גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
הערבי רואה
בציונות את החלק השני — הנחיתה על ראשו של העם
הפלסטיני, שלא היה לו חלק בזוועות אירופה.
גליון 2180 (13 ביוני 1979), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF
העם הפלסטיני
יותיה• קוראת, מדברת.
גליון 2495 (26 ביוני 1985), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
נמסר כי תת־אלוף אפרים סנה
התמנה לתפקיד המושל הקולוניאלי של הגדה המערבית (השם
הרישמי נחמד יותר) .למעשה יהיה עתה האיש האחראי לדיכוי
העם הפלסטיני בשטח הכבוש ולסיפוח הזוחל(?)
גליון 2584 (11 במרץ 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
אך האם נוצרה כתוצאה מכך אומה משותפת?
פלג אחד של העם הפלסטיני חי בתחום מדינת־ישראל.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
הוא הנציג הבלעדי של העם הפלסטיני, לא יהיה הסדר
ושלום בלי אש״ף.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
עד לקום המדינה הייתי
לוחם בצבא בלתי־סדיר של הישוב העברי, שקראו לו אז ״גדודי
ההגנה״ ,ולחמתי בצבא הבלתי־סדיר של העם הפלסטיני, שהיו לו
שמות שונים.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
מובן שאין כל השוואה בין השואה היהודית ובין אסונו של העם
הפלסטיני. אך עוול הוא עוול, והתחמקות היא התחמקות.
גליון 1801 (7 במרץ 1972), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF
אני משוכנע עתה
יותר מתמיד שאילו היתה ממשלת ישראל
מכריזה בפומבי שהיא מוותרת על כל סי פוח
של שטחים, ושהיא מוכנה להכיר
בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני,
היתה נסללת במהרה הדרך למשא-ומתן
ישיר בדרג מדיני עליון, אחרי תקופת
הכנה מסויימת.
גליון 1689 (14 בינואר 1970), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF
הצעת־ד,החלטה שהוגשה
על־ידי שמואל תמיר, שקראה להתנחלות
כללית בשטחים, החלת החוק הישראלי
עליהם ושילובם במדינת ישראל זכתה רק
ב־ 28 קולות• נגדה הצביע רוב עצום.56 :
אורי אבנרי הגיש הצעת־החלטה לאמור:
״תוך קביעה שצה״ל לא ייסוג משוס שטת,
אלא אחרי כינון מציאות של שלוס, אנו
קוראים לממשלת־ישראל להצהיר על הכרתה
בקיומו ובזכויותיו של העם הפלסטיני,
ולנקוט ביוזמה להשיג שלום
ישיר עימו.״
הצער, זו זכתה ב־ 40 קולות 12 ,יותר
מהצעתו של תמיר.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF
הסיסמה ״אין ברירה״ היתה אמיתית
ומיידית. העם הפלסטיני, ולאחר מכן גם המדינות הער ביות
השכנות, רצו למנוע בכוח את הקמתה של מדינה
יהודית.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
בפני ישראל
נותרה אופצייה יחידה — לנהל משא־ומתן
עם הפלסטינים, ואילו הממשלה שללה
אופצייה אחרונה זו מכל וכה (ראה עמודים
.)10—11
למעשה נותרה ממשלודישראל השבוע,
בגלוי, ללא ! … הממשלה
יכלה לומר דק מילה אחת — ״לא
לתביעת כל ממשלות העולם, מהן עוינות
(כמו צרפת) ומהן ידידות (כמו רומניה),
ואף להצעה המרומזת של ארצות־הברית:
להסתדר עם הפלסטינים.
במצב זה נותרה אפשרות יחידה — ה-
מילחמה.
גליון 2016 (20 באפריל 1976), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
י
לגבי ישראל, פירוש הדבר כי נכשל ד,נ־סיון
— אולי האחרון — לחסל את אש״ף
ככוח עצמאי, וכי אש״ף יצא מן המאבק
ככוח מדיני מחוזק, ששוב לא ייתכן ספק
לגני מעמדו כנציג בילעדי של העם הפלסטיני
— בגולה ובגדה המערבית.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
ישראלים אותנטיים,
שהם לדעתו שוחרי־שלום, מתונים, שונאי־מילחמה, המבינים את
בעיות העם הפלסטיני.
המצאה גדולה. אני כולה בעדה.
גליון 2556 (27 באוגוסט 1986), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF
בפעם הראשונה הוא דיבר על הערבים בישראל
בלשון ״אנחנו״ .עד אז היו הערבים בישראל מנוכרים מן העם
הפלסטיני הגולה, ואחיהם בשטחים הכבושים.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
ה־שילטון
בשטחים אלה יימסר לנציב
עליון מטעם האו״ם, גנרל הודי, שידאג
להעברה מסודרת של השטח לידי העם
הפלסטיני, לפי נוהל שיגובש על־ידי
האו״ם.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
מדינה המכירה בקיום
העם הפלסטיני, והמוכנה לאפשר לו להקים
את מדינתו כדי לזכות בשלום.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
ליבי כואב למען היהודים הטובים והבלתי-
אלימים אשר רוצים ויכולים לחיות צד
בצד עם הפלסטינים, בהרמוניה ובשלום,
אך אשר אופורטוניסטים ומספחים קשי־עורף
מונעים זאת מהם — ואף יגרמו
לנפילת כל ישראל, זכרו את דברי!
גליון 1970 (4 ביוני 1975), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF
בוראן מסביר כי התכוון
להוכיח כיצד הנאצריזם טעה והוליך שולל,
וכי רק סיום הגאצריזם העמיד את
הישראלים בעימות עם הפלסטינים, ואז
החלה תנועת־חשיחרור הלאומית שלהם.
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF
מגוחכים לא פחות מאשר הדיבורים
החדשים על הנכונות לשאת ולתת עם
פלסטינים שאינם שייכים לאשי״ף.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
אתם
מציעים פדראציה עם פלסטין. מה
יהיה אם בכל זאת חצטרף מדינה זו למקהלת
השינאה שמסביבנו?
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF
רות בלוי, אלמנתו הגיורת של
הרב עמרם בלוי, מי שהיה מנהיגם
של נטורי־קרתא, ידועה מזה שנים
בקשריה עם הפלסטינים ועם אש״ף.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF
עוד הטיח טמיר כנגדה שחייתה
במשך תקופה מסויימת עם פלסטיני
נוצרי.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
כניגוד לרבים מאנשי השמאל החדש,
ביטא מרקוזה כתוקף ובפומבי את תמיכתו
בקיום מדינת־ישראל, כצד דרישתו לעשיית
צדק לעם הפלסטיני.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF
לא ארחיב את הדי בור
על הצורך של המריבה בש לום,
אך כדי לכונן שלום צריך
לדבר עם הפלסטינים, גם אם הם
מחבלים.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF
בהודעה,
שנוסחה על־ידי דויד שחם, נמצאה הגדרה
קולעת: לעם הפלסטיני יש זכות לבית
לאומי משלו.