולם הזה () 1062 את תהליך לידתו של האיחוד המצרי״סורי, שעות מעסות אחרי שגמאל עבד אל־נאצר הודיע עליו להמונים אחוזי־השכרון של קא־היר. … ראשית ,״רפובליקה* אינה מילה עברית, ומוטב להחליפה בשם ״קהיליה ערבית המאוחדת* .שנית, ובעיקר: לא רצוי להגדיר את ממלכתו של עבד אל־נאצר בשמה של אחת מתופעות־הטבע הנוראות.
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 4
למשך כמה שבועות היה ברור כי גמאל עבד אל־נאצר אינו שש לקראת החזרת הרצועה לארצו, וכי פליטי עזה עצמם יקבלו ברצון את הסיפוח — בתנאי שיובטח להם שיקום אישי מלא בישראל. … כך חזרה הרצועה למצריים. השבוע הסיק עבד אל־נאצר את המסקנות: הוא התכונן להפוך את עזה לגרעין של מדינה פלסטינית, שתהווה חלק מן הרפובליקה הערבית, תדרוש לעצמה את כל הארץ ממערב לירדן.