חיפוש: עיראק
נמצאו 3,130 תוצאות (מציג 1,476 עד 1,500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1147 (23 בספטמבר 1959), עמוד 17
בין השאר, כתב אזולאי ביומנו, על ביקור בפאריס 1796 אפילו מספרן המדויק של הפרוצות בעיר זו: ״אלף כתובות בפנקס, מלבד רבות מנשות העיר שאינן כתובות בפנקס בינתיים גם נודע השבוע ממקור מוסמך מי היה התומך העיקרי ברעיון להכניס את משה ניסים לרשימת המועמדים של הצ״כ: ראש עירית רמת־גן אברהם קריניצי, שביקש לחזק את עמדתו בעירו, נזכר כי קיים בה גוש גדול של בוחרים מעולי עיראק בצרה היה נתון ח״כ חרות שמשון יד ניצ׳מן, שמצא עצמו יושב בין שני כסאות.
גליון 1158 (2 בדצמבר 1959), עמוד 12
המסקנה המתבקשת מאליה: ישראל תתנגד לפעולות רע״ם נגד עיראק.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 7
״ ״שום דבר,״ השיב עיראקים ממושקפים, יקים חבושי מגבעות, הפקיד. … ״אתה רואה-חשבון, אבל היתר היציאה לכשתונהג השיטה החדשה, לא את חשבוננו ערכת,״ אמר בשפה מליצית לפיה יהיה כל ארזח זכאי לקבלת היתר, עולה עיראקי אחר. אלא אם כן תהיה התנגדות בטחונית לכך.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 56
הקובץ מכיל פרקים על הקהילות היהו דיות בגרמניה, מארוקו, עיראק, תורכיה ותימן, תוך שכל קהילה מוצגת בעזרת יצירות סיפרות, פירקי הווי ותולדות שלה.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 57
בפרקים המוקדשים לקהילות עיראק, תורכיה ותימן, דומה שהוכשל אברהם שטאל על־ידי יועציו, שמצאו לנכון לרצף פרקים אלה ביצירותיהם תוך הימנעות מ- פרופורציות של איכות.
גליון 1211 (7 בדצמבר 1960), עמוד 15
השותף: בנק הדואר על ההשתלשלות שהביאה את העולה מעיראק לשותפות עם המוסד הכספי האדיר. … התחילו בשאלות על חברותי במפלגה הקומוניסטית הייתי אוהד המפלגה עוד בעיראק. שוב לא הבנתי מד, זה שייך לעניין.
גליון 896 (16 בדצמבר 1954), עמוד 4
מזעזעת ביותר היתר, עדותה של ויקטו־ סודיות אן ורק כדי לתת פרסומת להצלחותיו. .כעיית יחסי תורכיה־ישראל תוכרע כחודשים הקרוכים, לאחר שיסתיים המאבק המתנהל עתה בעניין זה בין נשיא־תורכיה גלאל ביאר ושר־החוץ התורכי, פואד קופרולו: ביאר תו מן בהידוק יחסים עם ישראל, ואילו קופרולו, מומחה למדעי האיסלאם, תו מן בהתקרבות ת ורכיה אל מדינותיערב - לשם השלמת השרשרת של הברית התורכיתביחוד אל עיראק ומצריים פקיסטאנית. .לא מן הנמנע כי המרשל טיטו ינסה לתווך כין ישראל למדינות ערם, אס יווכח בשיחותיו עם גמאל עבד אל־נאסר, כי יש סיכויים לשלום.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 16
ספר יעקב, בעל תלת־אופנוע :״המבקר, אה 7י פי׳ צא עיראק, ו׳א סימפאטי, שה א רוצה לקנות דירה בסביבה וביקש י לסייר בדירתי.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 12
מקומו של המנהיג הגולה הוא יצא למסע הידוק קשרים, ביקר ב סעודיה, עיראק, סוריה.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 5
הוא התנגד לפולחן האחדות הכל- ערבית, דגל ברעיון של סוריה־רבתי, שתכלול את סוריה, הלבנון, ארץ־ישראל, עבר־הירדן ועיראק. … קציניו של צבא זה אינם בני המעמד המיוחס, כמו במצריים ובעיראק. רובם באו ממשפחות בינוניות, ואפילו עניות.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 23
בעזרת עיראק ו מצריים, תוכל מעצמה כזאת לחדש, בבוא היום, את מילחמת יום־הכיפורים, בתנאים הרבה יותר מסוכנים לישראל.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 55
. * אליהו אלישר, ראשון רשימת ס״צ הספרדית, גילה נימוק תעמולה חדש : השני ברשימה, נציג יהודי עיראק, הוא סידם כנימין ששון, אשר שם־מישסחתו לא שונה משך 2600 השנים האחרונות.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 12
חוסה וגירושין לוטי, י לסימן־טוב גנה ולאשתו נהג זחל שחסך מזכיר חגרת מוניות, ״גיבור ישראל״ על מעשה גבורה בקרב המכריע על עיראק סווידן, נולדה בת בכורה.
גליון 708 (24 במאי 1951), עמוד 6
אחר — באו שבטים ישמעאליים מן עיראק וכולם — אחים, קרובים, חברים — לילה עד בוקר, במקום שלנו, לא• י שנו — מפחד הגויים על ישראל.
גליון 721 (23 באוגוסט 1951), עמוד 13
אולם בסוריה נשמעת מדי פעם הקריאה ״סוריה רבתי מתה, תחי סוריה רבתי בעיני הסורים, כל תושבי עיראק, עבר הירדן וחלקים אחדים מארץ ישראל סורים אף הם .
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 3
שום אישיות ערבית בסוריה, ירדן, עיראק או סעודיה לא העזה להציע בצורה זו תנאי־שלום לישראל.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 15
הד״ר שלום עשה מעשה מחריד,״ אומר נציג־החוק, השוטר יחזקאל יחזקאל ,25 ,יליד עיראק, נשוי. שיים, ואת עוזרי לששה וארבעה חודשים.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 3
ך* מרכז הויכוח עומדת הטיזה אותה ביטא ארלוזורוב 2שבועות מעטים בלבד אחרי שדרך בפעם הראשונה על אדמת הארץ: את תחיתם הלאומית באלף חוטים מעשיים בתחיה העברית — החל בתמיכה עברית בתנועות השיחרור הערביות בסוריה ובעיראק ובמצריים׳ ומלחמה משותפת באימפריאליזם המערבי, וכלה בבנין כלכלה משותפת בארץ־ישראל, שלא תוכל להתחלק לשתיים (ראה נוסגרת). … הוא הציע דברים מעשיים מאד: לשלב את הערבים בתוכנית הפיתוח העברית, לקשור תחת לחשוב על השתלבות האומה העברית החדשה במסגרת משותפת עם העמים השכנים — אז מצריים, סוריה ועיראק — היה מדבר עתה על המרחב השמי הגדול, ממארוקו ועד למפרץ הפרסי, ועל השתרשות מדינת ישראל בה כגורם עצמאי, חזק ומשפיע.
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 15
אפילו העולה החדש ביותר ממרוקו או עיראק לא יירה באנשים אשר הימנון האומה על שפתם.
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 8
. • הפדרציה הירדנית־עיראקית לא תציב צבא עיראקי בגדה המערבית של הירדן.
גליון 1072 (16 באפריל 1958), עמוד 4
. • עיראק תצהיר ר שמית על נכונו ת ה לקכל על עצמה א ת תנאי הפכם שכיתת־הנ שק ישראל־־ירדן.
גליון 752 (27 במרץ 1952), עמוד 6
כמעט, המהווים ״כתם שחור על העיר״ ,עליו אומר פסח לב :״(הכתם) היחידי על עירנו, שלוש שנים לאחר מכן היוו 1200 הערבים (אף לא המצטיינת ברמה מוסרית גבוהה הנשארים מיעוט בתוך 15.000 היהודים, בני גניבה אחת) וברמה תרבותית״ ,שהניעה את העלייה החדשה׳ דוברת־האידיש ברובה וב־ההסתדרות להקמת אולם תיאטרון בעיר מיעוטה יוצאת עיראק, צפון־אפריקה, בולגר (שלושת אולמות הקולנוע חסרים במה).
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 13
ביקורי טלאל ועוצר עיראק עבד אל־אילה בלוויית נורי אל־סעיד בבירות, סיפקו חומר נוסף.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 8
אשתמש בשני טיעונים יסודיים : • ארץ־ישראל, על-פי תפיסתם, משת רעת מ״נחל מצריים ועד נהר הפרת וה חידקל, ומהים ועד המידבר הגדול״ .איזור זה כולל כיום את ירדן, סוריה, עיראק ומצריים, והרי לית מאן דפליג שזהו חלום באספמיא. •• ארץ כנען היעודה לא היתד .
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 4
ישראל ישבה בין עיראק ולבנון, שני אויבים בנפש.
