חיפוש: "אהוד אולמרט"
נמצאו 371 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 13
ארבעה נציגים נכבדים של ארבע סיעות חשובות — הילל זיידל מל״ע, מיכה חריש מן המערך, אהוד אולמרט מן הליכוד -ושולמית אלוני משולמית אלוני — כולם המטירו אש ונפדית על ציוותי־האוויר המופקרים.
גליון 1928 (14 באוגוסט 1974), עמוד 21
אולם, אם יצטרך תמיר לעמוד בפני הבירור אותו מכין לו בגין בנושא השטחים — תחת איום ברור של פילוג במיפלגתו — כאשר שוסטק, יחד עם הח״ב הצעיר אהוד אולמרט יצטרפו באופן מוחלט לחרות ולמנהיגה מנחם בגין, הוא ייוותר עם ח״כ עקיבא (״הזמר״) נוף.
גליון 1926 (31 ביולי 1974), עמוד 34
שנומקד, על־ידי משה דיץ, התפרץ רביו וסילק אותו מהמקום בתנועה של ״תפסיק לבלבל את המוח.״ כאשר דרש ח״כ הליכוד אהוד אולימרט ל ערוך ספירה חוזרת, באחת ההצבעות, התפרץ רבץ לעברו: ״מה אתה רוצה כל הזמן הצ בעות חוזרות?
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 24
עד כה הופיעו במישפט שני שרים־ לשעבר, יעקב מרידור ויגאל כהן־ אורגד, והשר־בהווה, אז עדיין ח״כ, אהוד אולמרט.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 41
בהשוואה ליחסיו של שמיר עם אהוד אולמרט ודן מרידור, יחסיי עימו מצטיינים בכך שהם יותר ותיקים.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 13
דייסה, וכמוהו גם ח״כים צעירים אחרים בליכוד, ובראשם אהוד אולמרט ורוני מילוא, מגלים לאחרונה חרדה של ממש מתופעת כהנא.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 9
מלבד אנשי הרשויות יופיעו כעדי־תביעה מורים רג׳ואן, שהודה בהברחת מטבע זר לחשבונות בשווייץ; יעקב מרידוד, מראשי תנועת־החרות; ח״ב אהוד אולמרט, אשר נטל מחברה של הלפרין הלוואה של 50 אלף דולר והחזירה; גיורא גזית, מנכ״ל בנק הפועלים לשעבר; שמואל דכנר, איש־העסקים שהסתבך ברשת חברות־המאג־רים; עורך־הדין חיים שטריקס, שותפו של ברזל למישרד עם חיים צדוק; מאיר גירון, לשעבר מנכ״ל בתי־הזיקוק; העיתונאי ישראל סגל, שאף הוא נטל הלוואה; עד מיסתורי, ששמו ומענו מוסתרים מהציבור, אך הוא אמריקאי; ועוד רבים וטובים.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 22
במישחק, שהתקיים ביום ראשון בעיר הדרומית, השתתפו רק ארבעה ח״בים, מלבד מגן ורייסר נכחו חיים רמון מהמערך ואהוד אולמרט מלע׳׳ם.
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 42
איל העובדה שבפעם הראשונה דבר כזד, עובר בקריאה טר:מית, ושאנשים שהם בכוהל המיזרחי של ה־מ־ן, כמו מ־כאל קליינר, גאולה כהן ואהוד אולמרט, הצביעו איתנו.
גליון 2455 (19 בספטמבר 1984), עמוד 7
בדרך זו מתכוונים בליכוד גם לפצות את הסיעה שאין לה נציג בממשלה וגם לפגוע פגיעה נוספת באהוד אולמרט.
גליון 2241 (13 באוגוסט 1980), עמוד 19
לאחר מכן פרשו שלמה אליהו ושפיק * חברי־חכנסת אהוד אולמרט ודני רו־זוליו בעת מניין קולות בהצבעה.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 7
היא סיפרה על כך שת״ב ;אהוד אולמרט ועורך העולם הזה התנגשו בתאונת מכוניות.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 2
מן הראוי אולי לחזור עליהם : ״התופעה שמייצג אהוד אולמרט היא תופעה ־של רשות־חוקרת־לכותרת.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 48
בסקירת־ד,ספרים השבועית שלו בידיעות אחרונות סחב בהקשר זה סוקר־ר,ספרים אורי סלע :״הוצאת (כנען) אשר לטענתו של הבר־הכינסת אהוד אולמרט נטל לעצמו ריחיבעם זאבי חלק בד, בחוזק יד ובאיומים, בעוד בעליה של ההוצאה, אליעזר שפר, טוען ב פומבי כי לא היו דברים מעולם, כי אין לגאנדי גם כיום שום הלק בבעלות וכי הוא רק משתף פעולה במיפעיליה ד,סיפרו־תיים לשביעות־ירצונו הרבה של ה־ • ״הוגה־הדיעות המארוקאי, ד״ר מוחמד עזיז אל־־אחבאבי יצא אלכסנדרסולז׳ניצין ״ממשלה בלא מיפלגות״ בראיון בעיתון ד,גווייתי אל שעב בגנות המליצית״ .לדבריו, השפה ה״ערבית ״הסיגנון המקובל בלשון הערבית נוטה לאריכות, לקישוטי־לשון ולמליצות נבו- בות ,׳ורב בו השימוש שלא לצורך ביני- בים מושאלים מלשונות זרות טענה נוספת של הד״ר אל־אחבאבי היא בי ״הלשון היא נשק — אבל היא הופכת לנשק חלוד יאם אין מחדשים אותה מפעם לפעם ...בערבי תיש אומנם אפשרויות למצוא מילים מתאימות לטכנולוגיה ההד־שד״ אבל הערבים עצמם מפגרים בהשוואה לרמה ׳שיל שפתם, ועל כן אין הם מסוגלים 9 לנצל את הפוטנציאל הגלום בה...״ מהבר רב־המכר מלתעות, פיטר כנצ׳לי, פירסם רב־ימכר חידש הקרוי מצולות המספר על זוג המיוצא אוצר של שפו פרות מורפיום ׳ומסתבך עם בגופייה ־של סוחרי־סמים.
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 37
בחלקה השני של התוכנית נתן לונדון פיתחון־פה לגדול רודפי-הפירסומת של הכנסת השמינית ח״כ אהוד אולמרט.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1976), עמוד 17
ח״כ אהוד אולמרט, ואמר : ״אני רוצה להגיד לך ששהיתי עם בר־לב באוסטרליה, וכל מה שעניין אותו שם היה לא משקאות, לא אפטר־שייבים ולא חתיכות, רק סוסים.״ !
גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 25
הנם השלישי, והחשוב ביותר, היה ח״כ אהוד אולמרט.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 48
השעה היתה אחת ו חצי, והכל התכוננו לבלות עוד כמה שעות טובות• העיתונאי חגי אשד הרכיב צוות של ח״כים — יהודה בן־מאיר, אהוד אולמרט, יוסי שריד, מרדכי וירשובסקי — וביקש להציג להם שאלות.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 9
שר־הבריאות אליעזר שוסטק, וכן הח״כים אהוד אולמרט, יגאל כהן(איש תל־עדשים, המושב של רפול) ומשה הירשזון, תמכו באורח נלהב במינויו של כהן־אורגד.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 39
יצחק ברמן סיפר על חברים דיין, שלדעתו היתה בלתי חוקית, מבלי אהוד אולמרט היה אחד הגיבורים, ובמיזנון־הכנסת טפח לעצמו רבים מהמפלגה הליברלית שטילפנו לביתו ודרשו ממנו שלא לקבל לכך את אישור הממשלה כולה, במשך ימים ארוכים על השכם.
גליון 2445 (11 ביולי 1984), עמוד 8
בחוגי חרות טענו באוזני העולם הזה, שגם אנשים כמו אהוד אולמרט ואפילו רוני מילוא ינסו לטפס על מרכבתו של לוי.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 14
עסוקים אהוד אולמרט.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 48
כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 8
עורכי־דין שהיו חשובים ומצליחים לפני שהגיעו לכנסת, כמו דויד ליבאי, אלא גם אנשים שנכנסו לכנסת כעורכי״דין קטנים והפכו בה למיליונרים, כמו אהוד אולמרט ומשה שחל.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 18
שי ׳ 0 עין פרס אינו רק ראש הרשימה, אלא גם גובה הכספים העיקרי שלה, יצחק שסיד, בסיוע אהוד אולמרט, הוא המתרים העיקרי לחרות.
