גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF
התמונה הראשונה צולמה בדמשק במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF
״לפני מילחמת יום-הכיפורים: שבתנו
חודשיים, כל המישפחה, בבניין העירייה.
גליון 2008 (25 בפברואר 1976), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF
עירית רואה זכות גדולה בעובדה שזכתה
לשרת כפקידה בטייסת בתקופת מילחמת
יום־הכיפורים.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 52
טקסט · תמונה · PDF
אבי נפל במילחמת יום־
הכיפורים. אין לי נסיון קודם על הבמה.
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF
במילחמת יום־
כיפור קיבל בעלה הלנרקרב וחלה.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF
גולדנברג, המציצה בקוראים מעל עמודי־אחרי
שהם נישאו, במילחמת יום־הכיפורים, הפירסומת בעיתונים.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF
שכן היה זה משה דיין עצמו
שהציע ותבע, עוד לפני מילחמת יום־
הכיפורים, שישראל תיסוג ותוותר למצריים
על שטחים בסיני, במיסגרת של הסדר
חלקי, וזאת אף ללא אחת מהתמורות ש אותן
קיבלה ישראל בהסדר הנוכחי.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
צה״יל, ועימו המפקדים ז^ילואים, מתחלקים
עתה לשני מחנות: האחד, הטוען
כי עצם הבאתס-לדין של מפקדים הוא
צודק, וכי יש בצה״ל שאחרי מילחמת
יום־הכיפורים, תופעות של השפלת חיילים
דים מצד חיילים שנדמה להם שלא מתייח סים
אליהם די יפה טומנים, לדעת בעלי
דיעה זו, סכנות ממין אחר, אשר תוצאותיהן
תהיינה כמו הסכנות שחסידי המישפטים
על הטירטורים מצביעים עליהן.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF
קריין
התוכנית הסביר, כי החיים חזרו למסלולם
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, וכי הישראלים
מרגישים בדרך־כלל יותר טוב במצבי
חירום.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
כשהוקמה הממשלה ב־ 1974 אחרי
מילחמת יום־הכיפורים, קיבלה המי
פד״ל שלושה תיקים בממשלה.
גליון 1963 (15 באפריל 1975), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
לפניכם מיספר הדגמות חינוכיות:
דוגמה לשימוש נכון:
״אב ששיכל את בנו במילחמת יום הכיפורים נגרר
בידי חייל צה״ל אל רכב הפינוי״ (בסבסטיה, למשל).
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF
מירצץ,
מספר על הצו האנושי של הקולנוע
בוטלה בגלל מילחמת-יום־הכיפורים.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF
אתיופיה ניתקה, כזכור,
את יחסיה עם ישראל אחרי מילחמת
יום הכיפורים.
לכל הפניות הללו לא היתד, תשובה
מישראל.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF
שר־החוץ ידע כי מהלכים אלה הם בבחינת
מכת־מוות לתהליך שיקומו הציבורי
לאחר מילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 61
טקסט · תמונה · PDF
ידיד ותיק
אהבה לישראל היא בדם שלי,״
אומרת חני לידידיה ומזכירה להם
איך באה לכאן במילחמת יום־הכיפורים,
והצטלמה עם כובע־גרב, כי זה הלם את
מצב־הרוח בארץ ואת תלבושת החיילים.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF
פליקס ולוסיאן שירתו שניהם
בצה״ל בתקופת מילחמת יום־
הכיפורים והם משרתים במילואים.
גליון 2508 (24 בספטמבר 1985), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
.״
נפ טר בגיל ,63ד״ר משה
קורדובה, רופא לב ומנהל בית-
החולים וולפסון בחולון, שהיה(בדרגת
תת־אלוף) קצין הרפואה הראשי של
צה״ל בימי מילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
ל״כך״ הצטרף אחרי מילחמת יום־
הכיפורים. הוא חבר מזכירות התנועה.
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
בפעם השניה עם מנחם בגין
בעת הביקור אצל אנוור אל־סאדאת,
ובפעם הראשונה במילחמת יום־כיפור.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
מצד שני, יש בעייה של פיקוד חדש
שאולי יכתיב שיטות־לוחמה טובות יותר
מאלו שהיו במילחמת יום־הכיפורים, ואשר
נכשלו כליל !
גליון 1945 (11 בדצמבר 1974), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF
מאחר שישראל מסרבת לפגר בשערוריות
אחר שאר העולם הנאור, הרי מכונת
הקלטה ניצבת במרכז העניינים במדינה,
לראשונה, מאז ימי השופט מלחי, אלא
שהפעם בעניין רציני הרבה יותר — המחיקות
שניתגלו בהקלטות רשת הקשר
של האלוף אברהם אדן (ברן) במילחמת
יום־הכיפורים.
אמנות דזהאזנה.
גליון 1951 (28 בינואר 1975), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF
ובפיתוח עצמי. ואז פרצה מילחמת יום־
הכיפור־ם.
גליון 1952 (1 בפברואר 1975), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
כמו־כן ידוע לי, כי גם במילחמת יום-
הכיפורים שירת במילואים, ולמרות גילו
הגבוה־יחסית הצטרף לכוחות שחצו את
ענשיו הזמן והשתמש
בתחסוה הצימוית !
גליון 1953 (5 בפברואר 1975), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
מי חלם על כך
לפני מילחמת יום־הכיפורים? !
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
אולם צה״ל אינו יודע כי באותה
עת עצמה התנחלו כ־ 200 צעירים אחרים,
ובראשם רבה של קריית־ארבע, הרב לויגגר
הרש גוש־עציון חנן פורת, מי שנפצע קשה
בקרב על גדות תעלת־סואץ במילחמת
יום־כיפור, ליד מינזר סנם־נ׳ורג׳ שבוואדי
קלט, מרחק קילומטרים ספורים מיריחו!