חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,757 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1897 (9 בינואר 1974), עמוד 24
קל לתאר כיצד היה נראה היום צה״ל אילו האלוף אריאל שדון, למשל, היה מפרסם ספר על חלקה של אוגדתו במילחמת יום־הכיפורים, או אם היה צה״ל מוציא בהוצאה רשמית את גירסותיהם שיל האלוף שמואל (״גורו־דיש״) גונן או אברהם (״בירן״) אדן על המילחמיה בחזית הדרום. … במחדלי מילחמת ייום־הכיפורים, חזרה שוב אל הבלטת סיפורי הגבורה והרי- מום, כאילו דבר לא אירע ודבר לא התרחש בחודשים האחרונים. … יש קשר ישיר בין ״השיטה״ כולה לבין הרבה מהמחדלים הנוראים שאירעו במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 11
הייתי בין המקימים הראשונים של תנועת שינ1י. אחרי מילחמת יום־הכיפורים, אבל מעולם לא ביקשתי לעצמי שום תפקיד ציבורי לא בכנסת, לא בסוכנות, לא בהסתדרות, לא בעירייה ולא בשום תפקיד אחר. … כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים כתבתי דוקטורט בארצות־הברית, אבל חזרתי מייד להילחם. … אחי נהרג במילחמת יום־הכיפורים, אז .בכנסת יושבים אנשים שוא מוכנים וזוז, נ׳ שינו שיטת־הנחיוות כני שהצענו תגרום לחוק נינו מ ש להישאר מחוץ וכנסת״ נשארתי קצת בארץ, אחר־כך חזרתי לגמור את הדוקטורט באוניברסיטת שיקאגו ואז חזרתי לארץ ב־. 1975 אני נהנה ממה שאני עושה באקדמיה ותרמתי ככל שיכולתי במערכות השונות
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 22
׳ טלוויזיה מוקירי זכרו של מוח כץ מאחרי המסך איש סיירת־המזוהמים אשר נפל כמלחמת יום־הכיפורים, גקרב הגלימה פחזית קנטארה מתאספים לטקס הבאתו למנוחת־עולם בבית־הקברות בקריית־שאול ביום רביעי 28 ,לאוגוסט, בשעה ארבע ושלושים אחר הצהריים קבוצת ידידים מ• נתן אח ההוראה * שערוריית מחיקת סירטי־הקלטה ממיל- חמת יונדהכיפוריס, אשר כללו חומר או תנטי רנדערך, שבחלקו הגדול לא שודר, ממשיכה להסעיר את הטלוויזיה.
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 12
האיש נפל על צווארו של ראש־הממשלה ונשק לו כאילו היה אחיו שאותו לא ר ח 3רו שהוחלט בצה״ל, בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים, לגייס את כל אותם שמסיבות שונות קיבלו עד כה פטור מ־שירוודצבאי. … אחרי מילחמת יום־הכיפורים, כאשר מרבית האוטובוסים של אגד שימשו את צה״ל בקווי החזית׳ קיצץ אגד את השירות בקווים לא- חיוניים׳ וכמה מהם אף ביטל לגמרי.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 10
התופעות המעודדות של השנה היו אי־התערבות צה״ל בוויכוחים המדיניים על הסדר־הביניים בסיני, קידומם של קצינים צעירים־יחסית שהצטיינו במילחמת יום- הכיפורים, והניצנים הראשונים של ביקורת צבאית מיקצו־עית, רצינית וחסרת־רחמים, שחלוצה היה קצין־המילואים הצעיר בנימיןעמידרור. … בזירה הצבאית הגדולה שקטה הלחימה, והדגש הושם על המהפכה הגדולה שהיתה דרושה בצה״ל — מבחינת התפיסות, המיבנה והמנהיגות — בעיקבות מילחמת יום־ הכיפורים. מהפכה זו לא התחוללה.
גליון 2452 (29 באוגוסט 1984), עמוד 56
אחרי מילחמת יום־הכיפורים הועלו שני רעיונות עיקריים בתחום זה, מלבד התפיסה של פלוראליזם הערכתי. … עד למילחמת יום־הכיפורים. … על־מנת לצאת למילחמה יש צורך לקדם ולרכז כוחות בקירבת קו־החזית, לפרוס ולבדוק את מערך השליטה והבקרה, להכין את המערך הלוגיסטי ועוד שורה ארוכה של צעדים שקשה להסתירם כך, לדוגמה, בפריסתו השיגרתית של הצבא המצרי לפני מילחמת יום־הכיפורים, נערכו חמש דביזיות החי״ר בקו התעלה, שתי הדביזיות המשוריינות בקו צלחיה — גבל עויבד, מרחק של 30־ 40 קילומטר מן התעלה, ושלוש הדביזיות הממוכנות בקו העובר ממיזרח לקאהיר, מרחק של יותר מ־ 180 קילומטר מן התעלה.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 39
גיורא זורע 43 עד לאחרונה קמנ״ר (קצין מודיעין ראשי) .זורע, י ליד קיבוץ מעגן־מיכאל ואחד מששת בניו של אלוף מאיר (״זרו״) זורע, לשעבר אלוף־פיקוד, חבר־כנסת(ד״ש) ומבקר מערכת־הביטחון, שכל שניים מאחיו במילחמות(אח טייס במילחמת ששת־הימים ואח איש־שיריון במיל־חמת יום־הכיפורים) והיה במשך 25 שנות שרותו בצה״ל, בין השאר, מפקד סיירת אגוז המהוללת ומפקד חטיבת־שריון.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 75
הספר הוא סיפרו של יעקב כוצ׳ן שני חיי יעקב* ,שהוא בבחינת מיסמך ספרותי, החושף בכישרון נדיר את עולמו של הדור שלחם במילחמת יום־ הכיפורים. … ממבע־פניה אני דבק כתחושה של שואה ו התיאור מתוכו יוצא לו גיבורו של הספר אל מילחמת יום־הכיפורים. … כך יושב לו יעקב למרגלות הרי הגולן, שואל שאלות כמו :״בלילה בלילה, בשק־השי־נה, אחרי שאני גומר, אני שואל את עצמי האם זוהי ׳לי הפעם האחרונה ששפכתי זרע.״ מילחמת יום־הכיפורים של שני חיי יעקב אינה זו המקובלת באמצעי התיק- שורת, אלא מחזה כמעט סוריאליסטי, מנו כר, מחזה שנפש גיבורו מתפוררת במהלך המילחמה בהדרגה.
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 14
וד,היר אחת הבדיחות שנפוצו אחרי מילחמת יום־הכיפורים, מתחילה בשאלה :״מה הצד השווה בין מדינת־ישראל לבין שניצל וינאי? … צפירה יונתן (העולס הזה ,)1891 רעיה קולן ואביבה אילן כתבו :״אנו שכולות מילחמת יום־ הכיפורים קוראות לאזרחי ישראל להרים את קולם למען החיים! … כך החלה הפגנת משפחות הנעדרים של מילחמת יום־הכיפורים, אשר הפכה בהמשכה למחזר־-,אימים מחריד ב־זוועתו, שכמותו לא ידעה המדינה הזאת מאז הפגינו ניצולי־השואה כנגד הסכם״ השילומים.