חיפוש: "חיים חפר"
נמצאו 549 תוצאות (מציג 526 עד 549)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1147 (23 בספטמבר 1959), עמוד 10
את המערכון״ בו מתגלים בגדי־השרד של האישיות בחדר־מיטות שאינם שייכים לו, כתב יגאל דליות, שם־העט של הבמאי גדעון שמר עצמו משרד מפואר מוקם והולך לצרכי מנהלתה של להקת בצל ירוק, החונכת יחד עם המשרד גם את הצגת־הבכורה של התוכנית הרביעית שלה: ו ש לו ש נקודות, מאת דן בן־ אמוץ וחיים חפר להקת הבלט האמריקאית הידועה בשם אמריקן פסטיבאל בלט תהיה אחת מצימוקי עונת האמנים־ הזרים השופעת ובאה החל מן השבוע הבא, ושתיפתח בהופעתם של להקת הלוס פראג־נואיוס.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 12
המופע היה היו זמנים, פרי יוזמתם של דן כן״אמוץ וחיים חפר, זכה, להפתעת יוזמיו, להצלהה חסרת־תקדים בארץ.
גליון 1217 (18 בינואר 1961), עמוד 15
את השיר הזה לא כתב בן־אמוץ, וחיים חפר לא אימץ אותו• את השיר הזה כתב 1217/74 שחפץ בעילום שמו, מסיבות המובנות מאליו.
גליון 1168 (10 בפברואר 1960), עמוד 21
סיפר פילפל :״שלחתי מכתב לחיים חפר. הוא אמר לי: ,פילפל, אני אחבר לך כמה שירים.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 54
אריק לביא ונורית גלרון שרים על תל- אביב הקטנה שהיתה מקור ההשראה של גוטמן, שייקה אופיר קורא את איך אוכלים תפוזים, שפירסם גוטמן בדבר לילדים וחיים חפר חיבר מקאמה לכבוד היובל ואף קורא אותה
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 18
דן כן*אמוץ וחיים חפר הראשון בכיוון לישראל.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 4
לא הייתי נכנס לוויכוח* עם הכתבת, אלמלא היה העניין עצמו כה רציני, ואלמלא שימש להסתה גזענית פרועה ולשילהוב יצרים, עד כדי כך שחיים חפר ושמאלנים מדופלמים אחרים יצאו במסע היסטרי בעל טעם־ לוואי מסויים.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 40
הייתי בנבחרת רמלה, והיתה אליפות בתי־הסוהר, זכינו במקום הראשון וקיבלתי גביע מחיים חפר.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 65
בין השאר טוען אידרים :״הם הפכו את התאחדות הסופרים למיבצר של הממשלה המצרית, והם מנסים להחניק ולדכא כל דיעה שאינה עולה בקנה אחד הצגת מופע הבידור ׳עם זו שלהם״ תל־אביב הקטנה, של דן בן־אמוץ וחיים חפר, בתיאטרון הלאומי הבימה עוררה כמה אנשי התיאטרון לכנות את גרשון שקד התיאטרון הלאומי ״החמאם הלאומי״ ד״ש/מערך יחסי־הציבור שהופעלו בידי אנשי אוני־ברסיטת תל־אביב בעניין קליטת ״אוסף וינר״ על הנאציזם ועל השואה, עוררו זילזול בקרב אוצרי הספריה הלאומית בירושלים.
גליון 1293 (20 ביוני 1962), עמוד 26
לשיא של חוסר־טעם מגיעה הרביעיה שעד, שהיא מקדישה חלק ניכר מתוכניתה ללעג תפל וזול על חשבונם של דן בן- אמוץ וחיים חפר, על שהרוויחו כספים מהצגת היה היו זמנים.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 17
אנשים אחרים יכולים לבדוק מראש אם סוג ההומור מתאים להם, בקראם את השורות הבאות, מעין הקדמה אוטוביוגראפית של בעלי התכנית, כזבני־ד,ילקוט דן בן־אמ ץ וחיים חפר.
גליון 1747 (24 בפברואר 1971), עמוד 17
הרי אין להעלות על הדעת ש־ ״מעריב״ יעניק את הפרס לחיים חפר, עמוס קינן, זיווה יריב, ישעיהו בן־פורת, רפאל בשן או מישהו אחר מבין כתביו המוכשרים של ״ידיעות אחרונות״?
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 5
הסרט יופק על ידי הריבוני, מעל מועצת גדולי התורה, ומעל אולפני ההסרטה בהרצליה, לפי תסריט של דן בן־אמוץ וחיים חפר. למוסדות אגודת ישראל הפוליטיים.
גליון 1081 (18 ביוני 1958), עמוד 17
התוכנית השלישית של התיאטרון המצליח: רביו מוסיקאלי מאת דן בן־ אמוץ וחיים חפר אם יסכימו מבקרי ישראל לדעות חבריהם בעולם כולו על תיאטרון הבובות האיטלקי פיקולי, יוכלו לצטט את המנצח ארתורו טוסקאניני: ״פיקולי הוא הבידור המשובח ביותר שאפשר למצוא על בימה בת־זמננו,״ או את צ׳רלי צ׳פלין שאמר :״הופעותיו של פיקולי שופעות קסם ועליצות.
גליון 1783 (3 בנובמבר 1971), עמוד 6
איך אני אתה רשאי לשלוח מכתב למע מעז לא לענות על מכתבו, שעה רכת, ובמידה והאחראי למדור שעיתונאים גדולים כחיים חפר, זה ימצא בו עניין, ומשהו הראוי אורי אורן, שולמית אלוני לדפוס, הוא ודאי יפרסמו, אם טימכרג ואפילו אורי אבנרי, ענו על תצרף למכתב צילום פוטוגני.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 19
התוכנית, שנכתבה בידי דן אמוץ וחיים חפר, עוסקת בארבעה גנרלים ישראליים המחליטים לערוך פוטש, אוסרים את כל מנהיגי המפלגות ואנשי ה־ציבור, שאת תפקידיהם ימלאו הצופים־ האסירים באולם.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 26
ואז שני מחזאים צעירים, זה־מקרוב באו, ״שוכחים״ פתאום להזמין את עמיתם הוותיק עמוס קינן ואת יורם קניוק ואת נתן זך ואת נסים קלדרון לערב״המחאה שלהם שלהם שלהם שלהם וחיים חפר ידידי פוער פה על יוסי הראל שחטא במעשה אבירי במיוחד, ואורי אבנרי משיב לחפר בציטוט פרשיות רלבאנטיות ביותר מימי מילחמת־השיחרור, וחפר מאיים לתבוע את אבנרי לדין, ודן בן־אמוץ נזכר פתאום לתקוף את כל חותמי העצומות, בהם כל קוראיו וידידיו ושותפיו-לדיעה, וכעבור שבוע הוא ניחם בו ומתחרט מעט, בהבינו כי איוולת היא למנוע מן החלשים גם את זכותם המעטה הזאת
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 18
הסיבה: פפו ראה לאחרונה תמונה של ניקיטה כרושצ׳וכ בצעירותו, כאשר היה ציר בוזעידת המפלגה הקומוניסטית ב־ ,1927 מצא שבר־יותם דומה לו דימיון מפתיע, החליט להשתמש בדימיון זה, כדי להגביר את המשמעות הסימלית של המחזה שייקח אופיר הודיע על ניתוק יחסים כללי ומוחלט עם הצמד דן כן־אמוץ וחיים חפר .
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 11
שייקה היה, אחרי המילחמה, סמל של המעמד החרש, זה שחיים חפר קרא לאנשיו פעם בשם ״פלמ׳חניקים שמצבם הכלכלי השתפר״.
גליון 1740 (6 בינואר 1971), עמוד 3
עוד בענייו הפגנות הזעם בין תגובות הזעם שקיבלתי השבוע, חזרו ונישנו שאלות כגון :״איך אתה יכול להביע ספק בכנות הזעם שבהפגנות נגד משפטי לנינגרד במה גדולה זכותך מזכותה של הממשלה לארגן הפגנות במקום לתמוך בהתעוררות העניין במצבם של יהודי רוסיה, כמו חבריך חיים גורי וחיים חפר, אתה מנסה לעורר ספיקות ולהרפות את ידי המפגינים גם הפגנת זעם אמיתי דורשת אירגון, ותבורך הממשלה שסוף־סוף הבינה את העניין מה רע בכיסוי הנרחב שניתן להפגנות ברדיו ובטלוויזיה?
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 18
83 מי, במילים אחרות גרם את היפוך סידרי בראשית שבכאן: לכך שפרס־המדינה יחולק לדני קרוון וליחיאל שמי, לחיים חפר ולנעמי שמר, ליונה פישר וליוסל ברגנר, ליהודה עמיחי ולאהרון אפלפלד — מרביתם ידידים אישיים של כותב שורות אלה, שהוקרה רבה בליבו להם וליצירתם — אבל לא יוענק לסטימצקי, לגלעדי, לשטרייכמן, לאבות ישורון, ליעקב חורגין הנידח ולאורלנד.
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 2
קם במחנה זה סגנון חיים חדש, אציל ורענן — זה שחיים חפר הנציח אותו בשירי הצ׳יזבטרון.
גליון 751 (20 במרץ 1952), עמוד 2
אבל ל מסן ה שם, לא סם חיים נחמו ביאליק. מ ח רס בחיים חפר ז התשבצים ח רניוי ם מוצלחי ם מן הצטבץ מבחינ ת סימול מו חו של הפו תר.
גליון 731 (1 בנובמבר 1951), עמוד 2
אולם כשאני רואה שמות יקרים בירוחם כהן, חיים גורי וחיים חפר, חיילים קרביים תמול, מבטאי רוח ההגשמה האישית מאתמול, כשהם חתומים על מודעה בתשלום שאינה אומרת ולא כלום ואינה מחייבת לכלום, שאינה הכרזת מלחמה ולא קריאה למהפכה ולשנוי כל הערכים, שאינה לא אש ולא גפרור ולא ניצוץ, אלא ירידה נוספת לתהום הא־נ־פלציד, של המלים, הריני אומר: חבל.
