חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 518 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 17
אנשים טוענים, בין שיש יסוד לטענותיהם ובין שאיו״ בין המצאת מילים להמצאת מיסים גילה שר האוצר עובדה מעניינת: ההוצאות הכרוכות בהנהלת חשבונות של משרדי הממשלה, עד לסכום של פרוטה — כלומר: רישום שלושה טורים של ספרות אחרי הלירה השלימה — מצטברות למאות־אל־פי לירות בשנה המשורר האידישאי איציק מאגנר, שבא לביקור בארץ, קבע את בסיסו בקפה נסית׳ למרות שתושב קבע אחר של אותו קפה, נתן אלתרמן, מסרב לדבר עמו מטוב ועד רע.
גליון 1252 (5 בספטמבר 1961), עמוד 8
הוא שהטביע חותם של חשיבות על מאמר אחד של שלמה גרודזנסקי בדבר — בעוד שמאמריו של נתן אלתרמן, באותו עמוד של העתון נפטרו במשיכת־כתף רחמנית.
גליון 915 (27 באפריל 1955), עמוד 14
—;לחופה 11 על כל בית ; .12 לכל אדם חד; 18 ארץ ממנה יסוגו בעתיד הקרוב צבאות הכיבוש ; .19 פרוטד .21 ; ,ח״כ זויו־ות ; .22 בית־חולים מרכזי של מלבן ; .24 יסודי ; .25 אין לתתו לפני הנשואין ; .26 ירושלים דליטא ; .28 אייזיק הלוי הרגוג ; .29 מאו אנשים סו ח׳ ה ש בונו המשורר נתן אלתרמן, על מותו של ריציוס ; .31 קומפוזיטור גרמני ; .33 התעורר ; .34 שנוא על ישו מנצרת ; .38 ראש משלחת באו״ם ; .41 כמותו מחלקים מעז- בונו של נובל ; .43 בכי.
גליון 920 (2 ביוני 1955), עמוד 13
.17 קוד,לח מצא אותה מר מן המוות 18 פר־נשיר ; .20 דיפלומט ישראלי ; .21 אחד מרבותינו ; .22העדה של ; .23 נורה מקשת ; .25 גיר ל־ £0 לא ראש .26 :יומך ללא ראש ; .28 סמי| .ן קד הכוח .30 :בירת הגליל ; .33 עליי, ישר נתן אלתרמן• מבית־אלפא עד נהי לל .34 :ארבעים ואחת ; .35 האות החמישית באלף־בית; .36 קץ החיים; .38 חצי יתרו ; .40 גדר ; .41 אגודת נשים רביד חברות ; .43 הארץ ממנה באה מלכה ירו״ שלימה ; .44 נישא ; .46 קרס ; .48 בית״ שאן, השליש האחרון ; .49 מלכה עברית : .53 מזכירו של המג״ד ; .54 כלי רתמה.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 80
ככר פלוגת־פייטנים על נישמת /היום הגווע רוקקת פלוגת־הפייטנים שעליה כתב אבידן הקימה ראש- גשר שירי תוך שהיא דורסת, כבר בראשית צעדיה, את השירה הנאיווית ארכאית של משוררי ״דור בארץ״ ,שהיתר, בבחינת ואריאציות בלתי־משוכללות לשירי נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, ואילו משוררי לקראת (זד, עמיחי, אבירן) ייסדו רמות חדשות של שירה, שהאות העיברית אינה יודעת כמותן עד עצם היום הזה.
גליון 1321 (2 בינואר 1963), עמוד 15
חשוב רק שאדם לא יהיה תלוי בדעת האופוזיציה.״ @ נתן אלתרמן, במסיבה חגיגית לרגל הצגת הבכורה של מחזהו פונדק הרוחות :״יש יותר מדי הבנות לגבי הכוונות ויותר מדי כוונות לגבי אי־ההבנות.״ נחום שמיר, מנהל חברת הסנה, באותה מסיבה :״יותר טוב לשתוק ולהראות טיפש מאשר לדבר ולאשר זאת.״ • בני מהרשק, פוליטרוק הפלמ״ח, בכנס פלוגה ג׳ של הפלמ״ח :״פחדתי שלא יבואו כולם ובאו אפילו הרבה יותר מכולם.״ המבקר וההיסטוריון דר׳ דוד תמר, על שחקניות הקולנוע הישראליות בעירום :״הן מקיימות את המאמר: עתידה ארץ־ישראל להתפשט בכל הארצות!
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 13
.״ • עורף ״חרות״ יוסף וויניצקי, לאחר שבן־גוריון קרא את שירו של נתן אלתרמן בכנסת :״הכינוי המתאים לבן־ גוריון הוא — הציטאטור הגדול.״ • מנהיג תנועת החרות מנחם בגין, בתשובה לקריאת־ביניים של שר־הבריאות ישראל ברזילי :״לטובת בריאותך ולטובת בריאותי — מוטב שנפסיק את הוויכוח.״ • ד״ר ישראל אלדר (שייב) ,מנהיג לח״י לשעבר, בשובו השבוע ממסע בחוץ־לארץ :״אין לי מזל.
גליון 1267 (20 בדצמבר 1961), עמוד 14
״תארו לכם,״ אמר דן ,״כמה עתו־נאים יבואו ארצה לכסות את המאורע, עליו יודיעו מראש ואיזו פרסטיג׳ה תיפול בחלקה של המדינה ומשטרת ישראל בעק משך 40 שנה לא עזב המשורר נתן אלתרמן את הארץ.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 17
.״ • שר־האוצר לוי אשכול, לאחר שהציעו לו כוס־תה שני״ה ברעד הפועל של ההסתדרות :״תודה, אני מתנגד לתוספת.״ • המשורר נתן אלתרמן, בשיחה עם דן (מת נשמע) בן־אמוץ, שהקדיש את רשימתו הראשונה במעריב לליגלוג על בית דבר, מקום עבודתו הקודם (ראה במדינה תלמד לירוק תמיד קדימה ולא אחורה !
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 73
עודד את התכונות הטובות בכל ושיר שנראה כיום כמעט נבואי, דרך דרך נתיבה של נתן אלתרמן: נחשי נא לי הדרך המרחק נא לי הגד שני רעים יצאו לדרך מי מהם ישוב בוגד?
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 3
פה מדבר האדם העברי החדש, יליד הארץ, יצור החיים החופשיים, צעיר שעבר את כל ובמצריים חובר על-ידי נתן אלתרמן באחד מגילגוליו הקודמים.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 68
העולם הזה חשף אותה לראשו נה בגליון ,1001 שיצא ב־ 19 בדצמבר .1956 קבוצת עיתונאים ומשוררים, ש כללה את נתן אלתרמן, אורי אבנרי, דן בן־אמוץ, יצחק זיו־אב, עמום• קינן, אב רהם שלונסקי וגרשום שוקן, הוציאה חוברת שנשאה את הכותרת הכל על כפר־קאסס, בתביעה שהמישפט יהיה פומבי.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 58
חנה מרון, המ בצעת יחד עם הדודאים את שיר הפונדקאית, כפי שבוצע במחזה של נתן אלתרמן פונדק הרוחות, גילתה בעת ההקלטה כי לאה סוטין, אמה של הזמרת מם׳ 1של ישראל, נורית גל־רון, היתד, חברה בלהקה הרא למי שונה שבה היתה חברה מרון עצמה (להקת מאין זה, שקמה בעת מילחמת־העולם השניה).
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 77
המיתוס של ״סוהר הנשק־ ^ הורובים של יצחק שדה ^ השירים של נתן אלתרמן ^ סיפורת שניכשלה בטיהור אהרוןמגד נו חפש ״ דרייפוסיאדה ה ש רץ ה חוויי ה הי שרא לי ת מסביב למדורה תת־תרבות הפלמ״ח של שנות הארבעים, הזינה את עצמה במשך שנות דור ויותר, במיתוס שיחותיו המפורסמות של אלי(* יצחק שדה, מסביב למדורה.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 4
מאז איני יכול לראות את המאכל הזה.״ !• נתן אלתרמן ניכנס לבית־קפה, ניפנף במודעה וקרא :״עד היום לא ידעתי מי כבש את הארץ — הפלמ״ח, החי״ש, ואולי האצ״ל.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 67
גם במדיניות מקבלים סוכריה, אבל עם רעל בתוכה.״ • המשורר נתן אלתרמן אל דן כן־ אמוץ :״תלמד לירוק תמיד קדימה ולא אחורה !
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 42
הפיזסונאי חיים חסר, שתא גירסה מיליטריסטית של הטור השביעי של נתן אלתרמן.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 26
אמיר הוא שיצר את הרקע הציבורי לכך, ברשימה שהיא פאראפראזה לכותרת של נתן אלתרמן ״אל תתנו להם רובים״ .את רשימתו, בשם ״תנו להם רובים״ ,סיים במילים: ״מן הרין הוא שכל פטריוט, כל אזרח שטובת הארץ וכל יושביה לנגד עיניו, יצרף קולו לקריאתם־שוועתם של האמיצים, הנבונים והנלבבים שבשכגינו: תנו להם רובים!
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 45
זמורה, סנדק המשוררים, היה המו״ל הראשון של נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אהרון אמיר ואחרים.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 16
מזכירות גוש־ אמונים״ ,ובו רוב מכריע לחובשי הכיפות־הסרוגות, לרבנים ולבוגרי־ ח״ב פורת חיסול בשלושה מנדטים השאר נתן אלתרמן, אורי צבי גרינברג, ש״י עגנון, חיים הזז, יהודה בורלא, חיים גורי, משה טבנקץ, בני מהרשק ואחרים — כולם מתומכי המסורת האקטיביסטית במיפלגות החילוניות השונות.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 40
החוויה הישראלית אחרי שמישרד־החינוך־והתרבות ההמרי העדיף להפיץ במערכת־התינוך קאסטות הדרכה על ״יצירות״ של מחברי הפולקלור ארל ביטון ואמנון שמוש, במקום יצירותיהם של חיים נחמן ביאליק, יהודה בורלא, ירסן־ חיים ברנד, נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי המתים — או להליפץ, נתן זך, יהודה עמיחי, יצחק בן־נר, עמום עוז החיים — הגיעה שעת הטימטום החינוכי למוסיקה.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 60
.״ כסית של יום השישי מזכירה את הימים הטובים של אז, כאשר נתן אלתרמן ואלכסנדר סן היו סוכים בין בני־הזוג.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 33
המילים קיבלו לפתע משמעות מילחבות־העם לאיטליז אחרי פיצוץ מלון המלך דויד כתב נתן אלתרמן את השיר הבא.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 29
.״ משום כן הוא עובד כיום כפועל־במה, וזכה אפילו להקים את הבמה ב־הלוויתו של נתן אלתרמן.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 30
אפילו נתן אלתרמן ואהרון מסקין, דויד הנדלר וחנה רובינא, יונתן רטוש ואליהו טסלר, אמיר גלבוע ולאה גולדברג — היו מעדיפים שתצא נשמתם בטהרה ובלבד שלא יצטרכו לחזור ולספר, ערב צאתו לאור של כל ספר חדש פרי עטם, אימתי אנסו/נאנסו באחרונה, כמה סבלו מנחת זרועו של אביהם מולידם, מדוע הם חשוכי־ילדים או בתולות זקנות וכמה מציקים להם רגש־הנחיתות ותחושת־האפסות שלהם.
