חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,869 תוצאות (מציג 776 עד 800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 4
האשה במצריים * 11 ודי 111 לק מציל את ראש 1מ;שדד האוצר * המת האחו ו בהנאה העם חרומח והרוצחים כי בן אני לזה הכוח שוחר הרע, יוצר הטוב (גיתה, פאוסט) הרוצחים שלחצו על הדק רוביהם במע־לה־העקרבים, הפעילו שלא מדעת נשק שני, הדליקו את הפתיל הארוך של פצצת- זמן שנועדה להרעיד את המוח הלאומי, לפוצץ את שירמן האדישות ושביעות- הרצון־העצמית בהם התעטפנו מאז מיל- חמת העצמאות.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 32
. • אם הכוונה היא לתפיסתנו העיק- בית לגבי ההכרה באומה הפלסטינית, והצעתנו לפתור את הבעייה על-ידי כינון שלום בין שני עמי הארץ בשתי מדינות — הרי דגלנו בכך, תחילה בשבו- עוננו, ואחר-כך בתנועתנו, מאז תום מל- חמת־העצמאות, גם בזמן שמחשבותיו של הד״ר סנה היו מכוונות יותר לעבר סטאלין במוסקבה, מאשר לעבר הערבי הפלסטיני בשכם ובחברון.
גליון 2222 (3 באפריל 1980), עמוד 55
ו ל דו כאשר הנאצים בכשו את פיירים הם היו בגי 8 כאשר סערה מילחמת־העצמאות הם תיו בני 16 כאשר פרצה מידחמת סיני הם היו בני 27 כאשר נערכה מייחמת ששת־הימים כימי ה היו בגי 33 ההלם יום־הכיפורים מי הם האנשים החשובים ביותר במדינה? … אם חסר היום בנוף האנושי של שנתון 1940 האידיאל האחד שהוא מרכז כל החיים, הפיסגה האחת שאיחה נקרא דור שלם להתמודד ושעליה עליו להעפיל, הרי זו אשמתם של המבוגרים, שנשארו למחרת מילחמת־העצמאות ללא כיוון ברור לחייהם.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 78
.״ תיאור של תהליך ההתבהמות הזה, מביא המחזאי ניטים אלוני, בסיפורו יפותי שפיר־סם בבמחנה בשלהי מילחמת־העצמאות : ״הרים יפותי את תבהו, השעינו על כתפו וירה כחמור. … החמור נזדעזע וזרם דם שטף ממצחו...״ דומה שעיסוק זה בחתול, גמל וחמור, במושאים להריגה, הוא בחינת ביקורת הססנית לעצם מעשה הריגתם של אזרחים ערביים, שלא במיסגרות לוחמות, במהלכה של מילחמת־העצמאות. עיסוק שהוא בחינת כלימה ובושה, שלא מצאו די עוז, לכנות עצמם בכינויים האמיתיים של הכזב, ששמו טוהר הנשק, או המיתוס, שאין לו, ולא היה לו כיסוי כלשהו במציאות של מילחמת־העצמאות.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 43
מניתוח פרשת ירושלים והשפעתה על התנהלות מיל- חמת־העצמאות ותוצאותיה — שמבחינה צבאית היתה שלילית קיצונית — או למדים, לענייננו, שתי אמיתויות אלו: האחת, שמדינה אשר ״איזורי הלב״ שלה מצויים בספר (בין מפני שהוקמו שם ובין משום היעדר עומק), מתחילה כל מילחמה עם ״מיקדמה״ שלילית עצומה, שבנקל עלולה להפוך מכרעת לרעה!
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 76
אבירן נודע בימי מיל־חמת־העצמאות כאישיות מוסדית ממדרגה ראשונה, סולק ממערכת־הביטחון על־ידי דויד בן־גוריון מייד אחרי המילחמה בשל השתייכותו השמאלית. • כמומחה מישפטי נבחר עסקן בכיר של הליכוד, הח״כ-לשעבר הנם קלינגהופר, אדם נקי-כפיים, פרופסור מפוזר בעל הופעה ייקית מובהקת (למרות שהוא ממוצא אום- טרו-הונגרי). • כאיש שלישי בצוות נתמנה ד״ד ארתור ברגמן, מנכ״ל לשעבר של הבנק לספנות, גם הוא בעל הופעה ייקית מובהקת, שהתפרסם כאשר הגיש את העתירה לצו־על־תנאי אשר הכשילה את המהדורה הראשונה של מימון הבחירות מקופת המדי נה.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 15
נלן ודת המוצא ( )1היתה כשנת הופך לדמות גיבור כזכות פעולות התגמול שמבצע צה״ל )12( .שיא ,1937 כשמשה דייו החל את פעילותו הביטחונית בעת שהתגייס ראשון כקאריירה של דיין -גיבור מיכצע־סיני )13( .1956 ירידה למשטרת הישובים העבריים - 1939 )2( .משה דיין נאסר על־ידי פיתאומית -דיין עוזב את צה״ל )14( .דיין מתמנה כשר־יהחקלאות הפריטים ונכלא כעכו )3( .דיין משתחרר מהכלא כ־ 1941 והופך לדמות כממשלת פן־גוריון ב־ )15( .1959 תחילת הירידה -ביג׳י מתפטר מרכזית בהגנה )4( .דיין מאבד את עינו כחזית הסורית -נראה בי ב־ )16( .1964 דיין מתפטר מהממשלה )17( .דיין מצטרף לרפ״י)18( , הדבר יסיים את הלן אריירה הביטחונית שלו )5( .כמלחמת העצמאות סיור בוייט־נאם עם הצבא האמרילן אי ב־ )19( .1966 מאי 67׳ -שיא הופך דיין למפקד גדוד )6( .דיין מתמנה למפקד חזית ירושלים)7( .
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 30
הפסקת־שק היא אספקת־שק השקמ>7וגו הרא שון ••אשר הו חל ט באביב 1948 על הקמת גוף שיספק ״מיצרכים שונים, מאיכות סובה, במחיר זול״ לחיילי מילחמת־העצמאות, פנו אנשי המטה הכללי לפרנצל דויטש, יוצא הצבא הבריטי, במיסגרתו הוא היה אחראי למועדון הקצינים של הנאאפ״י (ה שקם הבריטי) בחיפה. … שקם לשייח׳ ג׳ראח ך״י בל ה ת חי ל לפני כמעט 40 שנה, ( 1בעיצומה של מילחמת־העצמאות, עת הוקמה הקנטינה הראשונה של השקם על שפת־ימה של תל־אביב, בתוככי מחנה צבאי, סוונה יעה(על שרידיו הוקמו לימים, מלון הילטון וגן־העצמאות) ,כשהכוונה היתה לתת לחיילי צה״ל שירות מינימאלי של חפיסת־סיגריות, מישחת־גילוח ושתייה קלה.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 14
הוא ההמשך לשני המאמרים הקודמים המטפלים ב״שלום סא־דאת״ מן הבחינה הביטחונית־הצבאית — ״ ״הסכנה שבשלום סאדאת״ (העולם הזה ,)2102ו״מפלה בטוחה מראש״ (העולם הזה .) 2104 ישראל, אשר ביטחונה הצבאי הוא נשוא המאמרים האלה איננה ישראל כגבולות ששת הימים, זו ישראד הישנה, כגבולות 67׳ — כלומר, אדה שנקבעו בשנת ,15149 כסיום, מילחמת־העצמאות ואחרי מיבצע ״עובדה׳׳ (כיבוש הנגב המרכזי והדרומי). … דהיינו, שכאשר תימצא ישראל מחמש בגבולות ה מוחלטים שעוצבו בתחילת ,1949 תהיה בנתונים צבאיים שווים היה בנוחו שו שטח מצומצם דהקנות לישראל ביטחון צבאי עדיו העוצמה הצבאית הערבית המאיימת עליה, בכוח או בפועל, שווה לעוצמה הצבאית המוחלטת שאיימה על ישראל בסוף מילחמית העצמאות( .ואז, מובן מאליו׳ שגם צה״ל ישוב ייסוג לרמת עוצמתו המוחלטת, כפי שהייתה אז).