גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
מניצולי
גטו ורשה, שלא שכח ולא נתן לשכוח
את השואה הנאצית בקיימו הפגנות נגד
מיסדר ד בו טינ ס קי,
אינ ט רנ שיונ ל
מאהאלךמקומות בזכירה, שדותואספקה ,
בר חבי ה אדץ־ ב־ ם 9ארצות, בחמשיבשות
החיים טובים יותר עם
אפיעודאבז שמחה הולצכרג
השילומים ונגד מבקרים גרמנים בארץ, החל
שמחה מתמסר מאז מלחמת־ששת־הימים ל־פצועי
צה״ל, אותו מכנים רבים מהם אבא,
זכה עבור התמסרותו לפרס בסך 500ל״י,
והודיע כי הוא תורם את סכום הפרס וסכום
מקביל לפעילות שיקום של נכי צה״ל.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
לפני מיספר חודשים
עורר נקדימון
סערה עת פירסם
את הספר לקראת
שעת האפס, בו תיאר
את המאורעות גקדימון הפוליטיים בימים ש־לפני
מלחמת־ששת־הימים.
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
מלחמת ששת הימים הורידה
אותו מכיסאו הרם.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
לא כדי להרוג או
לרצוח, אלא כדי שאוכל לדעת שגם לי יד
וחלק בהצלת קיומנו, שגם אני עושה משהו
(המשך
* מלחמת ששת־הימים
ח״ל לדוג מ ה
בעמוד )23
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF
״אני זוכרת שערב אחד, יום אחרי מלחמת
ששת הימים, יצא לנו לחיות יחד
בג׳ים סיור.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
עד למלחמת־ששת־הימים שיווקו המייצרים
לאיטלקים דגים גדולים מכארדויל
שכחוף־סיני. … כמו
לפני מלחמת־ששת־הימים מתאמנים המצריס
על אויב חי: מציירים מגן דויד על
קסדות ״האוייב״ ועורכים עליו התקפה.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
חשיבותו אף גדלה ללא שיעור
אחרי מלחמת ששת-הימים, כאשר
לרשותו של מישרד זה הועברה
גם השליטה בשטחים שנכבשו
באותה מילחמה, וכמיליון וחצי
אנשים בערך, החיים בשטחים
הללו.
… לוי
אשכול, אשר ירש את בן־גוריון, דאג אף
הוא לשמור ברשותו את מישרד-הביטחון,
עד שנאלץ לוותר עליו לטובת משה דיין,
ערב מילחמת־ששת־הימים.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
הכלים
של המלך הירדני אינם כשרים לפי דח
ישראל • .בזרם השמות המוצעים למלחמת
ששת־הימים והמגיעים לידיו של משה
דיין בלטה השבוע הצעה מעניינת באמת.
… ידע עמיעד לספר אירע בעיצומה של מלחמת
ששת־הימים.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
מלחמת ששת הימים
של מס ההכנסה
שילטונות מס ההכנסה החלו לאחרונה
לטפל כתיקיהם של אלה שהתעשרו ועשו
כסף כתוצאה ממלחמת ששת־הימים.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
(העולם
הזה .)1721 מה שממשלת ישראל
היתר, צריכה עכשיו, זה גבר בראשה, שהיה
נותן לה את הפקודה המפורסמת של
מלחמת ששת־הימים: נועי, נועי — ובקצב
השריון.
… מה החיפזון הזה׳ אנחנו הולכים
להחזיר שטחים יקרים
מפז, לעשות
צעד בעל משמעות
גורלית והיסטורית
לא פחות ממלחמת
ששת־הימים עצמה —
ועלינו להיחפז?
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
כשהוא נשען על
קביים צורף בנדה לקבוצה של ארבעה פצועי
מלחמת־ששת־הימים שנסעו להבראה באוסטריה,
על־חשבון ממשלת אוסטריה.
… רגלו
השנייה, נקטעה מהברך ולמטה אחרי שנפצע
במלחמת־ששת־הימים.
אחד הארכות המדימ
ף יה זה ביום הראשון למלחמה. … קרב־ההבקעה של מוצבי הצבא המצרי
במקום ידוע כאחד הקרבות המרים
והקשים ביותר במלחמת־ששת־הימים.
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF
חיים גורי לא השתתף בקרב
על ציפור-הנפש
!• מאז מלחמת־ששת־הימים יש קו־גבול שחוצה את
אנשי-הרוח בישראל. … אנחנו לא האנשים שקובעים מי ייצג את ישראל באיזה
שטח שלא יהיה.
• מעניין, שכל אותם אנשי־רוח בישראל שמאז
מלחמת־ששת־הימים, אם לא לפני זה שדיברו בקול שונה
לחלוטין מקולם של בני־דורו דשיכבתו של גורי, אינם
חברים במימסד, ולא מיוצגים בו.
גליון 1867 (13 ביוני 1973), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF
המאמר, העוסק
בניתוח מוסר הלחימה של צד,״ל בתקופה
שלאחר מלחמת ששת־הימים ולהשלכות
הנובעות מכך לגבי אופיר, של ההברה
הישראלית, לא נשאר רק בתחומם של
בני הקיבוצים. … כשהוא מנתח קטעים
מתוך ספרו של רב־סרן יגאל לב
המלחמה אוהבת גברים צעירים, העוסק
בסיגנון החיים של צד,״ל במשימותיו כצבא
כיבוש, וכשהוא מסתמך על שורה ארוכה
של מאורעות ותגובות שפורסמו בעתונים
מאז מלחמת ששת־הימים, מגיע אל״מ פעיל
למסקנות הבאות:
״הדוגמאות שהובאו לעיל מוכיחות בעליל,
כי תהליך ההתלבטות המוסרית אכן
מתרחש בנפשם של חיילי צבא הכיבוש
הישראלי.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF
זו מלחמת ששת־הימים שהזכירה
ן | לראלף שמקומו בישראל. … מדיניותה של ממשלת ישראל, אחרי
מלחמת ששת־הימים, היתד, מעין מלכודת
מדינית שהמוצא היחיד ממנה הוא מלחמה
חדשה, בלא שתקדם לה מחשבה או
תכנית להסדר־שלום בעקבותיה נסיגה
תמורת שלום היתד, נוסחה יפה לשבועות,
ואולי לחודשים הראשונים שלאחר המל־
להלחם כשבת -כן!
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
כדי לשמור על חופש־המעבי־במיצרים
אלה, פרצה מלחמת־ששת־הימים.
0 * 0 ]!
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
דוב שיאון, קצין הקישור של מטכ״ל י
צד,״ל למשקיפי האו״ם, שארה לחברת אשתו
ששהתה בבירה הבריטית לרגל פירסומו של
ספר מלחמת ששת־הימים שלה — יומנה של
חיילת.
גליון 1667 (13 באוגוסט 1969), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
קטע
שני מספר על האידיאה־פיקס של
המצרים להפציץ את תל־אביב עוד לפני
מלחמת ששת־הימים.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF
עד
מלחמת ששת הימים, עמדה, כשאר המיבנים
הסמוכים לה, שוממה, בהיותה בשטח ההפקר.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF
אחותו, החותמת בשם הספרותי בינת אל־שאחיה,
ידועה כמושכת בעט) ,הוא העיתונאי
הראשון מישראל שהעביר, אחרי מלחמת
ששת־הימים, את מקום מגוריו לגדה המערבית
(השני הוא סופר הארץ עטאללה מנצור,
שעבר לירושלים המיזרחית).
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
מאז תום מלחמת־ששת־הימים,
כימעט שלא פורסם דבר במצרים
על הקורה בתעלה.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF
.״
ברחבי תבל נחשב אמנם חיל־האוויר ה
אחר
מלחמת ששת־הימים. אולם על יעל
רונן בת ד,־ 24 הילה זו לא עושה כל רושם.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF
סם ואנג הוא, למרות שמו הסיני, יליד
פולין, שהיגר לפני 20 שנה לארצות־הברית,
עלה לישראל אחרי מלחמת ששת־
הימים, השתקע בה יחד עם אשתו גלוריה
וארבעת ילדיו.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF
כיצד יכול היה
העולם הזה, ביום הרביעי של קרבות יוני,
עוד בטרם הסתיימה מלחמת ששת הימים,
לפרסם את התוכנית המפורטת? … הוועידה מביעה התנגדות חריפה לשיטת ה עונשים
הקולקטיביים בשטחים המוחזקים,
ההצבעה המכרעת
נערכה על מילה אחת :״בתנאי״ .ברוב מכריע
קיבלה הוועידה את עמדת ההנהלה, שקבעה כי
ישראל תעודד את הקמת המדינה הפלסטינית ״בתנאי״ שזו תהיה קשורה מראש באמנה
בטחונית, מדינית וכלכלית עם ישראל, בניגוד לדיעה שתמכה בהקמת מדינה פלסטינית בלי
כל תנאי כזה, תוך נסיגה של כוחות צה״ל מתוך השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
בין השטחים
שנכבשו במלחמת ששת־הימים היתד,
גם הברון, עיר האבות. … המתנחל יצחק שמעון תקף את
החייל, שביקש להשתמש בטלפון כדי לשאול
לשלום משפחתו, משום שראה בשימוש
בטלפון חילול שבת.״
מי פה
הפחדן
בתום מלחמת ששת־הימים, עוד לפני שהספיק
העולם לתפוס את משמעותו של
נצחון צה״ל, הוא ניצב בהתפעלות מול נצ־חון
הבזק המפתיע.
גליון 1600 (1 במאי 1968), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
וזאת בעיקבות חתימה אחת משמונה אשר
התפרסמו בתחתיתו של מיכתב־ההשמצה נגד
מדינת־ישראל, שפורסם בפראבדה, העיתון הסובייטי
העויין למדינתנו מאז מלחמת־ששת־הימים.